פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



3
ועדת הכספים
18/10/2021


מושב שני



פרוטוקול מס' 123
מישיבת ועדת הכספים
יום שני, י"ב בחשון התשפ"ב (18 באוקטובר 2021), שעה 9:00

1. הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2021, התשפ"א-2021
2. הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2022, התשפ"א-2021

חברי הוועדה: אלכס קושניר – היו"ר
ולדימיר בליאק
אימאן ח'טיב יאסין
אחמד טיבי
מאיר יצחק-הלוי
עופר כסיף
נעמה לזימי
יעל רון בן משה
ג'ידא רינאוי-זועבי
נירה שפק

ינון אזולאי
קרן ברק
בועז טופורובסקי
אופיר כץ
אופיר סופר
בצלאל סמוטריץ'
קטי שטרית

מרב מיכאלי - שרת התחבורה והבטיחות בדרכים

מיכל פרנק - מנכ"לית משרד התחבורה

ענבר הרשקוביץ - ראש מטה מנכ"לית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

נתאי הלפרין - יועץ בכיר למנכ"לית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

נועה ליטמנוביץ' - מנהלת אגף בכירה כלכלה לתחבורה ציבורית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

אבנר פלור - סמנכ"ל בכיר מינהל תנועה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

אבי דרוט - מנהל אגף תקציבי פיתוח, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

אסף אשר - מנהל אגף בכיר תשתיות ותיאום, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

שי קדם - מנהל אגף תכנון תחבורתי, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

דוד טמיר - יועמ"ש בפועל, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

אריאל הבר - רפרנט תחבורה באג"ת, משרד האוצר

שיר שפר

טמיר כהן

יפעת קדם



הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2021, התשפ"א-2021, מ/1441

בוקר טוב לכולם, היום ה-18 באוקטובר 2021, י"ב בחשון, אני שמח לארח אצלנו כאן את שרת התחבורה עם הצוות שלה. במסגרת דיוני התקציב אנחנו מזמינים לכאן שרים כדי שיציגו את תכנית העבודה שלהם בהלימה, כמובן, לתקציב 2021 ו-2022. גברתי השרה, ברוכה הבאה.

ברוכות הנמצאות והנמצאים.

האמת שזה מאוד סמלי שהדיון הזה נדחה בחצי שעה בגלל מה שקורה בכבישים. אני מאוד מקווה שאחרי שנשמע את ההצגה שלכם נצא אופטימיים יותר. גברתי השרה, בבקשה.

תודה רבה. מאוד מאוד שמחה להיות כאן עם חברות וחברי ועדת הכספים. צריך להגיד שאת הפקקים ירשנו, וירשנו פקקים מפוארים מאוד מאוד. התקציב שאנחנו מביאות ומביאים לכם הבוקר הוא תקציב התחבורה הגדול ביותר, הוא תקציב שונה בתכלית מתקציבי תחבורה קודמים. הוא באמת תקציב של מהפכה, משום שהוא הופך את סדר העדיפויות לחלוטין. לאורך כל השנים היה מקובל ששמו כאן, הסתכלו, תכננו, השקיעו, פיתחו בהסתכלות על כלי הרכב הפרטי, האוטו שנוסע, כמה כבישים יהיו בשביל האוטו לנסוע בהם. היום אנחנו הופכות את הדבר הזה לחלוטין, אנחנו שמות ושמים את הרכב הפרטי בתחתית סדר העדיפויות שלנו, אנחנו שמות את האזרח והאזרחית כהולכת והולך רגל בראש סדר העדיפויות, בראש הסולם. גם אם יש לכם אוטו, גם אם יש לכם נהגת או נהג, גם אם יש לכם במשפחה ארבע מכוניות, בסוף בשביל להגיע מהאוטו לכל מקום אתן צריכות וצריכים ללכת ברגל. אני רוצה שתהיה מוטיבציה כמה שיותר ללכת ברגל, כמה שיותר לנסוע באופניים, שתהיה אפשרות ושיהיה רצון כמה שיותר להשתמש בתחבורה ציבורית, בהיסעים של הרבה מאוד אזרחיות ואזרחים, כדי שנוכל להגיע לכל מקום ביעילות, במהירות, ושיהיה לנו נעים מאוד לעשות את זה.

המשמעות של תקציב התחבורה הכי גדול הוא גם תקציב הפיתוח הכי גדול של ממשלת ישראל, אדוני היושב-ראש, מבחינת פיתוח כלכלי. התקציב הזה הוא תקציב פיתוח עם רגישות מאוד גדולה לאזרחיות ולאזרחים, עם רגישות מאוד גדולה ומוכוונות לשירות של הציבור, עם רגישות מאוד גדולה לסביבה. את שלושת הדברים האלה אני אומרת עם קווים חזקים מתחת. עוד פעם - הליכה, אופניים, כלים קלים, תחבורה ציבורית שתהיה מגוונת בהרבה ויהיו בה הרבה יותר אפשרויות חוץ ממה שאנחנו משתמשות ומשתמשים היום. המטרה היא לגרום לכולם להשתמש כמה שיותר בכל הדברים האלה. תחשוב על זה שכל משפחה שנצליח לגרום לה לוותר על אוטו אחד תחסוך מינימום 2,000 שקל בחודש, דבר שגם מבחינה כלכלית מאוד מאוד כדאי, עוד לפני שדיברנו על הרווח מהתוצר הלאומי הגולמי וכו'.

התקציב הזה הוא גם התקציב הכי גדול במובני סובסידיה. חברות וחברים יקרים, זה תקציב שנותן כסף לאזרחיות ולאזרחים, אשכרה כסף. אנחנו שמות ושמים בשירות ובתשתיות, שהן סבסוד הנסיעה של כל אזרחית ואזרח בתחבורה הציבורית, סכומים חסרי תקדים, משום שאנחנו רוצות ורוצים לעודד כמה שיותר מאיתנו להשתמש בתחבורה ציבורית.

זאת הפעם הראשונה שמשרד התחבורה מביא תכנית חמש שנתית לתחבורה ציבורית. תכנון לטווח ארוך זה חשוב, ואכן אנחנו מביאות את תכנית המטרו ומסתכלות ומסתכלים קדימה על תשתיות, אבל אנחנו פעם ראשונה אומרות שכאן ועכשיו צריך לעבוד בשביל שבטווח הקצר והבינוני יהיו תשובות, שבשביל שבטווח הקצר והבינוני תהיה הקלה. התכנית הזאת צריכה לעשות את זה.

אני רוצה להגיד מילה על שיתוף הפעולה שיש לנו עם שר האוצר ועם הצוות של האוצר שבאמת הבינו את מה שנדרש כאן והתגייסו לדבר הזה בסכומים חסרי תקדים. אנחנו מביאות תכנית חמש שנתית שבצידה יש גם את אגרת הגודש שמותנית בהתקדמות שלנו בתחבורה ציבורית, ביכולת שלנו לספק את האלטרנטיבות לתנועה במרחב בצורה מיטבית. לנו יש את הכלים להחליט מתי היא תיכנס לתוקף. התקציב הזה מביא לכולנו אפשרויות חדשות ואמיתיות.

גם המשרד משנה את כל תפיסת העולם שלו, את כובד המשקל שלו, את תשומת הלב שלו, את ההתייחסות ממה שהוא היה רגיל לעשות.

אני שמחה להציג את מנכ"לית משרד התחבורה, מיכל פרנק, שהייתה הרבה שנים בממשלה, הלכה למקומות אחרים, ועכשיו חוזרת בגדול. בקשה.

כמו ששרת התחבורה ציינה, אנחנו מדברים על שינוי תפיסתי. ברגע שיש מעבר ודגש מאוד חזק לתחבורה ציבורית, התרגום של זה הוא לתשתיות תחבורה ציבורית. המשרד היה מאוד מורגל במבנה שלו ובמוכוונות להיות מחולק בין תשתיות, שזה כבישים ומחלפים, לבין תפעול תחבורה ציבורית. היום אנחנו צריכים לעבור לעבודה הרבה יותר מתואמת, עבודה שאומרת שרוב התשתיות ומרבית ההשקעה בתשתיות בשנים הקרובות יהיו בתשתיות לתחבורה ציבורית. כדי שהרכבת תגיע מהדרום למרכז, צריך להיות על מה לנסוע ביעילות, ולכן זה מתורגם לנתיבי תחבורה ציבוריים יעילים, לרשת של נתיבי תחבורה ציבוריים ולדברים פחות אטרקטיביים. אוטובוסים ורכבות צריכים מקום לישון בלילה, הם צריכים טעינה. כשמדברים על מעבר לתחבורה ציבורית חשמלית, צריך מקום טעינה. צריך מסופים נגישים, נוחים וידידותיים לסביבה לתושבי מדינת ישראל, כדי לעשות קווים אופטימאליים ממקום למקום ולשפר את האמינות ואת התדירות של התחבורה הציבורית. זה דורש מכל הענפים השונים במשרד שלנו לעבוד משלב החשיבה והתכנון אל עבר הביצוע והמעבר למכרזי שירות וקיום השירות לאזרח. אנחנו משתדלים להפוך את הפירמידה לא רק מבחינת המדיניות העליונה שאומרת עדיפות לתחבורה ציבורית, גם מבחינת לחשוב על עצמנו כגוף שנותן שירות, לא גוף של תשתית או תפעול. זאת אומרת, להסתכל על הכל מנקודת המבט של האזרח, התושב, המשתמש, ולגזור מזה אחורה מה זה אומר, מה התוצר הסופי שאנחנו רוצים לתת לו, איזה תועלת אנחנו מעניקים לאזרח. כמובן שהדברים האלה הם שינויי תפיסה, שינויי מבנה ארגוני ועבודה משותפת. הרבה מזה זה פשוט רצון טוב ומוכוונות, מה שלאט לאט נותן את אותותיו. הקמנו עכשיו צוות שנקרא המאיץ, שזה צוות בין אגפי שעוסק באלמנטים של תכנון וחשיבה על מסופים, צירי אופניים, צירי העדפה שזה נת"צים למיניהם, וכן הלאה.

אני רוצה לדבר עכשיו על התקציב. אני אדבר גם על הטווח המיידי, שאלה תקציבי 2021 ו-2022, וגם על תכניות החומש. כל זה נמצא בהסכמים שלנו עם האוצר ומאוד רלוונטי לדיונים שאתם מנהלים פה בתכנית הגודש, שהיא התמונה המשלימה שלנו הייתה חשובה ביותר ומבחינתנו היא תנאי הכרחי.

אגרת הגודש קיבלה הרבה תשומת לב ציבורית, כי זה דבר חדש, זה דבר שהוא גזירה, זה משהו שהוא מאוד מאובחן, אבל המאסה העיקרית, ותיכף תראו את זה גם במספרים, היא התוספות לשירות ולתשתיות של התחבורה הציבורית. זאת המאסה בסכומים ובעבודה. יותר קשה לנסח את זה בכותרת, כי זה דבר שנבנה בהדרגתיות, הוא סיזיפי, הוא לא סקסי. מדובר על להוסיף אוטובוסים, אוטובוסים חשמליים, נתיבים ציבוריים, להתווכח על חניה. אגב, כסף ייעודי הבאנו בתקציב הזה להכשרה ולהשקעה בנהגות ובנהגי אוטובוסים, בשעות המנוחה שלהם, במסופים שלהם. הרבה יותר קל להגיד אגרת גודש, אבל זה הדבר הקטן. הדבר הגדול זו המהפכה בתחבורה ציבורית.

נכון מאוד. בשנת 2022 יהיה למשרד התחבורה תקציב שיא של 38 מיליארד שקל. אנחנו מרגישות את כובד המשקל על כתפנו. האחריות היא כבדה ליישם את הכסף הזה שהוא בעצם תזרים, כסף שייצא. חלק ממנו הוא המשך פיתוח והשלמה של פרויקטים, חלק ממנו זה תקציבים נוספים.

תראו את החלק הצהוב של כבישים ואת החלק הירוק של תחבורה ציבורית.

