פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



12
ועדת הכלכלה
25/10/2021


מושב שני



פרוטוקול מס' 72
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, י"ט בחשון התשפ"ב (25 באוקטובר 2021), שעה 10:00

הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלות על הפעלת שדות תעופה וטיסות) (תיקון מס 2), התשפ"ב-2021

חברי הוועדה: מיכאל מרדכי ביטון – היו"ר
לימור מגן תלם
מיכל שיר סגמן

צבי האוזר

מירי כהן - מנהלת תחום בכיר שירותי הצלה ועזרה ראשונה, משרד הבריאות

טל פוקס - עו"ד, משרד הבריאות

סיגלית ברקאי - עו"ד, סגנית ליועץ המשפטי, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

מידן בר - יו"ר האיגוד, איגוד הטייסים

אופיר רפאל - חבר תנועת אני שולמן

אילנה גנס - ראש מטה בריאות הציבור, משרד הבריאות

יוסי פתאל - מנכ"ל לשכת מארגני התיירות הנכנסת לישראל

יואל פלדשו - מנהל רשות התעופה האזרחית

רננה שחר - עו"ד, יועצת משפטית, רשות התעופה האזרחית

אביגל כספי

עידית חנוכה

אורי פנסירר





הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלות על הפעלת שדות תעופה וטיסות) (תיקון מס 2), התשפ"ב-2021

אנחנו ממשיכים בישיבות ועדת כלכלה, גם השלמת חוק ההסדרים, הרוויזיות השבוע, והגשתו לקריאה שנייה ושלישית במליאה. במקביל יש לנו ענייני דיומא בסוגיות שבוערות. נתחיל עם חידוש תקנות הקורונה, הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלות על הפעלת שדות תעופה וטיסות) (תיקון מס' 2), התשפ"ב–2021.

הוועדה הזאת חידשה את התקנות הללו בעבר, ואני מבקש להציג לנו רק את השינוי בתקנות ביחס לעבר. מה שממשיך – אין מה להעמיק, ומה שמיוחד או שונה ומה שאתם מביאים היום אז תציגו את זה בלבד. נא להציג את עצמכם לפרוטוקול.

שלום, עורכת הדין טל פוקס ממשרד הבריאות, אנחנו מגיעים עם הארכה של התקנות ב-28 ימים. יש שני שינויים: השינוי הראשון הוא לגבי איסור כניסה לתא הטייס. עד עכשיו היה אסור למי שלא חיוני להיות בתא הטייס. האיסור הזה בוטל. הוא בוטל בהתאם להגבלות שלדעת גורמי המקצוע אצלנו מספיקות על עצם הכניסה למטוס, וגם בגלל שזה השינוי בכללים הבין-לאומיים – על זה רננה שחר או רשות התעופה האזרחית יוכלו להרחיב. הכללים השתנו וגם הם ביטלו את האיסור הזה שפעם היה קיים שם וכבר לא קיים שם.

אוקיי.

השינוי השני, הוא שינוי שהוא יותר הבהרה. יש את הכלל הרגיל של נוסעים בטיסה נכנסת ובטיסה יוצאת. הכלל הרגיל בנוסעים בטיסה נכנסת: הם צריכים לבצע בדיקה 72 שעות לפני ההגעה לישראל ולהציג את התוצאה בעלייה למטוס. זה כולם. ולפני טיסה יוצאת מישראל, רק מי שלא מחוסן או לא מחלים לפי ההגדרות העדכניות, צריך להציג תוצאה שלילית בעלייה למטוס בטיסה יוצאת.

לגבי אנשי צוות אוויר - - -

גם לגבי אזרח ישראלי? לפי מה שאני יודע, הוא גם עושה בדיקה לפני טיסה.

לכולם. נכון. זה כלל כללי שהוא על כל הנוסעים. זה הכלל שחל עליהם כולם לפני, ביציאה – רק מי שלא מחוסן ולא מחלים.

לגבי אנשי צוות אוויר. הכלל עליהם היה לא ברור, הוא לא היה מנוסח בצורה ברורה. הם בעצם היו צריכים בדיקה גם לפני הגעה לישראל. ולגבי היציאה מישראל, היה חוסר בהירות אם הם בעצם צריכים לעשות בדיקה; איש צוות אוויר שהוא לא מחוסן ולא מחלים – האם הם צריכים לעשות בדיקה לפני היציאה מישראל או לא צריכים? הבהרנו את זה עכשיו בתיאום כל הגורמים שאכן זה נדרש. איש צוות אוויר שהוא לא מחוסן ולא מחלים גם לפני טיסה יוצאת צריך לעשות בדיקה.

רק לא מחוסנים ולא מחלימים.

לפני טיסה יוצאת – רק הלא מחוסנים והלא מחלימים.

בעצם השוו את המצב של אנשי הצוות לכולם.

