פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



2
הוועדה לביטחון הפנים
25/10/2021


מושב שני

פרוטוקול מס' 15
מישיבת הוועדה לביטחון הפנים
יום שני, י"ט בחשון התשפ"ב (25 באוקטובר 2021), שעה 10:00

התמודדות המשטרה עם הפשיעה המקוונת ברשתות החברתיות בקרב ילדים וצעירים

חברי הוועדה: מירב בן ארי – היו"ר
מאיר יצחק-הלוי

איתמר בן גביר
אלינה ברדץ' יאלוב
קרן ברק
עמיחי שיקלי

ד"ר נאוה כהן אביגדור - ראשת האגף האזרחי, המטה הלאומי 105, המשרד לביטחון הפנים

בוסנה מהרט דסה - עו"ד, ע' יועמ"ש, המשרד לביטחון הפנים

ירון בן צבי - רמ"ד מחקר יישומי, חטיבת הסייבר סיגינט, משטרה, המש' לביטחון פנים

שירן חנניה - ר' חו' מדיניות ואסטרטגיה, חטיבת הסייבר סיגינט, משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים

דנית גואטה - ר' חו' מודיעין גלוי, חטיבת המודיעין, משטרת ישראל, המש' לביטחון פנים

נריה מאור - ר' חו' עבירות מחשב, חטיבת החקירות, משטרה, המשרד לביטחון פנים

לילך וגנר - עו"ד, מחלקת ייעוץ וחקיקה פלילי, משרד המשפטים

שירי רום - עו"ד, ממונה וראש צוות, מחלקת הסייבר, פרקליטות המדינה, משרד המשפטים

תמי אומנסקי - מנהלת תחום חינוך, המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת, משרד החינוך

נועה אלפנט לפלר - מנהלת בכירה לקשרי ממשל ומדיניות ציבורית, גוגל ישראל

אליזבט (ליז) קנטר - מנהלת קשרי ממשל ומדיניות ציבורית, טיקטוק

לירון אשל - עו"ד ועו"ס, יועצת משפטית, המועצה לשלום הילד

איילת רזין בית אור - עו"ד, היועצת המשפטית, איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית

דוקטורנטית הדר להב - חוקרת עבירות מין ברשת, איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית

לאה קריכלי

אירית שלהבת



התמודדות המשטרה עם הפשיעה המקוונת ברשתות החברתיות בקרב ילדים וצעירים

בוקר טוב לכולם. אנחנו פותחים את הדיון שלנו. היום יום שני, 25 באוקטובר 2021, י"ט בחשוון התשפ"ב. היום נעסוק בהתמודדות המשטרה עם הפשיעה המקוונת ברשתות החברתיות בקרב ילדים וצעירים.

אני רוצה להגיד כמה דברים לפני שנתחיל וכמובן לפני שאתן לחברי, חבר הכנסת מאיר יצחק הלוי, שכל כולו באירוע, הוא יושב-ראש השדולה ואנחנו איתו, מלווים אותו לאורך כל הדרך ואתן לו את הזכות לדבר מיד אחריי. כמובן במהלך הדיון אני בטוחה שנקשיב להערות הנבונות שלך ונקדם.

לפני הכול, ביקרתי במוקד 105, גם מאיר ביקר, והתרשמתי מאוד מן העבודה המקצועית שנעשית במוקד 105. כל כך התרשמתי מן הביקור שאני מודה שלקחתי אותו איתי, ולא נעשה כאן ספוילרים אבל אנחנו הולכים להגדיל אותו ולהרחיב אותו כי זה דבר מיוחד, זה סוג של שמורת טבע בעיניי, שנמצא בתוך המשטרה ונותן מענה משולב של משרדי ממשלה. ראיתי שם את משרד הרווחה, משרד החינוך, משרד הבריאות, משרד ראש הממשלה. זה מקום נדיר ומיוחד ואנחנו רוצים לפעול להרחיב אותו. איפה להרחיב אותו? בעוד הרבה תחומים. בסוף הדיון גם נקבל החלטה.

אני כבר אומרת שאני רוצה להגדיל את זה לצעירים – היום זה עד גיל 18, ומה קורה עם בחורה בת 20 או בת 22 שנמצאת בסיטואציה קשה? ברור שאפשר לשלוח אותה למשטרה, אבל דווקא ההגנה המדהימה הזאת במוקד 105 ביחד עם משרדי הממשלה יכולה לשדרג לנו את האירוע הזה של צעירים. אני רוצה אולי לקדם את זה בחברה הערבית, אולי בקרב נשים. את כל הדברים הללו אנחנו פותחים פה אבל תדעו שאני כבר שם ואני כבר דוחפת וזו המטרה שלנו, להרחיב ולהגדיל, כי אני חושבת שאתם עושים עבודה טובה.

במקביל למה שקורה במוקד 105 וברשתות, הסיבה שכינסתי את הדיון הזה היא בשל המעורבות שלי בכל הקשור במבצע שומר חומות ובערים מעורבות. נדון גם על זה כאן. למה אני מוסיפה את זה לדיון? כי חלק מן הבעיה האמיתית שנתקלנו בה בשומר חומות היא האלימות שהייתה בתוך הרשת, אלימות לאומנית, שהוציאה הרבה צעירים לרחובות.

אתמול הייתי בסיור מרתק בצפון עם מפקד המחוז, היה לי סיור מדהים. לא אפרט וארחיב אבל אחד הדברים שאמר לי מפקד המחוז הוא שמה שהוציא את החבר'ה הצעירים החוצה זה לא המטיף במסגד, איתו יש עניינים אחרים, אלא זה הרשת, הסרטונים, האלימות, ה-Free Gasa, או איך שזה נקרא, שהגיע לכמעט 325 מיליון צפיות, לעומת Israel under attack שהגיע ל-20 מיליון צפיות, תבינו את ההבדל. שיקלי, שמעת את הפרופורציות? אני רוצה שהוועדה הזאת תתעסק גם בזה.

אגב, עשיתי שיחות מקדימות עם טיקטוק, הבנתי את הפלטפורמה שלהם, הבנתי שאנשיהם גם יעלו פה בזום כי רוב הנזק נגרם לנו באותם סרטונים.

לכן הוועדה הזאת תדון גם באלימות בתוך הרשת, וחלק ממנה הוא כמובן גם נושא הלאומנות, שגם היא הייתה חלק.

אלה נושאי הדיון. אני רוצה שגם נגיע בו למסקנות. אני יכולה להגיד לכם שהמטרה היא למצוא פתרונות ביחד, למנף ולהבין איך אנחנו מתמודדים, איך אנחנו נותנים את הכלים למשטרה ומה המשטרה עושה כדי לבלום. אבל לא רק המשטרה, יש גם אחריות אמיתית לרשתות החברתיות ולמנהלי הרשתות וגם הם – ערכתי שיחות מקדימות עם אנשי פייסבוק וטיקטוק – יבואו לפה ויגידו את העמדות שלהם, שזה לדעתי לא פחות חשוב.

אלה דבריי הקצרים. אני רוצה קודם כול לשמוע את חבר הכנסת מאיר יצחק הלוי, יושב-ראש השדולה למניעת אלימות ברשת. היינו גם בדיון שלו שנעשה בבין-תחומי, הוא מגויס כולו לטובת העניין. בבקשה אדוני.

תודה רבה, גברתי היושבת-ראש. קודם כול שוב אשבח את פעילותך ואת האנרגיות שאת מכניסה לעניין. אין ספק שזה יעשה טוב לתושבי מדינת ישראל בסיכומו של יום.

אנסה קצת להרחיב את היריעה. נחשפתי לתופעת האלימות ברשתות החברתיות בתחילת 2018 כקורבן. הייתי ראש עירייה כאשר קבוצה של עבריינים ושולחיהם הקבלנים החליטה "להתלבש" עליי והתחילה מערכת מסיבית מאוד של שיימינג איום ונורא, שהתוצאה שלה היא 27 תלונות במשטרה, כולל תלונות על סחיטה, כולל, כולל, כולל, ולא ארחיב עכשיו על העניין. שם למדתי מה פוטנציאל הרשע שיש במדיה. שם למדתי בעיקר מה גודל המבוכה של הגורמים האמונים על העניין.

הגורמים האמונים זה לא רק המשטרה, שלא נתבלבל לרגע. הגורמים האמונים הם גורמי אכיפה על כל שרשרת המזון: הפרקליטות, המשטרה, בתי המשפט, מערכות החינוך, ההורים. אם תרצו, יש מידה מסוימת של מבוכה וזחיחות – זו מין קומבינציה שלא מייצרת שום דבר למעט עצלות. התוצאה באה כפי שבאה על פי המועצה לשלום הילד בשנת 2018 למיטב זיכרוני, שיותר מ-600 ילדים חוו חוויה אובדנית, כלומר לא ליד ולא כאילו אלא עברו איזו חוויה שיש לה סממנים אובדניים. בעצם הנושא הזה פרוץ לחלוטין. לכן מאוד מאוד חשוב לטפל בו.

הדיון הוא על 105, ואני ביקרתי במטה הלאומי 105 וראיתי את הפעילות, ביקרתי בזמנו עם המנכ"ל, עם צ'יקו ועם כל הגורמים. בצד היכולת לחזק את 105 צריך תמיד לראות איך אנחנו מרחיבים את הפעילות ורואים איפה החלקים הנוספים שצריכים לדעת מה לעשות. החלקים הראשונים מתחילים בהורים, שגם הם נמצאים במצב של מבוכה גדולה מאוד ואיבוד שליטה. צריך לראות איך מערכת החינוך יודעת להתמודד עם זה, צריך לדעת איך ארגוני ההורים יודעים להתמודד עם זה, וצריך לראות איך כל הקהילה מתכנסת ואומרת: אפס סובלנות לשיימינג, לברוטליות, לאלימות, לאיומים, לסחיטה. יש הרבה מאוד אירועים של סחיטה בתוך המנגנון.

גברתי היושבת-ראש, אני חושב שגם החברים והחברות מ-105 יודעים, באילת התחלנו פעולה לפני כשנתיים, שאמרה: בואו נתחיל במערכת החינוך. לקחנו את ההורים עם המורים עם ההנהלה עם מועצות התלמידים והתחלנו לדבר, הצפנו את השיח הזה כדי להבין שצריך להיות ערניים בעניין. החלה ממש פעולה שתכליתה לצמצם את התופעה.

אני לחלוטין מסכים אתך שצריך להרחיב את גיל ההתייחסות ב-105. אם עד היום יש חתך גילאים מסוים, צריך להרחיב כי התופעה הזאת לא מסתיימת בגיל מסוים. היא מתחילה בכיתה ב'-ג' ומסתיימת בגיל 80, 90, תלוי מה אתה עושה לאורך חייך. סיפרתי לך כבר יותר מפעם אחת איך סוחטים באופן הכי בוטה באמצעות המדיה החברתית.

זו הסיבה שמיד עם כניסתי לכנסת הקמתי את השדולה – ותודה רבה על הסיוע, מירב – למניעת האלימות ברשתות החברתיות. קודם לכן עמדתי בראש ועדת משנה בוועדת החינוך בשלטון המקומי והתחלנו לעבוד גם מול ראשי הרשויות המקומיות.

כפי שאמרתי, צריך לגרום לכך שכל הקהילה מתגייסת. זו תהיה שגיאה ואפילו לא הגון להטיל את המשימה הזאת על המשטרה בלבד, להגיד שהם חזות הכול. לא נכון להתייחס כך. המערכת צריכה להיות בטיפול הוליסטי רב ממדי, רב זרועי, רב קהילתי. רק בדרך הזאת נצליח.

בעיקר נגיד שיש כאן סכנה אמיתית לשלומם הרגשי של הילדים. צריך לזכור, כאשר אתה נפגע בפגיעה פיזית רואים אותה, יודעים בדרך כלל מי המכה ומה עוצמת הפגיעה. כאשר אתה נפגע פגיעה נפשית לעתים אתה מקבל את הוויברציות רק שנים אחרי כן ומתחילים לראות אירועים טראומטיים. כולנו יודעים שזו פגיעה שהיא בלתי הפיכה.

לכן אני מברך על הדיון וכמובן אסייע ואתגייס בכל כוחי לטובת העניין. תודה רבה.

תודה רבה. חבר הכנסת עמיחי שיקלי, אתה רוצה להתייחס עכשיו או אחרי שנשמע את הנתונים? חברת הכנסת קרן ברק, את רוצה להתייחס עכשיו או אחרי שנראה את המצגת של 105?

אתייחס אחרי שנראה את המצגת.

נתחיל עם ד"ר נאוה כהן אביגדור, ראשת האגף האזרחי במטה הלאומי 105, בבקשה גברתי.

בוקר טוב. אגיד כמה מילים על 105 לטובת מי שלא מכיר, אבל אעשה את זה ממש בקצרה. מן ההיכרות שלי, כל מי שנמצא פה מכיר.

המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת הוא גוף לאומי אזרחי-משטרתי. זה המענה שמדינת ישראל בנתה להגנה על ילדים מכל טווח הפגיעות ברשת, מענה לאומי במרחב המקוון.

105 זה שיתוף פעולה ייחודי בארץ ובעולם של חמישה משרדי ממשלה ומשטרת ישראל. מובילים את האירוע המשרד לביטחון פנים ולה"ב 433, כאשר שותפים בחלק מלא וחשוב מתוך כל המטה הלאומי ארבעה משרדי ממשלה נוספים: משרד הרווחה, משרד החינוך, משרד הבריאות ומשרד המשפטים. כולנו יחד יושבים במקום אחד ונותנים מענה מתכלל, כפי שאמרתי, לכל טווח הפגיעות ברשת.

