פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



20
ועדת החינוך, התרבות והספורט
18/10/2021


מושב שני


פרוטוקול מס' 30
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שני, י"ב בחשון התשפ"ב (18 באוקטובר 2021), שעה 8:00

ליקויים בתנאי אחזקה של תרנגולות מטילות

חברי הוועדה: שרן מרים השכל – היו"ר
עלי סלאלחה
משה טור פז
יסמין פרידמן

קרן ברק

תמיר גושן - מנהל השירותים הווטרינריים, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

רם כץ - רופא וטרינר ראשי לבריאות העוף, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

גלעד קצב - רפרנט מים וחקלאות באגף תקציבים, משרד האוצר

צחי בן עיון - יו״ר ענף העצמאיים בהתאחדות, התאחדות בעלי מלאכה ותעשיה

נעמה כהן - אנימלס, ארגונים להגנה על בעלי חיים

אירדה קריימר - אנימלס, ארגונים להגנה על בעלי חיים

ארז וול - יועץ משפטי, עמותת תנו לחיות לחיות

יעל ארקין - מנכ"ל, עמותת תנו לחיות לחיות

איריס מגן - רכזת אחריות תאגידית

הילה קרן - מנהלת פעילות ציבורית

אמנון קרן - מנחה קליני

רעות הורן - מנכ"לית

חן הניג - ראש אגף רווחת בעלי חיים

שמואל לויט - מנכ"ל

טל גלבוע - מייסדת העמותה קירות שקופים

גלעד קצב - רפרנט מים וחקלאות באגף תקציבים, משרד האוצר

תמי סלע

יהודית גידלי

אתי בן-שמחון

ליקויים בתנאי אחזקה של תרנגולות מטילות

צהריים טובים לכולם, אני שמחה לפתוח את ועדת החינוך, התרבות והספורט בדיון מיוחד שקבענו היום לעניין "ליקויים בתנאי אחזקה של תרנגולות מטילות". ועדת החינוך, למי שלא מכיר, גם אמונה על חוק צער בעלי חיים. נפל בחלקי הכבוד הגדול לדאוג לנושא הזה. חשוב לי לומר, הנושא הזה מאוד קרוב לליבי. כמי שהייתה פעילה במשך שנים, כמי שגם בעשייה הפרלמנטרית שלה, חשוב לה לדאוג לחירויות, לזכויות, לרווחת בעלי החיים. אני מאוד שמחה שהחקיקה עצמה נמצאת בוועדה שלי.

לאור הימים האחרונים, לאור תחקירים שעלו בימי האחרונים בעניין אחזקה של תרנגולות מטילות, ופרסומים בתקשורת, החלטתי לקיים את הדיון בנושא, ובאמת, אקבל מהגורמים המקצועיים את חוות הדעת שלהם מה נעשה בעניין, לאן אנחנו מתקדמים, משום שאני יודעת שהדבר הזה נגרר לאורך שנים. כבר שנים שמדברים על תקנים, על תקן, איזשהו חיוב לאיזושהי רווחה מינימלית לאותם בעלי חיים שמשתמשים בהם בתעשיית האוכל, והדבר פשוט לא נעשה. לא זז. בדיון ראשון מזה מספר דיונים שאנחנו נקיים על מנת לוודא שבחודשים הקרובים אנחנו או מתקינים תקנות, או משנים את החקיקה, או עושים משהו על מנת לוודא שאותם מקרים נוראיים שאותם ראינו בחדשות, אותם מקרים שנאספים על-ידי מתנדבים, ועל-ידי פעילים שמשקיעים את כל חייהם למען בעלי חיים, שמגיעים אלינו בצורה ממש מחתרתית, משום כשאני מגיעה כחברת כנסת לאיזושהי רפת, לאיזשהו מקום, פתאום הכול נראה מאוד נקי ויפה כשאנחנו מגיעים בצורה רשמית. אבל כאשר אותם פעילים שבאמת עושים עבודת קודש, מצליחים בדרך סמויה להוציא מראות, צילומים, וידאו מזעזעים. אני לא חושבת שאף אחד היה רוצה שמישהו יישב לידו במהלך ארוחת הצהריים ויספר לו את הסיפור הנורא והמזעזע שאותו בעל חיים עבר עד שהוא הגיע לצלחת שלו.

התפקיד שלנו פה בוועדה הוא לוודא, באמת, הלוואי והיינו יכולים לעודד יותר צמחונות, טבעונות בדרכים כאלו ואחרות. אבל יש לנו אפשרות בעצם להשפעה על הבחירה של כל אחד ואחד גם בדרך של חינוך, וגם בוידוא שאותם בעלי חיים עוברים את הסבל המינימלי ככל שניתן כאשר הם מסיימים את חייהם בצורה שלדעתי צורה באמת מזעזעת – זו לא הבחירה שלי, ואני לא בוחרת להעביר אותם את הסבל הזה. אבל מתפקידי כחברת כנסת באמת לוודא. אנחנו שומעים על חוק "צער בעלי חיים" ומעבירים אותם את אותו הסבל המינימלי בתוך התעשייה הזו שהיא באמת תעשייה אכזרית.

נשמח עם המ.מ.מ. על מנת לבוא ולספר לנו קצת, ולעשות לנו סקירה קצת על המחקר שאותו ביצעתם, ולהציג בפנינו נתונים. לאחר מכן, אני אשמח ש"אנימל" ו"תנו לחיות לחיות", יציגו באמת את הדברים ואת התחקירים. גם "קירות שקופים", רוצים להציג. ולאחר מכן, אשמח לשמוע את התגובה של משרד החקלאות, ומשרד להגנת הסביבה.

אני מהמרכז למחקר והמידע של הכנסת. אנחנו נתבקשנו לכתוב מסמך עדכון בנושא הזה, אחרי שכתבנו מסמך מאוד מפורט בשנת 2019, שכלל גם התייחסות להסדרה של הנושא בכמה מדינות בעולם, וגם להתייחס למגמות המסחריות בנושא הזה. בקיץ האחרון אנחנו נתבקשנו על-ידך לערוך עדכון תמציתי שמתמקד במידע בנוגע להתקדמות הרפורמה בארץ, ועדכון של נתונים זמינים מהעולם. בעדכון הזה האחרון שעשינו, לא בדקנו בצורה מקיפה הסדרה או חקיקה, וזה נושא למסמך אחר, וזה גם יותר תחום של המחלקה המשפטית. אנחנו מתמקדים פה באמת ברפורמה שהייתה בארץ, במצב שלה היום, ובהשוואה לנתונים שאנחנו מכירים מאירופה שניתן להביא אותם.

בישראל ישנה הרפורמה בנושא, זה בעצם המסגרת פה שהוחלט עליה ב-2007, החלטת ממשלה, ועד היום היא לא ממש יושמה. אבל אני רוצה להתחיל את ההצגה של הנושא דווקא מאירופה, שם בעצם כבר בשנת 1999, התקבלה דירקטיבה של האיחוד האירופי שמסדירה את הנושא בכל המדינות, אז קצת על הדירקטיבה, כי זה הרקע בעצם גם למה שקרה אחר-כך בארץ.

בגדול, בלי להיכנס יותר מדי לדקויות, הדירקטיבה הבחינה בין כמה סוגים של לולים, והסדירה את התקנים עבורם. מבחינת לולים עם כלובים, היא הבחינה בין כלוב רגיל, מסורתי, סוללה, ולצורך העניין, אנחנו מתייחסים לאותו דבר שלגביו היא החליטה שהוא יוצא מחוץ לחוק בכל המדינות עד 2012. היא הבחינה אותו מכלוב מאובזר שיש בו עוד כמה מתקנים שמשפרים את חיי העופות, ובו נקבע מינימום של 750 סמ"ר למטילה. הכלוב הזה הפך להיות הכלוב התקני, זאת אומרת, זה התנאים המינימליים לעופות, למטילות באירופה. מלבד זה גם הגדירה גם את התקנות למערכות אלטרנטיביות שפה הם הבחינו בין שלוש קטגוריות – לולי מעוף, לולי חופש, ולולים אורגניים. לולי מעוף, רק בשביל לסבר את האוזן, התרנגולות הן לא בתוך כלובים, אבל הן מוחזקות בתוך מבנה, כמו אסם או סככה.

רק שאלה בקשר לדירקטיבה, כיצד הם אוכפים את זה? זאת אומרת, אסור להם להקים על אדמה אירופאית, או אסור גם לייבא ביצים שלא הוגדרו על-פי התקן לתוך אירופה.

האמת, שאני לא יודע לגבי יבוא לתוך אירופה, אבל כל המדינות בעצם אכפו את זה. כבר ב-2016, לא היו יותר מדינות, לצורך העניין על-פי דיווחים שלהם. אין מדינות שמגדלות בכלובים רגילים, יש רק כלובים "מועשרים". עוד מעט נציג את הנתונים לגבי כמה כלובים וכמה חופש וכו'. אני לא יודע לגבי יבוא, אני יודע שיש גם חוק שמלבד הדירקטיבה הזאת, גם דירקטיבה שנוגעת לסימון של ביצים, ואז חייבים, באמת, על כל ביצה צריך להיות מסומן אם זה כלוב, אם זה חופש, אם זה אורגני - את מכירה את הנושא. אני לא יודע לגבי יבוא לאירופה. אני מניח שגם יש על זה איזושהי אכיפה. אני לא חושב שהם מייבאים חופשי בו זמנית כשהם אוסרים לגדל גידולים.

אי אפשר בעצם לייבא. הרי, הרי הקשיבו לכל המגדלים שמאזינים גם כן לדיון הזה היום, כי אני יודעת שגם אנשי התעשייה והמסחר מאזינים לזה. לא תוכלו לייצא ביצים לאירופה, אם לא תעמדו בתקן. יש פה הזדמנות בעצם לשינוי.

אני לא יודע את זה. באמת הבחינו, כמו שאמרתי, כמה מערכות אלטרנטיביות. מעוף – שזה בתוך מבנה, זאת אומרת, בלי כלובים בתוך מבנה. חופש – גם יש גישה החוצה לחצר פתוחה. אורגני – שזה תקן יותר מחמיר מתייחס למזון של עופות בהיבטים אחרים, אבל שלושת הסוגים האלה הם בעצם נחשבים ללולים ללא כלובים.

