פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



40
הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי
27/10/2021


מושב שני


פרוטוקול מס' 12
מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי
יום שלישי, כ' בחשון התשפ"ב (26 באוקטובר 2021), שעה 10:30

דיון מהיר בנושא סחיטה מינית וכלכלית של נשים שתמונות וסרטונים שלהן מופצות ברשת, של חה"כ אלינה ברדץ' יאלוב, חה"כ נעמה לזימי

חברי הוועדה: עאידה תומא סלימאן – היו"ר
נעמה לזימי
יסמין פרידמן

אלינה ברדץ' יאלוב
קרן ברק
שרון רופא אופיר

רפ"ק אבי בן אל - קצין חקירת עבירות הונאה, משטרת ישראל, המשרד לבטחון פנים

שירן חנניה - ר' חו' מדיניות ואסטרטגיה, המשרד לבטחון פנים

נאוה כהן אביגדור - ראש האגף האזרחי, ממונה מערך מאו"ר-יחידה 105, המשרד לבטחון הפנים

אביטל לייבה - ר' דסק השותפויות במוקד 105, המשרד לבטחון הפנים

אביגיל סון-פלדמן - מח' ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

איריס בן יעקב - ממונה חינוך למיניות ופגיעה מינית, משרד החינוך

גלית דאדי - נציגת המשרד במוקד 105, משרד החינוך

עידית ליפובצקי - מנהלת מרכז גאות, ההסתדרות הלאומית

מיטל שפירא - יועצת משפטית, הלובי למלחמה באלימות מינית

מאשה אברבוך - עיתונאית חוקרת

משה בוך - עורך דין של נפגעות עבירה

איתי גוהר - עו"ד, מחלקת הסייבר, פרקליטות המדינה

אורנה היילינגר - מרכז נטיקה, איגוד האינטרנט הישראלי

דלית אזולאי

סמדר לביא, חבר תרגומים



דיון מהיר בנושא סחיטה מינית וכלכלית של נשים שתמונות וסרטונים שלהן מופצות ברשת

בוקר טוב לכולם. אני פותחת את הישיבה של הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי. היום ה-26 באוקטובר 2021 והדיון היום הוא דיון מהיר בנושא סחיטה מינית וכלכלית של נשים שתמונות וסרטונים שלהן מופצים ברשת.

אני רוצה להגיד שזה נושא שעסקנו בו רבות בוועדה, גם בקדנציה ה-20 וגם בכנסת ה-23, כאשר חבר הכנסת, השר להיום, עודד פורר היה יושב ראש הוועדה. ניסינו לבדוק את ההתקדמות באכיפת חוק הסרטונים ולנסות לדחוף להבנה יותר עמוקה אצל כל הרשויות לנזק החמור ביותר שיכול להיגרם על ידי ההפצה הזו. לצערי הרב אנחנו לא היינו מסופקים, בוא נגיד, הרבה פעמים מההתייחסות של הרשויות לאכיפת החוק.

בתקופה האחרונה אנחנו מודעים ומודעות לכך שיש התקדמות אצל העבריינים, הם התחילו להשתמש ואפילו להתקדם לכיוונים שלא ידענו עליהם מלכתחילה, ואת זה אני משאירה לחברות הכנסת היוזמות להתייחס יותר לעומק. אני הולכת לפי הסדר שנשלח לי על ידי הנשיאות, אז תסלחו לי, חברת הכנסת אלינה ברדץ' יאלוב, בבקשה גברתי.

תודה רבה, גברתי יושבת הראש, עאידה תומא סלימאן, תודה רבה לחברתי, חברת הכנסת נעמה לזימי, שיזמה יחד איתי את הדיון המהיר הזה והייתי אומרת אפילו דחוף. לפני כשבועיים התפרסם בכל כלי התקשורת, אבל בעיקר בכלי תקשורת בדרום, סיפור של צעיר בן 21 שסחט באיומים והעביר מאות תמונות של נשים ונערות בעירום. המשטרה עצרה אותו ורשת הטלגרם נסגרה, ששם הועברו התמונות האלה, אבל נשאלות פה שאלות.

אנחנו חוזרים וחוזרות כל פעם מחדש לאותו סיפור בדיוק. יש צעיר או קבוצת צעירים שמעבירים תמונות עירום בעיקר תמונה לקבוצות, זה יכול להיות קבוצת טלגרם. שוחחתי עם העוזרת שלי שסיפרה לי על קבוצות ווטסאפ ששם מוצאים תמונות של כל נערה שאי פעם הצטלמה בעירום, פשוט שולחים שם, שם משפחה ואזור מגורים ובדרך כלל מוצאים את התמונות, במקרה הטוב בבגד ים, במקרה הפחות טוב בלי בגד ים. כל זה מתנהל בעצימות מאוד מאוד גבוהה בתקופה האחרונה.

אני שומעת מגברתי יושבת הראש שגם דנו בנושא הזה לפני תקופה, בכנסת ה-20, שזה לפני כמה שנים, ו-23 כמובן, ואנחנו חוזרים לאותו נושא בדיוק, מה בעצם השתנה מבחינת האכיפה? אני שאלתי אתמול את הנציגים של המשטרה בדיון אחר ואמרתי שעוצרים את מנהלי הקבוצות, אבל מה קורה עם אותם אנשים שמתוך נקמה או רצון לסחוט, למשל חברות לשעבר או מכרות לשעבר, מעבירים תמונות כאלה למנהלי קבוצות, מה קורה איתם.

לצערי לא הצלחתי לקבל אתמול תשובה מספקת ואני מאוד מאוד מקווה שאנחנו נוכל לקבל אותה היום, כי התחושה שלי שמחפשים אותם ואולי משקיעים הרבה מאמצים כדי לתפוס אותם ולמצוא אותם, אבל מה קורה בפן ההרשעתי לא הצלחתי להבין. החוק פה די ברור והחוק פה קובע רף ענישה ואני לא חושבת שצריך לשנות את החוק, אבל יכול להיות שצריך לטפל באכיפה.

תודה, חברת הכנסת. אני רק חייבת להגיד שלפני הדיון הזה נשלחו שאלות מאוד קונקרטיות לרשויות בבקשה שהם יענו ואנחנו תיכף ניתן גם להם ונשמע את דעתם.

אני אשמח לשמוע תשובות.

חברת הכנסת נעמה לזימי.

תודה רבה, ותודה לך, עאידה, על קיום הדיון החשוב הזה. תודה לך, אלינה, על השותפות בנושא הזה, אנחנו מתואמות בין הלשכות ומתכוונות לפעול בנושא הזה גם הרבה מעבר לדיון הנוכחי.

אני אספר שאני פגשתי את הנושא הזה באיזה שהוא מקום יותר עמוק לראשונה כשהייתי חברת מועצת העיר חיפה ודרך כתבה של 'המקום הכי חם בגיהינום', על עובד עיריית חיפה, רונן שיך. זו הייתה פרשה די גדולה של הפצת - - -

הפרשה הזו הייתה גם בטלוויזיה, על טיפול המשטרה בתלונות ותיכף נתייחס לזה.

נכון. אני זאת שהפנתה את תשומת לב המשטרה, בעקבות שיחה שלי עם הכתבת מאשה על הנושא, שבכלל יש עובד עירייה שעצור עכשיו על פרשה כזו ורק אז הוא הושעה. אני חושבת שגם מנגנון הדיווח וההוקעה צריך להיות חלק מהסוגיה הזו. מי שהופך להיות איום על נשים בקהילה, על אוכלוסיות בקהילה, על נערות וילדות, רצוי שהקהילה תדע את הדבר הזה, בטח מקומות העבודה. הוא כנראה גם מסוכן למקום בו הוא עובד בהקשר הזה.

הסוגיה הזו חייבת טיפול עמוק הרבה יותר. ב-2017 פרקליט המדינה החליט ששרשרת הפרסום רבת החוליות מתמקדת בשתי החוליות המרכזיות. מה שקורה היום זה שהפצת התמונות והסרטונים הללו הם לא רק בין אדם לאדם אלא הרבה פעמים בין קבוצות ולכן החוליות לא נקטעות.

גם צריך להגיד שהקבוצות האלה גובות כסף, זה הפך לסוג של ספסור.

זה כבר השכלול, זה כבר לא חורבן חיים של נערה, ילדה או אישה, אלא כבר באמת סחיטה באיומים של ממש. צריך לומר, כשאני שומעת עדויות וקוראת עדויות של אישה שאומרת: כשאונסים אותי אונסים אותי פעם אחת ולא כל העולם צריך לדעת שזה קרה, אבל כשהסרטון המיני שלי הולך ומתרוצץ בכל מרחב שנים על גבי שנים כל שגרת חיי עולה בתוהו, מבחירת קריירה, מהלך החיים, מבחירת מקום מגורים וסביבה וקהילה. ההשלכות הן כל כך הרסניות שלא ייתכן שהרף הגבוה עדיין עומד על חמש שנים. זה לא נתפס בכלל בגלל הנזק הכל כך מתמשך של הדבר הזה.

אני חושבת שתיקוני החקיקה פה נדרשים ואולי אם נחמיר עם הבנת הנזק המשמעותי שנעשה אולי באמת אנשים יחשבו האם זה מצחיק, או נחמד או מגניב, בצורה מעוותת לחלוטין, להעביר דבר כזה, זה כבר לא יהיה כזה בגלל העונש. אני אומרת עונש ולא קנס בהקשר הזה.

בכלל צריך להגיד שהרבה פעמים החוליה היא לא רק בבעל הקבוצה, אלא מאיפה זה מתחיל. חבר נקמן, בן זוג שנפרדה ממנו. כל הדבר הזה, יש פה כוונת זדון מן הסתם מכוונת ואת זה צריך לעקור מהתחלת שרשרת ההפצה לחלוטין ולא רק מהקבוצות.

ודבר שני, אני חושבת שצריכה להיות גם למשטרה סנקציה מול רשת טלגרם, להתחיל לעבוד מול הדבר הזה ולהגיד שכל עוד התופעות האלה מתמשכות אפילו איסור על עבודה בישראל. אני לא אומרת את זה במובן הזה, זה דיני נפשות, כשאנשים מצולקים לכל חייהם ולטובת חופש הפעולה אנחנו מפרים כל זכות יסוד של בן אדם לחיים נורמטיביים, אז יש כאן מקום של המשטרה והפרקליטות ומערכת המשפט להתערב גם מול הרשת שכביכול היא ניטרלית כשהיא בוודאי לא ניטרלית כי כל התשואה הכלכלית שלה נשענת על עוול כלפי אנשים אחרים.

זהו, אני חושבת שגם אלינה אמרה את הדברים החשובים לפני כן ואני אתן לדיון להתנהל ולעאידה לנהל את הדיון, תודה.

תודה. בבקשה, חברת הכנסת שרון.

תודה, גברתי יושבת הראש. אני רוצה להגיד תודה לחברותיי, גם לך, אלינה, וגם לך, נעמה, על הפצת הנושא החשוב הזה. הזכרת, עאידה, שכבר דנו בזה בעבר, אני זוכרת דיונים כאלה גם כשאת היית יושבת הראש ואחרי כן כשעודד פורר, שהיום הוא שר, היה יושב הראש, ולצערי אם נמשיך באותה הדרך כנראה שנקיים דיונים כאלה גם בעוד שנתיים ובעוד שלוש ובעוד שש.

ומה אני רוצה להגיד בעצם? שלצד ההחמרה בענישה ולצד ההחמרה באכיפה, ואת הזכרת, נעמה, את הסף הגבוה של הענישה, אבל אתם יודעים, בספר החוקים שלנו אין עונש מינימלי וזה התפקיד של הוועדה, לקבוע עונש מינימלי, לא רק בהפצת סרטונים ברשת, בכל העבירות של אלימות במשפחה ואלימות מין, כי כולנו בעצם אומרות את אותו דבר, שאנחנו לא מוכנות לזה, שאנחנו רוצות לשים לזה סוף. אנחנו אומרות את זה כל כך הרבה שנים ותראו כמה אנחנו מתכנסות שוב ושוב ושוב לאותם דיונים.

בדרך לפה תפסה אותי חברה שהייתי אמורה להיפגש איתה ואמרתי לה שאני לא אוכל בשעה הזו כי יש דיון מאוד חשוב של חברותיי ואני רוצה להיות נוכחת כאן והיא אמרה לי: טוב, נו, מה את רוצה? אנחנו חיים בדור שיש בו רשתות חברתיות. ואני רוצה להגיד, הרשת היא לא הבעיה, אנחנו כחברה הבעיה. ואם אנחנו לא נלמד לשים גבול ולחנך לאיך צריך להתנהל, וזה מתחיל פה קודם כל, בכנסת ישראל, כן, אני אגיד את זה, כשאני שומעת איך מתנהלים פה הדיונים אני נחרדת, ואני אומרת את זה כחברת כנסת חדשה, וזה משהו שגורם לאלימות וזה ממשיך בקלות הזאת, הבלתי נסבלת, של היד על המקלדת, של כל תגובה, של כל טוקבק. אז בסדר, אנחנו חוות את זה, אני אומרת יאללה, ניחא, בחרנו להיות חברות כנסת, אני אבלע את הגלולה, למה זה צריך לקרות לנערים ונערות?

והקלות הבלתי נסבלת של להפיץ סרטון. בואו קודם כל נבדוק את עצמנו כחברה מה אנחנו עושים עם זה, איפה שמים לזה את הגבול, איך מחנכים לזה? בואו נדרוש חינוך. האם אנחנו כאימהות רק מענישות כל הזמן את הילדים שלנו כדי שהם יבינו? אני חושבת שלא. אז יש גם דרך אחרת לעשות את זה ואני מקווה, בהיכרותי את יושבת הראש ובהיכרותי גם את נעמה וגם את אלינה, שתצא מפה היום קריאה חד משמעית, גם להחמרת ענישה, גם לאכיפה, אבל גם לחינוך, חברים וחברות. אנחנו חייבים להתחיל לחנך כדי שהדור הבא, שזה אוטוטו כבר קורה, יחיה פה חיים אחרים, והדיונים שיתנהלו פה יהיו בנושאים שונים, לא בנושא הזה.

תודה, חברת הכנסת שרון. זה טוב, במשפט האחרון הכנסת את העניין של החינוך כאשר התייחסת אליו בהתחלה כמטלה אישית של כל אחד מההורים, וכן, זה ברור, חינוך גם חשוב, אבל אם החברה נראית ככה אני לא הייתי סומכת את ידיי רק על החינוך של ההורים כי ההורים בסופו של דבר זה החברה. אני הייתי רוצה, ותיכף גם נפנה, לראות את המדינה מתערבת בזה.

לא, הכוונה שלי הייתה, גברתי, לחינוך גם בבתי הספר ובגני הילדים, לא רק בבתים.

כן, דרך משרד החינוך, דרך תכנית מאוד ברורה שמשלבת את כל הצרכים ואת הידע שצריך להנגיש אותו כי בסופו של דבר גם להורים אין את הידע הרבה פעמים לעשות את זה.

נכון.

תודה. רציתי לחכות ואולי לתת לכתבת מאשה אברבוך, שהייתה אחת מהעיתונאים הראשונים שחשפו, היא בדרך לפה, לכן אני ארצה קודם כל לגשת לנציגי המשטרה. אתם הנקודה הראשונה שפונים אליה ואני חייבת להגיד שאני ראיתי, אני לא זוכרת ממש באיזה תכנית ובטח מי שעשו את התכנית יכעסו עליי עכשיו, אבל הייתי כולי שקועה בלעקוב אחרי העובדות שהיו שם כאשר אחת מהנשים או הצעירות, שפורסמו התמונות שלה, לקחה על עצמה את עבודת החקירה מאחר שהיא פנתה כמה פעמים למשטרה ולא נעשה כלום והיא זאת שחשפה בסופו של דבר את העובד הזה מהעירייה לאחר שהתחקתה אחרי האחראי על הקבוצה והיא יזמה קשר איתו וניהלה איתו שיחה והקליטה אותו.