זה עוד יותר קיצוני מזה, כי חלקה הגדול של תכנית החומש הוא נתיבי העדפה, תחבורה ציבורית, חניונים. אין פה כמעט כבישים.

יש לנו תוספות מצטברות של שבעה וחצי מיליארד שקל לשירות, זאת אומרת, עוד תדירות, עוד נסיעות. מי שאינו לגמרי מודע, למרות שהוועדה הזאת בטח מכירה, אוטובוסים מסובסדים על ידי כולנו, על ידי המדינה, בין 50% ל-70%. זה אחד הדברים שאנחנו גאות בו מאוד, כי זה לא דבר שקל לחברנו מהאוצר. מבחינתם זה קודם כל תקציבים לבסיס, שאלה תקציבים שמצטברים וממשיכים הלאה. צריך להבחין בין זה לבין השקעות חד פעמיות בתשתיות שיש להן תועלת כלכלית ישירה. אנחנו מאמינות שההשקעה הזאת, מעבר לתועלת האישית של שיפור איכות החיים, איכות הסביבה וגם הבטיחות של תושבי מדינת ישראל, מביאה תועלת כלכלית. אם זה יחליף את הרכב הפרטי, זה יפחית את הגודש בכבישים, יקצר את זמן הבטלה בפקקים, וגם יועיל למשק.

46 מיליארד הם בתכנית חומש לפיתוח הרכבת. זה מאוד מאוד חשוב, כי רכבת היא אלמנט ההסעה ההמוני שמחבר את הפריפריה למרכז. ההשקעות כאן הן עצומות. מדובר פה ביכולת להעלות את הקיבולת, להכפיל נתיבים במקומות הקריטיים, לעשות מסילות כפולות. זה יאפשר להגביר תדירות. היום יש פקק באיילון לרכבת רק בגלל אי היכולת להוסיף רכבות. כמו שאתם יודעים, אנחנו משקיעים בחשמול של הרכבת, מה שיביא לטכנולוגיה יותר טובה, יותר מהירה ופחות מזהמת. שישה מיליארד שקל הולכים לנתיבי תחבורה ציבורית. זאת אומרת, או להוסיף נתיבים מיועדים לתחבורה ציבורית, או לסמן נתיבים לתחבורה ציבורית פלוס אכיפה שלהם, על מנת לאפשר לנסיעה בתחבורה הציבורית להיות יותר אטרקטיבית מאשר להיכנס לרכב ולנסוע. 2.8 מיליארד שקל הם כסל רחב שאנחנו כוללים בו תחזוקה של כבישים, מוקדי סיכון, סלי בטיחות לרשויות המקומית, שיפור התשתיות באופן שיבטיח את זה. שני מיליארד שקל מתקציב המשרד הולכים לצמצום פערים בחברה הערבית. סך הכל תראו תכנית של חמישה מיליארד שקל, שבקרוב תאושר בממשלה, במסגרת 923 שכולם מצפים לה. שני מיליארד שקל לשבילי אופניים, ופה הכוונה היא להפוך את זה לאלטרנטיבה במקומות קצרי טווח שמחברים את תחנת הרכבת לתחנות המטרו עם נקודת הקצה. זה מאפשר לאנשים לעשות את זה בנועם ובבטחה.

ובכל הארץ.

220 מיליון שקל - להכשרת נהגים ונהגות לתחבורה ציבורית ולמסופים. כל הדברים האלה הם הכרחיים, על מנת לאפשר תחבורה ציבורית טובה ויעילה. 90 מיליון שקל הולכים להנגשה של תחבורה ציבורית, כש-35 מיליון מתוכם לחברה ערבית. מדובר בהנגשה של אוטובוסים, תחנות וכדומה. יש מעל מיליארד שקל במצטבר לאלמנטים של קישוריות ומתחמי תחבורה משולבים, שאלו תחנות שמחברות בין הרכבת למטרו ומסוף האוטובוסים כדי למקסם את היכולת של האדם לעבור מנתיב לנתיב ולהגיע למחוז חפצו ביעילות.

האם בתכנית החומש יש לפרפריה-מרכז את מה שעשית לחברה הערבית?

עוד לא, כי חלק מהדברים הם בתכנון.

בשביל זה אמרתי "כמו החברה הערבית", כי השאר גם משרת את החברה הערבית.

אנחנו נשמח לשתף. עוד אין לי את זה, כי מדובר בשילוב בין הרבה מאוד תכניות שונות שחלקן עוד בעבודה. הרבה מהדברים האלה קיבלנו כסלים שמאפשרים לנו את הגמישות. חלק ממה שאנחנו רוצים לעשות זה ליצור חבילות, מן תכניות גג ליישובים כך שיהיה אימפקט יותר משמעותי. זאת אומרת, לא רק לפזר את הכסף בקטן, אלא לנסות ליצור איזו שהיא תכנית משותפת עם ראשי רשויות. חלק מזה זה קולות קוראים, לכן אנחנו עוד לא יודעים להגיד הכל.

ההוצאה הצפויה שלנו בסוף השנה היא הוצאת שיא. כל הכבוד למשרד ולחברות הביצוע. צריך לנסוע בכבישים או לעמוד בפקקים כדי לראות את כל העבודה בכל מקום. כל המטרה היא לשפר את התשתיות כדי שיוכלו לשרת אותנו. 19 מיליארד שקל מתחלקים בין כבישים לבין תחבורה ציבורית, כאשר אנחנו מדברים על השקעה משמעותית בהסעת המונים שזה בין היתר הרק"לים.

כבר ב-2022 אנחנו מדברים על כמעט ארבעה מיליארד שקל שמופנים לתחבורה ציבורית. השינוי כבר כאן, הוא יורגש, על אף שאנחנו מדברים על השקעות על פני חומש. זה הולך ועולה, כי יש דברים שצריכים להבשיל. יש סבסוד של המדינה בקווי האוטובוסים, ברכבות וברק"לים.

איך יכול להיות שהעלייה מ-2024 ל-2025 היא פחות מ-700 מיליון שקל, אם בחוק מס הגודש קבענו שלפחות 700 מיליון שקל הולכים לתוספות שירות?

זאת שאלה טובה.

אני מזכיר לך, היושב-ראש, שאז כבר אמרנו שזו פיקציה.

זו לא פיקציה, זה חלק מהמקורות של האוצר. קיבלנו הבטחה לתוספות.

הכנסנו סעיף בחוק שאומר שיהיה סעיף תקציבי מיוחד לחוק התקציב כך שלפחות 700 מיליון שקל ילכו לסובסידיה, לא לדברים אחרים. לפחות תראו מ-2024 ל-2025 תוספת של 700 מיליון שקל.

א', זה מצטבר, וב', חלק קטן מזה בא מהמקורות שלנו, הרבה תוספתי. חלק מזה, מבחינת האוצר, זה הגודש. אתה יודע כמה קשה לעשות את הקפיצות האלו, כי חסרים לנו נהגים, חסרים לנו אוטובוסים, אין מספיק נת"צים. בכוונה לקחנו עלייה מדורגת, אבל אנחנו מאמינים שתהיה השפעה, ואנחנו עובדים על זה מאוד מאוד קשה, משמעותית לפני כניסת הגודש. שנת 2024-2025 היא קריטית, לכן בתזכיר החוק שהונח בפניכם יש אפשרות לשרים להאריך.

אנחנו חושבים שתהיה לאוצר בעיה תזרימית מהכיוון השני. אם תסתכל בסיכום התקציבי, אנחנו דורשים מהם לקבל את הכסף של ההכנסה של אגרות הגודש עוד לפני.

זה לא הדיון. בסוף זה אומר שאתה יכול לאשר את הסעיף הרלוונטי באגרות הגודש כמו שהוא, כי הסעיף אומר שמ-2024, אם תיגבה האגרה, צריכה להיות שורה בתקציב של 700 מיליון שקל תוספת לתוספות שירות.

שנת 2024 ו-2025 זה עדיין תכנית, זה לא תקציב. אנחנו לא מאשרים עכשיו תקציב ל-2024 ו-2025. אם נעביר את זה בחוק, משרד האוצר ומשרד התחבורה יהיו מחויבים לעדכן את זה בתקנה הרלוונטית. אתה יודע, זה ביצה ותרנגולת, אם נעביר את החוק - זה יקרה.

אני חושב שהבנת מצוין למה התכוונתי.

אנחנו מקבלים לזה קדם מימון. אם זה יהיה ב-2023, נקבל קדם מימון ל-700 מיליון האלה. כל ה-700 מיליון יממנו את הסובסידיה. אתה רואה הרי שעד הכניסה של האגרות גודש יש גידול יותר משמעותי מה-700.

בסוף לכסף אין צבע. הסעיף הזה של ה-700 הוא דקלרטיבי, לא מעבר לזה.

יהיה לו ממש צבע. זה אפילו יהיה הוצאה מותנית בהכנסה. זה חוקית לא מוגדר ככה, אבל אצלנו בתוך התקציב זה ממש ברמת ההכנסה. זה בנוי ככה שזה לא יהיה עד הסוף.

גם זה לא נכון ולא מתאים לחוק מס הגודש, כי הייתה כאן אמירה חד משמעית שברגע שהוא מוגדר כמס ולא כדמי שימוש אין קשר בין הוצאה להכנסה.

אנחנו לא נתנה את ההוצאה על הסובסידיה ועל הפעלת השירות של התחבורה הציבורית בהכנסה מותנית.

התחזיות שהציגו לכם באוצר ממס הגודש הן הרבה יותר גבוהות מה-700. אנחנו אמרנו: חברים, אנחנו אפילו לא מתכוונים להתקרב לתקרה, אתם צריכים להבטיח לנו את התוספות שאנחנו צריכים לתועלת התחבורה הציבורית.

אם תסתכלו על המגמה של 2022 והמגמה לקראת סוף החומש, אתם רואים שיעורים של עשרות אחוזים בכל האלמנטים של השקעה בתשתיות, ברכבות, ברק"לים, בנתיבי תחבורה ציבורית, בשירות אוטובוסים. זה לא כולל את המטרו, שיש דיון ועדה במקביל שמדבר על עשרות מיליארדים של השקעה בתשתיות. בכוונה לא הכנסנו את זה לפה, כי זה טרם אושר וגם טיפה מעוות את המספרים. לא רצינו לבלבל את היוצרות.

מה שדיברנו עליו עד עכשיו זה תוספות השירות, המיליארדים המצטברים שמגיעים ב-2026 ל-2.5 מיליארד שקל מצטבר תוספת לבסיס. זה בנוסף לסבסוד התחבורה הציבורית – הנסיעות, האוטובוסים, רכש, תשתיות, רכבות ורכבות קלות - של כמעט 10 מיליארד שקל.

אתם רואים שבשנת 2021 הסובסידיה כבר עלתה משמעותית. אם תסתכלו על 2022, אנחנו מדברים על תוספת של 11.7 מיליארד. הסוגיה שהושפעה במיוחד מהקורונה - למעט התעופה - הייתה סוגיית עלויות התחבורה הציבורית בתקציב של משרד התחבורה בשל הירידה בפדיון בגלל נסועה נמוכה. הסגרים הורידו את שיעור הנוסעים ואת התדירות. עדיין, לצערנו, לא הגענו לתפוסה מלאה בתחבורה ציבורית, לכן יש פה איזו רשת ביטחון שאנחנו צריכים להשלים למפעילים בשל נסועה הרבה יותר נמוכה מהצפוי. הפער האמיתי, אם אתם מסתכלים מבחינת שירות, שיהיה בין 2021 ל-2022 הוא קרוב ל-700,800 מיליון שקל תוספות לשירות אמיתי.

שמעתם בשבועות האחרונים על האלימות הנוראה כלפי נהגי אוטובוסים. זאת תופעה שאנחנו לא יכולות לקבל, לכן אנחנו עובדות עם בט"פ כדי לנסות ולהחמיר את הענישה, להחמיר את האכיפה כנגד גורמים אלימים כלפי הנהגים. אנחנו רואות את הנהג כעובד ציבור.

הגשתי הצעת חוק בשיתוף השרה לתיקון מעמד הנהג.

