פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



80
ועדת הכלכלה
17/10/2021


מושב שני



פרוטוקול מס' 60
מישיבת ועדת הכלכלה
יום ראשון, י"א בחשון התשפ"ב (17 באוקטובר 2021), שעה 17:32

פרק ט"ז (שירות מידע פיננסי) מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א-2021 (מ/1443)

חבר הוועדה: מיכאל מרדכי ביטון – היו"ר

ענבר בזק
שלמה קרעי

אוהד מעודי - סגן הממונה, רשות שוק ההון, משרד האוצר

יובל טלר חסון - רכז פיננסים, אגף תקציבים, משרד האוצר

עמיהוד שמלצר - עו"ד, לשכה משפטית, משרד האוצר

אייל בן ישעיה - עו"ד, לשכה משפטית, רשות שוק ההון, הביטחון והחיסכון, משרד האוצר

לירון מאוטנר לוגסי - עו"ד, משרד המשפטים

אילנית מדמוני - מנהלת יחידת החדשנות, הפיקוח על הבנקים, בנק ישראל

חן פליישר - משפטית, בנק ישראל

ענת גואטה - יו"ר, רשות ניירות ערך

אורית שרייבר - מנהלת מערך חקיקה, רשות ניירות ערך

אמיר וסרמן - יועץ משפטי, רשות ניירות ערך

רוני בקמן - עו"ד, מערך חקיקה, רשות ניירות ערך

יובל סמט - מנכ"ל, רייז אפ

שימי אדזיאשוילי - חבר הנהלה, התאחדות יועצי המשכנתאות לדיור

לינור דויטש - מנכ"לית לובי 99

טובי הריס - ראשת צוות פיננסים, מחלקת שווקים, רשות התחרות

אייל דותן - עו"ד, שדלן, איגוד הבנקים

עודד אופק - עו"ד, שדלן, יועץ משפטי, איגוד לשכות המסחר

איתן צפריר - עו"ד, שדלן, איגוד הברוקרים, הבורסה לניירות ערך בתל אביב

אוראל שריקי בן צבי - רפרנטית עיצומים כספיים וחילוט, מחלקת משפט פלילי, משרד המשפטים

יאיר אבידן - המפקח על הבנקים, בנק ישראל

טידה שמיר - יועצת משפטית, בנק ישראל

רחלי בינדמן - מנהלת תקשורת וקשרי רגולציה, הבנק הדיגיטלי הראשון

אריק פרישמן - מנכ"ל, פייבוקס, מפעילי יישומים לתשלום

רועי פולקמן - יו"ר פורום מחוללי תחרות

בן קלינגר - ראש תחום בנקאות פתוחה, עמותת צדק פיננסי

יוסי עדס - מנהל תחום מימון, הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים

איתי עצמון
מרב תורג'מן

עידית חנוכה

א.ב., חבר תרגומים













































פרק ט"ז (שירות מידע פיננסי) מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א-2021 (מ/1443)

אנחנו ממשיכים בסדרת הישיבות שלנו בחוק ההסדרים. סיימנו פרק נוסף ברפורמת הייבוא, פרק התקנים. סיימנו את פרק המזון, ובעזרת השם גם את רפורמת הייבוא בעוד דיון אחד שנשאר לנו על תמרוקים, נביא להצבעה לקראת סוף השבוע. אנחנו עכשיו דנים ברפורמת הבנקאות הפתוחה. התקדמנו מאדו בהקראה. אנחנו נמשיך לפי שיטת העבודה שעשינו פעם קודמת, שלושה סעיפי הקראה, פסקאות, התייחסות בזום, התייחסות בשולחן כאן, תשובות של אנשי מקצוע, שינוי או אי שינוי ומתקדמים. אנחנו צוברים כמה סוגיות שהן במחלוקת, לא רבים דווקא. אנחנו נציין אותן בסוף ההקראה, ובעצם הלילה בעזרת השם נביא את חוק הבנקאות הפתוחה לסיום דיון והכנה להצבעה בפעם הבאה.

אנחנו היינו בסעיף 61 וממשיכים משם. אני מבקש שתהיה דממה באולם. מי שידבר שלא במועדו, שיפריע לדיון או שיקיים התייעצויות פנימיות פה לידי, אני אוציא אותו לצמיתות מהדיון היום. קחו את זה בחשבון.

אדוני, אני רק הייתי מבקש, אם בהמשך יתנו לנו להעיר לסעיף 60, כי התחושה שלנו הייתה שזה היה בסוף הדיון הקודם והיינו רוצים להעלות שוב את ההערה.

כן, הזכות הזאת תישמר לך. נקריא עוד שלושה סעיפים ואתה תעיר גם על 60. קדימה, היועץ המשפטי יוביל אותנו.

אני מהלשכה המשפטית, אוצר.

סמכויות הנתונות למאסדר 61. (א) בסעיף זה –

"המאסדר", של גוף פיננסי מפוקח – מאסדר מקור המידע, מאסדר נותן השירות או מאסדר הגוף הפיננסי, לפי העניין;

"גוף פיננסי מפוקח" – של מקור המידע, נותן שירות או גוף פיננסי;

(ב) בנוסף לסמכויות הנתונות למאסדר לפי חוק זה או לפי דין אחר, לעניין מסוים, רשאי מאסדר, מכוח סמכותו לפי דין לקבוע הוראות מאסדר, לקבוע הוראות גם בעניינים נוספים לפי חוק זה, שיחולו על הגוף הפיננסי המפוקח, בכפוף להוראות חוק זה.

(ג) קבע השר תקנות לפי חוק זה בעניין מסוים, החלות על גוף פיננסי מפוקח, ראשי המאסדר של אותו גוף, בהוראות מאסדר, לקבוע הוראות מפורטות באותו עניין.

(ד) לצורך פיקוח, בירור מינהלי ואכיפת הוראות חוק זה, יהיו נתונות למאסדר הסמכויות הנתונות לו על פי דין ביחס לגוף הפיננסי המפוקח, ואולם לעניין הרשות, לגבי בעלי הרישיונות שבפיקוחה, יחולו הוראות סעיף 62.
הוראות מיוחדות לעניין סמכויות
הרשות ביחס לבעלי רישיונות 62. (א) במילוי חובותיהם לפי חוק זה יהיו בעלי הרישיונות נתונים לפיקוח הרשות.

(ב) (1) הרשות רשאית, לצורך פיקוח כאמור בסעיף קטן (א), לתת הוראות הנוגעות לדרכי פעולתם של בעלי רישיונות של נושאי משרה בכירה בהם ושל כל מי שמועסק על ידם, והכול כדי להבטיח את ניהולם התקין של בעלי הרישיון ואת השמירה על ענייני הלקוחות; הוראות כאמור יכול שיינתנו לכלל בעלי הרישיון או לסוג מסוים בהם.

(2) הוראות לפי פסקה (1) אין חובה לפרסמן ברשומות, ואולם הרשות תפרסם ברשומות הודעה על מתן הוראות כאמור ועל מועד תחילתן; הוראות כאמור וכל שינוי בהן, יועמדו לעיון הציבור במשרדי הרשות ויפורסמו באתר האינטרנט של הרשות, ורשאית הרשות להורות בדבר דרכים נוספות לפרסומן.

(ג) הסמכויות הנתונות לפי סעיפים 52מג, 56א, 56 א2ב, 56ב, 56ב1, 56ג, 56ג1, 56ד ו-56ה לחוק ניירות ערך, יהיו נתונות לרשות לצורך פיקוח על ביצוע הוראות חוק זה, או לצורך בירור מינהלי או אכיפת הוראות חוק זה ביחס להפרה או עבירה, הכול לפי העניין ובשינויים המחויבים, לעניין זה –

"הפרה" – כהגדרתה בסעיף 51;

(1) עבירה לפי חוק זה;

(2) עבירה לפי סעיפים 284, 290, 291, 415, 423, 424, 424א ו-425 לחוק העונשין, שנעברה בקשר לעבירה לפי פסקה (1);

(3) עבירה לפי סעיפים 3 ו-4 לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס–2000, שנעברה בקשר לעבירה לפי פסקאות (1) או (2);

(4) עבירה לפי סעיפים 240, 242, 244, 245 או 246 לחוק העונשין, שנעברה בקשר לחקירה או להליך שיפוטי בשל עבירה לפי פסקאות (1) עד (3).

המצאת מסמכים בידי הרשות 63. על הודעה, הוראה, דרישה וכל מסמך אחר שהרשות או עובד שהיא הסמיכה לכך רשאים להמציא לפי חוק זה, לבעל רישיון או למי שהגיש בקשה לקבלת רישיון כאמור, יחולו ההוראות לפי פרק ז'2 לחוק ניירות ערך, בשינויים המחויבים.

סעיף 61 מבהיר את הסמכויות של הרגולטורים השונים שמפקחים על גופים המפוקחים במסגרת החוק הזה וההוראות שניתנים לגביהם, נותני שירות מידע פיננסי, מקורות מידע שהם מפוקחים וגופים פיננסיים שניתן להעביר אליהם מידע והם גופים מפוקחים.

סעיף קטן (ב) אומר שבמסגרת החוק נקבעו סעיפים שלגביהם חייב או רשאי מאסדר לקבוע הוראות. סעיף קטן (ב) מחדד שמלבד הסעיפים הספציפיים שבהם נקבע במפורש וצוין במפורש הסמכות לקבוע הוראות, המאסדר יוכל לקבוע הוראות נוספות לעניין החוק הזה, וזאת מכוח סמכותו בחוק הראשי שלפיו הוא קובע הוראות לאותו גוף מפוקח ובאותו מנגנון שנקבע שם.

סעיף קטן (ג) קובע שאם השר קבע תקנות בעניין מסוים, המאסדר רשאי לקבוע הוראות מפורטות לגבי אותו סעיף.

סעיף קטן (ד) מדבר על אכיפה ופיקוח על מנת לבצע אכיפה ופיקוח אפקטיביים על הוראות החוק. הסעיף קובע שהסמכויות הקיימות של אותם מאסדרים שונים מכוח אותם חוקי פיקוח עיקריים, יעמדו להם גם לצורך חוק זה. לדוגמה, הסמכות לדרוש ידיעות ומסמכים, סמכות לזימון אדם לבירור וכיוצא בזה. סעיפים 62, 63 אורית תסביר.

אני מרשות ניירות ערך. סעיף 62 הוא סעיף כללי שמסמיך את הרשות לקבוע הוראות לבעלי רישיון או לסוג מסוים. זאת סמכות דעה שקיימת בכל החוקים שהרשות מפקחת לפיהם.

סעיף קטן (ב) קובע שהודעה על ההוראות תפורסם ברשומות. בעצם באמצעות ההוראות יש אפשרות למתן תגובה מהירה לשוק, ולתת תגובה מבלי שיש התחשבות בגורמים חיצוניים.

סעיף קטן (ג) מחיל את הסמכויות שמוקנות לרשות ניירות ערך בחוק ניירות ערך לצורך פיקוח ואכיפה. הרשות היא גוף חוקר. יש לה מאפיינים מיוחדים ולכן נכון להחיל את הסמכויות האלה גם בנוגע לגופים המפוקחים האלה. יש כאן הפנייה למספר סעיפי סמכויות בחוק ניירות ערך, לדוגמה, סמכות לבקש צווים, סמכות לדרוש ידיעות ומסמכים, ועוד, וגם החלת חובת סודיות, איסור על החוקרים או על עובדי הרשות לגלות תוכן של ידיעה או מסמך שהגיעו מכוח התפקיד. בנוסף, בסעיף מנויות העבירות שיש לרשות סמכות לחקור ולאכוף, קודם כל העבירות הכלליות שנקבעות בחוק הזה, שזה הטעיית רשות, פעילות ללא רישיון ושימוש ב- Screen scrapingשתיארנו בדיון הקודם, ובנוסף עבירות נוספות שאלו עבירות מחוק העונשין, שפעמים רבות הן נלוות לעבירות לפי חוקי ניירות ערך, לדוגמה, מרמה או רישום כוזב במסמכי תאגיד.

פרט 3 מוסיפים גם עבירות של הלבנת הון. הרבה פעמים בעבירות כלכליות מהסוג הזה, הרבה פעמים עבירות של הלבנת הון נלוות אליהן גם כן, ופרט 4 מוסיפים עבירות נוספות מחוק העונשין, שמתייחסות באופן ספציפי לשיבוש של חקירה או הליך שיפוטי בשל עבירה.

סעיף 63 עוסק בהמצאת מסמכים על ידי הרשות. הסעיף מחיל את פרק ז'2 בחוק ניירות ערך גם על הגופים המפוקחים לפי החוק הזה. מדובר במערכת שנקראת מערכת יעל, והיא המערכת שבאמצעותה הרשות פונה לגופים שמפוקחים על ידה.

תודה. הערות לסעיף 61 עד 63 פלוס הערה לסעיף 60, אייל, בבקשה.

אני מאיגוד הבנקים. סעיף 60 מדבר על נושא שהוא נושא, אני חושב, אחד החשובים בחוק. הוא מדבר על פגם במידע. ברגע שקורה פגם במידע, אנחנו ביקשנו בדומה לסעיף 19 לחוק שירותי תשלום, שייקבע גם כלל של אחריות. שיהיה ברור שמקור המידע אחראי למידע כל עוד המידע אצלו, עד שהוא מעביר את המידע לנותן השירות, ומרגע העברת המידע לנותן השירות, האחריות לדלף מידע או לפגם במידע, האחריות תהיה על נותן השירות.

בניגוד לסעיף 19 לחוק שירותי תשלום, אנחנו סבורים שכאן לא מתאים המנגנון שהלקוח יכול לפנות לכל צד כדי שיברר את הפגם, כי בניגוד לשירותי תשלום שיש קשרים בין נותני השירותים, כאן זה איזושהי מערכת אוטומטית שכל גוף מקבל סרטיפיקט, יכול להירשם. למעשה אין קשר בין הצדדים. אין למקור המידע או לנותן השירות יכולת לברר או קשרים עם יתר הגורמים במערכת, בניגוד לחוק שירותי תשלום.

ההערה הזאת נאמרה על ידך פעם קודמת.

נכון.

ונידונה.

התחושה שלי הייתה שבגלל שזה היה סוף הדיון והיינו בלחץ - - -

לא מספיק ברצינות, אתה אומר. טוב, אז אני מבקש שאנשי המקצוע ישיבו על ההערה הזאת, מי שיש בהבנתו להשיב. קדימה.

למעשה אנחנו נסביר את אותם דברים שהתייחסנו אליהם בפעם הקודמת, שבגדול אין פה - - -

זה בעצם דו שיח של חירשים. מה באמת מדאיג אותך עכשיו, במילים פשוטות, אייל?

מה שמדאיג זה שיהיו תביעות על דלף מידע או על פגם במידע כנגד גופים שאין להם יכולת ושליטה - - -

מרגע שהמידע יצא מהם, יכול להיות שהוא נפגם בתחנות הבאות.

נכון. בהחלט יכולות להיות תביעות ויהיו תביעות.

מה אתם משיבים על זה?

מהבחינה הזאת הנוסח של הסעיף, הוא לא משנה משהו מדיני הנזיקין בעולם האחריות לפגם במידע. אם יש פגם במידע שנובע ממקור מידע, אז האחראי עליו הוא מקור המידע. אם יש פגם במידע שנובע מנותן השירות, אז האחריות היא על נותן השירות.

למה ההבהרה הזאת לא מספקת, אייל? מי שפגם במידע, יישא באחריות. אם נתת מידע תקין, אתה לא נושא באחריות. אם מישהו טיפל בו ועשה איתו שינויים, הוא יישא באחריות.

לא שאני חושב שיש פתרון קל בסעיף הזה, אבל אנחנו חושבים שברגע שיהיו תביעות, יהיה מאוד קשה לבוא ולהוכיח באיזה שלב קרה הפגם.

למה? יש לך תיעוד של מה שמסרת.

כן, יש לי תיעוד של מה שמסרתי - - -

ואז אם מה שמסרת ייבדק והוא לא פגום, אז מה הבעיה?

הבעיה בסעיף זה שהוא מחייב אותי גם לברר מול יתר - - -

לא, הוא לא מחייב אותך. אתה מסרת מידע תקין. תבעו אותך? יש לך תיעוד של המידע התקין. אתה בחוק מחויב לשמור את המידע הזה לזמן של תביעות, שבע שנים.

אוקיי, אז קודם כל ההערה לפרוטוקול חשובה. לגבי החלק השני של בירור הפגם בין הצדדים, אולי שיהיה איזשהו מנגנון שייצור את הקשר בין הצדדים, כי אנחנו לא רואים איך זה קורה. נותן המידע, אין לו קשר לנותני השירות. האם במערכת יהיה איזשהו מנגנון לברר פרטים, להתקשרות בין הצדדים?

הקשר יהיה, אני מעריך, כי אתה יודע למי אתה מעביר. אתה רואה את הסרטיפיקט.

לא בדיוק שאני יודע למי אני מעביר. המערכת היא מערכת די אוטומטית.

זה אוטומטי.

ההסכם מחייב אותנו שזה יהיה - - -

הוא מדבר על מנגנון בירור תקלות או אי הבנות, איזושהי יכולת דיאלוג בין מי שמספק את המידע למי שנתן את השירות.

יכולת הדיאלוג, כמובן שיש.

נניח הוא מסר מידע, מישהו נתן שירות, איזושהי אי הבנה. הוא רוצה לברר עם הבנק. רוצה להרים אליו טלפון, לשואל משהו על המידע הזה. איך זה קורה?

מהבחינה הזאת, דווקא מה שהיה כן חשוב לנו להגדיר פה בחוק מעבר לדיני הנזיקין הקבועים הרגילים, זה את היכולת של לקוח לפנות גם למקור מידע וגם לנותן שירות בשביל שיסייע לנו בחלל הריק הזה. דווקא מהבחינה הזאת אני חושב שהחוק נותן פתרון, אדוני היושב-ראש, את הסוגיה שדיברת עליה. יש לו את הגישה, את מי שהוא יודע לדבר איתו מחר בבוקר בשביל שיבצע עבורו את הבירור, שכמובן מי שנמצא ממול זה נותן השירות.

השאלה אם יש עיגון למסלול הבירור הזה, עיגון פורמלי לאיך מתנהל הבירור הזה, או שזה רק יחסים בין חברות וארגונים והיגיון בריא ולהרים טלפון?

יש עיגון לגבי זה שהלקוח מול או מקור מידע או מול נותן השירות. לזה יש עיגון בחוק. את זה כתבנו בצורה מפורשת, שפנה לקוח לנותן השירות או למקור מידע, אותו אחד צריך לברר - - -

יש לך רעיון, אייל, מה עושים?

מאחר ואין הסכם בין הצדדים, אז אולי לכל הפחות שתפרסמו איזושהי כתובת לבירור. שיהיה מקום שאנחנו יודעים שאם מתקשרים אליו, או מייל שאנחנו יודעים שצריכים לחזור אלינו.

מרכז המידע לבנקאות פתוחה שיפעל שלוש שנים מיום הרפורמה, עם ארבעה עובדים.

אין לי מייל שאני יכול לפנות אליו, שאני יודע שצריכים לחזור אליי. נצטרך עכשיו לרדוף אחריהם. בעת מתן הרישיון אולי תפרסמו איזושהי כתובת מייל שאפשר לפנות לבירורים.

אמנם הכול ממוחשב אבל בני אדם רוצים אפשרות לחייג למישהו. אייל, נהייתה בעיה אחרת.

מה הבעיה?

היום אי אפשר לחייג לבנק.

לא, אמרתי כתובת מייל.

זה בעיה קלה בכנף שאפילו הבנקים לא רוצים שתדבר איתם. אופק, בקשה.

תודה, אדוני. שני דברים שאני רוצה להתייחס אליהם. אחד, אכן היה דיון בישיבה הקודמת. אני רק חוזר ואומר שהסעיף הזה, נאמר במפורש שזה לא מוסיף אחריות מעבר לדיני הנזיקין הכלליים, וזאת נקודה שמאוד חשובה לנו כי כתוב כאן אחריות.

ולהציג את התפקידים, למרות שעשית את זה קודם. יש לנו הרבה אנשים בזום, וגם ערוץ הכנסת משדר את זה בשידור חי. אנשים רוצים לדעת מי מדבר.

אני עו"ד מטעם איגוד חברות האשראי בלשכת המסחר. הנקודה השנייה, אני רק רציתי לחזק את האמירה שנאמרה כאן, זו הסיפה של סעיף ד' שאומר "לא היה נותן השירות או מקור המידע אחראי לפגם, ינקוט אמצעים סבירים כדי שהגורם האחראי לפגם ישפה או יפצה את הלקוח". לא מדובר כאן על לסייע בבירור הפגם, אלא ממש יסייע במיצוי האחריות והשיפוי. זו נקודה שאני אומר לכם בכנות כמשפטן, אני לא מבין איך אפשר ליישם את זה. איך מקור המידע אמור לנקוט אמצעים סבירים כדי שבסוף יחול שיפוי ממי שמגיע.

אמצים סבירים, מה שאתה יכול. אתה יודע שאצלו נפל הפגם, אתה יכול לשלוח. הגבלנו את זה באמצעים סבירים. זה לא שאתה אחראי עכשיו לשלם במקומו או שאתה אחראי שהוא ישלם.

יש לי נטייה ואני מבקש להציב את זה, פשוט לתת לכם את התחושה, מה שנקרא, מהשוק. בדרך כלל סעיף כזה יגרום למי שרוצה, פשוט לפנות לגוף ולהתחיל לגרום לו להביא לשיפוי או לאחריות של הגוף שאחראי לנזק, ולהגיד, לא נקטת באמצעים סבירים. להטיל את האחריות הזו על מקורות המידע זה נראה לי מעט קשה. היינו רוצים שהוועדה תשקול את זה מחדש.

אם אפשר רק על הנקודה הראשונה שלו, שהוא אמר שאנחנו לא משנים מדיני הנזיקין. זה נכון שאנחנו לא משנים מדיני הנזיקין, אבל כן חשוב לנו להגיד שאם נותן שירות או מקור מידע יודע שהוא אחראי, אז שלא יטרטר את הלקוח. כן הסעיף מחייב אותו לפצות. אל תטרטר את הלקוח. אם אתה יודע שאתה אחראי לפגם ולנזק, תפצה אותו. אנחנו לא משנים מהאחריות אבל כן מטילים עליו חובה לעשות את זה לפני אפילו.

אבל הוא ביקש לשנות משהו. יש מה לשנות?

בעינינו האמצעים הסבירים כן נותנים מענה.

המושג הזה מספק?

ולא מטיל אחריות כבדה מדי.

תודה רבה. בן קלינגר, צדק פיננסי, בזום, לסעיף 62.

תודה, אדוני היושב-ראש. אני מעמותת צדק פיננסי.

כמה זמן העמותה הזאת קיימת?

העמותה קיימת להערכתי עשר שנים. אני לא מהמייסדים, אז אני לא יודע בדיוק.

מי מממן אותה?

זה מהציבור כמו כל עמותה.

זה מימון ציבורי?

כן.

איך קורה המימון?

אני לא מוסמך לענות על השאלות האלה. אני אבקש להתייחס ואם יש שאלות אחר כך על המבנה - - -

נהיית גורם ממשלתי? כל עמותה שעולה, אנחנו עושים לה תחקיר לדעת מה הסיפור שלה. כן, בקשה.

לגבי העבירה, ברגע שהחוק עובר, ובעצם חלק מהדברים האלה נחשבים עבירות, למשלScreen scraping, רציתי לדעת מה לוח הזמנים של זה? הרי הרפורמה תיכנס בשלבים, בשלב הראשון עובר ושב. האם זה אומר שה-Screen scraping נשאר איתנו לפחות עד אמצע 2023?

מה אתה אמרת, Screen מה?

Screen scraping, זה בעצם השיטה שבה הפינטקים משתמשים היום בשביל לקחת את המידע - - -

מלשון סריקה?

לגרוף.

הם עוברים על המסך ושואבים את המידע.

דולה נתונים.

נכון.

אדוני היושב-ראש, הנושא הזה נמצא בסעיף - - -

קלינגר, למה הערת את זה מוקדם? אתה יוצא לבילוי או שאתה יכול לחכות?

אני פה אתכם עד הלילה. היה כתוב על עבירות ולא הייתה התייחסות לנושא הזה.

הסעיף הזה, איזה מספר?

74.

74. תמתין בסבלנות ותוכל להעיר את זה שוב. עוד הערות לסעיפים 61, 62, 63?

אני רוצה להתייחס.

כן.

אני עו"ד, מנכ"לית לובי 99. רק אני רוצה להתייחס לדבריו של נציג איגוד הבנקים, באופן כללי על המייל. אני רק רוצה להגיד שיש פה עניין שיטתי שאני לא יודעת אם אתם שמים לב פה באורך הדיונים, זה שכל מה שקשור לחובות שחלות על הבנקים, מבקשים פחות, וכל מה שקשור לחובות על חברות פינטקים, מבקשים יותר. יותר הכבדה, יותר רגולציה, שלנו יותר קשה ושלהם יהיה יותר קל.

אני לא חושד בך שאת אוהבת את הבנקים.

אין פה עניין של אהבה, יש פה עניין של ענייניות. פשוט צריך לראות את השיטתיות של הדבר הזה. כל מה שאתה מבקש חובה על חברות הפינטק, אנא ממך החל אותה גם על הבנקים שיתחילו גם הם בלענות לשירות ציבור ולענות לטלפונים. זו הייתה הערה לתשומת לב.

הערה כללית למודעות.

כן.

כן, אייל.

לא ביקשנו משהו שמחייב את הבנקים או מחייב צד אחד. בהחלט מחייב את כל הצדדים. מה שביקשתי, אם תעשו עבודתכם נאמנה, זה לטובת הלקוחות. אם הלקוח יפנה גם למקור המידע, למקור המידע יהיה את הכלים לברר את התלונה.

לא, הצורך באפשרות לכתובת טלפונית לבירור, בסך הכול אנחנו עושים פה רפורמה. לא כולם הם דיגיטליים, לא כולם הם חיות אפליקציה. אנחנו מדברים על דור מדבר של בני 60, 70, 80, 90 שלא יקפצו על העגלה, ורוצים מספר טלפון לדבר עם בן אדם, לשאול כמה שאלות. זה דבר בכללי שהוא נחוץ באירוע הזה, שעוזר לאנשים. אתה יודע, אם עושים רפורמה, עושים מוקד מידע, נכון? האוצר עושה "הר הכסף" או משהו אחר, עושה מוקד מידע, ופה צריך איזה שנה-שנתיים של מוקד בירורים, הבהרות, עצה סביב הרפורמה של בנקאות פתוחה, אבל עוד נגיע לזה.

אין עוד הערות לסעיפים? היועץ המשפטי, בקשה.

לגבי סעיף 61 רצינו לשאול לעניין סעיף קטן (ב), לשם מה בעצם נדרש הסעיף? כי כבר יש הרי לאורך החוק בשורה של נושאים, הסמכה לרגולטורים לקבוע הוראות, וכאן בעצם נוצרת איזושהי הבחנה בין הוראות לפי החוק הזה ובין הוראות לפי דין אחר, לפי חוקים אחרים.

זה סעיף מחדד בעיקרו, מבהיר ומחדד לפחות לחלק מהדברים. לעניין סעיף קטן (ד), זה סעיף שמוסיף דבר שלא היה פה, סמכויות פיקוח - - -

לא, אני מדבר על סעיף קטן (ב).

יש סעיפים כאלה שהוספנו אותם בסוף הפרקים של פרק ג' ופרק ד'. חשבנו שנכון יהיה לחדד את זה שיש להם עוד סמכות אם הם רואים לנכון לקבוע הוראות. אם לדעתכם זה מיותר - - -

לא, אנחנו לא אומרים שזה מיותר. רצינו לדעת מה הסיבה לסעיף, ובין היתר גם מה היחס בין סעיף קטן (ב) לסעיף קטן (ג), שקובע שהשר גם ראשי להתקין תקנות בעניין מסוים ואז המאסדר ראשי לקבוע בהוראות המאסדר הוראות מפורטות. בחלק מהסעיפים שבמבנה דומה, כתבתם "בכפוף לאותן תקנות" וכאן לא כתבתם. זאת השמטה מקרית או שזה מכוון?