ממש עבודת בלשות שהיה מוזר לי שנפגעת צריכה לעשות את זה במקום המשטרה. יחידת הסייבר גם התערבו באיזה שהוא שלב. אז אני אשמח קודם כל לשמוע את רב פקד אבי בן אל, נציג חקירת עבירות הונאה, גם על השאלות ששלחנו אליכם וגם על ההתנהלות שהייתה בתיק הזה.

בוקר טוב לכולם. ראשית אני רוצה לברך את הוועדה, אם יורשה לי, על החשיבות של הנושא והעלאת המודעות לנושא הזה, עד כמה הסכנות אורבות לקורבנות ברשת וכמה צריך להיות זהירים כמובן.

מבחינת משטרת ישראל, ברמה כללית אני אתייחס למספר נקודות. לגבי הנתונים, הבנתי שבקשה הגיעה, אני לא ראיתי את הנתונים שהועברו לוועדה, אני כהכנה לוועדה כדי לבוא עם נתונים קיבצתי מספר נתונים. אין לי תשובות לכל השאלות שהועברו, ראיתי את הבקשה רק עכשיו, אני אבקש שהנתונים יועברו.

את הבקשה ראית רק עכשיו?

את הנתונים שהתבקשנו.

זה כנראה עניין פנימי שלכם, אבל היא נשלחה מזמן.

אני אבקש מהוועדה להעביר את הנתונים באופן מסודר וממוסמך בהמשך. אני אתייחס לכמה נקודות. קודם כל נושא של פשיעה במרחב מקוון, זה נמצא על סדר היום של המשטרה, זה משהו שמציב בפנינו אתגרים לא מעטים. הנושא בעיקר מעסיק את אגף החקירות והמודיעין שמוביל את עבודת המטה בנושא, גם מבחינת בניית הכוחות המתאימים, כמובן גם מבחינת קביעת סדר הפעולות וסדר העדיפויות שצריך לקבוע.

יש מספר גורמים במשטרה שנוקטים אמצעים להתמודדות בנושא הזה, החל מחטיבת החקירות, שאני הנציג שלה פה. במשטרת ישראל פועלות יחידות פשיעה מקוונת במחוזות, ידווחו על זה ביחידות המחוזיות, וכמובן יחידה מרכזית של יחידת סייבר ארצית שממוקמת בלהב 433. בנוסף יחידת 105, אני מניח ששמעתם על פועלה של היחידה שמתעסקת בעיקר בפגיעות בקטינות וקטינים ברשת. כמובן נמצאת כאן נציגה של קורבנות העבירה שמלווים את נפגעי העבירה בכל המובנים. במקרה הזה הפגיעה בקורבן היא משמעותית, כמו שהזכירה פה חברת הכנסת, הפגיעה היא לאורך זמן והיא משמעותית מאוד ולכן אנחנו נידרש לתת את כל הכלים והמאמצים כדי למגר את התופעה.

בנוסף נמצאת כאן איתי נציגה של חטיבת הסייבר-סיגינט, שהם אמונים על הנושא של מניעת העבירות וכל הפן הטכנולוגי, פיתוחים טכנולוגיים שנדרשים להתמודד עם התופעה. מבחינתנו המטרה העליונה היא למנוע את העבירות האלה שהן לא יבוצעו, אנחנו לא רוצים שיהיה קורבן ואז לטפל, אנחנו רוצים ראשית למנוע את העבירות וכמובן איפה שלא מנענו אז להשקיע את כל המאמצים כדי להגיע לאכיפה אפקטיבית.

התחום שאנחנו מתמודדים איתו הוא תחום מאוד דינמי, הוא בעל שינויים מאוד רבים, האתגרים שהעבריינים מציבים בפנינו הם אתגרים לא פשוטים ולעתים חדשניים, גם מבחינת שימוש טכנולוגי, גם מבחינת התעוזה שיש והקלות בלהשיג את אותם חומרים.

אני אתייחס באופן כללי לכמה חקירות שנוהלו בזמן האחרון וחלקן הוזכרו פה. אני מעדיף לא להיכנס למקרה פרטני ספציפי כזה או אחר. באופן כללי נוהלו במחוז תל אביב, ביחידת סייבר תל אביב, מספר תיקים. בתופעה שאנחנו מתמודדים איתה, אנחנו מדברים על עבירה המכונה חוק הסרטונים, התיקון שהתקבל בשנת 2014 ומתייחס לנושא של הפצה ופרסום תמונות, סרטונים והקלטות ברשת האינטרנט.

אני רוצה לעצור אותך לרגע, אדוני, אתה אמרת שאתה לא רוצה להתייחס לתיקים באופן פרטני ובדרך כלל אנחנו באמת מכבדים את העובדה, במיוחד אם התיקים עדיין בחקירה, אם הם הסתיימו וכבר יש הרשעות זה מצב אחר, אבל אני כן מתעקשת לקבל תשובה על מה שראיתי באותו תחקיר שבו היו תלונות והגיעה המתלוננת כמה פעמים למשטרה והמשטרה לא עשתה שום חקירה, עד שהיא התחילה לעקוב אחרי והיא הגיעה אליכם עם הקלטות שבהן הבן אדם מודה שהוא בעצמו עשה את זה, ואתם בכל זאת המשכתם הלאה. אני לא מבקשת פרטים על התיק, אני מבקשת פרטים על התנהלות המשטרה, ועל זה, עד כמה שידוע לי, אין חיסיון.

לא, אני לא מדבר מפאת חיסיון, האמת שלא התבקשתי לפני הוועדה להתכונן למקרה הספציפי, אני לא מכיר את הנסיבות של התיק הזה. אם הייתי יודע הייתי מברר והייתי מגיע עם תשובות נכונות.

אתם מגיעים בגלל התיק הזה, הדיון כולו על התיק הזה. הדיון המהיר התקבל בגלל התיק הזה ועוד תיק.

כן. מה, הם לא ידעו?

לא עדכנו אתכם, לא אמרו לכם לאיזה דיון אתם מגיעים?

אנחנו ידענו שהדיון הוא בנושא הפצת סרטונים.

מה, בנושא כללי?

בנושא כללי, זה מה שידענו. לא התכוננו על תיק ספציפי כזה או אחר כדי להציג את הנסיבות.

לא הועברה גם שאילתה על הבקשות החוזרות ונשנות. אם היינו יודעים מראש היינו מתכוננים לתיק הזה.

אבל סליחה, אני מסתכלת על התפקידים שלכם, נציג חקירת עבירות הונאה, גם רב פקד בתוך המחלקה, זה לא אדם חס וחלילה זוטר שלא יודע מה קורה. זה תיק שהיה עליו גם פרסום בתקשורת וגם אתם ידעתם על קיומו. אפילו אם לא ידעתם שהדיון פה הוא על התיק הזה אני בטוחה שגם ידעתם על הפרסום על התיק הזה וכבודו שמע את הביקורת על התנהלות המשטרה. גם אז אין לך מה להגיד על זה?

ראשית לא שמעתי, אני מודה. אני מכיר את התיק הזה מבחינת התוצאה, התיק הזה הסתיים, מבחינתנו התוצאה הייתה מוצלחת והביאה לכך שאדם הושם מאחורי סורג ובריח והתיק מסתיים מבחינתנו בהצלחה. אני לא מכיר את כל הנסיבות שהביאו לפענוח של התיק הזה ואת כל הנסיבות שהובילו לתפיסתו של אותו מורשע. אני לא מכיר את התיק הזה כדי לענות על כל השאלות האלה.

באופן כללי אני רוצה להגיד שהחקירות האלה יותר מסובכות. נגעו פה בנושא של חקירת החוליות בשרשרת שמביאות להפצה ברבים של אותם סרטונים והנחיות פרקליט המדינה בנושא מגדירות בדיוק ומנחות את המשטרה באיזה חוליות צריך להתמקד בשביל להביא להגשת כתב אישום והרשעה בתיק. בדרך כלל יש התמקדות בחוליה הראשונה ובחוליות בהמשך שמובילות להפצה וההנחיות מגדירות גם שבמידה שהמשטרה במאמץ סביר, נקרא לזה, המשטרה יכולה גם להתמקד בשאר החוליות כדי לגלות את כל העבירה.

ברור שהעבירות האלה יכולות להוביל גם לחקירות של שנים רבות אם אנחנו נתמקד בכל החוליות, כמובן שכל תיק ספציפי צריך להיבחן לגופו ולראות מה המובילים שהיו בפני החוקרים באותו תיק, מה המובילים שעלו, מה הממצאים שעלו כדי להתפתח לחוליות נוספות ולאנשים שהיו מעורבים. נגעת בנושא של החוליה הראשונה, שהתמונות או הסרטונים מגיעים לידי אדם - - -

העניין הוא שזאת לא החוליה הראשונה, זאת החוליה האחרונה. זאת בדיוק הבעיה. במקום להסתכל מלמטה למעלה אתם מסתכלים מלמעלה למטה, ואני אומרת בסופו של דבר אותו חבר שרצה לנקום, אותו בעל שהחליט שהוא עושה את המעשה שלא ייעשה, אתם הרי מגיעים אליו, לא ב-100% מהמקרים, אולי אפילו לא ב-50% מהמקרים, אבל אתם מגיעים אליו, ואם פעם אחת הייתם נותנים לו את רף הענישה שכבר כתוב בחוק, דומני שזה חמש שנות מאסר, פעם אחת, למען יראו וייראו - - -

אבל הם לא המענישים. זה לא הם.

לא, אני אומרת, הייתם מביאים אותו לדין ובית המשפט היה שופט ואז היו נותנים חמש שנים למען, כמו שאמרתי, יראו וייראו, אז סביר להניח שהיינו רואים את התופעה הזאת הרבה פחות ואז לא הייתם צריכים להגיע לאותו בחור בן 21 מהדרום כי הוא פשוט לא היה קיים, לא היה לו מה להפיץ.

אני יכולה לשאול שאלה, גברתי?

כן, בבקשה.

קודם כל אני רוצה אולי גם לעשות סדר לטובת עצמנו וכן להפנות אליך אחרי זה שאלה, כי אני כן אגיד מה אני חושבת שאתם מפספסים. אז קודם כל משטרה במדינת ישראל לא מענישה, אתם לא אלה שתגזרו את הדין של חמש, עשר או 15 שנים וזה נורא סקסי ואנחנו נורא אוהבים תמיד להגיד משטרה, משטרה, משטרה, אז זה לא רק משטרה. אני רוצה להגיד פה גם בתי משפט, בתי המשפט במדינת ישראל בפשיטת רגל. בואו נקרא לילד בשמו.

הרבה מאוד שנים, לא התקשורת, לא המשטרה שאסור לה, לא אף אחד אחר לא מדבר על זה, מי שמעניש בסוף זה שופטים. אני ישבתי בהרבה מאוד דיונים בהיותי אשת תקשורת שסיקרה את הנושא, של עסקאות טיעון שנסגרו, שתינו יודעות כמה, תיקים של עבירות מין בסוף מגיעים לעסקאות טיעון, כי לא רוצים להעיד את זה וכן להעיד את זה.

כן, אבל עסקאות טיעון עושים בעיקר הפרקליטות, זה לא בית המשפט עצמו.

אז זה פרקליטות, בית משפט צריך לאשר עסקת טיעון.

אבל חלק מעסקאות הטיעון, כי הם מגיעים להגשת כתב אישום מעורער, אין להם ראיות.

כן, עם תשתית ראייתית בעייתית. דקה, אמרתי שאני רוצה לומר ואני אגיד איפה בעיניי הבעיה שלהם. אני אגיד לכם איפה הבעיה שלכם, בעיניי. אתם צריכים להתחיל במתלוננת, ושאלה פה יושבת הראש על אותו תיק ואמרת שאתה לא הגעת מוכן לאותו תיק ספציפי, אז אתה יודע מה? תעזוב את אותו תיק ספציפי, אני רוצה לשאול באופן כללי, מה קורה לצעירה שמגיעה אליכם ואומרת: הפיצו תמונות שלי ברשת, איך אתם מתייחסים אליה? איך זה עובד מאותו רגע?

היא הראשונה במעלה בתחום, לא מי שמגיע בסוף. זו החוליה הראשונה בעיניי, המתלוננת, וכשהמתלוננת תדע שיש לה כתובת בטוחה במשטרת ישראל היא תבוא אליכם. וכשהמתלוננת תדע שאתם לא תנפנפו אותה, כמו שקרה במקרה הזה שמוזכר פה, שעליו אין לכם תשובות, יהיו עוד כל כך הרבה מתלוננות ופתאום רף התיקים, שהיום עומד אני לא יודעת על כמה אחוזים, כי לא קיבלנו נתונים מדויקים בדיוק, יקפוץ בעשרות אחוזים, לצערי, כי אותן מתלוננות יידעו שיש להן כתובת, אבל הגלגל יוביל לזה שבסוף גם תהיה ירידה. זה מה שרציתי להפנות אליהם, זו השאלה.

אבל אם אפשר להוסיף עוד נקודה, שיש פה גם סוג של האשמת קורבן מסוג אחר. אם אישה שנפגעת מינית אומרים לה: מה לבשת? איפה הלכת? פה זה כבר: למי שלחת את זה? למה שלחת?

למה הצטלמת?

היא מתחילה לחשוב שיש ממש אלמנט של אשמה וגם פה אנחנו קוראות עדויות והחשש הזה מבכלל לספר לחברה שאולי הבאת לבן זוג לשעבר איזה תמונה או סרטון, אבל זה הפך להיות גזרת הגורל שלך והחלק שלך בתוך הדבר הזה זה דבר בפני עצמו ובסופו של דבר המפיץ, מי שמסרסר בתמונות ובסרטונים ומי שהופך חיים של אישה לגיהינום, הוא האשם המוחלט המוחלט המוחלט.

הכוונה שלי הייתה שהתיקים פשוט נסגרו ולא הגיעו לדין, לא התכוונתי שהמשטרה אמורה לתת עונש.

אנחנו היינו יכולים לדעת כמה תיקים כאלה נסגרו אם היינו מקבלים את הסטטיסטיקה שהגיעה לידינו כי מהפרקליטות יש לי את הנתונים. אני מאוד מתפלאת שמגיעים לדיון – לא יודעת, מה ציפיתם שאנחנו נשאל? כאילו איזה הוראות יש לכם בעניין הזה או מה בדיוק באופן כללי? אני לא מקיימת דיונים כדי לשמוע שוב ושוב ושוב הצהרות על מדיניות כללית, אני מקיימת את הדיונים כדי שמכל דיון נצא שלמדנו משהו, שיפרנו משהו, התקדמנו הלאה. אני מתפלאת שאפילו סטטיסטיקה לא הבאתם, כמה תיקים כאלה נפתחו במדינת ישראל על ידי המשטרה בשנה האחרונה. זה המינימום שמגיעים איתו.

יש דברים שאני אספתי כדי להתכונן לדיון הזה ולבוא מוכן ולהציג דברים, אבל השאלות שהעברתם היו שאלות יותר מפורטות, יותר דברים מדויקים. אני כן אציג כמה נתונים שאני אספתי.

אז בבקשה תציג לנו את הנתונים שיש ואחר כך נקבל את המפורט.

לפי הנתונים מתחילת השנה נפתחו בעבירה של מה שהגדרתי לפני כן חוק הסרטונים 437 תיקי חקירה, לעומת 401 תיקים ב-2020, שכבר יש לנו עלייה של 9% ויש לנו עוד חודשיים לפחות עד סוף השנה, אז אנחנו כבר יכולים להגיד שיש לנו מגמה של עלייה בפתיחת תיקים.

אם יש מגמת עלייה בפתיחת תיקים אז כנראה יש מגמת עלייה בביצוע העבירה.

גם וגם.

הקורלציה היא יותר קורלציה ומה שמגיע למשטרה, הדיווח למשטרה, לא השתנה בצורה משמעותית משנה שעברה, אני מניח, אבל זו הנחה.

אני חושבת שאפילו העלייה הזו לא משקפת את המציאות. המציאות היא הרבה יותר גרועה.