כמו שאמרתי, עד 2016, כבר לא היו לולי כלובים מסורתיים באירופה. הכלוב הכי מינימלי שמותר, זה כלוב "מועשר", או "מאובזר" כמו שקוראים לזה בארץ. הנציבות מפרסמת מדי שנה. יש מעקב אחרי הנתונים, אחרי ההתפתחות בתחום הזה. אנחנו יכולים לראות פה את נתוני 20/20. נגיע לנתונים לגבי הארץ. הנתונים לגבי אירופה – אנחנו רואים שב-20/20 במסמך הקודם, רוב המטילות היו עדיין בכלובים "מועשרים", עכשיו אנחנו רואים שיש איזושהי תפנית. זאת אומרת, פחות מחצי מהתרנגולות המטילות מגודלות באירופה כבר בכלובים. רוב התרנגולות מגודלות במערכות אלטרנטיביות – לולי חופש, מעוף, לולים אורגניים.

הנתונים של ישראל הם נמסרו על-ידי משרד החקלאות, מועצת העוף. אנחנו רואים שבארץ רוב מוחלט של הלולים הם בעצם לולי כלובים, כשרובם – אין לנו בדיוק נתון, אבל ככל הנראה רובם זה לולים מסורתיים. לא הוגדר תקן ללול מאובזר, אז ההנחה היא שזה לולים שאין לגביהם שום הנחיה מסוימת.

כאשר יש מעוף וחופש כ-3%, ואורגני כ-2%. כמו שאמרתי, בישראל כאן תקנות דומות לדירקטיבה האירופית שמכירות את סוגי הלולים, מלבד האורגני שזה מוגדר בנפרד בחקיקה של התוצרת האורגנית. לכן לא ניתן להבחין בין חופש למעוף, לבין מסורתי לבין מאובזר.

נעבור לנתונים שוב פעם באירופה, תיכף נחזור למה שקורה בארץ. אבל באירופה זה הנתונים לפי מדינות. שיעור התרנגולות המגודלות בלולים ללא כלובים – סימנו את האחוזים במדינות שהן היצרניות הגדולות. אפשר לראות שבין היצרניות הגדולות יש גם את פולין וספרד. שוב, בתוך הסיפור הזה של יבוא ויצוא בתוך אירופה לפחות, זה גם משחק תפקיד הנושא הזה. מצד שני, אפשר לראות גם את גרמניה שהיא יצרנית מאוד גדולה, ו-94% בלולים ללא כלובים. נתונים נוספים אנחנו הסתכלנו גם על ארצות-הברית, בריטניה, עוד כמה מדינות גם בעדכון הזה. לגבי ארצות הברית, מצאנו שהמסמך נכתב לפני כמה חודשים, אנחנו מאז קיבלנו ו"אנימלס" הפנו אותנו לאיזה נתון אחר, אנחנו צריכים לבדוק את זה לעומק, אבל 27%, 32% הם בלולים ללא כלובים. כל המקורות האלה זה של משרד החקלאות האמריקאי. אנחנו עוד צריכים לבדוק אותם. אבל זה פחות או יותר האזור. בבריטניה – 60% מהמטילות מגודלות בלולי חופש, ו-36% בכלובים מתוך הביצים שנארזות שם. יש כל מיני דקויות מאיפה לוקחים את הנתון, ולפעמים זה משפיע על האחוזים, אז אנחנו משתדלים לציין את זה.

בישראל, בעצם כמו שאמרתי, הייתה החלטת ממשלה ב-2007, בעקבות התפרצות של שפעת העופות ב-2006, ובאמת, התחילו לעסוק בנושא הזה. הוקם דוח מקצועי במשרד החקלאות, בין השאר הדוח ציין עד שלולי הטלה הם בני עשרות שנים, לרוב, אינם עומדים בדרישות סניטריות מקובלות, ואף אין אפשרות להתאימם לדרישות האלה. רמת הבטיחות הביולוגית בהם נמוכה, הם יוצרים סיכון תברואתי ומפגעי סביבה ורמת יעילותם ואיכות תוצרתם נמוכה.

בעצם הרפורמה החליטה על להעביר את כל הלולים למתחמים חדשים, לבנות מתחמים חדשים של לולים. על-פי משרד החקלאות, התגובה שניתנה לנו ב-2018, זה גם התגובה שקיבלנו לאחרונה. המצב הזה פחות או יותר נשאר כמו שהוא, אפילו חמור יותר, כי הרפורמה כאמור לא התקדמה. בשלב מסוים, בעקבות החלטת בג"צ, בעקבות עתירה של ארגוני מגדלים וארגוני הגנת בעלי חיים, בית המשפט התנה את קידום הרפורמה בקביעת תקנות להפסקת מטילות כפי שמתחייב מתוקף חוק "צער בעלי חיים", כיוון שאמרו שאי אפשר להקים מבנים חדשים בלי שקודם כל יקבעו מה התקן החוקי להקמה ולאחזקה ולגידול.

במאי 2010, הוגשו לראשונה תקנות לאישור ועדת חינוך. בגדול, המסגרת הייתה דומה למסגרת של דירקטיבה אירופית, אבל בלי אותם תקנים מינימליים, כמו שטח מינימלי למטילה. הוגדר שטח קטן יותר למטילה, וגם לא חייבו מעבר ללולים מאובזרים כמו שהדירקטיבה האירופית חייבה. שוב, אתם רואים את ההתגלגלות מולכם. ביולי 2010, החלטת ממשלה. ב-2013, רואים שזה לא מתקדם, הוקם צוות היגוי, וניסו למצוא צעדים שאפשר לקדם את זה, לתאם מול המשרדים, החקלאות והאוצר. ב-2014, משרד האוצר מפסיק כבר את התקצוב, שוב בגלל חוסר הבנה וחוסר התקדמות של הנושא. דוח מבקר המדינה מתייחס לזה. ב-2016, מוצעות תקנות חדשות מוגשות לוועדת חינוך, הפעם הן קרובות מאוד לתנאים של הדירקטיבה האירופי, מינימום שטח של 750 סמ"ר למטילה בלול מאובזר, וחובה תוך כמה שנים לעבור ללול מאובזר. זאת אומרת, תוך כמה שנים יוצא הלול המסורתי מחוץ לחוק לפי התקנות שהוצאו. התקנות האלה לא מאושרות. הדיון האחרון התקיים בדצמבר 2018, בוועדת חינוך, לא אישרו את התקנות. באחד הדיונים, יו"ר הוועדה הביע עמדה שהעברת התקנות מותנית בהסכמה עם חקלאים. חלק מהעניין היה שגם אחרי שהסכימו האוצר והחקלאות לא הצליחו להגיע להסכמה עם החקלאים על ביצוע של הרפורמה. אז הם מגיעים להסכמה ב-2018, ומסכימים אפילו על תקציב שיועבר – 340 מיליון שקלים לקידום הרפורמה.

בעקבות אי-הסכמה של המגדלים, הנושא הזה גם נופל, ואז המשרדים מחליטים לנסות לקדם את זה בצעדים הדרגתיים, שבהתחלה מקצים 50 מיליון שקלים, ואז משרד החקלאות מפרסם נהלי תמיכה גם ב-2019, וגם ב-20/21. פעם בפיתוח של תשתיות, ופעם בתכנון של מתחמים נוספים מחוץ ליישובים. בתוך נהלי התמיכה האלה, אגב, גם הוגדר שטח מינימלי של 750, שוב, התקן הזה נכנס איפשהו. הוגדר תקן מינימלי של 750 סמ"ר למטילה בכלוב. וכן, ניתנו נקודות הטבה ללולים ללא כלובים במסגרת התמיכה המכרזים. ב-20/21 כבר מוצעת רפורמה חדשה במסגרת חוק ההסדרים, כי זה on going – עדיין אין לנו את כל המידע, אבל הרפורמה החדשה מוצעת בחוק ההסדרים, כוללת ביטול של כל מנגנון המכסות, בעצם, כל הפיקוח על הענף. ביטול המכסים על ייבוא ביצים, ובעצם, פתיחת כל הענף לתחרות בינלאומית. אין לנו אפשרות לדעת מה בדיוק זה אומר לגבי הנושא של תנאי האחזקה, מבחינת חופש, כלובים וכו'. במסגרת הזאת מדובר גם על תקציב של 1.1 מיליארד שקלים שיוקצה ליישום הרפורמה. ושוב, אין לנו ידע לגבי תקציב ייעודי שיוקדש לנושא של בניית הלולים כאלה או אחרים.

במהלך השנים, בכל זאת, אם לסכם, קודם כל הרפורמה עד היום לא יושמה לחלוטין. התקנות לא אושרו. על-פי משרד החקלאות מרבית הלולים כאמור, גם היום במבנים ישנים וצפופים לא עומדים בדרישות הבסיסיות שמוצבות להם. האגף לרווחת בעלי חיים אז בעצם ציין שהוא מגדיר את השטח המינימלי בהעדר תקנות, השטח המינימלי להחזקת תרנגולות זה 350 סמ"ר למטילה. כיום, לסיכום, במהלך השנים, משרד החקלאות כן קידם תוכניות מיתאר לבנייה של 58 מתחמי לולים חדשים ב-23 יישובים. הוא ציין שקיימת דרישה תקציבית לפיתוח 31 מתחמים נוספים ופתרונות לטיפול - - - על סך 85 מיליון שקלים. במסגרת נוהל התמיכה ב-2019, אושר פיתוח תשתיות של 24 מתחמי לולים חדשים בעלות של 50 מיליון שקלים. כמה מהם צויין כבר שהם ללא כלובים. כמו שאמרתי, במסגרת הרפורמה – 1.1 מיליארד שקלים מתוכנן תקציב לענף ההטלה. ושוב, לא ברור בתוך הרפורמה הזאת איפה נכנס הסיפור של רווחת העופות ותנאי הגידול שלהם. תודה רבה.

תודה רבה.

נעבור לדוברים הבאים. ארגון "אנימלס". בבקשה. אפשר לחבר את המצגת.

רק לוודא גם עם הארגונים האחרים. "קירות שקופים", אתם שלחתם את הסרטון?

כן. הוא אמר שהוא לא קיבל אותו. שלחתי אותו היום שוב לשני המיילים.

תוודאי בבקשה. "תנו לחיות לחיות", אתם יש לכם מצגת או סרטון? – לא.

אתן בינתיים את זכות הדיבור ל"תנו לחיות לחיות", עד שהם יעלו את המצגת ואת הסרטונים.

