פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



28
הוועדה המיוחדת לענייני התמכרויות, סמים ואתגרי הצעירים בישראל
19/10/2021


מושב שני



פרוטוקול מס' 7
מישיבת הוועדה המיוחדת לענייני התמכרויות, סמים ואתגרי הצעירים בישראל
יום שלישי, י"ג בחשון התשפ"ב (19 באוקטובר 2021), שעה 10:00

אלימות מינית ברשתות החברתיות לציון היום למאבק באלימות מינית

חברי הוועדה: רם שפע – היו"ר
ענבר בזק

קרן ברק
אורלי לוי אבקסיס

יפעת רווה - משרד המשפטים, מחלקת יעוץ וחקיקה

יפעת רוזן - משרד המשפטים

לילך וגנר - משרד המשפטים

שיר בן עמי רויטמן - פרקליטה במחלקת הסייבר, פרקליטות המדינה

יעל סיני - יועצת השר לביטחון פנים לענייני מגדר

ענת מססה קינן - ע' יועמ"ש, המשרד לבטחון הפנים

נאווה אביגדור כהן - המשרד לביטחון פנים, ראשת האגף במטה הלאומי להגנה על ילדים

מיכל איריס בריטמן - ראש תחום בריאות המטה הלאומי 105

סנ"צ ענת יקיר בלום - מ' מוקד 105

עודד מזרחי - חקירות אח"מ

ד"ר רוני ברקוביץ' - מנהל אגף אכיפה, משרד הבריאות

מירב בן שימול - ראש תחום חינוך, רווחה וקהילה, מרכז השלטון האזורי

נטלי דדון - פעילה חברתית בסושיאל

יעל שרר - מנהלת, הלובי למלחמה באלימות מינית

מיטל שפירא - היועצת המשפטית של הלובי במלחמה באלימות מינית

אוהד מלכה - צוות משפטי, הלובי למלחמה באלימות מינית

אורנה היילינגר - עדה, הלובי למלחמה באלימות מינית

עו"ד איילת רזין בית אור - היועצת המשפטית של איגוד מרכזי הסיוע

עו"ד ליה קוק - מנהלת מרכז הליווי לילדים נפגעי עבירה, המועצה הלאומית לשלום הילד

עו"ד עדי נעמת - ראש תחום, המועצה הלאומית לשלום הילד

ד"ר דפנה צין - מדריכה ארצית למיניות ומניעת פגיעה

בוסנה מהרט דסה - ממונה על השוויון המגדרי ויועצת המנכ"ל לק

ליסיה אוחיון רשף - מנהלת תחום שותפויות

אוהד אורטל - מנהל תחום מבצעים, רשות המסים

אילן אביטן - מנהל תחום רווחה, עו"ס ארצי מוקד מאו"ר

מלי אורגד - מפקחת ארצית על תחום נפגעי תקיפה מינית

















קרן נאור - מנהלת מקצועית, תחום פגיעות מיניות, עמותת עלם

ד"ר חגית בוני-נח - מרצה בכירה וחוקרת בעמותת עלם

ד"ר שלי בן הרוש נגארי - מנהלת המרכז לרפואת מתבגרים בשערי צדק, חברת הועד של החברה הישראלית לרפואת מתבגרים

הדס שיין - עמותת פנים חדשות - יו"ר עמותת התמכרויות לשעבר

אילת מליס כהן - אחראית קשרי חוץ ישראל אומרת לא לסמים

רבקה בנסון - עוקבת אחרי הלובי, לא נמצאת בשום ארגון

יעל ישכר - פעילה חברתית עיתונאית

תמי אומנסקי - מנהלת תחום המטה הלאומי להגנה על ילדים במשרד החינוך

אחיה שץ - פייק ריפורטר, המרכז האזרחי להגנה דיגיטלית

טליה פרץ - נציגת מועצת התלמידים והנוער הארצית

אלישיב מינרבי - מתנדב, הלובי למלחמה באלימות מינית

מעיין עזוז - עדה, הלובי למלחמה באלימות מינית

בת שבע פנחסוב

יגאל באום, חבר תרגומים





























אלימות מינית ברשתות החברתיות לציון היום למאבק באלימות מינית

בוקר טוב לכולם ולכולן אני מתנצל שהתעכבתי בכמה דקות, שלום גם לכל מי שאתנו בזום, כל מי שטרח והגיע, שלום לחברותיי, ענבר בזק וקרן ברק, חברות הכנסת, אנחנו נמצאים כאן היום מקיימים את הדיון בעצם במסגרת יום המאבק באלימות מינית, יש עוד כמה וועדות שמקיימות דיונים, ניסינו בינינו לייצר איזשהו ניסיון לסנכרון, שכל אחד ייקח עולם שלם בתוך העולם הזה, כי אנחנו יודעים שהוא לצערנו רחב ומאוד מקיף, יש אינסוף אזורים אפלים שאנחנו צריכים להדליק שם את האור ולנסות לשפר את מציאות חיינו ואנחנו היום מקיימים שני דיונים, אחד ספציפי אליו אנחנו נצלול עכשיו, יותר ברשתות החברתיות ובתופעה הנרחבת של האלימות המילולית בתוך הרשתות החברתיות. אחרי זה אנחנו יותר נתמקד בתופעה של סמי אונס, נתייחס לזה אחר כך זה לא לדיון של עכשיו.

אני אגיד רגע בקונטקסט יותר רחב שחוץ מהצלילה פה, אנחנו נמצאים עכשיו 4 שנים למי-טו ואני חושב שלמרות שהעולם בכלל בעשורים האחרונים ובוודאי בשנים האחרונות, עובר תהליך של מודעות ותודעה הרבה יותר רחבה ומקיפה שהיא חוצה מגזרים ואוכלוסיות וגילאים ועדיין יש לנו עוד הרבה מאוד עבודה. כמעט בכל תחום שקשור לאלימות מינית בכלל, אני מרחיב את זה לתופעה שקשורה גם לעניין של שיווין מגדרי ושל המון פערים שיש לנו ביחסים בעולם העבודה, והמון תחומים של החיים שלנו יש עכשיו הרבה מה לעשות, ואנחנו רחוקים מלהיות במצב אידיאלי וכל פעם שאני עוסק בזה ויוצא לי להתעסק בזה הרבה, אני גם נמצא במפלגה שחרטה על דגלה את המאבק הזה, כמו הרבה מפלגות אחרות, אין לנו פה בעלות על זה, אני שמח שיש לנו את ההזדמנות באמת בשעות הקרובות, להתעמק, לבדוק ואולי לראות אם אנחנו מצליחים לזהות באמת פינות אפלות שגם לא קיבלו מענה כמו שצריך עד עכשיו. אז תודה שוב למי שאיתנו, אלא אם כן חברות הכנסת חשוב לכן ממש להתחיל, אנחנו נתחיל דווקא נשמע סיפורים אישיים, שני סיפורים, חוויה אישית ספציפית ואחרי זה נצא ונרחיב ונדבר על המישור הלאומי ומשרדי הממשלה פה וכל אחד יציג את משנתו ואת מה שהוא חושב.

אני מקריא סעיף לפרוטוקול, מכיוון שאנחנו דנים פה בעדויות ובכל מיני דברים שיש להם משמעויות לגבי חשיפה, צילום לפרוטוקולים של הכנסת, זה הליך די רשמי. הוועדה קובעת לפי סעיף 120 ד' 1 ג' לתקנון הכנסת שהשמות של כל מי שביקש ו/או יבקש אחר כך לחסות את השם שלו כדי שלא יגרום לו או לזולתו נזק יהיו חסויים ולא יירשמו בפרוטוקול, אם מדובר על קטינים או חסרי ישע לפי סעיף 120 ד' ב' לתקנון, אני אגיד את זה במילים פשוטות, אם יש מישהו או מישהי שעכשיו ו/או אחר כך ירצו לשנות את האופן שבו הפרוטוקול מתייחס לדיון בין אם בכתוב או המצולם למרות שאנחנו בשידור אז כמובן שמורה לכם הזכות לעשות את זה, אז אנחנו פה וקשובים לזה לחלוטין, הרבה מעבר לעניין התקנוני, אבל הקראתי אותה כי זאת החובה.

אוקיי, אז שלום ובוקר טוב למעיין עזוז, נשמח לתת לך את האפשרות לספר את הסיפור האישי שלך ולפתוח בזה. אנחנו בשידור חי בערוץ הכנסת צריך להגיד, אני אומר את זה בפני כל מי שידבר, בבקשה.

שלום לכולם שמי מעיין, רוב תחומי העניין שלי מתבצעים כרגע ברשתות החברתיות, אם זה אינסטגרם, פייסבוק או טיקטוק. ואני נוכחת בהמון הטרדות, נתקלת בהמון הטרדות, והשיח על זה באינסטגרם שלי בעיקר הוא מאוד רחב, אני אוכל לתת לכם דוגמאות למקרים שקורים והדברים שבעיני חשוב לדבר עליהם, אם זה כשאני פותחת שיח. לפני זה, מרגיש לי שיש איזושהי בעיה כשבנאדם מעלה שיח על הנושא של הטרדות ואלימות מינית וכל דבר שהוא באמת בנושא הזה, והתגובות אני מקבלת כשאני מעלה את הנושא זה, בואי תראי מה את יכולה לעשות, כדי שזה לא יקרה לך, תתעלמי תתלבשי אחרת, תעשי ככה וככה, אף אחד לא בא וכותב לי על מעשה שלא היה לא בסדר, אם אני משתפת מישהו שכתב לי משהו, שלח לי תמונה מזעזעת אף אחד לא אומר, הוא עשה את המעשה הלא בסדר, אלא בואי תראי מה את יכולה לעשות כדי שזה לא יקרה לך.

וזו בעיה שאני חושבת שזה קשור מאוד בחינוך, גם בבית כמובן, אבל בבתי ספר, זה בצבא שבעצם, אני לא יודעת איך מלמדים ואיזה קורסים המורים עוברים לפני שהם הופכים להיות מורים, אבל מרגיש לי שיש כאן איזשהו משהו שהוא לא מספיק, כי ברגע שאני, הייתי תלמידה, היום אני בת 25, אבל כשהייתי תלמידת תיכון ואני עוברת במסדרון ומורים עוצרים אותי ואומרים לי, שומעת? המכנס שלך קצר מדי, ילדים ירגישו בנוח לגעת בך ולהטריד אותך, אז תכסי את עצמך. עצם התשובה הזאת ושאף אחד לא מלמד ומסביר שזו לא התפיסה הנכונה והחוסר שיווין הזה שילדים וגברים יכולים להתלבש איך שהם רוצים וזה יהיה בסדר, אבל אנחנו כנשים לא יכולות לעשות את זה כי אחרת יטרידו אותנו, זה לא בסדר.

עכשיו, אני מבינה שלכל אחד יש אג'נדה וכמובן כל בנאדם יכול לחשוב ולהאמין במה שמרגיש לו ומה שהוא רואה לו לנכון, אבל מפה ועד להגיד לי מה אני צריכה לעשות ואיך אני צריכה להתלבש, כל זה זו בעיה ובעקבות ההתנהגות הזאת וההתנהלות הזאת של מורים, של משטרה, של כל איש חינוך כלשהו, דרך זה ילדים והדור הצעיר יותר לומד ומבין איך הוא צריך לחשוב ולגבש אתת דעתו וזה חבל.

קודם כל, תודה רבה. ואני שואל האם יש משהו מהחווייה האישית שלך או משהו ספציפי אישי שלך מעבר לשאר האספקטים, שאני בטוח שיש פה הרבה אנשים שייכנסו אליהם, שאת רוצה לשתף אז בשמחה ואם לא אז אנחנו נעבור הלאה.

כן, אני אשמח. לא מזמן האמת, יותר נכון משהו כמו 4 שנים, יש איזה בחור עם איזה שם בדוי כנראה שפשוט שולח לי, פותח את אותו פרופיל עם אותו שם ואותה תמונה ושולח לי הטרדות וקללות ואיומים באופן באמת קבוע, בכל פלטפורמה, במייל, הוא מגיע אליי בכל דרך אפשרית, גם אם אני ממשיכה לחסום את הבנאדם אני ממשיכה לקבל מאותו פרופיל שכל פעם הוא פותח מחדש, את הקללות, האיומים, הטרדות, דברים באמת מזעזעים, איחולים שקשה מאוד לקרוא את הדברים שהוא כותב.

אחרי 4 שנים שכבר אמרתי די, אני לא יכולה, כמה אני יכולה לחסום ולהתעלם מהבנאדם, הלכתי עם זה למשטרה, הבאתי את כל צילומי המסך שהיו לי, את כל העדויות, נפתחתי ואחרי שבוע הוא פשוט נסגר, אני לא זוכרת מה בדיוק הסיבה, אולי חוסר עניין לציבור, או כל דבר כזה, אבל העניין שלא עשו עם זה בסופו של דבר שום דבר. אחרי שהתיק נסגר המשכתי לקבל, אני עדיין מקבלת מהבנאדם הזה המון הודעות, וצריך לעשות עם זה משהו, אי אפשר להשאיר את זה ככה. הייתי רוצה מאוד שהוא יקבל איזשהו צו הרחקה, או איזושהי התראה שהוא לא יכול להמשיך לעשות את זה.

אוקי, שוב תודה מעיין. על כל ההיבטים של הטיפול זה כמובן אחת הסוגיות הכי חשובות פה אז אנחנו נתעמק בהן. לפני שאני עובר לשמוע את נטלי דדון אני רק רוצה להגיד לא התייחסתי לא אמרתי בהתחלה שהיום הזה ביוזמתו של חבר הכנסת מוסי רז הנפלא והנהדר כלומר הציון שלו בכנסת, אז זה חושב לי ככה שכולם ידעו. נטלי דדון את נמצאת איתנו כבר?

היי אני כאן.

שלום, בוקר טוב.

שלום לכולם. קודם כל דיון מבורך ואני שמחה שזה צעד לשיח. אז ככה קודם כל אני מתייחסת למעיין דרך החווייה האישית שלי, קודם כל אני שולחת לך חיבוק ענק, אני יודעת מה זה להיות תחת מתקפה ולא רק של הטרדות גם השיח הציבורי שנוטה מאוד להאשים את האישה שכבר אני עדיין די עצוב לי שאנחנו עדיין שם וכן התכנים, המקום הזה שאני יודעת שאני כאמא שמגדלת כאן בן, מאוד מפחיד אותי ומכניס אותי לחרדות בערבות ההפצה של התכנים שקיבלתי מילדות, עד לנשים ששיתפו אותי בשלל איברי המין שהן מקבלות ביום יום, של גברים שבטוחים שהם עושים טוב לעולם.

עכשיו, קודם כל יש פה בעיה שמתקיימת שעברה עם זה, פעם היה מרחב ציבורי, היום יש לנו עוד מרחב - הרשת פשוט הפכה להיות גן חיות אחד שלם, ציד של נערות, אני כבר נודעת לזה, נשלחת הודעה לשיחת וידאו, לקבלת שיחת וידאו. אתה לא מספיק ללחוץ על ה-אנד וכבר מופיע מולך איבר מין שלא בחרת לראות, כאישה או כילדה זה משהו ילדות שגודלות ושחולמות על זה בלילה וזה הולך אחריהן והן לא מודעות לזה שזה פשוט קודם כל, לא להתקרב לשיחות וידאו הלאה, שמתקבלות מאדם שאתן לא מכירות, דברים שצריך להציג בשיח בבתי הספר, אני אישית מקבלת לא פעם הודעה של אני לא יכולה להגיד את המילים האלה כאן בפניכם, אבל דברים מאוד קשים וצילומים אברי המין ששיתפתי גם בסטורי שלי מצונזר כמובן, על מנת ילדות אחרות לשתף ולצלם מסך וללכת עם זה להתלונן.

