פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



35
ועדת ביטחון הפנים
20/10/2021


מושב שני



פרוטוקול מס' 13
מישיבת ועדת ביטחון הפנים
יום רביעי, י"ד בחשון התשפ"ב (20 באוקטובר 2021), שעה 9:30

הצגת התוכנית להתמודדות עם הפשיעה במגזר הערבי, בהשתתפות סגן השר לביטחון הפנים.

חברי הוועדה: מירב בן ארי – היו"ר
רות וסרמן לנדה
מאיר יצחק-הלוי

סמי אבו שחאדה
אמיר אוחנה
ענבר בזק
איתמר בן גביר
אחמד טיבי
מופיד מרעי
אופיר סופר
אורית מלכה סטרוק
עלי סלאלחה
אוסאמה סעדי
איימן עודה
יסמין פרידמן
שמחה רוטמן
ג'ידא רינאוי זועבי
עמיחי שיקלי

השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג'
סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ'

עידו בן יצחק

לאה קריכלי

ירון קוונשטוק


הצגת התוכנית להתמודדות עם הפשיעה במגזר הערבי

בוקר טוב לכולם, אנחנו פותחים את ישיבת הוועדה. היום 20 באוקטובר 2021, י"ד בחשוון התשפ"ב. הנושא: הצגת התוכנית להתמודדות עם הפשיעה במגזר הערבי, בהשתתפות סגן השר לביטחון הפנים, חברי חבר הכנסת יואב סגלוביץ'. אני אגיד בדקה, כי הוועדה הזאת עוסקת ותעסוק, וסגלוביץ' כבר היה כאן והוא יהיה כאן עוד הרבה פעמים. זה בטח לא דיון ראשון, כבר עשינו דיון, ובטח לא אחרון. הוועדה בראשותי תלווה ותפקח על התוכנית הממשלתית לאורך כל הדרך. כמובן אני מקווה מאוד שנצליח למגר במהירות, אבל לא משנה, לאורך כל הדרך שהממשלה תעבוד, הכנסת תהיה כאן כמנגנון של פיקוח ובקרה.

רק מילה אחת. הממשלה הזאת מגויסת. מגויסת בכל הכוחות כדי לטפל בפשיעה ולמגר את הפשיעה בחברה הערבית. הממשלה, וכמובן לצידה חברי הכנסת. האירוע הוא אירוע שמטלטל את כל מדינת ישראל. הוא בדרום, הוא בצפון, הוא במרכז, ואנחנו חייבים, חייבים כממשלה ובטח ככנסת, להבין שזה הנושא הכי חשוב היום במדינת ישראל. ביטחון פנים והביטחון של כל אדם להסתובב ולהלך חופשי ביישוב שלו, בעיר שלו, בכפר שלו, בלי שהוא ימצא את עצמו ירוי. זה הדבר הכי בסיסי, הזכות לחיים והזכות לביטחון. ולצערי, בתקופה האחרונה הזכות הזאת נפגעה בצורה קטלנית.

ולכן, וטוב עשה, כבר ראיתי את התוכנית שלו, כבר ישבתי עם סגלוביץ', עכשיו הוא יציג אותה בפניכם, עשתה מדינת ישראל טוב – אחד, שהעמידה את זה בראש סדר העדיפויות, ושתיים שמינתה את סגלוביץ' כפרויקטור לאירוע זה, כהבנה שיש גוף אחד שמתכנן את האירוע בין כל משרדי הממשלה הרלוונטיים.

אז אני מברכת אותך באופן אישי. אני יודעת כמה אתה מגויס, אני יודעת כמה זה בנפשך, אני יודעת כמה אתה מכיר גם את אותם גורמים שישתפו איתך פעולה. ולכן אני, ואני בטוחה שגם חברי הכנסת ואזרחי מדינת ישראל, סומכים עליך שתוביל את הפרויקט הזה, ובאמת אני אגיד לך במילים הכי פשוטות: תציל את המדינה מהאסון שהיא נמצאת בו, כי יש לנו אסון שמטלטל את המדינה הזאת, וממש אזרחים רבים וחברי הכנסת ונציגי הממשלה – כולנו מאחוריך.

אז אני לא אאריך. אני מפנה את זכות הדיבור לחבר הכנסת יואב סגלוביץ', סגן השר לביטחון הפנים. המצגת שלו מוכנה. בבקשה, אדוני.

קודם כול תודה על הברכות, תודה על המילים החמות, וגם על הציפיות. אבל אני אגיד כמה דברים באופן כללי. אני אעשה איזושהי מסגרת לכל האירוע, שיבינו מה אני עושה בתוך הסיפור. ממשלת ישראל הולכת להשקיע סכומים מאוד מאוד גבוהים בחמש השנים הקרובות בדברים ובנושאים שונים שקשורים בחברה הערבית. מדובר על תוכניות חומש של 35 מיליארד שקלים, שלמעשה נמצאות ברוב משרדי הממשלה, והולכות למעשה לייצר שינוי, בדברים שאינם קשורים לנושאים שאני תכף אדבר עליהם – נושאים תשתיתיים יותר, שחלקם משפיעים בסופו של דבר על הפשיעה, אבל הם דברי עומק בנושא חינוך, בנושא בריאות, בנושאי רווחה, בנושא צמצום פערים, בנושא של תכנון ובנייה, של תכנון באופן כללי, חינוך בלתי פורמלי.

כל הדברים האלה הן תוכניות חומש שנמצאות כרגע, כחלק מתקציב המדינה שנמצא כרגע בדיונים בוועדות הכנסת, ואנחנו בתחילת נובמבר נהיה כאן במליאה ונצביע עליו. התקציב יעבור בנובמבר. ובתוך הסל הזה יש גם 2.4 מיליארד שקלים, שאמורים לעסוק בטיפול בפשיעה, אבל לא רק – גם במניעת פשיעה, גם בתחומים היותר-רכים שלה.

אני חוזר להתחלה, בשביל לעשות סדר בדברים, איפה אני נכנס לתוך האירוע. התוכניות האלה מנוהלות על ידי המשרדים בצורה סדורה ומאורגנת, ותהיה בזמן הקרוב הצעת מחליטים שתגבה את כל הסעיפים התקציביים מול תוכניות מאוד מאוד מפורטות בכל התחומים – חינוך, בריאות, רווחה, ביטחון פנים, מאבק בפשיעה. כל זה יקרה בתקציב.

המדינה – נמצאת באיחור. אנחנו באיחור של מספר שנים בטיפול בפשיעה. את האזרח הערבי לא מעניין כרגע, במירכאות, אם יואב, משה, דוד או מוחמד מטפל באירוע. הם רוצים עכשיו מיד פתרונות למצוקות של הדבר שהכי מטריד כל אחד בכל מקום נורמלי – זה תחושת ביטחון. ואני לא רוצה ללכת אחורה על מה לא עשו, ומה היה צריך לעשות ולא נעשה. זה לא מעניין. מה שמעניין זה מה עושים עכשיו. ומאחר והתקציב מאושר בנובמבר, ואני מניח, וכולנו מכירים כיצד הוא עובד, שאם צריכים להגיע עוד עובדים סוציאליים ועוד קציני מבחן ועוד מורים ועוד מחנכים ותשתיות – לא ב-1 בדצמבר הכול מתבצע. אלה תוכניות חמש שנתיות.

ומול המצוקה ומול העובדה שיש ציבור רחב במדינת ישראל שחי היום בחשש ובפחד, וזו המציאות האמיתית וצריך לשים אותה על השולחן. אני לא אומר אותה, אפשר לראות אותה בכל מקום. וזו שאלה אחרת, איך זה פרץ לתודעה של מי שדובר עברית, איך זה קרה רק בחודשים האחרונים. גם זה לא רלוונטי. רלוונטי מה עושים עכשיו. ומה עושים עכשיו? פה אני נכנס. לא אני באופן אישי, אלא פה הפעילות נכנסת.

וזה לעשות סדר דברים, כי אני שמעתי בכל מיני מקומות שאם התוכנית לא תאושר – לא, התוכנית התחילה. ב-17 בחודש התחילה לעבוד תוכנית ממשלתית. ופה אני אעבור, ברשותכם, אני אגיד לכם מה תפיסת העבודה, מה תפיסת ההפעלה. אני אומר מראש: אין ציפייה, לא שלי, שבחצי שנה יתהפך העולם. כן יש ציפייה, ואני אגיד מה המטרה: המטרה היא לייצר איזושהי רגיעה, לאחוז את הרסן של ההשתוללות, כי תיקון יתחיל באמת כשיגיעו דברים עמוקים יותר. אבל בשביל להחזיק את הרסן צריך לעשות כמה מעשים, שבדרך כלל לא נעשים בצורה כפי שאני אציג אותה כאן עכשיו. ולכאורה הם פשוטים, אבל הם גם קצת מסובכים.

(הצגת מצגת)

אני אתן משהו לגבי תפיסת ההפעלה. בתפיסת עבודה של ממשלה, ממשלה לא עובדת במבצע. אני רוצה להכניס פה את כולם לאוריינטציה: אני מנהל מבצע ממשלתי, מכוח מנדט של ועדת שרים, שעומד בראשה ראש הממשלה, שבה כמובן – ואני אומר עוד פעם: לא להתבלבל – נמצא ויושב בתוכה השר לביטחון הפנים עמר בר-לב. וכן אני עוסק בדברים שלא קשורים רק למשרד לביטחון הפנים, על מנת להיכנס לאווירה של מבצע. אז זה הדבר הראשון.

הדבר השני זה שישה חודשים. יקום השואל וישאל: למה שישה חודשים ולא שבעה? ואני אומר לכם: כי שישה חודשים זה זמן שמחייב את כולנו לעשות משהו באוריינטציה של מבצע, כשהמטרה היא גם להגיע לתוצאות, או לשינוי במצב.

הדבר הנוסף הוא גמישות. כל האירוע הזה שאני מנהל אותו נעשה, ככל שאני מסוגל, בצורה גמישה, עם שינויי משימה תוך כדי, לפעמים באותו שבוע. וזה לא דבר מובן מאליו, כאשר - - - גופים, ותכף נציג את הגופים שפועלים בעניין. כן יש כוונה, ואני שמתי את זה בכוונה כאן – תוצאות מהירות. אחר כך נדבר מה המשמעות של תוצאות מהירות, אבל תוצאות מהירות.

מסלול מהיר לפתרון בעיות – תכף תראו איזה גופים מתעסקים בזה. חייבים לייצר מסלול מהיר שאם יש קשיים, ויהיו קשיים ויש קשיים, איך פותרים אותם בטווח של שעות, גג בטווח של יום.

תיאום מלא בין הגופים – תיאום צריך לעשות, זה לא בהכרזה. איך אתה מייצר מנגנונים שמייצרים תיאום? כלל הפעילות המבצעית – ויש פה פעילות מבצעית, תכף תראו – כלל הפעילות המבצעית, בסופו של דבר האורגן המשמעותי של פיקוד ושליטה הוא משטרת ישראל, מובל על ידי המפכ"ל. כל הסיפור הזה, בחלקו יש משטרה, בחלקו אין משטרה, אבל במקום שיש פעילות מבצעית מובל על ידי המפכ"ל. אני נמצא גם במקום הזה, במקום שאני צריך להיות, אבל בעיקרון הוא מובל על ידי משטרת ישראל.

כל צוותי עבודה, שתכף אני אציג אותם, וגם זה מטעה, פשוט לא מצאתי שם אחר, כמו שלא מצאתי שם אחר לפרויקטור. צוותי עבודה זה נשמע משהו כזה של בואו תפגשו אותי עוד שנתיים – לא, צוותי העבודה הם חלק במבצע. גם צוותי העבודה שאני אציג אותם עובדים באוריינטציה של מבצע, על מנת להגיע לתוצאות מהירות; קבלת החלטות כאלה או אחרות, להביא את כולנו לצומת של קבלת החלטות על ידי הקברניטים.

קשר רוחבי קבוע בין כל הגופים כל הזמן. צריך לייצר מנגנונים שעובדים בצורה הזאת. וכל הדבר הזה צריך להתנהל במקביל, תוך כדי, בלוחות זמנים קצרים מאוד. ולא פחות חשוב, בשיתוף כל הזמן, וחלק מהעניין הזה, גם ההגעה פה, אני נמצא בוועדה, ואני חלק מהדרג המבצע, וצריך פיקוח של הכנסת.

אבל מעבר לפיקוח של הכנסת, צריך לרתום את הציבור, והציבור צריך להבין שאנחנו מתכוונים, כי אחת הבעיות הגדולות שיש, והיא קיימת וזה חלק מהדברים, להתגבר על החומה של הציניות או הייאוש, שאומרת שבאמת לא אכפת, ובאמת כבר דיברו, ושמענו כאלה כמו יואב 20 פעם לפני ולא קרה כלום, ושמענו נאומים של ראשי ממשלה ולא קרה כלום, ושמענו את השר לביטחון הפנים ולא קרה כלום. ואת החומה ה זאת צריך להבקיע, כי כן יש בעיה, כי הביצועים בהקשר של הפשיעה בחברה הערבית נמוכים, נקודה, בהקשר של מניעת פשיעה ומאבק בפשיעה.

וזאת המציאות שאיתה אנחנו מתמודדים. והתפקיד שלי בתוך האירוע הזה, אם תדמו משהו, זה לבנות איזשהם פסים לרכבת שתצא בנובמבר, תתחיל לנוע בתקווה עד פברואר-מרץ, אבל כן להיות איזשהו קטר ממשלתי, לצורך העניין, שלוקח את הדבר הזה, דוחף קדימה את הכול, שברגע שזה יעלה על הפסים, זה כבר יתנהל בצורה הרבה יותר מהירה, יותר זריזה, כי חלק מהדפוסים שאנחנו נייצר פה, אני מניח, ישפיעו גם על המשך פעילות הממשלה בתחום הזה.

אני אגיד משפט אחד לפני שאני אעבור לתוכנית עצמה. אנחנו יודעים מה צריך לעשות, יש כוונה לעשות, ויש את כל האנרגיות לכל מי שמעורב באירוע הזה לעשות ולהצליח.