בהקשר הזה של בדיקות ביציאה מישראל, נכון, זה בדיוק מה שעשינו. רק אגיד לידע כללי שבאופן כללי החובה הזאת נוצרת רק למי ששוהה בישראל – החובה להיבדק ביציאה – 72 שעות ומעלה. וזה מתוך הנחה שאנחנו פשוט לא רוצים לתקוע אותך למקרה שלא תספיק לקבל תוצאה שלילית אם לא תהיה כאן. זהו.

אלה שני התיקונים?

כן.

בסדר גמור. יש התייחסויות בזום למישהו? לא נראה לי. איגוד הטייסים, הכול בסדר? זה היה בתיאום אתכם?

א' לא, אבל אני לא חושב שיש לנו מה להלין על כך. בסוף, כניסה לתא הטייס היא אירוע שדרך אגב כמעט ולא קורה, הוא קורה בצורה מאוד מדודה. אין ספק שהוא הוחמר בקורונה, מכיוון שבתא הטייס יש גם מושבי נוסעים המכונים מושבי קפיץ שמותר להושיב עליהם אנשים לפי תקנות מסוימות. אני שמח שזה הותר. לגבי טייסים שלא התחסנו ולא החלימו כי לא חלו בקורונה, בסוף, אין לי ספק שהדבר הזה סביר, הוא נועד לשמור גם עלינו.

אני יכול להגיד לכם שהטיסה בעולם היא לא אירוע פשוט גם היום. אנחנו נבדקים לפחות אחת לשבוע באיזשהו יעד שאתה מגיע אליו. זה נע בין להגיע לארה"ב שהיא פתוחה לגמרי, וגם שם אם אתה שוהה מעל מספר ימים מסוימים אתה צריך לעשות בדיקה בדרך חזרה לארץ. וזה מגיע עד טיסות לסין, הונג קונג, שנחאי, גואנגג'ואו שבו לוקחים אותך באמבולנס אטום ואתה עושה בדיקה בכניסה וביציאה, שוהה בחדר סגור שאתה לא יכול לצאת ממנו עד החזרה לארץ. כלומר, זה מאוד מאוד משתנה.

אני רק יכול הגיד, בסוף, זאת ועדת כלכלה ולא יוצא לנו הרבה מדי להגיע לפה. אנחנו כרגע מאשרים משהו תחת תקנות סמכויות מיוחדות שאנחנו עושים כבר שנתיים. בואו נגיד שהתקנות והסמכויות האלו כבר לא מיוחדות והנגיף הוא כבר לא נגיף חדש. אני מציע לפחות להתחיל לחשוב על השלב השני, השלב שבו הקורונה הזאת מלווה אותנו לפחות בזמן הקרוב אם לא בזמן הרחוק, אנחנו נחייה איתה.

אני פה היום, ואחת הסיבות שאני לבוש בבגדי עבודה – ולא כל כך נוח לי עם זה – היא כי אנחנו מקיימים דיון אסטרטגי בשדולה למען התעופה הישראלית היום ב-12:00 בצוהוריים בנושא לאן אנחנו רוצים להגיע. אני מברך על כל החלטה שתקל, שתפחית, שתעשה את החיים טיפה יותר פשוטים. אני יכול להגיד לכם שלנוסעים, לטוס היום זה סוג של סיוט. אתה עולה לטיסה עם קלסר, אתה לא יודע מה אתה צריך לעשות, איפה אתה צריך להיבדק, ואנשים לא טסים בגלל זה וחבל. ישראל משוועת לזה, בטח החברות ובטח העובדים. אני חושב שמפה יכולה לצאת ויוצאות הרבה מאוד הקלות ואני מברך אתכם על העבודה שלכם.

תודה רבה מידן. רננה שחר, היועצת המשפטית של רשות שדות התעופה האזרחית, בבקשה.

בוקר טוב אדוני, בוקר טוב לוועדה, רק אגיב לדבריו של יושב-ראש איגוד הטייסים, רק אגיד שבתיקוני התקנות אנחנו כן מתייעצים עם חברות התעופה עצמן, חברות התעופה הישראליות ועם נציגי חברות תעופה זרות. אנחנו לא עושים את זה באוור ללא כל התייעצות כלל. זה דבר אחד. למשל, הסרת המגבלות על כניסה לתא הטייס הייתה בקשה מפורשת של חברת אל על. וכן, גם רשות התעופה האזרחית בעד לשחרר את התעופה כמה שאפשר ובכפוף לבריאות הציבור כמובן.

תודה רבה. צביקה האוזר, מזל שהגעת כי עוד רגע היינו מסיימים את הדיון. יש לך נושא להעלות, בבקשה.

כן. תודה רבה אדוני היושב-ראש, אני רוצה להעלות נושא שאיננו מוסדר פה בתקנות העומדות בפנינו, אבל הוא קשור קשר ישיר. הייתי רוצה לקבל תשובות לשאלות ששאלתי גם בוועדת חוקה וטרם קיבלתי ולהעלות בפני הגורמים ברשות המבצעת.