מי הקים את זה?

המשרד לביטחון פנים.

השר גלעד ארדן.

השר גלעד ארדן, זה שלו לחלוטין. אני חושבת שכולם מכירים אבל בסדר גמור. זה הבייבי שלו, הוא הוביל את זה, העביר שתי החלטות ממשלה, 100 מיליון ש"ח, 130 תקנים, הקים גוף יש מאין. זה מודל שבאים ללמוד מכל העולם את שיתוף הפעולה והטיפול ההוליסטי שאנחנו נותנים.

אנחנו בנויים מארבע זרועות, כאשר יש בצד המשטרתי המובהק זרוע של חקירות וזרוע של מודיעין. יש את מוקד 105 שפועל 24/7 וכל אחד יכול להתקשר, גם אם הוא מתקשר לדווח על פגיעה שהוא ראה ברשת שלא נוגעת אליו באופן אישי או לילד שלו, כל אזרח יכול להתקשר ל-105 במשך 24/7, לדווח על פגיעה שהוא נחשף אליה, גם אם זה בקטין אחר ברשת. יש כמובן את המוקד, שבקו הראשון יש שוטרים שעברו הכשרה מיוחדת לתת מענה לקבלת השיחה הראשונה, ולאחר הטיפול המידי הראשוני זה עובר לדסק שותפויות, ששם יושבים אנשי מקצוע מומחים מן המשרדים שציינתי. דסק השותפויות הוא אזרחי והוא נותן מענה אזרחי משלים לכל אירוע ואירוע שמגיע אליו. רוב האירועים מגיעים גם לדסק האזרחי.

בואי נתקדם אל תוך המצגת.

קודם כול, מבחינת נתונים: מהקמת המוקד ב-6 בפברואר 2018 ועד היום טופלו יותר מ-32,000 אירועי פגיעה בקטינים ברשת. זה המספר לתקופה הזאת. כל הנתונים שאציג מעכשיו והלאה מתייחסים לתקופה של 6 בפברואר 2018 ועד 30 ביוני 2021.

אני מתייחסת לאחוזים והמגמות הן קשיחות. ככל שאנחנו ממשיכים אנחנו רואים שהמספרים עולים אבל האחוזים והמגמות הן קשיחות.

מעל מחצית מן האירועים שהגיעו ל-105 הם אירועים שאנחנו מכנים אותם אירועים משולבים, פליליים-אזרחיים. אנחנו רואים בכל אירוע פלילי גם את הפן האזרחי ולכן אין אצלנו הגדרה של אירוע כאירוע פלילי בלבד.

כרבע מן הפניות זה אירועים אזרחיים – זה בריונות, שיימינג, חרמות, נידוי, כל מה שאנחנו יכולים להכניס לאירועים שהם לא במסגרת פלילית. כעשירית מן הפניות הן אירועי חירום.

שליש מן הפניות ל-105, כ-30%, הן פגיעות על רקע מיני. זה יכול להיות עבירות מין, שידול והטרדה, הפצת תמונות וסרטונים מיניים, איומים וסחיטה – כל ארסנל הפגיעות המיניות ברשת.

כחמישית מן הפניות הן אירועים אזרחיים – בריונות, ביוש, מה שציינתי.

כעשירית מן הפניות הן בתחום איום באובדנות, חשש לחיי אדם. אפשר להגיד שבתקופת הקורונה ראינו עלייה בביטויי מצוקה שמעלים ילדים ובני נוער לרשת, שבהם יש אמירות קשות מאוד, עד כדי רצון לשים קץ לחיים שלהם.

ארוץ עם הנתונים ולא אתעכב, אפשר אחרי כן להרחיב אם תהיה שאלה כזו או אחרת.

כאשר אנחנו מסתכלים על הזירות אנחנו רואים שהזירה המובילה היא אינסטגרם, לאחר מכן וואטסאפ, יש פורומים שונים ורשתות חברתיות כמו פייסבוק וטיקטוק. אני רוצה להגיד דבר אחד חשוב מאוד ועקרוני: זה לא אומר שאינסטגרם וואטסאפ, שהן הזירות שבהן יש הכי הרבה אירועי פגיעה, לפחות כפי שזה מגיע ל-105, הן זירות יותר מסוכנות. זה אומר שיש בהן יותר תעבורת רשת. ככל שבזירה טכנולוגית יש יותר משתמשים סביר להניח שנראה שם יותר פגיעות. ראינו את זה באופן מובהק כאשר עלתה אפליקציית זום. עם תקופת הקורונה, כשהתחילו שיעורים מקוונים וכל הפעילות בזום, ראינו עלייה. אגב רוב הפגיעות שהיו באפליקציית זום היו פגיעות על רקע מיני: שיתוף של תכנים פדופילים, תמונות וסרטונים מיניים וכדומה. היו עוד פגיעות אבל אפליקציית זום, שכמעט לא נבדקה ב-105 כי לא היו לגביה פניות, בתקופת הקורונה צמחה מבחינת מספר האירועים ועכשיו יש בחזרה ירידה. זאת האמירה לגבי הזירות.

נתונים שנוגעים לגילאים – פה אני מדברת על נפגעים קטינים. אנחנו רואים את הגרף – יש לו מבנה ברור מאוד. אתם תראו את אותו מבנה גם בגרפים הבאים על הפוגעים. טווח גילאי הנפגעים כפי שאנחנו רואים ב-105 הוא 12–14. רוב האירועים שבהם נפגעים קטינים הם בגילאים האלה, כאשר גיל 13 הוא הגיל שיש בו הכי הרבה נפגעים. יש פן מגדרי משמעותי מאוד – שני-שלישים זה ילדות ונערות וכשליש ילדים ונערים נפגעים. זאת אומרת, יותר ילדות ונערות נפגעות ברשת. טווח הגילאים, כפי שאתם רואים, זה גילאי 12, 13, 14. מקרב ההורים רוב הפונים למוקד הן אימהות, בגילאי 39–49.

כלומר אם את אימא לילדה בת 13 את צריכה להיות ערנית מאוד.

נכון.

פוגעים קטינים – אחד הדברים שלמדנו ב-105 הוא ש-70% מן הפוגעים בקטינים הם קטינים בעצמם. זאת אומרת, בטווח הגילאים הזה של 12–15 יש הרבה מאוד אלימות ברשת שבה קטינים פוגעים בקטינים. זאת נקודה חשובה מאוד. 30% מן הפוגעים היו בגירים, מעל גיל 18. אתם רואים את טווח הגילאים. כאן יש היפוך של המגמה המגדרית – רוב מובהק מן הפוגעים הם זכרים וכחמישית הן פוגעות נקבות.

לגבי הפונים למוקד – אנחנו רואים שהורים זה אוכלוסייה שפונה הכי הרבה למוקד בשלבים האלה. אחת המטרות שלנו היא לגרום לכך שיותר קטינים יפנו בעצמם ל-105. אני חושבת שגם המספר 27 שאנחנו רואים פה הוא מספר שמעיד על אמון שהקטינים נותנים ב-105. אני מציינת פה בנתונים שיש לנו גם פניות מעדים לפגיעה באחר. גם את המספר הזה אנחנו רוצים להעלות כדי שיותר אנשים יהיו מודעים למה שקורה ברשת ולמה שהם נחשפים וידווחו אם הם רואים פגיעות באחרים. כמובן פונים גם צוותי חינוך ויש עוד גורמים שפונים למוקד 105.

בשקף האחרון יש מספרים. המספרים עצמם לא משנים, במובן הזה שכפי שאמרתי מה שקובע זה המגמות. לא משנה מה עברנו מיום ההקמה ב-2018, אנחנו רואים את המגמות באחוזים באופן מאוד מאוד קשיח. התייחסתי לנתונים האלה אליהם עד כה.

אני רוצה לסכם במשפט אחד שמתייחס אל מה שנאמר פה על שיתופי פעולה ועל כך שאי אפשר להטיל את כל האחריות רק על המשטרה. כמובן 105 זה לא רק משטרת ישראל, זה עוד חמישה משרדי ממשלה, אבל באבני היסוד של הפעילות של 105 ניצב נושא שיתופי הפעולה. אנחנו משתפים פעולה ברמה לאומית וברמה בין-לאומית עם גורמים שונים, בין אם זה חברות הטכנולוגיה – יש לנו שיתופי פעולה וקשר עם כולן, גם ברמה המבצעית וגם ברמה האזרחית; אקדמיה; הקהילה; עמותות; עוד משרדי ממשלה מעבר לאלה שיושבים ב-105; כמובן כלל המשטרה. זאת אומרת, ההבנה שלנו ברורה, שזה צריך להיות מאמץ לאומי שכולם משתפים בו פעולה. זה צריך להיות מלווה בהסברה ובפעולות מניעה.

אעצור כאן, כי אפשר לדבר עוד הרבה.

מה שחסר לי במצגת, ודווקא בביקור כן ראינו, וחבל שלא הבאתם את זה, אולי המשטרה תביא, תראי לנו דוגמה איך אתם מטפלים תכלס באירוע. ראיתי את המצגת וראיתי גם את התמונות אבל חברי הוועדה לא מכירים את הטיפול. אני ומאיר יצחק הלוי אנחנו קהל שבוי, אבל תסבירי לנו. כאשר הגעתי לביקור ראיתי און-ליין איך מטפלים ב-story באינסטגרם של צעירה שחווה רצון לאובדנות, אבל תסבירו לנו מה אתם עושים בדיוק.

אתייחס לזה. נמצאת פה גם תמי אומנסקי שהיא ראש תחום חינוך, מייצגת את משרד החינוך ב-105, והיא תרחיב גם בפן של מה שנוגע לעבודה של החינוך.

למעשה בטיפול שלנו אנחנו נותנים מענה משותף של כל הגורמים.

את זה הבנו. תני לי דוגמה תכלס, כפי שראיתי, של מקרה שקרה, קייס-סטאדי. הבנו שאתם עובדים בשותפות, זה גם כתוב.

מיד תוכלי לתת דוגמאות נוספות. קודם כול, גם כולם מוזמנים לביקור. אציג דוגמה ותמי תוסיף דוגמאות שרלוונטיות לתחום שלה. אם אנחנו מקבלים מקרה חירום, אירוע חירום שיש חשש לחיי אדם, באותו רגע משטרת ישראל יודעת לעשות את כל הפעולות של איכון האירוע, המכשיר או ההודעה, עד כדי שליחת ניידת באופן מידי לאותו גורם שאנחנו חוששים לחייו. קודם כול להגן על חיי אדם – זה בנוגע לאירועי חירום, שאנחנו פועלים באופן מידי.

אחד הדברים היפים שלמדנו ב-105 הוא שגם כשיש אירועי חירום לא בהכרח חייבים להזניק ניידת. אם מאתרים את הילד – ופה אני תיכף מעבירה לתמי – למשל במערכת החינוך אז אנחנו יודעים לפנות לתוך בית הספר ולפעול שם כדי לאתר אותו ולא תמיד צריך לשלוח ניידת כי הרבה פעמים שליחת ניידת מייצרת אירוע נוסף שמקשה על העניין. תמי, בואי תציגי כמה דוגמאות ומקסימום אני אוסיף.

תודה רבה נאוה.

שלום לכולם. אני מנהלת את תחום משרד החינוך במטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת. חשוב לי להגיד שבתוך דסק השותפויות נמצאים אנשים ממשרד החינוך, מן השירות הפסיכולוגי ייעוצי, שמומחים לטיפול באירועי פגיעה והם ממושקים על כל מערכות החינוך, על כל בתי הספר. אותו דבר עו"סים לחוק נוער מן הרווחה שממושקים על כל שירותי הרווחה בקהילה, ונציגה של משרד הבריאות וכמובן הנציגה של המשרד לביטחון פנים שמתכללת את כל האירוע.

לדוגמה – ואנחנו רואים את זה יום-יום, כל הזמן – כשמגיעים אירועים של ילדות – אני אומרת ילדות כי בעיקר כותבות ברשתות החברתיות בנות, וזה גם אישיו, כי גם ילדים בנים נמצאים במצוקה אבל הם פחות רואים את הפורומים ואת הרשתות כמקום שבו הם יכולים לבטא את עצמם, פחות טבעי לבנים לכתוב שם. בנות כותבות, וכאשר ילדה כותבת, בפורום סטיקס לדוגמה, שבא לה למות ולא טוב לה, ועכשיו בתקופה של הקורונה ראינו הרבה מאוד מצוקות, אז הדבר הראשון שאנחנו עושים הוא סוג של הערכת מצב, מה אומר הפוסט הזה, מה הם גורמי הסיכון בו. למדנו ממש לנתח את הפוסטים. דבר נוסף, ברגע שאנחנו מחליטים שנכון להתערב אנחנו באמצעות המשטרה מאתרים את הפרופיל. כאשר המשטרה איתרה את הפרופיל אנחנו במשרד החינוך יכולים לדעת מי זאת הילדה, מאיזה בית ספר היא, ואם זה בשעות היום והיא נמצאת בתוך בית הספר באמת לא צריך להזניק ניידת. אנחנו, דרך המפקחות על הייעוץ והיועצות החינוכיות, פשוט מגיעים לילדה, מגיעים להורים ומשם מתחיל הטיפול. זה לגבי אירועי חירום.

אם אנחנו מדברים על אירועים של פגיעות מיניות – אותו דבר. כאן צורת הפעולה קצת שונה. ראשית, חשוב מאוד לדעת שאנחנו לא נפעל, בטח באירועים של פגיעות מיניות, כשאין לנו הסכמת הורים. אנחנו לא נפנה לבית ספר אם הורה שילדה שלו נפגעה לא יסכים שזה יקרה. יחד עם זה, נחשוב ביחד עם ההורה איך נכון לערב ואת מי נכון לערב.

