פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



24
ועדת הכספים
17/10/2021


מושב שני

פרוטוקול מס' 120
מישיבת ועדת הכספים
יום ראשון, י"א בחשון התשפ"ב (17 באוקטובר 2021), שעה 15:09

פרק ז' (שכירות מוסדית), למעט סעיף 46 (חוק התכנון והבנייה) מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א-2021

חברי הוועדה: אלכס קושניר – היו"ר
ולדימיר בליאק
מאיר יצחק-הלוי
עופר כסיף
נעמה לזימי
נירה שפק

ינון אזולאי
בצלאל סמוטריץ'
שלמה קרעי

יפתח עשהאל - רפרנט שיכון באגף תקציבים, משרד האוצר

יעל לינדנברג - אגף התקציבים, משרד האוצר

רואי זרנצנסקי - מנהל תחום בכיר מקצועית - מיסוי מקרקעין, משרד האוצר

מיכאל אסולין - מנהל תחום בכיר עידוד השקעות הון, רשות המסים, משרד האוצר

גיל רוזנבלום - מנהלת תחום, מפקחת ארצית שומת מקרקעין, משרד האוצר

ארז רוזנברוך - יו"ר מגורית

אוראל יפרח - סמנכ"ל כספים, החברה הממשלתית "דירה להשכיר"

יונית אפרתי - נציבת שיווין זכויות לאנשים עם מוגבלויות, מחלקה משפטית

ישי בן אלי - סגן בכיר לחשב הכללי, משרד האוצר

צביקה אליהו - רפרנט שיכון ומקרקעין, החשב הכללי, משרד האוצר

גלעד קרן

טמיר כהן

יגאל באום, חבר תרגומים
פרק ז' (שכירות מוסדית), למעט סעיף 46 (חוק התכנון והבנייה) מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א-2021, מ/1443

צהריים טובים, אנחנו עוברים לסעיף השני בסדר היום, פרק ז', שכירות מוסדית, אנחנו מתמקדים בחלק שקשור לקרנות הריט, ובדיון הקודם, אנחנו סיימנו את ההקראה של החוק, הדיון הזה הוא בעצם מוקדש לדיון בהסתייגויות והצבעה, אני מבקש ממשרד האוצר, עוד פעם למנות את השינויים שהכנסנו לחוק ונתקדם להצבעה, בבקשה.

תיקון בפרק של קרנות הריט, בפקודת מס הכנסה, התיקון הראשון זה הארכת התקופה של הוראת השעה, בעצם ב-10 שנים נוספות על מנת ליצור את הוודאות בחוק, היום זה אמור לפוג ב-2023. אז הוראת השעה תפוג ב-2033, תוספת של 10 שנים. המתווה המוצג כאן של קרנות הריט. דבר נוסף זה להכניס בעצם את קרנות הריט למוצר האחיד של שכירות ארוכת טווח, כמו שיש לנו גם בחוק עידוד שדיברנו עליו וגם פה, זה לחייב בעצם התקשרות מול הדיירים ל-5 שנים + 5 שנים לחוזה ארוך טווח שלדיירים עצמם יש את הוודאות מול הקרן ריט, לא נוגע בעניין משך הזמן של הבניין אלא ממש החוזים בין בעל הבניין לבין השוכרים, ליצור שוכרים את הוודאות הזאת.

דבר שני, זה ליצור איזושהי לקונה בחוק שהייתה בעיה לקרן ריט להסכים לפרויקט של פינוי בינוי, אם מגיע איזשהו יזם והיה מציע לקרן ריט במתחם שנמצאת בו לבצע פינוי בינוי לא יכלה להסכים לו עד עכשיו, אנחנו עושים תיקון שמאפשר לה להיכנס לזה ודבר אחרון לבקשת הוועדה נכנס גם מודל של מכירה, היום קרן ריט מחויבת להעמיד את הנכס להשכרה ל-15 שנה, ל-20 שנה סליחה, התיקון מאפשר לה לאחר 15 שנה למכור את זה למי שימשיך להשכיר ל-10 שנים נוספות, זאת אומרת סך הכול הבניין יעמוד ל-25 שנה וקרן הריט תוכל למכור כבר אחרי 15 שנה.

יש עוד דבר נוסף שדנו עליו בדיון הקודם וזה לא יכול להיכנס לחקיקה אבל אני כן מבקש מהחשב הכללי לשקול אפשרות למתן ערבות לקרנות הריט בתמורה לכך שהם יתחייבו להקצות חלק מהדירות לשכירות מופחתת, אני רק מעדכן את חברי הועדה שבחשב הכללי כן מתקיימים דיונים בסוגיה הזאת וגם כשנסיים את הדיונים בחוק ההסדרים אנחנו נתפנה לזה באופן נפרד, גם זה יהיה יותר קרנות הריט להקטין עלויות הגיוס שלהם מצד אחד ומצד שני יכניסו אוכלוסיות חלשות שזכאיות לשכירות מופחתת לתוך הפרויקטים האלה כדי לאפשר להם וודאות נוחות במחיר נמוך יותר, אז אני מבקש שנעבור ל - - -

אבל אדוני היושב ראש, בהמשך למה שאמרת, האם לא נכון להכניס את זה דווקא בחוק, את הערבות, כי אנחנו יודעים שהם נמצאים איתם כבר שנים בכל הסיפור הזה של ערבות מדינה, ולא מקבלים תשובה ואתה פעם שעברה אמרת להם מספר ימים ועברו כבר כמה חודשים ואתה עם מספר ימים, האם אנחנו - - -

אני אגיד לך למה לא, קודם כל ערבות ולפי מה שאני בדקתי, היא לא יכולה להיות חלק מהחוק, זאת אומרת זאת החלטת חשכ"ל, זאת אומרת זה לא משהו שיכול להיות כתוב בחוק - - -

אתה יכול להתנות שאם יהיה ערבות אז בתנאי הזה יקבלו כך וכך, זה ייתן להם יותר צפי גם מול המשקיעים הרי מה שקורה היום, ואמרת את זה שהם מקבלים באחוז ריבית מאוד גבוהה, ואם אנחנו נעשה לפחות שיש צפי לזה אתה נותן להם שהם צריכים לחזור עם תשובות או משהו אתה יודע, לא לשים בחוק אנחנו יודעים שזה מתמסמס והולך, וביקשת מהם מספר ימים אני חושב אחרי כל השנים שבאים איתם בדין ודברים היה ראוי שלפני החוק הזה החשוב - - -

אני יכול להגיד לך שאני דיברתי באופן אישי עם החשב הכללי והוא הבטיח לי שהוא יכנס לסוגיה הזאת. אני מבקש, משרד האוצר, האם אפשר להכניס סעיף שמתנה זה בזה במידה וכן תהיה ערבות אז.

הסוגיה של הערבות כמו שאמרנו, מקומה לא בחקיקה, אמנם אני לא מהחשב הכללי אבל אנחנו מצומצמים איתם, מקומה לא בחקיקה זה דבר ראשון מבחינת הפרוצדורה של הדבר הזה. הדבר השני - - -

יש חוקים עם ערבות מדינה נכון? אני לא טועה יש חוקים עם ערבות מדינה.