אנחנו מסדרים או קבענו, נדמה לי בחודשים ינואר-פברואר, חובה על כל מי שאמור להיכנס לישראל שחוזר מטיסה בחו"ל, לקיים בדיקת PCR 72 שעות לפני הטיסה. ההסדר הזה נקבע עוד לפני שניתן הבוסטר של החיסון השלישי. הוא נקבע, עוד ככה, ברמת אי ודאות מסוימת. אם אני מבין את הדברים נכון, ואני אומר את הדברים בזהירות – הסדר כזה לא קיים ברוב מדינות העולם האחרות. זו הסדרה ישראלית. והעלות שמושת על הנוסע, הרוב אזרחים ישראליים, הוא סדר גודל של קרוב ל-100 יורו לביצוע בדיקה. לרבות מספר שעות, ואם מדברים על טיולים וגם זה סוג - - -

במקרה הטוב, זה יכול להיות יותר.

בדיוק – במקרה הטוב. מספר שעות שאתה מה שנקרא "שורף" לאתר את המקום, לעמוד בתור, לבצע את בדיקה ולקבל את הדברים. אני שאלתי ואני רוצה לשאול: כמה אנשים בהינתן שהם ביצעו את הבדיקה והתגלתה תחלואה – ביטלו את הטיסות? ואני מבין שמדובר במספרים זעומים, אותם אלה שמבטלים 24 שעות או 48 שעות לפני הטיסה. היו לנו עכשיו חודשיים די עמוסים בטסים ישראלים בחודשי החגים. ורציתי להבין שעולת ההשקעה, מה שנקרא עלות - - -

מה אתה מתכוון? שאדם הלך להיבדק לפני טיסה, גילה שהוא חולה וביטל את הטיסה?

נכון. לכאורה.

איך ידעו שהוא ביטל בגלל קורונה?

אני לא יודע אם הם ידעו. בואו נראה כמה ביטלו, אנחנו מכירים בערך את הסטטיסטיקה של ביטולים באופן רגיל ואנחנו יכולים לבוא ולראות את הדלתא. אבל גם בוא ניקח מספרים מחמירים של כל אלה שביטלו לכאורה מול קורונה. המספרים מעוררים כנראה סימן שאלה גדול, האם העלות מול התועלת כאן נכונה? אני חושב שזה סדר גודל ועשיתי חישוב גס של כעשרה אנשים בחודש. אני רוצה לשאול - - -

איך עשית את החישוב? מאיפה הבאת נתונים?

אני רוצה התייחסות, שהוועדה תשמע התייחסות של יואל פלדשו, מנהל רשות התעופה האזרחית.

ניתן לו להתבטא, אבל אנחנו לא נקצה לחלק הזה יותר מעשר דקות כי זה לא מטרת הדיון.

זה לא מטרת הדיון, אבל זה - - -

אם תראה שהוא כל כך בוער והוא חשוב, נקצה לזה דיון מיוחד.

אדוני היושב-ראש, אני רוצה לחדד: בהינתן שהמספרים שאני מביא נכונים, אנחנו משיתים על אזרחי ישראל הוצאות של 60,70 מיליון שקל בחודש עם תועלת זניחה שכמעט ולא קיימת. זאת אבן שצריך להרים.

השאלה שלך היא בסופו של דבר ממוקדת נתונים. האם יש נתונים ומה הם הנתונים לגבי ביטול טיסות של ישראליים לאחר שבדקו את עצמם.

כן. בוא נגיד ביטולים של 48 שעות לפני הטיסה.

יפה. חבר'ה, יש למישהו את הנתונים האלה? יואל, בבקשה.

בוקר טוב לכם, הנתונים שביקשתי מאל על בחודשיים האחרונים הם לסמן לי את אותם האנשים שחייבים לעשות בדיקה לגבי 72 שעות, כי לא כולם חייבים, יש כאלה שזה זמן פחות. בחודשים אוגוסט-ספטמבר, 70,000 איש מנוסעי אל על היו חייבים בבדיקה. בסך הכול ביטלו לגבי 48 שעות, 20 איש. בהנחה שכולם היו חולי קורונה, מה שאנחנו יודעים שזה לא נכון, אנחנו מחמירים.

עשיתי עוד ובדקתי עם אחת מחברות הביטוח הגדולות – לא אציין את שם החברה מן הסתם – כמה אנשים השתמשו בביטוח קורונה בחוץ לארץ מרגע שהם הפעילו אותו – מדובר בחצי אחוז. זאת אומרת שהנתונים – זה לא חדש למשרד הבריאות, יש לי ויכוח ארוך עם משרד הבריאות, אני לא קיבלתי תשובות ענייניות עד היום. זה לא חדש להם. אבל הנתונים מראים שבאמת התועלת היא שולית. וגם העולם רובו ככולו לא עושה את זה, זאת המצאה שלנו, לא המצאה שלנו אלא זה משהו שנשאר מתקופות אחרות שכבר לא רלוונטיות כל כך היום.