אז אפשר לומר שבשנתיים האחרונות, מתחילת 2020, יש לנו כ-838 תיקים, מתוכם יש זהות של חשוד בכ-716 תיקים, שזה כמעט 87% מהתיקים, ומתוך ה-625 תיקים מדובר בתיק חשוד בודד, כלומר ברוב המוחלט של התיקים העבירה מבוצעת על ידי חשוד בודד.

שבדרך כלל מה הקרבה שלו לקורבן?

אני לא יודע לאפיין את זה ברמה כללית, בכמה תיקים שיצא לי לראות אין קרבה ראשונה לקורבן, כלומר זה כנראה עבר מספר ידיים עד שזה הגיע לאותו מפיץ.

מבחינת קורבנות, צריך להגיד שמבחינת כתבי אישום כתב אישום שמוגש בגין עבירה זו כולל בתוכו עשרות תיקים, לפעמים גם מאות תיקים. למשל כתב האישום האחרון שהוזכר לפני זה, בשני כתבי האישום האחרונים שהוגשו, כ-340 קורבנות, למעשה על כל קורבן במשטרה פותחים תיקים, כלומר זה 340 תיקים בשני כתבי אישום שהוזכרו לפני כן.

זהו, אני חיכיתי בסבלנות כדי לשאול את הפרקליטות איך יכול להיות שיש להם מספר כל כך נמוך של כתבי אישום.

אז חסכתי לך.

340 תלונות מתקבצות בכתב אישום אחד.

אני חייב להתייחס לנושא הזה גם כדי שיהיה ברור, לא בכל התיקים יש לנו תלונה של קורבן, לא תמיד הקורבן גם יודע שבוצעה כלפיו איזה שהיא עבירה. כשאנחנו מתחילים חקירה של מקרה מסוים ואנחנו מגיעים להתקדמות בחקירה ואנחנו תופסים את מה שצריך לתפוס אנחנו מגיעים לשאר הקורבנות ואנחנו יוזמים את הפנייה לאותם קורבנות כדי להגיש תלונה ולפתוח תיקי חקירה וכמובן להביא למיצוי הדין מול אותו עבריין.

זה ברמה כללית הנתונים שאספתי. בבקשה שראיתי כרגע בכניסה למליאה ראיתי עוד מספר נתונים, אני מבקש מהוועדה להעביר את הנתונים בהמשך אחרי בדיקה ועיבוד וכמובן תשובה מוסמכת באופן מסודר.

אני רוצה לשאול משהו על זה. האם כתב אישום במקרה כזה הוא נוגע בכלל העבירות?

אנחנו תיכף נשמע את הפרקטיקות, אני רוצה לפנות לפרקליטות ויש להם תשובות שחלק מהתשובות הן בכיוון הזה.

ועוד משהו שמעניין, כששאלתי מה הקרבה אז הוא אמר שזה בדרך כלל אדם שזה כבר עבר כמה ידיים, אז נשאלת השאלה האם אתם גם מגיעים למפיץ הראשון?

לא תמיד.

התייחסתי לנושא הזה, אם יש לי מובילי חקירה ויש לנו התקדמות בחקירה שאנחנו יכולים להגיע לחוליות הנוספות כמובן שאנחנו נעשה את זה, אבל זה תלוי בכל תיק לגופו. צריך להתייחס לממצאים שבתיק, אני לא יכול ברמה כללית להתייחס. התיק גם עובר לאחר מכן לפרקליטות, התיק נבחן על ידי הגורמים המקצועיים, אם חסר שם איזה חוליה שלא נחקרה שהיה צריך לחקור ברור שאנחנו נשלים את החקירה. כלומר הנושא הזה עובר ידיים, בסוף זה מגיע למבחן של בית משפט כשבית משפט בסופו של דבר גם יכול להעביר עלינו ביקורת אם אנחנו לא עשינו משהו, לא חקרנו משהו שהיינו צריכים לחקור. כמובן שתמיד יש דברים שאנחנו לא נגיע אליהם, לא נמצה את החקירה עד תומה.

נושא נוסף שאני רוצה להתייחס, גם ברמה כללית. יש לנו הכשרות ייעודיות לנושא הזה של פשיעה במרחב המקוון, החוקרים היום, זה כבר מלפני שנה-שנתיים, שעוברים הכשרה ייעודית, הכשרה שמתאימה לעולם דינמי של התפתחויות ופיתוחים טכנולוגיים כמובן. יש כאן נציגה של חטיבת סייבר-סיגינט שרוצה להתייחס.

שלום. אני אתייחס לכמה שאלות ששאלתם וגם בכלליות לתיקים. אני רק אוסיף קצת על מה שאבי אמר, בסוף המטרה היא בתהליך למידה של המרחב המקוון. בכל מה שקשור לפשיעה במרחב המקוון המשטרה כרגע בתהליך למידה, באמת עשינו הכשרות, לראיה נניח מספר התיקים עלה, ואם נסתכל על נתון קצת יותר מעניין מבחינתי זה תיקים שנסגרו. ב-2020 מתוך הסך של 401 נסגרו 88 תיקים, לעומת זאת ב-2021 נסגרו ממש חצי מזה, 44 תיקים, כשהסיבה של חוסר ראיות הייתה מאוד משמעותית ב-2020, אבל היא הרבה הרבה יותר פחותה ב-2021.

זה אומר שגם המשטרה במודעות שלה כן מנסה לחפש וכן לוקחת את התלונה ומנסה למצוא אפיקי חקירה שהיא לא ידעה או שהיה לה יותר קשה להתמודד איתם לפני שנה או שנתיים. זה דבר אחד.

מבחינת הפלטפורמות ולמה לא מתחילים במפיץ ולמה החוליה שלה ההפצה בפורומים כמו ווטסאפ וטלגרם זה מה שמשטרת ישראל מטפלת כי בסוף, כמו שאבי כבר הזכיר, הרבה פעמים הקורבן לא יודע ואנחנו מגיעים לזה דווקא מהקבוצות האלה, של: תראו, פרסמו אותה.

אבל קורבן יודע מי צילם אותו. אני חוששת שאם יש לך תמונות עירום את בדיוק יודעת מי צילם.

אין בעיה, אבל אני אומרת למה מתחילים מלמעלה למטה ולא מההתחלה, אתם קוראים לזה הפוך, כי הרבה פעמים כן מתחילים מהפלטפורמה ומהקבוצה, מאתרים מספר רב של הקורבנות.

אוקיי, אבל בסוף מגיעים לתחתית.

מגיעים לקורבנות, אם הקורבן יודע להגיד ולהצביע איך זה התחיל ואיך זה הועבר, אז מטפלים בזה, המשטרה לא יכולה להתעלם מקורבן שבא ואומר - - -

וכמה הרשעות כאלה באמת היו, של אותו חבר שצילם?

נניח היה תיק עכשיו של 180 ומשהו קורבנות של ערוץ טלגרם שפרסם. כמה מתוך ה-180 קורבנות גם הגיעו למשטרה אני לא יודעת להגיד.

לא, אבל צריך גם לשים לב שבעת הצילום עצמו הצילום היה בהסכמה.

או שלא בהסכמה.

לא, אני לא מדברת על שלא בהסכמה, אבל בהרבה המקרים זה בהסכמה כי באותו רגע הבחורה או האישה מבינה שהיא נמצאת במקום בטוח עם אדם שאפשר לבטוח בו והיא עושה את זה, השאלה אם זה דלף באופן מכוון ואז האם אתם מגישים או מעמידים את הבן אדם לדין, או אם זה דלף בצורה בלתי מבוקרת או בלתי מכוונת.

אז אני אומרת, שברגע שהמשטרה כן מגיעה למוביל כזה שמוביל במכוון ובזדון, בסוף זה חוק הסרטונים, זה היה התיקון, זאת אומרת הפרסום שלא ברשותה זה כבר הטרדה מינית.

האם יש סיכוי שתבדקו ותגידו כמה תיקים של יד ראשונה יש לכם, לא משנה איזה תקופה, תיקחו תקופה של השנה האחרונה, שיש לכם עלייה.

אין בעיה, אנחנו נבדוק, אבל צריך להבין שכשמגיעים למין פלטפורמה כזאת שיש כל כך הרבה קורבנות, לכל אחד יש סיפור שונה.

אין שום סיכוי שתגיעו לכל אחד, זה ברור לי.

זה ממש זה. עכשיו אני רוצה לדבר גם על העניין של הציר ההסברתי והמניעתי. בסוף כשתמונות זולגות לרשת הן ברשת. גם אם עכשיו הורידו את ערוץ הטלגרם או את ערוץ הווטסאפ הספציפי הזה זה עדיין שם, הן עדיין בסכנה, למשטרה אין יכולת להוריד תכנים מהרשת בצורה טוטאלית וכאן יש כמה אלמנטים.

קודם כל תלוי באיזה פלטפורמה. רשת טלגרם זו רשת אפליקציה שלא משתפת פעולה עם גופי האכיפה ולא עם מדינות. צריך להגיד את זה. לא סתם נפתחים שם ערוצים לפעילות פלילית כזו או אחרת, כי הם אנונימיים, כי קשה להגיע אליהם ובאמת כי האפליקציה עצמה לא משתפת פעולה. לעומת ווטסאפ שכן משתפת פעולה יותר.

אנחנו התחלנו לעסוק, בחטיבת הסייבר קם מטה שבאמת מסתכל בצורה אסטרטגית על כל מערך הסייבר של משטרת ישראל ומנסה להרים אותו למעלה בכל מה שקשור לפשיעה, אז אם זה בהכשרות ואם זה גם בנוהלי עבודה במתודולוגיות עבודה ברשת שלא היו נחלת המשטרה.

אני רק רוצה להגיד, בציר המניעתי התחלנו להקים איזה שהוא תהליך מול חטיבת הדוברות של לפרסם קמפיינים תודעתיים לציבור, גם לציבור במגזר הערבי, יש את אגף 'סיף', יש לנו עכשיו שיתוף פעולה איתם, שבאמת יסבירו לציבור על הסכנות שברשת, אחד מהם זה הקמפיינים האלה. לאתר משטרת ישראל כבר עלתה רובריקה שלמה של פשיעה מקוונת, שיש הסברים על התופעות, אחת מהן זו התופעה הזאת.

אנחנו לא נוכל עכשיו שעה שלמה לעבור על כל מה ש –

אין בעיה.

את עצם העובדה שחיכיתם ליחידת 'סיף' כדי להיכנס להסברה לאוכלוסייה הערבית אני אשים בצד, אני אפילו לא אתייחס לזה, כי זה מקומם, מקומם אותי שצריך לחכות ולא לפרסם את הקמפיינים האלה מלכתחילה בעברית וערבית. ואני יודעת מה קורה באוכלוסייה שלי ואני יודעת עד כמה לנשים אין איפה לפנות, אבל אני רוצה להתייחס לעניין של ההכשרות.

ההכשרות הן לא רק בסייבר בנושא הזה, אנחנו מדברים על הטרדה מינית, אנחנו מדברים על פגיעה מינית במקרה הזה, כי האישה שתתלונן תגיע קודם כל, שוב, ליומנאי שנמצא במשטרה והיא תדווח ולצערי הרב אני ראיתי איך מתייחסים לנשים, גם כאלה שעברו תקיפה מינית, אז מה עוד יותר כאשר היא תגיע להגיד שתמונות שלה הופצו. זה ייראה כאילו קל, זו עבירה מאוד קלה בשביל הרבה אנשים, לא מבינים את העומק ואת הפגיעה שבזה.

אני רוצה להבין, האם אתם מעבירים את השוטרים ואת החוקרים הכשרה שהיא מכוונת לנושא של הטרדה מינית. ראיתי איך התייחסו, בכתבות שקראתי ובתחקיר שראיתי, ראיתי שלא התייחסו למתלוננת ולא באמת חקרו את התיק שלה וכנראה חשבו שהפצת תמונה זה או באשמתה, שהיא בכלל הצטלמה מלכתחילה, או שזו לא פגיעה מי יודע מה שאני כשוטר צריך לפנות לזה זמן כדי לחקור אותה. על זה אני רוצה לשמוע. ואם אפשר קצר מאוד, כי יש עדיין עוד אנשים שצריך לשמוע.

אז אני אהיה מאוד קצר. קודם כל שלא יישמע לשתי פנים, כאן הקורבן היא אותה נפגעת שהתמונות שלה פורסמו, בלי אבל ובלי המשך. גם באותה נפגעת תקיפה מינית אין אבל ואין שאלות. לדעתי גם החוקרים כן מקבלים כלים ואת ההכשרה איזה שאלות לשאול ומה בדיוק להעביר.

עכשיו, אני לא מכיר את המקרה הספציפי, מה היה שם ואם מישהי נפגעה מהיומנאי כשהגיעה לתחנה. כמובן כל מקרה צריך להיבדק לגופו ולהסיק את המסקנות. אני מצר על כל מקרה כזה שאישה מתלוננת, שהגיעה וקיבלה - - -

אוקיי, אז אני אפנה באופן מאוד ספציפי על המקרה הספציפי ואבקש לקיים חקירה בתוך המשטרה על התנהלות המשטרה במקרה הספציפי ולקבל תשובות האם ייעשה משהו בעניין.

אני רק רוצה לחדד, מה שאת מתכוונת זה שבעצם שהם יגידו את התסריט, מה קורה ל - - -

זה נאמר לפני.

אוקיי, ויש לי שאלה לגבי זה.

הם דיברו על התסריט, אני דיברתי על – אני רוצה לקרוא יוצא דופן של התנהלות מחוץ לתסריט הקבוע.

זאת אומרת?

כלומר היו מקרים שבהם המשטרה לא התנהלה לפי התסריט ועל זה שאלתי.

אוקיי, ואז מה קורה למי שמתנהג לא לפי התסריט?

זהו, אין תשובה בינתיים.

אז כל מקרה צריך להיבחן לגופו ואם צריך לנקוט בהליך כזה או אחר כלפי אותו שוטר אז - - -

באיזה הליך?

קרן, אי אפשר להחזיר את הגלגל אחורה עכשיו ואנחנו בדיון הזה כבר שלושת רבעי שעה ורק עם המשטרה והח"כיות. אני אפנה באופן ספציפי למקרה הזה ואבקש שייחקר על התנהלות החוקרים והשוטרים שקיבלו את התלונות, לא ייתכן שהמתלוננת עצמה הפכה לחוקרת כדי להעמיד לדין את הבן אדם שהפיץ את התמונות שלה. היא מסרה את המידע ובכל זאת התנערו מהמידע הזה ורק לאחר שהגיעו התחקירנים של הטלוויזיה ליחידת הסייבר הארצית התחיל לזוז משהו. אז אני ארצה תשובות מאוד ברורות מהמשטרה בעניין הזה.

תודה לכם. אני רוצה לתת לנציג הפרקליטות, עורך דין איתי גוהר, בזום. שלום, ואני רוצה להודות לך שלמרות המצב אתה איתנו ושיהיה בשעה טובה.

תודה רבה. אני מבקש להתנצל שאני לא שם בצורה פיזית, הנושא מאוד מאוד מעסיק אותי ספציפית ואת המחלקה בשנתיים האחרונות. אני ארצה להתחיל קצת בנתונים ואחרי זה אני אענה גם לשאלות בנוגע לתיק של רונן שיך, שם אני הגשתי את כתב האישום ואנחנו גם ניהלנו וליווינו את החקירה, המשטרה ניהלה ואנחנו ליווינו את החקירה, את ימ"ר תל אביב.

אז מבחינת הנתונים שהוועדה ביקשה, מתחילת שנת 2020 הוגשו בפרקליטות 42 כתבי אישום ששם יוחסו עבירות לפי חוק הסרטונים. בתקופה הזאת גם הסתיימו הליכים נגד 36 נאשמים. למעשה אין חפיפה, ה-36 נאשמים אלה נאשמים שהוגשו גם בשנים קודמות אבל ההליכים שלהם הסתיימו בפרק הזמן המבוקש.