לפי מה שנאמר לי על ידי נציגי החשב הכללי - - -

עשינו, לא מזמן היה קורונה, עשינו כל מיני ערבויות מדינה - - -

לדעתי הקורונה הייתה אירוע, אני כן אגיד וחשוב להגיד את זה, חלק מההתנגדות לתת את התשובה כאן ועכשיו היא בגלל שנדרשת פה בחינה של הדבר הזה, בסוף ערבות זה לא כלי שמחלקים אותו כי מישהו טען שיש שאולי זה עוזר להיות מימון, הייתה בחינה ראשונית, הבחינה הראשונית העלתה שהמודל הכלכלי עובד וערבות מדינה לא תסייע בו בגלל שרמת הסיכון היא גם ככה נמוכה. הייתה דרישה של הוועדה למה לא לבחון בעצם תוספת של דברים אחרים ואז ככה כן תידרש הערבות, ולכן אמרו שמענו את זה אנחנו שומעים בעצם בפעם הראשונה את הדרישה לערב בין שתי הסוגיות וצריך לבחון את הדבר הזה ייקח זמן וככל - - -

את אומרת שהדבר עובד, אני מבין מה שאת אומרת שהדבר עובד, למה הדבר עובד? כי יש קרן שלקחה על עצמה, תשמע אני מוכנה לזרום עם זה אבל יש שכבר נגמר הפול של העובד, האוויר שלהם נגמר, באים הקרנות ואנחנו גם דנו בזה לגבי עידוד הון, יש להם רק 3 אחוז, להוציא את התשואה, תוציאי מזה את ההוצאות מגיעים פחות משני אחוזים, באים המוסדיים תשמע למה שאני אשקיע בארץ, יש לי שם 7 אחוז, למה שאני אשקיע בשכירויות האלה, הוא בא ואומר תשמע אני כבר לקראת הסוף הטופ, יושב פה מקרן מיגורית ואומר אני כבר בטופ, אני מציע שתשמעו להם לפני שזה כבר יהיה מאוחר ואז להגיד חבל שלא שמענו להם, חבל שלא עשינו, ויותר מזה, את אומרת שצריך על זה חשיבה, אולי נשאל אותו כמה זמן אתם בחשיבה על הדבר הזה? ותראו שאתם בחשיבה די מספיק זמן בשביל חשיבה כזאת.

אז אני אומרת החשיבה עד כה העלתה את התשובה שהמודל הכלכלי לא מצדיק כרגע התערבות של ערבות, מה שעלה בדיון, הוא משהו אחר, תוספת אחרת, ואותה צריך לבדוק, לכן אנחנו אומרים כרגע לא ניתן חוץ מהסוגיה הפרוצדוראלית במקום המקצועי הדבר הזה דורש חשיבה, החלטה של החשב הכללי, כרגע העמדה המקצועית וזאת עמדה גם שלנו שהתייחסנו לזה מאגף תקציבים, שהמודל הנקי לא דורש את הדבר הזה, איפה אנחנו רואים גם דיברנו על זה בדיון באמת על חוק עידוד, פרויקטים של 20 שנה מצליחים, יש שם כדאיות כלכלית, יש ביקוש, יש חברות חדשות באופן כללית שנכנסות למסלול של 20 שנה. ולכן צריך לבדוק שוב את הדבר הזה, קל להגיד ערבות מדינה, צריך לראות אם המודל בכלל מצדיק.

גם קל להגיד לא.

תן לי רגע לסכם, שניה יעל, אני אתם מדברים אותו דבר כל אחד באותו מקום. אני כפי שאני אמרתי גם אני חושב שיש כאן סוגיה שבהחלט צריך לשקול אותה בחיוב ולו רק בגלל הוזלת העלויות הגיוס עבור הקרנות אלא בעיקר כדי להכניס את האוכלוסייה הרלבנטית לתוך הפרויקטים האלה, אבל זה משהו שאמר לי החשב הכללי בעצמו, שזה דורש בחינה ואנחנו ניתן לו את הזמן לבחון את זה, לא נשלול. חבר הכנסת סמוטריץ' בבקשה.

אני רוצה לשאול שתי שאלות על מכירה למשכיר, הערה שלישית שצוינה ונכנסה פה בשני סעיפים. שאלה אחת שהיא שתיים ואז עוד שאלה. א. למה לעלות ל-25 שנה? זאת אומרת עם כל הרציונל הוא 20 שנה אז למה אנחנו רוצים שאם הוא מוכר אחרי 15 שנה אז המשכיר יצטרך להתחייב ל-10 שנים?

לא אין רציונל של 20 שנה, יש רציונל של כמה שיותר אבל כדי לאפשר כדאיות אנחנו נותנים אופציית יציאה אחרי 15 שנה, משהו שלא היה בחוק הקודם ששם היה 20 שנה.

אני מבין, גם פה בחוק יש 20 שנה, אתה נותן לא למכור אחרי 15 שנה אם הקונה מתחייב להשכיר עוד 10 שנים, אז אני שואל למה, אם אנחנו מתמקדים ברציונל של 20 שנה אז למה לא לתת לו גם לעוד 5 שנים? אבל השאלה המרכזית היא, נניח שהחלטת שאתה רוצה 25 שנה, מה איכפת לך שהוא ימכור אחרי 10 שנים אם הרוכש מתחייב ל-15 שנה? למה אתה מגביל אותו שהקרן יכולה למכור רק אחרי 15 שנה ובתנאי שהקונה מתחייב להשכיר עוד 10 שנים, מה איכפת לך שהוא ימכור אחרי 10 שנים אם הקונה מתחייב ל-15 שנה?

משרד האוצר.

שמור על אותה תקרה זאת נגזרת של השאלה הקודמת, נניח שהחלטת, תגיד אתה רוצה 25 שנה, תשחקו איך שאתם רוצים, דבר שני, כתוב כאן שהקונה צריך לתת ערובה להנחת דעתו של המנהל בגובה ההפרש בין מס רכישה בשיעור, אם הוא צריך לתת ערובה והוא צריך להחזיק אותה 10 שנים הרי, זה ערבות בנקאית, שישלם כבר את המס, לא נבטל לו שום דבר ואם הוא צריך בסוף לסגור כסף כדי לתת ערבות בנקאית אתה צריך לסגור כסף בצד, אז זה ישראבלוף.

כן משרד האוצר בבקשה.

בסוף צריך להבין, מי שנכנס בנעליו בדרך כלל הם יכולים להיות לדוגמא חברות קטנות יותר, חברות הפחות חזקות, הריט יהיה הקרן הגדולה, הקרן החזקה, ולכן באמת שאלנו את עצמינו איך נכון לעשות את זה 10 + 15, 15 + 10, וההבנה היא שאותה קרן שאנחנו יודעים שהיום יכולה לעשות פרויקטים של 20 שנה היא זו שקודם כל תתחייב לטווח הארוך יותר והיא תאפשר לגופים, ליותר שחקנים להיכנס בטווח הקצר יותר.

רגע, היום היא בכל מקרה כדי להיכנס היא מתחייבת לטווח הארוך, אחרי 15 שנה היא יכולה למכור אם משיהו נכנס בנעליה ומתחייב להאריך את התקופה.

היום לא, רק בתיקון החדש.

אני מדבר על התיקון, על מה שאתם רוצים להצביע. מה זה משנה אם הקרן בעוד 10 שנים תחליט לעשות, ותמצא שחקן שיתחייב ל-15 שנה, למה להגביל את השוק? מה אתם מרוויחים? תנו את כל האפשרויות, את מעריכה שבדרך זה מה שיקרה, הקרן תיכנס לתקופה הארוכה ותמצא מישהו קטן לתקופה קצרה, ואם לא? ואם הקרן תמצא משיהו שמוכן להיכנס איתם לתקופה ארוכה? מה איכפת לך?

למה שהקרן מראש תחזיק לתקופה ארוכה? אנחנו רוצים שהקרן תחזיק 20 שנה הורדנו את זה ל-15 שנה.

מה איכפת לך מי מחזיק? אם בסוף המטרה היא אותה שכירות.

המטרה היא שכירות וגם המטרה היא שאנחנו מדברים על קרן ריט שאנחנו רוצים תשואה, אנחנו רוצים מוצרים שמניבים כל הזמן בקרן.