בסדר גמור. אני מניח שאלו דברים שיחקרו גם במצגות ובאימרות של דוברים אחרים כאן. לעניין החומרים שיש לנו, אני כן יכול להגיד שקיבלנו חומרים שמראים בעיות מאוד קשות בכל העניין של המתת התרנגולות כפי שנעשה שאמור להיעשות במכונה החשמלית בסוף מחזור ההטלה. לצערי, אני לא יכול להרחיב בנושא, כי הוטל צו איסור פרסום על ההליך. מה שאנחנו יכולים לדעת, שאין באמת צורך בתחקירים או בכל מידע פנימי סודי או כזה כי תנאי החזקה שיש בפועל אנחנו מכירים. אנחנו יודעים מה קיים בפועל. אנחנו יודעים, כפי שהדוח של המ.מ.מ. הראה שיש כמה דוברים להוסיף עליו, גם בעניין ההתקדמות מהדירקטיבה האירופית, גם בעניין ההתחייבות של הנציבות האירופית לנושא הזה. אני חושב שכולנו יודעים מה הסטנדרט שמקובל בעולם, מה הסטנדרט שצריך להיות, ואיפה אנחנו נמצאים שזה הרחק מהחוק. אני לא בטוח איך מגיעים לנתונים או לסטנדרט שאגף רווחת בעלי חיים קבע בהקשר הזה, בהתחשב הזה שהסטנדרט צריך להיות סטנדרט שהוא גבוה בהרבה, ושזה לא משנה אם יש תקנות או אין תקנות לצורך העניין הזה, כי החזקה בתנאים שהם תנאים כאלה של 350 בין 750 היא החזקה בתנאים שהם נוגדים את חוק צער בעלי חיים ואת איסור ההתעללות הבסיסי שבו.

מכיוון שיש לנו חלופות שהן חלופות ראויות כי שנפסק גם בבג"צ בעניין פיטום האווזים, בעניין חמת גדר. המבחנים הם מבחנים של מידתיות, והתקנות חייבות לבטא את זה. התקנות שהונחו בעבר, גם עם ה-750, גם עם הכלובים המאוסדרים שאנחנו רואים שהאיחוד האירופי זז מהדבר הזה, כי דבר שזה לא הכיוון, וברור גם לשלל תאגידים ברחבי העולם, כולל תאגידים שפועלים בישראל שהכיוון הוא לביצים שגודלו אך ורק בלולים ללא כלובים – זאת השאיפה שצריכה להיות. קושי שעולה הרבה פעמים, שאין איזושהי ציפייה שהזווית הכלכלית שהרפורמה תקדים ותסדיר את הדברים שצריכים להיות מוסדרים בתקנות צער בעלי חיים. אנחנו רואים לאורך ההיסטוריה אחרי מאבקים רבים, כשהתקנות מותקנות, הצרכים הכלכליים עוקבים אחריהם. אנחנו רואים שיש התאמות שצריכות להיות. אפשר לקבוע את מסגרת הזמנים הרלבנטית לנושא הזה, וזה מה שצריך לעשות, וזה מה שצריך לקחת בחשבון. זאת השורה התחתונה – תקנות "צער בעלי חיים", צריכות לבטא את הסטנדרט הראוי לפי הוראות חוק "צער בעלי חיים" כפי שקבעה הכנסת, כפי שקבעו בתי המשפט, וזה הכיוון שצריך ללכת אליו. לא צריך לצפות שהרפורמה תתקן את הכול. ולא צריך לעשות את כל התיאומים הכלכליים מראש, לקבוע סטנדרטים זה דבר שצריך לעשות אותו מראש, ושהוא צריך להכתיב את המדיניות. זאת עמדתנו, ונדמה לי שיש פה לא מעט גורמים שמסכימים שזה הכיוון שצריך ללכת אליו גם מבחינה סביבתית, גם מבחינת בריאות הציבור, שכמובן מבחינת ריווחת בעלי חיים שחשוב לזכור שהיא בבסיס של כל העניין.

תודה רבה על הדברים.

מצגת, בבקשה אם אפשר להעלות אותה.

תודה שרן. בעצם כלובי הסוללה הישנים שרווחים בישראל שמוחזקות בהם מיליוני תרנגולות, הם נחשבים לאחד מצורות ההתעללות - - -

הכליאה בכלובים נחשבת לאחת מצורות ההתעללות הכי קשות שיש, ולכן, הם נאסרו לשימוש בכל מדינות האיחוד האירופי, ובתשע מדינות ארצות הברית. אלה תמונות שצילמנו בספטמבר, בסיור שבו שר החקלאות התחייב לשים סוף לכלובים.

אפשר לראות היטב בתמונות את הצפיפות ואת הפגיעה הגופנית בתרנגולות, אבל מעבר לזה, יש גם מצוקה קשה, כי בכל סוג של כלוב, גם בכלובים החדשים יותר, התרנגולת לא יכולה לבטא שום התנהגות טבעי. מה זה אומר התנהגות טבעית של תרנגולות - תיכננתי להראות לכם סרטון קצר שמסביר את זה. אגיד באופן כללי שתרנגולת זאת חיה סקרנית, ובתנאים טבעיים היא מעבירה את רוב הזמן בחיטוט בקרקע והתנהגויות של חיפוש אחר מזון. זה דחף מאוד חזק בכלובים כשאין במה לנקר. אנחנו רואים תרנגולות שמנקרות אחת את השנייה. נכנסות לסטרס. בתנאים טבעיים, תרנגולות מתנקות באמבטיות חול, מתפלשות בחול. בכלובים אין להן אפשרות לעשות את זה, וזה גורם להן לפציעות בעור. יש להן דחף עז להטיל בפרטיות. בלילה לנוח על מוט.

הנציג של המ.מ.מ. הזכיר את הכלובים המאובזרים, שבעצם התקן הנמוך ביותר שנקבע במדינות שנדרשו לסוגיה הזאת, זה תקן שהוא נחשב היום מיושן. בעצם מדובר בכלובים שמקצים 750 סמ"ר לתרנגולת, שזה כלוב – 25 על 30 ס"מ, קצת יותר מדף A4 והם כוללים כמה אביזרים שנועדו לאפשר לתרנגולת לענות על חלק מהצרכים הטבעיים שלה. אבל מחקרים בתחום, והניסיון המקצועי שנצבר באירופה מאז מראים שהם נכשלו במבחן התוצאה, והם לא מצליחים לספק את הצרכים הטבעיים של התרנגולות.

ולכן, היום המגמה בעולם היא לעבור לתקן מתקדם יותר של לולים ללא כלובים. באמת חבל שאני לא יכולה להראות לכם את הסרטון, נקראים לולי אסם שהם במפלס אחד, או לולי מעוף שהם בנויים לגובה בכמה מפלסים. באופן הזה הם גם חוסכים בשטח, כי הם מאפשרים לתרנגולת גם ללכת על הריצפה ולהתפלש במצע שיש שם, וגם להתעופף בין המפלסים ולהטיל ביצים בתאי ההטלה.

איסוף הביצים מתבצע באופן ממוקד על פס נע. 16 מדינות החליטו להפסיק את השימוש בכל סוגי הכלובים – שורה של מדינות באירופה, ושורה של מדינות בארצות הברית. לרבות מהמדינות בארצות הברית, התקן חל גם על הביצים שנמכרות, זאת אומרת, הוא חל גם על הביצים המיובאות ממדינות אחרות. היו ניסיונות של התעשייה להסדיר את החקיקה הזאת בבתי המשפט, והעתירות נדחו בכל הערכאות, כולל בבית המשפט העליון הפדרלי שבעצם אישרר את החקיקה.

ברמת האיחוד האירופי, התקבלה לאחרונה ברוב מוחץ בפרלמנט החלטה לקדם חקיקה שתאסור על כל סוגי הכלובים שתאריך היעד הוא 2027, זה ממש או-טו-טו, ונשקלות גם שם הגבלות על היבוא. האמת שאת הנתונים האלה אתם מכירים מהמ.מ.מ. כבר היום באירופה, רוב התרנגולות מוחזקות בלולים ללא כלובים, וזה גם כתוצאה ממגמות חקיקה, וגם כתוצאה ממגמות תאגידיות. יש יותר מ-2,000 תאגידים בעולם שהתחייבו להוציא ביצים מכלובים משרשראות האספקה שלהן. זה כולל יצרניות מזון, בתי מלון, חברות קייטרינג, רשתות קמעונאות גדולות. וחלק מהתאגידים האלה גם פועלים בישראל, אפשר לראות בשקף הבא. תזהו חלק מהלוגו כאן – תאגידים כמו נסטלה, יוניליוור, חברת הקייטרינג בארץ, הם תאגידים שפועלים בארץ, והם הצטרכו ליישם גם כאן את המדיניות הבין-לאומית ולהיפתר מביצי כלוב. איריס, שיושבת כאן לידי, מנהלת אחריות תאגידית אצלנו, והיא עומדת בקשר עם התאגידים האלה על מנת לוודא שההתחייבות תיושם. יש גם רשתות מסעדות שחלקם כבר השלימו את המעבר.

כמה מלים על בריאות הציבור שארז הזכיר. יש יתרון למעבר ללולים ללא כלובים גם מהבחינה הזאת. אנחנו רואים גם באירופה וגם נתוני הניתור בישראל מצביעים על כך שבלולים בלי כלובים, יש הרבה פחות סלמונלה.

קצת על המודעות הציבורית. סקר של מכון גיאו-קרטוגרפיה שנערך בדיוק לפני שנה, הראה ש-89% מהישראלים סבורים שצריך לאסור לולי כלובים. ראינו נתונים מדהימים בסקר הזה. באמת, מודעות מאוד גבוהה. כמה מלים לסיכום. צריך לגבש חקיקה שתאסור על כלובים, פשוט, כי מדובר באחת מצורות ההתעללות הכי קשות שיש. החקיקה הזאת נדרשת גם כדי ליישר קו עם המגמות הגלובליות וגם עם חוק צער בעלי חיים הישראלי. זה באמת המינימום, חשוב להדגיש שאנחנו לא מדברים כאן על תנאים טובים לתרנגולות, גם לולים בלי כלובים הם לולים תעשייתיים שרחוקים מאוד מלספק תנאים ראויים לבעלי חיים, וגם בהם יש פגיעה בתרנגולות, אבל היא פחותה משמעותית. החקיקה הזאת כפי שארז אמר, היא נדרשת ללא שום קשר לרפורמה שמדברים עליה כבר שנים. אבל על אחת כמה וכמה אם הרפורמה תצא לפועל. כי לפני שמאפשרים בנייה של לולים חדשים, צריך לקבוע סטנדרט מינימלי להחזקת התרנגולות, זה בעצם נקבע בהחלטה של בג"צ שהקפיא את המתווה הקודם של הרפורמה. נערכו בוועדה הזאת לאורך השנים המון דיונים בקליטת התקנות, נדמה לי ש-12 דיונים. לאורך השנים, חברי הכנסת שסירבו לאשר תקנות שמאפשרות כלובים.