יואל, בעצם אתה אומר שהעלות מול התועלת של הבדיקות היא זניחה ולפי איזה מדדים שמצאנו כמו ביטוחים, כמו הביטולים. זה לא לגמרי בדיקה ממצה ומכסה את כל השוק, אבל זה נותן אינדיקציה ש - - -

לא, אם אתה מניח שאל על היא 25% בערך מהיקף הטיסות - - -

כן. רגע, אני רוצה לשאול את יואל: נניח שזה המצב, ונניח שבאמת המקרים הם שוליים ביחס למאמץ הזה של הבדיקות והעלויות שלו לאזרח. מה ההמלצה המעשית שלך היום בתמונה הזאת?

ההמלצה שלי היא לעשות כמו שעושים ברוב המקומות בעולם – לבטל את הבדיקה הזאת. אין הרבה מדינות שבודקות, מתוך 192 מדינות בתעופה, חלק זעיר עדיין בודק בנחיתה. אנחנו בודקים בנחיתה, אנחנו מרצפים בנחיתה, יש לנו באמת ביטחון כפול. אפשר היום עם החיסון השלישי, בוודאי עם החיסון השלישי – אני לא מדבר על אלה שאינם מחסונים – בוודאי אפשר לפטור אותם מהבדיקה הזאת. שום דבר לא יקרה, ונטל גדול ירד מהאזרחים, נטל כספי גדול ולא מוצדק.

אני רוצה שתגיד את המבנה של הדברים. נניח, היום אזרח ישראלי עולה למטוס, אם הוא חוסן, קיבל את הבוסטר ויוצא מהארץ, רשמית הוא לא חייב בבדיקה כרגע, לא?

ביציאה הוא לא חייב, בכניסה אנחנו מחייבים.

ביציאה. בשהות שלו בחו"ל, אם הוא שוהה פרק זמן מסוים, הוא חייב בבדיקה ולבוא איתה לשדה בחוץ לארץ?

היום אם הוא נמצא מעל 72 שעות בחו"ל הוא חייב בבדיקה מקדימה.

בדיקה, ואז הוא נוחת בארץ.

עושים לו עוד פעם בדיקה.

והוא חייב בדיקה בנחיתה?

כן.

חייב?

כן, חייב בשתי בדיקות.

כן? כי היה איזשהו בלבול עם הדבר הזה. כל אחד שנוחת, לא משנה חוסן או לא חוסן, עם בוסטר או בלי בוסטר.

כולם.

אתה אומר: בואו נוריד את שלב הבדיקה בחו"ל?

בדיוק, שהיא הבדיקה היקרה.

לפי הנתונים. יש פה נציג של משרד הבריאות בדיון?

אני. אבל קודם כל יש את אילנה גנס בזום, ראש מטה שירותי בריאות הציבור. היא תוכל להתייחס לסוגיה הזאת.

בואו נשמע אותה, אילנה שלום.

בוקר טוב ליושב-ראש הוועדה וליתר המשתתפים, אשמח להתייחס ולענות. אכן הנושא עלה בוועדת חוקה – ללא קשר לדיונים בוועדות – הדיון הוא לחלוטין נכון ולגיטימי, ואנחנו כל הזמן בודקים ומנסים לתקף את המדיניות. המדיניות ללא ספק בסופו של דבר מטילה משמעות כלכלית ופיזית על האזרח הישראלי שיוצא לחו"ל וגם על אזרחים שנכנסים לישראל.

קודם כל חשוב לציין, שבחודש פברואר, כאשר התקנות הללו נכנסו בפעם הראשונה, אנחנו ראינו ירידת תחלואה נכנסת למדינת ישראל, מ-8% בממוצע חודשי לפחות מ-1% של תחלואה נכנסת למדינת ישראל. זאת דלתא שהיא משמעותית מאוד. וההבדל בינה לעומת חובת בדיקה שאנשים נדגמים כבר בנחיתה בישראל, שזאת תחלואה שאנחנו מצליחים למנוע את הכניסה שלה. כל מקרה כזה שמאומת לפני שהוא עולה למטוס, נשאר עד לסיום תקופת ההחלמה שלו בחו"ל. הוא מגיע לישראל רק לאחר שהוא קיבל סטטוס של מחלים, אישור החלמה ויציאה מבידוד, שהוא סיים את הבידוד שלו בחו"ל ואז כשהוא מגיע לישראל הוא לא מסכן את האנשים גם במהלך הטיסה וכמובן גם אחרי הגעה שלו לארץ. זה נתון שהוא משמעותי.

זה נתון שהוא משמעותי לפברואר. האם עשיתם את הבדיקות האלה לאחרונה, אחרי הבוסטר?

נכון.

זה המקום היחידי שאנחנו משתמשים בנתונים שלפני הבוסטר.

האוזר לא היה אצלי בוועדה. אז הוא לא מבין שיש כללים. אל תפריע לאנשי המקצוע.

זה בסדר, אנחנו אוהבים שאלות אינטליגנטיות, הוא מאתגר אותנו ולכן אנחנו ניתחנו את הנתונים - - -

אל תחמיאי לו יותר מדי, כי הוא ירצה עוד להמשיך את הדיון.

קודם כל אני תמיד מחמיאה לאנשים ששואלים שאלות אינטליגנטיות.