כל השותפות הזאת ביחד, ביכולת שלנו לשבת על כל התשתיות, להפעיל את הרווחה, להפעיל את בתי הספר, להפעיל אם יש צורך מישהו במשרד הבריאות – זה מה שמאפשר לנו לטפל. אנחנו ממש תופרים טיפול לאירוע. אין לנו פרוטוקולים מסודרים. יש לנו צורת תפיסת עבודה וכל אירוע מקבל את המענה הספציפי. זה לגבי הטיפול באירועים.

אנחנו נדבר גם על הסרת תכנים, כשמקבלים פנייה של אימא לילדה שפונה בהיסטריה למוקד ואומרת שסרטון מיני או תמונות עירום של הילדה מופצות בקהילה. משטרת ישראל, עם כל היכולות שלה, יודעת להסיר את התכנים, למרות שהמסר שלנו מבחינת מניעה הוא שברגע שחומרים עולים לרשת הם נמצאים ברשת והרבה פעמים אחרי שהסירו תכנים של אירוע ספציפי אנחנו יכולים לראות את התכנים שבים ועולים לאחר תקופה מסוימת.

אחת המורכבויות היא הסיפור של הוואטסאפ, כי כשתוכן מועבר בוואטסאפ אין לנו יכולת להסיר מהוואטסאפ. אז אנחנו עושים איזו עבודה חינוכית, שילדים יסירו אחד אחד מן הוואטסאפ.

יש חשיבות גדולה מאוד, כפי שנאמר כאן בתחילת הישיבה, למקומן של הרשתות עצמן, לא רק למה שאנחנו עושים בתוך 105 ברמה של טיפול.

הן תיכף גם יתייחסו.

דבר אחרון בנושא טיפול באירועים, כדי להמחיש את הסיפור. יש אירועים שהם לא אירועי מוקד, שהם אירועים שמגיעים ליחידה 105, לחקירות ולמודיעין, שהם פרשיות רחבות, פרשיות כפי שמתפרסמות בתקשורת. אחת מפרשיות הדגל של 105 היא הסיפור של בנו ריינהורן, מאמן כדוריד, שדרך פרופילים שונים התחזה לסוכן דוגמניות, למעצב, לסטייליסט ולעוד כל מיני דברים, פשוט טווה את קורי העכביש, הגיע למאות ילדות ונערות. השותפות כאן היא מצד אחד הפעולה של המשטרה אל מול בנו ריינהורן, אל מול הנפגעות, אבל בהמשך של זה יש קהילה שלמה שנפגעה, יש ילדות שחלקן לא נפגעו באופן פלילי ונדרשים פה השירות הפסיכולוגי והרווחה. אני זוכרת את האירוע הזה בעיר שבה זה קרה, כי זה היה מרוכז בעיקר בעיר אחת, זה היה כמו פצצת נפץ בתוך העיר. תבינו שהרבה פעמים ילדות לא מבינות שמה שהן עשו הוא לא תקין, וזה חלק מן ההסברה והמניעה והפעולות של האגף האזרחי בתוך המטה הלאומי ובתוך משרד החינוך, כי הבנות האלה שהגענו אליהן הבינו שהן נפגעו רק כשהגענו אליהן. מבחינתן: אז מה אם שלחתי תמונת עירום? אז מה? יש כאן משהו מורכב ביותר. כשאנחנו מסתכלים על פגיעה כמבוגרים, הילדות האלה לא בהכרח מסתכלות כמונו – זה הגוף שלי, זה החופש שלי, מותר לי לשלוח, חשבתי שאני שולחת כי אני רוצה להתפרסם. כל הסיפור של המניעה ושל ההסברה – כאן, אם תרצו ואם יהיה זמן, אכנס לשאלה מה משרד החינוך עושה בתוך בתי הספר.

בואי נשאיר את זה. אני רוצה לשמוע התייחסות של המשטרה. ירון בן צבי, ראש מדור מחקר יישומי בחטיבת הסייבר סיגינט, בבקשה.

בוקר טוב לכולם. ראשית, אנחנו מברכים על הקשב שניתן לטיפול בקטינים ובקטינות ברשת האינטרנט.

חשוב לזכור שהדיון הזה הוא גם על ילדים וגם על צעירים. חשוב לי מאוד שזה לא יישאר רק ברמה של הקטינים. זה גם ברמה של צעירים כי גם שם יש אירועים מורכבים.

כל תוספת היא מבורכת. אנחנו נמצאים בפחת מבחינת האנשים שהיינו רוצים שיטפלו באירוע הזה.

אני רוצה לחדד את הזווית המשטרתית ולומר שהטיפול המשטרתי בקטינים חוצה את משטרת ישראל. אנחנו יושבים גם ב-105, ו-105 עושים עבודה מבורכת מאוד, עבודה טובה, אבל בכל הקשור לעבירות האלה כנגד קטינים בדיסציפלינות השונות יש את מחלקי הנוער במחוזות שמטפלים גם בפשיעת רשת, יש את מחלקי נוער חשיפה ביחידות המרכזיות, בכל מחוז יש מחלק נוער חשיפה שמטפל גם בקטינים ברשת, בין השאר על העבירות הפיזיות, ויש את מחלקי הפשיעה המקוונת שנמצאים בכל מחוז, שמטפלים גם בעבירות כנגד קטינים ברשת. בעבר, טרם הגעתי לחטיבה, פיקדתי על יחידה שעסקה בפשיעה מקוונת ולאורך השנים אני זוכר עשרות תיקים, לא אחד ולא שניים, שהקורבנות היו קטינים. זאת אומרת, 105 מקבלים עשרות אלפי אירועים בשנה.

לא עשרות אלפי. אלפים.

מעל 30,000.

50% זה פלילי, אז בערך 15,000 מקרים לא פליליים. בסוף מישהו צריך לטפל בכל המאסה הזאת. מתודולוגיית העבודה של 105 היא כזו שחלק מן התיקים הקטנים, מקצתם יורדים לטיפול במחוזות. כלומר בבואנו היום לתת עוד כוח אדם לטיפול בתופעה הזאת צריך להבין שעיבוי כוח האדם או עיבוי המערך חייב להיות רוחבי לכלל משטרת ישראל. לא רק שוטרים, אגב, אלא גם תביעה. בסוף ככל שיותר תיקים יטופלו אז כנראה נצטרך את התובעים. הדיבור הרבה יותר שורשי ועומקי עמוק לרוחב המשטרה.

כשהייתי ב-105 ראיתי דוגמה לטיפול בפדופיל. אתה יכול אולי להרחיב במקצת על שיתוף הפעולה שלכם עם מדינות אחרות בחיפוש של אנשים? כי הרבה פעמים זה בכלל נמצא על שרתים זרים. איך זה עובד מבחינת ההתנהלות של המשטרה כדי להפיל פדופיל שתוקף ברשת?

יש שיתופי פעולה על בסיס הסכמות כאלה ואחרות, או צווים, על מנת לקבל דאטה, אינפורמציה מאותן רשתות שבהן אותו חשוד עובד ומתרועע עם ילדים. זה משתנה מרשת לרשת – אינסטגרם, טיקטוק, וואטסאפ, טלגרם – כל אחת עם המגבלות שלה או ההסכמות שהמשטרה הגיעה אליהן עם הרשת הספציפית הזו.

אני לא זוכר הרבה אירועים שהמגבלה הייתה כזו שלא יכולנו לטפל באירוע. היתרון של המשטרה זה הוורסטיליות, הניסיון והחשיבה מחוץ לקופסה. לראיה, גם כשהפדופיל פועל ברשת הטלגרם בשיטות כאלה ואחרות אנחנו יכולים לייצר אכיפה. ראו את התיקים האחרונים שהתפרסמו, כל הנושא של עירום ישראלי ברשת הטלגרם, שעם כל האנונימיות של הרשת והקושי להתנהל בה עדיין הצלחנו בסוף לעצור חשודים. זה משתנה מרשת לרשת אבל יש שיתופי פעולה.

אחרי כן יהיו לי עוד כמה שאלות אבל אני רוצה לתת את רשות הדיבור לחברת הכנסת קרן ברק שצריכה ללכת לוועדה אחרת. בבקשה.

קודם כול, אני שמחה על הדיון הזה. נצטרך לעשות גם דיון משמעותי יותר על נושא פיתוי קטין, מה שאת דיברת עליו, יותר לעומק.

הייתי בביקור ב-105. כשמאיר יצחק הלוי עוד היה ראש עירייה הוא כבר פנה לטפל בנושאים של אלימות ברשתות החברתיות. זה סוג הדברים שאני מתעסקת בהם.

105 הוא דבר מופלא, את יודעת את זה, אמרתי את זה, ובאמת אני עדיין מסתמסת עם גלעד ארדן על זה שהוא השאיר את 105 כמורשת. בגלל זה היה חשוב לי לציין אותו. זה חשוב מאוד לילדי ישראל.

לי חשוב לגעת במשהו שביקשתי מיושבת-ראש הוועדה שייערך עליו דיון נפרד, ואנחנו נקיים את הדיון הנפרד, אבל אני חייבת לציין את זה גם כאן, על מה שאת הזכרת, על הרגע שבו – אנחנו רואים ש-30% מן הפוגעים הם בגירים מעל גיל 18. זה מתקשר לכך שיש אנשים בגירים מעל גיל 18, בדרך כלל הם הרבה יותר בגירים, שיושבים בבית ופשוט מפתים קטינים וקטינות, יושבים בבית ומתחזים. הצגת את הדוגמה של בנו ריינהורן אבל הוא דוגמה אחת, זה קורה כל הזמן. כפי שאמרת, אם את אימא לילדה בת 13 את צריכה להיות חרדה מאוד, וזה הרבה מעבר ללהיות מאוד חרדה. אני מכירה הורים שאומרים לילדים שלהם: אנחנו נותנים לכם טלפון, אתם לא נכנסים לשום קבוצת וואטסאפ שהיא לא של הכיתה או לא של הצופים או לא של החוג. מה שקורה הוא שהילדים נכנסים לכל מיני קבוצות וואטסאפ – וואטסאפ ולא אינטרנט – שהם לא מכירים בהן את כל האנשים, שיכולות להגיע עד 100 או 200 משתמשים. הם לא מכירים את כל האנשים שם, וזה קורה כדבר שבשגרה. שלא נדבר על הפייסבוק.

נכנסים אל תוך זה אנשים שזו המטרה שלהם, ציד של ילדים. זה בדרך כלל נערות אבל זה גם יכול להיות ילדים, כי בגילאים האלה זה גם בנים וגם בנות. הם מתחילים לשאול אותם מה הם אוהבים ומה הם לא אוהבים ואם הם אוהבים את זה. הם לומדים תוך כדי. פתאום הם רואים שהם לא קולעים לטעם של הילדים אז בשיחה הבאה הם כבר מבינים מה הילד כן אוהב, הם כבר לומדים מן השיחות האלה את הטעמים של אותם ילדים, ולאט לאט לאט בעצם טווים סביבם, כפי שאמרת, וגם אני אומרת את זה, את קורי העכביש מסביב.

יש את החוק שלי עם המועצה לשלום הילד ויש את החוק של מרכזי הסיוע, שלזה קוראים "גרומינג". אני הגשתי הצעת חוק בעניין פיתוי קטין. אבל כל השלב הזה של טוויית הקורים האלה או הטיפוח או הגרומינג, כל השלב הזה של ניסוי וטעייה ברשת – דרך אגב זה יכול להיות גם ברחוב, הוא גם יכול לעקוב אחר הילד לבית הספר ולשוחח אתו, ויום אחר עוד פעם לשוחח אתו – כל השלב הזה לא נחשב היום לעבירה. לילך וגנר ממשרד המשפטים תגיד שזה כן נחשב, אבל זה לא נחשב, והמספרים מראים שלא מוגשים על זה כתבי אישום, וגם כשמוגשים כתבי אישום בסוף השלב הזה לא נכנס לתוך כתבי האישום, כל השלב של השיח לפני כן. כתבי האישום נוגעים אך ורק לרגע שנוצר המגע, באמת כשכבר נעשתה הדפיקה בדלת, כשכבר יש את המפגש. כל השלב כשאת חס וחלילה רואה את הבן או הבת שלך ואומרת: חבר'ה, תגישו כתבי אישום כי אני רואה כבר לאן הוא מכוון ולאן זה מגיע, לא נחשב היום עבירה. הם מתעקשים שזה כן נחשב כעבירה. עובדתית וכמותית לא מוגשים על זה כתבי אישום. אני לא מצליחה להבין את ההתעקשות שלהם. העולם הולך קדימה, העולם זז קדימה. אנחנו צריכים את העבירות שלנו להתאים למצב שבו אנחנו זזים קדימה, ולהוריד את החרדה של ההורים, שההורה לא יתחיל לחשוב: רגע, מה אני עושה עכשיו? אני מתקשר ל-105. לדעתי אנשי 105 בעצמם, אם ישאלו אותם, יגידו שהשלב הזה הוא שלב קריטי, שלב שצריך להיתפס בו ולהגיש נגדו כתבי אישום. כך נוכל להוריד את מספר הפוגעים.

כנראה לא נצליח לעצור את מי שזה מקצוע אצלו, את הפדופילים ההארדקור כנראה לא נצליח לעצור, אבל יש הרבה מאוד, וזה הרוב, אנשים שזה סוג של שעשוע עבורם. אם אותם נפחית אז נצמצם את התופעה בצורה משמעותית מאוד.

