פרוטוקול של ישיבת ועדה
הכנסת העשרים-וארבע
הכנסת
19
ועדת הכלכלה
18/10/2021
מושב שני
פרוטוקול מס' 64
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, י"ב בחשון התשפ"ב (18 באוקטובר 2021), שעה 10:30
ישיבת ועדה של הכנסת ה-24 מתאריך 18/10/2021
פרק י' (תחבורה) מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א-2021
פרוטוקול
פרק י' (תחבורה) מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א-2021
חברי הוועדה: מיכאל מרדכי ביטון – היו"ר
סמי אבו שחאדה
איתן גינזבורג
מאזן גנאים
לימור מגן תלם
יבגני סובה
שירה יהלומי - לשכה משפטית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים
שי קדם - מנהל אגף תכנון תחבורתי, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים
דניאל מלצר - רכז תחבורה באגף תקציבים, משרד האוצר
שי שלף - עו"ד בלשכה משפטית, משרד האוצר
אסתי פלדמן - עו"ד בלשכה המשפטית, משרד האוצר
אילת פלדמן - יעוץ וחקיקה - אזרחי, משרד המשפטים
אורית מלמד - ממונה מיסוי מוניציפאלי, משרד הפנים
ענת לובזנס - סגנית סמנכ"ל היחידה הכלכלית, מרכז השלטון המקומי
אתי בן-שמחון
פרק י' (תחבורה) מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א-2021, מ/1443
שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את הישיבה. פרק י' (תחבורה) מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א-2021. דיון בסעיפים 56, 18 ו-20 – תיקון פקודת התעבורה, תעריפי חנייה ברשויות המקומיות. ישיבה זו תוקדש להסתייגויות והצבעות. יש הסתייגויות? נא להציג בבקשה.
תודה, אדוני. יש סעיף שמדבר על תעריפי החנייה להסיר את המקסימום או את התעריף המרבי. אני חודש שהיה פה משהו מטעה בדרך שלפחות הוצג בפנינו החוק. נעשתה השוואה בין הערים שלנו לבין לונדון, ניו-יורק וערים אחרות. אני חושב שכל העניין פה מאוד מטעה, כי התחבורה הציבורית במדינת ישראל היא לא לונדון ולא ניו-יורק. גם ההכנסה של האזרח היא לא לונדון ולא ניו-יורק. אז אני חושב שכל הגישה הייתה פה לא נכונה. פשוט ההשוואה בענייני חנייה בגלל המצב של התחבורה הציבורית בארץ היה מטעה. ואני חושב שאנחנו נותנים יותר מדיי למועצות המקומיות בענייני קביעת התעריפים.
אני רוצה להציע שהעניין הזה ייקבע או על-ידי שר התחבורה, שרת התחבורה, מי שיהיה, או ועדת הכלכלה. הדרך שבה הוצגו הדברים לנו הייתה דרך מטעה. אני פשוט מבקש כדי שהדברים יהיו יותר בשליטה ויותר ודאיים לטובת האזרחים בכלל, ולא לטובת מועצה מקומית או עירייה מסוימת, כי יש פערים מאוד גדולים בין העיריות השונות למועצות המקומיות השונות וכו', ואני לא רוצה שיהיה לי איזשהו ניצול לעירייה יותר יעילה באכיפה כי עיריית תל-אביב והכוח שיש לה, לעומת עיריות אחרות.
אני מציע שהעניין הזה של התעריפים ותעריף מרבי וכו', ייקבע על-ידי או שר התחבורה, או שיגיע לוועדת הכלכלה בכנסת.
כן. אבל אנחנו במקום אחר לגמרי מבחינת שאר העולם. אדוני, ההשוואה לשאר העולם במקרה הספציפי בגלל שמדינת ישראל היא מדינה מעולם שלישי בתחבורה הציבורית, אז ההשוואה היא בעייתית. כולנו יודעים שהשוואה היא בעייתי, זה לא סוד. אני לא ממציא מחקר. הדברים ברורים. ההשוואה לעולם במקרה הזה, בעיית החנייה קיימת, ואנשים במדינת ישראל כל כך הרבה משתמשים ברכב הפרטי שעולה להם כל כך הרבה כסף והתחזוקה שלו מאוד גבוהה, בגלל שמצב התחבורה הציבורית שסיפקה לנו המדינה הוא קטסטרופלי. כמי שעבר את כל החיים שלו בתחבורה ציבורית, וחי באזור המרכז, אני מעיד על זה אישית. לי אין רישיון, אני עם תעודת עיוור מזמן. רק עכשיו קיבלתי רכב מהכנסת, כל החיים שלי אני בתחבורה הציבורית באזור המרכז איפה שיש כביכול תחבורה ציבורית, וזה לא דבר שאפשר לסמוך עליו. יש לנו בעיה. פה אנחנו מקפחים את האזרחים וההשוואה היא למקומות אחרים היא בעייתית.