בואי תשלימי את דברייך בבקשה.

אוקיי.

וגם תגידי עם פנים צופי עתיד – האם אתם בכלל עוסקים בשינוי המדיניות? האם אתם בוחנים שינוי מדיניות?

אנחנו בהחלט בוחנים. כרגע, אני יכולה להגיד שהנתונים שיש לנו, נכון שתוצאות PCR האלה שמבוצעות בחו"ל, לא מדווחות כרגע למערכות המידע, אבל באופן עקיף, אנחנו לומדים את הנתונים האלה קודם כל דרך בקשות שמגיעות לוועדות חריגים של משרד החוץ. ולפי נתונים של גל התחלואה האחרון, הגיעו מעל 2,000 בקשות כאלה לוועדות חריגים של אנשים שאומתו כחולים, מרביתם בסמוך ליציאה שלהם מחו"ל בחזרה לישראל שבגין זה בעצם הם דחו טיסה או לא הגיעו בכלל לטיסה. גם אם הם לא ביקשו לדחות את כרטיס הטיסה כפי שאל על מציגים, ואגב, אל על בסוף זה בערך לפחות ממה שאנחנו מכירים, מהווים כרבע משוק התעופה של טיסות נכנסות לישראל. ולכן המקרים בפועל שאפשר להגיד בוודאות הם הרבה יותר גדולים.

אגב, בגלל הצפה מטורפת של כמות בקשות לוועדת חריגים, שינינו את המדיניות ובמקום לבקש אישור פרטני דרך ועדת חריגים לקבלת פטור מבדיקה לפני עלייה לטיסה, פשוט אישרנו באופן גורף להציג לחברות תעופה תוצאות PCR חיובית עם אישור החלמה מחו"ל, בלי שזה עובר דרך הוועדה בגלל הכמויות. אנחנו מכירים קרוב ל-2,000 בקשות כאלה שהגיעו במהלך החודשים יולי-אוגוסט, שוב, מרביתם אובחנו בסמוך לעלייה לטיסה. חלקם בתקופת זמן קצת יותר ארוכה מזה, אבל אני לא יודעת להגיד את הפילוח המאוד מדויק. גם כמות הבקשות שמגיעה לתיעוד החלמות מחו"ל למוקד קול הבריאות היא אדירה. כלומר, כמות האנשים שזיהינו בגל התחלואה האחרון שנדבקו בחו"ל, וכך בעצם מנענו את העלייה שלהם לטיסה והגעה שלהם לארץ היא מאוד מאוד משמעותית.

בלי קשר לזה, חשוב לציין שגם אם המספרים הם קטנים, מה שראינו שיכול להיות שלא, בעצם זה מאפשר לנו מספר דברים מבחינה אפידמיולוגית. א', הסכנה של כניסת וריאנטים היא מחו"ל. זה משהו שאנחנו מכירים. וגם אם מדובר בבודדים, בסוף, דרך זה הווריאנטים מגיעים לארץ ומתחילים להתפשט כאן. כל תחלואה שאנחנו נזהה היא לפני העלייה לטיסה ולא כשזה כבר כאן בתוך מדינת ישראל והיא מאוד מאוד משמעותית מבחינת כניסת תחלואה לארץ או עיכוב כניסה של תחלואה לארץ. אנחנו מבינים שלא נוכל למנוע ב-100%, אבל בוודאי ובוודאי לעכב או לצמצם את ההיקפים של התחלואה הנכנסת. זה בוודאות.

דבר נוסף מעבר לווריאנטים, קודם כל רק בשיטה הזאת נוכל לזהות דעיכה חיסונית. אנשים שראינו שהחיסון, המוגנות שלהם יורדת, ראינו את זה בזכות הבדיקות האלה שבכל מצב אחר אם היינו פוטרים את האנשים לא היינו מודעים לזה, היינו מגלים בשלב הרבה יותר מאוחר. וגם ווריאנט שעוקף מנגנון חיסוני – אין דרך אחרת לדעת את זה כי אנחנו עלולים לראות בדיוק את אותו מצב שאנחנו חוששים ממנו, שיהיה לנו וריאנט שידע לעקוף בצורה חלקית ומלאה את ההגנה החיסונית שנוצרת בעקבות החיסון.

לכן אם אנחנו נפטור באופן גורף את המחוסנים והמחלימים מחובת בדיקה, אנחנו נפספס אינדיקטור אפידמיולוגי מאוד מאוד קריטי שיאפשר לנו לזהות את הדבר הזה. אם נסתכל על ההשוואה לכל העולם, זה נכון שיש מדיניות שונה במדינות ואני ביקשתי גם ממרכז המידע והידע של אמ"ן לעשות לנו סקירה השוואתית בין מדינות העולם השונות, ואני רואה שעדיין הרבה מאוד מדינות ממשיכות לנקוט בדרישה לבצע בדיקות בכלל באופן כללי. חלקן מסתפקות בבדיקת אנטיגן, חלקן עדיין מתעקשות על בדיקת PCR כמו למשל קנדה, אוסטרליה ויפן. ויש מדינות שמאפשרות שילוב, או של PCR או של אנטיגן, כמו ארה"ב, כמו בריטניה, חלקן בהחלט מסתכלות בצורה סלקטיבית על אוכלוסיות של מחוסנים או מחלימים בצורה אחרת. יש מגוון מאוד גדול.

