פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



58
ועדת הכלכלה
17/10/2021


מושב שני



פרוטוקול מס' 58
מישיבת ועדת הכלכלה
יום ראשון, י"א בחשון התשפ"ב (17 באוקטובר 2021), שעה 13:00

פרק כ"ג (יבוא) מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א-2021

חברי הוועדה: מיכאל מרדכי ביטון – היו"ר
מיכל שיר סגמן – מ"מ היו"ר
רון כץ

ינון אזולאי
משה גפני
יעקב מרגי
שלמה קרעי

סגן השר במשרד ראש הממשלה אביר קארה
ד"ר רון מלכא - מנכ"ל, משרד הכלכלה והתעשייה

איגור דוסקלוביץ - הממונה על התקינה, משרד הכלכלה והתעשייה

גלית יעקובוב - משנה ליועצת המשפטית, משרד הכלכלה והתעשייה

חנן לזימי - ראש ענף משרדי ממשלה באגף השכר והסכמי עבודה, משרד האוצר

הראל שליסל - רכז תעשייה ומסחר באגף תקציבים, משרד האוצר

נעם דן - רפרנטית תעשיה, מסחר ותיירות באגף תקציבים, משרד האוצר

הילה אורן שפיס - עו"ד בלשכה המשפטית, משרד האוצר

יעל דקל שפריר - הייעוץ המשפטי לממשלה, משרד המשפטים

רז הילמן - סמנכ"ל יבוא מכס ותקינה, איגוד לשכות המסחר

עידן אור - ראש חטיבת מוסדות ציבור וההסתדרות, ההסתדרות החדשה

רמי טרבולסקי - מנכ"ל, נמרוד תעשיות

רחל גור - מנהלת תחום ממשלה, לובי 99

אלעד מלכא - מנכ"ל, האינטרס שלנו

ד"ר גלעד גולוב - מנכ"ל, מכון התקנים

אייל פרובלר - יועמ"ש, התאחדות התעשיינים

מוטי גרמיזה - חבר בוועדות התקינה למוצרי תינוקות וצעצועי, איגוד לשכות המסחר

אופיר גמליאל - מנכ"ל, איי.טי.אל בדיקות מוצרים

רונן יחזקאל - מנכ"ל, סינרג'י כבלים

ג'קי רווח - ראש תחום יבוא, מעבדות חרמון

דרור אבן - מנהל אבטחת איכות, גמל שריד

עמיהוד רוטשילד רמות - מנהל וינקלר איטליה, חומרי איטום ושיקום

אלצי אליהו - בעלים של האמייל לישראל, ספק סחר והתרמוסטט תעשיות

דניאלה זלוטניק רז
פרופ' יוסי חייק
–
–
ס' יועמ''ש ואחראית תחום מחקר ומדיניות, המועצה הלאומית לשלום הילד
מנהל המערך לכירורגיה פלסטית והמרכז הארצי לטיפול נמרץ כוויות

איתי עצמון
אביגל כספי

עידית חנוכה

מוריה אביגד;
חבר מתרגמים



פרק כ"ג (יבוא) מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א-2021, מ/1443

שלום רב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכלכלה. אנחנו ממשיכים בסדרת דיונים בוועדת כלכלה, מרתון דיונים בחוק ההסדרים. יש חוקים שהשלמנו, הצבענו ואישרנו, יש חוקים שהשלמנו וטרם הצבענו ויש חוקים שאנחנו עדיין דנים בהם, מנסים להשלים פערים ולגמור את הדיון בהם ובראשם רפורמת היבוא ורפורמת הבנקאות הפתוחה. אנחנו מתחילים עם פרק מתוך רפורמת היבוא: פרק כ"ג (יבוא) מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א-2021, מ/1443. דיון בסעיפים 107 עד 109, תיקון פקודת היבוא ויצוא וחוק התקנים, דיון בסעיפים 110 ו-111, תיקון חוק מקורות האנרגיה.

השארנו כמה תוספות לחוק הזה ורשימות חריגים שהמשרד ביקש לדון בהם ברמה ממשלתית, כולל ראש הממשלה, ובא לציון גואל ויש את הרשימה. עדיין אין הסכמה מלאה לגביה בין כל גופי המשק, וכמו שאנחנו יודעים תמיד, ננסה לייצר את ההסכמה הזאת בשולחן הזה ביעילות ובאפקטיביות. שיטת העבודה שלנו עכשיו תהיה הקראת סעיפים מתוקנים שטרם הוקראו פה ושמיעת הערות לגביהם. לאחר מכן נראה את רשימת המחלוקות ואיך אנחנו מגשרים על הפערים. חה"כ גפני, בבקשה.

אדוני היושב-ראש, אני מודה לך. גם על פי החלוקה אצלנו אני לא חבר ועדת הכלכלה, והצטערתי על זה, דווקא הייתי רוצה להיות חבר בוועדה שלך. אני מבקש לומר לך, אדוני היושב-ראש, היה דיון בוועדת הכספים בקדנציה הקודמת על חברת סינרג'י משדרות, מלחמת עולם התנהלה על העניין הזה. מדובר על מפעל שנמצא בשדרות, לא צריך להרחיב בעניין, מעסיק 120 עובדים מהפריפריה והועמד בסכנה קיומית גדולה. אני אז ביקשתי מחברת החשמל שירכשו מהם את הכבלים מוליכי החשמל. המפעל ניצל, בשעה טובה.

יש איזו רוח שאני רואה – אני בא עכשיו מוועדת הכספים – על העלאת גיל פרישה לנשים, כל מיני דברים שאנחנו עשינו. אני הייתי חבר בכיר בקואליציה ומבחינה כלכלית הייתי יושב-ראש ועדת הכספים מטעם הקואליציה, ולא אפשרתי לאגף התקציבים להביא דברים שפוגעים באזרחים, בוודאי לא בפריפריה. ועכשיו מביאים את נושא היבוא, שנמצא אצלך בוועדה, והיום אתה דן על כאלה שהוחרגו, נושא בטיחות וכדו'. לא יכול להיות שהתוצאה של החוק הזה על היבוא בעצם תחסל את המפעל הזה בשדרות. הוא יחוסל מכיוון שייבאו כבלים מטורקיה כי זה יעלה פחות מכאן. המציאות הזו, במסווה של כאילו להוריד את יוקר המחיה וכאילו לאפשר לרכוש מוצרים בזול יותר מכאן, תגרום לכך שיהיו הרבה מובטלים. אנחנו מדברים דברים ספציפית על המפעל בשדרות.

אני מבקש ממך, אדוני יושב-הראש, להחריג מבחינה לאומית את אלה שנמצאים במקומות האלה, שתוצאה שלהם תהיה אבטלה. אגב, גם כלכלית זה לא יעזור שום דבר משום שטורקיה תשלח לפה כבלים כאלה וכשנצטרך את זה מבחינה ביטחונית או מכל מיני בחינות אחרות, הם יעלו את המחירים. אנחנו מכירים את זה מהרבה דברים אחרים. על כל פנים, את כל הנוגע למפעל סינרג'י ולמפעלים שנמצאים בפריפריה בוודאי שצריך להחריג. במקומות כאלה התוצאה תהיה אבטלה והמחירים בסופו של דבר לא ירדו.

אני באופוזיציה אבל אני מרגיש שאגף התקציבים באוצר מנצל את הזמן הזה שיש ממשלה חדשה. הם לא היו יכולים להביא דברים כמו מס גודש, העלאת גיל הפרישה לנשים, יבוא בחקלאות, הנושא של סינרג'י ושורה ארוכה של דברים בזמן שהם היו צריכים את ועדת הכספים. אז נכון שאנחנו שגינו שלא הבאנו תקציב במשך זמן ארוך, זו טעות, אבל אני מבקש ממך, אתה איש הפריפריה, אתה רגיש מאוד לעניין הזה, אל תיתן להם את כל מבוקשם. הם רוצים את חוק היבוא, הם לא לוקחים בחשבון את אותם עובדים בשדרות שיפוטרו מכיוון שאי אפשר יהיה להחזיק אותם וכולנו רוצים לעזור להם.

הרב גפני, תודה רבה לך. חרגתי ממנהגי בגלל שאתה אורח משמעותי. אתה מביא ידע וניסיון. עבדנו יחד גם בכנסת וגם כראש עיר ראיתי אותך מגן על מי שצריך להגן, נאבק ושומע את זעקת המוחלשים. אנחנו פועלים ברוח הזאת.

סינרג'י היא בדיון שלנו היום, ננסה למצוא פתרונות ולא לפגוע. אתה גם זוכר את מפעל נגב קרמיקה, שאגב, המדינה השקיעה בו עשרות-מיליוני שקלים ב-2014 ומאות-מיליונים של השוק הפרטי והוא קרס בגלל ניהול כושל. עמדנו להציל אותו ואמרו לנו: לא נורא, אפשר יבוא. אז אין קרמיקה בישראל. יש רק יבוא. אף אחד לא ראה הפחתת מחירים. יש כמה מפעלים בישראל שהם בלעדיים בתחום שלהם ומדינה שרוצה לשמור עליהם צריכה להסתכל עליהם באופן במיוחד, כמו גם התקנים ואיכות העבודה והמוצר. אנחנו נדון בכך היום. אגב, בשוק של חלק מהמפעלים יש כבר יבוא עשיר, אלה לא תחומים שאין בהם יבוא. אבל אני מודה לך.

אנחנו שמחים שמנכ"ל משרד הכלכלה אתנו. אנחנו עוברים על הסעיפים שנשארו פתוחים בחוק היבוא. בבקשה, בואו נקריא אותם כפי שסיכמתם.

למשרד יש עמדה בעניין הזה?

דיברתי עם שרת הכלכלה היום והיא אמרה לי שחלק מההחרגות היא בעצמה בדקה וחלק היא עוד בודקת. היא מקבלת הרבה פניות: למה זה מוחרג ולמה זה מוחרג? היא אומרת שקודם כל אנחנו פותחים את השוק למאות מוצרים, בשנה הקרובה נבדוק עוד נושאים ועוד מוצרים ואם הכול יהיה רגוע ותקין נכניס עוד ועוד מוצרים כל השנה, אז לא להתלהם מה כן נכנס ומה לא נכנס.

אחד הפתרונות שחשבנו עליהם בסוגיה הזאת הוא מוצרים רגישים. בגלל שהיום היבוא היה הרבה פעמים על סמך בדיקה וכרגע עוברים ליבוא על סמך הצהרה על פי התקן האירופי, אז לייצר מצב שבחלק מהתקנים יש יבוא אבל לפי התקן הישראלי בשל הרגישות אותו מוצר. זו אחת הפשרות. זה גם היה עם הדבש.