זה צעד אחד מיני רבים שאנחנו חייבות וחייבים לעשות. היום נהג או נהגת אוטובוס זה בכלל לא מקצוע מוסדר, זה לא מקצוע שיש לו קריטריונים ברורים, דרישות סף ברורות, וההכשרה שלו שונה ממפעיל למפעיל. יש הרבה עבודה לעשות כדי להעצים אותם. אני לא משתגעת על המילה "העצמה" באופן רגיל, אבל אני חושבת שבמקרה הזה זה דבר נכון. צריך לתת להם כלים יותר טובים, לתת להם תנאים יותר טובים, ובמקביל - לשפר את היחס של הציבור לאנשים שעושים את העבודה המאוד חשובה הזאת. מי שמאפשרות ומאפשרים את כל הדבר הזה שאנחנו מדברות עליו, את כל התשתיות, ומי שבסוף צריכים לקחת את ההגה לידיים ולהסיע בבטחה ובצורה יעילה ציבור עצום שעות על גבי שעות ביום הם האנשים שאנחנו צריכות לדאוג להם.

בהקשר הזה אנחנו עובדים על תכנית כוללת. אנחנו מדברים על שיפור מעמד הנהג, מעבר לתודעה ולתנאי השירות, כדי להפוך את זה למקצוע יותר אטרקטיבי. אנחנו נצטרך לגייס אלפי נהגים, על מנת לאייש ולנהוג בתוספות השירות שאנחנו מדברים עליהן.

כרגע חסרים במערכת כ-4,000 נהגים. תוך כמה זמן אתם חושבים שאפשר יהיה לגייס? האם יש תכנית עבודה לגיוס הנהגים האלה? בעבר לא הצליחו בזה. האם יש לכם יעדים עם לוחות זמנים מסודרים?

אנחנו עובדים כרגע על תכנית מבחינת התוכן בכל ארבע הסוגיות שאתם רואים פה. אנחנו נדאג שלוחות הזמנים יסתנכרנו עם העלייה בתוספות השירות.

זה חייב להיות עכשיו, כי במס הגודש אנחנו הולכים להכניס את שיפור התחבורה הציבורית.

אל תשכחו שאנחנו צריכים לעדכן מכרזים של המפעילים האזוריים. לדבר הזה יש תהליכים והשלכות מכל הכיוונים. אני לא בטוחה שהשכר זו הבעיה. יש כאן שאלה של תנאי שירות כלליים, של המתח על הכביש.

גם שעות עבודה על הכביש.

יש את השאלה אם בסוף יש מסוף התרעננות ראוי, שזה חלק מתשתיות שצריך ליצור. יש שאלה של שעות עבודה, מתח ולחצים, הכשרה וגיוס. כ-70% מנהגי האוטובוס היום הם מהחברה הערבית. זו עוד סיבה להשקיע. אנחנו רואים בזה גם הזדמנות לשפר את התנאים של התעסוקה כדי להפוך את זה ליותר אטרקטיבי.

זה דבר שגורם לבעיה, כי כשיש למגזר הערבי חג, לפעמים החג חופף לחגים שלנו ואז יש לנו מחסור בנהגים. צריך לעבות את זה משני הצדדים כך שכשלהם יש חג, אנחנו יכולים לתת את הגיבוי, וכשלנו יש חג, הם יכולים לתת את הגיבוי. זה אחד הדברים שגורמים לאחת הבעיות הקשות בתחבורה, ואנחנו רואים את זה במיוחד בריכוזים גדולים כמו הריכוז במגזר החרדי.

לצערנו הם גם סובלים לפעמים מאלימות על הרקע הזה.

כמו במזרח ירושלים.

אנחנו עובדים על תכנית בכל ההיבטים – הכשרה, תודעה, שיפור התנאים הפיזיים. זה אחד האתגרים הגדולים שלנו.

חבר הכנסת אזולאי, אנחנו במשרד בקושי ארבעה חודשים. זמן רב מתוך ארבעת החודשים היינו צריכות להכין את התכניות האלו. חלק מהמו"מ שלנו מול האוצר היה התעקשות על תקציב ייעודי לטיפול בסוגיית הנהגים והנהגות. אני לא יכולה להסביר לך כמה זה היה חשוב לי, כמה התעקשנו על הדבר הזה. אני מבטיחה לך שזה ייצא לפועל.

זה מבורך. אנחנו משתדלים לעבוד בשיתוף פעולה בדברים שיש עליהם הסכמה, לכן אנחנו לא מדברים על 12 שנה אחורה, עדיף לכולם להסתכל קדימה.

יש תקציבים משמעותיים שהולכים לחיזוק התשתיות ושיפור הבטיחות בדרכים. אנחנו כוללים בזה אחזקה של כבישים בין עירוניים. בנוסף לזה, הפרדות מפלסיות ברכבת, שזה ממש נטו על מנת לשמור על החיים, טיפול במוקדי סיכון במישור העירוני, סל בטיחות עירוני.

אני רוצה לדבר על כמה פרויקטים של המשרד שהם פחות בומבסטיים בהיבט התקציבי והם משמעותיים. כפי שהשרה הצהירה לפני שבוע ובעקבות כמה אירועים מאוד קשים, אנחנו נקדם במהירות רבה את התקנות להחמרת ענישה על עבירות חמורות ונהגים מועדים. ממש בקרוב נשתדל להניח מחדש תיקון שאנחנו עובדות ורואות אם יש עוד מקום לעדכן אותו. נניח אותו בשבועות הקרובים בכנסת. את פרויקט טכוגרף דיגיטלי בחרנו כפרויקט דגל השנה. זה אחד מהדברים, כמו שהשרה ציינה, לא סופר אטרקטיביים, אבל מאוד מאוד חשובים. לגבי הקופסה השחורה של האוטובוסים והרכב הכבד תהיה טכנולוגיה חדשה שהופכת אותם מאנלוגי לדיגיטלי. כך הרבה יותר קל לעקוב, זה מאפשר למידה, מעקב ותחקיר לאחר אירועים של הרכב הכבד. זה פרויקט שנצטרך לפתח את היכולת לבצע אותו בארץ, להתקין אותו בכל האוטובוסים וברכבים הכבדים. זה יהיה במהלך השנה.

אנחנו מתחילים תכנון מפרצי מנוחה בצד הדרך. לאט לאט נוסיף את זה כתקן או פרוטוקול בכל הכבישים, על מנת לאפשר התרעננות ונסיעה בטוחה. למעקות בטיחות לאופנועים, שזה משהו שחבר הכנסת טופורובסקי מאוד לחץ עליו, נתנו השנה עדיפות, נשים אותו גם בתכניות שלנו בשנה הבאה. יש מעורבות מאוד גבוהה בתאונות, לצערנו, של נהגים ברכב דו-גלגלי. הם פגיעים יותר כשהם מעורבים בתאונות. זו דרך אחת להגן עליהם במקרה וזה קורה. גם אוטובוסים מעורבים יותר בתאונות. התכנית שלנו לשיפור מעמד והכשרת הנהגים אמורה לתת לזה מענה. הגורם המרכזי והחשוב ביותר זה מוקדי סיכון, כבישים בטיחותיים וחיזוק הרלב"ד שצריך חיזוק ניהולי וחיזוק בהנהגה שכרגע היא מאוד דלילה.

בבטיחות בדרכים חייב להיות טיפול הוליסטי. טיפול הוליסטי שכולל את האכיפה, את הענישה, את החינוך, את התשתיות, את הרכבים הדו-גלגליים, את הרכבים הרגילים, את הרכבים הכבדים, את הקורקינטים החשמליים, את האופניים החשמליים. טיפול הוליסטי עם תכנית ארוכת טווח. אני מקווה שמה שלא היה הרבה מאוד שנים יהיה בפעם הזאת.

הדרך הבטוחה ביותר לשמור על משתמשי הדרך היא במעבר כמה שיותר לתחבורה ציבורית. הנסועה עלתה מאוד, כמות הרכבים על הכביש עלתה מאוד, ויש מספר שיא של נהגים צעירים שגם הם מעורבים בתאונות. יש גם יותר ויותר אופנועים. הדרך הבטוחה ביותר זה להיות נוסע בתחבורה ציבורית במקום לנהוג לבד. אנחנו רואים את התכנית הכוללת כמשהו שאולי יותר מהכל יביא לשינוי.

חבר הכנסת טופרובסקי, אתה כמובן צודק במה שנדרש בטיפול בתאונות דרכים. אחת ההנחיות החד משמעיות שלי הייתה שכסף שכן יושקע בכבישים, התעדוף שלו יהיה קודם כל למוקדי סיכון, לתשתיות תחבורה ציבורית במקומות שיש אליהם בעיית נגישות. זה המדרג. זאת אומרת, זה מאוד גבוה בתפיסה, זה לנגד עינינו.

יש תכנית מאוד משמעותית למגזר הערבי. משרד התחבורה מקדיש פה תקציבי שיא וגם נפגש עם תקציבים תוספתיים. מדובר בתכנית של חמישה מיליארד שקלים, מתוכם שני מיליארד מתקציב המשרד. נוספים לזה תקציבים אחרים שיועדו לחברה הערבית. קודם כל, לצמצום פערי תשתיות, לתחבורה ציבורית מותאמת, להנגשה, לכבישים בין עירוניים, להעלאת התודעה לשימוש בתחבורה ציבורית והסברה סביב נהיגה. זה סוד די ידוע שיש שיעור של פי אחד וחצי מעורבות בתאונות דרכים בחברה הערבית. גם בזה יש תוספת של 140 מיליון שקל בתקציב רלב"ד ייעודי לחברה הערבית.

עד עכשיו דיברנו על מה שקרוי אצלנו בעגה האוצרית "סעיף 79", שזה כל ההשקעות בתשתית והשקעות בשירות לתועלת הציבור הישראלי. סעיף 40 הוא סעיף המשרד, הוא תקציב שוטף של המשרד ביחס לעשרות המיליארדים, שלא לדבר על מאות המיליארדים כשיגיע המטרו. הוא צבוע. עשינו כמיטב יכולתנו במסגרת המאבקים הליליים על התקציב לוודא שיש לנו את המשאבים הנדרשים על מנת ליישם את התכנית הגרנדיוזית הזאת. במסגרת הזאת קיבלנו תוספת של כ-60 תקנים, כשבכוונתנו את מרביתם להשקיע בנשות ואנשי מקצוע בתחום התשתיות והתחבורה הציבורית במשרד, התכנון, לחזק את היכולת המקצועיות של המשרד שנשחקו עם השנים, ולתת אגפים ספציפיים אחרים ומגוונים שסובלים מתת איוש ותקצוב וחיוניים למשק הישראלי.

תודה רבה למנכ"לית, לשרה. אנחנו עוברים לשאלות. יעל רון בן משה, בבקשה.

תודה רבה, היושב-ראש, ברכות לשרה ולמנכ"לית, הרבה בהצלחה באתגר הגדול שלקחתן על עצמכן. קיבלתן מצב של קטסטרופה שכולנו חיים בתוכו. משך הזמן שאנחנו כאזרחים ובכלל המשק הישראלי מאבד בדרכים הוא קטסטרופה, אין לי מילה אחרת. אני בטוחה שהתכניות האלו הן טובות ונהדרות, אבל אין לי שום דרך לבחון את זה. לא ראיתי שום יעד שרוצים להגיע אליו. מה רמת המינוע היום ורמת המינוע שנהיה בה בעוד שנה, שנתיים, שלוש? מדברים באוויר על כך שכדאי שנלך ברגל וניסע באופניים. איך נמדוד את עצמנו אם אנחנו בכיוון או לא בכיוון? אלה סכומי עתק שאנחנו הולכים להשקיע כאן. כמה זמן ייקח לתושב נהריה להגיע למקום עבודתו בקריות, בחיפה? היום לוקח לו בערך 50% יותר ממה שלקח לו לפני חמש שנים. האם עוד חמש שנים תהיה הקלה, או שאנחנו צריכים לדעת שדיננו לחיות בפקקים הולכים ומתמשכים, לא משנה כמה אופניים יהיו וכמה שבילים נעשה? אני חושבת שכדאי להביא את זה לפני שמתחילים עם השקעות כאלו.

