פרוטוקול של ישיבת ועדה
כנסת העשרים-וארבע
הכנסת
2
ועדת הבריאות
21/10/2021
16/01/2022
10:18
מושב שני
פרוטוקול מס' 15
מישיבת ועדת הבריאות
יום חמישי, ט"ו בחשון התשפ"ב (21 באוקטובר 2021), שעה 10:25
ישיבת ועדה של הכנסת ה-24 מתאריך 21/10/2021
פרק ב' (התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים) מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א-2021
פרוטוקול
סדר היום
פרק ב' (התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים) מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א-2021
חברי הכנסת
¶
ינון אזולאי
ישראל אייכלר
אוריאל בוסו
ניר ברקת
משה גפני
מיכל וולדיגר
אופיר כץ
מופיד מרעי
מיכל רוזין
מוזמנים
¶
נחמן אש
-
מנכ"ל משרד הבריאות
טל אמתי נשרי
-
עו"ד, לשכה משפטית, משרד הבריאות
נריה שטאובר
-
מנהלת תחום תמחור, משרד הבריאות
זהבה רומנו
-
מנהלת המחלקה לשירותים רפואיים, משרד הבריאות
ליאור ברק
-
רו"ח, סמנכ"ל פיקוח על קופ"ח ושב"ן, משרד הבריאות
חיים הופרט
-
סמנכ"ל תכנון תקצוב ותמחור, משרד הבריאות
רועי רייכר
-
רכז בריאות באגף תקציבים, משרד האוצר
ינון גוטגליק
-
עו"ד בלשכה המשפטית, משרד האוצר
שי סומך
-
מחלקת יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים
שולי לוי
-
ראש צוות בכירה במרכז המחקר והמידע של הכנסת
עופר מרין
-
פרופ', מנכ"ל המרכז הרפואי שערי צדק
רועי בן משה
-
מנהל מחלקת מידע ותקציב מחלקתי, המרכז הרפואי שערי צדק
יורם וייס
-
פרופ', מנכ"ל בית חולים הדסה
יובל אדר
-
סמנכ"ל כספי, בית חולים הדסה
אילן סופר
-
סמנכ"ל כספים ומנכ"ל התאגיד, בית החולים איכילוב
שלמה פשקוס
-
סמנכ"ל כספים, מרכז רפואי רמב"ם
נועה פרסטר
-
סמנכ"לית כספים, המרכז הרפואי שיבא
ארנון אפק
-
פרופ', מנהל ביה"ח הכללי בפועל והמשנה למנכ"ל, המרכז הרפואי שיבא
פהד חכים
-
פרופ', מנהל בית החולים הסקוטי בנצרת
ערן הכהן
-
סמנכ"ל כלכלה ופיתוח, חטיבת בתי החולים הממשלתיים
רות רלבג
-
מנכ"לית שירותי בריאות כללית
רקפת לוי
-
מ"מ סמנכ"ל וראש חטיבת הכספים, שירותי בריאות כללית
נעם ברגר
-
ראש תחום מחירים והתחשבנות, שירותי בריאות כללית
סיגל דדון לוי
-
מנכ"לית מכבי שירותי בריאות
מוריס דורפמן
-
ראש חטיבת כספים, מכבי שירותי בריאות
תמר קליסבנסקי
-
מנהלת תחום בתי חולים, מכבי שירותי בריאות
איתי קלטניק
-
רו"ח, מנהל הרגולציה, קופת חולים מאוחדת
הראל שרעבי
-
ראש חטיבת כספים ורכש, לאומית שירותי בריאות
חיים פרננדס
-
מנהל כללי, לאומית שירותי בריאות
יעקב שטרן
-
יועץ ליו"ר הוועדה
משתתפים באמצעים מקוונים
¶
זהבה רומנו
-
מנהלת המחלקה לשירותים רפואיים, משרד הבריאות
יוסף פולסקי
-
לשכה משפטית, המוסד לביטוח לאומי
אבישי אליס
-
פרופ', יו"ר האיגוד לרפואה פנימית, האיגוד הישראלי לרפואה פנימית
רישום פרלמנטרי
¶
מיטל פורמוזה, חבר תרגומים
פרק ב' (התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים) מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א-2021, מ/1443
היו"ר עידית סילמן
¶
בוקר טוב לכולם, אני שמחה שכולכם נמצאים כאן איתנו. אנחנו פותחים את הדיון של הוועדה הבוקר. התחשבנות, המשך ההתחשבנות ונקווה שגם סיום, בין קופות החולים לבתי החולים, 2021-2022. אני קודם כל רוצה להודות, בעיקר להודות, לכל החברים שהם באמת חברים ושותפים לדרך. כל מנהלי בתי החולים, על כל סוגיהם השונים. ומנהלי קופות החולים, הצוותים המקצועיים, אנשי הכספים. אני חייבת לומר שמה שאנחנו מביאים כאן זה באמת לא משהו שהוא פשוט. זו שיטת התחשבנות שכולה תמריצית בצורה כזו או אחרת. לא כולם מצליחים לרדת, וראינו את הקושי של אחוזי ההנחה וכיצד זה משפיע. אני יודעת שיש אנשים שנמצאים המון שנים בתוך מערכת הבריאות ועדיין לא מבינים את שיטת הקאפ בצורה הכי ברורה. יש באמת מחשבון לנושא הזה. זה מאוד מאוד מורכב. אני כן רוצה להודות לחברי הכנסת וחברי הוועדה, שבאמת ישבו המון זמן כדי להיכנס לעומקם של הדברים ולנסות להביא את זה בצורה הכי טובה.
אנחנו הצלחנו לעשות באמת הרבה דברים טובים במהלך הדיונים. והצלחנו לשנות נקודות שהן היו באמת מאוד משמעותיות, גם לקופות החולים וגם לבתי החולים. והצלחנו גם לנסות ולהביא הישגים שהם מעבר לזה. כי בתוך תכנית ההתחשבנות לא תמיד אפשר להביא, זאת אומרת יש כאן נתונים שהם מתמטיים, נקודתיים ולא תמיד דרך שם, זה החוק, אפשר לשנות. אני כן רוצה להגיד שהעלו כאן חברי הכנסת הרבה טענות. שצריך להגדיל תחום כזה, תחום אחר. זה הכל בסדר גמור, אבל זה פשוט לא החוק המדובר. יבוא לכאן בהמשך הקפיטציה, יבוא לכאן בהמשך עוד הרבה נושאים שאנחנו שמנו על סדר היום. אני חייבת לומר שחברי הכנסת מן המניין בוועדה העלו כבר דיונים רצים קדימה לשבועות הבאים, שכולם הגיעו מתוך הדיונים שדנו עליהם כאן. גם נושא של שיווק של קופות חולים וועדה שתוקם פה בנושא הזה בתוך ועדת הבריאות. וכן אני חייבת להגיד שוועדת הבריאות מכריזה בזאת שהיא גם תקים ועדת משנה לנושא הקאפ. כל הנושא של התחשבנות של הקאפ. בעצם מנגנון הקאפ שקם כדי להיות איזה שהוא חוק זמני עד שתבצע הסדרה ראויה אי שם בשנות ה-90, הפך לאיזה שהיא גזירת גורל קבועה ומתמשכת עשורים אחר כך בכל תקציב מדינה.
החוק הזה, כמו שראינו, הוא גם מורכב, הוא גם מסובך ולא תמיד מאפשר דיון ראוי באותם נתונים שנשלטים על ידי גורמים שונים שמוצגים אחרי מניפולציות רבות. ראינו, אנשים שואלים רגע, רגע, יש 20% הנחה? איך בסוף מגיעים ל-20 פלוס אחוזי הנחה? יש הנחה על הנחה ונתונים שונים. ועדת מחירים. המצב הנוכחי מביא הרבה פעמים לעיוות בתקציבים קבועים במערכת ולהפיכת המערכת לגרעונית באופן תמידי. על שיטת הגרעון, שאנחנו אומרים שהוא גרעון עקום, כל אזרח ואזרחית בסוף במדינה משלמים. אני מבינה שהמנגנון נועד בין היתר לכסות על חוסר בתקציב הסל של בתי החולים. אבל גם מבחינתנו הגיע הזמן לשנות.
אני מכריזה באמת, וזה גם לאור בקשת חברי הוועדה, על הקמת ועדת משנה לבחינת חוק הקאפ. ועדת המשנה הזאת תהיה ברשותי וברשות חברי הכנסת. יש כאן כמה שרצו לקחת בהם חלק. ותתכנס אחת לחודשיים, ביחד עם נציגים של משרד הבריאות, האוצר ומומחי הבריאות והכלכלה ותידון גם בחלופות לחוק הנוכחי. אנחנו נעמיד את זה על סדר היום, נביא את זה להצבעה. נראה כמה זה רלוונטי. ויכול להיות שגם נבחר לעשות את זה בדיונים בתוך הוועדה.
היו"ר עידית סילמן
¶
לא, מה פתאום. את זה שאתה רופא, את זה שאתה חבר ועדה. את זה שאתה עושה גם הרבה דברים טובים בתוך המערכת הזאת. אנחנו שמחים על זה ואנחנו מעריכים ומוקירים. וזו הכוונה. הכוונה באמת להביא את הנושא הזה לסדר היום ולראות. יכול להיות שגם נגיע למסקנה שמה שקיים היום הוא מיטבי והוא מיטיב עם כולם ואיתו אנחנו ממשיכים. אבל אנחנו רוצים לעבור מאיזה שהוא מנגנון שבאמת הוא יותר מורכב ומסורבל לתכנית אסטרטגית שהיא סדורה וברורה. כזאת שתיתן ודאות תקציבית גם לבתי החולים, לקופות, לאוצר והכי חשוב, בסוף, לאזרחי מדינת ישראל.
אז זה בתור התחלה. אנחנו עכשיו נשמע את מנכ"ל משרד הבריאות, שהוא מכבד אותנו כאן בנוכחותו. ולפני שנשמע אותו אני רוצה להגיד תודה רבה מקרב לב לנציגים של משרד האוצר ומשרד הבריאות שיושבים כאן. חיים, נריה, רועי ועוד. בעצם שורה של נציגים שמלווים אותנו מהיום הראשון של הוועדה הזאת. עושים באמת עבודה שהיא עבודה של הלב. אני באמת אומרת את זה. הרבה פעמים הם נעמדים מולכם כמנגנונים, אבל אני יכולה לומר שהם באים בלב מלא כדי לעשות באמת הרבה חסד עם אותה מערכת והסתכלות שהיא לא רק אוצרית הרבה פעמים. ואני שמחה על זה, ותודה רבה. עמדו לרשותנו שעות ארוכות ולילות שלמים פה בכנסת. וזה המקום להביע את תודתנו והערכתנו ואני בטוחה שנמשיך לעשות טוב ביחד לעולם הבריאות ולמערכת. פרופ' נחמן אש, מנכ"ל משרד הבריאות, בבקשה.
נחמן אש
¶
תודה רבה יו"ר הוועדה. ובעיקר אני רוצה להודות לך על עבודה מאוד מאוד מאומצת והשקעה של הרבה מאוד שעות, כשאת רואה לנגד עינייך את מערכת הבריאות, החשיבות שלה והצורך שהיא תיתן את מה שצריך בסוף למטופל בקצה. וצריך בשביל זה משאבים ואת עוסקת בכך הרבה מאוד. אז תודה רבה על כל זה. ואני רוצה להודות בכלל, לכל השותפים שיושבים פה מסביב. גם לחברי הכנסת וגם לנציגי הארגונים השונים במערכת הבריאות. יש דבר אחד משותף פה לכולם. כולם רוצים שבסוף יהיה טוב למטופל שהם אחראים עליו. ועם כל חילוקי הדעות, ויש פה רבים ויהיו גם היום, כולם רוצים לעשות טוב למטופלים. אף אחד לא רואה את הארגון שלו כלהביא כסף לארגון אלא כלהביא כסף למטופל בקצה. וזאת המטרה של כולנו.
השמיכה קצרה, אנחנו יודעים את זה, ובסוף צריך לקבל החלטות של איך לחלק את הכסף וזה מהות הדיון פה בהרבה מאוד סעיפים ופרטי פרטים. וזה נכון שהדבר המרכזי שעליו דיברנו זה אותו סעיף 9 מפורסם, תקצוב בתי החולים. וכמו שציינת זה קודם כל שינוי של שיטה ואני מברך על שינוי השיטה הזאת. אני חושב שזה משהו שלטווח הרחוק יעשה סדר יותר טוב ויכולת טובה יותר של תכנון והוצאה לפועל של מה שצריך בכל אחד מבתי החולים. הסכום שאנחנו מעבירים דרך המודל הזה מאגד את כל הסכומים שניתנו בשיטות אחרות שהן פחות טובות, בעיקר בדיעבד. ברור לנו שאנחנו עושים סדר כזה אז יש מקומות שמרוויחים יותר ויש בתי חולים שעלולים להיפגע. אנחנו לא מוכנים שבתי חולים יפגעו ולכן אנחנו, יחד עם האוצר, מבינים שצריך יהיה להוסיף תקציב לצורך העניין הזה. הסכומים שקיימים היום הם 2.4 מיליארד והם אמורים להיות מחולקים בין בתי החולים ועל זה אנחנו רוצים לדון בתוספת עם משרד האוצר לאחר שנראה את השלכות המודל. אנחנו, שוב, לא רוצים שמישהו יפגע, מישהו מהארגונים יפגע. זו האחריות המשותפת שלנו ושל האוצר. וזה יהיה לב הדיון גם פה, כבוד יושב הראש.
אנחנו מציגים פה סיכומים גם בקשר לסעיף 9 בהקשר של דברים שדיברנו פה על אותה "אטראונטביליטי" שנדרשים מנהלי בתי החולים. אני מקווה שזה גם יתקבל פה. הבנו שפה הלכנו אולי רחוק מידי בניסוחים, אז גם את זה אנחנו מתקנים. ואני מקווה שנסכם היום ונצא לדרך בתחושה של כולם שאמנם כל אחד כנראה יחשוב שהוא צריך יותר, אבל שהחוק הזה מייצר חלוקה שהיא הוגנת בצורה מקסימלית עם השמיכה הקצרה שיש. תודה.
רועי רייכר
¶
אז זה בעצם דיון מסכם על הרבה דיונים שעברנו פה ביחד. אני אגיד שבעיניי בקאפ הזה יש מספר בשורות משמעותיות. הבשורה הראשונה בעיניי בראש ובמעלה היא המחלקות הפנימיות. בסופו של יום, כולנו פה מסכימים שמערכת הבריאות שלנו היא מערכת מצוינת, מהטובות בעולם. אבל יש מקומות שעדיין דורשים חיזוק וטיפול. אחד המקומות המשמעותיים שדורשים טיפול וחיזוק אלו המחלקות הפנימיות. משרדי הממשלה בחרו לשים דגש מרכזי בחוק הזה על המחלקות האלה. לפתח תקציב יעודי שיגיע למחלקות האלו דרך מדד שיכלול, לראשונה אגב, גם היבטים של שביעות רצון המטופל. בסופו של יום כולנו פה בשביל המטופלים. וקצת חסר בעיניי צירים ומגמות שילכו לכיוון שבוחן ובודק מה המטופל רוצה. לא רק מה הוא צריך רפואית, אלא איזה שירות יעשה את השירות של המחלקה יותר טוב. זה דבר שלא נמצא במחירון. המחירון שלנו בנוי מכמויות ומחירים.
היו"ר עידית סילמן
¶
נכון. אני רוצה לחזק אותך פה רועי ולהגיד שאני הייתי בעבר בקופות החולים, זה לא סוד. אגב, גם בבתי חולים, גם בחברות תרופות, בכל מקום שאתם רוצים. אז אין פה ניגודי עניינים. אם יש, אז זה ממש עם כולכם. אני יודעת שקופות החולים, באמת כל אחד עם התכנית השרותית שלו, עובד על הנושא הזה של מטופל בידיים טובות. ותכנית השירות, שהיום אנחנו בעצם מתמרצים אותה, גם את קופות החולים בנושאים היותר שיווקיים ואנחנו אומרים שמי שיביא את השירות קדימה זה מה שאנחנו רואים אותו כ- added value וכערך עליון. כי בעצם המערכת הזאת, מלבד היותה תמחירית, שזה הרבה דברים שאנחנו מתעסקים פה עכשיו, היא כולה מערכת של חסד וחמלה שצריך לזכור שבסוף כשרואים את כל המנהלים פה יושבים ומדברים, הם עושים את זה מתוך דאגה אמיתית. כי הם כל היום מטפלים באזרחים, במטופלים, יום יום. ההתמודדות היום יומית שלהם זה כל אחד שמגיע לוועדות החריגים ומבקש את אותו חסד הזה ושיכירו בו ושיעזרו לו. והם יוצאים מגדרם כדי לעזור. ובאמת הנושא השירותי הזה, כששמים אותו בתוך המחלקות הפנימיות. כי שם אנשים עושים את זה יום יום, באמת מתוך עבודה של הלב, ואומרים אנחנו מכירים את זה, מוקירים את זה וגם מתגמלים על זה. אז ישר כוח בפעם הראשונה ואשריכם.
רועי רייכר
¶
אז זו הנקודה הראשונה, כמו שעכשיו הרחבנו. הנקודה השנייה, אני חושב שהיא מאוד משמעותית. אנחנו ניסינו, כפי שיראו חברי הכנסת, לעזור ולחזק גופים שהרבה פעמים הם פחות מביעים את עמדתם בצורה רועשת. קופות שהן טיפה יותר קטנות, גם בתי חולים בפריפריה, שמנו על זה דגש בסעיף 9. וזה אחד המאפיינים והקריטריונים שעל בסיסם יחולק הכסף. וגם בקופות הקטנות, כפי שנראה בהמשך ההקראות. ניסינו לייצר מודלים ומנגנונים שיחזקו אותם ויאפשרו להם לפתח מרכזים בקהילה ולשפר את השירות.
היו"ר עידית סילמן
¶
שוב אני שנייה עוצרת אותך. הנושא של פריפריה, תודה רבה לחבר הכנסת מופיד מרעי ולחבר הכנסת אופיר כץ, שיוצא עכשיו, עלי סלאלחה, שהיה חשוב לו גם בתי החולים בפריפריה. וטטיאנה מזרבסקי. תקשיבו, יש כאן כמה חברי כנסת שבמודל של סעיף 9, שהוא עדיין אפשר להגיד לא הושלם עד הסוף. וגם ינון אזולאי, חבר הכנסת שנמצא כאן, שאמרו תקשיבו, אנחנו רוצים סעיף שהוא יעודי לפריפריה. שהוא רואה את הפריפריה והוא מתקנן אותה ונותן לה איזה שהוא תקצוב יתר. ובין מודל 9, וזה יבוא אחר כך גם לוועדה ויציגו את זה והכל. במודל 9 יהיה סעיף כזה וזה הוכנס על ידי חברי הכנסת של הוועדה כאן שהיה חשוב להם. שאפו עליכם, כל הכבוד, תודה.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
עידית, סתם שאלה צדדית, שהיא בעצם עיקרית גם. הפריפריה, כשאנחנו אומרים פריפריה, קודם כל, אל תטעו, אני בצד של האוצר, אבל לא בדיוק בצד שלהם. הם בדרך כלל ממול ואני ישבתי ממול.
רועי רייכר
¶
מבחינת המודל כרגע מה שיש זה מיקום גיאוגרפיה, שכן מתייחס בעיקר לפריפריה גיאוגרפית ולא חברתית. מאוד יכול להיות שבמהלך תיקון התקנות עצמן ננסה להכניס משתנים. זה טיפה יותר מורכב, אבל יכול להיות שננסה להכניס משתנים, יש שם גם היבטים משפטיים כאלה ואחרים, של פריפריה נוספת או היבטים אחרים שבעצם מגלמים את זה. בסדר? לצורך העניין, רמת שירות שנמצאת במקום מסוים, הרבה פעמים יש מתאם בינה לבין הדבר הזה.
נקודה אחרונה שרציתי לומר, מעבר לזה שאני שמח שחברת לצד שלנו. הנקודה האחרונה שרציתי לסיים בה.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
לא, רק בנושא הזה לשאול אותך. כשאתה מדבר איתי, אמרת פריפריה גיאוגרפית, מובן לי. אני אשאל אותך בעצם אם בכל אזור ירושלים בעצם אין פריפריה גיאוגרפית מבחינת בתי החולים. אז כאילו במידה מסוימת, שגם אין לנו בתי חולים ממשלתיים. אז יהיה איזה שהוא חוסר לבתי החולים של ירושלים, שבעצם נותנים מענה למיליוני אנשים באזור.
רועי רייכר
¶
כשנגיע לזה נרחיב. אבל יש כלים שמדברים לצורך העניין על מבנה בעלויות ורמת תחרותיות, שבעצם חופפים לדברים שאותם אתה מתאר. אנחנו נגיע לזה ונפרט אודותיו.
שתי נקודות אחרונות שבהן חשוב לי לסיים: קודם כל, חשוב לנו מאוד להדגיש - החוק הזה אמנם מעביר סכומי כסף מהקהילה למערכת האשפוז, אבל גם את הקהילה חשוב גם לנו וגם למשרד הבריאות, להמשיך ולחזק ולפתח. אנחנו רואים ברפואת הקהילה את החסם לרפואת האשפוז. ולכן אנחנו גם בדיוני התקציב האחרונים, ואנחנו עוד נמשיך ונדון על כלים כדי להמשיך ולחזק את מערכת הקהילה וקופות החולים.
הנקודה האחרונה שבה רציתי לסיים, והיא נקודה מאוד משמעותית. תראו, הקאפ הזה לא מושלם. יש בו הרבה דברים שהיה אפשר לעשות טוב יותר. ובאופן כללי אני חושב שאף אחד לא חושב שאחרי החוק הזה כל עיוותי המערכת יתוקנו. אבל הוא צעד בכיוון הנכון. הוא צעד מחזק, הוא צעד בונה. הוא צעד ששם דגש על המקומות שאנחנו ראינו שיש בהם את האתגר הכי גדול. אגב, זה גם פסיכיאטריה, שעוד מעט נדון בזה, וגם פנימיות וגם היחידות הקטנות. ולכן אני מאמין שהשנים הבאות אחרי הקאפ יביאו למערכת בריאות טובה יותר מאשר לפניה. תודה לכל השותפים ולך גברתי יושבת הראש.
חיים הופרט
¶
אני באמת חושב שמובא לכאן חוק, שעם האיזונים שניסינו לעשות הוא נותן את התמריצים הנכונים בעינינו באמת לטובת המטופל. רועי דיבר על מודל הפנימיות, שהוא כולל לא רק את התוספת הכספית. בפעם הראשונה הסתכלות הוליסטית על הפנימיות. קיבלנו את ההשראה בעצם מוועדת אורקספה שדי אימצנו באופן מלא את ההמלצות הכלכליות שלהם ולראות בעצם את המטופל הזה, שהוא מטופל שקשה לשמור אותו. הוא זה ששוכב במסדרון, הוא זה שצריך לעבור לאשפוז ההמשכי. הוא זה שצריך לקבל את המענה בבית או מענה מיטבי באשפוז ההמשכי. ומבחינתנו אנחנו מביאים לכם את זה באמת - - -
חיים הופרט
¶
עוד שנייה נדבר גם על הפסיכיאטריה, בסדר? הוא מובא לכם בענווה מאוד גדולה ובאמירה שאנחנו חושבים שהבאנו פה שינוי מאוד דרמטי. ואני חושב שהיום הזה יהיה מלא בפרטים וגם התחלנו, הייתה לנו ישיבה ראשונה והצגנו לכם את הכל מלמעלה ונכנסנו לפרטים. אז חשוב שנשים גם את הדבר מלמעלה. אני חושב שאנחנו מביאים פה רפורמה משמעותית בתחום הטיפול בחולה. אנחנו קוראים לזה החולה הפנימי, אבל אנחנו צריכים לזכור שזה בדרך כלל חולים יותר מבוגרים, יותר כרוניים. זה צד אחד.
אנחנו כמשרד בריאות, וכאן אני אומר תודה גם לחברנו ממשרד האוצר. במשך שנים, כמה שנים ניסינו לקדם את התשלום הקבוע לבתי החולים והצלחנו להגיע ביחד עם משרד האוצר להבנות מה הדרך הנכונה לעשות את זה. וזה מובא וזה שינוי מבני משמעותי ודרמטי במערכת הבריאות. שכמו שאמרו נציגי האוצר, הוא צעד בכיוון הנכון. אבל בעיניי הוא לא צעד, הוא המון צעדים לכיוון הנכון של לקיחת אחריות אמיתית על מה שקורה בבתי החולים. לא לבוא ולהגיד ולספר סיפור שהם חיים מהכנסותיהם. אם אתם זוכרים, הצגנו לכם מצגת שלמה על הדבר הזה. זה מבחינתנו רפורמה מבנית משמעותית שלהבנתנו צפויה לעשות שינוי משמעותי בתכנון התקציבי, בתכנון הרפואי במערכת הבריאות. וגם כאן, אנחנו באים אליכם בענווה גדלה ושמים לכם את זה. וזה סעיף 9 בעצם. שהוא סעיף דרמטי. הוא לא בכדי סופג פה את כל ההסתייגויות. כי במשך שנים היו ציפיות מאוד גדולות על הסעיף הזה. אנחנו מביאים אותו עם כל המגבלות שלנו כממשלה. ויחד עם זאת, עם הרצון האמיתי לקדם את מערכת הבריאות ולתת את היכולת לתכנן בצורה אמיתית ולהפסיק את מצעד ה-"תביא לי, תביא לי". ובאמת ניסינו להביא לכאן חוק שנותן ודאות למערכת ויכולות תכנוניות ארוכות טווח. ולהפסיק את כיבוי השריפות הזה אנחנו עדיין נצטרך עוד משאבים. ועדיין מערכת הבריאות היא לא מערכת שיש לה את כל המשאבים שהיא צריכה. אבל באמת מדובר פה בניסיון ללכת לכיוון היותר נכון.
לעניין הפסיכיאטריה, חברת הכנסת וולדיגר, גם כאן נעשו מעבר למה שמובא פה, תכנית הוליסטית. שמסתכלת על המטופל ברמה הרבה יותר מקיפה. בגיוון יותר משמעותי של שירותים.
חיים הופרט
¶
אני בכוונה מרחיב, כי זה נושא שקרוב מאוד לליבך וגם קרוב מאוד לליבי. החקיקה פה מדברת רק על האשפוז. היא לא מדברת על הקהילה. בקהילה יש מגוון משמעותי של שירותים.
היו"ר עידית סילמן
¶
ממש לא. אנחנו ישבנו על זה דיון שלם ביום חמישי. זה לא בסוף, פתחנו את הדיון ביום חמישי ודיברנו על הנושא הזה.
היו"ר עידית סילמן
¶
עשינו אחר הצהריים, ערב, ארבע שעות ולא נכחת. בסדר, אז בסוף. חיים מדבר עכשיו. אנחנו עושים סבב, ובסבב גם את תדברי, כמו כל חברי הכנסת. לכל אחד תהיה הזדמנות לדבר. אנחנו שקופים פה עם כולם.
חיים הופרט
¶
אז אני אגיד שני משפטים על הפסיכיאטריה ובזה אני אסיים. בניגוד לבית החולים הכללי, בית החולים הפסיכיאטרי יש לו גם שירותי אשפוז שהוא נותן וגם שירותי קהילה שהוא נותן. אני בטוח שקופות החולים לא רוצות לרסן את שירותי הקהילה שבתי החולים נותנים. ואכן זה לא מרוסן פה בקאפ. לא טיפולי היום ולא הפסיכותרפיה ולא השירותים הקהילתיים שניתנים, הם לא נמצאים פה.
השר והמנכ"ל הציגו לפני שבוע תכנית מקיפה לעולם הפסיכיאטריה שנוגעת בציר האשפוז, על ידי תוספת של 400,000,000 שקלים לשיפוצים של בתי החולים. ובאמת להפוך את בתי החולים הפסיכיאטריים לראויים יותר. מענה ברמה הקהילתית, תוספת לתמיכה לקופות החולים לתמרוץ להגדלת השירותים הפסיכותרפיים בקהילה. ובאמת לטפל בשתי נקודות שלא טיפלנו בהן בשנים האחרונות שהן התפר בין הקהילה לאשפוז, שזה בתים מאזנים וצוותי משבר. ויצירת מסגרת כרונית בקהילה, להוציא את החולים שנמצאים הרבה זמן בתוך בתי החולים. ויחד עם זאת, לתת מענה לאוכלוסיות ספציפיות על ידי מתן מענה לנפגעות תקיפה מינית, להפרעות אכילה, פסיכו-גריאטריה וכו', שגם זה על הפרק. והתכנית היא הרבה יותר מקיפה. אתם רואים פה חוק, אבל מערכת הבריאות היא רחבה הרבה יותר מזה.
היו"ר עידית סילמן
¶
תודה רבה. תכף עלי אנחנו נעבור להתייחסות של חברי הכנסת. אבל אם כבר דיברת על הנושא הזה של הפסיכיאטריה, אז אני רק אומר שבאמת התחום הזה של בריאות הנפש, שבחרו המנכ"ל והשר לשים אותו בקדמת הבמה של מערכת הבריאות בשנים האלה. ולא סתם פתחו, כבר אמרתי את זה כמה פעמים, את הסיורים שלהם כשהם נכנסו למשרד בעולמות של בריאות הנפש. והם ממשיכים לעשות את זה עכשיו. ולפני כשבוע הוצגה כאן התכנית המקיפה של משרד הבריאות לעולם בריאות הנפש. וכמו שציינתי, כאן בוועדה זה יהיה נושא שידובר עליו הרבה. יש תכנית שלמה בתחום של פסיכיאטריה ובריאות הנפש לוועדת הבריאות. אנחנו בימים האלה מסיימים לתכנן את כל הדיונים קדימה על נושא בריאות הנפש. בעצם קראנו לזה "מורידים את הסטיגמה ונותנים תקווה". אבל בתוך זה יש לנו את כל התכנית שהיא הרפורמה של משרד הבריאות פלוס דברים נוספים שהוועדה מיסמרה לעצמה, שהוא בעיקר השיקום בקהילה, הבתים המאזנים, צוותי המשבר שחיים הזכיר.
אלו נושאים שאנחנו יושבים עליהם מול משרד הבריאות באופן אישי. גם כי לי זה חשוב, כי אני באה מהעולמות האלה, וזה לא סוד, ושמתי את זה לנגד עיניי. גם בשנתיים האחרונות של העבודה בכנסת כיושבת ראש השדולה לבריאות הנפש ומניעת אובדנות. וגם הרבה לפני כן, כשהגעתי מהעולמות האלה. החל מחברות תרופות שעסקו בפסיכיאטריה ואחר כך בתוך קופות החולים ובתי החולים השונים. אז באמת, עולם בריאות הנפש והפסיכיאטריה הם בקדמת הבמה. וכן אני יכולה להגיד שיש המון נושאים לטפל בהם בפסיכיאטריה. אבל מה שמתייחס כאן לחוק הנוכחי הוא ההתייחסות לתקרה ורצפה או התייחסות לקאפ. וצריך לזכור שיש הרבה דברים שאפשר להביא מעבר. והבאנו גם מעבר ואני אציג אחר כך את המעבר לעולם הפסיכיאטריה. והציגו אותו גם בשבוע שעבר ואנחנו נציג את התוספות. אבל בהתייחס לחוק, אני אציג עוד מעט כשנגיע לסעיף הנוכחי הזה, את ההישגים שלנו גם בקאפ הפסיכיאטרי. אנחנו שמנו את זה לנגד העיניים וביחד עם משרד הבריאות ומשרד האוצר שינינו ושיפרנו את הקאפ הפסיכיאטרי. וזה פעם ראשונה שזה קורה באופן הזה.
אני רוצה גם פה להודות לכם על העבודה המדהימה. ופרופ' נחמן אש, פעם נוספת, תודה רבה. כי זה לא מובן מאליו וזה לא ברור. אנחנו מדברים על המגיפה שאחרי המגיפה ושמדברים עליה, אז צריך גם לראות אותה בעיניים. אז אנחנו תכף נגיע לסעיף הזה ואתם תראו את האחוזים שהוספנו ובאמת נתנו איזה שהוא משהו שהוא טוב יותר לקאפ הפסיכיאטרי בתכנית הנוכחית. ואני באמת גאה ושמחה על זה ותודה לכולם.
אנחנו עוברים עכשיו להתייחסויות קצרות של חברי הכנסת. ומשם אנחנו עוברים להתייחסויות הקצרות של עולם הבריאות. ומשם ממש לסעיפים, לתיקונים ולהסתייגויות. בבקשה.
עלי סלאלחה (מרצ)
¶
חברים, מעולם לא ראיתי קונצנזוס כל כך רחב שמחבק את מערכת הבריאות במדינת ישראל כפי שזה היה בוועדה ברשותה של עידית סילמן. לדעתי, יחד עם חברי הכנסת שיושבים פה, לא חשוב לאן הם שייכים, למי הם שייכים. כולנו, גם יחד עם מנכ"ל המשרד, שר הבריאות, החברים מהאוצר. כולם רצו באמת להיטיב, לעשות את הכל למען מערכת הבריאות שהיא מהטובות בעולם, אבל רצינו שתהיה עוד יותר טובה. ולכן כולנו פתחנו את הלב, פתחנו את השכל, על מנת להיטיב עם כולם. וברור שאי אפשר להיטיב עם כולם כאשר מדובר בכסף, תמיד יש מחסור. אפילו האוויר, כשיורדים מתחת למים, יש מחסור ועולה יותר. אבל זהו צעד ראשון לעתיד, כפי שאמר ידידי רועי והנציגים של מערכת הבריאות, של משרד הבריאות, שאנחנו ניתן את הכל.
אבל דבר אחד אני רוצה להגיד. אנחנו גם צריכים לפתוח את הלב ולפתוח תקנים לרופאים החדשים שנמצאים ומחכים היום בתור ולא מקבלים להיכנס למערכת הבריאות. וראיתי באיזה שהוא עיתון שרוצים להביא רופאים מחו"ל כדי לסגור את המחסור. קודם כל בואו נמלא את התקנים ונאפשר לרופאים שלנו, שלמדו ועשו 7-8 שנים לא יודע איפה, להיכנס למערכת הבריאות והם טובים מאוד מאוד.
חברים, בהצלחה לכולנו. ואני בטוח שהמערכת הזאת נותנת את כל השירות למען כולנו. פריפריה, מרכז, חברתי, גיאוגרפי. תגידו לזה מה שאתם רוצים. החיים שלנו בידיים של הרופאים שלנו, בתי החולים, קופות החולים. בהצלחה לכולם.
היו"ר עידית סילמן
¶
תודה רבה. עלי סלאלחה. חרגת אפילו טיפה. אנחנו סולחים ונסיעה טובה. תודה על העבודה הקשה. פריפריה במרכז. חברת הכנסת מיכל וולדיגר, בבקשה, כמה דקות.
מיכל וולדיגר (הציונות הדתית)
¶
אז קודם כל, תודה רבה. אני אתחיל בכך שאכן שעות רבות דנו פה גם בוועדה. ברוב הדיונים השתתפתי, בחלקם לא יכולתי כי הייתי במליאה והייתי חייבת כי היו שאילתות ודברים שהם היו ספציפית אליי, אז לא יכולתי להעדר. ובנוסף גם שעות בבית ושעות עם אנשים מחוץ לוועדה. אז בהחלט, עצם הישיבה של כולנו יחד וכמו שאת אמרת יושבת הראש, בהחלט עצם העובדה שיושבים כל כך הרבה, זה רק מראה עוד יותר שהדבר הזה לא צריך להיות בחוק ההסדרים. זה צריך להיות בחוץ ולדון בזה כמו שצריך ולתקן את הכל בצורה מסודרת וראויה. כי כמו שגם אמר חבר הכנסת שדיבר לפניי זה בעצם הבסיס. כולנו צריכים את הבריאות והבריאות היא חשובה ולולא מתן שירותים ראויים לאזרח, אז אנחנו לא נוכל לעשות שום דבר. זה הדבר החשוב ביותר.
אני כן רוצה להתייחס רגע לקאפ עצמו. הבנתי, אחרי לימוד ממושך בזמן קצר, שבעצם כל הנושא של הקאפ זה באמת התחשבנות בין קופות החולים לבתי החולים, בסכום אפס. כלומר, אם הוא גרעוני, אז הגרעון עובר מיד ליד, או שזה אצל קופות החולים או אצל בתי החולים. והמילה "אם" היא מיותרת, כי הוא גרעוני. ואני מניחה גם אנשי האוצר יסכימו איתי. אז בעצם זה נושא אחד של הקאפ. אמה מה? כשבאה הבשורה הגדולה והכניסה את סעיף 9. שאמרה אוקיי, חוץ מהתחשבנות בין בתי החולים לקופות החולים אנחנו נכניס סכום נוסף שבעצם איכשהו יאזן. כמובן זה יישאר עדיין גרעוני, אבל עדיין ישפר את המצב לאין שיעור. עכשיו, בשעות שאני נמצאת פה כל הזמן ביקשתי נתונים. קרי, אוקיי, ההתחשבנות בין בתי החולים אני יכולה להתווכח עליהם, כשנגיע לסעיפים הרלוונטיים אני אדבר עליהם. אבל אני משאירה את זה רגע בצד. אני אומרת אוקיי, מה את אוספת? איפה הבשורה? כי קופת חולים חשובה ביותר, הפיתוח בקהילה הוא חשוב ביותר ובתי החולים חשובים ביותר. אז יתחשבנו ביניהם. אוקיי, מה הבשורה? ועכשיו אני שומעת גם מפרופ' אש וגם מאנשי האוצר שבעצם אין כל כך תוספת. ואני אגיד למה אני מתכוונת. אין כל כך הרבה תוספת, כי בעצם לוקחים את כל הכספים שנתנו בסובסידיות לבתי החולים הממשלתיים. ולוקחים את כל התמיכות שנתנו לבתי החולים הציבוריים, מאגדים אותם כולם ביחד. הסכום הזה יוצר, תקנו אותי אם אני טועה, סכום של בערך 2.5 מיליארד שקלים.
מיכל וולדיגר (הציונות הדתית)
¶
כן, בסדר. הוספתי ככה בקשיש עוד 100,000,000 ואותם אנחנו נחלק אחרת. ואחר כך אם נשב ונראה, לא "אם", המילה "אם" מיותר. ונראה שחלק מבתי החולים נפגעו כתוצאה מהשינוי, אז להם ניתן. מה המספר? הרי מה זה אם תמצאו ואם תראו? הרי אתם אנשי האוצר, אתם אנשי הבריאות, אתם יודעים. בואו תגלו לנו מה התוספת האמיתית שנכנסת. אוקיי? ופניתי ושאלתי, לא קיבלתי תשובות. ואני רוצה כן עוד פעם לחזור. ובעיניי כל חברי הכנסת לא יכולים להצביע פה עד שהם לא ידעו את התשובות האמיתיות. כמה סל הבריאות עולה היום בפועל. בסדר? זה לא אני. לא אני אופוזיציה, לא אני קואליציה. צריך לדעת על מה אנחנו מצביעים. האם באמת יש תוספת או שזה רק משחק של להזיז את הקוביות ולהגיד אוקיי, שינינו משהו. אז היום זה צובט לו, מחר זה יצבוט לאחר. ולכן אני שואלת, כמה העלות האמיתית של סל הבריאות היום למדינת ישראל? 50 מיליארד? 3 מיליארד? 4 מיליארד? לא יודעת כמה. כמה בפועל משקיעים בזה? מה הפער ומאיפה מביאים אותו? ובנתיים תשובות, אני חייבת להגיד, לא קיבלתי. אמרו לי ככה, אמרו לי אחרת. את התשובות האמיתיות בסופו של דבר לא קיבלתי. ולכן לדעתי, אני מצפה ממך עידית לדרוש את התשובות כמה כסף בסופו של דבר נכנס תוספת.
מיכל וולדיגר (הציונות הדתית)
¶
דבר נוסף ואחרון, אני כן מבקשת, סליחה על הצרידות. אני כן מבקשת שיהיה דיון משמעותי בפסיכיאטריה. אני חושבת שאם אנחנו כל הזמן רוצים לדבר על זה שהפסיכיאטריה צריכה להיות כמו גוף ונפש אחד הם ואנחנו בשאיפה שלנו זה לצרף את הכל ביחד. אז אי אפשר לעשות דין אחד לבתי החולים הכלליים הממשלתיים ודין אחר לפסיכיאטריה ולשים אותו בסעיף כמעט אחרון בתוך החוק הזה. אלא כמו שאמר חיים מקודם.
מיכל וולדיגר (הציונות הדתית)
¶
אוקיי, בהחלט, מוכנה לקבל את זה.
אגב, עידית, גם פה יש אפליה. גם פה הדיון בפסיכיאטריה תמיד מגיע בסוף.
מיכל וולדיגר (הציונות הדתית)
¶
אבל שמים אותו כמילה ואז עוברים הלאה. בתכלס, מערכת הפסיכיאטריה, בין אם בקופות החולים ובין אם בבתי החולים, היא מורעבת. היא לא מטופלת כמו שצריך. אנשים, האזרח בסוף לא מקבל טיפול כמו שצריך. רק אתמול, שלשלום, הייתה עתירה לבית המשפט העליון על המתנות של שנתיים לפסיכולוג ולטיפול בקהילה. ולכן בעיניי, אני מבקשת עידית, לקיים דיון מיוחד על הפסיכיאטריה. דיון שיבהיר ויסביר ויעניק ויקדם את התחום הזה. וכשנגיע היום בסוף לסעיף הזה אני אתייחס בהמשך. תודה.
היו"ר עידית סילמן
¶
תודה. ברוך הבא חבר הכנסת ניר ברקת. כיף שאתה איתנו, לכבוד הוא לנו. כן, אז חבר הכנסת ניר ברקת, אתה רוצה רגע לשמוע ואז להתייחס?
מופיד מרעי (כחול לבן)
¶
קודם כל, בוקר טוב לכולם. צודקת גברתי יושבת הראש על השעות של סיעור המוחות שהושקעו במתווה. שהוא באמת יהיה מקובל על כולם. צריך לזכור, ההסתייגויות שהוגשו שנדון בהן בהמשך, הן כתוצאה מדבר אחד: שאנחנו רוצים שבסופו של דבר שבתי החולים בפריפריה, ולא משנה איפה זה, אם זה בצפון ובדרום, יקבלו באמת את מה שמגיע להם ויקבלו גם את החיזוק. כי תושבי הצפון, ויושבים פה חברי הכנסת, סיעור המוחות היה לא שלי לבד. טטיאנה, כל חברי הכנסת. אלון טל, כל מי שהיה. כדי באמת להגיע בסופו של דבר לנוסחה מתאימה, כדי שבתי החולים בצפון ובפריפריה יתחזקו. לנו מגיע טיפול רפואי טוב לא פחות מאשר במרכז. וזה מה שמוביל אותנו בנושא של ההסתייגויות. אני מברך על ההתקדמות במשא ומתן למציאת נוסחאות כאלה ואחרות שיפתרו את הבעיה. הסמכויות או הפיקוח, מה שנקרא, במקום אישור של הוועדה על כל דבר, הוא גם יכול להיות מקובל. אבל כל מודל שיכול להבטיח לבית חולים זיו בצפת, לפוריה, ליוספטל, לסורוקה, לעמק, לברזילי, מרכז הרפואי הגליל, בנהריה מה שנקרא, בית החולים האנגלי בנצרת, בית החולים המשפחה הקדושה, בית החולים הצרפתי בנצרת. כל עוד ויש מודל שהוא מחזק את בתי החולים האלה כן יהיה מקובל עלינו ואנחנו נדון בזה בהסתייגויות. אני אומר את הדברים שאם במידה ואני לא אשאר כתוצאה מלו"ז אחר עד להסתייגויות, כמובן יחליף אותי. הוא ידבר בשמי ויציג את הדברים, חברי אלון טל. חבר הכנסת אלון טל. כל חיזוק כזה הוא מבחינתנו מקובל. וזה מה שאני מצפה. שהוועדה בסופו של דבר תקבל את ההחלטה הכי נכונה כדי לחזק את בתי החולים שצריכים לחזק אותם.
היו"ר עידית סילמן
¶
מופיד, תודה רבה. אני רוצה לומר שאתה, כמו גם חבר הכנסת אופיר כץ, אני חייבת לומר אופיר, בימים כאלה ובתקופה כזאת שהרבה מחברי האופוזיציה בחרו שלא להיות נוכחים ואתה נוכח בעשר ועדות במקביל, כל הזמן, מהבוקר עד הלילה. אתמול יצאתי מפה בשעה מאוחרת ועוד נכנסת כדי להמשיך דיונים בוועדה שלא סיימה. האמת שזה מאוד מוערך ואני גם יודעת, אופיר כץ היה מרכז הקואליציה בוועדת הכספים בעבר. הוא עושה עבודה מצוינת. ותדעו לכם שגם פה הוא נלחם על דברים קטנים שהם מאוד משמעותיים. וזה כיף, כי כשאני הייתי בחוץ ולא הייתי חברת כנסת, הוא ניהל ועדת משנה בתחומים של בריאות בפריפריה. והוא צירף אותי אליו ותמיד ידע לשתף פעולה בצורה עניינית. ואני שמחה על זה ואני מודה לך על זה, כמו גם להרבה חברי כנסת אחרים פה שאני רואה סביב השולחן. וזה לא מובן מאליו שאתה ככה משקיע את כל כולך וקורא לעומק ומבין ובעניינים. ואני חושבת שכל יושבי השולחן פה והחדר הזה מעריכים אותך על כך. אז שאפו גדול.
אלון טל (כחול לבן)
¶
גברתי יושבת הראש, ועדת הבריאות היא בסך הכל ועדה חדשה. הוקמה ממש בשלהי המושב הקודם. ואני רוצה לציין שהיו לך בדיוק אפס ימי חסד לפני שנזרקת למים ולא רק באיזה סוגיות קטנות, אלא באמת בחוקים כבדים. ובמיוחד הנושא של הקאפ, הוא מרכזי. אז אני מברך על המקצועיות. וגם האווירה שיצרת שאפשרה לנו להגיע לקונצנזוס. כי באמת כולם מדברים על קונצנזוס ואני מזהה שלושה דברים שאני חושב כולנו מרגישים ביחד, נאמר כבר. החשיבות של חיזוק הפריפריה, כי כולנו מבינים שהחוליה החלשה בתוך מערכת הבריאות. היא זאת שצריכה לקבל את החיזוק. הדבר השני, זה באמת הסיפור של הפסיכיאטריה.
אבל הנקודה העיקרית, זה כולנו הבנו שהשמיכה היא צרה ואי אפשר לכסות את כל הרגליים עם הכספים הנוספים. ואני מאוד מעריך את המאמצים שעשית כדי לתת תחילת מענה. זה לא יקרה בן יום. אני פתחתי את הדיונים האלה ואני מתנצל שאני מבקש לחזור אליו. יש היום 16,000 מיטות בבתי חולים בישראל. אבל ב-2030 נצטרך סדר גודל של 40,000 אולי 50,000 בגלל עלייה באוכלוסייה והזדקנות. ולכן החשיבות הרבה של טיפול בקהילה, כדי שמספר הזה יצטמצם הוא חיוני. ואנחנו נצטרך בהמשך הדיונים לחשוב לטווח ארוך, לא רק על הטיפול המיידי. ואני מרגיש שיש לנו באמת את הבסיס לעשות את זה על סמך מה שהצלחת להוסיף. אז תודה רבה.
טטיאנה מזרסקי (יש עתיד)
¶
תודה גברתי יושבת הראש, חברי כנסת היקרים, נציגים של משרדי ממשלה, נציגים של מוסדות בריאות. כבר חודש ימים אנחנו מתכנסים לדיון סביב חוק ההסדרים. התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים. מטרת החוק להגיע להסדר שוויוני בהתחשבנות בין מוסדות בריאות ותמיכה מבתי חולים. המטרה להפעיל מנגנון שקוף והוגן. בדיונים קודמים משרד הבריאות, משרד האוצר, הציגו מודל חדש להעברת תשלום חודשי קבוע לכל בתי החולים. הדיון הראשון שהקדשנו בוועדת הבריאות החדשה בכנסת ה-24 הקדשנו למצבם של בתי חולים ציבוריים שאינם ממשלתיים. אנחנו מבינים שללא תמיכה של המדינה, בתי חולים שנותנים מענה ברפואה דחופה במצבי חירום ועוד במגוון שירותי רפואה נוספים, ללא תמיכה הם לא יכולים לשרוד.
משרד הבריאות הציג לנו מודל חדש, אחיד. המודל הקודם זה לא היה מציאותי. העבודה הענקית נעשתה על ידי צוותים של משרד האוצר יחד עם משרד הבריאות וחברי ועדת הבריאות. חברי ועדת הבריאות וחברי הכנסת, כולנו למדנו את הצעת החוק. המהלך מאוד מאוד מבורך. אבל שיטת החישוב גובה תמיכה חייבת להיות דיפרנציאלית. וזאת אומרת חייבת להתבסס על פרמטרים ברורים ונתונים. אני מדברת על סעיף 9. כמעט לכל חברי הוועדה היו הסתייגויות לסעיף 9. ביקשנו והתעקשנו שהצעות ותקנות של משרדי הממשלה, משרד האוצר, משרד הבריאות, התקנות האלה חייבות להגיע על שולחנה של ועדת הבריאות. כשאנחנו נתחיל לקרוא את החוק ובמהלך הקריאה נגיע לפרמטרים, אני יודעת שהוספתם פרמטרים ואתה תגידו לנו אותם, אני אוסיף. ויכול להיות שגם חברי כנסת אחרים או נציגי בתי חולים ירצו להוסיף.
אני רוצה גם להתייחס לסעיף 9(ב). פרט זעיר קטן, אבל כאשר מתבצע תשלום חודשי קבוע לכל בתי חולים ציבוריים ויועבר לביטוח לאומי והביטוח הלאומי יעביר את התשלום לבתי החולים, התשלום הכולל יהיה שווה לסכום שהועבר למוסד ביטוח לאומי בניכוי הוצאות המוסד. אני רציתי לבקש הסבר מה זה ניכוי הוצאות המוסד. ובאיזה הוצאה מדובר. ורציתי לשאול, מי ישא את ההוצאות על פעולת ההעברה הכספית? ביטוח לאומי, משרד הבריאות, או שזה ייפול על בתי החולים? אז אני רציתי הבהרה וההבהרה הזאת חסרה בניסוח הסעיף.
כמו שדיברו חברי הכנסת, נציגים של הפריפריה, אני גם מאוד חשוב לי מצבם של מוסדות בריאות בפריפריה. יש הנחה שבתי חולים לקופות חולים. ההנחה עולה לפי ההצעה החדשה מ-18.5% ל-20%. אבל בפועל אנחנו יודעים שבתי חולים נותנים הנחה הרבה יותר גבוהה. אני רציתי שהחוק יכלול את ההערה, אם זה אפשרי, להגביל את גובה ההנחה מ-20%, אני יודעת שאי אפשר לקבל לגמרי את ההנחה. זה יתעדכן מידי פעם. אבל איכשהו להגביל, שהם לא יצטרכו לתת הנחות יותר גבוהות, כי זה בעצם פוגע באיזון.
היו"ר עידית סילמן
¶
חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי, זה היה עד השעה 10:30, אז אנחנו לא יכולים להוסיף הסתייגויות. ולכן אני רק אומר שלדעתי, קודם כל, אנחנו נסתכל אם זה נמצא בתוך ההסתייגויות הקיימות.
היו"ר עידית סילמן
¶
אפשר. את חברת כנסת מן המניין בוועדה, את יכולה להוסיף את ההסתייגות הזאת. אני רק אומר, אנחנו רושמים אותה.
טטיאנה מזרסקי (יש עתיד)
¶
והסתייגות אחרונה, סעיף 11 שגם כן, זה עלה לדיון לא פעם בישיבות שלנו. שמדובר באיחוד תקרות של בתי חולים שנמצאים באותו אזור גיאוגרפי במרחק של 20 ק"מ. אני מאוד מבקשת, או לבטל את הסעיף או להוסיף הערה שהתהליך חייב להיות בהסכמה של בתי חולים.
היו"ר עידית סילמן
¶
בסדר. תרשמי בבקשה את ההסתייגות של חברת הכנסת. יש לנו כבר את ההסתייגות הזאת, היא קיימת.
חברי הכנסת היקרים, אנא מכם, אל תוסיפו עליי עכשיו הסתייגויות. היה לנו מספיק זמן, עד היום בשעה 10:30.
היו"ר עידית סילמן
¶
לא, לא, אנחנו לא, כי אנחנו סגרנו. אם אני רוצה לאשר. כרגע אני לא רוצה לאשר, כי היה לנו זמנים עד היום בשעה 10:30 בבוקר. בחיים זה לא ניתן עד אותו יום בשעה כזו מאוחרת. ואני, בניגוד לעמדתה של היועצת המשפטית, אני אגיד את האמת, אני רציתי לסגור את זה יום קודם כדי שנוכל לעבור על כל ההסתייגויות. והיועצת המשפטית אמרה 'לא, בואי ניתן עד השעה 10:30 הבוקר'. ואמרתי בסדר, אני אעבור על ההסתייגויות תוך כדי גם. אנחנו נעשה "מולטי-טסקינג" וגם נעשה ועדה וגם נעבור תוך כדי על הסתייגויות ונדון בהן. אז היה עד השעה 10:30 בבוקר. אנא מכם, חברי הכנסת, באנו לקראת לפני ולפנים. כן, חבר הכנסת אופיר כץ, בבקשה.
אופיר כץ (הליכוד)
¶
תודה רבה גברתי יושבת הראש. קודם כל, אני עדיין חוזר ואומר שבאמת החוק הזה כן היה צריך לבוא בנפרד. זה חוק גדול. וכמה שישבנו בו זה לא מספיק. היינו צריכים להקדיש לזה יותר זמן. אבל הישיבה על החוק הזה, שאנחנו יושבים אמנם הרבה שעות, היא דווקא מדגישה דבר חשוב שכן עשית. שהקמת את הוועדה הזאת בנפרד. ואני חושב שזה דבר מאוד מאוד חשוב. ודווקא בחוק הזה אנחנו רואים את הדוגמה עד כמה זה חשוב, שבאמת עולם הבריאות שהוא כל כך גדול ורחב ומשמעותי עבור כל אחד מאתנו צריך לקבל תשומת לב כוועדה בפני עצמה ולא עוד נושא בתוך ועדה עם נושאים רבים אחרים. אז זה דבר חשוב שעשית.
עכשיו, יש פה כל מיני פרסומים על המודל של המתמחים שנסגר. ואני דווקא שומע שיש מנהלי בתי חולים שאומרים שמה ששר הבריאות קבע זה לא נעשה בכלל בשיתוף פעולה איתם ואי אפשר ליישם את זה אם לא יביאו תקנים. אז הייתי כן שמח לשמוע, אני חושב שזו במה טובה, ועדת הבריאות, לשמוע האם באמת מה שפורסם לגבי מנהלי בתי החולים שאמרו שלא שיתפו אותם. אם זה נכון. ואם לא, אם המודל הזה יוכל באמת להתקיים.
דבר שני, לגבי התקנות.
אופיר כץ (הליכוד)
¶
ובסעיף 9, לפי מה שראיתי את ההצעה של האוצר בנוסח, אמנם ירד הסעיף של הפיטורים ואני מברך על כך.
היו"ר עידית סילמן
¶
רגע. עוד לא ירד, כי עוד לא הגענו לסעיף 9 ועוד לא הורדנו. אבל אני אומרת לכם, זה נאמר על ידי והבטחתי לכם שהסעיף של הפיטורים בשמו, איך שהוא כתוב עכשיו ירד. ואנחנו נעמוד במילתנו וכשנגיע לסעיף הזה, אנחנו גם נוריד את הדבר הזה. אז בואו נחכה שנגיע לסעיף הזה, עוד מעט בהקראה.
אופיר כץ (הליכוד)
¶
לא, אבל יש שם את הצעת האוצר, שיש שם הרבה מגבלות. ואני חושב שזה ייתן את אותה משמעות שזה בסוף ייפול על החולה. וזה לא המטרה שאנחנו רוצים. רוצים לבחון אותם על הגרעונות, חשב מלווה וכל הדברים האלה? בואו ננקה את בתי החולים, שיתחילו מאפס, ואז תבחנו אותם אם הם בגרעון או לא. כל עוד הם מתחילים עם נקודת פתיחה כל כך גרועה, בגלל המצב, מה לעשות? אז עדיין ההגבלות האלה יהיו מאוד בעייתיות. זהו, תודה.
אלינה ברדץ' יאלוב (ישראל ביתנו)
¶
לא, לא, רציתי רק להעיר הערה שכל הכבוד לך שבאמת עמלת על הסעיף הזה של פיטורים, כמו שכולם אומרים, שזה סעיף לא מוצלח. וכל הכבוד לך שבאמת עבדת על זה כל כך קשה.
היו"ר עידית סילמן
¶
תודה. חברת הכנסת אלינה ברדץ' יאלוב, תודה לך שנכנסת לעומקם של הנתונים המתמטיים, באמת מחוננת, אני חייבת לומר. התרשמתי ביותר. אבל כנראה שזה משהו של סיעת ישראל ביתנו עם הקטע הכספי. כולם שם. זה שר אוצר, זה ועדת כספים. יש לכם את זה.
היו"ר עידית סילמן
¶
אני מדברת איתה בנתונים, היא מדברת איתי בספרות. בסדר גמור, אני מכבדת. אוהבת את זה, מעריכה ומוקירה את זה מאוד. זה חשוב ביותר. ואני גם חייבת לומר שהקשר פה עם ועדת הכספים, אלכס קושניר, ועם שר האוצר איווט ליברמן, הוא קשר קרוב וצמוד. אני חייבת לומר שהשר עוקב אחרי כל מה שנעשה כאן בוועדה. ואני מקבלת טלפונים, נכון אלינה? מיידיים אחרי כל סעיף כדי לברר. האמת שבחיים זה לא קרה. אני חייבת לומר שבחיים גם לא ראיתי דלת פתוחה כזו לשר אוצר. לא לעידית סילמן, אלא לכל חבר כנסת במשכן. זה מדהים, זה מרשים ביותר.
היו"ר עידית סילמן
¶
לא, לא, גם אופוזיציה קיבלו כולם. לא היה אחד שלא קיבל פגישה. ובאמת, זו עבודה נהדרת. נראה לי יעיד על זה רועי. רועי, אני צודקת במה שאני אומרת?
היו"ר עידית סילמן
¶
בסדר, אני לא יודעת אם ביקשתם פגישה. אבל אם ביקשתם ולא נעניתם, תגידו לי רק. אבל מבטיחה לכם שלא קיים דבר כזה. כל מי שביקש, גם האופוזיציה, נענה וישב אצלו לפגישות. וזה היה, כאילו באמת, אתה יודע, לא תמיד מקבלים גם לא כל מה שאנחנו אומרים. אבל יש התייחסות.
קריאה
¶
עידית, פגישה זה לא חזות הכל. בסופו של דבר אנחנו רואים את הנתונים ואת המספרים ואת התקציב. זה הדרמה.
היו"ר עידית סילמן
¶
אתמול עבר, באמת, מיליארדים לנכים. ואנחנו גאים בזה גם כן. זה כל המערכת ביחד, זה משפיע על כולם. חבר הכנסת אוריאל בוסו, בבקשה.
אוריאל בוסו (ש"ס)
¶
אני מודה לך יושבת הראש. באמת, כמו שאמרת, נעשתה כאן עבודה ארוכה, שעות על גבי שעות, ימים על גבי ימים, ולא רק חברי הוועדה ואת, אלא גם מנהלי בתי חולים וקופות החולים והנציגים. ועדיין, התחושה היא, גם כן משיחות איתם וגם מכל מה שאנחנו מעלים ושואלים, ונשארנו בחוסר מענה של אחרי כל הדיונים, עדיין נעדר מאתנו הרבה מספרים שהם אחרי ששמעו את כל הדיונים הם נמצאים בחוסר ודאות. איך בסוף התקציב הזה יתבטא, מה ההשלכות יהיו. המילה שוויוניות נעדרת מכל החוק הזה באופן ברור. הן בהרכב הוועדות המקצועיות ובהחלטות ובשיתוף הפעולה בין שר האוצר לשר הבריאות. והחשש מעלה אותם לא רק דרך בתי חולים, אלא גם כן קופות החולים. שכשבסוף כשייקחו את הסימולציות ועוד חשבונות ועוד חשבונות, הם ימצאו את עצמם שוק על ירך.
אנחנו חושבים שדווקא לאחר שמדינת ישראל, העולם כולו עבר אירוע כמו הקורונה, זה לימד אותנו שמערכת הבריאות חייבת יציבות אמיתית. והחוק הזה, למרות שישבו עליו שעות על גבי שעות וחוק הקאפ, עדיין הם נמצאים בחוסר ודאות אמיתית לפני שנכנסו לחוק הזה ולדיונים וגם לאחר מכן כשיוצאים. בעיקר בנושא השוויוניות והעדפות פריפריאליות, אין כאן את ההעדפות הפריפריאליות הנדרשות. לא בקניית מכשיר MRI ו- C.T ובתקצוב האמיתי ובתמרוץ. ראינו מה קרה עכשיו עם המתמחים והבנו שהמדינה יכולה למצוא את עצמה שוק על ירך, אם אנחנו באמת נשלח אותם הביתה בצורה כזו ולא ראינו שבאמת כאן התאמצו והתאבדו לכך שהיינו דקה לפני 2,500 הנחת מכתבים. ואיפה אנחנו נמצא את עצמנו? לא עם הזקנה במסדרון, עם הזקנה שנמצאת בחדר בלי מי שיטפל בה. ולכן אני אומר שגם סמכויות שר האוצר לצד משרד הבריאות, שאנחנו חושבים שבנושא הזה ראינו פעם אחר פעם, סעיף אחר סעיף, שהמבט והראייה הם פחות מבט וראייה מקצועית רפואית, אלא יותר נושא כלכלי. שזה אסור שיקרה במערכת בריאות בפרט. אלא צריך לסמוך יותר על מנהלי בתי חולים, על הרפואה האמיתית ועל משרד הבריאות, יותר מאשר ראייה כלכלית מקצועית גרידא. שזה דבר שנמצא סעיף אחד סעיף, תקנה אחר תקנה כאן בחוק הזה. בראייה כלכלית, שזה לא משאיר אותנו עם הרבה ברירות.
ולעניין מה שאמרת לגבי שר האוצר, הזכרת כל מיני תקנות ואת יודעת כמה, את הבנתי אישית מנסה להילחם, בנושא מעונות יום או כל מיני דברים. שר האוצר נמצא במסגרת שלו. אז כשהשמיכה מתחלת בתוך המסגרת, זה בסדר שמוצאים מענה או פגישות. אבל בסוף יש הרבה דברים שאנחנו נמצאים בפגיעה אמיתית במוחלשים, בפריפריה ובעוד הרבה דברים. אז בסדר, כל אחד בראיית מבטו. אני מקווה שאחרי שהחוק הזה יעבור בסוף כן יצאו מפה אולי מישהו מעודד. אבל אנחנו נצטרך עדיין להישאר אוזן קשבת למנהלי בתי החולים ולקופות החולים. ולא נצטרך אחר כך לבוא ולתקן את החוק עוד הפעם, גם לאחר ההצבעה שלו ולאחר אישורו.
היו"ר עידית סילמן
¶
תודה רבה. זו ההזדמנות להודות לך על העשייה והעזרה והאוזן הקשבת בנושא מעונות היום. והעבודה מול המשרדים השונים, לי באופן אישי.
היו"ר עידית סילמן
¶
באמת תודה. מעריכה את זה מאוד. בצורה כנה, אתית, מאחורי הקלעים, תודה. חבר הכנסת ניר ברקת, בבקשה.
ניר ברקת (הליכוד)
¶
קודם כל שלום. אני רוצה להתייחס לשתי נקודות מרכזיות. וברשותכם, לפני שנכנסים לפרטים בואו נדבר רגע על מערכת הבריאות כמכלול. מערכת הבריאות במדינת ישראל, יש הסכמה, שהיא מהטובות בעולם. עם פוטנציאל ענק. כל העולם מסתכל ומצפה היה לראות איך אפשר ליהנות ממערכת הבריאות של ישראל. ונכון להיום אנחנו לא מתקרבים למימוש הפוטנציאל. המערכת מורעבת. אפשר לחשוב אפילו בכוונה תחילה. סך התקציב שהמדינה נותנת, המדינה יודעת, האוצר יודע, משרד הבריאות יודעים, שהם מתקצבים בחסר. שכן מוסכם מה העלות האמיתית של השירותים שניתנים בכל בתי החולים ונכפה על בתי חולים, באמצעות הקאפ והנחות, להיכנס לגרעון מובנה. זאת אומרת, זה בידיעה מראש. אנחנו מראש יודעים, האוצר נוקט במדיניות שמראש מגביל ומכניס את בתי החולים לגרעון.
אני קצת מבין בניהול פרוטפוליו. יש לנו לטובת העניין מספר בתי חולים וקופות חולים, שאת כולם אנחנו רוצים לראות מצליחים. אבל במערכת נורמטיבית יש 15% מצטיינים, 15% שמאותגרים ולצערנו אולי לא כולם מצליחים ו-70% מכל מערכת, על פי עקומת הפעמון הקלאסית, בכל מערכת רובם מצליחים. והנה, ראו איזה פלא, מערכת הבריאות, בתי החולים, לכאורה רובם ככולם גרעוניים. אז מה הרווחנו? במקום לממן את מערכת הבריאות כמכלול ולתת לה אפילו להרוויח טיפה. הרי מה עושים אם בתי החולים, רחמנא לצלן, יום אחד קצת ירוויחו? אני מניח שהם ישקיעו בטיוב השירותים, הם ישקיעו במחקר, הם ישדרגו גם את איכות השירותים שניתנים לתושבי מדינת ישראל פעם ראשונה. ופעם שנייה גם יוכלו להתעסק באמת בפוטנציאל הגדול של לצאת החוצה לעולם, להציע את השירותים שלנו. כמו שקורה בענף ההייטק. אין סיבה בעולם שבעוד 10, 20, 30 שנה מהיום ישראל לא תהיה מעצמה אדירה, כמו האמריקאים, שלא רק מטפלים ברמה הגבוהה ביותר בתושבי מדינת ישראל, אלא גם מתעסקים בחוץ. והעוצמה הזאת תבוא מתוך טיפול בבתי החולים. התייחסות אליהם לא כמשהו שצריך להגביל לו ולהכניס אותו לגרעון, אלא למשהו שצריך להתנהל ברמה גבוהה וטובה.
ואני, לצערי הרב, אני מסתכל על הסך הכל של התקציב. אגב, לא כולו הוגדר היטב. אנחנו נשמח לשמוע עדיין מה משרד האוצר והבריאות מתכננים, ברמת המאקרו. פעם שעברה דיברנו על כך שזה כמו פאזל כזה שתמיד יש משבצת ריקה. אז המשבצת הזאת מאוד מאוד גדולה. ואם לא מבטלים את הקאפים ונותנים לבתי החולים להרוויח, אם מבטלים אז קופות החולים יסבלו. ואם קופות החולים יסבלו, אז בסוף צריך להגדיל את התקציב ולחלק אותו אחרת. לא כפי שמקובל. אני חושב שכולם מסתכלים היום בתוך הקונספציה, בתוך הקופסה. ולצערי הרב, אני לא רואה את פריצת הדרך שתביא בשורה למנהלי בתי חולים, שמשקיעים. אתם יודעים כמה זמן? אני יצא לי במקרה להסתובב בבתי החולים בירושלים, מכיר אותם. כמה אנרגיה הם משקיעים בלגייס את הכסף ולהתמודד עם האוצר. אתם יודעים כמה האנרגיה הניהולית הזאת שווה? אתם יודעים, אם מנהלי בתי החולים היו משחררים אותם להתעסק עם בריאות וצמיחה ושירותים, אתם יודעים מה רמת הבריאות, כמה רמת השירותים שלנו תעלה? אם נכווין אתכם, מנהלי בתי החולים, להתעסק עם הפריפריה. לייצר קשר יותר אמיץ בין המוקדים הגדולים בירושלים, במרכז, לבין הפריפריה. ולהסתכל כיצד מתעדפים את הפריפריה. אז במקום להשקיע את כל האנרגיה המיותרת הזאת במערכות הפנימיות, אני חושב שחכם תעשה המדינה אם היא לא תכניס את בתי החולים לרעב ותיתן להם יעדים: אחד, לשדרג את רמת השירותים, לשדרג את השירותים שניתנים בפריפריה. להשקיע יותר אנרגיה בחשיבה של מחקר ופיתוח ולהסתכל קדימה.
לכן אני חושב שהאתגר הראשון הוא קודם כל הגדלת המשאבים. ואני אגיד לכם לפי מה. היעד הוא, אם המדינה מסכימה כמה עולים השירותים, בלי קאפים ובלי נעליים, לממן את כל השירותים. זה מבחינת בתי החולים. במקום בסוף לסגור את הגרעון. הרי בסוף סוגרים את הגרעון. אז אולי קצת נחשוב כמו אנשי עסקים ובמקום לסגור את הגרעון מההתחלה, תנו להם תקציב מראש, שלא יצטרכו להתעסק עם כל הבלגן הזה. וזה נשמע לכאורה נושא טכני. אני רוצה לומר לכם, מניסיוני, זה מה שעושה את ההבדל ברמת השירות. זה מה שירגיש בסוף התושב. התושבים היום נכנסים לבתי החולים, רואים את הרמה הגבוהה של השירותים שניתנים בבתי החולים והם לא כולם יודעים מאחורי הקלעים איזה בלגן גדול קורה. איזה בלגן. אנחנו רוצים למנוע את זה. וזה בנפשנו.
הדבר האחרון. אמרת שהם יתקנו את סעיף 9 עידית. מבחינתי, הסימפטום של אנשי האוצר שרוצים לפטר מנהלי בתי חולים אם הם לא עומדים בתקציב, קודם כל מכניסים אותם לגרעון, אחרי זה באים ואומרים בואו אלינו, אנחנו נראה לכם נגיד לכם אם כן או לא. ועוד יותר גרוע, עוד לא ניתן המתווה, הקריטריונים שעל פיהם יחולק הכסף. אז מה יעשו מנהלי בתי החולים? הם יצטרכו עכשיו ללכת לאוצר ואחרי זה להתחנחן בפני השרים. חבר'ה, זה פוליטיקה, זו עסקנות. ברגע שאנחנו לא מאשרים את הכספים, את הקריטריונים בצורה שקופה ולהראות לכולם שלא נכנסים לגרעון. ברגע שזה יקרה הם לא יזדקקו ללכת ולהתחנחן בפני האוצר. והם לא יצטרכו לקבל את האישורים הפוליטיים של השרים או המפלגות השונות או אפילו אצלנו כאן בכנסת. הם ידעו איך לכלכל את צעדיהם ולהשיג את היעדים האסטרטגיים, שזה שדרוג דרמטי של מערכת הבריאות, לא רק לתושבי המדינה אלא במעלה הדרך גם ייצוא ידע. ושרופאים המצטיינים בעולם, שהיום את הכסף הגדול לא עושים בישראל. אני מכיר לא מעט רופאים שהולכים למגזר הפרטי, לעסקי. רופא טוב בישראל, אם יש לו רעיון טוב, אז הוא הולך ועושה מחקר ומקבל כסף. ונהיה, תודה לאל, מצליח בעסקים. אבל הם רובם ככולם בורחים מהמערכת הציבורית. בורחים למערכת הפרטית. ולא לכולם יש את היכולות לממש את הרעיונות שלהם ואת החזון שלהם בישראל.
ואני אתן אולי דוגמה לחברים, שאני הכרתי כשהייתי ראש עיר בירושלים. רציתי להביא כמה יזמים לירושלים. אני זוכר שהלכתי ליזם אחד ספציפי, שהוא פיתח לב מלאכותי. כמדומני, באחת המדינות במרכז ארצות הברית. יהודי ששקל לעשות עלייה. הלך למפעל, הוא הראה לי את המפעל שלו. מפעל קטן של 200-300 מטר, שהוא מייצר לב מפלסטיק, עם כל המכשור. אמרתי לו מה הבעיה? תעביר את המפעל לישראל. אז הוא צחק ולקח אותי לבית חולים הקרוב. ששם משתילים לב מלאכותי לאנשים שעומדים לצערנו על סף מוות, ונותנים להם לב מלאכותי עד שיבוא להם תורם. ואז הוא מראה לי 100 מיטות משועבדות למפעל. והוא שאל אותי האם אתה יכול להשיג 100, אולי 200 מיטות בירושלים שאני אוכל להעביר את המפעל שלי לישראל ולפתח, להיות מהמובילים בעולם של לב מלאכותי? והתגלגלתי מצחוק. כיוון שהיום מדינת ישראל לא בנויה לחשוב על עצמה, על מערכת הבריאות, כתשתית, כפלטפורמה למחקר, לייצוא ידע, להביא את הרופאים הכי טובים בעולם. ואז ממילא רמת השירותים שלנו תעלה.
אז אני חושב שפה צריך לצאת מהחשיבה הקונספטואלית הקיימת. לצערי הרב, אני לא רואה את זה היום בתקציב. אבל אני תקווה אולי שהדברים והכאב הגדול של מערכת הבריאות, בעיקר בתי החולים, וגם קופות חולים, יעשו את שלהם וישנו את סדר היום של מדינת ישראל. תודה.
אנחנו רוצים לעשות כזה דבר
¶
דבר ראשון, יש הרבה דברים שאנחנו תיקנו בתוך הניסוחים של החקיקה, שאנחנו מחויבים לעבור עליהם. עברנו פעם קודמת על ההקראות. כתוצאה מהערות שהיו כאן הובאו לפנינו וגם דיונים ארוכים שבעצם קיימנו בפנים ביחד עם האוצר והבריאות, ביחד עם קופות החולים, בתי החולים. יש מספר תיקוני נוסחים שאנחנו חייבים להביא. לכן היועצת המשפטית תקריא אותם. לאחר מכן נעבור להסתייגויות. אני כבר אומרת מראש: אנחנו נעשה מספר עצירות במהלך הדיונים. אחד, למספר התייעצויות קצרות על דברים שלא הגענו עליהם עדיין להסכמות ויש לגביהם סימני שאלה. דבר נוסף, גם לגבי הפסקות שיהיו בדיונים הפעם. אני יודעת שאני לא טובה בלקחת הפסקות. לא היינו טובים בזה עד היום, אבל אנחנו נשתדל לעשות את זה היום, לא להרוג פה את הצוותים.