מצד אחד אני משתפת, אני קוראת לבנות להלחם בתופעה ומצד שני שאני הולכת ומתלוננת אני מוצאת את עצמי בדיוק כמו עמית שהייתה קודם, אני מוצאת את עצמי פשוט גם החשבון פיקטיבי, החשבון, אין כאילו אין איזושהי, אני יודעת שיש מערכת סייברים למשטרה, אני יודעת שאפשר לעלות על אם רוצים להלחם בתופעה באמת, זה אפשרי, השאלה מי נותן לנו יד? כשאני קוראת לילדות האלה להתלונן והן מגיעות למבוי סתום אז מה בעצם המענה שניתן לנו כנשים? כילדות? כאמהות? איך אפשר באמת לגעת בדבר הזה פשוט לעקור אותו, איזושהי מערכת התראה שלא יהיה להם בכלל את האומץ את האומץ לקום ולשלוח דברים כאלה, שהם ידעו שאפשר להגיע אליהם ואפשר אני יודעת שאפשר, פשוט זה לא מטופל כראוי וזה חבל לי, כי נשים נפגעות ונצרבות וברבה מצטלקות יום יום, מניסיון, אני יודעת שעדיין מאוד כואב לי תכנים כאלה ואני כביכול אמורה להיות מחושלת ואני מעבר לשיח הציבורי של את מפורסמת ואת בחרת ועוד נקודה מאוד חשובה שהיא ציינה בנוגע לבתי הספר ולמכנסיים ואיזה שורטס שמתי ועם מה הצטלמתי.

אתמול ישבתי בשיעור סיימתי ללמוד בתשע בערב - סתם דוגמה מחיי היום יום - ולפני ישב בחור, עם באמת שורט של רכיבה על אופניים, ואני לפני שיצאתי מהבית, באמת בערה לי המחשבה את הולכת ללימודים שימי ג'ינס ארוך, מה את צריכה עכשיו את המבטים מה, תבואי כאילו, היה לי את זה בראש ובאמת שמתי ג'ינס ארוך, ולפניי הוא ישב, ואמרתי לעצמי למה לפני שאת יוצאת מהבית הייתה לך את המחשבה הזאת בכלל שיעבירו לך עיניים על הגוף, אז בסדר, כנראה שדברים קורים איפשהו באופן טבעי אבל איך ההבדלים האלה, איך אנחנו מצמצמים בעצם את הפערים האלה דרך החינוך. השורש הזה מתחיל בילדות בבתי הספר, בסיטואציה הזאת שהמורה אומרת לילדה למה באת עם שורטס שהוא צר מדי? אם כבר בוחרים איזשהו שיווין או חינוך מיני כזה או אחר שמאוד חשוב לגעת בו בבתי הספר, אז אני חושבת שזה מתחיל שם ואז זה מייצר שינוי וכן לתת לנו את הכלים להתמודד עם ההטרדות המיניות האלה ברשת באופן של עמדה שאם אנחנו הולכות להתלונן, מישהו מטפל בנו, מישהו דואג שזה יפסק.

נטלי, קודם כל תודה ענקית הרצון והאפשור שלך להכנס קצת לתוך העולם של מה שאת מכירה, ככול שאת רוצה יש מקרה ספציפי שנשאר איתך יותר או שניסית לטפל בן ולא הצלחת? משהו שמעפיל על כל שאר המקרים?

כן, יש בחור ספציפי שאני אגב ניסיתי להגיע לחשבונות שלו וצילמתי העלתי צילומי מסך ובעקבות שזה גם קיבלתי עשרות נשים, צילומי מסך מעשרות נשים ששלחו לי גם אותי הוא מטריד, מתרוצץ לו ברשת ושולח לנשים מה שבא לו, כשאני פתחתי את התמונה ונתקלתי באיבר המין שלו אני כאילו קודם כל אני כתבתי לאותו בחור, אני הולכת להגיש תביעה ואני מעלה את זה עכשיו בסטורי הוא שלח מגילה של התנצלות, לא שזה עזר, אני הייתי באמת קראתי לבנות לשתף איתי פעולה וללכת להגיש תביעה יחד להגיד שזה עוזב אותי, לא, אני לא הייתי אמורה ואני לא חושבת שאף אישה אמורה לראות איבר מין לא של בן זוגה ובטח שלא מבחירה, זה עשה לי להקיא, זה משהו לצערי חווות ילדות החל מגיל 12 מאותו בחור בדיוק קיבלתי צילומי מסך של ילדות בנות 12, 14, נשים, זה פשוט מטורף, והן התלוננו והבנאדם הזה כבר היה בחקירה ועדיין הוא בחוץ, הוא עושה מה שבא לו. אני לא יודעת, אני באמת מנסה להבין מי שומר עלינו? מי שומר על הילדות שלנו? גם בנים חווים את זה, אין לי ספק, גם מבחורים קיבלתי הודעות. זאת השאלה שלי, מי שומר עלינו?

אני אגיד שוב תודה, וככה עולות לי המון שאלות, אבל גם יש איתנו ככה עוד המון אנשים שרוצים להשתתף.

זה חוסר אונים באמת, העליתי באמת הדרכה לבנות והעליתי להם מה באמת צריך לעשות ברשת, ואיך להגן על עצמך ואיך לא לענות בוידאו, מה שאני יכולה אני באמת מנסה להגיש כלים לילדות האלה, אבל מעבר לזה, זה חוסר אונים מוחלט, להגיד להן לכו תתלוננו אבל הצרה שלכן לא תזיז לאף אחד, קצת צבוע בעיני.

חד משמעית, זו אחת הסיבות שאנחנו פה וזה מן הסתם ברור לכולנו, זה אחד הדברים שאנחנו צריכים לתת עליהם את המענה, אז אולי לפני שנתעמק רגע, יש כאן גם נציגות של משרד המשפטים, גם נציגות של המשרד לבטחון פנים, פיזית ובזום, אני אשמח אם מישהו רוצה להתייחס לפני שאנחנו ממשיכים להציג או נתונים, יפעת רוצה להתייחס כמשרד משפטים? רק תציגי את עצמך לפרוטוקול.

יפעת רווה, משרד המשפטים, מחלקת יעוץ וחקיקה, אני באתי לשמוע את נציגת הפרקליטות בזום, אני באתי לשמוע אם יש דברים בחקיקה איזה חוסרים, מהדברים שאני שומעת כאן זה בעיה בפועל של טיפול, הועלתה טענה - - -

הטרדה מינית נחשבת כזו גם כשהיא דרך אמצע תקשורת כלשהו.

אז קודם כל אני חושב שאולי לפני משרד המשפטים, רגע סליחה, אני אעצור רגע אני חושב שהכי טוב לאפשר ללובי למלחמה באלימות מינית רגע להתייחס כי יש פה הרחבה ש, אני גם לא נכנסתי לנתונים מקודם, ואז אנחנו אחרי זה נשאל כמובן גם את המשרד לבטחון פנים וגם משרד המשפטים ובכלל יש פה עוד משפטים שזה מאוד נוגע אליהם, על דרכי ההתמודדות. אם חברת הכנסת קרן ברק צריכה לצאת עכשיו אז את יכולה לעכשיו לדבר לפני, כי אני רוצה שיהיה רגע מספיק רחב לפני שנרחיב.

משרד המשפטים שחשוב לי לשמוע את דעתו גם והמשרד לביטחון פנים, לי יש כמה שאלות, קודם כל, מה שסיפרו זה באמת על ממש הטרדה בוטה אלימה, פשוט לא פרונטאלית אלא ברשת ושאין לזה מענה, כלומר נשים חוות את זה ודרך אגב לא משנה באיזה גיל שזה בגיל יותר צעיר אז כנראה משפיע אחרי ויותר מצלק. אני רוצה לדבר על משהו אחר, כי אני ביום ראשון הראיתי לוועדת שרים לענייני חקיקה הצעת חוק, שלתדהמתי במחלקת ייעוץ וחקיקה של משרד המשפטים התנגדו לזה ואנחנו עכשיו באיזשהו משא ומתן להעלות את זה שוב, אבל הצעת חוק שלי הייתה בעצם להגדיר בחוק הגדרת פיתוי קטין ברשת, לאו דוקא ברשת אבל ברשת זה הרבה יותר נוכח היום במיוחד בעדויות ולשאול פה את השאלה שבעצם מצב שבו ברשת מגיע מישהו ומנסה ממש לטוות את הקורים סביב בני נוער, בנות ובנים ולעטוף אותם ולעקוב אחריהם ולנסות בכל דרך אפשרית, ניסוי וטעייה ושוב ניסוי וטעייה בעצם ללכוד את אותם בני נוער ולפתות אותם, כמובן שבסוף המטרה היא המפגש והמטרה היא בעצם העבירה שעברה בסוף של בין אם זה אינוס, הטרדה שידול לא משנה מה.

השלב הזה של הפיתוי שקורה ברשת וכל הורה הרי במדינת ישראל זה החרדה הכי גדולה שלו, שהוא חושב שהילדים שלו נכנסים לכל מיני ווצאפ, קבוצות פייסבוק ופוגשים שמה אנשים שאין להם מושג מי הם, כי הזהות שלהם לא קיימת ברשת ואתה לא יודע מי יושב בצד השני, אם זה בן אדם 70, 30, 40 והם רק בני 10, מתחזה לילדות וכל השלב הזה של הפיתוי והלכידה הזאת לא נחשב עבירה בספר החוקים בכלל, כל המסדרון הזה שמוביל בסוף אולי יוביל ואולי לא לא נחשב עבירה ומי שלא מגיע לכדי מפגש כי ההורה עצר או לא משנה, ההורה יחד לצורך העניין עצר את זה לפני שקרה מפגש, אבל אין לו על מה להתלונן כי השלב הזה לא נקרא עבירה ומשרד המשפטים טענו שכן נחשב עבירה ויחד עם זה מהניסיון שלי עם האיגודים, הפורום לסיוע לנפגעי תקיפה מינית והמועצה לשלום הילד וגם עורכי דין שמתעסקים בנושא הזה בעצמם אומרים שאין על זה כתבי אישום, על השלב הזה אין כתבי אישום כי זה לא נחשב עבירה ויחד עם כל זה משרד המשפטים טוען שהפוך מזה.

כלומר את הפער הזה שבין מה שאני שומעת מהשטח שזה לא עבירה כולל מחוקרים ב-105 לבין זה שמשרד המשפטים טוען שזה עבירה, אז זה פער גדול מדי, כאילו זה דיכוטומי אז אני חייבת להבין למה זה קיים. אני הייתי שמחה לתשובה, יש עוד אנשים שאין להם תשובה ממשרד המשפטים, המשרד לביטחון פנים גם התנגד לחוק הזה וזה גם מוזר, כי המשרד לביטחון פנים הוא מוביל את 105 ו-105 אמור לדעת לפני כולם שזה נחשב עבירה ולתמוך בחוק הזה, אז הדבר הזה הייתי שמחה לשמוע אנשים שיכולים לענות.

אני חייבת רק לומר משהו.

חברת הכנסת אורלי לוי, אורחת קבועה כבר בוועדה, צריך להגיד גם את זה.

אני רוצה לומר גם שאפו על הוועדות ועל הנושאים שאתם מראים פה, כי זה באמת בנפשם של ילדים. אז לשאלתך מראות שאנחנו ראינו ב-105 כאחד מהכלים של ההגנה המאסיבית ביותר ואולי בעצם הדורמן שבתחילת האירוע הבנו את החשיבות של זה ולצערי הרבה כשהגעתי לשם אנחנו גילינו שיש שם כמה תוכנות מאוד עתיקות שצריכים להצליב ביניהם נתונים כדי להגיע לפוגעים, אני כמובן אחד הדברים שעשינו זה הוספנו בערך חמישה וחצי מיליון שקל לשדרוג המערכות, מאותו רגע באים מתוך המשרד לביטחון פנים ומקנאים במערכות שהגיעו ל-105, צריך להגיד את זה הגדלנו את המערכת של אותם עובדים ב-105, הגדלנו את מספר הבנות שירות לאומי למוקדים של ה-105, הכנו קמפיינים לקידום המטה הלאומי בפלטפורמות שונות בדגש על הדיגיטל, ובכללם קמפיין דקה לשמונה בערוצי הטלוויזיה והדיגיטל, הצלחנו להגיע לכמה שיותר ילדים.

המטרה שלי הייתה שכל תלמיד וילד במדינת ישראל יידע מה זה ה-105, נכנסנו לכל הנושא הפסטיגל ושמנו סרטון של ה-105, צריך לומר, דאגנו דם לשים את זה בשפות שונות, כדי שיבינו לא רק בעברית, היה גם בערבית וכדומה. חשוב מאוד כל העניין של הניהול, עדכון ושדרוג האתר של המטה הלאומי והרשתות החברתיות של המטה הלאומי, ריכוז הובלת פעילות ותכנים תקשורתיים במהלך החודש הלאומי לגלישה בטוחה. אנחנו נחשפנו, חשפנו כמה ילדים ל-105, נמצאת איתנו נאוה שהיא אחראית על כל הנושא של התחום האזרחי ב-105, זה שילובים בין המשרדים השונים ומה שאנחנו צריכים להסביר לכם, זה שעשינו כנסים, הגענו לאנשים בשטח, הגענו למורים, להורים וילדים. עשינו הדרכות וירטואליות בכל תקופת הקורונה, כדי שידעו אותם אנשים שבמגע עם ילדים, להזהיר אותם ככל שקורונה ליוותה אותנו, ככה המסך ליווה את הילדים שלנו יותר ויותר גם אם נרצה בכך וגם אם לא, השעות שלהם מול הצפייה הזו, השעות שלהם שהם מצ'וטטים, וצדקה חברת הכנסת ברק שדיברה על כל הנושא.