לא ראיתי פה בכלל השקעות בפריפריה. אני רואה את מה שאתם קוראים לו "השקעות בקו 65 וברק"ל נצרת-חיפה", אבל מדינת ישראל לא נגמרת בנצרת. מעל מיליון אזרחים גרים בגליל. אין פה השקעות ביחס לאוכלוסייה וביחס לצורך. את התכנית למגזר הערבי אני מבינה, יהיו שם כנראה פרויקטים מאוד יפים, אבל אני לא רואה איך זה עוזר לכ-300,000 אנשים שגרים בסביבת נהריה ולאוכלוסיות אחרות. לא ראיתי פה שום דבר שהולך לקרות. כביש 65, מאיזו שהיא סיבה, נגמר בעפולה, למרות שהכביש הזה נמשך עוד מזרחה, הוא כביש אדום, יש בו תאונות כל הזמן, כולל נפגעים רבים. מדינת ישראל כבר השקיעה בקטע המזרחי מיליוני שקלים, כולל העתקה של תשתיות שנעשתה לאחרונה, כולל כריתת עצי אקליפטוס. אני מבינה שזה נגמר. הנהלה חדשה למשרד עוצרת, משאירה את זה כמו שזה, את הכביש כמו שהוא? לא הצלחתי לקבל על זה תשובות בפניות שלי אליכם בארבעת החודשים האחרונים. אני לא יודעת אם זה חלק מהשינוי הארגוני, אבל זה המשרד היחידי שלא השיב לי ולחברי ועדה אחרים. אולי כדאי שהמנכ"לית תיקח את זה לתשומת ליבה. צריך לציין לחיוב את שי קדם שהוא היחיד שעונה, שהוא קואופרטיבי, אפשר לעבוד איתו. מכינים תכניות מאוד מאוד יפות, אבל צר לי, אני לא מרוצה ממה שאני רואה כאן, כי אני לא יודעת לאן זה יוביל אותנו בעוד שנה, בעוד שנתיים. תכניות יפות, לא מעבר לזה.

חבר הכנסת טיבי, בבקשה.

תודה רבה, מכובדי. גברתי השרה וגברתי המנכ"לית, תודה על הסקירה. אני לא יודע למה תמיד מתחילים ברכבות, במסילות וכדומה כאשר הנושא החשוב ביותר הוא תאונות דרכים, הרוגים מתאונות דרכים. 32% מההרוגים בארץ באים מהחברה הערבית, 26% מעורבים בתאונות קשות. מדובר על בעיה בתשתיות בעיקר, אבל גם בצורך בהסברה, בהדרכה.

מה לגבי התכנית לקידום התשתיות והתחבורה בחברה הערבית? מה תוקצב? אני יודע שהשנה תתחיל ב-2022, אבל יש המשך של 922 ב-2021. מה הלאה לשנים הקרובות? תחנת הרכבת טירה-טייבה חייבת להיות מתוקצבת באופן מיידי. זה דבר שמחייב הוספה של 100 מיליון שקל לתקציב המסילה המזרחית. כך גם בקשר למסילת מנשה והקשר לכביש 65 שהוא חוצה ואדי ערה. בכביש 2, בפרויקט הסטה להרחבת הכביש, כולל מחלף ניצן מהכפר ג'סר א-זרקא שסובל רבות מהעובדה שיש לו כניסה אחת, יש דרישה למחלף יציאה כחלק מקטע קיסריה-חדרה.

אני רוצה לומר משהו שכולכם כשאתם נוסעים בכבישים יודעים. אתם יודעים מתי אתם מגיעים ליישוב ערבי כבר מהכניסה ליישוב ומתי אתם מגיעים לישוב יהודי. אגב, גם כשאתם למעלה באוויר אתם יודעים לפי האורות אם מדובר ביישוב ערבי או ביישוב יהודי מתוכנן היטב.

חברת הכנסת ג'ידא רינאוי זועבי, בבקשה.

אני רוצה להתמקד בנושא של תחבורה ציבורית. כשאני מספרת לאנשים שהתחבורה הציבורית נכנסה לישובים הערביים רק ב-2013 אנשים בהלם. אני זוכרת שעבדנו אז מול משרד התחבורה, מול משרד הפנים ומול משרד האוצר, כדי להנגיש את התכנון של התחבורה הציבורית, כולל את תחנות האוטובוס, וביקשנו דבר מאוד מאוד פשוט מהתחבורה - שיבואו מירושלים וייכנסו לישובים הערבים ויראו מה זה יישוב ערבי, מה הטופוגרפיה, מה הסמטאות.

אני מאוד אוהבת את הרעיון של באבל שמאפשר לעלות ולהוריד נוסעים ללא תחנות אוטובוס. אני רק רוצה לבקש להוריד את ההתניה של שמונה נוסעים מינימום. זה יהיה פתרון לסמטאות צרים, זה ייתן מענה להנגשה של התחבורה הציבורית, במיוחד לנשים, זקנים וילדים.

יש נהגות אוטובוסים מהמגזר הערבי. את הפיילוט הזה, שהתחיל לפני כמה שנים, ליוויתי מכמה זוויות. אני רואה שזה מקנה שני בונוסים אדירים לחברה הערבית. א', זו תעסוקת נשים מצוינת בגלל תנאים ושכר, וב', זה משרה בתוך האוטובוס רוגע, ביטחון, במיוחד לנשים ולילדים. אני רוצה לבקש ממך, גברתי השרה, להתמקד במודל של תעסוקה לנשים בכל הנוגע לאוטובוסים.

אני רוצה להעלות את הנושא של הגדרת מקצוע לנהגי אוטובוס. שוחחתי רבות עם נהגי אוטובוס ערבים ויהודים. אני רוצה להתייחס לתקנה 168. היא אומנם קובעת שעות נסיעה מקסימאליות, אבל היא אמורפית מידי. היו נהגי אוטובוס שסיפרו לי שהם הגיעו ל-17 שעות נהיגה רצופות ביום, שזאת פשוט קטסטרופה אם אנחנו מדברים על בטיחות בדרכים.

נושא מאוד כאוב הוא הנושא של דריסה בנסיעה לאחור. בחברה היהודית הייתה בשנים האחרונות ירידה של 43% מסך כל התמותה, אבל בחברה הערבית הייתה עלייה של 16%. יותר ילדים ערבים נדרסים בנסיעה לאחור. 50% מכלל הילדים שנדרסים בנסיעה לאחור הם ילדים ערבים. אני רוצה להפציר בכם לבנות קמפיין של העלאת מודעות, חינוך והסברה בנושא.

חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, בבקשה.

תודה על המצגת ועל האינפורמציות שנתנו. מה שחסר לי בכל המצגת הזאת זה הנושא של מדדים, הערכה, והמטרות שאנחנו מכוונים אליהן מאז תכנית האב שהוצגה לחברה הערבית. החברה הערבית נמצאת במקום מאוד מאוד נמוך. אנחנו צריכים עוד מספר תכניות כמו התכנית הזאת כדי להגיע למצב שאפשר להגיד שאנחנו מתקרבים למה שקיים בתוך החברה היהודית בנושא של תחבורה ציבורית.

הנושא של ההרג בדרכים הוא נושא מאוד מרכזי. כש-62% מההרוגים בתאונות דרכים הם מהחברה הערבית, זה מצביע על המצב. ההרג הזה הוא תוצר של כל מיני מרכיבים. זה קשור לתעסוקה, זה קשור לשעות עבודה ארוכות, זה קשור לכבישים. מה היעד של המשרד בקשר לאחוז הזה?

אני רוצה להתייחס לכבישים ראשיים שחוצים את הישובים הערבים וגורמים לפקקים ולהוצאות. אני יכולה להביא לדוגמה את הכביש הראשי בעראבה שאפשר לחסוך 60 מיליון שקל בשנה בכל הנושא של הפקקים, של הבלאי. ככה גם בכביש חיפה-נצרת שנדרש 100 מיליון שקל כדי לסדר אותו. תוך שנה וחצי אפשר לחסוך את כל הכסף הזה.

נושא אחר שאני רוצה לשים עליו את האור זה הנושא של חניונים ומשאיות כבדות בתוך הישובים הערבים. יש לנו מספיק קושי בכבישים. אין אפילו מקומות חניה לרכבים הרגילים. כמה מהתקציב של המשרד מיועד לרשויות כדי להתארגן בנושא הזה?

הנושא השלישי הוא התעדוף הדיפרנציאלי והתבחינים הדיפרנציאליים לגבי החלוקה של התכנית שהוזכרה. אני זוכרת שכשפניתי בקדנציה הקודמת הייתה תשובה כאילו הישובים קיבלו משהו בשנה או בשנתיים האחרונות ולכן אין אפשרות לתת להם. האם יש תבחינים חדשים שנותנים תעדוף לטופוגרפיה קשה? כולנו יודעים שבתוך הישובים הערבים הטופוגרפיה מאוד קשה והררית. היא מחייבת אפילו בשלב של התכנון ובשלב הראשוני להשקיע הרבה כסף. אם ניתן כסף רק לפי התבחינים הרגילים הם לא יצליחו לעשות את הדברים.

השאלה הבאה שלי היא לגבי תחבורה ציבורית. לא סתם אנחנו לא משתמשים בתחבורה הציבורית בחברה הערבית. עשרים ומשהו אחוז משתמשים בתחבורה הציבורית, כי אין אפשרות להגיע למקומות שאנחנו צריכים להגיע אליהם בצורה ישירה, זאת אומרת, צריך להחליף הרבה תחנות אוטובוסים שזה עניין של כסף, זמן. המשאב של הזמן מאוד חשוב בנושא הזה. מה היעד בשנים של התכנית? האם חשבתם על זה שיש לנו יותר מ-6,000 סטודנטים שלומדים באוניברסיטה הערבית אמריקאית בג'נין, מרחק נסיעה מנצרת של פחות מחצי שעה? מה עושים, זה הילדים שלנו.

השאלה האחרונה היא בקשר לשילוט. עד שכבר יש שילוט לישובים הערבים, גם הוא כתוב לא נכון בערבית. תעבירו את זה אלינו כדי שנבקש מהעוזרים שלנו לתקן. שלא לדבר על זה שאתה נוסע כל הדרך עד שאתה מוצא את השילוט ליישוב. צריך לבחון מאיזה מרחק צריך לשים שילוט לאותו יישוב, לא רק לחכות לכניסה של היישוב שאז יש את השילוט שגם הוא לא כתוב נכון.

מאיר יצחק הלוי, בבקשה.

גברתי השרה, אני רוצה לאחל לך ולצוות שלך הצלחה. הכיוון של לעודד את התחבורה הציבורית זוכה לתמיכה מקיר לקיר, יישר כוח.

דבר נוסף מאוד חשוב בשבילי הוא כל נושא הנגישות בתוך הישובים הערבים.

אני רוצה להתייחס לחבל ארץ שאני מגיע ממנו, ואני מדבר על כל הערבה עד אילת, חבל ארץ פריפריאלי ביותר. האם את השארת את המשך התקציב לתכנון תוואי הרכבת? את ודאי זוכרת שחברת גרונר מהנדסים זכתה במכרז והוציאה כבר 100 מיליון שקל. נראה לי שצריך לסיים את העבודה. אנחנו לא מדברים כרגע על סלילת הרכבת, אנחנו מדברים על סיום תכנון הרכבת.

אני כל שבוע נוהג בעצמי הביתה דרך כביש הערבה. כשאני מגיע לאילת או לירושלים אני מברך ברכת הגומל. אני נמצא תחת סכנת חיים באופן קבוע. התחושה הזאת היא לא רק תחושה שלי, היא תחושה של הרבה מאוד אנשים. אני חושב שצריך לעשות שתי פעולות. הפעולה הראשונה היא לקדם את נושא הרכבת שמן הסתם תסייע לא רק תחבורתית, היא תפריח את האזור הזה על פי חזון של הרבה מאוד אנשים. הדבר השני הוא לקדם תכנית חומש. הוקצב כבר סכום, מנה אחת תוקצבה. אני מקווה שתאשרו את מה שצריך לאשר בכביש הדמים הזה שמוביל אותנו לפריפריה.