המשפט הנוסף שאני אגיד כאן וחשוב לומר אותו: זה לא אירוע של בן אדם בודד. זה נכון שקיבלתי מנדט, קיבלתי גיבוי, קיבלתי תמיכה, מהשר בר-לב, שמאוד רצה שאני אהיה בתוך האירוע הזה, עובר דרך כל השרים ששותפים בצוות השרים, עובר עד ראש הממשלה. אבל בסוף כל מי שנדברתי איתו, ונדברתי עם כל מי שתראו תכף שנמצא כאן, הוא שותף, הוא עובד בזה, הוא מסור לזה, למרות אלף ואחד עיסוקים אחרים. ואין דבר אחד שאני פניתי למישהו והוא לא נעתר. פה אני לוקח את עצמי צעד אחורה – זה לא אני, זה בשל העובדה שאנשים מבינים שהמצב הוא בלתי נסבל, המדינה חייבת לקחת מושכות. אין אלטרנטיבה אחרת. הסיפור הזה הוא לא סיפור של בעיה של החברה הערבית, למרות שבוודאי ששם עיקר הבעיה. הוא סיפור של מדינה שלא עשתה מה שצריך לעשות, ועכשיו היא צריכה לעשות תיקון וללכת קדימה.

אז אני כרגע עושה רק את השלב הראשון בשישה חודשים האלה, ולאחר מכן ייכנסו כל הדברים למסלול מסודר, מול תוכניות חומש מאוד מסודרות וטובות. ברגע שיתפרסמו גם הצעות המחליטים וגם התוכניות וגם התקציבים וייראו לאיפה כל דבר הולך, אני אומר לכם: זה הולך למקומות שגם מתוך העניין שלי בסיפור של הפשיעה בחברה הערבית, מה שקורה שם, הם הולכים למקומות נכונים מאוד.

אני אומר דבר נוסף: יש שיתוף מלא בתוכניות ארוכות הטווח בין נציגים של החברה הערבית, קודם כול ולפני הכול של החברים שלנו בקואליציה, שהם שותפים מלאים לעניין הזה, גם מנסור עבאס, גם ווליד טאהא, גם אחרים, וגם של ועד ראשי הרשויות הערביות. אין פה שום דבר שאני אגיד – יש דברים שאני אגיד שעליהם אני לא מדבר, אבל בדברים הגדולים, להיכן הולך, כי לא נכון לנהל דברים לעיתים מלמעלה למטה, צריך לייצר את השיתוף, בסוף הממשלה צריכה לקבל החלטה מה נכון לעשות. ותחומי העיסוק הם מאוד רחבים.

אני עכשיו אצלול לא לתוכניות החומש אלא למה אני עושה בחצי שנה. אני אומר עוד פעם, שלא יתבלבלו אחר כך ויגידו: לא, אני אחרי חצי שנה חוזר לעיסוקים הרגילים שלי, בתקווה שהכול כבר ייכנס לאיזשהו מסלול שונה. לכן אני מגדיר כרגע את מה שאני מציג עכשיו, זה הסיפור של החצי-שנה של אותו פרויקט שאני מנהל אותו מטעם ועדת השרים להקשר הזה.

אני רוצה לעבור אתכם על מספר דברים, ותוך כדי המשושים האלה אני אתן הסבר קצת יותר עמוק, שתבינו, כי חלק מהדברים קורים פה במליאה, רק צריך לדעת מאיפה הרגליים צומחות. יש פה מספר צוותים, ואני אסביר על כל אחד ממש בקצרה, ואז יהיה גם מספיק זמן לשאלות.

אני אתחיל מלמעלה – כתוב: צוות משפטי. אמרתי, עוד פעם, מבצע, אני מכניס בראש לכולנו, האוריינטציה היא של מבצע. זה אומר שהמשרד לביטחון הפנים, משטרת ישראל, גופי האכיפה באופן כללי הגיעו עם תובנות מהם החוקים הכי משמעותיים שיכולים לייצר אפקטיביות בפעילות מבצעית, על מנת לייצר ולתת אפשרות עבודה טובה יותר למשטרת ישראל. ויש סט לא ארוך מדי של מספר חוקים. אני בראש הצוות המשפטי מהצד של הרשות המבצעת, לצורך העניין, מטעם המשרד לביטחון הפנים, משטרה והגופים האחרים.

מן הצד השני עומדת מולי הדמות הכי בכירה בהקשר הזה, עו"ד עמית מררי, המשנה לייעוץ וחקיקה. ואנחנו, מעבר לכל החקיקה האחרת שצריך לטפל בה בכנסת, את אותם דברים משמעותיים מול היכולות של לתת למדינת ישראל להיאבק טוב יותר בפשיעה, סימנו את הדברים המשמעותיים שאותם רוצים לקדם. אני אתן דוגמא: הסיפור של ענישת מינימום. אני אומר פה מה שגם אמרתי לעו"ד קריב, כשזה יגיע לוועדה, וזה יגיע אוטוטו כי זה עבר קריאה ראשונה, אנחנו נרצה גם להוסיף שם קנסות כבדים מאוד על כל מי שמחזיק בנשק.

הרעיון הוא שעכשיו זה ירוץ ב-press מצד אחד בתוך ועדת החוקה במקרה הזה ויגיע למליאה. על מנת שזה יגיע גם מהר לכנסת זה נכנס לסדר עדיפות גבוה גם לאחד השותפים המרכזיים באירוע הזה, שזה השר גדעון סער, שהוא חלק מצוות השרים. עכשיו, הוא יושב-ראש ועדת השרים לחקיקה. כלומר, צריך לראות את המנגנון כולו, איך אנחנו מתקדמים מהר. ולכן אפשר לדבר במונחים של מבצע. היום בוועדת החוקה, לדעתי, יש את העניין של בתי המשפט הכלכליים. הוא חלק מאותו סיפור. לדעתי, גדעון סער נמצא כרגע בוועדה שם, על מנת להרחיב את הצו בהקשר הזה.

באותו הקשר נכנס אותו סיפור ששמעתי עליו הרבה ב-48 שעות האחרונות – תיקון סעיף 25 לחוק החיפוש, שאני מבין שיצר גלים ותעודה. ואני אומר משהו כללי, לא ניכנס לחוק עצמו, כשהוא יגיע נדבר עליו. בעיקרון הוא חוק מאוד מידתי בנסיבות. מי שהולך קצת אחורה יראה שהוא מאוד דומה למה שיש בשינוי שהולך להיות בחוק החיפוש החדש שעובדים עליו. תלשנו מתוכו אותו סעיף ספציפי שיאפשר לנו לעבוד בצורה טובה יותר. הוא עבר שרים לחקיקה, הוא יגיע לכאן לכנסת. יש דיון על העניין הזה, אני מכבד כל דיון, רק אני מזכיר לכולם: אנחנו נמצאים בעת חירום, בעת חירום נוקטים בעת חירום, אבל באמצעים מידתיים. זה אמצעי מידתי מאוד.

כן, הבעיה שעלולים לנצל את זה - - -

לא, אבל - - -

אני מעיר הערת ביניים. הוא דיבר על החוק, אז אני מעיר: הפחד כאן שינצלו, כל דבר יגידו זה חיפוש - - - ואז יפגעו בזכויות אזרח של אנשים.

חבר הכנסת בן גביר, אני מוכן להתמודד עם כל דבר. וזה בסדר גם שיהיה ויכוח לגיטימי. אני אומר עכשיו: אני אחראי להרים פה משהו ולעשות שינוי, אני אומר מה אני צריך. אני רק אומר שגם כמשפטן, גם כמי שערכים דמוקרטיים לא פחות חשובים בעיניו, ערך החיים הוא גם ערך, צריך לאזן אחרת. עכשיו, נקודת האיזון השתנתה. שלא יתבלבלו, נקודת האיזון השתנתה ואני אדאג שהיא תשתנה. זה חלק מהתפקיד שלי.

חד משמעית.

ולכן נתתי את זה. אותו דבר על סחיטת דמי חסות – הולך להיות שינוי מאוד גדול בחקיקה בתחום הזה; אותו דבר מהפכה בכל מה שקשור לחברות השמירה, הרגולציה תעבור למשרד לביטחון הפנים. לא כל אחד יוכל להגיד שהוא חברת שמירה. ואני לא רוצה להרחיב על זה. אלה הדברים המרכזיים שנמצאים שם באוריינטציה של מבצע. כל הדברים האלה אמורים לקרות ממש בשבועות הקרובים.

נעבור לדבר השני שנמצא למטה – ראש רשות המיסים, כתוב פה: צוות מיסים. אין פה הפרטה של האירוע הזה. ראש רשות המיסים עומד בראש הצוות הזה. ראש הצוות הזה צריך להביא לשולחן, שאני מנהל אותו, רעיונות יצירתיים כיצד לתקוף עבריינות ופשיעה בדרכים נוספות ויצירתיות שיש. מי שמכיר את פקודת מס הכנסה, מע"מ, יש שם סט כלים, שהשתמשנו ברובו, לא בכולו. זה צוות שעובד ונמצא קבוע.

צוות נוסף של אכיפה אזרחית – נמצאת בראשו המשנה לפרקליט המדינה עו"ד אורית קוטב. עבריינים עובדים על כל רצף העבריינות. לא מעניין אותם כרגע מי מטפל בהם. המדינה צריכה לעבוד אותו דבר. ולכן גם כלים אזרחיים, מתביעות אזרחיות, ושימוש בכלל משרדי הממשלה, בעוצמות החקיקתיות שלהם. בלי שום שינויי חקיקה, עם מה שיש. אם יש X עבריינים שמטילים מורא על הציבור, תפקיד המדינה לחבר את כל הרשויות שמסוגלות לייצר אכיפה ולחבר אותן. ולכן אכיפה אזרחית היא חלק מרכזי. היא ראש צוות שנמצאת כאן בתוך האירוע.

הם לא הוציאו את זה למיקור חוץ, את האכיפה האזרחית?

לא.

צוות שוק אפור ובנקאות – אגיד במילה אחת על העניין הזה, חשוב שתבינו את המהלך. לכאורה צוות שוק אפור ובנקאות, ואתם רואים למטה "תוכנית לביצוע שישה חודשים" – זה נראה משהו לא הגיוני. מה, צוות כזה בחצי שנה? התשובה היא: כן, מסיבה מאוד פשוטה, הרבה פעמים עלה הנושא. זה לשני הכיוונים. הכיוון הראשון הוא שאחד המנגנונים והמפעילים של מערכת הפשיעה הוא מה שקורה באותו שוק אפור. זה צד אחד של האירוע.

הצד השני של האירוע, ערבים נורמטיביים, אזרחי מדינת ישראל, שרוצים לקבל היום משכנתא או הלוואה בבנק, מתקשים מאוד בשל אלף ואחת בעיות נוספות שיש. הצוות הזה אמור למצוא פתרונות. אתם רואים שכתוב: נותנים שירותים פיננסיים, רק לסבר את האוזן, מה שנקרא נש"פים, או צ'יינג'ים כפי שקראו להם בדבר, הם תחת רשות שוק ההון. ופה אני מאוד מזהיר את עצמי, זה חלק מהכלים הלגיטימיים, הטובים לכלכלה, שיש נותני שירותים פיננסיים. זה טוב. רק צריך לוודא שבתוך האירוע הזה לא מסתתרים אנשים שהם פחות סימפטיים, ומסתתרים שם רבים.

ולכן הסיפור הזה הולך לעבור שינוי, כולל פיקוח ובקרה למקומות האלה. לסבר את האוזן של האנשים שיושבים פה, יש עליה בשימוש במזומן דרך נש"פים, מ-3 ומשהו מיליארד ל-7 בנש"פים, ואותה ירידה שקורית במערכת הבנקאות הממוסדת. עכשיו, אני לא רוצה לשים אצבע על שום דבר, אני רק אומר שזה חומר למחשבה. מאחר שזה חומר למחשבה, אז חשבנו על זה. מאחר שחשבנו על זה, צריך לבדוק את זה. וזה הולך להיבדק בצורה מאוד משמעותית. עוד פעם, כל זה בטווחים מאוד מאוד קצרים.

מכרזים ברשויות מקומיות – גם זה דובר באלף ואחת ועדות, גם בצוותים של צוות המנכ"לים. הולך להיות שם שינוי. אם אמרתי שמנכ"ל משרד האוצר רם בלינקוב עומד בראש הצוות של השוק השחור, השוק האפור, ומציאת פתרונות, רק שתבינו, איתו נמצאים כל האנשים שיש להם יד ורגל בעניין, מבנק ישראל, דרך החשב הכללי, על מנת לייצר פלטפורמות חדשות. אותו דבר לגבי המכרזים ברשויות מקומיות. צריך לעשות שם שינוי.

ועוד פעם, אני נזהר מהכללות, אבל בדיון הזה אני אגיד: מכרזים לרשויות מקומיות, אחת מהבעיות הגדולות, שמגיע כסף לשם, הוא לא תמיד – אני אומר בעדינות, ב-understatement – מגיע למקומות הנכונים. אנחנו לא צריכים רק לחפש את השודדים ואת הגנבים, צריכים גם לייצר רגולציה שמאפשרת התנהלות יותר תקינה ויותר יעילה.

גם פה, כתוב שישה חודשים, הולך להיות שינוי משמעותי מאוד. מדינת ישראל הולכת להעביר הרבה מאוד תקציבים, צריך לראות שהם מגיעים למקומות הנכונים, ואחוז הביצוע שלהם, לא פחות חשוב, הביצוע של התקציבים צריך להיות גבוה. לכן הצוות הזה הוא גם בהקשר של מניעת פשיעה, גם בהקשרים מסוימים הרחקת עבריינים וארגוני פשיעה מהמכרזים ברשויות המקומיות. זו אחת מהרעות החולות שקיימות. וגם זה נמצא בתוך האירוע הזה.

פעילות שטח – יש את ניצב ג'מאל חכרוש, ראש אגף סייף. אתם רואים למטה, התפקיד המרכזי, תמיד דובר על ארגוני פשיעה – אירועי הירי והפשיעה בחברה הערבית זה לא רק ארגוני פשיעה. יש גם סכסוכים. צריך לנטר אותם, צריך לפתור אותם בצורה שונה, במודלים אחרים. זה תפקיד מרכזי של האגף הזה כחלק מפעילות המשטרה.

מה זאת אומרת, המשטרה תתחיל ליישב סכסוכים?

ממש לא. אני אתן את הדוגמה, ורק תרשו לי, כי אני בן אדם לא מפותח, ואם ייקטע לי חוט המחשבה אני אתבלבל ואגיד שטויות.