נחמן אש
¶
תודה. אני קודם כל מזכיר שהחלטה על קיצור משך התורנות ל-16 שעות או שתיים והגבלת מספר התורניות בחודש לשש זו החלטה ערכית, חשובה. שאני בטוח שכולם מסביב לשולחן פה תומכים בה. יציאה לדרך הייתה בצו של שרת הכלכלה והמימוש שאנחנו עכשיו נמצאים בשלב הזה יתבצע עם כלל הגורמים הרלוונטיים, כולל גם עם מנהלי בתי החולים. אנחנו מקימים ועדת יישום שתכלול גם אנשים כמובן מהמשרד וגם מבתי החולים וגם מהאיגודים המקצועיים. יש פה עבודה מורכבת. האתגר הוא מאוד גדול, אבל אנחנו נחושים להוציא אותו לפועל.
סיגל דדון לוי
¶
עידית, אני ברשותך רוצה שתינתן אפשרות למנכ"לי קופות החולים לדבר גם, לפני שעוברים להסתייגויות.
היו"ר עידית סילמן
¶
אז אנחנו נעשה את זה לבקשתכם. מנכ"לי קופות החולים, מנהלי בתי חולים שנמצאים איתנו כאן, נאפשר לכם לדבר. כל השותפים פה, אנחנו שמחים גם על האיפוק וגם על הבמה שאתם נותנים פה לכולם. באמת הקמנו את הוועדה הזאת מתוך ראייה שזה מגיע לעולם הזה. אז תודה. אני רק אומר על הנושא של קיצור תורניות המתמחים שבאמת אנחנו יודעים שזה מאתגר. זה הולך לאתגר את מערכת הבריאות. מצד שני, אנחנו יודעים שזה באמת ערכי. ואני בטוחה שכמו שפרופ' נחמן אש והשרים, גם השרה אורנה ברביבאי שככה לחצה על זה וגם השר ניצן הורוביץ שראה את זה לנגד עיניו, יעשו את זה מתוך אחריות ומתוך שיקולי דעת אמיתיים לצד המתמחים, ביחד איתם, כדי לוודא שאנחנו עדיין שומרים על מטופלים בידיים טובות. סיגל דדון, מנכ"ל מכבי שירותי בריאות.
סיגל דדון לוי
¶
תודה רבה ושלום לכולם. חוק הקאפ שאמור להסדיר את ההתחשבנות בין קופות החולים לבתי החולים הוא אירוע משמעותי עבור אזרחי מדינת ישראל. התקצוב של הקופות הוא קבוע ומוגבל, ואין לנו אפשרות להגדיל את ההכנסות שלנו. 40% מההוצאות שלנו הם על בתי החולים. 20% על תרופות. כשכמעט ואין לנו השפעה עליהן. ועוד 40% הנותרים הולכים לשירותי הקהילה. אנחנו לא שופטים ואין לנו זקנה במסדרון. אנחנו מגויסים לכל משימה. ויותר מזה, מה שהופך את מדינת ישראל לאחת ממערכות הבריאות המובילות בעולם זה לא מעט בזכות קופות החולים. לצערי הרב, הן לא מוערכות מספיק ולא מתוקצבות בהתאם.
תוחלת החיים בישראל היא מהגבוהות בעולם. האוכלוסייה שלנו מזדקנת. התחלואה הכרונית עולה והביקושים לשירותים רפואיים הולכים וגדלים ויחד איתם ההוצאה על בריאות. עיקר הנטל הוא על הקהילה. אם לא נקבל סיוע לא נוכל להעניק טיפול הולם למטופלים שלנו. לכן אתם היום קובעים כמה זמן הילדים ימשיכו להמתין לתור בהתפתחות הילד, לקלינאי תקשורת. לכמה נשים נצליח לבצע בדיקת ממוגרפיה, כמה מבוטחים ימתינו לבריאות הנפש. כמה ימתינו לרופא משפחה, לרופא שניוני, לגסטרו ולנוירולוגיה. אחת הבעיות הקשות של מערכת הבריאות בישראל היום היא הזמינות של השירותים. ואתם חייבים לסייע לנו לטפל בזה.
ולעניין הקאפ. תסקיר החוק הנוכחי כבר הפחית מאות מיליוני שקלים מתקציבי הקהילה אל מול הקאפ הקודם וגם אל מול התסקיר הקודם שהופץ. כל אחוז שאתם משנים לא פוגע בקופות החולים, אלא ביכולת שלנו לטפל ב-9,000,000 אזרחים. זה לא קופות החולים נגד בתי החולים, אני רוצה להבהיר את זה. כמו בקורונה, כך גם בשגרה, בתי החולים הם חלק מרכזי. אבל רק חלק מהיכולת שלנו הקופות לטפל באזרחים. מגפת הקורונה שיקפה בצורה יוצאת מן הכלל את העוצמה ואת החשיבות של הקופות. למעלה מ-90% מחולי הקורונה טופלו בקהילה, בבית. ביצענו מיליוני בדיקות ומבצע חיסונים חסר תקדים ברמה הבין לאומית שבזכותו הצלחנו לבלום את גלי התחלואה ולהציל את הכלכלה שלנו. אנחנו חייבים שתהיה לנו ודאות למספר שנים בכדי לאפשר לנו להיערך מחדש לאחר הקורונה. לתכנן את השירותים שנרצה לפתח ולשפר בקהילה. אז 2021 כבר מאחורינו. בשנה האחרונה של הקאפ כבר מתכננים את הקאפ הבא, כך שכמעט לא נשאר הרבה מאוד זמן. ולכן אנחנו צריכים ודאות של לפחות חמש שנים מעכשיו כדי להצעיד את המערכת קדימה. הפחתת ההנחה שבוצעה לפני שנה מ-21% ל-20% היא דרמטית. היא הייתה החלטה שגויה, לא מידתית, עם פגיעה קשה בקופות החולים. כבר היום ההנחה בפועל גבוהה מההנחה בחוק. ההוצאות שלנו על בתי החולים יגדלו במאות מיליוני שקלים, בלי תוספת פעילות. אין לנו מאיפה לקצץ עוד. אנחנו הולכים אחורה במקום קדימה. וצריך להבהיר, גם קופות החולים נמצאות בגרעון, לא רק בתי החולים. מכבי עם חצי מיליארד שקלים גרעון השנה וצפויה להיות בשנה הבאה עם מיליארד שקלים של גרעון. אני בטוחה שתמצאו את האיזון הנכון כדי שלא נצטרך לפגוע בשירות של המבוטחים שלנו, בכל קופות החולים. תודה רבה.
היו"ר עידית סילמן
¶
תודה רבה סיגל. וזו ההזדמנות לברך אותך עם הכניסה החדשה לתפקיד. כמכניסה, מצעידה נשים כמנכ"ליות של בתי חולים. חיים פרננדס, אתן משאירות אותו בודד בתוך החבורה. אבל אני בטוחה שאתן תדענה לחבק אותו באהבה.
היו"ר עידית סילמן
¶
תראו, סיגל צמחה מתוך המערכת מלמטה והיא מכירה ויודעת. ואני בטוחה שהיא תדע איך לנהל את הקופה הזאת.
סיגל דדון לוי
¶
חברים, זה אתגר של כל קופות החולים. זה נאמר נכון על ידי ניר ואחרים. הקופות מורעבות משחיקה תקציבית מוכוונת לאורך שנים.
היו"ר עידית סילמן
¶
אז שיהיה בהצלחה ותודה על הדברים החשובים. רות רלבג, זו הזדמנות גם לברך אותך, מנכ"לית שירותי בריאות כללית הנכנסת. עוד אישה בתפקיד בכיר. זה משמח, זה מרגש. ובאמת אתן נשים עם הרבה ניסיון עשיר בעולמות הבריאות. ואני רוצה גם להגיד באופן אישי תודה. כי באמת אני רואה בך באופן אישי מנטורית שעברה ככה את כל העולמות. אם זה במשרד עצמו, אם זה בבתי חולים. אז תודה גם על ההקשבה, גם אצל סיגל, גם אצלך, גם אצל חיים וכמובן את מי שכחתי? את סיגל רגב שלא נמצאת כאן. אבל באמת באהבה. אז רות רלבג, שרותי בריאות כללית.
רות רלבג
¶
תודה רבה. אני כמובן לא אחזור על מה שסיגל אמרה. אני חושבת שזה מייצג את ההסתכלות של כלל קופות החולים מצד הקהילה. אני אגיד תודה על העבודה העצומה שנעשתה מרגע שהממשלה כוננה ומרגע שהוקמה הוועדה הזאת. אני חושבת שכולנו מאוד שמחים שקיימת ועדת בריאות. לא חושבת שבריאות קיבל את המקום שהוא היה צריך לקבל. ואת רוב המענים הוא היה מוצא בוועדת הכספים, שהיא ועדה חשובה, אבל יש לה אתגרים רבים. ואיכשהו בתוך הדבר הזה לא היה לזה את הקשב המתאים. ואני תולה הרבה תקוות בדרך הזאת שהוועדה רוצה לעשות. כולל העניין הזה שיהיה מעקב של הוועדה לגבי היישום ואולי חלופה למודל הקאפ, לא בשעה שכולם כבר בלחץ, אלא בצורה יותר מושכלת.
אני אגיד שכללית נמצאת גם בקהילה וגם באשפוז ולכן אני אתייחס בראייה כוללת. אני חושבת שהקאפ מייצר מצב עולם שמייצר איזה שהיא רצפה שגדלה כל הזמן ומכילה בתוכה פעילויות שונות שמקבעות אותנו במצב שאנחנו לא מוציאים מספיק לקהילה את מה שאפשר להוציא לקהילה. וצריך להבין שכשיש לנו חובת רכש מסוימת, גם דברים שצריכים לצאת החוצה לא יוצאים. השיטה התוספתית הזאת היא לא טובה למשק הבריאות. אם אנחנו נסתכל על משק הבריאות היה צריך לייצר תמריצים כדי להוציא פעולות רבות, רבות, בהיקפים עצומים לקהילה, כדי לפנות את המקורות האלה בתוך בתי החולים לחלקים האקוטיים שלהם אין תחליף ולא יהיה תחליף אף פעם בקהילה. המגמה הזאת היא מגמה נכונה. היינו צריכים לראות מהלך הרבה יותר גדול בפנימיות לטובת אשפוזי בית. הראינו נתונים לזה. עושים איזה שהוא צעד ראשון, לחלוטין לא מספק. ואם זה יהיה המצב עד 2025 חבל. אם הייתה המערכת פה קשובה גם למה שקרה למשכי האשפוז, למה שקרה להתנהגות בקורונה, ההחלטה הייתה יותר אמיצה ביחס לפנימיות. וכך היה צריך להיות. אנחנו הראינו ירידה של 18% בצריכה של ימי אשפוז שהייתה צריכה לקבל מענה. והמקורות האלה היו צריכים ללכת למקום אחר.
בעניין הזה אנקדוטה, לעניין של המעוכבים. אנחנו העברנו את ההסתייגויות שלנו. ולא יכול להיות שהמדינה, שהיא זאת שאחראית לנושא של רישוי ותחליפים במיטות אקוטיות באה ותולה את זה עלינו בזה שהיא מצפה שאנחנו נלך ונשלם יותר, כדי שיהיה כדאי לספקים רבים אולי להיות בתחום הזה. המדינה התפקיד שלה כרגולטור לייצר את המיטות ולייצר את האיזון שיאפשר לנו להוציא את המטופלים שצריכים לצאת להמשך טיפול אקוטי בקהילה בתנאים סבירים. בעניין זה הנוסחה לא עשתה מספיק. היא לא עשתה מספיק בתמריץ לעודד הוצאת השירותים לקהילה ויצירה של מקור לנושאים האקוטיים והיא לא עשתה מספיק בנושא של חולים מעוכבים.
אני מצטרפת לקריאה הזאת לגבי ה-21%. ההפחתה מ-21% ל-20% הייתה מחטף. מחטף תחת הקורונה. לא היה בזה שום דבר מקצועי. אני ציפיתי שמשרדי הבריאות והאוצר, שישבו שנתיים בוועדה מקצועית ושמעו את הצדדים יצאו מתוך הנקודה שממנה הייתה המלצה במקור. והעובדה שבתי החולים בחלק ההירואי שלהם בשנה שעברה רתמו את המשרד והורידו ל-20% זה לא מידתי. אנחנו מבקשים שהוועדה תשקול בעניין הזה את האיזון היותר נכון. ונקודת המוצא, זה עולה לנו מאות מיליוני שקלים שהאוצר לא ייתן לנו. הוא לא ייתן לנו. המשמעות של הדבר הזה זה הארכת תורים, כפי שסיגל אמרה.
המודל לא מושלם. הוא אכן לא מושלם. מרוב להגיד לא מושלם, אנחנו מוכנים לקבל איזה שהם גבולות שהם לא מידתיים בזה שאנחנו כולנו באים ואומרים "הוא לא מושלם". חסר הרבה מאוד כסף בתוך המערכת ורוב הכסף החסר נמצא בבתי החולים. אין שום ספק בעניין הזה. ובעניין הזה יש חוסר שוויון. בתי החולים הממשלתיים נהנים מסובסידיה גדולה מאוד, זה נאמר פה, בצורה לחלוטין לא שוויונית. באפליה קשה מול 50% שאינם ממשלתיים. בעניין הזה אנחנו מבקשים שנים רבות ממשרד הבריאות להתערב. והוא הוציא איזה שהוא מבחן בשנת 2016 שלא התקדם. מ-2016 נמצאו כל מיני מסלולים כאלה ואחרים שקוראים להם מצוקה וקוראים להם הבראה וקוראים להם כל מיני מילים שלא מוסיפות כבוד לבתי החולים. אנחנו בעניין הזה חושבים שסעיף 9 הוא אחד מהבשורות הגדולות שהקאפ הזה הפעם מביא. וכן, נצטרך לעבוד מאוד קשה על יצירה של האיזונים הנדרשים כדי להוביל אותו במסלול הנכון. ובעניין הזה אנחנו מבקשים לפחות לא להפלות בתוך בתי החולים שאינם ממשלתיים ולשמור על האיזונים כפי שמתחייב גם מבחינה אתית וגם מבחינה מקצועית. אין שום הצדקה שמי שמטופל בבית חולים העמק יקבל פחות ממי שמקבל בבית חולים שיבא או מי שמקבל בבית חולים בירושלים. אין שום הצדקה בעניין הזה. ואנחנו מבקשים את התיקון הזה שמתחילים היום. לא לקלקל אותו לפני שמתקנים הלאה קדימה. ובעניין הזה אנחנו שותפים מלאים ומבקשים להיות מעורבים.
אנחנו גם מבקשים משהו שאולי לא ישמע פופולרי מול משרדי הבריאות והאוצר, שבאמת עושים עבודה מאוד גדולה ואנחנו כולנו צובאים אצלכם כל היום. השארת יותר מידי שיקול דעת בין המשרדים מאפשרת גיימינג בלתי נגמר. תנו לנו ודאות, תנו לנו נוסחאות שאיתם אפשר לעשות תכנון, שאיתם אפשר לנהל את המערכת. כל הזמן לעלות לרגל למשרדים, לפקידות המצוינת, זה לא מצב בריא. תייצרו לנו ודאות יותר גדולה, תייצרו לנו נוסחת מקורות ותנו לנו לעבוד.
תודה רבה על כל העבודה וגם ל- passion שקיים אצל כל כך הרבה אנשים בקואליציה, באופוזיציה. הפריפריה היא סופר חשובה. אנחנו שמחים שיש מי שמזוהה איתה. גם לרישיונות וגם לתקנים וגם לתוספות שנדרשות כל כך כדי להקטין את האפליה בין המרכז לפריפריה. תודה רבה.
חיים פרננדס
¶
שלום לכולם, צהריים טובים. חיים פרננדס, מנהל הכללי, לאומית שירותי בריאות. כמה דברים שאני רוצה להתייחס אליהם סביב הדיון בעניין החוק. ראשית, אני גם מצטרף לדברים שנאמרו לגבי ההתעמקות של חברי הוועדה ויושבת ראש הוועדה סביב החקיקה שיש לה השפעה מאוד מאוד גדולה על איך תיראה מערכת הבריאות שלנו בשנים הבאות.
חשוב שתבינו חברי הכנסת שדנים בהצעה שנמצאת כאן כרגע, שיישום של ההצעה הזאת, המשמעות שלה היא פגיעה די קשה במטופלים בקהילה. והדוגמאות הן רבות. כשהאזור המשמעותי ביותר שמהלך שמבוצע כאן כרגע מתממש, זה פשוט תורים הרבה יותר ארוכים בקהילה. דיברנו פה על בריאות הנפש, דיברנו פה על רפואה יועצת ועל התפתחות הילד. הרבה מאוד תחומים שהיום התורים בהם לא סבירים. חלק מחברי הכנסת דיברו על התורים בעולם בריאות הנפש והמשמעות של החקיקה שתעבור כאן היום אומרת בסופו של דבר שלנו בקופות יש פחות מקורות. וכשלנו יש פחות מקורות, התורים בקהילה יהיו יותר ארוכים. צריך להבין שמאחורי המשפט הזה אומר בסופו של דבר שמטופלים חווים מצב בריאותי פחות טוב. חווים יותר מחלות, עד כדי סיכון חיים בסופו של דבר. כי התורים הם ארוכים יותר ואנשים מקבלים את השירות הרפואי שלהם בזמן ארוך יותר, רחוק יותר.
אני רוצה לפתוח עוד זווית אחת בדיון הזה, שלא נשמעה לדעתי מספיק. לגבי הפער בין המערכת הציבורית למערכת הפרטית. כשאנחנו מאריכים תורים כתוצאה מהחקיקה שיש כאן, כי החקיקה הזאת בסופו של דבר, בתוך העוגה מעבירה סכומי כסף גדולים מענף קופות החולים אל עבר בתי החולים בהשוואה למצב הקיים, ועל זה לא יכולה להיות מחלוקת. כשאנחנו מאריכים את התורים בקהילה, חלק מהאוכלוסייה יכולה להתמודד עם זה. אותם אנשים שהמצב הכלכלי שלהם הוא יותר טוב ואז הם יכולים באמצעות הכיס הפרטי שלהם לפגוש את הרופא היועץ, לעבור את הניתוח. בין אם זה במסגרת פרטית מלאה ובין אם זה במסגרת ביטוחי הבריאות השונים, הפרטיים, המסחריים. אנשים שלא יכולים לעשות את זה, ויש חלקים גדולים באוכלוסייה שאין להם ביטוחי בריאות או גם אם יש להם, לא מסוגלים אחרי זה לממן את ההשתתפות העצמית שכרוכה בהפעלת הפוליסה, אלה האנשים שבסופו של דבר ייפגעו כתוצאה מהחקיקה שנמצאת כאן היום. כי התורים עבורם בראש ובראשונה יהיו רחוקים יותר. וחשוב שאתם חברי הכנסת תבינו את המשמעות שהפגיעה היא בראש ובראשונה באנשים שידם לא מסגת לממן את הייעוץ או את הניתוח שלא במסגרת המערכת הפרטית.
לסיכום גם אני רוצה להגיד תודה רבה לכל חברי הכנסת. לחברים שעושים עבודה מצוינת, גם בבריאות וגם באוצר. והפנייה שלי אליכם היא לא להרע את המצב מעבר למצב שנמצא כרגע בחקיקה, שהוא לכשעצמו פוגע בנו, בקופות, כפי שציינתי. תודה רבה.
היו"ר עידית סילמן
¶
תודה רבה. חיים, אני רק רוצה לומר שבהקשר של המערכת הפרטית והציבורית, זה דברים שנדונו כאן בוועדה מאוד. ויש לנו דיונים בנושא הזה. אני אגיד למה. היום, במובן מסוים, המערכת הפרטית הרבה פעמים מצילה את המערכת הציבורית. ואנחנו שואלים את עצמנו למה זה צריך להיות ככה? הרי צריך להיות גם איזון בין הדברים. ואנחנו יודעים שגם יש אפשרות באמת לעשות גם צעד אחד מעבר. אנחנו יודעים שבהרבה דברים בתחומים של תיירות מרפא, וזו שאלה אם צריך להיות או לא צריך להיות, אבל אנחנו יודעים שיש אפשרות גם שם לייצר הרבה הכנסות למדינת ישראל. וגם את הנושא הזה צריך לשים אותו על שולחן הניתוחים ולדבר עליו. זה לא דבר שהוא מוקצה. זה לא משהו שהוא לא נכון לטעמי ולדעתי. ויש ראייה, ואני אציג את התכנית. אני בניתי תכנית מאוד ארוכה, שתוצג ביחד. ואני מדברת עליה גם עם משרד הבריאות וגם עם משרד האוצר, שקשורה לנושא של המערכת הפרטית אל מול הציבורית. כשביד אחת אנחנו צריכים לחזק את המערכת הציבורית וביד שנייה אנחנו צריכים גם לדאוג שתהיה מערכת פרטית במובן כזה או אחר, ושהם גם לא יעלו אחת על השנייה. ולכן צריך לדאוג לכל השרשרת.
חיים פרננדס
¶
אני רק אגיד במשפט. ההתייחסות שלי הייתה לעניין המימון. לא לעניין הבעלות, אלא לעניין המימון. שמימון צריך להיות ציבורי ככל שניתן. עידית, עשירונים תמיד יהיו. תמיד יהיה עשירון עליון ותמיד יהיה עשירון תחתון. ותמיד יהיו פערים ביניהם. והפערים יכולים לבוא בדברים שהם פנאי. במסעדה שאת או אני אוכלים, ברכב שאת או אני נוהגים. כשהפער בא בבריאות, כשהפער בא בחינוך, זה כישלון שלנו כולנו. בקופות החולים, בבתי החולים ובמערכת שמסדירה אותם.
היו"ר עידית סילמן
¶
נכון. מערכת הבריאות היא קצת אחרת. היא סוציאליסטית יותר, היא מהווה איזה שהוא מקום, כר נרחב שמאפשר לכל אחד טיפול. אבל תסכים איתי שכשאנחנו לא מוצאים היום פסיכיאטרים בתחום בריאות הנפש והאינטקים הם מאוד ארוכים ואז בן אדם צריך לשלם באופן פרטי. והפרטי הוא מאוד יקר, אז מצד אחד הפרטי מציל את הציבורי, מצד שני הוא מאוד יקר. ואני אגיד לך את האמת, גם שם קשה למצוא תורים. אז יש לנו איזה שהיא בעיה. וכשמדברים איתי על תקנים או על כספים, לא הכל תקנים. כשאני בא ושואלת 'מה, אין רופאים?' אז מסתבר שיש רופאים ויושבים מתמחים בבית. אז אני שואלת, רגע אם הם בבית. וכל זה גם יבוא לדיון, כמובן לא עכשיו בקאפ, אבל אנחנו נדון בזה. ובשביל זה הוועדה קמה. יש לנו את סיגל רגב ממאוחדת בתוך הזום? אם היא רוצה להתייחס.
היו"ר עידית סילמן
¶
היא תהיה מחוברת יותר מאוחר? אז אנחנו ניתן לה לדבר יותר מאוחר. אם יש כאן אחד ממנהלי בתי החולים שרוצה.
אוריאל בוסו (ש"ס)
¶
עידית, אפרופו נציגה של שר האוצר, אני מקווה שלפחות היא לא תדווח לו שהיום חילקו פה כוסות חד פעמי, בניגוד לכוסות הזכוכית.
היו"ר עידית סילמן
¶
אבל עוד לא עבר חוק ההסדרים. כלומר, זה עוד לא עבר בחוק ההסדרים. יש לנו עוד כמה ימים עד שזה יעבור.
אוריאל בוסו (ש"ס)
¶
דרך אגב, אם מישהו בדק בכלל מה המשמעויות גם כן אם זה לא הרבה עלויות המס של החד פעמי על בתי החולים. שזה, גם כן אם זה לא מדובר במאות מיליונים או בעשרות, כל דבר זה בסוף כסף. הרי היינו במצב בבתי חולים מסוימים שהם חסכו בכפפות, חסכו במסכות וחסכו בחליפות מיגון.
היו"ר עידית סילמן
¶
גם המס על חד פעמי יעזור. זה בכל אופן אקלים, איכות סביבה. יש פה קואליציה ירוקה מאוד מאוד גדולה בכנסת הזאת. יש מישהו מתוך המנהלים שרוצה להתייחס? בבקשה.
ארנון אפק
¶
קודם כל, גם לך תודה רבה. ואני אשתדל באמת להיות קצר בדבריי. מערכת הבריאות במדינת ישראל היא מהיעילות ביותר בעולם, גם בהוצאה בסופו של דבר. וגם בהערכה אליה, היא נמצאת בין עשרת מערכות הבריאות, באמת לפי מדד בלומברג, הטובות והיעילות ביותר בעולם. עם הוצאה בריאותית מאוד נמוכה, גם כשאנחנו מתקננים אותה לגיל. אם אנחנו יוצאים מהנקודה הזאת מה שקורה כאן הוא לדעתי מאוד עצוב. כי הצליחו דרך חוק לייצר מצב שבו קופות החולים, עמיתיי מקופות החולים ואנחנו מתווכחים על המשאבים שחסרים בתוך המערכת. והאמת היא, שחסרים משאבים. כשמדינה מוציאה רק 7.4% מהתמ"ג על בריאות חסרים משאבים. אבל כאן אנחנו בחוק הזה עולים מדרגה. מדוע אנחנו עולים מדרגה? מכיוון שאנחנו לא לוקחים בחשבון את הזדקנות האוכלוסייה ומייצרים דברים שבסופו של דבר יפגעו ביכולת, נכון, גם שלכם. אבל גם שלנו כבתי החולים לתת מענה לקשישים באוכלוסייה. ואם תסתכלו על המקדם הדמוגרפי, הרי זה לא הגיוני, הקשישים מגיעים לבתי החולים. ולכן אנחנו מבקשים שהמקדם הדמוגרפי של בתי החולים יעלה ואנחנו, שוב, לדעתי הוא צריך להיות זהה. אבל כרגע להיות פרקטי. אנחנו מבקשים שהוא יהיה 1.7.
היו"ר עידית סילמן
¶
ניר, שנייה. חבר הכנסת ניר ברקת, אני רק רוצה להגיד לך שאני נכנסתי לכל התהליכים המתמטיים בפנים ואני תכף אוכל להסביר גם איך המקדם הדמוגרפי הוא בעצם לא 1.4 בפועל. אם אתם רוצים לדעת. אז אפשר גם את זה להסביר.
היו"ר עידית סילמן
¶
שנייה ניר. אני מבינה. אני חייבת, חברי הכנסת, שאתם תעשו את ההפרדה שנייה. זה קשה מאוד. כי המערכת נמצאת בחסר ואולי בתת תקצוב, אבל זה אחד. החוק שמובא כאן מדבר על משהו מתמטי ספציפי. ה-1.4 שבפועל הוא לא 1.4 ואם תרצו תכף אנחנו נציג איך הוא לא 1.4 ואיך בפועל הוא מגיע יותר גבוה, אז אנחנו נוכל להציג את זה ולהראות. אבל אני מבקשת להיות על הנוסחאות, על הסעיפים האלה. לא להביא לי דברים שלא קשורים עכשיו, שקשורים לעולמות הבריאות, לתוך הסעיף הספציפי. כי אני צריכה לתקן בחקיקה, אם צריך. ואני רוצה להראות. אם תרצה, אני אוכל להראות גם איך ה-1.4 הוא לא 1.4 בפועל ואיך אין באמת פערים מאוד גבוהים ומשמעותיים בין ה-2.1 של קופות החולים לבין ה-1.4. שעם המקדמים של האלפא בסופו של דבר, בכל שנה אל תשכח, מגיעים גבוה. אבל אני יכולה לעשות את זה ויכולה גם עם לוח מחיק מאחורה להציג.
היו"ר עידית סילמן
¶
אבל אני חייבת. בתור יושבת ראש ועדה אני חייבת. כי כשאומרים לי יש 1.4 ואנחנו 2.1 והם 2.1. ואומרים לי כבוד יו"ר הוועדה, יש פה פער מובנה ולכן אנחנו מפסידים - אני חייבת לצלול לתוך השיקולים המתמטיים. ואני רק אגיד משהו קטן. אני כדי לדעת וכדי להבין ביקשתי לפתוח ספרים מהאוצר ולראות בעיניים. לראות בעיניים את כל הנתונים הלכה למעשה. בסדר? דברים שאנחנו לא יכולים להציג כאן, כי הם דברים של מאחורי הקלעים. ואני אומרת את הדברים מתוך ראיית הנתונים ומתוך היכרות איתם. ואני רק רוצה להגיד שתדעו לכם שבלב שלם, ואתם יודעים שאני מגיעה מתוך המערכת, בחיים לא הייתי עושה משהו שחס וחלילה פוגע בתוך המערכת הזאת. אלא רק משהו שיכול להביא לאיזה שהוא איזון במצב הנוכחי הקיים. הייתי רוצה לעשות עוד ויותר טוב. ואולי אנחנו נצליח ואנחנו נביא כאן גם הישגים נוספים, אבל הם לאו דווקא לתקנון החשבונאי הספציפי הקיים. בסדר?
ארנון אפק
¶
אני מכבד. ואני גם לא רוצה יותר מידי להלאות. אבל עצם המשפט שלך שבא ואומר כאן בוועדה 'אני רואה את הצורך בקידום הדמוגרפי בבתי החולים'. שוב, כי אנחנו מטפלים הרי בקשישים ובחולים הכרוניים, שצריך להיות זהה לפחות לזה של הקופות - אני רואה בזה ערך ואני מודה לך על כך.
היו"ר עידית סילמן
¶
זה כמו שאני לא עושה הבדל ואני אומרת רגע, סליחה, עם כל הכבוד. שירותי בריאות כללית יש לה אחוז מסוים של אנשים זקנים מבוגרים, בוא נעשה עכשיו דיפרנציאציה בין כל קופות החולים.
היו"ר עידית סילמן
¶
רגע, יש. נכון שיש. אבל מטופל המיועד להעברה? בואו נדבר עכשיו, בסדר? נפתח. מטופל המיועד להעברה, במי זה פוגע יותר? אנחנו יודעים. בסדר? ואני לא יכולה לעשות דיפרנציאציה. ומי שלא מטפל מספיק ולא פותח שירותים בקהילה. ומנגד, הראינו לכם שיש תכנית של 450 מיטות של הקהילה שהיו אמורים להיפתח דרך משרד הבריאות ועדיין הם נפתחו בנתיים רק שליש מכמות המיטות. אז הכל פה באיזונים ובלמים. בסדר? אני רק שמה את הדברים על השולחן, באמת בלב מלא ובאהבה.
ארנון אפק
¶
אז אני מסכים לחלוטין עם מה שאמרת. סוגיית ההנחות על הפעילות היא סוגיה מאוד מרכזית. אכן כשאתה מסתכל על החשבונית, צודקת רות, אתה מעביר כסף ממקום למקום. אבל בסוף, תבינו, התמחור. עזבו את הבסיס. התמחור. אני הייתי יו"ר תת ועדת מחירים. התמחור הזה נעשה ריאלית על ידי המומחים הטובים ביותר. אז אם אתה עושה תמחור ריאלי, והוא לשעות הבוקר, שהם יודעים שעלות ההפעלה בערב היא הרבה יותר גבוהה אז מה אתה בא ואומר? אני מכניס אותך לגרעון. או שתחליט שאתה לא נותן את השירותים, כי אתה בעצם הולך להעמיק את הגרעון שלך. או שאם אתה נותן את השירותים, דע לך, אתה תעמיק אותו. ולכן בעיקרון הוא לא הגיוני. אבל שוב, אנחנו לא מדברים בפילוסופיה אלא בתכלס. ולכן אנחנו מבקשים להקטין את אחוז ההנחה ל-19% כדי לאפשר לנו לתת יותר לעם ישראל. זו בקשתנו.
היו"ר עידית סילמן
¶
תל השומר. אתה רוצה שנשמע כמה תל השומר, אני לא אומרת חס וחלילה שמה שאתה אומר הוא לא נכון, אגב. בסדר? אני הייתי שמחה לאפשר לכם אחוז הנחה גדול יותר. בסדר? ואני יודעת מנגד, כי אני מסתכלת גם על מערכת הבריאות של קופות החולים.
ניר ברקת (הליכוד)
¶
לא אחוז הנחה. להקטין להם את הגרעון המובנה. זה לא הנחה, לא עושים להם טובה. אומרים להם אנחנו יודעים כמה יעלה לכם, יש הסכמה כמה זה יעלה. אנחנו מכניסים אתכם לגרעון מובנה.
היו"ר עידית סילמן
¶
חבר הכנסת ניר ברקת, נניח שההנחה עומדת היום על 20%. כמה בית החולים נותן לקופות החולים השונות אחוז הנחה בפועל, הלכה למעשה?
ניר ברקת (הליכוד)
¶
אני בעד להוציא חוק, לאסור עליהם לתת הנחה. ולהתנהל על פי העלות. אבל את הפער הזה לטפל, חלילה לטפל בקופות החולים.
היו"ר עידית סילמן
¶
בדיוק. חבר הכנסת ניר ברקת, אז בשביל מה אתה כאן אם לא להילחם איתי על הגדלת מקורות המערכת? אני צריכה אותך. זה לסעיף הבא. אנחנו נצא פה ואתה תילחם.
אוריאל בוסו (ש"ס)
¶
עידית, אבל מה שברקת אומר זה אם יהיה להם כללים ברורים, אז הם לא יצטרכו לתמחר את עצמם בתחרויות של הנחות כאלה.
היו"ר עידית סילמן
¶
שנייה, אני רק אגיד. זה כללי ההתחשבנות. רגע, חבר הכנסת אוריאל בוסו, בוא נשים את הדברים על דיוקם. יש כללי התחשבנות מסוימים. כללי התחשבנות בכלל נובעים מתוך ועדת מחירים. יש שם 6,000 פרוצדורות שונות. גם ועדת המחירים, כבר דיברו על זה כאן, מתי תתכנס ואיך זה יהיה. וזה יהיה בפיקוח של הוועדה. זה משנה כי כל דבר כאן זה על פי מחיר. מחיר יום אשפוז, מחיר יום אמבולטורי של זה. בוא, הכל פה לפי מחירים. ומחירים שלא עודכנו הרבה שנים, בסדר? ולכן כל הדבר הזה נובע גם מחוסר עדכון. ואז צריך לתת הנחה, כי יש חוסר עדכון.
אלינה ברדץ' יאלוב (ישראל ביתנו)
¶
אנחנו חזרנו לדיון ראשון ברצף? אנחנו מדברים בדיוק על אותו דבר. אנחנו שמענו את כל הטיעונים האלה. חוץ מאופיר כץ שמגיע לכל דיון, חברי הכנסת יודעים שאנחנו חזרנו על כל הנושאים האלה כמה וכמה פעמים ודיברנו על זה. ואני מנסה לשאול, כאילו מה אתם רוצים להגיד? הרי זה לא כסף של המדינה, כן? זה כסף של הציבור. מה אתם מציעים כדי להגדיל את העוגה? להעלות מיסים? מה לעשות?
היו"ר עידית סילמן
¶
בואו נעשה סדר. תקשיבו מה אנחנו נעשה. אני רוצה שנייה להבהיר. אנחנו לא 'לא אמרנו את הדברים האלה כאן', בסדר? אנחנו ישבנו כאן מספיק דיונים וגם אמרנו, יש, נכון, 2 מיליארד שקלים תוספת למערכת. יש חצי מיליארד שקלים תוספת לקאפ פה. יש כספים שהתווספו. נכון, זה לא מספיק. מערכת הבריאות צריכה הרבה יותר ובשביל זה אנחנו כאן. כדי לבוא, לשים את זה על השולחן ולדרוש. בסדר? אבל אנחנו לא מדברים כאן על התוספת של הכסף למערכת. ניר, זה בוודאי צריך לקרות. אנחנו מביאים כאן חקיקה שככל הנראה לא יכולה עכשיו לשנות את אחוזי ההנחה ולבקש להביא עוד שני מיליארד עוד שלושה מיליארד לתוך המערכת. בסדר?
ניר ברקת (הליכוד)
¶
אנחנו מתרוצצים בין ועדת הכספים, ואני מברך על הדיון הזה. אני רוצה להגיד לכם, זה באמת דיון לשם שמיים. שלא תבינו אותי. בין ועדת הכספים. הבעיה הגדולה באמת זה שמראש כולם פה עוברים לתתי סעיפים שהם מסכימים שהכנסנו את כל המערכת למצוקה מיותרת. מיותרת חברים. זה טעות אסטרטגית שנה אחרי שנה.
ניר ברקת (הליכוד)
¶
אבל שנייה, זה נורא חשוב. תני לי רגע. אני לא סתם, כשהתחלתי לדבר דיברתי על הפוטנציאל קדימה. כי ברגע שאת מצליחה להגדיל את המערכת והיא מתחילה לייצא ידע ולייצא שירותים את תקבלי את הכסף הזה בריבית. זה השקעה, זה לא הוצאה.
אלינה ברדץ' יאלוב (ישראל ביתנו)
¶
אבל זה לא המסגרת של החוק הזה, חבר הכנסת ברקת. זה באופן כללי אני מסכימה איתך.
ניר ברקת (הליכוד)
¶
זה ועדת בריאות. ועדת בריאות צריכה לבוא כגוף אחד לוועדת כספים ולשר ולהגיד חברים, אל תתנו להתבחבש בפרטים.
היו"ר עידית סילמן
¶
חבר הכנסת ניר ברקת. אחד, באנו והוספנו לכאן תקציבים ואתם תראו אותם. בסדר? בלי קשר. יש כאן תוספות של דברים, תיקונים. כל תיקון קטן כאן, פסיק קטן כאן הוא מיליונים למערכות האלו. אי אפשר לשנות כאן כלום בלי מיליונים. כל דבר שנעשה כאן, נעשה אחרי הרבה עבודת הכנה ואחרי הרבה דיונים. אז בבקשה לא לזלזל. שום דבר אנחנו לא ניקח על עצמנו. וכמובן שצריך להביא כסף למערכת ואנחנו נלחמנו ביחד עם כולם בתקציב ונכנסו עוד שני מיליארד שקלים למערכת, שיחולקו. יש כאן עוד תוספות לעולמות בריאות הנפש. כבר עברנו על הרבה מהדברים. הצגנו אותם גם בוועדה הזאת והם יוצגו בתכניות משרד הבריאות. יש גם לתוך הקאפ עוד חצי מיליארד שקלים. יש בסעיף 9 עוד תוספות. אנחנו נעבור על הכל. אבל אנחנו כרגע, ואני מציעה שנעצור פה.
היו"ר עידית סילמן
¶
ואחרי זה אנחנו פשוט מתחילים לעשות את התיקונים וכולם יעירו תוך כדי. אחרת אנחנו פשוט נשב כאן עד שבת.
ארנון אפק
¶
את צודקת. אני רק אגיד משפט אחד. תראו, אם יש סעיף אחד שעיניי הוא ערכית לא נכון, זה סעיף 2(ב)(2). להעניש בתי חולים על כך שמעלים את הפעילות ומטפלים ביותר אזרחים הוא בעיניי ערכית לא נכון. מעבר לכל דבר אחר. לכן אני מבקש,
היו"ר עידית סילמן
¶
אז כבודו, אנחנו תכף נגיע. זה נרשם, זה הוגש. גם אני הגשתי על זה הסתייגויות באופן אישי. גם אני הייתי מולכם בקשר ודיברתי אתכם. דיברנו על זה, העלינו את זה לכאן. בסדר? אנחנו נדון בנושא הזה כשנגיע לסעיף. זה מה שאני פשוט מציעה. כי אחרת כל אחד יגיד כאן על כל הסעיפים ולא נגיע לסעיפים ולא נגיע לתוכן. אז אנחנו נתקדם, כי גם על ידינו נעשתה הרבה עבודה. גם על ידכם וגם על ידי הצוותים המקצועיים וצוותי הוועדה. אז ברשותכם, למרות הרצון לתת לכולם לדבר, אנחנו מתחילים ואתם תדברו גם תוך כדי ואנחנו גם נצא להתייעצויות.
אז נועה בן שבת, יועצת המשפטית של הוועדה, אנחנו מתחילים. אתם מוזמנים לעקוב אחרינו. בסדר?
נועה בן שבת
¶
בסדר. אז יש פה כמה דברים שנכנסו אני מבינה בעקבות סיכומים שהיית מעורבת בהם. ונכנסו בנוסח עכשיו שמונח בפניכם, לא היו בנוסח של אתמול. אז אם ירצו חברי הכנסת להתייחס לזה, כמובן יכולים להתייחס, להסתייג. סעיף 1. יש פה הצעה של האוצר או ממשלה. בהגדרה בית חולים ציבורי כללי, ברישא אחרי כל אחד מאלה, ובלבד שהיקף ההתחשבנות הממוצע שלו מול כלל קופות החולים בשנים 2018 ו-2019 היה גבוה מ-55 מיליוני שקלים חדשים. אולי תוכלו להסביר מדוע התיקון הזה נכנס. מה הוא אומר? הוא מכיל בעצם בתי חולים קטנים.
היו"ר עידית סילמן
¶
אנחנו מגדירים את בתי החולים, בסדר? בסוף אנחנו מגדירים מה זה אומר. כדי שלא לבוא לקחת בעצם כל דבר שקם היום, מחר. זאת אומרת, יש הגדרה מה הוא אומר מבחינת המחזורים שלו ומבחינת הזה. אז הגדרנו בלבד שהיקף ההתחשבנות המוצעת שלו מול כלל קופות החולים בשנים 2018-2019 היה גבוה מ-55 מיליון שקלים.
מיכל וולדיגר (הציונות הדתית)
¶
לא, אבל זה לא קטן גדול יהיה, זה לא, זה קטן גדול, זה לא מתי קמת. זה היקף הפעילות.
היו"ר עידית סילמן
¶
אני רק אתן דוגמה שגם בעבר לדוגמה מעייני הישועה לא היו בתוך הקאפ ועכשיו הם נכנסים לקאפ.
נריה שטאובר
¶
בגדול כל הרעיון של החוק זה לגדר הוצאות לקופות. זה גם כתוב בדברי ההסבר. אנחנו רוצים שתהיה איזה שהיא מגבלה כדי שיהיה לנו שליטה בהוצאה. והמחשבה היא שבתי חולים מאוד קטנים שההתחשבנות בהם היא כל כך נמוכה מול כל קופות החולים, אין שם צורך.
היו"ר עידית סילמן
¶
כן. שלא יחול עליהם הקאפ. הם יכולים לרכוש מהם שירותים, פשוט ללא הקאפ. כרגע מתוך בתי החולים שקיימים פה, שגם דנו בהם, אין אף אחד מהם. זאת אומרת, כולם בפנים.
היו"ר עידית סילמן
¶
לא, יכול להיות שיש לך איזה בית חולים פרטי קטן או איזה משהו זה. לא יודעת, כל מיני כאלה שהם לא.
ינון גוטגליק
¶
אני רק אגיד מה המשמעות. חברת הכנסת וולדיגר אמרה שזה נכון שלא יהיה להם רצפות ומהצד הזה זה אולי פוגע בהם. אבל הם לא מחויבים בהנחה מהשקל הראשון. הם לא מחויבים לתת איזה שהיא תקרה. הם יכולים, השירותים שהם ירכשו אצלם לא מוגבלים. אנחנו כן שמנו לב שיכול להיות שמודל התקצוב בסעיף 9 יכול להיות שפה הוא צריך לחול עליהם וזה פגיעה בעצם ישירה. ככל שיהיו בתי חולים שבאמת הסעיף הזה יחול עליהם אז אנחנו נעשה מבחן תמיכה נפרד שאומר בתי חולים שהקאפ לא חל עליהם יקבלו תמיכה במקביל, בעצם בצינור הישן.
מיכל וולדיגר (הציונות הדתית)
¶
כלומר, הסכנה פה אבל שהם כן חלילה, אותם קטנים דווקא, ולא תהיה להם רצפה, עלולים ליפול.
חיים הופרט
¶
אי אפשר להחזיק את החבל משני קצותיו בחוק הקאפ ולהגיד אני גם מקבל רצפה ואני לא נותן הנחות ולא נותן אלפות. ברגע שמוציאים אותך ואומרים אנחנו רואים אותך בית חולים קטן. לא רוצים שתיתן הנחות, לא רוצה שתיכנס לאלפות. אתה גם לא מקבל את הרצפות.
שי סומך
¶
אתמול בערב הבנו ממשרדי הבריאות והאוצר, שהוועדה מבקשת להכניס את הסעיף הזה. הסעיף הזה הוא מעורר שאלות משפטיות רציניות. ולפחות לגבי החרגה מהתקצוב, אני לא מדבר על החרגה מהקאפ. אבל זו גם החרגה מהתקצוב. אני מבין שיכול להיות שייכנסו לשם שני בתי החולים סנט ג'וזף ואל מוקאסד במזרח ירושלים. לא יודע, זה כנראה הדברים לא ברורים. אבל אנחנו הבנו שהם המועמדים.
שי סומך
¶
אני כבר אתייחס. עכשיו, בהקשר של התקצוב, לא של הקאפ, עולות שאלות משפטיות רציניות. בלוח הזמנים הקצר לא יכולנו לברר אותן. ולכן מה שסוכם עם המשרדים הוא הדבר הבא: כמו שאמר משרד האוצר, התשלומים שבתי החולים קיבלו לפי מבחני התמיכה שיבוטלו כתוצאה מהמעבר לשיטת התקצוב, התשלומים האלה ימשיכו להינתן באמצעות מבחן תמיכה אחר. ולגבי השאלה האם הם יהיו זכאים לתקצוב אם הם היו נכללים במבחן התקצוב בחוק, אז השאלה הזאת תיבחן על ידינו כאשר יובאו התקנות שיקבעו את אמות המידה לתקצוב. והשאלה הזאת תיבחן בנקודת הזמן הזאת. אם נראה שיש הצדקה משפטית לתת להם את התקצוב, אז הוא יוכל להינתן באמצעות מבחן התמיכה. ולכן אנחנו לא מתנגדים לסעיף כפי שהוא היום.
היו"ר עידית סילמן
¶
בקיצור, אתם על זה משרד המשפטים. ואתם בודקים, בוחנים יחד עם המשרדים השונים כדי לוודא שאין איזה שהיא פגיעה. ואם צריך, יינתנו מבחני תמיכה. אשריכם.
נועה בן שבת
¶
זאת אומרת, אם תהיה פגיעה שתיגרם מהתיקון בחקיקה, זה שייכנס לתוקף, אז אתם תתקנו את זה. תגרמו שזה יתוקן במבחן תמיכה.
היו"ר עידית סילמן
¶
סוכם עם המשרדים שהתשלומים שבתי חולים מקבלים ימשיכו להינתן באמצעות מבחן תמיכה אחרת. השאלה תיבחן כאשר יובאו התקנות בסעיף הנוכחי. תודה, תודה על העובדה. אנא ממך היועצת המשפטית, את הנקודה פה,
נועה בן שבת
¶
כרגע אנחנו עושים את ההפרדה הזאת. אבל אני רוצה לשאול שתי שאלות. כי אנחנו מדברים על בית חולים. זה יכול להיות בית חולים שהוא בבעלות קופת חולים. זה יכול להיות או שלא?
ניר ברקת (הליכוד)
¶
אז זאת אומרת שמשרד האוצר ומשרד הבריאות מוכנים ללכת לבתי חולים קטנים, להוריד להם את הקאפ? זה נשמע לי אחלה דבר.
היו"ר עידית סילמן
¶
חבר הכנסת ניר ברקת, פספסת את הפתיחה שלי. שאמרתי שבאמת בכל הנושא של הקאפ בכלל צריך לדון איך הוא מבוצע, מה הוא מבוצע. אתה יודע, קיבלנו אותו כאיזה שהיא גזירת גורל והמשכנו איתו שנים. והודעתי שאנחנו נקיים פה ועדה. נקים אותה בעזרת השם, באישורה של היועצת המשפטית, ביום שאחרי. החלטת ועשה. וועדת משנה שתתעסק בנושא של הקאפ.
ניר ברקת (הליכוד)
¶
ואני מציע שהיעד יהיה לקחת את כל הכספים שבסוף ממילא סוגרים את הגרעון, ניקח משנים קודמות. ובזה נגדיל את הקאפ ונגמר העניין.
חיים הופרט
¶
אני רק אומר, חבר הכנסת ברקת, זה בדיוק מה שאנחנו לא רוצים לעשות. סעיף 9 הוא הפוך. מה שאתה אומר זה להעביר את כל הכספים לקופות חולים. אנחנו רוצים להעביר את זה בתקצוב ישיר, זה מה שבתי החולים מבקשים מאתנו.
ארנון אפק
¶
רק תבינו שבמחירים כלולים גם הכשרת סטודנטים, הכשרת מתמחים. תוציאו את כולם ונתחרה רק על עלויות השירותים, נהיה יותר זולים מהמערכת הפרטית. תפרידו את זה. ויש מודל כזה במשרד הבריאות עוד מהתקופה שמשה בר סימן טוב היה מנכ"ל והאוצר התנגד לו.
רות רלבג
¶
זה נכון. אבל המערכת בישראל היא מערכת ציבורית. ואני אומרת לך, כמי שעסקה בזה הרבה שנים, יש גם פרוצדורות שהמחיר שלהם צריך לרדת. אז מה שבחרה המדינה זה לא לגעת, לשמר מצב קיים. וגם אם הפרויקט הזה צריך להתחיל, הוא ייקח שנים. כרגע, באופן מעשי, דנים בבלקים הגדולים. אז אפשר לדבר על זה ברמה פילוסופית.
היו"ר עידית סילמן
¶
שנייה, חכה רגע, ניר. חיים ורועי, אני מבקשת מכם רגע תקשיבו למר שאומר ניר ואני אבקש את ההתייחסות שלכם לאחר מכן. בבקשה.
ניר ברקת (הליכוד)
¶
הפיל בחדר זה הפער הגדול בין התקצוב של בתי החולים, אותו קאפ, אותה הנחה. אני לא קורא לזה קאפ. זה לא הנחה, זה גזרה של להכניס אותם לגרעון. זה הפיל בחדר. ואנחנו עכשיו אומרים בואו נתעסק בסעיפים הקטנים, בכל מיני תתי סעיפים ולפיל בחדר נתעסק איתו אחרי דיוני תקציב. אבל כמדומני, אנחנו עכשיו בונים תקציב מדינה. והסעיף החשוב ביותר, ואני חושב שפה קואליציה אופוזיציה כאחד. בתי חולים, קופות חולים, כולם יבואו ויגידו שהתקצוב, סך התקצוב שניתן היום למשרד הבריאות כמכלול, למערכת הבריאות כמכלול היא חסרה, היא קצרה. וממילא אתם תשלמו אותה בסוף השנה, תסגרו גרעונות. אז בואו נתכנן מה הגרעון הצפוי למערכת, על בסיס ניסיון של שנים קודמות ובואו, זה הסעיף הכי חשוב. זה הפיל בחדר. אם נפתור את זה כל הדברים האחרים יהיו הרבה יותר קלים.
היו"ר עידית סילמן
¶
חבר הכנסת ניר ברקת, אני הבנתי אותך מלכתחילה. אני מבקשת את התשובות, רגע דקה, ותקבל את התשובות המוסדרות ונתקדם הלאה.
חיים הופרט
¶
אני אגיד שסעיף 9, חבר הכנסת ברקת, הוא בדיוק מה שאתה מדבר עליו עכשיו. לקחת את הכספים שמחולקים בדיעבד. להוסיף להם, המנכ"ל פשוט פירט גם את הסכומים. להוסיף עליהם סכום. זה חברי הכנסת לאורך כל השבוע ביקשו לדעת את הסכום. אז להוסיף עליהם סכום, לתקצב אותו, ליידע את בתי החולים ביציאה לדרך כמה יש להם והם מקבלים את הכסף הזה בצורה תזרימית הרבה יותר טוב אחת לחודש.
ניר ברקת (הליכוד)
¶
אתה יודע להגדיר את הסכום הזה עכשיו? כמה מוסיפים? ואתה יודע לפי איזה קריטריונים תיתן אותו ואתה יודע שהוא מראש יכסה את? אתה יודע? אם כן, אז אני אמחא לך כפיים. ואם אתה יודע להגדיר את זה מראש ולהגדיר את הקריטריונים איך זה יחולק, כולם פה אומרים לך תודה רבה.
היו"ר עידית סילמן
¶
אבל אנחנו מגיעים. זה בדיוק מה שאמרתי לך, שאנחנו מקריאים את כל התיקונים ואנחנו נגיע גם לסעיף הזה. רועי, אתה רוצה להתייחס? אז בהמשך.
היו"ר עידית סילמן
¶
אני שנייה רוצה לומר, אנחנו עושים את כל התיקונים. וזה בהתייחס גם לדברים שנאמרו ובהתייחס גם לדברים שאנחנו העלינו לאורך כל הדיון. ולכן אנחנו נגיע לסעיף הספציפי ואנחנו גם נדון בו. אנחנו לא יכולים לדון מההתחלה עד סוף הדיון באותו סעיף ספציפי ולחזור אליו ולא להתקדם על שאר הדברים. אז בואו נתקדם, כי על כל דבר יהיו פה גם הסתייגויות, גם אמירות. נועה, אנחנו ממשיכים.
נועה בן שבת
¶
כן. אני רק עוברת כרגע רק על תיקונים שנעשו בנוסח, להראות, שיהיו בפניכם.
הנושא של הפרש 2017, הבנתי שמשרד הבריאות - - -
נועה בן שבת
¶
עמוד 4, בהגדרה מחיר ברוטו. מסומן פה תיקון בהגדרה מחיר ברוטו, כי ביקשתם להעביר לשנת 2018, אבל מתברר שזה לא נכון.
נועה בן שבת
¶
אז הם חזרו בהם מהתיקון, לא יהיה תיקון. 2017 עד 2019.
בסעיף 5 הכנסנו את נושא אישור הוועדה שדובר עליו.
היו"ר עידית סילמן
¶
נכון. סעיף 1(2). מי שמאושפז בבית חולים ציבורי. עמוד 5, סעיף 2, באישור הוועדה. יש כאן הרבה דברים שהוספתי והוספנו ביחד כי ראינו לנכון שהם חשובים לנו. וישבנו עליהם גם עם האוצר וגם עם הבריאות.
נועה בן שבת
¶
כן. התיקון של הוספת אישור הוועדה זה משהו שהוועדה דיברה עליו בדיון הקודם והחליטה עליו. וגם תאגיד הבריאות, דיברנו על כך שאנחנו מוסיפים הבהרה שזה גם אם הוא פועל בעלות רשות מקומית. הייתה שם בעיה בנוסח. אנחנו עכשיו עוברים לעמוד 4.
נריה שטאובר
¶
הסיפור של אישור הוועדה, אני מבינה שזה כבר נדון פה. רק אני רוצה להגיד שזה בעצם הגדרה מאוד קלינית, של מי זה מטופל המיועד להעברה.
היו"ר עידית סילמן
¶
זו הגדרה קלינית כדי שהיא תשב כאן, כדי שלא תהיה תחושה שבאמת, כפי שציינו כאן האנשים, כל ההערות שנרשמו על אישורי הוועדה והסמכויות שלה. ותודה שהרחבתם ונתתם לזה מקום וזה חשוב.
נועה בן שבת
¶
בעמוד 8, תיקונים שדובר עליהם בדיון הקודם. מסומן בצהוב שני תיקונים. אנחנו נמצאים בהגדרה "תוספת ריאלית", בסעיף 1 לחוק. יש לך טאבלט? תוכלי להסתכל בטאבלט.
נועה בן שבת
¶
בעצם זה אומר שהקידומים של התוספת הריאלית מתחילים משנת 2022 ובשנת 2021 הקידום הוא 1%. זאת אומרת, ההתחשבות בחתימת הסכם אשפוז בית היא נעשית רק משנת 2022.
היו"ר עידית סילמן
¶
בדיוק. וגם אמרנו את זה וציינו ולכן הורדנו את זה. ראינו את החשיבות בנושא הזה ולכן כתוב 2022. כן, שלמה פשקוס.
שלמה פשקוס
¶
אני מזכיר, גם אמרנו את זה בדיון הקודם, רק שני בתי חולים היום בישראל נותנים את השירות הזה. וגם זה לא לכל הקופות. למיטב זיכרוני, גם ב-2022 החובה היא עד ה-15 בפברואר. זה לא ריאלי בשום דרך, אנחנו מבקשים דחייה לפחות ל-2023. אף בית חולים להערכתי לא ידע לעמוד בזה. זה בוודאי לא בכל הקופות. זה סתם פגיעה, זה לא סביר. אנחנו מבקשים דחייה של עוד שנה. על הסכם אשפוזי בית, זה הסעיף הספציפי. אני לא חושב שיש סיכוי שיהיה פה משהו בומבסטי במערכת בשלושה ארבעה חודשים. זה לא סביר. אנחנו מבקשים דחייה של לפחות עוד שנה.
רות רלבג
¶
אנחנו כמובן מתנגדים. אני גם רוצה להגיד שבסוף, הרי אנחנו הראינו הפחתה של 18% בימי אשפוז. אנחנו עומדים על זה. אנחנו גם אומרים יותר מזה, שנים אנחנו אומרים שמשך האשפוז בפנימיות בכללית, בכל בתי החולים שלה, באופן מובהק הוא יותר נמוך. זה לא שיש לנו איזה תמהיל שונה ממה שקיים במקום אחר. כנראה התשובה היא תשובה אחרת. אנחנו סבורים שהיה צריך לעשות מלכתחילה הפחתה הרבה יותר עמוקה. דחייה של עוד שנה לא מאפשרת גם את המעט הזה שעשו לממש. אנחנו מתנגדים.
רועי רייכר
¶
הטענה מובנת. הטענה שנשמעה פה כבר נידונה בדיונים הקודמים, בגלל זה בחרנו לדחות את זה בשנה, לשנה הבאה. זה לא צריך תוך ארבעה חודשים, אפשר תוך זמן רב יותר להתארגן. אגב, יש יותר משני בתי חולים שכבר מפעילים את שירות אשפוזי הבית. ויש גם בקופת חולים הכללית, שלא יש חלק מרכזי ממערכת האשפוז. גם היא טוענת שהיא מוכנה והיא יכולה להפעיל בהרבה מבתי החולים שלה שירותי אשפוז בית. ולכן אנחנו חושבים שהאיזון שרשום כאן, לאחר התיקון שכבר נעשה בוועדה ודחה את זה בשנה, הוא איזון ראוי ונכון.
ינון גוטגליק
¶
חברת הכנסת אלינה ביקשה לדחות את המועד מפברואר למועד יותר מאוחר במהלך השנה. הבעיה שאנחנו מפרסמים את התקרות במרץ, כדי ליצור להם ודאות. בגלל זה כתבנו עד ה-15 בפברואר שזה בעצם המועד האחרון שבו אנחנו נוכל לקחת את זה בחשבון לאותה שנה. ואנחנו לא רואים אפשרות לדחות.
ערן הכהן
¶
אבל אז אתה נותן לי תמריץ שלילי להגיע להסכם רטרו שמאוד נהוג במערכת. אתה בעצם נותן לי תמריץ להפסיק להתדיין על הדבר הזה. הרבה פעמים אנחנו מגיעים להסכמים רטרו, שנגיד מתחילים אותם ממאי והם יחולו לכל 2022. אז אם אתה שם את הסעיף הזה, אז אתה מוריד בעצם את התמריץ.
ינון גוטגליק
¶
אבל אני אמור להודיע לך את התקרה עד מרץ. אם אני לא מודיע, יש ברירת מחדל שהיא לא טובה כנראה לכולם.
ערן הכהן
¶
רגע, אני רוצה להוסיף משהו. הסעיף הזה לא מתייחס לרמת בעלים. זאת אומרת, אם אני כבעלים הגעתי, אנחנו בעלים של 11 בתי חולים כלליים. ואם אני כבעלים הגעתי להסכמה עם קופה שלמשל זה יינתן משישה בתי חולים של הרשת לכל הקופה.
ערן הכהן
¶
בסדר. כאן צריכה להיות החרגה שאם עשיתי הסכם מרוכז אז זה יחול כאילו כל בתי החולים של הרשת. אחרת אנחנו סתם נצטרך לעקם את ההסכמים הרי כדי שזה יהיה.
רועי רייכר
¶
כל חוק הקאפ מתייחס לאינטראקציות שבין בית חולים ספציפי, גם אם הוא חלק מרשת גדולה, לבין כל אחת מקופות החולים. גם הסעיף הזה ישמר על זה. יכול להיות שצריך לעשות כל מיני תיקונים.
היו"ר עידית סילמן
¶
יש כאן ניסיון, אבל אני מסכימה, יש כאן התחשבנות בין קופת חולים לבית חולים. קופות חולים לבתי חולים.
היו"ר עידית סילמן
¶
בסדר? אני מבקשת מכם, פנימית, אני לא יכולה להכיל את זה בצורה שבה אתה מבקש. אבל כן אני מבקשת לקחת את הסעיף של אלינה ברדץ' יאלוב. תודה רבה אלינה, עשתה עבודה מעולה ביחד איתנו על הדבר הזה. מהממת. רועי?
נריה שטאובר
¶
סליחה, אז רק לפני שאת מקריאה, נועה, תיקון נוסף. פשוט חידדו לנו פה שאין תוספת ריאלית לשנת 2021, היא בעצם מתחילה מ-2022. אז צריך למחוק שם את "בשנת 2021 1%". בסדר?
נועה בן שבת
¶
אנחנו קוראים עכשיו את סעיף 2 להגדרת תוספת ריאלית. הוא אומר ככה: "בעבור שירות אשפוז במחלקות פנימיות בכל אחת מהשנים 2022 עד 2024 כמפורט להלן".
נועה בן שבת
¶
כי מחקנו את 2021 בהתאם להערה שנשמעה פה עכשיו.
(1) נחתם בין בית חולים ציבורי כללי לבין קופת החולי, 15 ביוני. זו ההצעה, לזה נטען נושא חדש. באותה שנה הסכם לאספקת שירות אשפוז ביתי על ידי בית החולים למבוטחי קופת החולים 1%.
(2) לא נחתם הסכם כאמור בפסקת משנה א' 0%.
(3) בעבור כל שירות בריאות אחר בכל אחת מהשנים 2022 עד 2024 כמפורט להלן: (א) נחתם בין בית החולים הציבורי הכללי ובין קופת החולים עד יום 15 ביוני. גם פה התיקון הזה. באותה שנה הסכם לאספקת שירות אשפוז ביתי על ידי בית החולים למבוטחי קופת חולים 1.4%. (ב) לא נחתם הסכם כאמור בפסקת משנה א' 1.55%.
נועה בן שבת
¶
אני אסביר את הסדר. אני מבינה שיש רצון מאוד מאוד גדול להגיע להסתייגויות. אבל אני מציעה שאנחנו נעבור, כיוון שאנחנו נקרא את ההסתייגויות של סעיף 1. לפני שנקרא את ההסתייגויות של סעיף 1 בואו נראה את התיקונים שיש בסעיף 1. אז נעבור להסתייגויות של סעיף 1 ואז יהיה אפשר לדעת מה לפנינו ומה אחרינו.
היו"ר עידית סילמן
¶
במקום 15 בפברואר, ביוני, נושא חדש. כן, אז אנחנו נעשה את זה לאט לאט ומסודר. רק אל תתפרצו לדיונים כדי שנוכל להכיל את זה. אנחנו רוצים גם לראות שזה מסתדר בין כולם. אתם חשובים כולכם.
נועה בן שבת
¶
זהו, אלה התיקונים שהיו לנו לסעיף 1, אז עכשיו נעבור להסתייגויות. יש לנו הרבה הסתייגויות לסעיף 1.
נועה בן שבת
¶
אבל זה לא אומר שאי אפשר להצביע על הסתייגויות. אי אפשר יהיה להצביע על הסעיף, אבל כרגע אנחנו נעבור להסתייגויות.
משה גפני (יהדות התורה)
¶
אני רק רוצה שיהיה רשום בפרוטוקול שהקאפ היה אצלי בוועדה, בוועדת הכספים, אני לא קיבלתי את כל מה שהאוצר אמר.
היו"ר עידית סילמן
¶
גם אנחנו לא קיבלנו את הכל. עשינו להם חיים מאוד קשים. אבל אנחנו לא רק את מה שהאוצר אמר, אלא גם מה שהבריאות אמר.
משה גפני (יהדות התורה)
¶
גברתי יושבת הראש, שתדעי, כשהקדוש ברוך הוא חילק את השכל זה לא היה שאנחנו איחרנו ורק האוצר היה. אנחנו היינו יחד עם האוצר. השכל הוא לא רק אצלם.
היו"ר עידית סילמן
¶
חבר הכנסת גפני, אני רק אומר לכל היושבים כאן, אני כדי להיות יסודית וכדי גם להיעזר, נכון, באופן אמיתי, במי שיש לו את הניסיון ואני מעריכה את הניסיון שלו על עבודה של שנים בוועדת כספים, בצורה מעולה. והיה יושב ראש ועדת כספים, חבר הכנסת גפני. ביקשתי אותו לחדרי וישבתי איתו והתייעצתי איתו. ותודה רבה על זה חבר הכנסת גפני.
אלינה ברדץ' יאלוב (ישראל ביתנו)
¶
חבר הכנסת גפני, אני חייבת להודות שגב' סילמן נלחמה גם בבריאות וגם באוצר, כמו אריה. וגם הגיעה להישגים.
משה גפני (יהדות התורה)
¶
לא, לא, אני לא הולך נגד יושב הראש שלה שהוא אמר לצמצם את הכוח שלי. אז אני לא הולך נגדו. ואני גם לא מסכים שהיא תלך נגד יושב הראש שלה. ראית אותו אתמול במליאה, כשהוא בא להצביע נגד החוק שלי.
היו"ר עידית סילמן
¶
סתם. האמת, תודה רבה. יישר כוח על העבודה שעשית, על העבודה שאתה עושה והעבודה שעוד תעשה. מעריכה מאוד.
היו"ר עידית סילמן
¶
הרב גפני יודע. אני התייעצתי איתו באופן אישי והוא גם יודע בדיוק מה לקחנו פה.
אז הסתייגויות לסעיף 1, בבקשה. יעלו ויבואו.
נועה בן שבת
¶
רק יש הסתייגות אחת לפני זה, לפני סעיף 1. כל ההסתייגויות שלפני סעיף 1 הם בעצם משובצות בסעיפים אחרות או שלא קיימות, אין להן משמעות בחוק. אז אנחנו עוברים לסעיף 1.
סעיף 1, קבוצת הליכוד מציעה, הסתייגות מספר 4. בפסקה 1 להגדרה,
היו"ר עידית סילמן
¶
לפי סדר הסעיפים, לפי סיעות. טוב, חברים, השם עמכם, בואו כדי שנוכל להתקדם ולא להיות כאן שבת.
מיכל וולדיגר (הציונות הדתית)
¶
אופיר, בהתאם לגידול האוכלוסייה וההזדקנות. אני אנמק. זה גם אצלנו מופיעה הבקשה הזאת. בעצם אנחנו מבקשים להגדיל את זה בהתאם לגידול והזדקנות האוכלוסייה לשנה. זה האחוזים.
היו"ר עידית סילמן
¶
לא, לא, אתם לא תעשו לי ברדק. אתם לא תעשו לי ברדק. אנחנו לא נכנסים אחד בדברים של השני.
מיכל וולדיגר (הציונות הדתית)
¶
אנחנו ביקשנו להוסיף ולהגדיל את האחוזים, שבעצם יהיו ריאליים. כי קצב הגידול של האוכלוסייה וההזדקנות של האוכלוסייה היא לא 1.7, זה בחסר. אלא ל-2.1%.
היו"ר עידית סילמן
¶
תודה. נא להצביע על ההסתייגויות. מי בעד ההסתייגות? מי נגד ההסתייגות? התחיל להיות לי חם אתכם. מי בעד ההסתייגות, מי נגד, עוד פעם. מי נמנע?
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
רק לצופים בבית וליושבים פה. אנחנו לא שאנחנו לא בעד ההסתייגויות שלנו. אנחנו פשוט החרמנו ואנחנו לא נמצאים כחברים בפועל בוועדה.
היו"ר עידית סילמן
¶
תקשיב לי טוב, חבר הכנסת אופיר כץ. אני בניגוד אליך מתכננת מחר כמה דברים חשובים, חברתיים, גדולים מאוד. נראה לי שכל היושבים פה גם מתכננים. אז בואו נתקדם בצורה סדורה ומסודרת. כל אחד יקבל את הדברים שלו, כדי שלא נישאר פה מחר.
אני רוצה שזה יהיה מסודר, אל תצעקו. אנחנו נעשה את זה מסודר ואני אתן לכל אחד גם לנמק. אבל בואו.
אופיר כץ (הליכוד)
¶
אבל את לא הקשת לשאלה שלי. האם אחרי כל הצבעה להגיש רביזיה או שאני יכול להגיד מעכשיו על כל ההסתייגויות רביזיה? זה רק מקצר את התהליך.
היו"ר עידית סילמן
¶
תגידו. תעשו מקהלת רביזיות מצידי. יאללה, מתקדמים. תראו, אני רק מזכירה לכם שכל היושבים פה בחדר באים מתוך עולם הבריאות. אז בואו נשתדל להיות ענייניים, כדי שכולם יוכלו לצאת גם, להמשיך בעבודה.
מיכל וולדיגר (הציונות הדתית)
¶
אני רוצה להזכיר לך עידית שההוראות האחרונות של הכנסת שאי אפשר להגיש הסתייגויות לא ענייניות. אז כל ההסתייגויות הן ענייניות.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
כל ההסתייגויות שלנו ענייניות. זה אנחנו ביקשנו את זה, לא שזה הוראה של הכנסת. אנחנו ביקשנו את זה.
אופיר כץ (הליכוד)
¶
דרך אגב, בהצבעה על הסתייגויות, אנשי המקצוע, הם לא חייבים, אם יש להם כמו שאמרת, מה לעשות, הם לא חייבים.
היו"ר עידית סילמן
¶
הם רוצים לשמוע. הם לא ילכו ויחזרו כל חמש דקות. כי אנחנו עוברים סעיף סעיף והם מתייחסים גם לסעיפים. 4(א).
היו"ר עידית סילמן
¶
קודם כל, אנחנו לא עוברים את כל הסעיפים. מה שלא הועבר עליהם תיקונים ולא זה. אם יש לכם הסתייגויות אחר כך נגיע לכל.
נריה שטאובר
¶
היינו ב-4, אנחנו עכשיו עוברים ל-א'. הגדרת בסיס התחשבנות תימחק, במקומה יבוא תיערך התחשבנות בין משרד האוצר לכלל בתי החולים בהתאם להיקף הפעילות בפועל של בתי החולים בשנה הקודמת. בתוספת טייס אוטומטי ותקציב לצמיחה.
4(א) עמוד 1 לטופס ההסתייגויות המרוכז.
נועה בן שבת
¶
האמת היא שההסתייגות הזאת סומנה על ידינו. היא פשוט לא מתיישבת עם הנוסח. שאי אפשר להגיד בבסיס ההתחשבנות. זו הוראה אופרטיבית. אם אתם רוצים להגיד משהו אחר, אז תגידו למה הכוונה. אבל היא לא מסתדרת.
היו"ר עידית סילמן
¶
אוקיי. אז בואו נצביע על ההסתייגות. מי בעד ההסתייגות הזאת? מי נגד? קואליציה נגד. מי נמנע? ההסתייגות נדחתה, תודה.
הצבעה
ההסתייגות נדחתה.
מיכל וולדיגר (הציונות הדתית)
¶
את יכולה רק לקרוא את מספר הסעיף שנדע? נועה, את יכולה לקרוא את מספר הסעיף המקורי שאני אדע לאיפה להסתכל?
היו"ר עידית סילמן
¶
זה סעיף 1 להצעת החוק. חברים, אם אתם לא זוכרים על מה הגשתם הסתייגויות אנחנו בבעיה.
נועה בן שבת
¶
אנחנו בחוק ההתייעלות, בפרק ב', בסעיף 3. בתוק החוק של חוק ההתחשבנות סעיף קטן (1) הגדרות. כרגע אנחנו קוראים את ההסתייגויות שמתייחסות לסעיף. אז אני קוראת עכשיו הסתייגות מספר 8. היא מתייחסת להגדרת תוספת ריאלית. והיא אומרת: בהגדרה תוספת ריאלית במקום תוספת בהתאם לשיעור הגידול באוכלוסייה.
היו"ר עידית סילמן
¶
את תביני אחרי שהיא תסיים את הדברים שלה. זה לא יעבוד ככה אחרת. היא תסיים לדבר ואז תשאלו שאלות.
נועה בן שבת
¶
בהגדרה תוספת ריאלית, במקום תוספת בהתאם לשיעור הגידול באוכלוסייה בשנה הקודמת לעומת השנה שלפניה, כפי שמפרסת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, יבוא: תוספת הגידול באוכלוסייה כפי שהוספה לעלות הסל באחריות קופת החולים בשנה הקודמת.
מיכל וולדיגר (הציונות הדתית)
¶
זה טכני לגמרי. השאלה שלי היא טכנית. האם כל סעיף שאת קוראת את אומרת את ההסתייגות של הליכוד, את ההסתייגות של ש"ס?
מיכל וולדיגר (הציונות הדתית)
¶
של יהדות התורה? כי לא, כי יש לי את ההסתייגויות שלי ואני בכלל לא מספיקה להבין איפה את.
היו"ר עידית סילמן
¶
בעצם לא רק חבר כנסת אחד הגיש הסתייגויות על סעיף מסוים. יש הרבה חברי כנסת, וכל אחד הגיש גם הרבה הסתייגויות על אותו סעיף.