פעם היה את ההטרדה הקלאסית, היינו יודעים, מזהירים אותם אתם לא ניגשים, לא מדברים עם אנשים זרים ברחוב, מי שמציע לכם משהו, להדליק לכם נורה אדומה. היום זה בתוך החדר הפרטי של הילד והרבה פעמים אותו פוגע מגיע בדמות של ילדה, בדמות תמימה של חבר לכיתה וחבר וירטואלי ובסוף מגיעים להדחה. שאמרת לגבי, אני גם כן הגשתי הצעת חוק דומה, כי אנחנו הבנו את הקושי האמיתי, וזה שבמשרד המשפטים אומרים שיש עבירה בתוך התהליך, אבל אף אחד לא נאשם בזה, אף אחד לא נחקר על זה ואין פה בסיס, אני חושבת שאת לקונה אחת גדולה, אדוני היושב ראש צריך לתקן אותה ואני רוצה להוסיף עוד דבר, בכל מה שנוגע לתהליך הזה, רק בתי המשפט וזה אפילו לא אנחנו שביטלנו את החוק, הצליחו לראות בעבירה וירטואלית כעבירת אינוס, זה קרה לפני מספר שנים בפסק דין תקדימי, מאז משרד המשפטים מרגיש שנפתרה הבעיה, לא נפתרה הבעיה, יש לנו פסק דין תקדימי, הולכים לאורו, האם ספר החוקים שלנו הצליח להדביק את המירוץ הטכנולוגי לבין המציאות של ההגנה על הילדים, לא, אנחנו רחוקים משם, עשינו כברת דרך מטורפת מיליוני ילדים נחשפו לסכנות האינטרנט, זה עדיין לא מספיק, ההורים צריכים לדעת מה הבעיה. אני מודה חברים, לא נעים לי, אני בודקת את הפלאפון של הבן שלי, גם את המחשב ששלו, ברגעים מסוימים אני בטוחה שאני אולי גם אאבד את האמון שלו, אבל למזלי זה עוד לא קוד מסובך שצריך, אבל תבדקו, תעברו, גם אנחנו יכולים - - -

השאלה מה עושים? אני רק רוצה להגיד, כי מה שגם ממש די במקרה יצא לי אתמול לשוחח קצרות על זה עם שר המשפטים, אני חושב שצריך להגיד, אנחנו בעולם מאוד אפור, כלומר יש ניסיון שלך וטוב שכך, לנסות להגדיר דברים שכרגע החוק לא נותן להם מענה, אבל כשיש איזושהי התנגדות במשרד המשפטים לחקיקות כאלה, ברור שהסיבה העיקרית בדרך כלל היא השאלה אם החוק הזה נותן את המענה שאנחנו צריכים ולא התנגדות להבנה שיש צורך לטפל, פשוט לפעמים ספציפית לא כל הצעה נותנת מענה ולפעמים היא משנה את הענישה וזה לא תמיד לחיוב. גם אורלי הגישה חוק, אני אומר נראה לי ובהקשר הזה צריך להניח בצד את שיקולי האופוזיציה קואליציה וגם יש איתך שיח חיובי וגם שוחחתי על זה עם יושב ראש המפלגה שלי, אני ומירב דיברנו על זה אתמול, יש ממש ניסיון לייצר פתרונות כי ברור שכולנו שם. אני רוצה רגע בכל זאת לעצור ולפנות לעורכת הדין מיטל שפירא, היועצת המשפטית של הלובי במלחמה באלימות מינית, בבקשה. אני ממש לא התייחסתי לנתונים, מתוך הבנה שאת תתייחסי אליהם, אז בבקשה.

קודם כל תודה רבה לוועדה, על המקום המכובד של הדיונים. קודם כל נדבר על זה שבעצם בשנים האחרונות תופעת האלימות המינית ברשתות החברתיות התגברה, צריך להבין שזה ממש כמו כדור שלג, סרטון שמישהו אחד מפיץ יכול להגיע להמון המון אנשים, זה ממש בעיה שהיא מאוד קשה לעצור אותה. יש המון המון מקרים, המון מקרים של הפצות סרטונים, של הטרדות, גם שמענו את העדויות קודם, וגם אנחנו נחשפים לזה בלי סוף בעיתונים בכלי התקשורת שחשוב להגיד שאני אתייחס לזה בהמשך, שהסטטיסטיקות מראות שרוב האנשים לא מדווחים, ככה שזה ממש המעט של המעט, הרוב לא מדווח וגם כשזה מדווח כמו שראינו בעיתונים, זה לא מטופל.

קצת להבין על היקף התופעה, התופעה גדולה, רחבה ויש לה השלכות קשות. הבעיה באמת שיש לנו פלטפורמות מאוד מתקדמות, יש לנו את ווצאפ, אבל לצד ווצאפ יש לנו את טלגרם וכו' שיש להם אפשרויות הצפנה מאוד מתקדמות, למשטרה יש יכולות מאוד מרשימות בנושא הזה שהיא מיישמת במקומות אחרים, בארגוני פשע וכו', אני אתייחס לזה בהמשך במוקד 105.

את אומרת שהם משתמשים בזה במקום אחר? ויש מחשבות או איזושהי עמדה שפחות משתמשים בזה בנושא הזה?

באופן כללי אנחנו נחשפים בהליך הפלילי שימוש בפשע חמור, מוקד 105 נמשיך לדבר עליו בהמשך.

יש להם קרן חילוט, קרן החילוט בעצם לוקחת כספים מלוכלכים זאת אומרת של ארגוני פשט ואנחנו מעבירים אותם סוג של טיהור ואנחנו עושים מזה מעשה טוב, כי אז אנחנו עושים בקרן הזו תוכניות לעידוד הגנה לילדים ופעילות של ילדים וכדומה, מתוך דגש של באמת כל הנושא של הטרדות מיניות ושל פגיעות חמורות והכסף הזה הכסף המלוכלך עובר איזשהו סוג של מכבסה של לעשות טוב לחברה, חולטים את הכסף הזה ומעבירים אותו לאירועים טובים.

ספציפית רציתי לשאול ואנחנו תיכף גם נשמע את דוקטור נאוה אביגדור מהמשרד לביטחון פנים ותרחיבי כמובן, מה שרציתי לשאול, כנראה זה לא מידע רשמי, אבל התחושה שיש כלים למשטרה לטפל בזה ובתחום אחר משתמשים בהם יותר.

קודם כל יש מומחי סייבר שעובדים במוקד 105 כמובן ידבר על כך אוהד בהמשך, הם עושים שימוש בכלים האלה, אנחנו קוראים להרחיב את זה לבוגרים, זה יהיה בהמשך, אבל כן יש שימוש ואנחנו רוצים להגביר את זה כי אנחנו רואים שלמשטרה יש את היכולות. אז בעצם העניין פה שיש לך סרטון שיכול להגיע, מישהו אחד עושה עבירה אחת, ההשלכות שלה יכולות להיות הרסניות, הן יכולות להגיע לעשרות אלפים, זאת אומרת התפוצה של מעשה אחד שהוא כביכול קטן וההשלכות הן באמת אדירות. הרבה פעמים העבירות האלה גם כוללות מספר רב של שותפי עבירה, זה אומר שמישהו אחד מפיץ אבל מישהו אחד מסתכל ומעביר לחבר שלו ומישהו רוכש תוכן ובאמת - - -

כל מי שמעביר תוכן צריך להגיד הוא שותף לעבירה, זה וזה מאוד משמעותי כי כשיש עשרות אלפים בדרך כלל אז יש אלפים או מאות שהם שותפים לעבירה.

השאלה אם עושים עם זה משהו.

ניתן לה רגע להמשיך.

דווקא במקרה הזה יש חוק שהעביר גלעד, יש חוק, הבעיה באמת שיש לנו - - -

נכון במיוחד עם כל הרשתות טלגרם וכו' שגם ההצפנה מאוד גבוהה - - -

אם היו תובעים את הבנאדם פעם אחת - בפעם הבאה הוא לא היה עושה את זה וחושב פעמיים. השאלה היא פרקטית אפשר להגיש על עשרות אלפים תביעות נגד מי שעשה פורוורד. אני חושבת שזה חוק מעולה השאלה הוא אם הוא בר יישום.

זה לא רק, במכשיר טלפון זה עשה העבר, אבל המשמעות של זה היא עצומה ממש אז באמת התחלת פשוט להתחיל לאכוף ואני מאמינה כשתהיה אכיפה הרבה מהאנשים כביכול נורמטיביים הם לא עשו את ההעברות האלה.

זה כמו עבירות תנועה, פעם אחת את חוטפת קנס כי דיברת בטלפון, אחר כך את לא מדברת בטלפון, או ייקח חצי שנה עד שתעשי את זה שוב.

רק לשם המחשה, כי אומר דברים בשם אןמרם לקרב את הגאולה, אז יפעת קריב הייתה חברת כנסת פעילה פה בכנסת העבירה את החוק שכל העניין של הפצה של תכנים, חוק הסרטונים ובחינה פה במקרה. אז מהבחינה הזו יש לנו כלי חקיקתי, לצערי הרב לא נעשה בו מספיק שימוש וזה הרתעה מאוד גדולה, אז מגיע ליפעת - - -

אני אגע בקצרה על נתונים סטטיסטיים, אני אפנה לשנתון הסטטיסטי של המועצה הלאומית לשלום הילד, שבטוח הנציגות פה יוכלו להרחיב, הן עושות על זה מחקרים כל שנה, 19 אחוז מבני הנוער דיווחו שהם נחשפו להטרדה מינית באמצעות הפצת תמונות או סרטונים כלפיהם או כלפי מישהו אחר, לפחות פעם אחת בשנה האחרונה, 19 אחוז מהנוער נחשף לתוכן שלא אמור להגיע אליו, שפגע באנשים אחרים, 19 אחוז זה מספרים מחרידים.

דוח הלמ"ס לשנת 2020, בקרב בני 20 ומעלה 52,000 איש נפגעו עבירות מין והטרדה ברשת, 52,000 זה מספרים פשוט לא נורמאליים. לגבי הפרקליטות מדוך שלה משנת 2019 הוגשו 17 כתבי אישום בלבד בנושאים האלה, כשמשפר הנפגעים מכתבי האישום האלה הוא 243, צריך להבין 17 נאשמים פגעו ב־243. ניתן לאוהד להמשיך על מוקד 105.

נעים מאוד, אוהד מלכה מהצוות המשפטי של הלובי. בהמשך לדברים של מיטל וגם דיברו פה המון על מוקד 105, קודם כל אני רוצה מטעם הלובי לדבר בשבחו של המוקד, של המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת, אנחנו חושבים וחושבות שהם עושים עבודה מצוינת, גם משטרתי וגם אזרחי משולב, רשמנו בנתונים השקף לא קיים כרגע שמאז שהקימו את המוקד 2018 – 2020 מעל ל-22,000 פניות, ד"ר כהן אביגדור עדכנה אותי לפני הדיון שנכון ל-2021 מדובר על 30,000 פניות שאחת העבירות שהיא קטגוריה של עבירות במקום הראשון היא עבירות מין, פגיעות מיניות ברשת שמצד אחד זה נתון שהוא מצער לדעת שאלה היקפי התופעה, מצד שני צריך להסתכל ולהגיד שאם המענה הזה מקבל כל כך הרבה פניות, המוקד מקבל כל כך הרבה פניות, זה אומר עליו המון, זה אומר שהמענה כן עובד כן יעיל.

אנחנו כן רוצות להגיד ורוצים להגיד שאמנם מדובר פה על ילדים וילדות ועל גילאים שהם חשופים לרשתות, חסרי ישע בחדר, במחשב ובאמת 85 אחוז מהכתבי אישום שגם הוגשו, מהמעט שהוגשו היו הנפגעות ונפגעים שהם ילדים, אבל כמו שמיטל ציינה הדוח של המרכזית לסטטיסטיקה מ- 2020 52,000 בני 20 ומעלה העידו על פגיעה מינית ברשת, שזה אומר שיש גם וצריך לשים לב גם מעיין ונטלי ציינו בהתחלה, חוויות שהן עברו, הפגיעות האלה והחוויה הזאת היא חוצת גילאים לא מדובר רק על ילדים, ואנחנו חושבים שיש חשיבות עליונה לייצר מענה לא יודע אם דרך החרבת המוקד או מענה דומה.

אז אני רק רוצה לומר, אני מה זה מצטערת שאני נדחפת בין הדברים, היה לנו כבר וועדה כי הרי מי שעמדה בראש של וועדת ההיגוי ההמלצה שלנו הייתה להרחיב את זה, כי לא ייתכן שחיילת או חייל, היה לנו מקרה אחד שחייל שעומד בשמירה ומגלים קרבי כן? תוך כדי שמישהו גם צילם אותו ומאיים עליו להפיץ את האירוע המסוים הזה כשהוא עם המדים עליו והוא רצה להתאבד, פשוט רצה להתאבד, באירוע מאוד באמת של ה-105 למרות שלא מדובר בקטין הצלחנו לעצור את זה בשיתוף פעולה את העניין הזה. ההמלצה היא להרחיב את הגילאים בוודאי לבוגרים ולבוגרות.

דוגמא קטנה, שהיה את כל האירועים הפוליטיים, יש לי בנות הן מעל גיל 18, הפורנוגרפיה ששלחו להם אנשים ולא נעים לי לומר חלקים מהנאורים של החברה הישראלית, ביניהם אנשים שהם בעלי עסקים שנהנים מהטבות ומכל מיני תמריצים של המדינה, לא מתביישים לשלוח לנערות תמונות פורנוגראפיות ולשאול אותן איך זה להיות הבת של? תשלימו את המשפט בעצמיכם. ילדות לא אומרות לקבל צילומים כאלה וסרטונים כאלו ואנשים כאלו צריכים לשבת מאחורי סורג ובריח. חלק מהמקרים הגיע אפילו פה לביטחון של הכנסת, אתה יודע מה עשו עם זה? לא יודעת, טייארה, בושה וחרפה, אבל במדינת ישראל הבושה והחרפה הזו כבר פסה מהעולם, עושים את זה בריש גלי עושים את זה גם בלי להסתיר במי מדובר, אנשים ביניהם הייתה שם פסיכולוגית שהיא מגשרת ומנהלת סכסוכים שתבינו, אין כבר קווים אדומים, אנשים לא מתביישים להתנהג צורה נבזית ואני אומרת לכם הילדות שלי נפגעו פגיעה מינית בתקשורת, ברשתות, את הדבר הזה יש להם אמא בבית חזקה שיודעת גם להכין אותן לקראת הדברים האלה.

מה קורה עם ילדים אחרים? מה קורה עם ילדות אחרות? ולכן אני רוצה לשאול אותך נאוה מה עשיתם עם אותן מסקנות של וועדת ההיגוי? האם מרחיבים האם נותנים הגנה יותר? כי כסף הבאנו, כסף הכנסנו ל-105, עשינו באמת פרסום מטורף הגיע להרבה, לא בכדי מספר הפניות עלה, כי יש לנו את היכולת לקבל יותר ובמערך הזה זה לא לקבל אתה תלונה ונגמר יש את המשרד החינוך את משרד הבריאות, את כל המשרדים הרלבנטיים משתפים פעולה זאת אומרת שההודעה או התלונה שהגיעה לשם, יש לה המשך ברצף גם לאחר מכן ולא בתחנה הספציפית הזו.

אני ארצה לשמוע קודם את ההתייחסות אבל כן.

אנחנו נקרא בדיוק בגלל זה להרחיב את המענה, חוסר האונים במקרים האלה הוא חוצה גילאים כמו שאמרתי, אנחנו נשמח אם באמת יהיה לזה, לקחת את הפרויקט הזה קדימה, בעוד כן מספר נושאים שלא התייחסנו אליהם עדיין מבחינת מבט לעתיד, חברת הכנסת ענבר גזית דיברה על חקיקה משלימה, על כל מיני מקרים שקשה להגיש נגדם כתבי אישום. יש באמת את חוק הסרטונים ואנחנו כן עדים למקרים שבהם מה שנקרא, ראשי קבוצות הטלגרם, כל המפיצים הזדוניים למיניהם, כן יש איזשהם מהלכים, כן קורים, כן מתרחשת איזושהי פעילות אכיפה משטרתית אבל אין איזושהי עדות בשטח לזה שאנשים, אני רואה את זה, אני בנאדם צעיר אני רואה את בני הגיל שלי, אני רואה מה קורה בקבוצות ווצאפ וטלגרם, אין רתיעה מלהפיץ סרטונים מלהפיץ את הסרטונים האלה, אין רתיעה מלהפיץ את התוכן האינטימי והמיני והפוגעני הזה.