אני יודע, גברתי השרה, שאת בוחנת את הסיפור של האוטובוס האדום, אבל הבחינה הזאת חייבת להסתיים. אם אתם מחפשים מקורות כספיים, לכו לשדה דב, יש שם מיליארדים על מיליארדים על מיליארדים. מדובר פה על קמחא דפסחא. אין שום סיבה בעולם שתושב אילת חולה יצטרך לחטט רגליו. זה גרושים. זה פשוט מביש.

הגשנו עכשיו הצעת חוק, ואני רוצה שתגבי את הצעת החוק הזאת, גברתי השרה, לגבי השימוש באלכוהול למי שמשתמש בכלי רכב ימיים, אם זה אופנועי ים וכל מיני כאלה. אסון על אסון על אסון. זה נכון בים סוף, זה נכון בכנרת, וזה נכון במקומות אחרים. אנחנו נקדם את הנושא זה.

פנו אלי חברים מהצפון לגבי כביש 65, אבל יעל כבר התייחסה לעניין הזה. אני חושב שעבודה רבה לפנייך, גברתי השרה. אני שמח על ההחלטה לגבי התחבורה הציבורית. אני מאוד הייתי רוצה שהיא תגיע עד דרומה של מדינת ישראל.

ולדימיק בליאק, בבקשה.

המון תודה לשרה ולמנכ"לית על המצגת המושקעת. אני כמובן מברך על שינוי סדרי העדיפויות לטובת תחבורה ציבורית. יש לי שאלה קצרה לגבי תדירות בתנועת הרכבות. אני אשאל לגבי העיר שלי, העיר מודיעין, אבל השאלה רלוונטית גם לגבי רשויות נוספות. הרכבת האחרונה ביום חמישי ממודיעין יוצאת בשעה 20:00 בערב לכיוון כלשהו. אין רכבות בימי שישי, אין בשבת ואין במוצאי שבת. אני לא חושב שזה מצב סביר ומשקף את השאיפה שלכם ושלנו לשיפור התחבורה הציבורית. האם זה הולך להשתנות ומתי במודיעין וברשויות אחרות?

בצלאל סמוטריץ', בבקשה.

תודה ליושב ראש, תודה לשרה, למנכ"לית ולכל אנשי המשרד. אני מתחבר מאוד לדברים של חבר הכנסת מאיר יצחק הלוי. אני פריק גדול של תחבורה ציבורית, ואני מודה על האמת שאני מקנא בך, גברתי השרה, על התקציב הזה של הפיתוח, אבל בעיני קצת יצאנו מפרופורציות. יש מקומות במדינת ישראל שלא יהיו להם פתרונות תחבורה ציבורית טובים בטווח הנראה לעין. נכון, יש כאן המון השקעה במטרופולין גוש דן, יש המון השקעה בלחבר את הפריפריה העירונית למטרופלין גוש דן, אבל יש ישובים כפריים ואזורי פריפריה שאין מה לעשות, צריך בהם כבישים, וצריך בהם כבישים בטיחותיים. אני מקדומים נסעתי הבוקר שעתיים ורבע לכנסת. יצאתי ב-07:00 בבוקר מהבית. אין לי תחבורה ציבורית, גם אם אני מאוד רוצה, ואני גם לא מכיר תכנית כזאת.

אבל זה לא ישראל.

אני בהזדמנות הזאת גם רוצה לכאוב על דברים שצוטטו בשמך, גברתי השרה. אני לא מבין את הצורך הזה לסכסך בן אוכלוסיות. לא הייתה השקעה ביהודה ושומרון, ואני אומר את זה לבושתי כמי שהיה בקואליציית ימין שנים קודמות, בוודאי לא בכבישים. הבקשה שלי ליהודה ושומרון הייתה: קחו את כל הכבישים, קחו את כל הצמתים, שימו אותם במערבלים של הקריטריונים יחד עם כל הכבישים של מדינת ישראל ואיפה שהם ידורגו, לפי המודלים הקיימים, תנו להם. בתקציב כפי שהוא משתקף כאן אין כמעט השקעה בכבישים, למעט אולי 65. יש אזורים שלמים שלא תהיה להם. אי אפשר מחר בבוקר למתוח קו רכבת. אפשר לחשוב על היגיון שאומר שאת כל הכבישים שנרחיב בפריפריה נרחיב בנת"צ, שלזה אני מאוד בעד. תביאו נת"צ על כל כביש 60, כדי שאני אוכל לנסוע באוטובוס מקדומים לפה. אין אפשרות כזאת. מקסימום, כשיהיו כל הרכבות הקלות בירושלים, אני אוכל לשים את האוטו בחניון בכניסה לירושלים ולחסוך את הפקקים בבגין.

יש פה 230 מיליון שקל בחומש לטיפול במוקדי סיכון בין עירוניים. זו בדיחה. 230 מיליון לחמש שנים? זה בדיוק מביא לתאונות דרכים אחר כך. אותו דבר גם סל בטיחות עירוני. זה סכום שהייתי רוצה לראות לשנה, וגם זה מעט.

סלי הבטיחות העירוניים זה לא לחמש.

הלוואי ולא, אבל גם זה סכום נמוך. הסכומים שהיו בעבר היו פי שלוש, פי ארבע ופי חמש. מה זה מוקדי סיכון? מוקדי סיכון זה פניות שמאלה, זה לשים רמזורים בצמתים, שאלה המקומות שבהם אנחנו גובים מחירים הכי כבדים בחיי אדם. תחבורה ציבורית - מצוין, תשתיות הסעת המונים - מצוין, שבילי אופניים והליכה - מצוין, אבל אי אפשר לאבד פרופורציות. מדינת ישראל תצטרך להשקיע גם בכבישים, והמחיר של חמש שנים שלא יהיו כבישים יהיה לפגוש את זה באיזו מטולטלת כזאת שתפר את האיזונים לצד השני, וחבל. מאיר יצחק הלוי - ירצה או לא ירצה - לא ייסע כנראה ברכבת ב-10 השנים הקרובות לאילת. הלוואי וכן. זאת נקודה ראשונה שאני חושב שאפשר וצריך לשנות אותה.

אין מנוס במדינת ישראל מלשנות את מודל המיסוי על רכב בכלל, לעבור ממיסוי על קבועות ועל בלו, למיסוי פר נסועה. ממילא משרד האוצר יצטרך לעשות את זה בגלל כניסה של רכבים חשמליים, בגלל שהכנסות המדינה יורדות. זה לא מס גודש. מחירי עלות דיפרנציאליים שמביאים לשיווי משקל זו הדרך הכי נכונה. אני לא מצפה בתקציב 2020,2021,2022 לראות את המהפכה, אבל אין כאן שום אמירה על זה שבחמש השנים הקרובות יעשו את זה. זה נכון כלכלית, זה מאוד נכון בהיבטי גודש, זה נכון סביבתית, וזה נכון בהיבטי צדק חלוקתי וכו'. שימו את זה על הרדאר, טפלו בזה, ומתי שזה יהיה בשל - שזה יקודם.

הנושא השלישי הוא תעופה. לא סתם זה קיבל כאן בסך הכל שקף אחד. בעיני זו שגיאה מאוד קשה. אני אשמח לשמוע את עמדת השרה.

לא נכנסנו לזה בכלל.

זו סוגיה שהיא בעיני קריטית בהמון המון וקטורים. הרבה מידי שנים לא עסקו בה. הפחות חשוב זו תעופה כללית, אבל היא, בניגוד למה שמקובל לחשוב, זה לא רק ספורט והנאות, יש בה גם היבטי ביטחון, מחקר, הכשרה של טייסים לתעופה המסחרית. שדה דב נסגר. את חדרה, אני מבין, כרגע גנץ מסרב לקדם. את הרצליה קצת האריכו בפלסטר. חיפה לא מתקדם, והשאלה אם יכול בכלל להתקדם ממגוון סיבות, לאו דווקא תשתיות קרקע, בעיקר תשתיות אוויר. אוי ואבוי לנו אם אנחנו בתוך שנתיים, שלוש נמצא את עצמנו בלי תעופה כללית במדינת ישראל, ולא פחות חשוב מזה - תעופה מסחרית. אני שומע שגברתי מקדמת החלטת ממשלה שתקפיא את החלופות שמקודמות כרגע לשני שדות משלימים. אני לא נגד לבחון מחדש, להקים צוותים, אבל אסור לעשות את זה תוך עצירה של מה שמתקדם, שבזה אנחנו אלופים במדינת ישראל. בעוד x שנים את תתחלפי, יבוא מישהו אחרייך שיעצור את מה שעשית ויתחיל לתכנן מחדש. נתב"ג - גם אם תגדילו את הקיבולת שלו ל-40 מיליון, בסוף זה אסון ליישובי עוטף נתב"ג. זה לא נורמאלי להשאיר את מדינת ישראל מ-2020 והלאה עם שדה אחד. זה לא נכון אסטרטגית, וזה בסוף יביא להתייקרות משמעותית מאוד. אני לא טס, לכן זה לא מפריע לי, אבל המון אזרחי ישראל טסים. כשלא יהיו סלוטים, חברות לא יטוסו, זה יעלה יותר, זה ייקר את הכרטיסים בצורה דרמטית, זה יפגע במשק, כי חלק גדול מהמשק בנוי על תעופה.

במסגרת הכותרת הגדולה של תחבורה ציבורית גמישה לא ראיתי כאן מילה על אובר. אני מדבר על מודלים של נסיעות שיתופיות גמישות, כלכליות. שני שקל לקילומטר שיש בתקנות זו בדיחה מהצחוק. אפשר וצריך לתת מענה לנהגי המוניות, לפצות אותם, ויש אין ספור מודלים ועבודות שנעשו על זה במשרד התחבורה. אני חושב שזה אמצעי משלים, בוודאי באזורי פריפריה מרוחקים שלא תהיה להם תחבורה ציבורית מיטבית בטווח הנראה לעין. יהיו במטרופולינים הגדולים, לא במרחבים היותר פריפריאליים.

תודה רבה. נירה שפק, בבקשה.

אני רוצה להתייחס לנושא של ביקוש, היצע ואמון הציבור. רק היום שלוש כתבות של הלמ"ס על המצב בכבישים, איך רואים את זה, איך מסתדרות העבודות בכביש עם הערכות. אני מוטרדת מהנתונים שהוצגו לי מה-מ.מ.מ, מהאומדן שנעשה ב-2018 על כך שכל רכב פרטי צפוי לאבד יותר מ-60 דקות בממוצע. כשאנחנו רואים שזה לא מפריע לאנשים, זה אומר שהמענה החלופי הוא בעייתי. זה מביא לנו, לפי הנתונים שלהם, 850 מיליון הארכת זמן מבוזבז בכבישים, ובין 25 מיליארד ל-35 מיליארד, תלוי את מי שואלים. זה משהו מהותי שאנחנו חייבים להתעסק בו. אנחנו חייבים לעשות מיקוד לדבר הזה בהשקעת המשאבים ובחלופות שלהם.

כל התכניות כאן נראות נפלא, השאלה מה קורה במימוש. כשהסתכלתי שנים אחורה בין התכניות שהוצגו לבין המימוש שלהן, אנחנו לא נראים טוב. חסר לי כאן, בטח במשרד כזה שהוא פרויקטלי, את הנתונים - מה היעד, מה התאריכים, כדי שיאפשר לנו לעשות בקרה תקציבית למימוש הפרויקט. צריך להסתכל לציבור בעיניים ולהגיד מה לא. אני לא מצאתי את זה, ואני אשמח אם השרה או המנכ"לית ישלימו בנושא הזה.

בתקציב המשרד לא הופיעו שני דברים שמחויבים להופיע בתכנית. אחד זה מוכנות לחירום. כל משרד צריך להציג את התקציבים שלו במוכנות לחירום. כיו"ר ועדת המשנה למוכנות לעורף אני מבקשת לראות את זה בכל משרד, לכן אבקש להעביר לי את הנתונים האלה כדי שנעשה את הדיונים. הנושא השני זה ההנגשה. בדיון שהיה לנו הוצגו הפערים במשרדי הממשלה וברשויות. אני אשמח לקבל תשובות איך זה מופיע בתקציב ואם יש פער בנושא הזה.