מיכל וולדיגר (הציונות הדתית)
¶
לא, זה ברור לי. הנקודה היא, אני רוצה להסביר רגע גם לנועה וגם לעידית, שאני מחזיקה ביד את ההסתייגויות שלי בלבד. עכשיו, אני צריכה מול העיניים את החוק כדי להסביר לך מה התכוונתי. כי זה בכל זאת ארוך.
נועה בן שבת
¶
עכשיו יש לנו פה הסתייגות של חבר הכנסת אופיר כץ, שהוא מציע הסתייגות מספר 14. בהגדרה תוספת ריאלית, בסוף פסקה 2(א) יבואו: בבית חולים פריפריאלי 2%.
היו"ר עידית סילמן
¶
טוב, בסדר, בסדר. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות נפלה. 14.
הצבעה
ההסתייגות נפלה.
אופיר כץ (הליכוד)
¶
עכשיו אני רוצה לנמק. אמרתי את זה מספר פעמים במהלך הדיון, שאנחנו כל הזמן, ואני אגיד את זה שוב פעם ושוב פעם ושוב פעם. כי אנחנו כל פעם מתייחסים, בסדר, כי כך המערכת עובדת. ציבורי, ממשלתי, קופות. והגיע הזמן שאנחנו נתייחס, שמשרדי הממשלה, שהם בעצם אלה שקובעים את המחיר ואת התמחור ואת הכל, הגיע הזמן שתהיה הגדרה חדשה. ופה אני מציע אותה בהסתייגות.
הגדרה שנקראת בית חולים פריפריאלי. כי בכל מדד מצד המטופל, המטופל בפריפריה מקבל שירותים פחות טובים, בזמינות פחות טובה. יש שם רופאים מצוינים, רופאים לא פחות טובים ממה שיש במרכז. אבל האמצעים שאנחנו נותנים לבתי החולים בפריפריה הם פחות ממה שמקבלים בתי החולים במרכז. והגיע הזמן שאנחנו כמדינה וכנסת נתחיל להתייחס לבתי החולים בפריפריה בדרום ובצפון כבתי חולים שצריכים טיפול נקודתי. שצריכים תוספת, שצריכים סיוע. ברגע שאנחנו נחזק אותם ולפחות נשווה אותם למה שמקבלים בתי חולים במרכז, אז גם המטופל שגר בפריפריה יזכה אולי לטיפול כמו שמטפל תושב במרכז. ואני חושב שסעיף 15, גם אם אני עדיין לא רואה איזה שינוי, אני שמעתי פה על תוספת לפריפריה. עד שלב זה אני עדיין לא. ואני אשמח לקבל פירוט איך זה יחולק. אבל לפחות ברמת האמירה החדשה שאנחנו מתייחסים לבתי חולים בפריפריה כמשהו שונה, כמשהו חדש. ואני מבקש מכם להצביע בעד. זו רק הגדרה. אין פה שום דבר, שום תוספת, שום כלום. הגדרה חדשה שמערכת הבריאות תתחיל להתייחס אליה ככה.
היו"ר עידית סילמן
¶
תודה רבה. ואכן תהיה התייחסות לזה בסעיף 9.
מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות נפלה.
הצבעה
ההסתייגות נפלה.
היו"ר עידית סילמן
¶
בבקשה. אני שמחה שאתה אופטימי, באמת. זה חשוב, אני גם מזמינה אותך עכשיו. לא הבאה, עכשיו.
היו"ר עידית סילמן
¶
לא, אתה תמיד יכול להיכנס ולבוא, אנחנו ממש נשמח בכך חבר הכנסת גפני. בידע שלך, במקצועיות שלך, במיומנות שלך.
היו"ר עידית סילמן
¶
אנחנו בהסתייגויות. פוליטיקה נשב אחר כך עוד פעם. פעם הבאה עם קפה. עכשיו הסתייגויות.
משה גפני (יהדות התורה)
¶
בסדר. צריך לעשות כל מאמץ להפיל את הממשלה, זה הכל. ממשלה רעה.
חבר הכנסת אופיר כץ צודק. אני מצטרף להסתייגויות האלה. הוא גם היה יושב ראש ועדת משנה שעסקה בבתי החולים בפריפריה. הדבר הזה הוא באמת דבר שהוא נורא ואיום. אני חושב שהגיע הזמן, כאשר דנים על הקאפ, ההסתייגות הזאת היא נכונה. צריך להכניס אותה בחוק וליצוק לה תוכן גם. הרי המציאות היא שאנשים גרים רחוק ממרכז הארץ ואין להם פתרון רפואי להרבה דברים שהם צריכים לנסוע. לא רק שהם צריכים לנסוע לבתי החולים במרכז הארץ, ואין להם את הפתרון בפריפריה, גם יגבו מהם עכשיו גם מס גודש, עם חוק ההסדרים הנורא הזה.
אבל אני חושב שהוא צודק בטענה הזאת ומדינה מתוקנת ומסודרת צריכה לקבל את זה.
גל כהן
¶
בסעיף 1 בהגדרה תוספת ריאלית, במקום כמפורט להלן יבוא: בשיעור הקידום הדמוגרפי ששולם לקופות החולים בעד אותה שנה ופסקאות 1 עד 4 יימחקו.
היו"ר עידית סילמן
¶
מי בעד ההסתייגות? מי נגד ההסתייגות? מי נמנע? ההסתייגות נפלה.
הצבעה
ההסתייגות נפלה.
היו"ר עידית סילמן
¶
שימי את כולם ביחד. הם מראש מצטרפים כולם לכל ההסתייגויות של כולם. כל חוברת ההסתייגויות של כולם ביחד.
היו"ר עידית סילמן
¶
אמרת שאתה נכנס לקואליציה הנוכחית, אז מה אתה מקשקש הבאה? אתה מחכה שיעבור התקציב ואז להיכנס.
אופיר כץ (הליכוד)
¶
כן. הנימוק שלי הוא כזה, שכולם ראינו פה דריסת רגל מטורפת של האוצר בחוק הזה. זה פשוט משהו שהוא לא מובן. איך משרד הבריאות, איך שר הבריאות, איך אנשי הבריאות הסכימו לזה שמי שינהל פה את כל ההצגה זה שר האוצר. אף פעם לא היה דבר כזה. ואני חושב שכל הנימוק הזה הוא רלוונטי גם לסעיפים הבאים. מדובר פה בבריאות. ומי שצריך לקבוע פה זה אנשי משרד הבריאות ולא משרד האוצר, שרוצים לשלוט בכל ולתכלל את הכל. לא, בנושא הבריאות הם לא צריכים להיות שם. כי כשהם שם, אנחנו רואים פה את מנהלי בתי החולים כל כמה חודשים באים וישנים פה באוהלים ואני האוצר נהנים מזה שהם עולים אליהם לרגל ומתחננים כאילו זה לא יודע מה. סך הכל הם רוצים להביא שירות טוב יותר למטופלים. ההיפך, אנחנו צריכים להוריד סמכויות מהאוצר, בכל מה שקשור לבריאות ולחזק את מערכת הבריאות, את אנשי הבריאות. הם אלה שמבינים בזה, הם אלה שצריכים להתעסק בזה. ולכן הגשתי הסתייגות שהשרים זה יהיה שר הבריאות בהתייעצות עם שר האוצר.
היו"ר עידית סילמן
¶
רגע, שנייה. ובסעיף כתוב השרים. שר הבריאות ושר האוצר. אני חושבת שזה נכון שיהיה גם לבתי החולים וגם לקופות החולים את האופציה הזאת. גם יש ועדת בריאות עכשיו בכנסת. אז באמת נוכל לפקח על כל האמור לעיל.
ישראל אייכלר (יהדות התורה)
¶
אבל יש סעיף בהמשך, להוסיף גם כן ועדת הבריאות להתייעצות. במקרה הזה אתם השארתם את זה בידי השרים.
נועה בן שבת
¶
בסוף ההגדרות, זה לא בסעיף 2. זה עדיין בסעיף ההגדרות. אבל זה פשוט ככה נוהגים לנסח. פשוט השר הוא תמיד אחרון ברשימת ההגדרות.
מיכל וולדיגר (הציונות הדתית)
¶
כן. ואנחנו ביקשנו לתקן את זה. היה רשום שר הבריאות ושר האוצר. אנחנו הגשנו הסתייגות שזה יהיה שר הבריאות בהתייעצות עם שר האוצר. אני מצטרפת למה שאמר חברי אופיר כץ. אני כן רוצה לומר שבעצם מדובר פה בחוק שהוא מקצועי.
מיכל וולדיגר (הציונות הדתית)
¶
כן. מה שחשוב בסוף זה הבריאות של האזרח. ולכן שר הבריאות הוא הקובע ואפשר להתייעץ עם שר האוצר.
נועה בן שבת
¶
לא. לא שונו, לא שונו, סליחה, לא שונו השרים. רק עניין טכני, פשוט היא שאלה אותי למה העברתי לסעיף 2 ולא העברתי לסעיף 2.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אוקיי. ובעצם אם אנחנו אחר כך נגיע, הם לא שילמו את ההסכמה שצריך יהיה הסכמה של שר הבריאות, אלא זה נשאר.
נועה בן שבת
¶
לא, זה סעיף ההגדרות. כל פעם שמופיע המילה "השרים" הכוונה תהיה לשני השרים. אבל יש מקומות שבהם כתוב אחרת.
אלינה ברדץ' יאלוב (ישראל ביתנו)
¶
טוב, יופי, נצביע על זה. מי בעד ההסתייגות? מי נגד ההסתייגות? מי נמנע? ההסתייגות נפלה.
הצבעה
ההסתייגות נפלה.
גל כהן
¶
מה שנכתב זה שההגדרה בסיס ההתחשבנות תימחק. במקומה יבוא: הגדרת תקצוב ברורה. אז זה לא משהו שאנחנו יכולים.
נועה בן שבת
¶
זה לא הגדרה. הגדרה היא בסיס התחשבנות מה זה? מה זה הגדרה? זה לא עברית. זה לא כתוב בעברית הדבר הזה. אי אפשר להחליף, אז תגידו מה אתם רוצים להגיד.
נועה בן שבת
¶
לא, סליחה, סליחה. זאת לא הסתייגות. סליחה, אני רוצה להבהיר: משהו שהוא לא כתוב, הוא לא מתיישב, הוא לא כתוב בעברית הוא לא הסתייגות ולכן היא נמחקת.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
קודם כל, את יכולה להגיד שזה כתוב בעברית, רק לא עברית תקינה. כי אני קורא פה בעברית.
גל כהן
¶
הסתייגות 19. בכל מקום אחרי אסותא אשדוד יבוא: ובכל בית חולים פריפריאלי שמרוחק 100 ק"מ ויותר מתל אביב.
אוריאל בוסו (ש"ס)
¶
אני אנמק. אנחנו כביכול רואים שיש הגדרה על העדפה, בגלל השנים שהם פעלו בית חולים אסותא, אז יש להם הרבה מקומות של ההגדרה, בשביל לתת לבית החולים מצד אחד לצעוד. מצד שני גם כן המחזור שהיה בשנים לפני כן, באותן שנים שהוא התחיל להתרומם, הוא לא נותן את היחס מה שצריך לתת לבית החולים. ואז אנחנו בכל החוק ביקשנו להוסיף העדפה לפריפריה. סיוע לבתי חולים מרוחקים. מה זה נקרא פריפריה? לפחות שיהיה מוגדר משהו כמו 100 ק"מ מתל אביב.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
לא, לא, יש הגדרה בחוק. אני רק אוסיף עליך. יש הגדרה בחוק מהי פריפריה. יש פריפריה גיאוגרפית, פריפריה חברתית. אני טוען, וגם אמרתי את זה בהתחלה, שצריך להוסיף גם פריפריה חברתית וגם פריפריה גיאוגרפית. כשאני מדבר על פריפריה גיאוגרפית, למשל אני אקח, נמצא פה ד"ר ארז מבית חולים פוריה. מנצרת נמצאים פה. אנחנו יודעים ששם זה בתי חולים פריפריאליים גיאוגרפים. אני מדבר גם על פריפריה שגם היא חברתית וגם היא גיאוגרפית. ולכן אני אומר, שם לתת להם את התעדוף. כי בסופו של דבר שם הם זקוקים. וזה גם נהריה, אגב, היא פריפריה. שם הם נמצאים בתקצוב תת לעומת אלה שנמצאים במרכז שגם מבחינת המיקום, המקום וגם המיטות שיש להם, התקצוב שיש להם, הוא לפעמים מגיע לתקצוב שהוא יותר.
לכן אנחנו באים ואומרים בואו ניתן תעדוף לאותם פריפריה, שגם ככה נמצאים, אנחנו רוצים לעודד שם את הרופאים שיבואו. רוצים לעודד שם, שיהיה להם מכשור יותר טוב. כדי שלא יצטרכו לחכות זמנים ולרוץ עד המרכז. ולכן הסעיף הזה, שמי שנגד הפריפריה שיצביע נגד ההסתייגות הזאת.
היו"ר עידית סילמן
¶
כן, בהצבעת חברי הוועדה. אז הסתייגות 19, מי בעד? מי נגד? מי נמנע? אוקיי. אני רק אבקש בקשה ממנהלת הוועדה, נא לבקש מיו"ר הכנסת, מיקי לוי, לאור כמות ההסתייגויות, אנחנו נסיים היום בשעה מוקדמת. ואנחנו נפתח את הוועדה. אני רוצה לבקש פתיחת ועדה מחר בבוקר, יום שישי בהחרגה, כדי לסיים את כל ההסתייגויות.
היו"ר עידית סילמן
¶
אנחנו שומעים, פעם אחת, לא צריך לצעוק. פעם אחת שומעים, הן כותבות. הן תותחיות, תאמין לי. רק תגידו על מה כן, על מה לא.
אופיר כץ (הליכוד)
¶
אני רוצה לנמק. זה הסעיף שדנו פה גם עם כל הצוותים. הוא שונה הסעיף הזה? ההערה התקבלה של הסכמת המשפחה?
נועה בן שבת
¶
אני רוצה אבל להעיר משהו. שלמעשה מטופל מיועד להעברה, אחד התנאים הוא שקופת החולים לא הציעה מקום אחר להעבירו. זאת אומרת, גם אם המשפחה הייתה לכאורה מסכימה, אין לאן להעביר אותו. זאת אומרת, זה אחד התנאים הקיימים.
אופיר כץ (הליכוד)
¶
ואם יש לאן להעביר אותו והמשפחה לא מסכימה? אז זה ההסתייגות, אני רוצה לנמק אותה. שאנחנו מכניסים פה.
נועה בן שבת
¶
בוא נשאל. מה קורה אז? כיוון שאחד התנאים הוא שאם קופת החולים הציעה מקום, אז ממילא לא מתקיימים תנאי הסעיף והוא לא ייחשב מטופל המיועד להעברה. ואז הוא נשאר בפנימיות.
אופיר כץ (הליכוד)
¶
לא הבנתי. עכשיו הקופה מעבירה אותו ממקום אחד למקום שני. המשפחה לא רוצה להעביר אותו.
נועה בן שבת
¶
המשפחה לא רוצה, לא חל, הרי מה זה מטופל להעברה? הוא מחייב בעצם בתשלום מלא. נכון? למרות שהגענו לאלפות, היינו צריכים לשלם תשלום מופחת, בכל זאת משלמים תשלום מלא. זאת המשמעות של מטופל מיועד להעברה. אז אם הוא לא נחשב מטופל המיועד להעברה, כי הקופה הציעה ורק המשפחה סירבה, אז הוא נשאר בפנימיות. והם משלמים עבורו את המחיר המופחת. אני מקווה שתיארתי נכון את המצב.
אופיר כץ (הליכוד)
¶
לא, אבל שלא יהיה מצב שבגלל שעכשיו הם ישלמו, אז יהיה עימות בין בית החולים לבין הזה.
טל אמתי נשרי
¶
הסברנו בדיון הקודם שהמקרים שבהם יש מטופלים שמסרבים לאופציות שהקופות מציעים להם הם ממש ממש בשוליים של השוליים. זה כמעט ולא קיים. זהבה תוכל לתת נתונים לגבי זה, כי היא עשתה ממש בדיקה אחרי הדיון, בשביל לוודא באיזה מצב אנחנו נמצאים היום בבתי החולים.
לגבי המציאויות האלה בדרך כלל, אם יש מקרה כזה, אפשר לפנות למשרד הבריאות, פונים למשרד הבריאות. גם אפשר לקיים שיח של הקופה ובית החולים מול המטופל וזה נפתר.
טל אמתי נשרי
¶
לא, הקופה ובית החולים, לא המטופל. משרד הבריאות מסייע להסביר למטופל את החשיבות שבהעברה שלו למוסד - - -
אופיר כץ (הליכוד)
¶
מי במשרד הבריאות מסביר לאותו מטופל את החשיבות? תראי לי תושב שמשרד הבריאות ענה לו והסביר לו את החשיבות וגרם לו לעבור. אני מאוד אשמח לשמוע.
זהבה רומנו
¶
אז רגע, מה שקורה במקרים כאלה בדרך כלל כשמשפחה מסרבת מזמינים אותה למנהל המחלקה ומשוחחים איתה ומסבירים לה את החשיבות שהחולה יעבור לטיפול המשכי. כי בטיפול ההמשכי הוא יקבל את הטיפול האופטימלי שמגיע לו. שם הוא יכול לקבל טיפול צוות רב מקצועי, של מרפאה בעיסוק, של פיזיותרפיסטית, של קלינאית תקשורת. מה שהוא לא יכול לקבל את הטיפול הזה במסגרת המחלקה הפנימית. מה גם שבמסגרת שם הטיפול הוא הרבה יותר אינטנסיבי, הוא הטיפול שמתאים לו. כשיושבים עם המשפחה ומסבירים לה את המטרות, מסבירים לה את החשיבות שהוא צריך לעבור למקום שמתאים לו - אז המשפחה בדרך כלל נותנת את ההסכמה. והיה והמשפחה לא נותנת את ההסכמה, אז לא מתקדמים הלאה.
אבל אני שוב אומרת, זה בשוליים. אתמול אני בדקתי מול בתי החולים. עשינו מדגמית, לקחנו 13 בתי חולים. חלק של הכללית, חלק של בתי חולים בפריפריה, חלק בבתי חולים במרכז. יש ב-106 חולים שמעוכבים בבתי החולים. שאלתי וביקשתי לדעת האם יש חולים שמעוכבים כי המשפחה לא מסכימה. אין מקרים כאלה כרגע, נכון להיום. זה אתמול נבדק. אין, מתוך 13 בתי חולים שיש 106 חולים מעוכבים, אין חולה מעוכב כרגע בגלל שמשפחה לא מסכימה.
זהבה רומנו
¶
עכשיו, אני, כמו שאני אמרתי, ואמרתי את זה כבר פעם קודמת, אני נמצאת בתפקידי מעל תשע שנים. הייתה לי אני חושבת פנייה אחת מבית החולים שחולה סירב והמשפחה. ניסינו לתת כל מיני פתרונות וכל מיני מענים בכל מיני מקומות כדי לרצות את המשפחה. המשפחה אמרה חד משמעית לא, אנחנו לא רוצים להעביר אותו. אז אוקיי, אז אמרנו במקרה הזה אנחנו מכבדים את החלטת המשפחה ולא עושים את זה. ברוב המקרים זה לא מגיע למצבים כאלה. ושוב אני אומרת, הדלת שלנו בחטיבת הרפואה פתוחה. אם יהיו מקרים כאלה מי שפונה בדרך כלל ואומר המשפחה מסרבת לצאת זה הצוות ולא המטופל עצמו ולא המשפחה. ואז פונים לאגף הגריאטריה, וגם אגף הגריאטריה מנסה לשכנע בכל האמצעים.
אנחנו צריכים להבין שמאוד מאוד חשוב שהחולים האלה יעברו לטיפול ההמשכי, כי זה המקום האופטימלי עבורם. אני רק רוצה לתת דוגמה. במחלקה פנימית, שזו מחלקה דינמית. האורות לא נכבים בשעה מתאימה, מעבירים את החולים באמצע הלילה כי הגיע חולה אחר וצריך שהוא יהיה קרוב יותר למחלקה, אז מוציאים ומניעים חולים באמצע הלילה. זה לא מתאים לאנשים שנמצאים במצב שהוא מצב מאוד שברירי. אנחנו יודעים שחולים שנמצאים במחלקה פנימית יש להם יותר נטייה ליפול. הם נכנסים למצב בלבולי בגלל שאין להם סדר יום. מחלקות הגריאטריה פעילה. יש להם סדר יום. מורידים אותם - - -
היו"ר עידית סילמן
¶
זהו, תודה. סליחה, סליחה, תודה. אנחנו פשוט לא נגמור את היום הזה. תודה. אני מקווה שהובן. אוקיי, מי בעד ההסתייגות הזאת?
היו"ר עידית סילמן
¶
זה לא כאן. זה רק ההגדרה של מיהו מטופל המיועד להעברה. כל ההתחשבנות של המטופל המיועד להעברה נמצא קדימה בחוק. אנחנו עוד נגיע לשם.
מוריס דורפמן
¶
אבל אפשר רק הערה קטנה? אם מה שאומרים פה משרד הבריאות שזה מקרים בודדים, אז מה נפשם שתהיה את ההסתייגות של חבר הכנסת כץ? כי זה לא, אתם הרי מסכימים שאם משפחה מסרבת, אתם לא תכריחו אותה לעבור. ולכן, למה לייצר את הסיטואציה הזאת? כאילו, אם זה כמעט לא קורה, מה אכפת לכם? למה אתם מתנגדים? אנחנו מבקשים שתהיה הסתייגות שכשמשפחה מסרבת אנחנו לא צריכים, לא רוצים להיות בסיטואציה של לריב.
היו"ר עידית סילמן
¶
לא, לא, אנחנו לא פותחים לדיון. כן, תשובה? לא, לא לא פותחים לדיון. תשובה של המשרד?
נריה שטאובר
¶
אמרנו, דיברנו על זה גם בדיון הקודם. שוב, דיברנו על זה שהמצבים האלה הם מצבים עדינים ורגישים, שככלל צריכים להיפתר בהסכמה. וזה מצוין שגם לקופה וגם לבית החולים - - -
נריה שטאובר
¶
יש אינטרס משותף לייצר את הפתרון. לבית החולים יש אינטרס, כי הוא לא, כי כמו שכתוב כאן הוא לא אמור לקבל את המחיר המלא, ככל שקופת החולים העמידה חלופה. אבל עדיין זה מבוטח של קופת החולים. אנחנו מצפים מקופת החולים להיות מעורבת במציאת הפתרון, גם אם הוא נמצא בבית חולים. עכשיו, דיברנו, שוב, אני חוזרת על דברים שנאמרו בדיון הקודם. דיברנו על זה שקיימים גם כלים משפטיים, לא נעשה בהם כמעט שימוש וטוב שכך. אלה לא מקרים שמתאימים כרגע ולכן גם לא נכון להגדיר בחקיקה עכשיו בצורה חותכת מי אחראי ומי לא ישלם. המטרה היא ההיפך, להביא את כל הצדדים לטפל באנשים האלה. להגיע איתם להסכמות, להסביר להם את מצבם ואת העניינים של ההתחשבנות במצבים האלה, האם בכלל או לא, אז תדברו איתנו בהמשך.
גל כהן
¶
23. בהגדרה מטופל המיועד להעברה בפסקה 1(ב) בסופה יבוא: ובמרחק שלא יעלה על 30 ק"מ ממקום מגוריו.
אופיר כץ (הליכוד)
¶
כן, אני רוצה לנמק בבקשה. אני חושש פה ממצב שעכשיו יש תמריץ כן להעביר את המטופלים. ודיברנו מבחינה רפואית כמה זה טוב וחשוב וגם מבחינה כלכלית. אבל מה קורה אם אותה קופה שולחת את אותו מטופל, אם הוא גר כיום בעפולה ומטופל בבית חולים העמק ועכשיו ההצעה שמציעים לו זה בכלל איזה שהוא מרכז שיקומי בבאר שבע? לכן אני רוצה שתושבי הפריפריה לא יטרטרו אותם ממקום למקום, שגם יכול להיות שאין להם איך להגיע. אין להם איך להיות ליד המשפחה. יהיו פה מרחקים נורא נורא גבוהים ואין לנו פה שום הגנה על המטופל. אין שום הבטחה שלא ישלחו אותו למרחק רב מידי ואז שוב אנחנו מתעללים בתושבי הפריפריה. בכוונה טובה, אבל אין לנו שום דרך פה, אנחנו לא יודעים איך זה יעבוד עכשיו עם התמריצים החדשים והכל ואין לנו פה שום הגנה על התושבים, שיכולים עכשיו, לא יודע, לפי הבעלות של אותם בתי חולים מה האינטרס הכלכלי. יותר זול, יותר יקר, והמטופל יישאר האינטרס האחרון וישלחו אותו לבית חולים מרוחק כי זה יעלה פחות חמישה שקלים.
לכן אני מציע שכל ההעברות האלה לא יהיו במרחק של יותר מ-30 ק"מ ממקום מגוריו או מבית החולים שהוא מטופל שם.
גל כהן
¶
לחילופין א', בהגדרה מטופל המיועד להעברה, בפסקה 1(ב), בסופה יבוא: ובמרחק שלא יעלה על 25 ק"מ ממקום מגוריו.
אופיר כץ (הליכוד)
¶
אני רוצה לנמק. אם הסכמתם על 30 ק"מ עכשיו אני רוצה לשכנע אתכם שאפילו בואו נרד ל-25 ק"מ.
אופיר כץ (הליכוד)
¶
אני רוצה לנמק בבקשה. אנחנו רואים בחוק הזה שוב חוק שהוא אמור להיות של משרד הבריאות. שכל מקום אנחנו רואים לא מעורבות, לא בהתייעצות ולא ליד. הכל רוצה משרד האוצר לקבוע. הם יודעים את עולם הרפואה הכי טוב. הם יודעים מה המטופל צריך. הם יודעים, הרי יש להם את הסעיף של מרחק סביר, זמן סביר, שתמיד הם נשענים עליו. אז אף פעם אי אפשר לבוא אליהם בטענות. זה הסעיף שהם מסתתרים מאחוריו. אי אפשר להוסיף לו שום דבר, כי כל אחד יכול לפרש את המילה סביר. לא רק שאנחנו עושים איזה שהוא מהלך להרחיק את האוצר ולהיטיב עם המטופלים, אנחנו פה בחוק הזה עוד יותר מחזקים את האוצר. שהוא באמת מסתכל מראייה שונה ממה שהמטופל באמת צריך ואני חושב שגם בסעיף הזה, מי שצריך לקבוע זה שר הבריאות ללא מעורבות של שר האוצר.
גל כהן
¶
הסתייגות 25 למעשה נכנסה לנוסח של החוק. אז אין בה טעם.
26. בהגדרה בסיס ההתחשבנות, בכל מקום במקום 2019 יבוא: בשנת 2020.
ישראל אייכלר (יהדות התורה)
¶
אני רוצה לנמק. יש בתי חולים שלפני הקורונה הייתה להם פעילות יותר גדולה מאשר בתקופת הקורונה. שונה בית חולים אסותא באשדוד, שבשנת 2019 לא היה בו פעילות מלאה. ולא יהיה נכון למדוד אותו לפי השנה הזאת. ודווקא בשנת 2020 הייתה להם פעילות יותר גדולה, בגלל שהם יותר השתלבו. זאת אומרת, העיר היא יותר הכירה בהם וגם בעניין הקורונה. אז זה יוצא שאם יחשבו אותם לפי 2019 יעשה להם עוול. ולכן, כמו שיש לבית החולים אסותא פריווילגיה לגבי שאר בתי החולים בגלל שהם בית חולים גם קטן וגם בעיר גדולה, אז בכל זאת זה שולי מידי מול הפעילות שהתפתחה בבית החולים ב-2020. ואני מבקש שזה יהיה לפי 2020.
רות רלבג
¶
אני מבקשת רשות להתייחס. למרות שברור לי שזה ממילא אולי ירד. אנחנו חושבים שהמעטפת שניתנה לאסותא אשדוד היא לא מידתית ביחס לבתי חולים שנמצאים בבעלות קופות. אנחנו מחזיקים שמונה בתי חולים כלליים ועוד שישה מיוחדים. מעולם לא נהנינו מההגנה הזאת. ההגנה הזאת היא יוצאת דופן. וכקופה שקונה הרבה מאוד באשדוד אנחנו סבלנו במיוחד מהעובדה שלא הכניסו אותם לקאפ במועד כניסתם לעולם מערכת האשפוז הציבורית. מיותר להגיד שהם נפתחו בנובמבר 2017. הם נהנו מהיותם מחוץ לקאפ ב-2017, 2018, 2019. ושנת 2020 כשהחליטה הכנסת, כנראה בהיגיון גדול, לתת הגנה לבתי החולים בתקופת הקורונה להכנסות, מצאנו את עצמנו עם אסותא בתוך ההסכם. אז אני ממש חושבת שלהמשיך ולתת את ההטבה הזאת, מבלי שלוקחים בחשבון בתי חולים פריפריאליים ואחרים, אין לזה שום הצדקה.
ישראל אייכלר (יהדות התורה)
¶
לא. אבל היא מייצגת היום את קופת חולים כללית, היא לא מייצגת את בית החולים הזה.
ישראל אייכלר (יהדות התורה)
¶
אז אני מבקש שכן תקבלו את ההצעה הזאת. לא בגלל שאני הייתי באשדוד לפני 40 שנה ויש לי שם ילדים, נכדים ונינים.
היו"ר עידית סילמן
¶
מישהו רוצה לנמק? לא. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות נפלה.
הצבעה
ההסתייגות נפלה.
אופיר כץ (הליכוד)
¶
אני רוצה לנמק. באופן מפתיע, אני חושב ש-3.8% לא מספיק ולכן אנחנו מציעים לעלות את זה ל-4%. אני מקווה ששכנעתי אתכם.
היו"ר עידית סילמן
¶
הבנתי. לא, לא על פוליטיקה, שואלת. מי עוד? אריאל בוסו, אתם מצטרפים להסתייגויות של הרשימה המשותפת?
גל כהן
¶
33. זו הסתייגות של קבוצת הרשימה המשותפת. בהגדרה בסיס ההתחשבנות, בכל מקום אחרי המילה 2018 יבוא או 2019 לפי הגבוה ביניהם. ובמקום 2019 יבוא או 2020, לפי הגבוה הם, בהתאמה.
אופיר כץ (הליכוד)
¶
אני רק רוצה להיות, אמנם אולי זה נגדי, אבל בתקנון, מי שלא נמצא מצביעים על הרביזיה שלו? על ההסתייגות?
אופיר כץ (הליכוד)
¶
תראה, להצטרף להסתייגות זה לא כמו להישען על התנועה האיסלאמית בכל צעד שאתה עושה, כן?
נועה בן שבת
¶
רגע, זה נכתב בטעות, כי כבר קראנו הסתייגות כזאת והצבענו עליה. הסתייגות מספר 26 זאת הייתה והיא כבר נפלה.
מיכל וולדיגר (הציונות הדתית)
¶
גם 35 אני אהיה אמיתית ואני אגיד שכבר קראנו אותה. אמנם היא הייתה של הליכוד, אבל היא זהה לשלי.
היו"ר עידית סילמן
¶
בואו נצביע על הכל, כדי שלא יהיה מצב של זה. גם אם זה כפולות, נעשה כפולות. זה טוב. מה אכפת לנו?
היו"ר עידית סילמן
¶
היועמ"שית, שנייה. אני מבקשת ממך, לא חוזרים אחורה. הכל כתובות. גם אם זה כפולות, אנחנו כדי לצאת ידי חובה.
מיכל וולדיגר (הציונות הדתית)
¶
אז אני חייבת להגיד שזה לא בדיוק, זה לא לשון ההסתייגות שלנו. ההסתייגות שלנו לא הייתה בניכוי המחיר ברוטו, אלא לגבי הסיפא. יש לי את הנוסח בדיוק שכתבנו. אנחנו כתבנו בבסיס ההתחשבות 1 במקום במחיר ברוטו יבוא במחיר המלא.
מיכל וולדיגר (הציונות הדתית)
¶
כן, כן, יש לי פשוט את ההגדרה ואני גם אסביר מה אני מתכוונת. מבחינתי, יש בתי חולים שנמצאים בכל מיני הסכמי הבראה כאלה ואחרים. ולכן מה שחשוב לנו, לפעמים נתנו הנחות בשנים האלה. והמחיר לא אמור להיות נמוך. המחיר אמור להיות מחיר מלא. כלומר, יש לנו בסוף,
גל כהן
¶
אז עכשיו אנחנו ב-37. בפסקה 1 סעיף קטן (א) להגדרת שיעור הקידום לשנת 2021 במקום 2% יבוא 4.2%.
מיכל וולדיגר (הציונות הדתית)
¶
נכון. אני רוצה להסביר. לנמק. כמו שביקשנו בסעיפים הקודמים, בעצם עליית שיעור הגידול וההזדקנות של האוכלוסייה לשנה היא 2.1. אם אנחנו מדברים על 2021 אנחנו רוצים פשוט להכפיל את זה. כי מדובר גם על העבר וגם על העתיד, על הקידום. ולכן הוא צריך להיות כפול. 2.1 כפול 2 יוצא 4.2. ולכן מבחינתנו שיעור הקידום ל-2021 אמור להיות 4.2%.
גל כהן
¶
זהות ל-9 עד 13. אז לא נצביע. כי הן הסתייגויות שנפלו ויש עליהן בקשת רביזיה. אז סיימנו הסתייגויות לסעיף 1. אני מציעה גברתי שנעבור לראות את התיקונים לסעיף 2. התיקונים לסעיף 2.
היו"ר עידית סילמן
¶
רגע נועה, אנחנו ניקח הפסקה עכשיו. השעה 13:27, זאת אומרת 13:30. אנחנו נחזור לכאן בדיוק ב-13:45. רבע שעה.
היו"ר עידית סילמן
¶
כן, אז נעשה חצי שעה, עד השעה 14:00. שכולם יתאווררו להם וינוחו להם.
(הישיבה נפסקה בשעה 13:27 ונתחדשה בשעה 14:10.)
היו"ר עידית סילמן
¶
אז השלום והברכה, אנחנו מחדשים את הישיבה. אני יודעת שאתם מסתכלים על הסעיפים של ההסתייגויות, על החוברת העבה הזאת ואתם אומרים אבוי. אבל אתם יכולים לראות, אם תדפדפו בדפים האחרונים, אתם תראו שהכל כאילו פשוט אותו דבר בכל. אז אל תדאגו, אנחנו בהסתייגות מספר 40. יש לנו בערך כמה?
היו"ר עידית סילמן
¶
חישוב תקרת צריכה ברוטו, עמוד 11, סעיף 2. בסדר? אז אנחנו מתקדמים. וגם פה עשינו שינויים ותיקונים לאור בקשותיכם ולאור הערות שעלו כאן.
נועה בן שבת
¶
כן. אז הצעת האוצר הייתה להגיד לקבוע בסעיף 2 שנוסף על האמור בסעיף קטן (א) על אף שיעור הגידול הפרטני לעניין בית חולים ציבורי כללי מסוים לשיעור הגידול הממוצע יפחת מתקרת הצריכה ברוטו לשנת 2021 שתחושב לאותו בית חולים, ההפרש ככל שישנו, בין שיעור הגידול הפרטני לבין שיעור הגידול הממוצע בתוספת 1.2%. זה התיקון שמציעים. במקום ההפחתה של ההפרש או 4.5%.
נועה פרסטר
¶
אוקיי. הסעיף הזה שבעצם מה שהוא עושה הוא אומר לבית חולים שגדל יותר ומשקיע ומתייעל, כי איך אפשר לגדול באלפא 30? זה רק על ידי התייעלות מטורפת. לעשות יותר עם אותו כוח אדם, לעשות יותר עם אותן תשתיות.
הסעיף הזה שבמהות שלו, כבר דיברנו וגם פרופ' קרייס דיבר עליו, שהוא לא מוסרי והמסר שלו הוא לא הוגן. מה שקרה בסעיף הזה, הסעיף הזה נכתב ויש בו טעות. טעות מתמטית. הסעיף הזה גורם לבית חולים שגדל יותר מהממוצע לקבל תקרה יותר נמוכה מכל בתי החולים שגדלו בממוצע. עכשיו, ביקשנו לתקן את זה. זה לא קשור, זה לא הכסף שמדבר פה. זו אמירה לא נכונה, זה מסר לא נכון לבתי חולים, למנהלי בתי חולים. מה שמנהל בית חולים, לפחות מנהל בית חולים שלי, שהאג'נדה הניהולית שלו היא תמיד לתת יותר, להתייעל, לעשות יותר עם אותה תשתית, עם אותו כוח אדם, לטובת הביקושים. היום אני לא יודעת איזה מסר הוא יכול לתת לעובדים שלו, פרט לכך שהוא צריך להגיד לעצמו אם אני, שגדל יותר מקבל פחות מהשכן שלי, שעובד לא כמוני, אני לא אעבוד. זה המסר. ואני אפילו הצעתי לו כל כך להתנגד לסעיף הזה, גם אם עכשיו לא יודעת מה, מציעים לנו פה מיליונים.
אני חושבת שזה טעות. אני חושבת שאם צריך לתת כסף לקופות כדי לתקן את הטעות הנוראית בסעיף הזה. כי זה סעיף שהמסר שלו הוא איום ונורא. ואת כל האנשים שפונים אלינו כל יום. הנה, רק כשאני יושבת כאן בוועדה, 20 פניות לקיצור תורים, לעשות תורים, לתאם תורים, לטפל באנשים. אני אפנה לרייכר ואני אפנה לנריה. כי זה לא יכול להיות שמשרדי הבריאות והאוצר זה המסר שיש בחוק הזה. אז תתקנו את הסעיף הזה ותנו לקופות את הכסף. זה הרבה יותר מוסרי מאשר לשבת כאן ולהתחיל למצוא כל מיני, איך לפצות את בית חולים א' או בית חולים ב'. המסר לעתיד הוא לא נכון. מחר רמב"ם, מנהל רמב"ם, גם הוא לא יעבוד יותר מהרגיל שלו. למה שהוא יעבוד אחר הצהריים? מאיזו סיבה? מהפרס הזה שנותנים קנס? עכשיו, זה פשוט טעות בניסוח הסעיף. הסברתי, זה טעות בניסוח הסעיף. לא מקשיבים. חבל לי שחברי הכנסת ושעם ישראל לא יכול לצאת להפגנה על דבר כזה לא הוגן ולא מוסרי. תודה.
נועה פרסטר
¶
כן, אני בטוחה בזה. וזה מה שאמרנו. זה יצא להם בטעות ואז הם סימנו כבר את החץ הגדול. הם לא התכוונו שבית חולים שגדל ב-10% התקרה שלו תהיה כאילו כמו בית חולים שלא עמד בתקרות. תבינו את זה. הם לא התכוונו לזה, אבל בגלל שזה קרה. והם לא הקשיבו. אני פניתי לנריה לפני חודשיים, אמרתי לה יש פה טעות וטעות וטעות. הם לא מקשיבים. זהו.
רות רלבג
¶
אני רוצה להגיד שמאז ומתמיד היה סעיף בנוסח כזה או בנוסח אחר. למי שגדל יותר מאשר איזה שהוא שיעור. ומה שעומד מאחורי הפילוסופיה של העניין הזה זה שמכיוון שיש כספים ציבוריים והם מוגבלים, לפחות כל עוד הם אלה שתוקצבו, אז כן זה חלק מהתמריצים והחסמים שהמערכת יצרה. אנחנו לא מאמינים שנקבל את הכסף בשביל זה. ולכן אנחנו לא מוכנים לזה. אם בסוף היום אומרים לקופה שהיא יכולה לגדול X כסף ומעבר לזה זאת בעיה שלה, צריך לייצר את אותו מנגנון גם במערך האשפוז.
אנחנו דיברנו בבוקר על זה, שבתי החולים חלק מהפעילות שהם עושים הם חייבים לעשות. חלק מהפעילות שהם עושים הם לא חייבים לעשות. אז בתוך מה שהם לא חייבים לעשות באה המדינה במסגרת המגבלות של הכסף הציבורי ואומרת יש תקרה. אני לא מבינה מה לא מוסרי בזה. אני לא מבינה מה הבעיה עם זה. המסר הזה נאמר בעבר ונאמר גם היום. עכשיו, אם אתם רוצים לנסות לשנות קטנים לגדולים, פריפריה למרכז, אנחנו כקופות בסוף נישאר עם אותה התחשבנות. להגיד שזה צריך להיות ככה או לא? יכולים לחוות דעתנו. אני חושבת שזו שגיאה. אבל לא יכול להיות שבית חולים שמפעיל מבערים במרכז הארץ בעודף היצע, חושב שהוא צריך לקבל את כל מה שהוא גדל מעבר לגבולות של החוק. אני לא חושבת שזה מה שצריך להיות. זה מסר לא נכון לאחריות כלפי כספים ציבוריים.
היו"ר עידית סילמן
¶
את 2(ב)(2). אבל שנייה, אפשר לא לקטוע באמצע? לא להתפרץ. חכו, אנחנו מסבירים פה את הכל. חברים, שימו לב. נכון, כך עובדות ועדות בכנסת וזה לוקח זמן ואנחנו בסבלנות עם כולם. גם, אגב, דברים שחברי כנסת מבקשים. הרבה פעמים יוצאים להתייעצויות ומשתדלים לקבל את הכל.
היו"ר עידית סילמן
¶
כן. ולכן יצאנו להתייעצות כדי לנסות להסביר ולראות גם את נקודת מבטן של כל ארבע קופות החולים שבאו ושיקפו את המציאות. וגם את נקודת מבטם של אותם בתי חולים שגדלו, שהגדילה אצלם באמת היא מעל 4.5% וזה באמת משמעותי ואולי פוגע בהם. ולראות את מערכת האיזונים והשיקולים ומה ניתן לעשות. וזה דיון שלקח הרבה מאוד זמן וגם התעמקות לתוך הפרטים.
היו"ר עידית סילמן
¶
אז רגע, שנייה. אז עכשיו אני מעבירה את זה לרועי מהאוצר. זאת אומרת, באמת נועה אמרה את נקודת המבט שלה. רות רלבג אמרה את נקודת המבט שלה. כרגע רועי, בבקשה מהאוצר, ייתן את נקודת המבט ואנחנו נתקדם ותעירו באמת.
רועי רייכר
¶
בסדר גמור. אז קודם כל רציתי להבהיר, משרדי הממשלה ידעו את המשמעות של הסעיף הזה. המשמעות הכלכלית של הסעיף הזה. זה לא שגילינו פה משהו חדש לגבי האימפקט הכספי שלו. זה נכון שכל המערכת הזאת וכל החוק הזה בנוי מאיזה שהם איזונים. אנחנו לא חושבים שזה קנס. אנחנו לא קוראים לזה קנס. בעיניי זה ביטוי לא נכון. בסופו של יום המשמעות של העלאת תקרות לבית חולים אחד היא לקחת כסף מקופות החולים ומהקהילה ולהשקיע פחות בפיתוח שירותים שהם תחליפי אשפוז. ולכן הסעיף הזה בעינינו הוא נחוץ וחשוב. עשינו בו כבר תיקונים במהלך השבוע, בעקבות דיוני הוועדה. ישבנו ביחד משרדי הממשלה, יחד עם בתי החולים, לשמוע את הטענות שלהם. יחד עם קופות החולים. ולאחר ששמענו את כלל הטענות אנחנו חושבים שהתיקון הזה הוא מספק ומהווה פתרון אפקטיבי לבעיות שעלו.
רועי רייכר
¶
נכון. שינינו את זה ממצב שבו תהיה מגבלה של ההפחתה של התקרות ל-4.5% לתצורת - - - שאומרת שבית חולים שגדל הרבה יותר מהממוצע יש הפרש ההפרשים. יש את הפרש 17 שקבענו בהגדרות ואת הפרש 19. אני לא יודע אם אתה זוכר. אבל ההפרש הוא הפער בין הביצוע לתקרה בשנת 2017 ל-2019. הפחתנו ביניהם וראינו מה היה הגידול הממוצע בכל בתי החולים. ואמרנו שהגידול בבתי חולים שגדלו מעל לא יעלה על 1.2% מאותו הפרש ממוצע. זה התיקון שעשינו. זה שינה טיפה מספרים. זה כן הייתה לזה השלכה על קופות החולים, שגם היא נידונה בחוץ. והבנו את המשמעות של זה. בסופו של יום, כמו שאמרתי, אני חוזר ואומר, חושבים שהתצורה הנוכחית מאזנת בין הטענות שעלו מצד בתי החולים לבין הטענות שעלו מצד קופות החולים.
ערן הכהן
¶
אני מתייחס שנייה למה שרות אמרה. את צודקת, תמיד הייתה תצורה כזאת או אחרת של הגבלת הגידול. אבל מה שקורה בסעיף הזה זה בעצם סוג של לקונה. אם אתה גדל יותר המצב שלך עוד פחות טוב ממה שאם לא היית גדל בכלל כמו הממוצע. זה הבעיה בסעיף הזה.
ערן הכהן
¶
אני לא הפרעתי לאף אחד לדבר. זאת אומרת, מה שקורה פה זה בעצם כן קנס. זאת אומרת, באים למי שגדל ואומרים המצב שלך עוד פחות טוב מאם לא היית גדל. הדבר השני שאני רוצה להזכיר זה את בית חולים ברזילי. בית חולים ברזילי בקאפ קודם, באופן מלאכותי הורדו לו התקרות, בגלל שצפו שהוא יגדל פחות בגלל אסותא אשדוד. הוא בסוף גם קיבל בעצם קנס בגין זה, כי הוא בסוף גדל כן בקצב נורמלי. ברשת שלנו, בית החולים שגדל הכי פחות ומקבל את הקנס הזה, אנחנו מבקשים להוסיף הערה בסעיף שזה למעט בתי חולים שגדלו מתחת לממוצע. זאת אומרת, לא יכול להיות שהוא יגדל פחות מהממוצע, ממוצע הגידול ויקבל קנס.
ערן הכהן
¶
היא זאת שהסיתה. היא זאת שבעצם הפעילות, אנחנו יודעים שהפעילות נווטה לברזילי מאשדוד במקרה הזה. זאת אומרת בזכות קופת חולים כללית הוא לא ירד כמו שציפו שהוא ירד ביחס לאחרים. מדובר על כמה עשרות בודדות של מיליוני שקלים בברוטו, שהוא נקנס עכשיו. בגלל שהוא פשוט הורידו לו את התקרות.
הראל שרעבי
¶
נעשה שינוי בסעיף הזה, שאנחנו מתקשים להבין את המשמעות שלו ברמה הכספית. עכשיו, אני מזכיר, לא כל הגופים מתוך המערכת הם אותו דבר. יש גופים עם מאפיינים כאלה, מאפיינים אחרים, קטנים וגדולים. אנחנו מבקשים להבין מה המשמעות של השינוי הזה בכסף? זאת אומרת, מה הוא משית על הקופות. ובהבחנה בין הקופות השונות, כדי להבין מה המשמעות של הדבר הזה. בתחילת הדיונים בתחילת השבוע נאמר פה שההצעה שהובאה להצעה הייתה מאוזנת ואיזנה בין הגורמים השונים במערכת. נעשה פה שינוי. למיטב הבנתנו הוא פוגע בקופות. אני לא בטוח שבאותו אופן. אנחנו מבקשים להבין על מה מדובר. וודאי ככל שהדבר הזה מוסיף פגיעה לפגיעה שהייתה קיימת לפני כן, אנחנו מבקשים התייחסות לדבר הזה.
רות רלבג
¶
אנחנו גם מבקשים להוסיף לדבר הזה. כי בסוף המדינה היא לא אחידה. כולם יודעים שאנחנו קרוב ל-70% כללית. גם בצפון וגם בדרום. אז אם המשמעות היא שבסוף אנחנו נותנים לבתי החולים שהיו אולי בפריפריה פחות ממה שהם היו צריכים לקבל, בסוף מי שיצטרך לשלם את זה, זה מי שנמצא שם כקופה. אז אנחנו מבקשים לדעת איך הדבר הזה נסגר מההתחשבנות שהייתה לה סימולציה ברורה. מה זה אומר כל הדבר הזה. גם בתנועת הכסף, גם במשקים וגם ברמת המוסדות. אם אפשר לקבל סימולציות.
נריה שטאובר
¶
אני אגיד ככה: אנחנו בימים אלה אוספים את הנתונים מהגופים. והנושא של חישוב שיעור הגידול הממוצע, ההפרש בין הפרש 17 ו-19 הוא מאוד מאוד תלוי בנתונים שיגיעו. עכשיו, יש נתונים שיגיעו מבתי חולים ויש נתונים שיגיעו מקופות חולים. הם לא אותם נתונים ויש פער בשיעור שמחשבים. בסופו של דבר יהיו הכרעות מסודרות גם ביחד עם הגופים ואחרי שנשמע את כולם. ולגביהם אנחנו נחליט.
רות רלבג
¶
דיברתי בבוקר על גיימינג של משרדי הממשלה, זה הגיימינג של משרד הממשלה. גם כשמצביעים אנחנו לא יודעים מה אתם עושים.
מיכל וולדיגר (הציונות הדתית)
¶
אני מסכימה איתך לגמרי. ואני לא מבינה איך מ-4.5 ירדתם ל-1.2. מה זה? עושים קוביות?
היו"ר עידית סילמן
¶
כי אני חושבת שהסעיף הזה פוגע קשות בבתי החולים. באים קופות החולים אומרים לי לא. אז בואו, אז תתנו מה שקופת חולים נותנת. אבל גם זה לא אתם נותנים. פשוט המספרים שזה נראה לנו 4.5 ו-1.2 כאילו כלאחר יד, אבל זה מיליוני שקלים. אין לי מושג למה אתם מפחיתים, אין לי מושג למה אתם מעלים.
מיכל וולדיגר (הציונות הדתית)
¶
אני אסביר לך למה. אני שמחה שיש לי את רשות הדיבור. אני מהשיחות שאני ניהלתי עם בתי החולים, הבנתי שמדובר פה בעצם בהפחתה רטרואקטיבית. קרי מדברים על 2021, כי זה על 2021. לא מדברים על משהו ש-2022. אלא נכון לשנת 2021. ואז אומרים 2021 מאחר ואנחנו כבר נמצאים היום באוקטובר, כבר אוטומטית ב-2021, למרות שכבר השנה עברה, אי אפשר להחליט מה אנחנו נעשה ונכלכל את צעדנו לפי התקנות האלה, כי זה כבר נעשה. ועל בסיס 2021 מורידים, שוב, לפני ה-1.2. אני מתייחסת עוד לנוסח הקודם. עושים את זה או שנפחית לפי השיעור הממוצע או 4.5% לפי הנמוך ביניהם. למה להפחית ממישהו משהו כשהם אפילו לא ידעו שעומדים להפחית להם?
רות רלבג
¶
חברת הכנסת וולדיגר, מאז מעולם כך זה נעשה. את מלינה על משהו שכל השחקנים במערכת מכירים שנים רבות.
מיכל וולדיגר (הציונות הדתית)
¶
ומצד שני היא גם פוגעת בבתי החולים. עכשיו רגע, אני אגיד לך מראש. אני חושבת שהמשחק הזה שהאוצר עושה שאתם תשחקו ביניכם ואנחנו נכריע הוא, סליחה, אידיוטי. כי זה סכום אפס. כבר דיברנו על זה. או שהגרעון יעבור מכם לבתי החולים או שיעבור מבתי החולים אליכם. אני חושבת שהאוצר צריך להכניס יד לכיס ולהכניס כסף.
היו"ר עידית סילמן
¶
רגע, שנייה. ולכן אני רק אומרת שיכול להיות שמה שאת אומרת נכון, אבל ההסתייגות היא, זה מה שאת הגשת. בגלל זה אני מנסה להבין, כי יש כאן הרבה חברי כנסת שהגישו את זה. ולכן כשקופות החולים מציגות את זה וזה לא בא בהלימה, אז אתם אומרים בדיוק את הדבר ההפוך. לכן אני מנסה להבין גם כדי להבין את ההסתייגויות שלכם, לאן הן הולכות.
אופיר כץ (הליכוד)
¶
אפשר לשמוע את בתי החולים שאמורים להיפגע? אני שומע כל הזמן נהריה ואשקלון, אולי נשמע אותם?
ערן הכהן
¶
אבל אשקלון. ברזילי לא פה. אני מחטיבת בתי החולים הממשלתיים ודיברתי בשמם. ונועה פרסטר מבית חולים שיבא דיברה.
ערן הכהן
¶
זה סעיף שמדבר מראש על בתי החולים שגדלים מעל הממוצע. אבל הגידול הוא כמו שרועי ציין, הוא ביחס שבין הפעילות לתקרות. ברזילי נפגע בגלל פשוט שבאו והורידו את תקרות 19 בצורה מלאכותית חיצונית. זה לא שהוא באמת גדל יותר.
היו"ר עידית סילמן
¶
לכן באנו והורדנו. וגם את ההורדה שהורדנו לכם ובאנו לקראת, אז גם על זה הקופות מלינות. כי הן אומרות שגם זה לא מספק אותם. לכן האיזונים פה מאוד עדינים. אני מסבירה את זה לטובת חברי הכנסת שיבינו על מה מדובר ולא יבקשו לבטל סעיף.
רות רלבג
¶
אני רוצה עוד פעם בצורה מאוד מאוד פשטנית להסביר את מה שערן אומר. הוא אומר מישהו הוריד לברזילי, כי נפתחה אסותא אשדוד וחשבו שהוא יגדל פחות מאחרים. אז הורידו לו. בפועל הוא לא ירד כמו שחשבו שהוא ירד, הוא עלה רגיל. אבל אסותא אשדוד הרי גדלו להיקף מאוד מאוד גדול. אז הקופות, בעיקר הכללית כמובן, בעצם מהתיקון שהוא מבקש לברזילי לשלם יותר. על אסותא אשדוד כבר אמרתי לחבר הכנסת אייכלר, שילמנו יותר והם היו בקופסת אתרוג. אז התוצאה בסופו של יום זה שהקופות משלמות יותר. ואנחנו מבקשים מחברי הכנסת להבין שבסוף אנחנו בתוך עוגה של zero sum game. וקופה שנמצאת יותר בפריפריה ופוגעים בפריפריה היא הקופה שנפגעת יותר. וזה חלק מהתורים, וזה חלק מהבעיה של ההכנסה לנפש פר תושב בפריפריה.
נועה בן שבת
¶
לגבי חישוב תקרות הצריכה, בסעיף קטן (ג) אנחנו פשוט שינינו את הנוסח כדי שתקרות הצריכה יוכלו להיות גם מחושבות לסוג השירות וגם יש להם כמה מובנים בתוך החוק הזה. אז אנחנו אומרים שלכל אחד מסוגי שירותי הבריאות ייחשבו תקרות צריכה ברוטו לפי סעיף זה בנפרד.
ינון גוטגליק
¶
אז בסוף ההגדרה של הפרש 17 אנחנו רוצים להוסיף את המילים "ובעבור בית חולים שהיחס האמור נמוך ממינוס 5%-0".
ינון גוטגליק
¶
בעקבות הטענות שעלו על 2(ב)(1) אנחנו רוצים לתקן את ההגדרה של 017 ובעצם נריה תסביר מה זה אומר. אבל בסוף ההגדרה לכתוב "ועבור בתי חולים שהיחס האמור נמוך ממינוס 5%" בעצם ההפרש שיחשוב הוא אפס.
היו"ר עידית סילמן
¶
זה חישובים מאוד עמוקים, אני מבינה. דקה, נריה תסביר. אני ממש מתנצלת שכל מי שלא מבין עד לפרט הכי קטן, זה באמת הרבה שיעורי בית על הדבר הזה, אין ברירה. נריה בבקשה. יש כזה דבר שנקרא מחשבון קאפ, מודה ועוזב ירוחם, מה נעשה? נעמיד אותו באמצע.
היו"ר עידית סילמן
¶
רגע, סליחה, אני מבקשת בלי הערות מהצד. בבקשה נריה. רק באישור של יושבת הראש. תודה.
נריה שטאובר
¶
יש בתי חולים שההפרש 17 הוא בעצם חישוב בין הביצוע שהיה בשנת 2017 לאותו בית חולים וסך התקרות שהיה לו. יש בתי חולים שכבר בשנת 2017 היו הרבה מתחת. למשל 5% מתחת לתקרה. ואז בעצם באופן מלאכותי יוצא, אם למשל ההפרש 19 שלהם, הגידול שלהם ב-19 מעל התקרה היה 7% אז יוצא כאילו הם מאוד מאוד גדלו. כאילו אנחנו מחשבים להם גידול של 12% ומאוד מענישים אותם בסעיף הזה. אבל זה לא הסתכלות אמיתית. כי בעצם למעשה הם לא גדלו בצורה שאנחנו מגדירים אותה כחריגה. ולכן אנחנו מציעים פה להתחשב בדבר הזה ולהגיד אם בשנת 2017 הביצוע שלך היה הרבה מתחת לתקרה, אנחנו שנייה שמים את זה בצד לטובת חישוב שיעור הגידול הפרטני שלך. כדי לא לפגוע בבתי חולים שזה המצב שלהם. זה בתי חולים קטנים שספציפית בשנה הזאת קטנו.
רות רלבג
¶
מה העלות של זה בבקשה? השינויים האלה כולם, מה העלות של זה מבחינת קופות החולים ואיך זה מתחלק בין קופות החולים? או שתהיה פה התחייבות שכל הפער, ככל שהוא יהיה, כשיגמרו לעשות חשבון של הוויכוחים בין בתי חולים לקופות חולים ויראו את המספר האמיתי, תהיה פה התחייבות שהכסף הזה ישולם מעבר לדברים האחרים. ואל תמכרו לנו את הכסף בפעם השלישית מכל מיני התחשבנויות אחרות.
רועי רייכר
¶
עוד פעם, אנחנו נשב, כמו שאמרה נריה. גם נתוני הגידול הממוצע שיש לנו זה עדיין נתונים שלא קיבלנו מכולכם. ולכן מאוד מאוד קשה לדעת עכשיו מה יוביל בדיוק להשפעה של איזה שקל. עשינו תיקונים שאנחנו חושבים שהם נכונים, בצורה מאוזנת בין הקופות לבין בתי החולים. השינוי שעכשיו ספציפית דיבר עליו ינון ודיברה עליו נריה לא אמור לעלות אפילו לא שקל אחד. הוא פשוט מתקן איזה שהוא עיוות שהיה לבתי חולים מאוד מאוד קטנים, בנצרת ובמקומות דומים. כדי שלא ייווצר עיוות הפוך.
היו"ר עידית סילמן
¶
אז שנייה. אנחנו נעשה גם, רות, אחרי שיתקבלו הנתונים, דיון ובקרה על הדברים ונבדוק ונוודא שבאמת אנחנו נמצאים במקום שהוא נכון, לטובת כולם בבקשה.
רות רלבג
¶
מדברים פה על תיקונים לבתי חולים קטנים. את שומעת מה השיח? כי אם אומרים שכל התיקון הוא עבור בתי חולים קטנים ומי שהציג את הנושא זה שיבא, זה לא מתיישב.
היו"ר עידית סילמן
¶
רגע אוריאל, יש כאן הסתייגויות. נעבור על ההסתייגויות וניתן לדבר ותציג את ההסתייגות שלך.
גל כהן
¶
הסתייגות מספר 44 בקובץ המרוכז של כל ההסתייגויות. הסתייגות של כל סיעות האופוזיציה. בסעיף קטן א(1)(א) המוצע, אנחנו בתוך סעיף 2. במקום 99% יבוא 100%.
היו"ר עידית סילמן
¶
מישהו רוצה לנמק? אוקיי. מי בעד ההסתייגות? מי נגד ההסתייגות? מי נמנע? ההסתייגות נפלה.
הצבעה
ההסתייגות נפלה.
גל כהן
¶
הסתייגות מספר 45, בסעיף קטן (א) אחרי פסקה 3 יבוא, זה צריך להיות 4. לעניין בית חולים פריפריאלי 99.5% מבסיס ההתחשבנות.
היו"ר עידית סילמן
¶
מי בעד ההסתייגות? מי נגד ההסתייגות? מי נמנע? רגע, מופיד, אתה צריך לצאת עכשיו? אז שנייה, אני רוצה רגע לעצור.
היו"ר עידית סילמן
¶
חבר הכנסת אחמד טיבי, רגע. עברנו את זה כבר, לא היית כאן. חבר הכנסת מופיד מרעי בבקשה, כי הוא צריך לצאת. כן?
מופיד מרעי (כחול לבן)
¶
קודם כל, תודה גברתי יושבת הראש. ככל שדנים יותר מבינים עד כמה שזה מורכב יותר. כשמדברים כסף וערכים בסופו של דבר יש התנגשות. אבל אני שמח שכתוצאה מהדיונים האלה אנחנו כן הגענו להישג שבתי החולים בפריפריה שדיברתי עליהם קודם והצגתי אותם. אם זה זיו בצפת, פוריה, יוספטל, סורוקה, העמק, ברזילי, הגליל, המרכז הרפואי לגליל בנהריה, האנגלי בנצרת, המשפחה הקדושה ובית החולים הצרפתי בנצרת - בתי החולים האלה כן מקבלים מענה בעדכון של הנוהל וזו ברכה לבתי החולים שבאמת בפריפריה שצריכים את הסיוע הזה וצריכים את החיזוק. אנחנו פה כדי לחזק את בתי החולים האלה. אני אחזק את כל מי שמחזק את בתי החולים שבאמת נמצאים באזורים הבעייתיים. כי מגיע לנו בסופו של דבר טיפול רפואי הוגן, הגון, כמו תושבי המרכז. לא יכול להיות שתושבי המרכז ובתי החולים במרכז יהיו חזקים וטובים יותר מאשר בתי חולים בפריפריה.
ואני אסיים בזה שבאמת מגיע תודה לכל מי שעוסק, וזה לא מובן מאליו. כל מי שעוסק בנושא הזה. ואני מאוד מאוד מקווה ומאמין שנגיע לנוהל שיהיה אחיד. תודה רבה.
ינון גוטגליק
¶
יש תיקון שנציגי כללית הפנו את תשומת ליבנו, בסעיף קטן (ד), בסוף צריך להיות גם סעיף 15(א).
מיכל וולדיגר (הציונות הדתית)
¶
נכון, זאת אני. אני מבקשת לנמק. כמו שאמרתי מקודם, אני חושבת ותסלחי לי רות, כשאני ישבתי על החוק, כנראה לא ישבתי איתך, אז בפעם הבאה זה יקרה.
מיכל וולדיגר (הציונות הדתית)
¶
בסדר, הכל אפשר. בוודאי. הסעיף הזה דיבר בעצם על סוג של ענישה רטרואקטיבית. 2021 כבר אנחנו בסופה, אי אפשר לעשות איזה שינויים שיטתיים כאלה ואחרים רטרואקטיבית. ולכן מבחינתי צריך למחוק את כל הסעיף. ואני חושבת בכלל, שוב, אני חוזרת ומדגישה מה שאמרתי מקודם. נראה לי שאנחנו אמורים כל הזמן פה להצביע על דברים שאפילו הכותבים אולי לא הבינו מה הם כתבו. מורכב מידי, מסובך מידי. מעלים לנו, יוצאים לנו פה להתוועדות, הם מורידים לנו מ-4.5% ל-1.2%, מעלים, מורידים, כאילו אנחנו משחקים בבובות וקוביות. לא ברור. אני מבקשת למחוק את הסעיף הזה ומקווה שתיענו לבקשתי.
היו"ר עידית סילמן
¶
אנחנו מצביעים. רק אומר שזה תוקן הרבה לפני שיצאנו להתייעצות. אנחנו מצביעים. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
מיכל וולדיגר (הציונות הדתית)
¶
נכון. אני רק אבקש להסביר. שכמו שאתם אמרתם לנו פה, הקאפ היה בדרך כלל לשלוש שנים ולכן צריך להשאיר את זה ל-2023.
היו"ר עידית סילמן
¶
48. במקום לשנים 2021 עד 2025 יבוא לשנים 2021 עד 2022. קבוצת ש"ס, מישהו רוצה לנמק? מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות נפלה.
הצבעה
ההסתייגות נפלה.
היו"ר עידית סילמן
¶
49. בכל מקום אחרי אסותא אשדוד יבוא: וכל בית חולים פריפריאלי שמרוחק 100 קילומטר ויותר מתל אביב. קבוצת ש"ב, רוצה לנמק? מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות נפלה.
הצבעה
ההסתייגות נפלה.
היו"ר עידית סילמן
¶
תודה חבר הכנסת אחמד טיבי.
50. בסעיף קטן א(1)(ב), במקום 99.3% יבוא: 100%. רוצים לנמק? לא. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות נפלה.
הצבעה
ההסתייגות נפלה.
היו"ר עידית סילמן
¶
51. בסעיף קטן א(2), במקום 2022 יבוא 2023. מישהו רוצה לנמק? מי בעד, מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות נפלה.
נועה בן שבת
¶
רגע. יש לנו שאלה לגבי ההסתייגות, לפני שתקראי. פה הוצע שבמקום 2017 יהיה כתוב 2014. אבל נראה לי שהתיקון צריך להיות בהפרש. שהתכוונתם שההפרש במקום להיות הפרש 2017 זה יהיה הפרש 2014? לא, לא ברור מה הכוונה. אנחנו מחקנו בגלל שזה היה לא הגיוני.
היו"ר עידית סילמן
¶
הסתייגות נוספת של חבר הכנסת אופיר כץ והליכוד. בסוף 2(ב)(2) יבוא: ולעניין בית חולים פריפריאלי תוספת של 2%. רוצה לנמק?
גל כהן
¶
זה בקובץ המקורי שלך זה מופיע. זה פשוט נשמט לנו בטעות מהקובץ המרכזי, לכן הוספתי את זה בכתב יד ליושבת הראש ולנו. אבל לכם זה לא מופיע, אבל זה הסתייגות שלך מהקובץ המקורי.
נועה בן שבת
¶
סעיף 3 יש לנו התייחסות, בסעיף 3 לא היו תיקונים חדשים. אין תיקונים חדשים בסעיף 3, אפשר לעבור להסתייגויות.
היו"ר עידית סילמן
¶
כן, אנחנו נעבור על ההסתייגויות. כן, כן, אנחנו נעבור. היא רק מעדכנת אם יש איזה תיקון לסעיף הזה, משפטי. בסדר? לפני שאנחנו עוברים להסתייגויות של הסעיף. ברור. אוקיי, אז רגע, הסתייגויות לסעיף 3. הסתייגות 54.
ישראל אייכלר (יהדות התורה)
¶
אני רוצה לנמק. כל התפקיד של הכנסת לעומת הממשלה, שזו הזרוע המבצעת, זה שאנחנו הזרוע המפקחת והביקורת. כשכתוב השרים רשאים לחשב אני נותן לשרים שבדרך כלל הם לא יודעים שום דבר ממה שהפקידים מגישים להם ומאשרים. ולכן אני חושב שצריך להיות באישור ועדת הבריאות. דברים כאלו, מפאת שזה דבר חדש, שינויים מהותיים, התחשבנות מחודשת, אז אני רוצה שזה יבוא לאישור הוועדה ולא השרים בעצמם יכולים לעשות.
היו"ר עידית סילמן
¶
אוקיי. מישהו מכם רוצה? רועי, להגיב לזה? לא. אוקיי. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות נפלה.
הצבעה
ההסתייגות נפלה.
נועה בן שבת
¶
הסתייגות 55. אמרנו שזה כולם יחד. בסעיף קטן (א) אחרי פסקה 3, יבוא: 4. פתיחת מחלקות חדשות בבית החולים.
מיכל וולדיגר (הציונות הדתית)
¶
נכון, אני רוצה לנמק. מדברים פה על חישוב שונה לעניין קידום לשנת 2021 או התוספת הריאלית. אתם מביאים פה רשימה של קטגוריות שבעצם יהיו קנה מידה לתוספת הזאת, לשינוי הזה. ואני מבקשת לצרף גם את הנושא של פתיחת מחלקות חדשות בבתי החולים, שזה יהיה חלק מהחישוב.
נועה בן שבת
¶
57. סעיף קטן (א) אחרי פסקה 3, יבוא: 4. כל תוספת מכשור רפואי עליו יורה שר הבריאות יובא לאישור ועדת הבריאות של הכנסת.
אופיר כץ (הליכוד)
¶
אני רוצה לנמק. במצב שנוצר, אני אנמק את שתי ההסתייגויות ביחד. במצב שנוצר היום אנחנו רואים מעבר לזה שבפריפריה מחכים לתורים הרבה יותר זמן, אנחנו רואים את זה גם הלכה למעשה מבחינת התקינה. תקינה של משרד הבריאות בעצמו שקבע מספרים ובפועל המספרים האלה, המכשירים האלה לא קיימים בבתי החולים. המצב הזה נוצר בגלל שזה לא מובא לאישור ועדת הבריאות. אני בטוח שאם זה היה מגיע לוועדת הבריאות אין סיכוי שהיו מאשרים מכשיר רפואי, כשיושבים פה כל כך הרבה חברי כנסת מהפריפריה והמשרד היה מחליט לדלג על הפריפריה וזה היה עובר אישור. לכן אני מבקש מכם, חברי הכנסת, זה נותן לנו, במיוחד בפריפריה, את האפשרות לקבוע לפי כמות האוכלוסייה, לפי מה שמגיע לפריפריה, שבמציאות של היום לקחו את זה מהפריפריה. הדבר הזה נותן את הכוח לוועדת הכנסת כן להשפיע, כן לדעת לאן מוסיפים מכשירים רפואיים. מה שעד עכשיו עשו עוול לפריפריה. וזה רק נותן לנו, חברי הכנסת, לקבוע. אחרי שהם מביאים את זה, הם צריכים להשאיר את זה אצלנו. ואנחנו, כשנשמע את מנהלי בתי החולים אצלנו בפריפריה ונבין מהם שאם נעשה עוול או לא נעשה עוול. וכך נוכל להצביע לפי החלוקה, האם היא שוויונית ואם היא מגיעה לפריפריה.
ואני רוצה להקריא לכם, ככה ממידע שאני אספתי, שתראו על מה מדובר. למשל תאי לחץ: שישה מכשירים צריכים להיות. בצפון אמור להיות שניים, אפס. בדרום יש אחד באילת. מכשיר שנקרא דה וינצ'י. החלוקה היא צפון, חיפה, ירושלים, מרכז, שרון ותל אביב. בצפון לא קיים מכשיר כזה. זה מכשיר לריסוק אבנים בכליות. לא מופעל בנהריה. הוא לא מופעל בנהריה. לא נותנים לו להפעיל אותו.
קריאה
¶
רגע, אני לא משפטן. אני שותף למה שקורה בפריפריה, ברור. פשוט זה לא המקום להקצאת מכשירים מיוחדים או התקנות לבריאות העם. כאן אנחנו משקפים את ההחלטות.
היו"ר עידית סילמן
¶
אופיר כץ, אני איתך. אני בעדך, אני לכן מנסה לברר כאן ולראות. וממה שאני קוראת בסעיף אני רואה שכתוב רישיון לפי סעיף 65(ב)(3) לפקודת בריאות העם. הרישיונות ניתנים בסעיף הזה. נכון? עכשיו, השאלה אם בסעיף הזה לנו יש אפשרות להשפיע על הסעיף הזה.
טל אמתי נשרי
¶
אכן תקנות בריאות העם מגדירות את הכללים לאישור מכשירים רפואיים מיוחדים והתקנות שמכוחן. חקיקת הקאפ לא נוגעת לכללים עצמם ולקביעתם וגם לא ליישומם. היא רק מביאה לפה את מה שנקבע שם כשיקול שצריך להישקל. ונראה לי שמפה לנסות לייצר סמכות להתערב שם זה קצת מרחיק לכת.
טל אמתי נשרי
¶
כן, אתה יכול. אבל יכול להיות שאנחנו צריכים באמת לנסח את זה כתיקון לנושא שם. או שאתה רוצה לבוא ולהגיד שהמכשירים רפואיים שאושרו לבית חולים אתה תביא אותם בחשבון רק אם הם אושרו, התקבלו באישור ועדת הבריאות של הכנסת.
אופיר כץ (הליכוד)
¶
עזבו רגע את הניסוחים. אתם מבינים את המטרה שאני רוצה להגיע? תנסחו את זה איך שאתם רוצים, אבל אני צריך שאתם תהיו בעד הדבר הזה.
היו"ר עידית סילמן
¶
אני איתך. אז אני מבקשת, לטובת חבר הכנסת אופיר כץ, לקחת חמש דקות של התייעצות ביחד אתכם ועם אופיר בחוץ.
אופיר כץ (הליכוד)
¶
אני רוצה רק להבהיר שגם בכנסת הקודמת, שהשר הקודם היה מהמפלגה שלי, יולי אדלשטיין, גם התחלתי לעבוד על זה והגשתי הצעת חוק לסעיף הזה, להסתייגות הזאת שהכנסתי פה, כדי שזה כן יבוא לאישור הוועדה. והגשתי את זה גם בכנסת הזאת. אני חושב שזה שינוי סופר סופר חשוב ומשמעותי לחיי כל אזרח ואזרח בפריפריה. וההתקוממות של משרדי הממשלה רק מעצימה עד כמה שצריך את הדבר הזה ואת השינוי הזה. חבל לי שאנחנו לא עושים את זה עכשיו עידית.
היו"ר עידית סילמן
¶
לא. זה בתוך הסעיף הגדול ולכן אני יצאתי עם החברים ואיתך. גם כדי להבהיר שהוועדה, חוץ מלפקח ולברר כל פעם, לקיים דיונים על איפה ומה ולאן זה חולק ובאמת בהתאם לתכניות. כמו שיש תכניות של כל משרד הבריאות. ואנחנו ניכנס לזה. אז אנחנו רוצים באמת מעורבות הרבה יותר גדולה והרבה יותר משמעותית לנושא הזה. לא בטוחה, אנחנו לא יכולים לקצת את זה מתוקף הסעיף הזה לסעיף אחר, אבל אנחנו כן נדרוש את זה עכשיו. וחיים יעשה לנו את הבירורים שהוא יכול לעשות.