אני לא מצליחה להבין, משרד המשפטים מתנגד לחוק הזה, אבל למה המשרד לביטחון פנים מתנגד לחוק הזה כאשר הוא נמצא בתוך 105? לא הצלחתי להבין עדיין. אשמח שנערוך על זה דיון נפרד ואשמח להבין.

תודה חברת הכנסת קרן ברק. חבר הכנסת עמיחי שיקלי, בבקשה.

יש לי שאלה, לא התייחסות. הדיון עסק בעיקר בבני נוער והטרדות מיניות וכן הלאה ורציתי להתייחס גם למה שאנחנו רואים ברשת טיקטוק וגם באתרים אחרים.

תיכף תעלה המנהלת של טיקטוק בזום. היא בלונדון והיא תעלה בזום.

אני רוצה לשאול את משטרת ישראל. מה שאנחנו רואים היום בקרב החברה הערבית בעיקר, ראינו את זה חזק בשומר החומות ואנחנו רואים את זה גם בנגב, כל הטרנד הזה של החזקת אמל"ח כמין סמל סטטוס, וגם מה שרואים במזרח ירושלים כמין תחביב של להרביץ לחרדים, להשפיל אותם, או לשוטרים. יש פה תופעה שהטיקטוק והרשתות בכלל הופכות לחלק דרמטי מאוד בכל העניין הזה. השאלה היא מה נעשה? מה משטרת ישראל עושה כדי לצמצם את התופעה הזאת?

גם אתמול שלחו לי הודעה בעניין הזמר הצעיר הזה. "הנושא של הוועדה זה ילדים וצעירים, לכן מאוד מאוד חשוב לי," – הזמר הצעיר הזה, שהוא מפורסם מאוד, שיש לו 500,000 עוקבים בפייסבוק, שקוראים לו אימן אלסבעאוי – "אחד הזמרים הפופולריים במגזר, הוא נוהג להופיע". בכוונה הגדרתי את הדיון כפשיעה בקרב צעירים, לא רק ילדים, ולכן מאוד חשוב לי, וגם טיקטוק יתייחסו לזה, לדבר על מה שקורה עם חבר'ה צעירים, לא רק בעניין הטרדות מיניות אלא גם בעניין אלימות ברשת. "אימן מופיע בחתונות עם נשק צה"לי". הרי כשאתה מתעסק עם צעירים בתוך הרשת בעבירות אלימות אתה לא מתעסק רק בפגיעות מיניות, אתה מתעסק גם באלימות אמיתית שנמצאת בתוך הרשת. אולי אחרי כן תתייחס גם למה שעושים במקרים כאלה, כשמדווחת עבירת אלימות בקרב צעירים, שהיא לא רק הטרדות מיניות. דיברנו על הטרדות מיניות. אולי תגידו מה אפשר לעשות כשמגיע דבר כזה. אני יודעת שתיכף נציגת טיקטוק תעלה וערכתי איתם שיחה והם אמרו לי איך הם עובדים אתכם. מה אתם עושים כשיש עבירות של אלימות בקרב צעירים בתוך הרשת שהיא לא אלימות מינית?

בין אם זה טיקטוק ובין אם זה כל רשת חברתית אחרת, הטיפול הוא דומה. בדרך כלל הטיפול הוא פר קפיטה, פר תיק. מתקיים חשד לאירוע פלילי ומוגשת תלונה, או בנסיבות אחרות גם כשלא מוגשת תלונה, המשטרה מטפלת באירוע הזה קונקרטית, חוקרת אותו. כפי שאמרתי קודם, יש שיתופי פעולה כאלה ואחרים עם רשתות חברתיות ופלטפורמות מקבילות ואנחנו יודעים לחקור, לנסות למצות את הדין.

תן לי דוגמה.

אפשר רק לדייק את השאלה? השאלה שלי: האם אתם פרואקטיביים בעניין הזה? כלומר האם אתם מנסים לחתור למגע ולהגיע לאותם אנשים שמצטלמים עם אקדחי גלוג ו-16M ברכבים שלהם בבאר שבע ובנגב? האם כאשר מישהו מצלם את עצמו מרביץ לנער חרדי ברכבת, "איזה קטעים," נותן איזו צ'פחה לבחור חרדי, האם אתם יוצאים אליו, או שצריך לפנות אליכם ואז תואילו לעזור?

עכשיו מישהו שצופה בערוץ הכנסת רואה התנהלות של פשיעה. מה הוא יכול לעשות? הוא לא יכול להתקשר ל-105 כי הוא בן 20, אבל הוא רואה אירוע ברשת, נחשף בסרטון טיקטוק, הוא מדווח בטיקטוק אבל הוא רוצה לדווח גם לכם.

אני מחטיבת המודיעין. לא אוכל לפרט יותר מדי אבל למערך המודיעין של משטרת ישראל יש יכולות איסוף ברשת. אנחנו עוסקים גם בתחום הפלילי, גם בתחום הסד"צ וגם הפח"ע. מטעמים של חיסיון על הכלים שלנו לא אוכל להרחיב.

זה צעירים כמבוגרים כאחד?

כן. אנחנו גם אקטיביים. אנחנו ברשת.

לגבי השאלה של חבר הכנסת שיקלי, אי אפשר לפטור את זה ב"זה ענף מודיעין אז הכול סודי". אנחנו רוצים לדעת דבר פשוט. אני כעורך דין עליתי לא פעם ולא פעמיים על כל מיני אירועים כאלה בטיקטוק ובפייסבוק, בכל מיני אירועי הסתה.

אל מי אתה פונה?

בדרך כלל פניתי למחלקה לתפקידים מיוחדים בפרקליטות המדינה, שהיא זאת שלדעתי נושאים של הסתה ברשת צריכים להתנקז אצלה. התחושה היא שברוב המקרים שפניתי, ובהרבה מאוד פעמים ששאלתי את עו"ד אברמזון מן הפרקליטות למה לא טיפלו בזה ובזה, אמרו לי: תשמע, לא קיבלנו תלונה. ואז השאלה של חבר הכנסת שיקלי עוד יותר מתחדדת. הרי לא צריך לחכות. משטרת ישראל, כאשר אתם מזהים עבירה פלילית יש לכם את כל הסמכות לפתוח בחקירה. השאלה אם יש שוטרים שלכם שעוברים על הרשת.

כן, אנחנו עוברים על הרשת, בין אם זה בקבלת תלונה מאזרחים ובין כשאנחנו יוזמים.

את אומרת שאפשר להיות רגועים ואתם פרואקטיביים, אתם לא מחכים שמישהו ידבר אתכם.

אם זה קיים, אני באופן אישי לא מכיר את זה. אצייד אותך, אם תרצי, ברמה הבין-אישית אם לא במאות אז בעשרות פוסטים פוגעניים. אני אומר לך, אני מקושר לפרקליט המחוז בדרום, אדם אלטמן, ולכל הגורמים הרלוונטיים. סליחה, דבר וחצי דבר לא נעשה שם. אשמח לחשוף בפניך את המקרים. הנה, אני בפנים גלויות.

יש לי כבר פתרון, מאיר: בגלל ששנינו חברים בוועדה החסויה של הוועדה לביטחון פנים, אתם תבואו לוועדה החסויה ותציגו את הדברים. אם זה דבר סודי שאי אפשר שייחשף אז הוא ייחשף בוועדה החסויה, בדיוק כפי שעשינו בעבר. תהיה ועדה חסויה ובה אתם תציגו את האמצעים לחברי הכנסת.

לגמרי, בלי לפנות. אם הוועדה לתפקידים מיוחדים היא לא הכתובת הנכונה אז תנו לי את הכתובת. אנחנו כחברי כנסת מקבלים לא מעט תלונות: תראה מה קורה כאן, תראה מה שלחו בפייסבוק. אני צריך לדעת למי לפנות.

אענה לך. מעבר לצינור שאתה מכיר, כל תחנת משטרה היא רלוונטית לטובת העניין. יש פרוצדורה סדורה מאוד במשטרה לטיפול בחשד לעבירות הסתה ואיומים, פרוצדורה שאנחנו מתייחסים אליה, רמ"ח תחנה יודע מה הוא עושה.

אתה ואני יודעים בדיוק כמה זמן לוקח לטפל בדברים כאלה. עד שאתה מגיע לתחנה ומגיש תלונה, יטפלו בזה? בוא, אני הגשתי מאות תלונות על הסתה ועל איומים.

אני רוצה להסביר, כדי שנצא מפה עם משהו פרקטי פרט לדיון על אמצעי המודיעין של המשטרה. אם עכשיו צעיר צופה בפייסבוק בסרטון אנטישמי אז הוא צריך להגיש תלונה במשטרה? אני באמת שואלת. הוא צריך להגיש תלונה?

במשטרה לטובת טיוב הפרוצדורה, כדי שהוא לא יצטרך לכתת רגליו בתחנה הקרובה, יש תלונה מקוונת. המשטרה מחויבת לטפל, ואם היא לא מטפלת בשל סיבה כזו או אחרת יש זכות ערר, יש זכות בירור, אפשר למצות את העניין.

הבעיה היא הזמן. אין לי ספק שאם אתה הולך לתחנת משטרה בסופו של דבר מישהו יטפל, אבל יעבור זמן, זה לא אפקטיבי. כשאתה מדבר על דברים שקיימים ברשת אז אתה יודע שזה דבר שאם לא מטפלים בו היום או מחר אז אנחנו בבעיה.

בשביל זה אנחנו כאן, כדי שנוכל לתת מענה טוב יותר. אין ויכוח בינינו.

אני רוצה להתקדם כי מחכים כאן אנשים. אני חושבת שההתנהלות צריכה להשתנות. את זה נעשה אולי בחשיבה על ההרחבה של 105, לעשות ממש סקשן של צעירים, אפילו של פשיעה לאומנית אנטישמית, צריך לחשוב באיזו קונסטלציה, ואז אותו צעיר שנחשף לסרטון לא צריך להגיש תלונה, גם לא מקוונת – הוא לא רוצה בכלל להיכנס למשטרה, לא רוצה בכלל להקליד את השם שלו – אלא יהיה לו מוקד שבו הוא יוכל לדווח על מה שהוא ראה. לדעתי זה גם ייעל לכם. אני מניחה שאתם צריכים אמצעים כלשהם. אנחנו נעזור לכם. למה שמישהו שרואה עכשיו סרטון אנטישמי ירצה להגיש תלונה? אני לא רוצה להגיש תלונה. אני רואה עכשיו סרטון באינסטגרם, אני רוצה להתקשר למוקד, שיענה לי מישהו ויגיד לי: אנחנו רואים את זה ואנחנו הולכים לפעול.

מירב, את כל כך צודקת. אני חייב להעיר, כשאנחנו אמורים להגיש תלונה זה כאילו – בואו, אנחנו הרי יודעים איך זה עובד. אנשים לפעמים מחכים בתור. אני שולח אנשים להגיש תלונה.

צריך למצוא פה קונסטלציה אחרת לגמרי. בסדר, אני שם.

אנחנו נעזור בהצעת חוק שעכשיו נכתבת על הסרת תוכן פוגעני. זה דבר שהוא מחויב המציאות.

אפשר לעשות משהו יותר מדויק. שיקלי רצה להתייחס, ואחר כך אני רוצה לעבור לנציגי גוגל.

אני רק רוצה לחדד, משפט קצר לפני כן שהייתי צריך לומר קודם. המשטרה כמובן מחויבת בהיוודע דבר עבירה לקיים חקירה, מחויבת, גם אם לא הגיעה תלונה לפתחה. זו אמת המידה שלפיה אנחנו עומדים, שיהיה ברור.

בסדר גמור, הערה חשובה.

אני רוצה לומר הערה אחת לעניין הטיקטוק והערה אחת - - -

היא תיכף תעלה.

אני לא יודע עד כמה היא יכולה להשיב.

קודם כול, לשאלת מדדי ההצלחה, כל זמן שסרטוני טיקטוק ממשיכים לעלות של חבר'ה צעירים, בעיקר בדרום, שעושים מטווחים ויורים מרייזרים ונוסעים עם גלוקים ועם 16M בכבישי ישראל אז אתם נכשלים. חשוב להבין את זה, כמה שזה לא יהיה חשאי. כשהם יבינו שעולה להם ביוקר לפרסם את הפרסומים האלה אז נדע שאתם עושים עבודה טובה. חשוב לומר את זה. חשאי, חשאי, אבל כרגע התוצאות לא טובות.

ודבר אחרון, אני רוצה לומר משהו על הפגנה שהייתה בשבוע שעבר. מעניין אותי מאוד להתחקות אינטרנטית מאיפה היא מגיעה. היה קול קורא להפגנה מול בית חולים קפלן ברחובות, לתמיכה בעציר חמאס, קוואסמה, זה שעלו אליו לרגל. בהזמנה הופיע שזה מטעם אתר ג'רמק, שזה השם הערבי של הר מירון. אז עשינו מחקר קטן כדי להבין מה זה הג'רמק הזה, מי מפרסם את הדבר הזה. גילינו קודם כול שזה אתר שהוקם במרץ 2021, שפועל בעיקר בחברה הערבית, 277,000 עוקבים בפייסבוק, זה הרבה מאוד אנשים, וגם ברשתות אחרות. והכי מעניין, הוא מופעל מאיסטנבול בטורקיה, מקדם תכנים שמזוהים כפי הנראה עם ראאד סלאח. אני חושב שיש פה דברים מעניינים מאוד שקורים במרחב הרשת. צריך לעקוב אחרי הפרסומים. ובכלל הרבה אתרים בחברה הערבית, אציג כמה שמות כדוגמה: מואתן 48, ג'רמק, אתר של בל"ד, אתר מוסאוא, אתר אל איתיחאד – האתרים האלה מפרסמים תעמולת אויב שהיא מסוכנת מאוד. אני מקווה שבמשטרת ישראל יש מישהו שעוקב אחרי הפרסומים האלה: מאיפה, מה זה האתר הזה בטורקיה, מאיפה בא הכסף, מי עומד מאחורי הדברים האלה. בסופו של דבר הפעילות הזאת משפיעה פה על הדור הצעיר. אנשים עושים עבודה רצינית מאוד, יש להם גם עיצובים יפים מאוד לפרסומים. אנחנו צריכים להראות שאנחנו לא פראיירים.