עברתי על סיכומים קודמים ולא ראיתי התייחסות לגבי רפורמת ענף המוניות, לגבי התוספת של 117 קווי שירות. בבדיקה אחרונה שנעשתה באוקטובר 2021 נכתב שלא ניתן מענה. אני אשמח לדעת מה קורה עם זה. לכל נושא המסלול הדינאמי, קו שירות מתאים, לא התייחסתם. אני אשמח לקבל, כי כל המחקרים מראים שזה אחד הדברים שאמורים לשפר. נעים לירוק - לא התייחסתם לניסוי הזה שבעיני הוא ניסוי טוב, הוא מעודד. היו המלצות לאור הניסוי הזה על תמריצים. בדוח אחרון שנעשה באוקטובר 2021 לא הוצג סיכום הניסוי. הייתי שמחה לשמוע מה נעשה עם זה ועם ההמלצות לארנק תמריצים.

האם יש לך התייחסות בתקציב הזה למודלים שהציגו פרופסור עמנואל טרכטנברג ופרופסור עומר מואב בנושא חסמי רגולציה בתחבורה ציבורית? איך זה משתלב בתכנית? בכל השנים האחרונות תקציב פניות שמאלה אף פעם לא הגיע ל-100%. זה נראה לי הזוי, כי זה אחד מגורמי הסיכון. אני אשמח לדעת מה התקציב. מכללת ספיר היא המכללה הכי גדולה במדינת ישראל. עד היום לא מוסדרת הכניסה אליה. אנחנו מכירים את המחאה שנעשתה של ישובי העוטף. הייתי רוצה לדעת מה נעשה עם זה. האם אפשר לפרוץ סוף סוף את הנושא של כביש אדום, חלון שאף אחד לא יודע מה הוא אומר, איך הוא אומר? האם זה נתון סודי, מוסתר? אם לא, נשמח לקבל אותו.

כביש 232, שמחבר את כל עוטף עזה - שנים מדברים על הרחבה. יש מעבר של כל הסחורות לתוך עזה דרך הכביש הזה. כביש עם תאונות, בלי תאורה. במצבי חירום ומשבר מה אתם עושים בזה?

הנושא הנוסף זו הרכבת לדרום. הגשתי שאילתה בנושא הזה, שקיבלתי עליה תשובות, ושלחתי אנשים לבדוק את הנושא. אני רוצה לדעת למה בסופי שבוע עדיין לא חזרה תנועת השאטלים. למה יש שאטל רק מהמרכז אל העוטף אבל אין באותן שעות, כמו שהיה קודם, מהעוטף אל המרכז?

קראתי את הפרוטוקולים, כשכל פרוטוקול מתחיל במילים "המשך המהפכה". המילה "מהפכה" מופיעה כל כך הרבה. הדבר שלא מופיע בשום מקום זה התכנון והביצוע. אני מבקשת להציג לנו מה היה עד עכשיו, איפה הפערים, ואיך משנים אותם.

ניר ברקת, בבקשה.

אדוני היושב-ראש, גברתי השרה. אני הקשבתי היטב לשרה, למנכ"לית ולמצגת. אנחנו עדיין בתוך קונספציה. הקונספציה היא שמטפלים איפה שיש ביקושים, שזה המרכז. האוריינטציה היא לטפל במרכז, בוודאי ובוודאי לא לתעדף את הפריפריה. אנחנו יודעים שתחבורה, במיוחד תחבורה ציבורית, מייצרת ביקושים. אחד האתגרים הכי גדולים שיש לנו במדינה זה איך אנחנו גורמים לנגב, לגליל, ליהודה ושומרון, איך אנחנו גורמים לזוגות צעירים שיהיה להם כדאי לאו דווקא לגור במרכז אלא דווקא לנסוע לפריפריה. אני מבין שהרכבת לאילת לא בעדיפות הכי גבוהה. לא שמעתי שמתאבדים על הרכבת לאילת, שמתאבדים על הרכבת לקרית שמונה. לא שמעתי שיש תעדוף מוחלט לפריפריה. אני כן מציין, גברתי השרה, שהתעדוף של תחבורה ציבורית על פרטית היא נכונה. כשהייתי ראש העיר ירושלים נתנו לתכנון כל הקווים של הרכבות תעדוף גבוה מאוד. לצערי הרב, לצד הדבר הנכון, החיובי של תעדוף תחבורה ציבורית על פני פרטית אנחנו לא רואים פה את התעדוף של הפריפריה על פני המרכז.

אנחנו צריכים למתן את הכניסה למרכז, לאזורי הביקוש, ולעשות את זה ב-push, לא ב-pull. אם תפתחו את התחבורה ישתמשו בה. אסור להעניש את האנשים היותר חלשים שנמצאים יותר מרוחקים מהטבעות.

האתגר הגדול, שאני חושב שאין בו מענה, זה איך אנחנו נותנים תעדוף גדול מאוד לפריפריה לייצר ביקושים. זה מאמץ שמשולב עם משרדים אחרים. משרד הפנים צריך לייצר היצע גדול יותר של דיור, לפרק את רמ"י בפריפריה, לייצר קרקעות זולות בפריפריה לצד התחבורה. תקצוב דיפרנציאלי - כאן האוצר צריך לתת את חלקו, לתת לשלטון המקומי יותר משאבים לחינוך, לתרבות, לפנאי, לדברים שמייצרים ביקושים בפריפריה. אני מסתכל על אילת בדאגה. יש כאן את מאיר יצחק הלוי שביחד נלחמנו לנסות להאריך את הזמן ששדה דב יישאר חי, זאת על מנת לייצר חלופה של רכבת לאילת, והנה קיבלנו 16,000 יחידות דיור בתל אביב במקום 16,000 יחידות טובות באילת.

הדבר הבא שאני רוצה להתייחס אליו זה נושא התעופה. אני מסכים לחלוטין עם חברי חבר הכנסת סמוטריץ'. תעופה אווירית היא מאוד מאוד משמעותית. בחזון רואים את החשיבות של שדה תעופה מחניים ושדה תעופה בנגב. לא ראינו כאן מהלך דרמטי ואסטרטגי של התנפלות על הדברים האלה שעוזרים לנו בביזור האוכלוסייה.

הדבר האחרון הוא הנושא של הרכבלים בירושלים. בזמנו תכננו רשת של שישה קווי רכבלים לירושלים הקדומה שעובדים cheek to cheek לרכבות הקלות – גם לקו הירוק וגם לקו הכחול. משום מה מגדירים את זה כחלק מהתיירות. זה לא תיירות, זה בעיקר תחבורה, וזה משתלב מצוין עם התחבורה הציבורית. הייתי שמח לראות את הנושא הזה מקבל תעדוף גבוה. זה כסף קטן עם אימפקט ענק על ירושלים.

עופר כסיף, בבקשה.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש, גברתי השרה. אני רוצה להעלות כמה דברים. קודם כל, ואני מבין שאני לא היחיד, לי לקח היום להגיע מרחובות לפה שעתיים וחצי. זה, לצערי, לא נדיר. בתור מי שנאלץ לנסוע במסגרת העבודה הרבה מאוד על כביש 6, כביש 6 הפך לכביש 666. כביש שש, שמשלמים עליו אגרה, הפך למפוקק בצורה בלתי רגילה שאתה כמעט לא מצליח להתקדם בו. אני פונה כאן לשרה לחשוב לא רק על אפשרות של פתרון, אלא גם על איזה מנגנון שיפצה את האנשים שנוסעים בכביש אגרה ובכל זאת מתעכבים ומעכבים. לא הוגן שאנשים ישלמו על כביש אגרה שלא משרת אותם. צריך איזו שהיא תכנית מערכתית וארוכת טווח למאבק אמיתי בבעיית הפקקים. לבעיית הפקקים יש חלק נכבד גם בתאונות הדרכים. אנשים שנמצאים על הכביש זמן רב ומתעייפים בדרך לעבודה ובדרך מהעבודה מעלה את הסיכון לתאונות, מעלה את שיעור זיהום האוויר ופוגע בפריון במשק. המאבק בפקקים הוא מאבק מערכתי שחייב להיעשות כדי למנוע אוסף של בעיות שכולנו משלמים עליהן.

אני רוצה לדבר על כל מה שקשור לענייני התחבורה בהקשר של תכנית 922. בלי להיכנס כרגע לשאלה האם התכנית הזאת מספקת, האם התקציבים שמדובר בהם מספקים, אני רוצה לדבר רק על המיצוי התקציבי של תכנית 922. בהחלטה 922 דובר שבכל שנה יהיו 100 מיליון ש"ח ספציפית בנושא תחבורה או 40% תוספת, הגבוה מביניהם. עד היום הועברו למשרד התחבורה 304 מיליון ₪ מתוך 500. נאמר ש-96 מיליון ₪ יועברו במסגרת תכנית ההמשך. לאן נעלמו 100 מיליון? למה 100 מיליון קוצצו ולא מועברים כחלק ממיצוי התקציב, לא כתקציב נוסף?

העמדה של משרד התחבורה, לפי מה שמופיע בפניי, ש-133 ישובים ערביים אמורים לקבל 16 מיליון ₪ בגלל העדר תקציב. זה, כמובן, לעג לרש. לפי ועד ראשי הרשויות המקומיות הערביות, מימון של פרויקטים של תחבורה - מדובר ב-35 פרויקטים – הוא 600 מיליון ₪, שזה גם כן חלק ממיצוי תקציבי של 922.

יש החלטה שהתקבלה ב-2009, החלטה 724, שמדברת על סלילה של כבישי גישה לנקודות שונות בנגב, לישובים ערביים בנגב. עד היום מתוך 12 הוסללו רק שש. מאז יש צורך בעוד כבישים. כנ"ל לגבי תכניות עצירה. במקום להוסיף תחנות עצירה, ויש צורך לפחות ב-30 לאורך צירי התנועה הראשיים בנגב, דווקא הורידו כמה תחנות עצירה. למה? זה פוגע בציבור.

יש עוד דבר, וזה אחראי תחבורה ציבורית בישובים ערביים. יש קיצוץ במספר המשרות של אחראי תחבורה ציבורית ביישובים הערבים. גם זה פוגע בציבור.

הזכירה קודם חברתי חברת הכנסת שפק את מכללת ספיר, ולשנינו יש מקום חם בלב למכללה. קווים 589 ו-588 שפעלו בזמנו בין תל שבע-לקיה ומכללת ספיר ובין ערד למכללת ספיר, הפסיקו את הפעולה שלהם בימי שישי. בימי שישי, למי שלא יודע, המכללה עובדת, היא מלמדת מ-08:00 בבוקר עד 14:00. למה שני קווים שתלויים בהם כל כך הרבה אנשים, בוטלו? זה מונע מהם להגיע ללימודים בצורה קלה.

הדבר האחרון הוא הרכבת. הרכבת שנוסעת משדרות לתל אביב מסיימת את פעילותה ב-19:00 בערב. בספיר לומדים עד 21:00 במהלך השבוע. למה להפסיק את הרכבת בשעה 19:00? אני מבקש שהרכבת תמשיך לפעול עד 21:30, 22:00, כדי שסטודנטים שמסיימים ללמוד ב-21:00 בערב יוכלו להשתמש בה.

חבר הכנסת ינון אזולאי, בבקשה.

תודה רבה לשרה ולמנכ"לית על הצגת התכניות. יש הצעת חוק שלי שמדברת על לחזק את מעמדם של נהגי האוטובוסים. אנחנו נעביר את זה גם לשרה, נשמח אם היא תשתתף. אנחנו רוצים לחזק את המעמד של הנהגים כעובדי ציבור. אני רוצה להודות למ.מ.מ של הכנסת על עבודה מיוחדת ולהצטרף לשאלה של נירה לגבי התמריצים הכספיים של "נעים לירוק".

"דרך ערך" קוראים לזה.