אופיר כץ (הליכוד)
¶
זה לא בעייתי, זה אפשרי. אם אנחנו רוצים לעשות שינוי, אפשר לעשות אותו עכשיו. את רואה איך הם, למה הם ככה קשה להם עם זה? מה אנחנו מבקשים סך הכל? שנציגי, נבחרי הציבור יהיו ערים לאיך מחלקים את המכשור הרפואי? מה אנחנו מבקשים?
אופיר כץ (הליכוד)
¶
אפילו לא ביקשנו להוסיף, רק לראות את החלוקה ולהיות מעורבים בחלוקה. החלוקה הזאת משנה את החיים ואת המציאות של כל אזרח ואזרח בפריפריה, שהיום הוא סובל. היום הוא סובל כי עושים לו עוול. כי משום מה החליטו לתת מכשירים למקומות אחרים בארץ. אם זה במרכז, יסלחו לי פה, ולירושלים. על חשבון הצפון והדרום. אז אם המשרדים הממשלתיים לא עושים את זה, אז הגיע הזמן שחברי הכנסת יעשו את זה. זה מה שאני מבקש סך הכל.
היו"ר עידית סילמן
¶
אז בהחלט. יש לנו שבוע הבא גם דיון מהיר שלך בנושא הזה אצלנו בוועדה. מזכירה. וכשיבואו תקנות המכשירים אנחנו נהיה בתוך זה ונבוא ונתערב בתוך הדבר הזה.
נועה בן שבת
¶
אז זאת הסתייגות 57. ועכשיו באמת לאור ההבהרה הזאת, אז באמת היא תנוסח כתיקון לפקודת בריאות העם. זה ישלים את הניסוח של הדבר הזה.
נועה בן שבת
¶
זה נוגע לתכולה. בסעיף קטן א(1) פסקה 3, יבוא: 4. סעיף 3 יחול בכפוף להשלמת אישור התקינה של מכשירים רפואיים לפי התוספת השנייה לפקודת בריאות העם. זו הוראת תכולה.
אוריאל בוסו (ש"ס)
¶
קודם כל, בהמשך למה שנאמר פה כמה וכמה פעמים, המטרה היא לחזק את הפריפריה, גם הגיאוגרפית והחברתית, לפי הכללים שנקבעו במדינה. שזה מדובר הן בתקצוב והן כחלק מהעניין התייעלות. להקצות מכשירי MRI ו- PET C.T לבתי חולים. ואנחנו יודעים שאדם מהפריפריה והוא רוצה לעבור את הבדיקות הללו הוא צריך להגיע למדינת תל אביב יותר, בלחץ ובפרוטקציות. וצריך לתגבר מהרבה סיבות. אם רוצים לחזק את הפריפריה לא רק בצד הבריאותי. ברגע שהנושא הבריאותי יתוחזק ויתועדף אז זה יחזק את הכלכלה ואת הכל ויגרום לאנשים לא לנשור למרכז. וזו המטרה עם הרבה הסתייגויות שיש כאן במהלך החקיקה וזו הבקשה בסעיף 59, 58 לגבי מכשירים. זו הדעה שלנו.
היו"ר עידית סילמן
¶
בסדר, תודה רבה. ולכן אמרתי שכשיבואו תקנות המכשירים אנחנו ניכנס לזה וגם נכניס את סעיפי הפריפריה בהתאמה.
נועה בן שבת
¶
והסתייגות 59. בסעיף קטן א(1) בסיפא יבוא: משרד הבריאות כחלק מההתייעלות יקצה מכשירי MRI ו- PET C.T לבתי חולים בפריפריה גיאוגרפית וחברתית על חשבון המדינה.
נועה בן שבת
¶
הסתייגות 60. בסעיף 3(א), אחרי פסקה 3 יבוא: 4. ומיקומו הגיאוגרפי של בית חולים בפריפריה.
מיכל וולדיגר (הציונות הדתית)
¶
נכון. אני מבקשת לנמק. כמו שאמר פה אופיר וגם אוריאל, לפריפריה יש מקום חשוב. אנחנו רוצים באמת לצמצם את הפערים ולכן חשוב במסגרת השינוי שיעור הקידום להביא את הפריפריה למרכז ולכן להוסיף את הסעיף הזה.
היו"ר עידית סילמן
¶
תודה. ולכן אמרנו, כשיבואו תקנות המכשירים אנחנו נכניס שיקולי פריפריה. אנחנו מבינים את זה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות נפלה. 61.
מיכל וולדיגר (הציונות הדתית)
¶
אופיר לא פה. הוא ביקש ממני שאני אחליף, כולנו חתמנו על הכל. אז כן, כמו שאמרנו, משרד הבריאות הידע אצלו. הוא זה שיודע מה צריך, איפה צריך ולכן חשוב להכניס אותו לתוך מערכת השיקולים. הוא זה שיקבע. ולכן אנחנו מבקשים בהתאם להמלצת משרד הבריאות.
רות רלבג
¶
אני מתנגדת. אני טוענת שמשרד הבריאות בניגוד עניינים מוחלט. הוא בעלים של 11 בתי חולים. חלק מהעיוות בחלוקת הרישיונות נובע מניגוד העניינים של משרד הבריאות. אני התאפקתי קודם כי מובטח דיון. ולדיון נביא נתונים. אם משרד הבריאות הוא זה שצריך לחלק, אז העובדה היא מהנתונים בפועל, זה שהוא מחלק לבתי החולים בבעלותו.
היו"ר עידית סילמן
¶
רות, אני ללא קשר לאיזה בתי חולים ומה מדובר ומה קיים היום, אני מסכימה איתך. אני חושבת שהיום בכל הנושא של בתי חולים שנמצאים תחת משרד הבריאות, שזה חתול ששומר על השמנת בצורה כזו או אחרת, אין שקיפות. אני מקווה שיש, אבל אנחנו רוצים לייצר פה גם בוועדה שקיפות מלאה. ולכן אני חושבת שזה נכון שהוועדה תיכנס לנושאים האלה וגם תפקח עליהם וגם תבקר עליהם. ולכן אני לא מסכימה גם עם ההסתייגות הזאת של לומר המלצת משרד הבריאות בלבד על אותו אזור.
מיכל וולדיגר (הציונות הדתית)
¶
מאחר וזה הסתייגות שלי אני ארצה להגיב שלכאורה על מה שאת אומרת, אז בואו נזרוק את משרד הבריאות מכל הסיפור, כי הוא נגוע בדבר.
היו"ר עידית סילמן
¶
כן, אבל לא היה כתוב. לכן גם תיקנו בהרבה מקומות והוספנו ועדת הבריאות. אבל כאן, לעניין הסעיף הזה, רות צודקת.
רות רלבג
¶
ניגוד העניינים של משרד הבריאות כבר נכתב בוועדות ציבוריות רבות. ונאמרו עליו כל מה שאפשר להגיד, אז אני לא מחדשת פה הרבה.
מיכל וולדיגר (הציונות הדתית)
¶
רות, אני מסכימה איתך. לכן זה בהמלצה, לא אמרתי שעל פי זה. זה ההסתייגות שלי. יותר נכון של אופיר כץ.
נועה בן שבת
¶
אנחנו עוברים לסעיף 4. התיקון הוא בעצם תיקון שדובר עליו בדיון הקודם, אבל רק נזכיר אותו. הוא אומר שהתוספות הריאליות מתחשבות בתכנית המיטות הרב שנתית או בשיקולים נוספים שקבעו השרים באישור הוועדה. ולא בהתחשב בין השאר בתכנית המיטות. אלא כל השיקולים הנוספים צריכים לבוא לאישור הוועדה.
היו"ר עידית סילמן
¶
נכון, מכניסים כל מה שחשוב. תכנית מיטות, דברים חשובים. אל תדאג, אנחנו נשים פה פיקוח על הדברים.
נועה בן שבת
¶
הסתייגות 62 לסעיף 4. בסעיף קטן א(1) במקום מיטות שהוקצו במסגרת התכנית יבוא: מיטות שהוקצו במסגרת התכנית ורישיונות למכשירים רפואיים טעוני רישיון.
נועה בן שבת
¶
לא, זה סעיף 4 התיקון הזה. התיקון הוא סעיף 4. אתה רוצה להגיד שבעניינו הוא סעיף 3, אבל זה בהחלט דבר שהוא יכול - - -
מיכל וולדיגר (הציונות הדתית)
¶
זה החלוקה בפועל. יש הבדל בין שינוי לבין חלוקה. למה? זה שני דברים אחרים.
אוריאל בוסו (ש"ס)
¶
אני רוצה לנמק. זה בדיוק באותה נקודה שדיברנו לפני כן. כי מכשירים רפואיים טעוני רישיון, אבל דברים שהם חשובים הם בהחלט כחלק מעניין של מיטות שהוקצו וצריך לתת להם את הפיקוח הזה. ולא רק מיטות שהוקצו, אלא גם כן מיטות שהוקצו במסגרת תכנית - - - למכשירים רפואיים טעוני רישיון.
מיכל וולדיגר (הציונות הדתית)
¶
אני רוצה גם להוסיף, גם לי יש את אותה הסתייגות. שלא רק המיטות. המכשירים טעוני הרישיון הם חלק משמעותי, עם עלות משמעותית. ולכן כשעושים את חלוקת התופסת הריאלית צריך לקחת בחשבון עוד נתונים ועוד קריטריונים, לא רק את המיטות. זה לא על פי זה ישק דבר. יש גם את המכשירים שעלותם גבוהה ביותר ולכן הם צריכים להיות חלק מהשיקולים.
מיכל וולדיגר (הציונות הדתית)
¶
נכון. אני רוצה לנמק. עוד פעם, שוב, אנחנו חוזרים עוד פעם ועוד פעם על הנושא של הפריפריה והאפליה שקיימת כיום והצורך באמת לאנשים שגרים באזורים מרוחקים יותר, על הסבל שלהם. ולכן אם משנים את חלוקת התוספת הריאלית צריך לקחת בחשבון גם את המדד של הפריפריות.
נועה בן שבת
¶
עכשיו בסעיף 5 יש לנו כמה הערות. אז דבר ראשון, אה, נריה פה? בסעיף 5(ב) אנחנו הוספנו התייחסות להגדיל את תקרת הצריכה נטו ביחס לתקרת הצריכה ברוטו. הוספנו את המילים "לגבי אותו סוג שירות". ונריה, את ביקשת להוריד את המילים האלה. ואז השאלה על איזה תקרה אנחנו מדברים?
נריה שטאובר
¶
נכון. העניין הוא שאנחנו רוצים לאפשר לשרים את האפשרות להשתמש ביתרה הזאת, אם היא תיווצר מהפחתת מחירים, ולצמצם איתה את ההנחה הרוחבית. צמצום של ההנחה הרוחבית יהיה באופן גורף על כל השירותים. אין לנו איזה כוונה לעשות דיפרנציאציה בין שירות כזה ושירות אחר. אז זה לא, אם עכשיו למשל יופחתו, אמר פה פרופ' מרין ניתוחי קיצור קיבה, וזה ייצור איזה שהוא עודף, אז תצומצם כל ההנחה הרוחבית, לא רק ניתוח קיצור קיבה וגם לא רק הדיפרנציאלי. ולכן צריך למחוק את זה ולאפשר את הגמישות הזאת לשרים להוריד את ההנחה הרוחבית כולה.
נועה בן שבת
¶
אחרי זה סעיף 5. אבל אני רוצה לשאול האם אתם מגדילים, כשאת מגדילה פה את תקרת הצריכה נטו ביחס לתקרת הצריכה ברוטו, האם את גם מגדילה את הרצפות במקרה הזה, בסעיף הזה?
גל כהן
¶
הסתייגות 67. בסעיף 5(א), במקום מהשנים 2021 עד 2024 יבוא: מהשנים 2021 עד 2022. מה שיש בטאבלט כתוב בטעות פעמיים 2021 במקום 2024.
אוריאל בוסו (ש"ס)
¶
אני רוצה לנמק. כי אני חושב שבהמשך למה שאנחנו רואים פה, שיש פה חוסר בהירות, בפרט על התקצוב, על ההתחשבנות, גם בתי החולים, גם קופות חולים. אנחנו חושבים שלהשאיר את הפער הזה עד 2024 זה בכלל ישאיר את חוסר הבהירות. לפחות אם נצמצם את זה ל-2021-2022 אז נתקן אחר כך את מה שצריך.
גל כהן
¶
הסתייגות 70. זו הסתייגות גם של האופוזיציה, גם של חבר הכנסת מופיד. גם של חבר הכנסת אחמד טיבי. לא יודעת אם בשם כל הרשימה המשותפת או רק בשמו.
גל כהן
¶
כרגע להסתייגות הזאת יש לנו את חבר הכנסת מופיד, חבר הכנסת אחמד טיבי ואת כל קבוצות האופוזיציה. ההסתייגות אומרת שאחרי סעיף קטן א יבוא א(1). על אף האמור בסעיף קטן א בבתי החולים זיו, פדה פוריה, יוספטל, סורוקה, העמק, ברזילי, המרכז הרפואי לגליל, בית החולים האנגלי בנצרת, בית החולים המשפחה הקדושה ובית החולים הצרפתי בנצרת תעמוד תקרת הצריכה נטו על 85% מתקרת הצריכה ברוטו לאותה שנה.
גל כהן
¶
לחילופין יש לנו את א(1) שיעור ההנחה שיינתן על ידי בתי החולים לקופות החולים יהיה נמוך יותר מה-20% המוצעים בהצעת החוק וייקבע על 10%.
גל כהן
¶
הסתייגות 71. בסעיף קטן א במקום 80% מתקרת הצריכה ברוטו לאותה שנה, יבוא, יש פה גם טעות. זה 81.5% מתקרת הצריכה ברוטו, לא 82.5.
מיכל וולדיגר (הציונות הדתית)
¶
נכון. אני רוצה לנמק. אני לא הבנתי למה צריך היה להגדיל את ההנחה. אני חושבת שאפשר להשאיר אותה כמו שהיא הייתה מקודם על 81.5% ולכן אני מבקשת שכך זה יהיה.
גל כהן
¶
הסתייגות 72. בסעיף קטן ג' אחרי חובת הדיווח של בתי החולים הציבוריים הכלליים יבוא: הדיווח יכלול מיפוי של סוג השירות ותחום הטיפול הספציפי.
מיכל וולדיגר (הציונות הדתית)
¶
נכון. אני שוב רוצה גם פה לנמק. כאשר היום אני פונה לכל מיני בקשות למידע ולנתונים אני מקבלת תשובות ממשרד הבריאות 'אין לנו נתונים, אנחנו לא יכולים לקבל נתונים, אף אחד לא מדווח'.
מיכל וולדיגר (הציונות הדתית)
¶
72. ולכן אני חושבת שצריך להוסיף פה את הנושא מה בדיוק יכלול הדיווח. הדיווח צריך לכלול גם מיפוי של סוג השירות ותחום הטיפול הספציפי. כך גם נדע, מעבר לזה שנרצה לקבל מידע, גם נוכל לדעת באמת האם השינוי שעשינו מועיל ויעיל. וכך כשיש לך את הנתונים המדויקים מה יש יותר, מה יש פחות, מה הכניס יותר, מה הכניס פחות, נוכל לדעת לאור הנתונים האלה ולשנות בהתאם. לכן אני מבקשת לקבל את השינוי.
היו"ר עידית סילמן
¶
6. חישוב רצפת צריכה ברוטו. אתם תוכלו להסתכל על הרצפות של הקופות. וגם כאן, בטח כיושבת ראש הוועדה ובטח כמי שחשוב לנו מאוד בתוך המקומות האלה לבצע אדפטציות שהן לא גדולות, אבל יכולות להיות נכונות בעיקר לאותן קופות קטנות שיכולות להיפגע מהמציאות הזאת. ולנסות ולהגן עליהן באיזונים, לא כפי עד הסוף כמו שהן ביקשו. אבל השתדלנו לבוא לקראת ולעשות את המיטב. ואני שמחה לומר שהקופות הקטנות באמת באו איתנו במשא ומתן מאוד כן ונכון וממקום מאוד אמיתי. ועברו סעיפים של ניסוחים כאלה ואחרים ואנחנו מבקשים להתחשב בעובדה הזאת ולבוא לקראתן. הקופות הגדולות יותר מכירות את המשמעויות. בתי החולים מכירים את המשמעויות. אני יכולה לומר שבטח כמי שהייתה גם בקופה קטנה וגם בקופה גדולה, אני יכולה להגיד שבהחלט יש פערים גדולים ובהחלט אנחנו פה בוועדה צריכים לתת את הנקודה הזאת ולהעלות אותה לסדר היום. נועה, בבקשה.
נועה בן שבת
¶
אני מציעה שינון אולי יקרא את הניסוח של הסעיף, כי יש לו עוד כמה דיוקים מעבר לניסוח שכתבנו.
ינון גוטגליק
¶
אז באמת יש בתי חולים שקופות החולים הקטנות רוצות להקטין את הצריכה שם, בעצם להקטין את הרצפה שלהן, כדי שהן יוכלו לפתח שירותים בקהילה. ולכן אנחנו נותנים לשרים אפשרות במקרים מסוימים לקבוע רצפת צריכה נמוכה יותר, שתעמוד על 90% ומעלה. אבל עדיין נמוכה מהרצפה שנקבעה בחוק. התנאים לזה זה שבאמת קופת החולים היא קטנה, גם בבית החולים הספציפי הזה וגם היא קטנה באופן כללי. שהיקף ההתחשבנות שלה בבית החולים הספציפי הוא עד 12% מכלל היקף ההתחשבנות של כל קופות החולים באותו בית חולים. ושחלקה במספר המבוטחים המשוקלל אינו עולה על 20% בעצם.
היו"ר עידית סילמן
¶
ובהתאמות הנדרשות, שבעצם השרים יוכלו לקבוע רצפה נמוכה כאמור בסעיף, כדי לנסות ובאמת באותה קביעה לנסות ולתת אדפטציה.
ינון גוטגליק
¶
אז בעצם בסעיף 6 אחרי סעיף קטן ג יבוא סעיף קטן ד. על אף האמור בסעיפים קטנים א' עד ג' השרים יהיו רשאים לקבוע לקופת חולים מסוימת ובית חולים מסוים רצפת צריכה בשיעור נמוך יותר שעד לגובה 90% מתקרת הצריכה ברוטו לאותה שנה ובלבד שיתקיימו כל אלה: 1. היחס בין היקף ההתחשבנות של קופת החולים באותו בית חולים ובין היקף ההתחשבנות של כלל קופות החולים בבית החולים בשנה קודמת אינו עולה על 12%. 2. חלקה של קופת החולים ומספר החולים המשוקלל אינו עולה על 20%.
ינון גוטגליק
¶
אז זהו, היקף ההתחשבנות זה בעצם כמו בהגדרה של בית חולים. היקף ההתחשבנות זה כלל ההתחשבנות בבית חולים, כולל של קופת חולים, אם זה בבית חולים שבבעלות קופת חולים, אז כולל היקף ההתחשבנות של אותה קופה באותו בית חולים. אנחנו רוצים לדעת שבעצם החלק היחסי של - - -
ינון גוטגליק
¶
כן. כלל התשלומים של קופת החולים לבית החולים ביחס לכלל התשלומים של כל קופות החולים באותו בית חולים. ואני מדגיש, גם של קופת חולים שבית החולים בבעלותה.
היו"ר עידית סילמן
¶
עכשיו לפני שאנחנו פותחים. אני רק אגיד שזה באמת לבקשת כל חברי הוועדה הקבועים בה: טטיאנה מזרסקי, אלינה, עלי סלאלחה ומופיד, שבאו וזו הייתה לבקשתם באמת לבוא ולראות איך עושים פה את הדבר הזה. והם עבדו על זה באמת מאחורי הקלעים המון כדי לראות איך עושים את זה ובצורה של פוגעת. אני אשמח קודם כל לשמוע דווקא מהקופות הקטנות, אחר כך מהקופות הגדולות, את חוות דעתן לעניין הזה. בבקשה, נתחיל ממך.
היו"ר עידית סילמן
¶
בסדר, גם בתי החולים. שמחה רבה. ואנחנו על פי זה נסתכל. אני רק מבקשת מכם לשים את הלב שבתוך כל ההתחשבנות הזאת של בין קופות החולים לבתי החולים תמיד יש את הקופות הקטנות. והקופות הקטנות גם אין להם בתי חולים, גם הן נגרעות מתוך הרבה דברים, שעליהם כל אחוז משפיע יותר. ולכן אנחנו רצינו לראות בעיניים ולהסתכל, לנסח איזה שהוא סעיף שיכול להתאים. אני כן אשמח לשמוע את קופות החולים. נתחיל מהיושב ראשון, הראל. כן?
מיכל וולדיגר (הציונות הדתית)
¶
עידית, אם אפשר להעביר לנו, לחברי הכנסת שלא ראו את הנוסח. אין לי את הנוסח, אני רוצה את הנוסח, שאני אקרא עם עצמי, להחליט מה אני חושבת עליו.
היו"ר עידית סילמן
¶
אז הראל, בבקשה. והראל, אם תוכל להתייחס איך זה משפיע גם על הקופות הגדולות יותר או על בתי החולים. כאילו, בכלל על המערכת. בסדר?
הראל שרעבי
¶
אז קודם כל, אני מודה ליושבת ראש הוועדה ולחברי הוועדה וכמובן למשרדי הבריאות והאוצר, על הצעד המאוד מסוים אני חייב לומר, לקראת הקופות הקטנות. למעשה זה לא לקראת הקופות, זה בשביל ציבור המבוטחים של הקופות הקטנות.
בשתי מילים אני אסביר מה התכלית של הבקשה שלנו, שאמנם לא התקבלה.
הראל שרעבי
¶
לא נכביר במילים, כי כבר נאמרו פה המון דברים על הצורך לפתח את השירותים בקהילה ולמה הדבר הזה הוא נכון מבחינה ציבורית, מבחינה כלכלית, מבחינה בריאותית. אבל צריך להבין שבשביל שקופה תוכל לפתח שירותים בקהילה היא צריכה לזה מקורות. והמקורות הם בדרך כלל על חשבון צריכה שהיא צורכת באמצעות שירותים בבתי החולים. וכשיש רצפה שהיא קרובה מאוד לתקרה, כמו בקופה קטנה, היכולת לפתח שירות בקהילה בלי לשלם מחיר כפול: גם על פיתוח השירות בקהילה וגם דרך הקנס שברצפה, היא יכולת מאוד מצומצמת. ובשביל שקופות קטנות שהפער אצלן בין הרצפה לתקרה הוא מאוד נמוך, יוכלו לפתח שירותים בקהילה נדרש להגדיל את הפער הזה כדי לאפשר להם לקחת סיכון קטן יותר בפתיחת השירותים בקהילה. כדי שיוכלו לשמור על המסגרת התקציבית ולתת שירות טוב יותר למבוטחים שלהם.
לכן אנחנו ביקשנו במקור לאפשר לנו טווח גדול יותר, של רצפות דיפרנציאליות. שככל שהפער בין הרצפה לתקרה בקופה הוא נמוך אז יתנו לה טווח יותר גדול. מה שקיבלנו פה זה סמכות של השרים וכמובן אנחנו נצטרך לראות שהשרים אכן קובעים כללים בעניין הזה ועושים את הדבר הזה בפועל. זאת אומרת, פה סך הכל ניתנה סמכות לשרים, לא מעבר לזה. אבל גם זה, זה ודאי התחלה טובה. ואנחנו סמוכים ובטוחים, ונשמח לשמוע כמובן את משרדי הבריאות והאוצר, שמתוך ההבנה שנכון וראוי שמבוטחי הקופות הקטנות יקבלו שירותים טובים יותר בקהילה, הם כמובן יקבעו את הכללים הנדרשים לכך, כדי שנוכל אנחנו לפתח את השירותים ולהפנות את המקורות שלנו בצורה טובה יותר לשירותים טובים יותר בקהילה.
אז שוב, תודה רבה לחברי הכנסת ולמשרדים. עד כאן מבחינתי.
איתי קלטניק
¶
קודם כל, אני רוצה להודות לחברי הכנסת ולוועדה, באמת על ההתחשבות ועל הסעיף הסופר חשוב הזה מבחינתנו, כן? מבחינתנו זה רק תחילת הדרך, כן? אנחנו צריכים עוד כלים כדי לפתח את השירותים בקהילה, כדי להוות תחרות במסגרת רפואת הקהילה. וזה סעיף קטן, נכון, לא הלכנו עד הסוף.
צריך להבין שכמו שהראל אמר, אנחנו צריכים את המקורות האלה כדי לפתח את השירותים בקהילה. ה-5% האלה לקופה קטנה הם לא מספקים בשביל לשלם על אותם שירותים. אותם שירותים שלא צריך להכניס את האנשים לבתי החולים. בתי החולים צריכים להוות את הפתרון האחרון. ומה שאני יכול לפתח בקהילה ולשפר את השירות ולשלם עליו פחות ולשפר את חיי המבוטח. בסופו של דבר זה לפתח את השירותים האלה במסגרת הקהילה וזה יתן לנו באמת את האפשרות. אנחנו כן נלך קצת קדימה ונבקש שזה ייקבע כך בחוק ותינתן לנו הגמישות גם ללא הסכמת השרים. שנוכל כבר לנהל משא ומתן ככה וגם לתכנן את התקציב שלנו קדימה. בסדר? אם זה עניין אפשרי. צריך לזכור שאמנם יש פגיעה קלה בבתי החולים, אבל היא באמת פגיעה קלה. כי אנחנו מדברים על רכש מצומצם ורק על השולי שלו, בקצה. כך שזה לא משהו שיעמיד את בתי החולים בבעיה תקציבית. זהו, תודה רבה.
רות רלבג
¶
ההצעה לכתחילה התייחסה למשהו כאמור יותר נרחב ברמה שכל הפחתה תעבור על חשבון קופות אחרות. אז כן, יש פה הקלה בזה שזה לא יעבור לקופות אחרות. כללית, קודם כל בעד הניסיון לאזן במשהו את הקופות הקטנות. גם בגלל העובדה שמרכיב התקורות וגם האיזון שלהם לכל תשתית בקהילה היא יותר בעייתית, כי אין להם מסה קריטית. אז כל הכדאיות היא תמיד יותר בעייתית. אז כמובן בגלל העניין הזה.
רות רלבג
¶
אבל אנחנו כן ככללית, נפגעים בבתי החולים שלנו וגם זה אנחנו חושבים שמידתי, בהתחשב בכל מה שקורה. אנחנו בעד.
היו"ר עידית סילמן
¶
כן, ממש יפה. זו הייתה המטרה. ואני שמחה שאם בתוך קופות החולים זה נראה עין בעין. ובטח רות גם מתוך המקום שלך שישבת פעם בצד השני וידעת לראות איך זה מתקבל בשטח. אז תודה. כן רן הכהן.
ערן הכהן
¶
קודם כל, אנחנו גם מתחברים לרעיון המרכזי שבא לענות גם על שינוי שקרה בעבר, גם על מספר מבוטחים במקום מקומי וגם בפיתוח שירותים, נגיד מקומי. אנחנו חושבים אבל שלשיקול דעת השרים, במקרה למשל של מעבר הרבה מבוטחים מקופה א' לקופה ב', בהחלט צריך להיות אפשרות לשרים לאזן את זה עם הגדלת התקרות של קופה אחרת. כי זה ש-100 מבוטחים או 1,000 מבוטחים עברו מקופה א' לקופה ב' זה לא אמור לפגוע ברצפה הכוללת של בתי החולים. לפחות אנחנו אומרים לתת את זה לשיקול דעת השרים. לא להוציא משיקול דעת השרים את העניין הזה. ושוב, אירועים כאלה קרו בעבר.
ערן הכהן
¶
זה בכל מקרה לשיקול דעת של שרים. היה בעבר באזור ירושלים. היה מעבר בין שתי קופות קטנות. יש הרבה שתי קופות קטנות כאלה.
שלמה פשקוס
¶
מבחינת בתי החולים ירידה ל-90% זה לא דבר זניח. זה עלול להיות כמה אחוזים בתקציב. רק לומר, בסוף הרצפה יש לה טעם. זה לא רצפה, זה לא משהו שלא נקבע. היא מיועדת להגנה למצב של ירידה משמעותית בפעילות. אני מבין את הצורך של קופות קטנות. אבל אנחנו כן מבקשים שתהיה עליה במקביל בקופות האחרות, כדי שסך הרצפה לא תשתנה למצב של קטסטרופות.
ערן הכהן
¶
אז אני רוצה להדגיש שהעמדה שלנו זה לא עליה אוטומטית, אלא שיקול דעת השרים. אנחנו רוצים לפחות שיהיה פה עניין שלשיקול דעת השרים יהיה אפשרי. זה לא יהיה אוטומטי.
ערן הכהן
¶
שנייה, בסדר. אם הרגולטור יזהה שעברו 2,000 מבוטחים מקופה א' לקופה ב', שיהיה לו אפשרות להגיב. ואם הקופה הקטנה פיתחה שירותים בקהילה וירדה, בסדר, אז יהיה לו אפשרות גם לא להגיב. אנחנו מבקשים שיהיה שיקול דעת לשרים.
ערן הכהן
¶
אני עונה. הניסוח המקורי, כמו שאמרתם, הייתה עליה אוטומטית. אז אנחנו מבינים שצריכים לאפשר לקופה קטנה לפתח שירותים ולרדת ברצפה, אנחנו מכבדים את זה ומקבלים את זה. אנחנו רק אומרים, אם הירידה הזאת היא בעקבות מעבר מבוטחים, שאף אחד פה לא רוצה לעודד, אנחנו רוצים שיקול דעת של השרים. אנחנו מבקשים שיהיה שיקול דעת של השרים.
קריאה
¶
מפריע לנו שיהיה שיקול דעת? אני רק שואלת. אם אין הרבה מעברים ואם זה לא יהווה, למה לא להכניס שיקול דעת?
רות רלבג
¶
אנחנו מתנגדים לשיקול הדעת. מכיוון שבסוף אנחנו ראינו, גם היום וגם בחודשיים האחרונים, עולים לרגל. יש הרבה גופים מאוד קולניים, ואנחנו מתנגדים לזה בתקיפות. אנחנו מבינים את הצורך האמיתי של קופה קטנה שיש לה, לא יודעת, 7%-10% באזור מסוים, היא צריכה מסה קריטית להצדיק בסוף הקמה. היא לא יכולה לשאת בזה. אז על זה אין ויכוח. עכשיו, אנחנו עם שליש מהאשפוז בישראל נפגעים גם כן. גם אנחנו, בתי חולים, בשליש מהאשפוז בישראל. יש אזורים, למשל לאומית או למשל מאוחדת, שהם גדולים באזורים מסוימים יותר מאשר הממוצע הרגיל שלהם בארץ ודווקא שם יש בית חולים שלנו. ובכל זאת, אנחנו מבינים את הצורך. אנחנו יודעים שאנחנו בסוף נצטרך לכסות על זה מרכש שלנו, מצורה אחרת. אבל זה חלק מהמידתיות. אם בסוף כדי לתת להם את ההבנה או ההתחשבות של החיסרון לקוטן אנחנו צריכים לספוג עוד, לא. אני שומרת פשוט אנרגיות לסעיף 9 על מרכיב בתי החולים שלנו. אז בואו, תנו לי. אנחנו יכולנו להתנגד. אנחנו לא מתנגדים כקופה. אנחנו חושבים שיש מידתיות בהצעה של חברי הכנסת בצד של הקהילה. בצד של בתי החולים, כן יש פה איזה שהיא בעיה. אנחנו לא נסכים לפגיעה על פגיעה על פגיעה.
שלמה פשקוס
¶
מה שאני אומר זה פוטנציאל, בבית חולים כמו רמב"ם זה פוטנציאל של אובדן הכנסות של 15,000,000 שקלים. זה נשמע אולי משהו זניח, 95, 90 זה. זה לא זניח. כמו שאת אומרת, כל פסיק פה זה עשרות מיליונים. אז רק ברמב"ם זה פוטנציאל.
היו"ר עידית סילמן
¶
שנייה, שנייה. במגמה. כרגע קופת חולים מאוחדת, עם גידול האוכלוסייה ועם גידול הזה, האם קופת חולים מאוחדת לא רוכשת אצלכם רצפה?
היו"ר עידית סילמן
¶
רגע, אז אני רק אגיד שזה בסמכות השרים. ולכן זה בסמכות השרים, כי מטרת החוק לייצר לך את הוודאות הזאת. ולכן יש כאן איזון מאוד מאוד עדין.
היו"ר עידית סילמן
¶
אוקיי. אבל הרבה מעל הרצפה? בסדר. כשיהיה משבר באמת משמעותי, אנחנו לא אומרים שלא. אבל חס וחלילה אף אחד לא בא כדי לבוא. ואני בטוחה שאם יהיה איזה שהוא משבר והם ירדו מתחת לרצפה, אז יש כאן לכן את סמכות השרים כדי לראות ולאזן בהתאמה.
שלמה פשקוס
¶
מה שאנחנו מבקשים זה להשאיר לאותם את השרים גם תעשו שקול דעת לעלות את הקופות האחרות במידה וזה האיזון שהם רוצים. לא לקבוע את זה כחובה.
היו"ר עידית סילמן
¶
לא, אנחנו לא עושים עכשיו. אנחנו לא דיברנו על הקופות האחרות. אנחנו דיברנו שהן בטוח רוכשות אצלכם מעל הרצפה. אנחנו דיברנו על אותן קופות קטנות. ובטח ובטח אני מאמינה שלא מדובר על ספציפית רמב"ם. מדובר על מקומות אחרים.
היו"ר עידית סילמן
¶
בסדר, אין בעיה. ולכן אני אומרת כל עניין לגופו. ולכן נתנו סמכות לשרים ובאנו לקראת. תראה, בתוך כל הקאפ הזה לא יכולנו לבוא יותר מידי לקראת כל אחד. איפה שיכולנו טיפה לבוא. וכאן זה באמת טיפה לבוא. ואני אומרת לך שאם הקופות האחרות שיושבות לצידן של מאוחדת ולאומית מברכות על המהלך הזה, וגם אתם מברכים עליו במידת מה. כי אתם רואים בעיניים ואתם גם רוצים. אתם תשפרו שירות ואתם תהיו הכי טובות כדי שאותן קופות ירכשו מכם כמה שיותר. אני בטוחה. ולכן אני שמחה שאנחנו יכולנו לבוא במשהו אחד קטן, כשבכל השאר הקופות הקטנות, באמת בתוך הקאפ הזה, לא ניתן לבוא לקראתן. והן גם באופן היחסי משלמות יותר.
אז אני חושבת שזה סביר. אני חושבת שזה מידתי. ואני מברכת על זה שהצלחנו להגיע לניסוח הזה. וגם באו לקראתנו, האמת, הרבה באוצר ובבריאות ותודה על כך. בסדר?
אלינה ברדץ' יאלוב (ישראל ביתנו)
¶
אני רק רוצה להגיד שנאמר פה ש-15,000,0000 זה סכום גדול. אני מבקשת לקחת את זה כייחוס. כי לפעמים נזרקות פה מילים של 100,000,000 זה כלום כסף.
נועה בן שבת
¶
אני רוצה רגע לשאול משהו. אנחנו מדברים כמובן על שיעור נמוך יותר, אבל הוא לא פחות מ-90%, נכון? לא פחות.
ודבר נוסף, רציתי לשאול, אתה כתבת את זה כביכול אחרי פסקאות.
היו"ר עידית סילמן
¶
ש"ס, רוצים להציג את ההסתייגות שלכם? לא. אז מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות נפלה.
הצבעה
ההסתייגות נפלה.
נועה בן שבת
¶
שאלה ששכחתי לשאול. נוסיף גם את ההגדרה כמובן של היקף ההתחשבנות, כמו שאמרת אותה קודם.
אז אנחנו עכשיו בסעיף 7. סעיף 7 אין בו תיקונים.
גל כהן
¶
ואחרונה, 78. במקום 80% מרצפת הצריכה ברוטו לאותה השנה, יבוא, גם כאן יש טעות, זה 81.5% ולא 82.5%, מרצפת הצריכה ברוטו לאותה השנה.
נועה בן שבת
¶
אנחנו עוברים לסעיף 8. יש תיקון דומה לתיקון שדיברנו עליו בדיון קודם. שמוסיפים לתקרה גם את רצפת הצריכה נטו באפשרות של השינוי היחס ביניהם.
אוריאל בוסו (ש"ס)
¶
זה מהדברים שאנחנו חשבנו שצריך להשאיר את זה בשיקול מקצועי של שר הבריאות. אין בעיה גם להוסיף את ועדת הבריאות. אבל פחות בחלק הכלכלי של משרד האוצר. זו ההסתייגות.
נועה בן שבת
¶
אחרי סעיף 8 יש את ההסתייגויות. שתי הסתייגויות: הסתייגות 80. אחרי סעיף 8 יבוא: הפניות מטופלים. 8(א) הפניית מטופלים תהיה באופן שווה. כך שקופה מסוימת לא תוכל להפנות את רוב המטופלים לבית החולים שבבעלותה. זו הסתייגות אחת.
נועה בן שבת
¶
הסתייגות נוספת מדברת גם כן אחרי סעיף 8 יבוא: עדיפות לבתי חולים בפריפריה. 8(א) תינתן עדיפות לבית חולים בפריפריה גיאוגרפית וחברתית.
היו"ר עידית סילמן
¶
זה הצעה עלומה, כי זה רצפות. כאילו, זה יכול לדבר בכלל על כל החוק של הקאפ. אפשר להביא את זה כמעט בכל.
אוריאל בוסו (ש"ס)
¶
הפרדנו במקום שכן כתוב פריפריה, בשנים האחרונות נכנס מושג פריפריה גיאוגרפית ופריפריה חברתית. זה יכול להיות שמבחינת המרחק הוא יותר קרוב למרכז, אז המקום הוא מוגדר פריפריאלי.
היו"ר עידית סילמן
¶
לא, ברור לי. פשוט כאן אנחנו מדברים על תקרות ורצפות, שאתה יודע, כבר דיברנו עליהם בסעיפים קודמים. בסדר, לא משנה.
מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות לא התקבלה.
הצבעה
ההסתייגות נפלה.
היו"ר עידית סילמן
¶
אז אני רק אגיד שבוועדת חמש מתכנסת לנו ועדת כנסת על הנושאים החדשים שהובאו עד עכשיו.
היו"ר עידית סילמן
¶
בסדר, אז פשוט על כל הנושאים החדשים שמתקבלים אנחנו מכנסים ועדת הכנסת ולכן בשעה 17:00 אנחנו נעשה הפסקה. יש גם סנדוויצ'ים בחוץ, עבורכם, מאחורה.
קריאה
¶
לא הבנתי. את רוצה שנהפוך להיות קליינטים של בתי החולים? זה הניסיון פה כל הזמן? להביא לנו סנדוויצ'ים.
היו"ר עידית סילמן
¶
אנחנו הגענו לסעיף מספר 9, תשלום חודשים קבוע. אז דקה, רק משפט אחד שאני אגיד אחרי שהיועצת המשפטית תסיים את דבריה. בבקשה, היועצת המשפטית.
נועה בן שבת
¶
נכון. אז באמת בהתחלה אנחנו אומרים שזה על אף האמור בסעיף 3(א) אבל בלי לגרוע מסמכות שר הבריאות לפי אותו סעיף. בסדר?
נועה בן שבת
¶
לא, יש תיקון נוסף שהוא גם שאל אותו, העלה אותו נציג הביטוח הלאומי בדיון הקודם. הוא שאל מי בעצם מעביר את הכספים למוסד לביטוח לאומי. הייתה אי בהירות. סעיף נוסף כסביל. וכעת הממשלה מציעה שזה יועבר על ידי משרד הבריאות למוסד לביטוח לאומי. זאת אומרת, יתוקצב מתקציב משרד הבריאות.
עכשיו נושא של ניכוי הוצאות המוסד. עלתה פה טענה היום לגבי הנושא של ניכוי הוצאות המוסד בתחילת הדיון. הכוונה היא פה לא באמת לנכות את הוצאות. למעשה הסעיף אומר שכך כל התשלום החודשי הקבוע המועבר למוסד לביטוח הלאומי והוא מועבר לו יחד עם הוצאות. בתוספת של הוצאות של התפעול של הנושא הזה על ידי המוסד לביטוח לאומי. והמוסד לביטוח לאומי פשוט מעביר את הסכום שהוא קיבל פחות הסכום שהועבר לו למטרה הזאת.
נועה בן שבת
¶
אם תסתכלי בסעיף קטן א(2) כתוב שסכום התשלום החודשי הקבוע לכלל בתי החולים הציבוריים הכלליים יועבר על ידי משרד הבריאות למוסד לביטוח לאומי בתוספת הוצאות המוסד לביטוח לאומי הכרוכות בהעברת התשלום החודשי הקבוע. אז יש לנו את הסכום וההוצאות. ואז כשהם אומרים בסעיף קטן ב' שהסך ישולם על ידי המוסד לביטוח לאומי לכל בתי החולים, אז הסך הזה יהיה שווה לסכום שהועבר למוסד לביטוח לאומי כאמור בסעיף קטן א(2), בניכוי הוצאות המוסד כאמור.
היו"ר עידית סילמן
¶
תכף נגיע עכשיו לכל הדבר הזה. רק לכל האמור לעיל, אנחנו עכשיו נעבור על הדברים. וכן אני רק אומר: בסעיף 9, שבו אנחנו עכשיו דנים, אנחנו הורדנו כפי שהתחייבנו וכפי שאמרנו, כפי שנכון בעיניי לעשות, להוריד את הסעיף של פיטורים או השהייה של אותו מנהל בית החולים ומנהל כספים של בית החולים. את הסעיף הזה של הפיטורים.
אני רק אבוא ואגיד שמהיום הראשון שהגיע הסעיף הזה לדיון בוועדה ועצם העובדה שאנחנו התעקשנו, והאוצר והבריאות יודעים את זה, שהתעקשנו שהסעיף הזה יבוא לדיון בוועדת הבריאות ולא באף ועדה אחרת בכנסת. אני וגם חבריי רואים לנגד העיניים את אותם מנהלים, את אותם מנהלי כספים, מנכ"לי בתי החולים, מנהלי המחלקות, כל מי שבחרו לעבוד במקצוע הזה. והרי כל מי שבחר לעבוד במקצוע הזה הוא בן אדם שהוא מטפל. הוא הרבה פעמים גם מטופל בעצמו. אבל הוא באמת צריך פה הרבה חמלה וחסד. ואני חושבת שאנשים, שבטח בשנתיים האחרונות, החזיקו כחומה בצורה את מדינת ישראל ואת אזרחי מדינת ישראל בחמלה, חסד ובאמת הרבה טוב. מחאנו להם הרבה פעמים כפיים מהמרפסות, אבל כאן זו ההזדמנות שלנו קודם כל להגיד להם תודה, הוקרה והערכה על כל פועלכם. זה לא רק למנהלים, זה לא רק למנכ"לים ולרופאים ולרופאות. זה גם לכוחות העזר, זה גם לאנשי הניקיון בבתי החולים ובקופות החולים בקהילה, שעשו עבודה באמת מיטבית ושמרו והגנו. אנחנו יודעים ויודעות עד כמה הנושא הזה של ניקיון וכוח עזר היה משמעותי וחשוב בתקופה הזאת וכמה זה סייע לנו אותם אנשים. ואני רוצה להגיד שמתוך אותה ראייה של המערכת אנחנו הורדנו את הסעיף הזה וראינו לנכון שהוא לא יהיה בתוך המודל הזה והסעיף הזה של 9. ואני שמחה בזה. ותודה רבה לכם אנשי מערכת הבריאות. ואנחנו כאן כמובן כדי לשמור, לכבד ולהוקיר אתכם.
נועה בן שבת
¶
לפני כן יש עוד עניין אחד. לפני כן אנחנו אמרנו שהתקנות, ששר האוצר בהסכמת שר הבריאות יקבע תקנות בעניינים אלה. הממשלה מציעה להביא כללים ואמות מידה לחישוב התשלום החודשי הקבוע. ביקשנו מהם לדעת לפחות את העקרונות הכלליים שלפיהם יחולק התשלום. בשים לב בין היתר למספר המיטות ברישיון שאותן מפעיל בית החולים, הם הציעו. עולה פה שאלה למה שאותן מפעיל ולא שרשומות ברישיון שלו. זו שאלה אחת.
ממשיכים הלאה. לפעילות ההכשרות שמבצע בית החולים, להפעלת תשתיות חירום על ידי בית החולים, לסוגי השירותים הרפואיים הניתנים בבית החולים, לרבות פעילות מיילדותית ושירותי רפואה פרטיים. גודל בית החולים ומיקומו הגיאוגרפי.
היו"ר עידית סילמן
¶
מיקומו הגיאוגרפי זה התייחסות, אופיר, לפריפריאלי, שלך גם ושל חברי הכנסת. טטיאנה מזרסקי.
היו"ר עידית סילמן
¶
נכון. אבל יש כאלה שממש כתבו על זה מכתבים לפני כן, על הנושא הזה. ובאו ודיברו על זה באופן אישי ברמה האישית, על הנושא של הסעיף הגיאוגרפי. להכניס אותו למודל של 9.
טטיאנה מזרסקי (יש עתיד)
¶
אפשר להוסיף עוד פרמטר שיש בתי חולים שנאלצים לשלם פנסיה תקציבית. וזה משלמים מהשוטף שלהם וזה ממש חור ובור שאי אפשר להשלים אותו. בהתחשב בפרמטר הזה. ואם יש בתי חולים שיש להם יותר מקמפוס אחד.
מיכל וולדיגר (הציונות הדתית)
¶
ויש עוד נושאים. אני מסכימה איתך. אני חושבת שיש גם את העניין של נפח בתי חולים. נפח הדרכת סטודנטים. כלומר, אם הם מדריכים הרבה סטודנטים זה גם צריך להיכנס פנימה. יש בתי חולים שמשלמים פנסיה תקציבית. יש פה עוד פרמטרים שצריכים להיכנס פנימה ולא נכנסו.
רועי רייכר
¶
יש עוד הרבה פרמטרים נוספים שצריכים להיכנס. אי אפשר בנקודת הזמן הזו, לפחות מבחינתנו, להוסיף אחד מבלי להוסיף עוד 20 אחרים. כתבנו את הפרמטרים העיקריים שצריכים להיכלל. זה לעניין הזה.
לעניין השאלה שלך, חבר הכנסת. הפרמטרים הגיאוגרפיים יביאו לידי ביטוי פריפריה גיאוגרפית, כמו שהם כתובים. יש לנו מורכבות משפטית לא טריוויאלית לייצר איזה שהיא דיפרנציאציה בין שני בתי חולים שהם רחוקים ארבע קילומטר אחד מהשני. אבל אחד כולנו מבינים שבאים אליו אנשים יותר קשי יום וכל מיני אנשים, נתינים זרים וכו'. ולמרות שזה המצב, יש לנו מורכבות משפטית ליצר איזה שהיא דיפרנציאציה ביניהם. ולכן אנחנו כרגע מתייחסים בעיקר לפריפריה גיאוגרפית. ואנחנו נעשה גם בתוך התקנות עצמן, אנחנו ננסה להביא את זה לידי ביטוי באמצעות כל מיני כלים אחרים. כל מיני כלים אחרים כמו למשל חובות. בדרך כלל האנשים האלה פחות משלמים חובות. צריך לחשוב ביחד עם משרד הבריאות איך אנחנו מייצרים לזה אלטרנטיבות.
אוריאל בוסו (ש"ס)
¶
אלו נקודות שהן באמת פתוחות. בגלל זה הנקודה שאנחנו מבקשים להוסיף. אם זה שיקול בסוף יהיה של שר הבריאות ושל שר האוצר. אבל ברגע שזה יפתח את ועדת הבריאות אז גם כן הנושא הגיאוגרפי יכול לקבל ביטוי.
עופר מרין
¶
אני הייתי רוצה להתייחס בבקשה. חברים, בואו, זו ישיבה רביעית שלנו. וכל המטרה, לפי מה שאני מבין, של הישיבות האלה, זה לראות איך מחלקים את התקציב. ואיך אנחנו עושים את האיזון הנכון. למי שלא ברור, עוד פעם נזכיר את המספרים הגדולים: בתי החולים כולם, כל 26 בתי החולים, מסיימים בגרעונות מצטברים של כ-6 מיליארד שקלים לשנה. זה המספרים של משרד הבריאות. אני מניח שמשרד האוצר יסכים. אם מישהו חושב שזה חצי מיליארד יותר או פחות זה לא חשוב.
התחלנו את הישיבה היום כשמשרד האוצר אמר שיתוקצב כנראה סדר גודל של 2.4 מיליארד שקלים. אם הגרעונות הם 5.5-6, 6 ומשהו מיליארד שקלים, ברור שיש פה פער גדול. לי לא ברור איך משלימים. זאת אומרת, אנחנו לא יכולים לשבת פה ולהתמקח על ה-2.5 מיליארד שיעלה ל-2.7-2.8. ברור שיש כאן כנראה מיליארדים רבים שמועברים בצינורות שלא דרך סעיף 9. לכן אם מחליטים, ואנחנו בוודאי מברכים על התפיסה, התפיסה היא נכונה ואנחנו מברכים עליה. שיהיה סעיף 9 שמתקצב את כל בתי החולים בצורה שוויונית. שוויונית זה לא אומר ניקח מיטות וזה יהיה שווה. אני מסכים לכל מה שנאמר פה. הפריפריה צריכה לקבל יותר. בתי חולים גדולים שיש להם יכולת לעשות פעולות שיש בהם יחסית רווח או אולי פחות הפסד, צריך לשקלל את זה. אבל מודל לשקלול הוא מודל מורכב. אבל מה שחסר פה זה כמה מיליארדים, שלי לא ברור איך הם עוברים.
חברי הכנסת הזכירו פה את הנושא של הפנסיה. למשל הפנסיה, מי שלא יודע, פנסיות שמשולמות לבתי חולים ממשלתיים זה סדר גודל של מיליארד שקלים בכל שנה. איפה המיליארד שקלים האלה הולכים לבתי החולים שלא שייכים לממשלה? אז אם מתקצבים, שהכל ילך דרך סעיף 9. ואם עושים סעיפים עוקפים שהם ילכו גם פה עוקפים. אני לא רוצה פה להתחיל להתמקח איזה פרמטרים פה הזכירו ואיזה לא.
היו"ר עידית סילמן
¶
פרופ' עופר מרין שהתחיל לדבר מקודם ועצרנו אותו. הלכנו פשוט לוועדת כנסת, הכל הסתדר. אנחנו מתקדמים. כן, עופר מרין, בבקשה.
עופר מרין
¶
אמרתי כבר את רוב הדברים שלי. מה שאני רוצה להגיד, אנחנו חייבים להבין, אנחנו אחרי ארבע ישיבות. וכשהגענו לנושא המרכזי והוא עכשיו סעיף 9, קרי תקצוב בתי החולים, אנחנו בערפל מוחלט פה. לא שלא פזרתם חלק מהערפל, אלא הערפל הזה התגבר משך ארבע הישיבות המאוד ארוכות והחשובות האלה.
אז עוד פעם אני רוצה לחדד. סעיף 9 הוא סעיף מהותי והוא חשוב. אנחנו אבל לא מבינים את הסעיף הזה. איך אמרתם בתחילת הישיבה 2.4 מיליארד, אולי זה מספיק? איך הוא יחולק, למי הוא יחולק? האם הוא תוספתי ביחס למה שהיה עד היום? אנחנו יודעים שמערכת הבריאות בגרעון של 5.5-6 מיליארד. אז אני מניח שיש הרבה מאוד סעיפים שהם עוקפים את סעיף 9. יכול להיות שחלק מזה זה הסכמי הייצוב של הקופות. אז צריך להגיד את זה שה-2.4 לא מיועד אל הקופות. בתי החולים הממשלתיים שקיבלו עד עכשיו פרט לפנסיה שלהם 2.1, האם הם ימשיכו לקבל את אותם סכומים? אני כן גם מייצג את בתי החולים הציבוריים פה, שחייבים להבין איפה אנחנו עומדים בתוך הדבר הזה. אז אני מבקש כן לפזר את הערפל ולשאול שאלה מאוד קונקרטית. איזה תוספת יש בתקציב הכולל, בוודאי אם אפשר לדעת איזה תוספת יש עבורנו. אבל יכול להיות שזה לא המקום לדיון אלא בצוותים אחרים. אני חייב להבין האם יש תוספת לבתי החולים. ואנחנו כן צריכים קצת לפזר גם את הערפל בתוך הקריטריונים האלה. אני מבין שבוודאי לא נשב עכשיו, כי גם אם נשב עד כניסת השבת אנחנו לא נבנה מודל ברור. אבל המילה שוויוני צריכה להיות שם ברורה. שוויוני זה בין בתי חולים לפריפריה, עד כמה שאפשר תפוזים לתפוזים זה בסדר. בתי חולים על אחד השני, זה בסדר. אם אתם מדברים על לידות אז זה בסדר, זו שפה שאנחנו מכירים. על פעילות פרטית בבתי החולים הממשלתיים אתם מתייחסים לקרנות המחקר, אז זה בסדר. אנחנו צריכים לדבר את אותה השפה. והשפה מסתכמת במילה אחת של שוויוניות.
אז אלה הבקשות שלי
¶
1. לפזר את הערפל ולהבין קצת יותר אם הקריטריונים יהיו שוויוניים.
2. מה התוספתי שיש?
אני מאוד מתנצל שאני מדבר ואני ממש חייב לצאת עוד כמה דקות. אני אהיה אתכם בהמשך בזום. אני לא נוהג לעשות את זה, אבל יש משהו שאני צריך להיות פה. אז אני אהיה פה עוד כמה דקות ואמשיך בזום. אני מודה על ההזדמנות לדבר. תודה.
רות רלבג
¶
כללית כנראה סובלת מסכיזופרניה או מעוד לא יודעת, שיש ריבוי זה. אבל אנחנו דיברנו על קהילה וגם דיברנו על דברים אחרים במהלך היום. אבל אולי זה הסעיף הכי מרכזי מבחינת הכללית.
רות רלבג
¶
כן. בסוף הקאפ הוא משנה ניואנס כזה, ניאנס כזה. שיעור הנחה כזה, שיעור הנחה כזה. יש פעם כזה משק פנימיות. כל הדברים האלה הם מאוד מאוד מהותיים עבור הכללית, במצטבר בתקופת ההסכם. מדובר כמעט על 50 מיליארד שקלים משק. כך שבוודאי זה בעל משמעות רבה.
אבל בהינתן כל הדברים האלה שעסקנו בהם עד היום אנחנו כן מסתכלים על הסעיף הזה כסעיף מרכזי מבחינתנו, עם בשורה. תקווה, בשורה, לא יודעת איך לקרוא לזה. במשך שנים רבות, כולל שני בג"צים של הכללית, נטענה טענת אפליה של בתי החולים של הכללית. מיותר להזכיר, אנחנו אמרנו גם בדיונים קודמים. לכללית יש 30% ממערך האשפוז הציבורי בישראל. יותר מ-50% מהפריפריה של מדינת ישראל. ואנחנו מקבלים נכון להיום מהמדינה 125,000,000 תמיכה. אמר פה אפילו עופר לפני שהוא עזב, אז אולי הסכמי העיצוב. אז בשביל הפרוטוקול אנחנו מקבלים הסכמי עיצוב בדיוק כמו הקופות האחרות. מקבלים חלקנו בהסכמי עיצוב. אנחנו דוחים מכל וכל טענה שבתוך הסכמי העיצוב יש לנו חלק של בתי החולים. וגם נטען על זה ונכתב על זה. ואם נצטרך ללכת על זה גם בערוצים משפטיים, נלך על זה גם בערוצים משפטיים.
ונחזור לעניין, אם בתי החולים הממשלתיים מקבלים שני מיליארד באופן ישיר, 2.6 מיליארד באופן ישיר ומקבלים בנוסף לזה נושא של תמיכה בנושא של ביטוח אחריות מקצועית דרך ענבל ולא צריכים ללכת ולקנות ביטוח מאוד יקר, שהתייקר מאוד בעשור האחרון. ורק לנהל את - - - והתשלומים. ואנחנו נדרשים לנהל את האקטואריה של זה ולשלם את הפרמיות ולנהל את התשלומים וכל מה שכרוך בזה, עם המגמה העולמית. אנחנו כמובן נושאים בעלויות ההוניות של התהליך הזה. אנחנו כמובן אחראים לפנסיה שלנו בעצמנו. ורכיבים שבתי החולים הממשלתיים, בהיותם ממשלתיים, לא משלמים. אנחנו על הדבר הזה כתבנו הרבה, דיברנו הרבה. ואנחנו קיווינו שיהיה גילוי יותר ברור למודל עצמו.
אני בוודאי מצטרפת לבקשה לדעת כמה תוספת אמיתית יש למקורות ומה הפרמטרים של החלוקה. אני גם האצתי בכל מי שדיברתי איתו, כולל יושבת הראש, שהנושא הזה של הכניסה של המודל תהיה בד בבד עם החקיקה הזאת ולא בנפרד. אני חוששת שהמודל הזה, יום אחרי שיעבירו את נוסחת הקאפ, נריב עליו עד 2025 ונדבר עליו אולי בקאפ הבא. למה? כי ככה זה במערכת הבריאות. ואני באמת מאוד מאוד מקווה שהוועדה לא תאפשר את זה. הסעיף הזה הוא חלק אינטגרלי מהחוק. וחשוב להביא איתו בשורה, גם של תוספת ובעיקר של שוויוניות. בעיקר של שוויוניות.
עכשיו, התייחסתי לגיימינג. ואני אומרת גיימינג במשנה תוקף בסעיף הזה. מכיוון שכמות הרכיבים שאין עליהם גילוי הוא כל כך גדול, שייקחו את הכסף הזה ויסדרו אותו לפי הכוכבים. עכשיו, אמר נדב בהצגה המקורית שלו לפני מספר ימים, שמעתי אותו קשב רב, הבעתי מורת רוח רבה. הוא בא ואמר לי 'אי אפשר לקחת ממי שיש לו'. אז תסבירו לי איך עושים שוויון? אם יש מצב שבתי החולים שאינם ממשלתיים ולא הסדרי הבראה שיש בגינם כל מיני התניות ולא מצוקה שיש איתה כל מיני התניות, רק חלוקה לכאורה של מבחן תמיכה לבתי חולים ציבוריים. אז יש 200 מיליון מול 2.6 מיליון. אז מה? איזה בשורה? אם אי אפשר להעביר מצד לצד, איזה בשורה יש פה?
עכשיו, למה שכתוב. לי אין בעיה עם מנגנון ביטוח לאומי. בעיניי זה מנגנון משומן היטב, כולנו מקבלים פעמיים בשבוע את הכסף של הלידות. כך שכל עוד המשרדים יודעים להתחשבן מבחינתי זה אפילו עדיף.
הפרמטרים היה ראוי שיינתן עליהם גילוי הרבה יותר ברור וגם על משקלם. אני חושבת שהאמירות שהשאירו המון דרגות חופש, כמו שיוך של בית חולים, קופת חולים, לא יודעת מה המשקל שיינתן לזה וזה יכול להשאיר אותנו בעצם בלא כלום. ולכן אני חושבת שבמתכונת הנוכחית, ההצעה היא לא מספיק ברורה ושקופה ומביאה את הבשורה שהיינו מצפים שהיא תביא.
אילן סופר
¶
אני סמנכ"ל של בית החולים איכילוב ומנכ"ל התאגיד. קודם כל, כל היושבים פה שהם בעצם מנהלים מתעסקים עם בתי חולים או קופות חולים, בסופה של כל שנה תקציבית כל אחד בעצם, ואף אחד שלא ייתמם פה, הוא סוגר את השנה בצורה כזו או אחרת. ובעצם מתחיל שנה כאשר הוא בעצם סגר את כל הדברים. כך זה נכון גם לקופות החולים וגם לבתי החולים.
אילן סופר
¶
שמת פה הרבה דברים שהם קצת היתממות. יש לי כל מיני אמירות שלך מתפקידים קודמים שאת אומרת 180 מעלות ממה שאמרת פה היום. אז בואי רגע אחד נעשה סדר.
אילן סופר
¶
זה בסדר שאדם יושב במקום שהוא יושב והוא מייצג אותו בצורה הכי טובה שהוא מבין. אבל בואו, צריך להיות גם טיפה מערכתי ולהסתכל על הדברים גם בצורה רגולטורית.
אילן סופר
¶
עכשיו תראו, זה נכון לייצר מודל לכלל הגורמים במערכת. לבתי החולים, גם לממשלתיים, ברור שהם צריכים להיות חלק מהדבר הזה כאשר בעצם יהיה מודל כזה. אבל אני אומר לכם את האמת. אני יושב פה ואני לא כל כך מבין על מה בעצם הולכים להצביע פה. כי אני חושב שהפרמטרים של המודל הזה הם ממש לא ברורים. זה לא עבודה שנעשתה איתנו. זה לא משהו שראינו וידענו להגיב עליו. ואני חושב שזה משהו שהולך להשפיע חזק מאוד בחיים של כל אחד מאלה שיושבים פה. ולכן צריך רגע להסתכל ולראות את הפרמטרים. אני לא חושב שזה בשל. סליחה שאני אומר את זה, אבל אני לא יודע מה אתם מצביעים. אני לא חושב שזה בשל. אני לא יודע מה זה הולך לעשות. איזה כספים זה מזיז מימין משאל. האם זה לוקח מבתי החולים הממשלתיים מעביר לאחרים? מה תוספת המקורות הכוללת? איך היא מחולקת? מה הקריטריונים? שום דבר לא הוצג לנו. לא ראינו פה כלום. אני יושב בשקט, אבל הדבר הזה מקומם. הולכים להצביע על משהו שרב הנסתר על הגלוי. ברמה העקרונית הוא נכון, אבל הוא לא בשל בעת הזו להיות מוצג פה כאיזה שהוא נושא שצריך להכניס אותו לתוך החקיקה. צריך לעשות עליו עבודה ולהביא אותו בצורה יותר מבושלת ויותר מסודרת, כדי שנבין מה הוא אומר. זה משהו שהוא מאוד מהותי.
אני לא אמרתי, הייתי ארבע שנים סמנכ"ל במשרד הבריאות, סמנכ"ל לתכנון, תקצוב ותמחור. עשיתי גם את התפקיד של ערן וגם את התפקיד של חיים. ואני אומר לכם שבסופו של דבר לאזן את המערכת ולהביא אותה לחוף מבטחים זה דבר מורכב מאוד. ועכשיו כשבאים ושמים כזה מודל ואף אחד לא מבין עצם את המהות שלו ואת הדברים שהוא עושה, זה מאוד בעייתי. ואם אתם ישנים עם זה בשקט, אז מה אני אגיד? אני באמת מאוד חושש ולא ברור לי מה זה הולך לעשות. ואני חושב שזה חבל שזה נעשה בצורה הזאת.
יובל אדר
¶
תראו, סעיף 9 למעשה הוא סעיף משלים לסעיף 5. כי הרי אין צורך בסעיף 9 אם לא קיים סעיף 5. כי בא סעיף 5 ומכניס את כל בתי החולים לגרעון שלא מאפשר לאף אחד לפעול. ובא סעיף 9 ויחזיר את הכסף בצורה כזו או אחרת לבתי החולים. עכשיו, הבעיה העיקרית שאנחנו לא יודעים כמה הוא מחזיר, בסדר? בונים פה איזה שהיא מתכונת שתאפשר להחזיר כסף, אבל לא אומרים כמה מחזירים.
יובל אדר
¶
שנייה. כדי שתהיה בשורה, כדי שמה שאמרו כאן שהתקציב הזה הוא בשורה, חייב שיהיה משהו. חייב שיהיה מספר מאחורי סעיף 9 שמפצה את בתי החולים בהתאם לעלויות שלהם. אם אין את המספר הזה, אז למעשה אנחנו מדברים על איזה משהו קוסמטי, שאולי נחמד שהוא עולה פה לדיון, אבל הוא לא יביא את המזור שהמערכת צריכה. ולמעשה גם לא תהיה שום תועלת במודל שאין מאחוריו את הגיבוי הפיננסי שמתאים. ולכן אני חושב, קודם כל, כדי שאנחנו נדע אם סעיף 9 הוא סעיף רלוונטי צריך להבין מה עומד מאחורי הסעיף הזה. ואם אכן יש בו מספיק מקורות כדי לכסות את הנזק שסעיף 5 עושה. זה בבסיס.
לאחר מכן, את הפרמטרים וכן הלאה, נכון שלא צריך לקבוע אותם עכשיו. אפשר אולי בהמשך לקבוע אותם, ואולי זה נכון שמייצרים את הצינור שיאפשר בהמשך להעביר את הכסף, אנחנו לא מתנגדים לזה. אבל אנחנו כן חושבים שחייבת להיות אמירה שהכסף שיעמוד מאחורי סעיף 9 יספיק לכסות את העלויות. לפי אומדנים שלנו, ואני אומר, זה אומדנים פנימיים ואולי אין לי את התמונה המלאה שרואים האוצר והבריאות. אבל ככל שאנחנו מסתכלים על המספרים ומה יש שם, אז בשנה הבאה יש פחות כסף ממה שיש השנה. כך שהמערכת תהיה בגרעון משמעותי ביום הראשון להפעלת המודל. מה שמייתר את המודל או מוציא את כל המשמעות ממנו. וחבל, חבל מאוד שזו התמונה. אנחנו נשמח להתבדות. זאת אומרת, אני אשמח לראות שטעיתי בהערכות שלי ולראות שיש מאחורי המודל הזה מספיק מקורות. ואם כך, אולי באמת זאת תהיה בשורה. כי ללא המקורות מאחורי, הבשורה תהיה שאין בשורה. זאת אומרת, אין שום דבר מאחורי המודל הזה אם אין מאחוריו את המקורות המתאימים לכיסוי העלויות. תודה.
רות רלבג
¶
אבל ה-א'-ב' זה לחלק את מה שיש בצורה שוויונית. ה-א'-ב' זה לחלק את מה שיש. את העוני שיש לחלק בצורה שוויונית.
רות רלבג
¶
אז בוא ננציח 2.5 מיליארד שקלים במדינה, ונדבר על קריטריונים. אנחנו במשך שנים נמצאים בסיטואציה - - -
נועה פרסטר
¶
לכללית, מה הדרמה? עוד פעם. אתה כל הזמן מתאר את זה בסופרלטיבים כאלה. זה דרמטי, זה שינוי מדהים. מה השינוי?
חיים הופרט
¶
קודם כל, אני אגיד איזה שהוא משהו, כי חשוב לי. קודם כל, זה כבוד לי לשבת ושוויכוח מתנהל פה בין שני קודמיי לתפקיד, בין רות לאילן. זה היה חזון של משרד הבריאות לאורך שנים.
היו"ר עידית סילמן
¶
רגע. נועה, אנחנו ננהל דיון מכובד ומכבד. חיים יענה, גם שלי רוצה לשאול כאן כמה שאלות ואנחנו נפתח את הדיון גם. אבל בואו נעשה את זה רגע, בבקשה מכם.
מיכל וולדיגר (הציונות הדתית)
¶
אבל רגע, עידית. אמר לנו יושב ראש ועדת הכנסת שיש לנו ב-18:00, עוד 13 דקות, רביזיה.
היו"ר עידית סילמן
¶
אז יש ועדת כנסת. הוועדה הזאת ממשיכה בנתיים. בשביל זה יש ועדת כנסת, עם אנשים שממלאים את מקומם בוועדת הכנסת.
מיכל וולדיגר (הציונות הדתית)
¶
בוודאי ובוודאי שכל ועדה מתנהלת בפני עצמה. אבל יש רביזיה על נושא פה, של החוק הזה. אוקיי?
אופיר כץ (הליכוד)
¶
מיכל, זה לא ארוך שם. את הגשת את הרביזיות, את יכולה ללכת כי את צריכה להיות שם. אבל זה לא יהיה שם ארוך, זה רק הצבעה ואת חוזרת.
מיכל וולדיגר (הציונות הדתית)
¶
אני רוצה שנייה לגבי התבטאות שנאמרה פה קודם. אני רוצה להגיד משפט אחד. אני לא רוצה לפגוע באף אחד פה. אבל כן הייתי מצפה מוועדת בריאות, אוקיי? שאם מישהו משתמש במחלה סכיזופרניה כהגדרה של משהו מביש או משהו שהוא לא בסדר.
מיכל וולדיגר (הציונות הדתית)
¶
אני לא באתי אלייך. אני אומרת, באופן עקרוני אני מבקשת שפה נשגיח, דווקא בגלל שאנחנו ועדת בריאות, בואו נשים את ההגדרות של מחלות בשם כל האנשים שחולים בסכיזופרניה.
מיכל וולדיגר (הציונות הדתית)
¶
אני אומרת שאני מבקשת להקפיד על לשוננו. ביום שלישי יום בריאות הנפש הבין לאומי, המודעות, רק לבקש לשמור על כבודם של כל אלה שמתמודדים עם מחלות נפש.
היו"ר עידית סילמן
¶
חברת הכנסת מיכל וולדיגר, אין בעיה. ברור, תמיד. כל אלה שכאן הם אלה שמטפלים באותם מתמודדים בעצמם.
מיכל וולדיגר (הציונות הדתית)
¶
זה מה שביקשתי. בלי לפגוע ברות חס וחלילה, אלא לשמור על עצמנו ועלינו. תודה.
חיים הופרט
¶
אז קודם אני אתחיל במשפט. לכבוד הוא לי לשבת בנוכחות שניהם, כמי שקורא ולומד ממה שאתם עשיתם והתשתיות שאתם הנחתם למה שאני עושה עכשיו. הסעיף הזה הוא חזון של משרד הבריאות שנאבק לאורך שנים לעשות את הדבר הזה. אפשר להגיד שזה לא היה חזון שהוא שווה משהו, כמו שציינו פה. ואפשר לבוא ולהגיד שהוא מישמש, אבל זה היה רצון של משרד הבריאות לאורך שנים. גם תפיסתית, גם רעיונית. ואני שמח שקיבלנו, לפחות בסיטואציה הנוכחית, בחוק ההסדרים, ביחד עם חברינו ממשרד האוצר, להחיל את זה בחקיקה מסודרת ולא לעשות כל מיני תקצובי בדיעבד כאלה שלא עוזרים לאף אחד ממנהלי בתי החולים פה וגם נציגי קופות החולים. למנוע תכנון מסודר במערכת. לאף אחד זה לא עוזר שבסוף שנה שופכים עליהם מישהו עוד 2-3 מיליון שקלים והוא לא, לא מתוכנן. לדעת את זה מראש.
אני יודע שיש פה איזה שהוא שיח מאוד גדול על מה קורה עם הכסף, וברור שזה שיח מאוד גדול. ואין רצון שאף אחד בסופו של יום לא ישלם משכורות. זה לא השיח בכלל. אבל הסעיף הזה כפלטפורמה, כצינור מוגדר, להפסיק עם התהליכים האלו שהם לא מועילים לאף אחד. ואני מסתכל על כל האנשים שנמצאים פה. ברור לכם שזה מהלך חכם כסעיף ותשתית חקיקתית. אני חושב שכל מערכת הבריאות צריכה להיות בעד הסעיף כתשתית. אז אם נקבל את ההסכמה הזאת. שנייה, אחר כך תגידו מה שאתם זה. אני אסיים. אני אומר לחברי הכנסת, אני חושב שעל זה אם אין לנו הסכמה אנחנו בבעיה. ברור לנו שככה צריכה להיראות מערכת התקצוב לבתי החולים במדינת ישראל.
השיטה שהייתה עד עכשיו אבד עליה הקלח. ההנחה היא שבתי חולים חיים מהכנסותיהם היא לא נכונה. זה לא סוד. ובמקום לעשות תקצובי בדיעבד, סובסידיות, מבחני תמיכה, כל הנאומים הגדולים האלה שהיה לנו נוח להשתמש בהם בהבראות. בסדר? מונחים כאלה שלא עזרו לנו לנהל את מערכת הבריאות טוב יותר. בוודאות הדבר הזה צריך להיפסק והתשתית הזאת נכונה. ככל וזה מוסכם, ואני אגיד את זה בצורה ברורה, זה מוסכם. בואו נרד לדיון המשנה שהוא חשוב, לא צריכים לזלזל בו. פרמטרים, כסף, אבל כמבנה. חוק ההסדרים הוא חוק מבני, הוא שינוי מבני במערכת. תגידו שהשינוי המבני הזה הוא טוב. תגידו שהשינוי המבני הזה הוא מה שרציתם. תגידו שהשינוי המבני הזה מקצועי, תגידו שכך זה עובד בעולם. שחברי הכנסת ישמעו את זה. ואחר כך תגידו לא ברור לנו איך מחולק הכסף.
יובל אדר
¶
חיים ורועי, אני רוצה להגיד לכם את העמדה שלנו לפחות. בהינתן סעיף 5, בסדר? סעיף 9 הוא המשלים שלו. הוא פתרון נכון או בכיוון הנכון.
קריאה
¶
אני שמח שאומרים את זה מנהלי בתי החולים הגדולים. אני אשמח לשמוע את בתי החולים הקטנים בפריפריה.
יובל אדר
¶
רצית לשמוע? אז אני אומר לך. בהינתן סעיף 5, סעיף 9 הוא בכיוון הנכון. אנחנו לא מתנגדים לו. הוא יכול להיות הפתרון הנכון וזו פלטפורמה שיכולה לתקצב בצורה נכונה את המערכת. יחד עם זאת, החשש שלנו שמה שיקרה זה שזה יהיה פתרון קוסמטי ולא פתרון מהותי, בגלל שלא יהיה מאחוריו את הגיבוי הכספי המתאים. ומזה אנחנו חוששים. ולכן ביקשנו לראות מה עומד מאחורי המספר הזה. ככל שיש מאחוריו את המקורות המתאימים, תשמעו, היינו יכולים לחסוך, אני לא יודע, אולי 20 שעות דיון שהיה פה. באמת. אם היינו מתחילים את הדיון על סעיף 9 והיינו מבינים שיש מאחורי המספר הזה את הפיצוי שמשפה אותנו על העלויות שלנו, כל הדיון היה מתייתר. היה עובר הרבה יותר מהר. הוא לא היה מתייתר, אבל היה מתקדם הרבה יותר מהר. זה החשש שלנו, זו הבעיה שלנו. בסדר? זה מה שאנחנו מנסים להגיד פה על השולחן כבר מספיק זמן.