נקודה מאוד חשובה – כשנקבע תקן, חשוב מאוד להחיל אותו גם על הביצים המיובאות כדי לא ליצור סטנדרט כפול. אנחנו לא רוצים שההתעללות פשוט תעבור למדינות אחרות, וזה כמובן אינטרס של התעשייה המקומית, וכמו שראינו, יש לזה הרבה תקדימים בעולם, בשורה של מדינות בארצות הברית. אנחנו מאוד שמחות שבלשכת השר יש רוח חדשה ונכונות לקדם את הנושא הזה. ושבוועדה יש נכונות ונחישות לשים סוף להתעללות החמורה הזאת. אנחנו מקוות שבעבודה משותפת, סוף סוף אפשר יהיה לקדם את השינוי הזה.

נהדר. תודה רבה.

האמת, שכמובן כל החומר הזה לא חדש לי. בתור נבחרת ציבור, זה ממש מביך אותי לראות את ההשתלשלות מ-2007 ועד היום. קשקשת, קשקשת, קשקשת - וכלום לא נעשה. אני כל כך מבינה אתכם. אתם צריכים לעזוב, לוותר על יום עבודה, לרוץ לפה לכנסת לשבת בוועדות 12 פעמים - לדון באותה הדבר, אבל כלום לא קורה. ממש צר לי. צר לי עליכם, אני מתנצלת בשם – לא יודעת אפילו בשם מי. סליחה. אני כן אומר שהגשתי כבר הצעת חוק למעבר ללולי מעוף עד 2027, כולל כל מה שקשור ליבוא, לא יהיה יותר יבוא מלולים שהם לא לולי מעוף. גם אם הדבר הזה יעבור ברפורמה, ואני באמת מקווה שהיא תעבור יחד עם הרפורמה, ומוקצה שם כסף לטובת הנושא הזה, עדיין אני חושבת שחשוב להעביר חקיקה. אנחנו לא יודעים מה יהיה, זה צריך להיות בספר החוקים. צריך להבין שלשם העולם הולך. אין שום אלטרנטיבה אחרת מכל הבחינות. אין היום לול שלא עובר על חוק צער בעלי חיים, ואף אחד לא יכול לאכוף את זה. ולכן, החקיקה הזאת חשובה. אני מקווה שנצליח להעביר אותה בלי יותר מדי בעיות. לדעתי, שרן, את גם חתומה עליה של מעבר ללולי מעוף עד 20/27 של כל הלולים, ואיסור יבוא של ביצים לארץ אם זה לא מלולי מעוף.

תודה רבה, יסמין.

קודם כל, גילוי נאות, בעברי עבדתי הרבה עם מועצת הלול, ומאוד קרובה לחקלאים מהצפון. אנחנו מחוברים לרפורמה מאוד ותיקה שמי שעצר אותה, לצערי הרב, דווקא זה הארגונים. זאת אומר, היא תוקצבה לפני למעלה כמעט עשור, אבל הייתה רפורמה עם הרבה מאוד כסף שהאוצר שם עליה כמה מאות אלפי שקלים רציני, שהייתה אמורה לצאת בשיתוף פעולה עם החקלאים. מי שעצר את זה, זה הכול ארגוני הסביבה שלא הסכימו, אנחנו רק מנסים לשחזר את התקצוב ההוא שניתן. במדינת ישראל כל אחד יכול להיות טבעוני, צמחוני – מה שהוא רוצה, אני כמובן לא זה ולא זה, וגם אין לי שום עניין שהמוצר הזה שנקרא בשר ועופות התייקר עבור כל האוכלוסייה, זאת אומרת, כל הזמן צריך לשים את זה אחד מול השני, אפשר כמובן לייקר את זה בשביל רווחת העופות, אם זה מתייקר באחוזים קטנים, זאת אומרת, עלות מול תועלת בכיף, אבל לא שזה יהפוך להיות מוצר פרימיום, ושזה יהיה מוצר לכל בית. בחווייה שלי, ותמיד אמרתי שאנחנו נשמח מאוד שהתנאים יהיו טובים יותר לכולם. דרך אגב, ברגע שזה תנאים יותר טובים – גם בריאות הציבור נשמרת ככה, ולכן, זה תמיד עדיף. רק שמי שצריך לשים כסף זו הממשלה. ואם אתן יודעות חברות בממשלה להביא את הכסף שהיה כבר, שוב אני אומרת, הוא כבר היה בעבר, והוא פשוט נמחק עם השנים בגלל כל ההערות, הוא פשוט עבר מתקציב, לתקציב ופשוט נעלם. אז אם אתם חושבים להביא את זה, אני חושבת שזו תהיה בשורה ממש טובה.

תודה רבה לך, חברת הכנסת קרן ברק.

אני רק אגיד, שאחת הבעיות העיקריות היא שבסופו של דבר, כשאת נותנת לפעמים עוף בשקל, אז גם עוף מגיע עם סלמונלה ועם מחלות מאוד נוראיות. מעבר למחלות האלה שבסופו של דבר יש רגולציה אדירה על כל כך הרבה מוצרים שכן מייקרת אותה, אבל ספציפית בעניין של בעלי חיים כאילו שכחנו לחלוטין את זה, וזה בסדר לראות אותם מסתובבים עם רגל אחת, או עם עין פקועה, או עם מקור מנוקר. אבל העיקר שדווקא עליהם פתאום לא תהיה רגולציה.

בדיוק הפוך. את ראית שזה בסוף פוגע באמת בבריאות.

זה לא רק בבריאות. גם מי שיפגע מזה בסופו של דבר הכי הרבה, זה יהיה החקלאים. אם הם לא כרגע עוברים לסטנדרט בסיוע, ובעזרה, אז הם בסוף לא יוכלו לייצא, ואנחנו נצטרך - - -

אבל שרן, אני לא מבינה על מה הוויכוח. אני מסבירה לך שכל הסיפור הוא כסף. זה צריך מצ'ינג. זה צריך להיות שהמדינה והחקלאים יעשו משהו אחד השני, זה היה בעבר. מי שעצר זה לא - - -

יש אפשרות והיו הצעות גם בהתחלה לבוא בסוג של סיוע מסוים. אני אתן למשרד החקלאות להציג את הדברים שעמדו ממש בכנסת ה-20, שלצערי, לא התקבלו על ידי כל הלולנים.

ממש לא, הגודל של התא אז זה מה שעצר, ולכן, היה פעם תקציב, והאוצר שם - - - מאוד קשה להביא כסף - - -

זה לא מדויק. להבדיל משתיכן אני הייתי פה. עם כל הכבוד, אני הייתי פה בכנסת ה-20.

זה היה הרבה לפני הכנסת ה-20.

אני מבקשת לא להתפרץ לדבריי, אני מדברת עכשיו. אני אומרת לך, שאני קיימתי פה דיונים בכנסת ה-20 גם בוועדת כלכלה, ואנחנו הצענו מתווה שלמעשה משפה את הלולים החדשים, ניסינו להגיע להסכם הזה. ואת יודעת מה, חלקם רצו. היו כאלה שבאו ואמרו שהם מעוניינים כי הם הבינו שהם לא יוכלו להתחמק מזה לאורך זמן, ושבסוף זה יפגע בהם. אבל את יודעת מה, כמו שאת רואה מה-מ.מ.מ. ש-95% מכל החקלאים הם בכלובי סוללה נוראיים, אכזריים, הם פשוט תקעו את זה, ועצרו את זה, ולא הסכימו לזה. אז עם כל הכבוד שם הייתה הבעיה. לא להפעיל את זה פה על - - -

זה פשוט לא נכון. עובדתית לא נכון.

בבקשה, ארגון "קירות שקופים" טל גלבוע. בבקשה.

אני רוצה לציין שמעבר לעובדה שאני מייסדת את עמותת "קירות שקופים", אני עבדתי, תמיד אני נוהגת לומר שירתי. עבדתי במשרד ראש הממשלה כיועצת ראש הממשלה נתניהו לזכויות בעלי חיים. היה תקציב של 350 מיליון, הלולנים לא הסכימו לקבל אותו. הכסף של כולנו – 50 מיליון מתוך הכסף הזה נלקח כדי לבנות ריצפה, ומאז, זה שום דבר. וצריך לזכור, עם כל הכבוד שמדברים על כספים וכו', בלי שיתוף פעולה של הלולנים, של משרד החקלאות, של חברי הכנסת – שום דבר לא יקרה. חייב פה שיתוף פעולה.

יחד עם זאת, בואו נדבר על הדבר האמיתי. בבקשה, אפשר את הסרטון. אלה הלולים של ה-750. כל מטרת הסרטון היא להראות את ההבדל בין ה-350, עכשיו עברנו ל-750.

פשוט אין מקום לזוז, אין מקום לנשום, בטח שלא לפרוס כנפיים, שלא לדבר על ללכת.

מטרת הסרטון היא מאוד פשוטה – להסביר שמדינת ישראל, המדינה הטבעונית ביותר בעולם. המדינה שזכויות בעלי חיים זה אחד הדברים באמת המרכזיים פה. אנחנו מצליחים להוציא המוני אנשים לרחוב תנועה הולכת וגואה. מדינת ישראל מתנהלת כמדינת עולם שלישי בכל מה שקשור לתנאי כליאת תרנגולות. בלי להיות טבעי, בלי להיות צמחוני, אנשים בכלל לא יודעים שהתעשייה הזאת היא תעשייה רעה ואכזרית. את כל הנתונים שיש לנו משנת 2015 ממשרד החקלאות, מאז אין לנו נתונים חדשים, גורסים עשרות אלפי אפרוחים כל יום זכרים כי אין מה לעשות איתם. כל התרנגולות אתם ראיתם שאין להן מקור, כי פשוט קוטמים להן את הקצה של המקור, כי הן מפתחות התנהגות של קניבליזציה שאין להן אפילו איך לברוח מהדבר הזה.