אבל עוד פעם, הקרן לא תמכור למישהו שיבוא בנעליה לעוד 10 שנים, אם זה לא ישתלם גם לה ולמשקיעים שלה, אתה סתם מגביל פה את המשק, תן למשק להתנהג - - -

אתה גם ככה מגדיל את ההיצע של הדירות לשכירות - - -

לכן שאלתי את שתי השאלות, השאלה הראשונה הייתה למה אתה פתאום מטפס ל-25 שנה, אם אתה רוצה 20 שנה אז תן 20 שנה, אז מה איכפת לך? ברגע שבא מישהו ונכנס בנעליה של הקרן, אבל השאלה המרכזית בעיני היא שאלת הערובה, בגלל שאם כתוב פה שהוא צריך להשאיר ערובה בגובה ההפרש בין מס הרכישה בשיעור האמור, סעיף קטן א' ומס רכישה ששולם, אז הוא בעצם משלם את מס הרכישה של 15 אחוז הגבוה. מי יתן לו ערובה - - -

שניה, כן, משרד האוצר.

הכוונה בקרן הריט המטרה ביצירת קרן הריט הייתה ליצור אפיק השקעה במגורים, אפיק השקעה סולידי למגורים לציבור הרחב, שיכולים לשכור גם למי שאין את ההון העצמי. אנחנו בתיקון הראשוני המטרה שקרן ריט תחזיק ל-20 שנה בשביל שהיא לא תבצע ספקולציות שזה רק השקעה סולידית לחלוטין, בלי מכירה וקנייה אלא רק הסתכלות על העוד 20 שנה, עם תשואות נמוכות. תשואות בטוחות ונמוכות, בלי ספקולציות של ניסיון להגיע לתשואות גבוהות יותר ולהכות את השוק. כשאנחנו מורידים ל-15 שנה זה כבר משהו מסוכן יותר, כל עוד אנחנו מסתכלים על פחות שנים קרן הריט בעצם נהיית מעט יותר מסוכנת וזה לא מוצר שמלכתחילה רצינו שהציבור ייכנס אליו - - -

למה היא מסוכנת? אנחנו לא יזם רגיל, למה היא מסוכנת הרי היא לא תמכור אחרי 15 שנה אם זה לא ישתלם לה, אין פה סיכון, היא נכנסה ל-20 שנה, כשאני השקעתי בקרן, כמו שאתה אומר זה השקעה לטווח ארוך עם תשואה נמוכה אבל בטוחה, אם בנקודת זמן מסוימת מנהלי הקרן מחליטים שנכון להם עסקית למכור אין פה שום סיכון, אם זה יהיה מסוכן - - -

בנדלן לא נכון עסקית למכור שאנחנו יודעים שהרבה מהתשואה זה כתוצאה אם העלית מחירים ממשיכה זה בעקבות המכירות.

אני מבקש מכולם, כל מי שמדבר יציג עצמו.

רואי רשות המסים. אם אנחנו לא רוצים שהיא תהפוך להיות מתחרה ביזמים, זה לא המטרה בקרן ריט, רוצה להיות יזם כמו כל יזם שמוכר וקונה שתעשה את זה במסלול של היזמות כמו כל יזם אחר, בכל זאת הצבנו איזה שהם הטסות לקרן ריט שאין את זה לכל יזם במשק ואנחנו רוצים לשמור על זה שהמטרה הזאת שלשם זה נתנו את ההטבות אנחנו שומרים על זה, ולכן מגבילים את הקרן ריט במכירות, מגבילים אותה בחלוקה של הכסף, אם בסוף היה - - -

למה שאומר בצלאל יש עוד יתרון, שבעצם גם המשקיעים יודעים שבעוד 10 שנים מוכרים את זה, ישקיעו את זה בדירה יותר חדשה לצורך העניין, יש בזה גם מבחינת המשקיעים גם למשקיעים זה יהיה יותר טוב, אתה לא מפסיד פה כלום בשוק ואתה מגדיל אולי אפילו את ההיצע, נותן לו יותר ביטחון - - -

שנייה, אני רוצה רגע להחזיר את כולם לתחילת הדיון כשהתחלנו לדון בזה, בא משרד האוצר אומר אני רוצה להאריך את הוראת שעה ולהכניס את תוספת השישית וזהו בזה זה הסתיים, ישבנו ראינו איך אנחנו רוצים מצד אחד כן להשאיר את הקרן כקרן סולידית שמבצעת השקעות לטווח ארוך, השקעות סולידיות, מצד שני מאפשרים לה גמישות ומצד שלישי מאריכים את החיים של הכנס כנכס מושכר. הקרנות באו ואמרו אנחנו רוצים 10 ועוד 10, ב-10 ועוד 10 אנחנו רק מגבירים את הסיכון, כן מקלים על הקרן אבל לא מגדילים את תקופת השכירות של הבניין ולכן החלטנו 15-10, אפשר לחזור אחורה ולהצביע על 20 שנה פשוט עם הארכה, וזהו ולכן יש פה התקדמות משמעותית לטובת הקרנות ומי שלא מבין את זה, אז אני מתנצל, ועכשיו יש לי, שנייה - - -

עכשיו רק תענה לי רק על הערבות שיש, הערובה.

הנה יש לנו בחור שיתייחס לערבות, צביקה אליהו אגף התקציבים. סליחה, מהחשב הכללי.

שלום לכולם אני רק רוצה להתייחס בקשר לקרנות הריט, ביחס לחבר הכנסת סמטוריץ', אנחנו כמו שיושב ראש הועדה ציין, אנחנו באמת בוחנים בחיוב את האפשרות של מתן ערבות מדינה לקרנות ריט שישקיעו בדיון לעסקה ארוכת טווח כמו שציינתי דרך אגף התקציבים אנחנו הסוגיה הזאת מצריכה בירור מקצועי מכיוון שאנחנו לא רוצים לפגוע בשוק הקיים, אנחנו רוצים לעשות את ההתערבות בצורה חכמה ויעילה שלא תגרום לכך שלמעשה היא מסיטה ופוגעת בשוק החופשי מצד אחד ומצד שני כן מובילה את עלויות המימון לקרנות עידוד להיכנס להשקעה בנושא ולכן כפי שכבר היושב ראש הזכיר אנחנו שוקלים את זה בחיוב ואנחנו מאמינים שבחודשים הקרובים העבודה המקצועית שנעשית כרגע באגף תושלם ונוכל להציג מסקנות יותר אופרטיביות בנושא הזה.

אתה יכול להגיד לי לוח זמנים בערך?

מספר חודשים.

מה זה מספר חודשים?

אני רוצה לקוות ששלושה ארבעה חודשים, זה הערכה שלנו.

אז אנחנו נחזור אליכם בינואר לגבי הסוגיה הזאת ואנחנו נשמח לקבל תשובות, כן בבקשה.

יש לך תשובה בשבילי על הערובה?

ניתן לארז לדבר ואז. כן בבקשה.

ארז רוזנברוך, יו"ר דירקטוריון מגורית. נציג לכם כמה דברים על התיקון הזה שכרגע מוצע לחוק. אומרים שתשאל את המנוסה ולא את המלומד, ולא סתם אומרים את זה מפני שאנחנו הקמנו קרן ריט ואנחנו גייסנו את הכסף, יושבים פה הרבה אנשים מלומדים הם מסבירים לנו כמה התיקון יעודד קרנות ריט, אני רוצה לומר לכם וכולם תשמעו אותי עכשיו שאף אחד לא יכול לומר שהוא לא שמע את זה. בתיקון המוצע אין כלום ושום דבר, אני חוזר כלום ושום דבר, אין פה כלום שמעודד קרנות ריט, אין פה כלום שמעודד מוסדיים להשקיע בקרנות ריט וכשאני הגעתי עם הרעיון הזה של ערבות מדינה לפני שנה וחצי לאוצר לאגף חשב כללי ושוחחתי איתם ונפגשתי איתם ועוד פעם ועוד ועוד פעם והם בודקים כבר שנה וחצי, אין לי מושג מה הם בודקים, הצעתי את כל היכולות שלנו לסייע להם בבדיקות, אין לי מושג מה הם בודקים, פשוט לא יודע, כאילו עומד מישהו נגדי ולא מישהו שיש לו אותו אינטרס כמו שלי, לעודד את שוק השכירות בישראל, להגדיל את ההיצע של שכירות ארוכת טווח, להגדיל את ההיצע למעוטי יכולת, כאילו אנחנו בשני צדדים של מתרס למרות שאנחנו אמורים להיות באותו אינטרס בדיוק.