מעבר לזה שצריך אולי לייצר חקיקה משלימה, צריך לתת פה מענה אכיפתי ולייצר הרתעה מוגברת, אז בסדר שמי שמנהל את הקבוצה תפסו והגישו נגדו כתב אישום, השאלה איך אנחנו מייצרים פה איזשהו פחד בין האנשים ואיזושהי מניעה מלתת לזה יד, כי אותה קבוצה, אחד ניהל אותה ויש 200 חברים, אז זו עוד נקודה ולסיום נגיד גם, עדויות מנפגעים ונפגעות שהגיעו אלינו ולא נמצאות פה היום, דיברו המון על סיוע על צורך בסיוע להגשת תביעות אזרחיות, לאחר ההליך הפלילי. ציינו בפנינו שהרבה פעמים לאחר שההליך הפלילי נגמר ויש את האפשרות לייצר הליך אזרחי, הרבה פעמים זה לא קורה בין אם זה מחוסר ידע, בין אם זה פחד מלהתמודד עם התהליך הזה שוב פעם, ובין אם זה דרך המוקד או דרך הפרקליטות, דרך משרד המשפטים, לייצר איזשהו מענה, איזשהו סיוע בהגשת תביעות אזרחיות והנפגעים והנפגעות, וכמו תמיד ציינת בתחילת הוועדה על זה שתמיד יש, אנחנו כן עושים איזושהי התקדמות ויש לאן להשתפר, אנחנו גם נקרא להגדיל ולהגדיר את מערך ההסברה והמניעה של אלימות ברשת, זהו עד כאן תודה רבה.

תודה רבה לכם, אני רק אגיד שאני מסכים עם חברת הכנסת לוי שיש צורך מאוד משמעותי להרחיב את המוקד שכן חשוב לי להגיד, אני פה כבר כמה שנים ולפני דיונים בוועדות תמיד מתעמקים ומדברים עם הרבה גופים, לא היו לי הרבה מקרים שכמעט כל מי שדיברנו אתו דיבר על השביעות רצון קבועה ממוקד 105, צריך להגיד את זה, זה ממש לא תמיד ככה, אז מעבר לצורך להרחיב אני חושב שגם זה דבר שראוי לציין.

מה שקשור לזה - - -קודם כל שוב מצטרפת לברכות ובאמת נשמע שאתם עושים עבודה מדהימה, שלום ליעל שרר הנהדרת שהכול זה גם הרבה בזכותה. יש לי כמה שאלות, אם יש נתונים להציג ואם לא עכשיו אז אולי לשלוח לנו, כמה מתוך הפניות למוקד 105 בסוף מועברות לחקירה? האם הוגדרו איזה שהם יעדים להצלחה? זאת אומרת כמה הופך לפניות? יש פה נתונים של אלפי פניות, כמה מזה הופך לחקירה? כמה מהחקירות מתגבשות לכתב אישום? כמה אחוז מאותם כתבי אישום מגיעים בסופו של דבר להרשעות? כי זה נשמע שיש מוקד נהדר שהשקיעו בו הרבה כסף, רוצים להשקיע בו עוד כסף, אבל חושב לראות שבאמת נתונים בסוף סופיים, לא רק כמה פונים, אלא מה קורה בסוף התהליך לפני שממשיכים ומשקיעים בזה? אז אם יש את הנתונים אני אשמח לראות ואם לא אז להעביר לוועדה בהזדמנות.

קודם כל תודה רבה, תודה על הדברים החיוביים, זה בהחלט בשעה טובה, נעים לנו לדעת שההשקעה של 24/7 היא באה לידי ביטוי אני רוצה רגע להתייחס אני אעשה את זה בריצת ספרינט אבל לתת איזה שהוא רוחב יריעה כי הרבה מאוד נשמע על מוקד 105 אבל אני רוצה להגיד אנחנו מטה לאומי להגנה על ילדים ברשת, מוקד 105 הוא זרוע אחת מארבע זרועות של המטה הלאומי, יש לנו את המוקד שפעיל 24/7, יש לנו את האגף האזרחי וזרוע החקירות וזרוע המודיעין, זאת אומרת זה מענה לאומי של מדינת ישראל לכל טווח גילאי קטינים במרחב המקוון, אנחנו מדברים פה היום על פגיעות מיניות, אבל ילדים נפגעים באופן קשה מאוד גם אם זה פגיעות שהן לא פליליות, פגיעות אזרחיות וכמובן גם פגיעות מיניות ובריונות, נתייחס אליהם בהמשך לנתונים.

5 משרדי ממשלה בהובלת המשרד לביטחון הפנים בשנה וחודשיים האחרונים, היינו חלק מהמשרד לחיזוק וקידום קהילתי של השרה אורלי לוי עמדה בראשו, אנחנו עכשיו חוזרים למשרד לביטחון הפנים, בראש וועדת ההיגוי של 105 עומד מנכ"ל המשרד - - -

אבל נאווה תגידי מה קרה בשנה וחודשיים האלו. איזה התפתחות, איזה עבודה מטורפת.

אמרתי את זה יפה מאוד ואני רוצה רגע לתת את ההמשך, להרחיב את היריעה, אני רוצה שתבינו שזה לא רק מוקד, יש לנו יחידה אמרתי מודיעין וחקירות, שפועלת באופן יזום, רשמה לזכותה הרבה מאוד הצלחות, חלק התפרסם בתקשורת, עבריינים, פדופילים, זה יכול להיות מאמן כדור יד מהרצליה שזה אולי תיק הדגל של היחידה שנכנס ל-14 שנים בכלא, כפי שנאמר פה כל אחד כזה פוגע בעשרות ובמאות של קטינים ולדוגמה היה מנהריה רופא ילדים, אנשים שילדים בוטחים בהם, אז גם בפן האכיפתי יש גם את המוקד וגם את היחידה ואני חשוב לי להגיד לא פחות, נתייחס לזה בהמשך, כל הנושא של האגף המזרחי מתפקד ברמה לאומית במניעה, בהסברה, בשיתופי פעולה ברמה לאומית ובינלאומית, באות קבוצות מכל העולם ללמוד את המודל הזה של 105, כי אמרתי 5 משרדי ממשלה בכל כלי חינוך ובריאות ורווחה ומשפטים באמצעות יחידת הסעד והרווחה בפרקליטות ומשטרת ישראל, להב 433 אנחנו כולם יושבים ביחד במקום אחד, ונותנים מענה הוליסטי וזה מאוד חשוב בקטע של התלונות - - -

יושבים ביחד פיזית?

יושבים ביחד פיזית באותו מקום ויש לנו בתוך מוקד 105 בקו הראשון יש שוטרים, חוקרי רשת שמומחים בעולמות תוכן האלה, מקבלים את הפניות והפניות אחרי זה עוברות לטיפול בדסק השותפויות, בדסק השותפויות יושבים נציגים, מהחינוך הבריאות והרווחה יש גם בזום נציגים ראשי אגפים מתוך 105 במשרדים האלה, אולי אחרי זה ירחיבו, אנחנו נותנים מענה הוליסטי במקום אחד, זאת אומרת לכל טווח הפגיעות אבל גם בנושא שאנחנו מדברים עליו, אתה לא צריך להגיע למשטרה לעבור למשרד החינוך טיפול בבתי הספר, אם יש שם פגיעה בבית הספר, להגיע למרכז של הרווחה, החשיבה המשותפת וההוליסטית זה המודל הייחודי והוא ייחודי בעולם מהבחינה הזאת ושוטרים ואזרחים יושבים ביחד ונותנים מענה שהוא טיילור מייד ממש התאמה אישית לכל אירוע ואירוע.

זה דבר אחד, אני רוצה להגיד משהו לגבע הנתונים כי הוצג פה, הוצגו נתונים אבל יש לנו נתונים מעודכנים, אגב אנחנו היה בתחילת החודש, אמצע החודש, יום הנערה הבינלאומי, אנחנו הוצאנו הודעה לעיתונות בעניין והתייחסנו לפגיעות בילדות ונערות כי אנחנו מוקד להגנת קטינים ברשת, 115,000 אירועי פגיעה בילדות ונערות בכלל בכל טווח הפגיעות שזה 67 אחוז מסך אירועי הפגיעה בקטינים ומתוך אותן פגיעות בילדות ונערות 31 אחוזים מהאירועים עסקו בעבירות מין ו-7 אחוזים עסקו בעבירות על חוק הסרטונים, אם אנחנו מתייחסים לנושא שלנו היום, של פגיעות מיניות, עד היום מוקד 105 טיפל מפברואר 2018 ועד סוף ספטמבר בלמעלה מ-30,000 אירועי פגיעה בקטינים ברשת בכלל, כאשר כ-30 אחוז זה פגיעות על רקע מיני וכשאנחנו מדברים על פגיעות על רקע מיני בקטינים, אנחנו מדברים על הפצת תמונות וסרטונים מיניים שזה 5 אחוז ועבירות מין איומים וסחיטה, שידול והטרדה, אינוס 25 אחוז, ככה זה מביא אותנו ל-30 אחוז.

לגבי פוגעים, בפילוח של פגיעות מיניות אנחנו רואים עניין מגדרי מובהק, למעלה מ-85 אחוזים זה פוגעים זכרים ו-13 אחוזים בהתאמה הן נקבות, זאת אומרת פן מגדרי מובהק של פוגעים זכרים באופן מובהק. מבחינת הגיל של הפוגעים, טווח הגילאים שבו יש את הכי הרבה פוגעים 13, 14, 15 ו־16 אני אומרת בסוגריים, ואחד הנתונים המשמעותיים שלמדנו מתוך אירועי 105 שיש הרבה מאוד אלימות ברשת בין קטינים לבין קטינים, זאת אומרת 70 אחוז מהפוגעים בקטינים הם קטינים בעצמם וזה נתון שכולנו בכל המשרדים בכל המערכות צריכים לשים אליו לב, הרבה מאוד אלימות בקרב קטינים כאשר 70 אחוז הם פוגעים בקטינים.

אני חייבת להגיד שגם השר לביטחון הפנים וגם מנכ"ל המשרד לוקחים את הנושא הזה באמת בראש סדר העדיפויות ולהמשיך פעילות שהיא פעילות מאוד משמעותית ולתת את כל הצרכים שלנו להרחיב את הפעילות שלנו. לגבי נפגעים ברמה מגדרית, כמו שאמרתי מבחינת נפגעים 75 אחוז זה נפגעות ו-25 אחוזים זה נפגעים, אז יותר פוגעים פחות נפגעים, פחות פוגעות, יותר נפגעות, וגם כאן הגילאים 12, 13, 14, 15, מירב הנפגעים בגילאים האלה, כמובן שיש גם אירועים מאוד קשים של פדופיליה וכו' שגם יש נפגעים מתחת לגיל 6. זירות מרכזיות, אינסטגרם ווצאפ הן הזירות שלגביהן מתקבלים הכי הרבה אירועים. נקודה שחשוב לציין זה לא אומר שאינסטגרם הפגיעות היותר מסוכנות, זה אומר שהן הזירות שיש בהן הרבה יותר תעבורה, ואם בתקופת הקורונה צמחה אפליקציית הזום שכולנו הכרנו אותה, אז גם התחילו פגיעות באפליקציית זום ובמרחב האורבאני היו פגיעות על רקע מיני, אני אסיים עם הנתונים, 50 אחוז מהפגיעות למוקד 105 בנושא של פגיעות על רקע מיני זה מהורים, 25 אחוז מהנפגעים וגם ציוותי חינוך משרד החינוך הוא חלק מ-105, צוותי חינוך מאוד מודעים לעניין הזה ו-10 אחוזים הם צוותי חינוך.

לפני שאני מסיימת אני אגיד רק עוד שני דברים. אנחנו ב-105 קוראים להורים, לגלות מעורבות בהתנהלות של הילדים שלהם במרחב המקוון, כי מה שקורה זה מעורבות 24/7, האפליקציות והרשתות החברתיות, תוכניות טלוויזיה כמו עכשיו משחקי הדיונון שכולם מכירים, אני מניחה שכולם מכירים כי זו סדרה שהיא עכשיו נחשבת הסדרה הכי נצפית בנטפליקס, אבל הנקודה היא עקרונית, יש גיל שימוש ברשתות החברתיות, גיל 13 ומעלה, ולא רק טיקטוק, את כל הרשתות החברתיות, גיל מינימום לשימוש באפליקציה ויחד עם זאת בטיקטוק אנחנו רואים ילדים בני 8 וילדים צעירים יותר זה בכל הרשתות ובאפליקציות ואם אני הזכרתי את משחקי הדיונון אז מדובר על גיל 16 ומעלה, ויש צעירים שרואים.

עכשיו מה הסכנה פה? שילדים נחשפים לתוכן שהם לא יודעים לעכל אותו, לתוכן אלים לתוכן מיני והם מבינים שככה זה העולם וההשלכות ברורות, אני לא מרחיבה. על ההורים יש מחוייבות לא להיכנע לזה שילדה בוכה שכל הכיתה שלה נמצאת בטיקטוק או באפליקציה אחרת ולא לוותר ולהבין שיש להם אחריות כלפי ההתנהלות של הילדים, כמו שלא יתנו לילד שאין לו רישיון או שהוא מתחת לגיל 16 לעלות על רכב - - -

שוב אני חוזרת על הנקודה, ההורה ששם לב ודואג לילדו רוצה לעצור את התופעה לשאר הילדים, מה הוא אמור לעשות? מבחינת חוקית, הוא עצר ילד את הילד שלו הוא הציל, הפוגע עבר לילד הבא מה הבעיה?

אנחנו קוראים לעומדים מהצד למי שנחשף לפגיעה באחר גם להתקשר למוקד 105 אנחנו מעודדים להתקשר אלינו גם אם זה לא פגיעה שאתה או הילד שלך חוו - - -

כל דיווח כזה נותן את מה שאת מדברת עליו.

זה לא רק על פגיעות מיניות ברשת, כי יש שיימינג, יש תרבות של חרם, יש תופעות של באמת התעללות, ולכן אנחנו אומרים ה-105 הא לפתור בעיות נוספות שאיתם ילדים מתמודדים והורים, אז צריך לשים את הדגש הזה כי יכול להיות שעכשיו הורה יושב בבית וחושב שמדובר רק על פגיעות מיניות, לא ממש לא, על כל תופעה של פגיעה ברשת.

דגש חשוב, ואני מודה שהופתעתי, את מדברת על בערך 30 אחוז מהמקרים, אז כמובן אנחנו ממש מדברים מעל שני שליש שהם לא פגיעות מיניות.

יש בריונות ויש כל התחום של אובדנות, ראינו בתקופת הקורונה עלייה של ביטויי מצוקה אישית, אז החשיפה לתוכן לא מותאם, זירות אנונימיות, קשר עם זרים. אני אסיים רק בזה שאנחנו עושים פעילות הסברה מאוד נרחבת, יש לנו אתר בעברית, אתר בערבית, עם ים של חומרים כולל העלינו חומר על אינוס וירטואלי של אנשים מבוגרים, אני נמצאת בהרצאות ומדברת על 105 ואנשים מבוגרים לא יודעים מה זה אינוס וירטואלי ואיך זה יכול להתקיים כשאין מגע פיסי בין התוקף לנפגעת, בטח ילדים לא מבינים והרבה סיטואציות שהם בכלל נפגעו, אז הנושא הזה חייב.

נכון אבל רק צריך להגיד, זה לא נגדכם, אבל הסברה תמיד חייבת להיות דבר אקטיבי, האתר שלכם, אני לא יודע אני בטוח שהוא נפלא ופה זה קשור למערכת החינוך, תכף נדבר גם עליהם, אני - - -

אנחנו עשינו עבודה מאוד גדולה בפרסום ובהסברה, הייתה עלייה מטורפת, גם ראינו, עלייה בפניות בעקבות החשיפה, ואני איתך לגמרי, הסברה הזו צריכה להיות יומיומי בבתי הספר.

ואקטיבי תכף נדבר גם על מערכת החינוך, אני יכול לספר לכם על החוויות שלי כמי בתור מורה על הכשרת המורים וכמה יש היעדר אדיר ביישום בנושא הזה.