אני חושב שגם הצגנו את זה בדיון, או בשני הדיונים הקודמים. בסוף יש מערכת שמזינה את עצמה - בגלל שהחנייה לא מתומחרת נכון, ויש עודפי ביקוש אז נוצר גודש כי אנשים מחפשים יותר זמן חנייה. כתוצאה מזה, גם האוטובוסים, וגם התחבורה הציבורית נפגעת. ולכן, נוצר פה מעגל שמזין את עצמו, ובסוף, הכול משפיע על הכול. אני חושב שאם אנחנו נמשיך לחכות לזה שהתחבורה הציבורית תהיה פה מושלמת – אנחנו נפספס צעדים שיכולים להשפיע בצורה טובה על המצב.
אדוני, אני לא ביקשתי שהתחבורה הציבורית תהיה מושלמת בכלל. אני בסך הכול אומר, במקום להעביר את הכוח הזה למועצות המקומיות של קביעת תעריף ולבטל את העניין של תעריף מקסימלי מירבי, כי אנחנו צריכים לדאוג לכל האזרחים, ולא לייצר גם פערים בין המועצות המקומיות השונות. אני אומר שאת העניין הזה של התעריף יקבע או שר התחבורה או ועדת הכלכלה. אני חושב שאפשר גם להסכים לזה.
זה בדיוק הפוך מהצד שאתה מציין. אנחנו רוצים לתת להם את הסמכות. הם אלה שמכירות את השטח. הם אלה שמכירות את הצרכים. הם אלה שמכירות את הביקוש וההיצע באיזור. אנחנו רוצים לאפשר לרשות המקומית לקבוע מחיר שמתאים. אנחנו גם לא חושבים שהוא יהיה יותר טוב מהם. אנחנו בסך הכול רוצים להסמיך את הרשויות המקומיות לקבל את ההחלטה.
הערה אחרונה. ההסתמכות הזאת על הרשות המקומית, לא מביאה אותי לשביעות רצון, כמי שמכיר את המצב יותר בתל-אביב באזור המרכז, ואי היכולת שלנו לעשות את הביקורת הזאת ולקבוע את תעריפי המקסימום יכול להביא רשויות יותר מדיי חזקות גם להתעמר קצת יותר באזרחים, כי יש להם מספיק. כמו שאתם אומרים, הביקוש הוא ביקוש אדיר. מה שיקרה פה, זה יהיה פה סינון. האנשים שיכולים לשלם הרבה יותר חנייה – ישלמו הרבה יותר חנייה, ממילא יש כל כך הרבה ביקוש. אני לא רואה את זה כפותר את הבעיה. כל מה שאני מציע פה, אני לא אומר להם שלא ילמדו ויעשו ויבחנו, והם יהיו המומחים. רק שאת ההמלצות שלהם הם יעבירו או לשר התחבורה, או לוועדת הכלכלה. לנו יהיו שיקולים שהם מעבר ומסתכלים בתמונה הרבה יותר רחבה מאשר המועצה המקומית עצמה. והדבר הזה של קביעת התעריפים, יישאר או בידי הוועדה פה, או בידי השר, זה כל מה שאני אומר. אני גם לא חושב שזה סותר את מה שאתם רוצים. זה ימשיך את הרפורמה, זה יקדם את כל מה שצריך, רק שזה ייתן קצת יותר כוח לנו לפקח על העניין. זה הכול.
מי בעד ההסתייגות של חבר הכנסת סמי אבו שחאדה? מי נגד?
הצבעה
ההסתייגות לא אושרה.
אמנם אני שכן של חבר הכנסת סמי אבו שחאדה במושב במליאה, אבל בלי תיאום, אדוני היושב-ראש, אנחנו הגשנו הסתייגות באותו סעיף ועל אותו נושא. זו ההסתייגות היחידה שלי בעניין. אני הגשתי בדיוק על הסעיף הזה, בסעיף 5618(ב) את ההסתייגות שלנו. הציג אותה חבר הכנסת יעקב אשר, שבה גם הוא מלין על כך מהחשש מעליית מחירים בלתי מבוקרת. אנחנו הפכנו את מחיר המקסימום, בעצם, אנחנו משאירים לרשות.