סעיף קטן (ב) זה סעיף של הבהרה, שמקנה למאסדרים סמכויות לקבוע הוראות גם בדברים שלא צוינו באופן מפורש. הוא נכון לדעתנו. סעיף קטן (ג) זה הערה שאני חושב שהערתם לנו בהתחלה וכן רצינו להוסיף את זה.

לא דנו בסעיף הזה. לא יכולתי להעיר.

לא דנו בסעיף הזה אבל הייתה הערה שקיבלנו, וחשבנו להוסיף פה את זה, שההוראות המפורטות יהיו כמובן בכפוף לתקנות.

יש לנו עוד שאלה.

בדברי ההסבר לסעיף קטן (ב) כתוב שהמאסדרים יסבירו בנהלים את ההבחנה בין הוראות מאסדר מכוח החוק לבין הוראות מכוח חוקים אחרים, ואין לזה התייחסות בנוסח.

בסעיף 61 אני חושב שה"בכפוף לתקנות" כן נותנים מסגרת להוראות, לא?

לא, שההבחנה בין הוראות מאסדר מכוח החוק לבין הוראות מכוח חוקים אחרים. ההבחנה בין הוראות מכוח הזה לבין חוקים שמקנים סמכויות למאסדרים מכוח החוקים האחרים.

זה באמת נאמר בדברי ההסבר. את חושבת שזה צריך לעלות לרמת חקיקה? האמירה פה הובהרה, שהמפוקחים השונים ידעו מה הבסיס להטלת העיצום הכספי, אז אם זה הוראות שאני קובע עכשיו מכוח החוק הזה, הם יוגדרו ככאלה ויובהרו שכאלה ויחודדו כאלה. זה הבהרה כזאת בדברי ההסבר.

השאלה אם יכולה להיות הבחנה כל כך משמעותית שבעצם תיצור איזשהו אי התאמה או בלבול בעניין ההוראות. אני לא מספיק מכירה את הסמכויות מכוח הדינים האחרים. תבדקו ותחזרו אלינו.

נחזור אליך בהקשר הזה. אנחנו נבדוק את השאלה הזאת.

עו"ד אוראל שריקי מייעוץ וחקיקה תיתן מילה על זה, אם אפשר.

בבקשה, משרד המשפטים.

אני עו"ד ממשרד המשפטים. באמת ההסבר לזה זה כמו שהסבירו פה לפניי, באמת איזשהו ניסיון להבחין בין ההוראות השונות ושבעצם יהיה ברור, בגלל שיש פה אפשרות להטיל עיצומים על הוראות מאסדר, שזה דבר לא כל כך מובן מאליו ושגם קיים אצל הרגולטורים הפיננסיים האחרים, בעצם צריך איזשהו הסבר של הרגולטורים לגבי איזה הוראות הן מכוח איזה חוק. למשל, אם יש לבנק ישראל הוראות כלליות על פרטיות, אז תהיה איזושהי הבחנה מתי אתה נדרש לעמוד בהוראות הכלליות של הפרטיות ואיזה הוראות פרטיות חלות לעניין ה-API. פשוט הבחנה שתעשה איזשהו סדר למפוקחים, וגם בהתאם יהיה ברור מכוח איזה הוראות אתה יכול להיות נתון לאיזה סנקציות כגופים מפוקחים. זה הרציונל.

ממשיכים בהקראה?

כן, קדימה.

סייג לתחולת הוראות החוק 64. (א) הוראות חוק זה לא יחולו על סוגי חשבונות המנויים בתוספת השתים עשרה לגבי המידע הפיננסי הכלול בהם.

(ב) ההוראות לפי חוק זה לא יחולו לגבי סוגי המידע כמפורט להלן:

(1) מידע פיננסי המועבר לפי הוראות סעיפים 5ב1, 7ה(א) ו-7ז(א) לחוק הבנקאות (שירות ללקוח);

(2) מידע פיננסי המועבר למאגר נתוני אשראי לפי חוק נתוני אשראי וכל מידע שמקורו במאגר המועבר לאחר לפי החוק האמור;


(3) מידע פיננסי המועבר למסלקה הפנסיונית לפי הוראות פרק ה'1 לחוק ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים, והמועבר על ידה לאחר לפי החוק האמור;

(4) מידע פיננסי שהוא חיובים וזיכויים של ספקים המבוצעים באמצעות כרטיסי חיוב, המועבר למאגד כהגדרתו בסעיף 7ב לחוק הבנקאות (שירות ללקוח) בהתאם להוראות הסעיף האמור.

(ג) השר, בהסכמת שר המשפטים ובהתייעצות עם הרשות והנגיד, רשאי לקבוע כי הוראות חוק זה לא יחולו על סוג מידע פיננסי נוסף על האמור בסעיף קטן (ב) המועבר לפי הוראות חוק אחר.

תקרא בבקשה גם את התוספת ה-12, שיש הפניה אליה בסעיף קטן (א).

תוספת שתים עשרה

(סעיף 64(א)

סוגי חשבונות שהוראות החוק לא יחולו לגביהם

(1) חשבון שבעליו הוא קטין.

(2) חשבון המנוהל בידי אפוטרופוס של בעל החשבון.

(3) חשבון שלגביו בעל החשבון לא הסכים, במסגרת הסכם ההתקשרות עם מקור המידע, כי יהיה ניתן לתת הרשאת גישה למידע באמצעים מקוונים.

(4) חשבון שלגביו בעל החשבון לא הסכים, במסגרת הסכם ההתקשרות עם מקור המידע, כי יהיה ניתן לצפות במידע של הלקוח באמצעים מקוונים.


שמירת סמכויות 65. אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מסמכויות הנתונות לפי דין לרשות ציבורית, ובכלל זה ללשכה המרכזית לסטטיסטיקה ולרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור.

שינוי התוספות 66. (א) השר רשאי, בצו, לתקן את התוספת הראשונה.

(ב) השר, לפי הצעת מאסדר מקור המידע או בהתייעצות עימו, רשאי, בצו, לתקן את התוספת השנייה, ורשאי הוא לקבוע בצו כאמור מאפייני מערכת שתשמש את כל מקורות המידע או סוג מסוים של מקורות מידע; ובלבד שצו כאמור לגבי מקורות מידע המפוקחים על ידי בנק ישראל ייקבע בהתייעצות עם הנגיד, ולעניין מערכת שבמועד קביעת הצו אינה נמצאת בשימוש בידי אחד ממקורות המידע המפוקחים כאמור – בהסכמת הנגיד.
(ג) השר, בהתייעצות עם הרשות ומאסדר מקור המידע, רשאי, בצו, לתקן את התוספת השלישית, ולעניין מקור מידע המפוקח על ידי בנק ישראל – הנגיד בהסכמת השר ובהתייעצות עם הרשות, ראשי לקבוע צו כאמור.

(ד) השר, בהתייעצות עם מאסדר נותן השירות רשאי, בצו, לשנות את התוספת הרביעית.

(ה) השר, בהתייעצות עם מאסדר נותן השירות ומאסדר מקור המידע, רשאי, בצו, לתקן את התוספת החמישית, ולעניין מקור מידע המפוקח על ידי בנק ישראל – השר, בהסכמת הנגיד ולאחר התייעצות עם מאסדר נותן שירות, רשאי לקבוע צו כאמור.

(ו) השר, בהסכמת שר המשפטים והנגיד ובהתייעצות עם המאסדר הנוגע בדבר, רשאי, בצו, לשנות את התוספות השישית, השביעית, השמינית והתשיעית, ובלבד שהסכום הבסיסי לפי התוספת השישית לא יעלה על 300,000 שקלים חדשים.

(ז) השר, בהסכמת שר המשפטים, רשאי, בצו, לשנות את התוספת העשירית.

(ח) השר, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עימה ובהסכמת משרד המשפטים, רשאי, בצו, לשנות את התוספת האחת עשרה.

(ט) השר, בהתייעצות עם מאסדר מקור המידע, רשאי, בצו, לשנות את התוספת השתים עשרה, ולעניין מקור מידע המפוקח על ידי בנק ישראל – הנגיד, בהסכמת השר, רשאי לקבוע צו כאמור.

תקרא בבקשה גם את התוספת הראשונה, השנייה והרביעית.

תוספת ראשונה

(ההגדרה "הוראות מאסדר" שבסעיף 1)

הוראות מאסדר לעניין מאסדר של גוף שנקבע בתקנות


תוספת שנייה

(ההגדרה "מערכת הממשק למידע פיננסי" שבסעיף 1)

מאפייני מערכת הממשק למידע פיננסי

(1) תקשורת ישירה בין מקור מידע לבין נותן שירות הנעשית באמצעות טכנולוגיית ממשק תכנות יישומים (Application Programming Interface) בשכבת תעבורה מאובטחת.

(2) הזדהות נותן השירות בפני מקור המידע נדרשת בכל פנייה של נותן השירות למקור המידע לשם גישה למידע פיננסי המצוי אצלו, ונעשית באמצעות תעודה חתומה דיגיטלית (סרטיפיקט) שהנפיק מאסדר נותן השירות לצורך קבלת גישה כאמור.

(3) רכיבי המערכת מאפשרים מתן הרשאת גישה בידי לקוח, ביטול הרשאת הגישה ומתן גישה שוטפת למידע פיננסי על אודות הלקוח לנותן השירות לפי הרשאת הגישה.

תוספת רביעית

(ההגדרה "מוצר או שירות דומה" שבסעיף 25(ד)(1)(ב))

סוגי מוצרים או שירותים

(1) מוצרי חיסכון והשקעה – כל מוצר פיננסי העשוי לשמש להשקעה לטווח קצר ובינוני, לרבות פיקדונות הנושאים ריבית, קופות גמל להשקעה, קרנות השתלמות, ניירות ערך כהגדרתם בסעיף 52 לחוק ניירות ערך, קרנות נאמנות, מוצרי מדדים ותוכניות חיסכון לסוגיהן.

סעיף 64 עוסק בסייגים להוראות החוק. קיימים סוגי חשבונות שעלולה להיות בעייתיות מסוימת במתן הגישה אליהם, או בשל זהות הבעלים שלהם או בשל מבנה ההסכמות או מטרת החשבון, ועל כן מוצע לקבוע שהחובה להנגיש מידע לגביהם לא תחול. סוגי החשבונות שפירטנו, אחד, חשבון שבעליו הוא קטין – חשבון כזה, לצורך מתן גישה או לצורך ביצוע פעולות נדרש גם אישור של בגיר. זה מורכבות טכנולוגית, לכן אנחנו מציעים שבשלב הזה החוק לא יחול לגבי חשבון כזה. חשבון המנוהל בידי אפוטרופוס של בעל החשבון – באופן דומה יש גם שאלה מהותית מי רשאי לתת כאן את ההרשאה. יש כאן גם בעיה של מבנה ההסכמות והצורך לקבל מספר הסכמות. המורכבת הזאת, גם מהסיבה הזאת אנחנו מבקשים שלא להחיל את החוק על חשבונות כאלו. נציין שהוראות חוק הניידות גם לא חלים לגבי שני החשבונות האלה.

סעיפים 3 ו-4, 3 – מדובר בחשבון שבעל החשבון במסגרת הסכם ההתקשרות אמר שהוא לא יבצע פעולות באתר האינטרנט, ולכן אז גם אי אפשר לתת את הרשאת הגישה.

סעיף 4 אומר שהבעלים של חשבון ביקש שבכלל לא ניתן יהיה לגשת למידע הזה. לא רק לבצע פעולות, אלא גם לא לצפות באתר של מקור המידע, לכן לגבי שני החשבונות האלו לא ניתן יהיה לתת הרשאת גישה.

סליחה שאני קוטע. אם הוראות החוק לא יחולו, אז איך ניתן יהיה להפעיל אכיפה במקרה של הפרה?

כוונתנו היא שלא יהיה חובה להנגיש לגביהם מידע.

זה לא כל כך ברור. כתבתם - חשבון שלגביו בעל החשבון לא הסכים כי ניתן לתת לגביו הרשאת גישה", אבל אם ביצעו איזושהי הפרה, אז בעצם איך ניתן יהיה לאכוף?

יכול להיות שצריך לחדד פה את המילה "הרשאת גישה", ולחדד את זה בזה שזה פעולות. לאו דווקא הרשאת גישה, כי הרשאת גישה מפנה אותנו להגדרה, ולא לזה התכוונו. הכוונה היא שהוא לא יכול לבצע פעולות באופן מקוון.

כן, אז יכול להיות שאולי לא נכון לכתוב – סוגי חשבונות שהוראות החול לא יחולו לגביהם, אלא לחדד את מה שאתה אמרת.

שאין חובה להנגיש מידע לגבי סוגי החשבונות האמורים.

לא בטוח שזה מספק, כי אז מה קורה אם הוא הנגיש מידע? האם החוק הזה חל עליו או לא חל עליו? אנחנו צריכים לחדד את הנקודה הזאת.

אם יש איסור, אז גם - - -

לא, אין איסור. אומרים, חובת הנגשה לא תחול עליו. אני חושב שהנוסח הזה הוא יותר כולל. הוא אומר, החוק הזה לא חל לגבי הסוג הזה של החשבונות.

כן, אבל מה שאני שואל הוא, אם יש הפרה, כלומר אם בכל זאת המידע הזה הונגש למרות שבעל החשבון לא הסכים, אז אם אתם שהוראות החוק לא יחולו, אז אין אכיפה בכלל. אתם בעצם מוציאים את זה מתחולת החוק.

שמה, שמקור המידע הנגיש מידע למרות - - -

הכותרת של התוספת היא "סוגי חשבונות שהוראות החוק לא יחולו לגביהם". כל הוראות החוק לא יחולו, אז אם יש הפרה ואם למשל כן ניתנה גישה למרות שבעל החשבון לא הסכים, אז לא תוכל להתבצע אכיפה מכוח החוק כי הוא לא חל. צריך לחדד את הנקודה הזאת, להבהיר את מה שאתה אמרת וככה לתת מענה לבעיה שאני העליתי, כי אני חושב שתהיה בעיה באכיפה.

בסדר.

כמובן שהתוספות יגיעו לאישור ועדת כלכלה, למעט תוספת ראשונה ושנייה.

עוד לא הסברנו. נגיע לשם עוד שנייה.

כן, תמשיכו.

סעיף קטן (ב) מדבר על סוגי העברות מידע, רשימה של מידעים שיש חובה להעביר אותם לפי חוק אחר, וההעברה שלהם מוסדרת בחוקים האלה. הסעיף מבהיר שהחוק לא יחול לגבי העברות מידע אלה. הן לא אמורות לחול בגלל שהם לא מועברים במסגרת הממשק. אני אפרט את המידעים האלה. יש חובה להעביר אותם ולכן אנחנו לא רואים צורך. התכלית כבר מתקיימת לעניינם ולא רואים צורך להחיל את הוראות החוק.

בפסקה 1 מדובר על העברת מידע לפי חוק הבנקאות, מידע שעובר בין הבנקים במסגרת הניידות, מידע על אודות יתרת עו"ש שבנק חייב להעביר לשם מתן אשראי, ומידע בעניין עסקאות של לקוח בכרטיסי חיוב, שעובר בין המנפיק לבין הבנק לבקשת לקוח.

סעיף 2 מדבר על העברת מידע לפי חוק נתוני אשראי, מידע שעובר בין הבנקים למאגר, בין - - - אשראי לנותני אשראי. אלה העברות מידע שמוסדרות בחוקים אחרים והחוק לא יחול לגביהם.

פסקה 4 זה על העברת מידע לפי חוק ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים דרך מערכת הסליקה הפנסיונית.

6 זה מידע שמועבר למאגד לפי חוק הבנקאות, מידע בעניין חיובים וזיכויים, שמוטלת חובה על סולקים להעביר למאגדים. מאגדים זה גוף מפוקח בידי הממונה על שירותים פיננסיים - - -

סעיף ג' מקנה סמכות לשר, בהסכמת שר המשפטים ובהתייעצות עם הרשות והנגיד לקבוע שהוראות החוק לא יחולו לגבי מידעים אחרים שמועברים מכוח חוק אחר.

סעיף 65 מבהיר שהחוק לא יחול לגבי רשות ציבורית שרשאית לאסוף מידע לפי דין, כדוגמת רשות לאיסור הלבנת הון והלמ"ס, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

סעיף 66, עניינו בשינוי התוספות.

התוספת הראשונה מדברת על הגדרת הוראות מאסדר לגבי גופים שיתווספו בהמשך. במסגרת החוק קיימת סמכות להוסיף מקורות מידע נותני שירות שלא יצטרכו רישיון ויהיה די באישור של המאסדר שלהם, וגופים פיננסיים שניתן יהיה להעביר להם מידע - - - , כולם גופים מפוקחים שהמאסדר שלהם רשאי לקבוע להם הוראות במסגרת החוק הזה, אז במקרה של הוספת גופים אלו, השר יפרט בתוספת מכוח איזה סעיף עיקרי המאסדר שלהם יקבע לגביהם הוראות.

סעיף קטן (ב) עוסק בתוספת השנייה, שם מצוינים המאפיינים של מערכת הממשק, היינו המערכת שבאמצעותה מקורות המידע חייבים להנגיש מידע לנותן השירות, ושנותן השירות אוסף באמצעותה את המידע. השר יוכל לתקן את התוספת ולקבוע מאפיינים של מערכת, לרבות לעניין סוג מסוים של מקורות מידע, כאשר אם מדובר במקורות מידע שמפוקחים על ידי בנק ישראל, הוא יצטרך להתייעץ על זה עם הנגיד, ואם מדובר במערכת חדשה שאף אחד מהשחקנים אינו משתמש בה, מה שעלול להיות כרוך בעלויות גבוהות, הוספת המאפיינים והמערכת תצטרך להיות בהסכמה של הנגיד.

סעיף (ג) עוסק בתוספת השלישית, שם מפורטים סלי המידע שמקור מידע חייב להנגיש, וניתן סמכות לקבוע סלי מידע נוספים ולהרחיב את סוגי המידע.

בתוספת הרביעית קבועים קטגוריות של מוצרים ושירותים, שכל מה שנכלל בהם נחשב כמוצר או שירות דומה. זה רלוונטי לעניין סעיף ההדדיות, 25(ד)(1) וסעיף ניגוד העניינים, סעיף 31. כרגע קבועה שם קטגוריה של מוצרים שעניינם השקעה לטווח בינוני וקצר.

בתוספת החמישית קבועות הוראות לעניין התמורה שמקור מידע יוכל לגבות מנותן השירות, וניתנת סמכות לתיקון או לשינוי של התוספת.

התוספת השישית עוסקת בהגדרת הסכום הבסיסי לעניין הטלת עיצומים.

בתוספת השביעית, שמינית ותשיעית מנויות הפרות של נותן שירות, מקור מידע וגוף פיננסי, שבגינן ניתן להטיל עיצום כספי על אותם גופים.

סעיף קטן (ז) עוסק בתוספת העשירית, שזה סעיפי החיקוק של מנגנון הטלת עיצום על גופים שיתווספו לתחולת החוק לאחר חקיקתו.

בתוספת האחת עשרה, סעיף קטן (ח) מנויות הפרות שיאכפו בידי ועדת אכיפה מינהלתית של הרשות.

סעיף קטן (ט) עוסק בתוספת השתים עשרה ששוחחנו עליה כרגע, שזה סוגי החשבונות שהוראות החוק לא יחולו לגביהם.

אני רק אוסיף לגבי הסיפור של התוספות שאדוני היושב-ראש כבר התייחס אליו. אני חושב שיש פה שונות בין התוספות. יש תוספות שנשמח לראות את אישור ועדת הכלכלה לגביהן, ויש תוספות שבעינינו הן טיפה יותר טכניות ולכן עדיף להשאיר את הגמישות בידי השר.

כפי שאמר היושב-ראש על התוספת הראשונה והשנייה, אנחנו לא חושבים שהכרחי להביא אותה לאישור ועדת הכלכלה. לגבי השאר, לרבות התוספות שעוסקות בעיצומים כספיים, בוודאי ובוודאי שהן צריכות להגיע לאישור ועדת הכלכלה. יכול להיות שלגבי התוספת הרביעית זה לא הכרחי, לעניין הגדרת מוצר או שירות דומה, אבל מעבר לכך אני חושב שצריך אישור ועדת הכלכלה.

וסוגי החשבונות שלא יחול עליהם - - -

בוודאי.

אוקיי.

אישור ועדה למעשה לגבי כל התוספות למעט הראשונה, שנייה ורביעית.

לגבי התוספת השלישית, פשוט בגלל הטכניות שלה, שיש בה הרבה דברים.

אתה נאבק על תוספת טכנית, יובל?

זה דווקא נושא מאוד מהותי.

מה שמהותי זה התחילה והתכולה שלו ולא בהכרח מה נמצא בתוך כל סל.

הסתייגותך לא התקבלה, יובל.

רק שאלה. תוספת עשירית זה רק ממש חיקוקים שמפנים, ואם אנחנו מוסיפים - - -

זה גם מנגנון העיצום הכספי שמוסיפים - - -

גוף מפוקח, זה מכיל את המנגנון של העיצום הכספי של המפקח - - -

מה זה כל התוספות האלה, זה דיון אחד בוועדת כלכלה, לא? דיון טכני.

זה בעצם הציון של הוראות החיקוק הרלוונטי - - -

אז תגיד מה יבוא ומה לא יבוא לוועדה.

למעט תוספות ראשונה, שנייה, רביעית ועשירית, כל התוספות באישור הוועדה.

בסדר גמור. הערות על 64, 66 של היועצים המשפטיים.

לגבי התוספת השתים עשרה, מעבר להערה שכבר הערתי, אנחנו לא בטוחים שלגבי ההחרגה של חשבונות של קטינים וחשבונות שמנוהלים על ידי אפוטרופוס, ראוי שזה יהיה בתוספת ולא בחוק. המנגנון הוא שינוי לא בחקיקה ראשית אלא באישור ועדה. למה בעצם לא לכתוב את זה פה בגוף החוק?

אפשר לחשוב על זה.

איך זה כתוב בחוקים האחרים?

בחוק הניידות עשינו את זה בכללים של הנגיד על מנת שאם תהיה אפשרות להרחבה בהמשך, אז שלא נצטרך לעבור שלוש קריאות. אני חושבת שזה כן מתאים כי המנגנון יותר גמיש.

גם חשבונות קטינים ואפוטרופוס?

רק צריך לחדד שבעיניי לפחות המניעה בקטין, היא לא מהותית לחוק הזה אלא היא יותר האם יש מנגנון בעיניי שהוא יותר טכנולוגי, שניתן בהסכמה.

מבקשים הסכמה מקטין.

כמו שמבקשים ממנו הסכמה על פעולות אחרות שהוא מבצע בחשבון.

כל מה שאמרנו, שראוי להעביר את זה לגוף החוק. אנחנו לא מתנגדים לעצם ההחרגה.

מה שאני אומר, שזה מאוד תלוי טכנולוגיה. לצורך העניין, אם יש טכנולוגיה טובה של קבלת הרשאת גישה שמערבת לא רק את הקטין אלא גם את האפוטרופוס של הקטין או את מי שאחראי עליו - - -

ההליך הוא אחר. בכל זאת הליך של חקיקה ראשית, כמו שאנחנו יודעים, הוא הליך אחר גם בתוך הממשלה וגם פה בכנסת. זה לא חקיקת משנה שמגיעה לאישור ועדה. אנחנו חשבנו שנכון יותר שזה יהיה בגוף החוק לגבי שני המרכיבים האלה, שני סוגי החשבונות.

זה פשוט אומר שאם אנחנו מוציאים את המנגנון הטכנולוגי שמניח גם את דעתכם בהקשר הזה, אנחנו לא מצליחים לעשות את זה, אלא בשלוש קריאות. אם המניעה כרגע היא מניעה מהותית של חשבונות קטינים, לא משנה מה נעשה, אנחנו לא נוכל להכניס אותם לתוך האירוע הזה, זה משהו אחר.

אתה צופה שבשנים הקרובות זה יקרה בכלל? יש היתכנות להחלה של החוק על סוגי החשבונות האלה?

לא יודע להגיד לך משהו קונקרטי מחר. אני אשמח לבדוק את הנושא הזה.

זה סיכום טוב. משהו לבדיקה זה גם טוב. לא הכול אנחנו יודעים עכשיו. עוד?

כן. לגבי סעיף 65, למה בעצם לא קבעתם סעיף שמירת דינים כללי? בלא מעט דברי חקיקה יש סעיף שמירת דינים שקובע שאין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מהוראות לפי כל דין, ובכלל זה, אפשר לכתוב, מסמכויות הנתונות לפי דין לרשות ציבורית.

אני מרשות ניירות ערך. קיימנו שיח גם עם רשות איסור הלבנת הון וגם עם הלמ"ס, והם מאוד ביקשו שהדברים יכתבו במפורש כדי שלא יהיה ספק ולא ייווצר פה שאלות בנוגע למקורות המידע למשל.

לא הצעתי למחוק את מה שכתבתם. שאלתי למה לא הרחבתם, למה לא קבעתם סעיף שמירת דינים כללי?

גם במקום 64 או רק לעניין 65?

סעיף 65.

חשבנו שזה הדרך הנכונה.

אני מציע שתבדקו.

גם שמירת דינים כללי וגם מה שכתוב פה, או ששמירת דינים כללי פשוט כנוסח כללי?

אפשר סעיף שמירת דינים כללי. לא פעם אנחנו מפרטים, כלומר שמים איזשהו דגש על הוראות מסוימות שיש איזשהו חשש שיסתרו את החוק הזה.

נבדוק.

קדימה, 67, 68.

ביצוע ותקנות 67. (א) השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו.

(ב) תקנות לפי חוק זה לעניין נותני שירות או מקורות מידע, יכול שיינתנו דרך כלל או לסוגים של נותני שירות או מקורות מידע; נקבע בחוק כי תקנות כאמור יותקנו בהתייעצות עם מאסדר נותן השירות או מאסדר מקור המידע, תיעשה ההתייעצות עם מאסדר נותן השירות או מאסדר מקור המידע, הנוגע בדבר.

תיאום בין מאסדרים
ושמירה על אחידות 68. (א) ביקשה הרשות לקבוע הוראות מאסדר לפי חוק זה שיחולו לגבי נותני שירות שהם גם גופים המפוקחים על ידי הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון או על ידי המפקח על נותני שירותים פיננסיים, תעשה כן לאחר התייעצות עם הממונה או המפקח כאמור או מי שהם הסמיכו לכך; הממונה, המפקח או מי שהסמיכו לכך כאמור, יגיש את עמדתו בתוך עשרה ימים ממועד פניית הרשות לקיום ההתייעצות; לא הוגשה העמדה כאמור במועד, רשאית הרשות לקבוע את הוראות המאסדר בלא התייעצות עם הרשות.

(ב) השר רשאי, אם מצא כי נכון לעשות כן לשם שמירה על אחידות בהוראות החלות על גופים שונים המפוקחים על ידי מאסדרים שונים או החלות על גוף אחד המפוקח על ידי יותר ממאסדר אחד, להתקין תקנות בעניינים שבהם ניתנה סמכות למאסדר לקבוע הוראות מאסדר לפי סעיפים 21(ב) 24(2), 29(ז), 31(ד)(4), 34(ב) למעט פסקאות (1) ו-(2) על הסעיף האמור, 36(א)(5) ו- 47(א)(3) או (4); תקנות לפי סעיף קטן זה יותקנו בהתייעצות עם מאסדר נותן השירות או מאסדר מקור המידע, לפי העניין, ולעניין תקנות לפי סעיף 24(ב) – גם בהתייעצות עם שר המשפטים, ותקנות לפי סעיפים 29(ז) ו-34(ב) – גם בהסכמת שר המשפטים; קבע השר תקנות בעניינים כאמור רשאי המאסדר לתת הוראות באותם עניינים בכפוף לתקנות שקבע השר.

סעיף 67 הוא סעיף שמקנה סמכות לקבוע תקנות ביצוע שעניינם יותר דברים טכניים ממהותיים, כאשר סעיף (ב) מבהיר שניתן יהיה לקבוע גם תקנות בהתאם לסוג נותני השירות או מקורות המידע, וכי במקרה שהשר צריך להתייעץ עם מאסדר נותן השירות או מקור המידע, הכוונה היא שהוא יתייעץ עם אותו מאסדר רלוונטי. לדוגמה, נניח שהוא קובע מי פטור, יש תקנות שהוא יכול לתת פטור למישהו, אז צריך להתייעץ עם המאסדר של אותו גוף שהוא רוצה לתת לגביו פטור.