הסיטואציה שאנחנו נמצאים בה ואמרה יעל שמודל קרנות הריט עובד, תגידו להם אם אתם חושבים שזה עובד, 5 שנים, יש היום בסך הכול 1,000 דירות שמוחזקות על ידי קרנות ריט ועובדות ומושכרות, שתי קרנות ריט, 1,000 דירות בסך הכול, מתוך כ-700 או 800,000 דירות שעומדות להשכרה במדינת ישראל, זה עובד? ב-5 שנים מישהו יכול לומר על זה שזה עובד? בעיני זה כשלון, עצם העובדה שאין פה 10, או 15 או 20 קרנות ריט זה כי המודל הזה, זה כשלון טוטאלי בעיני של המודל כי זה קשה, קשה מאוד לגייס מוסדיים לעולמות האלה כשהתשואה היא כזו, אני לא אומר זה בלתי אפשרי, עובדה שהצלחנו, אבל אם המטרה להביא את המוסדיים להשקעה של 50,000 דירות, 100,000 דירות, 150,000 דירות, אוראל דיבר באחת הישיבות על 80,000 דירות, השכרת ארוכת טווח תוך 5 שנים, אם זו המטרה, חברים לא זו הדרך, כל בעל עסק יכול לומר לכם שכשיש לו בעיה בעסק, ועסק לא עובד ולא מתפקד צריך לשנות משהו, לא לעשות more of the same וכשאני מדבר מה שצריך לעשות, צעדים רדיקליים, אנחנו לקראת משבר לא נורמאלי בשוק הדיור, כולם מרגישים אותו, כולם חשים אותו, שמחירי הדירות עולם ב-10, 12 - - -

ארז מה אתה מציע?

חברה לקדם את זה, זה לא בעיה להכניס לאוצר מחויבות, להעמיד את הערבויות האלה, זה לא קשה, אין פה איזה מודל תיאורטי מתמטי - - -

תקשיב שנייה, לא לא רגע, אני מטפל בסוגיה הזאת באופן אישי, במשך שנה וחצי לא קיבלת תשובות, פה היום שמעת שהנושא הזה נבחן חיובית ואני אומר לך הבטיחו לנו שלושה חודשים ואנחנו נזמן אותם לפה לינואר כדי לקבל תשובות אז להגיד ששום דבר לא מתקדם, זה לא מדויק ולא נכון.

זאת התקדמות עצומה, זה שיש תאריך.

כן, אז אנחנו נשב בינואר ונשמע למה כן ולמה לא? אני רוצה שתענו לחבר הכנסת סמוטריץ' לגבי הערובה לגבי הבטוחה.

אנחנו מדברים על הבטוחה של ה-15 אחוז מס רכישה. זה מה שיש בתיקון היום למי שרוכש, צריך לזכור שקרן ריט שרוכשת ומתחייבת להשכיר לטווח ארוך היא גם נהנית מחצי אחוז מס רכישה בלבד במקום 6 אחוזים לכל רוכש אחר וגם אם היא מוכרת יש מעין סנקציה כזו של הכנסות חריגות של 60 אחוז, לא רצינו להטיל את זה על קרן שיצא כבר שאתה תצטרך להתחייב על כל המס, בעצם על כל ההטבות מס שהיא קיבלה, ה-15 אחוז מס רכישה זה מכסה ממש חלק קטן מההטבות שקיבלה הקרן ריט ובעצם לא עמדה בהם, אז ברגע שהיא מחייבת את הרוכש, את המשכיר הממשיך שהיא מחייבת אותו להמשיך להשכיר הוא צריך לדעת שאם הוא לא עושה את זה היה אובדן לקופת המדינה שהוא צריך לשאת בחלק מזה - - -

לא על זה אין ויכוח, אני רק אומר ברגע שאתה, הרי אם הוא יעמוד בהסכם וישכיר 10 שנים, אז הוא לא משלם את ה-15 אחוז, נכון? עכשיו כשאתה אומר לו לשים לך ערובה, אתה בעצם אומר לו קח את ה-15 אחוז האלה, סגור אותם בבנק כדי לקבל ערבות בנקאית מול זה ותן את זה למנהל אז הוא כאילו שילם את זה, תמצא דרך אחרת, תטיל עליו, במקום לקחת לו ערובה, רק שניה, במקום לקחת לו ערובה תגיד לו שאם הוא מוכר את זה לפני 10 שנים, תטיל עליו גם כן 60 אחוז מס.

אפשר, אבל רכשו שם בדרך שהיא - - -

לא לא, כתוב פה, וייתן ערובה להנחת המנהל בגובה ההפרש בין מס הרכישה בשיעור האמור לבין, תוותר לו על הערובה ותגיד לו שאם הוא מוכר לפני סוף 10 שנים, קח מה-60 אחוז מס, תייצר לו אינסנטיב לא למכור, כאילו לעמוד בהתחייבות שלו ל-10 שנים.

במיוחד שהבנקים היום גובים ריבית של 3, 4 אחוז.

השאלה מה קורה לחברה הזאת אם החברה של הרוכש מתפרקת ואין מאיפה לקחת את הכסף לכן צריך ערובה כדי שבכל זאת יישאר איזה סכום בקופת - - -

אבל צריך להבין המשמעות של הערובה זה שאתה מטיל על הקונה 15 אחוז לשים ב-day one, אין הבדל אם הוא נותן את הכסף למנהל או שם אותו בבנק והמנהל נותן ערבות - - -

אתה חוזר אליו כעבור 10 שנים אם הוא - - -

בסדר אבל ל-10 שנים הוא צריך לשים בצד, זה לא עסקאות של שקל וחצי.

אם היית אומר שאתה שם אותו בבנק, היום על ערבות בנקאית אתה משלם לבנק 3, 4 אחוז ריבית שנתית ואם זה לא מגובה בפיקדון - - -

יש חלופות נוספות?

העניין של חלופות אחרות - - כסף כמו לדוגמא אם יש באמת חברה שנכנסת לפשיטת רגל - - -

יש לך נכסים, תשים שעבוד על הנכס.

אני יודע שיש אני לא בטוח שיסכימו איתך על זה שיש שעבוד על הנכס או הערת אזהרה ואיזושהי הגבלה ולא את המנגנון הזה שהיה קיים גם בחוקים קודמים, היה את זה בחוקים של הסבה ממשרדים למגורים שמי שרכש משרד שמיועד למגורים ולא היה זכאי מלפתור וקיבל את הפתור אם אתם זוכרים, אחרי שנה ביקשו מהרוכש 15 אחוז גם מס רכישה, אז היה את העניין הזה וזה עבד, זה עבד הדבר הזה אבל אפשר לשקול דברים נוספים אני חושב שדווקא - - -

הציע פה היועץ המשפטי אולי אפשר באמת ללכת בסעיף הזה ולהוריד את המשפט של בגובה ההפרש בין מס הרכישה בשיעור האמור ולהשאיר פשוט להנחת דעתו של המנהל ואז המנהל בעצם יוכל לשקול את השיקול ואת הסיכון ולקבל החלטה מה יהיה הערובה המתאימה.