אנחנו רוצים לדעת אם הופסק הפרויקט הזה כי לא קיבלו את המסקנות השניות של הניסוי, רק את המסקנות של החלק הראשון של הניסוי.

גברתי השרה, אני רוצה לשאול אותך לגבי הערך הצבור ברב-קו. אנחנו יודעים שהולכים לבטל אותו. זה פוגע באנשים מגיל 18 עד גיל 60 - כך הצהיר אז שר האוצר. אני אשמח מאוד שלא יבטלו את הערך הצבור הזה. זאת הדרך לעודד את כולם לנסיעה בתחבורה ציבורית, לאו דווקא אנשים מסוימים.

המגזר החרדי, בתור שרה שדואגת לשוויון, לא יכול כרגע לקבל את כל נושא ההנחות שנמצא באפליקציות למיניהן. אם רוצים, אפשר להגיע לפתרונות בטלפונים הכשרים כדי שכולם ייהנו מזה.

אין מספיק דגש לנושא הפריפריה. צריך לתת יותר דגש. אנחנו יודעים שממס הגודש הולכים 700 מיליון לתחבורה ציבורית. לא מסכימים להגיד כמה אחוזים מתוך זה ילך לפריפריה. אני חושב שצריך לעשות הכל על מנת שיהיו אחוזים גדולים מההכנסות האלו למען תחבורה ציבורית בפריפריה.

לגבי נגישות, ראיתי שיש תכנית ל-2040. יש דברים שמעכשיו צריך לפתור אותם. יש תחנות פשוטות שעדיין לא נגישות. צריך לעשות איזו שהיא תכנית בשביל לעזור בנגישות לאותם אנשים עם מוגבלויות. ראיתי גם את הסיפור של המוניות שאת מקדמת. צריך לתת את המענה יותר דחוף כרגע.

לפני שהתמנית לשרה הגשת הצעת חוק למתן פטור מתשלום דמי נסיעה ברכבת לילדים. הייתי שמח אם בתור שרה תחליטי לפטור ילדים מתשלום ברכבת. אני אשמח מאוד שזה יהיה.

מחר תתחיל "תנופה", שזו חברה חדשה, להפעיל את התחבורה הציבורית בבית שמש ובפרוזדור ירושלים. פחות מיממה ואין עדיין מידע לציבור, לא היה פרסום לציבור, המוקד לא עובד, אין לוחות זמנים באתר חברת "תנופה" ובאתר מידע של תחבורה ציבורית שכמעט חודשיים לא מתפקד.

יש את זה"ב בציבור החרדי. כמה מתוך זה אתם משקיעים בהסברה, לא בתרגום? המודעות במגזרים השונים הן לא אותן מודעות. זה מודעות של הסברה, לא תרגום. התרגום הוא לא אותו דבר אצל כולם. הייתי רוצה לדעת כמה מתוך זה מופנה למגזר החרדי וכמה מופנה למגזר הערבי.

יעקב אשר, בקשה.

גברתי השרה, אני קודם כל מאחל לך שתצליחי במשימות הרבות והמתרבות מיום ליום. אין כמעט חדר פה בבניין שלא התעסק בנושאים שקשורים לתחבורה ציבורית, אם זה העלאת קנסות בנת"צים, אם זה הנת"צים עצמם, אם זה כל מיני דברים שקשורים לתשתית, לאכיפה. מה שמעניין את כולנו, ובוודאי את השרה ואת המנכ"לית, זה איך לגרום לאנשים לצרוך יותר תחבורה ציבורית ופחות תחבורה פרטית. הציבור הכי פחות ממונע במדינת ישראל זה הציבור החרדי. את הפיילוט אפשר לעשות עליו. הפיילוט הזה נכשל שנה אחרי שנה. כל התוספות שעושים כרגע לתחבורה ציבורית הן נכונות, אבל אם לא ישונו באופן דרמטי המכרזים להפעלות של האשכולות, לנסיעות בין הפריפריה לערים בתוך האשכולות, לא יעזור שום דבר, יהיו נת"צים, תהיה אכיפה, רשויות מקומיות יקנסו כמה בעלי רכבים, אבל לא יהיה שינוי אמיתי. אנחנו מדברים על ציבור שמשווע לתחבורה ציבורית, תלוי בתחבורה ציבורית. התחבורה הציבורית ניתנת ברמת שירות לא טובה ואף גרועה בגלל שבמכרזים של האשכולות האלמנט הכספי נכנס לכל חרך אפשרי. אין פה תחבורה ציבורית גמישה, אין פה תחבורה ציבורית שיודעת לטפל בפיקים. אם במכרזים חברה לא מחויבת לשים ספרים של אוטובוסים תוך כדי תנועה כדי לנהל את הדברים, אז ישקיעו מיליארדים, אבל בסוף זה לא יעזור כלום, במיוחד לא בחיבורים, בנסיעות הבין עירוניות שאם הן לא יהפכו לאטרקטיביות לא נצליח לשכנע את הציבור לעולם להגיע לזה.

אני הייתי יושב ראש הוועדה לבטיחות בדרכים. הרלב"ד הפך להיות מגוף שפעם היה גוף מממן ניידות, לגוף הסברתי, גוף מחקרי, גוף מתכלל. התקציב של 70 מיליון שקל הוא פשוט לא סביר. את תחילת המהפכה בהסברה בישובים הערבים התחלנו לפני כמה שנים מדיונים אצלנו שבהם דיברו על הסברה אמיתית, לקחת קופירייטרים מתוך הציבור הערבי, לבנות את המודעות, לא לתרגם אותן בגוגל. אני חושב שצריך לחזק את הרלב"ד כגוף מתכלל, כגוף הסברתי, כגוף מחנך, כגוף שיהיה השיניים שלנו מבחינה מקצועית. צריך להגדיל את התקציב שלו, לא להשאיר אותו על 70 מיליון שקל, שזה פשוט צחוק ולעג לרש.

ענבר בזק, בבקשה.

אני מברכת על מדיניות התחבורה הציבורית. יש פה תכנית טובה, תכנית מאוד נכונה בטווח הארוך, אבל אני רוצה לדבר על הטווח הקצר. הציגו פה חברי הכנסת עופר כסיף וסמוטריץ' שלוקח להם מעל שעתיים להגיע לעבודה. ניסיתי פעם להגיע לירושלים מיובלים. בתחבורה ציבורית זה לקח לי ארבע שעות, ברכב פרטי זה לקח לי בין שלוש וחצי לארבע שעות, וזה כשאני יוצאת בחמש בבוקר מהבית. אני מצטרפת לדברים שאמרה חברתי חברת הכנסת רון בן משה על כך שהפריפריה עדיין צריכה לקבל איזו שהיא התייחסות בנוגע לתקצוב הכבישים. אני מבינה שזה רק 20% כבישים, אבל עדיין צריך לחשוב מה עושים עם הכבישים בפריפריה. באזור הצפון, בגליל וגם בנגב לוקח לאנשים בין 40 דקות לשעה בממוצע להגיע לעבודה. כשנוסעים בכבישים מפותלים, בכבישים שאין בהם תאורה, זו סכנת נפשות, יש הרבה מאוד תאונות דרכים. אני רוצה לבקש ולהציע שלאור התקציב, שהוא באמת תקציב נמוך, נתעדף כבישי דמים, נתעדף את המוכנות לחירום שחברתי לסיעה נירה שפק דיברה עליה. יש כבישים בצפון שעוברים בתוך כפרים ערביים. ראינו באירוע מאי האחרונים ובאירועי אוקטובר ישובים יהודים שהיו נצורים.

יש נושא מאוד מבורך של ממשלת השינוי לפיתוח מגורים ושכונות חדשות בחברה הערבית. גם כאן משרד התחבורה חייב לעבוד יד ביד עם התכנית הזאת, שלא נגיע למצב שראינו שקרה בממשלות קודמות, שהקימו שכונות והביאו תושבים אבל לא הקימו כבישים ראויים.

תחבורה ציבורית וכבישים אלה דברים שלוקחים הרבה זמן. בינתיים כולנו מזדקנים בפקקים. אני רוצה להציע תכנית שתעשו בשיתוף עם משרד הכלכלה כדי לעודד את האזרחים להשאיר את האוטו בבית. אני מציעה שבצורה וולונטרית או בצורת חקיקה יום בשבוע לא נעלה את הרכב על הכביש. זה יכול להיות דרך הטבות מס למעסיקים. הרבה מאוד חברות בקורונה, לא רק בהייטק, התרגלו לעבוד מהבית. אני חושבת שיש כאן ווין ווין גם לעובדים שמאוד ישמחו, זה מבחינתם הטבה מאוד גדולה יום בשבוע או יומיים בשבוע לעבוד מהבית, וגם למעסיקים שיחסכו את עלויות ההסעה. כך בכבישים נוכל לראות במיידי ירידה בעומס. אני אשמח אם תשקלו את הנושא הזה. אני אשמח להגיע לפגישה איתכם כדי להמשיך לפתח את הרעיון.

אופיר סופר, בבקשה.

אם אני מסכם את הדברים של רוב חברי הכנסת, אז כולם דיברו על זה שסוגית הפריפריה כאן בלועה. היא בלועה או כי היא לא קיימת, או כי לא שוחחנו עליה. אני חושב שצריך לקיים דיון נוסף בוועדת הכספים או בוועדת הכלכלה על השקעות התחבורה הציבורית בפריפריה. השקעות התחבורה בפריפריה באוריינטציה, בכיוון של לעודד צמיחה, וגם כמענה, כי הזכירו פה רבים מחבריי שהסוגיה של התחבורה הציבורית לא נותנת מענה, היא כרגע פחות רלוונטית לפריפריה. צריך להגיד מה כן רלוונטי לפריפריה. נכון, צריך לחזק את כבישי הרוחב בפריפריה, שאת זה אנחנו לא רואים. הרבה דיברו כאן על ציר אורך, אבל צירי הרוחב הם מאוד משמעותיים למרבית תושבי הפריפריה.

אני רוצה לברך על ההשקעה בחברה הערבית. אני חושב שזה חלק משלים לדברים הראשונים שאמרתי וגם מתקשר לבטיחות בדרכים. כשאני יוצא מהישוב שלי אני עובר קבוע דרך מרר. היציאה הראשונה זה כל פעם הימור על החיים, כי אין שדה ראייה ואין שום דבר. אי אפשר לחנך לתרבות נהיגה אם הכבישים בתוך החברה הערבית נראים כך. כמובן שזה רק חלק קטן ומשלים מעבודה רחבה שצריכים לעשות.

שלמה קרעי, בבקשה.

חבר הכנסת סופר אומר שהפריפריה מובלעת, שלא ממש מרגישים אותה, וחברת הכנסת בזק מדברת על זה שאין תחבורה ציבורית מהפריפריה. מה כן יש כאן? יש כאן הרבה פריפריה בתחבורה, גברתי השרה. יש כאן מס גודש לאלה שגרים בפריפריה ואין להם את אותה תחבורה יעילה. הם יצטרכו לשלם מס גודש, כשהחוק לא מתלה את תשלום מס הגודש הזה בתחבורה ציבורית אפקטיבית או פתרונות יעילים אחרים. אנחנו רואים שאין במס הגודש שוויוניות לגבי אלה שגורמים לגודש בגוש דן. הבאתם לכאן מתווה חובבני שמשית מס רק על מי שחוצה את הטבעת, מה שגורם לאי שוויוניות ופערים לכאלה שגרים בסביבות הטבעת, לכאלה שמגיעים מהפריפריה למרכז. תושבי המרכז, תושבי הטבעות לא משלמים שקל מס גודש.

אנחנו מבקשים לעודד תחבורה ציבורית ואתם מטילים כאן מיסים בעקיפין או במישרין. הערך הצבור ברב-קו, שאתם מבטלים את ההנחה לגביו, זה גם כן סוג של מס, זה לא מעודד תחבורה ציבורית. לנשים מגיל 62 עד גיל 65 מבטלים את ההנחות בתחבורה הציבורית של אזרח ותיק. לא מצאו פתרונות יעילים לנשים שעובדות במקצועות שוחקים ומהעשירונים הנמוכים.