אבל אני מנמק קצת אחרת מחבר הכנסת סמי אבו שחאדה את הנימוק שלי, ואכן, אני קיבלתי בחלק מדבריי את מה שאתה אמרת היושב-ראש, ועוד חברים בוועדה, שבאו ואמרו - תנוח דעתך. תאמין ברשות המקומית שהיא לא תפקיע מחירים, בגלל שיש לה תושבים. ואתה, כראש עיר לשעבר, אמרת – תסמוך על ראש הרשות ועל מועצת העיר שהם לא יפקיעו מחירים סתם. אבל זה נכון לגבי תושבי העיר. אתה הסכמת איתנו, גם הוועדה הסכימה, שלגבי מי שלא גר בתוך העיר, אנחנו בהחלט יכולים לחשש שמועצת העיר, וראש העיר שם יתנו מחירים שהם יכולים להיות מחירים מאוד מופקעים, מאוד גבוהים, וייווצר פער בין מה שתושב העיר אמור לשלם, לבין מה שתושב חוץ, ואני הבאתי דוגמאות. קח דוגמה במגרשי חנייה, או באזורי חנייה על-יד חופי ים. מה שיקרה שם, הם ייקחו מחיר, לתושב העיר יהיה 10 שקלים, אבל מי שמגיע מחוץ לעיר יהיה 30 שקלים לשעה, או 25 שקלים לשעה. יש לכולנו אחריות שלא נמצא את עצמנו – ואני אומר את זה כאן בדברי הכנסת, יום אחד שאותן רשויות מקומיות שיפקיעו מחירים, ואנחנו נמנע מאנשים מרשויות אחרות להגיע.
לכן, הייתה הצעה, אתה תמכת בה. אני רוצה להאמין שגם זה יהיה בתוך הנוסח, שתקבע פער, שהפער בין תושב העיר לבין תושב שמחוץ לעיר לא יעלה 20%, 25%. אני מבין שהוועדה אולי רוצה להעלות את הפער.
דיברתי עם השלטון המקומי. הם רצו פער יותר גדול – אנחנו נלך על 30%, נראה לי סביר ומידתי.
אבל אז למה אתה מסתייג אם אנחנו קיבלנו החלטה?
חשבנו שהיה נכון, וזה מאוד התחבר למה שאמר משתמש ותיק בתחבורה ציבורית – אתה לגבות מחירי חנייה, אבל בתנאי שיש 300 מטר מהמקום של החנייה שהתדירות היא לא יותר מעשר דקות. אתה רוצה שאנשים יבואו למקום ויחנו, וישלמו הרבה כסף, ואין אוטובוס של התחבורה הציבורי. אז איך אתה רוצה את הפקקים - - -
החוק הזה לא יפתור את בעיית הפקקים. הטענה הייתה שהפקקים ייפתרו בתחבורה ציבורית, רכבות, מטרו, עולמות שעוד לא קיימים. בינתיים, רצו להוריד את העומסים מצווארי הבקבוק מאנשים שבאים לחנות ליום שלם בלב העיר וחוסמים את העיר, ובעצם לאפשר חנייה זמנית, לקבל שירותים, ללכת הביתה, ולפתוח את הערים הללו מעומס, ולאפשר עדיין בעיר חנייה חינם - לב-אדם בשכונתו, במרחב החיים שלו, במקום שיש לו קופת-חולים, בנק, מרכז מסחרי קטן, שם הוא יחנה בחינם, אבל הוא לא יגיע למרכז העיר וישים את האוטו לכל היום ויסתום את העיר, שזה משפיע על כלל הפקקים, גם על ההיבטים הבין-עירוניים.
אנחנו נצביע על ההסתייגות הזאת. לא נקבל אותה, ואחרי זה אנחנו נראה לך. אנחנו נכניס את מה שדיברנו.
ההסתייגות של יעקב אשר, קובעת בעצם לבטל את התיקון שנקבע בפסקת משנה (ב) במחיקת המילה "מרבי", סעיף קטן (ג), זה סעיף 70(ב), כלומר להשאיר את הסעיף כלשונו.
אנחנו נצביע על ההסתייגות, אפשר גם לדחות אותה, ואחר כך, נחליט כוועדה מה אנחנו עושים. אם נקבל את העקרונות, נכניס אותם. בכל מקרה אנחנו מצביעים.
שמרנו לך מקום – לאליהו הנביא ולמקלב, יש לנו כיסא שמחכה באופוזיציה שיבואו....
אגב, זו יכולה להיות כותרת – כי אנחנו מתעקשים על זה שהם יגישו רשימות והשתתפו באופן פעיל, אז יכול להיות שזה הכותרת.
בתוך הסיעה יש התמודדות מי יבחר לעצמו להיות חבר בוועדת הכלכלה, דע לך שזה לא פשוט.