חבר הכנסת מרגי, בבקשה.

שלום לך. יכול להיות שאני מתפרץ לדלת פתוחה וזה לא לעניין. אני רואה פה בתקנות דברים שקשורים לנצילות האנרגטית. למה צריך פה מיקס של כל המשרדים בתקנות האלה? אני חושב שהתקנות שאישרנו בוועדת הכלכלה בזמנו למשרד האנרגיה שמאפשרות להסתמך על תקנים עונות על הצרכים האלה, אלא אם כן יש דברים שלא דנו בהם בגלל החיפזון.

היו רפורמות שונות שחלקן גם עסקו ביבוא, אבל זו רפורמה כוללנית שלוקחת את כל הפרקים, גם של מזון, גם של תמרוקים, גם של מוצרי חשמל, ומנסה לעשות האחדה במדיניות, כאשר יש שני יסודות להאחדה: אחד, התפיסה שאומרת: בואו נשתמש בתקנים של אירופה, למה אנחנו ממציאים את הגלגל? התקן האירופי חל על מאות מילונים, הוא זמין והוא מתפתח, למה לא נאמץ אותו? והיסוד השני הוא לעבור למסלול שמאמינים ליבואן כשהוא מצהיר שהוא פועל לפי תקן. בודקים אותו, אם הוא פושע מענישים אותו בחומרה, אבל פותחים את צוואר הבקבוק של הבדיקות ועושים בדיקות פתע. זה כמובן תלוי אם מדובר במוצרים רגישים וכמובן שהחריגו פה מוצרי מזון לתינוקות ותמרוקים.

פה אנחנו דנים בהחרגות?

היום נעסוק בסוגית החריגים, כן, ובעוד מספר דברים שלא נסגרו. אני מבקש לחזור לסדר-היום. רון מלכא, מנכ"ל משרד הכלכלה, בבקשה.

צהריים טובים. כבוד יושב-ראש הוועדה, חבר הכנסת מיכאל ביטון, חברי כנסת, אורחים נכבדים, אנחנו, כמו שהבטחנו, מתקדמים. הרפורמה ביבוא ובתקינה שמובילה שרת הכלכלה – כזכור, משרד הכלכלה הוא זה שאחראי על התקינה – אולי זו כבר לא רפורמה, זו רבולוציה, זה אירוע גדול, מכונן, כמו שאמרתי גם בישיבה הקודמת, משהו שהכלכלה הישראלית שיוועה אליו מזה זמן רב והיום יוצא אל הפועל סוף סוף. אנחנו עושים אותו בנחישות, בדבקות ובמסירות.

נמצא פה הממונה על התקינה, שהוא וצוותו עושים לילות כימים כדי לקדם את הרפורמה החשובה הזאת. אנחנו בוחנים לפני ולפנים מאות רבות מאוד של תקנים שנכתבו במשך עשרות שנים. זה דורש חפירה מקצועית ייחודית רבה, זה דורש תיאום עם רגולטורים וזה דורש איזון בין הרצון להכליל כמה שיותר תקנים לתוך הרפורמה, אבל מצד שני לא לפגוע ולא לסכן את הבטיחות והבריאות של הציבור.

רבולוציה מביאים בחוק ההסדרים?

ברמה הכלכלית אנחנו מדברים על שינוי מאוד-מאוד גדול ומשמעותי. אפשר לשאול למה בחוק ההסדרים. חוק ההסדרים זה חוק שעושה רפורמות ושינויים מבניים שצריכים - - -

החיים שלכם היום – חבל על הזמן.

הראל, אתה רוצה להתייחס לכך? חוק ההסדרים זה חוק של האוצר.

כן, השאלה לא אמורה להיות מופנית למנכ"ל אלא לאוצר.

כן, אבל, רבותיי, אני מקווה שאתם שמחים. חבר הכנסת גפני, עושים פה משהו שיוזיל את יוקר המחיה לכול עם ישראל שלא רק שיוזיל את היוקר, אני יכול להגיד לך ככלכלן שהרפורמה הזאת לא רק מוזילה את המחירים, היא מייעלת את השוק ויוצרת את התשתיות לצריכה הנכונה, כי כשאין תחרות אין יעילות ויש אבדן רווחה, פוטנציאל צמיחה שהולך לאיבוד.

אבל תוך כדי גם פיטורי עובדים במקומות פריפריאליים. גם ראינו בקורונה את המחסור שהיה לנו ביבוא וראינו שנזקקנו לתוצר המקומי שלא היה לנו. אז מצד אחד רוצים להביא משהו ומצד שני אנחנו מכים דווקא באנשים שלנו, פה בתוך מדינת ישראל.

בדיוק הפוך, זה בדיוק מה שהוא מסביר עכשיו.

אין כמו משרד הכלכלה והתעשייה שמבין את חשיבות חיזוק התעשייה ושימורה. בסופו של דבר אנחנו עוברים ממצב של חסמי סחר שיוצרים עיוותים למצב של תמיכה ישירה. אנחנו נמשיך לתמוך ישירות בתעשייה, לחזק אותה, לשמר אותה. אמרנו את זה גם בהיבט של ביטחון מזון וגם בהיבט של שימור יכולת יצור עצמאית של מדינת ישראל. מה יותר מהמגפה האחרונה לימד אותנו כמה חשוב לשמר את התעשייה וכמובן את התעסוקה הפריפריה. זה לא סותר. התחרות והיעילות יאפשרו צמיחה גדולה ואיפה שנרצה לשמר ולחזק נחזק בצורה ישירה ולא בצורה עקיפה שיוצרת הרבה מאוד עיוותים כלכליים. זו הבשורה של הרפורמה, את זה אנחנו מביאים ולכן אני בטוח שזה נותן מענה גם למה שנאמר פה.

אני מבקש שנתחיל את העבודה השחורה שלנו כי אנחנו באמצע ההקראה והתיקונים. תקריאו את סעיף ועדת החריגים כפי שהוא ותתנו הסבר קצר, בבקשה.

אני אתחיל בהקראה של הסעיף ואחר כך נסביר אותו. בפקודת היבוא והיצוא:

"ועדת חריגים
2יח.
(א) תוקם ועדת חריגים שתפקידה, לעניין חוק התקנים, להמליץ לשר בדבר הוספת תקן לתוספת השלישית לחוק התקנים בהתאם לסעיף 9(א)(5) לאותו חוק (בסעיף זה – ההוספה).





(ב) וזה הרכב ועדת החריגים:






(1) עובד משרד ראש הממשלה שימנה המנהל הכללי של משרד ראש הממשלה והוא יהיה היושב ראש;






(2) המנהל הכללי של משרד המשפטים, או עובד משרד המשפטים שימנה לעניין זה;






(3) הממונה על חוקיות הייבוא במשרד הכלכלה והתעשייה;






(4) עובד אגף התקציבים במשרד האוצר שימנה הממונה על התקציבים;






(5) עובד רשות התחרות שימנה הממונה על התחרות;






(6) הממונה על התקינה.






(7) הממונה על הרשות להגנת הצרכן וסחר הוגן."

או עובד של הרשות שהממונה יסמיך.

כן.






"(ב1) הודעה על מינוי חברי ועדת החריגים תפורסם באתר האינטרנט של משרד ראש הממשלה; באתר כאמור יפורסם גם הרכב הוועדה המכהן.





(ג) פנייה לוועדת החריגים לשם קבלת המלצתה בעניין ההוספה תיעשה על-ידי השר או הממונה על התקינה ותכלול פרטים אלה:








(1) פרטי התקן הנדון (בסעיף זה – התקן);








(2) חוות דעת מאת הממונה על התקינה בדבר קיומו של חשש לפגיעה בבטיחות הציבור, בריאות הציבור, הגנת הסביבה או הגנת הצרכן; חוות הדעת תכלול גם התייחסות לעניין שיקולי תחרות והפחתת יוקר מחיה.





(ד) ועדת החריגים תעביר המלצתה לשר בתוך 60 ימים מיום קבלת הפנייה ותפרט בהחלטתה את נימוקיה;" - - -

סליחה, אם רוצים לעזור לסינרג'י צריך להוסיף פה בחוות הדעת.

יש לנו כמה מקרים פתוחים כאלה.

זו שאלה של מדיניות.

יכול להיות שנעצור את הישיבה ונראה איך אנחנו סוגרים כמה דברים.

הצעתי היא להוסיף את זה שיש מבחינה לאומית רצון של הייצור המקומי. לנסח את זה כך שיש דברים שהם בולטים בבעייתיות שלהם.

עשינו את זה בפרק אחר, במזון, סידרנו כמה בעיות מול היצרנים, וגם היום אנחנו ננסה. אף אחד לא יקבל את כל תאוותו אבל ננסה לפתור את הבעיה.

ראיתי בעיתון שאמרת את זה. אני מוכן לוותר על התאווה בתל אביב ולא לוותר על התאווה בשדרות.

אתה צודק, אני אתך. ועדת החריגים היא המוסמכת. צריך לחדד שדיברנו על כך שכאשר השר או השרה רוצים להוסיף מוצרים לרפורמה הם לא צריכים את הוועדה, אבל להוציא מוצרים – לפגוע ברפורמה – הם צריכים אישור.

הפכנו את זה עכשיו להמלצה.

סעיף (2) מצמצם את שיקול הדעת של הוועדה לשני מקרים בלבד.

אנחנו לא מחפשים שידלגו על ועדת כלכלה אבל גם לא רוצים לעכב תהליכים יתר על המידה.

אבל אם יש רק שיקולי תחרות והפחתת יוקר מחיה אין שיקול דעת אחר.

נסיים את ההקראה ואז נסביר.

"(ד) ועדת החריגים תעביר המלצתה לשר בתוך 60 ימים מיום קבלת הפנייה ותפרט בהחלטתה את נימוקיה; לא העבירה המלצתה עד תום 60 ימים כאמור או הודיעה במהלך התקופה האמורה כי אין בכוונתה לדון בפניה, יראו כאילו המליצה לבצע את ההוספה בהתאם לסעיף קטן (ו).





(ה) ועדת החריגים תפרסם את המלצתה באתר האינטרנט של משרד ראש הממשלה, ובלבד שהמידע שיפורסם לא יכלול מידע שאין למוסרו לפי סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ"ח–1998‏; הוועדה רשאית שלא לכלול בפרסום כאמור מידע שאין חובה למוסרו לפי סעיף 9(ב) לחוק האמור.





(ו) השר רשאי להוסיף את התקן לתוספת השלישית לאחר קבלת המלצת ועדת החריגים לעשות כן.