אז מעבר לעובדה שמדובר בתעשייה אכזרית ביותר, אנחנו לא יכולים לזרוק את כספי הציבור. אם אנחנו ניקח את התקציבים האלה שאתם – הלוואי ויש אותם, ופשוט נזרוק אותם על לולים שהם לא לולים ללא כלובים, אנחנו מועלים בכספי הציבור, זה לפני הכול בלי להיות צמחוני ובלי להיות טבעוני, נתחיל בזה.

בשנה שעברה אנחנו מנענו 90 מיליון שקלים לבניית לולים עם כלובים. אנחנו לא הסכמנו ללכת עם הדבר הזה שמשרד החקלאות דרש עוד כספים ועוד כספים, במטרה לכלוא עוד תרנגולות, לא הסכמנו לזה. בוועדת הכלכלה שהיינו בפעם הקודמת כשחבר הכנסת מרגי עמד בראשה, הגענו ל-50% מהמכסות החדשות ללולים ללא כלובים. אני רוצה לספר לכם את הדבר המרכזי שקרה אחרי הדבר הזה. למרות שאני עבדתי כיועצת זכויות בעלי חיים, אני כל היום קיבלתי מיילים מלולנים, כולל מאביבים, ומאנשים שהיו פה בוועדה, לולנים ותיקים, שלא נותנים להם אישור לבנות לולים ללא כלובים. פעם זה מהמושב, פעם זה פה, פעם זה אחרת. לכן, הדבר הנכון שצריך לעשות, זה פשוט להחליט. זה מתחלק לשניים. יש אופציה אחת, שהיא פשוט להחליט שמעכשיו התקנות אומרות שלא בונים לולים עם כלובים בישראל, מאוד פשוט. כל לול חדש שנבנה במדינת ישראל, לא ניתנו לו היתרים, כל היתר חדש הוא ללולים ללא כלובים.

הרפורמה זה בכלל סיפור אחר. אני מצטערת, זה פשוט לערבב שני נושאים שהם לאו דווקא קשורים אחד לשני. אתם רוצים ללכת אחורה לתקן את כל הלולים? מה שנקרא הכי מהמם שבעולם. אל תתלו את הדבר הזה בדבר הזה. התקנות היום צריכות להיות ללא כלובים. אבל הדבר המרכזי הוא שחוק צער בעלי חיים, לא יכול לחנות במשרד החקלאות. זה העוול הגדול שקורה פעם אחר פעם. כבר 25 שנה מאז שחוקק חוק צער בעלי חיים. הוא יושב במשרד החקלאות. כמעט כל רפורמה שעבדנו עליה בעד זכויות בעלי חיים נתקלה – הדבר הראשון היה במשרד החקלאות. אני הייתי ביום שבת בהשמדת עופות ברמת ישי, שפעת העופות שמשמידים עופות בקצב, תשע דקות של חנק. הייתי שם. יחידת הפיצוח הייתה שם. יחידת הפיצוח שמשמידה בעלי חיים ביד אחת, לא יכולה ביד השנייה לאכוף את חוק צער בעלי חיים. זה לא עובד. אני לא יכולה להיות בעלת מסעדת סטייקים וטבעונית מהצד השני – זה פשוט לא עובד.

הם חייבים להתפצל. יש שם פשוט מתח מובנה במשרד החקלאות. הם לא יכולים להיות אחראים על חוק צער בעלי חיים. ואני חושבת שיש פה נציגים, נציגות ממספיק מפלגות שגם התחייבו לדבר הזה, פשוט, זה מה שצריך לעשות. ואז לא נצטרך להיות 12 שנה בוועדות חינוך. אפשר יהיה לדאוג לזה ממקום אחר, ואז גם התקציבים אחרים. ואז מה שנקרא בכל דבר צריך לראות איזה נתונים נכנסים למה. בשורה התחתונה, לא צריך לזרוק כסף לפח. צריך להעביר את חוק צער בעלי חיים ממשרד החקלאות, והתקנות יהיו בסדר גמור. אבל אחד לא תלוי בשני. רפורמה זה משהו אחד. תקנות זה משהו אחד.

משרד החקלאות, יש פה טענות רבות כמו ששמעתם, תחקירים רבים שפורסמו בחדשות. אתם רואים את זה ביום-יום, גם מבחינת יחידת פיצוח שאותם מזעיקים בעצם לאותן זירות שבהן מופר חוק צערי בעלי חיים. אנחנו רואים שהתקיימו כמה דיונים, לא מעט, בעניין התקנות. אנחנו ממתינים לפרסום התקנות כבר לא מעט זמן.

הן צריכות להגיע לאישור.

כן, אבל אנחנו ממתינים להן כבר המון שנים. אנחנו רואים בארבע שנים - - -

אני אשמח לשמוע תגובתכם, עמדתכם, איפה הנושא נמצא כרגע.

אני מנהל השירותים הווטרינרים בפועל. נתחיל עם המצב הקיים. נכון להיום אין מקור סמכות המגדיר מה התקן להחזקת תרנגולות מטילות בענף ההטלה בישראל. בהתאם למבנה הכלובים המסורתי המאפשר החזקה של ארבע מטילות בתא, המאפשר שם מרחב מחיה של 350 ס"מ למטילה, קבענו רף מינימום של 350 ס"מ למטילה, ומעבר לכך, אנחנו מגדירים את זה כהתעללות, ומתייחסים לזה כצער בעלי חיים, התעללות לפי חוק צער בעלי חיים. זה המצב הנוכחי.

לגבי העתיד. משרד החקלאות מקדם קובץ חדש של תקנות צער בעלי חיים, גידול מטילות.

רגע, היום, כלומר, לולים שבהם יש בהם כלובים של - - -

350 ס"מ רבוע למטילה.

כמה כלובים כאלה קיימים בישראל היום?

70% מהמטילות במדינת ישראל מוחזקות בלולי סוללות מיושנים המאפשרים 350 או 400 סנטימטר רבועים למטילה לכל הפחות.

ואם הם עוברים על החוק שאמון על ידיכם, כיצד אתם מטפלים בזה?

מעבירים את האכיפה ליחידת אכיפה של המשרד שזה הפיצוח. היא מבצעת חקירה, וניתנת ענישה בהתאם.

כמה חקירות נפתחו, וכמה העמדות לדין?

אני לא יודע את הפילוח של הנושא של המטילות. אבל אני יודע להגיד רק שכל אכלוס של לול מטילות, נעשה על-פי היתר מראש. היתר כמותי שמגדיר את כמות המטילות, או כמות הפרגיות שמועברות אלינו להטלה, הכמות הזאת מוכתבת פעם אחת על-פי המכסה שרשומה במועצה לענף הלול, ופעם שנייה לפי תפוסת הלול כפי שהיא רשומה אצלנו. בשירותים הווטרינרים בשנים האחרונות נעשה סקר, ולכל לול במדינת ישראל יש מספר, ולכל מספר כזה מוצמד תפוסה מקסימלית של מטילות, ובהתאם לכך ניתן היתר אכלוס.

בעצם, קבעתם את זה לפי המצב הקיים. יכולתם באותה מידה לקבוע 750, פחות מ-750 זה התעללות. זאת אומרת, עצם הקביעה על סמך מה - - -

הקביעה היא על סמך המתקנים הקיימים במשק הישראלי.

לא כאילו סטנדרטים מהותיים של מה שבאמת ריווחת התרנגולות.

צריך להגיד שהעולם המפותח הולך ל-750 ס"מ, אבל זה לא כך בכל העולם.

כמו שאתה רואה, העולם המפותח גם ל-750 סמ"ר, לא הולך. העולם המפותח הולך ללולי מעוף. גם 750 סמ"ר זו התעללות. השאלה מה ניתן לעשות.

המצב הנוכחי היום מבחינת תרנגולות במדינת ישראל כפי שהוצג כ-5% מהמטילות במדינת ישראל נמצאות בלולים ללא כלובים, אם זה לולי חופש, אורגנים, או לולי מעוף אסם, כ-95% האחרים של המטילות נמצאים בלולים עם כלובים. 70% מהמטילות נמצאות בלולי סוללה ישנים.

משרד החקלאות ופיתוח הכפר, מקדם קובץ חדש של תקנות צער בעלי חיים גידול מטילות, בהתאם למדיניות השר עודד פורר, כשהקובץ כולל פעם אחת לולים חדשים שייבנו יהיו לולים נטולי כלובים בלבד. פעם שנייה, הפעלת לולים עם כלובים - - -

זאת אומרת, הוא יקבע סטנדרט חדש שכל הכלובים שיוקמו בעצם יהיו כלובי - - -

כל הלולים החדשים שייבנו, יהיו לולים ללא כלובים. לולים שעומדים בדרישות הווטרינריות, שזה דרישות תברואה, ושיכולים לעבור הסבה ללולים עם כלובים מאובזרים, יוכלו לפעול למשך תקופת מעבר, ובתנאי שהצפיפות המרבית לא תעלה, או ששטח המחיה המינימלי, המזערי לתרנגולת לא יירד מ-750 סמ"ר למטילה, וכמובן, שהלול יהיה מאובזר בהתאם לדברים, וזה לתקופת מעבר.

כמה זמן תקופת מעבר?

הכוונה היא להיצמד לחקיקה אירופאית, וכפי ששמעתם, 2023 – לחוקק את איסור שימוש בכלובים. 2027 – איסור כלובים נכנס לפועל, זו החקיקה האירופית. הכוונה של המשרד היא להיצמד לחקיקה האירופית.

באיזה תקציב זה יהיה, באיזה שנים?

ברגע שבונים כלוב חדש, אתה לא צריך תקציב. במקום להשקיע את זה בזה, הוא משקיע בזה.

אני לא יודע איזה תקציב השר ומנכ"לית המשרד מייעדים לנושא. הדיונים נמצאים עם המגדלים במסגרת ההוצאה של ההסדרה של הענף מחוק ההסדרים ניתנה תקופה קצובה להתדיין עם המגדלים, וזה לא נמצא בשולחן שם. אבל טיוטת התקנות שמקודמת על-ידי השר, כוללת כפי שאמרתי – פעם אחת איסור בניית לולים חדשים עם כלובים. פעם שנייה - הגבלה של הכלובים הפעילים לתקופה קצובה, וגם אז בתנאי שהם יהיו - - -

אז אני רק מחדדת, וזה לא מתוקצב.