תודה. נציגת גוגל, בבקשה, נועה אלפנט.

תודה על הדיון הזה ותודה על ההזדמנות לדבר.

הפעילות שלנו לאורך השנים – אני חוזרת לנושא הקטינים – היא רבה ומתמשכת. נשמח תמיד לעשות יותר תוכניות משותפות ביחד עם 105 או עם משרד החינוך או עם גורם אחר.

הייתי אומרת בשביל לשמור על תמציתיות שאנחנו פועלים לאורך השנים בשלושה מישורים.

מישור אחד דובר פה, על הסרת תכנים, וזה המישור כאשר תוכן פוגעני כבר שם ומבקשים מאתנו להסיר אותו.

מישור שני הוא תוכניות רבות שנועדו לפעול יותר במישור החינוכי מול בני נוער, מול קבוצות אחרות, למשל תוכנית "שומרי מסך". אני זוכרת שביקרת אותנו ופגשת את שומרי המסך עוד בעבר, שהם בני נוער שמשמשים שגרירים למלחמה בבריונות ולגלישה בטוחה בקהילה, בבתי הספר שלהם ובבתי ספר יסודיים בסביבה. זו תוכנית שאנחנו מפעילים כבר עשר שנים. התחלנו אותה בישראל עם 50 בני נוער, היא התרחבה ל-15 מדינות בעולם לאורך השנים וקורית גם בישראל. אז המישור השני הוא תוכניות כאלה.

המישור השלישי הוא מוצרים שלנו שנועדו לאפשר חוויה בטוחה יותר לקהל צעיר. דוגמה לכך היא יוטיוב קידס – זאת פלטפורמה שמיועדת לקהל של ילדים צעירים. הבת שלי, שהיא בת 11, כבר פחות מוצאת את עצמה שם. הפלטפורמה הזו הותאמה לישראל לפני כשנה ושמחנו מאוד שאחד הסרטונים הראשונים שעלו לפלטפורמה הוא סרטון שמקדם את 105. זה נעשה בשיתוף פעולה עם נאוה והקולגות שלה.

אנחנו בעד שיתוף פעולה נוסף של קמפיין שלנו.

אנחנו מבחינתנו שמחים לראות עוד שיתופי פעולה כאלה. הרבה פעמים לממשלה יותר קשה לשתף פעולה עם חברה מסחרית, מסיבות ברורות, ואלה דברים שצריך לפצח ולעשות בצורה מסודרת.

אנחנו ממשיכים לאורך השנים. למשל אתר שנקרא "גדולים באינטרנט", ולא סתם עברתנו אותו, זה משחק רשת נפלא לילדים צעירים בבית ספר יסודי, שמלמד אותם על התנהגות בטוחה ברשת דרך משחק. המשחק הזה מלווה במערכי שיעור למורים ובחומרים להורים כדי ללוות את המשחק בתוכן מלמד. עשינו את כל ההתאמה לישראל כבר לפני כשנתיים, עוד לפני הקורונה.

איזה משחק זה?

הוא נקרא "גדולים באינטרנט" או באנגלית: Be Internet awesome – זה משחק מחשב נפלא, ואליו מצטרפים מערכי שיעור וחומרים להורים. עשינו את כל ההתאמה. למרבית הצער, משרד החינוך חשב שלא נכון לקדם את המשחק הזה כי הוא משחק של גוגל. אני מכבדת את זה, אבל זה דבר שקיים ופחות מוכר, פחות עושים בו שימוש בגלל העובדה שזו חברה מסחרית.

תודה רבה נועה. אני רוצה לשמוע את אליזבט, הנציגה של טיקטוק, היא בזום, בבקשה.

(נושאת דברים בשפה האנגלית, להלן תרגום חופשי): אני לא יודעת אם שמעת אותי קודם אבל אספר שכבר נפגשנו, והראית לי וידיאו וקצת אינפורמציה על איך טיקטוק עובדת בישראל. אם תוכלי לדבר על התחום של הטרדה מינית בסרטונים בטיקטוק, אבל לא רק הטרדה מינית אלא גם הסיטואציה שדיברנו עליה במאי בישראל, על העבודה שעשית עם הסרטון שכלל אלימות. את בוודאי יודעת על מה אני מדברת בגלל שדיברנו בעבר, אז בבקשה.

(נושאת דברים בשפה האנגלית, להלן תרגום חופשי): תודה רבה על כך שאתם מארחים אותי כאן. היה תענוג עבורי לפגוש אותך בשבוע שעבר בירושלים.

לא אציג בפניכם את טיקטוק, אני בטוחה שרוב האנשים יודעים מי אנחנו. אנחנו פלטפורמה צעירה מאוד, בת שלוש שנים, ואנחנו גדלים כל הזמן ולומדים מפלטפורמות אחרות על הדרך שבה אנחנו יכולים לעבוד עם ממשלות, עם כוחות החוק, לא עבור שכר. יש לנו נוכחות גדלה בישראל.

אחד הדברים שרציתי לציין הוא שיצרנו קשר עם גופים כמו 105 בשנה האחרונה. בפברואר בשנה שעברה הייתה לנו שותפות עם 105 כאשר ניסינו ללמד את הישראלים על טיקטוק ועל 105 ועל החשיבות של להישמר ברשת.

באשר להטרדות מיניות בטיקטוק – הטרדות מיניות הן הפרה של תנאי השימוש של טיקטוק. זה דבר שאנחנו משייכים להגדרה "התנהגות של שנאה". אנחנו לא מרשים תוכן כזה בפלטפורמה ואנחנו מורידים את זה כאשר תוכן כזה מאותר או כאשר משתמש מדווח על התנהגות כזו, אנחנו מורידים את זה מן הפלטפורמה שלנו.

אני יכולה לשתף אתכם בסטטיסטיקה מכללי הקהילה שלנו אבל גם אשמח לשתף את הוורסיה העברית לכללי הקהילה שלנו. אחד הנתונים שרציתי לציין, שאלתם אותי על המשבר בחודש מאי ואנחנו עבדנו, כמו פלטפורמות אחרות, להוריד את התוכן מהר ככל הניתן. מבחינת התוכן האלים בטיקטוק, הווליום נמוך מאוד. קיצוניות אלימה – בטיקטוק אנחנו מגדירים את זה כאיומים באלימות או קריאות לעורר אלימות נגד אחרים. הורדנו מן הפלטפורמה ברבעון האחרון רק כאחוז מן התוכן, כך שאין לנו היקף גדול של סוג כזה של תוכן, אבל אנחנו מזהים שחשוב מאוד להוריד את התוכן הזה מן הפלטפורמה.

בעניין הטרדות מיניות – כאשר את ואני נפגשנו בשבוע שעבר דיברנו על המאמצים שלנו לעשות קמפיין בנובמבר לגבי כל אלימות כנגד נשים. ביחד אתך אנחנו נקדם את פרסום הקמפיין הזה בישראל בעברית.

אנחנו מרגישים שחשוב מאוד שטיקטוק משמשת כפלטפורמה לחינוך, כדי להבין איך אנשים יכולים להצטרף למאבק נגד כל אלימות כנגד נשים. בנוסף אנחנו עושים קמפיין חינוכי עם כל סוגי גופי החברה האזרחית שרלוונטיים לדיון שלנו היום.

יש לנו עבודה עם המשטרה, יש לנו קשרי עבודה חזקים עם שר המשפטים ואנחנו נענים לבקשות מן המשטרה כאשר מוגשת לנו בקשה, או למנוע שימוש או להוריד תוכן. אבל הקדימות הראשונה שלנו היא להגן על הפרטיות ועל הביטחון של המשתמשים שלנו, אז אנחנו שוקלים ברצינות רבה מאוד לפני שאנחנו מספקים אינפורמציה כלשהי למשטרה. אנחנו מבינים שיש לנו תפקיד לשחק כאשר מדובר על הגנת הקהילה ולכן כאשר בקשה מוצדקת מגיעה לטיקטוק אנחנו כן נסייע למסור אינפורמציה שתסייע למשטרה.

לסיכום, אני שמחה מאוד להיות פה היום ולהשתתף בדיון, אנחנו שמחים על היחסים שלנו עם המשטרה וגם עם גופי החברה בחינוך המשתמשים בקהילה שלנו, איך יוכלו להרגיש בטוחים בטיקטוק. אם יש שאלות, אשמח לענות.

אני מניחה שכולכם הבנתם, אז נראה לי מיותר שנתרגם.
נושאת דברים בשפה האנגלית, להלן תרגום חופשי): אני רוצה קודם כול לשאול אותך שאלה. אם תוכלי לספר על האמצעים שאתם נוקטים כאשר אתם נתקלים בהטרדה מינית או באלימות בסרטונים. מה אתם עושים? מה על הציבור לעשות כאשר הוא צופה בסרטון כזה בטיקטוק? וכמובן דיברנו גם על אנטישמיות ועל רובים. אם תוכלי להסביר את הסיטואציה, בישראל בפרט. בבקשה. בתחילה תספרי לנו מה עלינו לעשות כאשר אנחנו רואים סרטון כזה בטיקטוק ומה אתם עושים כחברה כאשר אתם רואים תכנים כאלה. האם אתם סומכים רק על דיווחי אנשים או שאתם עושים פעולות נוספות? אחד מחברי הכנסת שאל: מה אתם עושים כדי להבטיח שהתוכן יהיה לא אלים? אילו מאמצים אתם עושים בטיקטוק?

(נושאת דברים בשפה האנגלית, להלן תרגום חופשי): יש לנו צוות של 10,000 אנשים בהיקף כלל-עולמי. יש לנו שלושה מטות. המטה שלנו בדבלין בודק את הביטחון, ואחראי גם על ישראל כחלק מן הפעולות שלנו ביחסי אירופה ואפריקה. כל סרטון שעולה בטיקטוק נסרק על ידי המכשירים שלנו, כך שאנחנו משתמשים בשילוב של טכנולוגיה ובני אדם לסקור את הסרטונים. כאשר סרטון עולה המכשירים שלנו סוקרים אותו כדי לנסות לאתר איזו הפרה בתנאי השימוש ואנחנו מורידים תכנים. בכ-90% מן המקרים המכונות שלנו מורידות תכנים שמפרים את תנאי השימוש שלנו עוד לפני שמישהו רואה אותם.

בנוסף למכונות יש לנו מומחים מיומנים שעובדים בסוגים שונים של קטגוריות בתנאי השימוש. לדוגמה, יש לנו צוות שעוקב אחר פעילות קרימינלית, במקרה שלנו זה נקרא פעילות לא חוקית בסחורות, כך שאנחנו לא מרשים תוכן בנוגע לסמים בטיקטוק, אנחנו לא מרשים סוגים שונים של התנהגות פושעת בטיקטוק. יש לנו אנשים שעוקבים אחר הסרטונים ואם הסרטון כולל הפרה של תנאי השימוש שלנו יש אנשים שמומחים בקטגוריות שונות שמורידים את החומר, או מורידים את ההודעה או מורידים את המוזיקה כדי להבטיח שהתוכן יוכל להישאר בפלטפורמה שלנו ושלא תהיה הפרה של תנאי השימוש שלנו.

אנחנו גם מסתמכים על דיווחי משתמשים. על כל סרטון שעולה בטיקטוק המשתמשים יכולים לדווח לצוותים שלנו ואז אדם משלנו צופה בסרטון הזה ובוחן האם הוא מפר את תנאי השימוש שלנו.

לסיכום, יש מעקב של אנשים שלנו, של דיווחי משתמשים וגם של המכונות שלנו שמאתרות דברים שמפרים את תנאי השימוש שלנו.

רק אגיד שיש קודם כול מכונה שעוברת על הסרטונים, אחרי המכונה יש גם מעל ל-10,000 אנשים שבוחנים אותם, וגם באירלנד יש צוות מיוחד שעובר על הסרטונים ומוריד אותם אם יש בהם תוכן לא תקין.

לי יש עוד שאלה, אבל אם יש מישהו אחר מחברי הכנסת שמבקש לשאול אז הוא מוזמן.

(נושא דברים בשפה האנגלית, להלן תרגום חופשי): שלום ליז, אנחנו רואים שני טרנדים מטרידים בישראל. אחד מהם הוא בעיקר במזרח ירושלים, אבל לא רק שם, תקיפה של חרדים צעירים ושל אנשי משטרה על ידי פלסטינים שנוהגים באלימות. זה הופך להיות ממש טרנד בטיקטוק. ובנוסף בדרום ישראל, בנגב ובבאר שבע, יש טרנד של צילום סרטונים עם רובים לא חוקיים על ידי אנשים צעירים מאוד. אני תוהה האם יש משהו שאתם יכולים לעשות כדי לעצור את הסרטונים האלה כי זה הופך לאחד ממנועי האלימות בישראל.