רק כדי להבין.

על מנת שאתה תוכל להבין, אז אני אסביר. אני אתן דוגמה. אם אנחנו יודעים מראש שיש סכסוך כרגע בין שני אנשים או בין שתי משפחות על קו גבול מסוים שעובר, ואתה יודע שזה יכול להסלים מתישהו, כדאי למצוא, אם אנחנו יודעים שיש את הסכסוך לפני, ובחלק מהקומות יודעים שהוא קיים, למצוא דרך פתרונות אחרים. לא רק באמצעות סולחה, אלא למצוא באמצעות אלף ואחת דרכים אחרות, כולל דרכים שסימנתי שם של אכיפה אזרחית, על מנת למנוע ולנטרל אותם עוד טרם קרות האירוע. אחרי שקורה האירוע, המשטרה לצערנו צריכה לטפל באירוע שאנשים נפגעים. המטרה היא גם לנטרל אותם לפני.

חברה בדואית – אני אגיד פה בשתי מילים. תוכנית גדולה מאוד; מנוהלת על ידי משרד העבודה והרווחה; דומה ושונה מהתוכנית של אותה 923; אמורה להתגבש לקראת סוף השנה הזאת; אמורה לטפל בבעיות יסוד ובעיות תשתית. זה, כפי שאמרתי, שם בצד. זה לא מעיסוקי הספציפי. זה מעניין אותי, אבל זה לא מהעיסוק שלי בתוכנית הזאת. כמובן שהסיפור הזה מטופל גם במנגנונים של כל מה שקשור לעבירות הפליליות שנמצאות שם.

המטה לביטחון לאומי, שריכז עבודה של כל מה שקשור לאמל"ח הבלתי-חוקי, הוא חלק מהצוותים שאני עושה, על מנת לצמצם את לוחות הזמנים שנקבעו באותה הצעת מחליטים, איך לצמצם – א' את כניסת הנשק מהגבולות; הדבר השני, של זליגה מבסיסי צה"ל. הדבר הזה גם הוא נמצא בהצעת המחליטים.

עוד פעם, אמרתי שישה חודשים? אם יש החלטות שאמורות להתקבל או כספים שאמורים להגיע תוך שנה, הרעיון שאני מנסה בתוך הצוות הזה – לצמצם את טווח קבלת ההחלטות. כי תבינו, כל האירוע הזה שמתנהל פה עכשיו, הוא מתנהל עם מה שיש, לא עם התקציבים העתידיים. כלומר, הרעיון המרכזי הוא לקחת כל הגופים, לרתום אותם למשימה אחת, להתחבר עם מה שיש, על מנת לייצר סוג של תקופת מעבר עד שיגיעו התקציבים, על מנת לעצור את ההשתוללות שקורית שם.

אם תרצו, אני נותן איזשהו דימוי, אני לא יודע אם הוא דימוי טוב, אבל אין לי דימוי אחר בראש כרגע: מצד אחד קטר להניע את המערכת כולה, מצד שני לעצור את אותו סוס משתולל. אין כוונה עכשיו שהכול יהיה בסדר בחצי שנה. ממש לא. אני מדגיש את זה בפעם השנייה. אבל כן לייצר שינוי.

יש פה צוות פעילות מבצעית, אני קורא לו "מנוע הפעלה". נמצאים בתוכו כל מי שיש לו יד ורגל בפעילות מבצעית אופרטיבית מול עבריינים. הצוות הזה מתכנס, תכף אני אגיד את המנגנון כיצד הוא עובד באופן כללי. בעיקרון הוא כוח מניע לכל שאר המוחות שפה. הוא בסופו של דבר נותן כיוון, נותן סימנים, לאיפה כל הדבר הזה נוסע באותו זמן, תוך כדי ובמקביל.

פה אני ברשותכם דווקא פחות אפרט. האירוע הזה הוא אירוע מבצעי לכל דבר ועניין. אני נמצא באירוע זה במקום שאני צריך להיות, אני לא מתעסק עם השמות של העבריינים ואיך לטפל וכו', זו עבודתם של האנשים האחרים. אני כן דואג שהעסק הזה מחובר, מהודק מאוד. כל אחד עושה את מה שצריך בלוחות זמנים מאוד מאוד קצרים ככל שניתן, על מנת לייצר את אותו דבר שאמרתי, אותה שליטה בשטח, מעבר לדברים האחרים שקורים מסביב.

כל האירוע הזה הוא אירוע אחד שהוא מאוד מאוד מכונס ומאוד מאוד הדוק. אני באופן אישי, רק שתדעו מבחינת שיטת העבודה, כל הצוותים הגדולים האלה שהראיתי לכם וסיפרתי לכם מה הם עושים, פעם בשבועיים אני פוגש אותם. מעבר לזה יש פגישות עיתיות פנימיות שלהם, פעם בשבועיים יש מפגש שכולם על מנת לראות איפה התקדמנו בכל הדברים. ולוח הזמנים הוא כזה שיש פה התקדמות מאוד מאוד גדולה יחסית לשיטת העבודה הזאת.

"מנוע ההפעלה", מה שאמרתי, אותו צוות מבצעי קומפקטי, שאמור לייצר דרייב לכל המערכת, נפגש באופן קבוע כל יום חמישי. עושים שם את התכנון השבועי, ובודקים מה עשינו שבוע קודם ועושים תיקוני ליקויים. משם מנתבים למעשה את הפעילויות לכל יתר הצוותים, ומוודאים ביצוע, שאכן הדבר הזה קורה. פעם בחודש יהיה עדכון של צוות השרים בראשות ראה"מ, אותו צוות שרים שמכוחו אני פועל.

מבחינת לוחות זמנים – החלטה של צוות השרים הייתה ב-3 באוקטובר. מבחינתי כל ההכנות היו ב-14 בחודש, יום חמישי שעבר התחילה פעילות אופרטיבית של האירוע הזה, וב-17, כלומר ביום ראשון האחרון מבחינתי התחילה הפעילות. כבר מחר נעשה בדיקה של מה שקבענו בפעם הקודמת שאמור להיות השבוע. אלו לוחות הזמנים שבהם אנחנו פועלים.

אני אומר עוד פעם, אני חוזר להתחלה: אנחנו עובדים באוריינטציה של מבצע, לא באוריינטציה של תהליך. חוזר להתחלה, שלא יהיה פה טעויות בהמשך הדרך, כי היו טעויות, ראיתי בכל מיני מקומות. הסיפור שאני עוסק בו הוא קטר מניע. ברגע שיעבור התקציב ויעברו הדברים, יש תקציבים גדולים מאוד לכל הגופים. נמצאים פה אנשים שמכירים לפחות חלקים של מה הולך להגיע לכל אחד מהמשרדים, כי בשורה התחתונה אנחנו נמצאים באיחור של זמן. אני בתוך האירוע הזה מטעם הממשלה בשל העובדה שאנחנו באיחור של כמה שנים. אם היינו במצב של שגרה היינו מתנהלים אחרת. אנחנו במצב של חירום. במצב של חירום צריך לנקוט באמצעי חירום, וגם בתהליכי ניהול של חירום.

מבחינת שיטת העבודה – מי שמכיר, אני כמובן פה אתכם בכנסת, אני בעיקרון עובד עם הצוות האישי שלי. וכל פעם מחדש אני מתחבר לאחד המקומות מה שנקרא בפלאג ונעזר בגופי המטה שלו. משתדלים להיות גם יעילים, גם זריזים, וגם שיהיו תוצאות בזמן מהיר.

משפט האחרון מבחינתי, מירב, אני אשאיר את המקום באמת שיהיה יותר הזמן למי שרוצה לשאול שאלות. אני אגיד משהו שהוא נורא כללי ואולי פחות מתאים למה שדיברתי עד עכשיו. אמרו לי חברים: יואב, תקשיב, חצי שנה זה לא הגיוני, זה סיפור שמדברים עליו שנים. אמרתי: קודם כול נכון. ולכן הציפייה שלי, כמו שאמרתי קודם, לייצר ריסון של האירוע הזה באמצעים דרסטיים, ככל שניתן על פי חוק. שלא תהיה פה שום חריגה.

אני מנצל פה הזדמנות להגיד כמה דברים שהם בתחום המשפט, אבל לא רק בתחום המשפט. לפני שישאלו את השאלות אני אתן את התשובות. צבא הגנה לישראל מטפל בכל מה שאמרתי קודם – בשמירה על הגבולות, בשמירה על בסיסי צה"ל, נקודה. שירות ביטחון כללי יעסוק בייעודו, לא בשום דבר אחר. אני הייתי פה בכנסת כשהרחיבו את סמכות השירות לגבי הקורונה, וכולם יודעים את דעתי. אני חושב שזה לא נכון, זה לא מקצועי, זה גם לא יעיל. אותו דבר לגבי שירות הביטחון הכללי.

אבל בכל מקום שיש מקום ענייני, מקצועי, חוקי, להיעזר בשירות הביטחון הכללי – בוודאי ובוודאי. אני רוצה שיהיה ברור לכולם, היא לא תוכנית של אסטניסטים, היא תוכנית שבאה לייצר פעילות מבצעית אופרטיבית ולעשות שינוי. אבל שום שינוי בתהליך החוקתי במדינת אלוהים לא יהיה בשל הפעילות הזאת.

ועל המנעד הזה שבין יום אחד שאני צריך לדבר על מעצרים מנהליים ואומר בקול רם שלוש פעמים, שש פעמים, שבע פעמים, וחוזרים לשאול אותי: אבל מה עם מעצרים מנהליים? אני אומר להם: אבל לא יהיו. אומרים לי: כן, אבל מה עם זה? אז אני אומר: לא יהיו. ואין איסור מפגש עורך דין-לקוח. אפרופו, למיטיבי ספר, שיבדקו טוב את החוק הפלילי. במקרים חריגים אפשר על פי החוק יום, בלי כל קשר לשירות ביטחון כללי, לעשות מניעת מפגש, אם יש צורך, אומנם במקרי קיצון. לא יהיה גם.

חיבור של כלל מערכות השלטון של מדינת ישראל לטובת מדינת ישראל ואזרחי מדינת ישראל. שאלו אותי, ופה אני אסגור את העניין, על התיקון של חוק החיפוש – כן, יש שינוי בנקודת האיזון. מה שצריך לראות, כשמדברים איתי על מדרון חלקלק – איזה מדרון חלקלק? זה יש פה מעשי רצח כל שני וחמישי, שואלים אותי: מה עם הרצח? ואז אומרים לי: אבל מה עם המדרון החלקלק? אז תקראו את החוק – לא לכם אני אומר, למי שאומר שיש לו בעיה – קודם כול שיקרא את החוק לעומק. לפני שמדברים זה תמיד טוב לקרוא חומר, תמיד טוב לקרוא ניירות. ואחרי זה ננהל דיון ענייני, מקצועי ונראה את הפערים.

זה יגיע לוועדת החוקה, יהיו דברים שייראו שאנחנו טעינו – אני, ייעוץ וחקיקה, שר המשפטים, יועץ משפטי לממשלה – בשביל זה יש כנסת. אבל אי-אפשר להפוך את הדיון, שדקה אחת שואלים: מה עם מקרי הרצח? ודקה שנייה: רגע, מה עם סעיף 25(ד), 1, 4, 7. בסדר גמור, נעשה על זה דיון.

אחרי שאמרתי את כל זה, אני יודע רק דבר אחד – לא באופן אישי, עוד פעם, אני אומר "אני", אז אני מתנצל מראש בפניכם – אבל האירוע הזה לא יכול ללכת בלי גיבוי ציבורי רחב, ללא כל קשר, ערבים ויהודים כאחד. וכן, צריך לתת אמון. אני יודע שהמצב, שאני אומר: תנו אמון, אני יודע שאני מגיע היום לחברה הערבית, וחלק מהם אומרים: תשמע, שמענו הרבה כמוך לפני זה. ואני אומר לכם שאי-אפשר בלי אמון.

על מנת שהאמון הזה יהיה, אני מזמין כל אחד מכם, ולא משנה מי הוא – דבר לא ברור, דבר לא נמצא. וחלק מהאנשים שיושבים פה יודעים שאני בקשר איתם לפני הקלעים ואחר הקלעים ולא מהיום. אני שנתיים וחצי מתעסק בסיפור הזה. וכל תשובה שאפשר לתת וכל הסבר שצריך לצאת, אני אשמח לתת אותו.

אל תדאג, יהיה לך פה עכשיו. בוא ניתן להם, כי - - -

לא רק פה. בכל שאלה, בכל הדברים הלא ברורים, ולא משנה אם זה מהעמותה או מחבר כנסת או ויכוח שהוא גם יכול להיות ויכוח ענייני. בשורה תחתונה אנחנו היום צריכים את הציבור בשביל להצליח. אין לנו אופציה אחרת, אין אופציה אלא להצליח ולעשות שינוי. תודה רבה.

תודה רבה, סגן השר יואב סגלוביץ'. אנחנו נתחיל בשאלות, הערות, של חברי הכנסת. אני ממש מבקשת להיות ממוקדים כדי שגם יהיה לנו זמן לשמוע את התשובות, וכמובן שכולכם תוכלו לדבר. לפי סדר הגעה לאולם, חבר הכנסת מופיד מרעי, בבקשה, אדוני.

בוקר טוב. באמת הגענו בהתחלה ב-09:00.

כן, כן, ראינו.

אני רוצה לברך אותך, סגן השר, ולברך אותך, יושבת-ראש הוועדה, על הדיון הזה. אני חושב שבאמת הגיע הזמן לעבור מהתאוריה לפרקטיקה. אנחנו כל יום קמים בבוקר ושומעים על עוד רצח ועוד פגיעה ברשויות כאלה או אחרות, שריפה – שורפים מתבן או אסם במקום כזה או אחר, שהוא פרנסה של החקלאים. ויצא לנו לדבר על זה, ולא מעט. ואני חושב שכולם פה מדברים על הנושא הזה לא מעט. גם עכשיו יצאתי החוצה לדבר בתקשורת – על מה? על הפשיעה במגזר הערבי. והגיעה העת באמת להתחיל ליישם את התוכנית.