אני אשאיר למשרד החינוך להתייחס לסוגיה הזאת, אני רוצה להגיד שאנחנו נוגעים בנקודות נוגעים בקהלים בקהילה הלהטב"ית, בחברה הערבית, עכשיו גם שוב גם במשרד לביטחון פנים, יש דגש מאוד גדול על החברה הערבית ואנחנו את כל התכנים שלנו מתרגמים לערבית ומפיצים, אנחנו נמצאים ב-7 רשתות חברתיות שונות, אנחנו לא פעילים רק דרך האתר ובקמפיינים ואנחנו עכשיו לקראת קמפיינים ייעודיים, יש לנו תקציב סוף כל סוף ואפשר להתחיל להתקדם גם - - -

תקציב לא היה חסר ל-105 כי דאגנו לזה מעבר למסגרת התקציב ומה שקיבלתם בשנה קיבלתם כמה שנים.

אבל יש מדדים מעבר לנתונים, תגדירי את מדדי ההצלחה או לא?

קודם כל אנחנו בהחלט גוף צעיר ואנחנו יודעים שהמטרה שלנו שכל ילד ובכלל כלל הציבור במדינת ישראל יכירו את 105, אנחנו עושים מגוון מאוד רחב של פעילויות להגיע - - -

חשוב מאוד שהשרים יכירו את זה.

וגם שיהיו מדדים, אני אומרת את זה בקטע חיובי. זה נהדר שאתם עושים הכל אבל אם לא קובעים מדדים אז אי אפשר להגיד, הצלחנו לא הצלחנו, צריך עוד תקציב, לא צריך עוד תקציב זה חייב להיות מחובר לאיזשהו מספר.

בהחלט אנחנו מציבים גם יעדים אני רשמתי את מה שביקשתם להעביר את הבקשה הלאה, ואני אגיד שדבר אחרון אנחנו הכרזנו בשנה האחרונה על חודש פברואר כחודש לאומי להגנה על ילדים ברשת ולקראת פברואר הקרוב אנחנו מתכוונים לעשות פעילות מאוד רחבה כדי להציף את זה, לא יום בשבוע ביום האינטרנט הבטוח הבינלאומי ולא רק בשבוע הגלישה הבטוחה של משרד החינוך מוביל, אלא לאורך כל החודש ובשיתוף פעולה כמובן עם כל המשרדים.

תודה רבה, חברת הכנסת ברק את רוצה רגע לשאול משהו את משרד המשפטים לפני שאת יוצאת ואחרי זה אנחנו נשמע עוד נציגה של המשרד לביטחון פנים.

כולם פה שמעו אז לא באל לי לחזור רק את לא היית על החוק שביום ראשון עלה לוועדת שרים של פיתוי קטין שכולם פה הבינו את המשמעות לכל הורה לדעת שהמסדרון הזה שמוביל בסוף למפגש עם הפוגע הוא גם עבירה ואנחנו יש פה את איילת רזיאל מאיגוד מרכזי הסיוע שהם כתבו נוסח קצת שונה, אני הגשתי את זה של המועצה לשלום הילד, אבל של כל עבירה של איך בעצם מפתים ילד למפגש, איך מנסים ולא מצליחים וממשיכים וממשיכים וזה הופך להיות יותר מסוכן ויותר אלים ואתם טענתם, אנחנו נדבר על זה גם בנפרד, אתם טענתם שאין צורך כי יש עבירת ניסיון ויש עבירת זה, כשכל מי שמתעסק בזה יודע שיש ויש צורך כי לא מוגשים כתבי אישום על האירוע הזה ולכן אנחנו - - -

תודה, אז אני אשמח להתייחס, שוחחתי גם עם איילת היועצת המשפטית וגם נמצאת איתנו בזום לדעתי פרקליטה ממחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה. העמדה שלנו שמגובה גם בכתבי אישום שמעשים של ניסיון אכן נכללים בכתבי האישום. כיום עבירות המין מנוסחות בצורה מאוד רחבה בעיקר העבירה של מעשה מגונה שבעצם דורשת מעשה שנועד ביזוי או גירוי או סיפוק מיני, הגדרה מאוד רחבה שעליה מתלבשת גם העבירה.

העבירה רחבה אבל אי אפשר להוכיח אותה אף פעם, זאת אומרת היא בלתי ניתנת להוכחה, אי אפשר להוכיח שזה באמת הבנאדם הגיע באמת לסיפוק, אי אפשר, זה סתם - - -

את העבירה של המטרה המינית נמצאה גם בהצעה שלך ולכן במובן הזה זה לא שונה ולכן אם אי אפשר להוכיח אז אי אפשר להוכיח גם את המטרה לפי ההצעה שלך.

למה?

כי ההצעה שלך, המטרה שלך לפגוע כעבירת מין וכדי לבצע עבירת מין - - -

לא זה מוביל, להוביל - - -

אז אם את מצליחה להוכיח את השלב הזה את מצליחה להוכיח את ההגדרה לניסיון במעשה מגונה, מה גם שלזה מצטרפת, שוב אני תני לי להמשיך ואני אשמח גם לשוחח איתך על זה בהמשך כי זה נושא שהקדשנו לו מחשבה רבה וגם היינו שותפים לתיקוני החקיקה וליתר. אנחנו היינו שותפים לחקיקת חוק הסרטונים זאת אומרת אני ליוויתי את החקיקה הזאת מתחילתה ועד סופה, אנחנו מכירים את החקיקה בעבירות המין בישראל על בוריה, את הפערים שבה וכאן לא גילינו פער ולכן במובן הזה מבחינה חוקית אני רק אשלים את מה שאמרתי, מעבר לכך שמעשה מגונה, עבירה מאוד רחבה שעבירת האינוס יכולה לעסוק גם בנואשים וירטואליים, יש לנו את סעיף 350 שמדבר על הרחבה לגרימה של המעשה בו באדם אחר, גרימה שבעצם מאפשרת לנו לעשות שימוש בעבירות המין במרחב המקוון.

אנחנו לא סבורים שיש פער חקיקתי בהקשר הזה כשמדובר בהצעות מיניות שלא מתגבשות לשום דבר ולא עולות אפילו כדי ניסיון, אז יש לנו את העבירה של הטרדה מינית, שנעשה בה שימוש בהקשר הזה ועוד אני רוצה להגיד האמנות הבינלאומיות וכל הנושא של הגרומינג, העמדה הישראלית גם בתשובה לאמנות הבינלאומיות וגם ביחס לחקיקה זרה שראינו בעולם, כולל החקיקה שהופנתה למועצה לשלום הילד, המעשים הנכללים בחקיקה הזרה משוקפים בחקיקה הישראלית, אין פה פער. כשתהיה עבירת גרומינג, למשל בארצות הברית או באנגליה ובדקנו את הנושא הזה, נדרש שאדם או שהאדם עצמו החשוד או הקטין ייצור מפגש ויגיע יועבר ממקום מגוריו לאותו מקום מפגש שאנחנו מדברים על מעשה כזה של הגעה למקום מפגש, זה מכוסה ולכן - - -

אנחנו מדברים לא על ההגעה, דיברנו על זה רוצה להגיש את זה בכתב אישום ואין לו על מה להגיש.

כשמדובר על חקירה זרה, אני מנסה שוב הטענה היא שיש את זה בכל העולם, אז במדינות העולם העבירה קיימת מכוסה לחלוטין על ידי החקיקה הישראלית, זאת גם העמדה שלנו ביחס לאמנת - - -שהעמדה שלנו שהמעשים האלה מכוסים ויש פעולות לכתבי אישום ושיר תציג, אני קיבלתי בעצמי לאותם שאת מדברת עליהם - - -

את אומרת היום, יידע כל הורה בישראל הנושא מטופל, הוא יכול לישון טוב בשקט בלילה כי כשפוגעים בילד שלו תופסים את מי שעשה את זה והוא בכלא, זה מה שאת אומרת?

חקיקה איננה בעיני נותנת שקט להורים לישון טוב בלילה, חקיקה יכולה יש לה גבולות, חקיקה אומרת מה הנורמה שחלה במדינת ישראל - - -

אני רוצה, אבל חברת הכנסת ברק זה לא צריך להיות מולה.

בדיוק הפוך ממה שכל אחד מרגיש, את טוענת.

אני עוצר, שניה, חברת הכנסת ברק, קודם כל עסוקה בנושא הזה בלי סוף ויישר כוח גדול על זה באמת אני תכננתי להגיד את זה כי ראיתי שאת אורזת את דברייך, אבל אני חושב שנציגת משרד המשפטים היא לא זו שאמורה לתת תשובות - - -

היא זו שמייצגת את החוק מה זאת אומרת - - -

הדיון הזה סופר משמעותי, טוב שהוא מתקיים כאן אבל אני חושב שצריך להרחיב אותו מול משרד המשפטים, אמרתי את זה גם מקודם, אני חושב שזה מוכח והבקיאות שלך מוכיחה את העובדה אין זה לא שיש רצון לא לחוקק חוקים בהקשר הזה אלא באמת לנסות להבין, האם החקיקה מיטיבה את המצב הקיים, אני לא אומר שאין חוסר, אבל זה מה שאתן צריכות לעשות, קודם כל זה בסדר, יכול להיות שמה שהיא חושבת אז צריך לשכנע אותה או אנחנו שהיא טועה, זה בסדר, אז גם בשלב האכיפה ומוגנות ותחושה של הורים קשורה גם להסברה יש פה תהליכים שקשורים גם למשרד החינוך, עולם שלם שמקיף את היכולת שלנו כמדינה לתת מענה טוב יותר. אז אני רגע עוצר את זה לא כי זה לא חושב, להיפך, זה אפילו סופר מעניין ואני שמח שזה קרה, אבל יש פה המון נציגות מהמון ארגונים שהגיעו ובכלל לא הצלחנו להגיע לזה, תודה רבה לך בכלל המעורבות התמידית בנושא וגם על הנוכחות פה ואני בטוח שאת הולכת לדיון אחר באותו נושא.

אם הבנתי נכון מהנתונים שקיבלנו בדיון, אם אין יישום של החקיקה הקיימת אז אני חושבת שלפני שרצים מחוקקים עוד חוקים שגם הם לא ייושמו בואו קודם נבדוק איך מיישמים את מה שכבר קיים.

זה אמירה נכונה כלפי אירועים רבים שאנחנו עוסקים בהם וחקיקות נוספות ודיון תמיד פה על התפקיד שלנו ביישום חקיקה.

יש לי כן שאלה, אני מתנצלת זה תחום שהוא יחסית לי . יש היום אפשרות דיברנו על יישום באמת אם זאת עבירה של הטרדה אבל אנחנו לא מצליחים לא קיבלנו נתונים אבל אני מבינה אלפי תביעות של אותם מטרידים, האם יש היום אפשרות לתביעה אזרחית? שאני כאמור אמרו לי זה המטריד אני יכולה לתבוע אותו תביעה אזרחית?

אני עוד פעם, מומחית לחקיקה פלילית, אבל חוק למניעת הטרדה מינית מקיף גם את הנושא של תביעות אזרחיות ולכן אפילו בלי הוכחת נזק למיטב ידיעתי ולכן אפשר גם לתבוע אזרחית על הטרדות מיניות בקטינים בוודאי.

והציבור יודע את זה? כי יכול להיות שאחד הדברים באמת אם אנחנו רוצים לייצר הרתעה, לתת להורים את הידע הזה שהם יכולים לתבוע בעצמם, אם המדינה לא מסוגלת למצוא עכשיו עשרות אלפי אנשים שהם העבירו סרט, אבל ההורים יכולים להוכיח אני יכולה להוכיח שהשכן העביר ודרך זה, אני מעלה פה שאלה.

הייתי רגע בטלפון להמשך הדיון, כדי לראות מי לא הצליח עדיין לקבל את זכות הדיבור, אז אני מתנצל.

לחזור על השאלה? אני אומרת שאם יש פה איזושהי הסכמה שחלק מההרתעה יכול להיות בזה שאותם עבריינים יקבלו עונש, לצורך העניין, קנס גם לא חייב להיות מאסר, ואנחנו רואים אין היום באמת יכולת להגיש עשרות אלפי תביעות שזה מה שקורה, אבל אם אנחנו ניידע את הציבור, ניידע את ההורים, הילד שלכם נפגע, הילדה שלכם נפגעה תגישו תביעה אזרחית ואולי דרך זה ניצור את ההרתעה.

אז דובר פה מקודם, אני לא זוכר אם מיטל אמרה את זה או מישהו אחר שיש גם צורך בסיוע בהגשת תביעות אזרחיות, זה נושא רחב והרבה מאוד ההורים, מוקד 105 אני מניח יכול להיות שהוא נותן, ממליץ על סיוע שמישהו פונה, אחת הבעיות אגב, היא לא דוברה פה מספיק זה שאנחנו יודעים בעולם הזה של הטרדות מיניות זה בכלל שלא תמיד אנשים פונים ואז השאלה היא רגע איך אתה מייצר הסברה והנגשה של המידע על איך נעזרים, זה כל הנתונים שמוצגים פה צריך להגיד פה הם רק נתונים של מי שפנה ודיווח אז זה תמיד ברור שהתופעה היא הרבה הרבה יותר מקיפה.

אני ברמה האישית אני עסקתי הרבה שנים בסיפור של הטרדות מיניות באקדמיה והוועדה למעמד האישה והסיפור המרכזי תמיד היה שמוסדות היו מציגים לנו בגאווה את העובדה שאין פניות ואין הטרדות ובאמת לא הבינו שאנחנו הסברנו להם בצניעות שפשוט כנראה המוקד שלכם לא מספיק נגיש אתם לא מספיק מייצרים הסברה כדי שייפנו וזאת תמיד הבעיה. יש שיפור אגב צריך להגיד, אבל זה נושא אחר. זה המדד לצערי, זה המדד כי ברור שהתופעה רחבה.

התחלנו בלמעלה מ-30,000 אירועים כאשר רוב שנת 2018 שהמוקד הוקם עוד לא הבנו עם מה מתמודדים, זה גוף מאוד צעיר.

לפני שאנחנו גם נשמע את איילת אני רוצה לשמוע התייחסות נוספת מהמשרד לביטחון פנים בנושא של מוקד 105.

למי זה כפוף המוקד הזה? זה ביטחון פנים?

המשרד לביטחון פנים, בשיתוף פעולה עם עוד 4 משרדי ממשלה.

105 זה המשרד לביטחון פנים, להב 433 אנחנו יחידה בתוך להב 433 ושותפים משרד החינוך הרווחה הבריאות והמשפטים, כפי שאמרתי זה חמישה משרדים ומשטרת ישראל, זה מה שהופך אותנו לגוף באים ללמוד איך הוא פועל אנחנו ייחודיים בעולם.

גם הסנכרון בין המשרדים ממה שאני שומע ממך בדרך כלל לא מתנהל ככה, ראינו את רק בדיונים בשבוע שעבר בנושאים אחרים שברגע שאין שיח וממשק בין המשרדים אז הכל נופל.

- - - בשיתוף פעולה הזה בינינו לבין כל המשרדים זה שידע שנלמד ב-105 עובר לתוך המשרדים אם זה לאנשי מקצוע בחינוך וברווחה ובבריאות ובכלל וגם הלמידה שנעשית במשרדים מגיעה ל-105, זאת אומרת יש החלפת ידע הדדית וכולנו יוצאים מזה נשכרים.

תודה רבה, בבקשה יעל סיני רוצה רגע להתייחס? נציגת המשרד לביטחון פנים, תגידי את התפקיד לפרוטוקול.

אז יעל סיני, יועצת לשר לביטחון פנים בכל מה שקשור לנושאים של מגדר.

תפקיד שלא היה קיים עד עכשיו, גם את זה צריך להגיד.