אני אעביר את מה שנאמר, לפחות מה שאני הבנתי. כרגע, מתקיימים דיונים אל מול הלולנים. ברגע שהם יגיעו לסוג של הסדר מסוים, הם יבינו גם מה העלות, משום שהם צריכים לבוא ולהציג את הנתונים ואת העלות, והם יוכלו לחשב מה יהיה התקציב שאותו הם ישפו את אותם חקלאים.

אני שמחה לשמוע על החיבור של התקנות. אם אני מבינה נכון, באופן מידי לא יותר לבנות לולים חדשים ללא כלובים, ועד שנת 2027, יפורקו הלולים עם הכלובים - לא יהיה מותר להשתמש בהם.

ב-2027, יהיה אסור יותר להשתמש בכלובים, הכוונה להיצמד ללוח הזמנים האירופאי. אני מבקש להתייחס. אני אומר שוב, להיצמד לחקיקה האירופאית. אל תקבעו את התאריכים במסמרות של ברזל, כי החקיקה האירופאית היא הרפרט שלנו. ומה שרציתי להוסיף, שפעם אחת יבוא ביצים יהיה בהקבלה לשלב, כל זמן ששימוש בכלובים יותר בארץ בהתאם לכך, יותר יבוא ביצים למדינת ישראל. כבר היום לישראל מיובאות ביצים מאירופה, רק מלולים שנותנים 750 סמ"ר. גם מאוקראינה, דרך אגב, כשמיובאות ביצים לישראל, זה משני לולים שעומדים - - -

היום בעצם אסור לייבא מה שהוא פחות מהתקן הישראלי?

לא. היום אין תקן. אני רק אומר מה המצב בפועל בלי תקן. באירופה, הרי לא מגודלות מטילות בכלובים.

ואתם מאשרים יבוא רק מאירופה?

נכון להיום, אנחנו מאשרים יבוא מאירופה, כשארצות-הברית נמצאת בתהליך של אישור.

תורכיה?

תורכיה לא מאושרת ואוקראינה. סליחה. אוקראינה מאושרת משני מקומות שמאושרים גם לאירופה, ולכן, התנאים הם מקבילים לאירופה. זה לגבי הביצים.

אני רוצה לציין עוד דבר אחד. ברקע הדברים, כל המהלך של הרפורמה התחיל מאירוע תחלואה. באוקטובר 2019, משרד החקלאות, השירותים הווטרינרים, פרסמנו איגרת של מהלך מדורג של שידרוג ענף ההטלה, והמשטחים כפי שמדובר עליהם, זה המשטחים שעליהם אמורים להיות מוקמים לולים.

מה קורה עם לולים שנבנים ממש בימים אלה לפי היתרים שנתתם?

אמרנו שהם יורשו לפעול למשך תקופת מעבר, אם הם נבנו כלולים.

עכשיו.

אותו דבר, אין חוק שחל עליהם. מאשרים אותם.

כאילו מה שאושר – אושר.

עד תקופת מעבר.

ברגע שייכנסו התקנות לתוקף הדברים ישתנו.

אבל חבל, הלולנים צריכים להבין לאן זה הולך.

זו החלטה עסקית. כרגע נאמרו דברים חדשים לחלוטין שהם טרם ידעו עליהם, וזה דבר נדיר. אני רוצה פה באמת לברך את שר החקלאות עודד פורר, על הדברים האלה, משום ששרי חקלאות קודמים שגררו רגליים במשך שנים, כמה שנים אנחנו מקיימים דיונים בדיוק על הנושא הזה? אני, היו לי הצעות חקיקה בעניין, עדיין יש לי הצעות חקיקה בעניין הזה, והתנגדו אליהם בוועדות שרים.

- - יכלו לממן לבד. זה שיהיה ברור. הם לא יממנו את זה לבד.

חברת הכנסת קרן ברק, לא להתפרץ לדבריי.

אני לא בגנון פה....

נכון. אנחנו לא בגנון, אני לא צריכה לשמור על השקט ועל הסדר בוועדה. פה לא נהוג להתפרץ לדבריי חברי הכנסת, ובטח שלא לדברי היושב-ראש כאשר אני מעוניינת פה לומר כמה דברים חשובים.

אני רוצה לברך את השר עודד פורר, שר החקלאות, שלאחר שנים ששרי חקלאות אחד אחרי השני, גררו רגליים בעניין התקנות האלה. באמת, מביא בשורה אדירה, משום שאנחנו רצינו לדחוף את זה בחקיקה, וזו באמת בשורה. אלה בשורות חדשות גם לחקלאים. אני אתן לכם זמן תגובה. מתי הן ייכנסו לתוקף, או מתי אתם מתכננים להביא אותן?

אני מנהלת אגף רווחת בעלי חיים, ממונה על החוק צער בעלי חיים. התקנות כבר סיימנו לכתוב אותן מבחינת האגף. אבל כרגע הן בדיונים אצל המנכ"לית ואצל השר לגבי תאריכים. ושוב, הנקודות האלה שבו נחליט בהתאם לדברים, ואז הן יופצו כמובן לכולם להערות ציבור. נעבור את התהליך הרגיל שאתם מכירים בתיקון תקנות. מבחינה מקצועית, אנחנו כאגף יצרנו כבר את התקנות עם הכוונה כמו שד"ר גושן הציג כאן.

נהדר. חברת הכנסת יסמין, גם לשאלתך. מי שמעוניין להתחיל לבנות לול מחר, שיהיה מעודכן. יהיו תקנות שייכנסו, אני מאמינה, בתוך כמה שבועות, לפחות יפורסמו לציבור. אגב, זו לא עלות קטנה השקעה של בניית כלובים, גם כלובי סוללה. זו השקעה של כמה מיליונים. והם הם כרגע בהצהרה של משרד החקלאות מעוניינים להשקיע את המיליונים האלה לתקופה של כמה שנים – שלוש, ארבע שנים, עד חמש שנים, זו בחירה עסקית שלהם. ההמלצה שלי היא להשקיע את אותם מיליונים כבר עכשיו בלולי מעוף, משום שהם מבינים שהדבר הזה הם ייאלצו לעמוד בו, אחרת אין לזה היתכנות עסקית. ולכן, זה אומנם בחירה שלהם, אבל מי שחושב עסקית, צריך כבר עכשיו להתחיל את אותם כלובים, כלובי מעוף.

רציתי רק לומר שכבר היום אנחנו רואים ניצנים בשטח, וחקלאים שנמצאים בתוך תהליך של בניית לול, עשו הסבה תוך כדי הבנייה מלולי סוללות, אמנם לולים עם כלובים מועשרים, אבל לולי מעוף. תודה.

תודה. אני אתן את זכות הדיבור לנציג החקלאים שנמצא איתנו.

תודה, גברתי היושבת-ראש, אני חקלאי ממושב צוריאל בגליל המערבי. אני גם מתפקד כיושב-ראש ענף העצמאים בהתאחדות המלאכה והתעשייה.

ראשית כול, אני חושב שהסרטון שהוצג פה להכפיש את החקלאים הוא מגמתי מאוד. החקלאים בישראל עושים את עבודתם נאמנה 24/7, כדי לייצר תוצרת חקלאית טרייה ובריאה, והעובדות מדברות בעד עצמן. התוצרת היא טובה. תמיד אפשר לשפר, ואנחנו בעד שיפור, גברתי. אני יודע שגם גברתי כחברת כנסת תומכת בחקלאים לא מעט. אבל כל הנושא הזה שמדברים כאן בלי לתקצב את הפעילות הזאת. אני גם לומר שהרפורמה שאושרה כבר, יצאה לדרך בשנת 2007, היא רפורמה שמתאימה במהותה וכל כולה ללולי כלובים. גם בתקנות של צער בעלי חיים שאושרו כאן, טיוטה שהובאה, טיוטה אחרונה לוועדת החינוך, מדברות על 750 סמ"ר למטילה בכלובים, והתקנות האלה הורעו על דעת, ואולי בהסכמת כל הגופים של צער בעלי חיים. אנחנו לא נגדם. אנחנו איתם. אנחנו רוצים להשתפר. אנחנו רוצים לשווק תוצרת של ביצים שהיא מיטיבה גם עם בעלי חיים, אבל היא גם מיטיבה עם החקלאים שנמצאים בגבולות של מדינת ישראל – בכל הגליל, בדרום, ובכל מקום במדינת ישראל.

ולכן, גברתי, כל מה שאנחנו שומעים כאן, לגבי גם הוראות מעבר ותקנות, גם ועדת החינוך האחרונה בראשות מרגי, וגם כבודך, צריך לתקצב את זה – כפי שאמרה פה חברת הכנסת קרן ברק, צריך לתקצב את זה. זו לא החלטה עסקית, גברתי, צריך לתקצב את זה. צריך להביא את זה יחד עם תכנון אורך טווח ל-20 שנה קדימה כדי שיהיה תכנון מסודר במדינת ישראל. לא צריך להעדיף בשום פנים ואופן את חקלאי אוקראינה. פה, נציג משרד החקלאות כרגע דיבר על שני לולים באוקראינה. שני לולים באוקראינה שמהם מביאים ביצים, ולולים ממדינות אחרות. צריך להביא את כל הביצים למדינת ישראל. צריך לחזק אותנו החקלאים. אבל גברתי, אנחנו לא נגד בעלי החיים שאנחנו מגדלים אותם. אנחנו מטפחים אותם. גברתי, אנשים בני 70, בני 60, כמוני, דור צעיר שבא וחזר למושב, אנחנו רוצים להמשיך להתפרנס.

אבל אני רוצה להזכיר לך, שהרפורמה כרגע, כל משטחי הלולים שהזכירה פה גברת טל, 50 מיליון שכאילו נזרקו לפח, לא נזרקו לפח. אותם 50 מיליון שקלים נתנו אותם כדי שייבנו משטחי לולים. אבל אותם משטחי לולים, הם מתאימים ללולי כלובים. הם לא מתאימים ללולי חופש, כדי שכולם יהיה להם לולי חופש, צריך לתת יותר שטחים לאזורי גידול מחוץ למושב, או בתוך המושב. אי-אפשר לבוא ולומר שאנחנו החקלאים פועלים חלילה בצורה שלא כדין. אנחנו פועלים על-פי חוק, כפי שהזכיר פה ממלא מקום הרשות הווטרינרי. כרגע מותר במדינת ישראל לגדל על-פי 350 סמ"ר למטילה, וכך אנחנו עושים. גברתי, יבואו ויגידו לנו – שרוצים שזה יהיה הכול בלולי חופש, בבקשה. אבל צריך להתחשב במי שקיים, במי שמגדל. צריך לתקצב את זה, וצריך לתת לנו תכנון בר קיימא קדימה ל-20 שנה קדימה. אנחנו לא צריכים לתת עדיפות בשום פנים ואופן, לא לחקלאי אוקראינה, לא לחקלאים מהאיחוד האירופאי, ולא מארצות הברית. כל הדבר הזה צריך להיעשות בשיתוף החקלאים. אנחנו לא באים ואומרים לא. אנחנו חושבים שאת הרפורמה צריך לתקן אותה. גברתי צריכה להבין – אין משטחי לולים. משטחי הלולים שעכשיו אושרו במסגרת אותם 20, 30 מיליון שקלים מתאימים לכלובים ולא לחופש. אם רוצים שזה יהיה מעוף וחופש, צריך לתת לנו יותר שטחים כדי לצאת החוצה וכמובן משאבים.