(נושאת דברים בשפה האנגלית, להלן תרגום חופשי): רק להבהיר, זה לא טרנד בטיקטוק להעלות סרטונים מסוג זה. הורדנו את התוכן מן המשבר בחודש מאי. אם אתה מסתכל על טיקטוק, זה בהחלט לא טרנד. חשוב מאוד להבהיר שטרנד הוא דבר שיש לו מיליוני משתמשים, שאנשים מחקים. אלה היו מקרים במהלך המשבר בחודש מאי, כאשר אנשים שלחו סרטונים שאנחנו הורדנו. הייתה לנו פגישה עם שר הביטחון גנץ, הייתה לנו שיחה מוצלחת מאוד אתו על הגישה של 24/7 שאנחנו נוקטים כלפי המשבר במאי בהורדת תכנים. גם אנשי משרד המשפטים פנו אלינו. היינו מאוד מעשיים בגישה שלנו להוריד תוכן כזה. זה הפרה של הכללים שלנו. אנחנו לא מרשים תוכן שמעודד אלימות, אנחנו לא מרשים תוכן של טרור. אנחנו מורידים את התוכן הזה אוטומטית או כאשר הוא נתפס על ידי הצוותים שלנו או על ידי הצוותים בתוך המדינות. אני רוצה להבהיר שזה לא טרנד. אנחנו לא רוצים תוכן כזה בטיקטוק, אנחנו רואים בזה התנהגות שלילית בהחלט ואנחנו עובדים ככל הניתן כדי למנוע את זה מלהגיע לפלטפורמה. אני רק רוצה להגיד שאנחנו מאמינים שבמהלך המשבר במאי כן היה לנו קצת תוכן כזה בפלטפורמה אבל עבדנו קשה מאוד כדי להוריד את התוכן הזה, ואני חושבת שהייתה לנו הצלחה טובה במתן מענה להורדת התוכן הזה.

אחד האתגרים שבהם אנחנו נתקלים ושאנחנו חשים תסכול לגביהם הוא כאשר המדיה ממשיכה להראות סרטונים שוב ושוב שאנחנו הורדנו מהפלטפורמה שלנו. זה מגביר את המשבר, מחזק את הנושא ויוצר תחושה שזה טרנד בטיקטוק כאשר למעשה זה לא היה טרנד.

אומר גם, הזכרתי כמה פעמים את דוח כללי הקהילה שלנו. אשמח לשתף את הדוח הזה אתכם, שמראה בפירוט רב יותר איך אנחנו מורידים תוכן ומה היקף התוכן שאנחנו מורידים. אסיים בכך שאומר שאנחנו מורידים את החומר הזה מן הפלטפורמה. אם תציינו בפנינו מה התוכן אנחנו נוריד אותו כהפרה של כללי הקהילה שלנו.

(נושא דברים בשפה האנגלית, להלן תרגום חופשי): יש לך הערה כלשהי בעניין צעירים שמצטלמים עם רובים?

(נושאת דברים בשפה האנגלית, להלן תרגום חופשי): טיקטוק לא מרשה רובים בפלטפורמה. אם יש סרטון של מישהו נושא רובה אז צריך להוריד את הסרטון הזה. אנחנו מזהים שבישראל לצה"ל יש חשבון טיקטוק מצליח ואולי לאנשים מצה"ל יש נשק בסרטונים, זה דבר שאנחנו בוחנים מקרה-מקרה, אבל אנחנו לא מרשים לאנשים להחזיק רובים או אקדחים או ליידות אבנים במשטרה או סוג כזה של תוכן בפלטפורמה שלנו. אם ראית תוכן כזה בבקשה תדווח לי, אבקש מן הצוותים שלנו לבדוק את זה.

(נושא דברים בשפה האנגלית, להלן תרגום חופשי): זה נפוץ מאוד בישראל בעיקר באזור הנגב, בדרום מדינת ישראל. אנחנו רואים מאות סרטונים כאלה בכל יום.

(נושאת דברים בשפה האנגלית, להלן תרגום חופשי): בבקשה תדווח לי. אם אתה רואה מאות סרטונים הם לא צריכים להיות בפלטפורמה, אנא תדווח לי. למען האמת, הדרך הטובה ביותר לדווח היא באמצעות הרשויות המקומיות בישראל.

(נושאת דברים בשפה האנגלית, להלן תרגום חופשי): ליז, אני חושבת שחבר הכנסת מודאג יותר מהמבצע הבא בעזה, כי עכשיו אנחנו יודעים מה יהיה באינטרנט כאשר ישראל לצערנו תצטרך לצאת שוב למבצע הבא. אנחנו מכינים את עצמנו במשטרה, ברשויות המקומיות, להפוך את הערים שלנו לבטוחות אבל אנחנו רוצים לדעת שגם בטיקטוק אתם יכולים להכין את עצמכם למבצע הבא בעזה ולמנוע את הסרטונים שיהיו אז. אנחנו עדיין רואים את הסרטונים האלה בטיקטוק.

אני חושב שיש פה הזדמנות אדירה אם המשטרה תתקשר איתם לגבי הסרטונים.

אני חושבת שהם בקשר עם משרד המשפטים.

זה האימא של כל הטרנדים. לומר שזה לא קיים זה לא נכון.

אולי יש איזשהו נתק בין משרד המשפטים לבינם. היא בכלל לא חיה את זה, היא לא מכירה ולא כלום.

במונחים עולמיים זה לא טרנד, היא צודקת. במונחים המקומיים שלנו זה אבו-אבוה טרנד.

(נושאת דברים בשפה האנגלית, להלן תרגום חופשי): אם תרצי לסכם, בבקשה.

(נושאת דברים בשפה האנגלית, להלן תרגום חופשי): דיברנו בשבוע שעבר על המשבר הפוטנציאלי הבא, אנחנו מעריכים שאולי יהיה כזה. מה שאנחנו עושים, אנחנו תמיד מנתחים טרנדים שקורים ואנחנו מאמנים את האנשים שלנו כל הזמן להיות מעודכנים על סוג תוכן חדש שלא היה לנו בפלטפורמה קודם. המשבר בחודש מאי היה הפעם הראשונה שהיה לנו תוכן כזה בטיקטוק אז זה היה ניסיון לימודי עבורנו אבל הצוותים שלנו למדו מזה ותהיה לנו טכנולוגיה טובה יותר כדי לאתר סוג כזה של תוכן. הצוותים שלנו מתודרכים איך לאתר את זה לפני שזה מופיע בפלטפורמה. אנחנו פלטפורמה צעירה, אנחנו לומדים כל הזמן, אבל נקטנו צעדים כדי למנוע סוג כזה של תוכן בפלטפורמה אם יהיה עוד משבר בעתיד. אנחנו נתמודד עם זה כאשר זה יופיע, אבל אנחנו מרגישים שאנחנו במקום טוב יותר היום כדי לאתר תוכן כזה מאשר היינו בחודש מאי.

(נושאת דברים בשפה האנגלית, להלן תרגום חופשי): תודה רבה, ליז. אנחנו נהיה בקשר כי את רוצה לעשות במהלך חודש נובמבר בנושא אלימות כנגד נשים אז אנחנו מחכים לזה. אני ממליצה לך אולי לצאת בעוד קמפיין עם 105, כפי שעשיתם בלונדון, אבל זה יהיה חזק בהרבה, כי אנשים צעירים צריכים להבין שאתם מנטרים את הסרטונים ושאתם עובדים עם 105.

אמרתי לה שתעשו קמפיין קצת יותר גדול, כפי שהיה בלונדון והיא הראתה לי, לעומת הקמפיין שהיה בישראל שהוא קצת יותר קומיקס, כדי שהצעירים יבינו את המשמעות. תתחילו לשדרג את הקמפיין הבא. כבר חיברתי אליכם את אנשי טיקטוק.

(נושאת דברים בשפה האנגלית, להלן תרגום חופשי): תודה רבה, ליז. כפי הנראה ניפגש שוב בירושלים. תודה רבה לך.

אני רוצה לשמוע התייחסות של משרד המשפטים, בבקשה.

בצדק רב הוועדה פתחה את הדיון בפשיעה המקוונת בנושא של עבירות כאלה ואחרות. יש תופעה של עבירות מיניות ברשת, יש תופעה של הסתה ברשת, יש תופעה של ביצוע עבירות נשק ברחבי הרשת ופשיעה כלכלית. הרשת היא פלטפורמה לביצוע עבירות רבות והמשטרה בכל אחד מסוגי העבירות האלה נערכת בהתאם למאפיינים של התופעה.

אני רוצה להדגיש שני עניינים בהקשר הזה. בנוגע לבריונות ברשת אני מזכירה את מסקנות ועדת ארבל, ועדה ציבורית שמונתה לגיבוש אמצעים להגנה מפני פרסומים פוגעניים ברשת והמוסדות שהיו שם, שהם בין היתר גם בהקשר של הסרת תכנים, נושא שעלה פה, וגם בהקשר של גוף שיסייע בהקשרים האלה.

התופעה הזאת בהחלט באה לאוויר העולם כבר לפני מספר שנים וכבר נערכו דיונים רבים בנושא. אם אפשר יהיה לעגן את ההמלצות של הוועדות השונות והרבות שעסקו בנושא הזה כדי שאפשר יהיה באמת לקדם את העניין ולא לנסות להמציא את הגלגל בכל פעם מחדש, זה בהחלט יעזור למלחמה בתופעה הזאת.

אני מרגישה את זה באופן אישי, אנחנו בדיונים בוועדות רבות של הכנסת שנוגעות לנושאים האלה ואני מרגישה שאנחנו משחזרים את אותם דיונים שעשינו בוועדות אחרות. אני שמחה מאוד שהכנסת מרגישה שהיא מתגייסת לביעור התופעות השליליות מאוד האלה, אבל גם צריך לראות את התמונה בצורה רחבה, את כלל הוועדות שדנו בנושא, המסקנות שלהן, מה הכי אופרטיבי במסקנות שלהן, שתהיה לו גם אפקטיביות גדולה במציאות, לנסות לקדם את העניינים האלה במסגרת הכלים הפרלמנטריים שיש לכם.

עלו פה כמה טענות בהקשרים שונים. נמצאת אתנו בזום גם שירי רום ממחלקת הסייבר בפרקליטות, שתוכל להתייחס הן לנושא של עבודת מחלקת הסייבר בהקשר של פגיעות מיניות ברשת, כתבי האישום שמחלקת הסייבר מגישה, הרשעה, שהייתה לאחרונה ביום חמישי בתיק גדול מאוד, ודוגמאות לכתבי אישום, שכנראה לא הוצגו מספיק בצורה בולטת על ידינו בדיונים אחרים שנעשו בנושא ניסיון לביצוע עבירות מיניות ברשת ופניות מיניות לקטינים, גם כאלה שלא נענו בכלל, תוך שימוש בכלים שיש לרשותנו.

חשוב לי להגיד, הדיון הוא על פשיעה באופן כללי. אין לי בעיה, גם שמעתי, אבל בכוונה חידדתי שזה עוסק בפשיעה. אם הייתי רוצה שהנושא יהיה פשיעה מינית אז זה היה נושא הדיון. הנושא הוא קצת יותר רחב. כמובן גם פשיעה מינית, והתייחסו לזה פה, אבל חשוב לי שתדעי, הנושא הוא פשיעה ברשת.

אגב, בניגוד לוועדות הקודמות, קודם כול, פעם ראשונה שזה עולה בוועדה לביטחון פנים. שנית, אני לגמרי בתוך 105 כדי לנסות להרחיב. הייתי אצלם בביקור וזה מה שאמרתי לנאוה כהן אביגדור. אנחנו נרחיב. אם מישהו ייחשף לסרטון אנטישמי או לסרטון לאומי פוגעני, שיהיה לו למי לדווח בלי להגיש תלונה. עכשיו אני פחות רוצה להתייחס לכך שהגשתם כתב אישום על פגיעה מינית כי אני סומכת עליכם, אני חושבת שאתם שם. אני לא באירוע. אני חושבת שהאירוע חייב להתרחב לנושא של צעירים בכלל. זה מה שאמרתי לנאוה, היא מהנהנת. עוד כשהייתי בביקור ב-105 אמרתי לה: בואו נרחיב, בואו ניתן מודל, בואו ניתן אפשרות לצעיר להתלונן בלי להגיש תלונה. אני מבינה אותם שהם אומרים, כי זה מה שיש היום, אבל אנחנו צריכים לשדרג את האירוע. אמרה חברת הכנסת קרן ברק: אנחנו באירוע אחר ב-2021. יש תלונה מקוונת, זה טוב, אבל אולי אני בכלל לא רוצה להירשם במאגר שלכם כמי שמגישה תלונה, אני רק רוצה רק לדווח על אירוע. לכן אני לא צריכה את מערך הסייבר. אני יודעת שאתם שם. אני מלווה אותך כבר שנים רבות. אני לא שם. אני רוצה להרחיב את האירוע ברשת.

כאשר ישבה אצלי ליז קנטר מטיקטוק, שאלתי אותה בסוף: מה תעשו באירוע הבא כאשר נצא למבצע בעזה? הרי רוב המלחמה האמיתית הגיעה מן הרשת. מי שסחף את הצעירים לרחוב זה הרשת. לכן אנחנו חייבים להיות שם.

אני מפנה לשירי רום מן הפרקליטות מכיוון שמחלקת הסייבר עוסקת בזה, וזה גם עלה פה, בנושא של פנייה לרשתות החברתיות בדרישות להסרת תכנים.

בבקשה, שהיא תתייחס.

ועוד פעם, אני מפנה למסקנות של ועדת ארבל. רק אגיד שהעמדה שלנו הושמעה בפני ועדת ארבל. דווקא ועדת ארבל סברה שאין מקום לאמץ את הבקשה שלנו לקבוע בהקשרים מסוימים עבירה ייחודית של בריונות ברשת. אני חושבת שחשוב לקרוא את ההמלצות של הוועדה. שוב, גם כשעמדתנו נדחית וההמלצות שלנו אינן מתקבלות חשוב לראות את הפתרונות שכן מוצעים שם. מוצעים שם הרבה כלים שלדעתי שווה לאמץ אותם, במיוחד בהקשר של הסרת תכנים ואותו גוף ייעודי שיטפל בנושא הזה. זה יתרום לטיפול בכלל עבירות הרשת, לאו דווקא בעבירות של בריונות ברשת או פגיעות בעובדי ציבור ברשת.