נכון, מינוי ראשון של השר בר-לב, אז מעבר כמובן לתודות ככה לנאוה שמובילה את הנושא וגם בקיאה, באמת אני חושבת שאפשר לראות איך הרוח והמחויבות שלה גם הובילה להצלחה מאוד גדולה אני גם רואה ככה אנשים מהצוות של המשרד של 105, זה באמת מערך מאוד גדול ומשמעותי שאנחנו מוקירים לו תודה כי העבודה היא עבודה מאוד חשובה. ביחס למה הצעה להרחבה, באמת שהעלו מהלובי למלחמה באלימות מינית, אני יכולה להגיד שבאמת נעשית היום ממש אחד מהדברים הראשונים אני חושבת שהשר עשה, זה באמת להגיע, גם המנכ"ל זה ישר הבנו שיש כאן תופעה גדולה שאנחנו חייבים להתייחס אליה, ויש נכונות ובדיקה ראשונית באמת לעשות עבודת מטה רצינית להרחבה מבחינת הגילאים והטיפול.

אני יכולה להגיד שאני פעם הייתי זקוקה לאיזה שהוא סיוע והתקשרתי ל-105 ובמוקד לא שאלו אותי בת כמה אני וישר נתנו איזה שהיא תשובה למשהו קטן שהייתי צריכה לקבל מענה, ואני חושבת שגם נאוה יכולה להציג נתונים שכשמישהי או מישהו צריך עזרה הם לא מנתקים את הטלפון, אין דבר כזה ואני חושבת שהם עושים מעל ומעבר גם למה שמוגדר להם היום ואנחנו רוצים כמובן לתת לזה תשתית הרבה יותר רחבה ולכן אנחנו עושים היום את היום הזה, אז זה ככה בשורה טובה שאנחנו עושים עבודה רצינית.

בשורה משמעותית, תודה. מקווים שזה יקרה ובהקדם ככל שאפשר, ברוך השם למשרד לביטחון פנים יש כמה אתגרים. תודה רבה על ההרחבה הזאת.

אז קודם כל תודה על הדיון הזה - - -

רק שם ותפקיד לפרוטוקול.

עורכת הדין איילת רזין בית אור, היועצת המשפטית של איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגע תקיפה מינית. שוב אני רוצה להגיד תודה על הדיון ותודה על הלובי שהניע את היום הזה ומוביל אותו ברוב הוועדות. אני אנסה להיות כמה שיותר קונקרטית ולהתייחס לחזיתות שאנחנו מובילות בנושא של מה שנשמע כאן. קודם כל נתונים, מדי שנה במרכזי הסיוע יש כ-54,000 פניות, כ-12,000 חדשות מתוכן כ-4 אחוז קשורות בפרסום תמונות או מידע, משמעות היא שזה מאות ולדעתי אנחנו ממש עוד כמה שבועות נשיק את הדוח החדש שלנו, נגיע לאלפים רבים של נפגעים ונפגעות, של פגיעות ברשת ואני חייבת להגיד יש יחס הפוך בכמות הפניות וגיל הפניות זאת אומרת זה הולך ויורד.

באמת אני רוצה להגיד בהקשר של 105, אני לא רוצה להגיד שמחה, אבל יש לי תחושת הקלה כשאני שומעת הפגיעה היא בקטין כי אני יודעת שאני יכולה להעביר את הפנייה לידיים המסורות של מוקד 105 ובאמת יש שם א. מודל ייחודי שצריך להעתיק אותו לעוד הרבה מרחבים בעבודה של המדינה, אבל זה באמת מסלול בוטיק עם אנשים מוכשרים ואמצעים ייעודיים, אלא שרוב המקרים בוודאי לא כשמדובר בבגירים, לא מגיעים למסלול בוטיק הזה ואני רוצה לדבר עליהם.

קשה לי האמת ששני הדיונים היום, חבל שרם יצא, שני הדיונים היום בוועדה הזו עוסקים בשתי העבירות או שני אופני הפגיעה שהכי נגועים בהאשמת קורבן, גם סמי אונס, סה הדיון אחר כך, אבל גם ההקשר של הפצת תמונות ופרסום תמונות, וראינו את זה בהנחיית פרקליט מדינה אפילו שהיה שם שהיא תוקנה מיד אני חייבת להגיד אחרי שהוצפה הבעיה לגבי מתי יהיו שיקולים והשיקולים ללמה לא להגיש את האישום, אז אם היה שם הסכמת הקורבן לתיעוד מלכתחילה לפני ההפצה, אז אולי זה שיקול ללמה לא להגיש כתב אישום, אנחנו פוגשות את זה הרבה מצד חוקרים וחוקרות שהפונות שלנו מגיעות אליהם, ציטוטים כמו, הוא דווקא לא נראה כמו הבחורים שעושים דברים כאלה, או אל תדאגי הזמן מעביר הכל, פעם הבאה אל תצטלמי, דברים כאלה, אז הטיפול המערכתי בסוג הזה של העבירות הוא נגוע הרבה מדי פעמים בהאשמת קורבן ומאחר והמשטרה התחילה את השרשרת, כמו במתמטיקה, טעות נגררת מה שנקרא.

אז אני רוצה לדבר על כמה חזיתות, אחת, ואולי בראש ובראשונה, חינוך, חינוך גם העלאת מודעות כמו שדובר פה ואני לא ארחיב, אבל גם ובעיקר זיהוי בהתמודדות, מתן כלים לאנשי רפואה, אנשי רווחה, אנשי טיפול, לזהות סימני מצוקה ולדעת לתת מענה מותאם ולאן להפנות, הדבר הזה, אנחנו שוב רואות אותו לצערי הרבה מדי, פונים ופונות שמגיעים למרכזי הסיוע שיושיטו יד, הגוף שלהם דיבר, ההתנהגות שלהם דיברה אבל אף אחד לא ידע לזהות את זה וזה בגזרה של החינוך.

דיברה כאן חברת הכנסת קרן ברק רבות על העבירה של הגרומינג, שבאמת ביום ראשון עלתה לוועדת שרים, אנחנו והמועצה לשלום הילד מיושרות קו בעניין הזה, אנחנו בשטח יש לומר ואנחנו מרגישות באופן מובהק שההתנהגות הזאת מסוג גרומינג שכמו שאמרנו מחוקקת במדינות אחרות בעולם, היא לא מכוסה ולא מטופלת מספיק על ידי רשויות אכיפת החוק, ואני אומר גם אם לפעמים יש יכולה להיות חפיפה בעבירות שכבר קיימות ואני חייבת להגיד אני אומרת את זה כפרקליטה לשעבר, הייתי הרבה שנים בפרקליטות, ישנם את אותם קורי עכביש שטווה הפוגע סביב הנפגע, סביב הקטין שהם לא מחוקקים ואני זוכרת אני מספרת מחוויה אישית כפרקליטה, הייתי מקבלת קלסרים על גבי קלסרים של התכתבויות ונדבכים מאוד משמעותיים מתוך הקלסרים האלה, לא יכולתי להפליל, לא יכולתי להכניס לכתב האישום, כי הם לא היו עבירה, וזה מה שאנחנו מבקשות ביחד לעשות.

זה היה לגבי עבירת גרומינג ובאמת כל גורמי המקצוע שאני מתנהלת מולם, אנו מאוד הופתענו לשמוע את עמדת המדינה בהקשר הזה. לגבי אכיפה, או היעדר האכיפה.

סליחה, נאלצתי לצאת לשתי דקות, הופתעת מעמדת המדינה באיזה היבט?

בהיבט של התנגדות לגרומינג, אני מרשה לעצמי להניח ההתנגדות היא לא לגבי הנוסח אלא, סליחה לגבי הנוסח ולא לגבי הצורך, אני מקווה, לשמחתי זה נדחה בחודש אני מקווה שנוכל לעבור שם כברת דרך עם המדינה, אנחנו כמובן עובדות בשיתוף הדוק, גם עם הצוות של משרד המשפטים גם עם הצוות של השרה, והמועצה לשלום הילד.

לגבי אכיפה אמרתי קודם שיש, רם לא שמעת, אבל חשוב לי שכן תשמע כי זה היה מכוון אליך ששני הדיונים שמתקיימים היום בוועדה, הן שתי העבירות, שני מרחבי הפגיעה שהכי נגועים בהאשמת קורבן, גם סמי אונס וגם פגיעות ברשת, והדבר הזה דורש מקצוע גם מבחינת אמצעים, אותם אמצעים שאני יודעת שרבים מהם נמצאים ב-105 ובאמת הם החזית אבל לא כולם מטופלים לצערי על ידי המוקד וכל המעטפת שהם נותנים, וגם מקצוע של חוקרים, לא כל החוקרים שוב לא הכול מגיע, הרוב לא מגיע ל-105, הצעירים והצעירות שהוועדה הזאת נועדה לדאוג להם וגם לא רק הצעירים והצעירות, הם לא מקבלים את הטיפול הבוטיקי של 105 והם צריכים להגיע לתחנה ולפגוש, לא תמיד לפגוש, לקבל את כל המעטפת ואת ההתייחסות המקצועית שאנחנו יודעות שיש במקומות אחרים.

לגבי הסרת התכנים, מי שכבר עלו התכנים בשעתו היו דיונים ארוכים על חוק הפייסבוק שבסוף נגנז, אני מקווה שעכשיו הוא יתחדש, חבר הכנסת, סליחה ברח לי שמו, מתקווה חדשה, הגיש את הצעת החוק.

מאיר יצחק הלוי.

תודה רבה, אבל זאת אמירה מאוד חשובה שתהיה האפשרות להסיר, אם יש את התכנים אז שתהיה אפשרות לפנות ולהסיר אותם והפגיעה לא צריך להכביר מילים עליה, והדבר האחרון הוא הנושא של פיקוח על פוגעים, לאחר כתב אישום שידוע שהם פוגעים סדרתיים, הפגיעה היא בלתי נגמרת, אז צריך להדק את הפיקוח והאכיפה עליהם. תודה.

תודה רבה על הדברים ובכלל על הנחישות האדירה וטיפול בנושא הזה כבר הרבה שנים.

רק התייחסות למילה בוטיק, אנחנו פונים לכל הציבור לפנות אלינו, כמובן הטיפול הוא ללא תשלום, זה טיפול של המדינה.

הבהרה חשובה, אבל הכוונה הייתה טובה. אני רוצה בבקשה לעבור לאחת מנציגות מי שמכן רוצה מהמועצה לשלום הילד, ואז רצת נחזור לזום ויש הרבה אנשים שמסתכלים עלינו ואני בטוח שרוצים להגיד דברים וזמננו יחסית קצר, בבקשה מי מכן ותציגו את עצמיכן.

אני עורכת הדיון ליה קוק, אני מנהלת את מרכז הליווי לילדים נפגעי עבירה במועצה לשלום הילד, במסגרת המרכז הזה אנחנו מלווים לאורך ההליך הפלילי אלפי ילדים ואנחנו גם רוצות ככה להצטרף לברכות ולהודות על הדיון הזה היום. הנושא הזה של פגיעות מיניות ברשת הוא אחד מנושאי הליבה שאנחנו עוסקים בו ומוטרדים ממנו בעת הזו ובכלל. דיברו כאן על הנתונים, גם בשנה האחרונה היו על פי ככה סקרים והבדיקות שלנו, הייתה עליה של 67 אחוזים בפגיעות ברשת, מתוכם כ-40 אחוז פגיעות מיניות ברשת. אנחנו בעצם פוגשים את הדבר הזה, את הסוגיות האלה במסגרת הפעילות של המרכז, אנחנו רואים את הילדים, אנחנו פוגשים אותם ושומעים מהם את כל הזוועות של הנזק ובהקשר הזה באמת הרבה פעמים הפגיעות ברשת הן איזה שהוא כלי לביצוע עבירות בעולם המעשה, בעולם הפיסי, אבל גם שהפגיעות נשארות במרחב האינטרנטי, הפגיעה היא לא פחות קשה ואנחנו רואים את זה גם מבחינת הסימפטומים ומדובר פה על סימני המצוקה, אני לא אאריך הנושא עלה ואני גם מצטרפת כמובן, אנחנו השבוע הונחה הצעת החוק שיזמנו והונחה על ידי חברת הכנסת ברק, אנחנו מצטרפים ומעוניינים בעצם להביא למליאה את ההרתעה בכל התחום הזה, אני לא אאריך בדברים, כי הדברים כבר מוצו ואני אבקש מעדי להשלים אותי.

תודה רבה.

עדי נעמת עורכת דין מנהלת תחום השתתפות הילדים ונוער, אנחנו במועצה מפעילים את פרלמנט הנוער, לשיתוף נוער בעיצוב מדיניות, אנחנו מדברים עם הנוער, אחרי היוועצות שותפים גם משרדים שונים וארגוני חברה אזרחית עם נוער בנושאים הנוגעים לחייהם, לשמוע מהתובנות מהניסיון והחוויות שלהם, ואחד מתהליכי ההיוועצות שקיימנו ממש בשנה החולפת נגע בדיוק לנושא הזה של העולם המקוון, העולם הדיגיטלי וילדים והוער בתוך העולם הזה ושם עלה בבירור ואני מציגה פה את הקול הנוער, מהדברים שעלו שהם לא מספיק מכירים את הסכנות, אין להם מספיק כלים לשימוש בטוח ולצערי גם לא מספיק מכירים את גורמי הסיוע, ולמרות שלפעמים טועים לחשוב שבעידן הטכנולוגי מבקשים לקבל מידע ברשת, אז אני יכולה להגיד שהדברים שעלו, שהנוער צמא לקבל מידע מגורם משמעותי, מגורם מקצועי שמכיר את העולם של הזירות שהם פועלים, גם דובר פה מקודם על חשיבות גם כבר מגיל צעיר, אז מעבר לחשיבות הם עצמם מבקשים והם גם אמרו לנו, אני גם חושבת שזה, עשו להם פה ושם יום עם מורה אחד כזה או אחר, הם אמרו זה לא היה מספק, צריכים את הגורמים המקצועיים שמכירים ויכולים באמת להעביר להם את התכנים ולספק את הכלים והמיומנויות.

אז אנחנו ממליצים לאמץ את ההמלצות של הנוער, לפתח הכשרות מתאימות ומותאמות לילדים וגם לא רק כלפי עצמם, אלא גם כלפי חבריהם. כתובת ראשונה לפגיעות זה בדרך כלל חברים, לא הולכים ישר ומשתפים את המורים ולא את ההורים, לרוב זה באמת בין בני הנוער. אז חושב שגם ההכשרות האלה הן יחולו גם כלפיהם אבל גם כלפי חבריהם, וזהו תודה רבה.

תודה רבה לכם.

אני יכולה להוסיף רגע, למה שאת אמרת פה קודם, אני מאוד ממסכימה עם מה שאת אומרת, אני גם רשמתי לי את זה ועוד משהו להוסיף לנושא שזה חלק מתוכנית הלימוד ולהתחיל את זה אפילו בכיתה א', יש שם כבר בכיתה, היום יש ילדים שמקבלים טלפון בגיל מאוד מאוד צעיר ובעיני צריך ממש לעשות תוכנית שמותאמת גיל, להתחיל בגילאים היסודיים וכל שנה כל שנה הילדים צריכים לקבל את השיעור חובה הזה וגם ההורים. אגב יושבת פה לילך שהיא מתמחה שלי סיימה את י"ב, אני אמא לשלושה בני נוער, שתינו לא שמענו מעולם על 105 עד הדיון הזה, אז זה אומר דרשני. אני לא שמעתי על זה, זה חייב להיות בתכנים משלימים.

יש הצעת חוק של חבר הכנסת יוראי הרצנו להב שקיימנו בשיתוף, של חוק חינוך חובה למניעת פגיעה מינית.