אני ארצה לדבר טיפה יותר על הפעילות שלנו. נשמעת ביקורת מכיוון שמדובר בפעילות על השרשרת האחרונה, אנחנו ערים לביקורת הזאת, אבל חשוב לי להגיד שזו חזית נוספת שהצטרפה. למעשה לא הייתה איזה שהיא החלטה להסיט משאבים לטיפול במפיצים הגדולים ואנחנו התחלנו לטפל במפיצים הגדולים לפני שנתיים. לפני שאני אספר טיפה איך התחלנו להגיד מילה לגבי התיק של רונן שיך ולגבי התחקיר של 'המקור'.

מה שצוין בתחקיר של 'המקור', האירוע שהיה שם ספציפית, הוא לא קשור לתיק של רונן שיך, הוא קשור בזה שאותה נפגעת הופצה גם על ידי רונן, אבל ההליך והמעשים שהיא ביצעה בשביל להעביר חומר למשטרה לא היו נגד רונן שיך והתיק של רונן שיך למעשה הוא יוזמה של המשטרה, איתור וחשיפה של המשטרה אותו בטלגרם והמקרה הנוסף הוא מקרה צדדי שלא היה קשור לתיק הגדול, ואני גם לא יכול להתייחס אליו כי אין לי את הפרטים של התיק הזה כי הוא לא היה קשור לתיק של רונן שיך.

מבחינת הפעילות שלנו, שהיא באמת פעילות של טופ-דאון, כמו שאמרו מקודם, אז אנחנו התחלנו אותה לפני שנתיים, אחרי תחקיר שהיה בתכנית 'הצינור' ששם נפגעת הצליחה להביא מנהל של אחת מהקבוצות האלה לפגישה, במהלך הפגישה הוא נעצר ולמעשה המעצר הפתאומי שלו הצליח להכניס את משטרת ישראל ואותנו, כשליווינו אותם, לתוך ממש קבוצות ההנהלה שהיו באותה עת ומשם התחילה להתגלגל הפעילות של העבודה בטלגרם.

במהלך השנתיים האלה אנחנו הגשנו תשעה כתבי אישום נגד מפיצים גדולים בטלגרם. מפיצים גדולים אלה מפיצים שפתחו קבוצות, יצרו אותם והפיצו שם תוכן רב. יש לנו עוד שני הליכים שכרגע החלטנו להגיש כתב אישום בכפוף לשימוע. בתיקים האלה שאני מדבר עליהם יש כ-600 נפגעות עבירה, כשלמעשה כשאני אומר 600 זה 600 תיקי חקירה שכלולים בכתב האישום, אנחנו מחלקים את זה על פני שנתיים ובתוך ה-600 אנחנו מדברים על כ-300 נפגעות עבירה ייחודיות. כלומר יש לנו נפגעות עבירה שנמצאות בכמה כתבי אישום, לכן יש להם תיקי חקירה נפרדים, אבל אנחנו מדברים על בסך הכול עניינן של 400 נפגעות עבירה שנמצא בכתבי האישום שהגשנו.

נגד שלושה נאשמים הגשנו כתב אישום במעצר, כשאנחנו מדברים על עבירות שהליבה שלהם היא חוק סרטונים ומבחינתנו זה כן הסלמה או עליית מדרגה משמעותית באכיפה. גם ההתייחסות של בתי המשפט וההחלטות השיפוטיות שאנחנו מקבלים מאוד עוזרות לעצב ולהעלות את רף הענישה להמשך.

מבחינת תיקים שהסתיימו, יש לנו תיק אחד בצפון, נגד אורן עוזיאל, הוא נכנס ל-31 חודשי מאסר, ורונן שיך שקיבל 50 חודשי מאסר. בעניין של אורן עוזיאל נקבע גם פיצוי של כ-150,000 שקל משני הנאשמים, ובמקרה של רונן שיך נקבע פיצוי של למעלה מחצי מיליון שקל.

מה שחשוב, חלק מהיעד המרכזי שלנו בפעילות הוא גם הפרת הקבוצות ואנחנו במהלך החקירה הצלחנו להסיר כ-40 קבוצות מטלגרם, כשאם אנחנו סוכמים את מספר המשתמשים שהיו בקבוצות אנחנו מדברים על למעלה מרבע מיליון. כלומר למעלה מ-250,000 אנשים נמנו כחלק מהצופים בקבוצות האלה וחלק מהיעדים שלנו הם גם יעדים של מניעה.

אני רוצה לשאול, האנשים שנמצאים בקבוצה, שהם יודעים שהם מצטרפים לקבוצה וחלק מהם משלמים כספים כדי להיות חלק מהקבוצה כדי לצפות בחומר שמפיצים שם, מה עושים איתם?

אני לא אוכל להתייחס לאנשים שמשלמים. למעשה הטכניקה של תשלום בעבור קבוצות זה משהו שבראיות יש לנו רק מהתיק האחרון שהגשנו ביום שישי נגד עידן מיכאילוב מאופקים ואנחנו לא יכולים להתייחס לפרטים מתוך התיק.

למה? גם בתיק של הבחור מחיפה היו כספים.

לא שילמו כסף בשביל להיכנס לקבוצות שלו, הקבוצות שלו היו קבוצות פתוחות. יש הנחה שהוא הרוויח כסף מפרסומים שהיו בתוך הקבוצות, אבל זה לא משהו שייחסנו בכתב האישום.

סליחה, פרסומים שהיו בתוך הקבוצה של מי?

של רונן שיך.

הפרסומים של מה?

פרסומים של כל מיני דברים אחרים בטלגרם, אם זה פרסומים של קנביס שאנשים כנראה שילמו לו כסף בשביל לפרסם, פרסומי זנות, שזה כן ייחסנו בכתב האישום.

והתייחסתם למי שפרסם בכתבי האישום? עקבתם אחרי המפרסמים בקבוצות האלה?

המפרסמים של המודעות הפרסומיות?

כן.

אז לא היו לנו ראיות לחשוף אותם, אני לא רוצה להיכנס להליך חשיפה של משתמש בטלגרם, זה גם מורכב וזה גם יכול לפגוע ביכולת שלנו לעשות את זה בהמשך. לא מדובר בפעילות קלה.

אני לא מבינה, מתקיימת שם פעולה של פרסום שהוא הרוויח ממנה כסף, הם ידעו איפה הם מפרסמים, שהם מפרסמים בקבוצות פרטיות שמטרתם להרוויח כסף על גבי תמונות של נשים, לא בהסכמתן, ואתם לא עוקבים אחרי? המשטרה לא עוקבת אחרי המפרסמים בקבוצות האלה? מה קורה? מתפתח סחר חדש.

הסחר לא היה בתמונות עירום, הסחר הוא סחר אחר לחלוטין, של פעולות אחרות.

הוא סחר אחר בנוי על סחר בתמונות נשים. הרי למה הם מפרסמים בקבוצות האלה? כי יודעים שיש אנשים רבים, משתתפים רבים, למה יש משתתפים רבים? הם לא נכנסים לקבוצה כי רוצים לראות איפה מוכרים קנביס, הם נכנסים כדי לראות את התמונות של הבחורות. כלומר יש מעגל שם של סחר בנשים ובתמונות שלהן ומשתתפים בזה, אולי נגיע גם למצב שחברות ישתמשו בערוץ הפרסום הזה.

אני חוזר, אני לא הולך להתייחס להליכי חשיפה של גורמים בטלגרם, אני יכול להבטיח לוועדה שאם הייתה אינדיקציה או זהות של אותם מפרסמים אז החקירה הייתה מתפתחת גם אליהם. לא הייתה את היכולת לזהות אותם במהלך החקירה.

אני חושבת שמה שעאידה אומרת זה שיש פה עוד עבירות חוץ מהפגיעה בנשים, יש גם עבירה של סחר, כמו שהיא אומרת, ויש גם שימוש לצורך כסף, לצורך עשיית רווח הון על חשבון מישהו אחר.

עוד לא התחלנו עם הנושא של סחיטה.

אבל גם אם הייתי לוקחת עכשיו סתם סרט שהפקת והיית מפיצה אותו ועושה עליו כסף גם זה עבירה בתחום אחר. זאת אומרת יש פה הרבה עבירות אחרות גם, לא קשור אפילו לזה.

אני אשמח בכל זאת לתשובה, הקשבתי בקשב רב, אני מקווה שלא פספסתי, היה שם בין כל התיקים יד ראשונה אחד לפחות?

היה אישום אחד של יד ראשונה.

יש כבר הרשעה, או שזה עדיין מתנהל?

בתוך התיק של אורן עוזיאל אחד האישומים ייחס לו גם יד ראשונה ולמעשה העונש הכולל שהוא קיבל זה 31 חודשים.

אבל זה אותו אחד שמפיץ תמונות רבות, אני מתכוונת לאותו אחד, כמו שנתתי דוגמה, חבר שמתנקם ומעביר תמונה, האם היה אחד כזה לפחות?

בתיקים שלי לא היה גורם כזה, היו לנו גם מפיצים בודדים, אנשים שהפיצו שלוש תמונות והם לא מנהלים קבוצות אז הם גם הועמדו לדין. בתיקים שלי לא היה המפיץ הבודד.

ומה רף הענישה של אותם שהעבירו שלושה?

הוא אומר שלא היה לו.

לא, הוא אומר שהיה שם מישהו שהעביר שלוש תמונות, אני רוצה לדעת אם כבר הגיע פסק דין באותו נושא.

הוא העביר יותר משלוש תמונות, הוא העביר תוכן שמופיעות בו שלוש קורבנות. למעשה בתיק שם היו עבירות נלוות גם כן, הוא הסתיים בתשעה חודשי עבודות שירות ובפיצוי גדול יחסית לנפגעות, בהסכמה איתן, כלומר הנפגעות נתנו את הסכמתן.

תודה לך.

אני רק רוצה להגיד עוד מילה אחת. מהצד שלנו, של האכיפה ושל ניהול התיקים, אז אני חייב להגיד שאנחנו בקשר עם המון נפגעות עבירה, גם במיילים וגם בטלפון, אנחנו כן כתובת שמדברת איתן. חשוב לי להגיד גם לוועדה שבשנים האחרונות אנחנו רואים שינוי בתפיסה של נפגעות, הצלחנו לקבל שיתוף פעולה ובתיקים האחרונים אנחנו רואים היענות יחסית משמעותית מנפגעות העבירה וזה מאוד מסייע לנו למצות את התיקים מהמעצר ולהגיש את כתבי האישום במעצר.

זה משהו שגם חשוב לי לציין, אנחנו כן מרגישים שהשטח מרגיש את הפעילות הזאת, וגם להוסיף שזאת פעילות שהיא תוספת להיערכות של המשטרה בקבלת תלונות מהנפגעות וחקירה של מפיצים ראשונים.

תודה רבה. אני רוצה לתת לעורכת דין מיטל שפירא, הלובי למלחמה באלימות מינית. בבקשה, שלוש דקות.

כן, אני אקצר. קודם כל קצת נתונים. יש לנו פה את הנתונים של מוקד 105 על הכמות הבאמת מטורפת של פגיעות מיניות שמתבצעות דרך הרשת. אני אפנה גם לשנתון הסטטיסטי של המועצה הלאומית לשלום הילד משנת 2019, 19% מבני הנוער דיווחו כי נחשפו להטרדה מינית.

את הנתונים של מוקד 105, סליחה, חשוב שאנחנו נציג כי זה נתונים שלנו.

כן, הפניתי למקור של כל הנתונים שלכם, אני מפנה לשנתון הסטטיסטי של המועצה משנת 2019. 19% מבני הנוער דיווחו כי נחשפו להטרדה מינית באמצעות הפצת תמונות או סרטונים. בהמשך לפעילות של מוקד 105, כמובן הם יפרטו ואנחנו תומכות וחושבות שזו פעילות שנעשית בצורה טובה, אנחנו קוראות גם להרחיב את המוקד הזה גם לבוגרים, שייתן מענה גם לבוגרים.

השילוב בין משרדי הממשלה הוא שילוב טוב ואנחנו קוראים שהשילוב הזה יתבצע גם בעבירות מין מחוץ לרשת, זאת אומרת עבירות מין שתהיה מעורבות של משרד הרווחה ומשרד החינוך, מעורבות גדולה, כמו שנעשה בהצלחה במוקד 105.

אנחנו גם מציעות שיהיה מעקב אחרי משרד המשפטים לראות לאורך זמן כמה כתבי אישום מוגשים גם נגד מפיץ ראשוני בעצם בכל הרמות.

והדבר האחרון, שהוא חלק ממשהו גדול יותר, פשוט פה התייחסו אליו, זה חינוך למוגנות מינית. אנחנו חושבות שהגיע הזמן, כמו שקורה בזהירות בדרכים, שיש חוזרי מנכ"ל, לא היו צריכים החלטה מיוחדת, היו חוזרי מנכ"ל שקבעו חינוך לזהירות בדרכים לאורך כל שנות הלימודים, ככה אנחנו חושבות שצריך להיות גם למוגנות מינית, חוזרי מנכ"ל מסודרים מגילאי הגן עד לי"ב, בהתאם לגיל, כולל הכשרות לצוותים שיידעו כיצד להעביר בצורה חלקית את התוכן וגם לזהות מצבי מצוקה.

תודה רבה. אמנם יש לנו נציגות משרד החינוך שנמצאות פה, אנחנו יודעים מה קיים, נשמח לשמוע עוד מעט גם מכן, למרות שאני בדרך כלל יורדת עליכם, אבל אני יודעת שיש איזה שהיא עבודה שנעשית.

עורך דין משה בוך, אני מבינה שאתה עורך דין של נפגעות. בבקשה, אדוני, אבל באמת שלוש דקות כי נצטרך לעבור גם ל-105. בבשה.

בסדר גמור, ניתן לכולם את הכבוד. גברתי היושבת ראש, תודה רבה. בפתח דברייך ציינת שאתם לא מסופקים מפעילויות רשויות החוק. גם חברות הכנסת וחברת הכנסת שרון אמרה עונשי מינימום, אין חינוך, יש אווירה מסוימת שגורמת לדברים האלה. אלה כולם דברים חשובים, אני כעורך דין שמייצג נפגעות עבירה, במקרה הזה הן חיילות שעברו פגיעה מינית, סחיטה כלכלית, סחיטה מינית, באינטרנט, באינסטגרם והן הגיעו לרשויות החוק וזה סיפורן.

אני כאן כדי למקד את הזרקור לנושאים פרקטיים בהם אני נתקל ביום יום דרך המשקפיים שלהן. הנפגעות לא נמצאות במצב של לדבר, אלה שכבר מדברות הן יקרות למערכת כי הן מביאות הרבה מידע, במיוחד אלה שנפגעות ואון ליין ברגע הפגיעה מגיעות לתחנת המשטרה. מה קרה בתחנת המשטרה? אני אספר לכם שני סיפורים. אם היא תחכה 20 שנה זה עניין פחות רלוונטי, אבל כשמגיעה בחורה, חיילת, ואומרת לשוטרת החוקרת מה שאומרת, כדאי לשים לב לדברים האלה.

המקרים שאני מדבר, הבחורות הנפגעות באו לדבר, הן סיפרו על תקיפה, הן סיפרו על אלימות, הן סיפרו על סחיטה מינית, סחיטה כלכלית, הן אמרו: יש תמונות שלנו ברשת, תעצרו את זה. ומה הייתה התגובה במקרה אחד של המשטרה? ילדונת, את בעייתית. הפנו את האצבע אליה.

'ילדונת, את בעייתית'?

אני לא מדייק, אני מדבר על מקרה של ר'. במקרה אחד מספרת הנפגעת את סיפורה והחוקרת אומרת מה שאומרת והתיק נסגר. מה קורה אחרי זה? היא באמצעותי אנחנו פונים לבט"פ, פונים למי שמתעסק שם בדברים האלה, אומרים לה: לכי לתחנת משטרה אחרת ותפתחי עוד פעם את התיק, ומה קורה עם התיק הזה?

נסגר.

לא, לא, עבר להסדר טיעון.

ללא ידיעתה?

ללא ידיעתה.

קורבן העבירה לא שותף להסדר טיעון.

לא, אבל צריך ליידע קורבן.