(ז) מסרה ועדת החריגים המלצתה לשר שלא להוסיף תקן לתוספת השלישית לחוק התקנים, רשאי הוא לפנות לממשלה לקבלת אישורה להוספת התקן כאמור;





(ח) פניית השר לממשלה כאמור בסעיף קטן (ז) לשם קבלת אישורה להוספת התקן תכלול את כל אלה:








1. פרטי התקן הנדון;








1. המלצת ועדת החריגים;








1. עמדת השר המפרטת את נימוקיו שלו לאמץ את המלצת ועדת החריגים.







(ט) פנה השר לממשלה לפי סעיף קטן (ז), והודיע על כך לוועדת החריגים, רשאי הוא להוסיף בצו, אשר תוקפו לא יעלה על 90 ימים ממועד מסירת ההודעה לוועדת החריגים לפי סעיף קטן (ט), את התקן לתוספת השלישית (בסעיף זה – צו זמני).





(י) הממשלה תקבל החלטה לגבי פניית השר כאמור בסעיף קטן (ז) בתוך 21 ימים ממועד פניית השר לממשלה; הממשלה רשאית להאריך את התקופה לתקופות נוספות ובלבד שפרק הזמן הנוסף לא יעלה על 42 ימים נוספים; הממשלה תהיה רשאית להפעיל את סמכותה לפי סעיף זה באמצעות ועדת שרים שהממשלה תסמיך, כפי שתחליט.





(יא) לא החליטה הממשלה בתוך התקופה הקבועה בסעיף קטן (י), יראו את פניית השר להוספת תקן לתוספת השלישית לחוק התקנים כאילו אושרה על-ידה, אלא אם כן חזר בו השר מפנייתו לממשלה טרם סיום התקופה האמורה.





(יב) החליטה הממשלה שלא להוסיף את התקן לתוספת השלישית וקבע השר צו זמני לפי סעיף קטן (ט) והצו עומד בתוקפו במועד קבלת החלטת הממשלה, יבטל השר את הצו מוקדם ככל הניתן.





(יג) על אף האמור בסעיף זה, ראה השר כי מתקיים חשש מיידי לפגיעה בבריאות הציבור, בטיחות הציבור, הגנת הסביבה או בהתקיים צורך חיוני אחר, רשאי הוא להוסיף בצו תקנים לתוספת השלישית לחוק התקנים אף בלא קבלת המלצת ועדת החריגים; צו כאמור יהיה בתוקף לתקופה שלא תעלה על 90 ימים. אם האריכה הממשלה את התקופה לקבלת ההחלטה, כאמור בסעיף קטן (י), רשאי השר להאריך את תוקף הצו לתקופה שהאריכה הממשלה.





(יד) ביקש השר שהצו כאמור בסעיף קטן (יג) יעמוד בתוקפו מעל 90 ימים, יפנה השר לממשלה בהתאם לסעיפים קטנים (ב) עד (יב) עם קביעת הצו."

תודה. עכשיו תבארו את הסעיף הזה כי הוא חשוב, לאחר מכן נעבור להתייחסות ח"כים עניינית ולדוברים בזום ואז נעבור להשלמות לתיקונים שעשינו. זה בעצם סוגר את החוק הזה. יש פה אי הסכמות, יכול להיות שנעשה הפסקה וננסה לסדר אותם ואז לחזור עם הדברים.

הראל שליסל, אגף תקציבים, משרד האוצר. מה שפנית לגביו, חה"כ גפני, נראה לי קצת פחות רלוונטי לנושא של ועדת החריגים, יותר להחרגות, אני גם אסביר למה.

אני יודע.

פה עשינו מנגנון לסטייה מהרפורמה שאנחנו עושים. אנחנו עושים רפורמה רוחבית, כמו שאמר היושב-ראש, בעולם המזון, בעולם התמרוקים, בעולם התקינה, בעולם מוצרי האנרגיה, שהרציונל של הרפורמה הזאת אומר: מה שטוב לתושבי המדינות המפותחות צריך להיות טוב גם לתושבי ישראל. זו ברירת המחדל וזו הלוגיקה והאמירה שהנחו אותנו בכול הרגליים של הרפורמה. ועם זאת, יש מוצרים שאנחנו אומרים שהם מוצרים יותר מסוכנים. יש מוצרים שהם רגישים ומסוכנים במיוחד. בעולם המזון למשל הבשר, החרגנו אותו כבר בגוף הנוסח. עוד מעט נדבר על החריגים בכלכלה. נדבר שם על מוצרים שמוחרגים כבר עכשיו.

עם זאת, יכולים להיות מוצרים שנגלה בעתיד שיש לגביהם איזשהן בעיות או סכנות בריאותיות ולכן מאוד-מאוד חשוב ששיקולי הדעת יהיו סביב הנושא של בטיחות ובריאות הציבור, הצדקות מאוד-מאוד חריגות כדי לסטות מהרפורמה, כי ככלל הרפורמה שלנו אומרת שאם זה טוב באירופה אין סיבה שזה לא יהיה טוב בישראל, אבל אנחנו לא רוצים לנעול לחלוטין את האפשרות של שרים לבוא ולהחריג מוצרים.

לכן אנחנו קובעים פה איזשהו מנגנון שאם יבוא השר ויגיד – זה אפילו לא השר אלא הממונה על התקינה או הממונה בתחום המזון או הנצילות האנרגטית – אני רוצה לסטות מהעיקרון הזה שמה שטוב באירופה טוב פה ולכן אני רוצה להחריג מוצר מסוים, המנגנון מסביר איך הוא יכול לסטות מאותו עקרון שהממשלה והכנסת עכשיו מאשרות ועליו בעצם לפנות לוועדת החריגים. מופיעים פה שיקולי הדעת שהוא צריך להביא בפני ועדת החריגים שמסבירים מדוע הוא חושב שצריך לסטות וועדת החריגים צריכה לקבל את המלצתה. אתם רואים פה גם את לוחות הזמנים.

אם ועדת החריגים לצורך העניין החליטה שלא לקבל את עמדתו והמוצר לא מוחרג – זה היה לבקשת הוועדה וחודד פה במסגרת הדיונים – בכל זאת השר רואה את עמדת ועדת החריגים והוא לא רוצה לקבל אותה, וזו הסמכות שלו לקבוע את המדיניות, הוא רשאי לעשות לה overruling, אבל הוא צריך לפנות לממשלה ולהסביר מדוע הוא עושה את זה. השר תמיד-תמיד יכול לבוא ולהגיד לוועדת החריגים: אני לא מקבל את המלצתכם המקצועית אבל הוא חייב לפנות לממשלה, ולממשלה כן יש סמכות להגיד לו שהוא סוטה מהעיקרון שהממשלה והכנסת רצו לאשר.

נוסף לזה, שאל חה"כ רון כץ, יש פה עוד סמי-מנגנון שמתלבש על המנגנון הכולל וזה הנושא של מוצר שיש בו איזשהו צורך מידי. יכול להיות שמחר תהיה איזושהי בעיה עם מוצר כזה או אחר, ולכן, ברגע שיש חשש מידי לפגיעה בבריאות הציבור או בטיחות הציבור אז יכול אותו רגולטור או השר להחריג מוצר בצורה מידית בלי ועדת החריגים. זה אמור לתת מענה לכך שפתאום יקום איזשהו צורך ואנחנו לא רוצים להמתין ולחכות עד שוועדת החריגים תספיק לדון. אנחנו רוצים אוטומטית להגן על בטיחות הציבור ולהרחיק את המוצר למשך 90 יום. אז הוא בעצם נכנס לתוך המנגנון שמתואר. זה המנגנון. זה היה בשיח עם כל המשרדים, בשיח ארוך גם מול הלשכה המשפטית שעזרה לנו לחדד כאן את הנוסחים. אני מקווה שהבהרתי.

תודה. רמי טרבולסקי, בבקשה.

קודם כל אני רוצה להודות באמת על הקשב הרב שאתה נותן לתעשייה ולרחשי השוק. לשמוע אותנו זה לא קל. אני מבקש לחזור בקצרה על הדברים. אני חושב שדוד שמש הוא מוצר שאין אותו הרבה בעולם. אם תסתובבו בעולם לא תיראו הרבה דודי שמש על הגגות. מנסים לקחת את אירופה ולעשות חיקוי לאירופה. באירופה, אם תראו כבר דוד על הגג, הוא נמצא על הגג אבל בתוך ה-basement יש עוד דוד או עוד מתקן שמחבר בין הדוד לבין הצרכן, לא כמו בישראל. בישראל, המים שאנחנו מחממים זה המים שאנחנו צורכים באופן ישיר. בבקשה מכם, שימו לב, אתם כל הזמן מנסים לדמות אותנו לאירופה, דוד שמש זה מוצר ישראלי.

רמי, אבל יש היום יבוא חופשי מפלסטין, מרמאללה יש יבוא חופשי. תזכור שמה שמאיים עליך זה פלסטין, אתה רוצה שתהיה אכיפה על מה שמגיע מהרשות הפלסטינית

לא רק. אני אומר את זה, דקה.

אביר, אתה מפתיע אותי במשהו אחד: אתה יצאת למאבק למען העצמאיים, נכון?

חד-משמעית.

עסקים קטנים, בינוניים.

חד-משמעית. כל חסימה של תחרות, כל חסימה של יבוא, היא פגיעה בעצמאיים במדינת ישראל, היא פגיעה בפריון והיא פגיעה גם בהם, בעשרה יצרנים של דודי שמש. הם פוגעים בעצמם.

אבל, אביר, היצרנים הם הילדים שלך.

אבל הם פוגעים בעצמם. הם יכולים לייצא לאירופה. הם יכולים לייצר לאירופה טוב יותר.

אבל לפחות תתייחס אליהם כמו הילדים שלך. היצרנים הם הילדים שלך, הם עצמאיים, תדאג גם להם.

המוצר הזה הוא מוצר נפחי, במכולה נכנסים 60-70 דודים. אין לך סיכוי בעולם לייצא. אנחנו היינו יצואנים כשהיינו חלוצים, כשהמדינה הייתה בחיתוליה היינו מייצאים. המפעל שלי קיים קרוב ל-55 שנה.

אבל אתם הכי טובים בעולם. אתם הכי בטוחים בעולם. למה שמישהו יתחרה אתכם? מי יכול להתחרות אתכם? אתם הכי טובים בעולם בזה, ברצינות.

וזה החשש.

אבל החשש הוא הרשות הפלסטינית אז תביע בפני היושב-ראש את הרעיון שאין אכיפה מהרשות הפלסטינית.

זה החשש, שייכנסו מוצרים לא תקניים.

בוא נעשה אכיפה. תדרוש להגביר אכיפה.