אני רוצה להתייחס לנושא הזה ואני אגיד משהו לא פופולארי, אבל הסיפור עכשיו אני לרגע חובש את הכובע שהרבה שנים עסקנו במערכת החינוך והיה לי גם שותף לוועדות ציבוריות שקשורות להכשרת המורים, לאיזה תכנים צריך להעביר, זאת שאלה מאוד גדולה, האם נכון הכנסת תקבע למערכת החינוך מה היא צריכה ללמד? הנושא הזה ברור לי ולכן, המשמעות והחשיבות שלו זה מאוד מאתגר את המערכת שמחייבים אותה, אני אומר את זה, אני גם מכיר את עמדת שרת החינוך בנושא הזה וזה גם מאתגר מכיוון שלחבר הכנסת להב הרצנו הנפלא, למשל יש גם הצעת חוק שקשורה לחובת חינוך אקלים, זה מאתגר מכיוון שיש הרבה נושאים ואז אני חושב, אני לא מתנגד לזה אני רק אומר שאני חושב שהמענה צריך להיות מאוד מעמיק, קשור לאיך מכשירים את המורים והמורות האלה, ובכלל את הצוותים, איך חלק מההשתלמויות שלהם קשורות לזה ואז גם מה עושים מול התלמידים, לא תמיד כשהמחוקק מכניס שעה בשבוע זה הופך את המענה או נותן את הפתרון.

משרד החינוך לקח את זה הוציא חוזר מנכ"ל וממש הכניס את זה בצורה מסודרת להרבה גילאים לדעתי הבעיה של אלימות מינית גם דורשת חוזרי מנכ"ל מפורטים שתכניס את זה, כמו בזהירות בדרכים.

מעולה, לא בחוזר מנכ"ל אז יושבים עם המשרד ועוברים על החוזר, אני אומר צריך לעשות את זה, אני רק רציתי רגע לתת פרספקטיבה שזה נושא מורכב.

זה נכון אבל כדי לקבל תעודת הוראה אתה יודע כנראה, לא יודעת אם יש פה עוד מורים בקהל, אבל כדי לקבל תעודת הוראה אתה צריך לעבור קורס עזרה ראשונה, זה קבוע בחוק.

נכון.

זה לא נופל מזה. ואני לא מכירה מספרים, אולי הייתי צריכה לפתוח את הסטטיסטיקות האלה, בכל כיתה יושבים לפחות חמישה ששה ילדים שעברו פגיעה מינית.

חד משמעית, חייבים לשנות את המציאות של איך המערכת מתייחסת, זה הכי חשוב, נתתי פרספקטיבה על ההקשר של חקיקה שלנו, אני חייב בהזדמנות הזאת רק להגיד במשפט, אני בהכשרת המורים שלי, בסמינר הקיבוצים שהייתה נהדרת וכו', כמעט לא קיבלתי שום התייחסות, למעט מרצה ספציפית, נעמה גולדברג רגב שהיא גם עכשיו עסוקה מאוד בסיפור של זנות ואם אתם מכירים את המיזם שהיא חלק ממנו וזה היה מטורף לראות הרבה חברה, כמוני, יחסית נורמטיביים שפשוט לא היה לנו שום כלים בהכשרה כדי להתמודד מחר בבוקר עם מקרים שנקבל או עם תופעות שאנחנו לא יודעים לזהות, בכלל שאף אחד לא פונה אלינו, אבל אני יודע אם אני מקבל כלים. אז המשמעות היא אדירה.

אני רק רציתי להגיד מתוך הדברים שאמרתם. קודם כל יש לנו תוכנית להיכנס השנה לכל המכללות להוראה ונמצאת בזום תמי אומנסקי שהיא יושב ראש חינוך ב-105 אולי תוכל.

כבר ממש הרבה זמן אני רוצה לתת לה לדבר, אבל.

- - - לתת לה להציג גם את העשייה שנעשית במשרד החינוך אבל בהחלט אנחנו מקווים להיכנס למכללות להוראה ולדבר שם.

אז בבקשה תמי אומנסקי, מנהלת תחום המטה הלאומי להגנת ילדים ברשת מטעם משרד החינוך, רלבנטית מאוד לדיון שלנו.

אז שלום לכולם, כמו כולכם מברכת מאוד על ההזדמנות להיות כאן בוועדה החשובה הזאת ואני רוצה להגיד קודם כל למעיין ונטלי על החשיפה האישית, אני חושבת שכל מקרה שכשאנחנו שומעים אותו אנחנו יכולים לדבר גבוהה גבוהה אבל כשאנחנו שומעים את האירועים האישיים, את החוויה האישית אין ספק שהיא מטלטלת והיא משמעותית, ונמצאת יחד איתי גם דפנה צין מהיחידה למיניות ומניעת פגיעה והיא תשלים את דבריי לחלק מהדברים שאני אתייחס. אז קודם כל אני אגיד שבאמת משרד החינוך הוא שותף במטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת ב-105 ומה שזה אומר, ואני רוצה רגע להסביר מה אומרת השותפות הזאת. השותפות הזאת אומרת שקודם כל ברמה של טיפול באירועים, שאירועים מגיעים למוקד נמצאות בתוך המוקד 5 מפקחות מהשירות הפסיכולוגי, מומחיות לטיפול באירועי פגיעה ובעבודה משותפת יחד עם הנציגות של הרווחה עו"סיות לחוק הנוער נמצא פה אילן ממשרד הרווחה, המשרד לביטחון פנים, משטרת ישראל, כל האירוע מובא לשולחן עגול כזה ובחשיבה משותפת אנחנו מחליטים איך לטפל בו.

היכולת שלנו במשרד החינוך להיות בממשק ישיר עם כל יועצות בתי הספר, כל המפקחים על הייעוץ, השירותים הפסיכולוגיים, שהטיפול באירועי פגיעה ברשת ובפרט אירועי פגיעה מינית ברשת דורשת התנהגות של אנשי מקצוע שמבינים בתחום, ולכן כל אירוע שמגיע לפתחנו אנחנו חושבים ביחד עם כולם איך נכון לטפל בו. עכשיו אני רוצה להגיד שלגבי אירועים של פגיעה ברשת לא תמיד נכון, פגיעה מינית ברשת, לא תמיד נכון לערב את בית הספר, ממש לא תמיד נכון, צריך לשמור על הפרטיות של הנפגעים, צריך להקשיב לרצונם של ההורים, ובהקשר הזה לפעמים נכון לערב את בתי הספר ולפעמים לא נכון לערב את בתי הספר ואז האינפוט שלנו הוא ממש לתוך המוקד, אז זה מאמץ אחד.

מאמץ אחר זה באמת כחלק מכל המטה הלאומי והאגף האזרחי שנאוה עומת בראשו וסיפרה על הפעילות, הרבה מאוד עבודה של הסברה במניעה, הרצאות להורים, הסברה גם לבתי הספר, אני אומר שבתקופתה של אורלי לוי שהיא ניהלה היא הייתה אחראית על משרד החק"ק יצאנו בקמפיין ביחד עם משרד החינוך להנגשה של מוקד 105 בכל מערכת החינוך פורסמו פוסטרים, מנכ"ל משרד החינוך נתן הוראה שכל מנהלי בתי הספר בכל המחוזות ייחשפו להרצאה שלנו, של 105, אנחנו כיסינו אלפי מנהלים, בכל המחוזות, כדי שכל תלמידי ישראל יכירו את מוקד 105 ולא רק יכירו את מוקד 105 אלא יכירו את הנושא של פגיעות רשת.

עכשיו חשוב לי לומר, שהנושא של פגיעות רשת, פגיעות מיניות ברשת הוא חלק באמת מכלל הפגיעות ברשת, משרד החינוך פועל כדי לקדם את כל הנושא של התנהלות מיטבית ברשת במניעת פגיעה בכמה צירים עיקריים. הציר הראשון הוא ציר תוכנית של תוכנית חינוכית, תוכנית קישורי חיים, יש בתוכה הרבה מאוד שיעורים, יפהפיים, מחודשים ונוגעים בצורה מדהימה, מותאמי גיל מותאמי אוכלוסיות, שעוסקים בנושא של פגיעות רשת ובכלל זה פגיעות מיניות ברשת, אז התוכנית החינוכית הזאת היא מתקיימת לאורך כל השנה והיא ביתר שאת, אנחנו נותנים דגש לעשייה בתוך הכיתות ב-3 פעימות בשנה, תחילת שנה, שבוע גלישה בטוחה וסוף שנת הלימודים. יחד עם זה, יש את השבוע שעוסק בנושא של מיניות ומניעת פגיעה שאם דפנה תוכל אחר כך היא תרחיב עליו יותר.

דיברתם פה רבות על הנושא של הכשרה, נכון, חשוב, אנחנו עושים הרבה וצריך לעשות יותר, אז אני אגיד שלצורך הנושא, כל שנה אנחנו כנציגות של 105, מהשירות הפסיכולוגי של משרד החינוך דואגות להכשיר 500 יועצות חינוכיות, כל יועצת חדשה שמגיעה מתחילה את שנת הלימודים שלה, מגיעה למערכת החינוך, עוברת דרכינו, אין יועצת חינוכית שלא מכירה את העבודה של 105 ואת הנושא של פגיעות רשת. אז קודם כל, עם השנים ואנחנו גוף חדש 105, עם השנים כל היועצות החינוכיות יקבלו את הכלים בצורה מסודרת מאיתנו בשנה הראשונה, מעבר לזה מתקיימת הכשרה ליועצות בוגרות ויועצות מומחיות שהיא הכשרה הרבה יותר מאסיבית והרבה יותר גדולה שהיא ממש נכנסת פנימה גם לנושאים שבכלל התנהלות ולא רק טיפול באירועי פגיעה.

בנוסף לזה אני אגיד שאנחנו ממומשקים גם על מודולות של צוותי חינוך בהכשרה של צוותי חינוך ונותנים גם שם אינפוטים לצוותי חינוך, כמו שאמרתי לכם מנכ"ל משרד החינוך ביקש מכל מנהלי בתי הספר יעברו מפגש איתנו וזה מה שקורה, עוד מעט יהיה לנו כנס למנהלי בתי ספר וצוותי חינוך בחינוך המיוחד כחלק מאותה הנחייה. הסברה, הרבה מאוד עלוני מידע, אני אגיד שאחת מהפעולות המשמעותיות ודיברו קודם נציגי המועצה לשלום הילד, זה עבודה עם בני נוער. אין כמו עבודה עם בני נוער כדי להגיע לבני נוער, משרד החינוך הבין את זה מזמן ויש קבוצה של 3,000 ילדים שקוראים לה עמיתים ומשפיעים שעוסקים בכלל הנושא של התמכרויות והתנהגויות סיכון ובפרט בנושא של התנהלות מיטבית ברשת במניעת פגיעה בשבוע גלישה בטוחה בתחילת שנת הלימודים.

בשלושת הפעימות הם נותנים אינפוטים מדובר על 3,000 ילדים, ב-250 בתי ספר בעיקר חטיבות הביניים, אז גם זה קורה ואני אגיד שגם המטה הלאומי הקים פורום נוער ששותפים לו בני נוער ממועצת תלמידים, אני מובילה את הפורום הזה, ממועצת תלמידים וממנהיגויות אחרות שהמטרה היא באמת לשתף את בני הנוער בחשיבה משותפת איך נכון לפעול בבתי הספר ובכלל כדי להגיע אליהם יותר נכון, אז הם שותפים לנו.

בנוסף לזה אני אגיד - - -

למרות החשיבות הרבה בדברייך אני אשמח שככה שני משפטים לסיום כי אני רוצה לשמוע עוד כמה אנשים ולסיים ב-12:00.

אז אני חושבת שאולי אני כן אתן לדפנה להרחיב עוד טיפה על הפעילות של היחידה למיניות ומניעת פגיעה היא תוכל להרחיב את דבריי.

תודה רבה, ד"ר דפנה צין בבקשה.

כן תודה, אני באמת לא ארחיב כדי שיישאר מקום לעוד אנשים, רק להגיד שאני מייצגת את היחידה למיניות ומניעת פגיעה מינית בילדים נוער שהוא שפ"י שבעצם לנו יש מעטפת של מדריכים שהם מתמחים בנושא של פגיעות מיניות ונותנים מענה הדרכתי וליווי לבתי הספר בפריסה ארצית ואני מדבר על כל המחוזות, כל הגילאים ולכל המגזרים, אנחנו מדברים על אירועי פגיעה וכמובן אירועי פגיעה ברשת, ורק ככה לחדד שאנחנו גם תמי גם על מענה פרו-אקטיבי ומענה רה-אקטיבי וכאן אני רוצה להגיד באמת, התגובה לאירועים בשיתוף פעולה מאוד הדוק עם 105 מתבסס הזכרתם קודם חוזרי מנכ"ל, יש לנו חוזר מנכ"ל מאוד מפורט שמדבר על אקלים חינוכי ובו יש ממש חידוש חוזר מ-2015 עם כל ההתייחסויות של פגיעה מקוונת.

אני אפילו רוצה לחדד ולהגיד שהחוזר הזה מחייב את מנהלי בתי הספר שלנו במקרים חמורים להגיש תלונה במשטרה אפילו שאין בעצם חובת דיווח לרשויות. אני רוצה להגיד עוד דבר, נאווה הזכירה שהרבה מהפגיעות הן בין תלמידים, זה הופך את האירועים למורכבים, עם טלטלה מערכתית ובאמת שיתופי הפעולה עם 105 הם מנחים את ההתערבות ואנחנו ממשיכים את הליווי וההדרכה בתוך בתי הספר, בכל מעגלי הפגיעה עם ההתמחות שלנו בהיבטים המערכתיים.

אני שנייה אגיד עוד שנייה לחדד בנושא הפרו-אקטיבי, להוסיף על מה שתמי אמרה, באמת על הנושא של שבוע מערכת החינוך, אז באמת שבוע מערכת החינוך כל נושא מעבר לשוטף, כישורי חיים, כל שנה מתמקדים כל שנתיים נבחר נושא שבו יש התמקדות מיוחדת בכל מערכת החינוך בארץ, דרך אגב גם לגילאים הצעירים ביותר כולל הגנים ועד י"ב, שאנחנו בין הנושאים שאנחנו מתמקדים בהם גם פגיעה ברשת, שומרי סף ברשת, בדיוק כמו שהתכוונתם לחברים, אותם חברים שאנחנו מכשירים אותם גם להיות חברים שהם לא עומדים מהצד ובמסגרת השבוע הזה גם מופצות סדנאות לתלמידים, לצוותים, יוצאים מכתבים להורים וכל המערכת בעצם בפריסה ארצית עוסקת בנושא הנבחר.

המון אנחנו מתמקדים בשנים האחרונות על הנושא של זיהוי פגיעה וגם שהילדים יזהו, גם שהמורים יזהו סימני פגיעה וגם הנושא של פניה לעזרה, זה ככה במוקד העשייה שלנו, כולל השתלמות חובה למורים בנושא בעקבות הקורונה. תודה.

תודה רבה, אין לי ספק, קודם כל מעריך את התמציתיות ברור לי שיש לך עוד המון מה להגיד, חלק מהדינאמיקה של הרבה דוברים, אבל תודה רבה, זה וודאי לא הסוף והמילה האחרונה בהקשר הזה. יפעת רווה משרד המשפטים רוצה להוסיף משהו ואחרי זה אנחנו עוברים לאחיה שץ, תיכף אני גם אסביר, בבקשה.