רועי בן משה
¶
אני לא אחזור על מה שנאמר. דובר רבות על סעיף 9 ועל כך שהוא מאזן את החוק ובין היתר אמור להביא להקצאה שוויונית של אותם כספי תמיכות או כל כספים שמעבירה הממשלה. כשאנחנו רואים את הקריטריונים שבהם הממשלה מציעה לחלק את הכספים אני די חושש שהסעיף הזה נועד לצלם את המצב הקיים. כאשר מכניסים רק את פעילות הערב של בתי החולים העצמאיים, כלומר את השר"פ אבל לא מכניסים את גודל התאגיד. ושוב, עיני לא צרה בבתי החולים הממשלתיים, הם עושים עבודה מצוינת ושימשיכו לעשות את העבודה. אבל אם מדברים על שוויון, שוויון צריך להיות בעין. פעילות אחר הצהריים שלי צריך למדוד כמו שמודדים את פעילות אחר הצהריים של בתי חולים אחרים. אם הממשלה מעבירה פנסיה לבתי החולים שבבעלותה, צריך להעביר את אותו נתח, כי אנחנו משלמים את זה מתוך התקציב השוטף. מכניסה הממשלה את השר"פ. חשוב שתכירו את המספרים. התרומה של השר"פ לבית חולים שערי צדק זה 20,000,00 שקלים בשנה גג. זה המספר. ההשפעה של זה על התוצאות שלנו היא זניחה.
רועי בן משה
¶
לעומת זאת, נושא כמו פנסיה תקציבית שהוא 70 מיליונים, פי 3 בגודל, לא נכנס לקריטריונים. לכן הבקשה שלנו מכם חברי הוועדה, אני מתעקש, שלתוך הקריטריונים ייכנסו קריטריונים שוויוניים. כמו פנסיה שהוזכרה פה, כמו שוויון בפעילות אחר הצהריים או להכניס תאגידים או להוציא את השר"פ כך שכל בתי החולים ימדדו על אותו משקל. לוודא שהקריטריונים הם שוויוניים. כי החשש שלנו, וכך עולה מהקריטריונים, שהמטרה של הקריטריונים הללו פשוט לצלם את המצב הקיים. תודה.
שלי לוי
¶
אני נשאלתי על ידי חברי הכנסת אם אחרי שאנחנו העלינו את השאלות שלנו לגבי ההסדר כאן קיבלנו תשובות ממשרד הבריאות והאוצר כמו שהם הבטיחו. דובר על זה שיימסר מידע לגבי מה הסכום הכולל שמשולם היום. מה נכלל בו מבחינת סוגי תמיכות. האם זה כולל את כל בתי החולים, כולל בתי החולים של כללית? האם יש תוספת ומה התוספת. האם הקריטריונים יובאו לאישור הוועדה? אני רק רוצה לעדכן את חברי הכנסת, שעל כל הדברים האלה, שכאמור ביקשנו והמשרדים התחייבו להציג את זה כאן, הם לא הועברו. זה לא מידע שיש בידינו ואנחנו לא חולקים אותו אתכם.
היו"ר עידית סילמן
¶
רועי, אתם רוצים להעיר על זה? אני רק אגיד שנייה, כי באמת, ממקום מושבי, איך שאני רואה את הדברים ולפי מה שאמרו לי גם בתי החולים באופן אישי. תראו, באמת עד היום הייתה נהוגה שיטה מסוימת של עבודה מול אותם בתי חולים. וגם משרד הבריאות, בעיקר שגם לחץ. סליחה משרד האוצר, אני מאמינה שגם אתם. אבל באמת בלחיצה מאוד משמעותית, כדי להביא איזה שהיא חלופה. חלופה למבחני התמיכה, מודל חדש, משהו שהוא באמת משמעותי טוב יותר. בתי החולים מעוניינים בזה, בתי החולים רוצים את הסעיף הזה. בתי החולים חושבים שהוא טוב ונכון. עכשיו, המודל הזה הוא עדיין לא שלם. הוא נבנה, אגב, יש ועדה שהיא ועדה שיושבת עכשיו, של משרד הבריאות, האוצר וגורמים נוספים, עם בתי החולים, שמנהלת איתם את כל הדיאלוג הזה ובודקת. בתי החולים הציבוריים, אחרי הזה שלהם.
היו"ר עידית סילמן
¶
אז שנייה רות. ונאמר לנו לפחות שגם ישבו עם כולם כדי לבנות את הדברים האלה, את הפרמטרים שחשובים להם. ויש פרמטרים שהכנסנו אותם כאן שבאמת היו חשובים, כמו תמרוץ פריפריה, כמו באמת להוריד את אותו סעיף פיטורים. היו קריטריונים ואמות מידה שאנחנו העלינו אותם כחשובים שעלו פה. וגם אותם מבחנים בצורה כאלה, או משמעותיים, שאנחנו נדבר עליהם בהמשך שייכנסו לתוך המודל הזה. שבעצם הוועדה באה ואמרה שהם חשובים.
אופיר כץ (הליכוד)
¶
היא לא קיבלה. איזה סימני שאלה ענקיים יש פה שלא קיבלנו תשובה. מהדיון הראשון ביקשנו את הנתונים ואת התקנות. איך אפשר להצביע ככה?
היו"ר עידית סילמן
¶
אני רק אומר, מכיוון שהדבר הזה לא הסתיים ברמת הבנייה שלו והתכלול שלו, אז אני באמת באתי מתוך המקום האחראי גם שלי ושאלתי, אמיתי, את בתי החולים מה אתם מעדיפים? שאנחנו נדחה את הדבר הזה ונחכה לכשיבואו התקנות במלואן, הדברים האלה? או שבנתיים יהיה לכם איזה שהוא מודל ושזה ירוץ הלאה.
היו"ר עידית סילמן
¶
לא, שנייה, אני שואלת. שאלתי, אתה יודע, לא רק על אלה, שאלתי עוד הרבה שאלות. ונאמר לי על ידי אותם בתי חולים שהמודל הזה הוא מודל חשוב. שהם מבקשים שאנחנו באמת נעביר אותו וכמה שיותר מהר. לכן אני באמת גם שאלתי, אמיתי, כמוכם, גם את משרד הבריאות וגם את משרד האוצר. ואגב, ישבתי איתם וראיתי באמת הרבה טבלאות פנימיות של ניסיון לגבש עכשיו דברים מוסכמים מולם. וגם ישבו חלק מחברי ועדת הבריאות, לדעתי כולם גם, הקבועים פה, עם האוצר ועם הבריאות על המודל הזה. וגם באמת ביקשנו להיות גורם שהוא גם מדווח לדברים האלה. ולהיות מעורבים בתוך התהליך הזה בצורה כזו או אחרת.
עכשיו באמת אני אשמח רועי וחיים שתוסיפו את שלכם.
אופיר כץ (הליכוד)
¶
אני חייב רק משפט לפני שרועי מתחיל. אני לא מכיר שמאשרים משהו בסדר גודל כזה בלי שיש את המודל, את המספרים. בשום מקום אחר החוק לא היה עובר עד שהיו מציגים לחברי הכנסת את כל מה שהולך להיות בדבר כל כך גדול ומשמעותי. נכון, הם אומרים שזה דבר טוב. אבל זה עדיין לא אומר שלא צריך לקבל את כל המידע ואיך זה הולך להיות ומה הולך להיות מחולק ואיך הולך להיות מחולק.
מיכל וולדיגר (הציונות הדתית)
¶
ואני חייבת להוסיף, אני לא יודעת אם זה דבר טוב, כי אנחנו לא יודעים מה הקריטריונים. כלומר, על פניו זה משהו נורא נחמד, אבל אנחנו לא מבינים בזה כלום. כלומר אין כלום. מה שנקרא עסקי אוויר.
אוריאל בוסו (ש"ס)
¶
בהחלט מה שעידית אומרת שכשמגיעים סוף סוף לכזה דבר זה דבר חשוב שצריך לעבור. אבל זה בדיוק הטענה. עד שאנחנו מנסים להסדיר משהו ואם נעביר אותו בצורה עקומה שמשאיר הרבה פרצות ומקבע גם כן את חוסר השוויוניות שבסוף תשאיר אותם באותה בעיה, אז זה השאלה של מבחינתם אוי לי מייצרי, אוי לי מיוצרי.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
עידית, רק שאלה קטנה. לגבי כל התוספת שגם עליה סוכם, ה-2.4 מיליארד בישיבת הממשלה דאז. ואנחנו לא יודעים בדיוק איך זה מחולק. אז אני באוגוסט שלחתי שאילתה לשר הבריאות שאני מבקש לדעת. פורסם כי הממשלה תוסיף 2.5 מיליארד ש"ח. אז היא דיבר על 2.5-2.4, לתקציב הבריאות להרחבת ספיקת מערכת הבריאות עקב משבר הקורונה. ורצינו לשאול האם סכום זה הוא תוספת של 2 מיליארד השקלים עליה סוכם בישיבת הממשלה, שעסקה בתקציב.
אז אני אקריא לכם את התשובה שלו. משרד הבריאות, אנחנו נשמח שאתם תתייחסו לתשובה הזאת. אולי בכלל יש פה מישהו מהיושבים במשרד הבריאות שגם כתב אותה. אז עונה לי שר הבריאות, ניצן הורוביץ, לשאילתה הישירה שלי ואומר: "אבקש להשיב כי התוספת של 2.5 מיליארד ש"ח לתקציב מערכת הבריאות מוקצה כתוספת נושא קורונה ונועד להרחבת ספיקת מערכת הבריאות".
אז כלומר, הוא בא פה להגיד שהוא מוסיף על זה. ואם כך, אנחנו לא רואים את זה. אז אני מבקש לדעת האם מה שהשר כתב זו תשובה ברורה, מובנת שצריך יותר, שזה תוספת על מה שאנחנו מדברים. ואם כן, תפרשו בפנינו איפה התוספת הזאת? איך אנחנו רואים אותה על פי מה שהוא כתב לי פה. וכמובן, אני מצטרף לדברים שאמרו חבריי אופיר ואוריאל ומיכל, שכשאתם מביאים דבר כזה גדול, אם אנחנו לא נדע איך אנחנו מקבלים אותו ואיך עושים אותו ואיפה התקנות לזה, אין שום סיבה שדבר כזה יעבור בלי תקנות, בלי הבנה איך בתי החולים וקופות החולים יכולים לממש את הסעיף הזה. תודה.
ערן הכהן
¶
אולי אני אתייחס לפני שאתה עונה? אני רוצה להתייחס לפני שאוצר ובריאות עונים.
אז קודם כל, לנו הציגו משהו בקווים מאוד מאוד כלליים, ואני לא רוצה לחזור פה על האמרות. אבל בעצם אנחנו לא מכירים את הפרמטרים. וכמו שקודמיי אמרו, זה אירוע גדול בשביל לא להעביר את הפרמטרים. ואנחנו לא באמת יכולים להתייחס. כן נאמרו לנו שהגג שכרגע יש לממשלתיים, ואני מאוד חשוב לי שזה ייכנס לפרוטוקול. הגג שיש כרגע לממשלתיים לא ישתנה, זאת אומרת בתוך החלוקה לממשלתיים ישתנה. אז אני לא יודע מה אומרים פה לגורמים אחרים, אבל זה משהו שצריך - - -
רות רלבג
¶
למה בעצם? למה? כי צריך לקדש כל שקל שניתן לממשלתיים? ובואו נקדש כל שקל גרעון במקום אחר. במערכת שהיא כל כך צרה אין שום הצדקה לאמירה הזאת, פעם אחר פעם, שאת התקרה הזאת לא נוגעים בה.
ערן הכהן
¶
כל הדיון פה היה בחוק קודם שנכנסנו לסעיפים שכולם הסכימו שהם נכונים, אבל אי אפשר לשנות את האיזון במערכת ב-10 מיליון שקלים, למרות שיש פה סעיף שכולם הסכימו.
ערן הכהן
¶
אבל זה אירוע גדול, אני שומע שאפשר להזיז פה מאות מיליוני שקלים משמאל לימין. לפני שנייה היינו בדיון הזה ואת בעצמך אמרת.
אוריאל בוסו (ש"ס)
¶
כל הוויכוח שלכם זה בגלל שחסר כסף. אז בסוף תריבו ביניכם, זו המטרה. שהולכת מפה לפה.
היו"ר עידית סילמן
¶
לא, היא מדברת על משהו אחר. היא מדברת על בתי החולים של כללית לעומת בתי חולים ממשלתיים שנמצאים בתוך המערכת, לעומת בתי חולים אחרים. וכל אחד מקבל מתוך הסכום הזה נתח אחר.
ערן הכהן
¶
חבר'ה, חשוב להגיד שהמערכת הזאת היא בשיווי משקל מאוד עדין של עיוותים. זה משהו שהוא מאוד קשה עכשיו להזיז משמאל לימין ולא נתחיל עכשיו להתווכח. יש שר"פ, הוא יותר פריפריאלי, הוא פחות. בשביל זה המשרד רוצה לבוא ולקבוע תקנות, כדי לעשות את הסדר הזה. אבל אי אפשר בתקנות האלה להכניס גופים לגרעונות או שעכשיו יצטרכו לפטר עובדים בבתי חולים פריפריאליים בעקבות הדבר הזה. בגלל זה אמרנו שקשה להתייחס לזה בלי שיש תקנות.
לא ברור כל כמה זמן ואיך מעדכנים את התקנות. פה אני אומר לכם, כדאי לשים על זה ודאות. לא יכולות להיות תקנות שגם הן מתעדכנות כל שנה. זאת אומרת, כל שנה צריך ב-15 בדצמבר להגיד כמה כסף נובע מהתקנות. אבל צריך להגדיר בבירור כל מה זמן ואיך מעדכנים את התקנות. כי כאמור, זה אירוע שאי אפשר לזגזג בו כל שנה. זה מאוד חשוב שזה ייכתב. יש פה כמה דברים טכניים שאפשר שנייה להציע הצעה משותפת.
אלינה ברדץ' יאלוב (ישראל ביתנו)
¶
אבל אתה אמרת שיש לך הערה קצרה, ואנחנו התחלנו להקשיב לחיים. הוא לא הספיק לענות שום דבר.
נועה פרסטר
¶
שואלים כמה כסף אתה מוסיף למערכת, חיים. הרי אנחנו לא רוצים לקחת מזיו ולהעביר לבית חולים העמק. אבל לפי מה שאתה, לפי השיח שיש כאן, השאלה היא באמת שאלה נורא פשוטה. הכי אמיתית על השולחן. כמה כסף אתה מוסיף? כי אחרת, אם אתה מתכוון לקחת את הכסף שיש ולחלק אותו אחרת, אז זה נראה באמת הזוי. כי ממי אתה תיקח? מזיו, מפוריה?
חיים הופרט
¶
אני אנסה לענות לחברי הכנסת וגם על הדברים שנאמרו פה. אני אומר לחברי הכנסת, תחושה אישית, בסדר? מידי פעם אני גם אומר תחושות אישיות. כל האנשים שיושבים בצד הזה של השולחן לומדים ולמדו את כל מה שהם יודעים מאנשים שיושבים בצד הזה של השולחן. במערכת הבריאות אתה לומד מאנשים שהיו לפניך בתפקידים ואתה לומד מהם הרבה דברים ואתה יודע. וכל הטענות של אנשים שמדברים פה זה אנשים שאני למדתי מהם את כל מה שאני יודע היום. זה אמיתי. זה אנשים שאתה מתייעץ איתם על כל מהלך שאתה עושה.
לעניין כמה דברים שאמרתם ואז אני באמת אעביר לרועי. אתם מדברים הרבה על שקיפות ואתם רוצים להבין מה קורה. אני רק רוצה להגיד לכם, מה שקורה היום אין לכם שמץ של מושג בכלל. הצעד שאנחנו שמים על השולחן מאפשר לכם לדעת מה אנחנו עושים. היום הכסף זז מימין לשמאל, בלי שום יכולת - - -
חיים הופרט
¶
רגע, רגע. אני בכוונה מנסה להראות את הצעד הנכון, בסדר? הולך להיות פה הרבה יותר שקיפות ממה שלפני. עוד שנייה אני אתייחס בפרטני. וחשוב לי להראות את המהלך הגדול. כי אמרו לי שאני מביא פה איזה מהלך פילוסופי ואני לא. אני מזמין אתכם לקרוא את החקיקה ותראו שיש כאן כן החרגות ומגבלות על גופים שונים וכל מיני מילים שנזרקו באוויר. יש פה סעיף ייעודי לתאגידי בריאות. אני כמבוטח כללית, הצריכה שלי לא נמצאת בחקיקה הזאת. זאת אומרת, יש פה הרבה החרגות. וזה חשוב שתכירו את זה כאשר אנחנו מדברים על מילים מאוד משמעותיות כמו שוויון.
אני כן חושב שיש פה בשורה אמיתית למערכת הבריאות. ברור שיש כאן את שאלת הכסף, אני לא מטאטא את זה מתחת לשולחן נועה. זה מעולם לא טוטא. לדעתי לעניין יכולת פיקוח פרלמנטרית יש פה הרבה יותר ממה שקיים היום.
נועה פרסטר
¶
אבל אם אתם - - - אז אין פיקוח פרלמנטרי וזה ממש להגיד את הדבר הזה זה ממש הטעיה של הוועדה.
חיים הופרט
¶
אני יודע מה קורה היום. אני מזמין את חברי הוועדה לשאול איך נקבע התקציב של כל אחד מבתי החולים שיושבים כאן.
אופיר כץ (הליכוד)
¶
קצת מתנשאת. אבל זה לא משנה, אני לא מתייחס לזה. יש לך תשובה לשאלות ששאלנו? אם לא, תוותר על זכות הדיבור. חבל.
מיכל וולדיגר (הציונות הדתית)
¶
די, זה לעשות צחוק מעבודה. אנחנו רוצים לעשות פיליבסטר, נראה לי הקואליציה עושה לנו פיליבסטר.
חיים הופרט
¶
לא. אני מקבל את מה שחבר הכנסת כץ אמר. אני מתנצל אם נאמרה אמירה כלפי חברי הכנסת, אני מאוד מכבד את הכנסת. אני מוותר על זכות הדיבור. מעביר את זכות הדיבור לחברי ממשרד האוצר.
רועי רייכר
¶
קודך כל אני רוצה להתחיל בלהתייחס לגבי מה שנאמר פה לגבי הקשר בין סעיף 5 לסעיף 9. אין שום קשר בין סעיף 5 לסעיף 9 ואני אתן כמה דוגמאות כדי להמחיש את הדבר הזה. יושב פה אילן סופר, סמנכ"ל הכספים באיכילוב. 20%, סעיף 5, מההכנסות של בית החולים איכילוב זה 650,000,000 שקלים, שהסובסידיה שלו עומדת על רבע מזה ואפילו פחות. אם היינו מבטלים את סעיף 5 מה שהיה קורה זה שבתי חולים חזקים, שאני מאוד מאוד מכבד, והוא יודע את זה, כי הוא נמצא פה לפניי, היו מקבלים 500,000,000 מעבר למה שהם צריכים היום. ולעומת זאת, זיו למשל או פוריה, היו מקבלים רבע או חמישית ממה שהם מקבלים היום. ולכן קודם כל חשוב לי להסביר. כנראה כשאתה יושב בבית חולים אחד אתה לא רואה את הרוחב ואת כל המערכת. ומאוד יכול להיות שלבית חולים מסוים גדול וחזק זה מאוד נוח לנסות לקשור בין שני הסעיפים האלה. אבל הקשר ביניהם פשוט לא קיים. זו נקודה ראשונה.
הנקודה השנייה, חשוב לי להסביר מה הסעיף לא עושה. הסעיף לא מיישר את כל העיוותים הקיימים היום. זה הוא לא עושה. הוא לא מייצר עולם חדש, נפלא, שבו מחר כולנו חיים באיזה שהיא תודעה שכולם מקבלים סכום שווה לכולם, בלי קשר לשאלה מה תמהיל הפעילות שלהם ואיפה הם נמצאים ומה הבעלות שלהם וכו'.
אבל חשוב באותה נשימה גם להגיד מה הוא כן עושה. והנקודה הראשונה שהוא עושה זה מייצר קריטריונים שקופים. אגב, הוועדה שאלה פה מספר פעמים מה הקריטריונים? מה הפרמטרים? ישבנו והכנסנו לתוך החקיקה הראשית, נטען פה שאין חקיקות כאלה, סעיפי הסמכה יש לרוב, בהרבה חקיקות במדינת ישראל. והסעיף הסמכה הזה גם מפרט, לבקשת הוועדה ודרישת חברי הכנסת, מה הקריטריונים שעל בסיסם יחולק הכסף של המודל. ישב פה מנכ"ל משרד הבריאות היום בבוקר. והסביר גם מה הסכומים שיוגבו לתוך המודל. האם זה כל הסכומים? יש גם משמעות לזה שחלק מבתי החולים, נכון, יש בתי חולים שמקבלים תנאים שונים מאשר אחרים. לא בגלל שמעדיפים אותם, פשוט התנאים הכלכליים שלהם לא דומים. בית חולים ממשלתי לא יכול להוסיף תקנים איך שבא לו, כי הוא מוגבל בנציבות שירות המדינה. ואני בטוח שאף בית חולים עצמאי לא היה רוצה להצטרף לתוך החגיגה הזאת שקוראים לה מגבלת התקנים וכל פעם לבוא למשרד האוצר ומשרדי הבריאות כדי לקבל תקן. אבל זו המשמעות של להיות בית חולים ממשלתי. ויש גם משמעות להיות בית חולים עצמאי ולהיות גוף עצמאי, של עמותה, שלא עושה דין וחשבון הרבה פעמים למה שהמדינה רוצה. והיא יכולה להפעיל שר"פ, שבתי החולים במרכז היו מוכנים לשלם עכשיו - - -
רועי רייכר
¶
אני רק אסיים לדבר ואז תוכל להתייחס. תודה רבה, אני אסיים לדבר, תודה. נמשיך.
יושבים פה מנהלי בתי חולים גדולים, שהיו מוכנים לשלם גם 100,000,000 שקלים בשביל להיות מסוגלים להפעיל שר"פ. אתם מוזמנים לשאול אותם את זה. ויש בתי חולים שלא יכולים להפעיל שר"פ. ויש בתי חולים אחרים, שהם עצמאיים, ובבעלות פרטית כזו או אחרת והם כן יכולים.
הסברנו מה הוא לא עושה. הוא מייצר קריטריונים שקופים, הוא מייצר ודאות מראש, זו הנקודה השנייה שהוא עושה. בתחילת שנה ידעו כל בתי החולים מה הפרמטרים שלהם. ידעו מראש לפי מה חילקו להם, לפי מה קבעו. לא מי שהגיע למשרד האוצר וכיתת רגליו, כמו שטענו פה כל מיני מנהלי בתי חולים. הדבר הזה לא יצטרך להיות. והנקודה השלישית, הוא מייצר תזרים. יש פה בתי חולים מסוימים, שמצב חשבון הבנק ונזילות המזומנים שלהם מאוד מאוד משפיעה על החובות שלהם לספקים, על ההנחות שהם יכולים לקבל. על האמון שהבנקים נותנים להם. המנגנון דרך ביטוח לאומי יבטיח תזרים ודאי ומראש. כל חודש למשך כל השנה שבה לפי התקנות פועלות.
ולכן, אני עוד פעם רגע מסכם ואומר. הסעיף הזה במהותו הוא סעיף הסמכה. הוא מאפשר לשרים לשנות את הדרך שבה התנהל תקצוב בתי החולים ומערכת האשפוז עד היום. הוא לא מביא לתוצאה מושלמת. ואני מבין את הצורך של כולנו להגיע לשם, אבל הוא כן מקדם אותנו בשלושה וקטורים מאוד מאוד משמעותיים לכל מערכת האשפוז. ולכן אנחנו מבקשים מהוועדה לקבל את הנוסח של הסעיף כפי שבוצע היום, לאחר התיקונים שכבר נעשו בו. לאפשר לנו כמשרדי הבריאות והאוצר לתת למנהלים לנהל בצורה אחראית. וכן, זה צעד אחד. ומאוד יכול להיות שבהמשך, כמו שאמרה יושבת ראש הוועדה, יגיעו צעדים נוספים כדי עוד יותר לשפר את המצב. כרגע אנחנו עוסקים בצעד אחד גדול, אבל ראשון.
היו"ר עידית סילמן
¶
אז אני רק רוצה להגיד שהצעד אחד גדול וראשון אנחנו מברכים עליו ואני רואה שהוא טוב. ואנחנו גם נעקוב אחרי כל שאר הצעדים וכל היום נקיים ועדות בנושא הזה. אבל כמה הערות. דבר ראשון זה באמת תמרוץ הפריפריה שהכנסתם, אז יפה, הורדתם את הסעיף של הפיטורים, יפה.
נועה בן שבת
¶
הם לא הורידו. הם השאירו סעיף של השעיה. בנוסח של האוצר יש סעיף שמדבר על השעיה של מנהל בית חולים.
היו"ר עידית סילמן
¶
אני גם מצטערת, זה יצא כבר ב-N12 בצ'ט הכתבים שכתוב השעיה. אז גם לא יכול, אי אפשר. אני מצטערת.
אופיר כץ (הליכוד)
¶
יש פה דברים שהבטיחו לנו מהדיון הראשון. לא אמרו שאולי. רועי, אמרתם שתביאו לנו את הדברים האלה.
אופיר כץ (הליכוד)
¶
את מה? איפה התקנות, איפה הקריטריונים? איפה המספר? 2.4 עם תוספת, בלי תוספות? זה מה שתביאו.
מיכל וולדיגר (הציונות הדתית)
¶
סך הסובסידיות, סך הזה. רועי, אני לא מדברת על בית חולים. אל תחשוף לי נתונים של בית חולים. אבל סך הסובסידיות אני יכולה לקבל?
מיכל וולדיגר (הציונות הדתית)
¶
לא, אני רוצה לדעת רכיבים. כמה סך הסובסידיות. האם קופת חולים כללית כן בפנים, לא בפנים. אני רוצה לדעת איזה סכום נכנס פנימה לתוך המעגל.
רועי רייכר
¶
הסברנו. שאלת איזה סכום. על זה ענינו, אי אפשר להגיד שלא ענינו אם יש מנכ"ל משרד הבריאות ואמר מספר של סכום.
היו"ר עידית סילמן
¶
אני רק אגיד לפני הכל, אני לתומי, באמת, חשבתי שאנחנו מדברים מינימום על 2.5. אני חשבתי שבאמת, שיבואו להציג. כי אני מהסתכלות אחורה גם אמרתי עלייה הגיונית זה להגיע ל-2.5.
היו"ר עידית סילמן
¶
שנייה, לא. יש כאן כסף חדש. אבל אני מסתכלת לא על 2.4. אני חשבתי מינימום שיגיע ל-2.45 או 2.5 הרבה יותר. אבל בסדר, בוא תתקדם רועי, תגיד מה אתה.
יובל אדר
¶
עידית, אני חייב להבהיר נקודה. תראו, כשמתכננים תקציב שנתי צריך להבין את התהליך. תקציב שנתי אי אפשר להגיש בחברה עסקית, אצלנו אפילו. אי אפשר להגיש תקציב בתחילת שנה שהוא גרעוני. איזה מן תכנית זאת להיות בגרעון? מי יכול להגיש תכנית פיננסית להיות בגרעון ביום הראשון של השנה? זה פשוט לא הגיוני. עכשיו, אם זה לא המצב, תשימו את המספרים, נראה אם אנחנו לא בגרעון. מה שאנחנו כן יודעים, אנחנו יודעים לפי מיטב ההערכות של כל החברים שלי שיושבים פה, שביום הראשון של החוק התכנון הוא להיות בגרעון. זה דבר שלא עושים. אין דבר כזה. מה, אני יכול לבוא לדירקטוריון להגיד לו 'תשמע, התקציב לשנה הבאה מתוכנן להיות גרעוני'?
יובל אדר
¶
אני יכול להגיד לגבי שבעת בתי החולים הציבוריים, שאנחנו יודעים את המספרים. שאר המערכות אני לא מכיר. אני יודע כמה חסר לשבעת בתי החולים הציבוריים, בהשוואה לניירות עבודה שלנו. ואני מקווה שאני טועה ויש את הכסף הזה. אבל לפי מה שאנחנו יודעים אין אותו. וחסר כ-800 מיליון שקלים.
יובל אדר
¶
לא wishful thinking, מחיר עלות. עלות יצור. זה היסטורי. תראי, עלות הייצור היא היסטורית. כל מי שיושב פה מסביב לשולחן יודע כמה עולה להפעיל את המערכת בשנת 2021. אנחנו יודעים כמה בשנת 2021 יעלה. קחו את המספר הזה, תקדמו אותו לשנת 2022. אתם תראו שביחס לעלות הייצור, המקורות שעומדים, חסרים לשבעת בתי החולים - - -
היו"ר עידית סילמן
¶
רגע, שנייה, שנייה. אני רוצה לדעת. עד היום גם כל המקורות אף פעם לא כוסו על ידי האוצר. זאת אומרת, זה לא שהיה מצב שתמיד כל הגרעונות של כל בתי החולים האלה מראש כוסו כולם.
יובל אדר
¶
רגע. קודם כל נבין מה זה גרעון. גרעון הלוואה. הלוואה צריך להחזיר. כדי שאני אוכל לממן גרעון יש כמה דרכים: אחת, אני לוקח הלוואה מהמטופלים בעתיד. זאת אומרת, אני אצטרך להקטין את שירותי הבריאות בעתיד. הרי צריך להחזיר הלוואה איכשהו. אפשרות שנייה היא לשחוק את בית החולים. מה זאת אומרת? משכורות הרי חייבים לשלם. ותרופות, היום אנחנו משלמים מראש. מה אתה לא עושה? אתה לא מתחזק את בית החולים, אתה לא עושה את הפעולות הבסיסיות כדי לשמור על ערך בית החולים. למעשה אתה אוכל את בית החולים פנימה.
עכשיו, זה נכון שהאוצר לא כיסה. אבל תראי מה קורה. קחי את הדסה, שהדסה בשנת 2014 הייתה בהקפאת הליכים. הגרעון הצבור של הדסה היה 1.4 מיליארד שקלים. בסדר? בסוף זה מתפוצץ. למה לפוצץ את זה? למה להגיע למצב שזה מתפוצץ? לא חרם? למה להגיע למצב שבו מערכת הבריאות מגיעה לפשיטת רגל בתהליך כזה? הרי איפה שהוא המחסור הוא צץ, הוא לא נעלם. בסדר? זה גרעון אמיתי. ולכן אם אנחנו כל שנה מסיימים בגרעון, בסופו של דבר אי אפשר להפעיל את המערכת.
עכשיו תראו, בשנים הקודמות היה אפשר להביא תרומות לפעילות שוטפת. זה אולי בעבר היו תורמים שתרמו למדינת ישראל באופן כללי ולנשות הדסה אמרו קחו כסף, תפעילו. היום התרומות הן אחרות. אין תרומות שאפשר לקחת אותם מתורמים ולשלם איתם משכורות או לקנות תרופות. תורמים מוכנים לתרום לדברים אחרים לגמרי. ואני חושב גם שזה לא סביר שמדינת ישראל, את שירותי הבריאות שהיא צריכה לתת לאזרחים שלה, תממן מתרומות. זה לא הגיוני.
אז אנחנו כאן צריכים לדעת, עכשיו אני מדבר כאיש מקצוע. כאיש מקצוע, כשמגישים תקציב, התקציב צריך להיות מאוזן לשנה הבאה. הוא לא יכול להיות גרעוני ביום הראשון. גרעון יכול להיות תוצאה בסוף שנה. עודף או גרעון, בשאיפה עודף. אבל אם התכנון התקציבי הוא נכון אנחנו צריכים לסיים את השנה באיזון או בעודף. ומקווים שלא בגרעון. אבל ביום הראשון אי אפשר להתחיל את התקציב בגרעון.
היו"ר עידית סילמן
¶
אז אני רוצה, אחד, שגם אנחנו נשב על אותם אקסלים מפורטים בהמשך. ואני רוצה להבטיח גם שהסכום הזה לא עולה, אלא יורד. אני חושבת ש-2.4, לטעמי, לאור כל מה שאני מכירה מאחורי הקלעים, זה עדיין לא מספק.
היו"ר עידית סילמן
¶
נועה, הכל בסדר. יש אפשרות גם להחליט שהכל לא מתאים עכשיו. בואו, אני ישבתי איתם ביחד. הם מסבירים לנו שעדיין עוד לא הגיע המודל במלואו שכולל את כל התזרימים של כל בתי החולים וכל המודל השלם של כל הקריטריונים הקטנים שהולכים להיות בתוך הדבר הזה. שהם אמות מידה נוספות לאמות המידה שהוצגו כאן, שהם אמות המידה הגדולות.
אני רוצה שנייה לעצור את הדיון. לקיים בבקשה התייעצות גם עם הכספים, גם עם האוצר. דקה בבקשה.
(הישיבה נפסקה בשעה 18:48 ונתחדשה בשעה 19:00.)
היו"ר עידית סילמן
¶
אנחנו מחדשים את הדיון. תקראו לכולם שייכנסו, כדי שבאמת נתקתק את הדברים ואני אגיד לכם.
תראו, אנחנו ניסינו לבוא לקראת כולם. אני גם בתור מחוקקת מבינה ומצליחה להבין את עצם העובדה שיש הרבה דברים שעוברים. ואני אגיד לכם את האמת, הרבה דברים שעוברים בצווים ובתקנות אצל השרים. הרבה דברים. חוק פיקוח המחירים על הלחם המלא, הלבן, הבריא שאין. הביצים, מוצרי חלב. זה עובר בתקנות. הנה, הוציאו 21 יום להראות לציבור. אבל גם שר האוצר, שר הבריאות חתומים. גם עכשיו, מתמחים, שרת הכלכלה ושר הבריאות. יש הרבה דברים שבסוף מונחים לפתחם של השרים ושרים משותפים, כדי לוודא בעצם את הרצון שהוא מיושם. בטח דברים שהם תקציביים ובטח דברים שהם באמת נראים באופן הזה, שנוגעים לתוך מערכת הבריאות.
עכשיו, התקנות האלה בעצם, מה שאנחנו מדברים עליו, כל המודל הזה, זה מודל תקציבי נכון חדש. זה מודל תקציבי שאני מזכירה לכם, נכון הוא אולי לא מושלם כרגע והוא עדיין לא מושלם. אבל זה משהו שרצו שנים בתוך המערכת, בסדר? וזה משהו שלא היה קיים. אנחנו עשינו על זה אין ספור התייעצויות וגם דיברנו בנושא הזה. אני גם קיבלתי מכם, כולכם, בתי החולים, שבאמת הסעיף הזה זה סעיף שלא יכול לרדת מסדר היום וצריך להישאר פה על סדר היום. וזה נכון שצריך לעשות לו אדפטציות וצריך לראות מה הוא כולל ומה הוא מביא.
שני דברים שאני רוצה לומר
¶
אחד, שכל התקנות האלה שיהיו, הן גם יוצגו לוועדת הבריאות של הכנסת לפני כן. הדברים שהולכים להיות לפני הצגת התקנות. תבואו, תאמרו, נדון. אתם מקבלים פה במה. יש לכם במה שהיא מתכנסת כמה שעות וכמה ימים שרק תרצו לדון על כל דבר ולומר את עמדתכם, את דעתכם ולנסות לשכנע. ואני פה נמצאת בשבילכם. הוכחתי לכם כבר את העובדה הזאת.
היו"ר עידית סילמן
¶
לא לאישור. כי אני אגיד לך למה. ברגע שאתה כותב על סעיף לאישור, זה אומר שכל דבר שישונה שם, לא משנה לאיזה בית חולים כזה או אחר, כל דבר יצטרך לבוא לאישור ועדה.
היו"ר עידית סילמן
¶
כן. אבל גם תקנות וגם מנגנונים. מה זה ראשונות? ואם יהיה תוספות? אז אני לא רוצה להיכנס פה למקום שבאמת יכניס אותי. לכן אני אומרת, אני רוצה לבוא ולראות את הדברים. אני רוצה שהם יוצגו וידווחו לוועדת הבריאות. הוועדה תיתן להם לפני ההצגה שלהם ולפני העברה של התקנות האלה, ייתן להם במה פה. נוכל להעיר כולנו את ההערות שלנו.
אופיר כץ (הליכוד)
¶
מה? זה היוועצות, אין להם חובה. יכולים לקבל את ההערות ויכולים שלא. אישור הוועדה לא תהיה להם ברירה ויתחשבו בעמדות שלנו.
היו"ר עידית סילמן
¶
אז אופיר, אתה יכול כמוני לשאול את בתי החולים מה הם מעדיפים? שזה לא יהיה או שזה יהיה באופן שבו זה באמת ייתן גם את המקום - - -
אופיר כץ (הליכוד)
¶
לא. אני רוצה לתת למנהלי בתי החולים את השירות הכי טוב כחבר כנסת. ואת זה אני צריך לעשות באישור ועדת הבריאות.
היו"ר עידית סילמן
¶
גם אני. אני רק אומרת, שאם אני נתתי לאישור הוועדה, זה לאישור הוועדה באופן תמידי, של כל מה שעובר אי פעם לבית חולים ציבורי כזה או אחר או ממשלתי כזה או אחר. וזה בעיה. אז לכן אני ביקשתי שהדברים האלה יבואו ויוצגו לפני כן. ולוועדה יש המון כוח והמון מנופים על הדבר הזה. לבוא ולהגיד 'סליחה, לא נראה לנו', או 'סליחה, הדברים צריכים להיעשות אחרת'. ואנחנו נבוא ונפקח פה על הדברים.
היו"ר עידית סילמן
¶
זה כמו שתכנית המיטות מגיעה לכאן. ותהיה כאן בקרה של מהלך של כל שנה. כל שנה זה יצטרך לבוא ולהיות מוצג פה לוועדה משך שנה אחר שנה. עכשיו, את אומרת לא, אז תלכי עם מנהל בית החולים שלך, שכותב לי שכן. ותדונו ותחזרו. ותגידו באמת אם זה טוב או לא טוב. את יודעת, זה מה שאני מקבלת ממנהלי בתי החולים שלכם עכשיו ובקשות שלהם.
אופיר כץ (הליכוד)
¶
זה לא שווה עמדה שלנו. אבל אנחנו רואים שהעמדה שלנו לא שווה בכלל. היא לא מוסיפה שום דבר העמדה שלנו. מה היא מוסיפה. ועכשיו אתם ממשיכים לתת לאוצר לקבוע ולקבוע ולא עושים שום שינוי.
היו"ר עידית סילמן
¶
רגע, אופיר. יש אפשרות לבוא ולהגיד, רגע מיכל. מיכל, יש הרבה דברים שהם לא באישורי ועדות. שהם מנגנונים של שרים. שהם לא באישורי ועדות. בסדר? לכן הדברים יוצגו כאן, יידונו כאן. הדברים יוצגו גם מידי שנה בתוך הוועדה הזאת. אחת לשנה אנחנו נקבע את התאריך ואת המנגנון. כי בסוף הסעיף הזה מדבר על מנגנון ויצירת תשתית של העברת הכספים לתוך בתי החולים בצורה שהיא יותר טובה מפעמים קודמות.
עכשיו בתי החולים יבואו ויגידו כולם שהם מעדיפים שזה לא יקרה ומעדיפים שלא יהיה להם סעיף כזה, אז בואו נשמע אותם. אני התייעצתי עם בתי החולים עכשיו בחוץ, עם כולם. ושאלתי אותם מה הם היו מעדיפים והאם הם היו מעדיפים שלא יהיה מנגנון כזה של העברה.
אופיר כץ (הליכוד)
¶
לא, אולי תשאלי אותם אם הם היו מעדיפים שזה יהיה באישור ועדת הבריאות ונראה מה הם יגידו.
היו"ר עידית סילמן
¶
ולכן, יש כאן מנגנון שהגיע, תקציבית. תכף האוצר יציג אותו את למה עם אישור או בלי אישור. ומה קורה כאן בתקנון שמיוצג על ידי שרים. ויהיה אפשר להחליט. הסכום אני אומרת, הוא יאוגם ואפשר יהיה להבטיח.
היו"ר עידית סילמן
¶
לא, אני שואלת אם זה משהו שחשוב לכם. אם זה משהו שחשוב לבתי החולים, הסעיף הזה, אמיתי.
נועה פרסטר
¶
הוא מתווכח איתי על מה השאלה. האם השאלה האם מנהלי בתי החולים רוצים את סעיף 9 עכשיו בחוק.
אופיר כץ (הליכוד)
¶
אני לא אומר על הסעיף, הסעיף הוא בסדר, הסעיף הוא חשוב. אני לא מדבר על הסעיף. אני מדבר עכשיו האם להביא אותם באישור הוועדה או לדיווח הוועדה. על זה אני מדבר, זה הכל. לא על כל סעיף 9.
היו"ר עידית סילמן
¶
לא, זה יוצג כאן והוועדה תוכל להביע את עמדתה כמו שוועדה יכולה להביע עמדה על כל דבר.
היו"ר עידית סילמן
¶
בסדר גמור. אבל עוד פעם, יש כאן הרבה דברים שיגיעו לאישור בשלבים. ולכן אנחנו באמת מביאים את זה כאן גם לפתחם של מנהלי בתי החולים ושואלים אותם.
היו"ר עידית סילמן
¶
סליחה, יש כאן חצי, כמעט כל הקאפ הוא באישור הוועדה, אז על מה אתה מדבר? אופיר, בוא.
אופיר כץ (הליכוד)
¶
עידית, עשית צעד ענק עם הוועדה הזאת, אבל במקום לחזק אותה את מחלישה אותה. ההיפך, תחזקי את הוועדה שלך.
מיכל וולדיגר (הציונות הדתית)
¶
רגע, אני רוצה לומר עוד משהו. עידית, אני מבינה שמה שאנחנו מדברים על התקנות, תקנות, זה בעצם החלוקה של הכסף. אני עוד נמצאת, סליחה, בבעיה של כמה כסף? כלומר, עוד לא קיבלתי פתרון לזה. כי בזה יצאת, בנקודה הזאת יצאת, כשדיברנו מה הסכום. מה יש בפנים? כלומר, אני לא מדברת כרגע אפילו, למרות שרציתי נתונים של כספים, מה הסכום, זה לא נתתם לי. אבל לפחות אני אדע מה מורכב בפנים. אתם כבר מדברים איתי איך להוציא את הכסף, באיזה חלוקה. אני עוד בשלב הראשוני מה נכנס לתוך הדבר הזה, שאותו מחלקים. האם זה אותם 2.4 האם יש בפנים תוספת או אין בפנים תוספת? עוד לא קיבלנו תשובות לזה, אז אני לא יודעת איך ברחתם כבר לחלוקה.
היו"ר עידית סילמן
¶
המנגנון מדבר על צינור להעברת תקציבים. הוא עדיין לא מדבר על הפירוט שלו, כי הפירוט שלו עדיין לא נקבע על ידי כל המנגנונים. עדיין לא הובא. עדיין לא נבנה עד הסוף. יש כאן צינור. ברגע שיהיה, אנחנו נעשה כאן דיון גדול בתוך הוועדה ויציגו אותו.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
עידית, אני חושב שהגענו באמת לשעה הזאת שעם כל המחלוקות שיש פה בחדר והיו בחדר ועוד יהיו בחדר הזה, סעיף 9 הוא סעיף חשוב. ואם אנחנו נביא את התקנות שהם לא יהיו בהסכמה. את יודעת, זה שאמרת שיהיו פה הרבה דברים זה נכון וזה טוב וזה חשוב, וזה צריך ככה להיות. אבל אנחנו יודעים שאם זה לא יגיע בהסכמה ואני לא חושב שמנהלי בתי החולים מסכימים שזה לא יהיה בהסכמה. אני לא חושב שיש דבר כזה. כי אם זה לא יהיה בהסכמה, לא יכול להיות ששר האוצר יקבע מה שהוא רוצה ולהביא לנו את זה כחותמת גומי לוועדה פה. אני אומר לך, אסור שזה יהיה גם במחיר, אני בהסתכלות שלי, גם במחיר שהסעיף הזה לא יהיה מאשר זה יהיה.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
כי אם אני עושה את זה לא בהסכמה, זה בעצם לבוא ולצחוק עליהם. שלא יהיו קריטריונים ושלא יעבדו עליהם בעיניים. אנחנו יודעים מה זה כשזה רק באיזה שהוא דיווח, הדיווח לא מגיע בזמן. ואף אחד לא אוכף את זה.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
הם יוציאו, אני יודע. מה את אומרת לי לא? את רוצה לראות? תסתכלי כמה שנים אחורה מובטח בדיווח ולא קורה כלום.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אני אומר לך, זה חייב להיות לא בדיווח, בהסכמה. רק ככה יהיה פתרון ומנהלי בתי החולים יוכלו לישון בשקט.
רועי רייכר
¶
אני אתייחס. אני עוד פעם חוזר למה שאמרנו ואנחנו דנים בסעיף זה כבר דיון רביעי, בגלל שהוא כל כך חשוב. היום המצב הוא שתקצוב גופים במערכת הבריאות, אגב, לא רק במערכת הבריאות, גם במשרד התחבורה מי שמסכם על איזה כביש בונים זה שרת התחבורה ושר האוצר.
רועי רייכר
¶
אני רגע אסיים, ברשותך. גם במשרד הבריאות, מי שקובע כמה כסף וכמה תקציב וכמה תקנים ילכו לבית חולים א' וכמה לבית חולים ב' זה שרי הבריאות והאוצר, כל עוד יש מקורות. ומה שהסעיף הזה עושה הוא מאציל מסמכותו של משרד האוצר ושל שר האוצר. ודברים שהיום הוא עושה לבד, בלי צורך באישור של אף אחד, כי זו סמכותו.
אלינה ברדץ' יאלוב (ישראל ביתנו)
¶
אז אנחנו נשאיר את זה כמו שזה היה. ששר האוצר, לבד, יעשה מה שהוא רוצה.
היו"ר עידית סילמן
¶
רגע, אני רוצה להסביר לך משהו. יש דברים שהם לא בסמכות ועדה לבוא ולראות הסכמים פנימיים של כל בתי חולים, עם כל האנשים. כי כשאתה מתקצב בית חולים ואתה בא ונותן אתה צריך לפתוח פה ספרים ושל כולם. כדי שחבר כנסת יוכל להחליט אם באמת מגיע לו 100 או מגיע לו 200 או מה רוצים לתת לו.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
קודם כל, אני לא בטוח שזה לא בסמכות. אני לא בטוח. זה כסף מתוקצב מהמדינה, יש פה שקיפות. גם בתי חולים יחתמו על השקיפות הזאת.
היו"ר עידית סילמן
¶
אני לא אומרת, וזה דיון פומבי מול כולם. לכן יש כאן איזה שהיא אמירה שהיא אמירה מסוימת. ואנחנו ישבנו גם מול בתי החולים וישבתי איתם עכשיו שעה בחוץ. כדי לוודא את זה, מה הרצון שלהם גם בתוך הפתיחה הזאת ומה הרצון של השרים. זה נעשה כרגע בתיאום. אנחנו לא באים ואומרים את זה כשזה לא בתיאום. אם זה לא היה רצון שלהם.
אלינה ברדץ' יאלוב (ישראל ביתנו)
¶
אופיר, אתה מעדיף שכל חודש הם יבואו שוב פעם? אבל אלה הן שתי האופציות, אין אופציה אחרת.
אופיר כץ (הליכוד)
¶
אני לא מבין אותך, את חברת כנסת. אנחנו מבקשים לחזק את חברי הכנסת. נראה לי שאת צריכה לשבת בצד ההוא בכלל.
היו"ר עידית סילמן
¶
אני רוצה לתת לרועי לסיים. תנו לסיים. תהיו בנחת. אנחנו עושים כאן דיון, אנחנו משתדלים לבוא לקראת. אנחנו דיברנו, אני אומרת לכם, אנחנו לא עושים את זה רק מהיום. ואני אמרתי לכם שהדברים יבואו ויוצגו. תכף הוא יגיד איך הם יוצגו. הוועדה הזאת תפקח אחת לשנה על הדבר הזה. היא תבוא ותדון בזה אחת לשנה בכל הסעיפים האלה.
רועי רייכר
¶
אני רוצה לומר לחברי הכנסת. יש לי דוגמה לשני סוגים שונים של תקנות. תקנות מסוג אחד, שדורשות את אישור הוועדה. תקנות מאוד חשובות למערכת הבריאות, קוראים להם קפיטציה. מה שקרה, מה שהדבר הזה הוביל ומה שהוא הביא זה זה שמשנת 2011, אתם מוזמנים לשאול את קופות החולים ועד היום, התקנות האלה לא הובאו.
אופיר כץ (הליכוד)
¶
זאת הסיבה? אז יש לי רעיון, בואו נבטל את ועדות הכנסת, כי לטענתך הן מעכבות פה את כל מה שאתם האדונים רוצים לעשות, אנחנו מפריעים לכם. בואו נבטל את ועדות הכנסת.
רועי רייכר
¶
אוקיי, אז אני רגע אסיים. התקנות האלו והסטגנציה בהן וכל עוד שרי הבריאות והאוצר לא יכולים להגיע למצב שבו יש להם גמישות בדברים הכי חשובים במערכת. זה לא ששר האוצר מחליט לבד. זה שרי הבריאות והאוצר, הם אלו שאמונים על תקצוב המערכת הזאת. הם אלו שאמונים על זה. וכדי שהדבר הזה לא יהיה בסטגנציה וכדי שהדבר הזה יוכל להחיל שינויים והתאמות וכדי שהדבר הזה יבוא ויהיה אפקטיבי במציאות, הדבר הזה הוא נדרש בתצורה הנוכחית.
אני אגיד עוד שני דברים ברשותכם. הנקודה השנייה שחשוב לי להגיד, אולי שווה יושבת הראש, שנשמע רגע בתי חולים שהם נמצאים בסיטואציה שהיא פחות מייטבית עבורם. והיום אין להם, לבתי החולים הממשלתיים, שאני מאוד מאוד מעריך. היום יש ציר שבו המדינה יכולה לתקצב אותם באופן ישיר. ומי שאין לו ולא נהנה מהציר הזה, זה בתי חולים עצמאיים. עשינו עכשיו ביחד עם יושבת הראש שיחה גם עם מנהל בית החולים הדסה, מנכ"ל בית החולים. גם עם מנכ"ל בית החולים שערי צדק. גם עם מנכ"לית קופת חולים הכללית, שאחראית על שמונה בתי חולים כלליים.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אל תתנהגו איתם בצורה כזאת. אל תתפסו אותם ביום שאתם רוצים לאשר את החוק הזה ולהגיד להם 'חבר'ה, אנחנו רוצים לאשר אותו. או שיהיה לכם או שאתם תקבלו את זה ככתובו וכלשונו". זה בריונות. זה לא לעשות דבר כזה למנהלי בתי החולים שהנשמות שלנו בידיים שלהם. מספיק להתעלל בהם.
היו"ר עידית סילמן
¶
אנחנו מנסים לבוא ולתקן ואנחנו עשינו כאן ועדה כדי שתבוא ותתקן את זה. אל תבוא ותגיד לי מה לא היה כאן כל השנים.
היו"ר עידית סילמן
¶
לא ינון, אל תבוא ותגיד לי אתם עושים למנהלים. בוא, אני עושה להם הרבה יותר ממה שאתם עשיתם.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
בזמן הזה, מה שאתם עושים למנהלים בזמן הזה, הם יכולים לקבל התקף לב מה שלא קיבלו 12 שנה.
רועי רייכר
¶
אני רק ברשותך, אמשיך ואסיים במשפט אחרון. אמרתי בתחילת הדיון בוועדה ואני אחזור על זה גם עכשיו. הקאפ בכלל לא וגם הסעיף הזה, הוא לא מושלם. השאלה שאנחנו צריכים לשאול את עצמנו, וזו גם השאלה ששאלנו את מנהלי בתי החולים. השאלה היא כן, זאת השאלה. האם המצב הנוכחי בתצורה הנוכחית שלו משפרת את המצב? כן או לא? והתשובה שקיבלנו מכולם, מכל מנהלי בתי החולים העצמאיים, וגם של קופת חולים הכללית הייתה התשובה כן.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
רועי, אם הם אומרים לך, אני שואל אותך שאלה עכשיו. אתה אמרת שאתה בהידברות איתם, בסדר? בוא נעשה משהו כזה: בוא נשאל אותם שאלה כאן, בדיון הזה. מי שבזום, בזום, מי שפה יגיד. האם אתם רוצים שזה יהיה בהסכמה של אישור ועדת הבריאות או שאתם מעדיפים שזה לא יהיה באישור ועדה.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
השאלה שלך אומרת תגידו מה שהייתם עד עכשיו, אתם לא מעדיפים שזה יהיה עכשיו או שאתם מעדיפים שנמשוך את זה? בוודאי שהם יגידו לך.
אלינה ברדץ' יאלוב (ישראל ביתנו)
¶
המצב הוא לא אידיאלי, וכולנו יודעים שהמצב הוא לא אידיאלי. אבל האם זה משפר או לא משפר? זה הכל.
אופיר כץ (הליכוד)
¶
אחרי שהם אמרו כן, גם אני אומר כן, זה כן משפר. מה שהצגת זה כן משפר מהמצב שהיה למצב שאנחנו בונים עכשיו, זה משפר משמעותית את המצב. מפה עכשיו יש שאלה נוספת. האם את כל זה אנחנו מביאים לדיווח לוועדה או להסכמת הוועדה. זה שאלה שלא שאלת. זה הוויכוח שלנו. לא אם זה ישפר את המצב או לא. אם תביאו את זה או לא, אני בטוח שזה עדיין ישפר. אם תביאו את זה לאישור הוועדה, זה ישפר את זה הרבה יותר.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אבל אם זה הדרישה של מנהלי בתי החולים תעזור להם, תן להם. אבל זה הדרישה שלהם, תן להם שזה יהיה באישור. סליחה, זה דרישה של חברי הכנסת פה, של בתי החולים, כן.
היו"ר עידית סילמן
¶
לכן אמרנו שזה יבוא ויוצג פה בוועדה לפני פרסום התקנות ואחת לשנה. ויהיה דיון על זה.
מה המשמעות הפרקטית של הדבר?
היו"ר עידית סילמן
¶
אנחנו נדון בזה, בטח שכן, זו ועדה. מיכל, זו ועדה. של כנסת. זה לא נכון, אני לא מסכימה איתך. כשוועדה של הכנסת אומרת שמשהו אחד כזה לא נראה או משהו שני כן נראה, מה זאת אומרת? זה מחייב.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
הם סמכו עליכם, אני מסתכל מה אתם עושים להם עכשיו. לא מתאים לך, עלי, אתה פוגע בבתי החולים בנצרת.
היו"ר עידית סילמן
¶
דבר נוסף, אני רק רוצה לבוא ולומר. הסכום כמובן יקודם. ואני רוצה להגיד לכם עוד משהו. אנחנו אמרנו לאוצר שלפי הדברים שאני בטח רואה לנכון, ה-2.4 מיליארד שהציג פרופ' נחמן אש בבוקר, הם יפים, הם טובים. אנחנו ביקשנו ועשינו פה משא ומתן לאורך היום עם האוצר ועם הבריאות. אני חייבת לומר שזה לא קל איתם. ברמה הזאת של תקציבים שכבר הגיעו איתם של 2 מיליארד עם השר לפני כן במשאים ומתנים הגדולים והכל. ובכל אופן, כן אני רוצה להגיד שלסכום הזה של 2.4 מיליארד שקלים הוספנו עוד 100,000,000 שקלים שייכנסו לסכום הזה. והסכום יעמוד על 2.5, אז אני מבקשת לתקן.
רות רלבג
¶
עידית, אנחנו רוצים להודות על ה-100,000,000 אבל אנחנו לא מבינים את ה-2.4. אנחנו ביקשנו להבין מה זה ה-2.4. נכון להיום נותנים הרבה יותר מ-2.4 בכל המסלולים. אז אם חלק מהדברים האלה לא נמצאים בחשבון, תנו לנו להבין.
רועי רייכר
¶
אני חוזר ואומר, הסכום שאמר היום מנכ"ל משרד הבריאות הוא סכום שמאגם סכומים קיימים. נכון, יש דברים שלא נכנסים.
רועי רייכר
¶
מה שניתן ללא קורונה, הסכומים שהועברו לבתי החולים. ועל הסכום הזה מוסיפים היום בדיון 100,000,000 שקלים. כמו שאתם יודעים טוב ממני, בתור אנשים שהיו במשרד הבריאות, יש הרבה תקנות שמהם האירוע הזה מורכב. מה שאנחנו אומרים ומה שהיה חשוב לוועדה, וזו הנקודה המרכזית. לשאול עכשיו האם הסכום מורכב מפנסיה תקציבית של בני ציון ואיכילוב שהם עירוניים ומקומות אחרים שהם לא. מי שרוצה לקבל פירוט, מוזמן לעיין. יש מספרי תקנות שמופיעים בהחלטת הממשלה. מפורסמת לציבור. ספר התקציב מפורסם לציבור. מה שנאמר פה זה מעבר לאיגום הזה יושבת ראש הוועדה ביקשה ודרשה במהלך יום הדיונים הזה להוסיף לאיגום הזה עוד 100,000,000 וזה מה שעשינו.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
ואיפה הקיימים? תן לנו את הפירוט. אפילו שאתה אומר שזה כתוב בתקציב, תן לנו את הפירוט.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
עלי, תרשה לי לנצל את זה שאתה יושב הראש, לברך אותך קודם כל על זה שאתה יושב ראש ולשאול אותך. האם אתה, כשאתה יושב שם, יש לך את הכוח והסמכות לעזור לבתי החולים בנצרת? אני מבקש ממך לעצור את הדיון ועד שלא יקבלו את הסעיף שהתקנות יעברו פה בהסכמה ובסמכותך ובאחריותך. אני אומר לך, כל האחריות עליך. בתי חולים, כל התושבים בנצרת מסתכלים עליך בפריפריה. אני מבקש ממך להרים את הדגל ולהגיד אני עכשיו עוצר את הדיון עד שמקבלים את הדרישה שלנו. זה מה שחשוב עכשיו בשביל אותם אלה בפריפריה. ואותם אלה שאמרת להם לכו הביתה ואני אדאג לכם. אני נשארתי בסוף בשביל לדאוג להם. אני ואופיר, ובוסו גם פה? ומיכל. אופוזיציה.
היו"ר עלי סלאלחה
¶
אנחנו חברי הכנסת ונבחרי הציבור רוצים להיטיב ולעזור לכולם. גם לפריפריה, גם למרכז. הרי כולם מקבלים את השירות של בריאות האנשים שלנו. לא חשוב איפה. יש כאלה שאנחנו צריכים לעזור להם יותר ולסגור פערים, יש פחות. אני מבקש שאנחנו נעשה דיון יפה, מנומס, שקט. נשמע כל אחד בשקט ואפשרות להגיב קיימת. בבקשה, רועי.
נועה בן שבת
¶
אני רוצה קודם לשאול כמה שאלות לגבי מה שנאמר פה. דבר ראשון, האם ה-100,000,000 זה כסף תוספתי או שזה גם כן כספים שהיו משולמים במסגרות סובסידיות.
נועה בן שבת
¶
עכשיו דבר שני. איזה מבחני תמיכה? האם ישארו בחוץ מבחני תמיכה וסעיפי סובסידיות מעבר לזה?
רועי רייכר
¶
יש סעיפי סובסידיות. יש דברים שמבחני תמיכה שלמשרד הבריאות יהיה מאוד חשוב לשמר, לנהל מעקבים ומבדק. אני אתן דוגמה. למשל זיהומים. אז יש תכנית שרוצה משרד הבריאות להביא את הכסף הזה בתצורה שבה הוא בודק כל מיני מדדים שישפיעו על הזיהומים. ולכן להכניס את זה לתוך מודל שאומר שמקבלים את הכסף מראש, באופן קבוע, בלי התנאים האלה זה לא יהיה נכון. מנגד, יש רוב הדברים, למשל יש מבחן שנקרא תמיכה שוטפת. במבחן התמיכה השוטפת הזה מחולקים כבר היום כספים לבתי חולים ציבוריים שאינם ממשלתיים דרך אמות מידה. מספר חדרי ניתוח וכו'. המבחן הזה למשל הוא בדיוק מה שרוצים להעביר למודל. אז יש רשימה ארוכה מאוד של מבחני תמיכה, שמה שיש לו היבטים קליניים לא יהיה שם ומה שאין לו היבטים קליניים כן יהיה שם.
לעניין שאלתך על ה-100,000,000 כמו שאמרנו הם תוספתיים.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
וזה לא יפגע במי שמקבל היום? לא יורידו לו כלום ממה שהוא מקבל היום בגלל ה-100,000,000?
רות רלבג
¶
חבר הכנסת ינון אזולאי, אני ממש מבקשת. אני כל כך הרבה פעמים מנסה להסביר. ואין לי ספק שאתם מבינים, אבל איכשהו בתוך כל המהומה הזאת משהו במיקוד לא מסתדר. אם אנחנו בנקודת המוצא של היום, וזו המציאות, ילכו לסעיפים האלה, אני מבטיחה מחר בבוקר להוציא לחלקכם את הפירוט המדויק שיש בתוך הסעיפים. אבל אם באים ואומרים שבתקרות של הממשלתיים לא נוגעים. מה שיש בהסכמי הבראה ואני לא יודעת מה, לא יתנו. אז על מה אנחנו מדברים? תנו שקיפות על ה-200,000,000 של מבחני התמיכה שנמצאים מ-2015.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
רק רועי, אם אפשר גם להביא לנו דיווח על כל מבחני התמיכה שהייתם אמורים להוציא או שכמה פעמים נפלו. וראינו את ההפגנות של בתי החולים הציבוריים בגלל מבחני התמיכה שנכשלו. אז עזוב, מבחני תמיכה של ה-100,000,000. תפסיקו.
מיכל וולדיגר (הציונות הדתית)
¶
אני רוצה לומר עוד פעם. את מה שחזרנו ואמרנו וחזרנו ואמרנו, אני כבר פה שלושה ימים אומרת את אותם דברים, בדיוק מה שאמרה רות ואמרו לפניי. ושלי מקודם גם דיברה וביקשה את זה. להגיד לי מה שאמר עכשיו רועי, את המשהו שהקליני לא ואת זה כן ואת זה לא, ואת זה כן - שוב, נמצאנו בדיוק את מה שרצינו למנוע. שזה יהיה ברור, שזה יהיה שוויוני ונדע מה כן ומה לא. אז לא התקדמנו. התשובה של רועי לא קידמה אותנו בעיניי כהוא זה. זה כאילו אנחנו טוחנים פה מים. השעה עכשיו 20:30, אני פה מ-8:30 בבוקר. לא מרגישה שהתקדמנו כהוא זה בנקודה הזאת. כל פעם מחדש שמגיעים לסעיף הזה מורחים אותנו בכל מיני סיפורי מעשיות. לא מקבלים נתונים.
מה שאני מבקשת וביקשנו כבר, אני לא מבקשת לדעת נתונים על כל בית חולים כמה הוא מקבל וכמה לא. אלא בסך הכל הכללי. איזה סובסידיות נכנסות לתוך הסעיף הזה. מה הם מבחני התמיכה שנכנסים, בצורה כללית. לא בית חולים כזה או אחר, לא קופת חולים כזאת או אחרת. אלא סוגים של דברים שנכנסים פנימה. שנדע מה בפנים ומה בחוץ. כי אחרת אנחנו סתם מברברים את עצמנו לדעת ולא נתקדם לשום מקום.
שלי לוי
¶
אולי כדאי לשאול רק את האוצר ואת משרד הבריאות, כדי שינמקו. אם המידע הזה מפורסם לציבור הרחב והוא בספר התקציב, למה הסירוב הגדול להציג אותו בפני חברי הכנסת?
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
זה מה שביקשתי. אני ביקשתי מהם, מההתחלה אנחנו מבקשים. יושב הראש, אם הדרישה תהיה ממך אני חושב שזה יהיה אולי יותר סמכותי. אנחנו מבקשים דבר אחד פשוט. אני אסביר: הם אומרים שיש את הכסף הזה, שהם יודעים מאיפה הוא הולך. שיפרסמו לנו אותו עכשיו, שיתנו לנו נתונים. יש להם גם את המצגת בשלוף. לכן אני מבקש מיושב הראש שיורה להם. יש לך את הכוח. תורה להם שהם עכשיו ידברו איתנו על זה.
חיים הופרט
¶
יש בהחלטת הממשלה ממש מפורטות התקנות התקציביות שמהן נלקח, המקור הקיים. אפשר לפתוח, והחלטת הממשלה, כמו שרועי אמר, היא פתוחה לציבור. היא פורסמה גם בהערות. לדעתי העירו גם על התקנות, על הסעיפים התקציביים כי עובדה שהיינו צריכים לשנות את הסעיפים התקציביים לאורך הדרך. אז בתי החולים אמורים להכיר את הסעיפים שמהם נלקחים.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
לא מכירים אחי. לא מכירים. אתה יושב פה, תקשיב. אני חבר כנסת ואני לא מכיר. אתה יכול להציג לנו, להסביר לנו?
מיכל וולדיגר (הציונות הדתית)
¶
חיים, אל תשלח אותנו לשיעורי בית, כי אתה היית צריך לבוא עם שיעורי הבית. לא לשלוח אותנו תלכו תחפשו.
חיים הופרט
¶
חברת הכנסת וולדיגר, ישבנו כאן ארוכות וביקשתם לראות את הקריטריונים. אמרנו לכם הם נמצאים בהחלטת הממשלה. אמרתם אתם רוצים שנעביר את זה מהחלטת הממשלה לתוך החקיקה. עשינו את זה, בסדר? אפשר לעבור על החלטת הממשלה שפירטה את זה. לקרוא את הסעיף, זה לא סוד.
נועה בן שבת
¶
אז רגע, שאלה באמת על היוועצות או הדיווח, אני רוצה לשאול. דובר פה בעצם שיוצג לוועדה, אבל בעצם נעשה פה איזה שהוא ערבוב אני חושבת בין שני דברים. לכן חשוב לי להבהיר כמה דברים. דבר ראשון: האם זה יהיה סכום באמת קבוע שהוא רק מתעדכן או שכל שנה התקנות יכניסו, יהיה קורונה, אז יכניסו פה כסף. כל כמה זמן אתה מניחים שהתקנות האלה יתעדכנו?
חיים הופרט
¶
קודם כל אני שם על השולחן, הדבר הזה אמור לצאת לתהליך מנהלי תקין של שימוע. אני מניח, אני אתן כדוגמה. היה אירוע סייבר הלל יפה. כולנו מכירים, כולנו שמענו. יש לזה השלכות משמעותיות על המקום. גם להרים את המערכות האלה שוב וגם אובדן הכנסות. ברור שהדבר הזה יצטרך לקבל את המענה שלו. השאיפה שלנו שזה יהיה ציר אחד מרכזי. אבל בסופו של יום גם רצינו שקורונה תהיה בציר מרכזי אחד וגם שם פנינו למבחני תמיכה. אגב, אני בטוח שבתי החולים לא נהנים מזה שהעברנו להם את הכסף במבחני תמיכה.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
מה זה לא נהנים? כי לא העברתם עדיין את הכסף. אני מדבר על הציבוריים שהיה את הסיפור.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אגב, סתם, אתה נגעת בהלל יפה. באירוע של הסייבר של הלל יפה, אם היה אירוע סייבר בהדסה, אני אומר משהו יושב הראש, אני רוצה לשאול. אם היה בנצרת או בהדסה אירוע של סייבר גם הייתם?
חיים הופרט
¶
אני חושב שזה חשוב. אחת הדוגמאות שנתן בעבר מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימנטוב זה מתי שיש אירוע, לדוגמה בית חולים גריאטרי. אני אפילו לא זוכר, היה איזה שהוא אירוע זיהומי. והיה במקביל גם אירוע בבית רבקה. לא הצלחנו להעביר כסף לקופת חולים כללית על הדבר הזה. לבתי החולים שלנו הצלחנו ברגע, לבתי החולים של הכללית לא הצלחנו להעביר את הכסף. אז זה מה שהמנגנון הזה בא לפתור. ברור, עכשיו יש צינור מסוים.
לעניין העדכונים. השאיפה שזה יהיה מודל סטבילי לאורך זמן, בדומה לקפיטציה ועם עדכונים בעת הצורך. הקפיטציה עודכנה לפני, כמו שרועי אמר, לפני 10 שנים.
טל אמתי נשרי
¶
לא מתי הן יותקנו לראשונה, אלא כל כמה זמן הן יעודכנו. בסופו של דבר אנחנו יוצאים פה לדרך חדשה. יש פה בשורה אמיתית ואנחנו צריכים לראות גם לאן זה הולך מול השטח. אנחנו נהיה הרבה יותר חכמים בעוד שנה או בעוד שנתיים, כשנראה מה קורה עם זה. ואז נוכל לדעת, לענות על השאלה הזאת בצורה קצת יותר מושכלת.
נועה בן שבת
¶
אני אגיד לך למה שאלתי. בגלל שיש פה עניין של לבוא כל שנה ולקבל דיווח נגיד על חלוקת הכספים. זה דיווח מסוג אחד. איך מפעילים את התקנות, מה מקבלים. ודבר ראשון עולה השאלה האם תסכימו להראות כזה מידע או שתהיו כמו עכשיו שאתם אומרים אי אפשר להראות שום דבר. זו שאלה אחת.
ורמה שנייה, זו רמה של האישור. לא אישור של התקנות במובן הזה שאני מבינה שאתם מתנגדים לאישור של הוועדה. אבל האם אפשר יהיה לבוא להליך של היוועצות עם הוועדה. הליך של להביא את התקנות לוועדה, להגיד אנחנו נועצים עם הוועדה, לתת לה הזדמנות. כי אחרת אין דרך להבטיח שאתם תביאו את התקנות האלה לפני הדיון לוועדה. אתם תגידו לנו תראו, זה פורסם לציבור. כמו שאתם אומרים היום. פורסם באתר התזכירים, תלכו לראות מה כתוב שם.
ינון גוטגליק
¶
כמו שרועי אמר, הדברים האלה הם בסמכות שרי הממשלה ואנחנו מוכנים לעדכן את הוועדה או להציג לה. אנחנו לא מוכנים לא להיוועצות ובטח לא להסכמה.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
תסבירו לי למה? למה? באמת שאני לא מבין. למה היוועצות גם לא? אתה יודע מה? אפילו היוועצות. הרי מה הסיפור של היוועצות? היוועצות אנחנו יודעים שזה כלום. האמת זה כלום. זה להיוועץ וללכת.
מיכל וולדיגר (הציונות הדתית)
¶
אני רוצה להוסיף שאם אנחנו הולכים על דיווח, שאני לא מרוצה מזה, אבל אני אומרת, אז כבר שהדיווח יהיה לא רק כמה כסף, אלא מבחינתי שיהיה פורמט דיווח. שתפרט לי גם, הרי כל הרעיון הוא באמת להבריא ולראות שבתי החולים עובדים כמו שצריך. כל בית חולים מה המחזור שלו, מה הגרעון שלו, כמה הוא קיבל. הרי זה דברים שהם מפורסמים לכאורה. תעשה לי פורמט דיווח נורמלי שאני אדע מה אני אקבל.
חיים הופרט
¶
אני אגיד, חברת הכנסת וולדיגר, אני חושב שיש פה שני דברים, בעיניי לפחות. יש לדווח על המצב הפיננסי של מערכת האשפוז. אני חושב שזה על גבול הטריוויאלי שאנחנו מחויבים ואנחנו נמצאים פה על ימין ועל שמאל לדבר על מצוקה של בתי חולים מצד X ומצד Y. ואני חושב כאזרח שזה חובת הרשות המפקחת לוודא שהמשרדים עושים מעקב. כדי לוודא שלא קורים דברים שהם לא צריכים לקרות. זה דבר אחד.
לעניין פורמט. כשאת אומרת גרעון, הון חוזר, הדברים האלה, אני אומר, כבר היום הם מפורסמים. זאת אומרת לכל בית חולים יש דוח חשבונאי מסודר.
חיים הופרט
¶
שנייה, אף יותר מזה. הרי שמעתם פה לא אחת שבתי החולים הדסה ושערי צדק וגם הכללית אומרים הגרעון של המערכת הוא כך. וגם משרד הבריאות. יש דוח מאוחד פיננסי, מפורסם באתר משרד הבריאות. אין לנו בעיה להפיץ אותו, הוא כבר נמצא.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
רועי אמר שבתי החולים לא יהיו מוכנים לחשוף בפני כולם. אני אומר לך הנה הם פה בתי החולים. אם הם לא מוכנים, אתה יודע מה? אנחנו שותקים. הם ירצו. הם ירצו להפיץ, כי הם יודעים, אם בכל מקרה הם מקבלים שווה בין שווים אין להם בעיה. אם הם לא מקבלים שווה בין שווים, אז אותם אלה שמקבלים יותר לא ירצו. ולכן אנחנו רוצים שתביאו לפה, כדי שאנחנו נהיה חשופים לזה. אגב, חברי הכנסת יכולים להיות חשופים לזה.
חיים הופרט
¶
נעשו המון שינויים לבקשת הוועדה בסעיף. ואני לא יודע אם חברי הוועדה רואים אותם. נקרא את זה ואנחנו כאן כדי לענות על השאלות. אבל לפחות שתראו מה עשינו. יכול להיות שלא עשינו בדיוק מה שאתם רוצים.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אוצר, בריאות, במשרדים. אני מחכה לראות אתכם כשאתם בצד השני, בבתי החולים. כולם יוצאים, הולכים בסוף לזה.
רועי בן משה
¶
כשאני ישבתי בכיסא שלך תקרות הקאפ פורסמו באתר האינטרנט של משרד הבריאות לכל בית חולים. כשאני ישבתי בכיסא שלך הדברים הללו פורסמו. ופורסמו באופן פומבי.