אני מנסה להגיד שהמוצר הזה הוא מוצר בטיחותי גרידא. המוצר הזה משלב מים חמים, חשמל, התקנה על גגות. זה מוצר שחלילה אם ילד יושב - - -

טרבולסקי, אמרת את הכול כבר. אני שמח שאתה אומר את זה שוב אבל לא יותר מדי. יש לי שאלה אליך. יש שני מרכיבים של הרפורמה: אחד, לייבא בפשטות, להצהיר לפי תקן ולייבא, ויש את המרכיב לפי איזה תקן עובדים, אירופי או ישראלי. בדבש אמרנו שהוא רגיש, אמרנו שניקח כמה מוצרים, נייבא אותם בהצהרה, נקל על היבואנים, אבל עדיין את המוצר נכפיף לזמן מסוים לתקן הישראלי עד שנרגיש, אחרי שנה, שנתיים, שלוש, שגם הוא יהיה לפי תקן אירופי. האם אנחנו יכולים מבחינתך להגיד שיהיה יבוא של דודים אבל הם יהיו כפופים לתקן הישראלי לזמן מסוים? זה פתרון מבחינתך?

תאמין לי שהייתי מוכן לא לשלם למכון התקנים מאות-אלפי שקלים בשנה ולחסוך אותם, אבל מכון התקנים זה גוף שמגן עלינו הצרכנים. בואו לא נטעה. מכון התקנים הוא גוף שמגן עלינו, הצרכנים, ופה המקום - - -

תענה לי על השאלה: אם אנחנו מכפיפים את הדודים לתקן הישראלי אבל מאפשרים יבוא בהצהרה כמו כל היבוא?

הנקודה היא כזו – ויושב ליידי הממונה על התקינה שמכיר את הנושא יותר מדי טוב – ברגע שלוקחים בשווקים דוד לבדיקה במכון התקנים, עד שמקבלים תוצאה ראשונית זה בין שנה לשנה ושלושה חודשים.

אז המסלול של הצהרה יעזור.

אתה יודע כמה אנשים מצהירים והם עבריינים?

אבל זו לא יכולה להיות נקודת הנחה של חקיקה נורמלית.

נכון, אבל בגלל שזה מוצר רגיש ומוצר בטיחותי גרידא – אני לא מבין איך לא רואים את זה - - -

אין אף מוצר שהגיע לפה והוא לא מוצר בטיחותי גרידא. כיסא פלסטיק שאדם יושב עליו, יכולים ליפול ממנו, זה לא בטיחותי.

משפט אחרון.

אם תהיה אכיפה כמו שצריך, אם יבואו ויגידו: תשמעו, אנחנו נאכוף את המוצר הזה, נבדוק אותו ונראה – אין בעיה עם תחרות. גם כך אנחנו אוכלים אחד את השני בענף הזה. דוד נמכר ב-750-850 שקל, מה כבר רוצים להוזיל פה? עוד 50 שקל? אז בסדר, נפתח את זה לתחרות, אבל תשמרו את זה בנושא האכיפה.

תודה. תנו לנו את העקרונות של התוספת השלישית ואת התפיסה כדי שהדיון יהיה שלם, לפי מה התוספת נבנתה, פירוט הנושאים שיוחרגו כרגע, ונמשיך את הדיון עם גופים שונים.

נוסח התוספת כמובן פורסם בפורטל הוועדה.

דבר ראשון, התחלנו למפות את כל התקנים אבל עוד לא סיימנו את כל עבודת המיפוי. התחלנו בתקנים שמבוססים על תקינה אירופית.

תסבירי את המושגים, ההבדל בין המיפוי לפעולה האחרת, מה כל פעולה כוללת.

להוסיף לו דר ברשימת מוזמנים

אני אתן את הרקע. אנחנו יצאנו לרפורמה הזו בצורה מאוד אינטנסיבית מתוך הבנה והכרה בחיוניות שלה ולכן לקחנו מאות תקנים והתחלנו לבחון את האפשרות של הכללה שלהם ברפורמה כל עוד אנחנו לא פוגעים בבטיחות ובריאות הציבור. חלק גדול מכל התקנים שכבר בדקנו עד עכשיו נכללים ברפורמה, בודדים, כאלה שנמצאו שעלולים לפגוע בבטיחות או בבריאות מוחרגים, וגם אותם אנחנו ממשיכים לבדוק בניסיון לראות איך אנחנו מגיעים למינימום החרגה. אנחנו התחייבנו עד סוף דצמבר להשלים את הבדיקה של כל התקנים כדי לוודא שכולם, או רובם המכריע לפחות, מה שאפשר, נכללים בתוך הרפורמה, כאמור, באיזון בריאות ובטיחות הציבור.

התהליך הוא תהליך שגם מוסדר בחוק. הדרך להכליל חלק מהתקנים ברפורמה היא לפנות לרגולטורים השונים שקשורים לתקן הזה ולעשות איתם תהליך שמוגדר בחוק. יש להם זמן להגיב, לדון, עד שאנחנו מביאים את זה למצב של הכללה ברפורמה. בחלק מהמקומות אנחנו צריכים לבנות יכולות בדיקה למוצרים נוספים שיגיעו לארץ שכרגע אין מעבדות בארץ שיודעות לבדוק את זה, ולכן אנחנו משלימים תהליך שלם של הכללה של המוצרים ברפורמה.

בטעות, בטעות הציבור איכשהו חושב – ראיתי את התכתובת, מה שמופיע בתקשורת וכו' –שהתקנים שעדיין לא הושלמה הבחינה שלהם והתהליך של ההכללה שלהם ברפורמה, שלפעמים כרוך גם בשינויים משפטיים רגולטורים בהתאם לחוק, הם לא נכללים, הם מוחרגים. אז ממש לא. חלק גדול מהתקנים, כמו שאמרתי, עדיין נמצאים בתהליך הבחינה מתוך מגמה להכליל אותם ברפורמה, רק שהתהליך הזה לוקח זמן.

אנחנו התחייבנו – וזה מאוד מאתגר ושאפתני – להשלים את הבדיקה של כל מאות התקנים עד סוף דצמבר. זה מהר מאוד, זה אינטנסיבי מאוד, אבל אנחנו נעמוד במשימה, ועד אז הרבה מאוד תקנים שעדיין לא הוכללו יוכללו. זו המגמה. זה מה שבעצם גלית אומרת.

הבנתי. תמשיכי, גלית.

ולכן בתוספת שפרסמנו ונתנו לוועדה הוספנו את הטור הרביעי שבו ניסינו לתת הסברים לגבי חלק מהתקנים, מדוע הם מופיעים בתוספת. אפשר לראות שם שיש את הנושא שדיברו עליו קודם, הנצילות האנרגטית, אנחנו מחכים להחלטת הרפורמה הזו לגבי משרד האנרגיה. ברגע שזה יסודר שם אנחנו נוכל לסדר את זה פה.

יש פה תקנים שאתם תראו שהם מופיעים בתוספת כשלמעשה המשמעות היא שרק מוצר אחד מוחרג ולא כל המוצרים שנמצאים תחת אותו תקן, וזה במקרים שיש איזושהי בעיה משפטית עם המוצר הזה פה בארץ, שאי אפשר לייבא אותו, אבל את כל היתר כן הכנסנו לתקינה. אתם תראו שזה ממש מצומצם למוצר אחד בתקן. יש כאלה שעוד לא הספקנו להגיע אליהם ורשמנו שנמשיך וננסה. יש את אלה שהם מוחרגים מהרפורמה בשלב זה, שזה הציוד המסוכן, גז, גפ"מ, מוצרי הרמה ולחץ, שנגיע לזה אחר כך.

זה לא בתוספת.

בתוספת השלילית הם מופיעים כי הם מוחרגים מהרפורמה ולכן הם צריכים להיות בתוספת. כך בנויה התוספת. את שאר הדברים אתם יכולים לשאול בתוספת עצמה.

תודה. היו כמה מוצרים במחלוקת. רמי הציג את המערכות הסולאריות. אלצי אליהו, בעלים של חברת תרמוסטט תעשיות, בבקשה.

שלום, אני אלצי אליהו, בעלים של שלושה מפעלים שקשורים לתעשיית דודי השמש. קודם כל אני רוצה להדגיש שאני רוצה להחריג את התרמוסטט ולהשאירו בקבוצה אחת. אני אדבר על התרמוסטט. יש לי שלושה מפעלים שקשורים לתעשיית דודי השמש: "האמייל לישראל", "ספק סחר" ו"התרמוסטט תעשיות". אני רוצה להדגיש שהשקענו עשרות-מיליוני שקלים במפעלים האלה כדי שתהיה תעשייה ישראלית איכותית.

המפעל של התרמוסטט הוא מפעל יחסית קטן. ההבדל בתרמוסטט שאנחנו עושים הוא בכך שהוא מיוצר עם מגבל והמגבל הזה מונע מהדוד להגיע לטמפרטורה של רתיחה. תרמוסטט לא תקני שמביאים יביא לכוויות של ילדים או כל אחד מאתנו וחלילה לפיצוץ של דוד. תארו לכם פיצוץ של דוד של 200 ליטרים מים רותחים, מה עלול לקרות.

75% מהתרמוסטטים בישראל הם יבוא. אנחנו נלחמים בתרמוסטטים לא תקניים שנכנסים לישראל, לא מבחינת הקיום שלנו אלא מבחינת הביטחון של כל אחד מאתנו שהתקלח היום בבוקר. יש לי עשרות דוגמאות של תרמוסטטים לא תקניים שמגיעים ואנחנו מונעים מהם להגיע לשוק. עובדה נוספת, שחלקכם יודעים, היא שמ-2012 ניסו להביא תרמוסטטים למכון התקנים לבדיקה. תרמוסטט אחד לא עבר את מכון התקנים בבדיקה הראשונה, רק עם כל מיני התאמות שעשו אחרי זה הם הצליחו לעבור.

אם נניח יגידו שפותחים את הרפורמה ליבוא בהצהרה ועדיין יישאר התקן הישראלי?

אם מייבאים בהצהרה לפי תקן 808 אז אנחנו בסדר. אבל כל עוד יתנו יבוא חופשי לתרמוסטט בלי הצהרה אז אנחנו נהיה בבעיה קשה, כל אחד מאתנו. אני לא מבקש למנוע יבוא, אני מבקש למנוע סכנה.

אני מבין שכ-75% מהתרמוסטטים מיובאים כיום.

נכון.

זאת אומרת שהשוק הזה לא סובל מתת-יבוא.

הוא מיובא לפי תקן 808. זה הלב.

היבוא לפי התקן. אז במקרה הזה אין בעיה של יבוא אבל יש כן מפעל יחידני בארץ שעושה תרמוסטטים.