רק משפט אחד, באמת אני רוצה להזכיר שבנוסף לפרויקטים המבורכים של משרד החינוך ומוקד 105, ביחד איתם, ביחד עם משרדי החינוך ומוקד 105, עשינו גם לפני כמה שנים פרויקטים של כניסה של אנשים ממשרד המשפטים למסגרת המניעה, ממשרד המשפטים והפרקליטות לבתי ספר, להעברת שיעורים, שם עולים כל הדברים האלה של האשמת קורבן, כל מה שעלה היום, מה מותר מה אסור, אני מאוד מקווה שזה ימשיך כמובן גם בהמשך, אנחנו רואים כמה זה מוגבל אבל, אני רואה כמה שזה נותן ואני מקווה שזה ימשיך.

משמעותי, תודה על ההרחבה. אני רוצה בבקשה לעבור לאחיה שץ מנכ"ל איגוד פייק רפורטר, תן רגע זווית מכיוון קצת אחר.

תודה רבה, אז אני אחיה אני מנכ"ל הפייק ריפורטר אנחנו עמותה של אזרחים להגנה דיגיטלית, בגדול אנחנו מיזם מחקר בשיתוף הציבור למאבק לפעילות זדונית ברשת, אנחנו מפעילים פלטפורמת דיווח בה משתמשים ברשת יכולים לדווח לנו על פעילות זדונית ברשת, על חשבונות מזויפים, קמפיינים אנונימיים, אלימות מינית, שנאה, בריונות וגם התערבות של ישויות זרות, לא יודע מי ראה טלוויזיה אתמול בערוץ 13, עשו כתבה מאוד גדולה על רשת זרה שמתחזה לדוגמניות כדי להפעיל פה סוכני רשת זרים במטרה לייצר כאוס להגביר אי אמון ופחד. עד היום קיבלנו למעלה מ-10,000 דיווחים מתוכם אלפי פרופילים מזויפים, רבים מהם משתמשים באנונימיות הזאת כדי לפגוע בנשים ברשת. המציאות היא שהרשתות החברתיות הן בעצם סוג של ככר העיר היום אבל עם תרבות מגדרית של ימי הביניים, נשים מסתובבות ברשת בפחד, כל תוקף עושה כל העולה על רוחו, מבלי שהוא ישלם שום מחר על זה.

שאלה טובה איך קרה שבחסות אנונימיות פורחת בכיכר העיר תרבות של אלימות מינית. אז קודם כל רוצים להגיד שיש הפרדה מלאכותית ופסולה בין הרשת למציאות כשבפועל הפגיעות ברשת נעשות במציאות של הקורבנות ונשארות עם הקורבנות אחרי זה בחיים עצמם. קורבנות של אלימות מינית והטרדות ברשת נותרות ללא מענה לא של הרשויות לא של חברות הטכנולוגיה, שככל הנראה פשוט לא עומדות בקצב של הרשת ובכמות המקרים.

אנחנו מלווים קורבנות שבעצמינו נדרשנו למאמצים עצומים כדי להוביל הפסקת הפגיעה בהם, בדרך כלל אין כל כך מה לדבר על הענשה ראויה של התוקפים שלהם. שנית, ישראל מפגרת בעניין החקיקה ברשתות החברתיות, בהצבת דרישה בעצם לחברות הטכנולוגיה לייצר לנו חברת בטוח עבור המשתמשים והמשתמשות וזה מצב בלתי נפרד מהנורמה הפוליטית שנוצרה ברשת, היא סוג של אקס טריטוריה שבה הכול מותר, הסתה, קונספירציות, שקרים, זיופים אינספור פרופילים אנונימיים ומזויפים בשירות כל מיני בעלי אינטרס. אני רוצה להגיד, אי אפשר להילחם בכלי המרכזי של תוקפי נשים, ילדים וילדות, פרופילים מזויפים ואנונימיים, מבלי להילחם בתרבות הרשת הפסולה שמאפשרת ומעודדת אותו. אנחנו רואים לצערנו יותר ויותר שימוש של נבחרי ציבור בפרופילים מזויפים מאשר קידום חקיקה בעניין. אלפי פרופילים מזויפים משמשים מפלגות ונבחרי ציבור לקידום תוכן, כולל קמפיינים אלימים ומסיתים שמדרדרים את השיח, מחזקים את תדמית האקס-טריטוריה ומנרמלים אלימות ברשת.

אני אקצר ואומר שפייק ריפורטר נוצר כדי להיאבק בפעילות זדונית ברשת ולייצג את האינטרס של המשתמשים מול המדינה וחברות הטכנולוגיה. אנחנו רוצים שכל איש ואישה יוכלו לצעוד בבטחה בכיכר העיר הווירטואלית, אבל כל עוד אין ניסיון לספק, לשנות את תרבות הרשת שנוצרה וכשלמשתמש או למשתמשת אין תחושה שמישהו יעזור לה כשהיא נפגעת ובעלי הכוח ולעיתים גם נבחרי ציבור מעדיפים את המצב הקיים שבו הם יכולים לנצל את תרבות הרשת הפסולה בשביל לקדם את עצמם על חשבון רגולציה וחקיקה שדורשת מחברות הטכנולוגיה לשמור עלינו המשתמשים, אז המצב הוא שאין מרחב רשת בטוח לאף אחד ולאף אחת.

תודה רבה, מאוד משמעותי באמת מבחינתי, נתת זווית אנחנו לא נגענו בה כמעט וגם אני לא יודי עד כמה באמת כמו שאתה אומר המדינה נותנת מענה ואנחנו כמחוקקים בכלל כל התופעות ברשת הם מרחיבות מאוד את האזורים האפורים שבין המחוקק ליכולת שלו באמת לייצר שינויים, התמודדנו עם השאלות של פוליטיקאים שהשתמשו בזה באמת מאוד שלילי, רחב ובוטה וגם אחרי המון מחקרים, לא קל להפסיק את התופעה הזאת, אז אתם עושים עבודה מאוד חשובה, אבל זה באמת עוד טיפה בים ביחס להיקף התופעה, נראה לי שזה ברור לכולנו, אבל - - -

בקשר לשיח, באמת לקדם את זה ברמה הלאומית וברמה הרחבה יותר ואני בטוח שהדבר הזה יעזור לכל התחום המאוד חשוב של פגיעה בנשים וגברים ברשת על רקע אלימות מינית.

חד משמעית. תודה רבה. אני רוצה לעבור למועצת התלמידים והנוער, נמצאת איתנו בזום טליה פרץ את איתנו?

שלום, קוראים לי טליה פרץ, אני נציגת מועצת התלמידים והנוער הארצית. מסכימה עם כל מה שאמרתם ואני רוצה להגיד ככה שאני הצעקה של הנוער, אנחנו כאן להגיד - - -

את יכולה בבקשה להוריד את המסכה בזמן שאת מדברת?

עכשיו שומעים אותי יותר טוב?

אנחנו רואים שאת ברכבת, ברור לנו שאת ממש בדיוק עכשיו בדרך לשיעור ובכל זאת נשמח שתדברי בלי המסכה.

אני כאן, כדי להגיד כולם שאנחנו חייבים להתעורר, זה לא הגיוני המצב שאנחנו נמצאים בו, אני יכולה לגלול באינסטגרם ברשתות החברתיות בטיקטוק לראות מישהי שמעלה לעצמה תמונה עם בגד ים ולראות את התגובות המזעזעות שהיא מקבלת, התגובות המטרידות, התגובות שאנשים לועגים, מה היא עוברת בחיי היום יום שלה? אני הבית ספר שלי, החברים שלי, הסביבה שלי, כולם חווים את זה היום, המצב נהיה נורמטיבי, תמידי, אף אחד לא מתייחס לדברים שאנחנו באמת חווים. אנשים וגם הנוער שלנו מנצלים את המעמד שלהם, היד שלהם קלה על המקלדת כשבא להם.

אני נערה בת 15 מקבלת וגם קיבלתי בעבר הודעות שלי נגעו בנקודה מאוד לא נעימה, אני חווה את זה ולי לא נעים, הדברים האלה, אנשים לא מבינים שמה שהם עושים, הורסים חיים שלמים, או נשארים איתנו צלקות וטראומות, דברים אי אפשר לעבור עליהם בשתיקה, ופה אנחנו נכנסים וקוראים לכם לבוא ולקחת איתנו שיתוף פעולה, הבית ספר שלנו, הבית שהשני שלנו, הדבר שאנחנו נמצאים בו רוב שעות היום, לא נותן לנו את הכלים שאנחנו צריכים. ברגע שפונים אלי, לא לכולם יש בית תמיד מאחורי הנער אין תמיד בית שבא ואומר להם מה לעשות, או להגיד להם אם מישהו פונה אז חוסמים, מדווחים, תבואו תשתפו יש מה לעשות, לא לכולם יש את זה והבית ספר צריך לתת לנו את הכלים, חוץ מיום שנמצא פעם בשנה שזה יום הגנת הפרטיות שעושים יותר ביסודי ולפעמים גם בתיכונים, לא עושים שוב דבר.

יועצות, אין כבר קשר חודשי שאנחנו עוברים איתה, יש תיכונים שאנשים לא יודעים, בתלמידים לא יודעים איך היועצות שלהם נראות, בחיים לא עברו איתה שיחה, אולי בסוף שנה מתי שיש לחץ. אנחנו קוראים לכם שאנחנו חייבים להתעורר ולעשות עם זה משהו. תיקים נסגרים על בסיס יומיומי כל פעם כל פעם, אנחנו חייבים לעצור את זה ולהתעורר כמו שגם תמי אמרה אנחנו לוקחים איתם חלק ב-105, אנחנו קוראים לכם לקחת איתנו חלק ולעזור לנו כי המצב הזה לא הגיוני ואי אפשר להמשיך אתו ככה, תודה רבה.

תודה רבה, צודקת בכל אות, אין לי מה להגיד חוץ מזה שיש לנו אחריות שהמציאות תהיה טובה יותר בפעם הבאה שתצטרפי אלינו בזום. אני יודע שיש עוד כמה שרצו לדבר ואני מתנצל שאנחנו צריכים לסיים, אחרונת הדוברים תהיה שיר בן עמי מהפרקליטות, את איתנו? בבקשה התייחסות קצרה ואנחנו צריכים לסיים.

שיר אנחנו לא שומעים אותך והבעיה לא אצלנו. אוקי מה שנעשה, אני רגע אסכם, ותנסי, מקסימום תנסי להתפרץ, ותסדרו את זה, ואני אתן לך את זכות הדיבור.

קודם כל גם אני צריך להתאושש ובעוד חצי שעה יש לנו עוד דיון לא פחות מורכב, קודם כל באמת אני רוצה להודות לפני משרדי הממשלה, לכל ארגוני החברה האזרחית שעושים ועושות עבודה נפלאה ומוכיחות איזה משמעות יש לחברה אזרחית חזקה, לארגונים לעמותות שגורמים ומציפים את התופעות הכי קשות שיש לנו בחברה הישראלית, בעיקר בנושא הזה של אלימות מינית כלפי קטינים וקטינות שראינו פה ואת כל התופעה המאוד רחבה ברשת, אז באמת תודה לכם שאתם פה איתנו, גם המרכז לנפגעי תקיפה מינית והלובי ולמועצה לשלום הילד ולעוד המון ארגונים וגם תודה לך נאוה נציגת המשרד לביטחון פנים, אבל הרבה נציגי משרדי ממשלה שנראה שיש מודעות מאוד גדולה לנושא, אני לא יכול להגיד שאין הרבה מה לעשות, אבל יש דיונים שאני מקיים פה בוועדה הקודמת שהייתי פה כיו"ר וועדת החינוך שהרגשתי שאין מודעות לתופעות שאנחנו מעלים, ופה אני מודה שככה הרגשתי שהקשב הוא גדול וגם ניסיון להתעמק.

התמקדנו מאוד היום בתופעה של קטינים וקטינות והמון בקרב בני נוער זה גם חלק ניכר מהמענה שהמדינה נותנת, אבל צריך להגיד אנחנו יודעים שזה חוצה גילאים, איילת הודיתי גם לך אבל פספסת את זה ואין שידור חוזר. אבל התופעה היא רב גילאית, אנחנו יודעים את זה וזה מאוד משמעותי שנמצא את הפתרון גם לזה, הייתה פה מקודם גם יעל סיני שהתייחסה לזה שהמשרד לביטחון פנים, וזאת בשורה משמעותית רוצה לקדם את הרחבת המענה של 105 גם לבגירים, הלוואי וזה יקרה כי זה ממש דרמטי.

ברמה אישית אני ככה עסוק בזה לאורך כל הדיון מה הדבר הבא שאני צריך לעשות כדי לקדם? והכי קל זה תמיד להגיד שאני אקדם הצעת חוק ויש לי כמה רעיונות, אבל אני מבטיח ביחד עם אביגיל מהצוות שלי שצריך להגיד הכינה פה את הדיונים המורכבים הללו וישר כוח על זה, לחשוב באמת מה הכלי הכי נכון, לפעמים שינוי בתוך חוזר מנכ"ל יותר אפקטיבי מחקיקה, או כל מיני שולחנות בין המשרדים כדי לוודא שיש סנכרון בטיפול, אז לוקח על עצי להבין מה הדבר הכי מדויק לעשות ולהתעסק בזה. ענבר תודה על הנוכחות, אם את רוצה להגיד משפט לסיום אז בבקשה, אם מישהי מכן רוצה להגיד עוד משהו שפספסתן אז גם.

קודם כל אם אתה מוביל משהו אני אשמח להצטרף, אני רשמתי לי כן נקודות שאני אשמח שיהיו כתובות בפרוטוקול, רשמתי כנושא של חינוך, אני הבנתי מה אמרת על המגבלה שאנחנו נקבע תכנים למשרד החינוך, אז כן לפחות נושא אחד שעלה, כבר לא זוכרת מי מרוב הדיונים, הנושא של לתת כלים לאנשי רפואה, לצוותי הוראה ולהורים שיזהו את סימני המצוקה, שיכירו את 105, שיידעו להפנות, אז אני לא יודעת בדיוק דרך איזה גוף דרך איזה מקום, אני כן חושבת שזה אחד הסיכומים שצריכים לצאת מהוועדה.

הנושא שדיברתי עליו של להודיע ולעודד את ההורים להגיש תביעות אזרחיות שיידעו שזכותם כדי לייצר את ההרתעה הזאת, ואני חוזרת ומבקשת שנגדיר יעדים ברורים ליחידת 105, וגם שיבואו וידווחו לוועדה, לא מהמקום שאנחנו רוצים לפקח עליכם, כי כשיש לכם נקודה ביומן על דיווח, אם היעדים שלנו אני חושבת שזה גם נותן - - -

זה גם בסדר שנפקח עליהם.

אני אומרת שמטעם הוועדה, אני אומרת את זה לא מפיקוח כי אני לא חושבת שהם עושים עבודה לא טובה, אני חושבת שהם עושים עבודה מעולה, אני בנאדם שבאה מעולם העסקי, מאוד מאמינה ביעדים, בדיווח, בבדיקה עצמית ולעודד אתכם לאסוף נתונים ולבוא לדווח לנו אני חושבת שזה גם יעזור מאוד לכם.

דרך אגב, וזה גם יעזור לנו לבקש תקציבים, אם רואים שיש פה גוף שעובד ועומד ביעדים, עכשיו אנחנו רוצים לעלות למבוגרים, יותר קל לבקש עוד תקציב. תודה על הדיון החשוב הזה.

מחזק, מישהו רוצה עוד להוסיף? בסדר, תודה רבה לכולם אני נועל את הישיבה ומי שרוצה אנחנו בעוד 26 דקות נפגשים פה לדיון אחר.


הישיבה ננעלה בשעה 12:04.