חיים הופרט
¶
אני חושב שזה לא ראוי, השיח הזה. אני חושב שכדאי שתשב וזה לא ראוי השיח הזה. ממש לא ראוי בעיניי. אבל סליחה, אני הייתי שמח אם חברי הכנסת גם יגנו על השיח הזה, זה ממש לא ראוי.
היו"ר עלי סלאלחה
¶
חברים, כולנו פה אנשים מבוגרים, כולנו אנשים מכובדים. אז אנא ובבקשה, כל אחד יביע את דעתו, יגיד מה שיש לו. אבל בנועם או בשקט. בבקשה מי רצה?
מיכל וולדיגר (הציונות הדתית)
¶
רגע, ינון, זה לא פייר. ינון וחיים. זה לא פייר מה שאתם עושים לנו, אני מצטערת.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
מה, אתה באמת חושב אותנו כאלה מטומטמים? לא, ברצינות, אתה חושב אותנו כאלו מטומטמים?
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
קודם כל, יש פה מספרים, אתה צודק. אתה יודע מה ינון? יש פה מספרים, אין פה סכומים. אתה צודק. אתה הראית מספרים, אנחנו צריכים סכומים.
רות רלבג
¶
חבר הכנסת אזולאי. זה לקונה שלא הוצאנו. היינו מוציאים, זה טכני. הבעיה היא לא זו. הבעיה שאם יש בסוף איזה שהוא מתווה שמייצר לך את הגרעון ואתה מקבל את המקור שלך מכל מיני סוגים של מקורות. מה שאנחנו צריכים לנסות להבין זה מה הם לקחו מתוך המקורות ומה הם לא לקחו מתוך המקורות. וכמה חסר לנו. אז הדגש כל הזמן לנסות להבין כמה כסף יש בתקנה 2407 היא לא תקדם אותנו.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
תגידי אם אני טועה או לא. את מתכוונת שיש את ה-2.4 לצורך העניין. עד רק הממשלתיים לבד זה 2.1. עכשיו כאילו נותן 300, תגיד לי מאיפה. את רואה שאני מבין אותך? תאמיני לי שאני מבין אותך. אגב, אני הבנתי אותך כבר לפני זה.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
תאמיני לי כשאני יושב פה, זה לא סיסמאות. אני למדתי לפני זה. עכשיו, מה קורה? בסופו של דבר מה הולך לפגוע? או שהוא פוגע בבתי החולים הממשלתיים שהוא חותך להם. או שהוא פוגע בכם שהוא משאיר לכם. את מבינה? וזה מה שאני אמרתי שמסכסכים ביניכם.
רות רלבג
¶
לא, אני הבנתי. אבל הם חוזרים עוד ועוד גם משרד הבריאות, גם זה, באים ואומרים לא יגעו בתקרות. ואני טוענת שהדבר הזה הוא לא סביר. הוא לא סביר.
היו"ר עלי סלאלחה
¶
חברים, אני יודע שכולם רוצים יותר. כולם רוצים ליהנות בחלוקת העוגה. אני חושב שהטוב ביותר לחלק אותה בהגינות, לחלק אותה בצורה יפה, בצורה טובה. על מנת להיטיב עם האזרחים הפשוטים שלנו. שהם צריכים את הכסף, לא אני ולא אתם. ולכן אנשי המקצוע, אם זה במשרד הבריאות ואם זה במשרד האוצר, מאוד מאוד חשוב לתת את המידע הדרוש לכלל הציבור, לכנסת. שאנחנו גם נכבד את הקבוצה הזו שתפקידה להגן על הציבור הרחב.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אתה יודע מה ההצעה שלי? באמת עכשיו אני אומר לך. הצעה שלי אמיתית וכנה, שאם אתם ממשיכים להתבצר בעמדה שלכם, שכולנו נקום, כולל מנהלי בתי החולים, כולל מנהלי הקופות, כולם לקום וללכת. כי אתם בזים לנו, כי אנחנו מתביישים איך שאתם מתנהגים אלינו ותמשיכו את הדיון איך שאתם רוצים. תאשרו או לא תאשרו, תעשו מה שאתם רוצים. תאמין לי, אם היו שומעים לי את זה, היינו קמים והולכים. ותאמין לי, בסופו של דבר הייתם מבקשים שיחזרו לפה והיו חוזרים בצורה אחרת. כי אף אחד מכם לא רוצה להיראות בחוץ, לא מדבר עליהם ספציפית, כמשרדים. אף אחד מכם לא היה רוצה להיראות בחוץ שאתם נגד בתי החולים ונגד החולים. אם היו חכמים, ואני אומר לך, והם יקבלו את העצה שלי, עכשיו אני מוכן איתם לקום וללכת מפה.
חיים הופרט
¶
הלב פתוח. אנחנו עשינו בתיאום עם משרד האוצר בחקיקה. חלקם היה לבקשת חברי הכנסת. אפשר לשאול אותנו שאלות ולהמשיך לתקוף את החקיקה בהמשך, אבל לפחות שידעו מה הסעיף המלא שדנים עליו. זאת אומרת, דיברו איתנו, הגיבו קודם מנהלי בתי חולים על סעיפים ספציפיים בתוך החקיקה. אז אני מציע שכדאי שנראה את השינוי. ואז תוכלו עדיין לשאול את השאלות, אבל פשוט רק כדי שנעבור על הסעיף עצמו המלא, עם כל השינויים שלו. לא נתקדם מעבר לסעיף 9, אנחנו עדיין שם. רק כדי לעבור על השינויים.
נועה פרסטר
¶
כן, אני רוצה להגיד שכל הסעיפים שכתובים שם הם סעיפים שקופים. זה מבחני תמיכה שכל בתי החולים מתחרים באיזה שהוא, לא משנה, יש מודלים. נגיד פגיות, מי מקבל את הציון הכי גבוה. זה שקוף, אנחנו יודעים בדיוק. אין פה שום חידוש. לקחת את הכסף הזה לתוך סיר ולהגיד שזה חלוקה חדשה, משהו דרמטי, שינוי במערכת הבריאות זה ממש סתם לשים לכם רשימות וכאילו שקיפות.
נועה פרסטר
¶
כל המודלים שקופים. אנחנו יודעים בדיוק מי קיבל, כל בית חולים כמה הוא מקבל. ויש לזה פרמטרים הכי מסודרים בעולם עם מבחן. באים לנו לבקרה. אנחנו מקבלים ציונים. אז בבקשה, שלא ימציאו עכשיו את התקנות האלה. שיגידו את האמת על הסעיף הגדול. לא התמריצים שכולנו יודעים. מה הכסף, מה הולכים לחלק כאן? לא התמריצים. חוץ מהתמריצים מה הולכים לחלק?
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
מה, קשה לכם לדבר על כסף? אתם כל היום מדברים על כסף. מה? אתם מגיעים לפה פתאום אתם לא יודעים להגיד כסף?
נועה פרסטר
¶
אבל חיים, אם אתה מחלק לתוך הפיילה הזאת את הסובסידיה שכבר יש לבתי חולים ממשלתיים ואת הסובסידיה שכבר יש לציבוריים ואת מה שיש לכללית ואתה אומר את זה אני מכניס. בלי התמריצים. סליחה, התמריצים זה לא כסף תוספתי.
נועה פרסטר
¶
סליחה, חיים. אם אתה מחלק את הסובסידיה שלנו עם מה שיש היום ואתה אומר אני עכשיו לוקח לתוך הפיילה הזאת את מה שיש לממשלתיים, לציבוריים ולכללית. שכללית טוענת שהיא מקבלת 125,000,000 בסך הכל.
נועה פרסטר
¶
אז אם אתה מכניס את זה לתוך הסיר ואתה אומר אני מחלק את מה שיש פלוס 100,000,000. ואומרים בתי החולים הציבוריים שרק הם לבד, בלי כללית, חסר להם עוד 800, זאת אומרת שמה שהולך לקרות כאן זה אין שום בשורה ואין פה שום תוספת. אלא יכול להיות שאתה לוקח מבית חולים זיו ומעביר לבית חולים קפלן.
נועה פרסטר
¶
אז מה עשינו כאן? אז מה יקרה פה? אז תשב הוועדה, נבוא ואז יסבירו לנו שבית חולים זיו מפסיד 100,000,000 ופוריה לוקחים לו 50,000,000 ומעבירים לכללית. אז נשב כולנו ועוד פעם יקריאו את הסעיפים ואלה יבכו ואלה יצעקו וכלום לא יקרה. מה עשינו כאן? מה הבשורה? אין פה שום בשורה. לקחת מזיו, להעביר להדסה?
נועה פרסטר
¶
אני מציעה שיגידו את האמת. שיגידו הנה, זה המודל. אנחנו רוצים לקחת מזיו 50, מפוריה 300, משיבא 400 ולתת לזה, זה, זה. טבלה, מאוד ברורה מה לוקחים ומה נותנים.
נועה פרסטר
¶
שורה תחתונה מה הולך להיות. עכשיו, יכול להיות שיתברר שבתי החולים הממשלתיים צריכים להעביר לציבוריים חצי מיליארד. אז אני אומרת שאם זה מה שיקרה, אז צריך לסגור שני בתי חולים. הרי לא תהיה ברירה. נכון? אם הם צריכים 800 ואני לא יכולה לוותר על חצי מיליארד, אז מאיפה תביא את הכסף? אז מה יקרה? אז נסגור שני בתי חולים.
קריאה
¶
אני מדבר עם מנהלי בתי חולים אומר לך תקשיב, הכל נכנס ובשיתוף פעולה ומחייכים והכל בסדר. ובסוף הם אומרים שרפנו ימים ולילות וישיבות על גבי ישיבות.
נועה בן שבת
¶
לא רק זה. בישיבה הראשונה שלי אמרה שהיא הגישה בקשה לקבלת מידע. הקבלה הזאת חזרה והמידע הזה לא נמצא. נכון?
שלי לוי
¶
לא, אני ב-12 באוקטובר הצגתי מצגת עם כל השאלות שעלו פה. במענה למצגת הזאת האוצר ומשרד הבריאות אמר שאין לו שום בעיה להעביר את הנתונים והוא יענה על כל השאלות. עד היום לא קיבלנו.
חיים הופרט
¶
אז שנייה. שלי, אנחנו אמרנו לא פעם ולא פעמיים שאנחנו מוכנים לפתוח את הסימולטור של הקאפ. הגענו כאן ליום.
שלי לוי
¶
לא. לא חיים, סליחה. אנחנו בסך הכל דיברנו על זה שאתם תגידו. אמרנו, אתם לא רוצים פילוח לבית חולים? אני אישית לא מבינה למה, אבל נגיד. דיברנו על זה שאל תביאו פילוח לבתי חולים, תביאו פילוח לפי סוגי תמיכות ואת הסובסידיה ותגידו מה הסכום של כל דבר. כדי שאנחנו נדע מה הסכום. הרי אמרתם כל הזמן הסכום הקיים לא יפגע. אי אפשר להגיד הסכום הקיים לא יפגע ולא להגיד מה הסכום. אחר כך דיברתם על תוספת. איך נדע אם יש תוספת או אין תוספת אם אנחנו לא יודעים מה הסכום ההתחלתי? אחר כך עלתה השאלה של קידום, עלתה שאלה האם יווצר מצב שבו יקחו כסף מבתי החולים הממשלתיים, מהסובסידיות ויעבירו לבתי החולים האחרים. כל זה נותר ללא מענה מה-12 באוקטובר. למרות שהבטחתם שתביאו את זה.
מיכל וולדיגר (הציונות הדתית)
¶
שאלות הכי בסיסיות. אי אפשר להמשיך מעל זה. בונים מגדלים באוויר, את הדבר הבסיסי, את הבסיס אין לנו.
חיים הופרט
¶
את הסכום הכולל נאמר. 2.5 מיליארד שקלים. הוא נאמר. הוא היה 2.4 כשמנכ"ל משרד הבריאות דיבר עליו הבוקר. ולבקשת הוועדה ואחרי דיונים בחוץ זה עלה ל-2.5 מיליארד שקלים. לעניין מה יש בסעיפים התקציביים הם פרושים בפניכם. אפשר להסתכל עליהם ולראות מה התמיכות הקיימות, מה הסבסוד הקיים. הדבר הזה מצוי בפני חברי הוועדה ובפני הציבור גם.
נועה בן שבת
¶
אתם יודעים שיש בעצם חובה להשיב לבקשות של המידע של הממ"מ. נכון? זה חובה חוקית להשיב, למסור את המידע. אז לא ברור לי גם למה אתם מתחמקים.
נועה בן שבת
¶
בסדר, אבל מה זה עיכוב? עיכוב אנחנו פה לקראת סוף החקיקה של חוק ההסדרים ואין עדיין מענה.
שלי לוי
¶
אנחנו לא מדברים על הנתונים שמסרתם למצגת. אנחנו מדברים על השאלות שהעלינו במצגת ושאתם אמרתם שתביאו בפני הוועדה, על זה דובר.
מיכל וולדיגר (הציונות הדתית)
¶
אני רק דורשת נימוק לסירוב. למה הם מסרבים לתת לנו את המידע? אני מבקשת את זה, שזה ירשם.
נועה בן שבת
¶
אני רוצה לציין שכשמדובר במבחני תמיכה שנעשים היום, אז דבר ראשון מבחני התמיכה והקריטריונים אמורים להיות מפורסמים. גם אם הם קשים להבנה ומסובכים. וגם בסופו של דבר המוסדות שקיבלו את התמיכות וכספי התמיכה גם כן אמור להיות מפורסמים לפי נוהל משרד האוצר. עכשיו, אנחנו לא רוצים ללכת למודל שהוא עוד פחות שקוף ופחות ברור ופחות טוב ממודל התמיכות. אנחנו מבינים שמודל התמיכות הוא בעייתי והוא באיחור, אבל לפחות שהדברים האלה יהיו שקופים. לא יכול ללכת למצב שהוא פחות נהיר ופחות שקוף לציבור.
מיכל וולדיגר (הציונות הדתית)
¶
כבוד יושב הראש, אני מבקשת שיירשם שאני דורשת נימוק לסירוב שלהם למסור לנו את המידע. פשוט ככה. אנחנו כבר פה מעל שבועיים מתברברים בתוך עצמנו ואין תשובה.
אוריאל בוסו (ש"ס)
¶
אתה יודע מה? אפילו השינויים אחר כך. אתה מוסיף 100,000,000, יש תחשיבים. אחר כך יהיה להם שיקול דעת מה לעשות. איפה הוועדה נמצאת?
מיכל וולדיגר (הציונות הדתית)
¶
אני רוצה להסביר לך שאנחנו נמצאים פה כבר לא מעט ימים. הגדלתם את ההנחות לבתי החולים, הם צריכים לתת הנחות יותר גדולות על בסיס זה שתביאו כסף דרך הסעיף הזה. ואין תשובות.
חיים הופרט
¶
רגע חברת הכנסת וולדיגר. חשוב לי להדגיש, גם אמרו את זה נציגי האוצר שאני לא יודע טכנית איפה הם. הסברנו וחשוב את זה גם לפרוטוקול, שאין קשר והקשר בין ההנחה לבין הסכום הזה.
אני לא אכנס לעניין הנחות. הוצגה פה מצגת שלמה שמסבירה מה ההנחות היום ומה משמעות של מעבר. והציגו מנכ"לי קופות החולים את המשמעות והציגו גם נציגי בתי החולים האם זה מבחינתם הטבה מהמצב היום, האם זה לא הטבה מהמצב היום. אנחנו לא קושרים את הסעיף אחד בשני. זאת אומרת, זה לא שהמדינה עכשיו ממלאת את בתי החולים כנגד ההנחה. אני חושב שיש פה גם לפעמים קצת איזה שהיא הגינות מסוימת. לא הגיוני שבית חולים שנמצא פחות הנחה יקבל פחות. אנחנו מתקצבים את זה לפי פרמטרים שוויוניים ולא לפי שההתחשבנות בין בתי החולים לבין קופות החולים מייצגים. זאת אומרת, זה לא הגיוני שבית חולים לדוגמה X שנמצא בהנחה של 30% יקבל יותר כסף מבית חולים שנמצא ב-25%. לא בהכרח שיש לזה גם קשר אחד בשני, אז אני רוצה לשים את זה פשוט בצד. זה לא ההקשר. זה למה שאמרה חברת הכנסת וולדיגר.
מיכל וולדיגר (הציונות הדתית)
¶
אתה איש מקסים, אבל כל הזמן בורח. ממה אתם בורחים? מה אתם מחביאים שאנחנו לא יודעים? אתם כל הזמן בורחים.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
תגידי, היועצת המשפטית של משרד הבריאות, איך השם? זה מקובל עלייך משפטית ככה להתחמק? כל המשפטנים מתחמקים והוא מתאים לו להיות יועץ משפטי.
חיים הופרט
¶
אני שוב חוזר ומבקש, האם אפשר להציג לפחות את הדברים הטובים שעשינו לטובת חברי הוועדה ואחר כך להמשיך את השיח? שלפחות חברי הוועדה יכירו מה השינויים שעשינו בסעיף?
אופיר כץ (הליכוד)
¶
אני חושב שמי שצריך להיות פה בהקראת השינויים, מאחר ועשיתם את זה מאחורי הדלת והייתה יושבת ראש הוועדה. כשהיא תהיה פה, היא תהיה מעורבת ותציג.
שלי לוי
¶
2.4 מיליארד. 1.8 סובסידיות בתי חולים ממשלתיים. נשאר 600 מיליון. זה כולל את בתי החולים של כללית?
חיים הופרט
¶
שנייה, אני אענה. הסעיף התקציבי של הסכם ההבראה של הדסה הוא סעיף הרשאתי. דהיינו נחתם הסכם הבראה.
יובל אדר
¶
רגע, חיים, שאלה. האם ה-2.4 מיליון שקלים זה התמיכות של שנת 2019? הבנתי נכון את מה שנאמר פה באיזה שהוא שלב או שלא? התמיכות של 2019.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
שאלה אחת. חיים, לאיפה ברחת? חיים, אני אשאל אותך שאלה.
קודם כל שאלה אחת כללית. עדיין לא ענית לגב' שלי, אנחנו נשמח שתענה לה. זה לא שאלה, זה דרישה. ודבר שני, יש פה, אני מחזיק אצלי מה שאתם פרסמתם גרעונות שוטפים לשנת 2018.
חיים הופרט
¶
אז קודם כל, אני שמח שאתה מחזיק את זה, כי דיברו קודם על שקיפות. זה דוח שנעשה על ידי האגף לפיקוח מערך האשפוז.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
יש פה כיסוי של 350 זה לציבוריים. יש פה כיסוי של 2.253 של הכללית. תן לי הסבר איך זה מסתדר לנו עם המספרים. כי קודם נזרקו פה מספרים אחרים.
חיים הופרט
¶
אני חושב שהדבר הנכון בסופו של יום, הדוחות החשבונאיים של כללית, יצאה מנכ"לית קופת חולים כללית.
חיים הופרט
¶
רגע, שנייה. קופת חולים כללית, וחבל שמנכ"לית הקופה לא נמצא. היא מאוזנת בסופו של יום, אז יש גרעון של בתי החולים והוא מכוסה על ידי הקופה. בגלל זה מנכ"לית הקופה מבקשת תוספת תקציב.
חיים הופרט
¶
לא, לא, נועה. נועה, תני לי להוכיח שאני ראוי להיות סמנכ"ל. שאני יודע להסביר את הדברים הבסיסיים האלה.
חיים הופרט
¶
לא, לא, ממש לא.
בעצם קופות החולים כולן, כל הארבע, מקבלות מעבר לתמיכות של תמרוצים כאלה ואחרים לעידוד MRI, קיצור תורים וכאלה ואחרים, מקבלים את כספי הסל. הם מקבלים 60 מיליארד, שבעצם מתחלקים בנוסחת הקפיטציה שאמורה להגיע לאישור כאן. ומעבר לזה, אני לא יודע מתי זה התחיל. האם זה התחיל מאז חוק ביטוח בריאות ממלכתי. אבל יש הסכמי עיצוב שנחתמים בצורה כזו או אחרת אחת לשלוש שנים. ובעצם קופות החולים מקבלות תקציב נוסף על פי פרמטרים ועל פי מבחן תמיכה יעודי שמפרסם משרד הבריאות.
עכשיו, בסופו של יום, הספרים של קופת חולים כללית וגם הספרים של קופת חולים מכבי וגם של מאוחדת וגם של לאומית פתוחים וחשופים לציבור. וגם הם עוברים תהליך של בקרה ופיקוח על ידי המפקח על קופות החולים, שמפרסם גם את הדוח האחוד. אתה צריך להסתכל בקופת חולים כללית, אתה צריך להסתכל מה הגרעון שמיוחס לבתי החולים. אם בסוף הוא מכוסה, אז הוא מכוסה בצורה כזו או אחרת וזה הגרעון שאתה רואה.
לכללית אין כספים בכספי הסל מעבר לכסף שהמדינה מעבירה לה. היא לא יכולה להסיט ממקום למקום.
שלי לוי
¶
אני שאלתי, אמרנו שיש 2.4. 1.8 בתי חולים ממשלתיים. בתוך ה-600 האם יש תמיכות יעודיות לבתי החולים של כללית? ואם כן, כמה?
חיים הופרט
¶
יש בסעיף התקציבי שהוא נקרא תמיכה בבתי חולים ציבוריים. וזה מבחן תמיכה שדיברה עליו מנכ"לית קופת חולים הכללית, שנותן תקציב בסך 190.
חיים הופרט
¶
199 וחצי מיליוני שקלים. וזה מחולק גם לקופות החולים ובתי החולים. במגבלת הז'אנר, קוראים לי החוצה. אז נדב יכול.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אתה מוציא את הוועדה להפסקה? רק שתדעו שמחר אין דיון בבוקר. דאגתי שיושב הראש לא יאשר את זה. אנחנו שלחנו לו מכתב מסודר ומנומק למה מחר לא יהיה. אי אפשר גם ביום שישי. נחזור יום ראשון.
היו"ר עלי סלאלחה
¶
אזולאי, אני הייתי מנהל בית ספר. והיה לי אחלה. שהבאתי אותו ל-12% בשנת 2000 -100% בלי כסף. ואני בטוח שבתי החולים שלנו הם טובים. יש לנו מנהלים טובים שם. ואני לא נגד שיקבלו, אני בעד שיקבלו. אבל חברים, עוד פעם האהדה שלנו, החיבה שלנו, הרצון שלנו הוא צריך להתבטא בכן בתי החולים כן יקבלו, לא יחסר להם ויתנו לנו את השירות הטוב ביותר.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
לא, אבל אולי כדאי שתרים טלפון לשר שלך. שר הבריאות זה שר שלך, תבקש ממנו שיוסיף עוד כסף. זאת ההזדמנות שלך. עלי, זאת ההזדמנות שלכם במפלגה. זה השר שלך. תתקשר אליו עכשיו. טלפון אחד, הוא דיבר עם חיים. חבל, היה מוסר לך אותו. תגיד לו אני מבקש עוד כסף.
מיכל וולדיגר (הציונות הדתית)
¶
ינון, תגיד לי, מי עושה למי פיליבסטר? אני לא מבינה, מה אנחנו נשארים פה? איפה הקואליציה? למה הדיון הזה מתנהל?
עכשיו השעה 21:10. 21:30 אנחנו חוזרים להמשך דיון. תודה רבה לכם.
(הישיבה נפסקה בשעה 21:10 ונתחדשה בשעה 21:55.)
נועה בן שבת
¶
זה מבחינת מה שהם יצטרכו לדווח כל שנה. אבל בדיווח הראשון הם גם יצטרכו להראות את זה לעומת מה שקיבלו בתי החולים לפני ההסדר.
מיכל וולדיגר (הציונות הדתית)
¶
רגע, עידית, כשאת יצאת החוצה, יצאתם, היינו באמצע דיון ואז החלטתם ללכת להידבר וזה בסדר. הוויכוח היה שאנחנו חוזרים על עצמנו בפעם המאה, מי יודע כמה. הנה, אני כבר צרודה מזה.
מיכל וולדיגר (הציונות הדתית)
¶
כן, אני שוב חוזרת כדי לסכם. כי את חוזרת פה ואמרת שוב פתיח מאוד מאוד יפה. אבל שוב, אין תשובה.
מיכל וולדיגר (הציונות הדתית)
¶
את בעצם עושה מה שהם עושים. אנחנו כחברי כנסת, אני יכולה לדבר על עצמי, בסדר?
היו"ר עידית סילמן
¶
תראו, זה מודל שאף פעם לא היה, מיכל. והיה להם מודל גרוע. וכל בתי החולים רוצים את המודל החדש.
היו"ר עידית סילמן
¶
אז אם תהיה תחושה אנחנו נבוא כולנו לוועדה ואנחנו נגיד 'סליחה, מסתירים מאתנו. אתם לא יכולים להעביר את זה ככה' וזה לא יעבור.
היו"ר עידית סילמן
¶
נכון. ולכן אני אומרת לך שזה מתונה בזה שהם יציגו את זה בוועדה. בסדר? לפני שהם יתקינו את התקנות. בסדר? לפני תיקון התקנות זה יוצג בוועדה.
יובל אדר
¶
עידית, אבל לפני שמתקינים תקנות ולפני שמחלקים את הכסף. לפני שעושים את זה, סעיף 9 הוא סעיף שיש לו מקום בחוק הזה, בוודאי. אבל לפני שמתקינים, לפני שמחליטים איך לחלק את הכסף בין בתי החולים אפשר לדעת האם הסכום שמקציבים היום הוא הסכום שהמערכת זקוקה לו בסך הכל באגרגציה? לא ברמה הפרטנית.
היו"ר עידית סילמן
¶
יובל, אתה אומר לי מצד אחד שאת התקנות האלה אתה צריך, את המודל הזה. כי המודל שאתה נמצא בו עכשיו הוא מודל הרבה פחות טוב והוא מודל שלכן אתם יוצאים לשביתות. כי הדברים לא מועברים במבחני תמיכה והדברים לא מסודרים. ורצו לבוא ולהקל עליכם. משהו שלא הצליחו להעביר שנים. ואני אומרת לך שאנחנו נמצאים כאן כדי לבוא, שזה יוצא לכל הוועדה, לחברי הכנסת, לפני תיקון התקנות. וכמובן, אתם תוכלו לבוא ולהגיד את כל הדברים שלכם ואנחנו נמצאים אתכם כאן, ועדת הבריאות של הכנסת. בסדר? זה לא סתם.
היו"ר עידית סילמן
¶
זה מוצג. דורשים להביא את זה לדיון פה בוועדה, להצגה, לפני תיקון התקנות. אמרנו את זה.
היו"ר עידית סילמן
¶
אנחנו נעשה גם דיונים עוד לפני תיקון התקנות. אנחנו נסיים פה, נעשה דיונים ביחד אתכם כדי לראות ולהביא את המודל הזה בצורה הרבה יותר טובה.
היו"ר עידית סילמן
¶
אז אנחנו מבקשים בבקשה ממשרד הבריאות ומשרד האוצר להמציא לנו בבקשה את כל הנתונים ואת כל המסמכים שהם יוצגו כאן ביחד עם זה, לתוך הוועדה. כדי שנוכל לעשות דיונים שהם יהיו דיונים מעמיקים ומסודרים בנושא הזה. ברגע שיש לכם, כדי להביא את המודל. המודל הזה לא יבוא לידי ביטוי עד שהוא לא יוצג לפני כן בוועדה.
היו"ר עידית סילמן
¶
התקנות האלה לא יובאו לידי ביטוי עד שהן לא יוצגו לפני כן בוועדה ובאישור הוועדה. לא באישור, סליחה. לוועדה, שאני מוכנה לבוא לקיים את הדיון הזה.
נועה בן שבת
¶
אז זהו, בדיוק אני רוצה לשאול איך מגדירים את זה. כי השאלה אם לבוא ולהגיד, יש פה סעיף קטן ו'. תכף אנחנו צריכים לחזור גם לעוד דברים בתוך הסעיף. שהוא אומר: תקנות ראשונות לפי פסקה 1 יותקנו עד יום י"א בטבת תשפ"ב, 15 בדצמבר 2021. ובלבד שיוצגו לוועדה עד איזה שהוא מועד.
היו"ר עידית סילמן
¶
איזה מועד? רועי, איזה מועד אתם רוצים שיוצג לוועדה? עד איזה מועד? שבועיים קודם לכן?
היו"ר עידית סילמן
¶
נכון. עוד 20 שאני מביאה. אבל אני רוצה לשבת ביחד אתכם ולחשוב ביחד אתכם, את ה-20 האלה איך אנחנו מחלקים.
היו"ר עידית סילמן
¶
אז בסדר גמור. גם אני ביקשתי את זה ואנחנו נציג את הכל לדיון פה בתוך הוועדה. ואם כולכם תגידו שזה גרוע, אז כל העולם ישמע שזה גרוע ויידע שזה גרוע ונצעק את זה ביחד ונגיד את זה.
היו"ר עידית סילמן
¶
לא, לא נכון. אני יצאתי להתייעצות עם כולם. לא היה מנהל בית חולים אחד שלא הרימו לו טלפון כנראה בתוך כל הדבר הזה כדי לוודא. עוד איזה שהם דברים? שנייה, אני רוצה לעבור רגע על הדברים.
היו"ר עידית סילמן
¶
ינוחו על שולחן הוועדה ויוצגו לחברי הכנסת, לחברי הוועדה ובתי החולים, קופות החולים ויתקיים דיון בנושא. נקיים גם דיון מקדים.
נועה בן שבת
¶
דיון זה כבר עניין שאת מחייבת את הוועדה. הוועדה יש לה שיקול דעת. אבל את רוצה שהם יניחו את זה מראש. יונחו על שולחן הוועדה ויוצגו לוועדה עד 7 בדצמבר 2021.
יש לנו, אמרנו את סעיף הדיווח, זה בנוסף לזה. שהוא יהיה חלק מהסעיף הזה.
נועה בן שבת
¶
רגע, אז עכשיו אנחנו נחזור ונקרא. דבר ראשון, לגבי הכללים ואמות המידה. הייתה פה הערה שהם צריכים להיות שוויוניים. אני מניחה שאין לכם בעיה להגיד כללים ואמות מידה שוויוניים. אמורים להיות באופן שוויוני.
רועי רייכר
¶
לא, כללים ואמות מידה אובייקטיביים. והגדרה של אובייקטיביים אני לא יודע מה זה אומר פריפריה שוויונית.
נועה בן שבת
¶
בסדר. אז הם שוויוניים. אז זה עניין אחד.
עכשיו, קראנו כבר את סעיף הכלליים. עכשיו נעבור לנוסח האוצר, לגבי האמצעים שבהם מדובר. קיימנו כבר קודם את הדיון. אז אנחנו בעצם חשבנו שצריך לעשות יותר מגבלות ויותר אמצעי פיקוח. וגם לתאר את ההליך המנהלי. אבל הצעת האוצר פה בעצם מציעה שתי רמות. יש להם רמה אחת שמדברת עם אמצעים של מינוי חשב מלווה לבית חולים ציבורי כללי. הגבלת הוצאות הפיתוח של בית חולים ציבורי כללי. מבלי לגרוע מהוראות לפי חוק יסוד התקציב, יסודות התקציב. הגבלת הגידול בהוצאות השכר המשולב בבית חולים ציבורי כללי. 4. הגבלת קליטת כוח אדם בבית חולים ציבורי כללי. 6. העלאת תקורות המשולמות לבית חולים ציבורי כללי מחברה בת שלו, תאגיד בריאות.
נועה בן שבת
¶
רגע, ה-default מה שמציע האוצר הוא כזה: שיהיו מגבלות ואמצעי איזון שיוטלו על בית חולים לשם שמירה על האיזון התקציבי, במקרה שבו בית החולים חרג מתקציבו באחוז שיקבע בתקנות.
אופיר כץ (הליכוד)
¶
לא, צריך להוריד חשב מלווה. כולם בגרעונות. הם כל הזמן יהיו באיום תחת שישימו להם חשב מלווה.
רועי רייכר
¶
עניתי את התשובה שלי. למי שמקבל סכומים נכבדים מהמדינה, התשובה היא כן. ואם רוצים לקבל סכומים נכבדים מהמדינה ויש חריגה, אז צריך חשב מלווה. התשובה היא כן.
אופיר כץ (הליכוד)
¶
יש הרבה בתי חולים. בגלל בית חולים אחד לא הגיוני עכשיו להחיל סעיף על כל בתי החולים ושתהיה חרב של האוצר על הצוואר של בתי החולים וזה יפגע במטופלים.
נועה בן שבת
¶
אנחנו בעמוד 21, שממנו מופיע נוסח האוצר. לפני כן הופיע הנוסח שהוצע בדיון הקודם. אבל כרגע אני מבינה שהולכים לנוסח האוצר. נכון? זה היה הסיכום שלכם. שאומר: מגבלות ואמצעי איזון שיוטלו על בית חולים, על איזון התקציבי, במקרה שבו בית החולים חרג מתקציבו באחוז שייקבע בתקנות. אותן מגבלות יחולו כל עוד החריגה התקציבית לא תוקנה. זאת אומרת, כל עוד הם לא חזרו.
עכשיו, שאלת השאלות כמה זה החריגה התקציבית? על איזה חריגה תקציבית?
אופיר כץ (הליכוד)
¶
אני גם לזה רוצה נושא חדש. שיניתם את הסעיף, אני רוצה נושא חדש. ואני גם רוצה להגיש הסתייגות על זה, עכשיו בעל פה. אפשר להציג אותה?
אופיר כץ (הליכוד)
¶
לא, מה, הם קובעים לנו גם עכשיו מה מותר לנו ומה אסור לנו? לא הבנתי. הממשלה מכתיבה לכנסת עכשיו את הכלים הפרלמנטריים שלנו? לאן נגיע עם הדיון הזה?
היו"ר עידית סילמן
¶
אבל כשאמרת נושא חדש אמרנו לך בסדר. וכשאמרת הסתייגות אמרנו לך בסדר ואתה תציג את זה עוד מעט. הכל טוב, בנחת.
נועה בן שבת
¶
כן, אפשר. רגע, אני רק רוצה לשמוע מה ההסתייגות שלך. למעשה, אני רוצה להבהיר שמה שקרה פה זה שההצבעה הזאת זה לא אירוע של הצבעות, זה אירוע של דיון. ולכן אי אפשר לחסום את הגשת ההסתייגות.
אופיר כץ (הליכוד)
¶
אז ההסתייגות שלי היא כזאת: שבעקבות התיקון שאתם מוסיפים עם האיום הזה על מנהלי בתי החולים עם החשב המלווה, שהם גם ככה כולם מתחילים בגרעונות, אז תעשה השוואה בין השנה הזאת לשנה הבאה. ואם ימצא שתושבי הפריפריה חיכו יותר בתורים ל-MRI, ל- PET C.T או ל-C.T, אז יפוטר מישהו ממשרד האוצר.
אופיר כץ (הליכוד)
¶
מנכ"ל האוצר. בוא נראה מה שינוי שלכם יעשה. ואם עכשיו תושבי הפריפריה יחכו יותר, שזה מה שיקרה בגלל מה שאתם עושים, אז שמישהו ישלם את המחיר. למה תמיד לדפוק את תושבי הפריפריה? כי זה מה שיהיה בסוף מהחשב המלווה הזה.
אופיר כץ (הליכוד)
¶
מרגע החלת החוק, שנה קדימה, להשוות את התורים ב-MRI, PET C.T ו-C.T. שנה אחורה. ואם יימצא שחיכו שם תורים יותר ארוכים יפוטר מנכ"ל האוצר. בפריפריה, כן?
נועה בן שבת
¶
אז אמרנו את הכותרת ואת המסגרת. אני רוצה להבהיר שכמובן שהדבר הזה צריך להיעשות כמו הליך מנהלי, מסודר, בדרך של שימוע. אנחנו אמנם דרשנו הליך יותר מסודר, עם אפשרות לתיקון ליקויים. אבל אני מבינה שזה הסיכום שאליו הגיעו חברי הוועדה.
נועה בן שבת
¶
הפסקה האחרונה שנשארה, היא הייתה מפוצלת. אחת מהן דיברה על העלאת תקורות המשולמות לבית החולים מפעילות שירותי רפואה פרטית. שהייתה הבחנה בין עד לגובה של 30% ממחזור הפעילות שהיה במסגרת הוראות ההפעלה הקלה. ולעומת זאת, מעל גובה של 30% ממחזור הפעילות זה היה הפעלה יותר מחמירה. והיא דרשה גם הבאה בכתב או דברים שאני חושבת שממילא נדרשים. עכשיו השאלה מה רוצים לעשות. אם רוצים להגיד שזה יופעל רק במקרים חריגים או לתת לזה איזה שהיא חומרה מיוחדת?
נועה בן שבת
¶
בסדר, אבל אתה יכול לקבוע אחוז חריגה. אם אתה קובע חריגה מהתקציב, אתה יכול לקבוע אותה. והוועדה לא קובעת עכשיו בחקיקה ראשית מה הוא אחוז, אז אתה יכול לקבוע אותה בצורה מדורגת. אתה יכול להגיד חריגה של כך וכך אני מפעיל רק סעד כזה וכן הלאה.
נועה בן שבת
¶
אבל אז אתה אומר לא לתת בכלל פה ביטוי לזה שאתה בעצם מתערב לגורם הזה בפעילות שהיא פעילות פרטית, שהוא באמת מפעיל אותה באישור אפילו. זאת אומרת, לא באישור, לפחות בצורה חוקית הוא מפעיל את אותה שירותי רפואה פרטית ואתה מתערב לו בהם. אז איך אתה נותן לזה ביטוי?
נועה בן שבת
¶
אתה מתחיל בפעילות כמו מינוי חשב מלווה. אתם טענתם שיש לכם סמכות לזה כבר היום. והגבלת גידול בהוצאות השכר וקליטת כוח אדם. אתה הולך ומתערב יותר ויותר בעניינים של בית חולים שהוא עצמאי. אז אתה יותר ויותר מתערב בעניינים שלו. השאלה איך אתה נותן לזה ביטוי פה בנוסח, לזה שאתה מפעיל את זה רק במקרים חריגים. כי אתה אמרת חריגה תקציבית.
יובל אדר
¶
עזוב לא מתכוון. עכשיו יש סעיף, אתה תוכל להשתמש בו. אם מלכתחילה, סתם זורק מספרים, 10% גרעון, אז איזה משמעות יש לסעיף הזה? הרי הוא יהפוך להיות לפיקוח אוטומטי.
היו"ר עידית סילמן
¶
אני מסכימה איתך. אנחנו ננסה להביא עוד 10 מיליארד שקלים למערכת הבריאות בישראל. ננסה, באמת ננסה, כדי שהתקציב יהיה מתאים לכולם. אני מבינה אותך, אתה אומר את זה כל הזמן וזה נכון. אנחנו לא אמרנו שאתה לא אומר משהו שהוא נכון. אבל ככל הנראה היום זה לא נמצא בדיוק בהלימה שמה שמוציא בית חולים זה מה שמכניסים לו. וגם יש שם עוד הרבה מרכיבים אחרים. כן?
אוריאל בוסו (ש"ס)
¶
הוא לא מדבר רק על החוסר. נמצאים באותה נקודה אם לפחות הכסף הזה היה לו מסלולים ברורים.
היו"ר עידית סילמן
¶
בסדר. וגם את המסלולים אחר כך בתוך כל בית חולים, אז הם בוחרים. וכל בית חולים בוחר מה הוא פותח ומה הוא לא פותח אחר כך. ומה הוא מוסיף. אם הוא מוסיף מכון רדיולוגיה או לא מוסיף מכון רדיולוגיה.
היו"ר עידית סילמן
¶
אני לא אמרתי שלא. עוד פעם, אתה נכנס לאותו סחרור מחדש וכבר דנו בזה כמה פעמים באותה ועדה. ואני מבינה את זה. אני אמרתי גם, אתה צודק. אני לא אמרתי שאתה לא צודק. בסדר? לא אמרנו שלא. ואנחנו פה ננסה גם לעזור כדי שהמערכת תיראה בסדר ותיראה אותו דבר. ויש כאלה שעושים שר"פ ויש כאלה שאין להם שר"פ. ויש כאלה שזה מתאפשר להם ויש כאלה שזה לא מתאפשר להם. יש כאלה שיכולים לשלם 100,000 שקלים לחודש לרופא ויש כאלה שלא. המערכת הזאת מראש לא שוויונית. נכון, יש בתי חולים מהרבה סוגים והיינו שמחים לעשות תאגוד בית חולים. ואנחנו נתחיל לעבוד על זה ביום שאחרי, על תאגוד בתי חולים. נחשוב גם על זה. נביא את זה רעיון לוועדה, נדבר על זה. כולכם תביעו את דעתם.
יובל אדר
¶
השאלה שלי היא טיפה אחרת. כי עזבי את הגידול. גם אם תקחי את איך שאנחנו ב-2021. שנה הבאה אנחנו צפויים לקבל פחות תקציב. איך אני אמור להתנהל?
היו"ר עידית סילמן
¶
אנחנו אמרנו שהסכום יאוגם ואנחנו נדע להבטיח יותר מזה. זאת אומרת, לא יהיה פחות. בסדר?
נועה בן שבת
¶
אבל אם באמת האחוזים משתנים אז אולי ניתן לזה ביטוי בנוסח ונגיד שחרג בתקציבו באחוז שייקבע בתקנות לגבי כל סוג מגבלה.
ועוד דבר, שאולי בדיווחים השנתיים האלה בעצם ידווחו לוועדה גם על הפעלת הסמכויות האלה, הפעלת המגבלות האלה. זאת אומרת, אם המגבלה הוטלה.
היו"ר עידית סילמן
¶
במידה ואתם מפעילים מגבלה מסוימת על מישהו, בדיווח השנתי הזה שלכם לוועדה, תדווחו גם על זה בבקשה. כי אנחנו רוצים לדעת על מי הוטלה מגבלה כזאת, מגבלה אחרת. חובת הדיווח והפיקוח.
נועה בן שבת
¶
אוקיי, אז אנחנו עוברים לסעיף הבא. רק עוד רגע בבקשה, בסדר? אני רוצה לכתוב את הנושאים החדשים.
אנחנו רוצים לעבור לסעיף ח'. סעיף קטן ח' בעמוד 23. גם הוא, אני רואה שהוספה. ולפיה השרים רשאים לקבוע כי יועבר תשלום נוסף שיחולק לבתי החולים הציבוריים הכלליים על פי מדדי איכות רפואיים. גם כאן, כתוב שיועבר סכום תשלום נוסף. לא ברור מי קובע את מדדי האיכות והאם הם יקבעו בתקנות או לא יקבעו בתקנות? במה מדובר?
רועי רייכר
¶
מדדי האיכות לא יהיו בתוך התקנות. בסוף זה תהליכים של משרד הבריאות. זה תהליכים מאוד קליניים. נתתי דוגמה מקודם עם הזיהומים. לא נראה לי ששרים ידעו בתקנות איזה זיהום.
נועה בן שבת
¶
רגע, רק שנייה. כשאתם אומרים יועבר תשלום נוסף או סכום נוסף שהוא יקבע בתקנות. והוא יחולק לבתי החולים על פי מדדי איכות רפואיים בנושאים, בתחומים שייקבעו בתקנות. מה יקבעו בתקנות?
רועי רייכר
¶
בתחומים שייקבעו בתקנות זה בסדר. אני רוצה להסביר. נתתי לכם דוגמה עם הזיהומים. מחר יבוא משרד הבריאות ויראה שמצב הזיהומים בישראל הוא נהדר. ועכשיו המצב הגרוע הוא לא בזיהומים, אלא בכלל בחדרי המתנה לנפגעות תקיפה מינית. והוא ירצה דרך המדדים האלה להשפיע ולשנות את המענה שניתן לזה בבתי החולים. אם זה יהיה בכל תקנות כל פעם יצטרכו את האישורים של כולם. לעבור את התהליך המנהלי כדי לשנות. זה מאוד מאוד יפגע להם בגמישות לשנות את המדיניות של המשרד במה שחשוב לו.
ולכן, כמו מדד הפנימיות, שנקבע ומפורסם על ידי המשרדים, אז אותו דבר.
רות רלבג
¶
אבל סליחה, אני רוצה להגיד משהו בהקשר הזה. משרד הבריאות שם איזה שהוא מודל תמרוץ. אומר תלכו לשם, שם צריך להשלים. מגייסים אנשים, בונים תשתיות. אחרי שלוש שנים מחליטים שזה הנושא הבאה. אז לוקחים את אותו כסף ומוכרים אותו שלוש פעמים.
היו"ר עידית סילמן
¶
ואז את נשארת עם הכוח אדם שגייסת לטובת הזה.
אז אני רק כאן רוצה להוסיף שעל פי בקשתה של חברת הכנסת מיכל רוזין ושלי, אנחנו נוסיף מבחן מסוים של מדד. באמת לנפגעות תקיפה מינית, בסדר? אשפוז הולם וייעודי לנפגעות. בתיאום אתכם בבקשה. זה משהו שהוא מעבר, שיתווסף לתוך הדבר הזה.
רות רלבג
¶
אני רק רוצה להזכיר לשולחן הזה גם כן. הוחלט על חמישה חדרים. הוחלט על חדר באילת, אחרי האירוע המאוד מאוד קשה. אז עד היום הכסף לא הגיע במלואו, רק שתדעו. מה שקורה זה שמסמנים מטרה, אנחנו רצים. ואחר כך הולכים לכתת רגלינו.
היו"ר עידית סילמן
¶
לא, אז אנחנו מקדישים לזה עכשיו סכום. אנחנו נדבר בסוף על הסכום שיוקדש לזה. אני אציג את זה עוד לפני ההצבעות, כי זה לא משהו שצריך להיקבע בחקיקה. אבל כן, יושם דגש עכשיו על כל הנושא של נפגעות ונפגעי תקיפה מינית בתוך המערכת. מיכל רוזין, עכשיו בדיוק אני מדברת עלייך. בבקשה, מיכל. את רוצה להגיד?
היו"ר עידית סילמן
¶
לא, בסעיף 9 כשדיברתי על הכל, אמרתי שמעבר לזה, ביקשנו לצורך המקום הזה של מודל כלשהו תקצובי, שאנחנו נשב את, אני.
מיכל רוזין (מרצ)
¶
קיצורי תורים בעיקר. מה שקורה היום במרפאות, יש תורים של שנה פלוס, של נפגעות תקיפה מינית.
חיים הופרט
¶
רק כדי לחדד, אני דיברתי עם חברת הכנסת רוזין קודם. זה קורה גם בבתי חולים כלליים וגם בבתי חולים פסיכיאטריים. אז זה לא יושב פה בסעיף.
היו"ר עידית סילמן
¶
אבל זה בהתייחס גם למודל הזה וגם לקאפ הפסיכיאטרי, כשישבנו עליו ומיכל העלתה את הנושא הזה. ותודה. אז זה גם עוד תוספת שאנחנו נביא.
נועה בן שבת
¶
רק לשאול, יועבר גם הוא על ידי המוסד לביטוח לאומי, באותו אופן, באותו מנגנון? איך הוא מועבר אותו תשלום נוסף, שיחולק לפי סעיף קטן ח'.
רועי רייכר
¶
הוא יועבר דרך המוסד לביטוח לאומי, באותו אופן. אבל בניגוד לקריטריונים הקבועים לפי גודל וכו', הרכיב הזה יהיה לפי אמות מידה שנפרסם וציונים שינתנו כל שנה. זה מנגנון שהוא כבר קיים האמת.
רות רלבג
¶
רועי, אתה לא מתייחס להערה הזאת שלי, שאתם כל שנתיים משנים מודל. משאירים אותנו עם הסיפור הקודם, בלי להסדיר אותו בבסיס.
היו"ר עידית סילמן
¶
כן, שאולי הוא יהיה קדימה. אני על פניו נוטה לחשוב שאולי מודל מסוים ששמו הוא נכון והוא חשוב לפתח אותו. ואז נותנים איזה שהוא תמרוץ התחלתי. אבל אני אשמח לשבת אתכם ולשמוע על מודלים ולהעלות אותם פה לדיון ולחשוב אתכם על המודל החכם הבא. בסדר? אז גם אתם, כשאתם מפתחים מודלים אז יש לכם פה ועדה, אנחנו נשמח שתעבירו את זה. האמת שיש פה שיתוף פעולה די טוב.
מיכל וולדיגר (הציונות הדתית)
¶
אבל עידית, מה דעתך שבסעיף ח' נוסיף את זה? כשמדברים על התוספת הזאת הספציפית שזה יהיה אחת לחמש שנים, שזה לא יהיה כל שנה.
חיים הופרט
¶
לא, מה שלקחנו, אני מזכיר לכולם. יש היום מבחני תמיכה לתמרוצים. אנחנו לא רוצים לעשות מבחני תמיכה. אנחנו רוצים ציר מרכזי.
חיים הופרט
¶
ואני חושב שזה הישג יפה למערכת הבריאות. מודל הפגיות הוא אחד מההישגים הגדולים של מערכת הבריאות.
רות רלבג
¶
זה ממש לא הישג, כי אנחנו גייסנו הרבה מאוד כוח אדם. עשינו השקעות בתשתיות ונשארנו בסוף עם זה והכסף הלך ונעלם. אתם יודעים את זה היטב. דוגמה ממש לא מוצלחת.
מיכל וולדיגר (הציונות הדתית)
¶
איך אתה מגן עליה? תסתכל חיים, הכל זה עניין של זווית. כך לימדו אותי, איך מסתכלים על זה.
חיים הופרט
¶
מי שהיה לפני שעה וחווה את נאומיי, אז מתברר שזה סוג של זווית.
המטרה בסופו של דבר של מבחני תמיכה ברמה שלהם, המדינה מכווינה את קופות החולים.
רות רלבג
¶
אבל מה שאתה עושה זה לשנות סטנדרט שאתה לא מממן אותו באופן מסודר בבסיס. אז אתה רואה הישג בזה ששינית את הסטנדרט. אין ויכוח.
מיכל וולדיגר (הציונות הדתית)
¶
תראה חיים, אם אנחנו רוצים לקבוע איזה סוג של מדיניות, אתה רוצה לעודד תמריצים וכו'. עם כל הכבוד, אנחנו רוצים בגלל שיש בעיה כזאת פלונית אלמונית להגיד אוקיי, בשביל אזרחי מדינת ישראל צריך לטפל עכשיו בנפגעות תקיפה מינית. אוקיי? עכשיו, אתה אמרת ויופי, ראית שבאמת באותה שנה זה הסתדר כי באמת קופות החולים כמו רות החליטו שהם הולכים על זה. ואז שנה אחרי זה אתה אומר טוב, יאללה, הם ממשיכים ללכת על זה, אני אעשה משהו אחר. והיא אומרת אני נתקעת עם כוח אדם ואין לי כסף.
חיים הופרט
¶
אני מבין מה שאומרת מנכ"לית קופת חולים כללית. אבל צריך להבין שהמודלים שמחולקים היום לא הכל כנגד תוספת תשומות.
מיכל וולדיגר (הציונות הדתית)
¶
לא מעניין אותי מה היום. אנחנו רוצים לחדש את זה. זה משהו חדש. רוצים לקבוע סטנדרט חדש, אז עזוב אותי מה היה.
חיים הופרט
¶
מה הסטנדרט? שאם החליטו להשקיע שנה אחת 40,000,000 שקלים לדוגמה בשיפור הסטנדרט, לא יודע, בשירות הפתולוגי. והמטרה הייתה להכווין את מנהלי בתי החולים לתת את המענה שם לקיצור זמנים.
רות רלבג
¶
אני אשיב לך. אם בסופו של דבר זה משהו חד פעמי של נראות, השקעה חד פעמית באופייה, זה בסדר גמור. אם העלאת הסטנדרט זה משהו שמשנה את הבסיס אז כן צריך לבוא ולהגיד עמדתם במבחן הזה, עכשיו את זה נשים בבסיס. נשים כסף חדש למטרה החדשה. למה? כי העלות נשארת בבסיס.
אלינה ברדץ' יאלוב (ישראל ביתנו)
¶
כמדומני אנחנו מדברים פה על שני דברים שונים. הם מדברים על מודל אחד קבוע לחלוקת תקציבים. אבל מצד שני, מדובר פה על מקרים ספציפיים נוספים. אז זה שני דברים שונים. ומקרים ספציפיים נוספים יכולים לצוץ כל שנה משהו אחר.
רות רלבג
¶
אני מסכימה. אבל אני טוענת שכשהמדינה, נניח שהיא מזהה איזה שהוא פער והיא רוצה התערבות. תכנית ההתערבות הזאת היא תכנית התערבות שבחלקה היא חד פעמית ובחלקה היא לבסיס. אז מה שלבסיס שיבדקו אותנו, יראו שביצענו, שהכול בסדר. ישאירו את הכסף ויביאו כסף חדש למשהו אחר.
אלינה ברדץ' יאלוב (ישראל ביתנו)
¶
את צודקת. אבל שוב, אנחנו מדברים פה על דברים שהם ארוכי טווח מול דברים שהם קצרי טווח.
היו"ר עידית סילמן
¶
אז בסדר. אפשר בבקשה משרד האוצר, משרד הבריאות? רות, אני אשב איתך ביחד ונקיים על זה דיון מיוחד. אני אשמח להביא את זה גם לכאן לוועדה. אתם צודקים על פניו. לא יכול להיות שיהיה מצד אחד דבר כזה. מצד שני, יכול להיות שפעם הבאה שיהיה מודל תמרוץ כזה, בואו נגדיר אותו בזמנים. כדי שקופות החולים או בתי החולים ימדדו את צעדיהם איך הם מתמרצים. וייקחו את זה גם פור קדימה, עבורם.
קריאה
¶
לא רק להגדיר בזמנים. זה מה שהיא אומרת, כמו למשל מודל הפגיות. אם אומרים לי אני נותן לך X כסף, אבל בתנאי שאני בודק שיש לך X אחיות. ואני מוסיפה את ה-X אחיות. ברגע שבשנה מסוימת הוא אומר טוב, נגמר המודל. מה אני עושה עם האחיות? אני חייבת להשאיר אותן. אז אין לי כסף לתפעל ואז זה יוצר לי שוב גרעון. זו השאלה.
היו"ר עידית סילמן
¶
זה בסדר, זה לא בתוך הסעיף כאן. ולכן אני אומרת, כרגע אני גם לא רוצה להגביל את זה בשנים פה. אני לא רוצה לבוא ולהגיד. אני רוצה שלגבי הדיונים האלה אנחנו נערוך דיון. יובא לוועדה, נדבר על זה, יוצא פה ובשמחה. בסדר?
נועה בן שבת
¶
אנחנו קראנו גם את סעיף הדיווח. דיברנו על העניין של תקנות ראשונות שיובאו על שולחן הוועדה ויוצגו לוועדה עד יום 7 בדצמבר 2021.
ועכשיו אנחנו יכולים לעבור להסתייגויות.
נועה בן שבת
¶
נתחיל עם ההסתייגות של חבר הכנסת אופיר כץ, שהציע שבתום שנה מתחולת החוב יושוו התורים בבתי החולים בפריפריה לבדיקות MRI, C.T ו-PET C.T. ואם התורים יהיו יותר ארוכים ממה שהיו ערב ההסדר אז יפוטר מנכ"ל משרד האוצר.
היו"ר עידית סילמן
¶
אפשר להצביע? מי בעד ההסתייגות? מי נגד ההסתייגות? מי נמנע? ההסתייגות נפלה.
הצבעה
ההסתייגות נפלה.
היו"ר עידית סילמן
¶
תשמעו, באמת אני אומרת לכם, היעד היום, ותאמינו לי שעשינו את כל הטלפונים, את כל הדברים. יש משהו ששמעתי יפה. רות רלבג אמרה שזה היה מודל רות. היא רצתה להעביר מודל כזה שנים, כשהיא הייתה במקום הזה אז. ולא הצליחה. ואני אומרת לכם את האמת, יש צעדים שנעשים לאט לאט. וגם זה לא היה ברור מאליו שיהיה. אז אנחנו בדרך הנכונה. אנחנו כאן כדי ללוות אותם. אני כולי תקווה שאתם תהיו חברים מן המניין בוועדה הזאת ואז תוכלו להשפיע באמת ולגם ללוות אותם באופן אישי. כי לכולכם זה חשוב פה.
היו"ר עידית סילמן
¶
אבל כשיש אצבע בוועדה, זה תמיד משמעותי וחשוב יותר. נארח אתכם. בואו, לא נפתח פוליטי, כי באמת אין צורך. אבל אנחנו אוהבים אתכם ורוצים אתכם כאן איתנו. כן, בבקשה?
נועה בן שבת
¶
עכשיו אנחנו עוברים להסתייגות. רגע, הסתייגות אמרתי 82. שסעיף 9 ימחק. ההצעה היא למחוק את כל סעיף 9, זו ההסתייגות.
נועה בן שבת
¶
יש פה הסתייגויות חלופיות. אני לא יודעת אם הן הוצגו כחלופיות או לא. בסעיף 9(א)(3) המוצע. אני מסתכלת על חלופית א'. בסעיף 9(א)(3) המוצע, אחרי נקבעו, יבוא: באישור ועדת הבריאות של הכנסת. ובסעיף 9(ה)(1)(ה) בתחילתו יבוא: באישור ועדת הבריאות.
היו"ר עידית סילמן
¶
מי פה? מי מציע? מי רוצה? לא רוצים?
מי בעד? מי נגד? מי נמנע? נפלה ההסתייגות. הלאה.
הצבעה
ההסתייגות נפלה.
נועה בן שבת
¶
בסעיף 9(ה)(1)(ה) בסופו יבוא: והכל בכפוף להתראה בכתב ומראש, תוך מתן 90 ימים לתיקון האיזון התקציבי על ידי הנהלת בית החולים.
נועה בן שבת
¶
הסתייגות 83. בסעיף קטן א' אחרי המילים בחוק זה תשלום חודשי קבוע", יבוא: ובכפוף לדיווח לוועדת הבריאות של הכנסת.
היו"ר עידית סילמן
¶
כן, שלום. פולסקי, ברגע שיצא, תקרא לנו, אנחנו פה בהאזנה. הלאה. ברגע שאתה מצליח לפתוח אנחנו שומעים אותך, אנחנו פה. תשאירי אותו. כן, קבוצת הציונות הדתית מציעה.
מיכל וולדיגר (הציונות הדתית)
¶
נכון. אז אני חוזרת על ההנמקה שכבר דיברנו עליה בפעם הקודמת. אני חושבת שאפשר למצוא דרך שזה לא יעבור דרך הביטוח הלאומי. ביטוח לאומי עוד מבקש עכשיו ובצדק, הוצאות, עלויות שכל המעבר הזה גורם לו. במקום זה, בואו נכניס את זה לתוך הרפורמה פה. ונשאיר את זה דרך משרד הבריאות.
רות רלבג
¶
כולנו מקבלים כסף של לידות מביטוח לאומי באופן ישיר. זה קיים. גם את הסל אנחנו מקבלים. איזה סיבה לא להשתמש בביטוח לאומי?
היו"ר עידית סילמן
¶
הרעיון בסעיף הזה בכלל ב-9, שכאילו רוצים לבצע איזה שהיא התייעלות. אז בעצם, אם אנחנו רוצים לייעל, אז הסתכלו שדרך ביטוח לאומי זה מגיע כנראה יותר סדור, יותר קבוע.
היו"ר עידית סילמן
¶
אבל הם אומרים לך שדרך משרד הבריאות, בצורה עדינה, הם לא רוצים כי נציגי משרד הבריאות נמצאים כאן. בסוף זה מגיע, אבל דרך. יש כאן תשלום חודשי קבוע.
מיכל וולדיגר (הציונות הדתית)
¶
אבל אני אומרת יש כאן תקורה. משרד הבריאות מעביר לביטוח לאומי, ביטוח לאומי מעביר לכם. הכסף הזה בעיניי מיותר, העלות הזאת. שיהיה במקום אחר, שיביאו לבריאות הנפש.
אוריאל בוסו (ש"ס)
¶
הוא לא יכול להתגונן, זה הכי כואב. כמה התקורה של הביטוח הלאומי רועי? מה התקורה של הביטוח הלאומי?
היו"ר עידית סילמן
¶
אני לא יודעת להגיד מה התקורה. אם מחילים בחוק על ביטוח לאומי, אז ביטוח לאומי כמו שהוא מעביר להם כבר כספים.
מיכל וולדיגר (הציונות הדתית)
¶
נועה, נכון יש את הסעיף שכתוב שהם רוצים את ההוצאות, עלות המעבר. מה זאת העלות הזאת?
היו"ר עידית סילמן
¶
רק שנייה. היועצת המשפטית, נועה בן שבת, תקריא את ההערה. אוקיי, אז בואו נצביע על ההסתייגות. מי בעד ההסתייגות? מי נגד ההסתייגות? מי נמנע? ההסתייגות נפלה.
הצבעה
ההסתייגות נפלה.
נועה בן שבת
¶
יוסף פולסקי כתב: לעניין סעיף שקראנו, יחולו לעניין זה.
אז אנחנו נוסיף באותו סעיף ח', על התשלום הנוסף לפי מדדי איכות רפואיים, נכתוב שזה יחולו לעניין הזה הוראות סעיף קטן א' בשינויים המחוייבים.
מיכל וולדיגר (הציונות הדתית)
¶
אני רק שאלתי ולא קיבלתי תשובה, מהי העלות המעבר? כלומר, התקורה שצריך לשלם לביטוח לאומי על הצינורות הזאת?
נועה בן שבת
¶
אנחנו בהסתייגות 85. בסעיף קטן א' אחרי תשלום חודשי קבוע יבוא: בסך 5 מיליארד שקלים בשנה. שקלים חדשים כמובן.
היו"ר עידית סילמן
¶
לא, אבל מיכל, תקשיבי, אנחנו לא נתקדם פה. את אמרת לי שהבת שלך רוצה שתחזרי הביתה לראות איתה סרט.
היו"ר עידית סילמן
¶
מי בעד ההסתייגות? מי נגד ההסתייגות? מי נמנע? ההסתייגות נפלה.
הצבעה
ההסתייגות נפלה.
נועה בן שבת
¶
אז אני אקרא עוד הסתייגות, כנראה הכניסו את זה. אני לא פספסתי, יש פה פשוט כנראה נוסח יותר מעודכן, כי יש פה עוד הסתייגות, שלא הייתה בנוסח הקודם.
בסעיף קטן ג' אחרי השרים יודיעו, יבוא: בדיווח לוועדת הכספים של הכנסת. זה אמור להיות בטאבלט.
אוריאל בוסו (ש"ס)
¶
תנמקי את זה. אנחנו כל היום מנסים להעביר לך סמכויות לוועדה ואת מוותרת. אז אם כבר, ילך לוועדת הכספים.
נועה בן שבת
¶
87. אחרי סעיף קטן ה' יבוא: ו. אם בית החולים נמצא בהסכם הבראה או כל הסכם אחר מכוחו הוא זכאי לקבל תשלומים מהמדינה, התשלומים אותם הוא מקבל מהמדינה כאמור, ינתנו בנוסף לסכום התשלום הקבוע ולא יקוזזו ממנו.
מיכל וולדיגר (הציונות הדתית)
¶
נכון. אני רוצה לנמק.
פנו אליי כמה בתי חולים או אחד, אני כבר לא זוכרת. כי בשעה הזאת אני כבר לא זוכרת איך קוראים לי. והוצע שיובהר שיש כמה בתי חולים שיש לכם הסכמי הבראה איתם. וכנראה העברה של תשלומים כאלה ואחרים, שכל הסכומים שכתובים פה יהיו מעל זה. כלומר, לא תקזזו להם מהסכומים אלה. אז קודם כל, לפני ההשגה, תגידו לי תשובה. זה בתוך התחשיב, זה מחוץ לתחשיב?
היו"ר עידית סילמן
¶
כן, אנחנו מצביעים. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות נפלה.
הצבעה
ההסתייגות נפלה.
נועה בן שבת
¶
כנראה זז פה איזה סעיף.
בסעיף קטן א', במקום שיודיעו לו השרים, יבוא: שהודיע לו שר הבריאות.
אוריאל בוסו (ש"ס)
¶
זה מהסעיפים שחשבתי שצריך להשאיר את זה בצד המקצועי גרידא של משרד הבריאות. ולהוציא את זה עוד של השרים, שר האוצר וכו'. זו הטענה שלנו.
אוריאל בוסו (ש"ס)
¶
שאלנו מקודם מה ההוצאות של הביטוח הלאומי. לא קיבלנו תשובה. אז יכול להיות שהמנגנון הקיים של העברת הכספים של ביטוח הלאומי אולי מספק את נושא. כי אם לא, כפי שאמרתי, אולי נעביר את זה לפיס.
נועה בן שבת
¶
בסעיף קטן ב', במקום יהיה שווה לסכום שהועבר למוסד לביטוח לאומי כאמור בסעיף קטן א(2) יבוא: יהיה שווה לסכום הכולל של ההנחות שניתנו לפי חוק זה.
נועה בן שבת
¶
רגע, לפני כן יש פה הסתייגות שכנראה נשמטה קודם מהקובץ. ובמקום 2021, רק אני צריכה לראות איפה זה 2021. חבר הכנסת אופיר כץ, זו הסתייגות שלך. במקום 2021 יבוא 2022. אני רק רוצה לראות איפה זה נמצא פה בסעיף בכלל.
מיכל וולדיגר (הציונות הדתית)
¶
נועה, את עושה בלגן. אצלנו זה ב-94 מה שאת קוראת עכשיו. הסעיפים אצלך אחרים משלנו.
נועה בן שבת
¶
אני רק אסביר שההסתייגויות פשוט מגיעות כל הזמן ואנחנו אוספים אותם. אז יכול להיות שהנוסח שלך עוד לא מספיק מעודכן. ואם יש לי עוד הסתייגויות אני לא רוצה לא להצביע עליהם, רק בגלל שהמספור אצלכם הוא שונה. זאת למשל הסתייגות שכנראה נשמטה מהקובץ הכתוב, אבל היא כן כתובה לי פה בכתב יד. אז אני אכן מקריאה אותה.
אז אני מבינה שחבר הכנסת אופיר כץ, אתה מציע שבכל מקום שכתוב 2021 יהיה כתוב 2022. אז אפשר להצביע על זה.
נועה בן שבת
¶
אבל קראנו את זה, קראנו את ההסתייגות הזאת. רק שנייה. בדיווח לוועדת הכספים. תראי, זה מופיע פה. זו הייתה הסתייגות 86 והיא נפלה.
נועה בן שבת
¶
עכשיו ההסתייגות אצלי מסומנת 96. בסעיף קטן ה(1) אחרי והסכמת שר הבריאות, יבוא: ובאישור ועדת הבריאות של הכנסת.
היו"ר עידית סילמן
¶
אני לא חייבת להסכים איתו על הכל, עם מופיד. בקואליציה שלנו לא כולם מסכימים על הכל.
נועה בן שבת
¶
אנחנו הסתייגות אצלי מופיעה כ-97. במקום סעיף קטן ה(1), יבוא: שר הבריאות בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הבריאות של הכנסת, תקבע תקנות בעניינים אלה.
אופיר כץ (הליכוד)
¶
אני מבקש שוב לחזק את ועדת הבריאות של הכנסת, החדשה והמוצלחת. האם יושבת הראש תצביע בעד חיזוק הוועדה?
נועה בן שבת
¶
הסתייגות 98. בסעיף קטן ה(1)(א), בסופו יבוא: ובלבד שלא פחות מ-90% מהתשלום הקבוע יחולק בין בתי החולים לפי היחס בין המחזור הכספי של בית חולים ספציפי בשנה הקודמת לבין המחזור הכספי הכולל של כל בתי החולים בשנה הקודמת.
נועה בן שבת
¶
ההסתייגות הבאה אומרת שבמקום סעיף קטן ה(1)(ה)(5) יבוא: הקלות שיוטלו על משרד האוצר ומשרד הבריאות לשם שמירת האיזון התקציבי של בתי החולים. ככל שמחצית מבתי החולים הציבוריים יהיו בגרעון, לאור כשלון ניהול מערכת הבריאות יפוטרו מנכ"ל משרד הבריאות, האוצר, ראש אגף התקציבים, סגן מנהל אגף התקציבים בתחום הבריאות ומנכ"ל משרד הבריאות.
אופיר כץ (הליכוד)
¶
פנה אליי מנכ"ל האוצר, אחרי שהגשתי את ההסתייגות. הוא אמר לי למה רק אני? זה לא פייר.
אוריאל בוסו (ש"ס)
¶
אבל עם כל הרצינות וההסתייגות, פקידים שמגישים רפורמות וכותבים אותם על נייר ושנה אחר שנה רואים שהדבר הזה לא ישים, שייקחו אחריות. זה המסר.
נועה בן שבת
¶
הסתייגות 100 אצלי ברשימה. בסעיף קטן ה(1)(ג) המוצע במקום בהתאם למדד שיקבע בתקנות יבוא: לפי השיעור - - - לקופות החולים בשנה הקודמת.
נועה בן שבת
¶
102. לאחר סעיף קטן ה(7) יבוא: 8. כחצי שנה מתחילת החוק ידווחו בתי החולים לוועדת הבריאות של הכנסת על מגמת השינויים בשירות לאזרח. במידה והשינוי יהיה לרעה יתפטרו שר האוצר, מנכ"ל משרד האוצר ושר הבריאות ומנכ"ל משרד הבריאות.
היו"ר עידית סילמן
¶
שוב יושבת ראש ועדת הבריאות של הכנסת לא בפנים. יישר כוח, כל הכבוד. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות נפלה.
הצבעה
ההסתייגות נפלה.
נועה בן שבת
¶
אתה מעדיף שיהיה כתוב שיסיימו את תפקידם? מבחינת נוסח, רועי? יסיימו את תפקידם? יסיימו את כהונתם, תסתיים כהונתם?
אופיר כץ (הליכוד)
¶
לא, זה ניסוח שלי, הוא לא יכול לשנות לי את הניסוח. ממש לא. יתפטרו ויודיעו גם למה הם התפטרו.
נועה בן שבת
¶
הסתייגות 103. אחרי סעיף קטן ו' יבוא: ז. הוראות שיקבעו זמן המתנה לבדיקת MRI ו-C.T בפריפריה.
אופיר כץ (הליכוד)
¶
אני רוצה לנמק. אנחנו עושים פה באמת שינויים ושינויים, חלקם טובים. יכולנו לעשות שינויים נוספים לטובת האזרחים. אבל זו הזדמנות טובה להרחיב את השינויים והגיע הזמן שנגדיר את הזמן במקום המילה הזאת זמן סביר שנגדיר עכשיו כמה זמן תושב פריפריה יצטרך לחכות לבדיקת MRI או בדיקת C.T. לא שכנעתי?
אוריאל בוסו (ש"ס)
¶
אפרופו C.T, אני רוצה להודות לרועי בן משה, שבעודו נמצא פה עשה מצווה. פנייה שהגיעה אליי ממש עכשיו, על מקרה מאוד קשה בשערי צדק לאיזה צעיר אחד והוא סייע. אז גם כשיושבים פה הוא עושה מצוות, ישר כוח. רועי, סמנכ"ל שערי צדק. מקרה אני לא מכיר, אבל פנו אליי על מקרה מאוד הומני.
נועה בן שבת
¶
יש את ההסתייגות של הרשימה המשותפת, שהיא כמו ההסתייגות הקודמת שנפלה. אז הצטרפו שם למסתייגים. עכשיו יש לנו 105. סעיף קטן ה(1)(ה)(5) ימחק.
נועה בן שבת
¶
האמת היא, סליחה, רציתי להגיד שהסעיף הזה נמחק. אז ההסתייגות מיותרת.
סעיף 106. בסעיף קטן ה(1)(ה)(4) בסופו יבוא: בתיאום עם הסתדרות הרופאים.
נועה בן שבת
¶
הסתייגות 108. בסעיף קטן ה(1)(ה) במקום פסקה 5 יבוא: במקרה של חריגה תקציבית הגבלת תקנים במשרדי האוצר והבריאות.
היו"ר עידית סילמן
¶
מה, לא צריך לקרוא לו את זה. צריך לקרוא לו את זה? אולי ביטלנו אותו כאילו את אומרת?
היו"ר עידית סילמן
¶
זה לא משנה, בוא נמציא. אתה כתבת הסתייגות על הסעיף, מה אכפת לך? אתה לא זוכר מה זה, בוא נמציא.
אוריאל בוסו (ש"ס)
¶
אבל הורדת את זה. אנחנו חשבנו, כפי שאתם הצגתם ואני שמח שנעניתם לכך לנושא של ההשעיה ופיטורים של מנהלי בתי החולים. שעם כל ההתערבות של משרד האוצר ומשרד הבריאות בניהול בתי החולים, עדיין לא יכול להיות מצב של חרב מקצועית מונחת על צווארם של מנהלי בתי החולים. הם צריכים לפעול מתוך מקצועיות אמיתית ויושרה. לצד זה שהם מחויבים להתאמות והרפורמות שעושים עם משרדי האוצר והבריאות. ואני שמח שנענו לבקשה הזו ולהוריד את הסעיף הזה. תודה.
נועה בן שבת
¶
כן, אנחנו בסעיף 10. אנחנו מדברים על סעיף 10(ג). בדיון הקודם נאמר שהתקרות צריכה ברוטו לאותה שנה יחולקו במקרה שהשרים לא הודיעו על תקרת צריכה ברוטו לשירותי הבריאות יחולקו בהתאם לשיקולים שקבועים בסעיף 3 ו-4. השאלה היא האם באמת אפשר להפעיל את השיקולים האלה בלי חלוקה? או שאפשר להפעיל או לא להפעיל? האם גם במקרה הזה בעצם יהיה גורם שקובע מה השיקולים ואיך התקרות מחושבות. האם גם במקרה שלא מודיעים על התקרות התוספת הריאלית יודעים איך לחלק אותה לפי השיקולים האלה.
חיים הופרט
¶
אני מזכיר למה עשינו את זה. עשינו את זה כי ביקשתם והניסוח, מה שאת אומרת מה שאתם עושים הוא מאוד מוזר. אז איך אנחנו צריכים לעשות?
חיים הופרט
¶
אני מזכיר מה המטרה של הסעיף. באו חלק מבתי החולים ואמרו אם אנחנו לדוגמה קיבלנו איזה שהוא מכשיר.