כן. יש מכרז.... אני אומר זאת החלטה למועצת גדולי התורה לא פחות מזה, שלא יקלו ראש בדבר.
מי שלא נוכח לא יכול להציג, במיוחד, אם הוא לא מבקש במצבים כרגיל שנציג במקומו. מדלגים על ההסתייגות הזאת.
אני עכשיו אגיע לעניין הנוסח בפיסקה 18, שעניינה תיקון סעיף 70(ב) לפקודת התעבורה. בעצם, הנוסח הוא פחות או יותר כפי שהוקרא בדיון הקודם. אני אגיד מהם שני השינויים. שינוי הראשון - לעניין עדכון המחיר המרבי. אתם הוספתם, נציגי הממשלה שמדובר על עדכון לפי שיעור שינוי במדד, ולא לפי שיעור עלייה. תיקון השני, הוא התיקון שעכשיו דובר עליו לעניין הפערים בין מחירי חניה לתושבים, ומי שאינם תושבים. אני אקרא נוסח ראשוני, יכול להיות שהוא משתנה ברמה הטכנית. "קבעה רשות מקומית הסדר חנייה שכולל מחיר שונה לתושב הרשות ולמי שאינו תושב הרשות – לא יעלה שיעור הפער בין המחירים על 30%". אנחנו מציעים להבהיר שאין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהסמכות של רשות מקומית לתת פטור מתשלום בעד חנייה בתחומיה לפי כל דין, ובכלל זה לפי סעיף 77(א) שמדבר על אזורי חנייה מוסדרים, כמובן, אנחנו כוללים כאן גם פטורים שניתנים לאנשים עם מוגבלות וכו'. זה לא גורע מהסמכות. לעניין תחילת ההסדר הזה – זאת שאלה לוועדה האם נכון לקבוע איזשהו מועד תחילה לעניין ההוראות שעכשיו הקראתי.
תן להם גם שלוש שנים, כי גם יש מצב שיהיו פה בחירות, וייבחר ראש עיר. ואם מישהו אחר לא טיפל, יש לו עוד שנה. מי שיטפל עכשיו יטפל, ואם מישהו יהיה ראש עיר חדש, לא יגיד – לא נתנו לי הזדמנות. יש לו שנה מיום הבחירה העתידית שלו לטפל.
עוד שאלה לגבי רשות מקומית שנותנת למעשה פטור מוחלט מתשלום בעד חנייה, איך כאן יחושב אותו פער? זה מחיר אפס.
אז לא יעלה על השעה המינימלית. אם נתנו פטור לתושב, תושב חוץ לא יעלה על השעה המינימלית של חנייה באותה עיר.
לא. באופן כללי אתם עודכנתם לגבי ההצעה הזאת. אתה ידעתם שזה הולך לעלות, כי זה עלה בדיון הקודם, אז אין באופן כללי. השאלה אם העקרונות שעכשיו הקראתי ברורים.
בעיר שיש פטור מלא לתושב ועדיין רוצים לחייב תושב חוץ לחנות, אז אנחנו לא יודעים מה זה 30% פער, כי לתושב המקומי יש אפס. אז אמרנו שבמקרה הזה לא יעלה על המינימום שייקבע לתושב.
זה בוויכוח. אבל הייתה טענה שצריך לגדר ולהגביל את הפערים בין תושב חוץ לתושב מקומי במקום שגובים חנייה, כדי שאדם - - -
מה זאת אומרת? אתה משלם פחות. אם אתה באזור מגורים שלך, אז אתה לא משלם, כי יש לך תו.
לא, מה פתאום. אתה משלם פר שעה, זו בדיוק הנקודה. אתה הולך לעירייה, אתה מוציא תו של תושב העיר, ואז אתה משלם 50% מהתעריף. אתה משלם 2.5 שקלים לשעה, עם התו שלך שאתה תושב העיר שהתוקף של התו הוא שנתיים, משהו כזה.
סליחה. הנושא הזה הוא משמעותי לשלטון המקומי. אני רוצה לשמוע את ענת לובזנס מהמרכז לשלטון מקומי. בבקשה.
שלום, הנושא של הפטורים או הנחות, יותר נכון, לתושבים זה משהו שקיים היום בחוקי עזר, ולפי החקיקה הנוכחית, בעצם היה צריך לתקן את חוקי העזר הקיימים לצורך התעריף החדש, או לצורך אזורי החנייה, גם החקיקה הזאת תשתנה. זה לא ליצור פער גדול בין הקיים היום, למה שקיים אחרי החקיקה, אנחנו מבקשים לשמור על ההסדרים הקיימים. מה שלא ברור לי פה מהדיון, כשמדברים על פטור, מדברים על רשויות שיש להן פטור מלא, אבל דיברנו על זה שזה יהיה לפי אזורי חנייה. אז אני לא מבינה.