דבר אחרון שאני רוצה לומר. מדובר פה בחקלאות ישראלית. בחקלאות ישראלית שרוב רובה נמצאת בגבולות של מדינת ישראל, אם זה בצפון ואם זה בדרום, ולא צריך לחסל אותנו. צריך לחזק אותנו יחד עם בעלי החיים. אנחנו לא פחות חשובים מבעלי החיים. אנחנו בעד בעלי החיים.

יותר חשובים בהרבה.

אנחנו לא פחות חשובים. אני מגינים על הגבולות, ואנחנו רוצים את העזרה של גברתי. רוצים להזמין את גברתי. כשמסיירים בסיור של שר החקלאות, לא להראות תמונות מגמתיות. לא להראות שכולנו פה נבכה מכמה תרנגולות שאנחנו לא מזלזלים. אבל יש גם תרנגולות ומטילות שהן שמחות, והן בחדווה מטילות את התוצרת. תודה רבה.

תודה רבה.

אני רוצה לתת את רשות הדיבור לשמואל לוויט, ממועצת הלול. נמצא איתנו בזום. לרשותך שתי דקות.

שלום לכולם, אני רוצה לדבר בקיצור ולא להיכנס לפרטים. מזה שנתיים ומעלה או שלוש כבר נציגי המגדלים היו חתומים על הסכמות עם מדינת ישראל על שדרוג השלוחה. מי שלא הוסיף את חתימתו למסמך, זה היה משרד החקלאות, ובזה גם האינפורמציה שנמסרה ל-מ.מ.מ. איננה מדוייקת. משרד החקלאות דאז, הוא זה שמנע את השלמת תכנית השדרוג ולא המגדלים.

לגופו של עניין, אין מחלוקת, רווחת העוף היא מתאימה לכולם. היא מתאימה גם למגדלים, גם לעופות, ובוודאי, כי ככל שרווחת העוף טובה יותר, גם התוצרת רבה יותר וטובה יותר ובריאה יותר, ולכן אין מחלוקת. אני רוצה לקוות שמשרד החקלאות הנוכחי יתכלל מערכת של שיתוף פעולה ובניית תכנית שדרוג לכל שלוחת ההטלה שלזה היא נזקקת, תוך כדי שיתוף פעולה עם המגדלים ועם כל הגורמים, בהתבסס על תכנון לטווח ארוך, וכתוצאה מכך, גם רווחת המטילות תשתפר לאין שיעור. תודה.

כבוד יושבת-הראש, מכיוון שמאשימים אותי באיזושהי מניפולציה, ואני רגילה לזה. אני רק רוצה לומר בדקה. קודם כל, אני לא נגד. אני, הכוונה שלי, הייתה כמובן - אין פה שום מניפולציה. זה לול ליד הבית שלי, בדקה אני אסביר שזה לול ליד הבית שלי, שאחרי שעלה תיעוד לדף של "קירות שקופים", משרד החקלאות הודיע לטל ולכל הפעילים שלה לסגור את הלול, כאילו אני גם עובדת במשרד החקלאות. השמידו את כל התרנגולות. הלולן הזה תבע את משרד החקלאות ואת מדינת ישראל ב-1.5 מיליון שקלים, אתה יודע למה? כי שמונה ימים לפני התיעוד שלנו, היה שם בדיקה של משרד החקלאות, ומצאו שיש שם ליקויים קלים. אחר-כך, החליטו שמשמידים את כל התרנגולות ואת כל הביצים מחשש לבריאות הציבור. לשאלה בנוגע לכתבי אישום, קנסות מינהליים, שרן, כבוד היושבת-ראש, לשאלתך, בצוות הבין-משרדי עשינו במשרד ראש הממשלה בנוגע לאחריות מיניסטריאלית של חוק צער בעלי חיים. יש ירידה חדה בכתבי אישום וקנסות מינהליים על-ידי משרד החקלאות. חוק צער בעלי חיים צריך לעבור מהידיים של משרד החקלאות.

עוד אמנון קרן

אני מהקליניקה לצדק סביבתי והגנה על זכויות בעלי חיים באוניברסיטת תל-אביב. קודם כל, אני באמת מברך על הדיון הזה ששמענו שהוא חלק משורה ארוכה של דיונים שהתקיימו לאורך השנים, אבל הדיון האחרון היה לפני כמעט שלוש שנים בנושא. כמובן מברך גם על הכוונות של השר ומשרד החקלאות להביא את התקנות עם הפרמטרים הללו של איסור על בניית לולי כלובים חדשים תקופה מוגדרת וברורה להסבה של לולים קיימים ללולים ללא כלובים. ובסופו של דבר, גם איסור על יבוא שלא עומד בסטנדרטים הנכונים כפי שיושם גם במדינות אחרות. נזכיר שיש 10 מיליון תרנגולות בתעשיית הביצים. הן לא יכולות נפקדות, נעדרות מהדיון הזה. ולא ניתן להמשיך עוד בסחבת בנושא התקנות עם ובלי קשר לרפורמה.

שש שנים עברו מאז שהוגשה הטיוטה האחרונה של התקנות שלא זכתה לאישור הוועדה. הנוסח שהיה אז לא עומד ולא מעודכן בהתפתחויות המשמעותיות האחרונות בנושא הזה. באמת צריך לקבוע לו"ז ברור להתקדמות בתחום.

ברמה המשפטית – איסור התעללות בחוק צער בעלי חיים והחובה המוגדרת שחלה על המגדלים, או על המחזיקים בבעלי חיים בכלל, למנוע את ההתעללות הזאת. קיימים גם אם אין תקנות בפועל 350 סמ"ר זה מצב שמהווה התעללות בבעלי חיים פר-אקסלנס, גם סטנדרטים גבוהים יותר. זה לא משהו שמבוסס על מידע מדעי עדכני, זה משהו שמבוסס על המצב הקיים. תקנות לא יכולות להתיישר עם המדיניות במצב הזה.

הרפורמה היא הזדמנות גם לעבור ללולים ללא כלובים. התמיכות הממשלתיות חייבות, כמו ששמענו, להיות בתכנון לטווח ארוך. מהאגף לתכנון במשרד החקלאות, שמענו שהם הולכים לבחון מחדש את התכנון של אותם מתחמים כדי להתאים ללולים ללא כלובים, במצב שכול הלולים שהצטרכו לבלות בהם יהיו ללא כלובים. מימון ממשלתי לבניית לולי כלובים, הוא לא רק בלתי חוקי, אלא הוא גם להוביל למצב של כפל השקעות כאשר יהיה צריך לפרק את אותם לולים לטווח יחסית קצר כפי שאנחנו רואים. וכמובן, גם פתיחה של השוק ליזמים פרטיים לפני שנקבעים סטנדרטים בסיסיים תייצר חוסר ודאות. היא צפויה להוביל גם לכשל שוק שיתמרץ בנייה של לולי כלובים להשיג כמה שיותר ביצים מלולי כלובים, זה לא יאפשר לחקלאים המקומיים להתחרות ולקבל הזדמנות הוגנת מול השחקנים החזקים בתחום הזה, וגם זה משהו שצריך לזכור. ההפרשים בעלויות בין יצוא בלול כלובים לבין לול ללא כלובים הם מינימליים והם זניחים. אנחנו מדברים על פער של אגורות בודדות במקרה הגרוע לביצה, כאשר ההקמה של אותם לולים היא לא גבוהה בהרבה בהשוואה לכלובים המאובזרים. הפערים בעלויות נובעים למשל מהעובדה שתרנגולות צריכות לזוז הן מוציאות יותר אנרגיה. תמיד קל לדחוס יותר תרנגולות לתוך קופסת נעליים ולא לתת להן לזוז. אבל הדברים האלה לא עומדים בסטנדרטים בסיסיים של רווחת בעלי חיים. אנחנו צריכים ללמוד מהניסיון שנצבר בעולם לתת לחקלאים את הכלים שמתאימים כדי להישאר בענף ולבצע את המעבר לגידול בלולים ללא כלובים, ולא לגלגל את הסיכון המשפטי והכלכלי הזה לכתפיים שלהם או לציבור הרחב.

תודה רבה.

אני רוצה לסכם את הדיון. קודם כל גם לוועדה, גם לי יש המון המון כבוד והערכה לחקלאי ישראל. אני יכולה לומר לך, אני ביליתי לא מעט בילדותי בקרנות הגליל, סבא שלי התגורר שם ממש על הגבול. באמת, האנשים שנמצאים שם הם מלח הארץ שממש פועלים כחלק מאיזושהי חומה ביטחונית של מדינת ישראל. יש לנו גם רצון לסייע ולעזור ולקדם והכול. אבל יש לנו עוד נושאים. אנחנו צריכים לוודא שהנושאים האלה לא מתנגשים. יש המון דברים שניתן לעשות בשיתוף פעולה תוך כדי שמירה והגנה על כבודם ורווחתם של בעלי החיים. אין שום סיבה ששני הערכים האלה התנגשו, שום סיבה.

אני מברכת ושמחה על אותם דיונים שמתקיימים כרגע במשרד החקלאות על מנת למצוא גם את המענים. נמצא איתנו נציג של משרד האוצר? גלעד, בבקשה. האמת היא, תוך כדי הסיכום, חשוב לנו קצת לשמוע מבחינת תקצוב של האוצר, או איפה זה נמצא מבחינת הסיוע לחקלאים על מנת לעבור לאותם לולים ללא כלובים, או לולי מעוף.