אנחנו המפעל היחידי בארץ ואין לי בעיה ליבוא שיהיה תקן 808.

טוב. תודה רבה לך, אלצי. דרור אבן, גמל שריד מוצרי השחזה, בבקשה.

שלום לכולם. אני דרור אבן, מנהל האיכות והבטיחות של חברת גמל שריד. זו חברה שנמצאת כיום בקיבוץ שריד בעמק יזרעאל. אנחנו מייצרים את הדיסקים שמשתמשים בהם לתעשייה, לבנייה, בהרבה עבודות שנחשבות מאוד-מאוד מסוכנות ותובעניות מבחינת הבטיחות. יש כאלה שלא יודעים על מה אני מדבר, אנחנו מדברים על המוצר הזה, אם רואים אותו. המוצר הזה מותקן על מכונה חשמלית שמסתובבת במהירות של בין 12,000 ל-23,000 סיבובים לדקה, שזו מהירות מסחררת לכל הדעות. כשחס ושלום קורית תקלה, השברים של המוצר ב-4.5 המטרים הראשונים שלו, יותר מהירים מקליע של אקדח, כך שמדובר במוצר מסוכן ביותר לכל הדעות.

מעבר לזה, צריך להזכיר לכל האנשים שמשתמשים במוצר הזה במרחק של בין 25 סנטימטרים ל-40 סנטימטרים מהפנים או מהגוף. כולם מבינים מה המשמעות מבחינת הבטיחות. בתוקף עבודתי כממונה על האיכות והבטיחות במפעל הייצור - - -

דרור, אנחנו מבינים שהנימוק הוא בטיחותי, אנחנו מבינים שהיבוא של המוצרים האלה כבר היום הוא מעל 70%, נכון?

נכון, אני רוצה פשוט להדגיש שהמוצר שלנו חייב שיעמוד בפיקוח, ולא מדובר בפיקוח תחת הצהרה אלא מדובר בפיקוח כפי שמתבצע היום, עוד היום, בחקירות שאני מבצע באתרי הלקוחות במקרה שאנחנו מדווחים על תאונה. הרי המוצר שלנו הוא מוצר גנרי, זה כמו פריג'ידר, זה כמו פלאפון, הרבה פעמים מגיעות אלינו תלונות על התפרקות של מוצרים כשהמוצרים הם בכלל לא שלנו, מיבוא זול, מיבוא סיני, מיבוא עלום, ללא אימא, ללא אבא, לא יודעים מי זה, מה זה, והתוצאות הרות גורל לפעמים.

מעבר לזה, אנחנו מגויסים היום לנושא מניעת תאונות עבודה ביחד עם התאחדות קבלנים בוני הארץ, שנלחמים בצורה דרמטית בנושא התאונות. אני חושב שהפעולה הזו, שלא תהיה החרגה של המוצרים שלנו, יכולה להשפיע בצורה דרמטית על היכולת שלנו כגוף לעזור במניעת תאונות העבודה, שזה היום בנפשנו ובדמנו.

תודה רבה, דרור. רונן יחזקאל, בבקשה.

אדוני היושב-ראש, אני רונן יחזקאל, מנכ"ל סינרג'י משדרות. המוצר המדובר הוא כמובן כבלי חשמל, כבלי כוח. זה מוצר נמצא בתשתיות של הבניה בארץ, בדיוק כמו הברזל. מדובר פה על מוצר שנמצא בפנים ואמור להיות שם במשך שנים רבות, עשרות שנים. לגבי הבטיחות, כולנו מבינים מה המשמעות של מוצר לקוי לא תקני – קצר, שריפה, התחשמלות, מדובר פה בחיי אדם. אני בטוח שהציבור לא ער לאיזה כבלים רצים לו בתוך הקירות או מתחת לאדמה. הוא סומך את ידיו על מקבלי ההחלטות בעיניים עצומות. הוא בטוח שמתקבלות החלטות מאוד-מאוד זהירות ובטחות בנושא הזה.

לשאלתך האם יש חסמי יבוא כאלו או אחרים – אני מעריך שכ-75% מהכבלים של החשמל מיובאים לארץ. אין פה איזה כשל שוק שצריכים לפתור באמצעות התקנות החדשות האלה. סינרג'י זה המפעל היחיד שנותר בארץ, ועוד בשדרות, כאשר רוב המוצרים הם בכלל מוצרים מיובאים. כבר היום מספר הליקויים שנתפסים ע"י מכון התקנים – ונעשית בדיקה מאוד קפדנית בכניסה – הוא גבוה מאוד. עיקר הספקים הם בכלל מטורקיה, וניתן לראות שמכון התקנים מוצא חדשות לבקרים, לפי התקן הישראלי – כבוד היושב-ראש, אתה הדגשת את זה קודם – חוסר עמידה בתקנים. כשיסירו את הבדיקות האלה, איך הדבר הזה בכלל יכול להיות מעוכב בשוק?

ולכן ההמלצה שלך?

אני אומר אפילו אי אפשר לעשות recall למוצר כזה כי הוא נמצא שם. ההמלצה שלי היא להשאיר את זה בדיוק לפי המנגנון הקיים היום.

ואם משאירים את זה נניח שנה-שנתיים, יש מועד שבו תנוח דעתכם, כשדברים יתקדמו? כי גם כך שוק היבוא גבוה פה, זה לא שאתה תעצור יבוא, יש 75% יבוא כבלים.

אדוני היושב-ראש, אני גם לא מתכוון לעצור את היבוא. היבוא ממשיך והוא ממשיך ביתר שאת. אין לנו בעיה עם הנושא של היבוא. כן, בהחלט, ככל שמוצרים שיגיעו לארץ יעברו את הבחינות ואנחנו נראה ירידה מאוד משמעותית בעמידה בתקן, אני חושב שבהחלט יהיה אפשר לפתוח גם את השוק הזה.

לאט-לאט, אתה אומר. תודה רבה לך, רונן יחזקאל. בבקשה, חה"כ גפני.

תודה רבה. אדוני היושב-ראש, אנחנו עוסקים בנושא היבוא וצריך לדעת את ההשלכות של הדבר הזה. הרמב"ם אומר שצריך ללכת בדרך האמצעית, לא ללכת לצד אחד בקיצוניות. ליבוא יש השלכות מאוד משמעותיות גם בעניין יוקר המחיה וגם בעניין התעסוקה של המפעלים בארץ.

אדוני היושב-ראש, אני חושב שאני דומה לך בעניין הזה, חשוב לנו מאוד שהמפעלים בארץ לא יפלו, שתהיה תעסוקה, שלא תהיה אבטלה ובמיוחד לא בפריפריה. כשעושים רפורמה כזאת על היבוא, שבאמת המנכ"ל הגדיר אותה נכון, "מאוד משמעותית", למשרד האוצר יש עניין, הוא ראה את זה מצד אחד של המפה. חשוב לו מאוד היבוא, חשוב לו הנושא התקציבי והוא ניסה כמה פעמים בעבר לעשות את זה, פחות מעניין אותו העובדים בשדרות או במקומות אחרים שהיבוא יכול לפגוע בהם.

כאשר עושים רפורמה כזאת – כמובן שמה שיעניין יבואן זה רק היבוא, למי שאכפת התקציב אז זה רק התקציב – המדינה צריכה לראות את כל המכלול של הנושאים שעומדים על סדר-היום. אז אתה מחריג בחוק נושאים שונים – אתה לא מחריג עדיין, על כל פנים על פי ההצעה שהובאה לכאן – את המקרים הלאומיים שבהם ברור שצריך לא לשנות מהמצב הקיים.

שמעתי עכשיו את מנכ"ל סינרג'י, סינרג'י מאוד חשובה לי בגלל שהגמרא אומרת שהיות ונגעת במשהו אתה כבר אחראי לו. אני נגעתי בעניין הזה בהיותי יושב-ראש ועדת הכספים ובאמת עשינו כל מאמץ – היה מצב מאוד קשה של החברה – שחברת החשמל תזמין מהם את הכבלים שעליהם מדובר. ברור לגמרי שאם הרפורמה הזאת מתקבלת כמות שהיא, התוצאה תהיה בתוך זמן לא ארוך שהמפעל הזה ייסגר. אם המפעל הזה ייסגר זה פחות מפעל בשדרות. 120 עובדים ללא מקום עבודה. לא בטוח בכלל שאנחנו מוזילים את המחירים מכיוון שאז הטורקים יעלו את המחיר. אני מכיר את זה ממקרים רבים אחרים שטיפלתי בהם, שברגע שאתה נותן למשק הישראלי - - -

אמרתי לך, היה מפעל אחד בישראל לקרמיקה חדש, עם 400 מיליון שקל השקעה ב-2014, 400 מיליון שקל, הוא נסגר. יש רק יבוא בישראל ועוד לא ראיתי הוזלה של קרמיקה. וגם איכות הייצור של חוץ לארץ לא כמו של המפעל הזה.

נכון.

אז הפסדנו גם איכות. והוא לא היחיד, יש עוד כמה כאלה.

אני מכיר את זה ממפעלים אחרים. אני מכיר את זה מחצור הגלילית, פרי גליל, שנלחמתי. הממשלה אמרה שאי אפשר לעזור להם, אמרתי: לא יקום ולא יהיה. זה היה מפעל עוגן של חצור הגלילית והצלנו אותה. נסעתי עם הוועדה כולה, קיימנו שם ישיבה, כשהיה נראה כלכלית שכדאי לסגור את חצור הגלילית. בסוף הם פתחו אגפים נוספים וזה עובד. אני יכול להביא הרבה מאו דוגמאות. אני כבר לא מדבר על התעשייה הצבאית שהיינו מעורבים בעניין, גם זה היה יכול להיסגר.

דבריך הובהרו, הרב גפני.

מהניסיון שלי אני אומר לך, אגף התקציבים מנצל את המציאות הזאת שלא מכירים את המכלול, לא היו בתוך המערכות האלה. משרד האוצר ביקש לעשות את נושא היבוא, וצריך לעשות ואני בעד הרפורמה הזאת, ובתנאי שהרגישויות האלה של העובדים, של המפעלים ושל הייצור המקומי, יהיו בתוך החוק. אחרת אנחנו גורמים במו ידינו לפגיעה בעיקר בפריפריה ובעובדים.

תודה. עידן אור, ההסתדרות, בבקשה. עידן, שמעתי את דבריכם וקראתי אותם, אני יוצא ל-5 דקות, שיחה דחופה וחוזר. מיכל, תוכלי להחליף אותי ל-5 דקות?