סעיף 68(ב), קיימים גופים בעלי רישיונות שלשם מתן השירות יידרשו ברישיון מרשות ניירות ערך לצורך תיאום ומניעה של כפל, מוצע לקבוע שהרשות בטרם קביעת הוראות מאסדר שיחולו לגבי אותם גופים, תתייעץ עם אותם מאסדרים רלוונטיים, שזה הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון או המפקח על נותני שירותים פיננסיים, לפני קביעת ההוראות.

סעיף קטן (ב) עוסק בתיאום אחר על ידי השר, ודיברנו עליו, בנוגע לארביטראז' רגולטורי. מאחר שיש מספר רגולטורים שמפקחים על הגופים השונים, אם על נותני השירות, אם על מקורות המידע או על הגופים הפיננסיים, קיים חשש לארביטראז' בהוראות ושונות בין ההוראות שיקבע כל מאסדר, על כן הסעיף קובע במפורש סמכות לשר לקבוע תקנות במקרה שהוא מצא לנכון לעשות כאן לשם שמירה על אחידות בהוראות. אנחנו לא קבענו את זה לגבי כל ההוראות שמאסדרים יכולים לקבוע, אלא עברנו סעיף-סעיף וחיפשנו את אותם סעיפים מהותיים שבהם סברנו שלא נכון שיהיו לגביהם הוראות שונות.

ולגבי השאר כן נכון שיהיו הוראות שונות?

זה פחות מהותי . כן חשבנו שנכון לאפשר שונות מסוימת בדברים שהם לא כל כך מהותיים ולא ראינו בהם בעיה קרדינלית. אני יכול לפרט מה בדיוק הסעיפים שכן. אני אגיד מה הסעיפים שכן חשבנו. 21(ב) עוסק בשאלה מה מוגדר כשימוש עצמי שלא חל לגביו חובת אמון. מאסדר נותן שירות יכול לקבוע. קבענו שהשר יכול לקבוע הוראות לעניין זה. 24(ב) זה הוראות לנותן שירות לעניין קבלת טובת הנאה מאחר בקשר עם השירות, סעיף חשוב לעניין מניעת ניגוד העניינים. סעיף 29(ז) עוסק בהוראות לעניין העברת מידע לאחר, אופן העברה והתנאים להעברה. 31(ד)(4) נותן סמכות למאסדר לקבוע מי הוא צד קשור לעניין סעיף ניגוד העניינים. 34(ב), קבענו שזה למעט פסקאות 1 ו-2, קובע הוראות של מאסדר לעניין אבטחת מידע. 36(א)(5), הוראות שיחולו על נותן שירות בעניין אופן השימוש במערכת ב- SLAהזה, שגם כן אנחנו רוצים להטיל על נותן שירות, שלא יטריח מדי או ישלח יותר מדי פניות במערכת, ו-47(א)(3) או (4) זה הוראות לגבי מקור מידע, אופן הזדהות של נותן שירות אל מול מקור המידע וחובות לעניין רמת השירות שמקור המידע חייב לתת לנותן השירות.

הערות פה? כן, אופק.

כמה דברים, אדוני. אני מאיגוד חברות האשראי. בחרו בפינצטה את הסעיפים הספציפיים, שתהיה תחולה אחידה. אני חושב שהעלינו את ההערה הזאת גם תוך כדי הדיונים. ביקשנו שתהיה אפשרות לגבי כל ההוראות, למנוע ארביטראז' רגולטורי. קשה כרגע להתייחס לשלושה סעיפים פרטניים מתוך כל החוק הזה, ולומר, אלה הסעיפים המהותיים ביותר כדי למנוע בהם ארביטראז'. ארביטראז' יכול לבוא לידי ביטוי בדבר הכי קטן ובסוף להשפיע בצורה הכי קשה, ולכן היינו מבקשים כן לשקול את זה שוב.

נקודה נוספת שהייתי מבקש אולי לשקול מהוועדה, זה התייעצות לא רק עם כל הגופים שמנויים כאן, אלא לפני שמחילים איזושהי אסדרה, אז גם התייעצות עם רשות התחרות.

נקודה אחרונה שיכול להיות שאתם פשוט תציינו שזה כך ואז לא יהיה כל קושי, שזה בעצם לפני שמתייעצים בין הרגולטורים, גם שיאפשרו לשחקנים עצמם להביע את עמדתם או דעתם. אני מניח שזה בילד אין אבל רק הייתי שמח לשמוע את זה כמובן, כי השחקנים צריכים גם לומר את דעתם לפני שמחילים עליהם את ההוראות. תודה.

תודה, אופק. יאיר אבידן, המפקח על הבנקים, מבקש לומר כמה דברים. הוא לא עלה פה בדיוני הוועדה. גם אם הם דברים כלליים, כדמות משמעותית. נמצאת איתנו גם ענת גואטה שגם כשהיא תרצה לומר כמה דברים כלליים, היא תוכל. בבקשה, יאיר אבידן.

שלום לכולם וערב טוב, אני מודה לכם על הזכות שנתתם לי. אני מבין שאני קצת נכנס לדיון בשלב ההקראה. לא היה לי הזדמנות, אז אני אשתדל לעשות את זה ממש בקצרה, משהו כמו 12 משפטים שאני ספרתי, שאני רוצה לומר. אני מתנצל מראש אם על חלק מהדברים דיברתם, אבל כמו שאמרת, כבוד היו"ר, אנחנו בהחלט עסוקים בזה הרבה זמן ואני שמח שהוועדה תשמע את זה גם מפי.

בנק ישראל והפיקוח על הבנקים, נושא הבנקאות הפתוחה זה פרויקט הדגל. אנחנו עובדים בזה שנים רבות. ללא הפעילות המקדימה של שנים רבות, לא הייתה מוכנות היום למערכת ובטח בתקופת החקיקה, לבוא ולדבר על מועדים כל כך קרובים באופן יחסי, גם אם חלק מהמועדים שנקבעו כרגע, הם יותר ארוכים ממה שאנחנו קבענו בחקיקת המשנה בצורת - - - .

אני גם אומר את זה כדי להסיר איזה שהן עננות כאלה ואחרות שיש. באים ואומרים שבין אם הפיקוח על הבנקים או הבנקים רוצים לדחות את החקיקה. הפעילות שהבנקים והפיקוח על הבנקים עשו היום, ואני הלוביסט של הבנקים, בעיקר בנק ישראל והפיקוח על הבנקים כמובן בסיוע אחרים, הביאו את המוכנות של המערכת שהיא עומדת בקו הראשון והיא מוכנה לפעילות ובחלקה כבר היא פועלת כיום.

כל הראיה הכוללת של כל הנושא הזה בא ממקום אחד ורק ממקום אחד, זה בסופו של דבר לאפשר את רווחת הצרכן. הדחיות הנקודתיות שקורות פה ושם הן חסרות משמעות במונחי הטווח הארוך. יחד עם זה אנחנו רואים שקיימת חשיבות גדולה גם בראיית רווחת הצרכן. בסך הכול המוצרים הבנקאיים הם לא כל המוצרים הפיננסיים, לבוא ולפעול להרחבת היריעה למה שנקרא Openfinance, דהיינו להרחיב ככל שניתן כבר בתהליך החקיקה הזה, גם אם זה בלוחות זמנים רחוקים באופן יחסי ודחויים, אבל לאפשר למעשה או לחייב את כל מי שהוא יצרן מוצר פיננסי, שאנחנו כאזרחים מנהלים אותו במקומות אחרים, שהוא יהיה חלק מאותו אקוסיסטם, דהיינו במקום Open banking להפוך אותו ל-Openfinance. אני יודע שזה עלה אבל אני מרגיש את עצמי מחויב לפחות להגיד את עמדתי.

הנושא הזה נדון ארוכות עם כל השחקנים שסביב השולחן, כולל אגף תקציבים. אני יודע שזה נכון וזה גם כנראה הוכרע, אבל אנחנו רואים בהחלט בעייתיות מאוד גדולה בעולמות כפי שנכנס היום בתוך החקיקה הנושא של ניגוד עניינים ותיווך, ודווקא לא מעמדת הראיה של הבנקים אלא דווקא מעמדת הראייה של רווחת הצרכן. הוחלט, ומי שהוביל את זה ואני מכבד לחלוטין את מי שהוביל את זה, ודנו רבות, וחלקם יושבים סביב השולחן כרגע, ראיתי מרחוק את יובל טלר, שהם בראיה המקצועית חושבים שיש כשל שוק, למעשה לפני שיש שוק. אנחנו דווקא בגישה שדווקא הרבה יותר נכון לתת קודם כל לשוק לפעול, וככל שיהיה כשל, נדע לשים את המעצורים הנכונים.

בעיניי לפחות הכשל המשמעותי כדי שהצרכן ייהנה, הוא דווקא המניעה. אני אישית וגם אנשים מקצועיים שהתייעצתי איתם, מתקשה לראות את אותו מודל עסקי שהוא יהיה ולידי ללא מעורבות של אותם אורגנים, שבמקרה זה בנקים וסורקים כרגע, ואני מקווה שגם יהיו פינטקים אחר כך, שלהם יש גם לקוחות ובהם יש גם אמון.

לצד זה אני מבין פחות או יותר שהוועדה רואה שכן יישאר הסעיף של ניגוד עניינים ותיווך בעינו. הלוואי ותחשבו אולי אחרת. עדיין אני מתקשה מאוד לראות מה הם המדדים להצלחה של החקיקה או של הרפורמה, שמי מאיתנו שלוקח בו חלק ורוצה לראות את רווחת הצרכן ולהאמין שאנחנו פועלים כדי שנחיה פה בחברה יותר טובה, יבוא ויגיד מה הם המדדים להצלחה, שנבוא ונגיד עוד שנה או עוד שניים, מה שעשינו באמת הצליח או מה שעשינו באמת לא הצליח. אני חושב שזאת נקודת מפתח לכל רפורמה ולכל תוכנית וגם לחקיקה הזאת, כי כאן בopenhand- אני מרגיש שאנחנו מאוד חסרים, ואני חושב שככל שהולכים לכיוון שימנעו את היכולת של הגורמים שלהם גם יש לקוחות וגם יש בהם אמון לקחת חלק פעיל בתוך אותו אקוסיסטם בטווח הנראה לעין, אני חושב שכן צריכים לקבוע איזושהי אבן דרך שיבחנו את ההצלחה או את הכישלון, וככל שלא תהיה הצלחה ואני מקווה שאני טועה, אבל ככל שבכל אופן קיימת איזושהי הסתברות שהיא גבוהה מאפס שלא תהיה הצלחה, לבוא ולהגיד שבנקודת הזמן הזו יהיה מי שיהיה את הסמכות שלו בחוק שהוא יכול לבוא ולהגיד, אוקיי, זה נקודת הזמן שבו מתירים לבנקים, שהם בעיקר כמו שאמרתי, לא בגלל שאני המפקח על הבנקים. יש ביני לבין הבנקים הרבה מאוד מתח מובנה מעצם התפקיד אבל כמו שאמרתי, חלק גדול מהתפקיד שלנו זה שנחיה פה בחברה יותר טובה ותהיה רווחה לצרכנים. לבוא ולהגיד, זה נקודת הזמן שבעלי הנכסים או מי שמנהל את הנכסים, שיש לו לקוחות וגם אמון, ייקחו חלק באותה מערכת ולא תהיה מניעה.

אני ספרתי 24 משפטים בינתיים, יאיר, אבל בסדר.

מר ביטון, תודה רבה. אני מתנצל שאולי פשוט עשיתי חישוב לא נכון.

משהו אחד בין השורות. יש לך ספקות שהרפורמה הזאת תביא את התוצאה הידועה וגם אתה מאמין שלמרות העוצמה של הבנקים והשליטה בשוק שלהם, הם צריכים להיות שחקנים ברפורמה?

התשובה שלי היא חד משמעית, כן. כן, יש לי ספק אבל מכיוון שאין לי מונופול על החוכמה, וזאת הערכה הכי מקצועית שאני מגיע מהמקום שלה קודם כל כאזרח, אחר כך כמפקח, אני אומר אוקיי, סביב השולחן אפשר להחליט איך לתחר את זה, ככה נפעל. אני אומר רק לאנשים סביב השולחן, בואו נקבע נקודת זמן שבה נדע אם הצלחנו או לא הצלחנו. בואו נגיד מה זה הצלחה, ואם לא הצלחנו, נשנה.

פה כולם מסכימים שנצטרך למדוד את עצמנו עוד שנה ועוד שנתיים, אם אכן יצרנו שוק חופשי ורחב ומגוון עם הזדמנויות חדשות, ובסוף הקטנת עלויות. התחלנו מהעלות של העמלות והריביות לאזרח, שבממוצע לבית אב עולות 10,000 שקל לשנה. זה יהיה המדד. אתה לא מסכים עם הנתון הזה?

זה לא עולה 10,000 שקלים, אבל זה לא עכשיו הדיון.

9,500 זה נכון?

כולל מרכיב הריביות - - -

אמרתי, ריבית ועמלות.

אז פספסתי, אני מתנצל.

אז אתה כן מסכים איתי על הנתון.

כן, אני חושב שריביות, אם אני זוכר נכון, זה 7,000 שקלים והעמלות זה השאר, אבל אנחנו נטפל בכל דבר בעיתו.

יאיר, קודם כל תודה על הדברים, ואנחנו שומרים לך את הזכות גם לבוא לוועדה פיזית ולהיות איתנו. תודה רבה. תצליח במשימות.

יש לנו הערות. בעניין סעיף 68, בהקשר להערה שגם נשמעה כאן לגבי מניעת הסעיפים או הבחירה המאוד דקדקנית של הסעיפים שלגביהם השר יהיה רשאי לקבוע הוראות רוחביות, גם אנחנו לא לגמרי הבנו את בחירת הסעיפים או יותר נכון גם את השמטת חלק מההוראות אפילו בתוך הסעיפים שכן הוחלו, למשל לגבי סעיף 34(ב) כתבתם כאן "למעט פסקאות 1 ו-2". סעיף 34(ב) עניינו מנגנוני אבטחת מידע, ניהול סיכונים והגנת סייבר. למה בעצם למנוע מהשר לקבוע הוראות לגבי חובת מינוי בעלי תפקידים אצל נותני השירות, שיהיו ממונים על אבטחת מידע או אופן הזדהות של הלקוח בפני נותן השירות? אנחנו לא לגמרי מבינים.

גם סעיף קטן (א), בדרך שתבטיח הגנה מפני דליפת מידע.

אין כאן הוראות מאסדר. לגבי סעיף 36 נקבתם רק בפסקה 5. סעיף 47 שעניינו בכלל תיאום בין רגולטורים שונים לגבי קביעת הוראות, אנחנו חשבנו שזה דווקא סעיף שרצוי מאוד שלשר יהיה אפשרות להכריע. סעיף 47 עניינו בהוראות מאסדר מקור המידע. הוא קובע שמאסדר מקור מידע בהתייעצות עם מאסדרים נותני השירות, רשאי לקבוע הוראות בשורה של עניינים. אתם נקבתם כאן רק בחלק מהעניינים, רק בפסקאות 3 ו-4. אנחנו חושבים שראוי היה לפחות להרחיב את האפשרות של השר ככל שימצא לנכון. הסמכות היא בשיקול דעת. הוא לא חייב לעשות כן, אבל ככל שנימצא לנכון, לקבוע בתקנות הוראות רוחביות ולמנוע את אותה תסבוכת אפשרית בין הרגולטורים.

אנחנו נבקש לחזור לוועדה בהקשר הזה. חן פליישר מבנק ישראל תשמח לתת דוגמה, איפה היא רואה שלא נכון - - -

לצופים בבית אתם יכולים להסביר את המושג שעלה פה כמה פעמים, ארביטראז' רגולטורי?

אנחנו מתייחסים לארביטראז' רגולטורי בתור מוצרים שונים, מצד אחד שמפוקח במקומות שונים ובעצם הרגולציה שחלה עליו היא רגולציה שונה, ואז מה שקורה זה שמפוקחים שנמצאים במקום אחד, חלה לפעמים רגולציה מחמירה. על מקומות אחרים חלה רגולציה מקלה ואז הרבה פעמים זה מייצר חוסר שוויון בשוק. זה מייצר בחירה של שחקנים לאיזה רגולטור הם רוצים - - -

ונתתם דעתכם בחוק הזה על העניין הזה?

הסעיף הספציפי הזה ממש נועד בשביל לצמצם את אותו ארביטראז' רגולטורי.

ולהערתו של אופק שהיא חוזרת ונשנית, אתם תעשו האחדה איפה שניתן לעשות האחדה?

מהבחינה הזאת גם ההערה של הייעוץ המשפטי. אנחנו ככלל חושבים שההאחדה היא נכונה. ייצרנו פה מנגנון שהוא מאוזן מהבחינה הזאת שהוא נותן את המרחב לרגולטורים, ואולי חן תרחיב קצת יותר על דוגמה במקום שבו נדרש המרחב, ומקומות אחרים, אבל כן אנחנו נעשה את הבדיקה בעקבות הבקשה שלכם עכשיו, להרחיב את זה. נשמח אם חן תוכל לתת דוגמה.

חן, בבקשה.

אני רוצה להסביר את השיקולים שעמדו בפנינו כשבאמת מיפינו את הסמכויות השונות ואיפה יש מקום לתת את הסמכות לשר ואיפה יותר נכון שזה יישאר אצל המאסדר. השיקול הראשון זה שבעצם יש דברים שהם כבר נכללים בתוך רגולציה קיימת של המאסדרים, למשל דברים שקשורים באיך לקוח מזדהה בפני גוף. זה דברים שכבר קיימים. הרבה מהגופים שהם ישחקו במגרש המשחקים החדש הזה, כבר יש עליהם אסדרה בהרבה מאוד תחומים, גם בתחומים של אבטחת מידע, גם בנקודות המפגש עם הלקוח, ולא חשבנו שנכון לייצר הסדרים חדשים אחרים אם יש כבר הסדרים טובים שהרגולטור שלהם קבע, ולכן בעצם חשבנו שזה נכון שזה יישאר ברמת רגולטור. זה שיקול אחד. הארביטראז' הזה יכול להיות גם מהכיוון שהתקנות פוטרות אותו, אבל הן גם מייצרות בעצם איזשהו מרווח בין רגולציה קיימת, ומגבירות את הרגולציה שקיימת אל גוף מסוים. זה שיקול אחד.

שיקול שני זה דברים שהם באמת שאלה של גמישות. יש דברים שצריך לקבוע מהר ולעדכן מהר, במיוחד לטעמי בעולמות של אבטחת מידע והסדרים פרטניים וטכניים, זה משהו שצריך לזוז בקצב מהיר. הרבה פעמים רגולטורים יכולים לזוז יותר מהר מאשר שר שצריך לתאם את הדברים, ויש את השיקול גם של גורמי המקצוע, איפה הגורמים שמתעסקים בזה יושבים. הרבה פעמים הם יושבים אצל הרגולטור ולאו דווקא במשרד האוצר. יש כאן מגוון של שיקולים שניסינו להיעזר. אנחנו בכל מקרה נבחן את ההערה של הייעוץ המשפטי.

אם כבר הזכרת את המהירות שהרגולטורים יכולים לפעול, אז אני קצת אקדים הערה שלי לגבי אחד הסעיפים האחרונים, שקובע מועדים לקביעת הוראות מאסדר. כאן לא קשרתם בין שני הסעיפים. קבעתם מועדים לקביעת הוראות של מאסדרים, ואם המאסדר לא קובע הוראות עד מועד מסוים, לא נתתם סמכות לשר להתערב ולקבוע את אותן הוראות או רוחביות או שיבואו במקום הוראות המאסדר. אני כבר מקדים את ההערה הזו מכיוון שיש בעיניי קשר בין הסעיפים האלה. לדעתי יישום החוק עלול להיתקל בקשיים בגלל כל התיאומים האלה והצורך בכל זאת באיזושהי האחדה, אז אני מציע שתשקלו בחיוב להרחיב את סמכותו של השר. בכל מקרה זו סמכות שהיא בשיקול דעת. אני מניח שהוא לא יעשה שימוש בשיקול דעתו אם הדבר הזה יפגע בפעילות השוטפת של הרגולטורים או בהסדרה שכבר קיימת. ככל שיש מקום כן לעשות את זה, אז נכון לתת לו סמכות רחבה. זו דעתי.

מקובל עליכם?

אנחנו נבחן.

יש לנו 24 שעות למבחן. אל תוסיפו יותר מדי למבחן. יש לנו עוד כמה אתגרים.

אפשר להעיר הערה?

כן.

אני מהתאחדות יועצי המשכנתאות. בדיוק באותו נושא שאנחנו אומרים מתי המאסדר קובע, מתי החוק קובע - - -

יש התאחדות ליועצי המשכנתאות?

יש התאחדות.

בת כמה זמן ההתאחדות?

ההתאחדות קיימת מ-2016. עשינו כבר הרבה דברים יפים גם בוועדת הכספים עם גפני.

יש גם איגוד לדעתי, לא?

התאחדות יועצי המשכנתאות זה הגוף היחידי שקיים במדינת ישראל. יש בו היום כ-950 - - -

הם לא רבים ביניהם.

גוף אחד רשמי.

ולפני ארבע שנים כמה יועצי משכנתאות היו?

כ-300–400. היום אנחנו מעריכים שיש כ-2,000.

איך אתה מסביר את הצמיחה של השוק הזה פתאום?

דרישה של השוק. הרבה מאוד צרכנים לא מכירים מספיק את התחום הזה של עולם המשכנתאות.

אני טוען שאתם הקדמתם את זמנכם. אתם הבנקאות הפתוחה שפעלה בתנאים סגורים.

נכון, זה בדיוק זה. אנשים לא עושים את כל הבדיקות.

הם הצליחו לגרום לבנקים לתת להם הצעות טובות יותר, כי בכלל היה תהליך של תמחור ומשא ומתן.

נכון. גם רשות התחרות אמרה את זה בבדיקה שעשתה בשנת 2017. היא אמרה, יועצי המשכנתאות הם מחוללי התחרות בשוק הבנקאות.

מה רצית להגיד?

בנושא הסעיף הזה, סעיף 69, סעיף 68 שמאסדר בסוף קובע הוראות ובעצם הוא יכול לקבוע לעצמו, למפוקחים שלו, יש פה איזושהי בעיה. לדוגמה, בנק ישראל קבע שבחוק השוואת עלויות שהוא עשה, השוואת עלויות ותיווך, אין חובת גילוי נאות ואין חובה של גילוי נאות גם ביחס לתמורות שמשולמות על ידי המתווכים. לדוגמה, בנק נתן כסף למתווך אשראי שיכול לפעול גם בחסות החוק הזה. הבנק והמתווך אשראי לא צריכים למסור את זה ללקוח. הלקוח נמצא פה במצב שמישהו עושה עליו סיבוב. הם מקבלים כסף עבור הליד הזה או הלקוח שהם העבירו לבנק. אף אחד לא נותן על זה גילוי דעת. הלקוח לא יודע בכלל שעובר פה כסף באמצע, ובנוסף, גם הלקוח לא יכול לדעת מי שילם יותר. לדוגמה, בנק א' שילם יותר מבנק ב' והמתווך נתן לבנק א', אמר לו, זה ההצעה הכי טובה ללקוח. הלקוח בעצם, איך הוא חשוף לזה? נכון להיום, בחוק אין חובה של גילוי דעת לנושא הזה.

קודם כל השאלה שלך היא מעניינת ואתה תקבל תשובה, אבל בעצם נגמרו לך כל הצרות. אתה יועץ משכנתאות, יש לך מעמד בחוק הזה.

נכון לכרגע אין לנו.

זאת אומרת, אתה עכשיו יועץ אסטרטגי של החוק הזה, כי בעיית יועצי המשכנתאות ומעמדם בחוק הזה, לא בחרת להציף.

בוודאי שבחרנו גם בזום לפני כמה ימים, אבל גם עכשיו אני אשמח להציף את זה, שבאמת יועצי המשכנתאות נכון להיום הם לא מייצגים בתוך החוק. כיועץ משכנתאות, בעצם אם מחר בבוקר באים ומעבירים מידע בין הבנקים לגופי האשראי האחרים או למייצגים, שזה רואי החשבון ויועצי המס, לנו כיועצי המשכנתאות לא יכולים לקבל את המידע הזה כי אנחנו לא מפוקחים, לכן אנחנו באנו והצענו, אל תגדירו אותנו. נכון, אנחנו היום לא מפוקחים אבל אנחנו רוצים פיקוח. בואו ותגדירו אותנו כמייצגים. לכתוב אותנו כמייצגים בתוך החוק, אבל בהתניה שיוסדר בעצם ההסדרה שלנו עם רישוי שלנו. אם אנחנו נוגדר בהתניה כזאת, אנחנו מבחינתנו נפעל כמה שיותר מהר גם מולכם כחברי כנסת להסדרה של התחום שלנו, אבל ההתניה שלנו באה ואומרת, אל תכניסו אותנו לחוק עכשיו אלא תכניסו התניה, כשיהיה רישוי, נוכל לעבוד ולקבל גם את המידע.

אנחנו עוד נחשוב על הבעיה שלך. גם בלי שהיית אומר אותה אנחנו היינו מעלים את זה, כי באמת יש לכם זכות ראשונים. הראשונים שלקחו לקוח ועזרו לו להשוות את ההצעות והביאו לו הצעות טובות ופילסו לו את הדרך בעולם שגם אנשים עם תואר שני ושלישי לא יודעים על איזה משכנתא עם חותמים וזה בדוק. יועצי המשכנתאות עזרו לאנשים להפחית את המשכנתא, את המרכיבים במשכנתא וכן הלאה.

היום 50% מאיחוד המשכנתאות, בעצם 50% מהלקוחות נעזרים בעזרת יועצי המשכנתאות, במיוחד הזוגות הצעירים, לדוגמה בתוכניות הסיוע בדיור של מחיר למשתכן או מחיר מטרה, שם כ-65% נעזרים ביועצי משכנתאות, זאת אומרת הצורך הזה הוא גדול והצורך שלנו להיות כחלק מהחוק, בעצם הוא חלק של הציבור ושל התחרות בשוק המשכנתאות.

תודה רבה. אנא התייחסו, מה שאפשר כרגע. יועצי המשכנתאות זה נושא לפתרון ב-24 שעות הקרובות, אבל תתייחסו מה שאפשר כרגע.

רק לגבי הסוגיה של קבלת טובות הנאה, סעיף 24 כן מגדיר את התמורה המתקבלת מאחר, וקובע שהתמורה תהיה בהקשר עם מתן השירות ללקוח בהתאם להוראות שקבע המאסדר נותן השירות, ובהקשר הזה ייקבעו גם הוראות לגבי אי היכולת - - -

כתוב שם, מה שנותן שירות מקבל מהלקוח, לא מה הנותן שירות מקבל מהבנק או מגוף האשראי.

לעניין תמורה המתקבלת מאחר בקשר עם מתן השירות הלקוח. זה לא מה שכתוב. מה שכתוב זה מה שאמרתי, שהכוונה היא לאותם לידים שדיברנו עליהם.

זה מניח את דעתך, ההבהרה הזאת?

זה לא רק ליד. האם זה גם נותן השירות יהיה חייב לחשוף? לא צריך לחשוף, אלא יש הוראות מאסדר שקובעות הסדרה של איך הוא יעשה את זה. אחרי זה אם נחשוב שגם צריך לחשוף את זה, אז בתיאוריה יהיה אפשר לחשוף את זה.

בגלל זה אני אומר, נכון להיום בהוראות בנק ישראל אין את הנתון הזה. גילוי נאות לא חובה היום.