היא מיודעת רק דרכי, אחרי שפניתי כמה וכמה פעמים אמרו לי שהתיק הזה כבר לא אצלם, העבירו אותו מהחקירות להסדר טיעון. ואני שואל שאלה, האם עשיתם מניעה? האם בדקתם בכליו, במחשביו של החשוד? ולא מדובר על חשוד, מדובר על מבצע, יש את חשבון הבנק שלו כי הוא שילם, יש לכם אותו ביד, לקחתם את המחשבים שלו? לא, הסתפקו בטלפון שלו, שגם כן לא הצליחו לפתוח אותו בגלל סיסמה.

סייבר לא יכולים לפתוח את הטלפון?

שנייה, כבוד חברת הכנסת. לא נערכה בדיקה במחשביו של הפוגע והנה גם אחרי שייגמר הסדר הטיעון וגם אחרי שהוא יקבל 250 שקל ויגידו לו: אל תעשה את זה שלושה חודשים, הוא יכול לחזור לסורו והבחורה מפוחדת.

אז ככה, במקרה הזה בהיבט הפלילי סגרו לנו את הדלת, בהיבט האזרחי אנחנו ניסינו, קיווינו לעשות תביעה נגררת, אבל כל התביעה עלינו ואז הבחורה אומרת בהיבט האזרחי: אני מוותרת, ולמה אני מוותרת? בגלל שראיתי לאן הדברים האלה מביאים ועכשיו אחרי שנחשפתי אני פוחדת מזה ולא רוצה ללכת לדברים האזרחיים. יוצא איפה שיצרנו לפוגע גן עדן, גן עדן פה תחתינו, תחת הרשויות.

אוקיי.

רק רגע אחד. במקרה השני - - -

לא, זה לא רק רגע אחד, משפט ולסיים.

אז אני אעבור לסיכום. קודם כל גברתי היושבת ראש ביקשה סטטיסטיקה מהמשטרה. כאשר נפגעת עבירה באה להגיד שצילמו אותה, שלקחו תמונה שלה, סרטון שלה בעירום, הוא נמצא ברשת וסוחטים אותה, התיק נפתח על סחיטה ולא על עבירה מינית, בהיבט המיני. איזה סטטיסטיקה נקבל? זה לא נכנס ב-470 מקרים, סחיטה באלימות, תיק שנסגר. איפה הדבר הזה?

זה מטורף.

זה נכון?

לא, יש מגוון עבירות.

אבל מגוון עבירות שלא מצוות יחדיו. על זה שאלתי לפני כן, לא מצוות יחדיו, אתם בוחרים מה העבירה המתאימה?

התיק נפתח רק על סחיטה ולא נפתח על ההפצה?

אז שוב, כל מקרה לגופו. אני לא יודע מה הממצאים שיש בתיק, על מה התלונה מדברת.

למה כל מקרה לגופו? בן אדם הפיץ תמונות, למה כל מקרה לגופו?

לא, שנייה, הוא צודק, חכי. אם היא מתלוננת על הסחיטה ולא על ההפצה?

יש יסוד עובדתי בתיק, העובדות שעולות מהתיק ובהתאם נפתח - - -

השאלה כמה המשטרה לוקחת את זה הלאה.

כשגבר מכה אישה, גם אם הוא חשף את הילד לצורך העניין, אנחנו דורשות פה את ההרחבה של הדברים.

בסדר, אנחנו דורשות, אבל אנחנו בודקות מה קיים. זה מה שאני מנסה, קודם כל בוא נבין מה קיים ואחר כך נדרוש.

גברתי היושבת ראש, אני התבקשתי לסכם אז אני רוצה במשפט ארוך אחד לסכם.

לא, תעשה לי טובה.

משפט ארוך קצר לסכם.

תעשה לי טובה, משפט ותסכם.

בסדר גמור. מקרה נוסף שהיה, אם מדברים על הפצה, בתלונה רשמו שימוש במתקן בזק, מה שנקרא שימוש באינטרנט. באמת, זה לא מגיע לסטטיסטיקה של ה-420 או 470.

זה לא היה משפט מסכם. סליחה, לא עושים את זה כמו בבית משפט. זה לא היה משפט, זה היה פתיחת עוד סיפור.

מה שאני רוצה להגיד זה שכבר יש לנו נשים, בחורות, חיילות, שמתלוננות, המקרים האמיתיים שצריכים להגיע לפרקליטות נעצרים, או שהם נסגרים, או שקורה משהו, וזה הדבר שאנחנו צריכים לטפל בו, מההיבט שלי כעורך דין שמייצג אותן. תודה רבה לך.

תודה רבה. אני רוצה לקרוא מהחוק למניעת הטרדה מינית, סעיף 3(א), הטרדה מינית היא כל אחד מהמעשים האלה: סחיטה באיומים, זה נרשם כסעיף ראשון, סחיטה באיומים כמשמעותה בסעיף 428 לחוק העונשין, כאשר המעשה שהאדם נדרש לעשותו הוא בעל אופי מיני.

אז השאלה, אם מגיעה אישה ומתלוננת על סחיטה בגלל שהופץ נגדה סרטון או תמונות שהם בעלי אופי מיני, כלומר כל התיק הזה נפתח תחת תלונה על סחיטה או תלונה על הטרדה מינית?

התיק יכול שיהיו שתי עבירות, יהיו גם עבירת סחיטה ועבירת פרסום. כלומר אין הגבלה כמה עבירות לפתוח בתיק, אנחנו מתייחסים למסכת העובדות. במקרה כזה אם יש הפצה של סרטונים ובמקביל יש גם סחיטה של אותו קורבן אז ייפתחו שתי העבירות. למשל בכתב האישום האחרון שראינו שהוגש יש שם סעיפים שמתייחסים להפצת סרטונים ויש גם אישומים שמתייחסים לסחיטה. במקרים של קורבנות שהייתה סחיטה נפתחת גם עבירת סחיטה.

בסדר, אני ארצה לקבל את המידע שביקשתי, את הסטטיסטיקה גם מפולחת בנושא הזה.

בסדר.

גב' נאוה כהן אביגדור, ממונה על מערך מאו"ר, יחידת 105, בבקשה, גברתי, וכמה שיותר ממוקד.

תודה רבה. אני ראש האגף האזרחי ב-105 ואני רוצה לפתוח בנתונים שנוגעים להפצת תמונות וסרטונים מיניים כפי שמגיעים למוקד 105 ואחרי זה ממש בקצרה להתייחס לכמה נקודות רלוונטיות לדיון.

אז קודם כל המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת, מוקד 105, מטפל בפניות שנוגעות לפגיעה בקטינים והנתונים שאני מציגה כעת מתייחסים לנושא של הפצת תמונות וסרטונים מיניים.

אם מהקמת המוקד, ב-6.2.2018 ועד סוף ספטמבר 21' המוקד טיפל בכ-31,000 אירועי פגיעה בקטינים בכל טווח הפגיעות במרחב המקוון והיום זה כבר מעל 32,000, כאשר אני מתייחסת בפרק הזמן הזה לאירועי הפצת תמונות וסרטונים מיניים, זה 5% מכלל אירועי המוקד. אנחנו מדברים מפברואר עד סוף ספטמבר הנוכחי על כ-1,500 אירועים שהגיעו למוקד 105 וטופלו במוקד 105. זה אומר בממוצע של מעל אירוע ביום מגיע ומטופל במוקד.

92% מהאירועים האלה מהאירועים האלה מוגדרים כאירועים משולבים, פליליים ואזרחיים, כי הייחוד במענה ההוליסטי שלנו הוא גם מתן סיוע וטיפול אזרחי. אנחנו רואים את הפן האזרחי גם בכל אירוע כזה.

עוד מבחינת הנתונים לקטגוריה הזאת. עיקר המדווחים אלינו הם הורים, 33% מהאירועים האלה הגיעו מפנייה של הורים בנוגע לפגיעה של הילדים שלהם, 27% זה הנפגעים עצמם שמצלצלים למוקד ומדווחים על הפגיעה, 18% זה צוותי חינוך, מורים, אנשי חינוך, יועצים, מנהלים וכדומה.

אתם מבינים את הפער בין התלונות לבין הרישום שנמצא ב-105? זה אדיר.

דיברתי גם עם חברתי לפני הדיון ובסוף הנתונים שמתייחסים לפגיעה מינית זה בסביבות 1,500 פניות בארבע שנים, כלומר ממוצע של 400 בערך.

זה לגבי הפצת תמונות וסרטונים.

כאן כתוב 42 כתבי אישום.

כתב אישום אחד יכול לכלול גם מאות תיקים.

כן, כמו במקרה האחרון, היו 300 תלונות של נשים שקשורות לכתב אישום אחד שהוגש נגד אדם אחד.

רק שאלה אחת בהקשר הזה.

אבל אם זה קשור למשטרה, בואי ניתן לה ואז אני אתן לך לשאול.

אוקיי, אז שוב, אני מתמקדת רק בהפצת תמונות וסרטונים מיניים, כי כ-30% מהפניות אלינו זה על עבירות מין בכלל. כ-30% שזה 25% עבירות מין ועוד 5% של התמונות והסרטונים.

אז אני ממשיכה. מין הנפגע. יש לנו פה תמונה מגדרית מובהקת של 13% קטינים שנפגעים ו-87% ילדות ונערות שנפגעות. זאת אומרת באופן מובהק הפגיעה בתחום הזה היא של ילדות ונערות וכאשר יש היפוך - - -

כדאי לשאול מי הפוגע גם, כדאי לשאול על מגדר הפוגע.

אז אני עכשיו עוברת למגדר הפוגע ופה המגמה מתהפכת פשוט, כמו שאת מבינה, 15% זה פוגעות ו-85% זה פוגעים. זאת אומרת אפשר להגיע בצורה ברורה שיותר ילדות ונערות ונפגעות ויותר ילדים ונערים או בגירים פוגעים.

מבחינת הזירות. הזירות שבהן מתרחשים רוב האירועים האלה, לפחות לפי הדיווחים שמגיעים ל-105, זה ווטסאפ 40% ואינסטגרם 37% ולאחר מכן באחוזים נמוכים יותר אפליקציות נוספות. לגבי ווטסאפ ואינסטגרם, אני אומרת את זה לגבי כל טווח הפגיעות וגם לגבי העניין הזה, זה לא אומר בהכרח שהן אפליקציות מסוכנות יותר, זה אומר שיש בהן יותר תעבורת רשת. כן, טלגרם זה אנונימי, אז זה כמובן מאפשר את ההתנהלות הזאת בצורה קלה יותר מבחינת הפוגעים.

הגילאים של הנפגעים הקטינים בעבירה הזאת, זה בעיקר 13, 14, 15, 16, 17, זה הטווח, 13 עד 17, אלה גילאי הנפגעים. יש לנו גם את הפוגעים הקטינים, הגילאים של פוגעים קטינים בעבירה הזאת זה גילאי 13 עד 17. זאת אומרת בטווח הזה של 13 עד 17 קטינים פוגעים בקטינים בעבירה הזו.

אני רק רוצה לסיים, כי אני מבינה שהזמן דוחק, לגבי כמה דברים קשורים לפעילות של מוקד 105 בכלל, מעבר לנתונים. דובר פה על חינוך ועל הסברה ועל מניעה, אנחנו עושים הרבה מאוד פעילות וקמפיינים, בעברית ובערבית, לאורך כל הדרך, לא חיכינו לאירוע מסוים. כל החומרים שלנו מתורגמים גם לערבית, שמתי פה ממש דוגמה קטנה לחומרי ההסברה שלנו.

אגב, אנחנו בדצמבר הולכים לעשות כנס ראשון מסוגו מקוון לחברה הערבית, שרובו יתנהל בשפה הערבית עם תרגום כמובן לעברית על נושא של פגיעות בקטינים בחברה הערבית ברשת, ואנחנו בהחלט גם רואים את עצמנו אחראים לטפל באוכלוסיות ממוקדות, כמו הקהילה הלהט"בית וילדים בעלי צרכים מיוחדים שחשוב להתייחס גם אליהם. אנחנו מנגישים את הידע גם באתר שלנו וגם בשבע רשתות חברתיות שונות. אני מזמינה את כולם להיכנס לאתר, יש גם אתר בשפה הערבית ובאנגלית כדי לקרוא על כל החומרים האלה.

ורק עוד משפט אחד. דיברתם על זה שצריכה להיות כתובת, במוקד 105 ובכלל ביחידה 105 יש כתובת ברורה למתלוננות, הן מקבלות יחס שכולל מעטפת של חמישה משרדי ממשלה ומשטרת ישראל, דסק השותפויות בתוך המוקד מטפל בכל אירוע ואירוע ואני חושבת שהמענה ההוליסטי שאנחנו נותנים, אני לא חושבת, אני יודעת שהוא ייחודי בארץ ובעולם ובהחלט העלייה בפניות למוקד 105 מוכיחה שהן מרגישות שיש להן כתובת. ולגבי האשמת הקורבן, הדברים ברורים שהפוגע הוא האשם.

זה הדיפולט, זה אמור להיות המצב הרגיל, לא צריך להסביר את זה.

נכון.

זה אמור להיות הדבר הרגיל, אנחנו מתייחסים כאשר יש מקרים שבהם יש האשמה.

זה מיועד רק לילדים.

נכון ויש עכשיו בהחלט שיח להרחיב את 105 גם לצעירים ומעבר לכך.

וזו גם זווית אחרת של הטיפול במקרים. אני מבינה שמאשה אברבוך הגיעה. קרן, רצית לשאול.

כן, כי אני צריכה ללכת לוועדה לזכויות הילד.

אני מתנצלת, הח"כים מאוד עסוקים בכל מיני ועדות.

פספסתי את ההתחלה, אבל יש לי שאלה לגבי הנתונים שכתובים פה, שהוגשו 42 כתבי אישום וביחידת הסייבר תשעה תיקים. אני לא מצליחה להבין מתוך כמה. זאת אומרת 42 מתוך אלפים, מתוך עשרות?

אי אפשר לדבר על מתוך כי אני הצגתי לפני זה נתון שנתי של פתיחת תיקים, ב-2021 נפתחו - - -

מתחילת השנה 437 תיקים.

אז 10% מהם בעצם הוגשו.

לא, אי אפשר לדבר על מתוך.

לא, לא, לא, סליחה, אני לקראת סיום וקרן, באמת - - -

בסדר, אבל אני כבר שעה פה, זה לא שאני שתי דקות פה ולא הבנתי את התשובה.

בסדר, בסדר. נרשמות תלונות של כל אישה או גבר שמתלונן כאשר לפעמים הם נמצאים באותה קבוצה כך ש-300 נשים שהתלוננו על אותן קבוצות, על אותו מבצע, הוגש נגדו כתב אישום אחד שכולל 300 תיקים.

הבנתי, אז סתם, ה-300 האלה מתוך ה-400 שאמרת? סתם, כדי שאני אבין את המספרים. זאת אומרת ה-400 כוללים את ה-300 של אותו בן אדם?

כן, כן. לא מתוך, יכול להיות שיש תיק שמתנהל משנה שעברה, אני מדבר על כתב אישום.

אולי זה יפתור את התעלומה כאשר נגיד שב-87% מהתיקים זוהה החשוד ונסגרו –

44 מתחילת 2021.

זאת אומרת 50% נסגרים בערך ו-50 נשארים.

לא, נפתחו 437 תיקים ונסגרו 44.

בסביבות 10% נסגרו התיקים ובשאר זוהה החשוד, 87%.

וכמה מתוך ה-87% הוגשו גם כתבי אישום?

אני לא יודעת.

אחוזים, כמה? מה זה עוזר לי אם 87% זוהה החשוד ורק על שניים נגיד – אני רוצה להבין כמה כתבי אישום. 87% זוהה, זה חשוב, כמה מתוכם הוגשו.

לא, אבל מתוך ה-400 יש הרבה מאוד תיקים - - -

לא, היא סידרה לי את המספרים.

אני רוצה להסביר כי יש פה מספרים שנזרקים. ברשותך, אני רוצה להסביר, 431 תיקים שנפתחו, חלקם עדיין מתנהלים, אין לזה קורלציה כמה כתבי אישום הוגשו. יכול להיות שכתב אישום שהוגש התיק נפתח משנה שעברה, אין קורלציה בין תיקים.