רק צריך לוודא שיהיה פה pre ruling שהמנהל לפני יגיד כבר לרוכש מה הוא יחייב אותו כי אחרת רוכש לא יכנס לעסקה - - -

זה תמיד נכון הרי לפני שעושים כזה דבר - - -

למה מס הכנסה רשות המיסים צריכה ערבות בנקאית?

לא רשום ערבות בנקאית קודם כל, דבר שני לא, אני לא מוכן שעכשיו נתחיל לדון למה צריך ערבות, כי ערבות כן צריך כי בסוף מדובר פה בהרבה מאוד כסף שאנחנו כאזרחים מוותרים מההכנסות שלנו מהמיסים שיבואו בסוף לטובת האזרחים כדי שהחברה תעמוד בהתחייבות מסוימת, עכשיו אם היא לא עומדת בהתחייבות היא צריכה לשלם.

אבל אתה רשות המיסים, אתה המדינה יש לך את כל הכלים לגבות את הכסף.

אבל אם אין לי חברה איך אני אגבה את הכסף? ממי אני אגבה? זה כסף שלך, זה כסף של הציבור!

למה צריך להעלות את המחיר? כשאתם גובים ערבות בנקאית אתם מעלים את - - -

אבל לא כתוב ערבות בנקאית.

אז מה זה? אז תגיד צ'ק ביטחון.

רגע, שנייה, הרי מוסכם עלינו שאם הקונה לא עמד בהסכם בהתחייבות שלו ולא השכיר 10 שנים הוא צריך לשלם 15 אחוז מה החשש אמר היועץ המשפטי, שאם החברה נניח תתפרק ולא יהיה מי שישלם. אין חשש כזה כי במדינת ישראל היום לרשויות המיסים יש זכות שראשונים בכל סיטואציה, בסוף זה חברה שיש לה נכנסים, הרי היא לא תקום ותתפוגג יו אחד מכיוון שהדירות רשומות על שמה, לא צריך הערת אזהרה, אז ניתן לזה פה עדיפות. אני רק אומר, לא צריך הערת אזהרה לא צריך שעבוד לא צריך כלום, רק נכניס בחוק שעל המס הזה במידה והוחל, אם מחר הוא התפרק לפני 10שנים תחול הקדימות שחלה על מס הכנסה ואז המשמעות שאין לך מה לפחד אתה כמדינה אתה נושה ראשון, אתה נושה מובטח מה שנקרא, אתה הראשון יש נכסים החברה לא תתפוגג יש נכנסים, אתה כרשות המיסים תהיה נושה ראשון, אז ממה אתה מפחד?

אבל הנושה ראשון זה לא במס שבח, זה לא נכון.

אז אמרתי נכתוב בסעיף שהיה והרוכש מתפרק לפני, הולך לפירוק או פשיטת רגל או מה שאתה רוצה לפני 10 שנים, המס האמור בסעיף קטן ב', לא יודע תביאו את הניסוח מפקודת המיסים לזכות הראשונים שיש למס הכנסה, יחול עליו האמרו בסעיף זה וזה בפקודת מס הכנסה, תהיה לך זכות ראשונים, אנחנו מקילים על ה- - -

זה שאתה הופך להיות נושה ראשון זה עדיין לא הופך את זה שבטוח תקבל את הכסף - - -

בטח שתקבל כי יש פה נכנסים, הדירות רשומות על שמה, היא לא תעלם ותתפוגג.

טוב, זה סעיף אחרון בחוק - - -

הנוסח שהוצע מקובל עלינו.

בטח שהוא מקובל עליכם כי המנהל ידרוש את זה בלי שכתבנו את זה בחוק.

לא, אתה מאפשר עדיין שיקול דעת אבל אתה מוודא שיהיה את המנגנון של ערובה השאלה מה יהיה הגובה שלו - - -

רשות המיסים, אנחנו מתחילים להצביע על החוק ועל הסתייגויות מדובר על סעיף אחרון ולפני אחרון בחוק, אני מבקש שתבדקו את הצעתו של בצלאל סמוטריץ' ואנחנו נקבל החלטה בין שתי אופציות, או של היועץ המשפטי או של מה שהוועדה - - -

מה הוחלט לגבי אתה זוכר שאמרנו על הנטו ולא על הברוטו של הדירות?

זה לא פה, זה החוק ההוא, עידוד השקעות הון. שמה הוחלט שהולכים על הנטו, אבל שלמה שם הוחלט שהולכים על הנטו.

אני אקריא מהנוסח מההצבעות רק את השינויים שהיו בעקבות הדיון הקודם. בעמוד הראשון בהגדרה בקשה לתוספת זכויות, אני אקריא מחדש פשוט, בעמוד הראשון, שכותרתו נוסח להצבעות 14/10/21: בהגדרה הראשונה בקשה לתוספת זכויות החדש יהיה הגשת תוכנית למוסד תכנון מוסמך לפי חוק התכנון והבנייה, בהגדרת השטח הכולל המותר לבניה במגרש המיועד למגורים לפי סעיפים 62 א' א' 14 או 62 א' א' 1 2, או 62 א' 2 לחוק התכנון והבנייה או בקשה להוספת שימוש או להגדלת השטח הכולל המותר לבנייה במגרש המיועד לתעסוקה או למסחר, לפי סעיף 62 א' א' 1 14 א' 2 לחוק התכנון והבנייה לצורך השכרה לטווח ארוך, עניין זה כאמור כתוכנית שהוגשה אם התקיימו בה ההוראות שנקבעו לפי סעיף 83 א' 1 לחוק התכנון והבנייה.

בהגדרה הכנסות חריגות, בפסקה 2 א', הוספנו את המילים 'ושלא במכירה למשכיר', כדי שאם זה באמת מכירה למשכיר אז זה לא ייחשב כהכנסות חריגות. תיקון דומה עשינו בפסקה 3 במקום בתוך פחות מ-20 שנים מיום רכישתם מידי הקרן ערבות הקרן נסתיימה תקופה של 20 שנים לפחות שבה שימשו יחידות הדיור למטרת השכרה בהתאם לפסקה האמורה ושלא במכירה למשכיר.

איפה ה-15 שנה?

זה מיד יגיע. בעמוד 2 נוספה הגדרה של מכירה למשכיר זה בדיוק העניין של ה-15 שנים, אחרי הגדרה מועד הראשון למסחר בבורסה יבוא מכיר להשכיר, מכירה של כל יחידות המגורים המושכרות כאמור בפסקה 4 להגדרת מקרקעין לצורכי דיור להשכרה, רוכש אחד שהתחייב להשכיר את הדירו למגורים, כאמור באותה פסקה לתקופה של 10 שנים נוספות לפחות ובלבד שלפני המכירה יחידות הדיור שימשו למטרת השכרה בהתאם לפסקה 4 האמורה לתקופה של 15 שנים לפחות.

בעמוד 3 בהגדרה מקרקעין מניבים, הנוסח החדש יהיה אחרי לפי סעיף 2, 1 או 6, יבוא למעט הפסקות ארעיות בהפקת ההכנסה, במקום מה שהיה כתוב קודם, בדרך קבע.

מה זה נקרא הפסקות ארעיות?

הסבירו אנשי רשות המיסים בדיון הקודם שלפעמים הנוסח היום דיבר על זה שהדירות יכולות להיות מושכרות באופן קבוע ויש מקרים שבהם עושים איזשהו שיפוץ בדירה, או דברים כאלה ואין הכנסה מהשכרה באופן ארעי.

אני רק אומר שלהכניס מושג שסתום ערטילאי בחוק זה שגיאה, אחר כך הולכים לריב בבתי משפט מה זה נקרא ארעי, מה זה לא נקרא ארעי, איזה תקופה, תתנו תקופת מקסימום. כמו שנניח על פטור מארנונה זה היה עד חצי שנה - - -

זה לא תלוי בקרן, זאת אומרת שוכר שיצא ואין שוכר, או איזשהו משהו לטובה, אבל קשה להעלות כרגע כל המקרים שיכולים להיות.