אני רק רוצה להגיד שלמיטב הבנתי אתה מתייחס לאיזושהי טיוטה ישנה שלא פורסמה בנוסח סופי, כי אנחנו ממתינים לראות מה קורה עם הצעת החוק. ברגע שהיא התחילה להתגלגל, אז בעצם הטיוטה ההיא נעצרה ולכן אני לא בטוחה שזה רלוונטי - - -

יש לי עוד כמה הערות לגבי סעיף 68(א), פחות עקרוניות מההערה הקודמת. לעניין ההתייעצות עם הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון או המפקח על נותני שירותים פיננסיים, כתבתם בסעיף 68(א) "או מי שהם הסמיכו". אני מניח שזה עובדי הרשות. כאן צריך יהיה להבהיר את זה, וחובת הגשת העמדה היא בתוך עשרה ימים. התכוונתם לימי עבודה?

לא.

אני רק מסב את תשומת הלב שיכול להיווצר מצב שאותם עשרה ימים, רובם נופלים על חגים, שבתות ולא יספיק לצורך ההיוועצות.

נכון. המנגנון הזה הוא דומה מאוד למנגנון שקיים באישור תקנון הבורסה על ידי השר האוצר, וגם שם לא כתוב במפורש שהימים שהשר יוכל להגיב הם ימי עבודה, לכן גם כאן לא ציינו את זה במפורש.

אוקיי.

אני מניחה שבסיטואציות חריגות בוודאי שאנחנו - - -

על זה רציתי לשאול. כתבתם, לא הוגשה העמדה כאמור במועד, רשאית הרשות לקבוע בלא התייעצות. היא רשאית גם להאריך את המועד?

כמו הערות ציבור אחרות, כשמתקבלות הערות ואנחנו עדיין יכולים להתייחס אליהן, אנחנו מתייחסים אליהן. במידה וההוראה כבר אושרה, זאת הוראת מאסדר. אם נמצא לנכון שנכון לשנות אותה, אז גם ניתן לעבור הליך של שינוי.

אבל זה סמכות שהיא בשיקול דעת שלכם.

רועי פולקמן, לשעבר חבר כנסת, רוצה להתייחס לדברי המפקח ולנושא שנידון בסעיף קודם בסוגיית ניגוד עניינים. אני בדרך לא מאפשר את זה, אבל יש לך זכויות ברפורמות האלה.

א', תודה אדוני היושב-ראש. אני דווקא אנסה לקדם את הדיון, לא להתייחס. ההערה הכללית היא שקצת חבל שבאמת יש תחושה של להוציא את הרוח מהמפרשים ולהגיד, הרפורמה הזאת שעובדים עליה כל כך הרבה אנשים שיושבים בחדר כבר כמה שנים ועם התלהבות כל כך גדולה, למעשה האמירה היא, תשמעו, השוק לא יודע להתמודד עם זה, אלא אם הבנקים יעשו את זה.

אני לא יודע אם הוא ניסה להוריד את הרוח מן המפרשים, אבל הוא כן העלה חשש אמיתי שהוא מקנן בכולנו, האם באמת הרפורמה הזאת היא שתפתח את הבנקאות בישראל. השאלה הזאת מרחפת והתשובה היא לא מוחלטת. נצטרך לעבוד ולראות בעוד שנה, אבל אתה צודק שהרבה מאוד אנשים עבדו קשה על הדבר הזה.

לעניין הזה יש לי הצעה מאוד פשוטה, אדוני היושב-ראש, ואני מבקש רגע את תשומת ליבם של שני היועצים המשפטיים. בחוק הבנקאות הכללי, רפורמת שטרום שמכונה הרפורמה, הכנסנו סעיף שלאורו הוקמה ועדת מעקב ליישום התחרות בשוק האשראי, ואני מציע דבר מאוד פשוט. חייב להתווסף סעיף. את קווי המתאר שלו שלחנו לוועדה בנייר הנלווה.

כשאתה אומר "שלחנו", מי זה "שלחנו"?

פורום מחוללי תחרות שאני היושב-ראש שלו. חברים בו חברות הפינטק שפועלות בארץ, טריא, בלנדר, ביר, רייז אפ, גם שתי חברות האשראי המופרדות. אני היושב-ראש של פורום מחוללי תחרות, ובשם הפורום הגשנו את ההמלצה הזאת לסעיף מעקב. אין שום צורך לגעת בסעיף ניגוד העניינים. צריכה להיות סמכות לוועדת המעקב, להרחיב לה את הסמכות לבצע מעקב אחרי יישום חוק ה-API, חוק הבנקאות הפתוחה, לצד בדיקה גם של סוגיות התשלומים, סוגיות פריקות המוצר.

אני בטוח שהחברים היושבים שם, בטח החבר'ה מהרשות לניירות ערך ורשות התחרות וודאי אגף תקציבים, יוכלו להציע ניסוח לסעיף שנותן סמכויות הרחבה לאותה ועדת מעקב שכבר קיימת בחוק ומתכנסת. אני מניח שאחרי חוק ההסדרים גם תופיע בפני ועדת הכלכלה להציג את הדוח האחרון שהיא פרסמה לפני מספר שבועות, ואז במידה ואכן נראה בעוד שנתיים-שלוש שאכן יש בעיה והשוק לא נותן מענה לסוגיות שלאורן החוק הזה ניתן, תמיד אפשר לשנות. בשביל זה קיימת הכנסת וועדת הכלכלה. בוודאי לא נכון בשלב זה שבו המטרה היא תחרות והמטרה היא מוצר חדש, שירות טוב יותר לצרכן ולעסקים הקטנים, אין מה לגעת ולהכניס לשם מראש את הבנקים הגדולים בישראל שהם גוף מעולה אבל הם בוודאי לא מחוללי תחרות. זו הצעה פרקטית. ככיוון שיש לנו מעט זמן עד סיום הדיונים, אני מציע שאם תתקבל כזאת החלטה על ידי הוועדה, צריך להנחות את הדרג המקצועי להכין סעיף כזה ולהכניס אותו לחוק. זה פותר את כל מה שיאיר, המפקח על הבנקים, העלה.

רועי, אני שמח שהצטרפת לדיון הזה.

רועי, אתה גרמת לחבר הכנסת קרעי סבל רב, כי הוא כל הזמן הינהן והסכים איתך. זה לא קל לו בימים האלה.

בפיננסים אין לי מחלוקות עם חבר הכנסת קרעי. הוא מהנמרצים והמבינים יותר בבית הזה.

תודה, רועי. אגב, רועי פולקמן, הזכרת בדיון הקודם את האישור לקריאה שנייה ושלישית של ביטול עמלת הפירעון המקודם. רועי אחד מאלה שהצביעו בעד. אמרתי, זה היה פה אחד. רועי אחד מאלו שעמד, למרות הקושי לעמוד מול המפקחת על הבנקים שהייתה כאן וכל החבר'ה שהיו מסביב, השתכנעו מהטיעונים שהבנקים כמו שהוא אמר, הם לא מחוללי תחרות. הם ינסו לשמור את התחרות בתוך המגרש הביתי שלהם. אני מסכים עם מה שאמר רועי.

תודה. בקשה, תציגי את עצמך.

אני מרשות התחרות. רציתי רק להתייחס להערה שעלתה, של היוועצות עם רשות התחרות, למה אין כאן. באופן כללי כל אחד אוהב היוועצות איתו, אבל הייתה לנו עמדה מאוד עקבית שצריכים להקטין בגופי וטו, ואמרנו, נאה דורש, נאה קיים. אנחנו מקווים שזה יהיה השראה לכל הסובבים בשולחן. לדעתנו, להוסיף עוד שחקן וטו אפילו אם זה אנחנו, זה יותר מזיק ממועיל.

תודה רבה.

אדוני יושב-הראש, הרשות לתחרות לא כל כך עושה מה שביקשו ממנה כאן בוועדת הכלכלה לפני מספר חודשים עם הסיפור הזה של כמעט מונופול. ראינו את זה עכשיו עם הביטול של מגבלת שליש הפריים והאחידות בהעלאת הריביות בין כל הבנקים, וראינו את זה בעוד כמה פרמטרים כשבזמנו ישב כאן מרגי וביקש מעקב של הרשות לתחרות - - -

אנחנו נעשה דיון שלם על רשות התחרות. אמור להיכנס אליה מנהל קבוע. יש ממלא מקום או קבוע?

יש ממלא מקום. טרם מונה ממונה חדש.

איך השארתם ג'וב פתוח בלי למלא - - - ?

אתה צודק, אבל הרשות הזאת קיבלה יותר סמכויות מבעבר והוועדה לא קיבלה דוח של אכיפה מחמירה. זה היה פעם ההגבלים העסקיים וזה יכול היה להיות הרבה יותר משכני וזה צריך להיות. ממשיכים.

פרק ט': תיקונים עקיפים

תיקון חוק ניירות ערך 69. בחוק ניירות ערך התשכ"ח –1968 –

(1) בסעיף 1, בהגדרה "גורם מפוקח", אחרי פסקה (11) יבוא:

"(11א) בעל רישיון למתן שירות מידע פיננסי לפי חוק שירות מידע פיננסי, התשפ"א–2021;";

(2) בסעיף 52לא, בהגדרה "הפרה", אחרי פסקה (3) יבוא:

"(4) הפרה כהגדרתה בסעיף 51 לחוק שירות מידע פיננסי, התשפ"א–2021 ( להלן – חוק שירות מידע פיננסי);";

(3) בסעיף 52נו(א), אחרי פסקה (7) יבוא:

"(8) נותן שירות מידע פיננסי כהגדרתו בחוק שירות מידע פיננסי;"

(4) בסעיף 52נז(1), אחרי "שניתנו למפר לפי חוק השקעות משותפות" יבוא "רישיון למתן שירות מידע פיננסי או היתר שליטה בבעל רישיון כאמור שניתנו למפר לפי חוק שירות מידע פיננסי";

(5) בסעיף 52סה(ב), אחרי "עבירה כהגדרתה בסעיף 29 לחוק הייעוץ יבוא "עבירה כהגדרתה בסעיף 62(ג) לחוק שירות מידע פיננסי".

תיקון חוק הפיקוח
על שירותים פיננסיים
מוסדרים 70. בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים, התשע"ו–2016 –

(1) פרק י"א1 – בטל;

(2) בסעיף 71 –

(1) בהגדרה "הסכום הבסיסי", פסקה (5) – תימחק;

(2) ההגדרה "נותן שירות להשוואת עלויות" – תימחק;

(3) בהגדרה "נותן שירותים פיננסיים" המילים "ולעניין סעיף 72(ב)(1), (29), (31), (32), (34) עד (26) , ו-(ג)(4) ו-(6) וסעיפים 73 ו-92 – גם נותן שירות להשוואת עלויות" – יימחקו;

(3) בסעיף 72(ב), פסקאות (35א) עד (35ו) – יימחקו;

(4) סעיף 114א – בטל.

תיקון חוק נתוני
אשראי 71. בחוק נתוני אשראי, התשע"ו–2016 –

(1) בסעיף 4(ב), אחרי פסקה (2) יבוא:
"(3) נותן שירות מידע פיננסי כהגדרתו בחוק שירות מידע פיננסי, התשפ"א–2021, רשאי לאסוף או להחזיק נתוני אשראי לשם מסירתם לאחר, או למסור נתוני אשראי לאחר, דרך עיסוק, במסגרת פעילותו כנותן שירות מידע פיננסי לפי החוק האמור.";

(2) בסעיף 13(2)(ב), במקום "ההתנהלות הפיננסית" יבוא "ההתנהלות הכלכלית".

מי זה "האחר" כאן? מוגדר מי זה האחר שהוא רשאי למסור לו?

יש שלושה גורמים שניתן להעביר אליהם מידע, וזה קבוע - - -

ראיתי את הרשימה אבל הרשימה מוגדרת כ"אחר". את זה לא זכרתי.

האחר שהוא יכול להעביר זה אלה - - -

זה לא מוגדר מי הוא "אחר". מוגדר למי מותר להעביר.

אולי תקראו גם בהזדמנות זו את התיקונים לחוק המרשם הפלילי וחוק המידע הפלילי, תיקונים שהעברתם היום.

אדוני יושב-הראש, הדוח שביקשת מרשות התחרות, אולי כדאי שבאותה הזדמנות יכניסו לדוח את ההשפעה על השוק של המיזוג של בנק איגוד ובנק מזרחי, שהם אישרו לפני כמה חודשים, איך זה השפיע. למיטב ידיעתי זה פגע בתחרות בשוק הבנקאות.

אדוני, אני אחדד שהרשות התנגדה למיזוג ובית הדין ביטל את - - -

אבל אתם אפשרתם את זה. זה קרה.

אנחנו כפופים כמובן לסמכות השיפוטית שהחליטה בניגוד - - -

אז קודם כל אני מקבל את ההערה, ואני חושב שאולי תציגו לנו בדוח את הנזק שזה גרם לשוק הבנקאות, כדי שנוכל לצאת על בתי הדין שאנחנו יוצאים עליהם תמיד גם בלי קשר.

הקראתם את התוספת ששלחתם? תקריא.

באופן כללי, אם אתם זוכרים, דיברנו על - - - של בעל רישיון ועל מי שמבקש היתר שליטה ובעל היתר שליטה. על מנת שניתן יהיה לקבל מידע פלילי על הגורמים האלה, צריך שיהיה מצוין במפורש בתוספות לחוק המרשם הפלילי ולחוק המידע הפלילי שעתיד להחליף את חוק המרשם הפלילי. חוק המידע הפלילי עתיד להיכנס בינואר ויכול להיות שהוא יידחה ליולי, לכן אנחנו צריכים קודם כל להכניס בתחילה מיידית את התיקון העקיף לחוק המרשם הפלילי, לכן אנחנו מוסיפים גם תיקון לסעיף התחילה.

תודה רבה. תקריאי.

פרק ט"ז: שירות מידע פיננסי

תיקון חוק המרשם הפלילי 72. בחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א–1981, בתוספת הראשונה, אחרי פרט (מז) יבוא:

"(מז1) יושב-ראש רשות ניירות ערך, חברי הרשות שמונו לפי סעיף 3 לחוק ניירות ערך, ועובד רשות ניירות ערך שהוסמך לעסוק ברישוי – לעניין רישוי נותן שירות מידע פיננסי ומתן היתר שליטה לפי סעיפים 4(ב), 7, 9, 11(א)(2) לחוק שירות מידע פיננסי, התשפ"א–2021, מידע על בעל השליטה ונושאי משרה בכירה בתאגיד המבקש, ונושאי משרה בכירה בבעל השליטה, והכול על פי נהלים שייקבעו".

תיקון חוק המידע הפלילי 73. בחוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע"ט–2019, בתוספת הראשונה, אחרי פרט משנה 5(22) יבוא:

"(23) יושב-ראש רשות ניירות ערך, חברי הרשות שמונו לפי סעיף 3 לחוק ניירות ערך, ועובד רשות ניירות ערך שהוסמך לעסוק ברישוי – לעניין רישוי נותן שירות מידע פיננסי ומתן היתר שליטה לפי סעיפים 4(ב), 7, 9, 11(א)(2) לחוק שירות מידע פיננסי, התשפ"א–2021, מידע על בעל השליטה ונושאי משרה בכירה בתאגיד המבקש, ונושאי משרה בכירה בבעל השליטה, והכול על פי נהלים שייקבעו."

תחילה (1) תחילתו של סעיף 72 ביום פרסום החוק.

(2) תחילתו של סעיף 73 ביום כניסתו לתוקף של חוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע"ט–2019.

תודה. הערות לסעיפים שהוקראו? יועצים משפטיים, כן.

יש לי שתי הערות לתיקונים העקיפים. הערה אחת היא ממש טכנית, שאנחנו חושבים שכדאי להוסיף הגדרה לחוק שירות מידע פיננסי בסעיף 1 לחוק ניירות ערך.

מקובל.

והערה נוספת שנוגעת לתיקון חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים. אני חושבת שצריך גם למחוק את סעיף 114(ב)(2) שמתייחס לפרק י"א שמוצע למחוק אותו, והוא קובע שתחילתו של פרק י"א ביום כניסתן לתוקף של תקנות מכוח הפרק. אין טעם להותיר הוראה לא רלוונטית.

זאת הערה לסעיף 70.

כן, הערה למוסדרים.

בסדר, נמחק.

זהו? בוא נמשיך. תקרא את 72, 73 ואז אנחנו יוצאים להפסקה.

73, אני לא בטוח שצריך לקרוא, כי קראנו.

73 קראנו.

תקרא את 72.

פרק י': תחילה תחולה והוראות מעבר

תחילה ותחולה 72. (א) תחילתו של חוק זה ביום ט"ו בסיוון התשפ"ב (14 ביוני 2022) (להלן – יום התחילה).

(ב) על אף האמור בסעיף קטן(א) –

(1) לעניין מקור מידע שהוא בנק או תאגיד עזר, יחולו הוראות חוק זה לגבי סלי המידע והחשבונות כמפורט להלן, החל ממועד מאוחר מיום התחילה, כמפורט לצידם:

(1) לגבי סלי המידע הקבועים בפרטים (4) ו-(5) בחלק א' לתוספת השלישית – מיום כ' בכסלו התשפ"ג (14 בדצמבר 2022).

למה מסרסים את החוק עם דחיינות?

יש כאלה שאומרים שזה לוח זמנים מלחיץ. הכול בעיניי המתבונן.

מעניין מי אומר את זה, אדוני יושב-הראש.

אני לא יודע. אין לי מושג. זה פשרה. פשרה עושה קניין. יש כאלה שביקשו עכשיו להאריך פה את המועדים. אנחנו רוצים להקדים. יש פה איזה מישהו נועז שמוכן להקדים תאריכים, לתת לנו איזה חצי שנה גרייס?

אני חושב שכל החוק צריך להתחיל ביוני 2022 בלי שום דחיינות נוספת.

אוקיי, הנה הצעה לסדר. בקשה, תמשיכו לקרוא ונדבר על זה קצת.

(2) לגבי סל המידע הקבוע בפרט (6) בחלק א' לתוספת השלישית – מיום כ"ה בסיוון התשפ"ג (14 ביוני 2023).

(3) לגבי חשבונות של תאגידים, לעניין כל סלי המידע החלים לגבי אותו מקור מידע לפי חלק א' שבתוספת השלישית – מיום ב' בטבת התשפ"ד (14 בדצמבר 2023).

(2) לעניין מקור מידע שהוא סולק, יחולו הוראות חוק זה לגבי סלי המידע והחשבונות כמפורט להלן, החל ממועד מאוחר מיום התחילה, כמפורט לצידם:

(1) לגבי סלי המידע המפורטים בפרט (4) בחלק א' לתוספת השלישית כפי שהוחל בפרט (1) בחלק ב' לתוספת האמורה – מיום כ' בכסלו התשפ"ג (14 בדצמבר 2022).

(2) לגבי חשבונות של תאגידים, לעניין כל סלי המידע החלים לגבי אותו מקור מידע לפי חלק ב' שבתוספת השלישית – מיום ב' בטבת התשפ"ד (14 בדצמבר 2023).

(3) לעניין מקור מידע שהוא בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי יחולו הוראות חוק זה לגבי סלי המידע והחשבונות כמפורט להלן, החל ממועד מאחר מיום התחילה, כמפורט לצידם:

(1) לגבי סל המידע המפורט בפרט (1) בחלק א' לתוספת השלישית כפי שהוחל בפרט (1) בחלק ג' לתוספת האמורה – ביום ז' באייר התשפ"ד (15 במאי 2024).

(2) לגבי סל המידע המפורט בפרט (2) בחלק א' לתוספת השלישית כפי שהוחל בפרט (1) בחלק ג' לתוספת האמורה – ביום ז' באייר התשפ"ד (15 במאי 2024).


(3) לגבי סל המידע המפורט בפרט (3) בחלק א' לתוספת השלישית כפי שהוחל בפרט (1) בחלק ג' לתוספת האמורה – ביום ז' באייר התשפ"ד (15 במאי 2024).

(4) לעניין סל המידע המפורט בפרט (4) בחלק א' לתוספת השלישית כפי שהוחל בפרט (1) בחלק ג' לתוספת האמורה – ביום ז' באייר התשפ"ד (15 במאי 2024).

(5) לעניין סל המידע המפורט בפרט (5) בחלק א' לתוספת השלישית כפי שהוחל בפרט (1) בחלק ג' לתוספת האמורה – ביום ז' באייר התשפ"ד (15 במאי 2024).

(6) לעניין סל המידע המפורט בפרט (6) בחלק א' לתוספת השלישית כפי שהוחל בפרט (1) בחלק ג' לתוספת האמורה – ביום ז' באייר התשפ"ד (15 במאי 2024).

(7) לגבי חשבונות של תאגידים, לעניין כל סלי המידע החלים לגבי אותו מקור מידע לפי חלק ג' שבתוספת השלישית – ביום ז' באייר התשפ"ד (15 במאי 2024).

(4) לעניין מקור מידע שהוא גוף מוסדי יחולו הוראות חוק זה לגבי סל המידע והחשבונות במפורט להלן, החל ממועד מאוחר מיום התחילה, כמפורט לצידם:

(1) לעניין סל המידע המפורט בפרט (4) בחלק א' לתוספת השלישית כפי שהוחל בפרט (1) בחלק ד' לתוספת האמורה – ביום א' בכסלו התשפ"ד (14 בנובמבר 2023);

(2) לגבי חשבונות של תאגידים, לעניין כל סלי המידע החלים לגבי אותו מקור מידע לפי חלק ד' שבתוספת השלישית – ביום ז' באייר התשפ"ד (15 במאי 2024).

(5) לעניין מקור מידע שהוא בעל רישיון למתן אשראי ובעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי יחולו הוראות חוק זה לגבי סל המידע והחשבונות כמפורט להלן, החל ממועד מאוחר מיום התחילה, כמפורט לצידם:

(1) לעניין סל המידע המפורט בפרט (4) בחלק א' לתוספת השלישית כפי שהוחל בפרט (1) בחלק ד' לתוספת האמורה – ביום י"ג בחשון התשפ"ה (14 בנובמבר 2024;

(2) לגבי חשבונות של תאגידים, לעניין כל סלי המידע החלים לגבי אותו מקור מידע לפי חלק ד' שבתוספת השלישית – ביום י"ג בחשון התשפ"ה (14 בנובמבר 2024);

(6) תחילתם של סעיף 56(ב) ושל פרט (19) בחלק ב' לתוספת השביעית, בתום תקופת המעבר כאמור בפסקה (2) להגדרה "תקופת המעבר" שבסעיף 74.

(3) השר ראשי, בצו, לדחות את המועדים האמורים בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), ובלבד שלא ידחה כל אחד מהמועדים כאמור ליותר משתי תקופות של עד שישה חודשים, כל אחת; דחיית המועד כאמור לעניין חשבונות של תאגידים יכול שתהיה לגבי כלל התאגידים או סוגים מהם.

עוד שישה או שבעה תאריכים שונים למימוש החוק, ועוד השר יכול לדחות. מיכאל, לא מתאים לך.

הייתי מקצרת ונותנת לשר אפשרות לדחות, אבל לקצר מלכתחילה - - -

הוועדה יוצאת להפסקה עד 19:40. יש לכם כריכים בחוץ, בנדיבות ובדאגה של מנהלת הוועדה, עידית, אז תאכלו משהו, תשרדו. נחזור. יהיו הערות לסעיף הזה, נסיים אותן. נקרא את הסעיפים האחרונים ונקרא מה שצריך בהוראות המעבר. תודה רבה. הפסקה.

(הישיבה נפסקה בשעה 19:14 ונתחדשה בשעה 19:45.)

אנחנו מחדשים את ישיבת ועדת הכלכלה. חבר הכנסת קרעי.

אדוני יושב-הראש, דיברתי קודם לגבי התאריכים שאני חושב שיש כאן אמירה של דחיינות בכל שלל התאריכים שמוצעים כאן. היה איתנו מקודם בזום, וירד ממנו, דרור שטרום, זה שבעצם התחיל את כל תהליך התחרות בשוק הזה.

הוא עדיין.

לא, הוא כתב לי שהוא ירד מהזום.

בשמו הוא קיים ואולי בתמונה לא.

והוא ביקש לומר את הדברים הבאים. הוא כותב לי: "שמעתי את דבריך לעניין המועדים וכפי שמצוי בדברים, רציתי לומר לך שאתה צודק לחלוטין. אין שום סיבה לדחות לדצמבר 2022, 2023 ו-2024. התחרות למשקי הבית ולעסקים הקטנים שווה יותר מכמה שעות כוח אדם של אנשי תוכנה". הוא אישר לי לצטט אותו גם מתוך ההודעה הזו ואני חושב שיש לו זכות ראשונים לרפורמה הזו, ושווה לחשוב ולהקשיב לו.

אני מצטרפת לדברים של חבר הכנסת קרעי. אני חושבת שצריך להקדים.

חברת הכנסת ענבר בזק, אני אייצג אותך, כי צריך לפרוטוקול שידעו.

אין בעיה. אני מצטרפת, מחזקת. אני חושבת שלוחות הזמנים לא פרופורציונאליים למה שמצריך לגבי ההתארגנות. לבנקים מספיק כוח אדם, מספיק חברות פרילנסרים. אין סיבה שתוך חצי שנה, תשעה חודשים לא יהיו ערוכים.

אני מצטרף לדברים של חברת הכנסת בזק. תודה.

לובי 99.

תודה. אני מנכ"לית לובי 99. שתי הערות על סעיף 72. אחד, סעיף 72(ג) שנותן אפשרות לשר האוצר לדחות את יישום הרפורמה בשנה, אני רוצה לבקש שזה יהיה באישור ועדת הכלכלה. אנחנו ראינו כבר בעבר לא פעם ולא פעמיים, בבנקים, השיטה שלהם היא לדחות את החוק, וברגע שזה לא מחייב אישור של ועדת הכלכלה, זה אומר שהשר יכול לעשות מה שהוא רוצה.

לינור, אל תאמצי את הקול שלך. היועץ המשפטי כיוון לדעתך קודם. תעברי לסעיפים שאת - - -

הסעיף השני זה נושא הדחייה. אני רוצה לא סתם להגיד למה אסור לדחות. אני רוצה להסביר את הנקודה מבחינה טכנית. ברגע שמשחררים את הנתונים, אין באמת הבדל בין שחרור מבחינה טכנולוגית, ואנחנו התייעצנו עם טובי המומחים הטכנולוגיים. אין הבדל בין שחרור נתונים לצרכי עובר ושב לצרכי הלוואות, פיקדונות ואשראי. זה אומר שאין באמת סיבה להבדיל בין השניים. ההבדל המרכזי הוא בכסף. ביוני 2022 הם נותנים לך גישה לכל מה שאין בו כסף, ודחו לדצמבר את כל מה שיש בו כסף. למה זה כל כך חשוב לנו? תחשבו למשל, דוגמה, עשרות אלפי זוגות צעירים שלוקחים משכנתאות, והיום לא יכולים להשוות את המשכנתא ללא שימוש בלשלם לאיש מקצוע. תחשבו שהטכנולוגיה הזאת תאפשר להם להשוות בקלות. עוד שישה חודשים זה הרבה מאוד. זה עשרות אלפי זוגות צעירים שלא יוכלו להשוות. אין סיבה לדחות את זה. מדובר בחוק שהיה אמור להיות מחוקק בהמשך ישיר לרפורמת שטרום.

אני ישבתי פה כשאמרו, זה ייקח שלושה חודשים עם סיום הרפורמה. סיום הרפורמה היה בינואר 2017, סיימנו לחוקק. זה היה אמור לקרות באפריל. הנה אנחנו עוד מעט חמש שנים אחרי והחוק עדיין לא עבר. זה אבסורד ויש מי שגוזר קופון. מי שגוזר את הקופון זה דואופול ענק. פועלים היה יכול להקים את ביט בשנייה. לאומי מתגאה בהקמתו של פפר, הבנק הדיגיטלי הראשון, אבל כשזה נוגע באפליקציות פשוטות ל- APIשכבר קיים, אני מזכירה לכם, לכולנו יש את האפליקציות בפלאפונים בטכנולוגיה שכבר קיימת, פתאום צריך לדחות וזה מסובך וקשה ואי אפשר לעשות. זה פשוט תירוצים ואין שום סיבה.

אני גם אומר שבטיוטות מוקדמות יותר שאנחנו ראינו, של החוק, אנחנו ראינו טיוטות שמדובר על תאריכים של פברואר 2022. פתאום כשהגיעה הטיוטה לפה, אנחנו רואים כבר יוני 2022 עם דחייה לדצמבר 2022 של חלק מהסעיפים. אין שום סיבה שזה יקרה ואנחנו חושבים שצריכים להתעקש על הקדמת הלו"ז. תודה.