אני רוצה להבין. התחלנו לדבר במספרים, אמרת 400, אמרתי 40 מתוך 400 זה 10%. היא אמרה לי בואי נדבר על אחוזים, לא נדבר על מספרים, אז אל תדבר איתי על מספרים. 87% מהתיקים זוהה הבן אדם, כמה אחוזים מתוך ה-87% גם הוגש להם כתב אישום? זאת השאלה שלי, כי זה לא עוזר לי שהוא זוהה ושוחרר ולא עשו לו כלום, או הלכו איתו לעסקת טיעון בלי לעדכן אותה. מה אכפת לי אם הוא זוהה אם לא קרה נגדו כלום?

אבל יש עדיין תיקים שמתנהלים. תיק שנפתח אתמול עדיין נמצא ב-431.

טוב, הבנתי, אז אין מספרים. בסדר. הבנו. אני רוצה להגיד לפני שאני הולכת. זה לא חשוב ה – כי או שמדברים במספרים ואז זה מספר מול מספר, או שמדברים באחוזים ואז זה אחוז מול אחוז, אתה לא יכול לדבר איתי באחוזים פה ואז לדבר איתי במספרים כאן, זה פשוט לא מסתדר. כשאנחנו רוצים לעשות מעקב אז אתה צריך דבר לדבר להשוות. זה דבר אחד שחשוב לי להבין.

את הנתונים של 105, היה דיון על זה בוועדה לבטחון פנים על המספרים האלה ולכן אנחנו מכירים. אני רק רוצה לומר עוד משהו, שאני חוזרת עליו מוועדה לוועדה ואני אגיד את זה גם כאן, חשוב לי שאולי תדעי גם את, אולי נעשה פה גם על זה איזה שהוא דיון, הצעת החוק שלי של פיתוי קטין וכל השלב הזה שבו מפתים וטווים את הקורים מסביב ועוקבים אחריו, בין אם זה פיזי ובין אם זה ברשת, ושואלים שאלות ורואים את הטעם שלהם ומבינים איך לוכדים את אותן ילדות, גם ילדים, אבל בעיקר ילדות, ברשת, כל השלב הזה לא נחשב עבירה פלילית היום. כתבי האישום מוגשים אך ורק אם זה מומש, אם נעשה המגע.

אבל אם אמא רואה שלב כזה ונדלקות לה נורות והיא רוצה להגיש תלונה כי כל השלב הזה נראה לה לא תקין זה לא נחשב עבירה. הפיתוי לא נחשב עבירה, הפיתוי כן נחשב עבירה במקומות אחרים ולכן אני חושבת שגם על זה צריך, עאידה, לתת את הדעת כי אתה רוצה לעצור את זה. אנחנו הגענו לשלב שאנחנו בשנת 2021, אפשר לעצור בשלב הזה הרבה מאוד עבריינים גם אם הם לא עבריינים קשים ולעצור את הפעילות הזאת בשלב הזה ושווה לתת על זה פה את הדעת, גם בוועדה הזאת.

ברור מאוד שהרבה מההתחלות של פגיעות ושל הטרדות מתחילות בצורה כזאת, כדאי מאוד באמת לתת על זה את הדעת.

תודה.

אני מתנצלת, אבל חברי הכנסת בדרך כלל יש להם יתרון בבניין, בבקשה.

זכות דיבור, זה הדבר היחידי שיש לנו יתרון.

לא, לא הדבר היחידי, בואי לא נגזים. בבקשה.

שלום לכולם ונעים מאוד, אני מאשה אברבוך, אני עיתונאית במגזין 'המקום הכי חם בגיהינום'. אז באמת אני מניחה שבדרך כלל כשמתעסקים בנושא הזה של הפצת תמונות, סרטונים ופרטים אישיים של נשים מגיעים אליי. בשנתיים וחצי האחרונות כתבתי, לדעתי, עשרות כתבות על הנושא הזה ואני כאן באמת בשביל להגיד שנשים שזה קורה להן, מספרים מאוד מאוד גבוהים מהן מגיעות אליי.

הן לא מגיעות אליי כי אני עיתונאית, נשים במצב הזה ממש לא רוצות שאני אפרסם את הסיפור שלהן או כל דבר, הן מגיעות אליי פשוט כי הרבה פעמים אין לאן לפנות והן מתקשרות אליי, באמת בסופי שבוע, בארוחות משפחתיות, באמצע הלילה, בחמש בבוקר, ושואלות מה את עושה במצב כזה בכלל. התחושה היא באמת שאין לאן לפנות. אני מדברת על כל השעות ההזויות שבהן פונים אליי בשביל להגיד מתי נשים מגלות שמפיצים את התמונות שלהן ובאיזה דחיפות ובאיזה בהלה הן נתקפות ומה זה עושה להן.

אני מתעסקת בזה כבר שנתיים וחצי, אני רוצה נורא מהר להכניס אתכם לתוך הקבוצות בסוג של דמיון מודרך. כשאני פתחתי את הקבוצות האלה פעם ראשונה לפני שנתיים וחצי מה שראיתי זה קודם כל שמות מאוד בוטים, סבבה, 5,000 משתמשים בקבוצה, 7,000 חברים בקבוצה, היום אנחנו כבר שמענו מספרים שהסך של המשתמשים מגיע למאות אלפי אנשים, לרבע מיליון אזרחים במדינה הזאת כנראה.

אז ראיתי את כמויות המשתמשים האלה ואז מה שקורה זה שיש מה שנקרא סט. סט זה בחורה אחת, כמה תמונות שלה, סרטון, כל מה שיש עליה וצילום מסך של הפרופיל שלה ברשתות החברתיות ובעצם האווירה היא הנה, תראו אותה, תראו מה היא עושה, תראו איך היא מתנהגת וגם תלכו עליה, דברו איתה, תפנו אליה, תגידו לה מה אתם חושבים עליה, על איך שהיא עושה אקטים מיניים, ואנשים באמת עושים את זה. והדבר הבא שראיתי הוא שחוץ מהסטים האלה שמפיצים באמת שולחים תמונות של צילום מסך של פרופיל של מישהי וכותבים: למי יש משהו עליה? מוכן לשלם, מי יכול לפרוץ? זה מה שקורה. ואני מדברת על קבוצות של אלפי והיום זה כבר עשרות אלפי אנשים. זה היה המצב לפני שנתיים ומשהו.

את מדברת על מצב ששלחו אנשים להטריד נשים ממש.

אנשים הולכים ומטרידים אותן, כן, תיכף אני אגיע לזה.

זה כמו לשלוח להטריד.

כן, וגם שולחים אנשים לפרוץ ומבקשים את הטלפון, ואז אם מישהו מכיר את הבחורה הזו ומעביר את הטלפון אז הטלפון הוא הרבה פעמים עם סיסמה. זה ממש איסוף מודיעין גם על כל בחורה.

לפרוץ הכוונה לפרוץ לכלי תקשורת שלה?

לפרוץ לה לאינסטגרם לראות מה יש לה שם בהודעות הפרטיות ולהתחיל להפיץ את זה, לפרוץ לה למייל. זה מה שהולך שם. גם תדמיינו את סוג האימה של בחורה שלא הפיצו עליה כלום, אבל יודעת שמחפשים אותה ואוספים עליה so called מודיעין, באיזה אימה הנשים האלה חיות, ועוד לא קרה להן כלום, זה לפני שקרה להן משהו ברמה הפלילית בכלל.

אני חושבת שזה לא העניין של הנשים האלה, כמו שאת אמרת, זה כל אחת.

כן, זה נכון, וזה באמת יכול לקרות לכל אחת. אני אגיד מהר איזה סוגים של תיעוד מיני מופצים שם. יש שם באמת מה שדיברנו עליו, דברים שמישהי שולחת או מצלמת ביחד עם בן זוג שלה או לעיניו בלבד ואז הדבר הזה מופץ על ידי פגיעה באמון שלה. הרבה פעמים אנחנו רואים חומרים שמגיעים מגנבה, זאת אומרת שגנבו לבן זוג את הטלפון או פרצו לה לחשבון, או מישהו צילם אותה בסתר, היא לא ידעה שמצלמים אותה ורואים בסרטונים שנשים לא יודעות שמצלמים אותן הרבה פעמים.

ויש גם את הסיפור של זיוף של נשים, גם כאלה שלא מצטלמות וגם כשהיה להן מזל כל החיים ואף אחד לא צילם אותן בסתר, עדיין זה לא אומר שהן לא יגיעו לטלגרם עם פשוט גוף של אישה אחרת והפנים שלהן מולבשות והפרופיל שלהן ואז כל עם ישראל יילך אליה לאינסטגרם ויציע לה תשלום תמורת מין ויגיד לה מה הוא חושב על האיברים שלה ועל הביצועים שלה וכל מה שרואים בדברים שמיוחסים אליה.

אני גם רוצה להגיד מי נמצא בקבוצות האלה, כי דיברנו על מנהלי הקבוצות, ואיתי גוהר שאני רואה אותו כבר שנתיים בבתי משפט כל פעם, הסביר את זה ממש טוב מה הולך שם, אבל חשוב גם להגיד שיש משתמשים פעילים בקבוצות, לא רק מנהלים. המשתמשים הפעילים זה אלה שמחפשים חומרים על הבחורה הזאת, ששולחים את הטלפון שלה, שאומרים: אה, אני מכיר אותה מהצבא ואז אפשר לפנות אליהם ולנסות להבין איך משיגים עליה פרטים.

ויש גם המון משתמשים שקטים, שזה הרוב, ובגלל שאני עיתונאית ובאמת יש לי טלפונים של המון אנשים אני רואה מי האנשים. זה הרבה פעמים בני נוער, ילדים בני 13, ראיתי גם מקורות שלי בתחומי חינוך, דיור, רווחה, אושיות רשת, ראיתי דובר של ארגון ציבורי מאוד גדול מחובר לאחת הקבוצות האלה מהטלפון של העבודה. באמת כולם שם, גם אנשים שלא מבינים עדיין למה זה רע וגם אנשים שמאוד מיושבים בדעתם ובחייהם שיודעים בדיוק מה הם עושים שם.

הבחורה הזאת, מה שאני רוצה להגיד זה שקודם כל מעט נשים פונות למשטרה וראינו את זה במקרים של הסחיטה. הדבר הכי יעיל שבחורה יכולה לעשות באותו רגע שהיא מגלה זה לפנות למי שמציף את הדברים האלה ולהתחנן על החיים שלה. ככה היא מגיעה למצב של סחיטה ואחר כך אולי למשטרה.

דבר שני, ושמעתי את זה לא פעם ולא פעמיים ולכן אני משתפת בזה אתכם, בחורה שמגלה שמפיצים דברים שלה, אני ראיתי המון מהן, מתחילות לחשוב בצורה פלילית, כי הרבה יותר יעיל אם היא יודעת מי צילם אותה, לשלוח אנשים אליו שיגיעו אליו בעוד שעתיים מאשר ללכת לתחנה ולקוות שהחוקר יתייחס אליה ויבין מה לעשות ויגיעו לבן אדם הזה. באמת נשים צעירות, תמימות, מגיעות במאית שנייה למחשבות פליליות ואני רואה את זה הרבה.

לקצה של הקצה, בשנייה.

כן, זה תוך שנייה, כי את יודעת מה יעיל, את יודעת מה יעזור לך. הרי כל שנייה שעוברת זה מגיע לעוד עיניים, זה יורד לעוד טלפונים, זה יכול להגיע לאנשים שהיו איתה בצבא והם יעבירו את זה לכל מי שהיה איתה בצבא. זה יכול להגיע לבוס שלה, זה יכול להגיע להורים שלה, המצב הוא מטורף.

ומה שאני רוצה להגיד זה שקודם כל צריך להיות מענה מיידי. הסיפור של ללכת לתחנת משטרה, גם כשאת כבר מגלה שזה קורה ולקוות שכאילו יקבלו אותך תוך כמה שעות, אתן מכירות את התהליך, זה לא ישים וזה לא יעיל, ובטח שבעבירות כאלה בתחושה שלי להרים טלפון, לפנות לאיזה שהוא מספר באפליקציה וישר להעביר את החומרים זה יכול לייעל את הדברים ובאמת להגביר את רמת הפניות למשטרה.

איך? שוב את המשפט האחרון שאמרת, מה יותר יעיל?

כמו שנשים כותבות לי בווטסאפ בחמש בבוקר ומקוות שאני אענה ושולחות לי ישר את מה ששלחו אליהן, ולפעמים הן גם יודעות מי הבן אדם כי, אני אגלה לכם, טלגרם זו אפליקציה אנונימית, אבל מי ששמור בטלפון ולא שם יוזר אנונימי אפשר לראות אותו, כמו שאני תיארתי את כל האנשים שנתקלתי בהם שמה. הנשים האלה הרבה פעמים מזהות את הבן אדם, אפשר לטפל בזה בצורה מיידית בכל כך הרבה מקרים כשאפילו לא מגיעים למדרגות של המשטרה.

כלומר את מציעה שלמשטרה תהיה איזה שהיא אפשרות לפנות דרך - - -

דרך לפנות בכתב, לא רק את התלונה המקוונת.

אתמול דובר על איזה שהוא טופס מקוון שאתם מכינים.

כן, אני מדברת על התלונה המקוונת.

הטופס, אני לא הצלחתי להבין באיזה שלב של הכנה זה נמצא, אבל טופס מקוון כזה היה יכול לפתור בדיוק את הבעיה.

כן, אבל אני מדברת גם על מענה, אני חושבת שלא סתם הן מגיעות אליי, כי צריך שמישהו יענה לך בצד השני וידריך אותך לפעמים גם מה לחפש.

זה מה שאני שואלת, לא על הטופס המקוון. אנחנו רואים שההתפתחות הדיגיטלית היא הרבה יותר מהירה והמענה צריך להגיע מהר. טופס דיגיטלי זה לשבת ולמלא טופס, אבל - - -

כן, אבל זה חוסך את ההליכה לתחנת משטרה.

זה חוסך גם את אי הנעימות במגע עם החוקר.

סליחה, אפשר לתת לי זכות דיבור? נו באמת, אני לא מצליחה לסיים את המשפט. ההצעה שמאשה מעלה היא שתהיה איזה שהיא אפשרות של ווטסאפ או גם טלגרם משטרתי שפועל 24 שעות. אני מבינה שזה הכיוון? כמו שהם יודעים שהם שולחים לה הודעה הם יקבלו מענה באותו רגע, שיהיה משהו כזה במשטרה. אתם יחידת סייבר, לא?

קודם כל מבחינת משטרה, דובר פה על תלונה מקוונת, יש אפשרות להגיש באמצעות תלונה מקוונת תלונה.

לא, תעשו לי טובה, תענו לי על מה שאני שואלת.

הנה אני עונה.

תענה למה שאני שואלת קודם.

מבחינת פנייה למשטרה בשלב זה יש לנו את מוקד 100 שמקבל תלונות 24/7 שזה בכל הנושאים וגם בנושא הזה. אני לא יודע אם כל פנייה כזו תוביל אחריה פעילות אופרטיבית או שליחת ניידת וזה, כל מקרה לגופו בהתאם לנסיבות.

אתה יודע מה קורה במוקד 100, אתה יודע שהוא מקבל תלונות על ירי בשכונה ועל גניבות ועל מישהו שהחנה את האוטו שלו והלך והשאיר אותי תקועה ועל 100,000 דברים. אני מדברת על מסלול ישיר, אני מדברת על משהו יותר יעיל, על זה אני שואלת. כנראה ההצעה הזו עוד לא עלתה אצלכם.

עוד לא עלתה, זה - - -

נעביר אותה אליכם, יופי, תודה.

ככל שמוקד 105 יורחב, זה 24/7.

יש לי שאלה משלימה, האם המשטרה מתחקה אחרי קבוצות טלגרם, כמו שעושה העיתונאית מאשה, או שרק אחרי תלונות אתם מגלים את הקבוצה? האם יש פעולה אקטיבית שלכם בתוך כר הקבוצות האינסופי הזה.

תרשו לי לא להתייחס לשיטות ואמצעים שהמשטרה נוקטת, אני אבקש לא לפרט אותן.