כולם מדברים, צריך עכשיו להתחיל לעשות. אני בתחושה – אנחנו מכירים לא מהיום, גם ממערכות אחרות – שהתוכנית הזאת היא סימן. יש מאחורי התוכנית הזאת גיבוי ממשלתי, יש מאחוריה גיבוי תקציבי. מה שצריך זה גיבוי בשטח. והדגש המרכזי זה על החינוך ועל הרתימה של כל המערכות, כולל בתי ספר, מערכות החינוך, ההורים, ועדי הורים, לחינוך ולתרבות מגיל אפס. לא יודע איך תעשו את זה – תעשו תחרויות נושאות פרסים או תחרויות בתוך בתי הספר, תחרויות בוועדי הורים, תחרויות בחברה. אנחנו כחברה חייבים לצאת מזה.

העניין הוא לא רק בחברה הערבית, העניין הוא בחברה הישראלית לגמרי. הפשע הוא פשע. מחר הוא לא יבחין. והחשש שלנו שמחר לא נצליח גם לקום. למה? כי גורמי הפשע שולטים, הם מכתיבים את הטון. ובסופו של דבר הם אין משילות. אנחנו צריכים באמת להוכיח שיש משילות.

במישור של האכיפה – נכון, אפשר לתגבר את המשטרה, אפשר לתת להם עוד סמכויות, ואני חושב שכן צריך לתת להם עוד סמכויות. ואני מסכים עם האמירה: תביאו את כל הגורמים שצריכים להיכנס, כדי באמת בסופו של דבר למגר את התופעה הזאת.

יחד עם זאת, צריך לראות שגם מערכת המשפט מצליחה להטיל עונשים – אני אגיד את זה בעברית מאוד פשוטה – שיפחידו את העבריינים, שלא יהיה להם כדאי להתעסק עם זה. חרה לי אתמול לשמוע בשיחה מאחד ממנהלי בתי ספר שאמר: שואלים תמיד מה אתה רוצה לעשות כשתהיה גדול. הוא אומר לך: אני רוצה להיות סוחר בנשק. למה? כי זה משתלם. אני רוצה להיות עשיר. לשם צריך לכוון. צריך להביא למצב שלא יהיה כדאי לילד לחשוב על זה, לא יהיה כדאי להורה לגרום לבנים שלו לחשוב על זה, ולהגיע להישגים. תודה רבה.

נכון. תודה רבה, מופיד. חבר הכנסת אופיר סופר, בבקשה, אדוני.

שלום, גברתי היושבת-ראש; סגן השר, שאני מאוד מעריך את העבודה שאתה עושה, אני גם מאמין בה. אני חושב שאנחנו באמת בעת חירום. אני אומר זה עת חירום, כי מבחינתי זה מבצע לאומי. ככה צריך להתייחס לזה. אני אגיד כאן משהו, שאני לא בטוח שכולם יאהבו את מה שאני אומר. האווירה פה היא מאוד מפויסת, אבל יש את האירועים של הפשיעה הערבית שהם על רקע פלילי, ויש את האירועים של שער שכם. אני אגיד ככה: הפשיעה הערבית זה מקרה נורא בפני עצמו. לשמוע על רצח יום-יומי – שמענו על זה אתמול והבוקר גם היה איזשהו אירוע – זה דבר קשה בפני עצמו. אבל כשהאירוע של הפשיעה פלילית מתנגש עם האירוע של שער שכם, וחווינו את זה בשומר החומות, בפעם הבאה זה יהיה הרבה יותר קשה, ואנחנו לדעתי עלולים להתנגש.

מדינת ישראל מדברת כבר שנים לחברה הערבית במסרים כפולים. יש מדיניות מוצהרת ויש מדיניות בפועל. זה בא לידי ביטוי במיסוי. כל מי שבונה בית יודע שיש לפעמים בעלי מקצוע שבכלל לא יודעים איך נראית חשבונית. זה בא לידי ביטוי בנהיגה, וזה בהחלט מתקשר לתשתיות בכבישים. אני יכול לומר שהתאמנתי בחדר כושר במקום מסוים, והאווירה שיש בחדר כושר זה אווירה של סרטים שמייצרת אנרגיה שמייצרת אלימות. ואני חושב שיש לנו מטרה לנתק את אותו חשמל.

אני אומר לנתק את אותו חשמל, כי גם החשמל שמדבר עליו עכשיו חבר הכנסת ווליד טאהא באנרגיות שזה מדובר זו אווירה מחשמלת שיוצרת את האווירה שאנחנו לא צריכים. אנחנו צריכים לנתק את החשמל הזה. החשמל הזה לפעמים גם כן יוצא ממסדרונות הכנסת – לא לפעמים, אני אומר את זה בצורה עדינה – הוא יוצא לא אחת ממסדרונות הכנסת.

לגופו של עניין. אני ראיתי את ההרכב המאוד-מרשים הזה. היה חסר לי, אולי פספסתי – הסוגיה של ההסברה והרתימה. אני חושב שמדובר פה על מאבק אזרחי. אני בכלל חושב שזה תחום שאנחנו צריכים להשתפר בו במאבק בקורונה, בדברים אחרים. סוגיית ההסברה כאן היא קריטית.

דבר נוסף, הדברים צריכים לקרות מחר בבוקר. ויש את ההבנה שהם צריכים לקרות מחר בבוקר, אבל הם צריכים לקרות מחר בבוקר בעוצמות המחייבות. אני לא בטוח ששמעתי טוב, אבל נדמה לי ששמעתי שמדברים על שתי פלוגות מג"ב או משהו בסגנון הזה. אני מרקע שונה משלך, אני מגיע עם רקע צבאי. ואני זוכר את הפעילות טרום חומת מגן ואת הפעילות לאחר חומת מגן. אני חושב שגם אם ההשוואה שאני עושה היא – אבל אלה החיים. בשכם לאחר חומת מגן החזיקו מפח"ט משימתי במשך שנתיים – פעם חטיבת הצנחנים, פעם חטיבת הנח"ל, פעם חטיבת גולני, יחד עם כוחות, והיו שם מבצעים יום-יומיים.

אני חושב שהדבר הקריטי היום זה נוכחות משטרתית ואיסוף. אבל לא רק נוכחות, אלא החשיבה צריכה להיות חשיבה טיפה אחרת מהחשיבה המשטרתית הקלאסית. לצורך העניין הייתי מקים חטיבה אורגנית משטרתית, שעובדת כחטיבת חי"ר לכל דבר מבחינת חמ"ל שליטה. זה משהו שאפשר לנהל עליו שיח יותר פנימי אחר כך, איך מתנהל חמ"ל שליטה צבאי לעומת חמ"ל שליטה משטרתי.

אולי אחת מהבעיות שלנו זה אנשים שבאים מהצבא - - -

סליחה, לא להפריע. חבר הכנסת אופיר, בבקשה תתכנס לסיום. מאוד מאוד חשוב לי - - -

לא, כי אנחנו פשוט רואים - - -

חושבים שהם מבינים בכול - - -

אדוני, אתה לא מפריע לחברי הכנסת. אתה לא מפריע. בבקשה להתכנס לסיום, זה שלוש דקות לכל חבר כנסת, אתה כבר אחרי. מופיד עמד בזה יפה.

אז אני מסיים. דיברתי על ניהול שליטה ועל המיומנות של הכוח, ואין ספק שחבר הכנסת כאן עזר לי מאוד להסביר למה אני מתכוון "מדיניות מוצהרת – מדיניות בפועל". חברי כנסת ערביים – לא כולם, אני לא מדבר על השר עיסאווי פריג' – אלופים בלשדר מסר כפול. הגיע הזמן לדבר בשפה אחת ברורה – אני אמרתי את זה, לא ידעתי שאתה נכנס. הגיע הזמן לדבר בשפה אחת ברורה. יש פה מאמץ לאומי קריטי שחייבים לנצח ולהכריע אותו. אני רוצה לאחל לך בהצלחה - - - שהממשלה הזאת תמשיך שנתיים.

תהיה אופטימי. אנחנו בונים על ארבע. בבקשה, חבר הכנסת עמיחי שקלי.

בוקר טוב, תודה על הדיון החשוב הזה. הדברים שהוצגו גם נראים באמת מרשימים, אם אכן ייושמו. מה שאותי מטריד זה הדבר הבא: למדנו הרבה בבית הספר על החשיבות של דוגמה אישית. אני חושב שחברי הכנסת הערבים בשבועות האחרונים לא תורמים לנושא של הדוגמה האישית. ראינו אתמול תקיפה אלימה של חבר הכנסת איימן עודה חבר כנסת אחר. ראינו חברת כנסת אחרת שיורקת במסדרונות הכנסת על משלחת מבחריין.

ואני חושב שאנחנו צריכים להתייחס קצת יותר ברצינות לסעיף 35, שבעצם מונע מאנשים שתומכים בטרור ולא מכירים בזכות קיומה של המדינה כיהודית ודמוקרטית מלכהן כאן, כי זה מפריע במאבק בפשיעה בחברה הערבית, שבתוכה - - -

אני חושב שצריך להוסיף עוד סעיף לתקנון.

אתה לא אמור להיות בכנסת.

כדי שיהיה איזשהו - - -

חבר הכנסת אבו שחאדה, תפסיק להפריע. ואני לא שמתי לב, אבל אני מברכת את השר עיסאווי פריג' שהצטרף.

- - -

אתה לא מפריע לי לדבר.

אי-אפשר להמשיך להתייחס - - -

אתה לא מפריע. אדוני, אני קוראת לך לסדר פעם ראשונה. אתה לא תפריע לי לדבר. זה לא יקרה פה. אני מתנצלת, תסתכל עליי, אני פה. מה, זה קשה לך?

גברתי, אני לא יכול להבין למה להאשים אותנו בתמיכה בטרור זה לא קו אדום בכנסת.

לא, לא, לא, אתה לא תפריע לחבר הכנסת שיקלי לדבר.

אני לא יכול להבין את זה.

אדוני, אני קוראת לך לסדר פעם שנייה.

אני פשוט לא יכול להבין את זה.

אז אתה מוזמן לעזוב את האולם.

היושבת-ראש, כאשר מאשימים חבר כנסת בטרור את צריכה לגונן עליו.

לא, לא, אבל הינה אני אומרת - - -

את לא אמורה להוציא אותו, כי הוא ח"כ ערבי.

אדוני, אדוני, קודם כול - - -

- - -

חבר הכנסת טיבי, אתה לא תהרוס את הדיון.

תפסיק לשחק אותה. איפה אתם? למה לא הגעתם לתחילת הדיון בכלל, לא אתה ולא הוא? מתעסקים בפשיעה בחברה הערבית - - -

- - -

חבר הכנסת בן גביר, אני קוראת לך לסדר פעם ראשונה.

יש חבר כנסת אחד שהורשע בטרור - - -

אתה מתכחש שביקרת את המחבל - - -

הוא לא מחבל.

לא, אני מתנצלת. חבר הכנסת בן גביר - - -

מה זה?

יש תקנון.

חבר הכנסת אחמד טיבי, אני קוראת אותך לסדר פעם ראשונה.

אבל את עוברת על התקנון.

לא, אני אחליט.

יש הוראות של ועדת האתיקה. זה עבירה על החוק.

- - -

חבר הכנסת בן גביר - - -

אתה היחידי שהורשעת. אתה הורשעת בתמיכה בטרור.

אתה גם רוצה להרביץ לי?

אתה לא ראוי.

חבר הכנסת טיבי, חבר הכנסת בן גביר, אתם לא תהרסו את הדיון הזה בגלל הוויכוחים ביניכם. מספיק.

אני פונה אלייך, תגני על חברי הכנסת.

לא, אני קוראת אותך לסדר פעם שנייה.

זה לא הסגנון.

תשמע ותקשיב לי טוב: אתם לא תהרסו לי את הדיון החשוב הזה בגלל - - -

טיבי חבר כנסת ערבי – מותר הכול?

אני קוראת אותך לסדר פעם שלישית. תצא מהאולם. נגמר הסיפור הזה.

די כבר עם הסגנון שלך.

פעם שלישית – תצא מהאולם.

את לא יכולה לנהוג כך בחברי כנסת ערבים.

תפסיק להיות בריון.

בן גביר, אני קוראת אותך לסדר פעם שנייה. תצא מהאולם. נמאס לי מזה.

נמאס מההתנהגות שלכם - - - בוז לך.

נמאס מההתנהגות הזאת, שמבזה את חברי הכנסת, בדיוק כמו שהיה אתמול בבית חולים. די עם זה, אנחנו רוצים לעבוד פה. מי שבא לריב, שיריב בחוץ.

אני מצפצף על היושבת-ראש.

חבר הכנסת אחמד טיבי, תצא מהאולם.

- - -

לא, רגע, אתה גם תעצור. עד שלא יהיה פה שקט. מספיק.

יש תקנון ואת עוברת עליו.

אין בעיה.

שלא ירביץ לסדרנים.

בן גביר, מספיק. אתה כבר בקריאה שנייה.

ממש מסכן.

(חבר הכנסת אחמד טיבי יוצא מאולם הוועדה.)

הינה, אני אומרת לכם: לא יקרה בוועדה הזאת. יהיה כאן דיון רציני כמו שהיה עד עכשיו. אם סיימת עם הניתוח לעניין חברי הכנסת, אני אשמח שתתקדם בדקה האחרונה שנותרה לך.

דיברתי רק דקה אחת.

אז קדימה.

אז הנושא של הדוגמה האישית – אני חושב שהוא חשוב והוא לוקה בחסר. אני חושב שיש חברי כנסת אחרים שידעו, גם מקרב המגזר הערבי, לגנות אלימות. הוא יושב פה מולי, עיסאווי פריג', ידע לגנות את זה.

ועכשיו אני עובר לנושא הבא שמטריד אותי, וזה הנושא של עבריינות ממוסדת בחסות השלטון. כשאנחנו רואים ששמונה מועמדים משירות המדינה לטיפול בתוכנית החומש במגזר הבדואי – אף אחד מהם לא התקבל, כיוון שככל הנראה יש וטו של סיעת רע"מ ורוצים למנות מקורב למנסור עבאס, אני חושש שהדבר הזה יוביל למצב שבחסות המדינה אנחנו נראה עבריינות ממוסדת. זאת אומרת, אנחנו יודעים מה קורה בנגב – אני רואה שאת מופתעת, אבל אנחנו רואים מה קורה בנגב, שאנשים מחברים בצורה פיראטית חשמל להתיישבויות, שגם הן נבנו שלא כחוק.