רשות שמחליטה לחלוטין לא לגבות חנייה אצלה, אז היא לא תוכל לגבות גם מתושב חוץ. רשות שיש לה הסדרים של אזורי חנייה, והיא פטרה תושב מקומי שלה בשכונה באופן מלא. אבל במרכז העיר גובה ממנו חנייה, שם לא יעלה הפער בין התושב המקומי לתושב החיצוני ב-30%.
אדוני, היום נורא קשה לדעת, מכיוון שבסוף הדוח ניתן לא לאדם, אלא לרכב. עכשיו אתה לא יודע, לפעמים הרכב הזה רשום על שם חברה, מאוד קשה לעשות את ההבחנה הזאת, מכיוון שאתה לא יודע בסוף מי משתמש.
זה לא כל כך קשה. כי רכב עם תו מקומי, זה רכב עם תו מקומי. רכב בלי תו מקומי, הוא לא מקומי. מי שיש לו מקומי, יש לו תו מקומי מכל סוג.
אדוני היושב-ראש, אם יש לך רכב חברה, אתה פוטר את זה בזה שאתה ניגש לעירייה, ואתה מצהיר על זה שזה רכב מחברה רשום על שמך עם ספח של תעודת זהות, אתה פוטר את זה אם זה באופן קבוע. אם זה רכב מזדמן של השרה, זה משהו אחר.
יש ערים, למשל תל אביב, נניח אדם עבר דירה לשם, והוא עוד לא הספיק להסדיר את התו המקורי וקיבל דוחות, אז יש לו אפילו חודש, חודשיים שרטרו-אקטיבית מבטלים לו את הדוחות עד שיסדיר את הביורוקרטיה.
אני חושב שזו התערבות גדולה מדי - - - של הרשויות המקומיות באופן ניהול השירותים שהם מעניקים.
אנחנו נתנו להם, איתן, לא שנה וחצי כמו ההצעה המקורית - שלוש שנים לנהל את זה בעצמם.
כאשר עירייה נותנת למשל לשלושה או ארבעה אנשים בדירה אחת שמחולקת ארנונה - - -
יש הרבה מניפולציות על העניין הזה של שותף לדירה. אנשים עושים חוזים כדי לקבל תו חנייה.
אני התכוונתי אליך, שאתה באת ואמרת – "תנו לרשות להחליט בעצמך". אתה צודק בעניין הזה, אבל זה על גבי תושביה. אנחנו כשלטון מרכזי, לא יכולים לתת גם להחליט עבור התושב שהוא לא תושב, שם הם יכולים לעשות מה שהם רוצים, הוא לא מעניין אותם – הפוך.
יש לעירייה גם אינטרס שיבואו מבחוץ כדי להגביר את התקנה העירונית שלה. אם היא תעשה פעילות לא מידתית, הנושא הזה ידיר כניסה של אנשים מחוץ לעיר, וזה יפגע בכלכלה המקומית.
עם כל הכבוד לכולם, עכשיו זה הצבעות והסתייגויות. זה כן היה בהנחיות לחוק הזה.
אנחנו נתנו הנחיות שזה ייכלל בחוק הזה, הנחיות ברורות בסיכום הישיבה הקודמת, כחלק מההצבעה, ואמרנו שזה יובא להצבעה.
אני רק אחזור על העיקרון כדי לחדד. לגבי פטור מתשלום – מי שאינו תושב ניתן לגבות ממנו כמו שגובים מתושב, או לפי הסדר חנייה הארצי האחיד לפי הנמוך, אני מניח, צריך להתייחס לזה. אנחנו לא יודעים מה הסכום שהרשות תקבע.
סעיף הבא: פיסקה 20 לעניין אזורי חנייה מוסדרים. אני חושב שנעשו כאן כמה שינויים בנוסח, ולכן, אני חושב שכדאי להקריא. סעיף 77(א) לפקודת התעבורה. יש לנו חידוד לנוסח.