נועה בן שבת
¶
אז יכול להיות שאתם צריכים ללכת ולקדם תנאי מאוד חותך. כמו מספר מבוטחים משוכלל או שיעור קפיטציה.
אלינה ברדץ' יאלוב (ישראל ביתנו)
¶
שיעור קפיטציה הם יודעים ויעשו לפי שיעור הקפיטציה, כי את זה הם יודעים.
נועה בן שבת
¶
שאלה נוספת שרציתי לשאול, כיוון שהעירו לנו לגבי תיקון אחר שדיבר על סוג שירות בריאות לאותו סוג שירות. האם צריך את המילים האלה כאן או לא? בבקשה תבדקו גם את זה. בסדר? בנתיים נצביע על ההסתייגויות לסעיף 10.
הסתייגות 110. בסעיף קטן ב' במקום 2024 יבוא 2023.
אוריאל בוסו (ש"ס)
¶
סעיף 110 ו-111 תכף תראי שניהם, שאני רוצה לצמצם את תקופת ההחלטות והמתווה שאנחנו עדיין לא ברורה לנו התמונה. אז אמרתי 2022-2023 זה עוד סביר. אבל לא עד 2024. מי בעד, מי נגד?
נועה בן שבת
¶
הסתייגות 112. בסעיף קטן א', אחרי יודיעו לכל בית חולים ציבורי כללי ולכל קופת חולים יבוא: וכן יעבירו דיווח לוועדת הבריאות של הכנסת.
מיכל וולדיגר (הציונות הדתית)
¶
נכון. אני רוצה לנמק עוד פעם, שאני חושבת שהוועדה עושה פה עבודה מצוינת וצריך לדווח גם לנו, שנדע. וכמובן ליושבת ראש הוועדה. ולכן מבחינתי צריך להכניס גם את הדיווח לוועדת הבריאות.
נועה בן שבת
¶
הסתייגות 113. בסעיף 10 אחרי סעיף קטן ד' יבוא: ה. הודעה כאמור בסעיפים קטנים א' ו-ב' ימסר עד המועד האמור באותם סעיפים לוועדה.
קודם מצביעים על זה.
מיכל וולדיגר (הציונות הדתית)
¶
אני רוצה שידווחו לכם. אתם לא רוצים לקבל דיווחים ולא להיות ועדה שתפקידה לדווח.
היו"ר עידית סילמן
¶
לא, לא, לדווח ידווחו. אמרנו, הכל ידווח. הקאפ ידווח. לא רק שהקאפ ידווח, הקאפ יעלה על סדר הכיום, כי אנחנו נקים פה ועדה.
נועה בן שבת
¶
טוב, ההסתייגות החלופית אומרת: חילופין א' אומר: בסעיף 10 אחרי סעיף קטן ד' יבוא: ה. הודעה כאמור בסעיפים קטנים א' ו-ב' תפורסם ברשומות עד המועד האמור באותם סעיפים.
נועה בן שבת
¶
בסעיף 10, הסתייגות חלופית ב'. בסעיף 10, אחרי סעיף קטן ד' יבוא: ד(1) לעניין סעיף ד' כלל ההודעות ידווחו לוועדת הבריאות של הכנסת ויפורסמו לציבור.
מיכל וולדיגר (הציונות הדתית)
¶
נכון. אני רוצה לנמק. אני חושבת שמדובר בדבר חשוב ודיברתם על בשורה. הציבור צריך לדעת מזה, הכנסת צריכה לדעת מזה, ועדת הבריאות צריכה לדעת מזה. ההודעות בכל מקרה מדווחות, אין פה עבודה כפולה. שידווחו גם לכנסת ולציבור.
נועה בן שבת
¶
גם יש הסתייגות של חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי שהסעיף יבוטל. אה, לא, לא, זה סעיף 11, את צודקת. סליחה, אני התבלבלתי. כתבתי את זה במקום הלא נכון, סליחה.
אז אנחנו סיימנו את ההסתייגויות לסעיף 10.
חיים הופרט
¶
לא, לא. בתי החולים לא צריכים את אישור השר לעשות הסכם כזה או אחר. כל עוד זה בסעיפי החוק. אבל בתי החולים לא צריכים את האישור של השר לעשות את זה.
נועה בן שבת
¶
אז עכשיו עולה שאלה. כי יש פה הרבה סעיפים בתוך אותו סעיף. כיוון שהסעיף הזה מדבר על תקרות משותפות והסעיף אומר שהשרים ישקלו לעניין סעיף קטן א' בין השאר את ההשפעה על שירותי הבריאות לתושבים באזור הגיאוגרפי שבו מצויים בתי החולים ואת ההשפעה על משך ההמתנה לקביעת תורים. ג. הודעה על הוראת השרים לפי סעיף קטן א' תימסר לקופות החולים ובתי החולים הציבוריים הכלליים הנוגעים בדבר עד 15 בדצמבר ותחול החל מהשנה העוקבת למועד מסירת ההודעה. ההודעה כאמור תפורסם ברשומות.
ינון גוטגליק
¶
לדעתי זה לא צריך להשתנות. מה שצריך להשתנות זה כמו שאמרתם. הרישא של א', במקום אחרי שנתנו לקופות החולים ולבתי החולים הציבוריים הכלליים הנוגעים בדבר.
ינון גוטגליק
¶
לדעתי זה יכול להיות במשפט השני. רגע, חיים. יכול להיות במשפט השני, אחרי שנתנו לקופות החולים ולבתי החולים הכלליים הנוגעים בדבר הזדמנות לטעון טענותיהם.
נועה בן שבת
¶
בסדר, אז אנחנו נגיע כך: הנושא של הסכמה יהיה כתוב. אבל אנחנו משאירים את ב' ו-ג' ורק הנושא של ההסכמה יעלה למעלה. בסדר גמור.
היו"ר עידית סילמן
¶
אני רק רוצה להגיד שהאיחוד הזה של הרצפות כשדיברו איתנו בתי החולים. איפה ערן? הוא לא נמצא איתנו. ואתם דיברתם איתנו על הסעיף הזה.
היו"ר עידית סילמן
¶
רגע, חברי הכנסת. מיכל, אתם זוכרים שדיברנו על בתי החולים, על הסעיף זה של 20 ק"מ מרחק. בתי החולים שישבו כאן ודיברו על זה, בני ציון ורמב"ם, וולפסון ואיכילוב. אמרנו על עוד צמד של בתי חולים. חיים, דיברנו על צמדי בתי חולים. וולפסון ואיכילוב.
היו"ר עידית סילמן
¶
אז עליהם דיברנו שהם במרחק של עד 20 ק"מ האחד מן השני. רצינו שהם לא יפגעו. הם עלו בזום, הם דיברו, בהסכמת בתי החולים. הם רצו את השינוי הזה בסעיף. הכנסנו את הסעיף הזה. אני שמחה שהם בסדר עם זה. תודה רבה.
נועה בן שבת
¶
אז אנחנו עוברים להסתייגויות של סעיף קטן 11. למעשה הסתייגות לחלופין של חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי בעצם התקבלה. כי היא ביקשה שתהיה הסכמה. אז את עומדת על ההסתייגות שלך שהסעיף כולו יבוטל?
נועה בן שבת
¶
הסתייגות 115. במקום השרים רשאים להורות כי תחול תקרת צריכה בריאות או משותפת לשני בתי חולים ציבוריים כלליים שונים או יותר, יבוא: בתי חולים רשאים באישור השר ובהתייעצות עם ועדת הבריאות, להחיל תקרת צריכה ברוטו משותפת לשני בתי חולים ציבוריים כלליים שונים או יותר.
נועה בן שבת
¶
הסתייגות 116. בסעיף 11, במקום שמתקיים, יבוא: שהסכימו לכך או שמתקיים. למעשה זה כבר גם כן, זה בעצם התקבל ההסתייגות הזאת.
נועה בן שבת
¶
אבל אם ההסתייגות הזאת תעלה למליאה ותתקבל, אז יהיה כתוב לי בהתחלה אלה הסכימו. ואחרי זה יגידו ובלבד שהסכימו לכך או שמתקיים.
נועה בן שבת
¶
הסתייגת 117. בסעיף קטן א', במקום המילים אחרי שנתנו לקופות החולים ולבתי החולים הציבוריים הכלליים הנוגעים בדבר הזדמנות לטעון את טענותיהם, יבוא: בהסכמת מנהלי בתי החולים הרלוונטיים. גם זה בעצם אותה הסכמה. אלא אם כן, בסדר?
מיכל וולדיגר (הציונות הדתית)
¶
אוריאל, אנחנו נשארים עם ה-20 ו-10. נכון? כן.
שאני אבין, חיים, משאירים אותי לסעיף 17 והם סוגרים הכל בחוץ?
היו"ר עידית סילמן
¶
בסעיף 11 בסופו יבוא: ד' נקבע תקרה משותפת לפי סעיף זה ידווח משרד הבריאות לוועדה עד 31 בדצמבר על כל שנה על השינוי בזמני המתנה וקביעת תורים בכל שנה, לעומת השנה שקדמה לקביעת התקרה המשותפת. בתי החולים וקופות החולים הנוגעים בדבר ימסרו את המידע לעניין זה למשרד הבריאות עד 31 באוקטובר של כל שנה.
נועה בן שבת
¶
אנחנו צריכים לעבור לסעיף עצמו. אז דבר ראשון, באמת תיקון אחד שנכנס לדיון הקודם זה שהשרים אחרי שנתנו לקופות החולים הנוגעות בדבר הזדמנות לטעון את טענותיהם רשאים להודיע כי תחול תקרת צריכה ברוטו משותפת. זה בעצם התיקון היחיד בסעיף הזה, שעוסק בתקרות משותפות לשתי קופות חולים.
נועה בן שבת
¶
כן. אז אנחנו עוברים להסתייגויות של סעיף 12.
סעיף 12, הסתייגות 121. בסעיף קטן א' המוצע, אחרי השרים יבוא: באישור ועדת הבריאות של הכנסת.
נועה בן שבת
¶
הסתייגות 122. בסעיף קטן א' המוצע, לאחר פסקה 2 יבוא: 3. בית החולים הסכים לכך. זאת אומרת, יש פה דרישה שגם בית החולים יסכים לתקרה המשותפת שנקבעת.
היו"ר עידית סילמן
¶
אתם רוצים לנמק? בלי לנמק.
מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות נפלה.
הצבעה
ההסתייגות נפלה.
ינון גוטגליק
¶
יש עדכון לסעיף 10, מה שאמרנו שנחזור עם נוסח על מה שהיועצת המשפטית העירה. אז אנחנו פשוט נמחק את סעיף ג'. את ה-default. לא הצלחנו להגיע לאיזה שהוא מנגנון חכם.
נועה בן שבת
¶
אם הם לא הודיעו בזמן, הם יודיעו באיחור.
אז סעיף 13 בדיון, אנחנו מדברים על הפחתת תקרת הצריכה ברוטו בגלל הסכם לרכישת שירות חלופת אשפוז בבית המטופל. ואנחנו בדיון הקודם הוועדה בעצם בחרה לדרוש שהאפשרות הזאת תהיה לבקשת בית החולים וקופת החולים. לחשב להם תקרת צריכה ברוטו שנמוכה מתקרת הצריכה הרגילה.
ינון גוטגליק
¶
אנחנו מתנגדים לתיקון. יכול להיות מצב שהם יגיעו להסכם ולא יבקשו להוריד את התקרה ובעצם יהנו מן ההפקר. לכן אנחנו מבקשים שלשרים תהיה סמכות כן להוריד את התקרה, גם בלי בקשה שלהם.
נריה שטאובר
¶
יש פה איזה חשש שהם יכולים לחתום ביניהם הסכם. ואז בעצם בית החולים לא יבקש מהמשרד את הפחתת התקרה, למרות שכן נחתם הסכם, כי לא כדאי לו. אז אני לא יודעת אם אני מצטרפת לחשש, אבל סביב זה ההתנגדות.
ינון גוטגליק
¶
זה לא תיקון שהיה לבקשת הוועדה, זה תיקון שאנחנו חשבנו שצריך לחדש את הנוסח ואנחנו מבקשים לחזור בנו.
נועה בן שבת
¶
בסדר. אז אנחנו בהסתייגות לסעיף 13. אחרי לפי הוראות סעיף 2, יבוא: בהתאם לשיעור אליו הגיעו הצדדים בהסכם. זאת אומרת, לפי זה תיקבע התקרה. אפשר להצביע על ההסתייגות.
נועה בן שבת
¶
אחרי סעיף 13 יש הצעה לקבוע שסעיף 13(א) שכותרתו "תכנית שיפוי" ומציע שהשרים יביאו לוועדת הבריאות תכנית לשיפוי קופות החולים בגין הקמת מערך אשפוז ביתי לעידוד וקידום מערך זה.
היו"ר עידית סילמן
¶
יפה, מעניין. באמת שזה יפה. אבל לא נוכל להכניס את זה בלשון החוק. אבל זה בהחלט אני חושבת רעיונות טובים.
מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות נפלה.
הצבעה
ההסתייגות נפלה.
נועה בן שבת
¶
סעיף 14 אני לא רואה שהיו פה שינויים, אז אני אקרא את ההסתייגות שמופיעה בסעיף 14. בסעיף קטן א(2), במקום 80% יבוא 100%. אנחנו מדברים על ההפחתות של הדיפרנציאלי ושירות אחר. במקום 80%, 100%. זאת אומרת ישלמו את המחיר המלא.
היו"ר עידית סילמן
¶
תשלום בעד שירות אשפוז במחלקות פנימיות. אוקיי, שימו לב. זה סעיף שגם לגביו דיברנו הרבה, על המחלקות הפנימיות.
נועה בן שבת
¶
אז שינויים שכבר נעשו. בפסקה 2 מנוסחת ההוראה שינון, אתה הקראת בדיון הקודם. אנחנו מדברים פה על הסכומים המשולמים. בשנים 2022 עד 2024 מכפלת היחס שבין מספר ימי האשפוז במחלקות הפנימיות באותו בית חולים ובין סך ימי האשפוז שצרכו כלל קופות החולים במחלקות הפנימיות באותו בית חולים בשנה הקודמת ולגבי, יש פה תוספת. ולגבי שנת 2022 בשנת 2019. זה התיקון שעשינו.
נועה בן שבת
¶
אז המכפלת של הדבר הזה: בסך תקרות הצריכה נטו לשירות אשפוז במחלקות פנימיות של כל קופות החולים באותו בית חולים בשנת 2021 ובצירוף התוספת הריאלית ושיעור העדכון באותה שנה. התוספת הזאת זה משהו שביקש האוצר להוסיף.
רועי רייכר
¶
חברת הכנסת וולדיגר, הסיבה היא קורונה. הקורונה לכלך קצת את הנתונים ולכן אנחנו חושבים שלא נכון להשתמש בה.
נועה בן שבת
¶
רגע, אני רוצה את ב(1). נוסף על הסכומים המפורטים בסעיף קטן א' בכל אחת מהשנים 2021 עד ישלמו כלל קופות החולים לכלל בתי החולים - - - סכום של 90,000,000 שקלים חדשים בעבור שירות אשפוז במחלקות פנימיות. חוק זה תוספת התשלום למחלקות הפנימיות.
אני בבקשה רוצה לשנות לשנה הקרובה את הסכום של ה-90,000,000 שקלים לסכום של 110,000,000. אנחנו רוצים להגדיל את זה.
רות רלבג
¶
אנחנו לא חושבים שצריך להזין עוד מקורות לפנימיות. מה קורה לכם? אנחנו התנגדנו ל-2%. והתנגדנו להשאיר את כל הסיפור הזה. למה? תשקיעו כסף באשפוזי בית. עושים עוד כסף לשים בפנימיות.
רות רלבג
¶
אפשר להראות לכם את הגרפים שוב. יש ירידה של 18%. אנחנו מסבירים את זה כל הזמן. הפעילות הדיפרנציאלית עולה. הפעילות האמבולטורית עולה. הפעילות של הפנימיות יורדת. יורדת.
רות רלבג
¶
זה לא רלוונטי. זה לא רלוונטי. ההבדל הוא שהקורונה בבתי החולים נשארה בבסיס. בקופות החולים היא הייתה חד פעמית.
נריה שטאובר
¶
האמת היא אני קצת מופתעת. המחשבה הייתה, אנחנו היעד הראשוני שלנו היה 1,000,000 לכל מחלקה במדד.
נריה שטאובר
¶
רגע, שנייה. ובשנת 2021 זה מיועד לבינוי ושיפוץ המחלקות הפנימיות. וכמובן גם החלק היחסי של זה ילך לבתי החולים של כללית.
רות רלבג
¶
פנינו אליכם לקבל את המימון של ה-100 מיטות שנפתחו השנה, אמרתם נגמר הכסף בגלל הקורונה. על מה אתם מדברים?
רות רלבג
¶
מה? ועדת אורקספה לא מחייבת אותנו. אתם בדלת האחורית רוצים ועדת אורקס, בוא נדון על ועדת אורקס.
היו"ר עידית סילמן
¶
רות, אני באמת שואלת. אני באמת שואלת רגע, אני רוצה לדעת. אם אנחנו נותנים בשנה אחת, חד פעמית, תוספת מסוימת, לטובת הפנימיות. ואת, שיש לך בתי חולים ואת יכולה להשתמש בזה בפנימיות לטובת הדברים שאת - - -
מוריס דורפמן
¶
עידית, זה לא הגיוני גם כלכלית. יש לי מחלקה, היא עומדת חצי ריקה. לוקחים חצי ממנה, מאשפזים חולי קורונה. אנחנו משלמים עליה.
רות רלבג
¶
אולי הוא רוצה לתת לא סכום בסיס למי שמטפל בעשרות אלפי חולים שנמצאים בקהילה? אתם יודעים שבשנה הזאת אין מבחן חורף. מבחן הקורונה היה חלקי, כי אנחנו לא מטפלים בקורונה? על מה אתה מדבר? הכספים שהועברו לבתי החולים זה חסר תקדים.
היו"ר עידית סילמן
¶
רות, אני אסביר לך גם מה העניין. שבאמת חברות הכנסת וחברי הכנסת יושבים כאן. הם שמעו כל הדיונים פה, באמת אני אומרת לך, על העומסים של הפנימיות. על כמה בתי החולים מתמודדים. על איזה קשיים יש פה. על איזה צורך.
היו"ר עידית סילמן
¶
כן, בבקשה. בואו נשמע רגע בתי חולים. לא חייבים, אגב, להגדיל לכם. לא חייבים. ניקח את הכסף למשהו אחר טוב.
היו"ר עידית סילמן
¶
לא, אנחנו נשים את זה. אנחנו נשים את זה חד משמעית במקומות אחרים. אני אעשה שיפוץ לפסיכיאטריה.
רועי בן משה
¶
גם פסיכיאטריה היא מטרה ראויה, אבל המטרה של הפנימיות היא מטרה ראויה. השנה לא הייתה לנו, עקב הקורונה או ללא קשר לקורונה, תחלואת חורף. אבל כשאנחנו מתקרבים לסוף הקיץ ואנחנו רואים את רמת התפוסה הנוכחית בפנימיות, רמת התפוסה הנוכחית בפנימיות כבר גבוהה מרמות התפוסה של 2020 ומרמות התפוסה של 2019 והפנימיות חוזרות להתמלא בעומס הרגיל. זה מחלקות שגם ברגיל הן מאוד עמוסות. הקלת העומס שהוועדה מציעה על הפנימיות היא מטרה שיותר מראויה. זה המחלקות העמוסות ביותר בסופו של דבר בשערי צדק. בכל יום נתון מחכים חולים במיון למיטה פנויה. זו מטרה שאנחנו חושבים שראויה.
ליאור ברק
¶
דבר שני, המדינה רוצה לפתח את אשפוזי הבית. היא לא רוצה שיתעכבו בתוך בית החולים אנשים שלא צריכים להתאשפז בתוך בית החולים. תנו את הכסף למקום שצריך באמת לפתח אותו ולהוציא את האנשים מבית החולים.
היו"ר עידית סילמן
¶
שנייה, בסדר. הכל בסדר. אני רוצה שנייה לשמוע את פרופ' אליס, הוא נמצא בזום. בואו נשמע אותו בבקשה.
היו"ר עידית סילמן
¶
הוא נמצא בזום, בוא נשמע אותו. הוא ביקש לדבר, מה אני אעשה? הוא ביקש לדבר כבר כמה זמן.
היו"ר עידית סילמן
¶
אבל הוא כותב לנו כאן בכל מקום וזה מגיע מכל אנשים, שהוא היחיד שבזום מבקש לדבר מלא פעמים. בואו נשמע אותו. לא חייבים, אנחנו גם נחשוב ביחד. אם יש פה התנגדות רבתי אז בואו חברים, יש לי מה לעשות עם התקציב הזה.
אבישי אליס
¶
אני רוצה גם לדבר, למרות שאני בזום. חברת הכנסת סילמן. אני מייצג 108 מחלקות פנימיות ואני חושב שהגיעה העת להפסיק את האפליה הזאת שקיימת לאורך שנים. אני חושב שבעזרת משרד הבריאות ומשרד האוצר הגענו לאותו מנגנון שבו אפשר לתגמל את הפנימיות ולגרום לתמריץ לשפר אותן, לשפץ אותן. גם מבחינת התנהלות. ואני חושב שזה פשוט לא הוגן, לחשוב שכל צרות מערכת הבריאות יפתרו על ידי המוטו הזה של אשפוזי בית. אנא בטובכם, תנו לנו את הסכום הזה שלאורך שנים נגזל מהמחלקות הפנימיות. שמעתם את החבר משערי צדק מתאר מה שקורה. אולי טבלאות הגרפים שלם והפלזמות מראות ירידה. מחלקות הן מלאות ואנחנו עוד לא לפני תחילת החורף. למעלה ממאה אחוזי תפוסה. אני חושב שזה כמעט לדבר על גזלה של כבשת הרש. רק כיוון שאני לא נמצא שם, כיוון שאני לא יכול לצעוק יותר חזק.
אבישי אליס
¶
יפה. אני שמח. ואני גם מאוד מצטער שהמנכ"לית האישית שלי לא חושבת את הדברים האלה. אבל אני מייצג משהו שהוא מעבר לכללית. אני מייצג 108 מחלקות פנימיות, שבכל הקורונה החזיקו את מערכת הבריאות בבתי החולים. אני מאוד מבקש שתתחשבו בדבר הזה ואל תורידו את הדבר הזה. תנו לנו את מה שמגיע.
היו"ר עידית סילמן
¶
רגע, פרופ' אליס, אז בוא נעשה כזה דבר. קודם כל, אני רק אגיד, אבוא ואומר שבהתייחס גם לנקודה ששלי ממרכז מחקר ומידע של הכנסת שהציגה. כמות המאושפזים לא השתנתה, אבל כן הנתון של ימי האשפוז השתנה. נכון? שיעור ימי האשפוז, על פי נתונים.
היו"ר עידית סילמן
¶
ירד. שזה בסדר גמור, זה מצוין. יש אפשרות בהחלט לחלק את התקציב. מחצית ממנו באמת ילך לאותן פנימיות ומחצית ממנו ילך לפסיכיאטריה, לבריאות הנפש, לשיפוץ.
רועי רייכר
¶
אנחנו אחת מהמדינות המזדקנות ב-OECD אחרי כבר עשור של הזדקנות שהצגנו בדיון הקודם. אשפוזי הבית, כרגע גם דיברו על זה, לא תופסים ולא יכולים לתפוס בכלל מסה של יותר 5% עד 10%. אף אחד לא אומר שזה יכול לתפוס יותר מזה.
רועי רייכר
¶
גם לפי הפרמטרים שמדובר על אוכלוסייה עם אבחנה, תכנית טיפול ומספר אבחנות מסוים אנחנו לא מדברים על יותר מ-5% עד 10%. גם בנוסף לזה, בהגדרה יצור אקוטיזציה בפנימיות. אנחנו מבקשים לא לפתוח את המודל.
היו"ר עידית סילמן
¶
יש לנו סעיף של מטופל המיועד להעברה. ודיברנו על זה שצריך להשקיע גם שם. אז אפשר לחלק את זה חצי באמת לתוך הקופות, אפילו בקצת יותר במקום של מעט יותר לטובת ההרחבה של מה שאתם מציינים: אשפוזי בית, פיתוח התכניות וכדומה. וחלק מזה ילך לפנימיות. אנחנו יכולים לכתוב את זה אחר כך, בסוף?
היו"ר עידית סילמן
¶
אוקיי. אז אנחנו נשאיר את זה, כי זו תוספת שרציתי להביא. אנחנו נרשום אותה בחוץ ואנחנו נעשה התייעצות על זה, כי אנחנו לא נכניס את זה בסעיף בחוק. בסדר? ואנחנו נעשה על זה התייעצות ואנחנו נוסיף את זה בהתאמה, כדי שכולם יהיו מרוצים. כדי שלא יהיה מצב שאתם אומרים שזה הולך לפנימיות. כן, מוריס, מה קרה?
אלינה ברדץ' יאלוב (ישראל ביתנו)
¶
אני מבקשת פשוט להגיד פה איזה שהוא משפט. אני ממש מתנצלת, בדרך כלל אני לא אומרת משפטים כאלה נחרצים. אני מבקשת ממשרד הבריאות וממשרד האוצר לשים לב לדברים האלה. אני שמעתי כרגע עמדה מאוד, הייתי אומרת בעייתית. חיפשתי מילה ואין לי מילה אחרת. לגבי תקצוב של פנימיות. ואני רוצה להגיד שיש לי חשש שבאיזה שהוא שלב מנהלי בתי חולים או מנהלי קופות החולים יחשבו של-90,000,000 האלה או ל-100,000,000, מה שיסוכם, ימצאו דרכים אחרות יותר נחוצות. אז אני מבקשת לקבע, לצבוע או תקראו לזה איך שאתם רוצים, שהכסף במלואו יגיע, מה שסוכם, לפנימיות. תודה רבה.
אלינה ברדץ' יאלוב (ישראל ביתנו)
¶
אז במדד, במה שאתם חושבים לנכון. אבל שלא יגיע סכום חלקי, אלא 90,000,000 בדיוק.
רועי רייכר
¶
אני אסביר. אין לנו דרך, אמרתי את זה באחד הדיונים. אין לנו דרך להכריע איפה מנהל בית חולים ישים כסף. מה יש לנו, מה הכלים שיש לנו? יש לנו כלים להגיד לו אתה תקבל כסף אם המחלקות הפנימיות שלך יראו כך וכך. אם מספר העובדים יהיו כך וכך. אם רמת השירות תהיה כך וכך. ואז הדרך שלו לקבל את הכסף דה פקטו היא להשקיע במקומות האלו. זה הכלי שיש לממשלה. אנחנו לא מנהלים כסמנכ"לי כספים של בתי החולים את תקציבם. אגב, בפגיות זה כך עשינו וזה עובד מצוין. המודל הזה הוא לא חדש. הוא עובד והוא ימשיך לעבוד.
אלינה ברדץ' יאלוב (ישראל ביתנו)
¶
שזה יהיה במדד ושכולם ידעו שהסכום שנקבע כרגע יגיע במלואו עד השקל האחרון. תודה רבה.
היו"ר עידית סילמן
¶
קודם כל, בחקיקה זה נשאר ככה. יש תקציב נוסף שאני רציתי לתת אותו כרגע למודל הזה של לשנה לפנימיות. ואנחנו נוכל להוסיף אותו. לא חייבים להוסיף אותו בחקיקה. אנחנו נשב אחר כך ואנחנו נציין אותו ואני אעשה התייעצות עם חברי הוועדה ואנחנו נציין לאן זה הולך. מוריס, מה רצית?
מוריס דורפמן
¶
אני פשוט רציתי להגיד, זעקו פה קודם חברי כנסת, כעסו על אנשי הממשלה שהם לא נותנים נתונים. שבמקרה הזה יש נתונים. ואז אתם פועלים בניגוד לנתונים. אז זה כאילו, הנתונים מראים באופן ברור.
מוריס דורפמן
¶
אני הייתי רוצה שכסף ציבורי ילך למקום ששם הוא נדרש ביותר. לעניות דעתי, וכנראה גם קופות חולים אחרות, לאור שיעורי התפוסה היחסית נמוכים שיש כרגע בפנימיות ולאור העובדה שאנחנו משלמים על חולי קורונה בנפרד, אז יוצא פה גם ככה תשלום כפול. אנחנו לא חושבים שזה הגיוני בשנה כזאת לעשות את זה.
נועה בן שבת
¶
אז בעצם אנחנו לא מתקנים פה את החוק. יש בהמשך הסעיף, סעיף קטן ב(2)(ב) וגם אחר כך ב-ב(2)(ג) יש התייחסות לנושא המדד.
היו"ר עידית סילמן
¶
טוב תראו, אני אגיד לכם משהו. רגע, מי עוד רצה לדבר כאן על הסעיף הזה? עופר מרין בבקשה. שלא יגיד שלא נתנו לו לדבר, היה צריך לצאת לפגישה חשובה. בבקשה עופר.
עופר מרין
¶
ערב טוב. אני אתכם לאורך כל הזמן בזום. שמענו את אנשי הקופות. בלי להגיד אף מילה רעה, השיקולים שלהם ברורים. שמענו את פרופ' אליס. מי שלא מבין, תיכנסו לכל אחד מבתי החולים בארץ. בוודאי בתי החולים הירושלמיים. חברים, יש עשרות אנשים מבוגרים שוכבים בפרוזדורים של פנימיות. תתעוררו. לא יכול להיות מצב שאתם לוקחים את כבשת הרש. את המעט שהחליטו להשקיע פה בפנימיות. אני מדבר בתור כירורג ולא בתור פנימאי. הפנימיות זה המקום הכי נורא שיש. אנשים מבוגרים בני 80 ו-90 שוכבים בפרוזדורים. אין להם שירותים. אוכלים שם באיזה שהוא פרוזדור בלי שום פרטיות. נתתם להם משהו, עכשיו אתם לוקחים אותו?
היו"ר עידית סילמן
¶
פרופ' עופר מרין, בואו נעשה כזה דבר. מה שאנחנו אמרנו, אנחנו לא ניקח מהפנימיות. אם אמרנו שלשנה אחת הם יקבלו את התוספת הזאת רוחבי לכולם, אז הם יקבלו. ומי שלא מקבל, אז אנחנו נשב איתו ואנחנו נבדוק, נהיה אחראיים גם לצ'פר את האחרים שהם לא זה. בואו נחשוב על איזה שהוא משהו לאחר כך. אנחנו לפני, אני מקווה שסיימנו את כל הגלים ואני מקווה שהכל מאחורינו. אבל כרגע, במצב של אי ודאות, שבעולם עדיין הדברים משתוללים ואנחנו לא רוצים. אנחנו מכירים את התמונות מהפנימיות. אי אפשר לקחת את זה מהם. היו כאן דיונים ארוכים שכל אחד בא ותיאר לנו והזקנה במסדרון כעובדה מוגמרת. וכולם ישבו כאן ודיברו על זה. אני מזכירה לכם, דיונים שלמים.
ליאור ברק
¶
יש פה 90,000,000 נוספים לפנימיות. שתזכרו שמראש לקחנו בסיסים של 2018 ו-2019. אנחנו אומרים יש ירידה, יש הסטה לקורונה שאנחנו משלמים בנפרד. מוסיפים 90,000,000, כבר יש עודף מטורף בפנימיות, כן? ה-20,000,000 צריכים להיות מנותבים לקהילה לצורך פתיחת אשפוזי בית.
היו"ר עידית סילמן
¶
בנתיים אנחנו שם. אנחנו יודעים שהפנימיות גם עובדות קשה. אנחנו מכירים את המהויות של בתי החולים. בתי החולים גם אמרו כאן שהם לא קיבלו כאן הרבה בכל הדברים שלהם ובכל הסעיפים שנתנו להם. הם רוצים עוד תקציבים וכדומה. בסדר, הכל טוב. אנחנו נמצאים פה ואנחנו גם אחראים. אתם רואים שאני עושה עבודה ואני משתדלת לרצות את כולם. אנחנו נתקדם הלאה וגם בהמשך נטפל בנושאים האלה.
היו"ר עידית סילמן
¶
לא לתקן את זה בסעיף. אנחנו נשאיר את זה בחוץ. משרד הבריאות, משרד האוצר, שמעתם את התקציבים, את המספרים. לא נרד משם מבחינת המספר והזה.
נועה בן שבת
¶
התקדמנו לעמוד 30. אנחנו בסעיף ב(2)(ב) וגם ב(2)(ג). בהם בדיון האחרון הייתה התייחסות שבהעדר ציוני מדד עד המועד שנקבע, עד 28 בפברואר בכל שנה, אז צריך לשלם רק 70% מתוספת התשלום למחלקות הפנימיות. ושאלנו מה קורה עם ה-30% הנוספים. ואז עלתה הצעה שאם המנהל לא פרסם הצעה למדד, כאמור בפסקת משנה ג' או לא קבע מדד כאמור, ישולמו כאמור 100% מתוספת התשלום. זה עניין אחד.
ערן הכהן
¶
אני אזכיר רגע. היה פה חבר הכנסת אופיר כץ שאמר מה יקרה, אז אתם לא תאשרו מדד ואז בתי החולים יפגעו ויקבלו 70%. אז אמרנו שכל עוד זה "באחריות הממשלה", אז הממשלה לא "תהנה" מזה ועדיין תמשיך לשלם 100%.
נועה בן שבת
¶
אז עכשיו יש לי שאלה לגבי סעיף קטן ג'. כי השאלה היא כזאת: סעיף קטן ג' המקורי אמר שהמנהל הכללי, בהסכמת הממונה על התקציב במשרד האוצר, הוא צריך לפרסם בהוראת מנהל מדד לשיפור השירות. וקבעתם מה נכלל במדד פחות או יותר, ברמה מאוד כללית ועקרונית.
עכשיו, יש לנו מה שהבנתי שאנחנו צריכים לעשות, לדבר על איזה שהיא הצעה למדד. איזה שהוא משהו שהוא מקדמי למדד. אבל למעשה זה לא מתכתב עם מה שכתוב בסעיף הקודם שדיבר על ציוני המדד. ואז לא כל כך ברור איפה מתבצע השימוע. זאת אומרת, איך עובד התהליך הזה? האם השימוע, שהוא הבעייתי וממנו אתם חוששים שהוא זה שיתקע את המשך התהליך הוא לפני פרסום המדד? או שהשימוע הבעייתי הוא אחרי שכבר פורסם מדד ואתה בודק את ציוני כל אחד מבתי החולים במדד הזה? כי אני לא בטוחה שהנוסח שהוסף פה, הוא מסומן פה בירוק, הוא באמת עונה על מה שצריך.
ערן הכהן
¶
השימוע שהוא "מטריד" הוא השימוע של ההצעה למדד. הקביעה הראשונית. אחרי זה לפרסם את הציונים זה אירוע מאוד טכני, זה פשוט.
נועה בן שבת
¶
אוקיי. אז אנחנו נכתוב כך: כמו שאמרנו בסעיף קטן, אם המנהל לא פרסם הצעה למדד או לא קבע מדד כאמור, ישולמו כאמור 100% מתוספת התשלום. ובסעיף קטן ג' יהיה כתוב כך: מנהל הכללי של משרד הבריאות, בהסכמת הממונה על התקציבים במשרד האוצר יפרסם באתר האינטרנט של משרד הבריאות הצעה לקביעת מדד לשיפור השירות במחלקות הפנימיות בבתי חולים ציבוריים כלליים עד יום 15 בדצמבר 2021. זה אפשרי עד יום 15 בדצמבר 2021?
נועה בן שבת
¶
הודעה על כוונתו לקבוע את המדד בהתאם להצעה תימסר לקופות החולים ובתי החולים הציבוריים הכלליים ותינתן להם הזדמנות לטעון את טענותיהם. גם לקופות החולים או רק לבתי החולים?
נועה בן שבת
¶
תינתן להם הזדמנות לטעון את טענותיהם. קבע מנהל הכללי של משרד הבריאות בהסכמת הממונה על התקציבים במשרד האוצר את המדד כאמור, יפרסם בהוראות מנהל, אתר אינטרנט, את המדד וכו'.
אז עכשיו השאלה היא כזאת
¶
אתם רוצים שגם הפרסום של ההצעה תהיה של שני המשרדים ביחד? או שהפרסום עושה אותו המנכ"ל?
ערן הכהן
¶
נראה לי שהזמנים שם בעייתיים. ה-15 בינואר זה בדיוק חודש. ואז זה אומר שבתוך חודש פרסמתם לציבור, קיבלתם הערות, עברתם על ההערות, דנתם בהם, שיניתם את המדד ופרסמתם אותו.
ערן הכהן
¶
לא, אני מדבר על היציאה לדרך. היציאה לדרך היא תוך חודש - זה מעט מידי לתהליך הזה. אתם לא תפרסמו תוך חודש. בשביל מה להגביל את זה לחודש?
מיכל רוזין (מרצ)
¶
ערן, שנייה, אני רוצה רגע להגיד. פשוט היה לנו את אותו דבר בגיל פרישה. התקציב לא עובר בסוף דצמבר. התקציב עובר עכשיו.
מיכל רוזין (מרצ)
¶
בסדר. אבל אתה יכול כבר, אם זה עובר רחוק, עד ה-4 בנובמבר אתה יכול ב-8 כבר להוציא את הפרסום ואז יש לך עד ה-15.
ערן הכהן
¶
לא, עוד אין להם. הם עד ה-15 בדצמבר, סמכי עליי שנייה. עד ה-15 בדצמבר יהיה להם קשה לעמוד בזה. הם אמורים להוציא לציבור. ואז בחודש הם אמורים לטפל. מה שאני אומר, בין הפרסום הראשוני לסופי תן חודשיים.
ערן הכהן
¶
לא, לא, תן חודשיים בין הראשוני לשני. אתה לא יכול בחודש לסיים את זה, בין הפרסום הראשון לשני. 15 בדצמבר, 15 בפברואר.
נועה בן שבת
¶
אז ב-15 בפברואר הוא כבר מצופה לפרסם. ב-15 בדצמבר 2021 יש הצעה למדד. ב-15 בפברואר 2022 יש כבר מדד מפורסם. ומתי מתחילים לשלם על פיו?
נריה שטאובר
¶
גם ב-2022 צריך להיות לפי ציונים, פשוט על מה שקרה ב-2021. גם ב-2022 אנחנו נחלק את המדד לפי ציונים. פשוט הציונים יתבססו על הפעילות שהייתה ב-2021. אבל הכסף יחולק בשנת 2022. בסדר? וזה יתבסס על נתונים שהם כבר קיימים בבתי חולים לשנת 2021.
נריה שטאובר
¶
לא, הוא צודק. את צודקת. ככה, ננסה שנייה מהתחלה. אנחנו רוצים בשנת 2022 לפרסם את הציונים בהתבסס על שנת 2021 ולחלק איזה שהוא סכום. עכשיו, יכול להיות שנכון לעשות את זה באמת יותר מאוחר בשנה?
נריה שטאובר
¶
מה שאנחנו מציעים זה שאפשר לדחות את הפרסום של הציונים לדחות אותו בחודש, כך שזה יסתדר בשנים. זאת אומרת, עד ה-15 בפברואר אנחנו נפרסם מדד והציונים יפורסמו ב-28 במרץ. הם כן יהיו על שנת 2021, למרות שיש פה קצת רטרו אקטיביות, אבל אנחנו נתבסס על נתונים שכבר יש, כדי שבאמת המדד הזה יתחיל לרוץ.
נועה בן שבת
¶
עוד בסעיף 15. סעיף 15(ג)(3) יש לנו את הנוסח שאתה קראת. אז אני רק אגיד. מלבד שסך התשלום שעל כל קופת חולים להעביר לכלל בתי החולים מתוך תוספת תשלום למחלקות פנימיות לא יעלה על שיעור הקפיטציה של קופות החולים. אז אפשר להצביע על ההסתייגויות של סעיף 15.
היו"ר עידית סילמן
¶
אוקיי. הסתייגויות סעיף 15. קבוצת הליכוד מציעה בסעיף קטן א(1)(ב) במקום 80% יבוא 100%.
מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות נפלה.
הצבעה
ההסתייגות נפלה.
היו"ר עידית סילמן
¶
בסעיף קטן א(1)(ג) במקום 20% יבוא 55%.
מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות נפלה.
הצבעה
ההסתייגות נפלה.
היו"ר עידית סילמן
¶
קבוצת הציונות הדתית מציעה, 134. בסעיף 15(ב)(2)(א) אחרי: ובהתאם למספר מיטות האשפוז במחלקות הפנימיות בכל בית חולים, יבוא: ובהתאם למדד הפריפריאליות של בית החולים.
מיכל וולדיגר (הציונות הדתית)
¶
אז טוב, אני חוזרת על מה שכבר נאמר בעבר, אבל בכל זאת חשוב גם להדגיש את זה פה. שמדד הפריפריה הוא מאוד חשוב וגודל בית החולים. אז לכן צריך להביא את זה בחשבון ולא רק מספר מיטות. לא הכל זה מספר מיטות, יש דברים מעבר לזה. ולכן חשוב לנו שהדברים האלה יבואו לתוך הסעיף.
היו"ר עידית סילמן
¶
135. בעיף 15(ב)(2)(ג) אחרי פסקה 3 יבוא: 4. דיווח של המדדים יועבר לוועדת הבריאות של הכנסת ואם לא הוקמה, לוועדת העבודה והרווחה. את רוצה לנמק?
היו"ר עידית סילמן
¶
136. סעיף 15(א)(1)(ג) ימחק.
מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות נפלה.
הצבעה
ההסתייגות נפלה.
היו"ר עידית סילמן
¶
חבר הכנסת אופיר כץ מציע, 137. בסעיף קטן ב(1) אחרי: במחלקות הפנימיות, יבואו: בנוסף להם 20,000,000 שקלים חדשים מיועדים לבתי חולים בפריפריה.
מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות נפלה.
הצבעה
ההסתייגות נפלה.
היו"ר עידית סילמן
¶
138. בסעיף קטן ב(1) במקום 90,000,000 יבוא 108,000,000.
מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות נפלה.
הצבעה
ההסתייגות נפלה.
היו"ר עידית סילמן
¶
139. בסעיף קטן ב(2)(2) במקום הסיפא החל במילים לא הודיע, יבוא: לא פורסם מדד כאמור בסעיף קטן ג' או לא הודיע ובמקום 70% מתוספת יבוא: את מלוא תוספת.
היו"ר עידית סילמן
¶
140. בסעיף קטן ב' בכל מקום במקום ישולמו כלל קופות החולים, יבוא: ישלם המוסד לביטוח לאומי.
מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות נפלה.
הצבעה
ההסתייגות נפלה.
היו"ר עידית סילמן
¶
חברת הכנסת מיכל וולדיגר מציעה 141. בסעיף 15, אחרי סעיף קטן ב' יבוא: השרים ידווחו לוועדה עד 31 בדצמבר בשנים 2022 עד 2024 על ישום הוראות סעיף קטן ב' ועל השפעת ישומו על פעילות בתי החולים ותקציבם. על הפעילות והיקפי התפוסה במחלקות הפנימיות, על שיעור המטופלים המיועדים להעברה ועל פיתוח פעילות שהיא פעילות חוץ ביתית. קופות החולים ובתי החולים הציבוריים הכלליים ימסרו למשרד הבריאות עד ליום 31 באוקטובר בכל שנה מידע בנושאים אלה לצורך הדיווח.
מיכל וולדיגר (הציונות הדתית)
¶
אני חושב, שוב, כמו שאמרתי גם בסעיפים הקודמים, הנושא של נתונים מאוד חסר. אם אנחנו רוצים לעשות איזה שינוי כלשהו, צריך להיות איזה בסיס, איזה מדד לנתונים. והדיווחים הם מאוד מאוד חשובים. גם הפילוח, גם לדעת איך הלך. כן היקף, לא היקף, כן הייתה תפוסה, כן ירדו התורים. כלומר, התורים התקצרו. ולכן אני מבקשת שלצורך דיווח שנקבל את כל הנתונים האלה. חשוב ביותר.
היו"ר עידית סילמן
¶
142. בסעיף 15(ב) אחרי פסקה 3 יבוא: לשם ביצוע התשלום יעביר אוצר המדינה לקופות החולים בהתאם לשיעור הקפיטציה של כל אחת מהן את מלוא סכום תוספת התשלום למחלקות הפנימיות. את רוצה לנמק?
נועה בן שבת
¶
נכון, 16(3). זה רק מסומן, לא נעשה פה שום שינוי. רק רגע, אני אראה בהמשך.
16(ב)(2) השרים, לאחר שנתנו לקופת חולים ובית החולים הזדמנות לטעון את טענותיהם, רשאים לבצע קיזוז של הסכום שלא הועבר ממקורות המימון של שירותי הבריאות כמשמעותם בסעיף 13(א) לחוק ביטוח בריאות.
אז זה התיקון היחיד.
היו"ר עידית סילמן
¶
הסתייגויות לסעיף 16. קבוצת ש"ס מציעה: 143. בסעיף קטן א(1) המוצע במקום 8.33% יבוא 8%.
מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות נפלה.
הצבעה
ההסתייגות נפלה.
היו"ר עידית סילמן
¶
144. במקום סעיף קטן א(3) המוצע, במקום 97% יבואו 95%.
מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות נפלה.
הצבעה
ההסתייגות נפלה.
רות רלבג
¶
כן, אז זה לא מפתיע. אנחנו נמצאים עם כמות הקשישים הגדולה, ולכן הנושא יושב בעיקר לפתחנו. גם תכנית המיטות של הממשלה שמתוכננת עד 2022 מתוכננת במהלך 2022 וכמעט ולא יהיה בחצי הראשון של השנה. ולכן אנחנו מבקשים שבמקום שכתוב החל מ-2022 זה יהיה 2023.
עכשיו, אנחנו גם אומרים שכשאנחנו לוקחים את ההשפעה המצטברת של הנושא של העברה צריך לקחת בחשבון שכרגע אנחנו ב-87% ניצול מה-100% של הפנימיות. זאת אומרת, כרגע אנחנו בקנס לכאורה של 13%. אם אנחנו לוקחים את אשפוז הקורונה מחוץ לקאפ, מה שקיים היום בפועל, משלמים עליו מלא. זה בעצם איזה שהיא רזרבה נוספת של מיטות. כשאנחנו משלמים לבתי החולים כרגע, יגמר הדיון התקציבי, יש 3,000 תקנים שניתנו עבור הנושא הזה של שדרוג מערך הפנימיות. אז גם על זה יהיה בעצם את עלות המימון. יש פה את התוספת שהוועדה נתנה למערך של הפנימיות. ונוסיף על זה את המעוכבים. מדובר בתוספת עצומה של סכומים שבעצם אין מאחוריהם שירות בכלל. אין מאחוריהם שום שירות.
היו"ר עידית סילמן
¶
אנחנו דיברנו על עצם העובדה שיש תכנית של 450 מיטות, שמתוכן בנתיים רק שליש בא לידי ביטוי הלכה למעשה. ובעיקר לדעתי מה שמפריע לקופות החולים זה המקרים של הסיעודי מורכב. בטח פר 1 ל-1,000 נפש. ולכן בסעיף הזה של סעיף המטופל מיועד להעברה, אני חושבת שנכון, משרד הבריאות ומשרד האוצר, להציע איזה שהוא מתווה שהוא מתווה נכון ומדורג. בטח לא רטרו אקטיבי. אבל שנייה.
רות רלבג
¶
לא, אבל בזה אנחנו נורא מזדרזים. החל מ-1 בינואר 2022 הצו בתוקף. אז אנחנו טוענים שזה פוגעני, בהתחשב בכל מה שאמרתי קודם.
ינון גוטגליק
¶
אנחנו הצענו ש-א' בחקיקה המקורית זה היה מ-2021 ושינינו את זה ל-2022. ובאמת כדי לעשות את זה יותר הדרגתי אז בשנת 2022 יהיה רק 80% מהתשלום המלא שקבוע ולא התשלום המלא.
רות רלבג
¶
ינון, אבל 2022 היא מחר בבוקר. אז למה צריך את הקנס הזה מעבר לכל מה שאמרנו? זה לחלוטין לא מידתי.
רקפת לוי
¶
עידית, אנחנו רצינו פה להדגיש את כמות התקציבים שניתנה למחלקות הפנימיות. יש להם, הם מקבלים את כל 2019. אחר כך הם מקבלים אשפוזי קורונה. אחר כך הם מקבלים תקנים במימון המדינה. עוד 100,000,000 שמחלקים להם. ועכשיו יהיה את הקנסות בנוסף. כל זה על אותה מיטה. במיליון שיטות מקבלים תשלום על פנימיות בסופו של דבר. ואנחנו, אין לנו יכולת לשלם את הקנסות האלה עכשיו. אין לנו כרגע מיטות. אנחנו מבקשים לדחות את הסעיף הזה. הפנימיות קיבלו מצבור בכל מיני פרמטרים על אותה מיטה, תשלום בכל מיני סוגים. מבקשים את הסעיף הזה לדחות.
ינון גוטגליק
¶
אבל עכשיו אנחנו מבקשים להבטיח שמי שישכב בפנימית יהיה מי שצריך לשכב בפנימית. הרי זו המטרה של כולנו.
רות רלבג
¶
אבל אנחנו מראים לך שאנחנו נמצאים מתחת. למה צריך את הקנס הזה? חוץ מזה, יש מחסור מיטות בסיעודי מורכב.
ינון גוטגליק
¶
את לא באמת טוענת פה בשולחן שהפנימיות ריקות, אז תאשפזו גם אנשים שלא צריכים לאשפז אותם.
ינון גוטגליק
¶
לא, מה שאני אומר, הרי אין פה טענה לאף אחד מסביב לשולחן שצריך לאשפז מיועדים להעברה. נכון?
רות רלבג
¶
למה צריך לקנוס אותנו? אם אין מיטות סיעודי מורכב, מה בדיוק אתה רוצה שנעשה עם האנשים? למה צריך להיות בזה אלמנט קנס?
נריה שטאובר
¶
אני אשמח להתייחס. קודם כל, הסברנו את זה פה גם בדיונים קודמים. אין היום מגבלה על פתיחת מיטות גריאטריות. אין רישיונות למיטות גריאטריות. יש רישיונות שחטיבת הרפואה נותנת לראות על עמידה בסטנדרטים רפואיים. אני מתכוונת, אין מגבלה כמותית. בסדר? זאת אומרת, אם מוסד ירצה לפתוח והוא עומד בסטנדרט הרפואי, הוא יקבל את הרישיון.
עכשיו, האחריות היא אחריות משותפת. אמר את זה פה גם סמנכ"ל פיקוח קופות חולים, ליאור ברק. האחריות היא אחריות משותפת. המדינה שמה 210,000,000 כדי לפתוח 450 מיטות חדשות. זה בשלבי פתיחה. זה יקרה בשלוש שנים הקרובות.
נריה שטאובר
¶
זה עלות להקמת מיטה, לבינוי. אחרי זה רכש של ימי האשפוז זה הקופות משלמות עליו. אבל העלות להקמת המיטה המדינה השקיעה הרבה מאוד כסף פה כדי לפתור את הבעיה הזאת. אבל המיטות לא יפתחו אם התשלום הראוי לא ישולם על ידי קופות החולים. כי אז המיטה, אי אפשר להחזיק את השירות. לכן האחריות היא משותפת. אם קופות החולים יעלו את התעריפים שהן משלמות ויקטינו את ההנחה במשק הזה, אז מיטות לא יסגרו. זה שבשנים האחרונות אנחנו ירדנו ב-70% במיטות, אני בכלל לא מדברת על מיטות לנפש.
רות רלבג
¶
כלומר, המדינה מגלגלת אלינו את הרישיונות. נריה, חסר כוח אדם בתחום הגריאטרי, אתם יודעים את זה היטב.
חיים הופרט
¶
ה-210,000,000 שקלים שהועברו לפיתוח מיטות גריאטריות, אחד התנאים במבחן התמיכה היה לחתום על הסכם ארוך טווח עם קופות החולים. האם קופות החולים, שיודעות שיש הזדקנות, רצו לחתום עם המוסדות האלה שקיבלו מאתנו כסף? כן, המיטות האלה צריכות להיפתח. ואתם מכירים את זה. ולכן לבוא ולהגיד אנחנו, ידינו לא כאן.
רות רלבג
¶
חיים, אני לא מכירה את כל האזורים בארץ, אבל את ירושלים אני מכירה היטב. ולא פותחים בירושלים כלום. למה? כי הרצוג לא רוצה. הוא מעדיף לפתוח מונשמים. ואתה יודע את זה טוב מאוד. הייתי בצד השני.
רות רלבג
¶
כי הוא חושב שזה יותר רווחי לו. אבל הסיפור הזה של להטיל עלינו קנס שלא היה בקאפ הקודם, דווקא בתחום של הפנימיות, כשמגמת הפנימיות היא כלפי מטה, על כל מה שאמרנו, זה לא מידתי. זה קנס מיותר, מיותר.
זהבה רומנו
¶
תודה רבה. מבדיקה שאנחנו ערכנו, אגף הגריאטריה עם יזמים, אז יש ככה: 54 מיטות בדרום שהן סגורות כבר 4 שנים, כי הם לא מצליחים להגיע עם הסכם עם קופת החולים. אם קופת החולים תיתן להם את התעריף המתאים אז זה יוסדר במיידית יכולים לפתוח 54 מיטות.
היו"ר עידית סילמן
¶
אבל זהבה, בואי תדברי איתי גם על ה-450 מיטות שלא כולם עדיין נפתחו. בואי, זה גם נתון.
זהבה רומנו
¶
לא, אבל אני מדברת על 100 מיטות שיכולות להיפתח כבר מחר. אז יש כבר 54 מיטות שנמצאות בדרום. כבר 4 שנים סגורות ומחכים לתעריף ראוי, שהם יוכלו לפתוח את המיטות האלה. אם הם יגיעו להסכם עם קופות החולים, מחר בבוקר הם יכולים לפתוח את ה-54 מיטות.
בצפון יש שתי מחלקות, שאחת פתוחה ואחת לא פתוחה, כי הם לא מצליחים להגיע להסכם עם הקופה. היה והסכם, המחלקה יכולה להיפתח כבר מחר.
היו"ר עידית סילמן
¶
שנייה, זהבה תמתיני רגע. אני אסביר רגע את הרעיון. בסופו של דבר, קופה משלמת למחלקות לבית חולים, מתקרה מסוימת יש לה אלפות. ואז באלפות זה שיעור הנחה מסוים. נכון? תקני אותי נריה אם אני טועה.
היו"ר עידית סילמן
¶
לא, אני לא דיברתי על משק הגריאטריה. אני מסבירה לה עכשיו על למה זה קורה. ואז מאלפא מסוימת, ככל שאתה שולח יותר אתה בעצם מקבל הנחה. אין איזה שהיא זריזות גם ככה להעביר אותו. ברגע שאתה מעביר אותו אתה גם משלם על זה עוד פעם תשלום נוסף לבית חולים נוסף, גריאטרי או אשפוז כזה או אחר. ולכן, על מנת למנוע את המצב שמטופל שוכב בפנימיות, סנדרום הזקנה במסדרון. אנחנו יודעים מה קורה לאנשים ששוכבים במסדרון וממתינים, אפילו ברמה של את יודעת מה? אתה יכול לעשות אולטרסאונד בקהילה ואתה מחכה סתם יומיים בפנימית כדי לעשות את האולטרסאונד במחלקה. ואז יש זיהומים וכו'.
כדי להימנע מהדבר הזה יש אג'נדה. אג'נדה שהביא אותה משרד הבריאות שאמר מטופל המיועד להעברה. זקנה שלא צריכה להיות במסדרון לא תהיה במסדרון. ואנחנו רוצים להשית גם על קופות החולים.
מיכל וולדיגר (הציונות הדתית)
¶
היא אמרה שהם לא חותמים על ההסכם. למה קופות החולים לא חותמות על ההסכם הזה? הוא יקר מידי?
רות רלבג
¶
כי כנראה שבדרום אין צורך במיטות. בואי, תראי, בסוף, אין לנו תשובה לגבי הספק שהולך להתלונן אצל זהבה רומנו. בדרום אין מחסור במיטות, אין מחסור. אנחנו ברמה הארצית נמצאים ב-87% ניצול. זה אומר שיש לנו עוד 13% עד שנגיע לאלפות. כך שאין לנו שום תמריץ להשאיר את הבן אדם באשפוז.
רות רלבג
¶
אתם פשוט, אתם לא תגנו על הקופות. מבחינתכם יש אג'נדה אחת, אחת בלבד. בקאפ הקודם לא היו מעוכבים, בקאפ לפניו היה מעוכבים.
רקפת לוי
¶
ושילמו קנסות והקופות שילמו כי לא היה להם לאן להעביר. זה פשוט כסף שהלך סתם. אין כרגע מיטות. אורך האשפוז הממוצע גדל מאוד. כל מיטה נתפסת הרבה יותר זמן ואין לנו כרגע את המיטות האלה. אנחנו מבקשים לדחות את הסעיף.
חיים הופרט
¶
בפעם הקודמת אמרתם, קופות החולים באו, אחת מקופות החולים וכל קופות החולים באו ואמרו אין מיטות, לכן תורידו בבקשה, תשימו שם מרחק סביר. האם קופות החולים נערכו בארבע חמש שנים האחרונות לתמרץ של פתיחת מיטות? עכשיו, חלק מכם עשו את זה. עכשיו, אי אפשר לבוא ולשבת בחיבוק ידיים ולהגיד הרגולטור לא עשה. שם 210,000,000 שקלים. הבטחה של 450 מיטות, שאתם חתומים על ההסכם. זו הייתה המטרה.
רקפת לוי
¶
אבל חיים, הם עוד לא נפתחו. מה שאנחנו מבקשים התאמה לפתיחת המיטות שלכם. הם לא נפתחו ולכן אנחנו מבקשים להתחיל את זה מ-2023.
זהבה רומנו
¶
סליחה, אבל אני כן אומרת שיש אפשרות (הפרעות בשידור הזום) כבר מחר ניתן לפתוח 100 מיטות. אנחנו דיברנו עם היזמים ואם אתם תשבו עם היזמים ותתנו להם מחיר הוגן, כבר מחר אפשר יהיה לפתוח 100 מיטות.
זהבה רומנו
¶
סליחה רגע, תנו לי בבקשה לסיים. כבר היום אנחנו עשינו בדיקה ויש תפוסה של 80%. בין 80% ל-85% במחלקות לסיעודי מורכב. זאת אומרת, שיש עדיין מקומות שניתן לאשפז בהם חולים ולהוציא את החולים מהפנימיות. אז הטענה הזאת שאין מיטות היא טענה לא בדוקה. אנחנו עשינו בדיקה וראינו שכן אפשר לפתוח מיטות כבר מחר.
רקפת לוי
¶
אבל זהבה, את לא יכולה לקחת משהו ארצי. זה הרי נקודתי בסוף. נמצא באזור מסוים, ואזור המגורים של המטופל ולאן את יכולה להעביר אותו. עובדה שבסוף, באמת של החיים, אין לנו הרבה פעמים - - - שהמטופל מאושפז, אין לנו לאן להעביר אותו.
זהבה רומנו
¶
סליחה, רקפת. אם הייתם נותנים לי לסיים, אז אני התחלתי בדרום. ויש גם בצפון, יש גם בחיפה שאפשר לפתוח. יש גם בחדרה אפשרות שאפשר לפתוח.
זהבה רומנו
¶
ויש שני מרכזים במרכז שאפשר לפתוח אותם. אז אני חושבת שזו פריסה ארצית. נכון, יש בעיה בירושלים. אין לי נתונים לגבי ירושלים. אבל לגבי הצפון והדרום והמרכז, יש מספיק מיטות. אם תגיעו לידי הסכמה.
מיכל וולדיגר (הציונות הדתית)
¶
רקפת וזהבה, אני רוצה רגע לשאול את שתיכן. אני מבינה שיש, אני מדברת כרגע לקופות החולים. לא עליתם מעל התקרה, אתם עוד לא באלפא. אתם משלמים X כסף לבתי החולים. עכשיו, אני רוצה רגע להתנתק מהכסף ומאותו קשיש ששוכב בבית החולים. אוקיי? הוא על פי הנתונים אמור להיות חולה שהוא מותאם להעברה. הוא לא אמור להיות בבית חולים, הוא יכול להיות בקהילה, במסגרת כזו או אחרת חוץ ביתית, שהוא צריך מיטה. עכשיו, אני מבינה שמה שאומרת זהבה שלכאורה בפוטנציאל יש התקשרות ל-210 מיטות כאלה. רגע, אל תתפרצי רות, תעשי לי טובה, אין לי גרון. שנייה. עד כאן אני מבינה נכון את הדברים?
מיכל וולדיגר (הציונות הדתית)
¶
הבנתי. תני לי לסיים, הבנתי. בפריסה ארצית, יש עוד 100 מיטות שהן אמורות להיות מיטות מחוץ לבית החולים, שלשם אתם אמורים להעביר את אותם קשישים. עכשיו, מה שאומרת זהבה שלא התקשרתם עם אותם ספקים, כי מה? כי זה יקר לכם מידי? כי אין לכם באזור המגורים שאתם צריכים אותו? מה הסיבה?
רקפת לוי
¶
אני לא יודעת לענות ספציפית על ספק מסוים. אבל בסופו של דבר זה הרבה פעמים נקודתי, בכל בית חולים מה יש, איזה מיטות יש סביבו והאם ניתן להעביר. אנחנו אף פעם לא רוצים להשאיר את החולים אם יש לנו לאן להעביר אותם. אנחנו מעבירים אותם גם. חלק ניכר מהחולים אנחנו מעבירים. יש מקרים ויש אזורים שיש לנו קושי ועדיין אין לנו פתרון של מיטות.
היו"ר עידית סילמן
¶
נכון, בסדר. זהבה, תודה. זהבה, תודה, את צודקת. לכולנו יש תחושה דז'ה וו. אוקיי.
בואו ננסה נריה, לכמה אנחנו יכולים? אם אנחנו נדחה את זה לאפריל 2022?
רות רלבג
¶
זה לא עוזר לנו. גם זהבה מדברת על 100 מיטות בצפון ובדרום. אנחנו מסבירים לכם שבדרום ובצפון אין לנו בעיה. אז הרי אי אפשר להכריח אותנו. מישהו הולך ובונה בניין ומשרד הבריאות אישר לו. אם לי אין צורך בדרום, אני לא אלך לחתום עם הספק הזה. הבעיה המרכזית היא ביחסים מול בתי החולים הגריאטריים של הממשלה, שלא מוכנים כרגע להוריד מחיר. ויושב פה סמנכ"ל הכספים של החטיבה. ויש לנו איתם משא ומתן. ויש לנו בעיה בירושלים.
נריה שטאובר
¶
תראו, אני חושבת גם לאור הגרפים שהצגנו לכם במצגת פנימיות, שהתעריף צריך להיות לפחות יותר גבוה מהתעריף הכי גבוה שיש במרכזים הגריאטריים. שזה התעריף של מונשם כרוני שהוא עומד על 1,770. ולכן אנחנו יכולים להוריד את זה בשנת 2022 ל-75%. אם זה עוזר.
הראל שרעבי
¶
אני מזכיר שאנחנו נקנסים על החולים שנמצאים בפנימיות בשנה העוקבת. זאת אומרת על כל מי שאנחנו משאירים בפנימיות, בכל מקרה אנחנו נקבל עליו קנס שנה הבאה. לא צריך לשים פה קנס על קנס.
מיכל וולדיגר (הציונות הדתית)
¶
אני לא מצליחה להבין. מקודם אמר פה חיים, היה איזה מכרז ל-210 מיטות. נכון? כך אמרת מקודם?
חיים הופרט
¶
פורסם מבחן תמיכה. אנחנו חששנו מאוד שבעצם, הרי בסופו של דבר אנחנו תומכים בהקמת המיטה, ומי שרוכש זה קופת החולים. אז רצינו לייצר איזה שהיא יציבות במערכת ותמכנו בספק שהראה הסכם מול בית חולים. במבחן התמיכה שפורסם. זה היה מבחן שהיה אמור לפתוח 450 מיטות. חלקן נפתחו וחלקן נפתחות. וזה היה המענה בפעם הקודמת, אז אי אפשר להשתמש באותו. כאילו, מה הציפייה? שנשקיע עוד כסף?
היו"ר עידית סילמן
¶
תראו, ברמת העיקרון הם אמרו שהם יורידו ל-75% או שהם אמרו באמת שנלך על זה מאפריל. אני מנסה לבקש פה, באיזה שהיא בקשה חריגה. בואו נוריד גם ל-75% וגם נתחיל מאפריל.
היו"ר עידית סילמן
¶
רגע, אי אפשר לרצות את כולם פה. אני יודעת, אני הבנתי. הכל בסדר, בסוף אנחנו נגיע ליעד ובסוף זה יתקיים.
רות רלבג
¶
אם יש מקום שיש בו בעיה אמיתית זו ירושלים. אז אנחנו מבקשים להחריג את ירושלים. שיראו לי שמה-210 מיטות מה יש בירושלים. המדינה הלכה ונתנה כסף להקמת בניין חדש בהרצוג. ביקשו מיטות אקוטיות. הרצוג לא מעונין לפתוח מיטות אקוטיות ואנחנו נשלם קנסות? למה?
רועי בן משה
¶
אני לא חושב שבית החולים הכללי הוא הפתרון לבעיה הזאת. בית החולים הכללי לא אמור לשרת את החולים הללו, גם לא אמור לשאת בזה. גם כך העומס בפנימיות הוא עומס.
רות רלבג
¶
אז אני אגיד לך מר הופרט. אז אני אגיד לך, שלכללית יש מוסד שקוראים לו הוד הדומים שהוא מוסד מאוד גדול בירושלים. ואני מודיעה לך שיש לנו עדיין בעיה מאוד קשה, כי אבסולוטית כמות הקשישים גדולה מאוד. למה שאני אלך ואקים בירושלים מיטות?
חיים הופרט
¶
רות, אמרתם שאתם צריכים זמן. ביקשתם 2023. אני שואל כמה זמן צריך לקופות החולים להרים את המיטות האלה?
רות רלבג
¶
אז אני אגיד לך באופן גלוי, כי גלוי. מה שסוכם עם חברת הכנסת סילמן זה שהיא תקים ועדה ותבדוק אזורית ותראה את הבעיות המקומיות בצורה קצת יותר ספציפית ואולי ימצאו פתרונות גם אזוריים.
היו"ר עידית סילמן
¶
לא, לא, אני לא פותחת את הדיון הזה שוב. דיברתם, כולם דיברו גם אז, גם עכשיו. עכשיו אנחנו בהצבעה של הסעיפים והסתייגויות. אני מבקשת מה אפשר לעשות הכי? אם אפשר לקבל את ה-75% ולהתחיל עם זה מאפריל? זה אפשרי? תודה רבה.
מיכל רוזין (מרצ)
¶
אני חייבת להגיד לכם משהו, הדיונים האלה היו פה. זה לא שהם לא היו ולא נשמעו. זה לא מקובל בשום הצבעה בכנסת, באמצע הקראת הסתייגויות והצבעות. אתם יודעים, די, צריך לחתוך פה. אין מה לעשות.
רות רלבג
¶
אתם מבקשים נתונים כל הזמן. ראיתם נתונים בפנימיות, אז מה קורה? גם כשאתם רואים נתונים אתם מחליטים אחרת.
היו"ר עידית סילמן
¶
רות, אני מבקשת, הדיונים האלה היו. והבאנו אותם ודיברנו עם האוצר ועם הבריאות. ואף אחד מהם לא הסכים לרדת גם למתווה שמוצע כאן, בסדר? ובטח לא לכפל מבצעים כמו שאנחנו מנסים להביא כאן. ואנחנו בשעה ובזמנים ואנחנו רוצים לשחרר פקקים. אתם מקבלים כאן גם 75% על השנה הראשונה וגם מתחילים רק מאפריל. בסדר? אז בואו, זה משהו שהאוצר לא מוכן לבוא לקראתנו על זה ולא הבריאות ולא אף אחד. אנחנו ניסינו, אני מקווה שגם אתם ניסיתם את מאחורי הקלעים שלכם לעשות כל מה שניתן מבחינת קופות החולים. אלא אם כן האוצר יכול לבוא פה לקראת עוד איזה משהו?
חיים הופרט
¶
אני רק מזכיר לחברי הוועדה את המודל. יש אלפא אפס בפנימית. זה המשמעות. אי אפשר לייצר תמריצים שהם לא בריאים למערכת. גם להגיד שיש ברגע אשפוז בחינם ואז לבוא ולהגיד זה משתלם לקופת החולים להשאיר את המטופל. גם אם אתם נמצאים ב-87. יש סיכוי שתגיעו במקום אחד ב-100 ואז זה אשפוז בחינם. ואז בית החולים סופג ולא מקבל מכם כלום.
היו"ר עידית סילמן
¶
רות, יש לי שאלה. הכל כמובן באישור השרים. אז עדיף לכם לדעתכם להתחיל ביוני ב-100% או באפריל ב-75%? מה העדיפות שלכם?
רות רלבג
¶
אגב, כשאנחנו נכנסים לגרעון אז אנחנו לפי התקנון יש עלינו חשב מלווה וכל מיני דברים שכל בתי החולים זה לא קיים.
היו"ר עידית סילמן
¶
נכון, אני יודעת את זה ואמרתם את זה. זה בבית החולים שלכם, זה בפנימיות שלכם. ובירושלים, שאין לאן להעביר. אנחנו יודעים את הכל. זה לא שלא דנו בזה.
היו"ר עידית סילמן
¶
עמוסות מאוד שקיבלתם עליהם כסף לפני שנייה. בסדר? בסדר גמור, אנחנו מתקדמים. וכמובן שהכל בהסכמת השרים. ורות, אנחנו נעשה את הישיבה הזאת גם ואנחנו נדון בזה. ואחר כך, אם יהיה צורך, אנחנו באופן אישי נלך עם כל הקופות לאן שצריך ונבדוק את זה שוב ושוב ושוב וגם נטפל בכל הנושא של המיטות הגריאטריות שצריכות להיפתח. יש כאן את מוריס שדיבר על חלק מה-450 שנמצא באחריותכם. נכון? שהולך להיפתח אוטוטו ועוד מעט.
היו"ר עידית סילמן
¶
בסדר, אנחנו מבינים. אנחנו נטפל בירושלים ויכול להיות שנבוא למשרד הבריאות ונגיד להם סליחה, ירושלים בעייתית. בואו נבצע החרגות בירושלים. ואנחנו נסתכל ונבחן את הכל. בסדר. יעקב, דיון לוועדה, בבקשה, מיטות אשפוז גריאטריות. תודה.
אנחנו באים להצבעה, להסתייגויות.
היו"ר עידית סילמן
¶
רות, תדעי לך שזה אחרי מלחמות שכולנו, כל קופות החולים, שנלחמנו פה כל דיון וכל דיון כדי להוריד את זה, רקפת יודעת. וגם מוריס יודע וכולם פה יודעים. באמת. זה בגרזונים חלקיים כל פעם. הם יודעים גם, משרד הבריאות והאוצר כועסים עלינו על זה.
נועה בן שבת
¶
סעיף 17. חבר הכנסת אופיר כץ. אוקיי, אנחנו בהסתייגות 145. בסעיף 17(א) בסופו יבוא: הוראות סעיף זה לא יחולו אם המטופל סירב להצעת קופת חולים לעברתו.
נועה בן שבת
¶
לא, אבל זה דובר בוועדה. אנחנו הוספנו את זה לא על דעתנו, אלא בוועדה ישבנו על הסעיף הזה. על ההגדלה מהמחיר. למה יש לשרים אפשרות להגדיל בצו את השיעור מהמחיר המלא הקבוע בסעיף 18(ב). ואמרנו שאנחנו מוסיפים לפה את הרישא, שאמורה פה בהתחלה. ואתם מבקשים לא להוסיף אותה.
נועה בן שבת
¶
כי זה תוספת, האמת היא שאת צודקת, בגלל שזה נוסף בדיון הקודם. אבל אתם מסכימים להוריד? אוקיי, מסכימים להוריד.
נועה בן שבת
¶
סעיף 19. רק יש את האישור. השר הקובע את הצו באישור הוועדה. וזה לא שינוי בעצם. אז סעיף 19 יש הסתייגויות.
היו"ר עידית סילמן
¶
קבוצת ש"ס מציעה, 148: אחרי בצו יבוא: בהתייעצות עם הנהלות בתי החולים.
מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות נפלה.
הצבעה
ההסתייגות נפלה.
היו"ר עידית סילמן
¶
קבוצת יהדות התורה מציעה, 149: אחרי השרים יבוא: באישור ועדת הבריאות של הכנסת.
מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות נפלה.
הצבעה
ההסתייגות נפלה.
נועה בן שבת
¶
סעיף 20. יש פה שאלה, הסעיף מניח כל הזמן שיש לנו הסכם בית קופת חולים לבית חולים. ואין פה שום התייחסות לתקרה משותפת.
נועה בן שבת
¶
סליחה. לפני כן חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי, ביקשת הסתייגות להגביל את אפשרות ההנחה של בתי החולים.
היו"ר עידית סילמן
¶
נכון. כי זה משתנה ודיפרנציאלי לכולם. בסדר. אז סעיף 20, קבוצת הליכוד מציעה. 150. בסעיף קטן א' פסקה 4, במקום לא יותר ממחצית ממקור ההתחשבנות בבית חולים יבוא: לא יותר מ-1.5% מהיקף הצריכה כמשמעות חוק זה זה הקופה בבית החולים.
מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות נפלה.
הצבעה
ההסתייגות נפלה.
היו"ר עידית סילמן
¶
לחלופין, א': סעיף קטן א' פסקה 4 ימחק. במקומו יבוא: בית החולים לא יהיה רשאי לתת לקופת החולים הנחות תעריף שירותי בריאות, ככל ונדרש לפצות את קופת החולים בגין פערים בתעריפים הקבועים. הדבר יעשה בשיתוף אגף תקציבים והפיצוי ינתן מתקציב משרד האוצר.
מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות נפלה.
הצבעה
ההסתייגות נפלה.
היו"ר עידית סילמן
¶
סיימנו את סעיף 20.