אפשר רק להגיד שהמשטרה גם יוזמת.

אוקיי, מעולה, אני שמחה.

כן, מאשה, בבקשה, תסכמי את הדברים.

טוב, אני אעשה את זה מהר. מה שניסיתי להגיד כשתיארתי מה הולך בקבוצות, התחושה הראשונה שלי הייתה שיש שם אווירה של אונס קבוצתי, כי זה גם תראו וזה גם בואו וזה גם תביאו את כולם, ואני חושבת שהיחס לנשים שעוברות את הדברים האלה צריך להיות ככה. זאת אומרת זה לא רק בוטום-אפ, או מלמעלה למטה, אלא כל אישה שמגיעה ועוברת דבר כזה אני חושבת שצריך לקחת אותה ולשרטט את מעגלי הפגיעה סביבה, כי יש גם את הבן אדם שהפיץ, מנהל הקבוצה, אבל יש גם את הבן אדם ששלח לו את זה ויש את כל האנשים שזה עבר בדרך ויש את הבן אדם הראשון בכלל שפרץ, או גנב או זייף או פגע באמון שלה ויש מאות של אנשים.

אתם פותחים אינבוקסים של האנשים האלה במדיות החברתיות ואתם רואים עשרות והרבה פעמים מאות של הודעות, של תמונות של איברי מין, של הצעות למין בתשלום, של חוות דעת על איך היא נראית ואיך היא מתנהלת בסיטואציות מיניות וזה דברים בלתי נתפסים.

אם אנחנו נסתכל על הנפגעת ולא נשחזר את ההיגיון של קבוצות הטלגרם בפעילות המשטרתית, שזה לקחת את מנהל הקבוצה, לצרף אליו את כל המתלוננות האלה כקבצים בתוך הקבוצה, כמו שהן מתקיימות גם ככה, ואני לא אומרת שזה דבר רע, זה ממש חשוב וזה הגביר את האמון, אבל זה באמת קצה הקרחון מול מה שנשים עוברות ומול מה שמעסיק אותן ומול כמות הפגיעות שהן סופגות כל פעם שהן מופצות. גם אם עוצרים מישהו והיא תופץ שוב ושוב יבואו אליה מאות אנשים לאינבוקס וישלחו לה תמונות של איברי המין שלהם ויגידו לה מה הם חושבים עליה.

צריך לחקור כל אירוע כזה של הפצה כאירוע שיש בו מספר עצום של פוגעים וזה בטח לא אחד שנמצא על הטופ וזה לא רק שרשראות וחוליות בהפצה, זה באמת לקחת על האישה הזאת ולהבין מה עובר עליה ולתת לזה מענה כי זה מאות פגיעות מיניות באישה אחת, לפעמים בכמה שעות. עד שלא תהיה איזה שהיא התייחסות כזאת, ואני מבינה כמה זה קשה, אני לא מסוגלת אפילו לדמיין כמה משאבים זה דורש, אבל עד שלא תהיה התייחסות כזאת נשים פשוט לא ירגישו בטוחות והאנשים האלה ימשיכו לעשות את מה שהם עושים.

אגב, יש לי גם כל מיני דוגמאות לתלונות שעכשיו מתקיימות ובאמת לא קורה בהן כלום בצורה מזעזעת.

אז אני מבקשת שתעבירי לי את המידע הזה ואנחנו נפנה אותו למשטרה עם הדברים שאנחנו נבקש תשובות עליהם ונבקש תשובות על התלונות שלא קורה בהן כלום.

ושהזמן הוא קריטי, כי ראיות דיגיטליות זה מושמד תוך שנייה.

תודה רבה, תודה באמת, ואני מאוד מעריכה את העבודה שאת עושה בתחום.

כולנו.

אני חייבת להגיד שאולי זה מחייב דיון יותר רחב, אבל אני לא יכולה לא לחשוב כאשר אני שומעת את המספרים של האנשים שנמצאים בתוך הקבוצות האלה ואת אלה שמגיבים וממשיכים את הפגיעה גם כן בנשים ורודפים אחרי הנשים, ואת אלה שדורשים לחקור אישה כדי להוציא עליה מידע כדי להשתמש בו, וכאשר אומרים לי שזה מסתכם לפעמים ברבע מיליון בני אדם מה זה אומר על החברה שאנחנו חיים בה, ואיך אפשר להתמודד?

אני מבינה שהמשטרה נכנסה לעולם הדיגיטלי וגם משרד החינוך ומנסים לפתח את אמצעי העבודה כך שיתאימו להתפתחות המהירה מאוד בתוך העולם הווירטואלי הזה, אבל משרד החינוך, האמון על חינוך הדורות הבאים, ואנחנו רואים לאן מידרדרת החברה, כאשר אנחנו מדברים על מקרי האונס שמתקיים קמפיין שלם כדי להחזיר את הבנים שלנו הביתה, זה אומר משהו על החברה, אבל חברה שיש בה רבע מיליון בני אדם שמוכנים לצפות בפגיעה ובהטרדה מינית ולקחת בה חלק, זה מפחיד. מפחיד אותי לפחות לאיזה עולם אנחנו נכנסים ומה בתוכנו.

האם התכניות שאני מכירה שנמצאות במשרד החינוך, חל בהן שינוי מהותי שיכול להתפתח עם ההידרדרות הזו שקורית, או שאנחנו עדיין מדברות על אותן תכניות עם האמצעים הדלים המושקעים בהן? מי תרצה להתייחס לנושא? איריס, את רוצה להתייחס.

אנחנו מתלבטות מי תענה כי נמצאת איתי הקולגה שלי, גלית, שהיא עובדת ב-105 וגם הם עושים כל מיני פעולות בנושא בתוך משרד החינוך. אולי באמת תתחילי את ואני אמשיך את גלית.

לא, אבל באמת בואו לא נתחיל עכשיו כאילו לסקור את כל מה שסקרנו כבר הרבה זמן, בואו נגיד מה התפתח בתקופה האחרונה, מה הוספתם לתכניו, איך אתם מתמודדים עם ההתפתחות וההידרדרות בעניינים האלה.

אז אני אתחיל להגיד. אני ואיריס עובדות בשותפות, אני בתוך 105, יחד עם שותפותיי מהצד השני של השולחן ובתוך משרד החינוך. אני אגיד בקצרה על הפעילות שלנו בתחום, של התנהלות מיטבית ברשת ומניעת פגיעה, שבתוכה כמובן נמצא גם הנושא של מניעת פגיעה מינית, ואיריס תרחיב על זה אחר כך, ואני רוצה גם להתייחס לפעולות שאנחנו, בתחום משרד החינוך בתוך המטה הלאומי, עושים בשיתוף עם המשרד בתוך המטה הלאומי.

אנחנו פועלים במספר צירים, התכנית להתנהלות מיטבית ברשת קיימת לאורך כל השנה במערכת החינוך עם שלושה מוקדים עיקריים מבחינת עיתוי הזמן, בתחילת, באמצע שנה סביב השבוע הלאומי לגלישה בטוחה והשבוע למניעת פגיעה מינית, שאיריס תדבר עליו בוודאי, ולקראת סוף השנה, לקראת יציאה לחופשה.

התכנים שאנחנו עובדים עליהם הם מאוד מאוד רלוונטיים לנושא. לפני שנה הייתה עבודה על סוף שיתוף במחשבה תחילה. כשאנחנו מדברים על עבודה על נושא זה בכל הרמות, ברמת הצוותים החינוכיים, התלמידים, עבודה עם ההורים, הסברה בכל הרמות.

אני אספר שבשנה האחרונה קיבלנו הנחיה ממנכ"ל משרד החינוך, ביקשת שנדבר על דברים חדשים, לדבר על הנושאים האלה עם כל מנהלי בתי הספר בארץ. עשינו פעולה של הרצאות לכלל המנהלים בכל המחוזות, כ-3,000 מנהלים נחשפו אלינו. בכל שנה אנחנו חושפים את כל היועצות החדשות לאותם תכנים, כ-500 יועצות בשנה בפריסה ארצית כמובן. אלה האנשים שמנהלים את ההמשכיות של הדיון בנושא עם כל הצוותים.

איך מנהלים את ההמשכיות? איך אתם בטוחים שמה שהעברתם להם עובר ומחלחל?

זו באמת סוגיה של הבדיקה שהדברים קורים, זה פחות באחריות המטה ויותר באחריות המחוזות, אבל זה כן קורה, זה תפקידם של המפקחים. אנחנו עובדים בקשר צמוד עם המפקחים על הייעוץ, עם היועצות, עם המדריכות.

אוקיי, אתם בעצם מעבירים את המסר המקצועי הפדגוגי לאנשי המקצוע, אני מעוניינת לדעת איך זה מגיע לילדים עצמם.

התלמידים נחשפים לזה בשיעורים שהם מותאמים לפי הגילאים. אני אגיד שבתחום הזה של מניעת פגיעה מינית יש לנו כמה נושאים, על פי גיל. למשל הילדים הצעירים, מדברים איתם יותר על הנושא של חשיפה לתכנים לא מותאמים, ככל שעולה הגיל חושפים אותם יותר ויותר גם לנושא הספציפי, מדברים איתם על חוק הסרטונים, חשוב שהם יכירו את המשמעויות משני ההיבטים, גם ההיבט של הפגיעה, של להיות פוגע, וגם ההיבט של להיות נפגע או נפגעת.

אנחנו מדברים איתם על המשמעות של התרבות של הנוער שקיימת היום. אנחנו יודעים ששליחת תמונות על כל נושא, למשל במסעדה אני יושב ואני שולח תמונות, זה כל כך טבעי וכל כך קל וזמין, אז גם לצערי בתחום של הקשרים המיניים - - -

כמה שעות מקבל כל תלמיד?

בעיקרון הוא אמור לקבל לפחות שעה בשבוע.

שעה בשבוע לאורך כל השנה?

כן, לאורך כל השנה. עד כיתה ח' בוודאי, בכיתות הגבוהות יותר - - -

איריס, זה קורה?

תכנית כישורי חיים זו תכנית קבועה במערכת. אנחנו כבר דיברנו על זה לא מעט, זו תכנית קבועה במערכת.

לא, בכישורי חיים, כמה תכניות יש בה.

אם לא הייתה שעה, אם לא הייתה פלטפורמה במערכת - - -

אבל זה לא מה שהיא - - -

זה בדיוק מה שהיא אמרה, רוב שבועות מערכת, שבוע מערכת לגלישה בטוחה ושבוע מערכת למניעת פגיעה מינית מתבצעים בדרך כלל בתוך תכנית כישורי חיים ועוד.

בסדר, אבל זה לא אומר שעה שבועית לאורך השנה.

זה אומר שעה שבועית לאורך השנה.

לא לכל תלמיד. שעה שבועית מבחינתכם, אתם במערכת, ברגע נתון מסוים יש עכשיו בית ספר או כמה בתי ספר שמעבירים עכשיו, אבל תלמיד בבית ספר, כמה הוא מקבל על נושא האינטרנט הבטוח לאורך השנה?

לתלמיד בבית ספר יש שעה שבועית בנושא של כישורי חיים. חשוב להבין שאנחנו - - -

אבל זה לא רק זה, יש לי ילד בן שמונה, בכיתה ג', אז אני יודעת בדיוק מה כתוב.

והוא לא מקבל שיעור כישורי חיים?

לא, יש לו שיעור כישורי חיים, אבל זה לא כל שבוע על - - -

נכון, אז פה אני רוצה להרחיב. זה חשוב לדבר על מניעת פגיעה מינית ועל אינטרנט ועל גלישה בטוחה, אבל יש עוד דברים שחשוב לחזק אצל הילדים. אני שמעתי את העיתונאית, דווקא נגיד היכולת האמפתית, כל מיני מיומנויות שחשוב מאוד מאוד לחזק בכיתות. צריך להבין את זה, למשל לדבר עם הילדים על שומרי סף, על אכפתיות, על אחריות חברתית. אלה עוד דברים שהם גם קשורים בעקיפין ובאופן ישיר - - -

אנחנו לא נגד, להיפך. את יודעת, מבחינתי הייתי רוצה להרחיב את כישורי החיים לאורך ולרוחב, אבל אני מנסה להבין, ילד ישראלי ממוצע שהולך לבית ספר, כמה הוא נחשף לתכניות האלה? קודם כל האם הוא באמת נחשף כל השנה בגיל שלו וכמה הוא נחשף. האם אתם יכולים לענות על זה? תגידי, הוא מקבל שעתיים בשנה.

לא, הוא לא מקבל שעתיים, הוא מקבל הרבה יותר כי השיח לא מתבצע רק בתוך שיעור כישורי החיים, הוא לא מתבצע רק בתוך שיעור ייעודי. למשל מורה בתחום דעת יכולה להיכנס לכיתה והרבה פעמים ילדים מאוד נסערים כי פרסמו תמונה של תלמידה או כי עשו איזה שהוא צחוק על ילד, היא עוצרת את השיעור ומתייחסת לזה. זאת אומרת שההתייחסות היא לאורך כל היום.

מה שגלית אמרה ואני רוצה לחזק, אנחנו מעלים למודעות כל מיני תופעות בנושא של התנהלות ברשת וכל מיני דברים. אני לא צריכה להגיד פה, המציאות עולה על כל דמיון, זאת אומרת כל פעם אנחנו עדים ורואים ונחשפים ל - - -

איריס, היה לפני שבועיים מקרה בעיר במדינת ישראל שהפיצו סרטונים של ילדה בבית הספר ובית הספר לא עשה כלום עם זה עד כדי כך שהתלמידים ערכו הפגנה ולא נכנסו לכיתות בתוך בית הספר והסרטונים על ההפגנה הופצו ברשתות וטשטשו את הפנים, ובית הספר לא הסכים לדבר על הנושא. אתם יודעים על המקרה הזה?

אנחנו לא יודעים וזה חמור מאוד כי מבחינתנו אנחנו צריכים לבדוק את זה, אם תוכלי להעביר לנו את שם בית הספר.

אני אעביר, אבל אני רוצה להגיד לך שמה שמתכננים למעלה, שהמורה תעצור את השיעור ותתייחס לנושא, אני לא סומכת על זה. אני סומכת על זה שמשרד החינוך בא ואומר, כל תלמיד במדינת ישראל כל שנה יקבל שעתיים, שלוש, נתחיל עם שעה אחת, אבל לא לסמוך, לא על החלטת מנהל בית הספר, שלא רוצים להתעסק עם דברים נפיצים, ולא על מורה שאומרת מה לי עכשיו להיכנס לנושא הזה, אני לא מומחית בו ואין לי תשובות.

אני רוצה לדעת האם יש באופן מחייב. אין דבר כזה שמנהל בית ספר בוחר מתוך התכניות של כישורי החיים מה שנוח לו. האם יש מדיניות מאוד ברורה שאומרת, האם יש חוזר מנכ"ל שאומר: אין לך את האופציה הזו לא להכניס את הנושא הזה לבית הספר שלך, זה חובה ואנחנו נבדוק אותך. האם יש הנחיה כזו?

יותר מזה. את צודקת, כי אם מנהל בית הספר לא מעוניין בתכנים האלה בבית הספר משהו פה מטריד, משהו ברמה החינוכית הבסיסית מעלה סימני שאלה, זה אומר שכנראה שכשיגיע מקרה, כמו שעאידה מספרת, אפילו הפגנה לא תגרום לו להוציא תגובה. זה אפילו מדד לדעת, אם מורה מוכן לקיים את המערך הנוכחי בנושאים האלה ולא מפחד מתגובת ועדי ההורים ומתגובת גוף שמרן כזה או אחר, כנראה שהוא נכון ופתוח חינוכית למגר את התופעות האלה. ואם לא, אולי צריך באמת לדון בטיב רצון אנשי החינוך לטפל בתופעה.

בואו נשמע, האם יש הנחיה ברורה או לא?