תודה לך, לינור. אחרי שירדנו עליהם ולא נתנו להם להסביר למה הם עשו לוח זמנים כזה, קודם נשמע את ההסברים ואז עוד בטח יהיו התייחסויות לסעיף המשמעותי הזה. תבארו לנו את התאריכים האלה, מדוע ולמה.

אדוני היושב-ראש, אתה רוצה שנקרא גם את התוספת השלישית לפני זה?

קדימה, ואז תבארו.

תוספת שלישית

(ההגדרה "סלי מידע" שבסעיף 1)

סלי מידע

חלק א'

סלי המידע לעניין מקור מידע שהוא בנק או תאגיד עזר

(1) מידע על אודות חשבון תשלום, כהגדרתו בחוק שירותי תשלום, בשקלים חדשים – ובכלל זה פירוט יתרות בחשבון ופירוט כלל החיובים והזיכויים בחשבון.

(2) מידע על אודות חשבון תשלום, כהגדרתו בחוק שירותי תשלום, במטבע זר – ובכלל זה פירוט יתרות בחשבון ופירוט כלל החיובים והזיכויים בחשבון.

(3) מידע על אודות כרטיס חיוב כהגדרתו בסעיף 11ב לחוק הבנקאות (רישוי) – ובכלל זה פירוט החיובים והזיכויים באמצעות הכרטיס והעמלות בעד השימוש בכרטיס.

(4) מידע על אודות אשראי – ובכלל זה פירוט לעניין יתרת האשראי, הריבית והעמלות שהוסכמו קשר לאשראי, מועדי הפירעון וקיומם של שעבודים שניתנו כנגד האשראי.

(5) מידע על אודות חסכונות – ובכלל זה סך החיסכון, ריבית, הצמדה ועמלות שהוסכמו בקשר עם החיסכון, מועדי זכאות לשחרר כספי החיסכון ומועד סיום החיסכון.

(6) מידע על אודות ניירות ערך – ובכלל זה סוגי ניירות הערך, פעילות בניירות ערך ועמלות המשולמות בקשר עם תיק ניירות הערך; לעניין זה, "נייר ערך" – כהגדרתו בסעיף 52 לחוק ניירות ערך לרבות נכסים פיננסיים כהגדרתם בחוק הייעוץ ולמעט קרנות השתלמות.

חלק ב'

סלי המידע לעניין מקור מידע שהוא סולק

(1) כל אחד מסלי המידע המנויים בפרטים (3) ו-(4) לחלק א'.

חלק ג'

סלי המידע לעניין מקור מידע שהוא בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי

(1) כל אחד מסלי המידע המנויים בפרטים (1) עד (6) לחלק א'.

חלק ד'

סלי המידע לעניין מקור מידע שהוא גוף מוסדי, בעל רישיון למתן אשראי ובעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי

(1) סל המידע המנוי בפרט (4) לחלק א'.

מה עם נותני אשראי ב-PPP שיש, זה החלק החמישי? יש כאן חמש קבוצות בדף שחילקתם לנו עכשיו.

הם נמצאים בחלק ד'. חלק ד' זה לעניין גוף מוסדי בעל רישיון למתן אשראי שהוא נותן אשראי, ובעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי, שזה p2p.

חילקתם כאן - - -

נכון. חילקנו אותם פה מבחינת המועדים. מבחינת סלי מידע, סלי מידע הם סלי מידע זהים.

אוקיי.

אדוני היושב-ראש, מאחר שקראנו פה הרבה מאוד מילים וקצת אולי קשה להבין מהמילים, אז כן חילקנו לכם איזושהי תמונה של מועדי התחילה.

אנחנו מקבלים את הביקורת. זה לא בחלל ריק. אתם בגדול מהיום הראשון שאנחנו דנים פה, מההקראה הראשונה שרק הצגנו את המצגות על המצב בשוק הבנקאות וכמה דחוף לקדם את החוק הזה, התחלתם לדבר על הנושא הזה של הדחיפות בהנגשת המידע. מהבחינה הזאת אנחנו חושבים שנכון להנגיש את המידע בצורה כמה שיותר מהירה כשאנחנו נותנים לזה סייג בזה שחשוב לנו מאוד שההנגשה תהיה נכונה, שהיא לא תביא לטעות, שהיא לא תביא להטעיה ולבעיות צרכניות שעלולות לנבוע. יהיה לנו מאוד חשוב להנגיש את המידע, מצד אחד, אבל מצד שני לא נדע להבטיח שהוא מחולל את התחרות שאנחנו היינו רוצים שהוא יחולל.

כפי שניתן לראות, יש מועדים שהם מוקדמים יותר, שחלים לגבי בנקים לתאגידי עזר ולגבי סולקים. הסיבה שלגבי הבנקים ותאגידי עזר ולגבי סולקים התחולה היא מוקדמת יותר, בגלל שהגופים האלה כבר התחילו בפעילות להנגשת המידע. כמו שדובר פה גם בדיונים הקודמים, במסגרת נב"ת של בנק ישראל, הבנק כבר חייב את כל הבנקים להיערך לחוק הזה. כבר יש מידעים מסוימים שהונגשו. במסגרת זה חשבונות עו"ש, כבר הונגש המידע עבורם. כרטיסי חיוב ותשלומים, אמור להיות מונגש בינואר הקרוב, ולכן הדברים האלה כמו שאפשר לראות, התחולה שלהם היא יחסית מוקדמת. בעצם ברגע שהחוק נכנס לתוקף, שני הדברים האלה כבר נכנסים ביחד עם החוק לתוקף. עם זאת, החוק גם דורש עבודה רגולטורית, ועבודה רגולטורית שגוזרת בעקבותיה גם עבודה של המפוקחים והתאמה של המערכות שלהם.

כשאני אסיים, אני אשמח שנציגי הרגולטורים יתייחסו לסוגיות האלה. בשביל שאנחנו נדע להבטיח שהחוק מצד אחד מייצר הנגשה איכותית, תחרותית, ומהצד השני שנדע לעמוד היום על כל הדברים שדיברנו עליהם במסגרת החוק, למשל הסוגיה של שותפים, למשל לגבי סוגיה של התנועה שגם היא סוגיה שדורשת התאמות, אנחנו נדרשים כן לקבוע מועדים שהם מועדי תחילה מאוחרים יותר. אני אשמח שבהקשר הזה אילנית מבנק ישראל, שמובילה כבר שנים רבות את הנושא של בנקאות פתוחה בבנק ישראל, ומייצרת את התרגום של הבנקאות הפתוחה לישראל, וגם מוסיפה עוד דברים חדשים שלא קרו בעולם, כן להרחיב קצת בנושא הזה.

אתה אומר כאן שהמועד הראשון שנתתם ליוני, בעצם כבר מוכן לינואר הקרוב.

מה שמוכן בינואר הקרוב זה ההנגשה, החצנה של המידע, אבל יש גם מי שצריך לקבל את המידע. ככל שאנחנו ניתן את ההנגשה הזאת רק למי שעד היום עשה את זה, שזה בעצם המערכת הבנקאית, ייווצר יתרון מסוים למערכת הבנקאית, ולכן חשוב לנו שגם יהיה מי שידע לקבל את המידע. בשביל שיהיה מי שידע לקבל את המידע, צריך לייצר הוראות מאסדר גם לנושא נותני שירותי המידע כדי שגם הגופים האלה שהם נותני שירות ומידע - - -

שביציאה לדרך כולם יהיו על קו הזינוק.

מה הלחץ הזה להפריד את האשראי וחסכונות ולדחות את זה בעוד חצי שנה? זאת נקודת המחלוקת העיקרית כאן.

אין פה הפרדה של אשראי ופיקדונות. אילנית גם תתייחס לזה. אשראי ופיקדונות זה סל מידע חדש, נוסף. יש את ה-14 ביוני, ש-14 ביוני הוא בסופו של דבר לייצר מגרש משחקים שווה שבו כולם מתחילים מאותה נקודה.

יובל, הבאת לנו את התאריכים, התפשרת, שמעת, לחצו אותך. תגיד לנו מה אפשר להקדים. שלושה חודשים? חצי שנה?

אדוני יושב-הראש, עם כל הכבוד לממשלה, אתה יושב-הראש כאן ואנחנו חברי הכנסת. בוא תקבע מסמרות.

יובל אמר משהו שחייבים להקשיב לו. בקו הזינוק כשהרפורמה יוצאת, יהיו המון מתחרים. כדי שהם יתחרו, הם צריכים להיות מוכרים, רשומים, מאוסדרים.

תשעה חודשים זה זמן לשתי מערכות בחירות במדינה שלנו.

לא עלינו. הקדוש ברוך הוא יציל אותנו.

גוף חי נוצר בתשעה חודשים. זה מספיק זמן להיריון גם של הרפורמה הזו.

יובל, אתה שומע את רוח חברי הכנסת?

חד משמעית.

אנחנו רוצים להקדים. אתם שומעים אותנו, הרגולטורים, כל אחד לפי מעמדו וכבודו, בנק ישראל, ניירות ערך, הפיקוח על הבנקים, שוק ההון, כל אחד לפי אחריותו? בואו תעשו קווץ', תעשו מאמצים.

אני אשמח אם כן נציגת בנק ישראל תסביר קצת יותר על הסוגיה של אשראי ופיקדונות.

בקשה.

אני חייב לומר מילה על להקשיב לבנקים, לדחיות שהם רוצים. בשנת 90' או 91' אברהם פורז היה כאן עם הצעת החוק המקורית שלו לביטול עמלת פירעון מוקדם כמה שנים אחרי שנתנו אותה, והוא אמר, ביקשנו מהבנקים - - -

אני הולך איתך עם עמלת פירעון מוקדם עד הסוף.

מצוין, אני שמח מאוד לשמוע.

יובל, הדבר הזה כואב. יש פה כל מיני עוולות. זה לא סתם. הוא מעלה פה כל מיני עניינים קטנים.

היושב-ראש, תשמע מה הוא אמר. הוא אמר, ביקשנו מהבנקים לקבל מה הן עלויות הגיוס שבשלהן אתם רוצים את עמלת הפירעון מוקדם הזו. ביקשנו ודרשנו ועד היום לא נתנו. ככה הוא אמר ב-91' ואני אומר לך, גם אנחנו כאן, כשישב פה איתן כבל ביקשנו שוב ושוב את עלויות הגיוס שלהם ועד היום לא קיבלנו.

אבל אתה מתכוון להיות כמוהם או לא להכריע את הסוגיה?

אני רוצה להכריע.

אז נעבוד על זה ביחד.

סגור.

כן, בנק ישראל.

אנחנו הפיקוח על הבנקים. אנחנו לא מייצגים את הבנקים. אני מנהלת יחידת החדשנות בפיקוח על הבנקים. אני מנהלת את פרויקט הבנקאות הפתוחה מזה כמה שנים. חשוב לי לשים פה על השולחן שתבינו שאנחנו עובדים על זה במחשבות מ-2016, אבל במעשה מ-2018. זה תהליכים שהם רגולטוריים מאוד לא פשוטים. היום נראה טריוויאלי שיש מערכת שהיא סטנדרט אחיד לכל המערכת. היום הרבה דברים נראים טריוויאליים, אבל כשיצאנו לדרך זה לא היה ככה, זה לא היה טריוויאלי. אנחנו עשינו המון מהלכים, שהיום במקום לעלות לאוויר בעוד שלוש שנים, ואם נשווה את זה לפרויקט בסדר גודל דומה כמו המעבר מבנק לבנק, נראה שגם שם זה תהליכים שלקחו שלוש שנים לפחות וקצת יותר. במקום שנחכה עוד שלוש שנים מרגע החקיקה, אנחנו יכולים לעלות לאוויר בעוד שבעה חודשים.

כשיובל אומר עוד שבעה חודשים, צריך להבין שזה ממש קצר. על הדרך צריך פה לקבוע רישיונות, צריך לתת אישורים, לראות שיש רגולציה מתאימה. הרי כל הסעיפים שדיברנו עד עכשיו זה רגולציה לצד מקורות המידע ורגולציה לצד צרכני המידע. אנחנו בבנק ישראל יחסית מקדימים גם בהיבטי רגולציה, כי כבר הכרחנו וחייבנו את הבנקים ואת חברות כרטיסי האשראי להשמיש את התקן. אנחנו בחרנו סטנדרט בין-לאומי. הצטרפנו לתוך הסטנדרט הזה כדי שנוכל להשפיע מבפנים ולעשות, יובל קרא לזה גיור, התאמות למצב בישראל. אשראי ופיקדונות לא קיים שום מקום בעולם. בתקן ברלין, התקן שאנחנו אימצנו אותו אנחנו כתבנו את הסטנדרט. אנחנו הפכנו את זה למשהו בין-לאומי שעכשיו שואפים באירופה גם כן ליישם את זה. אנחנו בישראל ניישם את זה לראשונה. באירופה לא מיישמים את זה עדיין. התהליכים האלו זה תהליכים שלוקחים זמן גם בצד הרגולציה.

כשהבנקים נדרשו לעשות את חשבונות העו"ש, שזה משהו סטנדרטי, יחסית היה פשוט. היה קל לרוץ עם זה. קודם כל בונים את התשתית. זה לקח המון זמן, אבל להעלות את חשבונות העו"ש יחסית היה פשוט. כשאנחנו עכשיו עומדים על כרטיסי האשראי, עשינו התאמות לשוק הישראלי כדי שייתן את כל המידע וייתן מידע דומה בין מה שהלקוח רואה בערוצים הישירים, מה שהוא רואה באפליקציה לבין מה שיקבל נותן השירות - - -

אני חושב שהסברת את מורכבות המשימה ובטח אפשר עוד לפרט. אני שואל אותך בכנות, יש פה איזה תאריך להקדמה שנוכל להקדים? אם מישהו יגיד שכן ורגולטור אחר לא, אז זה לא נעים. יש לכם עד מחר. אם אתם יכולים לקצר טווח פה, חצי שנה, שלושה חודשים בתאריכים, בתיאום ביניכם, אם זה אמיתי, כן? אני לא רוצה לעשות לוחות זמנים שלא עובדים.

אדוני היושב-ראש, אנחנו ניקח את ההצעה שלך ואנחנו נבחן את הנושא הזה.

תבחנו את זה?

חשוב מאוד להבין שזה לא רק בצד היישום ועוד כוח אדם למי שצריך ליישם את זה. יש פה המון עבודה רגולטורית.

היושב-ראש, לצערי, גברת מדמוני, לא יצא לי לעבוד איתה אישית בנושאים האלו, אבל בנושאים אחרים כן ראיתי את האיטיות של בנק ישראל, של הפיקוח על הבנקים במהלכים שיכולים לפגוע בבנקים. לא יודע אם הזכרתי, בדצמבר 2017 הפיקוח על הבנקים אחרי שנה וחצי של משא ומתן בינינו, אז היה חבר הכנסת יואב קיש ואנוכי, עם המפקחת על הבנקים בנושא ביטול העמלה, הריבית השנתית שלקוח משלם על ערבות בנקאית שמגובה בפיקדון. הכסף שלך שיושב בנק, אתה מקבל עליו נייר שיש כסף אצלך בחשבון מוקפא ואתה משלם לבנק ריבית שנתית של 3%–4%. בדצמבר 2017 הפיקוח על הבנקים יצא סוף סוף אחרי שנה וחצי של משא ומתן בהודעה, שהוא הולך להפחית דרמטית את הריבית הזאת. אתה חושב שקרה משהו מאז?

שזה כסף של הבן אדם, שהבנק משתמש בו.

בדיוק. אתה משלם לבנק ריבית שנתית על הכסף שלך שמוקפא אצלו בחשבון. אתה חושב שנעשה משהו מאז דצמבר 2017? לא נעשה שום דבר.

קרעי, אם אתה תביא לנו את כל הבעיות הערב, אנחנו - --

אני בכוונה מציף את הדברים האלה, שתדע שבעיניי בין המנעד שיש לשמירה על טובת הציבור לבין יציבות הבנקים, הפיקוח על הבנקים, מניסיוני, נוטה יותר לטובת יציבות הבנקים.

אבל אתה ראית מצד אחד לוחות זמנים, ומצד שני הוראות חוק שמאפשרות עוד דחיות, וחלקם חשבו שזה לא יהיה באישור שלנו, אז הדחיות יהיו באישור שלנו, של הוועדה.

כבוד היו"ר, אפשר שאלה רק לאילנית, שלא הבנתי?

כן.

את אמרת שבעה חודשים, שזה אומר יוני? מה קורה עם כל הסעיפים של דצמבר? אם היית אומרת לי שכל הסעיפים הם ליוני, הייתי אומרת יאללה, אבל כל החלק המשמעותי הוא בדצמבר. אם את מדברת על שבעה חודשים, שנזכור שבעה חודשים אבל כל הסעיפים ולא רק חלק.

טוב ששאלת את זה, כי אתם מדברים על לבוא ולהעלות את כל הנתונים ביוני, אז קודם כל אין סטנדרט לניירות ערך כי זה משהו שעוד לא כתבנו ואנחנו עובדים בימים אלו לכתוב סטנדרט לניירות ערך. אנחנו מעריכים הערכה שלנו יחד עם הקבוצה, שזה לא ייסגר, אנחנו בתהליך כתיבה מאוד מתמשך, לפני תחילת 2022. איך אפשר יהיה להעלות את זה ביוני 2022 אם אין עוד בכלל את השפה? הרי אנחנו לא רוצים פה מגדל בבל.

אילנית, ניירות ערך זה דצמבר 2023 לפי מה שמופיע כאן. מדברים על אשראי וחסכונות.

אנחנו לא נאפשר לעלות עם אשראי ופיקדונות במאי, כשכולם יצטרכו לחכות ליוני. אנחנו נצטרך לדחות כי אנחנו מבינים שגם עלינו יש עומס רגולטורי לבוא ולכתוב את כל הרגולציה הזאת שהיא תהיה מוכנה בזמן ושמקורות המידע שלנו, וכמוני גם הרגולטורים האחרים, לכתוב כדי שיהיו מוכנים ליישם את זה עד יוני. נצטרך לקחת פסק זמן עם המימוש של האשראי ופיקדונות. כמו שאמרתי קודם, המימוש מצריך מבנק ישראל עבודה מאוד קשה של פרשנות של הסטנדרט, של תיקונים בסטנדרט, של דברים שלא חשבו עליהם מראש, ולכן אי אפשר לעשות שני דברים ביחד, במקביל. צריך לתקן את הרגולציה, להתאים את עצמנו לחוק, ליישר קו ולהתחיל לרוץ ביוני, כל השחקנים ביחד על שני סלי המידע המרכזיים. אחר כך יש לנו עוד המשך עבודה לגבי האשראי והפיקדונות, להעלות אותם, ואחר כך להעלות עם ניירות הערך ולבסוף את התאגידים. כמו שיובל אמר, אנחנו נשב, נחשוב היום, נראה מה עוד אפשר. אני באמת מתקשה להאמין שאפשר לעשות עוד משהו, אבל זה לכולנו נותן פה נקודה למחשבה.

אתם הולכים לעשות בדיקה מעמיקה של לוחות הזמנים ב-24 שעות האלה.

רק זה נותן לנו נקודה למחשבה, לחשוב גם על הנושאים הבאים, לא רק המערכת הבנקאית. צריך לבוא ולהסתכל מה עוד אפשר לעשות, ולהבין שכל נושא חדש שנרצה לקחת, זה ייקח תקופה מאוד ארוכה, וכן, כמו שהמפקח אמר, צריך להתחיל ללחוץ על - - -

את יודעת מה הבעיה, גברת מדמוני? שהאמונה הולכת וקטנה אחרי 70 שנה. יש דילול. אנחנו מאמינים ובסוף לא היו רפורמות גדולות ואמיתיות בעולם הבנקאות, שזעזעו את המבנה הישן.

אני רק יכולה להוסיף, כבוד היו"ר, לדבריך, שהמפקח עלה פה ואמר כמה הרפורמה הזאת חשובה. אני חושבת שעם תקציב של 880 מיליון שקל בשנה שבנק ישראל מחזיק, אני חושבת שאפשר להקצות עוד כמה תקנים כדי להגביר את קצב כתיבת הרגולציה, כי עוד שניים-שלושה תקנים יכולים אחר כך לחסוך לעשרות אלפי זוגות ישראלים בשישה חודשים הנוספים המיותרים האלה. בנק ישראל, יש לך תקציב מספיק גדול, אתה חושב שזה מספיק חשוב, שים עוד כמה תקנים ותסיימו את הרגולציה. שבו יומם ולילה, סיימו את זה. אני מצטערת, זה נשמע לי כמו תירוצים. קשה לי. כמו שאצלי בצוות לובי 99, עמותה, אף אחד לא מרוויח עשירית ממה שאתם מרווחים, יודעים לעבוד יומם ולילה, גם בנק ישראל שיישב ויעבוד יומם ולילה. עם כל הכבוד, זה לא צריך לעניין את הזוגות הישראלים שמשלמים ולא יכולים להשוות את המשכנתא. מצטערת, זה נשמע לי כמו תירוצים.

תודה, לינור. יאיר אבידן.

תודה. יש לי הרבה כבוד גם לחבר הכנסת קרעי וגם ללינור דויטש. זה לא המקום עכשיו ללכת על כל ההיסטוריה, וגם רק 70 שנה, זה שום דבר לעומת האין-סוף. אנחנו נמשיך לבוא ולהתקדם, וכן, בין יציבות לרווחת הצרכן מאוד חשוב לנו רווחת הצרכן. בואו נשים את הדברים במקום. אני רוצה גם להגיד בצורה מאוד ברורה, נוהל בנקאי תקין שקיים לבנקאות פתוחה קבע תאריכים. עכשיו בחקיקה זה לא הדואופול ולא הבנקים הם אלה שיזמו. בין היתר השתנתה החקיקה ושם צריך.

רוצה להזכיר לכולם פה שהיינו במשטר פוליטי אחר לגמרי. באפריל 2021 כשעלינו עם הבנקאות הפתוחה, אנחנו עשינו בבנק ישראל והפיקוח על הבנקים כל מאמץ לחבר למרות שאין חקיקה, את כל הרגולטורים האחרים, גם את רשות שוק ההון, גם רשות ניירות ערך כדי שכל האקוסיסטם הזה יפעל. פעם אחת אומרים, אל תשאירו את זה רק למערכת הבנקאית. המערכת הבנקאית היא מוכנה יותר גם כמקור מידע וגם כצרכן מידע יותר מכל האחרים. אף מאסדר לא מוכן לתת רישיונות, אז פעם אחת אתם אומרים, תקצרו, אבל אם נקצר, רק המערכת הבנקאית תהיה פעילה ואז סולקים. אם אנחנו מאריכים, אז באים בטענות דווקא למערכת הבנקאית שהיא מוכנה, אז מה זה הצביעות? אני מבקש, בואו נשים את הדברים על דיוקם.

לינור דויטש, את פשוט טועה בתכלית. השאלה הזאת היא לא שאלה האם הרגולטור יעבוד עוד יום ועוד יומיים. אנחנו לא בוחלים בעבודה וזה לא קשור בכלל לכסף. אנחנו מונעים משליחות, ולכן זה בכלל לא קשור לשם. בואו נזכיר לכולנו, בינואר אנחנו מוכנים עם כרטיסי האשראי. במאי אנחנו מוכנים עם האשראי ופיקדונות עם הסטנדרט. ניירות ערך, אנחנו לא מוכנים עם הסטנדרט כמו שאילנית מדמוני אמרה, אבל המערכת הבנקאית והסולקים מוכנים. יש דרישה שהשחקנים האחרים, שיאסדרו אותם כדי לא להשאיר את המערכת רק לדואופול או לבנקים. בואו, נפסיק עם הצביעות. המערכת הבנקאית מוכנה בהחלט.

מר קרעי, תשעה חודשים זה לא חזות הכול. ישנם מספר תהליכים שאין ברירה אלא לעמוד בהם ולאסדר אותם. כמו שמר טלר אמר, אנחנו רוצים להנגיש את זה בצורה מסודרת, וכמו שאילנית אמרה, צריך לבוא ולסדר את הסטנדרט, אבל הדחייה ככל שהיא קיימת, היא באה משני מקומות: מקום אחד, שהחקיקה מחייבת חלק מהדברים כמו לדוגמה חשבון משותף וכל נושא ההמחרה, ופעם שנייה, לאפשר גם למאסדרים האחרים כדי שהם יוכלו לתת את הרישיונות ולדאוג שבאקוסיסטם של האורגנים שהם מאסדרים אותם, יהיו מסוגלים לעמוד בכל התנאים של אבטחת מידע, של אבטחת הפרטיות, של סייבר, להכין את התשתיות שלהם כדי שיוכלו להיות חלק מהמערכת כדי שהמערכת לא תישאר סגורה רק בתוך המערכת הבנקאית. אלה העובדות.

יאיר, הדברים הובהרו ואני גם לא רוצה פה ניגוח.

אני רוצה לומר מילה טובה. המפקח על הבנקים, יאיר אבידן, יש לי היכרות איתו. נפגשנו ויצא לי להכיר אדם שבא עם באמת שליחות לפיקוח על הבנקים. אני לא רוצה לומר להבדיל ממה שהיה קודם, אבל להבדיל ממה שהיה קודם.

אבל אתה לא רוצה לומר, אז איך אתה אומר את זה?

אני אומר בכל זאת. אני לא רוצה להזכיר את מה שהיה. אני רק אומר שיש כאן במהלך הזה שהוא עשה במשותף יחד איתנו, חברי הכנסת, לביטול מגבלת שליש הפריים, הניסיון הזה כן להיטיב עם הצרכן למרות שבסוף בעיניי לא צלח כל כך, כי המונופול הבנקאי הזה, האוליגופול הבנקאי מאוד משמעותי והתגבר על הצעד הזה, אבל כן אני יכול לומר שיאיר, אני סומך עליו שיש לו יותר רצון לבוא לטובת הציבור, אבל כן צריך את הדחיפה שלנו תמיד, לעשות את הקווץ' הזה קצת יותר.

סיום טוב לשלב הזה. כן, אתה חיכית יפה בסבלנות.

תודה אדוני היושב-ראש. אני מנכ"ל רייז אפ, ואמרת קודם אדוני היושב-ראש שפשרה עושה קניין, אז יש לי הצעה. אני חושב שהבנקאות הפתוחה זה שינוי גישה.

אתה יכול להגיד מה זה רייז אפ, במשפט?

כן, כמובן. אנחנו חברה שעוזרת לישראלים ולישראליות לחיות טוב יותר עם הכסף שלהם. אנחנו, מה שנקרא לפי החוק שמתגבש לו כאן, עוסק ותיק. יש לנו כבר אלפי לקוחות, חלקם אפילו יושבים בחדר הזה, שצומחים איתנו כלכלית מחודש לחודש, מתחברים לחשבונות הבנק, כרטיסי האשראי, דולים את המידע, Screen scraping כבר כמה וכמה שנים ברוח שבנק ישראל הכתיב, ואנחנו שחקן שכבר משנה חיים של אנשים, ואנחנו כבר שחקן שמחובר לבנקים. אני חי את העתיד שאנחנו מדברים עליו כאן.

אם אתה צריך להסביר מה זה הדבר הזה, מה האלגוריתם, מה הרעיון המסדר שלכם?

הדבר שאנחנו הבנו זה שאנשים צריכים שני דברים: דבר ראשון מספר פשוט שהם מבינים באמצעותו כמה כסף יש להם באמת, אז אנחנו מתחברים לחשבונות הבנק וכרטיסי האשראי, מנתחים את הנתונים ונותנים מספר אחד קל כמו 10,000 צעדים ביום שצריך ללכת. אתה פשוט מקבל את המספר, כמה כסף יש לך עד סוף החודש. מה עוד גילינו? שאנשים לא צריכים רק מספר, הם צריכים מוטיבציה, אז אנחנו נותנים להם מוטיבציה באמצעות טכנולוגיה, הודעות בוואטסאפ, באמצעות קהילה בפייסבוק ובאמצעות תמיכה אנושית בצ'ט. הדבר הזה עובד ובאמת משנה חיים של אנשים, ואני מרגיש זכות ומסירות נפש גדולה לעשות את מה שאנחנו עושים, חברת סטארט אפ עם המשקיעים הכי טובים שיש בארץ. אנחנו חיים את המציאות שאנחנו מנסים ליצור כאן וזה מדהים, והלוואי שיהיו עוד עשרות ומאות כמונו כי זה ישנה את המציאות, יטפל במדדים כמו שאנחנו רוצים לראות, יוריד את העלויות וכו'. אנחנו רואים את זה כבר קורה, וזה מדהים וזה אדיר.