והדבר הזה, אני חושב שצריך לשים אליו לב, שהמדינה בתוך המאבק בחברה הערבית לא תאפשר שבחסות מפלגות כאלה ואחרות, כספים שמיועדים להגיע למטרות טובות ולקידומה של החברה הערבית, בסופו של דבר יגיעו לידיים הלא נכונות, למשל למשמר האזרחי של כפר קאסם, שראינו איך הם מתנהגים כלפי שוטרי משטרת ישראל, וזה עניין רציני מאוד. וצריך לשים לב שכסף שנועד החברה הערבית לא יגיע לאנשים האלה.

אני פונה אליך, סגלוביץ', אני חושב שהדבר הזה הוא חשוב וזה מסוכן, כי כשרע"מ מבקשת לשלוט בתקציבים, אנחנו יודעים שהמשמר האזרחי הזה, ווליד טאהא היה מעורב - - - הדבר הזה.

תודה, חבר הכנסת שיקלי.

צריך לשים לב. זה עניין רציני, זה לא צחוק.

תודה. לא השתמשתי בפטיש עד היום, אין לי כוונה. חבר הכנסת ענבר בזק, בבקשה, גברתי.

כולם רשומים?

כן, ברור. גם בירכתי אותך תוך כדי הצעקות. אז אני אתן לענבר ואחרי זה השר יתייחס.

אני אומרת שקיבלנו פה הדגמה חיה למה שקורה במדינה, שאנחנו עומדים על סיפה של חבית חומר נפץ שמאיימת כל רגע להתפרץ. האמוציות פה משני הצדדים הן רק ביטוי של הרגשות המאוד-קשות שנמצאות בשני הצדדים. אני מאוד מברכת על הדיון הזה, גם את היושבת-ראש מירב בן ארי, וכמובן את סגן השר יואב סגלוביץ'. דיון חשוב, דיון נחוץ. אני מתרשמת שמדובר בתוכנית מאוד מקצועית ומקיפה. אני אישית מרגישה תקווה הגדולה.

אני רוצה לציין ממש בקצרה שלושה נושאים משלימים ולשאול שתי שאלות. הנושאים המשלימים לא אמורים להיות תחת המשרד לביטחון הפנים, אני רק רוצה לציין שחלק מההצלחה של המהלך של המשרד לביטחון הפנים זה השקעה, כמו שגם אמר חבר הכנסת מרעי, השקעה בחינוך וחינוך בלתי פורמלי. אחת התופעות שאנחנו יודעים שהן מאוד נפוצות בחברה הערבית זה נשירה של צעירים ממערכת החינוך, זה הרבה מאוד שעות פנאי שהם נמצאים ברחובות. וכל הנושא של חינוך פורמלי ובלתי פורמלי יעזרו לנו גם בצעדים של למנוע את הכניסה של צעירים לאותם ארגוני פשע.

הנושא של פיתוח כלכלי ביישובים הערביים – שוב, זה לא במשרד שלך, אבל זה פעולות משלימות. כולנו יודעים שלפשע יש קשר ישיר לעוני, וככל שאנחנו נחזק את התעסוקה ונחזק את היכולות הכלכליות של התושבים האזרחים בחברה הערבית, אנחנו גם נצמצם את הרצון שלהם. כמו שאמרו פה, מי שחולם שיהיה לו מרצדס, והוא יידע שהוא יכול לקבל מרצדס בזה שהוא ילך להייטק או ילך ללמוד רפואה, אז הוא יראה אופק במקומות אחרים שהם לא פשיעה.

ומאוד מאוד חשוב הנושא של פיתוח מנהיגות מקומית. אנחנו חייבים את שיתוף הפעולה, את המנהיגות המקומית ביישובים ערביים, שזה יבוא מהם. כשזה יבוא רק מהצד של השלטון ושל המשרד לביטחון הפנים אנחנו ניכשל. זה חייב לבוא מלמטה, זה חייב לצמוח מהמקום של המנהיגות המקומית. אני יודעת שהמשרד לשוויון חברתי עם השרה מירב כהן עובדים על הנושא הזה, ואני רוצה לברך.

ויש לי שתי שאלות, דברים שהעלית בתוכנית ולא היו לי מספיק ברורים. אתה דיברת על הנושא של הפיקוח בכל הנושא של שוק אפור ובנקאות, הפיקוח ההדוק יותר על הגופים שהיום נותנים כסף לאזרחים הערבים. אנחנו יודעים שיש היום קושי אמיתי לאזרחים הערבים לקבל כסף מהגופים הפיננסיים, מהבנקים, ולכן צמח שם השוק האפור. האם יש איזשהם מהלכים מול הבנקים או איזשהם מנגנונים של המדינה לתת את המשכנתאות האלה בצורה חוקית, כדי למנוע מהם ללכת לשוק האפור?

ואני אשמח לקבל נתונים שקשורים להגדלת נוכחות משטרתית ביישובים. האם יש איזושהי תוכנית לפתוח עוד תחנות משטרה ביישובים הערביים? האם יש היקף מוגדר לכמה שוטרים, כמה כוחות, יצטרפו? זהו. ושוב, תודה על תוכנית מצוינת.

תודה רבה. השר עיסאווי פריג', השר לשיתוף פעולה אזורי, בבקשה. ותודה שהצטרפת לדיון שלנו.

תודה לך, מירב, ואני מברך אותך על קיום הדיון הזה. ואני מאוד מקווה שזה יהיה דיון כחלק מסדרת דיונים.

כן, היה לנו. וגם אני אציין, בהתייחסות לחברת הכנסת בזק, שביום ראשון מציגים משרדי הממשלה גם את שאר התוכניות, וזה גם יהיה כאן בוועדה.

אני החלטתי לבוא לדיון, אף אחד לא הזמין אותי. ואני לא מתייחס לזה כדיון של חברי קואליציה או חברי אופוזיציה. חברים, הדיון של הפשיעה בחברה הערבית והדברים שאנחנו רואים הוא לא דיון של ימין ושמאל, הוא לא דיון של ערבים ויהודים. אנחנו מדברים על דיון ש-20% מאזרחי המדינה איבדו את הביטחון האישי שלהם. לשם כך אני באתי לדיון. אני חושב שזה דיון מהותי, חשוב. אני פונה לכל הצדדים כאן, ימין כשמאל: בואו נתעלה על עצמנו לרגע. היום זה בטייבה, בכפר קאסם, ביפו, בנצרת, מחר זה בתל אביב ויפו, בחיפה, וזה הגיע לכל מקום.

עלו המון המון המון שאלות בשבועות האחרונים לגבי התוכנית והחקיקה שהועלתה לגבי התוכנית הזאת. אני רוצה להתייחס, ברשותך, ממש בקצרה. נתחיל מההתייחסות האחרונה לגבי תיקוני החקיקה. אני בכנסת הזו כשמונה שנים. לאורך שמונה השנים האלו דיברתי, נאמתי, העליתי לסדר-היום סוגיה, יחד עם החברים, במיוחד הח"כים הערבים, בסוגיית האלימות והפשיעה בחברה הערבית.

המשטרה ביקשה תקציב, אני זוכר את זה טוב מאוד, בזמנו של השר גלעד ארדן – קיבלה; ביקשה להקים תחנות משטרה בחברה הערבית – קיבלה במסגרת 922; ביקשה תוספת שלטון – קיבלה יותר מ-3,000 ומעבר למה שרצתה; ביקשה תקציב למצלמות ברחוב הערבי – קיבלה. כל הכלים שהמשטרה לאורך כל השנים קיבלה, והתוצאה לא הייתה מעודדת. אני חושב שהכלים שנמצאים אצל המשטרה יספיקו לה בכדי להתמודד. אבל את יודעת מה? זכות החיים עולה על כל דבר אחר. יש אצלנו פתגם בערבית שאומר: כל מה שהם ירצו, בתפיסה שלי – תיקחו. אני רוצה את מבחן התוצאה.

אני מבין את כל אלו שקמו וביקרו את החוק האחרון לגבי הפגיעה בזכויות הפרט ובזכויות האישיות. אני מבין. אבל, חברים, יש זכויות אדם. זכויות אדם עבור האזרח הערבי הפכו להיות פריבילגיה. הזכויות מותנות והאדם בסכנה. ברגע שמדברים איתי על זכויות אדם, אני רוצה את הזכות לחיים. אני רוצה את הזכות לחיים. החברה הערבית חיה במצב חוסר ביטחון אישי בכל מקום ומקום.

אז אני – וחבריי יבינו את זה – ואני מבין את כל הביקורת לגבי החקיקה. היא מוצדקת. אבל החיים הרבה יותר חזקים מכל דבר אחר. אצלי הבית בוער. אני לא יכול לחשוב על הלוקסוס של זכויות אדם. הוא לוקסוס עבורי. למרות שהוא זכות אלמנטרית, אבל הפך להיות לוקסוס. זה אחד.

שתיים, אני מאוד מצטער, אנחנו חייבים לשמש דוגמה. דוגמה לכל החברה בכל מה שקשור לכך. לשם כך מי שמחפש את האלימות, מי שמחפש פרובוקציה לאלימות רק מוסיף שמן למדורה. אני מבקש: בואו נתאחד. בואו נתאחד.

עכשיו אני אגיד לרוב היהודי במדינה שני דברים, שתבינו אותם. שני דברים. הרי הרוב היהודי והרעיון הציוני לשמר רוב יהודי נצחי נמצא בסכנה. אני אומר לכם את זה הכי דוגרי. יש מגמה של יותר ילודה אצלנו. אנחנו רוצים עוד בנים זכרים, כי בן ראשון או שני בסכנת מוות. אנחנו רוצים שלישי בכדי להבטיח המשך קיום. אז הרוב בסכנה.

אדוני השר, א' עובדתית זה לא נכון.

בסדר. עובדתית נכון לעכשיו – אבל מה לעשות - - -

דבר שני, הקו המחשבתי מזעזע, אדוני. דווקא דמוגרפית בעשור האחרון הם מביאים הרבה יותר ילדים, כך שאין להם בעיה לגבי הרוב. דבר שני, הקו המנחה את המחשבה הוא מאוד מסוכן, אבל תגיד מה שאתה רוצה.

בדיוק, כי אני חושב אחרת ממך, אז קח את זה בחשבון.

גם זה בסדר.

קח את זה בחשבון.

גם העובדות חשובות.

תן לי להיות ענייני, לא באתי להשתתף בהצגות. תן לי להגיד מה שאני חושב ותגיד מה שאתה חושב. תן לי, אני חושב אחרת ממך. אני מבקש ממך. זה הכול.

יש תנועה. חוסר הביטחון האישי שקיים בחברה הערבית מביא לתנועת הגירה לערים היהודיות. ואז אתם צריכים בתי ספר של ערבים שם, בנוף הגליל, בכרמיאל, בחיפה, בעכו, בכל מקום. עשרות צעירים קנו בתים. תסתכלו על זה מהמבט המחשבתי שלכם.

וזה איום?

(אומר דברים בשפה הערבית).

עיסאווי, יש לי כאן הרבה חברי כנסת שמחכים לדבר, אז בבקשה בואו נתכנס לסיום.

אז, חברים, שני הטיעונים שהעליתי כאן, שחבריי כועסים שאני מעלה שזה איום. אני מנסה להיכנס לראש שלכם ולהגיד לכם: ביטחון אישי ופיתוח היישוב הערבי הוא אינטרס יהודי לפני שהוא אינטרס ערבי.

עיסאווי, אתה אומר להם, בשביל לשמר את הגזענות שלהם.

תודה. לא, לא.

אתה אדם אלים.

חבר הכנסת איימן עודה וחבר הכנסת שיקלי.

לא, מירב, אני לא מפריע לו.

לא. אתה יודע מה? זה אפילו לא הוגן. יש כאן חברי כנסת שמחכים כאן מ-09:00 בבוקר לדבר. אתה הגעת לפני שתי דקות, אתה לא מתפרץ. השר פריג', תסכם.

אני מסיים.

מירב, אני שואל אותו בשביל שהוא יענה.

לא, זה אפילו לא הוגן ברמה האישית. לא, אז תשאל אותו בסוף. בזכות דיבור שלך תשאל אותו.

עיסאווי, מה זאת אומרת ראש יהודי? יש לך ראש יהודי אחר.

לא, זה לא יקרה.

מה זה ראש יהודי? מה זה ראש ערבי?

השר עיסאווי פריג', אתה לא מתייחס. שישאל בזמן שלו.

למה? הוא לא מתנגד.

אבל תשאל בזמן שלך. אבל אי-אפשר לנהל - - -

אולי אתה רוצה להרביץ למירב גם?

אל תפריעי, אני מסתדרת. אני מבקשת לסכם ולעבור לחברי הכנסת שמחכים פה כבר שעתיים. זה פשוט לא הוגן.

אני מסיים, בכדי לתת לאחרים, אני רוצה גם לשמוע.

תודה.

קו המחשבה שלי הוא שונה ממך, איימן, מה לעשות. אני חושב שהאנרכיה שנוצרה ברחוב הערבי בעשרות השנים, והאנרכיה היא רוחבית, היא הסיבה לכל מה שאנחנו רואים.

תודה.

אני מאוד מקווה שהתוכנית, ואני מתכוון לתת יד בכל כוחי, יואב, שזה יצליח, כי אני רוצה זכות חיים לפני כל זכות אחרת.

אנחנו בטוחים בזה. תודה רבה על המילים הברורות האלה, השר עיסאווי פריג'. מאוד חשוב גם שהגעת. חברת הכנסת רות וסרמן לנדה, בבקשה, גברתי.

שלום לכולם. מי שמכיר אותי וגם כנראה מי שלא יודע שנושא אלימות ופשיעה בחברה הערבית זה נושא שהוא בנפשי. אני עוסקת בו הרבה שנים, וביתר שאת מאז שאני בכנסת. אני גם יושבת-ראש השדולה למיגור הפשיעה והאלימות בחברה הערבית. בכנסת הקמתי עוד שדולה שעוסקת בערים מעורבות, שכמובן הקשר של זה גם לפשיעה ואלימות ברור לחלוטין.