יש תקדים כזה כאילו הוא לא מפה אבל הוא קיים, אני מכירה ברמה האישית אותו שכשקורה משהו יש לך גם דרך הרשות המקומית, יש הגדרה של פטור עד איקס חודשים - - -

זה אני רוצה להבין, מה אתה חושש פה הרי הקרן רוצה להשכיר את המושכר, היא מפסידה כסף על כל יום שהוא עומד ריק, מה - - -

וזה גם מוגדר כמה זמן זה תקף, נגיד אתה לא יכול פעמיים כזה ב-5 שנים, אז פשוט לקחת משהו שקיים ולהלביש עליו כי זה קיים.

או כמו שחבר הכנסת סמוטריץ' אמר האינטרס של הקרן היא באמת להשכיר כל הזמן, זה פשוט בא כדי למנוע איזשהו, כרגע שהיא מפסיקה להשכיר אנחנו, הסנקציה מאוד חריפה, כאילו לא יהיה את היכולת שהיא תיפסל מלהיות קרן השקעות במקרקעין. אנחנו מעדיפים בגלל זה כלל שהוא פשוט טכני ויכול פתאום לפסול אותה, אלא משהו שמקבל יותר שיקול דעת לכולם, פשוט האינטרסים פה של כולם הולכים להיות די דומים.

כן אבל אם אתה אומר זה נגיד עד סתם 6 חודשים לפרק זמן של עד 10 שנים או 5 שנים ואז אתה יודע שלא כל, עזוב את האינטרס כרגע, בסדר? ברור לנו שכשהכול טוב החוקים האלה לא באים למקרה של שלום עולמי והכול טוב, הוא בא להסדיר מקומות של חיכוך ולכן ההגדרה הזאת שקיימת גם ברשות מקומית כמה זמן אתה יכול לקבל פטור מארנונה לשיפוצים במקרים חריגים, נגיד עד איקס זמן למשך תקופה של איקס שנים, אז אותו דבר אם תחיל פה תיצור - - -

השאלה אם זה לא שם הגבלה על הקרן עכשיו? - - -

ההפך זה עוזר לקרן.

לא זה לא עוזר, אם היא חורגת מהתקופה.

אמרת הגבלה של זמן, אפשר לזרוק פה תקופות בסדר.

אבל יש כרגע שכל ישר - - -

אני אומרת כל הגדרה פה אנחנו יכולים לשבת ולחשוב מה אנחנו חושבים שהוא הזמן הנכון, אבל אחנו לא יכולים עכשיו לחשוב על כל המקרים ויכול להיות שבדיוק יהיה את המקרה שיחרוג מהדבר הזה, עכשיו מה שרשות המיסים פה אומרים שאם יהיה את המקרה שיחרוג מהדבר הזה, לא תהיה אפשרות לרשות המיסים להכשיר את האירוע בגלל המחוקק קבע משהו אחר, ולכן אנחנו רוצים שהמחוקק יאפשר את השיקול דעת בכדי לאפשר לקרנות הריט במידה ונקלעו למקרים נקודתיים כאלה ואחרים עדיין להיות קרן ריט ולא להגביל אותה, לטובת הקרן - - -

אני רוצה שנמשיך בבקשה סעיף 3.

אני רק מציע ליועץ המשפטי, אני לא מתעקש על זה, במקום לכתוב הפסקות ארעיות, נכתוב הפסקות למועדים סבירים מסיבות - - -

אתה נכנס גם למושגי כמו שאמרת של סבירות אנחנו חושבים - - -

זה רק יגביל את העוסקים, כן סעיף 3 בבקשה.

אחרי סעיף 64 א' 10 יבוא מס רכישה במכירה למשכיר 64 א' 10 א', מכרה קרן ההשקעות במקרקעין במכירה למשכיר את היחידות הדיור האמורות בפסקה 4 בהגדרת מקרקעין לצורכי דיור להשכרה בסעיף 64 א' 2, בטרם נסתיימה תקופה של 20 שנים לפחות שבה שימשו יחידות דיור למטרת השכרה, בהתאם לפסקה האמורה, יהיה הרוכש חייב בשל רכישת יחידות הדיור בתשלום מס רכישה בשיעור של 15 אחוז משווי המכירה של הזכות הנמכרת, אלא אם אישרה החברה הממשלתית לדיור להשכרה את יחידות הדיור ישמשו למטרה של השכרה למגורים בלבד לתקופה של 10 שנים לפחות, ואם נתנה החברה האמורה בתום כל שנת מס אישור כי כל יחידות הדיור שימשו להשכרה למגורים בשנת המס שחלפה.

רגע אבל תכפיף גם את זה - - -

רגע אני רק אסיים לקרוא את הסעיף. ב' רוכש כאמור בסעיף קטן א' ישלם במועד הקבוע בסעיף 90 א' לחוק מיסוי מקרקעין את מס הרכישה שיהיה עליו לשלם אם ישכיר את הדירות לתקופת 10 השנים בהתאם להוראות אותו סעיף וייתן ערובה מה שדיברנו מקודם, כרגע הנוסח שהממשלה מציעה, וייתן ערובה להנחת דעתו של המנהל. אני מציע לעצור פה, הם מציעים ההפרש בין המס הרכישה בשיעור האמור בסעיף קטן א' הרכישה ששולם.

אנחנו מקבלים את הצעתך.

בסדר, אבל תבדקו שנייה אם בכלל צריך את זה, אם אי אפשר להסתפק מה שאמרתי בשעבוד ראשון. רגע אבל יש לי הערה לכאורה בסוף סעיף קטן א', אם נתנה החברה האמורה בתום כל שנת מס אישור לכל יחידות הדיור שימשו להשכרה בשנת המס שחלפה, צריך גם את זה למעט מה שהכנסת קודם, למעט הפסקות ארעיות בהפקת הכנסה. בכפוף לאמור בסעיף קטן ו'.

אנחנו נבדוק להפנות יכול להיות שזה כבר - - -

בקיצור שהתנאים שלה לא יהיו יותר חמורים מהתנאים של החברה של הקרן. צריך לוודא שהתנאי שחל על הקרן חל גם על הרוכש.

הערה נכונה.

חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' הערתך נכונה מאוד והתקבלה.

אני לא משאיר שום דבר להסתייגויות.

אוקי, אז אני לעניין הערובה, מה שהציע חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ', יש לכם משהו לחדש?

אנחנו חושבים שמה שהוצע על ידי היועץ המשפטי של הוועדה, הוא נכון ומבחינתנו אפשר לחיות עם זה וכמובן שזה יהיה בהפעלת שיקול דעת, ברגע שלא רשמנו בגובה ההפרש אז יש שיקול דעת.

וזה גם לא חייב להיות ערובה ערבות בנקאית, זה יכול להיות כל ערובה.

בסדר גמור, טוב, אנחנו נעבור להצבעה יש לנו הסתייגויות?

כן יש הסתייגויות. יש לנו הרשימה המשותפת הגישה הסתייגויות, האמת שנשמח אם יבהירו למה הם התכוונו כי הם הגישו הסתייגויות ל-66 סעיפים שונים כשיש בפרק הזה רק 3 סעיפים.

אז צריך להתייחס רק ל- - -

אני לא יודע לאיזה סעיפים הם התכוונו אז שיגידו לנו.

אני יכול להתחיל עם שלי בינתיים, לי יש רק 3.

אז אם אפשר. עופר בינתיים תעבור על ההסתייגויות.

טמיר יש לך את ההסתייגויות?

לא.

בואו נתחיל בינתיים מההסתייגויות של חבר הכנסת ינון אזולאי.

זה בשם ש"ס ויהדות התורה. בצלאל אתה מצטרף?