אפשר לקבל את המידע הזה? המידע הזה פתוח לציבור?

כן, אין בעיה עם זה.

פתוח לוועדה? אולי שהוועדה תקבל את זה.

אנחנו נקבל אותו ונשים אותו בפורטל הוועדה.

אני יכולה להעביר לוועדה, קיבלתי אתמול בערב את הדוח. ביקשתי ממש להכין את זה כדוח משלים.

אם הוא שקוף אפשר לפרסם אותו.

לחלוטין.

אנחנו נשים אותו בפורטל הוועדה.

אין שום בעיה.

יוסי פתאל, מנכ"ל לשכת מארגני תיירות. בבקשה. כל הדוברים הבאים, בבקשה ממש בקצרה.

שלום אדוני, תודה רבה, אני רק מבקש להוסיף על מה שאמר משרד הבריאות וחבר הכנסת, מדינות בעולם היום מנסות לאחד את הסטנדרטים בשביל שהתנועה בין המדינות תהיה קלה יותר וחלקה יותר. מדינת ישראל יוצאת דופן בדרישות שלה ואני חושב שהוועדה צריכה לפחות להנחות כך שנוכל להתיישר כמה שיותר לסטנדרטים בין-לאומיים שקורים היום. המדינה שלנו היום, בכניסה וביציאה – היא יוצאת דופן בכל קנה מידה. אני לא רוצה להיכנס לפרטים עצמם כי אני לא מומחה - - -

זו הערה חשובה. אנחנו - - -

כדאי שבאמת חברי הכנסת יכירו את כל הסטנדרטים במדינות האחרות ויראו איפה אנחנו נמצאים. כמו שיואל אמר, אנחנו יוצאי דופן בקנה מידה בין-לאומי בדרישות, גם בכניסה וגם ביציאה. תודה.

כן. אופיר רפאל, חבר בתנועת אני שולמן.

שלום לכולם, אני חבר בתנועת אני שולמן ומייצג את התיירות הנכנסת. יש לי חברה בתחום התיירות הנכנסת שלא עובדת החל מתחילת הקורונה, כמו שאנחנו מכירים, להבדיל ממקומות אחרים - - -

מה עושה החברה שלך?

החברה עושה סיורים לאנשי עסקים שמגיעים לביקור בחברות עסקיות בישראל. זה העיסוק העיקרי שלנו, והם התיירים היחידים שעוד איכשהו נכנסים טיפין טיפין דרך ועדות חריגים. המחזורים שלנו ירדו במעל 90% ביחס לשנת 2019. כביכול עד יולי מגיע לנו פיצויים, מיולי הופסקו הפיצויים לחלוטין. גם את הפיצויים מהעבר לא קיבלנו את הכול ואני עדיין ממתין. לפי ההחלטה שהבנתי שהתקבלה, הפיצויים אמורים להמשיך. כרגע חברות כמוני, כ-120 חברות שמתעסקות רק בתיירות נכנסת, אין לנו שום מנגנון פיצויים וכמעט אפס הכנסות לכולנו. לא כי אנחנו לא רוצים לעבוד, כי פשוט המדינה סגרה את השמיים – בדיוק מה שאנחנו מדברים פה בדיון הזה.

למרות שלפי מה שהבנתי, כן עברה החלטה להמשיך ולתת לנו פיצויים; אני רוצה לעדכן אתכם שחברות כמונו שמתעסקות רק בתיירות נכנסת לא מקבלות פיצויים. ב-1 בנובמבר הוחלט על ידי ראש הממשלה ושר הבריאות, לפי מה שהבנתי, שהשמיים ייפתחו. אני יכול להגיד שיש לי בקשות כבר ל-1 בנובמבר שאני לא יכול לבצע אותם. כי לפי מה שהבנתי ההחלטה הזאת עדיין לא עברה בממשלה.

אופיר, אני קוטע אותך. אתה מעלה נושא שהוא לא קשור לדיון הזה שלשמו התכנסנו, אבל הוא נושא חשוב וכואב. ואנחנו ניתן לממשלה חודש להציג פתרונות לתיירות נכנסת כי הנושא הזה עלה פה. ואם לא נראה שיש התקדמות ואתה תעדכן אותנו בוועדה, אנחנו נזמן דיון רק על הדבר הזה. כי זאת פגיעה רוחבית של המון גופים, רואים את ירושלים דועכת ואת נצרת שהתיירות הנכנסת לא נגיעה אליה. וכמו שציינת, את אותם 120 גופים שעוסקים בדבר הזה. אנחנו נקדיש לכם דיון מיוחד בהתאם לדיווח. האם באמת הממשלה – או מסייעת לכם כי אתם ענף שעדיין נפגע, למרות שהקורונה נרגעה, אבל אתם נפגעים עדיין, או לחליפין נזמן את כל הגופים רק על הנושא שלך, בסדר?