(היו"ר מיכל שיר סגמן, 14:00)

אנחנו מבקשים להוסיף שני נושאים – שהעברנו אותם גם לוועדה – להצעת החוק: אחד מדבר על ניוד עובדים. אנחנו לפני אירוע במכון התקנים של פיטורין של כ-300 עובדים בעקבות הרפורמה הזו, אירוע מאוד לא פשוט. אבדן פרנסה ל-300 משפחות זה לא דבר פשוט בכלל. חלקם אנשים מאוד-מאוד צעירים, חלקם אנשים בגילאים של 40 עד 50, שזה גיל שמאוד קשה היום למצוא עבודה במשק, וגם רוב האנשים זה אנשי מקצוע מעולים, מהנדסים - - -

מה אתם מציעים?

אנחנו מבקשים לאפשר ניוד לתחום האכיפה שעכשיו צריך להגדיל אותו בתקנים בגלל שצריך להגדיל את האכיפה בשווקים לאור הרפורמה, מבקשים לאפשר ניוד של עובדים בפטור ממכרז, בדומה למה שנעשה ברשות השידור בזמנו, בחוק השידור הציבורי, קצת שונה, כמובן בתיאום עם נציב שירות המדינה שיקבע את הכללים לקליטת העובדים. אנחנו חושבים שיש פה win-win לכולם. אלה עובדים שמצד אחד מאבדים את הפרנסה שלהם, מצד שני הם יחסכו למדינה הרבה מאוד כסף בהכשרה מקצועית לנושא האכיפה כי זה עובדים מקצועיים, מיומנים שבאים מהתחום ותקנים שבכל מקרה יצטרכו להיות מאוישים. זה לא תקנים בעודף, זה לא תקנים מעבר לתקנים הקיימים היום. זו בקשה אחת.

הנושא השני הוא הנושא של התייחסות למצבים של הקלות ליבואנים. אנחנו מבקשים להוסיף סעיף שמדבר על כך שיבואן שיבחר באופן וולונטרי – אני מדגיש את המילה "וולונטרי" – לעשות בדיקה במעבדה, כל מעבדה שמורשית ע"י הממונה על התקינה בהתאם לסעיף 12 לחוק, במידה ולמרות שעשה בדיקה ימצא איזשהו ליקוי, תהיה לו איזושהי הקלה בסנקציה שמוטלת עליו לאור זה שהוא נקט באמצעים על מנת להימנע מאיזושהי תקלה במוצר שהוא מייבא.

אתה מייצג את ההסתדרות?

כן.

ולא חשוב לך מהמפעלים שעלולים להיסגר כתוצאה מיבוא?

חשוב לי מאוד מהמפעלים וזה תפקידנו, להיאבק עבור העובדים - - -

אבל אתה לא אמרת את זה.

אז הנה אני אומר.

האם חשוב לגפני המפעלים שיפתחו בעקבות יבוא שיפתח? זו גם שאלה האם זה חשוב. אתה מתעלם לחלוטין - - -

בואו נשמע את תגובת האוצר, סגן השר קארה והרב גפני.

סינרג'י תיסגר.

למה? נתמוך בו תמיכה ישירה. תציע פה הצעה להפחית עליו רגולציה, תציע פה הצעה להגמיש את שוק התעסוקה שיהיה יותר קל להעסיק עובדים. תציעו הצעות שצריך.

רק התייחסות קצרה. חנן לזימי, רכז תאגידים באגף שכר והסכמי עבודה, משרד האוצר. אנחנו בשיח עם ההסתדרות על השלכות הרפורמה ביחס לעובדים. רק חשוב לומר שאנחנו מקבלים את התפיסה שצריך לאפשר לעובדים שמגיעים מתחום של תקינה להיקלט בצורה כזו או אחרת בשירות המדינה, במשרות חדשות שייועדו לזה, רק שהמנגנון שבו זה יקרה עדיין נמצא בדיונים עם הנציבות וההתייחסות שלהם נורא חשובה. חשוב שיהיה ברור: המודל של רשות השידור שההסתדרות מפנה אליו הוא לא רלוונטי, הוא לא ענייני וכמובן שאנחנו מתנגדים לו. הוא לא מה שיהיה פה. המודל של רשות השידור שבו נסגר לחלוטין גוף והיה צריך למצוא מקום תעסוקה לעובדים היה מודל מאוד ספציפי, הוא לא מתאים פה בנסיבות העניין, בנסיבות המקרה. יהיה איזשהו מודל שיתואם יחד עם הנציבות אבל זה לא יהיה אותו מודל שכרגע ההסתדרות - - -

אז איזה מודל זה יהיה?

הנציבות בוחנת אפשרות שבה כן ניקח - - -

אתם מביאים חוק ואתם לא יודעים מה יהיה עם העובדים? 300 עובדים?

אנחנו בדיונים עם ההסתדרות על ההשלכות על העובדים. חה"כ גפני, יש לנו דיונים עם ההסתדרות כבר מחודש יוני על ההשלכות על העובדים. צריך לומר שכבר היום יש הסכם קיבוצי שעוד קיים מ-2017 שנותן מענה לעובדים - - -

כן, אתם דיברתם על זה כבר לפני כמה שנים, אנחנו לא הסכמנו.


(היו"ר מיכאל מרדכי ביטון, 14:05)

אני הבנתי גם בשיחות מקדימות שלי – מכון התקנים לא עושה אינתיפאדה ולא עושה שביתות והוא יודע ש-300 עובדים כנראה יאבדו את עבודתם כי אחת ההשפעות של הרפורמה זה גם תחרות באפשרות לבדיקה במעבדה פרטית, לא רק במכון התקנים. פנינה, שהייתה פה משירות המזון הארצי אמרה: אני משוועת לאנשי מקצוע שנמצאים במכון התקנים. הממשלה ידעה לנייד מרשות השידור לערוץ "כאן" בהעברה ישירה של עובדים ללא צורך במכרז עם היכולת המקצועית שלהם, ידעה לתת להם פרנסה ובדיונים מקדימים שלי זה היה המתווה שקבענו שאנחנו הולכים לעשות כאן, אז למה אתם חוזרים בכם מההסכמות האלה?

א', אנחנו לא חוזרים. אנחנו בעד התפיסה אומרת לאפשר לעובדים מסוימים מהמכון להתמודד לתפקידים שיועדו לעניין של פיקוח. גם הנציבות בעד.

מה זה "להתמודד"? עובד בן 50 עם 20 שנות ניסיון בבדיקות מעבדות, נעשה לו סדנה ודינמיקה קבוצתית ונשלח אותו למבחני פסיכומטרי? אם מישהו רוצה אותו בממשלה, והוא טוב וצבר ידע כל כך גדול, למה אנחנו לא יכולים לעשות את זה? הרפורמה ביבוא יותר גדולה מהרפורמה ברשות השידור. זה היה להציל ארגון אחד.

שם נסגר גוף לחלוטין וכל העובדים פוטרו בחקיקה ראשית ולכן זה אירוע שהוא טיפה שונה. צריך גם לומר שעובדים מעל גיל 50, גם ברשות השידור, לא הוקלטו - - -

אז מה ניתן לעשות?

אנחנו עדיין בדיונים גם עם הנציבות בהמשך לדרישות ההסתדרות - - -

דיונים זה טוב אבל אנחנו מביאים חוק סופי, לא דיון סופי. אנחנו רוצים לתת סופיות החוק, אתם תביאו לנו את סופיות הדיון.

לוחות הזמנים ברורים לנו וגם לנציבות, אני רק אומר - - -

אז מה יהיה? מה המתווה? מה הרעיונות? מה הכיוון?

המתווה של רשות השידור לא מתאים בנסיבות העניין. הנציבות כן בוחנת כללים כי גם ברשות השידור - - -

הנציבות תעשה כללים מקלים לכניסה שלהם?

בהתאם לשיקול דעתה, חשוב לומר את זה.

הנה, אני אתן לך עוד דוגמה – שאני לא יודע אם מישהו שם אותה בחוק, אני מניח שכן, גם מכיר את זה, חבר הכנסת גפני – כשסגרו את מחלקות המים והביוב ברשויות מקומיות ופתחו את תאגידי המים נוצרה לנו אבטלה גדולה מאוד, סמויה, בתוך המועצה, ועל פי חוק ניידנו עובדים לתאגידי המים והביוב במסלול ישיר, בלי מיונים, בלי בטיח. עובדת תאגיד ומים עבר מהביוב הזה לביוב הזה. למה אנחנו לא יכולים מהמעבדה הזאת של מכון התקנים לעבודה אחרת של בקרה ופיקוח? למה אי אפשר?

אדוני היושב-ראש, זה גם חייב להיות בחקיקה ראשית. בלי חקיקה ראשית יהיו בעיות של - - -

קודם כל, לחוק הזה יש כניסות לתוקף במועדים שונים, הבשלה ומועדי הכנה והתארגנות. לא הכול קורה מחר. אבל אנחנו רוצים לדעת שהעובדה שהאנשים האלה מוכנים, בהבנה שהשוק משתנה ושהם מאבדים את מקום עבודתם – מי שאפשר לתת לו פרישה בכבוד והוא לא צעיר ולגשר את הפנסיה שלו זה בסדר, אותם אנשים צעירים, 40-50, שכוחם במותנם ויכולים לתרום 30 שנות עבודה למשק עם ידע ומומחיות, כשיושבים פה אנשי מקצוע ואומרים: תנו לי את העובדים האלה מהר, מחר אני רוצה אותם, אתם חייבים להציג לי את המתווה הזה.

בוודאי. המתווה יוצג, כמו שציין עידן.

מתי?

היושב-ראש אומר, את החוק עומדים לעשות עכשיו, אתם תבואו עם מתווה בעוד חצי שנה?

השאלה היא מתי.

לוחות זמנים ברורים אבל הדיון עוד לא הסתיים עם הנציבות. הדרישה היא יחסית חדשה מבחינתנו. צריך לומר שהיא עלתה בשבועות האחרונים מול ההסתדרות, אנחנו בוחנים אותה עם הנציבות, חשובה עמדתם המקצועית בנושא הזה והיא תועבר לוועדה לפני.

תוסיפו כל החרגה וכל נימוק, אנחנו בעידן של קורונה, המשק אפילו לא חזר לתעסוקה מלאה, לאבטלה הידועה, יש לנו את כל הסיבות למצבי חירום. אנחנו פועלים פה אתכם. אתם דאגתם ברפורמת היבוא 5 שנים ואנחנו שבועיים גומרים לכם את החוק. אנחנו כנראה עובדים יותר מהר מכם. כנראה. אז אם יש לנו בקשות לחקיקה, או תיקונים, או נוסחים, או רעיונות של נציבות שירות המדינה, אז תעבדו באותה מהירות.