כחלק מהתקציב הקרוב, חוק ההסדרים הקרוב, באמת הכנו ביחד עם משרד החקלאות ומשרדים נוספים רפורמה מקיפה לחקלאות, כולל רפורמה - - - ורפורמה בענף ההטלה. עבור הרפורמות האלה, לענף ההטלה הקצנו תמיכה ישירה בסכומים מאוד משמעותיים של מעל למיליארד שקלים, שזה עבור תמיכה ישירה בענף ההטלה, שזה בעצם יחליף את ההגנה המיכסית של החקלאים.

בעניין מענקי השקעות, כדי לאפשר את הרפורמה בענף ההטלה, לרבות שדרוג לולים ומשטחי בטון, ותקציבים כאלה ואחרים, הוקצה מעל 2.5 מיליארד לכלל הרפורמה, ואנחנו ביחד עם משרד החקלאות, כמובן שנוכל להקצות את הסכום המאוד משמעותי הנדרש לשדרוג ענף ההטלה.

תודה רבה, גלעד.

אני מניחה שאם לא היו עוצרים כרגע את הרפורמה הכסף היה מגיע. אבל למיטב הבנתי הוא כרגע נעצר. אגב, קרן ברק, בגלל לחץ של אותם חקלאים. מדובר פה על כמה מיליארדים שהיו אמורים לעבור אל החקלאים גם בדיונים כרגע ביחד עם חוק ההסדרים.

באמת, אנחנו צריכים את החקלאים חיים ונושמים ובועטים.

לצערי הרב, חלקם מהחקלאים, אלו היו החקלאים, ואותם נציגים שמתיימרים לייצג את החקלאים, למעשה, עצרו את אותם המיליארדים.

מדינת ישראל חייבת חקלאות. אני חייבת לפרוטוקול. חייבת חקלאות.

אלו מיליארדים שהיו צריכים להיכנס מתמיכה ישירה לכיס הישיר של חקלאי ישראל, כאשר לפחות מיליארד שקלים במינימום אמור להיכנס לאותם חקלאים שמגדלים לולים.

התמורה לסגירת חקלאות, שרן. את יכולה להגיד את זה מאה פעם לאט, לאט, זה לא יהפוך את זה לנכון. אנחנו מדינה שצריכה את החקלאות, ולא נתפשר בלי חקלאות.

בוא נשים את העובדות בשטח, ובגלל - - - את אותה חקלאות שמציבים להם תמיכה ישירה, וכאשר מציעים להם מיליארד שקלים, יש כאלו שעוצרים אותם.

קודם נפיל את הממשלה לפני שנפיל את החקלאות. קודם תיפול הממשלה לפני שהחקלאות תיסגר.

אל תאשימי את ארגוני בעלי החיים בעצירת תקציבים אל החקלאים.

ברור שלא. לא דיברתי על הארגונים עכשיו. את דיברת עכשיו על כסף, על המיליארד, זה היה בתמורה לסגירת החקלאות.

זה מה שנאמר לפני כן. ועוד הפעם עם נתונים ממשרד האוצר וממשרד החקלאות, ושוב פעם אנחנו רואים שלא אלו הארגונים שעצרו את אותם תקציבים שהיו צריכים להגיע אליהם, אלא אותם חקלאים שעצרו את התקציב - - -

ממש לא. את יכולה להגיד את זה עוד מאה פעם, זה לא יהפוך להיות אמת.

יש כאלה - - - ויש כאלה ששומעים את הנתונים המדויקים.

מה לעשות, זו אמת, הם לא רצו לצאת מהמושבים. יש לך פה ד"ר תמיר גושן, יחד עם החקלאים, הם מנסים למצוא פתרון. הייתה להם בעיה. יש את החקלאים שלא רוצים לצאת מתוך המושבים. לא רוצים להוציא את הלולים והם - - -

מה זה לא רוצים? רק נותנים להם כסף הם ייצאו.

מילה קטנה. אני רק רוצה לציין, גם מה שאמרה כרגע טל, וגם מה שאמרה חברת הכנסת ברק, וגם גברתי, כרגע הרפורמה במתכונת שלה, כל השטחים שהוצאו לחקלאים, לא מתאימים ללולי חופש או ללולי מעוף, צריך לתת לזה פתרון וצדק. לא מתאים.

משרד החקלאות, בבקשה, תגובה.

אני רוצה לדייק שהמשטחים שאותרו ואושרו, והם מתוכננים, ניתנים להסבה לבנייה של לולי ללא כלובים, כמובן שהתפוסה תהיה נמוכה יותר, כי הצפיפות לשטח קרקע נמוך יותר. אבל יש עוד פתרונות, כמו בנייה לגובה כפי שמבוצע כבר באחד המושבים בצפון. או לחילופין הסבה של משטחים שבהם יש לולי פטם או לולי הודים ללולים אחרים, וכל זה מצריך גם חשיבה ותכנון של המגדלים ויזמות. תודה.

תודה רבה לך, תמיר גושן, ממשרד החקלאות.

אני רוצה לסכם את הדיון. על מנת להסיר ספק, אני מעוניינת לקבוע סיור של הוועדה לצפון, גם לראות את אותם הלולים של אותם יישובים על הגדר. אני מעוניינת להגיע ביחד עם משרד החקלאות לאותם הלולים, או הלול הזה שכרגע נמצא לו הפתרון גם לגובה ולשטחים על מנת לראות בעצם את השטח עצמו, את תוואי השטח כדי שהוועדה תוכל לראות זאת בעצמה. והאמת היא, שבאותה הזדמנות אני אשמח לקחת את כל חברי הוועדה. יש חווה שנקראת חוות החופש, שם מאוד ראוי שכל חבר כנסת שעוסק בתחום צער בעלי חיים יגיע למפגש שם. אז בדרך לצפון שם לדעתי נעצור. במידה ויש המלצות נוספות איפה צריך לסייר על מנת לבדוק את זה, ואנחנו רוצים לבוא לראות את אותם כלובי סוללה על גבול הצפון. אנחנו רוצים לראות את השטחים ואת הפתרונות של אותו כלוב שניתן לבנות לגובה. במידה ויש הצעות נוספות לוועדה, אני אשמח לשמוע.

הוועדה תקבע סיור לאזור על מנת לבחון מקרוב את הנושא, מכיוון שהתקנות בסוף וגם עניין צער בעלי חיים, אני לא בטוחה אם יידונו פה או בוועדת כלכלה, אבל כל עוד זה קשור לצער בעלי חיים, זה יידון כאן.

הוועדה קובעת שהתקן הנוכחי, מה שקיים היום, הוא פגיעה בבעלי חיים, ברווחת בעלי החיים. אנחנו דורשים לתקן זאת כמה שיותר מהר.

הוועדה מבקשת להביא אלינו את עניין התקנות בתוך ארבעה שבועות, על מנת שנוכל לעיין בה, ואנחנו נקבע דיון המשך בעניין הזה. אני מעוניינת לשים להם סטופר וטיימר בעניין הזה.

צריך לקחת בחשבון רק מבחינה חוקית, צריך להוציא תקנות להערות ציבור. ניתן לחברים פה להגיב. נוסח של משרד המשפטים. יש חברים שצריכים להגיב על התקנות, גם המגדלים צריכים להגיב על התקנות האלה לפני שמגיעים לוועדה. זה תהליך קצוב.

אוקיי. אז אני קובעת בקשה להצגת התקנות בעוד שישה שבועות. במידה ואנחנו רואים שהעניינים התקדמו - - -

אני לא יועצת משפטית, אני וטרינרית.

זה בסדר גמור. במידה ונראה שיש התקדמות, ותצטרכו עוד שבוע, שבועיים, אנחנו כמובן נדחה את זה. אבל במידה ולא, אנחנו כן נקיים דיון המשך בעניין. אני רוצה לעקוב אחרי זה מקרוב, ולוודא שהן מגיעות כמה שיותר מהר, כי כל שבוע שבו התקנות האלה לא נכנסות לתוקף, יש פה, לדעתי, עשרות אלפי תרנגולות שעוברות פשוט התעללות, באמת, אדירה. אנחנו ראינו את המראות באותם הכלובים, ולכן אני מעוניינת לשים את העניין על טיימר.

הוועדה מבקשת נתונים ממשרד החקלאות על העמדות לדין, חקירות שנפתחו, קנסות ועונשים על עבירות של צער בעלי חיים. אנחנו מעוניינים לראות האם יש עלייה, ירידה, והאם הדבר אכן מטופל על-ידי פיצוח, הכוונה בשנה האחרונה, ולהשוות את זה אולי לפני שמונה שנים, שיהיה לנו פחות או יותר גם איזשהו טווח השוואה.

הייתי בהרבה מאוד דיונים בעניין צער בעלי חיים. משרד החקלאות, אני הרבה הייתי שומעת כל מיני התנצחויות, וכל מיני דברים – בעתיד יטופלו. אני חייבת לומר, אני באמת רוצה לברך אתכם על העבודה שלכם. אני רוצה לברך את השר עודד פורר שדוחף את הנושא הזה בכל הכוח. זו באמת בשורה אדירה שאנחנו מביאים תקנות למדינת ישראל ללולים ללא כלובים. מדינת ישראל תעמוד ביחד עם התקן האירופאי ותקנים בתוך מדינות שונות בארצות-הברית, זה דבר מבורך, ודבר שיסייע המון לרווחתם של בעלי החיים. גם העניין של קציבת הזמן ואיזשהו זמן לאותם חקלאים לעבור מלולים של כלובים, לאותו תקן. גם אותה תקנה שאתם תביאו בעניין היבוא לתוך מדינת ישראל, על מנת לסגור את כל הפירצות כדי לוודא שמה שמצופה מחקלאי מדינת ישראל, מצופה גם מאותן תקנות יבוא למדינת ישראל. וכך אנחנו סותמים בעצם את הפירצות כדי לוודא שבסופו של דבר, כן, לאזרחי ישראל יהיה מזון איכותי, טוב וזמין. אני מאוד מברכת על כך שגם נוכל לומר שהוא עבר – אמנם נקרא לזה סוג של התעללות, כי כל בעל חיים צריך להיות חופשי, אבל התעללות מינימלית, הייתי קוראת לזה, או לפחות עומד באותם תקנים של וטרינרים שקבעו אותו בתקן בין-לאומי.

אני מברכת אתכם. אני נועלת את הישיבה הזו. אנחנו נפרסם את אותן מסקנות של הוועדה. תודה רבה לכם.

הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:40.