כשערכנו בשבוע שעבר את שדולת הנגב היו שם אנשים מוגבלים בניידות ומתקשים. הפרויקט הזה של חשמול הרכבת גורם לנתיבות, שדרות ואופקים להאריך את הנסיעה, גורם לאנשים להחליף רכבות, ואנחנו יודעים שישראל היא לא שוויץ, הרכבות לא מדייקות על הדקה, ולפעמים גם אנשים מפספסים את ההחלפה והם צריכים לחכות עוד 40 דקות לרכבת הבאה. אני מבקש שימצאו פתרונות חלופיים אחרים, בטח ובטח כשלא יודעים מתי בכלל מתחיל בדיוק פרויקט חשמול הרכבת.

הדבר האחרון הוא לגבי הביטחון בעוטף עזה. יש כבישים ומסלולי רכבת שנצפים על ידי מפגעים מאזור עזה - ואין פתרונות. בכל חשש קטן לירי, בכל חשש קטן למשהו משביתים את תנועת הרכבות, מונעים נסיעה בכבישים באזורים האלה. לדבר הזה צריך למצוא פתרון. אם פרויקט הייעור שהתחילו בו לא מספיק, צריך למצוא פתרון. אי אפשר לחסום לתושבים שם, שגם ככה חיים בצל רקטות, את האפשרות לנוע בנתיבים האלה.

גברתי השרה, אנחנו רואים את המצב בנוגע להסעות חיילים בימי חמישי, ראשון ושישי. חייבים למצוא לזה פתרונות.

תודה לכם על ההתייחסויות הרציניות. צודקות וצודקים חברות וחברי הכנסת שדיברו כאן. הממשלות הקודמות השאירו לנו מצב מחריד, דברים הוזנחו בצורה שערורייתית ופושעת, אם זה הפריפריה לאורך שנים ארוכות, אם זה התעופה במדינת ישראל שנסגרו פה שדות תעופה בסיטונות בלי שתוכננה חלופה, אם זה התחבורה הציבורית והתכנון לטווח ארוך. באמת השאירו מצב קשה ביותר שעכשיו באנו לתקן את הנזק.

מרב, זה לא בסדר מה שאת עושה. הרי כל התכניות של המטרו והרק"לים וכו' תוכננו בעבר, וכל תשתיות הכבישים שנפרסו נעשו בעבר.

כל הרכבות מדרום לצפון לא היו בתקופת מפא"י ומפ"ם.

הלוואי והיא תעשה רבע ממה שעשה השר כ"ץ.

יש עוד תכניות שאת מתהדרת בהן של הממשלה הקודמת? תתביישי לך, גברתי השרה.

אותו דבר נכון גם לגבי הביטחון בדרום, בעוטף עזה. סוגית הביטחון בעוטף עזה הופקרה בצורה שערורייתית.

למה הפקרת את כביש 65 והורדת את התקצוב שלו? זה כביש דמים, כמעט 100 הרוגים ב-10 שנים.

כי יש כדאיות כלכלית במרכז הארץ.

זה כביש דמים בפריפריה שהיה מתוקצב. למה הורדת את התקצוב שלו?

היא העבירה את הכסף למרכז הארץ, לבועה התל-אביבית וסביבתה.

אנחנו נשקיע הרבה מאוד, מאוד, מאוד כסף בפריפריה. אני לא באתי ועשיתי לכם תכנית לפריפריה, משום שאני באופן אישי לא מבחינה בין בני אדם לבין בנות אדם, אם זה בצבעים שלהם, בדתות שלהם, בלאום שלהם ובאיפה הם גרות וגרים. התכנית הזאת שאנחנו מדברות ומדברים עליה היא מהנגב לגליל כולל, וכן, יש גם תכנית אב ליהודה ושומרון שנעשתה.

אנחנו הספקנו להציג כאן חלק מאוד קטן מהדברים. לא נכנסנו, למשל, ל-46 מיליארד שקל תכנית פיתוח לרכבת שהיא אחד הדברים הכי משמעותיים כדי לחבר את חלקי הארץ השונים בהסעת המונים. זה דבר שהוא יותר אפקטיבי מכבישים. נתתי שלושה קריטריונים לכבישים: רמת הסיכון שלהם, תשתיות לתחבורה ציבורית ומקומות שבאמת צריכים כבישים בשביל להגיע אליהם. השיטה הישנה של לסכסך ולשסות חלקי ציבור במדינת ישראל זה בזה - אני לא משתתפת בה.

לאורך שנים ארוכות נבנתה ההשקעה במדינת ישראל בצורה מוטה ומעוותת, בוודאי כלפי המרכז, במובן שהתייחסו לביקוש כאל איזה משהו נתון שירד כתורה מסיני וצריך להתכוונן אליו. אני בממשלה הזאת פניתי לשר אלקין ואמרתי לו: בוא נעשה את קבינט הדיור והתחבורה, לא רק קבינט הדיור, כדי שנוכל במקומות שבהם כבר מפתחות ומפתחים לתכנן מראש עם תחבורה בצורה טובה. צדקו מי שאמרו כאן שהלכו ובנו עיר כמו חריש שקשה להיכנס ולצאת ממנה, ויש עוד מקומות אחרים שאנחנו רואות את הבעיה הזאת. מראש באתי לשר אלקין ואמרתי: בוא נעשה את זה ביחד. אם תלכו לנאום הפתיחה שלי, הנאום שבו הייתה לי הזכות להיכנס לתפקיד הזה, אז אמרתי בו בצורה חד משמעית שתחבורה היא אחד הדברים שיוצרים את הביקושים. אנחנו לא מתייחסות ומתייחסים אל עצמנו כאל מי שמקבלות ביקושים בנתונים מראש, אלא להיפך, חושבות וחושבים איך אפשר להשתמש בתחבורה כדי לפתח את מדינת ישראל בצורה יותר שוויונית, יותר מאוזנת, יותר טובה ויותר סביבתית וקיימותית. אין לנו הרבה עתודות של קרקע, ודאי אין לנו הרבה עתודות של שטחים פתוחים, ולכן מדינת ישראל חייבת ברמה האסטרטגית הלאומית לשמור עליהן הלאה קדימה לשנים שצפויות לנו.

רשמנו לפנינו את כל השאלות הספציפיות שנשאלו, את כל ההערות שהושמעו על ידי כל חבר וחברת כנסת. אני מתחייבת לכם כאן שכל אחד ואחת מכם תקבל תשובה ספציפית על כל כביש ועל כל ישוב. יש מקומות שיכול להיות שאין לנו תשובות מלאות, יכול להיות שדברים הם עדיין בפיתוח. אמרה בצדק חברת הכנסת יעל רון בן משה לגבי מדדים. צריך לפתח מדדים לביצוע של התכניות שלנו. הדברים הם בתחילת הדרך. יש כאן שינוי משמעותי של התפיסה, לכן לוקח לנו זמן לעשות את זה. כולכם מכירות ומכירים את השירות הציבורי, אתם יודעים באיזה מצב מצאנו אותו, ולכן גם הצלחנו לקבל תוספת של כוח אדם למשרד שאני מקווה שנוכל לגייס במהירות רבה ביותר.

מעבר לתכנית העתידית לגבי המגזר הערבי, יש כבר תכנית בביצוע בנתיבי איילון לתוך הרשויות במגזר הערבי. זה עוד קודם לתכנית של השני מיליארד הצפויה.

אני רואה בתעופה עניין אסטרטגי מאוד משמעותי - גם תעופה אזרחית כללית וגם תעופה מסחרית, ואנחנו נעשה על זה עבודה מאוד יסודית בזמן הקרוב.

ברכבת אנחנו משקיעות ומשקיעים לא רק בפיתוח, גם בשירות. בסך הכל הרכבת כן השתפרה בשירות ומבחינת הזמנים.

לא נכון, הרכבת התדרדרה. שעות הפעילות של הרכבת - -

השעות שבהן הרכבת לא פועלת זה בגלל החשמול. פרויקט החשמול הוא פרויקט לאומי ממדרגה ראשונה שלא אני התחלתי, יש לי זכות להמשיך. השר סמוטריץ' לפניי זירז את מה שאנחנו דוחפות ודוחפים בכל הכוח, את המשך החשמול לדרום, דבר חשוב בצורה בלתי רגילה. אין מנוס מזה שהרכבת צריכה בתקופות מסוימות ובשעות מסוימות לא לפעול, כדי שאפשר יהיה להעביר אותה להיות רכבת חשמלית, נקייה, מתקדמת, טובה יותר. מהרגע שנכנסתי למשרד התחיל שירות של היסעים ושאטלים במקום הקווים האלה. לקח לזה זמן להיכנס לאיזו שגרה, אבל עכשיו זה כבר פרוטוקול מחייב. בכל מקום שבו לא יהיה קו בגלל החשמול תהיה תוספת שירות של היסעים ייעודית, עם יידוע באתר.

מתי החשמול אמור להסתיים?

לחשמול ייקח עוד זמן להסתיים.

למי שרגיל לרכבות, נניח בין חיפה לתל-אביב, את אומרת שעוד 10 שנים לא יהיה?

לא עוד 10 שנים. נבקש מהרכבת, הם יעבירו לך את התכנון. אנחנו עושות ועושים כמיטב יכולתנו לזרז את זה.

נתנו פה את הדוגמה של מודיעין. אנחנו שמחות מאוד ש"קשת מודיעין" תצטרף לקו המהיר לירושלים. זה אמור להיות בינואר 2022, ואז זה גם חוזר לפעילות מלאה.

יש תכנון של מסילת הרכבת עד קרית שמונה, ויש הכפלת מסופים לתחבורה ציבורית. דיברנו על חשיבות המסופים בשביל שנוכל להכפיל את שירות התחבורה הציבורית בצפון. אנחנו מדברות על השלמה של המטרונית עד עכו ועל נתיב רב תפוסה עד נהריה. אנחנו מדברות בדרום על תכנון מתקדם של הרכבת הקלה בבאר-שבע, על תכנית אב לתחבורה בבאר שבע והסביבה שזה דבר שבירושלים אנחנו רואות ורואים איך הוא מוכיח את עצמו בצורה בלתי רגילה. זה גם עולה בקנה אחד עם המחויבות שלי להתחיל תכנון, ביצוע ושילוב תחבורה עירוני מתקדם ככה שרשויות מקומיות בכל רחבי הארץ יעבדו בשיתוף פעולה בצורה שתשפר דרמטית את ההפעלה של הנתיבים והכלים שעומדים לרשותנו כבר עכשיו. זה דבר שנבנה אותו מלמטה תוך כדי בניית אמון ושיתופי פעולה בין הרשויות. השקעה מאוד מאסיבית צפויה לנו בישובים הבדואים, בוודאי ובוודאי בצפון. זה בתוך התכנית של החברה הערבית הצפויה לעכשיו.

המשרד הזה הוא משרד ענק, יש לו הרבה זרועות. לא דיברנו על כל התפעול הימי שלו. יש לנו עוד הרבה מאוד דברים שאנחנו נבוא אליכם לאורך הקדנציה הקרובה, הרבה תכניות שאני מאוד אשמח בשיתוף הפעולה שלכם לקדם. זאת באמת רק ההתחלה. אני שמחה שהמאסה של התקציב שמתווספת למשרד הולכת לשרת את התחבורה הציבורית, הולכת להרבה יותר אזרחיות ואזרחים בכל הארץ, ובזה אני מאוד שמחה על התמיכה והעזרה שלכם.

בכל זה לא הזכרת את המגזר החרדי, שזה שוויוניות אצלך.

התכניות שהצגתם פה, ויש גם תכניות אחרות שלא הצלחתם להציג בגלל חוסר הזמן, בסופו של דבר יביאו לתוצאה. אינדיקציה לזה תהיה שכשנבוא לאשר את התקציב הבא נתחיל אותו בזמן כי נעמוד בפחות פקקים. תודה רבה לך על הסבלנות, אני בטוח שחברי הכנסת יקבלו תשובות פרטניות מהלשכה וגם מהמנכ"לית ומהשרה. תודה רבה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:45.