אני רוצה להתחיל בלברך אותך, גברתי יושבת-ראש הוועדה, לא פעם ראשונה, גם על הדיונים באופן שוטף שאת עושה בעניין הזה, ובאופן אגב לא מתפשר ומעמיק ולא בשביל כותרות. אני לא נתקלתי בהמון אנשים שיורדים לרמה הזאת, ואני רוצה לברך אותך, זה חשוב מאוד. ואני גם רוצה לברך את סגן השר על הפעילות האינטנסיבית החשובה. אני כל כך גאה להיות חלק מממשלה, שלא רק שמה בראש סדר העדיפות שלה נושא שהוא בוער, והוא בוער לא מהיום ולא בחודשים האחרונים, אלא מינתה אדם כמוך עם ניסיון לטפל אופרטיבית במשך כמה חודשים קרובים, ומה שנקרא להפשיל שרוולים ולעשות את הדברים הלא קלים של הטיפול בפשיעה באלימות, ולא רק בדיבורים, ואני מכל לבי מברכת את פועלך.

אני יודעת שיש את הפעילות שלך בהקשר של הפשע הלא-רך, בוא נגיד את זה בעדינות – משפחות הפשע. יש את המתווה, את טיוטת החלטת הממשלה 923, המשך ל-922, שתתחיל מינואר שנה הבאה, שמטפלת בשורה מאוד ארוכה ומעמיקה של נושאים, שמובלת על ידי השרה מירב כהן במשרד לשוויון חברתי. וגם יש דוח מנכ"לים שאושר על ידי כל מנכ"לי משרדי הממשלה בממשלה הקודמת. הדוח הזה הונח על שולחנו של ראש הממשלה לפני שנה, לא טופל ולא הופעל ולא יושם, ואף זכה לתמיכה של ראשי רשויות בחברה הערבית.

מעבר לזה, אני הגשתי גם אליך, סגן השר, וגם לראש הממשלה מתווה של עשר נקודות. חלק מהדברים נשמעים אולי בנאליים, אבל כל נקודה שם מתמצתת בתוכה עשרות, אם לא מאות, שעות של עבודה, יחד עם דוקטור מיכאל מילשטיין. שנינו דוברים את השפה ושנינו מתעמקים בנושא הזה, מתוך אכפתיות וציונות מאוד גדולה.

ופה אני מתייחסת למה שהשר פריג' אמר. זה חד משמעית ללא עוררין אינטרס של מדינת ישראל ושל כולנו. ובמתווה הזה אני מתייחסת גם למה שחבר הכנסת אופיר אמר: בין היתר עניין של הסברה. נשמע נורא בנאלי, לדבר אל האוכלוסייה ועם האוכלוסייה – ראש הממשלה, שרים בכירים – להסביר מה נעשה, כי האמון לא קיים; להסביר מה סגן השר יואב סגלוביץ' עושה, מה המשרד לשוויון חברתי עושה, מה בעצם הממשלה הזאת, שמשקיעה אין-ספור שעות, אנרגיה, חשיבה, דיונים, שלא נדבר על תקציב שאין לו תקדים בסוגיה הזאת. סוגיה שזכתה לתשומת לב שמעולם לא הייתה פה לנושא הזה.

ואני רוצה להגיד את הדבר הבא. ולכל מי שאני פוגעת בציפור נפשו אני מתנצלת מראש, אבל אני אומרת את זה מתוך מקום של אהבה ומתוך מקום של כבוד. אתה אמרת, חבר הכנסת איימן עודה, "אתה אומר להם" – אמרת את זה לשר פריג'. אין להם, אין אנחנו ואתם. אנחנו בקלחת הזאת ביחד. זה שאתה מייצר פה "אנחנו ואתם"

לא, הוא דיבר פה על ערבים ויהודים.

אני מבינה את הערבית. אני מבינה מה הוא ענה, ואני מכבדת את התשובה. הדם שלי, והוא בדרך כלל מאוד רגוע, פשוט עלה, כי אין אנחנו ואתם. יש כולנו. אנשים מתים, המשילות נפגעת. חברים, באמת, אנחנו כולנו ממפלגות אחרות, אבל אמר השר, במקרה הזה אין, אין קואליציה ואין אופוזיציה. בואו נתעלה, נצא מהעור של עצמנו, כולנו, ופשוט נעשה את מה שצריך. ובפעם הראשונה הממשלה הזאת משקיעה הון, אנרגיה, תקציבים, חשיבה אין-ספור שעות, ואפשר לבדוק את זה בקלות, בטיפול ישים אמיתי ונקודתי בסוגיה הזאת. בואו נתכנס לתת - - -

בצל הממשלה הזו מספר ההרוגים הכי גדול אי פעם. אי פעם.

תודה רבה, חברת הכנסת רות וסרמן. תודה רבה. תמיד מדברת לעניין ומדויק. תודה רבה. חברת הכנסת יסמין סאקס פרידמן, בבקשה.

קודם כול אני מצטרפת כמובן לברכות של כולם. אני אעשה את זה קצר כדי לא לגזול זמן. בתור תושבת באר שבע ותושבת הנגב, אני רוצה להגיד תודה גדולה, כי עשר שנים אנחנו מחכים לתוכנית כזאת. עשר שנים שאנחנו מתחננים שמישהו יתעורר בממשלה. אז תודה רבה שאכפת לממשלה הזאת, שמינו אותך. אני סומכת עליך, אני יודעת שדברים ישתנו.

ובאותה הזדמנות, אני רוצה לנצל את ההזדמנות ולומר לכל חברי הכנסת, שחלקם גם יושבים פה: אתם מגיעים לדרום, אתם מגיעים לבאר שבע, לשפוך שמן, להרעיל, להתסיס, נשארים שעה-שעתיים וחוזרים, ואנחנו אלה שצריכים להישאר ולחיות שם. אנחנו לא הולכים לשום מקום והם לא הולכים לשום מקום. אז קחו את האכפתיות המזויפת שלכם, שאתם מנסים לעשות סיבוב פוליטי על הגב של תושבי הנגב והעיר שלי, ותניחו לנו. תודה.

תודה רבה, חברת הכנסת יסמין. חבר הכנסת איתמר בן גביר, בבקשה. אני מברכת את השר לביטחון הפנים לשעבר, חבר הכנסת אוחנה, שהצטרף.

תודה רבה, גברתי היושבת-ראש, תודה רבה לסגן השר, ותודה רבה גם לשר, שמכבד אותנו כאן בנוכחות שלו. ועדיין אני לא רוצה לקלקל כאן את החגיגה ואת הסיפורים מהקואליציה לקואליציה – איזה יופי וחיכינו לתוכנית. הלוואי. הלוואי. באמת בנושא הזה אין קואליציה, אין אופוזיציה, וכולנו באותו נושא. ואלימות שמתחילה במגזר הערבי, גולשת למגזר היהודי.

אבל אני ראיתי את התוכנית. אני חייב לומר, יפה מאוד שמתעסקים ברווחה, ויפה מאוד שהמשרד לביטחון הפנים רוצה להתעסק בניטור סכסוכים, אולי גם לחינוך – הכול חשוב. אבל השאלה המרכזית כאן היא מה התפקיד של המשטרה כמשטרה, ומה עושה משטרה כמשטרה, ואיך התוכנית הזאת מוסיפה יותר ביטחון ברחוב ויותר הרתעה?

אם היית מגיע בזמן היית רואה.

גברת מאכילת חתולים, תתני לי לדבר.

לא, לא, לא.

אני לא הפרעתי לה.

אתה באמת חושב שאתה מעליב אותי בזה? אתה באמת חושב שאתה מעליב אותי?

- - - לא מעליב אותך, אבל איך אמר לי מישהו בבאר שבע כשביקרתי אותו? - - - היא לא מדברת על בני אדם.

חבר הכנסת בן גביר, חבר הכנסת בן גביר.

אם היית מכיר אותי היית יודע מי אני.

חבר הכנסת בן גביר, זו הערה לא במקום. לא במקום. אתה יודע שאני מכבדת אותך כשאתה מגיע לפה. תכבד את חברי הכנסת, ובטח את יסמין, ובטח על זה שהיא עושה דבר נאצל, וזה לא לעניין.

מירב, אני חוזר בי, אבל אני רוצה להגיד דבר אחד, שיהיה ברור.

תודה, ולא להפריע לו.

קיבלת כותרת.

אני רוצה שיהיה ברור: לדאוג לחיות זה חשוב, ולדאוג לתחומים אחרים, מה שסגן השר דיבר, גם זה חשוב. אנחנו מתעסקים בחיים של אנשים, בחיים של בני אדם. אני אמרתי לך, מירב, לא פעם ולא פעמיים, כשהיו אירועים של תג מחיר ביהודה ושומרון, המשטרה ידעה לטפל בזה אחרת. וחסר לי, אני לא שומע. אני לא שומע על אותו צוות מיוחד שיקים מחלקה לפשיעה לאומנית, אני לא שומע על הוספת פרקליטים, אני לא שומע על הוספת סמכויות לשוטרים. אגב, לא רק אני, סמי אבו שחאדה אמר את זה – מוסיפים שיטור עירוני, שיטור עירוני, ואני לא מזלזל בשיטור עירוני, אבל צריך שוטרים עם סמכויות לכל דבר ועניין. וצריך להתחיל לפעול ולהפעיל. שהמשרד לביטחון הפנים לא יתעסק כל הזמן בנושאי רווחה. זה סופר חשוב, שלא תבינו לא נכון.

רק שאני אבין, מכל מה שאמרתי, הבנת עיסוק ברווחה?

כי הוא לא בא בזמן.

אני הגעתי לפנייך. ואגב, עוד דבר, שכשמדברים על אלימות במגזר הערבי, אני הייתי בהלם, איך אני נכנס לכאן, ישב אופיר סופר, ישבה לנדה, וכל הח"כים של רע"מ ושל המשותפת לא ראינו אותם כאן. יודעים לצעוק פלסטין, פלסטין, אבל כשיש דיון על הפשיעה במגזר הערבי הם לא היו כאן.

תסכם.

אני מסכם. אני אומר את הדבר הזה בצורה הכי פשוטה: משטרה צריכה להיות משטרה, ולחזור לעצמה להיות משטרה. ואני לא רק מסכם אלא גם שואל: האם בתוכנית הזאת יש תקנים להוספת פרקליטים, להוספת חוקרים? אתה יכול ללמד את כולנו מה החשיבות של אגף חקירות במשטרה. האם יש את הדברים האלה, או שהמשטרה מתכוונת בתוכנית הזאת רק להתעסק ביישוב סכסוכים וסולחות?

מסכנים השוטרים שצריכים לכבות אש שאנשים כמו איתמר בן גביר מדליקים.

לא, ענבר, זה מפריע לי. תודה. חבר הכנסת עלי סלאלחה. אני יודעת שאתה רוצה להתייחס, ואני יודעת שזה בנפשך, ואתה תתייחס לכול.

לא בנפשי, סתם לתת כמה תשובות.

אתה תיתן תשובות לכול. אנחנו ביקשנו במיוחד הארכה של עשר דקות, כדי שסגן השר יוכל להתייחס. אבל אני חייבת להגיע לשם, אז בבקשה.

קודם כול אני מברך על מה שאתם עושים, ואני מקווה שאנחנו כן נצליח למגר תופעה שהיא לא רק תופעה בחברה הערבית, היא גם תופעה כלל עולמית, שקיימת בכל החברות, בגלל סיבות ולא באה מחלל ריק. ולכן החברה הערבית היא חברה טובה, היא חברה מצוינת, היא חברה חפצת חיים. יש סיבות שהביאו למצב הזה – עוני, מחסור בפעילות אחרי הצוהריים לתלמידים. אני הייתי מנהל בית ספר, אני מכיר את התופעה. אין מספיק תקציבים, אין סדר, אין כלום כמעט בחברה הערבית.

ולכן להכניס משטרה ולעשות סדר זה לא יצליח. מה שכן יצליח – צריכים הכלה, צריכים אהבה, צריכים דיבור. צריכים להיכנס בנועם, צריכים לדבר עם האנשים הטובים, לחזק את הטובים, להחליש את קומץ האנשים. ואני אומר לכם, אם אנחנו נבדוק כמה רעים בחברה הערבית – אולי חצי אחוז, אולי פחות מזה.

ולכן, חברים, אנחנו צריכים לטפל בסיבות, בסימפטום, ולא בתופעה כתופעה, ובזה שעשה את ההרג וכל הדברים האלה.

רק אהבה תנצח.

ולכן, חברים, תוכנית בתוך בתי הספר על הכלה, על שיתוף פעולה, על חיים משותפים, שלא יהיה ניכור בין יהודים לערבים זהו דבר מצוין.

תודה.

ולכן אני רוצה לסיים, מה שהיה פה הוא דוגמה לא טובה לתלמידים של מדינת ישראל, שאנחנו רבים פה, מדברים לא יפה פה. אנחנו צריכים להיות הדוגמה. ואנחנו משודרים, וכולם רואים.

תודה, תודה, אנחנו חייבים להתקדם.

בבית הספר שלי אני עשיתי - - - להכלה ובצורה יפה.

תודה רבה, חבר הכנסת עלי סלאלחה. חבר הכנסת מאיר יצחק הלוי, בבקשה, אדוני.

גברתי היושבת-ראש, קודם כול שאפו גדול על ההובלה שלך את הוועדה, בזמן הקצר אנחנו מרגישים מאוד טוב. אדוני סגן השר, אני רוצה להביא בדברים שלי קצת מהניסיון שלי כראש רשות, שהוביל את תוכנית "עיר ללא אלימות" במדינת ישראל, שהפכה תוכנית לאומית. יואב מכיר את התוכנית היטב, וגם כמה מראשי הרשויות הערביות. אני אומר ראשית לכול שהאלימות זו פגיעה קשה באיכות החיים של תושב באשר הוא, ערבי כיהודי, ולא משנה. במקום שיש אלימות אין איכות חיים. אני מניח שאת זה כולנו לגמרי מסכימים.

דבר שני, אין פתרון אחת לטיפול באלימות. צריך פה מערכת הוליסטית רחבה, שמטפלת בעניין. ואני חושב שהתוכנית, ואני מכיר את התוכנית, שהציג פה יואב היא תוכנית נכונה, משום שהיא תוקפת בכל החזיתות. אני אגיד משפט נוסף: כראש עיר שנזרק עליו רימון רסס לתוך הבית, חזיזים, תרנגולות שחוטות, נרות נשמה. שש שנים או חמש שנים הייתי מאוים, אני יודע מה המשמעות של הדוגמה האישית בתוך הטיפול באלימות.