הזמן שלנו קצר אז בואו נעלה בזום את שירי רום מן הפרקליטות.

בהמשך למה שלילך וגנר אמרה, אנחנו מטפלים, יש לנו כמה כובעים למחלקה שלנו, אנחנו גם מחלקה בפרקליטות שמנהלת תיקים, ובין היתר התיקים שהוזכרו פה, של בנו ריינהורן, לפני שבוע התיק של אוריה עסיס שנדון ל-12 שנות מאסר. אנחנו מנהלים תיקים, אבל לא רק על פגיעות מיניות ברשת אלא על כל פגיעה ברשת. אנחנו עובדים גם מול 105 וגם מול יחידת הסייבר הארצית שחוקרת עבירות מורכבות ונגד הרבה נפגעים.

כובע של מטה וכובע של הסרת תכנים. כשאנחנו עובדים מול הרשויות החברתיות העיקריות, מול חברות כמו גוגל וחברות נוספות כמו טיקטוק ופייסבוק ומגישים להן בקשות וולונטריות, בקשות להסרת תכנים, שצריכות לעמוד כמובן בקריטריון, קודם כול שזאת תהיה עבירה פלילית, שהבקשה להסרה תעמוד בתנאי השימוש של אותה חברה, לרוב הן מקבלות את הבקשות. יש לנו שיתוף פעולה פורה מאוד גם עם טיקטוק, גם עם פייסבוק, ואנחנו מצליחים להגיע לאחוזים יפים מאוד של הסרת תכנים.

אנחנו כמובן לא יוזמים בעצמנו את הפניות, כפי שאנחנו לא יוזמים גם טיפול בתיקים פליליים. אנחנו מקבלים מן המשטרה ומרשויות אחרות את הבקשות ואנחנו כמובן בודקים ופונים לפי הצורך. הצוות שלנו גם זכה כצוות מצטיין של משרד המשפטים לשנת 2020, צוות הסרת תכנים.

גם בנושא הנשק, אני יודעת שקם עכשיו צוות בפרקליטות שמטפל בכל הסרטונים של הנשק. נכתבה גם חוות דעת, איך מוכיחים את השימוש בנשק באמצעות אותם סרטונים. אני יודעת שהוגשו כבר כמה תיקים מאז הקמת הצוות ועובדים על זה.

לעניין ועדת ארבל, אני יודעת שמוקמת ממש בימים אלה ועדה, בהחלטה של השר גדעון סער, בראשות המנכ"ל, ליישום ההמלצות של ועדת ארבל. אני מקווה שזה באמת ייתן מענה לתופעות הבריונות והשיימינג, שהן באמת פחות מטופלות היום כי הן בדרך כלל לא נכנסות לעבירה פלילית.

קודם כול, אני לא כל כך מבין למה זה לא נכנס לעבירה פלילית. אני מבין שאולי טוב יותר שתהיה בריונות ברשת אבל יש לכם כל מיני סעיפים מכאן ועד להודעה חדשה: לדוגמה עידוד למעשה אלימות, כל מיני עבירות. כאשר אדם מנופף בנשק זה עבירה פלילית. אני מזכיר לכם שניהלתם עכשיו תיק שלם על מה שנקרא "חתונת השנאה", שאנשים באו וקפצו ורקדו עם נשק, ואמרתם: זה עבירה פלילית. אז להגיד שכל הסרטונים ששיקלי מדבר עליהם זה לא עבירה פלילית? אני לא יודע.

אני שואל אתכם עוד שאלה בעניין ועדת ארבל ובעניין איזה פיל שנמצא בחדר ואני לא מבין למה אף אחד לא מטפל בו לאורך כל השנים. יש פסיקה של בית המשפט העליון בעניין אנונימיות ברשת, זה נקרא פסיקת רמי מור. כשמבקשים IP, כשמבקשים משהו מבית משפט, בית המשפט כמעט ולא נותן, פרט למקרים חריגים שבחריגים. בדרך כלל בית המשפט אומר: לא, יש אנונימיות ברשת, יש לאדם זכות להיות אנונימי ברשת. לכן אם אדם כותב עליי משהו ואני לא יודע מה השם שלו, לך תשיג את השם שלו, זה סיפור מכאן ועד הודעה חדשה. למה אתם לא יוזמים איזו הצעת חוק – אולי אנחנו כאן בכנסת צריכים לעשות את זה, אבל זה צריך לבוא דווקא ממשרד המשפטים ומן המשטרה – הצעה שמדברת נגד האנונימיות של המשתמש ברשת. הרי לא יכול להיות שאנשים יסתתרו מאחורי השם האנונימי, יעשו כל מיני פשעים, יעשו כל מיני עבירות וכל מיני חגיגות. השאלה מה אתם עושים בנושא הזה. אגב, אחת המסקנות של ועדת ארבל היא הסמכת בתי המשפט לצוות על הסרת אנונימיות. זה לא יושם.

כפי ששירי רום הסבירה, יש צוות בראשות מנכ"ל משרד המשפטים שמינה השר גדעון סער ליישום המסקנות. לא רק בהקשר של הסרת תכנים אלא גם בהקשר של האנונימיות, יש הודעה בהסרה, יש שם שלל המלצות.

אמרת שהמלצה אחת שלך בכלל לא התקבלה.

ההמלצה שלי קשורה לבריונות ברשת.

אבל הלכת מור לא אושרה היום, היא ניתנה לפני עשר שנים, משהו כזה. אנחנו כבר עשר שנים עם הלכה של בית משפט עליון, שאומר: אין לי את הכלים. אני מקבל את מה שבית המשפט העליון אמר: זה לא בחוק אז אני לא יכול לעשות את זה. למה כל כך קשה ליזום משהו שיאפשר לבית המשפט לחשוף את האנשים שמסתתרים מאחורי האנונימיות ברשת?

מאיר יצחק הלוי ואני קבענו דיון אצל מנכ"ל משרד המשפטים בעניין מסקנות ועדת ארבל. אם תרצה, תביא לי את הפרטים.

אני רוצה להשיב לך. קודם כול, לגבי העבירות בנשק, אין ספק שזאת עבירה. כל החזקה או שימוש בנשק זה עבירה פלילית. לא לזה התכוונתי. התכוונתי לשיימינג ברשת, שהבעיה כאן היא דווקא לא האנונימיות. היום יש למשטרת ישראל שיטות טובות מאוד לפצח את האנונימיות הזאת, אפילו בטלגרם אנחנו מצליחים להגיע לאנשים מאחורי היוזרים. הבעיה היא לא זה, הבעיה היא שאין בחוק עבירה פלילית מתאימה להתמודד עם התופעה הזאת של שיימינג.

למה? חוק איסור לשון הרע הוא חוק פלילי, הוא לא רק חוק אזרחי. תמיד מתבלבלים לחשוב שאם מגישים תביעה על לשון הרע זה רק אזרחי, אבל יש בחוק איסור לשון הרע גם מסלול פלילי לכל דבר ועניין, אתם לא משתמשים בו. את לא אשמה, אני לא בא אליך בתלונות, לא את מנהלת את המדיניות של מדינת ישראל בנושאים האלה, אבל למה לא מתחילים להגיש תיקים פליליים בשם חוק איסור לשון הרע?

יש כמה תיקים בודדים שבהם כן עשו שימוש בחוק הזה, אבל השימוש אכן נדיר מאוד כי לפי הפסיקה, כפי שניתחו את העבירה הזאת, היא מיועדת למקרים נדירים מאוד, היא לא מתאימה לכל מקרה. אני לא בטוחה שזה המקום המתאים ופה צריך לבוא הטיפול בשיימינג ברשת.

אני רוצה לשמוע גם את נציגי המשרד לבט"פ אז רק מילה אחרונה למשרד המשפטים.

בעניין העבירה של לשון הרע, בדרך כלל רב הנזק בה על התועלת. המקרה של קסטנר הוא המקרה המפורסם בהקשר הזה. גם בוועדת ארבל עלו קולות רבים על ביטול העבירה של לשון הרע. אנחנו הצענו החלפתה באיזו עבירה ייעודית בהקשר של בריונות ברשת, קצת בדומה למה שנעשה בהקשר של חוק הסרטונים וכהפקת לקחים מחוק הסרטונים, אבל ההמלצה שלנו לא התקבלה. כלים אחרים נבחרו לטיפול בנושא הזה. אפשר להרחיב על זה בדיון אחר.

עוד הערה קטנה לגבי הנשק – לאחרונה הייתה הרשעה, אנשים הורשעו בסחר בנשק בעקבות התכתבות בוואטסאפ בלבד, בלי תפיסת נשק. כלומר הכלים האלה של טיפול בסרטונים שבהם רואים נשק קיימים. הפרקליטות יושבת על הנושא הזה גם בעניין של חוות דעת שתוכל לשמש אותם בתיקים הללו. הנושא הזה בהחלט נמצא במודעות ובטיפול.

רציתי לדבר בהקשר אחד. המתנתי לסיום הדיון פה אז אסיט אותו טיפה לקראת דיון שיש לנו מחר בוועדה לקידום מעמד האישה. לפני כשבועיים הופיע שוב סיפור של הפצת תמונות עירום דרך הטלגרם. יזמתי ביחד עם נעמה לזימי דיון מיוחד שיתקיים מחר בוועדה לקידום מעמד האישה בנושא הפצת תמונות עירום של נשים ברשתות החברתיות.

מדברים כל הזמן על זה שיש תפיסה והרשעה של מפעילים של ערוצים, לצורך העניין אותו סיפור של לפני שבועיים בדרום, צעיר שהפעיל ערוץ טלגרם שבו הופצו מאות, אם לא אלפי תמונות של נשים בעירום. אבל האנשים שמעבירים אליו את התמונות האלה – אין זכר לדבר הזה. מה קורה עם הסיפור הזה? מה קורה עם החקיקה? אנחנו עברנו על החקיקה ויש אפשרות להרשיע אבל לדעתי, כך לפחות נראה על פי הדיווחים בתקשורת, שום דבר לא קורה בנתיב הזה.

אני ניהלתי שלוש מתוך ארבע הפרשיות שהיו בישראל בתחום הספציפי הזה, של עירום ישראלי בטלגרם. בכל חקירה שהייתה לנו גבינו מאות רבות של עדויות מנשים. כמי שניהל את החקירה, תמיד ההנחיה הייתה לחתור למגע ולהבין מאיפה הגיעה ההפצה של התמונה. זה מעניין אותנו בשל כמה סיבות. סיבה אחת היא לחתור למגע ולהגיע לאותו עבריין. סיבה שנייה היא להבין מה המנוע שמזין את הקבוצות האלה. בניגוד לכל מה שמתפרסם ונאמר, כאילו המשטרה לא מנסה להבין מה מקור העבירה ולהשלים את כל התמונה - - -

לא טענתי את זה.

זו האווירה. כמי שניהל את התיקים האלה, בכל תיק ניסינו להגיע למי שהפיץ את התמונות. לא תמיד מצליחים, לא תמיד יודעים.

ואם הצלחתם?

התיק לא נסגר, הוא ממשיך להתנהל, לפחות אצלי ביחידה.

פשוט לא ראיתי הרשעות ולא שום דבר.

איזו עבירה זאת? התנהגות פסולה במקום ציבורי?

יש שלל עבירות קשות.

אני מניחה שמחר תמשיכו את הדיון החשוב הזה וטוב שבאת. אני חייבת לתת את רשות הדיבור לחבר הכנסת שיקלי, לנציגי המשרד לביטחון פנים, למועצה לשלום הילד, ואנחנו חייבים לנעול את הדיון.

אני רוצה לחזור לאותה נקודה ולשאול על החלק של הפרקליטות. איפה עומדת פרקליטות המדינה במאבק ברשתות בכל מה שאנחנו רואים גם במזרח ירושלים סביב תקיפות אלימות, בעיקר של צעירים חרדים שמותקפים על לא עוול בכפם, וזה הרבה פעמים מתועד כמקור לגאווה, וגם התופעה שיש בנגב, שאני לא יודע אם אתם ערים אליה, של צעירים שמצטלמים עם אקדחים ורובים. מעניין לקבל דוגמאות, למשל אותו בחור שסטר לאדם ברכבת הקלה לפני שומר החומות, מישהו הגיש נגדו כתב אישום? היה על זה איזשהו טיפול?

אני לא נציגת הפרקליטות. אם זה לא היה מספיק ברור, אני נציגה של מחלקת ייעוץ וחקיקה. נמצאת אתנו שירי רום, שהיא נציגת מחלקת הסייבר בפרקליטות, אפשר לשאול אותה מה המדיניות של הפרקליטות, אבל אני לא יודעת אם אפשר לדבר על תיקים פתוחים.

האם התופעות מוכרות לפרקליטות? האם היא מטפלת בזה? האם יש מספרים? האם הוגשו X כתבי אישום, האם הוגשו 100 כתבי אישום, 1,000 כתבי אישום?

לגבי נושא הנשק התייחסנו מפורשות.

נקבל את ההתייחסות שלכם בכתב. שירי רום מן הפרקליטות, את יכולה להתייחס לשאלה של חבר הכנסת שיקלי?