כן בבקשה הסתייגויות של מי?

של ינון אזולאי, ש"ס ויהדות התורה.

אני מבקש להצטרף גם.

בצלאל כמובן, ואנחנו גם מצטרפים לשלו אם יש לו, נראה לי שיש לו.

איזה אחדות יש לכם, זה מדהים.

את ה-20 מה שכתוב במס' 20 תמחק, ותעשה 19 20 21 22.

אז הסתייגות 19 אתה רוצה לנמק?

תקריא אותה קודם שנדע על מה מדובר.

סעיף 50 יימחק.

אה, אוקיי.

עכשיו לנמק?

אתה בטוח שאתה רוצה לנמק את זה?

אני יודע, יש שניים אחרות - - -

אחרי שאני אנמק אם אתה רוצה, הנימוק הוא פשוט - - -

הבעיה שבסעיף 51 כתוב כמנוסח בסעיף 50, אז אם הם רק מוחקים את 50 מה קורה עם 51?

המטרה של החוק זה להאריך את החיים קרן הריט קודם כל.

אני בעד, רק תשמע את ההסתייגות קודם כל למה, את הנימוק. הנימוק הוא מאותה סיבה שאנחנו טוענים שבחוק ההסדרים יש דברים שכבר הם עלו הרי בפעמים קודמות ודנו על זה ואמרו שזה לא אמור לבוא בחוק ההסדרים, אלא בחקיקה ראשית מסודרת, בלי לא רוצה להגיד כגנבים יש לי ביטויים יותר חמורים בעניין. ולכן אנחנו מבקשים שזה יימחק.

חבר הכנסת אזולאי בעצם ההסתייגות שלך היא בעצם להצביע נגד החוק, הפרק הזה.

כן, אבל אם היא לא מתקבלת יש לי את שתי הסתייגויות הבאות.

זה לא הסתייגות, זה פשוט להצביע נגד, אתה אומר שהפרק הזה - - -

אני אמרתי, מדבר על 50.

51 מתייחס ל- - -

פרק ז' יימחק, בגלל שאנחנו טוענים בכל ההודעות שלנו, כל הסתייגות שלנו מתחילה בזה שזה לא היה אמור להגיע כחוק הסדרים, אלא כבאמת דיון מעמיק, אם מחכים שנה וחצי לתשובה, אם קרן מיגורית מחכה שנה וחצי לתשובה - אני חושב שאתם לא יכולים להביא את זה בדקה ולגמור עם זה שעדיין אין תשובות, וכשאין תשובות אתם אומרים בכלל זה לא היה אמור בכלל להיות בחוק בכלל, חוק ההסדרים, זה הנימוק שלי, אתה רוצה להצטרף - - -

היושב ראש יש לי שאלה. מה שהוספנו עכשיו הסעיף הזה על מס רכישה ומכירה למשכיר, זה לא נושא חדש?

לא נראה לי, במסגרת החוק.

אז בוא נעשה עסק שהם יקבלו את ההסתייגות שלי על הערובה, לא שזה לגופו של עניין אני חושב נכון, ואז לא נעשה פיליבסטר, נלך לנושא חדש, או שאתה רוצה שנגיש נושא חדש ואז זה ייתן להם זמן לבדוק את זה? אם הם צריכים זמן אני אגיש נושא חדש ואז נלך לוועדת הכנסת, בינתיים הם יחזרו עם תשובה.

אני יכול לעשות הליך הרבה יותר קל, אני אגיש רביזיה פשוט. אחרי שנצביע. אני אגיש רביזיה - - -

אני בכל מקרה מגיש לך רביזיה על הכל אז מה משנה?

אז אני אגיש רביזיה לרביזיה שלך.

אז נפתח נושא חדש ונגמור את הסיפור הזה.

אתם יכולים זאת זכותם בסך הכול. רק נראה לי שאין פה נושא חדש אבל בסדר. כן, אפשר הסבר על זה?

אני מדבר על פרק ז' בכלל שהוא נושא חדש.

אתה לא יכול.

אלכס תהיה איתי רגע, אני באמת רוצה שהנושא הזה ייבדק, אני מוכן לסמוך עליך שאני לא אגיש נושא חדש ולתקוע את זה סתם, נצביע אבל אתה באמת תגיש רביזיה כדי שהם יבדקו את זה, אבל יבדקו רציני, רגע והתשובה תהיה להנחת דעתך, אם תחשוב, אני סומך על שיקול דעתך, שאמיתי אפשר לוותר את זה אז תחזיר את זה פה לרביזיה ולתקן.

מקבל.

שאתה מדבר לבדוק רק שנוודא את זה, זה בסיפור בצורך לערובה?

כן, בסוף הפשרה שהציע היועץ המשפטי לא באמת רצינית כי הרי אתם גיליתם לדעתכם בתיקון שהערובה שאתם תבקשו תהיה ערובה בגובה הסכום זה מה שאתם רוצים, זה כנראה גם יהיה שיקול הדעת של המנהל גם אם לא כתוב במפורש. אני חושב שאפשר לוותר על ערובה, זה טוב גם לכם, זה טוב בסוף לשוק, זה טוב לשוק השכירות, אחנו נקבל 25 שנה שכירות וכו', כיוון שמדובר בחברה שיש לה נכסים, היא לא תתפוגג יום אחד כמו שהיועץ המשפטי פה חשש אתם יכולים להסתפק לדעתי בלהתייחס אל ה-15 אחוז מס הזה לתת לו בחוק פה קדימות, של נושא מובטח, לא זכור איזה בדיוק כמו מס הכנסה, שתמיד הוא קודם לכל בעלי החוב האחרים, החברה מן הסתם לא תקרוס ואם היא תמכור אחרי פחות מ-10 שנים אתם תקבלו את הכסף, היא תשלם את ה-15 אחוז, אם היא במקרה היא תקרוס אז אתם נושה המובטח, זכות ראשונים.

אז בצלאל מה שאנחנו נעשה, באמת תגיד רביזיה ואנחנו נבחן את זה ובכל מקרה נעדכן את הוועדה וגם אותך כמובן. כן אפשר להצביע על רביזיה על ההסתייגות של ינון?

מופיע כמספר 19.

הצבעה
ההסתייגות לא התקבלה


מי בעד ההסתייגות? מי נגד? ההסתייגות לא התקבלה.

למה אתה לא שואל מי נמנע?

נכון. אתה לא יכול להצביע.

אבל אם מישהו מהקואליציה רוצה להצביע?

אבל ראיתי כולם הרימו ידיים?

למה? הוא לא הצביע ויש לו זכות הוא יכול להימנע.

נכון. מי נמנע? ההסתייגות לא התקבלה.

כן, ההסתייגות שממוספרת כ-21 כרגע בנוסח, יש לקבוע הוראה כי המדינה תעמיד ערבויות מדינה לאשראי, זה בעצם הסתייגות שמדברת על הערבויות מה שדיברנו כרגע.

כן אתה רוצה לנמק או שכבר נימקת?

בדקה, זה על ערבויות שביקשנו בערבות בנקאית, אמרנו, לכן אני רוצה שכן לחייב את זה בחוק, אני כן חושב שכדאי לחייב את זה בחוק, אני לא מאמין לשלושה חודשים או ארבעה חודשים שתחזרו עם תשובה, לא לך, לך אני מאמין הכול בסדר, אני מדבר על האוצר ולכן אני חושב שאם נחייב את זה בחוק זה יותר יחייב וגם ייתן אופק ויכולת למשקיעים שיוכלו לקבל את הריביות גם יותר בזול אם זה מיגורית או כל אחד אחר.

הצבעה
ההסתייגות לא התקבלה


מי בעד ההסתייגות? מי נגד? הסתייגות לא התקבלה.

לזה אני הצטרפתי בסדר? להסתייגות הזאת. ההסתייגות על הערבות מדינה אני הצטרפתי.