אני רק יכול להוסיף שאנחנו פתוחים. ברור לנו שהמתווה של רשות השידור הוא לא אחד לאחד מה שצריך להיות פה, הוא צריך לעבור שינויים, אבל זה חייב להיות בחקיקה ראשית. אם זה לא יהיה בחקיקה זה לא יקרה. יהיו קשיים.

יעל דקל, משרד המשפטים, בבקשה.

הנושא של פטור ממכרז לא דובר אתנו. כמובן שאני לא צריכה להסביר לוועדה את החריגות של הדבר הזה - - -

לא פטור ממכרז, ניוד עובדים בין אגפים בממשלה.

זה פטור ממכרז כי זה לא ניוד. זה פטור ממכרז, הם לא עובדי מדינה.

רק מכרז פנימי.

הם לא עובדי מדינה ולכן נדרש - - -

מכון התקנים זה תאגיד סטטוטורי - - -

אפשר מכרז פנימי עם נסיבות מקלות?

אני לא יודעת להשיב כך, כל דבר כזה צריך להיבחן לעומק ובשים לב לעקרונות של קבלה, כפי שנציג האוצר אמר - - -

אבל מדובר על 300 עובדים שיישארו בלי עבודה. אז מה, להגיד כל הזמן את התשובות המשפטיות האלה? מביאים את החוק, שיביאו גם את החוק הזה. זה לא בסדר.

הנושא הזה לא היה חלק מהצעת החוק הממשלתית - - -

הוא לא היה חלק מהצעת החוק אבל אתם מדברים על הנושא הזה כבר 5 שנים. 5 שנים.

הוא מצריך דיון כולל עם הגורם שמופקד על כך.

חברים, הלאה. הבנתם שזה נושא רציני.

רק התייחסות לנושא השני שהעליתי, נושא הבדיקות הוולונטריות.

מי שרוצה בדיקה וולונטרית – תינתן לו הזכות לעשות את זה.

זה בסדר, אבל השאלה אם לתת יחד עם זה הקלה בקנס או בסנקציה שתוטל עליו אם הוא ביצע בדיקה וולונטרית מיוזמתו. זה העניין.

הבעיה שהם עוד דנים בנושא הקודם שלך, הם לא היו אתך, כל מי שצריך להשיב.

אני יכול להתייחס, אדוני היושב-ראש. כן, אנחנו בהחלט רואים את זה בחיוב ובמדיניות האכיפה שלנו, שכמו שאמרנו, תהיה מאוד נוקשה, אבל בהקשר הזה בהחלט מי שיבצע בדיקות וולונטריות, אנחנו נתחשב בזה באכיפה.

אז רק אם אפשר להכניס את זה לחקיקה פשוט כסעיף כי זה לא קיים כרגע.

המדיניות היא נפרדת, את המדיניות קובע הממונה על התקינה.

אז תגיד את זה לפרוטוקול באופן מפורש, איך יישמו את ההערה השנייה שלו.

אמרתי. כל מה שאני אומר זה לפרוטוקול. אז לפרוטוקול: אנחנו בהחלט רואים את זה בחיוב. אנחנו נכלול במדיניות האכיפה שלנו התחשבות בכל אותם יבואנים שיעשו בדיקות וולונטריות.

לגבי הנושא הראשון אתה יודע?

אם וכאשר יהיה מנגנון כזה אנחנו נשמח. אני מקווה ומצפה שמשרד המשפטים ואולי הממונה על השכר ימצאו את המנגנון, צריך לתת להם את הזמן כי הם צודקים שעכשיו זה נפל לפתחם - - -

אתם לא יכולים לשמוח.

אנחנו נשמח לקלוט את העובדים, מדובר באנשים טובים שיש להם את היכולות.

אתם לא יכולים לשמוח. הם המשרד שמופקד על העניין הזה.

חבר הכנסת גפני, אני אומר שוב, אני חושב שהייתי ברור: אנחנו נשמח לקלוט אותם. לא נשמח? אתה רוצה סופרלטיב אחר? אנחנו רוצים, הם אנשים טובים.

בא משרד המשפטים ואומר שזה תאגיד.

חבר הכנסת גפני, משרד המשפטים – אני יכול להגיד לך – עושה עבודה נאמנה. ברגע שזה הגיע לפתחם הם מנסים למצוא את המנגנון לעשות את זה ואנחנו רוצים לקלוט את האנשים. מדובר בעובדים מצוינים, יש להם את המקצועיות שאנחנו צריכים, הם יהיו המפקחים הטובים בשבילנו, לכן אתה מתפרץ לדלת פתוחה. יש רצון לקלוט את העובדים האלה. אני אומר את זה גם לפרוטוקול. יש רצון שלנו לקלוט עובדים מצוינים שישרתו אותנו נאמנה הרבה מאוד שנים. באמת יש להם גם את המקצועיות, את היכולת לעשות את הבדיקה המקצועית והנכונה שאנחנו רוצים לעשות. תודה רבה, עידן.

ההודעה הראשונה שלך היא הודעה במקומה והיא פותרת את הבעיה. הדבר השני, אני יושב די מזעזע מהעניין כשמדובר על זה כל כך הרבה זמן ועכשיו מגיעה לוועדת הכלכלה נציגת משרד המשפטים ואומרת: יש בעיה משפטית לקלוט את העובדים. לא מצאו פתרון עד היום? עד היום? עכשיו יש את הבעיה?

לא חשבו שנצליח להעביר את הרפורמה כל כך מהר. היו כמה ימים שחיכינו להם למסמכים.

או שהם לא חשבו שאתה תהיה היושב-ראש. הם חשבו אולי שיהיה מישהו אחר שלא ישים לב לזה.

בבקשה, אלעד מלכא, מנכ"ל "האינטרס שלנו".

אני רוצה להתייחס לסעיפים שהוקראו, ברשותך, אדוני היושב-ראש. כל שיטת עבודת ועדת החריגים כרגע נעשית במסדרונות סגורים בין השר לוועדה, לממשלה, לפחות לפי הגדרת החוק. אנחנו מציעים שני שינויים שיכולים לסייע כדי לפתוח את ההליך ולהשקיף אותו כמה שיותר: האחד, להוסיף בתהליך ההמלצה של ועדת החריגים שזה ייעשה גם לאחר תהליך שיתוף ציבור. היא מקבלת 60 יום להגיש המלצות, שזה ייעשה לאחר תהליך שיתוף ציבור.

המושג הזה "שיתוף ציבור" הוא רחב, יש דרכים שונות לעשות שיתוף ציבור, אבל יש בחוק מושג פשוט של שיתוף ציבור כשיש תקנה או משהו כזה?

ככלל, חקיקת משנה עוברת תהליך של שיתוף ציבור. אתה מתכוון לעבודה של ועדת החריגים או לחקיקה?

לפני שוועדת החריגים ממליצה לשר. הרי השר פונה לוועדת החריגים והיא אמורה להמליץ לו תוך 60 יום – בתהליך הזה.

היושב-ראש, אני מנסה להבין באיזה שלב אתה רוצה את שיתוף הציבור. ברגע שהשר פנה אז שהוועדה תגיד לציבור: תקשיבו יש בקשה כך וכך של השר?

כן, ב-60 יום האלה.

לא, זה לפני ה-60 יום. אם הבנתי את אלעד נכון הוא אומר: פנה השר או המאסדר לוועדת החריגים, תפרסמו את זה גם לציבור. אז מה שאפשר לעשות זה שחוות הדעת שמגישים בהתחלה לוועדה פשוט תפורסם גם לציבור, זה נראה לי סביר.

בסדר גמור.

עוד הערה אחת, ברשותך, היושב-ראש. לרשימה אני אתייחס לאחר מכן כי זה לא הסעיף שהוקרא. במקומות אחרים בוועדה, כדי להוציא דברים מהרפורמה נדרש אישור ועדה פרלמנטרית, כך עשינו בתמרוקים, כך הוצע במזון בשבוע שעבר, אני מציע להחיל את זה גם במקרה הזה. אם רוצים להכניס דברים לתוספת השלישית, שזה יצטרך לעבור גם אישור של ועדה פרלמנטרית, הכלכלה, בריאות, לפי העניין.

מה עמדתך? אם אנחנו יוצרים סטנדרטיזציה של תהליכי היבוא, אז אם במקומות אחרים זה היה אישור למה פה דיברתם על מושג אחר?

אני לא יודע למה הכוונה כאן, האם הכוונה היא לחלק מפרק היבוא שנוגע לבריאות, תמרוקים ומזון?

לא, אני מדבר על מה שפה.

אותו מנגנון שחל כאן יחול גם לעניין מזון ותמרוקים.

להפך, לא.

לפי הצעת החוק אותו מנגנון שחל כאן יחול גם לעניין הרפורמה במזון ובתמרוקים. רציתי להבין מה ההצעה. אתה אומר "כפי שנעשה לגבי התמרוקים".

גם במזון וגם בתמרוקים הוועדה דרשה בסופו של דבר אישור של ועדה פרלמנטרית כדי להחריג דברים מהרפורמה. כרגע פה השר פונה לוועדת החריגים ואם היא אומרת לו "לא" הוא יכול ללכת לממשלה. אני מציע להוסיף פה גם התייחסות של ועדה פרלמנטרית.

הוא רשאי לפנות לממשלה אם הוא לא מקבל את ההמלצה.

נכון. אז אני מציע להביא את זה גם לאישור ועדה פרלמנטרית בסופו של דבר.

לאחר אישור הממשלה?

או במקום או לאחר.

במצב שהוא מקל? רק במסלול שהוא מחמיר?

כשהוא מחמיר.

זה מה שהיה ברמה העקרונית בחוקים האחרים, לא?

לדעתי לא, לא ברפורמה הזו.

ברפורמת המזון. במזון היה שאם אתה מוסיף מוצרים ליבוא זו החלטה והודעה לוועדה, ואם אתה רוצה להחריג אתה צריך אישור של הוועדה.

אני לא מכירה, אדוני, מה היה במזון, אתה יודע יותר טוב ממני. צריך להבין שיש פה סמכות של השר שהיא סמכות מאוד-מאוד מקצועית שמבוססת על העמדה המקצועית שלו.

זו מאז ומתמיד הייתה סמכות השרה, זה כאילו לשנות את הנוהג. סמכות השרה להוציא צו.

אני גם דיברתי על כך עם השרה ואין לה בעיה עם זה. היא אמרה: אם אני יכולה לרוץ קדימה ולהכניס עוד מוצרים ליבוא וזה בסמכותי ובהודעה לוועדה, זה טוב, ואם היא מאטה את התהליכים אז כן באישור.

דיווח לוועדה?