(20) בסעיף 77(א), בפסקה (2), בסופה יבוא "לעניין פסקה זו יחולו גם הוראות אלה:
(א) בדרך שבה הוסדרה חניה בתשלום בתחומי עירייה או מועצה מקומית שמספר תושביה הרשומים במרשם האוכלוסין הוא 40,000 ומעלה (בסעיף זה – הרשות), תהיה מועצת העירייה או מועצת המועצה המקומית רשאית לקבוע הסדרים לקביעת אזורים בהם יוענק פטור מתשלום עבור חניה לתושבי אותו אזור, רק בשל היותם תושבי אותו אזור (להלן – אזורי חניה מוסדרים); לא נקבעו אזורי חניה מוסדרים בתחומה של הרשות כאמור, לא תהיה הרשות רשאית להעניק פטור מתשלום בעד חניה לתושבי אותה רשות רק בשל היותם תושביה; פטור מתשלום לתושבי הרשות רק בשל היותם תושבי הרשות יינתן רק לתושבים המתגוררים באזור חניה שנקבע כאזור חניה מוסדר, לגבי אותו אזור מוסדר בלבד.
כאן אנחנו רצינו לחדד כשמדובר למעשה על רשות מקומית שמספר תושביה הוא 40,000 ומעלה, ולגבי הרשות הזאת, ייקבע איסור להעניק פטור מתשלום בעד חנייה לתושביה רק בשל היותם תושביה, אלא אם כן היא קבעה את אותם אזורי חנייה מוסדרים, כלומר, אזורים שבהם ניתן פטור מתשלום. אנחנו נשאיר את הסייפא את מה שהקראת – פטור מתשלום תושבי הרשות, רק בשל היותם תושבי הרשות וכו', את הסעיף הזה אנחנו נשאיר. אני מציע גם פה לחדד, שהסעיף הזה לא גורע מסמכות רשות מקומית לתת פטור מתשלום חנייה בתחומיה מטעמים אחרים לפי כל דין. כאן מדובר הפטור רק בשל היותם תושביה. אנחנו נחדד את זה.
סליחה, אם זה לא מוסדר, מה ההשלכות של הסעיף הזה - התושבים ישלמו חנייה?
לא. אם הם לא עשו חוקי עזר, הם לא יכולים לגבות כלום. אם עשו חוק עזר, יש להם שלוש שנים, וחילקו לאזורי חנייה, זה בשליטתם. אם לא עשו את זה שלוש שנים, השרה תתקין תקנות.
אם בזמן ההקראה, אתם אומרים משהו שאני חושב שצריך לשנות, אז מה, אתם לוקחים לי את הזכות הזאת, מה זה?
אני מוכן לתת לך להגיד את כל אשר על ליבך. אבל אני אומר לך, מבחינת התנהלות, וכל חברי הכנסת למדו – מודיעין על מועד הצבעה.
אופיר, יש ועדות שהן כותבות ככה – על כל דיון הן כותבות – ייתכנו הצבעות. ואז אתה צריך לבוא כל דיון, כי אתה לא יודע מתי יהיה הצבעה. אנחנו עושים דיון הצבעות והסתייגויות. קובעים מתי הוא יהיה ורק שם מצביעים. בן אדם יודע לא גונבים לו ולא מפתיעים אותו, יש רגע.
בסדר. אני בוועדות אחרות, אני יודע שתוך כדי הצבעה, תוך כדי הקראה, גם אפשר להגיש הסתייגויות. אם הייתי בא עכשיו עם 200 ואומר לך - - -
ניתן לך להגיד – אנחנו מכבדים את כולם.
רק משהו שלא היה בנוסח כפי שהוא. נניח שמצביעים, ועושים איזה תיקון בזמן אמת - עליו אתה יכול להסתייג כי זה לא היה לך בנוסח. מה שקיבלת בנוסח מראש ולא הסתייגת בזמן - אתה לא יכול. להעיר הערות אתה יכול. אבל אתה יכול להסתייג, כי אנחנו דיברנו פה על פער בין גבייה של תושב המקום לתושב חוץ. זה אושר.
אני כן אסב את תשומת הלב, כי סעיף 86 לתקנון קובע שניתן להגיש הסתייגות. כל ועדה לא אישרה את הצעת החוק לקריאה שנייה או שלישית, או עד מועד מוקדם יותר לאחר סיום הדיון, ולפני שהחלה ההצבעה שעליו הודיע מראש יושב-ראש הוועדה, זאת הסיטואציה שבפנינו. כלומר, הייתה הודעה שנמסרה מראש מאת מנהלת הוועדה לפי הנחיית יושב-ראש הוועדה על המועד להגשת הסתייגויות, ואכן, קיבלנו הסתייגויות. ולכן, יושב-ראש הוועדה ראשי לא להעלות הסתייגויות שלא הוגשו במועד.
רק לגבי פיסקה 20, כי פיסקה 18 אושרה כבר. רק לגבי אזורי חנייה מוסדרים, הנושא שעכשיו אנחנו דנים בו.
אני רוצה להוסיף שני דברים.