סעיף 21, התחשבנות בין בתי חולים לבין תאגידים. אין לנו שום שינוי ואין הסתייגויות גם. סעיף 22. אי תחולה שירותי בריאות מסוימים. יש לנו כאן בסעיף 4.
נועה בן שבת
¶
בסעיף 4 יש שירות נוסף לגמרי. בפסקה 13 תיקנו קצת את הנוסח בהתאם לבקשה שעלתה פה בוועדה. שירות בדיקת מעבדה המבוצעת בדגימה שנדגמה בקופת חולים ונשלחה על ידה לבית חולים.
עכשיו עוד דבר שרציתי להגיד זה שבפסקה 9 פה מדובר על שירות בריאות שמנוי בתוספת. וחשבנו אם אפשר למחוק את התוספת ולהעביר את זה לצו. אבל משרד הבריאות תסבירו מה עמדתכם לגבי זה.
טל אמתי נשרי
¶
הצו הקודם, כל התוספת הזאת נקבעה בגלל אילוץ משפטי, בשל העובדה שהצו הקודם אינו בתוקף ולא ניתן להפנות אליו. השירותים שמנויים כרגע בתוספת הם שירותים שלא כתובים בצו התקף ולכן הם צריכים להופיע כאן כרגע.
נועה בן שבת
¶
אז התוספת נשארת וגם ההפניה אליה כמו בסעיף 22. כמובן שהסמכות של השר לשנות את התוספת, גם למחוק אותה אם יהיה צו, כמובן.
אנחנו עכשיו בסעיף 23.
היו"ר עידית סילמן
¶
סעיף 23. יש לנו רק לפני כן אנחנו נקרא את השינוי. דיווח לוועדה, בסדר? בהתאם לבקשות ולדיון שנעשה כאן, אז דיווח לוועדה, בבקשה.
נועה בן שבת
¶
אז המנהל הכללי של משרד הבריאות או מי מטעמו, ביקשתם שזה יהיה מי מטעמו, ידווח לוועדה על תכנית המיטות הרב שנתית בבתי החולים הציבוריים הכלליים ועל תכנית המיטות בבתי החולים הפסיכיאטריים. יש להם גם כן תכנית רב שנתית?
חיים הופרט
¶
אני מבין שהסעיף אומר שאם מפרסמים באתר, צריך לדווח תוך 30 יום. נכון? אז ככל ויהיה, ידווח.
נועה בן שבת
¶
אוקיי. ועל תכנית המיטות הרב שנתית בבתי החולים הפסיכיאטריים בתוך 30 ימים ממועד פרסום תכנית כאמור באתר האינטרנט של משרד הבריאות. למה מפריע לכם שזה היה המנהל הכללי?
היו"ר עידית סילמן
¶
כי אם הוא לא פנוי באותו זמן או אם פיטרו אותו.
אוקיי. הסתייגויות של סעיף 23. קבוצת הליכוד וקבוצת הציונות הדתית מציעות: 151.
נועה בן שבת
¶
רק שנייה, רק רציתי להגיד שסעיף 23 עצמו הוא סעיף שעוסק בנושא של חוק הפיקוח. מה שקראנו הדיווח לוועדה הוא אחרי סעיף 23, אז סליחה. אז נקרא עכשיו את ההסתייגויות של סעיף 23?
נועה בן שבת
¶
152. סעיף 23 האמור בו יסומן א' ואחריו יבוא: ב. תחולת החוק מעת שהשר התקין תקנות באישור ועדה. אבל אני חושבת שזה לא אמור להיות בסעיף 23, אבל נצביע על ההסתייגות הזאת ונשבץ אותה במקום הנכון בסעיף 27.
היו"ר עידית סילמן
¶
חבר הכנסת אופיר כץ מציע 153, אחרי סעיף 23 יבוא: מזור תקציבי, 23(א) יועברו לבתי החולים מזור תקציב של 800,000 ש"ח ברגע תחילת החוק.
נועה בן שבת
¶
סעיף 24. אני רוצה רגע לפני כן. הוועדה ביקשה שיהיה דיווח על ביצוע הסעיף. עכשיו יש לי שאלה, איזה סעיף?
רות רלבג
¶
אנחנו רוצים שכל ההתחשבנות הזאת על הנושא של הקורונה והקנס יעשה לא על שתי הרצפות, אלא רק על המשק הפנימי.
מוריס דורפמן
¶
מיטות קורונה הן בעצם מיטות שמחליפות פנימיות. וחוק הקאפ בעצם הוא הבחין בין דיפרנציאלי לפנימיות. ויש את כל עולם הפנימיות שהוספתם 90,000,000 והוספתם עוד 20,000,000 שקלים. ואנחנו מבקשים, מאחר וקורונה הוא רק מחליף פנימיות, איך שזה כתוב פה זה בעצם מסתכל על התקרות של הכל ולא רק על הפנימיות. ביקשנו את זה גם בדיונים הקודמים. זאת הבקשה.
קריאה
¶
אני אשמח להתייחס. וזה גם על חשבון טיפול נמרץ וזה גם הרבה יותר יקר מהתגמול שאנחנו מקבלים. והרבה פעמים אנחנו מחזיקים מחלקה פנימית עם כל הצוותים, עם כל התורנויות, עם כל הכוננויות, עם הקווים. ובמקביל מחזיקים מחלקת קורונה שמטפלת בשלושה מאושפזי קורונה ויש לה את כל הטררם. תורנויות, אתם יודעים מה זה להחזיק מחלקת קורונה. אני חושב שחלק לא מבוטל מהוועדה ביקרו במחלקות קורונה. ובנוסף לכל, כל האיזונים של קודם, שדיברנו שהגענו לקאפ עם איזונים וכל מיני עיוותים שברור לעין שהם עיוותים, אבל לא לפגוע באיזון. אז פתאום בסוף הקאפ באים ופוגעים פה באיזון העדין שהולך להוציא כמה עשרות מיליוני שקלים.
רות רלבג
¶
איזה איזון? לא עשית שום סימולציה וגם אצלנו יש מחלקות פנימיות. וכל מה שאנחנו באים ואומרים שהקורונה נמצאת בתוך המשק הפנימי. ולכן ההתחשבנות צריכה להיות במשק הפנימי.
קריאה
¶
אז עניתי, זה גם בטיפול נמרץ. וגם החוק הזה כולו, כזכור, הגיע עם איזונים ובלמים מסוימים. אז בסעיף האחרון, אחרי שדחינו כל מיני הצעות מאוד נכונות שכולם פה הסכימו, אל תבואו ותשנו את האיזון העדין.
רקפת לוי
¶
יש תעריף לקורונה, יש תעריף לטיפול נמרץ ואתם יודעים לחייב טיפול נמרץ. זה לא קשור. מנהלי מחלקות אמרו בצורה ברורה שהם החליפו מחלקות פנימיות מחלקות קורונה. אז תנו לנו לעשות את הקיזוז בצורה מסודרת.
רות רלבג
¶
זה לא אותם צוותים. זה לא אותם צוותים. אנחנו מבקשים לעשות התאמה, כיוון שמדובר במשק הפנימי.
מוריס דורפמן
¶
אני רוצה להציע פשרה. כמו שאתם החלטתם לתת שנה אחת תקציב עודף לפנימיות, אז בואו עכשיו זה יהיה רק לתקרת פנימיות ושנים הבאות זה יהיה בתקרה המשותפת.
רות רלבג
¶
שיהיה משק פנימי ב-2022, התחשבנות קורונה במשק פנימי. אם זה ימשך יותר מ-2022 אז יהיה על התקרות המשותפות.
רות רלבג
¶
יש כאילו קאפ, יש תקרות לפנימיות, כמשק סגור. ויש תקרות לאחר ודיפרנציאלי. אז אנחנו רוצים שזה לא יתקזז בכל, יתקזז רק בפנימיות.
רקפת לוי
¶
אנחנו מבקשים שאם אנחנו משלמים קנס בפנימיות, למרות שלא צרכנו, לא נשלם גם אשפוז קורונה בנוסף. זו הבקשה. במצב כזה שיהיה קיזוז ביניהם.
נריה שטאובר
¶
אני אגיד שני דברים: בגדול, אנחנו חושבים שהקורונה היא מקבלת התייחסות נפרדת. גם בתקצוב לקופות וגם במה שעובר לבתי החולים. עכשיו, גם הקופות מקבלות איזה שהוא שיפוי מסוים, גם על תוספת שיש להם באשפוזי קורונה.
נריה שטאובר
¶
זה לא משנה. העניין הוא שזה ממומן. שזה מקבל התייחסות נפרדת, מתקציב נפרד, מקופסה נפרדת. אנחנו חושבים שכל הדבר הזה צריך לחיות בנפרד. זה אחד. שתיים, זה נכון שזה אותו משק.
מוריס דורפמן
¶
עידית, בגלל זה הצעתי מראש פשרה. כי הכל פה כבר הולך לפשרות וכולם עייפים. לכן הצענו שיהיה 2022 ככה, 2023-2024 יהיה משותף.
רועי בן משה
¶
בסופו של דבר הטיפול בקורונה עולה הרבה מעבר לעלויות של הפנימיות. אנחנו מפסידים על כל חולה אקמו. אנחנו גובים רק 19% מהמקרים שניתן לגבות. אי אפשר לעשות pick and choose בכל מקום ולבחור את הדברים שנוחים. צריך להסתכל בסופו של דבר על כלל הטיפולים הללו כמשק אחד. החולים הללו נמצאים בכל רחבי בית החולים. זה נכון שהצוותים הם צוותים של פנימיות, אבל העומס הוא על כל מחלקות בית החולים. מחדר מיון ועד טיפול נמרץ.
רועי בן משה
¶
אנחנו עלינו ב-5% בכללית קרוס ובורד בבית החולים. עכשיו, להסתכל על הקורונה רק מול הפנימיות זה באמת לעשות איזה שהוא עיוות של הנתונים ולהסתכל על המשקים הללו בגלל שהם באים בגלל אותם צוותים. הצריכה בבית החולים היא בסופו של דבר צריכה כוללת. וגם נאמר קודם ונאמר על ידי חבר הוועדה לאורך כל הזמן. החוק הזה הוא חוק שבסופו של דבר יש בו איזונים בין קופות חולים לבתי חולים.
היו"ר עידית סילמן
¶
אני חושבת, בואו נגיד ככה, אנחנו יודעים שגם בתקצוב קורונה בתי החולים קיבלו תקצוב קורונה שהוא מכובד ונאה על הנושא הזה. אני לא באה לפתוח עכשיו. אני רק אומרת שעל קורונה גם יש איזה שהוא תגמול מאוד מסוים.
נריה ורועי, כן, בבקשה. ההצעה של מוריס. נראה, לא נראה, מתאים, לא מתאים? מה
נריה שטאובר
¶
אני חושבת שאף אחד לא יכול לדעת מה קורה ב-2022. עיקר השיח הוא על השנה. אין פה איזה פשרה. יכול להיות ששנה הבאה לא תהיה בכלל קורונה.
נריה שטאובר
¶
אני לא אומרת שאין בעיה. אני אומרת, צריך להכריע מהותית מה נכון. מה שיהיה נכון, 2021 הוא עיקר הדיון. הוא לא איזה משהו שולי שאפשר להתפשר עליו. אני חושבת.
נועה בן שבת
¶
אני רוצה לשאול רגע עוד על סעיף 24. רציתי לשאול אותך לגבי היקף הפעילות בסעיף הזה. אם אתה זוכר, דיברנו קודם על היקף ההתחשבנות. שם בהגדרה היקף ההתחשבנות אמרנו תשלומים. לא אמרנו מחיר מלא, לא מחיר מלא.
נועה בן שבת
¶
סעיף 24 יש הסתייגות. בסעיף קטן ב' המוצע אחרי רשאים הם לקבוע, יבוא: באישור ועדת הבריאות של הכנסת. זה הסתייגות של יהדות התורה.
היו"ר עידית סילמן
¶
אז אני רק רוצה לומר. סעיף 25, לפני שאנחנו נתחיל אותו. חבל שקופות החולים לא שומעות אותנו. אז בואי נעבור הלאה. כן, נעבור הלאה, כי אני צריכה את זה. 24 ו-25. אוקיי, 26. ביצוע ותקנות.
השרים הממונים על ביצוע חוק זה והם רשאים להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו.
היו"ר עידית סילמן
¶
אין הסתייגויות, אז אפשר לעבור הלאה. 27. אז אנחנו כן עשינו שינוי בסעיף 27 ובעצם כן זו בשורה מאוד גדולה לדעתי. כי בעצם אנחנו לא מאריכים אוטומטית את הקאפ בשנה, אלא אנחנו מורידים בעצם את הקאפ בשנה אחת אחורה. לא מ-25 אלא ל-24. ואז אנחנו בעצם אומרים שכאשר נרצה, אם נרצה להאריך את הקאפ. הרי אני בהתחלה את הבוקר פתחתי בזה שהקאפ הוא סימן שאלה. זאת אומרת, הרבה פעמים באים ואומרים שהקאפ הוא לא היה צריך להיות. התחשבנות מאוד קשוחה. ואני אמרתי שאנחנו נרצה להקים ועדת משנה לבחינת הקאפ וחלופות. ולכן גם, כדי להראות שאנחנו באמת החשיבה גם עוברת הלכה למעשה לביצוע, אז ביקשנו לקצר בעצם את הקאפ בשנה ולהגיד אם זה לא כזה להיט, אז למה לשים אותו חמש שנים עכשיו? ולהגיד אין בעיה, לא תהיה בעיה להאריך בשנה אם נצטרך, אבל לצורך זה יצטרכו להביא ב-1 ביוני 2024 צירוף נתונים ומידע על ביצוע הסדר ההתחשבנות. זאת אומרת, אנחנו נצטרך להביא נתונים כדי שמאז נוכל לבוא ולהגיד אנחנו רוצים להאריך את הקאפ בעוד שנה.
ולכן, אני חושבת שלא רק אמרתי בבוקר, אלא גם אנחנו מוכיחים בפועל שאנחנו באמת מתכוונים לזה. ולכן אנחנו לא אוטומטית נותנים את הקאפ לעד בכלל וגם קיצרנו להם אותו.
נועה בן שבת
¶
אז באמת מה שמוצע פה זה בסעיף קטן ב' שהשרים באישור הוועדה רשאים להאריך בצו את המועד האמור בסעיף קטן א' לשנה נוספת. ובלבד שצו כאמור יובא לאישור הוועדה עד יום 1 ביוני 2024. בצירוף נתונים ומידע על ביצוע הסדר ההתחשבנות עד אותו יום. אתם חושבים שזה מספיק זמן כדי להיערך להתחשבנות חדשה? אני שבה ושואלת.
נעם ברגר
¶
אפשר להתייחס? ב-1 ביוני השנה עוד לא נסגרת ולכן הנתונים הם לא מלאים. אז אתם תראו בעצם, שנת 2023 לא נסגרת. בשנת 2024 אתם בעצם תראו נתונים של 2022 שכבר תעבור. 2023 זה לא יהיה סופי.
היו"ר עידית סילמן
¶
לא, לא. אתם תביאו נתונים. ואם אני אחשוב שהנתונים הם לא מספקים דיה אז אנחנו ניתן default נוסף קטן.
היו"ר עידית סילמן
¶
תראו, ברמת העיקרון אני מבינה. לקופות החולים זו איזה שהיא ודאות. והוודאות הזאת היא חשובה, אני מבינה אותה. אבל אני חייבת לומר שאי אפשר כל הזמן להלין שהקאפ והקאפ וגם לא לבוא עם איזה שהוא משהו. אם הוא בסדר ואם הוא ירצה את כולם, מישהו, אני מקווה שאני, יעשה את הדיון הזה בעוד אי אילו שנים.
נעם ברגר
¶
אני גם מאחלת. ואני כן אגיד שהעניין הוא פחות הוודאות, כי באמת מקובל הדרישה לבחון. העניין הוא פשוט הסופיות של הנתונים. האיכות שלהם בשלב הזה של השנה.
היו"ר עידית סילמן
¶
גם נקבל מדדים חלקיים ונדע למדוד אותם. שמעי, אם הצלחנו להבין את שיטת ההתחשבנות ולרדת לסוף דעתה עד היום, אז נשתדל לרדת לסוף דעתה גם אז ולבדוק גם את הנתונים החלקיים.
מיכל וולדיגר (הציונות הדתית)
¶
אני רוצה למחות ששוב הגענו לבריאות הנפש עייפים, בלי כוחות נפש לבריאות הנפש.
נועה בן שבת
¶
סעיף 27 יש לנו הסתייגויות. אני רק רוצה להזכיר שסעיף 27 הנוסח שיש פה צריך לעבור ניסוח, אבל זה רק ברמת הניסוח.
היו"ר עידית סילמן
¶
בסדר, אז 27 סיימנו. אני עוברת להסתייגויות.
חבר הכנסת אופיר כץ מציע, 156. אחרי סעיף קטן ג' יבוא: ד. חוק זה יבוטל במידה ותושב פריפריה יחכה יותר משבועיים לבדיקת MRI.
מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות נפלה.
הצבעה
ההסתייגות נפלה.
היו"ר עידית סילמן
¶
לחילופין א', אחרי סעיף קטן ג' יבוא: ד. חוק זה יבוטל במידה ותושב פריפריה יחכה יותר משבועיים לבדיקת PET C.T.
מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות נפלה.
הצבעה
ההסתייגות נפלה.
היו"ר עידית סילמן
¶
ב. אחרי סעיף קטן ג' יבוא: ד. חוק זה יבוטל במידה ותינתן תקינה ותקציב להפעלת מכשיר דה וינצ'י בבית החולים גליל נהריה.
מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות נפלה.
הצבעה
ההסתייגות נפלה.
היו"ר עידית סילמן
¶
ג. אחרי סעיף קטן ג' יבוא: ד. חוק זה יבוטל במידה ותינתן תקינה ותקציב להפעלת היחידה לצנתור מוח בבית חולים ברזילי באשקלון.
מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות נפלה.
הצבעה
ההסתייגות נפלה.
היו"ר עידית סילמן
¶
ד. אחרי סעיף קטן ג' יבוא: ד. חוק זה יבוטל במידה ותינתן תקינה ותקצוב להפעלת ארבעה תאי לחץ שיחולקו לצפון ולדרום.
מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות נפלה.
הצבעה
ההסתייגות נפלה.
היו"ר עידית סילמן
¶
ה. אחרי סעיף קטן ג' יבוא: ד. חוק זה יחול במידה וקופת החולים תממן לתושב הפריפריה את הסכום היחסי של מס הבריאות על כל יום מעל לחודש המתנה לבדיקת C.T, MRI או PET C.T.
מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות נפלה.
הצבעה
ההסתייגות נפלה.
היו"ר עידית סילמן
¶
לא, לא כל האופוזיציה. סליחה, חברת הכנסת מיכל וולדיגר מהציונות הדתית אמרה שלא כל האופוזיציה מצטרפת.
היו"ר עידית סילמן
¶
עכשיו השאלה לסיעת ש"ס. האם אתם מתכוונים בקטע הזה להצטרף לקבוצת הרשימה המשותפת להסתייגויות שלה?
אוריאל בוסו (ש"ס)
¶
האופוזיציה מבקשת להגיש הסתייגויות לכל החוקים בשביל גם אחר כך, לאחר מכן, זה עניין של זכות דיבור. ואנחנו כולנו, חלקם, חלקם טכנית, חלקם לא, מציגים את ההסתייגויות כאחד. הצטרפנו כסיעות.
היו"ר עידית סילמן
¶
אז אתה רק אומר שכל היתר, זה אומר, אתה יכול לדבר בשם הליכוד שמצטרפת לרשימה המשותפת, להסתייגויות?
נועה בן שבת
¶
סעיף 27 ימחק ובמקומו יבוא: תחילתו של חוק זה ביום בו יתקבל תקציב להקמת בית חולים ממשלתי ביישוב ערבי.
נועה בן שבת
¶
אני רוצה רגע לעבור לחלופי, רק שנייה. צריך להביע לחילופין. אנחנו נצביע על כל החלופיות שמופיעות פה כחילופין ל-131. עכשיו נצביע לחילופין א' נצביע. שהוא אומר ככה: שהסעיף ימחק ובמקומו יבוא: תחילתו של חוק זה ביום בו יעברו 22,000,000 ש"ח לטובת תקנים להתמחויות בבתי חולים.
נועה בן שבת
¶
על חילופין א' אני מציעה שנצביע ואחר כך אפשר לעשות מקבץ מ-א' ועד מ"ו, כמקבץ. אז צריך אבל להצביע על א' ואחרי זה על החלופיות.
היו"ר עידית סילמן
¶
ימחק ובמקומו יבוא: תחילתו של חוק זה ביום בו יעברו 22,000,000 שקלים חדשים לטובת תקנים בהתמחויות בבתי החולים.
מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות נפלה.
הצבעה
ההסתייגות נפלה.
היו"ר עידית סילמן
¶
אנחנו מצביעים על המקבץ של ב' עד מ"ו. ימחק ובמקומו יבוא: תחילתו של חוק זה ביום בו יעברו 23,000,000 שקלים חדשים לטובת תקנים להתמחויות בבתי החולים.
מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות נפלה.
הצבעה
ההסתייגות נפלה.
היו"ר עידית סילמן
¶
מ"ז עד ע"ד. ימחק ובמקומו יבוא: תחילתו של חוק זה ביום העברתם של 123,000,000 ש"ח לטובת בתי חולים בנצרת.
מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות נפלה.
הצבעה
ההסתייגות נפלה.
היו"ר עידית סילמן
¶
ימחק ובמקומו יבוא: תחילתו של חוק זה ביום העברתו של תקציב בסך 10,000,000 ש"ח עבור מיון ילדים קורונה.
מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות נפלה.
הצבעה
ההסתייגות נפלה.
היו"ר עידית סילמן
¶
צ. ימחק ובמקומו יבוא: תחילתו של חוק זה ביום העברתו של תקציב בסך 25,000,000 עבור מיון ילדים קורונה.
מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות נפלה.
הצבעה
ההסתייגות נפלה.
היו"ר עידית סילמן
¶
ק"ז. ימחק ובמקומו יבוא: תחילתו של חוק זה ביום העברתו של תקציב בסך 200,000,000 ש"ח עבור מרכזי רפואת חירום בחברה הערבית.
מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות נפלה.
הצבעה
ההסתייגות נפלה.
היו"ר עידית סילמן
¶
קפ"א. ימחק ובמקומו יבוא: תחילתו של חוק זה ביום העברתו של תקציב בסך 275,000,000 עבור הקמת מרכזי רפואת חירום בחברה הערבית.
מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות נפלה.
הצבעה
ההסתייגות נפלה.
היו"ר עידית סילמן
¶
קפ"ב עד קצ"ד. ימחק ובמקומו יבוא: תחילתו של חוק זה ביום העברתו של תקציב בסך 123,000,000 לרשויות המקומיות הערביות לצורך מאבק בנגיף הקורונה.
מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות נפלה.
הצבעה
ההסתייגות נפלה.
היו"ר עידית סילמן
¶
קצ"ה עד רי"א. ימחק ובמקומו יבוא: תחילתו של חוק זה ביום העברתו של תקציב בסך 63,000,000 לטובת תכנית א', ב' ו-ג' בכדורגל.
מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות נפלה.
הצבעה
ההסתייגות נפלה.
היו"ר עידית סילמן
¶
רכ"ח. ימחק ובמקומו יבוא: תחילתו של חוק זה ביום העברתו של חוק המבטל את הגבלת הגיל והזכאות לדמי אבטלה.
מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות נפלה.
הצבעה
ההסתייגות נפלה.
היו"ר עידית סילמן
¶
רל"א. ימחק ובמקומו יבוא: תחילתו של חוק זה ביום העברתו של תקציב בסך 50,000,000 ש"ח לטובת מתקני סיוע במחלקות הרווחה.
מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות נפלה.
הצבעה
ההסתייגות נפלה.
היו"ר עידית סילמן
¶
הלאה. רמ"ז. ימחק ובמקומו יבוא: תחילתו של חוק זה ביום העברתו של תקציב בסך 10,000,000 לטובת רשויות מקומיות המוגדרות אדומות על פי מדד משרד הבריאות.
מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות נפלה.
הצבעה
ההסתייגות נפלה.
היו"ר עידית סילמן
¶
הלאה. רס"ו. ימחק ובמקומו יבוא: תחילתו של חוק זה ביום העברתו של תקציב בסך 200,000,000 לטובת - - - מחלקות הפנימיות ומחלקות הקורונה בבתי החולים.
מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות נפלה.
הצבעה
ההסתייגות נפלה.
היו"ר עידית סילמן
¶
ימחק ובמקומו יבוא: תחילתו של חוק זה ביום העברתו של תקציב בסך 50,000,000 ש"ח למשרד ביטחון חברתי עבור סיוע למשפחות חלשות.
מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות נפלה.
הצבעה
ההסתייגות נפלה.
היו"ר עידית סילמן
¶
רצ"ט עד שי"ד. ימחק ובמקומו יבוא: תחילתו של חוק זה ביום העברתו של תקציב בסך 30,000,000 שקלים לטובת התכנית מחשב לכל ילד.
מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות נפלה.
הצבעה
ההסתייגות נפלה.
היו"ר עידית סילמן
¶
אה, נכון, עשינו מחשב לכל ילד. דקה. ימחק ובמקומו יבוא: תחילתו של חוק זה ביום העברתו של תקציב בסך 75,000,000 ש"ח למשרד לביטחון חברתי המסלול למשפחות חלשות.
מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות נפלה.
הצבעה
ההסתייגות נפלה.
היו"ר עידית סילמן
¶
ימחק ובמקומו יבוא: תחילתו של חוק זה ביום העברתו של תקציב בסך 10,000,000 המוקדשים לטובת התיירות בחברה הערבית.
מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות נפלה.
הצבעה
ההסתייגות נפלה.
היו"ר עידית סילמן
¶
שמ"ו. ימחק ובמקומו יבוא: תחילתו של חוק זה ביום העברתו של תקציב בסך 8,000,000 ש"ח לטובת ענף החקלאות בחברה הערבית.
מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות נפלה.
הצבעה
ההסתייגות נפלה.
היו"ר עידית סילמן
¶
יש שותף שיושב לצידך שהחליט לקרוא את ההסתייגויות של הרשימה המשותפת ולהיות איתם ביחד. הכל בסדר, זה עניין שלו.
היו"ר עידית סילמן
¶
אל תתבלבל. שמ"ו. ימחק ובמקומו יבוא: תחילתו של חוק זה ביום העברתו של תקציב בסך 100,000,000 ש"ח לטובת ענף החקלאות בחברה הערבית.
מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות נפלה.
הצבעה
ההסתייגות נפלה.
הסעיף ימחק ובמקומו יבוא
¶
תחילתו של יום חוק זה ביום העברתו של תקציב בסך 100,000,000 ש"ח לטובת ענף המדע והטכנולוגיה בחברה הערבית.
היו"ר עידית סילמן
¶
ימחק ובמקומו יבוא: תחילתו של חוק זה ביום העברתו של תקציב בסך 100,000,000 ש"ח לטובת ענף הספורט בחברה הערבית.
מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות נפלה.
הצבעה
ההסתייגות נפלה.
היו"ר עידית סילמן
¶
ימחק ובמקומו יבוא: תחילתו של חוק זה ביום העברתו של תקציב בסך 101,000,000 ש"ח לטובת ענף הרווחה בחברה הערבית.
מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות נפלה.
הצבעה
ההסתייגות נפלה.
היו"ר עידית סילמן
¶
ל"ג. ימחק ובמקומו יבוא: תחילתו של חוק ביום העברתו של תקציב בסך 100,000,000 ש"ח לטובת חיזוק הכלכלה בחברה הערבית.
מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות נפלה.
הצבעה
ההסתייגות נפלה.
היו"ר עידית סילמן
¶
מ"ט. ימחק ובמקומו יבוא: תחילתו של חוק זה ביום העברת תקציב בסך 100,000,000 ש"ח לטובת מלגות לימודים עבור סטודנטים ערבים.
מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות נפלה.
הצבעה
ההסתייגות נפלה.
היו"ר עידית סילמן
¶
ס"ה. ימחק ובמקומו יבוא: תחילתו של חוק זה ביום העברת תקציב בסך 100,000,000 לטובת מוסדות אקדמיים בחברה הערבית.
מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות נפלה.
הצבעה
ההסתייגות נפלה.
היו"ר עידית סילמן
¶
פ"א. ימחק ובמקומו יבוא: תחילתו של חוק זה ביום העברת תקציב בסך 100,000,000 ש"ח לטובת חיזוק תשתיות החשמל בחברה הערבית.
מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות נפלה.
הצבעה
ההסתייגות נפלה.
היו"ר עידית סילמן
¶
צ"ז. ימחק ובמקומו יבוא: תחילתו של חוק זה ביום העברת תקציב בסך 100,000,000 לטובת מחלקות להגנת הסביבה ברשויות המקומיות.
מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות נפלה.
הצבעה
ההסתייגות נפלה.
היו"ר עידית סילמן
¶
קי"ב. ימחק ובמקומו יבוא: תחילתו של חוק זה ביום העברת תקציב בסך 100,000,000 ש"ח לטובת חיזוק תשתיות במוקדי סיכון בחברה הערבית.
מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות נפלה.
הצבעה
ההסתייגות נפלה.
היו"ר עידית סילמן
¶
קכ"ח. ימחק ובמקומו יבוא: תחילתו של חוק זה ביום העברת תקציב בסך 1,000,000 ש"ח לטובת המועצה לשימור אתרים במשרד התרבות.
מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות נפלה.
הצבעה
ההסתייגות נפלה.
היו"ר עידית סילמן
¶
אוקיי. אז יש לנו קפ"ה. ימחק ובמקומו יבוא: תחילתו של חוק זה ביום העברת תקציב בסך 500,000,000 עבור תכנית כלכלית לרשויות המקומיות הערביות.
מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות נפלה.
הצבעה
ההסתייגות נפלה.
היו"ר עידית סילמן
¶
רגע. ימחק ובמקומו יבוא: תחילתו של חוק זה ביום העברת תקציב בסך 501,000,000 ש"ח עבור תכנית כלכלית לרשויות המקומיות הערביות.
נועה בן שבת
¶
רס"ט. הסעיף ימחק ובמקומו יבוא: תחילתו של חוק זה ביום העברת תקציב בסך 300,000,000 ש"ח עבור תשתיות וכבישים לרשויות המקומיות הערביות.
נועה בן שבת
¶
המקבץ הבא הוא משי"ח. הסעיף ימחק ובמקומו יבוא: תחילתו של חוק זה ביום העברת תקציב בסך 10,000,000 ש"ח עבור הסברה חזקה ואפקטיבית יותר בכל השפות המיועדות לאזורי התפרצות.
נועה בן שבת
¶
הסעיף ימחק ובמקומו יבוא: תחילתו של חוק זה ביום העברת תקציב בסך 10,000,000 ש"ח עבור קליטת אלפי חוקרים אפידמיולוגים חדשים לרבות השפה הערבית כדי לייעל את קטיעת שרשרת ההדבקה.
נועה בן שבת
¶
מקבץ החל מש"נ. הסעיף ימחק ובמקומו יבוא: תחילתו של חוק זה ביום העברת תקציב בסך 10,000,000 ש"ח עבור חיזוק המעבדות ועובדיהן.
נועה בן שבת
¶
סעיף שס"ו. לחילופין שס"ו וכל המקבץ שאיתו. הסעיף ימחק ובמקומו יבוא: תחילתו של חוק זה לאחר הפסקת הליכי הוצאה לפועל נגד נפגעי קורונה מוכחים למשך שלושה חודשים.
נועה בן שבת
¶
שע"ו. הסעיף ימחק ובמקומו יבוא: תחילתו של חוק זה ביום העברת תקציב בסך 10,000,000 ש"ח עבור מערכת סיוע לקשישים ובעלי מוגבלויות. וכל המקבץ.
נועה בן שבת
¶
המקבץ הבא שצ"ב. הסעיף ימחק ובמקומו יבוא: תחילתו של חוק זה ביום העברת תקציב בסך 5,000,000 ש"ח עבור הידוק ההגנה בבתי אבות.
נועה בן שבת
¶
סעיף י"ז. הסעיף ימחק ובמקומו יבוא: תחילתו של חוק זה ביום העברת תקציב בסך 500,000,000 ש"ח עבור הלוואות מסובסדות מטעם המדינה.
נועה בן שבת
¶
סעיף ל"ד. הסעיף ימחק ובמקומו יבוא: תחילתו של חוק זה ביום העברת תקציב בסך 200,000,000 ש"ח עבור חיזוק משמעותי והיערכות מיוחדת במחלקות פנימיות בכל בתי החולים לחודשי החורף לקראת המפגש בין הקורונה לשפעת. וכל המקבץ שאיתו עד מ"ח.
נועה בן שבת
¶
מ"ח. הסעיף ימחק ובמקומו יבוא: תחילתו של חוק זה ביום העברת תקציב בסך 200,000,000 ש"ח עבור דמי בידוד לעובדים חיוניים.
נועה בן שבת
¶
ס"ג. הסעיף ימחק ובמקומו יבוא: תחילתו של חוק זה ביום העברת תקציב בסך 200,000,000 ש"ח עבור בניית מערכות לניטור תחלואה בקורונה וביוב קליני סרולוגי והעזרות בה למדיניות לפי אזורים.
נועה בן שבת
¶
פ'. הסעיף ימחק ובמקומו יבוא: תחילתו של חוק זה ביום הפחתתם של דמי רישיון רכב שנתיים ב-50%.
נועה בן שבת
¶
אנחנו קוראים עכשיו את המקבץ שמתחיל ב-צ"ג. הסעיף ימחק ובמקומו יבוא: תחילתו של חוק זה ביום העברת תקציב בסך 10,000,000 ש"ח עבור מגן דוד אדום לטובת הקמת מתחמי היבדק וסע לבדיקות קורונה בכל אזור.
נועה בן שבת
¶
סעיף ק"ט עד הסוף. הסעיף ימחק ובמקומו יבוא: תחילתו של חוק זה ביום העברת תקציב בסך 10,000,000 ש"ח עבור הסברה כנגד נגיף הקורונה באזורי התפרצות.
היו"ר עידית סילמן
¶
סליחה, סעיף 24 הם צריכים להקריא את הניסוח. הם יצאו, את לא זוכרת שהם יצאו להתדיינות?
ערן הכהן
¶
אני לא יודע מה המשרדים סיכמו עם הקופות. על בתי החולים זה מאוד מאוד לא מקובל. אנחנו מתעקשים להשאיר את הסעיף כמו שהוא רשום כרגע.
היו"ר עידית סילמן
¶
אני צריכה עזרה? תראה איזה אנשים טובים. אלכס קושניר, יו"ר ועדת הכספים של הכנסת. כבוד, אחלה בן אדם.
ינון גוטגליק
¶
אני מקריא את השנים של פסקה 2: בכל אחת מהשנים 2022 עד 2024 יופחת מהתשלום של קופת החולים לבית החולים הציבורי הכללי בעד שירות אשפוז במחלקת קורונה סכום השווה ל-80% מסכום ההפרש החיובי שבין תקרת הצריכה ברוטו בעבור שירות אשפוז. זה ההמשך, אנחנו מחקנו פה שורה וחצי. תקרת הצריכה ברוטו בעבור שירות אשפוז במחלקות פנימיות ובין היקף הצריכה במחלקות הפנימיות. אני אעביר לך את הנוסח.
ינון גוטגליק
¶
נכון. ובין היקף הצריכה במחלקות הפנימיות שצרכה קופת החולים מבית החולים הציבורי כללי באותה השנה. למעט שירותי בריאות כאמור בסעיף 22(א) 7 ו-10 ובלבד שהיקף פעילות זה היה נמוך מתקרת הצריכה. אני מדלג פה, מתקרת הצריכה ברוטו בעבור שירות אשפוז במחלקות פנימיות.
ערן הכהן
¶
אני אשמח להתייחס. המשמעות של הסיכום הזה הוא בעצם שב-2022 ואילך בעצם ניכנס מתישהו, אולי לא, אבל אולי כן, ניכנס לגל רביעי. באופן טבעי גל רביעי מייצר ירידה, חמישי, סליחה. זה חשוב לי, כי אני אגיד פה משהו חריף וחשוב לי שתקשיבו.
ערן הכהן
¶
בפועל אנחנו ניכנס מתישהו לגל חמישי. באופן טבעי, כשיש גל חמישי האשפוז בפנימיות יורד, כי אנשים גם חוששים להגיע לפנימיות בלי קשר להיצע. בית החולים רואה שהוא מתחת לרצפה ובעצם המשמעות היא שעכשיו אם הוא פותח קורונה, הוא לא מקבל על זה שקל. מראש קיבלנו את התקנים במשהו שוחק במחיר יום אשפוז ובעצם אנחנו מייצרים מצב שבית חולים אמור לפתוח מחלקת קורונה והוא אמור בעצם להפסיד על זה כסף. הוא אמור להסיט דברים אחרים מתוך בית החולים ולפתוח קורונה מבלי לקבל שקל. אנחנו בעצם נייצר התנגדויות של בתי החולים לפתוח מחלקות קורונה. זה תיקון שאסור לו לעבור, הוא יהרוג אנשים. הוא יהרוג אנשים. אני מבקש מכם לא לקבל החלטה כזאת ב-1:30 בלילה.
רות רלבג
¶
אני מצטערת, אבל האיומים האלה אין להם בסיס והם אפילו לא אחראיים. אז אני אזקוף את זה לשעה המאוחרת. מה שקורה בפועל זה שבכל הקורונה הזאת כל מערכת הבריאות נרתמה ואחר כך התחשבנה. אז אני לא מאמינה שמישהו לא יפתח, כולל כללית. קודם פותחים וקודם עושים וקודם מתחמים וקודם בדיקות וקודם הכל, ואחר כך הולכים לרגל ומתחשבנים. ואם יש מי שלא קיבל פיצוי מלא באופן מובהק זה דווקא צד הקהילה.
אבל בנושא של בתי החולים, הרי מה שעשו זה שהסדירו תשתיות שעליהם שילמו ויש מחלקות שכשצריך לפתוח מיטות, עידית אני צריכה את הקשב שלך.
היו"ר עידית סילמן
¶
בסדר. אנחנו פשוט מנסים לתאם עם ועדת הכנסת, כי יש לנו נושאים חדשים ויש לנו בדיוק זמן מוגבל עד שוועדת הכנסת משתחררת לנו והולכת. ואז לא תהיה לנו אפשרות יותר להעביר את החקיקה הערב.
מיכל רוזין (מרצ)
¶
יהיה רביזיה על ועדת כנסת, זה לא הגיוני. סתם. אני לא מבינה מה ההתעקשות לא לעשות את זה יום ראשון. אני באמת לא מבינה. אני יושבת פה אתכם. זה עכשיו עוד שעתיים. אני אומרת לכם שעתיים. אם זה יהיה פחות משעתיים מנה פלאפל עליי.
רות רלבג
¶
מה שקורה זה שמדינת ישראל השקיעה בנושא של תשתיות המחלקות וזה משהו שעומד מותנה בזה שברגע שמשרד הבריאות מבקש לפתוח. טוב, אני לא - - -
רות רלבג
¶
אז מדינת ישראל השקיעה בתשתיות הפיזיות של המחלקות בכל מדינת ישראל, כולל בתי החולים של כללית. ויש מחלקות שעומדות הכן שבהתראה כזאת או אחרת של חטיבת רפואה של משרד הבריאות מודיעים על פתיחה של מיטות. פותחים מיטות.
מה שעוד עשתה מדינת ישראל זה שהיא העמידה 3,000 תקנים בשביל הקורונה. וה-3,000 תקנים האלה מיועדים בראש ובראשונה לקורונה. הם ניתנו, הם בהסכם התקציבי ובעזרת השם כשהממשלה תעבור את התקציב יתחשבנו עליהם. האנשים כבר נמצאים כי גייסו אותם. זאת אומרת שהתשתיות קיימים, האנשים קיימים. מה קורה כשאין גל? יש בעצם הקלה במחלקות הרגילות וגם אולי שירותים נוספים. כשיורד גל ועולה גל אחר מה שקורה זה שסוגרים מחלקות פנימיות, כי הציבור לא מגיע. ובמקומן יש מחלקות קורונה. עם כוח אדם שקיים וכבר תוקצב. עכשיו, במציאות שאנחנו חיים בה תקרות הצריכה של הפנימיות הם התבססו של 2017 2018, זאת אומרת מהלך עניינים רגיל של פנימית. על הדבר הזה בעצם הגענו לסיכום הזה שקבע את התקרות. אנחנו באים ואומרים שבמציאות שאנחנו גם רואים, ראינו ב-2020 ואנחנו רואים בפועל ב-2021, אנחנו כבר סוף חודש אוקטובר. שכשיש גל הפנימיות ירדו, הן הוסוו. התקרה בעצם קיימת מבחינת ההגנה הכספית של חובת הרכש. את הקורונה משלמים מלא. את התקנים משלמים מלא. ולכן אנחנו חושבים שאנחנו משלמים יותר ממה שאנחנו צריכים עבור אותה תשומה. אוקיי? אותה תשומה, אותה מיטה.
נריה שטאובר
¶
לא, הדיון הוא בעצם באופן עקרוני אשפוזי קורונה הם מחוץ לקאפ. בסדר? אין להם תקרה והם משולמים בנפרד.
נריה שטאובר
¶
הדיון פה הוא מה קורה כשבית החולים נמצא מתחת לרצפת הרכש שלו, יש חובת רכש שלא מילאו אותה. לא נתנו שירותים בגינה. וגם יש לו בנפרד אשפוזי קורונה. וזה היה נראה לא הגיוני. אז אמרנו אוקיי, אם הוא לא הגיע לחובת הרכש אז בואו נכניס שם לפחות את החלק של אשפוזי קורונה והשאר יהיה מעבר. זה היה גם שנה שעברה.
עכשיו השאלה היא האם לעשות את זה, בגלל שהשנה זה פעם ראשונה שיש רצפה נפרדת לפנימית ורצפה נפרדת לשאר השירותים, שנה שעברה הרצפה הייתה ביחד. השאלה אם לעשות את זה רק על הפנימית, כי קורונה זה חלף פנימית או לעשות את זה על כל השירותים ביחד. זה הדיון.
הפשרה שהגענו אליה זה שב-2021 זה יהיה על כלל הרצפה ביחד ומ-2022 זה יהיה רק רצפת פנימית. ואז זה גם הוגן רטרו וגם לא. בהתייחס למה שערן אמר, אני מצטרפת לרות. אני לא חושבת שכל כך מהר בתי חולים יפסיקו לפתוח מחלקות קורונה. עד היום באמת הייתה היענות מלאה.
נועה בן שבת
¶
אבל אני חושבת שיש בעיה במה שקראתם, כי אתם אומרים שזה היה צריך להיות נמוך מרצפת הצריכה ולא מתקרת הצריכה.
נועה בן שבת
¶
אז יוצא, פשוט זה יוצא לא הגיוני. שאת אומרת ההפרש החיובי שבין התקרה צריכה לבין היקף הצריכה ומלבד שההיקף של הצריכה היה נמוך מתקרת הצריכה. בוודאי שהוא נמוך, כי אחרת לא היה לך הפרש חיובי. אז יש שם, אולי הסיפא שם מיותרת.
היו"ר עידית סילמן
¶
בסדר גמור. אז אני מבינה שמבחינתכם, גם האוצר וגם הבריאות, זה משהו שהוא הגיוני והוא נכון לבצע את אותו?
היו"ר עידית סילמן
¶
הבנתי את עמדתכם. עוד פעם, יש כאן הסכמה שהיא גורפת בין שלוש זירות בעצם: של אוצר, של בריאות ושל קופות החולים. כשבעצם זה משהו שהיה ורשאים השרים לתקן בצו, במידה ויהיה שינוי. וכמובן שאם יהיה איזה שהוא גל רציני, אז כמובן שאני מאמינה שגם אותם בתי חולים יתוקצבו על העניין הזה.
יורם וייס
¶
אני חושב שההסתמכות הזאת שאם יהיה גל, בתי החולים יגלו אחריות ויפתחו, בדיוק כמו שאמרה הממשלה ובדיוק כפי שאמרה רות היא באמת הבעיה. כי בסופו של דבר - - -
יורם וייס
¶
לא, אני מדבר על כך, קודם כל הדיון הזה הוא אם יהיה. כי כל הסעיף הזה נועד לטפל באי ודאות. וכדי שאני אסגור פעילות ואפתח קורונה, אני צריך את הוודאות. והחוק הזה, כל מטרתו להבטיח ודאות ולהבטיח רצפות. ומה שאתם באים ואומרים שדווקא במקרה של חירום נמשוך לך את הרצפות.
היו"ר עידית סילמן
¶
אנחנו מתקדמים. ובמידה ותהיה בעיה, ככל שתהיה בעיה, אנחנו נביא את זה לכאן וגם אנחנו רשאים השרים בצו.
רועי רייכר
¶
כי זה רק ייצר עוד לחצים מיותרים. הצענו והנה אנחנו מציעים עוד פעם, גם לקופות שמוכנות, את אחד משתי האפשרויות וגם לבתי החולים. או 2021 או מה שהצענו עכשיו על ה-2022.
ערן הכהן
¶
אז הצענו אלפא, אפשר להגיע לאיזה שהיא הסכמה עם רטרו. תבנו שנייה משהו נורמלי עם אלפא, שגם יהיה נכון כלכלית. שאם לא הגעת לרצפה אז באמת חלק מזה הוא בגין הרצפה וחלק מזה הוא בגין עלויות נוספות לקורונה. זה נכון כלכלית וזה לא ייצר תמריץ שלילי לפתוח מחלקת קורונה.
היו"ר עידית סילמן
¶
עם התיקון. בסדר גמור, עם התיקון. ונתנו כאן את התקציבים לפנימיות שהם נורא התנגדו ונתנו אותו בכל אופן.
היו"ר עידית סילמן
¶
אבל עשינו הלימה. ואני באתי וכבר אמרתי על הפנימיות ואני לא חוזרת בי, לכן קיבלתם את הפנימיות. אני לא חוזרת בי ממה שנתתי. נכון? אמרתי לכם את זה גם. אז בואו נייצר גם הלימה שהיא נכונה.
היו"ר עידית סילמן
¶
אבל חכה. עוד אין לך גל חמישי ואתה לא יודע מה יקרה. ובמידה ויהיה גל חמישי אז תבואו לכאן להתלונן ואנחנו נבקש תקציבים למערכת. בסדר? אז אם יהיה, אנחנו נטפל. כרגע זה ב-אם וב-default. אז תשית את הכל על כללית, שהם יפתחו קורונה? מה?
היו"ר עידית סילמן
¶
בסדר, אנחנו מצביעים על זה. אבל נתנו לכם גם כסף חיצוני של 20,000,000 לפנימיות, בדיוק לשנה הזאת. ובבקשה, בואו נצביע על הסעיף הזה.
היו"ר עידית סילמן
¶
אז רגע. אני רק אגיד שאת התיקון תיקנו את האלפות. כדי לתקן את הקאפ הפסיכיאטרי. העלאת האלפא מ-30% ל-40%. אפשר לבקש 45% בבקשה?
תמר קליסבנסקי
¶
לא, אנחנו מתנגדים ל-30%. אתם העברתם כסף לפסיכיאטריה. כמה כסף עבר עכשיו לפסיכיאטריה ואיזה חלק ממנו הגיע לקהילה? ואיזה חלק לבתי חולים?
היו"ר עידית סילמן
¶
הרבה מהתקציב הולך גם לקהילה. אני חושבת שנכון לתקן כאן את הקאפ מ-30% ל-40%. הקאפ הפסיכיאטרי זה קאפ שלא שונה שנים, שלא טופל שנים. שאין בו בכלל תקרות.
תמר קליסבנסקי
¶
אבל אתם - - - את התקרות לבסיס של 2019 ולבסיס של 2021. אתם כבר עושים את זה ממש צמוד לרכש. אתם בעצם כל הזמן אומרים לנו שהרכש הוא הקאפ החדש. אז לפחות מה שמעל שיהיה.
היו"ר עידית סילמן
¶
בסדר. אני חושבת שלהעלות את זה עדיין בפסיכיאטריה מ-30% ל-40% זה מאוד הגיוני. וזה תיקון שהוא נכון.
שי סומך
¶
אני אגיד מה הבעיה פה. זה לא נכון. בסופו של דבר, כדי למנוע מאנשים להתאשפז, במיוחד בפסיכיאטריה, כולם יודעים שיש תורים.
שי סומך
¶
כולם יודעים שיש תורים לפסיכיאטריה בקהילה. הגיע תקציב, עם תקציב המדינה הגיע תקציב של 500,000,000, נכון? לתחום הפסיכיאטריה. 440 מזה הלך למערכת האשפוז, 60,000,000 לקהילה.
חיים הופרט
¶
400,000,000 תקציבי שיפוצים. 40,000,000 שקלים פיתוח מוסדות שיקומיים להוצאת המטופלים הכרוניים לקהילה. 50,000,000 שקלים מבחני תמיכה לקופות החולים ועוד 10,000,000 שקלים מבחני תמיכה לקופות החולים.
רות רלבג
¶
זה אומר שאם תוציא את אלה שהיום אתה לא מצליח להוציא, יתפנו מיטות ולא יהיה שום צורך ולא יהיה שום לחץ. אנחנו גם היום אומרים שבאשפוז יש עודף מיטות.
מיכל וולדיגר (הציונות הדתית)
¶
עוד לפני כן. אני רוצה שנייה רגע לדבר, ברשותכם. הפסיכיאטריה, המצב שלה קטסטרופה. זה נכון גם בבתי החולים וגם בקהילה. גם קופות החולים. אין מחלוקת. עכשיו כן אני באה ואומרת כזה דבר: בכל הקאפ הזה, אני מבינה שהקאפ הרעיון הוא התחשבנות בין קופות החולים לבין בתי החולים, נכון. אבל באתם בקאפ הכללי וגם הכנסתם כסף מבחוץ לתוך הסיפור. שזה סעיף 9 וזה סעיף 15, בצורות כאלה ואחרות. ואני תוהה למה אין בחוק הזה שום סעיף דומה? כי הם יריבו שוב ביניהם. שמענו, אנחנו כבר משעה 9:30 יושבים פה ושומעים כבר, לי כבר נהיה חור בראש. ובצדק, אני לא מאשימה אתכם. ויכוח בין רות לבין, שכחתי את השם השני. רות, את פשוט אצלי בראש. כל היום הם רבים ביניהם. דיברנו על סכום אפס שכל הזמן איפה אנחנו מעבירים את הגרעון. בפסיכיאטריה זה על אחת כמה וכמה.
עכשיו, אני לא אשת מקצוע בפסיכיאטריה. אני מכירה אותו אבל היטב, כאחת שצורכת את השירותים או לפחות מלווה משפחות רבות שצורכות את השירותים. אני אגיד עוד פעם את המילה קטסטרופה, אין מילה אחרת. קטסטרופה. יושבים ילדים, נוער, צעירים, הטרדות מיניות, פוסט טראומה, סכיזופרניה, לא משנה מה, ומחכים לשירותים. גם להתאשפז. לא, אי אפשר להתאשפז. אין מיטות. אין מיטות. מגיע בן אדם שמרצונו כבר מגיע. אומר אני לא מסוגל, אני רוצה להתאשפז ואין לו מקום. לא מקבלים אותו לאשפוז. שלא לדבר על זה שאי אפשר לבחור איפה להתאשפז.
זה לא אתם. הפנייה אליכם היא לא רלוונטית, הפנייה היא לאוצר ולבריאות. תקשיבו לי, זה לא יכול להימשך גם לא שנייה יותר. שהאוצר יכניס ידו לכיס, לא אכפת לי מאיפה יביא את הכסף הזה. את הפסיכיאטריה צריך לסבסד ולתקצב וגם שינוי מבני, זה לא רק כסף. צריך לעשות פה שינויים. צריך בקהילה, צריך הרבה בקהילה. אין מספיק אשפוזי יום, אין מספיק אלף אין, אלף אאוט. אין כלום. פשוט כל נושא שאני לא אגיד בכל הפסיכיאטריה אנחנו נרים את האבן, נמצא בעיה. ואני חושבת שהגיע הזמן לשנות את זה. גם בתוך הקאפ. נכון, יש דברים שהם לא קשורים לקאפ, אבל גם בתוך הקאפ אפשר להכניס כסף פנימה.
מעבר לחלוקה ביניהם. אתם רוצים לעשות חלוקה ביניהם, איך תחלקו, תשברו את הראש. תכניסו עוד כסף. תתנו. עכשיו, כשכבר מעבירים כסף לקופות החולים, מבחינתי זה צריך להיות צבוע. צריך דיווח מה בדיוק נעשה, כמה יש קיצור תורים. בסדר? כל מה שדיברנו בקאפ הרגיל נמצא גם פה כפל כפליים.
מיכל וולדיגר (הציונות הדתית)
¶
רגע, אני רוצה ממש עוד שתי נקודות ואז ניכנס פנימה. א' אמרתי, צריך להכניס פה כסף והכסף צריך להיות צבוע.
דבר שני, אני חולקת על רות, צריך כאן תוספת מיטות. את הצפיפות של המיטות. אני בעצמי ביקרתי בשלוותה לפני שבוע. הם ישנים על מזרנים, אצל ילדים. בתוך המחלקה הכי אקוטית של ילדים, בתוך החדר האטום שם שצריך, שני מזרנים על הרצפה.
מיכל וולדיגר (הציונות הדתית)
¶
ואמבולטורי. דקה. והדבר האחרון, גם אם תוסיפו דברים וגם אם תוסיפו תקינה, הפסיכיאטריה מזדקנת. וכבר דיברו על זה פעם. צריך גם לעשות, זה לא קשור לפה, אני אומרת את זה באופן כללי. צריך להעביר את המקצוע של הפסיכיאטריה כפסיכיאטריה כמקצוע במצוקה ולתגמל ולהביא כמה שיותר רופאים שיתעסקו בזה.
מיכל רוזין (מרצ)
¶
כי אני, כמי שלא חברת ועדה, נשארתי פה עד השעה הזאת, כדי לדבר בדיוק על הנושא הזה. קודם כל, אני מצטרפת לכל מה שמיכל אמרה. אני לא מכירה את הסיטואציה שאת אומרת שיש מספיק מיטות. אני רוצה לייחד את הנושא שאני מטפלת בו, נפגעות תקיפה מינית. מחכות חודשים על גבי חודשים, מכיוון שיש להם אשפוז, כמו שאתם יודעים, מיטות ייחודיות שמוקדשות במחלקות האלה. והן מחכות חודשים על גבי חודשים. הן לא מוחזקות על ידי הקהילה, מכיוון שאין שם מספיק טיפולים. והן לא מוחזקות ולזה הבאנו תקציב. והן לא באשפוז יום והן מחכות לפעמים באמת חודשים, ארבעה חודשים וחמישה חודשים. הייתי שבוע שעבר באיכילוב, ביחידת מגן. מחכות שם באמת לפעמים שנה כדי להתאשפז. זה דבר מטורף. זה אומר נשים שחותכות את עצמן, נשים אובדניות. נשים במצב קטסטרופלי. איך הם אמרו לי? נשים מתות בדרך לאשפוז כי אין אשפוז. הן פשוט מתאבדות. אז אנחנו לא רואים אותן בספירה כבר, הן נמחקות. זה נורא, זה מזעזע, זה לא פופוליסטי מה שאני אומרת, זה עובדות.
עכשיו, כדי לפתוח, אם את אומרת שיש מיטות ספייר ויש מספיק, אז צריך להסב את המיטות, יותר מיטות, בכל מקום, לנפגעות תקיפה מינית. כי אין. ובשביל להסב, זה לא רק לתת מיטה פיזית. בשביל להסב צריך כוח אדם מיוחד, עם הכשרות, עם הדרכות. זה לא סתם ככה אוקיי, התפנו לי ארבע מיטות, אני נותן יותר לנפגעות. זה מערך שלם שצריך להיות מופרד משאר המחלקה. הוא צריך להיות סגור, הא צריך להיות מוגן. הוא צריך טיפול אחר. זה דברים חשובים ביותר. אם אתם באמת אומרים יש יותר מידי מיטות, אז בואו נקבע פה סכום משמעותי שיעבור למקומות האלה כדי לאפשר שיהיו מיטות לנפגעות תקיפה מינית. כי תקשיבו, זה קטסטרופה.
היו"ר עידית סילמן
¶
אז רגע, אני רוצה להצטרף רגע לחברותיי. קודם כל, זה לא סוד שבריאות הנפש נמצאת על השולחן. וזה לא סוד שיש מקומות ובתי חולים מיוחדים שגם יש להם מרפאות מיוחדות לנשים אחרי לידה ושיכולים לקבל אותם. אני באופן אישי הגעתי עם מקרה לאחד מבתי החולים הגדולים במרכז הארץ כדי להתחנן לבקש להכניס אישה במצב ממש אקוטי לשם. ופשוט נעמדתי שם. תשאלו את אותו מנהל בית חולים, באמצע הלילה, 1:00 בלילה, משך שעה, כדי להתחנן לבקש, כי לא היה לאן. וההיא כבר יצאה משם והיא כבר אחרי ואנחנו מדברים על חודש. אין מקומות אשפוז, בטח לא לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית ובטח לא לנשים אחרי לידה בכמות כזאת. בטח לא בהתאם לדרישה. בטח לא בנושאים של הפרעות אכילה. הרשימה היא עוד ארוכה. ולכן אנחנו ביקשנו כמה דברים בתוך הדבר הזה.
היו"ר עידית סילמן
¶
כמה הדבר הזה הוא חשוב. מילא אינטקים והתחלות טיפול בתחומים של הפרעות אכילה, שהיום זה קשה ביותר. מחלקות שנמצאות ומטפלות בזה, בטח בילדים ונוער ובטח בהפרדה שהיא לאוכלוסייה בהתאם להתנהלות התרבותית דתית שלה, עוד יותר קשה למצוא. ולכן אנחנו שמנו את זה כאן על השולחן. ובאנו באמת בבקשה לאוצר וביקשנו מהאוצר ומהבריאות לפתוח את הארנקים והכסף. כן הגדרנו שזה נכון להעלות את זה ל-40% כי חשבנו שזה נכון בהיבט הזה. וכן ביקשנו, רגע, שנייה, אני אגיד מה ביקשנו. ביקשנו לטובת מה שמיכל מדברת, כי זה מערך הוליסטי של תמיכה, איך לדבר לנפגע או נפגעת של תקיפה מינית ואיך להתנהל איתם בתוך המחלקות. ולכן ביקשנו תמיכה נוספת תקציבית והוקצה לזה כסף שבאמת יעבור לנושא הזה. וכן, גם פתיחה של מיטות בנושא של הפרעות אכילה, גם בראייה התרבותית לאותם מגזרים שזקוקים לכך. ואנחנו יושבים על זה גם ביחד עם אותו מנהל בית חולים שזה ספציפית גם מיועד אליו.
היו"ר עידית סילמן
¶
רגע, רגע, אני רק אומרת. אנחנו לא נפתור, כמו שלא פתרנו במקום הזה את בעיות כל העולם. אני יודעת שלמשרד הבריאות יש תכנית גדולה לבריאות הנפש. והושקעו והושמו שם תקציבים, אבל זה אף פעם לא מספיק וזה תמיד חלקי וטיפה בים למה שמערכת הבריאות שהוזנחה שנים והורעבה צריכה. כן רות?
מיכל וולדיגר (הציונות הדתית)
¶
מעל 50% מהמאושפזים הם עם תחלואה כפולה. המצב של תחלואה כפולה הוא קטסטרופה. סליחה, אני לא רוצה עכשיו להיאבק איתך מי כואב יותר ומי זה. הרבה יותר מנפגעות תקיפה מינית.
מיכל וולדיגר (הציונות הדתית)
¶
ואין שום הכשרות. אין מספיק מחלקות. גם בקהילה אין וגם במחלקות בתי החולים אין. אנשי המקצוע צריכים התמחות מיוחדת, אינטגרטיבית, הוליסטית, בתחום של תחלואה כפולה. שזה גם סמים וגם בריאות הנפש. ופשוט אין. אין. חלל שלם של אין.
היו"ר עידית סילמן
¶
אנחנו ביקשנו בערך 44 מיטות בנושא של הפרעות אכילה. אני יודעת שזה כמות גדולה, אבל האוצר שיגידו.
רות רלבג
¶
אני אשמח להתייחס. ראשית, ליוויתי באופן אישי את כל התמחור וההובלה של הרפורמה בבריאות נפש ואני גאה בזה. מכירה את הנושא מקרוב. אני גם רוצה להגיד ש-70% מבריאות הנפש נמצא בשירותי בריאות כללית. יש לנו גם שני בתי חולים, כמו שאתם יודעים. אני מכירה את הנושא מקרוב. אז אם היה נשמע שיש פה איזה שהוא ניסיון לא להתייחס לזה בכל כובד הראש, אז אני מבקשת להבהיר שאני מתייחסת לזה בכל כובד הראש.
כמות המיטות בבריאות נפש נטו בישראל היא לפי כל קנה מידה של העולם המערבי. אחת הבעיות זה באמת הפינוי של אותם חולים שצריכים כבר לצאת לקהילה ומתעכבים. למרות הרפורמה, בזמנו עשו מעבר מאוד מאוד גדול, הוסטלים וכו'. ומה שקרה זה שהייתה שחיקה של הדבר הזה לאחור. לא בכדי ניתן בשביל זה תקציב ספציפי של 50,000,000 שקלים וזה כמובן יוציא את החולים המתאימים לקהילה, לשיקום, לשילוב בכל המסגרות. והמיטות האלה יתפנו לחולים בשלב האקוטי שלהם, שלזה מיועד בית החולים לבריאות הנפש בעולם של היום. כי מי שהוא כרוני צריך מסגרות בקהילה. יותר עוטפות, פחות עוטפות, המסגרת היא בקהילה. הנושא הזה של המסור של המיטות הייחודיות שאתם מדברים עליהם, הוא על יד זה. זה נכון שזה שייך לקטגוריית בריאות הנפש. הם לא נספרות במה שאני אומרת. הפתרונות להפרעות אכילה, לנפגעות תקיפה מינית, צריכות לקבל פתרון ספציפי. אם השגתם כסף, צריך לייצר לזה מסגרת, אדרבא ואדרבא, אנחנו שותפים. אנחנו גם מסכימים בזה.
מיכל רוזין (מרצ)
¶
הייתה התנגדות של משרד הבריאות בעבר לייצר מסגרות נפרדות. הדרישה הייתה לייצר מה שנקרא בתוך מה שקרה, לייחד מיטות ולייחד טיפול. הייתה התעקשות מאוד גדולה. מאבק שאני ניהלתי פה מלחמת חורמה. אפרופו רפורמה בבריאות הנפש, הייתי פה ברפורמה הזאת. לכן אני אומרת, צריך לשפר את הדבר הזה. לא חושבים. חושבים רק על ספירת ראשים, ספירת מיטות. לא חושבים על מערך כמו שאמרה מיכל, הוליסטי. לא חושבים על הכשרות, על הדרכות, על צוות שהוא כל כולו מיועד עבור הטיפול אם זה נפגעות או אם זה תחלואה כפולה או אם זה התמכרויות. אין מה לעשות, העולם כולו, כמו שברפואה, כמו בכל נושא, צריך טיפולי וצריך התמכרויות.
רות רלבג
¶
אבל מיכל, ההתמכרויות הם לא באחריות משרד הבריאות לעת הזאת. יש כרגע יוזמה חקיקתית. כרגע זה עוד לא באחריותנו. הנושא של נפגעות תקיפה מינית והנושא של הפרעות אכילה הוא חד משמעית באחריות שלנו. ולעניין הזה צריך מסגרות ספציפיות. ואם ינתנו תקציבים אז אפשר לבנות את המסגרות. הקאפ או האלפא לא נוגע לעניין הזה בשום אופן. אם מודה משרד הבריאות שכרגע יש חולים שנמצאים וצריכים לצאת, מה התועלת באלפא הזאת? ליקר לנו את העלויות? בשביל מה?
חיים הופרט
¶
קודם כל נתחיל בזה שרובכם כמעט ולא נמצאים באלפא בפסיכיאטריה. זה דבר אחד. רות, את צודקת בכל מה שאמרת מהתחלה ועד הסוף, למעט המשפט האחרון. המשפט השולי עליו יש שליטה. והמטופל השולי השירות האלטרנטיבי שלו הוא טיפול יום ואשפוז יום. 40% ממחיר יום האשפוז זה בערך המחיר של טיפול יום ואשפוז יום. וזה האלטרנטיבה שאנחנו מנסים לייצר פה. עכשיו, רובכם לא נמצאים בכלל בהנחות. הנחות בפסיכיאטריה הם דבר לא רצוי מבחינתכם גם. אגב, רובכם ירדתם ובגלל זה לא נמצאים באלפא בכלל. הרציונל הוא ובקשת הוועדה היא לייצר את האלטרנטיבה, שתדעו שהמטופל השולי שלכם, אתם תעדיפו לפתח טיפול יום עליו. זהו.
נועה בן שבת
¶
בסעיף הזה מציע גם שהשרים רשאים להאריך בצו אישור הוועדה את המועד האמור. כמו שאמרנו לגבי הערכה הכללית. אז אנחנו גם פה נבקש שצו כאמור יובא לאישור הוועדה עד יום 1 ביוני 2024. בצירוף נתונים ומידע על ביצוע ההתחשבנות על אותו מועד.
היו"ר עידית סילמן
¶
יש לך תכנית הרחבת הכשרות למטפלי נפגעי תקיפה מינית, סגור. נשב על זה ביחד אנחנו עם בריאות ואנחנו נסגור את התכנית. אמרתי את זה פה בוועדה. זה חשוב לך, חשוב לי, חשוב להם.
היו"ר עידית סילמן
¶
כל הכבוד. וזה נכון, מיכל באה מהאולם הזה של מרכזי הסיוע. ובאמת אני מורידה את הכובע, כי אני רואה אותם באמת ומלווה אותם כבר שנים, בתוך המערכות אגב, שלכם ושלכם.
נועה בן שבת
¶
שתי הסתייגויות יש לסעיף הזה. 155. בסופו יבוא: 5. רצפת צריכה בסיסית לשירותי אשפוז בבית חולים פסיכיאטרי תהיה 95%.
נועה בן שבת
¶
והסתייגות נוספת שאומרת בסופו יבוא החל משנת 2022 יעביר משרד הבריאות לבתי החולים הציבוריים הכלליים בהם ניתנים שירותים פסיכיאטריים תשלום חודשי קבוע בסך מיליארד שקלים. תוספת למערך בריאות הנפש.
מיכל וולדיגר (הציונות הדתית)
¶
אני רוצה רגע לנמק. אני חייבת לומר, מה שלא אמרתי מקודם. שיש לנו גם בעיה עם בתי החולים הייעודיים, קרי לחברה החרדית, מעייני הישועה, שהם היו מחוץ לקאפ.
היו"ר עידית סילמן
¶
רגע, שנייה. אני רק אמרתי שמעייני הישועה זה בית החולים שהתכוונתי אליו. שנקבע לשבת ביחד איתו. מעייני הישועה יש להם נשים, גברים, נוער של נערות ונערים ובנוסף הפרעות אכילה. באמת ארבעתם, גם תקנון על פי התייחסות למגזר וכדומה יש להם פערים מאוד מאוד גדולים בנושא של כמות המיטות ולכן הוחלט גם לפני כן עם האוצר שאנחנו יושבים. חסרים מאוד גדולים. ולכן הוחלט ביחד עם רועי, וזו בדיוק ההתכתבות גם שעשינו לפני כן וישבנו. גם חיים, תודה לך על זה שישבנו ביחד עם שלמה ועם הצוות שם. וגם לרועי. אנחנו נשב ביחד איתם ואנחנו ניתן להם יותר מיטות. אנחנו נבנה את כמות המיטות שתינתן להם.
היו"ר עידית סילמן
¶
הם צריכים את התקנון פיזית של המיטות. וגם שלמה, אני דיברתי איתו עכשיו וגם אני מתכתבת איתו תוך כדי ואנחנו התחייבנו באמת שב-default הזה אנחנו נהיה שם ונשב ביחד ונסגור איזה שהוא משהו כדי לתת גם להתייחסות הקטנה הזאת. שאגב, זו פעם ראשונה שהוא נכנס לתוך הקאפ. הוא עד עכשיו לא היה בקאפ. גם בנושא הזה.
מיכל וולדיגר (הציונות הדתית)
¶
אני חוזרת ואומרת, הצורך במיליארד שקלים הוא צורך שנועד גם לתחלואה כפולה. מכירים את החוק שלנו שביקשנו להעביר מהתוספת השלישית לתוספת השנייה. אתם מכירים את זה. ההתמכרות היא בעיה משמעותית, בלי כל קשר לתחלואה הנפשית. בוודאי עם התחלואה הנפשית ביחד.
האמת לא כל כך מצחיק, אבל אחלה, תצחקי. בכיף.
היו"ר עידית סילמן
¶
לא, לא, היא צחקה על משהו אחר. לא קשור אלייך, מיכל. סליחה, אל תיקחי ללב, היא צחקה על משהו אחר.
מיכל וולדיגר (הציונות הדתית)
¶
לא לקחתי ללב. אמרתי שזה לא כל כך מצחיק. בסדר.
אני יודעת שיש צורך במחלקות יעודיות לתחלואה כפולה. וגם אם לא מחלקות יעודיות, אזי להכניס לתוך המחלקות הרגילות אנשים שיבואו עם הידע בהתמכרויות. זאת שפה אחרת, זה לא שפת ההתמכרות. יש כאן שתי שפות שצריך שאותו איש מקצוע יחזיק את שניהם גם יחד. גם בקופות החולים. אין לכם פסיכיאטרים מספיק שיעודיים לתחלואה כפולה. כשאני מתקשרת לקופת חולים, והתקשרתי לכולם, לשאול אם יש, אין להם מושג. כי הרי התמכרות היא בכלל לא שייכת אליהם. אבל מה לעשות שזה הולך ביחד? יש כאן צורך עצום בתחום הזה שזה נראה מאוד איזוטרי וקטן. אבל לדעתי יותר ממחצית. אבל לפחות המחצית מהחולים הפסיכיאטריים מתמודדים עם התמכרויות גם כן. ולכן צריך להכניס פה עוד כסף חדש לתוך המערכת. אם אתם מצביעים לא, באיזה שהוא מקום וזה לא דמגוגי, גזרתם גזר דין מוות על רבים, רבים רבים. אנשים שצריכים את הטיפול הזה.
מיכל רוזין (מרצ)
¶
אני רק אגיד שעידית הזכירה את הסיפור של מיטות למגזרים. אז יש אמנם לחרדים, אבל למגזר הערבי אין בכלל מיטות. בכלל אשפוז נפרד, איזה שהן מסגרות שהן יחודיות.
היו"ר עידית סילמן
¶
לא, לא, אני לא אומרת שלא. אבל יש כאלה שמגיעים ממקומות אחרים.
בסדר. כבודה, היועמ"שית, אם אפשר להתקדם בסעיף הזה, להצביע על ההסתייגויות.
נועה בן שבת
¶
רגע. רק הסתייגות אחת ששכחתי. רגע. בסעיף 23 הוא הסעיף שבו יש את כל התיקונים לשנת 2025. אז בו יש עד הסתייגות. היא מופיעה פה בהסתייגות 3. בכל מקום במקום 2021 עד 2025 יבוא: 2021 עד 2022.
היו"ר עידית סילמן
¶
אז בואו נצביע עליה.
מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות נפלה.
הצבעה
ההסתייגות נפלה.
היו"ר עידית סילמן
¶
אנחנו נלך לוועדת כנסת כדי לשחרר. אני רק אומר עוד משפט. אנחנו ברמת העיקרון באמת לא סיימנו, תם ולא נשלם. אנחנו נצביע לאחר ועדת כנסת פה על החוק.
היו"ר עידית סילמן
¶
על הרביזיות ואז על החקיקה. אבל לפני שאתם הולכים אני כן רוצה לומר שבתוך כל הדבר הזה אנחנו דאגנו לעוד כמה דברים, שאנחנו נגיד אותם גם בהצבעה על החוק. אבל אני יודעת שזה דברים שחשובים בעיקר בעיקר לקופות החולים וגם לבתי החולים. כי דיברו על זה עכשיו. כל הנושא של מתמחים בקהילה, שדיברנו עליו. אנחנו רוצים לתת כאן עוד סכום למבחן תמיכה של המתחמים בקהילה.
היו"ר עידית סילמן
¶
זה חשוב לכולנו. כשמדברים על הנושא של מתמחים ואנחנו יודעים שיש התמחויות בבתי חולים, ואפשר לפתוח בקהילה. אני בעצמי הייתי והסתובבתי כמעט עם כל קופות החולים אצל המתמחים בקהילה. וראיתי איזה טריאז' מהמם הם עוברים שם. באמת, מאוד משמעותי. כי הרבה פעמים כשמגיעים לבתי החולים זה רק נקודת קצה. אז אנחנו נקדיש עוד סכום ואני אגיד אותו אחר כך, כשאתם כבר לא תהיו כאן, תוכלו לעשות השלמות, למתמחים בקהילה. וכפי שציינו, גם למכשור רפואי נוסף שאני ביקשתי מהאוצר בתחומים של MRI.
היו"ר עידית סילמן
¶
אז גם מה שניתן, אוטוטו יחולק. ואני ביקשתי עוד שני מכשירים של MRI לתוך הדבר הזה. אז אני אומרת את זה כאן בנתיים. אני חושבת שבנתיים יש לנו הישגים מאוד טובים. אנחנו נסכם אותם גם אחר כך, אבל אשריכם ישראל. אנחנו נלך לוועדת הכנסת.
רות רלבג
¶
אנחנו רוצים מאוד להודות לכם על הרבה סבלנות ואורך רוח גם להרבה מאוד דברים שאנחנו רצינו להגיד במהלך היום. זה לא מובן מאליו וזה באמת נותן לנו תחושה שיש קשב ורצון. אז תודה רבה.