יש לי הצעה. הבנקאות הפתוחה זה שינוי גישה. בנק שפותח ממשק לשחקנים חיצוניים זה לא דבר שהוא סטנדרט בלבד, זה פשוט לשנות את אופן החשיבה. אני הייתי רוצה להציע שבעצם יאפשרו לנו לגשת לממשקים as is. מה הכוונה as is? הממשקים כבר קיימים. בנק לאומי הכריז על אגרגטור. בעצם אפליקציה של בנק לאומי שפונה כבר בתור נותן שירותי מידע למקורות מידע אחרים. המערכת כבר עובדת. חבל לתת לרכבת לברוח לנו ולא להיות עליה כבר עכשיו. תנו למי שמקבל רישוי מאחד מהמאסדרים, פשוט להתחיל להשתמש בממשקים כמו שהם, לא לחכות ליוני.

תאריך תחילת החוק צריך להיות כמה שיותר מהיר, וגם אז ברגע שבנק ישראל יכתיב את הסטנדרט, ואילנית, אני באמת תומך במה שהיא אומרת. קשה להגדיר סטנדרט, אבל לא צריך לחכות שכל הבנקים וכל הגופים השונים יהיו מוכנים באותו תאריך. ירוצו מהר החברים? שיעלו לאוויר. ברגע ששחקן עולה לאוויר עם הסטנדרט כפי שבנק ישראל מגדיר אותו, אהלן וסהלן, יהיה לו יתרון תחרותי. מישהו מוכן עם ניירות ערך מוקדם לפי הסטנדרט? תנו לסטארט אפים, תנו לפינטקים. מהפכת הפינטק מגיעה. תנו לנו להתחבר מוקדם. לא צריך לחכות עכשיו שלוש שנים. תגדירו סטנדרט. מי שירוץ מהר, תהיה לו הזדמנות עסקית בתור מקור מידע ואז הבנקים לא יוכלו להתלונן שאוכלים להם ושותים להם, כי בעצם תהיה הזדמנות לשתף פעולה מוקדם. זה הרי כל העניין בבנקאות הפתוחה. יש שתי מילים בבנקאות פתוחה: בנקאות ופתוחה. בבנקאות צריך להיות בנק מצד אחד, וזה צריך להיות פתוח כגישה. ככל שנרוץ יותר מהר, אזרחי ישראל ייהנו יותר מוקדם. בגלל זה אני תומך. פשוט לשחרר את הדבר הזה כמה שיותר מוקדם, לעלות עם החוק כמה שיותר מוקדם ולתת לכולם לגשת as is, לכו לחכות.

בחוקים אחרים כמו הייבוא, יש הרבה בעלי עניין, נגיד יבואנים, תעשיינים ועוד כל מיני, אז לפעמים אנחנו שולחים אותם לפגישת עבודה, כזה off record. אז אנחנו שולחים אותך ב-24 שעות הללו לפגישת עבודה עם הרגולטורים. אולי יש לך מודל שדברים ראשונים יפתחו קודם.

אני לא אתבייש להגיד שאני כבר כמעט חבר קרוב של כולם כאן. אנחנו מדברים הרבה וכולם מכירים את דעותיי, ואני חושב שזה משהו שהוא פשוט ליישום כגישה. אני אשמח גם ב-24 שעות הקרובות לעשות את זה.

בקשה. יוסי עדס מהסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים. יוסי, אתה איתנו?

כן, אני אתכם. אני רוצה לומר שאנחנו רואים חשיבות בסוכנות לעסקים קטנים, חשיבות גדולה ברפורמה הזאת. העסקים הקטנים והבינוניים הם בהחלט צרכנים כבדים של המערכת הבנקאית לכלל השירותים, גם לשירותים שוטפים וגם לשירותי אשראי ופיקדונות ושירותים נוספים. אין ספק שהרפורמה הזאת תוכל להביא להם הרבה ערך, כיוון שאנחנו יודעים גם כן בסקרים שאנחנו עושים, שעסקים קטנים ובינוניים לא תמיד משווים ויש להם קושי מבחינת היכולת שלהם ומבחינת הזמנים לעשות תיחור בין הבנקים. בסקר שעשינו ראינו שעסקים זעירים, רק כשליש מהם עושים השוואה בין ההצעות שבנקים מציעים להם.

רציתי להתייחס לגבי לוחות הזמנים. כמובן שככל שיקדימו אותם, אנחנו נשמח. זה יסייע מאוד לעסקים קטנים ויחסוך להם כסף יותר מוקדם. רציתי להעלות גם את הנושא של תאגידים, שככל שמקדימים את לוחות הזמנים, מן הראוי להתייחס גם כן לתאגידים קטנים שאנחנו כרגע רואים ששמו אותם יחד עם כלל התאגידים, גם עם תאגידים גדולים, לדחייה יחסית ארוכה.כ-25% מהעסקים הקטנים והבינוניים זה תאגידים שמעסיקים עד חמישה עובדים. נכון יהיה לתת להם את הפתרון הזה מהר ולא לחכות עד להחלה של החוק הזה לתאגידים גדולים.

תודה, יוסי. לקח לי זמן לזהות מאיפה אני מכיר אותך. היית נער אוצר ב-2008. בחור מצוין, יוסי.

כן, אופק.

תודה, אדוני. אני מאיגוד חברות האשראי. קצת מהכיוון ההפוך. אני מזכיר שהבנקים, הייתה להם תקופת היערכות די ארוכה, של שנים, וגם עכשיו נותנים להם בעצם תקופת היערכות. אין לי טענה לבנקים, דרך אגב. גם עכשיו נותנים להם תקופת היערכות נוספת ועוד שנת היערכות נוספת אפשרית. חברות האשראי שבעצם נכנסו לפיקוח רק בשנת 2017 צריכות בעצם לעמוד בכל הדרישות וכל התקנים האלה תוך שנתיים, עד שנת 2014. אנחנו חושבים שמבחינת לוחות הזמנים, לוחות הזמנים הם לא ריאליים. צריך יותר זמן של היערכות. עד נובמבר 2025, עם כל הרצון הטוב להיערך, זה פשוט בלתי אפשרי ולא ישים, ולכן אנחנו היינו מבקשים לדחות את זה לכל הפחות בשנה נוספת מבחינת המועד הבסיסי.

דבר שני, יש התייחסות לגבי צבר אשראי, של צבר אשראי נמוך מ-250 וגבוה מ-250.

איפה הוא בקבוצה, זה אגודות, פיקדון ואשראי או חברות כרטיסי אשראי?

לא, חברות למתן אשראי.

נותני אשראי.

אז יש לכם שם שלוש שנים.

זה לא יספיק, שלוש שנים.

אבל ביקשת שלוש שנים.

לא, אנחנו ביקשנו זמן ארוך יותר.

חברים, מיצינו בשלב זה את הדיון על המועדים, כי החבר'ה אמרו שהם יעשו שיעורי בית ואולי יבשרו בשורה. אנחנו נחכה לדיון הזה.

אני רק רוצה להבין, אתם אלה שהולכים ליהנות משיתוף המידע בעיקר או יותר לתת מידע?

אנחנו נדרשים לשתף כמקורות מידע את המידע - - -

אתם גם רוצים שלא יתנו לכם מידע עד 2025?

לגבי הנושא הזה אני רוצה שנייה אחת לדבר. קודם כל אנחנו נוכל לקבל מידע דרך נותני השירותים כמובן. אנחנו חושבים שצבר ההבחנה לגבי צבר אשראי של 250 מיליון שקלים היא נמוכה מדי. היא די שרירותית לטעמנו. צריך להעלות אותה באופן כללי, אבל לצד כל זה, ואני כן עונה לאדוני לגבי השאלה, אם יהיו גופים שכן ירצו לקחת את זה, כלומר תחרותית ירצו כמקורות מידע וולונטרית לקחת את זה מוקדם יותר, אנחנו רוצים שיאפשרו להם וולונטרית לקחת את זה. אותם נותני אשראי שאנחנו מבקשים, אנחנו יודעים שכרגע קשה להם לעמוד בזה, זה לא איזושהי אמירה סתם. מנגד, יהיו את הגופים הגדולים או החזקים שאם ירצו וולונטרית לקחת על עצמם את העלויות האלה, להתממשק כבר עכשיו ולהיות מקורות מידע. אנחנו רוצים שכן יאפשרו להם לעשות את זה.

אדוני, שתי נקודות ברשותך. אמרו לנו לחכות לסלי המידע כדי להעלות אותם, ואני שואל את אדוני האם לחכות לסוף הדיונים ולהעלות את שתי הנקודות של הגנות לגבי מסירת מידע באופן כללי, שתי נקודות שעלו במהלך הדיונים, והנקודה השנייה הייתה לגבי העובדה שאנחנו מוסרים את המידע כפי שיש לנו. אנחנו לא אוספים את המידע כפי שיופיע בתוך הממשק. נתנו כדוגמה את ניכיון הצ'קים, אדוני, שניכיון הצ'קים בעצם מחתמים את מושך השק ולא את הלווה, ואין לנו נתונים לגבי הלווה. נאמר שאנחנו נדון בזה במסגרת הסלים, אז אני שואל כאן האם אנחנו דנים עכשיו או שאנחנו מחכים עם זה?

שאלות טובות. אל תשיבו עכשיו. בואו נקרא את 74 ו-75.

הוראות מעבר לעניין עוסק ותיק 74. (א) בסעיף זה –

"גישה באמצעות פרטי הלקוח" – גישה למידע פיננסי על אודות לקוח הנמצא אצל מקור מידע, באמצעות מערכת מקוונת, תוך שימוש בפרטי הגישה של הלקוח כאמור בסעיף 59;

"מגיש בקשה" – מי שהגיש בקשה לרישיון או לאישור לפני יום התחילה, וביום התחילה טרם ניתנה החלטת הרשות או המאסדר, לפי העניין, בבקשתו, ובלבד שקיבל מהרשות או המאסדר אישור על הגשת הבקשה כאמור;

"מידע שמקורו בפרטי לקוח" – מידע פיננסי על אודות הלקוח המתקבל ממקור מידע, בדרך של גישה באמצעות פרטי הלקוח;

"עוסק ותיק" – מגיש בקשה או נותן שירות, שעסק, ערב פרסומו של חוק זה, במתן שירות ללקוח הנוגע להתנהלותו הכלכלית, כאמור בסעיף 25(א), על בסיס מידע שמקורו בפרטי הלקוח;

(1) לגבי עוסק ותיק שהוא מגיש בקשה – עד למתן החלטה בידי הרשות או המאסדר, לפי העניין, בבקשתו;

(2) לגבי עוסק ותיק שהוא נותן שירות – עד תום שנה ממועד תחולתו של החוק, לפי סעיף 72(ב), על חשבונות של תאגידים אצל כל מקורות המידע או עד תום שנה ממועד תחולתו של החוק על סל המידע המפורט בפרט (6) בחלק א' לתוספת השלישית כאמור בסעיף 72(ב)(1)(ב) או (3)(ו), הכול לפי המאוחר.

(ב) קיבל עוסק ותיק, ערב פרסומו של חוק זה, מידע פיננסי ממקור מידע, בדרך של גישה באמצעות פרטי לקוח, רשאי הוא, על אף הוראות סעיף 59, להמשיך ולגשת, במהלך התקופה הקובעת, למידע פיננסי על אודות לקוחותיו הנמצא אצל אותו מקור מידע, בדרך של גישה באמצעות פרטי הלקוח; על עוסק ותיק כאמור יחולו, לגבי מידע שמקורו בפרטי לקוח, ההוראות לפי חוק זה החלות על נותן שירות לגבי מידע פיננסי הנאסף באמצעות מערכת הממשק למידע פיננסי, למעט הוראות פרקים ה' עד ז', והכול בשינויים המחויבים, ובשינויים אלה:

(1) סעיף 25 (ג) לא יחול;

(2) לעניין סעיף 26 –

(1) החובה להתקשר בהסכם כאמור באותו סעיף לא תחול לגבי לקוח שהתקשר עם העוסק הוותיק לפני יום התחילה, עד תום שישה חודשים מיום התחילה, והכול בנוגע למידע שמקורו בפרטי הלקוח;

(2) החובה לפי סעיף קטן (א)(2), של הסעיף האמור, לאפשר ללקוח, במסגרת ההסכם, לבחור את סלי המידע שלגביהם הוא מסכים כי תינתן גישה אליהם לנותן השירות, לא תחול ביחס למידע שמקורו בפרטי הלקוח;

(3) לעניין סעיף 28 –

(1) בסעיף קטן (א) של הסעיף האמור, המילים "סלי המידע" – לא ייקראו;

(2) סעיפים קטנים (ג)(2) ו-(ד) של הסעיף האמור, לא יחולו.

(ג) גוף פיננסי, מייצג, נותן שירות או גוף אחר שנקבע לפי סעיף 29(ו)(2)(ב) שקיבל מעוסק ותיק מידע שמקורו בפרטי לקוח, בהתאם להוראות סעיף 29, כפי שהוחל בסעיף קטן (ב), יחולו עליו הוראות הסעיף האמור גם ביחס לאותו מידע מידע.



(ד) מקור מידע לא ימנע מעוסק ותיק להמשיך ולקבל, בהתאם להוראות סעיף קטן (ב), מידע שמקורו בפרטי לקוח, במהלך התקופה הקובעת, באמצעים הטכנולוגיים שהיו נוהגים ערב יום פרסומו של חוק זה, מטעמים בלתי סבירים, ובלבד שלעניין עוסק ותיק שהוא מגיש בקשה – אותו עוסק ותיק הציג למקור המידע את האישור מאת הרשות או המאסדר, לפי העניין, על הגשת הבקשה לרישיון או לאישור.

חובת קביעת הוראות
מאסדר ראשונות 75. (א) הוראות ראשונות של מאסדר נותן השירות כמפורט בפסקאות שלהלן, ייקבעו עד המועד המפורט באותן פסקאות:

(1) הוראות לפי סעיפים 27(ג)(1), 34(ב) ו-35(א) ו-(ב) ייקבעו שלושה חודשים לפחות לפני יום התחילה;

(2) הוראות לפי סעיף 29(ז) ייקבעו חודשיים לפחות לפני יום התחילה;

(3) הוראות לפי סעיף 24(2) ייקבעו חודש לפני יום התחילה;

(4) הוראות לפי סעיף 26(ב) ייקבעו עד תום שלושה חודשים מיום התחילה.

(ב) הוראות ראשונות של מאסדר מקור המידע לפי סעיפים 40(א)(4), 47 ו-73(ה), ייקבעו שלושה חודשים לפחות לפני יום התחילה.

סעיף 74 קובע הוראות מעבר לגבי עוסק ותיק. עוסק ותיק הוא עוסק שכבר כיום נותן שירות מידע פיננסי, אבל ההבדל הוא שהוא עושה את זה באמצעות גישה למידע עם סיסמאות של הלקוח. את האפשרות של לגשת למידע באמצעות סיסמאות של הלקוח, קראנו לזה Screen scraping. הפעילות הזאת נאסרת בסעיף 59 ולכן על מנת לאפשר לאותם גופים להמשיך ולעבוד ולתת שירות ללקוחות שלהם, בהינתן העובדה שסלי המידע נכנסים פה בהדרגה ולא באופן מיידי, על מנת לאפשר להם להמשיך ולעבוד אנחנו קובעים פה הוראת מעבר לגבי עוסקים כאלה, כאשר אנחנו מחלקים עוסק ותיק אחד שהוא מגיש בקשה, תקופת המעבר תחול לגביו עד קבלת החלטה בעניינו. עוסק ותיק שכבר נותן שירות, תקופת המעבר, אנחנו רוצים לשנות קצת את ההגדרה פה. הכוונה פה היא עד סוף המועד האחרון לסלי מידע או תאגידים שחלים לעניין בנקים. עד סוף המועדים האלה עוסק ותיק יוכל להמשיך לתת את השירות למרות סעיף 59, כאשר הוראות החוק יחולו לגביו למעט הוראות שלא ניתן להחיל לגביו בגלל הטכנולוגיה שבה הוא משתמש לקבלת הגישה. הסעיפים שלא יחולו לגביו הוא סעיף 25(ג), סעיף שקובע שנותן שירות ייגש רק למידע הנדרש לצורך אותו שירות. כאשר מדובר ב-Screen scraping, הכניסה היא לכל האתר ולכל המידע של הלקוח והוא לא יכול להיות מוגבל רק לאותו מידע שנדרש.

לעניין סעיף 26 שמדבר על ההסכם בין נותן השירות לבין הלקוח, אנחנו קובעים פה בפסקה 2(א) שלגבי לקוחות קיימים עם הסכמים, הם יכולים להישאר עם ההסכם הקיים שלהם ותוך שישה חודשים מיום התחילה הם יצטרכו לעדכן את אותו הסכם. מאחר שכמו שאמרתי, לא ניתן להפריד את המידע, הם לא יצטרכו לאפשר ללקוח לבחור בין סלי מידע שונים.

לעניין סעיף 28, לעניין הזכות של הלקוח לבטל או לצמצם את ההסכם, שוב, אנחנו מדברים על זה שלא ניתן לאותו עוסק ותיק, לא יכול לגשת לסלי מידע ספציפיים אלא הוא ניגש לכל המידע שיש באתר. אנחנו לא מחייבים אותו לאפשר לצמצם את הגישה לסלי מידע, וכאשר מדובר בסעיפים קטנים (ג)(2) ו-(ד) של סעיף 28, שמדברים על האפשרות לבטל את ההתקשרות אל מול מקור המידע ועל חובת הודעה למקור המידע, גם את הסעיפים האלה אנחנו מחריגים מעוסקים ותיקים, וזאת מאחר שיש עוסקים ותיקים שאין להם קשר ישיר מול מקורות המידע.

בסעיף קטן (ג) אנחנו קובעים שגופים שמותר להם לפי החוק, גופים שמותר להעביר אליהם מידע, שזה גוף פיננסי, מייצג או נותן שירות אחר, כל הוראות החוק יחולו לגבי המידע שהם מקבלים, גם לעוסק ותיק על אף שהוא אסף את זה, כאמור ב-Screen scraping.

סעיף (ד) הוא סעיף שמחייב מקורות מידע שלא למנוע מעוסק ותיק להמשיך ולקבל מידע שמקורו בפרטי הלקוח. אנחנו מחייבים את אותם מקורות המידע לאפשר לעוסקים ותיקים להמשיך בטכנולוגיה כאמור, רק עד סוף תקופת המעבר. זה סעיף 74.

סעיף 75 מדבר על הוראות שאנחנו קובעים שמאסדר נותן השירות ומאסדר מקור המידע, עליו לקבוע אותם עד למועדים מסוימים שאני אפרט כאן בהמשך. מדובר בהוראות שלהבנתנו אלו הוראות הכרחיות על מנת שנותני השירות יוכלו לתת שירות ועל מנת שמקורות המידע יוכלו לאפשר את הגישה למידע. מדובר בהוראות לפי סעיפים 27(ג)(1), 34(ב) ו-35(א)(ב) שהם צריכים להיקבע שלושה חודשים לפחות מיום התחילה. מדובר בהוראות לעניין שמירה במאגר נפרד לצרכי פיקוח. 34 מדבר על הוראות לעניין אבטחת מידע שנותן שירות צריך לעמוד בהם. 35(א) מדבר על ביטוח הון עצמי או בטוחה שנותן שירות יצטרך שיהיה לו. 35(ב) מדבר על דוחות והודעות שנותן שירות יצטרך למסור לרשות.

הוראות לפי סעיף 29(ז), הכוונה היא להוראות לעניין העברת מידע לאחר והתנאים לאותה העברה, שהוראות כאלה צריכות להיקבע חודשיים לפחות לפני יום התחילה. הוראות לפי סעיף 24(2), הוראות לנותן שירות לעניין קבלת תמורה מאחר. הוראה שנועדה למנוע ניגוד עניינים צריכה להיקבע חודש לפני יום התחילה. הוראות לפי סעיף 26 ייקבעו עד לתום שלושה חודשים מיום התחילה. זה הוראות לעניין וידוא, שהלקוח צריך להיות מודע שנותן השירות ניגש למידע שלו, אם מדובר במתן שירות לתקופה מתמשכת.

סעיף קטן (ב) מדבר על ההוראות שמאסדר מקור המידע צריך לקבוע עד ליום התחילה. ההכוונה היא לסעיפים 4(א)(4) שמדובר על הודעה במקרה של מניעת גישה לנותן שירות, 47, שזה הוראות לעניין זיהוי לקוח, איך מעבירים את המידע, איך מזהים את נותן השירות ואבטחת מידע, וסעיף 73(ה) שנוגע לעניין הוראת מעבר לחשבון משותף.

תודה רבה לך. יובל.

בסעיף 75(א)(3), הוראות לפי סעיף 24(2), ייקבעו חודש לפחות לפני יום התחילה. זה היה ייקבעו חודש.

עוד הערה לעניין סעיף קטן (ב) בעניין הוראות שצריכות להיקבע על ידי מאסדר מקור המידע. אנחנו רוצים לתקן פה, שכאשר מדובר במאסדר מקור מידע, זה לא יהיה לפי יום התחילה אלא זה יהיה לפי יום התחילה של סל מידע לגבי אותו מקור מידע, כי יש מקורות מידע שצריכים להעביר מידע הרבה אחרי יום התחילה, אז הוראות לא צריכות להיקבע לפני יום התחילה כהגדרתו פה.

עוד שתי טעויות סופר בסעיף 74, שיש שם הגדרה של תקופה קובעת וצריך לתקן את זה לתקופת המעבר. כמו שאמרנו, הגדרת תקופת המעבר בסעיף קטן (2), כוונתנו היא עד מועד תחילה המאוחר או לגבי ניירות ערך או לגבי תאגידים בכל הנוגע לבנקים. זה המועד שאנחנו רוצים להגדיר את תקופת המעבר.

אני מוכרח להגיד שלא הבנתי את ההגדרה בפסקה (2), גם את הקיימת וגם את מה שאמרת. מה התקופה?

התקופה היא שנה ממועד תחולתו של החוק לגבי או תאגידים לגבי בנקים ותאגידי עזר. כיום הם צריכים להנגיש את המידע, לגבי תאגידים, עד 14 בדצמבר 2023. שנה מהמועד הזה זה תום תקופת המעבר. אופציה שנייה היא 14 ביוני 2023. עכשיו תגיד לי ש-14 ביוני זה לפני 14 בדצמבר. זה נכון, אבל מכיוון שיש סמכות לשר האוצר לדחות בשנה, הוא יכול לדחות רק לגבי ניירות ערך, אז יכול להיות שתאגידים יחולו ב-14 בדצמבר 2023, כאשר יידחה ניירות ערך בשנה ל-14 ביוני 2024, ואז המועד הזה יהיה מאוחר מהמועד שחלה חובת הגישה לגבי תאגידים, לכן קבענו שנה, לפי המאוחר.

מה תיקון הנוסח?

הנוסח, אני אעביר. זה המהות.

תודה רבה. יובל.

תודה אדוני היושב-ראש. רציתי לוודא שכשאנחנו מדברים על עוסק ותיק, לא מדובר רק במתן שירות ללקוחות קיימים של העוסק הוותיק, אלא גם גיוס לקוחות. זה לא מובהר.

נכון, לא הגבלנו את זה.

תודה.

שימי.

משהו לא ברור. אנחנו היום עוסקים בתיקים, עוסקים שמקבלים בעצם פרטי מידע מהלקוח. בעצם הסעיף הזה בא ואומר, בעוד שנה מתחילת החוק. מה קורה אחר כך? אנחנו יכולים להמשיך כרגיל לעבוד או שאנחנו נחסמים בכלל ולא יכולים לעבוד? אני היום מקבל פרטי מידע מהלקוח. אם הוא לא הגיש רישיון, הוא נחסם. זה מה שאתם אומרים פה.

אבל אתה לא עוסק ותיק, כי אתה לא עובד בצורה - - -

חלקנו עובדים בצורה מקוונת שמקבלים בעצם גם פרטי מידע מהלקוח.

אתה מקבל מידע מהלקוח?

חלק מהלקוחות מוציאים בעצמם פיזית, וחלק מהלקוחות נותנים לנו את הסיסמה והמידע ואנחנו מוציאים את ריכוז היתרות שלהם - - -

שימי, עד מחר אני צריך תשובות הרבה יותר רחבות לגביך.

בעצם חוסמים אותנו פה פעמיים.

אף אחד לא יחסום אותך. אתם תהיו חלק מהרפורמה הזאת. אתם חלוצים לפני המחנה ואנחנו נמצא את הדרך לשלב אתכם.

אנחנו רוצים למצוא פתרון דרך מיופה כוח בתמורה אולי, ואז אותו להגדיר כמייצג, כי רובנו היום מייצגים מיופי כוח בתמורה. רוב יועצי המשכנתאות היום הם גם מיופי כוח בתמורה, אז אולי אפשר להגדיר את מיופי כוח בתמורה.

באמצעות מערכת מקוונת אם אתה נכנס סיסמה-סיסמה, לקוח-לקוח, אז סעיף 59 לא חל לגביך.

תישבו איתם היום, מחר בבוקר.

השאלה, האם אנחנו נחשבים - - -

שימי, לא נעשה את זה עכשיו. אתם תישבו איתם. רחלי בינדמן, הבנק הדיגיטלי.

תודה רבה אדוני היושב-ראש על זכות הדיבור. אני רוצה כן לחזור אחורה, כי מאוד חשוב לי גם להתייחס כבנק הראשון שקם פה כדי לחולל תחרות במסגרת הבנקאות הפתוחה. לגבי סעיף הלו"ז, אמר פה גם המפקח על הבנקים שהבנקים ערוכים ומוכנים לנוהל הבנקאי התקין וללו"ז שלו, זאת אומרת בינואר סל כרטיסי חיוב, במאי סל כרטיסי הלוואות ופיקדונות. בואו ניקח את היוזמה הנכונה והחשובה של יובל מרייז אפ וניתן לצאת לדרך לפי הלו"ז הקיים, לפי הסטנדרט הקיים ולא לעכב את זה.

אם לבנקים אין שום התנגדות והם אומרים שהם לא אלה שמעכבים ולא מייצרים את העיכוב, אז אין להם שום בעיה גם לאפשר לשמור על הלו"ז של הנוהל הבנקאי תקין, והפינטקים יכנסו ככל שהראשונות שלהם יוסדרו והתהליך ההסדרה יתקיים. אין שום סיבה לעצור את כל הרכבת הזאת רק כדי לחכות לאיזושהי נקודת יציאה אחת ביוני. הבנקים ערוכים ומוכנים לזה, ואני חושבת שזה הפתרון הכי נכון לקחת את מה שיובל מרייז אפ הציע ולהתחיל לרוץ. הפיקוח על הבנקים בעצמו אומר שהבנקים ערוכים לנוהל בנקאי תקין. פה אין גם התנגדות רגולטורית, אם זה מה שהבנתי, שזה הדבר היחיד שמעכב.

דבר שני, הנושא של הסלים, העלינו את זה, אנחנו מעלים את זה שוב. חייבים להכניס לתוך הסלים הגדרה ברורה של אפליקציות התשלום, שגם המידע שנצבר במסגרתן נכלל בתוך החוק, כי כרגע זה לא ברור. הבנו שיש לזה איזשהו תהליך גם מול בנק ישראל. אנחנו רוצים לוודא שגם האפליקציות בתוך החוק. תודה על רשות הדיבור.

תודה רחלי. רועי פולקמן.

אחד, הצעה פשוטה. יש נוהל בנקאי תקין. אפשר לאחד את הכול כמו שרחלי אמרה, או את הכול למרץ, כלומר כל הנהלים, גם העו"ש, גם ההלוואות, אפשר לעשות את הכול במכה אחת במרץ. לא לעשות את זה מדורג. אולי המדורג גם קצת מסבך. אם לא נוח להקדים את זה ממש לפי הנב"ת, לאחד את הכול לחודש אחד. זה דבר אחד. אין שום בעיה כמו שאמרה נציגת הבנק הדיגיטלי. להקדים את זה או לינואר או למרץ, נראה לי יותר הגיוני מרץ. זה כבר לא משנה חודש לפה, חודש לשם.