שר התחבורה והבטיחות בדרכים בהתייעצות עם שר הפנים, רשאי לקבוע בתקנות תנאים ואמות מידה – אחרי הסעיף הזה נוסיף – באישור ועדת הכלכלה.
אבל הייתה בקשה של השרה שבמקרה הזה, בגלל שהיא נותנת שלוש שנים לרשויות להתכונן, ולא לוחצת אותם, שברגע שהיא תתקן הם יהיו בתוקף, והיא תוכל לקבוע אותם, ואחרי מחשבה, אנחנו נסכים לבקשה הזאת.
אני רוצה להגיש את זה בתור הסתייגות.
הדבר השני – בתום חצי שנה לפני השלוש שנים לעדכן את הרשויות. שמשרד התחבורה יעדכן אותם.
חצי שנה לפני מועד התקנות, חצי שנה לפני הודעה מפורשת. התראה של משרד התחבורה לרשויות - שימו לב, בעוד חצי שנה, נגמר לכם הזמן לתקן את התקנות האלה.
מה הבעיה להודיע? תראה, אנחנו פה נתנו שלוש שנים, אנחנו לא יודעים מה יילד יום. לא יודעים מי יהיה ואיפה הוא יהיה. לפחות שהחוק הזה, לפני שייכנס לתוקף, תהיה הודעה חצי שנה לפני זה שיידעו.
אדוני היושב ראש, אני כן חושבת שזה כן יכול לעלות שאלות במצב שבו מודיעים שישה חודשים מראש. התהליך יכול להתעכב. זה מעלה הרבה שאלות שיקשו מאוד על משרד התחבורה בעיניי ברמת המחויבות שלהם.
אני אסביר מה הבעיה. לא שיש בעיה לשלוח הודעה ולעדכן. לא מזה אנחנו חוששים. אנחנו חוששים משליחת הודעה, התהליך מתעכב, לוקח שבעה חודשים, או לא משנה מה מעבר למה שכתוב, ואז אומרים, רגע, למה לא הודעתם בדיוק שישה חודשים לפני. הבעיה היא מה קורה אם התהליך מתעכב?
לימור, זו הערה נכונה. בגלל שזה שנים קדימה, זה יכול לשבת ולהירדם, וכולם ישכחו וצריך מועד הודעה שיידעו – זה בא, מתקרב. זה יכול להיות שנה, זה יכול להיות חצי שנה. אבל הודעה שהמועד הזה מתקרב.
כי זה ייתן את הוודאות שאתם מבקשים להשיג לרשויות מקומיות מצד אחד, ולא יכביד על משרד התחבורה.
ההכבדה היא לא כמות הבולים, זאת לא זו הבעיה. הבעיה היא בדיוק בהתחייבות שביום כך וכך יפורסמו תקנות וייכנסו לתוקף. אם אתם רוצים תקופת היערכות כדי לאפשר ודאות מצד אחד לרשויות, ומצד שני כן לספק למשרד התחבורה איזושהי ודאות ואיזושהי קרקע יציבה – אני כן חושבת שההצעה שהוצעה על ידי משרד התחבורה שתקנות ייכנסו אחרי איקס חודשים.
איך זה בדיוק מתנהל, תסבירו לי. הרי דיברנו על שלוש שנים, אז איך עכשיו תהיה ההודעה לרשויות? אחרי שלוש שנים והיא בתוקף. או שמיום תיקון התקנה של השרה יהיו עוד - - -
מיום תיקון התקנות של השרה, לכל הפחות שישה חודשים שהתקנות לא ייכנסו לתוקף, אז איך היא תיקנה תקנות אם הן לא בתוקף?
ועד לכניסתן לתוקף, עדיין יהיה לרשויות אפשרות לקבוע את אזורי החנייה. אנחנו הצענו לכם דבר פשוט.
משרד התחבורה יעדכן ויודיע לרשויות שנה לפני המועד המתוכנן, או חצי שנה, כי נדרשים לתת את הדעת על כך.
אני רוצה להתייחס. השאלה האם לתקנות בהכרח יהיה מועד תחילה נדחה, יכול להיות שלא. יכול להיות שצריך לקבוע בכל מקרה שהתקנות האלה יחולו רק חצי שנה אחרי.