ואני מתחבר לחלוטין, גם שמעתי את ההערה של השר לשעבר על יש בנו אהבה והיא תנצח. בסוף בסוף כל הקהילה צריכה להיות מגויסת לטובת מיגור האלימות. זה לא נכון להסתכל רק על המשטרה. צריך לראות את מערכות החינוך, צריך לראות מערכות הרווחה, צריך לראות את מערכות הקהילה, צריך כמובן את גורמי האכיפה בכוח מסיבי על העניין, כדי להגיע למצב – וכבר אמרה את זה מישהי גדולה – שכל הקהילה מתגייסת למיגור התופעה. אין דרך אחרת, אני לא מאמין בזה.

אני מסכים לחלוטין שצריך להקצות משאבים שהם משאבים מיוחדים. אני מסכים לגמרי שצריכה להיות כאן עבודת מטה שהיא עבודת מטה מאוד מאוד אינטנסיבית, אבל שוב, כל חלקי הקהילה חייבים להיות. אני יכול לדבר על התוכנית שאני לפחות הובלתי – עיר מרמת מאוימות מאוד מאוד גבוהה, לעיר שהיא אחת הבטוחות במדינת ישראל, כתוצאה מזה לא רק - - - המשטרה אלא שכל הקהילה - - -

תודה.

משפט אחרון. איתמר, אני מדבר אליך. אני מבקש בכל לשון של בקשה, תפסיקו עם השיח הבין-אישי הזה. זה לא הגיוני. אי-אפשר לקרוא לחברה "מאכילת חתולים". זה המסר הכי גרוע - - -

כנראה לא שמעת מה היא רמזה עליי מקודם.

יש גבול לאיזה רמות אנחנו יכולים לרדת. זה בלתי נסבל.

אני רוצה להגיד משהו, מאיר.

תפסיקו עם הדבר הזה.

תודה רבה. לא, לא, לא. חבר הכנסת אבו שחאדה, בבקשה, אדוני.

גברתי היושבת-ראש, אני קודם כול מסביר לגבי ההסתכלות, זה פשוט בעיית העיניים שלי. יש לי בעיית עיניים. זה לא משהו אישי.

אוקיי. אז אני מתנצלת.

פשוט יש לי תעודת עיוור.

הכול בסדר. לא ידעתי.

כדי שלא יהיו אי הבנות בינינו.

הבנו אחד את השנייה.

עכשיו, לגבי הדיון עצמו, אני חושב שדיון כל כך חשוב, אי-אפשר לנהל אותו בצורה אלימה, כך שהצעקות של השר הן חלק מהאלימות, והדרך שבה הוצא חבר הכנסת טיבי בגלל שהוא מוחה על הסתה זו גם אלימות, כי הסתה היא אלימות. ואי-אפשר להמשיך לחיות עם העובדה הזאת, שמדברים על חברי הכנסת הערבים כתומכי טרור, כדבר שהוא במסגרת - - -

תגיד עכשיו שאתה מתנגד לחמאס וחיזבאללה ולא נקרא לך תומך טרור.

לא.

לא נקרא לך תומך טרור. תגיד שאתה מתנגד.

חבר הכנסת שיקלי, אני קוראת לך לסדר פעם ראשונה.

שיגיד שהוא מתנגד.

- - -

לא, מעכשיו מי שמדבר, בזמן הפציעות שנותר לדיון, הוא פשוט יצא החוצה. מספיק עם זה. יש לכם עניינים, תפתרו את זה אחרי זה.

תודה. אני חושב שהסתה היא חלק מהאלימות, וההסתה הזאת צריכה להיפסק באיזשהו שלב.

לגבי המשטרה – אני חושב שאחת הבעיות שלנו, אנחנו שומעים על המון תוכניות כל הזמן, אבל שאלה אחת מרכזית צריכה להישאל. ברגע שאתה הולך לרופא, דבר ראשון מאבחנים, איך הגענו למצב הכול-כך קשה הזה, ומי בצמרת המשטרה שילם בתפקידו על הדבר הזה. אני אף פעם לא שמעתי איזושהי ביקורת על איפה הייתה המשטרה במשך שני עשורים, שבהם כל חברי הכנסת הערבים, דרך אגב, דיברו כל הזמן נגד האלימות ונגד הפשיעה ונגד ארגוני הפשיעה, וחלקנו היינו גם מאוימים מהארגונים האלה והתלוננו.

אז כדי להתקדם, כדי להאמין שהגוף הזה כן יכול איכשהו, מישהו צריך להגיד לנו שנעשה חשבון נפש, למדו מהטעויות, כדי לא לשים את אותם בני אדם לעשות את אותו דבר ולצפות לתוצאה שונה. כדי שאנחנו נאמין בתוכנית אנחנו צריכים לראות שמישהו עשה בדק בית, מי שעשה טעות שילם בתפקידו, לא נמצא יותר במערכת הזאת כדי להמשיך לעשות את אותה טעות, כדי להאמין שאנחנו הולכים לכיוון אחר.

תודה.

דבר אחרון, גברתי.

אחרון.

ממש, משפט אחרון. אחת הבעיות שלנו היא חוסר היכולת שלנו לעקוב בצורה מקצועית אחרי עבודת המשטרה בגלל חוסר השקיפות של המשטרה והגיבוי הגדול שהיא מקבלת מהמשרד לביטחון הפנים בחוסר השקיפות. יעזור לנו מאוד שהמשטרה תפרסם, כפי שהייתה החלטה במדינה, שהמשטרה צריכה לפרסם את המספרים לגבי פשיעה ולגבי העבודה שלה וההישגים שלה.

הוועדה תעקוב אחרי זה.

זה אמור להיות פשוט שקוף לכולם, כדי - - -

תודה. אני כבר אומרת לחברי הכנסת שהצטרפו עכשיו, שאני לא אוכל לתת להם לדבר, אני מתנצלת, כי יש לי כאן חברי כנסת שמחכים. אורית סטרוק, בבקשה, גברתי.

תודה רבה. אני אעשה את זה קצר, אני מבינה את קוצר הזמן.

תודה.

לא ראיתי את ההצגה של סגן השר, ואני מצטערת על זה, אני בטוחה שיש לו תוכנית טובה. אני רוצה להגיד שני דברים, אחד לסגן השר עיסאווי פריג'.

השר עיסאווי פריג' או סגן השר סגלוביץ'.

סליחה, השר עיסאווי פריג'.

אני מוכן לוותר על התואר, בתנאי שנמגר את האלימות הזו. אני לא רוצה להיות שר, תבטיחי לי ביטחון אישי.

אל תוותר על התואר - - -

עיסאווי, אחרי זה זמן לדבר. כן.

אני רוצה להגיד לשר עיסאווי פריג': את הפשיעה במגזר הערבי צריכים למגר בשביל שהערבים יחיו כמו בני אדם. לא קשור איך זה ישליך על היהודים או איך זה לא ישליך על היהודים. הערבים הם בני אדם. מגיע להם לחיות כמו לכולם.

מסכים איתך.

מגיעה להם איכות חיים כמו לכולם. לא צריך להסביר לנו, היהודים, איך זה כן פוגע בנו או לא פוגע בנו, כדי שאנחנו נרצה שאתם תחיו כמו שמגיע לכם לחיות.

גישה נכונה.

זה דבר ראשון. אני רוצה לשים את זה על השולחן בצורה ברורה. לא צריך על זה שום נימוקים ושום תירוצים. בוודאי ובוודאי שמדינת ישראל כמדינת העם היהודי צריכה לדאוג שכל מי שחי בה יחיה כמו שצריך. זה דבר ראשון.

שמח לשמוע את זה. זה בסדר.

דבר שני, אני רוצה להגיד לך, מירב: טוב שאת מכנסת את הדיון הזה, אבל אני מבקשת שיהיה דיון ותהיה סדרת דיונים גם על פשיעה אחרת שמקורה במגזר הערבי. אני לא אומרת שכל הערבים שותפים בה, אבל היא לא מקבילה ואין הלימה בינה לבין הפשיעה שבה כעת אנחנו דנים, וזו הפשיעה הלאומנית כלפי יהודים. גם בערים המעורבות וגם באזורים כמו הנגב והגליל וגם בירושלים עיר הבירה שלנו יש פשיעה לאומנית קשה, פוגענית, אנטישמית.

תפסיקו להסית. תפסיקו להסית. מאסנו בהסתה הזאת. די להסתה.

אוסאמה, אני קוראת לך לסדר פעם ראשונה.

אני מאוד מצרה על כך שממשלת ישראל לא שמה אותה בשום סדר עדיפות.

הוא התייחס לזה, סגן השר.

זה לא בהלימה, כי זה לא אותם גורמים, זה לא אותם אנשים.

תודה.

אנחנו מוצאים בפשיעה הלאומנית גם אנשים שהם לגמרי בסדר ברמה האזרחית.

הנקודה ברורה, וביקשתי ממנו להתייחס לזה גם.

וזה חייבים לטפל, ולטפל פה בוועדה בצורה מאוד רצינית, מירב.

תודה רבה. חבר הכנסת איימן עודה, בבקשה.

כבוד היושבת-ראש, כבוד סגן השר, שתי שאלות ועוד הערה. השאלה הראשונה לגבי הערים המעורבות, למשל חיפה לא נכללת. אני רוצה להגיד לך, כבוד השר, שדווקא בערים המעורבות, בגלל הפער הכלכלי בתוך האוכלוסייה, מי שמזין את האלימות והפשיעה – לא העוני לבדו, לא העושר לבדו, אלא הפערים הכלכליים. בגלל שבערים מעורבות יש מסעדות - - -

- - -

שמחה, אני קוראת לך לסדר פעם ראשונה. לא יקרה.

יש מסעדות, יש בתי קפה, יש מאיפה לגבות פרוטקשן. בחיפה נהרגו שני צעירים בחודש האחרון. לכן אני פונה אליך, לכלול את הערים יחד עם היישובים הערבים, וגם את העיר חיפה, שבינתיים לא נכללת.

הדבר השני, אני ראיתי את הכסף שמושקע בתוכנית. הוצאתי את הכוח-אדם והוצאתי בניית בניינים של המשטרה, ומצאתי שנשאר רק 432 מיליון שקלים. האם ההערה שלי נכונה? אני חושש שהמשטרה, כמו כל מוסד בעולם, מנצלת משבר בשביל לחזק את עצמה, את המנגנון של המשטרה – עוד אנשים, עוד תחנות, עוד כסף.

תודה. הערת שתי הערות, הוא יענה.

לא, אמרתי שני דברים וגם הערה. הערה לשר עיסאווי פריג': לא ממקום גזעני אלא ממקום דמוקרטי מגיע לאזרחים הערבים. אני גם פונה אליך שלא תדבר בשם כל היהודים. אני חושב שהיהודים במרצ חושבים אחרת מיהודים בימין הקיצוני, להבדיל ממני, כמו שראית את ההערה המבישה של השר הורוביץ אתמול בטלוויזיה. ומצער אותי שגם אתה השתתפת בהערה הזו נגדי. תודה.

תודה רבה. חבר הכנסת אוסאמה סעדי, בבקשה. אני אומרת שאחרי אוסאמה – חבר הכנסת אוחנה, וסיימנו. ואז אנחנו עוברים להערות של סגן השר. אני מצטערת, ג'ידא ושמחה, הצטרפתם בעשר דקות האחרונות. אני מתנצלת, אני מבטיחה לכם שיהיו עוד הרבה דיונים. בבקשה, אוסאמה.

הכול בסדר.

גברתי, באולם הזה, אדוני סגן השר, בשנת 2012 ראש הממשלה נתניהו הבטיח לסיהאם אגברייה, האלמנה שאיבדה אל בעלה ושני ילדיה, שהוא והמשטרה יתפסו את הרוצחים. מאז ועד היום – היום עוד קורבן באום אל-פחם, אתמול עוד קורבן. אנחנו כבר סופרים מעל 106, 107 נרצחים. ועכשיו שר המשפטים בוועדת חוקה למטה אמר: הבעיה היא שפחות מ-20% מתיקי הרצח מפוענחים. זו הבעיה. יש מלל, יש תוכניות יפות על הכתב. אנחנו כל שני וחמישי שומעים על עוד תוכנית ועוד תוכנית. מרוב עצים לא רואים את היער כבר. אנחנו לא רוצים מלל ולא רוצים תוכניות יפות. אנחנו רוצים מאבק חריף נגד הפושעים האלה.

אנחנו כאופוזיציה תמכנו ותומכים בצעדים שלכם. עד גבול מסוים. ברגע שאתם כבר מגזימים, כמו החוק הזה של המעצרים. אמרת שנדבר, תסביר, אז נסביר. עונשי מינימום – זרמנו. אבל מה שצריך, גברתי היושבת-ראש, כאשר יש הסתה כל היום, גם מהצד של הח"כים שאנחנו שומעים פה, ועל אובדן המשילות בנגב, אז מייד ראש הממשלה, אדוני השר פריג', והשר לביטחון הפנים, מעבירים שני גדודים של משמר הגבול לנגב. איפה הייתם כבר 20 שנה, שאיבדנו, החברה הערבית, 1,700 נרצחים? ואנחנו עשר שנים צועקים. ועיסאווי, כשהוא היה באופוזיציה, היינו צועקים כאן. אנחנו היינו צועקים, לא אמיר אוחנה ולא שיקלי.

תודה.

אנחנו, שמאבדים את האחים שלנו ומכתתים את רגלינו בין לוויה לבית ניחומים. מה אתם רוצים מאיתנו?

תודה.

שיתוף פעולה? איזה שיתוף פעולה? אבל אני רוצה לשאול את סגן השר.

לא, זהו, אני מתנצלת, אני עוברת.

שאלה קצרה. אמרת שהשב"כ לא יהיה שותף.

לא, סליחה, חבר הכנסת אוסאמה.

היום שמענו שיש חמ"ל של שב"כ, צבא ושל משטרה.

אוסאמה, תודה רבה. לא, זה לא יעזור.

האם השב"כ מעורב או לא מעורב?

חבר הכנסת אמיר אוחנה, בבקשה, אדוני.

תודה. קודם כול יש לי באמת הרבה מאוד מה להגיד, אבל יש לי רק שלוש דקות, נכון?

אפילו שתי דקות. זה זמן הפציעות של 11:00.