אוקיי.

זה מה שהולך להיות. אני רוצה לסכם את הדיון.

- - - הצבעה.

כן, אנחנו נצביע על זה.

אדוני היושב-ראש, בכל זאת מילה אחת אם אפשר לנושא של אל על.

בבקשה.

תראו, אנחנו מחויבים בניהול סיכונים.

אכניס את זה בסיכום, צביקה.

מצוין. אני רק רוצה לחדד אדוני היושב-ראש, שאני - - -

לכמה זמן אנחנו מחדשים את התקנות?

28 יום.

עוד חודש. בסדר.

אפשר להאריך את 28 יום - - -

אני בוגר הדיאלוג מול משרד הבריאות בניהול סיכונים לקיצור הבידוד מ-14 יום. אתם זוכרים שפעם הבידוד היה 14 יום? אני זוכר את גישת ניהול הסיכונים. אני מציע להתמקד בשתי אינדיקציות: א', הנושא של מה שקורה בעולם, הסטנדרט הישראלי לא קיים עכשיו, שהעולם טיפש יותר מאיתנו במניעת כניסת וריאנטים. ב', אני מרשה לעצמי בקול רועד להטיל ספק במשפט 2,000 איש שבחודשים האחרונים. אני חושב שהסיטואציה בחודשים האחרונים היא אחרת. להשוות - - -

2,000 איש שמה?

2,000 איש שביקשו חריגים, שהם חלו ועלו על כך בחו"ל - -

נשארו מבודדים בחו"ל.

- - בגלל אותה בדיקה. אני מציע להביא נתונים מהחודשיים האחרונים. ומילה אחרונה - - -

נכניס את זה לסיכום.

כן. ומילה אחרונה: אם אל על היא 25% מהיקף התעופה, ויש עשרה כאלה בחודש, מדברים על 40 איש בהשקעה של 60 מיליון. כל מניעה של אדם אחד זה סדר גודל של מיליון וחצי שקל. זה עלות לא סבירה לחשבונאות הלאומית. אנחנו מייבאים שירותי בריאות מחו"ל - - -

משאירים מיליוני דולרים בחוץ לארץ.

כן. מדי חודש זה בעלות שנתית של 700 מיליון, 800 מיליון שקל, זה לא סביר.

נכון. חברים, בואו נצביע על חידוש התקנות עם שני השינויים שהצגתם. תקריאו את זה, ואחרי זה אני אגיד כמה דברי סיכום על דברים שעלו כאן. בבקשה.

אקריא?

כן, טל.

טיוטת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלות על הפעלת שדות תעופה וטיסות) (תיקון מס' 2), התשפ"ב–2021.




"בתוקף סמכותה לפי סעיפים 12,4 ו-23 עד 25 לחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף-2020 (להלן החוק), [ולאחר שהתקיים האמור בסעיף 4(ד)(2)(א) לחוק], מתקינה הממשלה תקנות אלה:

החלפת תקנה 14
1.
בתקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלות על הפעלת שדות תעופה וטיסות), התש"ף– 2020 במקום תקנה 14 יבוא:



"הגבלת כניסה לכלי 14. הטיס
מפעיל אווירי יבטיח כי ספקי שירות לא ייכנסו לכלי הטיס אלא אם כן כניסתם אליו חיונית לשם מתן השירות"



בעצם, זו הייתה תקנה שהיו בה שתי הוראות, ההוראה הזאת וההוראה על איסור כניסה לתא הטייס. כתבנו אותן מחדש רק עם ההוראה הזאת שמופיעה כאן.


תיקון תקנה 17
2.
"בתקנה 17(א) במקום פסקה (2א) יבוא:




"(2א) הוא קיבל תוצאה שלילית בבדיקת קורונה שבוצעה בשיטת PCR במהלך 72 השעות שקדמו למועד ההמראה המתוכנן של כלי הטיס, אם נתקיים לגביו אחד מאלה:





(א) לעניין איש צוות בטיסה בין-לאומית הנכנסת לישראל – הוא שהה במדינה אחרת מעל 72 שעות ומגיע לישראל לתקופה של מעל 72 שעות;





(ב) לעניין איש צוות בטיסה בין-לאומית היוצאת מישראל – הוא שהה בישראל בתקופה של מעל 72 שעות ואינו מחלים.".

תיקון תקנה 41
3.
בתקנה 41 לתקנות העיקריות במקום י"ב בחשוון התשפ"ב (18 באוקטובר 2021) "יבוא י"א בכסלו התשפ"ב (15 בנובמבר 2021)

תחילה
4.
תחילתן של תקנות אלה ביום י"ג בחשוון התשפ"ב (19 באוקטובר 2021)."

תודה. מי בעד?

הצבעה

אושר.