אני חייבת לומר שיש לי פחות נתונים ומידע על נושא תקיפת החרדים שהוא מדבר עליה. לא נתבקשתי לאסוף נתונים בנושא הזה לצורך הדיון אבל אני בהחלט יכולה. בכל מקרה, אנחנו הרי לא יוזמים חקירות. אנחנו בפרקליטות מקבלים חקירות שהמשטרה חוקרת, אנחנו מקבלים את התיקים. אם יש תופעה כלשהי אנחנו מתייחסים אליה במלוא הרצינות. אצלנו בסייבר התיקים האלה פחות רלוונטיים, אני לא מכירה תיק כזה. אני בטוחה שאם זה תופעה שקיימת בדרום אז זה יותר שאלה שמופנית למחוז הדרום, מן הסתם הם יכירו יותר אם התופעות שם, או במחוז ירושלים, מה שאתה מציין. לא הגעתי ערוכה לנושא הספציפי הזה.

בסדר, את תעני לנו בכתב.

אני רוצה לשמוע את הנציגה של המשרד לביטחון פנים, בבקשה גברתי.

אני מן הלשכה המשפטית. מכיוון שאנחנו עוסקים בפשיעה במרחב המקוון, שהוא כר רחב מאוד באופן כללי שלא מתמקד בעבירה כזו או אחרת, אעדכן שמבחינה משפטית וההסדרה הנורמטיבית יש חוק אחד שנחקק כבר ב-2017, חוק הסמכויות לשם מניעת ביצוע עבירות באמצעות אתר אינטרנט. זה חוק שמאפשר להגיש בקשה לבית המשפט על מנת להסיר תוכן או למנוע גישה או להחשיך אתרים, אם בית המשפט אישר את הצו, כשמדובר בעבירות של זנות, בעבירות של סחר בסמים וחומרים מסכנים.

אז אין התייחסות לאמל"ח למשל.

אין אמל"ח. שם יש הגדרה של עבירות. עבירות של אמל"ח בשלב הזה לא מופיעות.

זה הדבר הכי חשוב. אתם שומעים את זה? אנחנו נטפל בזה.

בסעיף ההגדרות יש הגדרה של "עבירה".

מצוין, הבנתי אותך, זו הערה חשובה מאוד.

אפשר לפנות לבית המשפט ולבקש צו על מנת להחשיך את האתר, להסיר את האתר וכן הלאה.

הצעת חוק נוספת, שבזמנו אושרה בקריאה שנייה ושלישית בוועדת החוקה, היא הצעת חוק למניעת ביצוע עבירות באמצעות האינטרנט. זה הצעת חוק רחבה יותר, שבזמנו כונתה "הצעת חוק הפייסבוק". היא נועדה להסיר תוכן נקודתית כאשר מתקיימים התנאים שנקבעו בהצעת החוק, שזה למשל עבירות של טרור, עבירות של הסתה לאלימות, כאשר מתקיימים תנאים של חשש לפגיעה בשלומו של אדם, חשש לפגיעה בביטחון המדינה, לפגיעה בתשתיות של המדינה וכן הלאה.

אטעה אם אומר שזה ממוקד בעיקר בנושאים של ביטחון המדינה ולא בין אדם לחברו? בעניין הזה באה פרשנות מקלה מבחינת חופש הדיבור וחופש הביקורת וכל מיני חופשים כאלה. השאלה אם זה לא ממוקד רק בתחומים של טרור וביטחון המדינה ולא בפגיעה בין אדם לחברו.

כדאי לקרוא את הדיונים הארוכים, דיוני העומק שהיו בזמנו בוועדת החוקה על הצעת החוק. המטרה הייתה בעצם לאפשר, בהתקיים אותם תנאים, שכן תהיה הסרת תוכן, הן ביוטיוב, הן בפייסבוק והן ברשתות החברתיות. קשה לי לענות על הנקודה הזאת.

אני חושב שזה מתייחס בעיקר לנושאים שקשורים לביטחון המדינה.

אבל אפשר להרחיב את זה. אנחנו נשב על שני החוקים האלה, זה מעניין. בסדר גמור, תודה רבה. חשוב מאוד.

תודה, גברתי. אני עורכת דין ועובדת סוציאלי במועצה לשלום הילד. הדיון הזה הוא סופר חשוב כי, כפי שאמר חבר הכנסת הלוי, מדובר במכת מדינה בנוגע לכל סוגי הפגיעות ברשת שנוגעות לילדים: אובדנות, פגיעות אלימות, שיימינג, כל מה שעולה בדעתכם. אם בעבר ילד עבר שיימינג או עבר פגיעה מינית במקום מוגדר וחזר למקום מבצרו בבית והייתה לו אולי הגנה של ארבעה קירות, היום הפגיעות האלה מגיעות עד אליו דרך הפייסבוק, בכל מקום ובכל זמן, בחסות האנונימיות. באמת רק לאחרונה השופט גולדברג בבית המשפט העליון הזכיר את זה כתופעה שצריך למגר.

אנחנו במועצה לשלום הילד פוגשים את זה בשטח בשלוש זירות מרכזיות:

הזירה הראשונה היא מרכז הליווי לילדים נפגעי עבירה, שאנחנו מלווים שם ילדים שנפגעו גם בעבירות מין ברשת. שם טועים לחשוב שהתסמינים הם פחות חמורים אולי מאשר אילו הפגיעה הייתה לא מאחורי המקלדת. אנחנו מבינים שמבחינת הסימפטומים והטראומה – היא לא פחותה אלא לפעמים אפילו מורכבת יותר מבחינת החודרנות וההצפה. יש תכנים שלא תמיד אפשר להסיר באופן הרמטי.

הזירה השנייה היא דרך מרכז הסיוע שלנו. אנחנו מקבלים פניות בנוגע להפרה של זכויות ילדים. גם שם אנחנו נתקלים בתופעה הקשה הזאת.

הזירה השלישית, שאולי זה הכי מעניין כי לא השמיעו פה מספיק את הקול של הילדים עצמם, אנחנו מקיימים תוכנית ייחודית של פרלמנט לנוער, שהיא תוכנית ייחודית של הליך היוועצות עם ילדים ונוער מבאר שבע ורהט, שמשמיעים את הקול שלהם בנוגע לסוגיות רלוונטיות שנוגעות לעולמם. בשנת 2019 הקשבנו והתייעצנו איתם בנוגע לפגיעות ברשת.

אם יש משהו שהיה מאוד מאוד בולט שם זה שהם לא מספיק מודעים לסכנות שקיימות ברשת, הם לא מספיק מודעים למוקדי הסיוע שקיימים, וגם האנשים שנמצאים סביבם בתחושה שלהם לא מכירים את ההתמודדויות ואת הזירות שהם נמצאים בהן. לכן הם לא ימהרו לפנות וגם לא ימהרו לשמוע את מה שאומרים להם.

אני מתנצלת, אני חייבת לפנות לאיילת רזין בית אור ממרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית.

אני רוצה להתייחס לחלק של הצעירים ולהתחבר למה שאמרה חברתי. אני היועצת המשפטית של איגוד מרכזי הסיוע.

מידי שנה מגיעות למרכזי הסיוע כ-54,000 פניות, מתוכן כ-12,000 פניות חדשות, וכ-4% מתוך 12,000 הפניות האלה עוסקות בפגיעות מיניות ברשת. יש עלייה משמעותית בנתון הזה במהלך השנים, ביחס הפוך לגיל הנפגעות והנפגעים. אנחנו מדברים על מאות פניות כאלה.

ממש אהיה פרקטית לגבי החזיתות שאנחנו מבקשות לפעול בהן ומבקשות את שיתוף הפעולה והירתמות הרשויות. אני לא אומרת שאין אבל בהחלט צריך להעמיק את שיתוף הפעולה והעיסוק בנושא.

זירה מרכזית אחת היא החינוך, גם בהיבט של העלאת המודעות של הילדים, של בני הנוער, וגם, וזה דבר שלא נאמר פה מספיק, הזיהוי, הכשרות לאנשי מקצוע, זיהוי ולדעת להתמודד, להושיט יד ולתת מענה, למי לפנות, למה לפנות. 105 עושים עבודה מצוינת אבל ישבנו בדיון בהקשר דומה בשבוע שעבר וחלק מחברי הכנסת עצמם לא הכירו את 105. זה אומר שיש לנו עבודה משמעותית לעשות בהסברה.

עלה פה נושא הגרומינג. יושבת לצדי חוקרת לשעבר ב-105. אני אומרת כפרקליטה לשעבר, נושא הגרומינג חייב להיות מחוקק. נאמר בצורה הכי פשוטה: אין עבירת מין קשה שאין לפניה גרומינג. יש את כל המעטפת שיוצר אותו פוגע, אותו פדופיל, כדי לאפשר לעצמו את הגישה לקטין. לזה קוראים גרומינג. היום זה לא מחוקק. כל אנשי המקצוע בשטח אומרים שצריך לחוקק את זה, אבל פתאום כשמגיעים לוועדת שרים שומעים שזה לא יהיה.

תודה רבה. אני מתנצלת, אני חייבת לסיים. יש כאן אירוע של שדולה וכולם כבר מחכים בחוץ. אתם יכולים גם להצטרף, מי שמעניין אותו המשבר בענף התעופה.

אסכם את הדיון.

קודם כול, תודה רבה למשרדי הממשלה ולמוקד 105. אני מודה לכם.

אני מודה במיוחד למוקד 105, אמרתי את זה בתחילת דבריי ואני אומרת את זה גם בסיכום. אתם עושים עבודה טובה, עבודה מצוינת. אנחנו נעשה כל שאפשר כדי להרחיב את הפעילות שלכם לעוד מקומות ועוד זרועות ועוד עבירות.

אני רוצה להודות למשטרה. שמעתי כאן עמדה משמעותית מאוד בעניין. אנחנו נביא אותך אלינו בצורה רחבה יותר כדי שתוכלי להסביר לחברי הכנסת בוועדה החסויה על הפעילות שאתם עושים. אני מבינה שיש כאן עבודת מודיעין בתוך הרשת ונשמח לדעת בצורה רחבה יותר.

אנחנו ניקח את ההצעות של הוועדה לביטחון פנים ונחשוב איך אנחנו מתייחסים אליהן לשנת 2021, שבה עבירות האמל"ח בעיקר מסכנות אותנו היום ברשת.

כוועדה אנחנו רוצים לקבל מן הפרקליטות את הנתונים שגם הוסיף וביקש חבר הכנסת שיקלי, גם על תיקים של אמל"ח, גם על תיקים של אנטישמיות, אם נפתחו כתבי אישום כאלה אנחנו רוצים לדעת.

בעניין מסקנות ועדת ארבל וההתייחסות של לילך וגנר ומשרד המשפטים, יש לנו פגישה עם המנכ"ל, למאיר יצחק הלוי ולי, בדיוק על נושא מסקנות ועדת ארבל, מה אנחנו יכולים לקדם. נביא את זה גם לכאן.

אני מודה לגוגל, טיקטוק ופייסבוק. רוב הבעיה האמיתית שלנו – זה יתרון וחיסרון לטיקטוק: מצד אחד אתם רשת חזקה מאוד, שהוקמה רק לפני שלוש שנים, אבל מצד שני זה גם חיסרון, כי לצערי האלימות נמצאת שם בגבהים מסוכנים מאוד לחברה כולה.

נושא האלימות ברשת לא יסתכם בדיון אחד. יש לנו עוד דיוני המשך, האחד בנובמבר על כל הקשור לאלימות מינית, מה שהציגה חברת הכנסת ברדץ' יאלוב יגיע כאן לדיון רחב יותר בוועדה, מקצועי יותר, על נושא אלימות נגד נשים, על אותם סרטונים. מחר יש דיון בנושא זה בוועדה לקידום מעמד האישה. בנובמבר, לציון חודש האלימות נגד נשים, אתם תבואו לכאן. אני כבר מציעה למרכזי הסיוע להכין את הנתונים בעניין, מה שדיברת כאן בדקה וחצי. אל תדאגי, זכותך תישמר בדיון רחב בנושא. דיון בנושא של קטינים ושלום הילד, ביחד עם 105, אנחנו נמשיך כאן, זה לא הדיון האחרון שלנו. אני מניחה שיהיו עוד נושאים שיעלו.

הוועדה הזו היא חדשה, היא עובדת בסך הכול חמישה שבועות בכנסת, אבל נושא האלימות ברשתות – ומאיר יצחק הלוי הוא חבר ופעיל בכיר בוועדה – ימשיך להידון כאן.

אני כן אומרת לכם, ואמרתי את זה גם לטיקטוק וגם לחברי הכנסת הפעילים בנושא הלאומנות ברשת, אנחנו מבחינתנו צריכים במשטרה להיערך למבצע הבא בעזה, גם ב-Safe city בלוד ועכו, גם לתגבר בכוחות, אבל גם לתגבר את הרשתות בפעולות מניעה וחשיפה לפני שזה בסופו של דבר מתפוצץ, וזה התפוצץ לנו בשומר חומות בצורה מאוד מאוד רצינית.

רק אגיד מילה אחת על הביקור שלי אתמול בצפון. שאלתי את מפקד המחוז איך יכול להיות שבנצרת ובנצרת עילית לא הייתה ההתפוצצות הזאת כפי שראינו במקומות אחרים, הרי גם שם יש עיר מעורבת. הוא אמר: ראשית, מרגע שהנושא הזה עלה שמנו את יהבנו על עניין הרשתות ואיפה זה הכי יתפוצץ, וכאשר ידעתי לא חיכיתי 48 שעות, כבר שמתי את הכוחות בין שתי הערים והפרדתי פיזית ולא הייתה לנו אלימות בנצרת. יכולים לעשות את זה בהיערכות מוקדמת נכונה וטובה, אפשר למנוע אלימות ופעולות ברשת.

תודה רבה לכולם. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:53.