אז אני לא אצליח להגיד את כל מה שאני רוצה להגיד. אני רק חייב לפתוח באמירה שאני חושב שגם אמרתי בדיון הקודם, שהמילה הסתה, הסתה, הסתה, כמו זאב, זאב, זאב ולא בא זאב, נשחקת, ואני חושב שהיא כבר הפכה למגוחכת בהקשרים הללו.

הדיון הזה הוא דיון חסר. לא חס וחלילה בגלל שגברתי לא טרחה ועמלה, ובאמת יש פה הרבה מאוד דברים חשובים – מכיוון שאנחנו בוועדת ביטחון הפנים, והמשטרה היא חוליה מרכזית בביטחון הפנים, אבל היא לא החוליה היחידה. ויש גורם שאיכשהו תמיד מצליח לחמוק מהביקורת שהבית הזה צריך לבקר את כל רשויות המדינה – גם את הרשות השופטת.

וכאשר המשטרה עושה את עבודתה, וזה קורה, ומצליחה להביא ראיות, אני יכול להגיד לכם, דיברתי בדיון הקודם על מפקד מחוז דרום הנכנס, פרץ עמר, שממש איך שנכנס, "זכה", במירכאות, לצבר מאוד רציני של אירועים, החל המעשה הנפשע בילדה בת עשר, עבור דרך השוד של הרכב עם המצ'טה, שאחר כך השתמשו בו לשוד, הפריצה לבסיס נבטים, הפריצה לבסיס צאלים. המשטרה השקיעה את כל המשאבים המודיעיניים, הטכנולוגיים, החקירתיים, והגיעה ב-100% מהמקרים לעבריינים. בכל המקרים הללו שפירטתי.

אבל כידוע המשטרה מביאה את העבריינים למערכת המשפט, לפרקליטות, לבתי המשפט, ושם, ואני חוזר על זה שוב ושוב ושוב, אנחנו רואים ענישה מגוחכת. אנחנו רואים שחרורים ממעצר למעצר בית בתראבין. מישהו יגיד לי איפה אפשר לפקח על מעצר הבית הזה בתראבין? אנחנו רואים עונשים של חודשי מאסר, איפה שצריך שנות מאסר רבות. ואנחנו רואים הסדרי טיעון שהם עלבון למשכורת שמקבלים העובדים במערכת המשפט, בפרקליטות ובמקומות האלה.

אז גם בעולם שבו יש משטרה מושלמת – ואני לא אומר שאנחנו בעולם כזה, יש עוד לאן להתקדם, והתוכנית הזאת היא בוודאי התקדמות. אני אגיד יותר מזה: לא צריך עוד 1,200 שוטרים, צריך עוד 5,000 שוטרים. וגם זה לא מספיק, כי זו לא רק שאלה של כמות, זו שאלה של אופן ההפעלה והגיבוי שנותנים לאותם שוטרים כדי לעשות את עבודתם. אבל גם זה לא יספיק. אנחנו צריכים לרתום את כל המערכות. ואני אומר כאן, גברתי, אם אנחנו רוצים לקיים דיון רציני, אנחנו חייבים להביא את מערכת המשפט לדיון הזה.

תודה רבה, חבר הכנסת אוחנה. השר עיסאווי פריג', ביקשת להתייחס, בבקשה, ולאחר מכן סגלוביץ'.

חברים, אני מוותר על ההתייחסות, רק פונה אליכם אחד-אחד: הסוגיה הזו היא לא ימין ולא שמאל, לא קואליציה ולא אופוזיציה. על הסיבות נוכל לדבר מכאן עד – אני מבקש, בואו נתאחד, האזרח הערבי נמצא בחוסר ביטחון אישי משפיל.

תודה.

ואני מתכוון לקחת חלק בדיונים, כי הנושא הזה נמצא בסדר עדיפות ראשון.

אנחנו נזמין אותך גם. תודה רבה. סגן השר סגלוביץ', בבקשה. יש לך ארבע דקות ולי דקה.

אין בעיה. אני רק אגיד שהכנסת, כל פעם שאני נכנס פה ורואה את הסמל, המקום הזה הוא באמת מקום מרגש, מפעים, חשוב, מכובד ומטורלל. באתי לכאן, הצגתי מצגת, על מה אני הולך לעשות בחצי שנה הקרובה, ואף אחד לא התייחס. אולי משהו לא חכם, פספסת משהו. כל אחד הלך וסיפר את סיפור חייו, ללא כל קשר לאירוע. אבל אמרתי, מפעים, מרגש ומטורלל.

ואחרי שאמרתי את זה, אני רוצה רגע להתייחס פנימה לחלק מהדברים. אני מתייחס אך ורק לדברים שהם קשורים לדברים שדיברתי עליהם.

זה לא נכון, סגן השר. התייחסנו ושאלנו. המפעים והמרגש לא?

רק שנבין את הפרשנות, אמרת לכולנו מטורללים עכשיו?

חס וחלילה.

אז מה הפרשנות למה שאתה אומר?

באוויר. אני רגיל למקומות שבהם אני נמצא, שמציגים משהו – א' מקשיבים, ב' מתייחסים, ג' מביעים דעה. פה רק מביעים דעה.

אני רוצה להסביר בצורה הכי ברורה. אני הצגתי תוכנית שהיא איננה התוכנית של הממשלה לתוכנית החומש. אמרתי בצורה הכי ברורה: אני באתי עם תוכנית חירום לחצי שנה, והדגשתי מה קורה בחצי שנה. וכל מי שהיה מוטרד, כי דיברתי על זה בהתחלה, אבל כנראה לא הסברתי את עצמי טוב, כל מה שקשור לחינוך, לבריאות, לתרבות, לנוער, לנשירת נוער – כל זה נמצא בתוכניות הארוכות.

אבל בגלל שאנחנו נמצאים בתוכנית חירום, בגלל שכן, כן, המדינה לא עשתה את מה שהיא צריכה לעסוק כבר כמה שנים, אז התוכנית חירום הזאת צריכה לתת איזשהו קטר לקראת התוכניות האחרות, אחרי שיעבור בנובמבר. והיא תוכנית מבצעית אגרסיבית אופרטיבית, ללא כל קשר לשוטרים, לפרקליטים שיגיעו, וכולם נמצאים בהחלטות ומתוקצבים.

עוד דבר עלה פה, ולא נמצא במצגת, אבל חשוב לי להגיד אותו כאן: כן, מנסור עבאס הוא שותף קואליציוני שלי, וכן אני מתייעץ איתו. כן. והשר עיסאווי פריג' גם. ואתם יודעים מה? בתוכנית הזו זה לא קשור לפוליטיקה, כי אני מדבר גם עם איימן וגם עם טיבי וגם עם אוסאמה וגם עם ראשי רשויות. ואני לא שואל אותם מה דעתם, כי זה לא אירוע פוליטי. זה אירוע חברתי, שאני קיבלתי מנדט לשישה חודשים מצוות שרים לנסות ולעשות משהו, דרך אגב, שלא עשו אותו בעבר, לנסות ולהחזיק, ולייצר איזושהי רגיעה לפני כניסת שאר התוכניות.

ולכן כל משרדי הממשלה מגויסים, ולכן מנכ"ל משרד האוצר מגויס. ומי ששאל את השאלה לגבי מה קורה עם משכנתאות – ולכן לוחות הזמנים הם לוחות זמנים של מבצע. המדינה נמצאת במבצע ממשלתי. אף ממשלה לא עשתה את זה בעבר. לא צריך ציוני כבוד על העניין הזה, זו חובתה של ממשלה.

אז אחרי שאמרתי את הדבר הזה, אני חוזר להתחלה. צריכים את שיתוף הפעולה של הציבור. ונכון מי שאמר, שצריך פה גם הסברה. וצריך גם אתכם, חברי הכנסת, לא משנה באיזו מפלגה פוליטית אתם נמצאים. מדובר פה באזרחי מדינה, חובתנו כולם להתגייס. אני מדבר עם כולם. כל מי שגם ירצה לדעת יותר פרטים, יש לו השגות, יש עוד דברים – אני זמין, א' כי אני פה אתכם בכנסת, ב' כי אני זמין.

והדבר השלישי, שאני רואה בזה חובה. גם ארגוני חברה אזרחית, מיוזמות אברהם וכל הארגונים כולם, כל מי שירצה לדעת יותר, אני צריך – לא אני אישית – המדינה צריכה, כי חייבים, אי-אפשר לעשות שום דבר בלי אמון. ברור לי שאנחנו מתחילים בנקודה נמוכה. ברור לי. אבל לספר מה היה כל הזמן, ולהגיד מה אי-אפשר ומה לא נעשה טוב – זו לא תוכנית עבודה. אני הצגתי לכם תוכנית עבודה, שאני מקווה גם שיהיו לה קבלות. תוכלו לדעת, זה בסך הכול לשישה חודשים, זה לא לעוד 20 שנה.

אז תביאו אותי מתי שתביאו אותי, ואם יהיו שהם לא תקינים ולא אצליח, אני הראשון שיגיד: וואלה, לא הצלחתי. זה לא מחליף את התוכניות ארוכות הטווח – את החינוך, את הבריאות, את הרווחה, את התכנון והבנייה, את חיבורי החשמל. זה לא מחליף את זה. זו איזושהי תקופת ביניים. אמרתי, הגדרתי עוד פעם: אני מניע איזשהו קטר, להכניס את הכול לאיזשהם פסים יותר שפויים, מצד אחד, וכן לנסות לעצור את ההשתוללות. כן, יש השתוללות.

וזה יהיה בכוח, וזה יהיה עם שינויי חקיקה, וזה יהיה עם הרבה מאוד משטרה, וזה יהיה עם הציבור, לא מעל ראשו של הציבור. ולכן אני צריך אתכם כמייצגי הציבור. את כולכם. את כולכם. וכמובן גם את מי שלא יושב פה. את כל הארגונים החברתיים באשר הם – ערבים, יהודים, אלימות במשפחה, אלימות כנגד נשים. זה גם בתוך האירוע הזה, וזה נמצא בתוכניות כולן, לא בתוכנית שאני עושה. מה שאני עושה עכשיו זה מניע קטר, מנסה להכניס זה למסילה ולעצור השתוללות. זאת התוכנית, ויש בה בעיקר בעיקר בעיקר רצון טוב, אנרגיות של כולנו.

ואני צריך אתכם. צריך אתכם על הקטעים היפים שיש בכנסת – על המחויבות, על האכפתיות. לזה אני צריך אתכם, לא על הדברים האחרים ששמענו פה. ותודה רבה על הזמן.

תודה רבה, סגן השר סגלוביץ'. אני אתייחס בסיכום לכמה נקודות שעלו פה. אחד, זה לא הדיון הראשון ולא האחרון, יהיו עוד דיונים. ביום ראשון מציגים מכל משרדי הממשלה את התוכניות שלהם, והם יהיו פה. הם יהיו פה עוד שבוע, עוד שבוע וחצי, יגיעו לכאן משרדי הממשלה ויציגו את כל התוכניות האחרות.

אבל אמר לכם משהו סגלוביץ', והוא אמר לי גם באופן אישי, כאמרתי לו: רגע, מה עם עוד תוכניות? הוא אמר לי: מירב, קודם כול אנחנו במלחמה. אתה זוכר שבאתי אליך ואמרתי לך: מה עם זה? ואמרת לי: קודם כול יש לנו מלחמה אמיתית היום. עם כל הכבוד לאהבה וההכלה שהייתה פה, דבר ראשון צריך למגר את הפשע בתוך הערים, בתוך היישובים, בתוך הכפרים.

ומי שלא היה בתחילת המצגת, שבא ראו את המעורבות של כולם – משטרה, בתי משפט, אוצר, רשות המיסים – לא מבין את התוכנית. כמובן התוכנית תהיה באתר של הוועדה, וכל מי שרוצה להתעמק יראה שם. אבל זה לא נגמר בזה. יהיו כאן דיוני המשך על כל דבר. וכל אירוע שבו, לצורך העניין, מתוך התוכנית הכלכלית יגרום לנזק או כל דבר יהיה כאן. זו בדיוק הסיבה שיש ועדה לביטחון פנים – לפקח על התוכנית. אבל בשיח אמיתי. לפני שסגלוביץ' ישב פה, כמה פעמים ישבנו, ראיתי את השקפים, הסתכלתי, שאלתי את השאלות. אני מזמינה אתכם גם לזה.

אבל בלי קשר, גם אם לא תוכלו, הוועדה תמשיך לעקוב אחרי מה שקורה, לא רק במשרד לביטחון הפנים – סביב כל התוכנית ההוליסטית הזאת של הפשיעה בחברה הערבית. הכפפות של הממשלה הוסרו, ובצדק, כי במשך שנים הייתה התעלמות. ולכן באו עם תוכנית, שאני שמחה שהיא קצרת טווח, שהיא עם יעדים ברורים, ושהיא באה להילחם בפשיעה בחברה הערבית, שכולנו פה וכולכם דיברתם על זה.

אני לא יכולה להמשיך, לצערי, את הסיכום שלי. אני רק אגיד לכם: אחד, שיהיה כאן דיון כמובן בקרוב של כל משרדי הממשלה; שתיים, שבכל מה שקשור להתנהלות פרקליטות ובתי המשפט, שזה כבר עלה, וגם אוחנה דיבר על זה, וגם שיקלי ועוד חברי כנסת אחרים, הוועדה הזאת תמשיך ללוות את זה, כדי באמת לתת כלים למשטרה, בעיקר כשהיא מבצעת מעצרים. וכמובן בכל הנושא שאתה מביא, הוועדה תמשיך ללוות אותך. זה בדיוק האירוע. אז ראית עכשיו שהיה חשוב לאנשים, גם אם לא דיברו ספציפית על המצגת, אבל בא כל אחד ואמר מדם ליבו את מה שהוא חושב, זה יהיה חלק מדיונים שנעשה כאן בוועדה.

אני מודה לך שהגעת. אני מודה לשר עיסאווי פריג', שמעכשיו נשתף אותך בכל דיון של הוועדה, נזמין אותך לפה. אני מודה לחברי הכנסת. אני מתנצלת בפני משרדי הממשלה שלא הציגו. אתם תציגו או בשבוע הבא או מיד אחרי זה את התוכניות שלכם בפני הוועדה.

תודה רבה. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:14.