פה אחד. עכשיו אני רוצה להגיד כמה דברי סיכום שהם לא פחות חשובים. הממשלה מגיעה אלינו אחת לחודש לעדכן ולאשר את תקנות הקורונה בחלקים של ועדת כלכלה בסוגיות של תעופה ותחבורה. ואנחנו כמעט מקשיבים לכם ונותנים לכם גב והולכים אתכם, בגלל ההבנה שהשדה יכול להיות המקור של וריאנטים ושל גלי הדבקה וכולי. אבל בהחלט עולות פה שאלות של החלטות מבוססות נתונים ואיך אנחנו נראים ביחס לעולם והאם אנחנו לא מחמירים עם האזרח הישראלי שבסך הכול נוסע לשבוע-שבועיים חופשה בחוץ לארץ ונדרש למעמסה כלכלית – לפעמים זה מעל 100 דולר.

כן, אם זאת משפחה.

ולפעמים אתה לא מוצא אותם. ולפעמים – יש סיפורים של יום-יומיים מתוך טיול של שבוע, מוקדש לסוגיית הבדיקות. לנסוע, למצוא, לחכות, לקוות שזה לא יתעכב. לפעמים הבדיקה לא באה, ואז אתה הולך לבדיקה מהירה יותר, יקרה יותר. אז אנחנו מבקשים מכם לא להגיע בחודש הבא אלינו באוטומטיות של תקנות קורונה בסוגיית התעופה, ומבקשים עבודת חקר יסודית. גם של משרד התחבורה, גם של רשות שדות התעופה, וגם של משרד הבריאות. ברמה בין-לאומית, מה מדינות אחרות עושות? מה מדינות מפותחות ואירופאיות שאנחנו יודעים לתקשר איתם, ואנחנו מאמצים את התקנים שלהם בכל תחום, בייבוא, בדברים אחרים שעשינו פה רפורמות. איך אנחנו נתחיל לדבר איתם באותו סטנדרט שיש בעולם, ולא מוגזם ולא שונה לחלוטין ממה שהעולם יודע לעשות, ובמיוחד לאור ההערה של מידן, שאנחנו נכנסים לתקופה ארוכה שהיא יכולה להיות שנה-שנתיים-שלוש, עם חשש לווריאנטים. אבל עדיין רוצים להאיץ את המשק, להאיץ את האפשרות של אזרח ישראלי לצאת. כמו גם ההערה של תיירות נכנסת שהיא נפגעת מאוד בתקופה הזאת.

בחינה בין-לאומית; התאמת הסטנדרט הישראלי לסטנדרט הבין-לאומי; נתונים על חולים בחוץ לארץ שיצאו מישראל, עשו את הבדיקות ובכל זאת חלו ולא חזרו או בודדו שם. נתונים לפי חודש – הדבר הזה אמור להיות ידוע למשרד הבריאות. נתונים אחרים זה איסוף, אבל זה מחייב המציאות. ביטולים של הטיסות ביציאה מכאן בשל המחלה לפני הטיסה של אנשים מחוסנים בבוסטר, שנרשמו לטיסה וביטלו את היציאה שלהם כי פתאום התגלה אצלם קורונה, כמה כאלה ביטולים יש? ביטולים של מימוש ביטוחי קורונה בחוץ לארץ, כמה אנשים הציגו לחברות הביטוח שהם נאלצים להישאר בחו"ל למרות שיצאו בריאים ונדבקו בקורונה? על בסיס כל הנתונים הללו, אנחנו מקווים לראות בעוד חודש כשתבואו לחדש את התקנות, העמקה ודיווח יסודי מבוסס נתונים כמותיים, לפי חודשים, נניח, בחמשת החודשים האחרונים. לתת לנו מגמה, להראות לנו איך הדברים מתנהגים על פי חודש ונשאל את השאלות. וכל שכן אם אתם תציגו תפיסה חדשה לניהול שדה התעופה, במיוחד בקשר הבין-לאומי שלו. זאת הערה אחת.

התיירות הנכנסת לישראל נפגעת. הערים שמבוססות תיירות נכנסת נפגעות ראשונות, במיוחד ירושלים, נצרת ועוד ערים שהתיירות ירדה בהם פלאים וכל הענף שתומך בתיירות הזאת ומספק לה שירותים בקריסה. ומוסכם עם הממשלה והאוצר שאזורים מסוימים שלמרות שהקורונה נרגעת – נפגעים באופן דרמטי, יינתן להם מענה ספציפי.

אנחנו נאתגר אתכם בחודש הקרוב. משרד התיירות, האוצר והתחבורה, להציג לנו האם אתם הולכים לקראת התיירות הנכנסת? או שמירת מצבם הכלכלי באמצעות סיוע או אפשרות טובה יותר ואפקטיבית יותר לכניסת תיירים לישראל. שתי האופציות או גם וגם. ואם נרגיש שבעוד חודש אין תשובות טובות לתיירות נכנסת, הוועדה תזמן את כל הגורמים לדיון מקיף על התיירות הנכנסת בישראל. תודה רבה לכולם. אני נועל את הישיבה.


הישיבה ננעלה בשעה 10:35.