אנחנו עושים פה שלוש שנים קדימה, בעוד שנתיים אני לא יודע מי יישב בשולחן הזה, ואני לא יודע מי יהיה שרת התחבורה. אני מאחל לכולם שיהיו עשר שנים בתפקיד שהם נמצאים בו, אבל זו לא המציאות הישראלית. ולכן, בגלל שאנחנו מכניסים פה למגירה חוק שכולם ישכחו ממנו שלוש שנים, אומר אופיר, תנו להם התראה חצי שנה לפני שיידעו שזה המחיר, שאם הם לא יטפלו בחצי השנה הקרובה – איבדו את הסמכויות. ההודעה הזאת, העדכון הזה, רק הודעה, עדכון. לא הבנתי למה קשה לעשות דבר כזה. וגם אם זה יידחה בסוף, אז זה נדחה אבל ההודעה הודעה.
אני רוצה לחדד כדי שאני אדע מה לכתוב בנוסח. לפי הסעיף, מה שאתם מציעים לקבוע הוא שכל הסדרי הפטור מתשלום בעד חנייה שקבעו העיריות או המועצות המקומיות לתושבים, רק בשל היותם תושבים ערב התחילה של החוק, כלומר, מה שבתוקף היום, יהיה בתוקף למעשה עד תום שלוש שנים, כלומר, זה בעצם איזושהי תקופת מעבר, אז לא בטוח שזה בכלל קשור לתקנות. זה בעצם - - - שנה לפני אותן שנים שלוש שנים, אז תימסר ההודעה.
תימסר הודעה על-ידי משרד התחבורה לרשויות בדבר פקיעת ההסדרים הקיימים וההתראה האחרונה או מה שלא יהיה. אופיר, באת, קיבלנו הסתייגות. הגשת אותה.
הכנסת, אני מסיר, אין צורך. את הראשונה אני משאיר. תן לי חמש דקות לפרגן לך במליאה. זו הסתייגות בשם סיעת הליכוד. מה ששינית אני מסיר.
לא, אין מה להסיר, זה כבר התקבל בתוך הנוסח.
(ב) שר התחבורה והבטיחות בדרכים, בהתייעצות עם שר הפנים, רשאי לקבוע בתקנות תנאים ואמות מידה בנוגע לקביעת אזורי חניה מוסדרים ברשות מקומית שמספר תושביה הרשומים במרשם האוכלוסין הוא 40,000 ומעלה והכל בכפוף להוראות סעיף קטן (ג);
תחולה (ג) "הוראות התקנות שהותקנו בהתאם לסעיף קטן (ב) יחולו על רשות מקומית שמספר תושביה הרשומים במרשם האוכלוסין הוא 40,000 ומעלה ואשר קבעה לראשונה אזורי חניה מוסדרים" - - -
כלומר, שהיום בעצם אין לה אזורי חנייה. "או על רשות מקומית כאמור שהתבצעו שינויים באזורי חניה מוסדרים הנמצאים בתחומה, והכל ממועד כניסתן לתוקף של התקנות".
כאן רצינו חידוד לעניין חידוד באזורי חנייה מוסדרים. האם כל שינוי באזורי חנייה, יביא בעצם להחלת התקנות על אותה רשות מקומית? יכול להיות שינוי שהוא כמעט מינורי. צריך שינוי במדיניות.
התשובה היא כן. בסופו של דבר, ברגע ששרת התחבורה תקבע תקנות לעניין אמות המדינה, אנחנו חושבים שנכון יהיה במצב של שינויים להתאים את האזורים לאמות המידה. ביקש היושב-ראש בצדק - -
במידה ורשות מקומית תרצה לעשות שינוי במדיניות שהיא החליטה, במידה ויש תקנות בתוקף, היא תצטרך לעמוד בתקנות.
לא. עכשיו, רשות מקומית חילקה לאזורים והתקנות לא בתוקף, לא ישנו לה את האזורים בגלל התקנות.
נוסף באזורים, אז היא תצטרך לעבוד לפי התקנות. בסדר גמור. מי שביצע – ביצע. משנה אחרי שהתקנות בתוקף.
אנחנו מצביעים על ההסתייגות של אופיר כץ. מי בעד? מי נגד
הצבעה
ההסתייגות לא אושרה.
לאחר כניסת התקנות ברשויות שבהן בוצעו אזורי חנייה בטרם כניסת החוק, כל שינוי חדש עתידי יותאם לתקנות החדשות. בסדר.
פיסקה 20 – פה אחד.
אנחנו מברכים את שרת התחבורה, הצוות שלה והאוצר על עוד חוק של משרד התחבורה, שעובר בוועדת הכלכלה. היום היו פה מספר חוקים. מודה לכל חברי הכנסת על העבודה ועל הדיון הענייני והמכבד, ושכל אחד זרע השפעות על החוק בדרכו. אנחנו ממשיכים לקדם את החוקים בחוק ההסדר לקראת תקציב המדינה. תודה רבה. לכולם.
הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 11:20.