אז קודם כל יש חוזר מנכ"ל בנושא של כישורי חיים וזה שיעור שהוא קבוע במערכת, זאת אומרת שמבחינת הפלטפורמה יש פלטפורמה. מבחינת התכנים, אנחנו פיתחנו בשנים האחרונות תכנית כישורי חיים מתחדשת כי מה שקורה, בעקבות מה שאמרת, וזה נכון, פעם מנהלי בתי הספר וגם יועצות חינוכיות היו יכולים לבחור את התכנים, בהתאם לאוכלוסיית היעד, בהתאם למקרים, היום אנחנו ממש קיבענו את התכנים בתוך השיעורים. לדוגמה, למשל בכיתה ו' אנחנו מחייבים להעביר עשרה שיעורים בנושא של חינוך למיניות בריאה כשבתוך זה אנחנו גם מדברים על תכנים לא ראויים ואנחנו מדברים על לחץ חברתי.

מה זה מחייבים? מה זה אומר?

זה אומר שאנחנו אומרים ליועצת, והמפקחות בודקות את תכניות העבודה של היועצות החינוכיות, שבשכבות הגיל, כשאנחנו נגיד ממליצים על תכנים זה כבר לא נתון לבחירה.

אני חייבת להתווכח עם מה שאת אומרת. אני הובלתי תכנית 'עיר לכולנו' בחיפה ועשינו שם פיילוט למערכת החינוך מיסודי עד תיכון שלא היה לפני כן במערכת החינוך הציבורית. אני חייבת להגיד שזה לא התקבל בכל בתי הספר כי היה צריך להכין את זה. זה היה בשנה שעברה. אי אפשר להגיד שהכול באמת לוקחים ומחייבים, אין באמת. ואגב, אני בדקתי את המערכים של האגף לשוויון מגדרי, איך שלא קוראים לו –

היחידה לשוויון מגדרי.

היחידה לשוויון מגדרי, שהוא מעולה, בראשות אושרה, המדהימה בעצמה, המערכת לא לוקחת את זה מטה גם בגלל אולי תקצוב של הרשויות ומימוש והכול כי יש גם את הדבר המשותף הזה, זה לא קורה כמו שצריך.

את מדברת לא על התכנית של היחידה לשוויון בין המינים. זה נכון שהיחידה לשוויון בין המינים מתוקצבת חלקית ואם אתם רוצים - - -

לא, לא, לא, אנחנו יודעים מה הבעיות הקיימות ואנחנו יודעים גם שכישורי חיים נתון להחלטה, יש שם 12 תכניות בתוך כישורי חיים, 12 תכניות שזה גם מאבק בזנות וגם מיניות טובה וכל מיני - - -

זה לא תחת היחידה לשוויון מגדרי.

התכניות האלה נתונות להערכתו של מנהל בית הספר מה הוא ייקח, איזה חבילה הוא ייקח מה-12 האלה. את אומרת שאתם מחייבים עכשיו.

אנחנו עשינו את התכנית הזאת יותר סדורה, זאת אומרת שאנחנו לא אומרים למנהלים, או ליועצת החינוכיות לצורך העניין, שהן סוכנות השינוי, שיבחרו בין זה לבין זה לבין זה. אנחנו ממש קיבענו את התכנים ואמרנו איזה תכנים צריכים להילמד בכל שכבת גיל.

אז אני מבקשת, אם יש לכם איזה שהוא חוזר או נוהל שאתם מפיצים שמחייב בעניין שבדיון, או באופן כללי, איך להתייחס לכישורי החיים ומה לבחור ומה חובה ומה בחירה, אשמח לקבל לידיים שלי כמה שיותר מהר.

אני רוצה, ברשותך, להוסיף עוד דבר. כל התחום של התנהלות מיטבית ברשת הוא אחד הנושאים שמעסיקים אותנו הכי הרבה. גלית אמרה, יש לנו שלוש פעימות בשנה, בלי שום קשר לשיעור כישורי חיים, בנוסף, של התייחסות להתנהלות מיטבית ברשת. זה פוגש אותנו בכל המקומות. התלמידים נמצאים שם, הם גרים שם, זה המגרש הביתי שלהם, ולכן גם אם אנחנו רוצים וגם אם אנחנו לא רוצים אנחנו מתייחסים לזה ובאמת מתייחסים לזה בכובד ראש, כי התלמידים גם מרוויחים מהרשת, אבל גם יש המון נפגעים.

אני רוצה להוסיף, דיברנו הרבה על המניעה, אבל חשוב לי להדגיש שבתוך המטה הלאומי ובתוך מוקד 105, כשמתרחשת פגיעה ומגיעה לידיעתו של המוקד הרבה פעמים אנחנו כאנשי החינוך בתוך המוקד יוצרים קשר עם אנשי המקצוע בתוך בתי הספר, כמובן בהסכמה של הפונים, אם זה ההורים ואם זה הילדים, והרבה פעמים זה ביוזמה של אנשי החינוך, שמענו שקרוב ל-20% מהמקרים הם גם בפנייה של אנשי החינוך.

אני חייבת לומר שהמקרה שהצגת הוא ממש חריג והוא מאוד מאוד מפתיע, הוא יוצא דופן, הוא לא מעיד על הכלל. אנחנו אף פעם לא נתקלנו בסירוב לשיתוף פעולה. תמיד, בכל המקרים שאנחנו מביאים לפתחם של בתי הספר השותפות היא מלאה, גם עם המפקחים על הייעוץ, גם עם היועצים. כל אנשי החינוך שאנחנו עובדים איתם. חשוב לי ממש לשים את זה כאן כי תדעו שזה מה שקורה ברוב המסגרות. מה שאת תיארת, נשמח באמת, כמו שאיריס ביקשה, לקבל את הפרטים ולברר את זה לעומק. זה לא מקובל גם עלינו.

אני רוצה להגיד עוד משהו, ברשותך, קטן. אני חושבת שמאז שהוקם מוקד 105, להבדיל ממה שסיפרת על הנשים וזה מאוד כואב שלנשים אין לאן לפנות, פה אנחנו ממש מרגישים שיש לנו כתובת ועצם העובדה שיש שיתוף פעולה בין משרדי הממשלה זו פשוט ברכה. אני רוצה לחזק פה את מוקד 105, כי זה משהו שלא היה ואנחנו מרגישים שאנחנו לא לבד, אנחנו ממש בשיתוף פעולה. ברגע שמגיע אליהם מקרה אנחנו אחרי זה מלווים אותו בבית הספר, זה כיף, באמת זה כיף גדול וזו ברכה לכל ילדי ישראל, אז תודה.

תודה.

גם מבחינה מחקרית הנתונים של 105 עוברים למשרד החינוך.

אני מאוד מבקשת, דיון מהיר בדרך כלל זה שעה בוועדות, אבל בגלל שהנושא חשוב אני נתתי לזה להמשיך. יש לנו רק את נציגת איגוד האינטרנט בארץ שעוד לא נתתי לה לדבר.

רק הערה קצרה, פשוט שאלה.

לא, לא, תני לי לעשות את זה, אי אפשר ככה.

אוקיי, בסדר.

נציגת איגוד האינטרנט.

אני מודה לך, גברתי היושבת ראש. אני חושבת שזה אחד מהדיונים היותר חשובים שהשתתפתי בו בעת האחרונה.

אני לא אחזור על הרבה מאוד דברים נכונים שנאמרו לאורך כל הדיון המרתק הזה. חשוב לי לומר כמה אקסיומות. ראשית זו תעשייה. היום הסחיטה של נשים, ברגע שזה הפך להיות תעשייה וככל תעשייה, יש לה את היצרנים ויש לה את הלקוחות וכמו בזנות צריך להפסיק גם את הלקוחות. כרגע יש פעילות נהדרת של המשטרה לזהות את מנהלי הקבוצות, אין פעילות מספיק שעושה המשטרה בכל מה שקשור למפרסמים או לאותם עשרות אלפים של אנשים שמשתתפים באותן קבוצות. זה דבר אחד.

דבר שני, הרשו לי לומר, באיגוד האינטרנט הישראלי אני מפעילה את מערך נטיקה שפוגש את הקורבנות. הרבה פעמים אנחנו גם משתפים פעולה עם מאשה אברבוך שעושה עבודת קודש ובאמת מתמודדים עם אותן מצוקות מטורפות של אותן נשים. כמו שאמרה מאשה, אין טעם לחזור, הן נאנסות עשרות פעמים ביום, כל פעם שגבר מסתכל על התמונה.

לגבי חינוך מיני, אני אוהבת את מה שמשרד החינוך עושה, אבל שיגידו תלמידים כמה פעמים הם באמת קיבלו חינוך מיני, ואם הם כבר קיבלו חינוך מה כרוך בחינוך המיני: גברת יקרה, אל תצטלמי, גברת יקרה – לא מדברים באמת באמת עם הבן: תבינו מה אתם עושים, תבינו שמה שאתם עושים זה לא רק עבירה על החוק, זה גם פגיעה, זה לא אתי, זה לא פאן, זה לא נהדר. וזה צריך להתחיל מגיל צעיר, ברגע שהילד מתחיל להשתמש ברשתות החברתיות.

אחד הדברים שאנחנו עושים בנטיקה, בחודש הבא אני מפעילה את הקורס השלישי למרצים דוברי ערבית כדי שיכירו את עולם האינטרנט, את עולם האתגרים, את עולם הפתרונות, את הצעיר במרחבים. זה קורס -90% ממנו הוא בערבית ונועד להכשיר מרצים.

נושא נוסף שחשוב לי לומר, יש לי הרבה מאוד מה לומר, אבל אני מבינה שבדיון כזה לכל אחד צריך להיות מקום, חשוב לי כן לשתף את הוועדה ואת הנוכחים בוועדה בשיטה חדשה, יש היום מגפה של פריצות והשתלטויות על חשבונות של פייסבוק או אינסטגרם או טיקטוק או דברים כאלה, האישה היא הקורבן ואז אם את רוצה את החשבון שלך בחזרה תשלחי לי תמונת עירום שלך. אני אספר לכם סיפור קצר, 25 באוגוסט - - -

בלי סיפורים, אנחנו כבר גלשנו מעבר לזמן.

מאה אחוז. עוד דבר אחד חשוב, 105 עושה עבודה נפלאה, עושה עבודה נהדרת, נותנת כתובת, יש גם חיים אחרי גיל 25, יש גם חיים לנשים שנפגעות אחרי גיל 25. אנחנו כתובת בצד העבודה הנהדרת של מאשה בקו החם של נטיקה, אבל בואו נשאל את 105 או את היחידה המשטרתית של 105 מה קורה עם אותן קורבנות שהמשטרה דופקת להם בדלת וחוקרים אותם על זה שהם נפגעו פגיעה מינית והם הולכים ואז ההורים והילד או הילדה נשארים בלי כתובת כי לא מפנים אותם ל-105. זו אמירה שחשוב לי שנשמע כולנו. תודה רבה לך, גברתי.

תודה רבה, תודה גם על ההערה האחרונה. קודם כל אני מודה לחברות הכנסת שיזמו את הדיון הזה, אתם העליתם דיון שהראה שגם אם עסקנו בעבר אנחנו מנסים, בדיוק כמו המשטרה וכמו החינוך, לרדוף אחרי ההתפתחויות שמקדימות אותנו, לצערי הרב, בנושא הזה, אם זה בחקיקה, אם זה בתגובה למקרים כאלה. אנחנו גם, בבית המחוקקים, לא הצלחנו לעקוב אחרי ההתפתחויות שקורות בתחום הזה.

ואני מסכימה, מה שעלה בפנינו היום זה תעשייה חדשה. זה לא במקרה שאני אמרתי מלכתחילה שמדאיג אותי מאוד כמה אנשים מעורבים בזה, כמה אנשים מוכנים לשלם כסף עבור הדברים האלה, זה לספסר בתמונות של נשים ואי אפשר להתייחס לזה כאילו עבירה רק בין מי שהעביר את התמונות לבין האישה שנפגעה מזה או הנשים האינדיבידואליות שנפגעו בזה. אנחנו רואים בפנינו תופעה חברתית בעייתית ביותר שמחייבת הסתכלות יותר עמוקה, לא רק של מה זה אומר על החברה, אלא איך צריך להגיב לזה.

אני אפנה בעניין התיק הספציפי של שיך וההתנהלות של המשטרה ואני ארצה תשובות בעניין הזה. מה שנחשף בתחקיר של 'המקור' הוא מאוד בעייתי וזה מחייב שמישהו ישלם על ההתנהלות שהייתה שם או שנאמר שהייתה שם.

שאלה מאוד ברורה זה כל הנושא של חקירת כל המעורבים בתיקים האלה ועד כמה הולכים רחוק ובודקים מי מעורב בהפצה ואיך זה עבר ובמי זה פגע. אני חושבת שכדאי מאוד שגם למשטרה יהיו תשובות בעניינים האלה בנוסף לסטטיסטיקה שביקשנו.

בנושא של לקוחות התעשייה, אולי הגיע הזמן שנעבור על החקיקה הקיימת בנושא הזה כדי לבדוק. החקיקה התכוונה לשלב שבו היה בדרך כלל אדם אחד שניסה לפגוע באישה או בילד ספציפיים, אבל פה אנחנו רואים שמתפתח סוג של תעשייה שאולי מחייב שינוי חקיקתי. את זה אנחנו מטילות על עצמנו כחברות כנסת כדי לבדוק את האפשרות הזו. אנחנו גם נפנה למשרדים לבדוק איך הם מתכוננים להתייחס לתופעה החדשה הזו.

עלתה גם השאלה של מי ילווה את הנשים. במקרה של 105 יש איזה שהוא ליווי מסוים לנפגעים, אבל גם תגובה מהירה. זה לקטינים, אבל לנשים ולגברים הבוגרים שזה קורה להם, אין להם כתובת מהירה חוץ מאשר להגיע לתחנת משטרה או כשיהיה מוכן סופית הטופס המקוון.

אני חושבת שמה שעלה פה מחייב חשיבה, אתם דיברתם ב-105 שאתם חושבים להרחיב את הסמכות, אשמח לשמוע איפה זה עומד, כל השיקול הזה להרחיב את 105, האם יש הסכמה בעניין הזה, האם יש לוח זמנים בנוי או שהוועדה צריכה לפנות למשרד ולבקש תשובות בעניין הזה, ואנחנו כן נעשה את זה, שתדעו שאנחנו נפנה.

אני בדרך כלל לא נותנת אחרי הסיכום לפתוח נושאים חדשים.

אני ממשרד המשפטים, רציתי רק נקודה. העלית שאלה לגבי הלקוחות, אני רק אחדד שכמובן ככל שהחומרים הם ביחס לקטינות אז מדובר בחומר תועבה לפי פרק של עבירות התועבה וכל החזקה של חומר, צפייה בחומר, זה הכול עבירות פליליות. רק לחדד את העניין הזה. העבירות של התועבה מתייחסות לתוכן וזה לא רלוונטי איך זה הושג, פרסום תועבה ובו דמותו של קטין, זה מתייחס לחומר הזה. כל החזקה, כמובן הפצה, יצירה וצפייה זה כבר עבירה פלילית.

כן, אבל אם זה לא קטינים?

אם את בת 20 אז את נופלת בין הכיסאות.

אם את בת 18 וחודש.

אם זה לא קטין ככל שההתייחסות היא לשאלה האם מראש זה נעשה בהסכמה שלה או לא, אז כמובן שזה משליך על עד כמה אפשר להפעיל את כל מי ש - - -

אוקיי, אבל זה זורק לפתחכם, בעיניי, דיון מהותי ביותר של איך אפשר להתייחס לתעשייה הזו המתפתחת, משרד המשפטים צריך לתת את דעתו כי מה שקורה במקרה הזה זה לא אם בעת הצילום היא הסכימה להצטלם אלא האם היא הסכימה שיספסרו בתמונה שלה ושהיא תתחיל לקבל תגובות.

ברור, מי שמבצע את ההפצה הוא ממילא עובר עבירה.

גם מי שמחזיק ומי שפונה אליה אחר כך.

מי שפונה אליה ברור, זה סחיטה.

אני מודה לכולם וכמובן בעניין משרד החינוך אני אחכה לקבל את ההנחיות שלכם שמופצות לבתי הספר בנושא ואני אדבר איתכם על המקרה.

תודה רבה, אני נועלת את הישיבה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:45.