הדבר השני לגבי סלי המידע, גם הערה שאני מזכיר אותה. העליתי אותה בדיון הקודם. היום הפעולות שנעשות באפליקציות לא מזוהות ולכן אינן רלוונטיות לסלי המידע. אילנית, שאני מאוד מעריך, אמרה שהיא מטפלת בזה. אני רק מבקש, תוסיפו את השורה הזאת בתוספת השלישית, שמידע גם על פעולות שנעשות באפליקציות תשלומים, מידע מפורט על פי נוהל שיקבע בנק ישראל. זה הכול, שורה פשוטה שצריך להוסיף אותה לחוק. תודה רבה.

יופי. אריק פרישמן, מנכ"ל פייבוקס, בקשה.

תודה על רשות הדיבור, אדוני היושב-ראש. רציתי לנצל את ההזדמנות אולי האחרונה שיש לי לדבר בפניכם, כדי להגיד שזה לא נוגע לסלי העמלות וזה לא נוגע לתאריך התחילה, אני מתנצל, אלא חוזר לסעיף ניגוד העניינים, ואם נשאר ספק בליבכם או בראשם לגבי האיסור על גופים כמו פייבוקס שיש לה גם את בסיס הלקוחות, גם את המשאבים וגם אין לה שום כוונה למכור מוצרים של עצמה אלא לפתוח את עצמה לחלוטין לידי שחקני פינטק שיציעו באמצעותנו את מרכולתם, ולו בגלל שאיחור כזה לא קיים בעולם, ולו בגלל שגם המפקח על הבנקים מטיל ספק לגבי נכונות האיסור הזה או מניעה משחקנים מסוימים להיכנס לבנקאות הפתוחה. אני מבקש בכל לשון של בקשה שתחזירו את האוצר לשולחן השרטוטים כדי לבחון את האיסור הזה שלא קיים בשום מקום בעולם, פעם נוספת. אסור לכם להתבלבל, כי לדעתי יש פה קצת בלבול באוויר. הבנקים עמוק בתוך הרפורמה, רק שהם בתוך הרפורמה עם זכות לקבל מידע ולמכור את המוצרים של עצמם. נאסר עליהם למכור מוצרים של אחרים, בהפוך על הפוך, כי מטרתנו היא תחרות וזה לא ברור.

תודה, אריק פרישמן. אתה גם זכית לומר את זה פה פעם או פעמיים וגם לי באופן פרטי. כרגע מה שמסתמן זה שבאומץ לב דיסקונט ימכור 30% מאחזקותיה ותיכנסו לשוק, אבל לא יודע אם זה יקרה.

ענת גואטה, יושב-ראש הרשות לניירות ערך, בקשה.

אני רוצה, כבוד היושב-ראש, להתייחס לסוגיה הזאת של ניגודי העניינים שמעסיקה אותנו כבר תקופה מאוד ארוכה, עוד לפני שהגענו לוועדה הזאת. מבחינתנו הנושא הזה סוכם כשהגענו הנה, אבל אני רואה שהוא נפתח שוב, אז אני רוצה להתייחס.

קודם כל אני רוצה לומר שהצלחת הרפורמה הזאת היא תלויה בנו. אם אנחנו נטיל ספק בהצלחת הרפורמה, היא לא תצליח, לכן תנאי בסיסי לפתיחת הרפורמה הוא שכל הנוגעים בדבר ישלבו ידיים ויפעלו במרץ כדי שהרפורמה הזאת תצליח.

הרפורמה הזאת היא בעצם חלק מתהליך כולל שנועד לפתור כשל שוק. כדי שכשל השוק הזה ייפתר, אנחנו חייבים להסתכל איך אנחנו מייצרים כאן פתרון ארוך טווח. המטרה שלנו, של הצוות שבנה את התשתית החוקית הזאת, הייתה למעשה לייצר מערכת של נותני שירותים אובייקטיבים, לכן הכלל הזה של מניעת ניגודי עניינים בתהליכי השירות, הוא כלל שוויוני שחל על כל השחקנים, בנקים גדולים, בנקים בינוניים, בנקים חדשים ובנקים שעוד לא קמו.

אני רוצה להזכיר שזה נכון שישראל היא אולי תופעה חריגה בנוף של המדינות שיישמו בנקאות פתוחה בהיבט הזה של הכללת סעיף ניגודי העניינים, אבל צריך לזכור שאנחנו לא אירופה ואנחנו לא אנגליה. אנחנו מדינה קטנה, שוק קטן, צעיר, מאוד ריכוזי עם מעט מאוד לקוחות פוטנציאליים, וזו הסיבה שחברות פינטק ישראליות מדלגות על השוק הזה. המודל העסקי פה לא מספיק חזק עבורן ולכן אנחנו צריכים לעשות הרבה יותר ממה שעשו מדינות אחרות כדי שהרפורמה הזו באמת תצליח.

בהקשר של הריכוזיות הייחודית במערכת הבנקאית בישראל, הנתון הכי בולט הוא שארבעה מתוך חמישה בנקים מחזיקים סדר גודל של 90% מהשוק. המצב הזה לא דומה למבנה של המערכת הבנקאית באירופה או באנגליה או במקומות אחרים שאנחנו מנסים להשוות את עצמנו אליהם, לכן אני חושבת שהסעיף הזה הוא סעיף מהותי, וחשוב שהיא יישאר כפי שהוא. אני חושבת שהסעיף הזה מייצר הרבה מאוד תקווה בלבבות של חברות פינטק שמסתכלות על השוק שלנו לא בגלל שהן חושבות שהשוק שלנו הוא באמת יהיה איזשהו שובר שוויון בעסקים שלהם, אלא פשוט בגלל שמדובר ביזמים ישראלים שנולדו כאן וגדלו כאן ויש להם איזשהו רצון להחזיר ערך לשוק הישראלי. אני חושבת שאם אנחנו נפגע בתקווה הזאת, יהיה מאוד קשה לשקם אותה.

בהקשר של בנקים דיגיטליים, אני רוצה לומר שמדינת ישראל היא אחת המדינות היחידות בעולם, אני חושבת שיש רק עוד מדינה אחת שלא הונהג בה ביטוח פיקדונות. העובדה הזאת מייצרת מצב של נכות בסיסית בפעילות של בנקים חדשים וביכולת של בנקים חדשים לפעול ולשגשג פה. אני חושבת שלא נכון להוסיף על הנכות הזאת נכות נוספת וצריך לעשות הכול כדי להבטיח שאנחנו מייצרים כאן שדה שוויוני, נקי, הוגן, אובייקטיבי שמאפשר לשחקנים חדשים לפעול כאן באופן שמייצר מה שנקרא תחרות ברת קיימא בטווח הארוך. זה הכול.

תודה רבה, ענת. חברת הכנסת ענבר בזק.

אני רוצה קודם כל להצטרף לדברים שענת אמרה. אני מאוד מסכימה איתה.

משהו שעוד לא עלה ודיברתי איתך עליו בהפסקה, הנושא של אפשרות גישה עצמאית למידע. בעצם הלקוחות צריכים גוף שלישי כדי לקבל את המידע. הם לא יכולים לקבל את המידע על עצמם ללא גוף שלישי. אני הייתי מבקשת להוסיף אופציה כזאת. בסוף, המידע הפיננסי שייך לנו. אני רוצה שתהיה אפשרות שנוכל לקבל את המידע הזה בלי להיעזר בגוף שלישי.

בפשטות, אדם פרטי פונה למישהו, מקבל את המידע הפיננסי שלו.

כן.

יכול?

אדוני היושב-ראש, יש מנגנונים קיימים היום של תעודת זהות בנקאית, שמאפשרים לקבל את המידע הבנקאי.

למי הוא פונה?

מול הבנק.

לבנק שלו.

כן. הבנק שלו מחויב - - - -

אז הוא יקבל את המידע רק של הבנק שלו?

לא, הוא לא יקבל משאר הגופים.

את המידע שלו הוא יקבל מכל הגופים.

החברות האלה יקבלו מידע פיננסי שהוא אינטגרטיבי, של כמה מקורות מידע. כל חשבונות הבנק של אותו אדם, כל ההלוואות שלו.

אם הוא יזדהה מול כל אחת מהמערכות.

אבל כל אחד בנפרד. הוא לא יכול במקום אחד להכניס ולקבל מידע.

דרך האפליקציה הוא יוכל. יפנו אותו פעם אחת לבנק אחד שבו הוא מנהל את החשבון שלו, במקום אחר את חשבון כרטיסי האשראי, במקום אחר את ניירות הערך.

כמו שהיום נגיד במסלקה הפנסיונית. אני מכניסה במקום אחד והוא אוסף לי את כל המאגר, את כל המידע.

החברות שיקבלו מידע פיננסי באישור של הלקוח, הן מקבלות את כלל המידע שלו?

כן, המידע שהלקוח בוחר.

נניח הוא אומר, כל החשבונות אני מסכים, כל החסכונות, כל הניירות ערך שלי, אז כשהם יכנסו למערכת המסונכרנת הזאת, יקבלו את זה בפעם אחת.

חשוב להדגיש, בניגוד למסלקה הפנסיונית ולצורך העניין למאגר נתוני אשראי, לא מדובר פה במאגר שנמצא באמצע וממנו עובר המידע, אלא בסופו של דבר נותן השירות נמצא בקשר עם כל אחד מהגופים.

נותן השירות הזה מסוגל לתת מידע אינטגרטיבי על אדם אחד.

בזכות זה שהוא עומד בקשר עם כל אחד מהגופים - - -

הוא עומד מולם.

והלקוח מזדהה - - -

יש כמה אנשים לא נורמליים שמנהלים את חשבון הבנק שלהם בתבונה, את החיים הכלכליים שלהם בתבונה, והם רוצים לקבל את המידע הזה. איך הם יקבלו אותו?

כשמגיעים דרך נותן שירותי מידע, הם יצטרכו לפנות לכל אחד מהגופים - - -

למה לכל אחד אם נותן המידע הזה יודע לסנכרן את כולם?

אין בעיה, אם הוא הולך לנותן שירותי מידע, אז הוא יקבל את שירותי המידע מכולם. בסופו של דבר מה נותן שירותי מידע עושה? מבחינת אבטחת מידע הוא מקבל סרטיפיקט.

נותן שירותי המידע הזה גובה כסף על השירות?

או שכן או שלא. יכול להיות לו שני מנגנונים שונים ומשונים לעשות את - - -

אבל בחוק שמורה לו הזכות לגבות על זה?

שמורה לו הזכות.

ואנחנו לא יכולים לתת לאדם פרטי יתרון, שאם הוא רוצה רק לעצמו לדעת, שישלם בזול ויקבל את המידע שלו?

הוא יכול לקבל את המידע מהבנק. מה שאנחנו מבקשים זה בעצם שיהיה פה איזושהי אינטגרציה של כל המידע. אין לנו מאגר מידע אחד אחוד לכל הדברים.

נותן המידע הזה מסוגל לתת מידע אינטגרטיבי אם הלקוח אישר את כל מרכיבי המידע שלו.

הוא כאילו יצר את החיבור לבנק, לבנק שניים, לבנק שלוש, לבנק ארבע, אז הוא יכול להביא את המידע מכולם. אותו דבר הלקוח יכול לפנות - - -

הלקוח עובר בין כל הגופים כדי לאשר להם לתת את המידע?

כן. בסופו של דבר הוא צריך להזדהות מול כל אחד - - -

אתה מבין את השאלה שעולה פה? האם אדם פרטי יוכל ליהנות מהמידע שאנחנו יוצרים בלי שיהיה יתרון לגופים לקבל אותו, אבל לא לאדם הפרטי לקבל אותו?

בסופו של דבר מה שאנחנו יוצרים פה זה לא רק מידע אלא חובה להנגיש מידע. בגלל זה כן היה חשוב לנו לקבוע הוראות של אבטחת מידע שנמצאות בצד השני. בסופו של דבר כל לקוח קצה לא יכול לעמוד באבטחת מידע, בהכרח שהיא כזאת.

אני אמשיך להכביד עליך, יובל. אתה לקוח, חתמתי לשלושת חשבונות הבנק ולחסכונות ולניירות ערך. תנו את המידע הזה למי שצריך לתת לי הצעת מחיר. אישרתי להם, נכון? והחוק הזה הסדיר שברגע שחתמתי, זה שגר ושכח, הם ייקחו לבד הכול אוטומטית, אבל אם אני הייתי רוצה להביא מהחמישה גופים האלה את המידע שלי אליי, יכול להיות שהם ילאו אותי בפרוצדורה יותר קשה מלחתום לפי החוק שהמידע שלי יהיה אצל ספק מידע או מקור מידע. זה לפי החוק אני חותם, זהו, זה מגיע למקור מידע, אבל אם אני רוצה, תן לי את המידע, אני אצלך היום, יכול לעכב אותו, יכול לא לתת לו, יכול להחתים אותו. איך אנחנו מוודאים שהמידע הזה של הלקוח הפרטי מתקבל גם באופן עצמאי, שהוא הלך דרך חברות?

אני יכול לענות, אדוני היושב-ראש, כי אני די מנוסה בלעשות את זה גם טכנולוגית וגם ידנית, אם יורשה לי.

אבל אם אתה עונה, אתה מקל עליהם.

אז אני יכול לא לענות לך.

בדיוק. תן להם. אם זה גרם להם לחשוב קצת, תן להם לחשוב קצת.

אדוני היושב-ראש, יש כלים שקיימים היום במסגרת ההנחיות של בנק ישראל להנגשת מידע חיצוני ללקוחות. בהקשר הזה יש את תעודת הזהות הבנקאית שהלקוח יכול להוציא.

מה זה תעודת הזהות הבנקאית הזאת? איך אני לא שמעתי על זה? אני נטול תעודת זהות בנקאית. למי פה באולם יש תעודת זהות בנקאית?

לכולנו.

אבל לתעודת הזהות הבנקאית אפשר לגשת רק פעם בשנה. אנחנו רוצים שיהיה אפשרות לקבל את המידע באופן שוטף.

יש הוראת ניהול בנקאי תקין כבר מספר שנים, שבעצם מסדירה איזשהו פורמט אחיד שבאמצעותו כל בנק מחויב להנגיש לכל לקוח מידע על מצב החשבון שלו. זה מידע מאוד מפורט. למעשה יש שתי גרסאות, גרסה מקוצרת וגרסה ארוכה שבעצם מכיל את כל המצב, את היתרות, את ההרשאות לחיוב, את כרטיסי החיוב, את מסגרת האשראי, כל מה שבמוצרים השונים. יש איזשהו סיכום ופורמט אחיד. לקוח מקבל את תעודת הזהות שלו גם אם הוא לא מבקש, פעם בשנה. זה חובה לשלוח לכל לקוח את תעודת הזהות הבנקאית שלו.

מה הוא עושה עם התעודה הזאת?

הציפייה היא שלקוח, כמו שתיארת את הלקוח הסביר קודם, שמסתכל ורוצה להתעניין, הוא יכול להבין מה מצבו ואם יש דברים - - -

איך זה עובד? קיבלתי הביתה מספר מסוים?

אנחנו קוראים לזה תעודת זהות אבל זה בעצם מסמך מפורט - - -

של כל המידע הפיננסי של כל הבנקים באותה מעטפה?

לא, לא, לא. כל בנק שולח את מה שיש לו.

כל בנק שולח ללקוח את המידע הבנקאי שלו.

שאצלו, נכון.

זה פעם בשנה?

פעם בשנה זה חובה לשלוח.

אבל אנחנו לא עכשיו עוסקים בפעם בשנה. אתם טענתם שכל יום, ארבע פעמים ביום אפשר לעדכן את מצב החשבון.

זה הוא יכול לראות באפליקציה שלו כמובן.

באפליקציה של הבנק הספציפי.

נכון.

אז הוא צריך להחזיק את כל האפליקציות.

אם הלקוח רוצה לראות באפליקציה אחת את כל המידע, אז זה בדיוק נותן השירות.

אז איך הוא מתקשר עם נותן השירות?

הוא בוחר את נותן השירות המועדף עליו והוא מתקשר - - -

אתם יודעים, כששמים מעלית בבניין חדש, עולה נגיד מיליון שקל להתקין אותה, אז חברת המעליות מוכרת את המעלית ב-500,000 שקל אבל היא דורשת מהקבלן להחתים את הדיירים על חוזה תחזוקה של המעלית שהוא יקר ב-300%, וככה יש לו הכנסה 20 שנה על המעלית. אנחנו עכשיו עושים מעלית, עושים מידע לחברות. איך אני יודע שהלקוח הפרטי שירצה פעם ליהנות ממקור המידע, לא יידפק במחיר?

זאת המטרה של התחרות. אם יהיו הרבה גופים שיתחרו על לב הלקוחות ויתנו שירות טוב במחיר טוב, אז המחירים, בשאיפה, יהיו כאלה - - -

אבל החוק מגדיר איך נותן שירות פונה למקור מידע ומקבל את המידע, דורש את המידע. הוא לא מגדיר איך אדם פרטי פונה למקור מידע ומקבל את המידע.

השאלה היא מה אדם פרטי יעשה עם המידע אם אין לו מישהו באמצע - - -

ינהל את עצמו. נגיד יש 5,000 אנשים כאלה עם ניהול עצמי פיננסי, תן לי ללכת לנותן מידע שייתן לי תמונה כללית מה מצבי ואני אקבל החלטות. לא רוצה אף אחד בדרך שיעזור לי. לא יועצי משכנתאות, לא רייז אפ.

זה אפשרי כבר היום. פשוט עושים את זה באקסל ידנית. מורידים אקסל מכל אחד ממקורות המידע, מידע זמין, ואנשים יכולים לעשות את זה. זה פשוט כאב ראש.

אבל אתה נתת פתרון גרוע. החברות של מקור המידע, הם יעשו אקסל? לא, זה אוטומטי, אז למה הוא צריך לעשות אקסל? אני מדבר על העתיד, לא על העבר.

אני מבין, אדוני היושב-ראש. כשאתה נותן שירותי מידע, אתה מיישם טכנולוגיה ששואבת את המידע באופן ישיר. אני לא חושב שהאדם הממוצע יבנה את הטכנולוגיה הזאת בעצמו.

אז איך אנחנו נוודא שהוא יוכל לקבל את המידע הזה, לפחות לא יותר יקר מחברה שתבקש את המידע הזה?

אני רוצה לענות על השאלה. היום כל הגופים הפיננסיים מנגישים ללקוחות את המידע בצורה מקוונת, באינטרנט, באפליקציה, באתר. כולם יכולים לגשת, אז הלקוח הסביר שרוצה להתנהל לבד, אם אני לדוגמה חרדה לפרטיותי, לא רוצה שזה יגיע לשום מקום אחר ואני מנהלת את כרטיס האשראי שלי במקום אחד, את חשבון הבנק במקום אחר, ואת האשראי מגורם שלישי, אני יכולה להתחבר לאותם גופים, לערוצים המקוונים, לקחת את המידע ולנתח אותו לעצמי, אבל אנחנו באים ואומרים, לא כל הציבור רוצה לעשות את זה - - -

רגע, לפני זה. האדם הזה, הוא מנהל נגיד חמש עד עשר מקורות מידע, שני חשבונות בנק, שתי קרנות נאמנות, קרן פנסיה ישנה, הלוואה באיזה מקום, אשראי. יש לו כמה מקורות מידע והוא באמת חרוץ והוא מנהל את זה, וכמו שיובל אמר, מכניס את הנתונים לאקסל. אנחנו פה פיתחנו אנשים, נותני שירות שכשפונים אליהם פעם אחת, מקבלים הכול. לא משבע מקורות, מאחד.

נכון.

למה אזרח פשוט לא יוכל ליהנות מהמידע הזה?

בוודאי שהוא יכול.

אותו נותן שירות, בזכות מה הוא יכול? בזכות זה שהוא התחבר ויצר קשר, לא קשר עסקי, זה לא בהסכם, אלא פשוט הוא עומד בהוראות אבטחת מידע והוא יודע לתקשר עם הגוף שנמצא ממולו. אנחנו לא רוצים להתחיל לייצר פה מערכות של אבטחת מידע לפרט. אם אותו פרט רוצה עבור הדברים שלו שמישהו יפקח עליו ושנדע להגיד שהוא עומד בהוראות של אבטחת מידע - - -

לא, זה כבר לעבוד דרך חברה. אנחנו שאלנו פה איזה שאלה. לא קיבלנו תשובה טובה.

כמו שיובל מרייז אפ אמר, האדם הפשוט שרוצה להוריד אקסלים או לקבל את המידע מהגופים הפיננסיים, אין בעיה. אין היום מגבלה בחוק. הממשק בינו לבין אותו גוף פיננסי. אדם שאומר, אני לא יודע לעשות לי את כל הגרפים היפים ולנתח הוצאות, הכנסות, אני רוצה שמישהו יעשה לי את זה, מתקשר עם אותו נותן שירותים, שזו מטרת כל החוק, מצד אחד לחייב את מקורות המידע להעביר לו את המידע, ומצד שני מפקחים עליו. אותו גוף יהיה מפוקח.

איך אנחנו נדע שהאזרח הפרטי לא שילם יותר מחברות על השירות הזה? שיהיה מחיר זול לחברות ומחיר יקר לאנשים פרטיים שפנו.

אדוני היושב-ראש, לעסקים פרטיים יש הרבה מאוד הוצאות - - -

לא עסקים, אזרח פרטי.

אזרח פרטי יכול להוריד אקסל בעצמו.

לא אקסל. הוא רוצה סינרגיה.

אני יכול רגע להרחיב את השאלה שלך, אולי לדייק אותה?

אתה יכול לעזור לי לשאול את השאלה שלי?

לעזור לך, כן.

תנסה.

היושב-ראש אומר דבר כזה, הלקוח הפרטי פנה לנותן שירות הפיננסי. הגדרתי בנק דיסקונט, בנק מזרחי, בנק הבינלאומי, כל המקומות שיש לי בהם נתונים. קיבלתי נתון שיושב אצל נותן השירות. קיבלתי איזשהו מידע. האם אני יכול לעשות זבנג וגמרנו, מה שנקרא, לקחת את הפרטים שקיבלתי מנותן השירות ולהוריד אותם בקובץ אליי? אני לא רוצה להשתמש בעלות החודשית של נותן השירות, אלא לקבל את כל המידע בפעם אחת ואני אבחר מה לעשות בשימוש הזה, אבל אני מקבל את המידע אליי. כל המידע עכשיו נמצא אצלי, אבל אני לא רוצה לעלות בעלות החודשית של רייז אפ או של נותן שירות - - -

זה לא מה שהיושב-ראש דיבר עליו.

זה בדיוק מה שהוא אמר.

הוא הבין. זה לא אני שאלתי, זה ענבר בזק שאלה. אני רק פיתחתי את זה מכל הכיוונים.

אדוני היושב-ראש, אנחנו חושבים שבסופו של דבר מה שאנחנו עושים, זה מאסדרים את השוק ומאפשרים לשוק הזה להתפתח. אם אנחנו נעשה את זה בצורה נכונה ויעילה במסגרת כל מיני הצעות אחרות שעלו פה, יפתחו פה שלל מוצרים והצעות ערך ללקוח, חלקן בתשלום, חלקן לא בתשלום. אנחנו נראה בעיניי תוך זמן לא מאוד ארוך את היכולת של הרבה שחקנים לרכז עבור לקוח את המידע משלל מקורות המידע שנמצאים בתוך החוק. חלקם יעשו את זה בתשלום וחלקם יעשו את זה לא בתשלום. אם אנחנו נגיד ששירות כזה לא עולה כסף - - -

לא אמרתי, לא עולה כסף.

זה מה שהוא דיבר עליו.

אבל הוא למשל אמר, חד פעמי, והוא גם אמר שיש הבדל בין הסכמי רכישה של מידע בין חברות לבן אדם פרטי שבא לפעם אחת, וצריך שלא ינצלו את חוסר היכולת שלו לשאת ולתת מול החברה הזאת.

מהבחינה הזאת ייווצר גם שוק חופשי. יש כבר שחקנים היום שנמצאים במערכת, שלהבנתנו מציעים הצעת ערך של ריכוז מידע ללקוח בלי תשלום נוסף.

טוב. את התוספות לא קוראים, נכון? נשאר לנו הוראות מעבר לקרוא?

השלמנו את ההקראה - - -

גמרנו את ההקראה.

אבל יש לנו הערות.

קודם כל טידה שמיר, היועצת המשפטית של בנק ישראל. בקשה, טידה.

אני רוצה לדבר יותר בשם בנק ישראל, לאו דווקא מנקודת ראות של הפיקוח על הבנקים. - - - חוק שירותי מידע פיננסי ולא חוק שירותים - - -. למרות זאת, החוק עוסק רובו ככולו בבנקאות פתוחה, והשיח הציבורי - - -

טידה, אי אפשר לשמוע אותך. יש בעיה בקליטה. האינטרנט שלך לא יציב. את מקוטעת. אנחנו חייבים לייצג את עמדתך, אם תשלחי לוועדה פסקה או משהו. לצערי אנחנו לא יכולים לשמוע אותך טוב.

לכם יש עוד הערות. בקשה.

רציתי לשאול לגבי סעיף 74(ב) שנוגע להוראות שיחולו על עוסק ותיק. לא כל כך הבנו למה עוסק ותיק שהוא נותן שירות, דהיינו, כבר קיבל רישיון או אישור, לא יהיה כפוף לשום הוראות אכיפה, עונשין ועיצומים כספיים? החרגתם את הוראות פרקים ה' עד ז'. אתם מחילים עליו את הוראות החוק בלי שום מנגנוני אכיפה?

זה לא יחול רק לגבי המידע שנאסף באמצעות פרטי הלקוח. יכול להיות שהוא יעשה גם שימוש ב-API, על זה יחולו כל הוראות החוק. על המידע שהוא אוסף באמצעות פרטי הגישה, אנחנו לא מחילים עליו את העיצומים הכספיים.

גם את העונשין לא.

ולא את העונשין. בגלל שצריך לעשות כאן שינויים המחויבים, בהתייעצות עם המחלקה הפלילית במשרד המשפטים, הם רואים מורכבות וקושי להטיל עיצומים כספיים על זה. אוראל פה והיא תשמח להרחיב על הקושי שהיא רואה בהחלה כאשר מדובר בשינויים מחויבים.

אפשר לקבוע במפורש שהוראות מסוימות, שתהיה סנקציה לצידן, כלומר אפשר לעשות את ההתאמות ולקבוע את זה במפורש כאן בחוק. מה שעשיתם כאן זה מנגנון מאוד משונה, שלתקופה לא קצרה אתם מחילים את הוראות החוק בלי שום מנגנוני אכיפה על גורם שהוא כבר יקבל רישיון או אישור. זאת המשמעות.

זאת המשמעות שלא יהיה עיצומים כספיים. זה לא שיהיה אכיפה. אפשר יהיה אולי לבטל לו את הרישיון. אפשר יהיה להשעות לו את הרישיון כשהוא מפר הוראות של החוק או מפר הוראות של מאסדר.

אני מוכרח להגיד שאני לא מבין למה לא להחיל עליו עיצומים כספיים ועונשין.

אז בשביל זה אני כן אשמח אם אוראל תוכל קצת להרחיב בנושא הזה.

אוראל, בקשה.

שלום לכולם, באמת כמו שעמיתיי מהאוצר הסבירו, קודם כל ההחרגה פה של ההוראות היא באמת חלה לגבי הפעילות של ה- Screen scrapingולא של פעילות API בתקופת המעבר. זה חידוד חשוב וזה אומר שגם הרבה הוראות שהן לא נוגעות ל-Screen scraping, כמו הדברים שקשורים לרישיון עצמו ודברים כלליים, הן כן ממשיכות לחול.