הסתייגות 22, התווסף סעיף כדלהלן, על מנת להגדיל את האטרקטיביות של קרנות הריט למשקיעים מוסדיים, יתאפשר לקרנות הריט לשחלף את הדירות להשכרה בתוך תקופת העבודה הנדרשת, כלומר תקופה מינימלית של 10 שנים.

רגע אבל תוסיף לזה ובתנאי ש-, אני לא יודע איך לנסח את זה, שזה יגיע בסוף ל-25 שנה וכל שנה שהריט מוכרת מוקדם יותר, הרוכש מתחייב ליותר שנים.

אפילו יותר אין לי בעיה, העיקר שימכור אותה לשחלוף הזה.

הצבעה
ההסתייגות לא התקבלה.


מי בעד? מי נגד? לא התקבל.

אני גם הצטרפתי לזה, היועץ המשפטי. שתי ההסתייגויות האחרונות. אני אומר השאלה אם אתה רוצה שאני אגיש כהסתייגות את מה שהצעתי עכשיו או לא. תקשיב רגע, יכול להיות שלך יותר טוב, אם אני אגיש את זה כהסתייגות, גם אם תפילו את זה, נגיד רביזיה ואז לא תצטרך לעשות רביזיה, כי אתה לא צריך רביזיה לכל החוק, אתה יכול רק לעשות רביזיה על ההסתייגות - - -

זה סעיף אחד, אין לזה משמעות.

איך שאתה רוצה, אני סומך עליך, אין לי סתם להגיש הסתייגות, אתה יודע מה איכפת לי אני אגיש את זה כהסתייגות בסדר? היועץ המשפטי, אני לא יודע איך כרגע להגיד לך אם מנסחים את זה כי צריך להפנות לסעיף הרלבנטי בפקודת מס הכנסה, הרעיון הוא במקום למחוק את המשפט ויתן ערובה להנחת דעתו של המנהל, למחוק את זה במקום זה לכתוב שבמידה והמוכר לא עמד בתנאי הרוכש סליחה, לא עמד בתנאי ומכר לפני פחות מ-10 שנים - - -

פשוט למחוק את ההתייחסות לערובה.

לא, אבל אני נותן חלופה, הם מפחדים מה יקרה אם החברה תפשוט רגל, אז אני רוצה לתת ל-15 אחוז מס רכישה הזה מעמד של כמו שיש למס הכנסה, שהוא נושה מובטח שבמקרה של פירוק או פשיטת רגל או משהו.

הצבעה
ההסתייגות לא התקבלה


מי בעד ההסתייגות? מי נגד? לא התקבל.

יש לנו הסתייגות של חבר הכנסת קיש שהוא לא הגיע. הגיש הסתייגות אבל הוא לא נמצא פה.

אני רוצה להצטרף להסתייגות שלו אפשר?

אין בעיה, אפשר הכול.

ההסתייגות היא בסעיף 64 א 3 א 5 א במקום 95 אחוז משווי כלל נכסיה יבוא 80 אחוז משווי כלל נכסיה.

ההסתייגות של חבר הכנסת קיש מתייחסת לא לחוק הזה, אלא מתייחסת לקרנות מניבים ושם הם מבקשים בעצם להגדיל את אחוז הייזום שלהם בפרויקטים זה פחות רלבנטי לחוק הזה.

הצבעה
ההסתייגות לא התקבלה


מי בעד ההסתייגות? מי נגד? ההסתייגות לא התקבלה.

עכשיו להסתייגויות של הרשימה המשותפת. בהערות שלכם יש רשימה שהם מדברות על הסתייגויות של 66 סעיפים שונים.

ההסתייגות הראשונה היא - - אני מדבר בלי החילופין - - -

אבל בפרק שלנו יש 66 סעיפים, אז למה אתם מתייחסים? ההסתייגויות אני לא מבין למה התייחסתם.

- - -

אי אפשר להצביע על החוק כי יש רביזיות.

אנחנו נתכנס כאן בארבע וחצי כדי להצביע על הרביזיות, אלא אם כן אתם תמשכו את הרביזיות ואני אגיש רביזיה על החוק בכל מקרה, אז מה שאתם רוצים.

תשאיר את הרביזיה אז יהיה להם זמן לבדוק.

חצי שעה. אז חוזרים בארבע וחצי וחוזרים לרביזיה.


(הישיבה נפסקה בשעה 16:00 ונתחדשה בשעה 16:32.)

הפסקה לתקופת ארעי בהכנסות. יכול להיות שגם על הרוכש - - -

אני מבקש שנצביע על הרביזיות להסתייגויות, חבר הכנסת אזולאי אתה רוצה לנמק?

אתה אומר שהגעתם להבנות, בצלאל?

לא, בשלישי הגענו להבנות.

ברביזיה הסתייגות מספר 19 של חבר הכנסת אזולאי בשם ש"ס.

מי בעד הרביזיה? להרים את היד. מי נגד? מי נמנע? הרביזיה לא התקבלה, אתה רואה?

רביזיה להסתייגות 21.

הצבעה
ההסתייגות לא התקבלה


מי בעד הרביזיה? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות לא התקבלה.

הסתייגות 22.

הצבעה

הרביזיה לא התקבלה


מי בעד הרביזיה? מי נגד? הרביזיה לא התקבלה.

הסתייגות של חבר הכנסת סמוטריץ'. אתה חוזר בך?

לא, תשאיר אותה, אבל לא צריך את הרביזיה. תשאיר את ההסתייגות אבל לא צריך רביזיה, אני מושך את הרביזיה.

ורביזיה להסתייגות של חבר הכנסת קיש וחבר הכנסת אזולאי.

הצבעה

הרביזיה לא התקבלה


מי בעד הרביזיה? מי נגד? הרביזיה לא התקבלה.

סתם מטריחים אותך אתה יכול לשבת פה לבד אנחנו כאופוזיציה לא מצביעים, סתם.

אבל אתם נהנים.

בזמן שאתה פה הופעת בטלוויזיה בשתי וועדות שונות במקביל. מדהים הוא היה עכשיו - - -

אם אפשר לפני ההצבעה על החוק עצמו, ושהם יגידו לפרוטוקול מה שהם אמרו - - -

אבל אני רוצה שיהיה פה מישהו שיגיד, הנה רשות המסים, לעניין הערובה, אני מבקש הבהרה מה שדיברנו בין הדיונים.

מיכאל אסולין רשות המסים. היום בחוק עידוד השקעות הון בפרויקטים של 50 דירות של מכירה בתוך 5 שנים שנדרשת כן יש את האפשרות ואת הסמכות למנהל רשות המיסים לדרוש ערובה כזאת במקרים שבדקתי זה באמת מותאם לנסיבות, היה מקרה ספציפי שהיה ממש לא מזמן שם ביקשו צ'ק ביטחון שישב אצל הלווה, לא ערבות בנקאית ולא הערת אזהרה אלא באמת הסתפקו בצ'ק כזה זה רק מראה את שיקול הדעת של המנהל.

בסדר, אז אני מסכים עם ההבהרה הזאת שלהצעה שהיועץ המשפטי הציע. בהזדמנות הזו מאחר ודבריי לא הובנו כהלכה ביון הקודם, לגבי רצינותו אני כמובן חוזר בי.

טוב אז אני רוצה להעלות להצבעה את סעיף 5 בפרק ז' בחוק ההסדרים, 51, מי בעד החוק? להרים את היד, מי נגד? מי נמנע? החוק אושר בוועדה בקריאה שנייה ושלישית ויעבור במסגרת חוק ההסדרים למליאה, הרביזיה התקבלה וגם אני מגיד רביזיה על החוק. אנחנו נחזור לדיון על פרק ט' בחמש ורבע.


הישיבה ננעלה בשעה 16:36.