לגבי הנושא של אכיפה של ה-Screen scraping, אז פה זה באמת קצת יותר מורכב. בהקשר של עבירות וגם בהקשר של עיצומים, כמו שהעוסקים בדבר בטח יודעים, הנושא של קביעת דברים שיתייחסו לשינויים מחויבים הוא מאוד בעייתי, כי אחד מעקרונות היסוד כמו שאתם בוודאי יודעים, זה שעבירות לעיצומים צריכים להיות מוגדרים, ברורים, בהירים, בלי יותר מדי שאלות פרשניות, בטח בעיצומים כספיים שבסוף הרגולטור הוא זה שמפעיל את זה. מה שבעצם עשו פה, לקחו את כל חוק ה-API שהוצב בהתייחס להגדרות מסוימות, בהתייחס למערכת מסוימת, והחילו אותו, זו בעצם המשמעות של הסיפה של סעיף ב', החילו אותו על פעילות ה-Screen scraping. קביעה של אכיפה בצורה כזו גורפת על ה-Screen scraping היא פשוט בעייתית והיא באמת לא אפשרית מבחינת איך שקובעים עבירות ועיצומים. זה מעורר יותר מדי שאלות פרשניות שבסוף, בקצה, כשאנחנו מדברים על אכיפה, ההשלכות על זה באמת עלולות לפגוע בגופים המפוקחים - - -

ומתישהו יהיו עבירות ועיצומים?

זה רק חל לתקופת המעבר. כמו שאמרתי, זה רק חל על פעילות של ה-Screen scraping. אם היה מוצב פה הסדר אחר שקובע נורמות ספציפיות על Screen scraping, לא הייתה בעיה לקבוע עבירות. זה לא שיש לנו בעיה עקרונית עם עצם האכיפה של Screen scraping. פשוט באיך שהסעיף הזה מנוסח כמחיל את החוק בשינויים מחויבים לגבי פעילות אחרת, פה יש קושי בקביעת אכיפה באופן - - -

אני רוצה לשאול שאלה פשוטה. החוק יקבל תוקף ברגע שנצביע עליו במליאה ולא יהיה להם את כל הכלים לאכוף כי אין להם עיצומים ואין להם עבירות, אז כמה זמן הם יהיו במצב ביניים הזה?

המקסימום הוא עד 14 בדצמבר 2024.

למה אתם לא לוקחים על עצמכם תוך חצי שנה לעשות עיצומים ועבירות?

מבחינתנו אנחנו יכולים להחיל עליהם עיצומים ועבירות ברגע שהם הופכים להיות גופים מפוקחים. הטענה של אוראל הייתה שונה.

החוק קובע כמו שאמרה אוראל, שהוראות החוק יחולו בשינויים המחויבים. יש קושי להטיל עיצומים כספיים - - - שלא מוגדר.

הבנתי את ההסבר הזה, אבל אני אגיד לך למה הוא לא כל כך משכנע, כי אם אי אפשר להחיל את החוק, אז אל תחילו את החוק. אם החוק חל, אז ההוראות שלו צריכות להיות מספיק ברורות כדי לאפשר בכל זאת איזושהי אכיפה. אם יש בעיה להחיל את החוק, אז כל המנגנון הוא לא - - -

זה לא שיש בעיה להחיל את החוק כמו שיש בעיה לקבוע שהעיצומים הכספיים יחולו - - -

אבל אתה מבין מה המשמעות. עיצום כספי אפשר לקבוע על הוראה שהיא מאוד ברורה.

נכון.

אז אם ההוראות לא ברורות, אז זה אומר דרשני בכלל לגבי כל המנגנון.

זה הטיעון הכי גרוע. אנחנו לא עושים עיצומים ועבירות כי ההוראות לא ברורות?

לא ברורות אבל אפשר להחיל - - -

אבל אנחנו רוצים חוק עם הוראות לא ברורות? לא נשמע לי טוב הדבר הזה. אם הייתם אומרים שתוך חצי שנה מיום תחולת החוק יהיו עבירות ועיצומים, אז כן, בסדר, נחכה חצי שנה, והסנקציה עד אז זה שלילת הרישיון או עיכובו או אי מתן.

גם כדי לשלול רישיון או אישור, אתה צריך שתהיה איזושהי הפרה. אתה לא יכול סתם כך לעשות את זה.

האם הכוונה היא שההפרות והעבירות ייקבעו בתוספת?

צריך לחשוב על המנגנון, אבל קודם צריך לקבל החלטה עקרונית.

יובל, מה חשבת, לעשות חוק שאין בו עונשים?

לא, חס וחלילה. יש פה מורכבות בגלל שאנחנו מדברים על שוק שהוא כבר מתקיים במידה מסוימת, ואנחנו מסדירים את השוק הקיים ומייצרים פה רגולציה חדשה על מה - - -

מה מתקיים בשוק היום?

נמצא פה מסביב לשולחן חברת פינטק שנותנת שירותים היום באמצעות Screen scraping. בהתחלה אנחנו חשבנו שהסעיף הזה של כל הוראות המעבר הוא סעיף מורכב. בכל זאת היה לנו מאוד חשוב להביא אותו כדי לייצר את המשכיות העיסוק הזה של הגופים שקיימים בשוק, גופים שכבר התחילו לייצר לעצמם את בסיס הלקוחות, לאפשר להם להתפתח - - -

החוק הזה מכניס אותו לאיזה הגדרה, נכון? הוא מסמיך אותו. יהיו הסמכות לגופים. יהיו רישיונות, הכרה, אישורים.

לגבי מה שהוא עשה עד היום, הוא ממשיך להיות תחת אותה רגולציה שהוא היה עד היום, שהיא אין רגולטור.

בנק שעשה טעות חמורה, אפשר להעניש אותו?

אפשר.

אז למה נקים חברות שאי אפשר להעניש אותן?

אפשר יהיה להעניש אותם אבל אנחנו מדברים על תקופה מוגדרת ותחומה בזמן. אמנם זו תקופה ארוכה אבל היא תקופה - - -

מתי? למה לא תוך חצי שנה? עוד לא הבנתי.

נציין שלא מדובר בחברות חדשות אלא בחברות קיימות שכבר היום פועלות בדרך הזאת, וכל המטרה היא להמשיך - - -

והחדשות? טענתם שהצטרפו הרבה חדשות.

החדשות לא נכנסות להוראת המעבר.

ומה העונש של החדשות אם הן עשו עבירות?

זה כל מה שהגדרנו בפרקים של - - -

אז רק הוותיקות?

הוותיקות רק לגבי חלק מהשירותים, רק לגבי טכנולוגיה מסוימת. אנחנו מדברים גם על מעט חברות.

ואם הן ימעלו באמון הציבור? אם תקום חברה פה ותעשה משהו איום ונורא, לא נדע להעניש אותה?

שלילת רישיון אפשר יהיה לעשות, אדוני.

מה זה יעזור אם היא פגעה ב-10,000 לקוחות אבודים שנכנסו למינוס או חדלות פירעון בזכותם? איזה עונש ניתן לה על הרשלנות הזאת?

כל ההוראות של רשות ניירות ערך לגבי הגופים החדשים יחולו גם עליהם.

זה משאיר לנו איזה חלל לא בהיר שדורש ב-24 שעות רעיון מסדר.

לגבי סעיף קטן (ג), כתבתם בדברי ההסבר שסעיף 29 כולל העיצום יחול.

גוף פיננסי, מייצג, נותן שירות או גוף אחר שמקבל מידע. גם אם היה מקורו ב-Screen scraping, הוא יקבל את המידע לא ב- APIאבל הוא ייחשב כאילו הוא מקבל את זה ב-API. מבחינתו זה לא כל כך משנה איך הוא קיבל, לכן אין בעיה להחיל עליו את כל החוק, כולל העיצומים.

אוקיי. לגבי הסעיף שנוגע לחובת קביעת הוראות רגולטור ראשונות, אמרתי את זה גם קודם לכן כשהוועדה דנה בסעיף 68, מה קורה אם הרגולטורים לא קובעים את ההוראות עד אותם מועדים, ואני רוצה לחדד ולשאול דווקא לגבי הסעיפים שיש חפיפה בין סעיף 68 לסעיף 75. סעיף 68 מדבר על האפשרות של השר להתקין תקנות שיקבעו הוראות רוחביות על כלל העוסקים בענף. לפחות לגבי סעיפים 24(2), 29(ז), 27(ג)(1), 34(ב), אני חושב שנכון יותר לקבוע שאם הרגולטורים לא קבעו עד המועד הנקוב בחוק את ההוראות, אז שהסמכות תעבור לשר, כלומר שאז הוא באמת יצטרך לקבוע הוראות רוחביות, כי צריך שיהיה איזשהו מענה למצב שבו לא נקבעו הוראות מאסדר עד המועדים שנקובים כאן.

לא מספיק שאנחנו נכניס ל-68 עוד סמכות לשר, זאת אומרת עוד שיקול דעת לשר לא רק כדי ליצור אחידות, אלא גם רצינו להוסיף בעקבות ההערה הקודמת שלכם, שגם במקרה שראה לעשות כן לצורך שמירה על עניינם של לקוחות. האם די בכך או שאתה רוצה בסעיף 70 כבר לכתוב שאם לא קבעו, הוא יקבע?

אני שואל אתכם מה קורה אם לא נקבעו.

אז בשביל זה הצענו את התוספת שאמרתי, שהשר יוכל לקבוע תקנות לא רק לשם מניעת ארביטראז' אלא גם לשם שמירה על עניינם של לקוחות. זה מה שאנחנו הצענו בעקבות הערה נוספת שלכם, אני חושב, קשורה, לסעיף 68(ב), עוד נסיבות שבהן השר יוכל לקבוע - - -

ועדיין אני חושב שכדאי לקשור בין הסעיפים, כי אנחנו הרי לא רוצים שיהיה מצב שבו החוק יכנס לתוקף ולא יהיו הוראות כאלה.

נראה לנו שאפשר.

אני יכולה להגיד משהו ביחס לזה?

קדימה.

אני ממשרד המשפטים. אני חושבת שההוראות האלה הן הוראות שהן בתחומי ליבה מקצועיים שמאוד קרובים לשטח. אם המאסדרים לא יצליחו לקבוע את ההוראות האלה בזמן, יהיה קושי לשר לקבוע את ההוראות האלה, כי בדרך כלל בתחומים האלה זה יהיה מבוסס על התובנות המקצועיות של המאסדרים עצמם. אני לא רוצה להטיל סמכות על השר שיהיה לו קושי למלא אותה, כשבעצם מי שאמור לצקת את התוכן המקצועי לשם זה המאסדרים.

תראי, בעולם אידיאלי שבו כולם עומדים במועדים שנקובים בחוק, אז יכול להיות שאת צודקת. בעולם שלנו שבו אנחנו כאן בוועדת הכלכלה מכירים לא מעט מקרים שבהם נקבע במפורש בחוק מועד להבאת תקנות לאישור הוועדה ולא הובאו תקנות מכל מיני סיבות. יש לפעמים סיבות שהן לא בהכרח מקצועיות לכך שלא נקבעות הוראות במועדים שנקובים בחוק, ואני חושב שכן צריך לתת לזה מענה. לגבי תקנות, אנחנו לפעמים כותבים מה קורה אם לא הובאו תקנות, כשדוחים למשל את מועד התחילה בפרק זמן נוסף כדי לאפשר את הקביעה, אבל כאן אין שום מענה, כלומר קבעתם רק את המועדים הראשונים.

אני מבינה את הצורך. אני פשוט אומרת שהמענה שאתה מציע, אני לא בטוחה שהוא באמת - - -

תחשבו על מענה אחר.

אנחנו יכולים לסכם את הדיון?

אדוני היושב-ראש, רק תיקון קטן. לגבי סלי המידע, הפנו את תשומת ליבנו לזה שבסל מידע שהוא סולק, בחלק ב', התייחסנו רק לסלי המידע המנויים בפרטים 3 ו-4, שזה מידע על אודות כרטיסי חיוב ומידע על אודות אשראי, והסבו את תשומת ליבנו שגם מידע על אודות חשבונות תשלום נכון להכליל שם.

הם רלוונטיים לסולקים?

הם יכולים להיות רלוונטיים לסולקים.

אז אתם רוצים להוסיף 1 ו-2?

כל אחד מסלי המידע המנויים בפרטים 1 עד 4, בחלק א'.

אוקיי.

אני אשמח בבקשה להוסיף.

בקשה.

בעקבות הערות הציבור שהתקבלו בנוגע לאיחוד עיסוק של מנהלי תיקים שקבוע בחוק הייעוץ, קיבלנו כאן הערות ציבור, שהם מבקשים שגם מנהלי תיקים יוכלו להשתתף בעצם כנותני שירותים. אנחנו דנו בהערת הציבור הזו ואנחנו מבקשים לתקן בתיקון עקיף את חוק הייעוץ, כך שהמגבלה של איחוד העיסוק לא תמנע מהם לפעול בתחום של שירותי מידע פיננסיים.

למה לא הבאתם את זה לידיעתנו לפני הדיון?

אמרנו שאת הנוסח נעביר.

תיקון עקיף לחוק הייעוץ אני לא קיבלתי.

אמרנו שאם זה יהיה רק בשורה, אנחנו נעביר את השורה.

זה מנהלי תיקים שהוסדר מעמדם בחוק.

חוק הייעוץ מסדיר את המעמד.

יש לכם עוד הערות בצוות? בנק ישראל?

טידה לא מצליחה להתחבר מקישור יותר טוב והיא ביקשה ממני - - -

אנחנו ניסינו שבע פעמים.

זה בעיית קישור.

אז עוד ניסיון?

לא, לא, היא ביקשה אם אני יכולה לנסות - - -

בקשה.

אני בטח אעשה את זה פחות טוב ממנה, אבל אני אנסה להעביר - - -

תתנצלי שלא הצלחנו לשמוע אותה.

יש בעיית תקשורת. מה שטידה ביקשה להגיד זה שהחוק נקרא חוק שירותי מידע פיננסי ולא חוק שירותי מידע בנקאי, ולמרות זאת עיקר הדגש במקורות המידע הוא דגש על הבנקים ובעצם על מוצרים שהבנקים מציעים. העמדה של בנק ישראל, שוב, זה עמדה רחבה יותר מעמדת פיקוח על הבנקים. זה עמדה של הנגיד שהוא גם מביא בפני הממשלה, היא שיש חשיבות מאוד גדולה בהרחבת מקורות המידע וסלי המידע, כך שלקוח באמת יוכל לקבל שירות שתופס את כל השירותים הפיננסיים שלו. גם בדוגמה שאדוני נתן קודם, שדיברת על חמישה עד עשרה שירותים פיננסים, אז כללת גם את הפנסיה שלך וחיסכון ארוך טווח, דברים שלא נמצאים כרגע בהצעת החוק.

בנק ישראל כמו שנאמר פה הרבה, עבד הרבה שנים בשביל לייצר את אותו סטנדרט אחיד ולדחוף את המערכת הבנקאית ולפתח את זה גם בלי חקיקה, ואנחנו הראשונים שיודעים להעיד כמה הרבה זמן זה לוקח גם להבשיל רגולטורית וגם לגופים להבשיל ולפתח. עלתה פה הערה של עו"ד אופק שדיבר על כך ששלוש שנים היערכות זה לא מספיק. אנחנו רק יכולים להבין עד כמה הגופים רואים את זה כמשהו שמשפיע גם עליהם.

יש בתוך סעיף התחילה על אף שהוא באמת מפורט, וחבר הכנסת קרעי דיבר על זה, למה עשיתם כזה פירוט. בכל זאת אנחנו מסתכלים מתחת לפנס באותם מקורות מידע וסלי מידע שעליהם דיברנו, ואנחנו לא רואים את התמונה המלאה של כל המוצרים הפיננסיים. בנק ישראל העלה את הדבר הזה לאורך השנים. משרד האוצר אכן ניסה לתת מענה בדמות של הסמכה, להרחיב את מקורות המידע להרחיב את סלי המידע. בנק ישראל סבור שזה לא מספיק. עד שתופעל סמכות כזו זה ייקח זמן, וכשהיא תופעל, אז הגופים בצדק יבואו ויגידו, נדרשת היערכות, ולכן בפועל יכולה להיות דחייה משמעותית. היה פה ויכוחים סוערים על מספר חודשים בודדים בשביל לעלות לאוויר עם סלי המידע הבנקאיים. בתחומים הנוספים שבכלל לא נמצאים בהצעת החוק זו יכולה להיות דחייה של שנים, וזה משהו שמאוד חשוב לנגיד ולטידה, היועצת המשפטית של הבנק, להבהיר לוועדה.

תודה.

כבוד היושב-ראש, אפשר משפט להגיב על זה?

כן.

אני מרשות שוק ההון והביטוח. עד עכשיו השתדלתי להיות בשקט אבל יש פה עמדה. שוב, זה לא נמצא בהצעת החוק. לא מפתיע שהעמדה של איגוד הבנקים, גם הפיקוח על הבנקים בעצם אומר את אותה עמדה. בעצם מבקשים להרחיב פה לגבי מידעים שהם בכלל לא היו בתחילת התהליך. אני לא אפתיע את כולם שבסופו של דבר גם כפי שציין מר שטרום, המטרה העיקרית של הוועדה ושל החוק הזה, לייצר תחרות בבנקים. עם כל הכבוד, הפיקוח על חברות הביטוח וגם על כל מה שקשור לתחומים של חסכונות ארוכי טווח, מנגיש את הדברים האלו בחינם דרך המסלקה וגם כמובן במאגרים נוספים שהמדינה מנגישה לציבור.

כמו שציינת בצדק וציינו פה גם לפני כן, חברת הכנסת ענבר בזק והנציג פה מיועצי המשכנתאות, המידע שייך לציבור. אנחנו כמדינה, כרשות שוק ההון מנגישים את המידע הזה לציבור, ולא סתם יש תחרות בתחומים שלנו בלא מעט דברים, אז אני מבקש, מדברים פה על לא מעט סעיפים שיכולים לייצר איזשהו כפל רגולציה. צריך לראות שהחוק הזה יוצא לדרך. בצדק כמו שציין היושב-ראש, לראות שיש אפקטיביות, לראות ועדה שבאמת רואה שיש תחרות בבנקים, שמייצרת. אחרי זה יש כמובן לשר סמכות לבחון איך להרחיב את המידעים. כדאי לקחת את הדברים האלה בהקשר הזה.

תודה. עודד.

תודה, אדוני. הערה אחת לגבי סעיף 75. אמנם אנחנו לא רוצים להלחיץ את המאסדרים, אבל תקופת הזמן לקביעת ההוראות, חלקן מאוד מהותיות: חובת מינוי בעלי תפקידים, אופן הזדהות, אופן החזקת מידע. אנחנו רק מבקשים שתצא קריאה כאן מהוועדה. אנחנו לא רוצים להלחיץ אותם, אבל מצד שני שיהיה איזושהי תקופת מעבר. היה והם קובעים הוראה למינוי בעלי תפקידים תוך חודש-חודשיים וכיוצא בזה, יהיה קשה מאוד לעמוד בזה. נשמח אם הוועדה תתייחס לזה.

שתי נקודות, אדוני, שהתייחסנו במהלך הדיונים ואני מתנצל שאני שקופץ בשער כל הזמן והורס לכולם. שתי נקודות שאנחנו עדיין לא התייחסנו אליהם ואנחנו ביקשנו להתייחס אליהם במהלך הדיונים: אחד, שיש נתונים מסוימים שלא נאספים. בעצם אנחנו מבקשים שיהיה ברור שהנתונים האלה לא נאספים אלא אנחנו מעבירים את הנתונים כפי שהם. אני חוזר עוד פעם לפעילות ניכיון הצ'קים ומתן האשראי. אין לנו מידע לגבי הלווה. החיתום נעשה לגבי מושך הצ'קים ולכן לא יהיה מידע. אנחנו רק מבקשים לאשרר שנמסר המידע כפי שנאסף על ידינו מלכתחילה.

נקודה נוספת שנידונה בישיבה שאדוני לא היה בה, נוגעת לגבי הגנה אודות מסירת המידע לנותן השירות. נותן השירות מקבל לכאורה את ההסכמה של הלקוח. אנחנו מתבססים על כך שנותן השירות אומר שיש לו את ההסכמה. אנחנו ביקשנו מהוועדה שתחול הגנה, שלא תישמע טענה בקשר לכך שאנחנו שיתפנו פעולה או שאנחנו מסרנו מידע, מקום שבו אנחנו קיבלנו או שמסר לנו נותן השירות שבעצם יש לו את ההסכמה של הלקוח לעניין הזה. אנחנו גם ביקשנו הגנה נוספת, והיא, שאם אנחנו מוסרים ללקוח שאנחנו לא נותנים לו שירות בגלל שהתבססנו על מידע שקיבלנו, אז שתהיה הגנה שאנחנו רשאים למסור לו את המידע הזה. אלה שתי נקודות שפשוט נאמר שיידונו בסוף. אני הייתי כן מבקש לדון בהן ולאשר אותן. נקודות חשובות. תודה.

תודה לך. תרשמו את שתי הנקודות האלה להבהרה, גם ביניכם וגם מה שצריך בתיקוני הנוסח.

אדוני היושב-ראש, רק משפט לא לגבי הסוגיה הזאת אלא כן לגבי סוגיה שעלתה קודם, הסוגיה של אפליקציות תשלום, להכניס סל מידע. אנחנו לא רוצים להכניס סל מידע חדש של אפליקציות תשלום. אנחנו כן רוצים להגיד פה גם לפרוטוקול, שאנחנו רוצים להסדיר את הנושא הזה במסגרת הוראות מאסדר שייכנסו לתוקף עד לכניסת חוק לתוקף.

כן, אני יכולה להגיד את זה. אנחנו עובדים עכשיו לכיוון של פרסום הוראת נב"ת (ניהול בנק תקין) שתחייב את העברת המידע בין הצדדים, כך שכשהבנק יוציא מידע על הפעילות בחשבון העו"ש או שיוציא הבנק או חברת כרטיסי האשראי מידע על הפעילות בכרטיסי אשראי, יהיה את המידע הנלווה שקיים באפליקציה.

בעברית, מה שיש בביט, יהיה נגיש לצורך הצעות המחיר האלה.

ריכוז המידע.

אוקיי, וזה יקרה בזמן אמת עם כניסת החוק לתוקף?

אנחנו שואפים שזה יקרה עם כניסת החוק לתוקף.

טוב, כי זאת הערה שעלתה.

קודם כל תודה לכולם גם על השעה. גם עשינו את הלא ייאמן. מעט האמינו שנעמוד בחוק הזה בחוק ההסדרים, ועבדנו בקצב. זה אודות לצוות הוועדה שעבד בלוחות זמנים ועוד יעבוד השבוע. תודה לעידית והצוות שלה, לאיתי והצוות שלו, לליאור והצוות שלו. תודה לחברי הכנסת ולכל אנשי המקצוע שנכחו בדיונים. אנחנו עוד לא הצבענו על זה. כשנצביע אז הוא יעבור, אבל באמת עשינו את הלא ייאמן בקצב של הטיפול בחוק הזה.

שמונה הערות שאני רוצה שתלכו לעשות שיעורי בית, מעבר לשתי ההערות שלך, אופק. סוגיית כמות הפניות האוטומטיות לקבלת המידע ביום, סוכם על ארבע. חברות הפינטק רוצות בלי הגבלה. יש כאלה שאומרים, למה לא עשר ביום. כל אחד הסביר. הבנקים אומרים שזה יכול לייצר עומס על המערכות הקיימות, אז אנחנו רואים את זה כשנת ניסיון. בשנה הזאת תהיה את האפשרות לפנות ארבע פעמים ביום. כמובן שזה לכל נושא, אז זה כאילו מגדיל את כמות הפניות. אנחנו רוצים שהשנה הזאת גם תהיה חינם, שלא יגבו כסף על הפניות האלה. אחרי שנה נבדוק גם את סוגיית כמות הפניות ליום, ואנשים יכינו מערכות מחשבים שיכולות לספוג כמות יותר גבוהה וגם האם זה ראוי שזה יהיה בחינם, השירות הזה, אבל בשנה הראשונה אנחנו רוצים שהפניות לקבלת המידע יהיו בחינם.

אני לא כל כך הבנתי. כל הפניות?

כן, רוצים שנת ניסיון.

זאת הוראת שעה שלאחריה יחולו ההוראות?

לא, אנחנו נבחן את זה אחרי שנה. נבדוק. אולי זה לא עולה כל כך הרבה כסף לקבל את המידע הזה? אולי צריך 20 פניות ביום? אנחנו לא יודעים מה יקרה. אנחנו נלמד הרבה השנה. השנה אני מבקש שהשירות הזה יהיה בחינם.

שתיים, סוגיית האכיפה, הענישה, העבירות והעיצומים. לא סביר שחוק נכנס לתוקף ואין כלים לאכיפה ולענישה ולעבירות ועיצומים. יכול להיות מצב ביניים קצר ואחרי זה הכול מוגדר, אבל תנו את הדעת על הנושא הזה.

לגבי העוסקים הוותיקים?

כן, מה שאתה דיברת. שלוש, בקרת הוועדה על החוק. הזכרנו את התוספות שאנחנו נאשר, והזכרנו ונגדיר בחוק מה התחנות של הדיווח שלנו ואם יש גם תחנות לאישור אצלנו. תשבו על זה ונציג את זה בהצבעה.

לא נחה דעתי על הלקוח הפרטי שמבקש מידע מספק מידע, במיוחד חד פעמי. יהיו ספקים, יהיה מידע, אבל שזה יהיה אפשרי לאדם פרטי לפנות אליהם רק לקבל את המידע של עצמו ללא התקשרות ארוכת טווח. נכון שהוא יודע לעשות את זה אם הוא יאסוף את כל חמש-שש המקורות שיש לו עם האפליקציות, אבל אם יהיה שירות כזה, לא יכול להיות שאדם פרטי לא יוכל לקבל את זה בעצמו, רק חברות יוכלו לקבל את זה. תנסו עוד לחשוב על הדבר הזה.

מעמדם של יועצי משכנתאות בחוק הזה הוא דרמטי מבחינתי. זה ייהרג ובל יעבור. אנחנו לא נפגע באלה שיצרו השוואת מחירים בעידן שלא היה מידע פיננסי נגיש. תמצאו דרך לחשוב מה עושים עם יועצי המשכנתאות ותציגו לנו את זה.

הייתה שאלה של יחד ולחוד בבנק, ואני החמרתי ואמרתי שאם מישהו רוצה לחשוף את המידע הפיננסי שלו, הוא צריך את האישור של בן/בת הזוג. הבהירו לי שברוב החשבונות בישראל הם ביחד ולחוד ואנשים עושים שם פעולות מאוד גדולות ודרמטיות בחשבון גם לבד, ולכן חשיפה של מידע, וזה גם חד פעמי, זה לא רצוף, נראה לי סביר שזה יכול להיות בחשבונות של ביחד ולחוד. לא לחייב את שני בני הזוג לאשר את חשיפת המידע הפיננסי לצורך קבלת הצעת מחיר.

דובר פה על איזה מרכז מידע והסברים, וסוג של מעקב או להכפיף את זה אולי לאותו צוות מעקב על יישום חוק אחר. מדובר פה בדבר גדול, מורכב, עצום. הוא חייב איזה מערך, יכול להיות שניים-שלושה אנשים. גם יש מעקב יישום וברור מי הצוות שעוקב, ואולי גם מרכז מידע והסברים דווקא לאנשים הפחות דיגיטליים, פחות נגישים. זה לבחינה.

קיצור לוחות הזמנים והאצתם ככל הניתן, לפי ההערות של חברי הכנסת וגופים אחרים. תבואו על הברכה אם תציגו לנו בכמה מקרים אפשרות לקיצור לוחות זמנים. אלה ההערות שלי. כל הסוגיות האלה, נקדיש להן שעת דיון. עדיף שהם יהיו תפורים עד הסוף, שהדיון הזה לא יתברבר. זה דיון עם החלטות מראש. מציגים מה הוחלט, עושים הפסקה ועוברים לדיון הצבעות והסתייגויות.

אנחנו נצטרך לקבוע בנפרד ונצטרך לפרסם את הנוסח.

יש לנו שעה כזאת?

יום שלישי.

ואז אחרי שלישי יפורסם הנוסח, וחמישי הצבעות.

כן.

אז יום שלישי אנחנו עושים דיון נוסף. אני מבקש שהרוב יהיה תפור עד הסוף, שזה יהיה דיון קצר ולעניין, פרסום יום שלישי והצבעות ביום חמישי. תודה רבה לכולם.


הישיבה ננעלה בשעה 21:40.