דיווח כשהיא מוסיפה מוצרים ליבוא ואישור כשהיא רוצה להחריג מוצרים.

זה יוצא כבר אישור כפול. הרי בסופו של דבר הוועדה שהוקמה היא ועדה שבה השרה מגישה את הבקשה, דנים בה ויש ועדה שלמה שדנה - - -

אבל אישור של ועדת הכלכלה, פיקוח של הכנסת.

הוועדה הזאת כרגע בנויה כבר מהרבה שלבים, שלבים של לבוא לוועדה, ואם הוועדה מחליטה משהו אז הולכים לממשלה - - -

את אומרת שהוועדה היא סוג מספקת על החלטת השרה.

נראה לי, כי היא גם הולכת לממשלה בסוף, אז יוצא מצב שיש לנו גם אישור של ממשלה ואז זה עובר לכנסת.

אבל היא לא מותנית באישור של הממשלה. רק כשיש אי הסכמה הולכים לממשלה.

אם הוועדה החליטה לא לאשר את הבקשה של השרה אז לשרה יש את האפשרות לפנות לממשלה ולקבל הכרעה, ואז יוצא מצב שאנחנו באים אחרי הממשלה לקבל את אישור הכנסת.

אתם עושים פה רפורמה מאוד גדולה, מאוד. אני לא יודע למה אתם כל כך חוששים מפיקוח פרלמנטרי.

ההפך.

ההפך אני לא יודע, כל אחד רואה את זה הפוך. הולכים פה לממשלה ויש את כל התהליך הזה שמופיע בחוק. אומר היושב-ראש, ואני חושב שהוא צודק, כאשר יש מצב כזה שבו צריך את הפיקוח הפרלמנטרי, לבוא לוועדת הכלכלה. ועדת הכלכלה היא ועדה שמפקחת על הרפורמה הזאת. אנחנו מדברים עכשיו על משהו חדש לגמרי. זו רפורמה בסדרי גודל שלא הכרנו קודם. אז למה לא לבוא לוועדה? מה, אתם בורחים מפיקוח פרלמנטרי?

ממש לא. אין שום פגיעה בפיקוח הפרלמנטרי, זה לא נכון להציג את זה כך.

חה"כ גפני, הוועדות טובות לרפורמות, אחרי זה יש להן מנגנון השמדה עצמית. תנו לנו רפורמה ותעזבו אותנו בשקט. זה פחות או יותר הרעיון המסדר.

בניגוד לוועדה פרלמנטרית. אתה צודק. בוועדה פרלמנטרית, כשאתה מגיע לפה אתה צריך להסביר ולעמוד גם בביקורת ציבורית. אני לא יודע למה תמיד חוששים מהעניין הזה. זה לא נכון.

אין חשש.

מה שיחול על המוצרים הנדונים כאן הוא כפי שהחלטנו במזון ובתמרוקים. הרעיון המסדר בשני המקומות הללו שדובר כבר הוא שכשמאיצים את הרפורמה והשרה רוצה להוסיף מוצרים יש לה סמכויות. כשהיא רוצה להחריג מוצרים ולהאט את הרפורמה זה פוגע כאילו באינטרס הכללי, במטרת החוק הזה, היא צריכה אישור של ועדת כלכלה. זה מה שנדון במזון ותמרוקים. תבדקו כולם, תעשו שיעורי בית ונחזור עם הנוסח הזה ונעתיק אותו.

אדוני היושב-ראש, הכוונה היא להפך, להגן על הציבור. כשהשרה מחליטה להחריג משהו זה כי היא מצאה שהוא מסוכן לציבור ולכן צריך להחריג אותו מהרפורמה.

כן, אבל השרה רצתה להאיץ את היבוא והעיקרון הכללי שלה היה לא בקלות להחריג.

הכוונה הכללית היא להאיץ אבל במקרים מאוד-מאוד חריגים, שיימצא שמשהו יכול להוות סכנה לציבור, כפי שגם היום, כבוד היושב-ראש, השרה מחריגה.

אני רוצה להוסיף רק עוד נקודה אחת, שתהיה מודע לכך שלשרה יש סמכות להחריג בצורה מידית מוצרים, כפי שרון אמר. בסיטואציה כזו, הצו, עד שמכנסים וכו', יעמוד זמן מה. בהחלט, כפי שחה"כ גפני אמר, אתם יכולים ורשאים להחליט על ביקורת פרלמנטרית, פשוט בסיטואציה כזו הצו יעמוד בתוקפו הרבה זמן עד לדיון בוועדה, אז לשיקולכם. אני רק רוצה להביא את זה לידיעתך ושתיקח זאת בחשבון.

אבל ועדת הכלכלה היא ועדה שמתכנסת כל הזמן.

אבל זה סוג של אחריות שהוועדה לוקחת על עצמה.

אדוני היושב-ראש, אני חוזר על בקשתי הראשונית שמפעלים בעל ערך לאומי, או שהם יחידים או שהם בפריפריה, יוחרגו מהתהליך הזה בגלל שאז יצא שכרו בהפסדו.

תודה. רחל גור, לובי 99.

תודה רבה. קודם כל אני רוצה לברך את כל העוסקים במלאכה. יש פה באמת רפורמה מאוד מרשימה ורשימת החריגים הרבה יותר מצומצמת ממה שחשבנו וחששנו בהתחלה, שאפו. שתי שאלות לגבי נוסח החריגים: אחת, חלק מהתקנים מופיעים פה וכתוב שאימוץ תקינה זרה שאינה אירופאית עדיין בבדיקה. מנכ"ל המשרד אמר שיש פה איזושהי שאיפה לסיים את הליך המיפוי עד סוף השנה הנוכחית. רציתי להציע, יו"ר הוועדה, שגם יהיה פה דיווח בוועדה בתום השנה האזרחית כדי שנדע איפה ומה קורה עם המיפויים, כי כזכור, הנושא הזה ממתין כבר שנים רבות מאז הרפורמה ב-2016, נושא מיפוי תקנים והתאמתם לסטנדרט האירופי.

שנית, רציתי לשאול לגבי תקנים מקוריים שלא מופיעים פה בנספח החריגים אבל בפועל מוחרגים, לדוגמה שטיחים, טמפונים, אבקת כביסה. מה דינם? הם לא מופיעים בחריגים, אנחנו יודעים שהם לא בתוך הרפורמה.

נא לרשום את שאלות ארבעת המעירים הבאים ולהשיב לכולם בתמצית אחד-אחד. אייל פרובלר, יועץ משפטי התאחדות התעשיינים.

תודה. אדוני היושב-ראש, האמת היא ששאל גם קודם חבר הכנסת גפני ונראה לי שיש פה איזשהו בלבול ואני רוצה רק להבהיר אחרי ארבעת הדוברים מטעם התעשייה מה בעצם הבקשה שלנו בשורה התחתונה, חשוב מאוד-מאוד שזה יובן. גם סינרג'י, גם גמל שריד, גם יצרני דודי השמש, גם התרמוסטט, כולם מבקשים בקשה צנועה שנותרה לתעשייה – ודיבר אתך גם נשיא ההתאחדות – להשאיר בקבוצה אחת, סעיף אחד, (ד)(1) לתזכיר הזה, את ארבעת המוצרים. להוסיף אחרי כיבוי אש וגז גם את ארבעת המוצרים האלה. מאוד חשוב לציין שההתעקשות הזו לא להחריג אותם היא באמת באמת לא מובנת.

אתה אומר כאיש התאחדות התעשיינים שהארבעה האלה חשובים לכם.

חשובים מאוד. ואדוני, כמו שאמרתי, אין חסמי יבוא - - -

אז אני מאתגר אותך, אייל. יכול להיות שגם נעשה הפסקה ואני אשלח את האוצר להתדיין אתכם כנציגי התאחדות התעשיינים. ההחלטות שיכולות להתקבל לגבי ארבעת המוצרים הללו: להשאיר את מעמדם כפי שהוא לחלוטין, להתעלם מבקשתכם ולהכניס אותם באופן מלא לרפורמה, או לייבא אותם בהצהרה במסלול יבוא אבל על פי התקן הישראלי. מתוך הארבעה האלה תמצאו את הנתיב להסכמות באפשרויות שציינתי.

ג'קי רווח, ראש תחום יבוא, חרמון מעבדות.

שלום, לי קוראים ג'קי ואני ראש תחום מעבדות בחרמון מעבדות. מ-2017 אנחנו מוכרים לביצוע בדיקות לטובין מיובאים, כמו יתר הקולגות שמופיעים פה לצד מכון התקנים. הערתי היא לגבי סעיף 11(יג), בו כתוב: "על אף האמור בסעיף זה, ראה השר כי מתקיים חשש מידי", והבקשה של המעבדות היא להוסיף את סעיף הגילוי, "כי התגלה או מתקיים".

אני אסביר את ההבדל: "מתקיים" זה לצערנו כמו המאווררים בסוכה, שנקצצו אצבעות של ילדים, זה מתקיים. אנחנו רואים את שלב הגילוי, כל המעבדות, כל הקולגות שלי, כולל מכון התקנים, זה בשלב שהמוצר בקונטיינר. הוא מגיע אלינו, אנחנו פותחים ואותו מטען נשרף לנו פה בבדיקה, אנחנו מגלים שבאמת המדיד במאוורר נכנס ומגיע ללהב. הייתי מבקש להוסיף את סעיף הגילוי – זה ישתף את המעבדות, אותנו, את חרמון, ויתר המעבדות לבדיקת מוצרי צריכה – כדי לגלות ולמנוע, לא לחכות שזה יתקיים. זו גם הערה ליועץ המשפטי. סעיף הגילוי הוא מאוד חשוב וזה לחם חוקינו. גילוי נכון זה אותם מוצרים שנפסלים, מוחזרים ואתם אפילו לא יודעים מזה כי הם מושמדים, כי הם מוחזרים עם רשומון יצוא.

לא הבינו את מה שאתה רוצה להגיד, תגיד מחדש ופשוט.

היום רשום שמתקיים חשש. מתקיים משמעו שהוא כבר קרה, הוא בשוק. אנחנו רואים את זה הרבה פעמים בשלב הגילוי, בשלב שזה לא התקיים, זה לא בשוק, לא קרה אירוע אלא הוא התגלה.

תדברו בהפסקה ותתדיינו אתו.

לא נראה לנו שיש פה בעיה אבל נדבר.

אופיר גמליאל, מנכ"ל איי.טי. אל בדיקות מוצרים.

שלום ותודה על רשות הדיבור. שמי אופיר גמליאל ואני מנכ"ל מעבדות איי.טי-אל. אנחנו קיימים בשוק כבר 30 שנה, מסייעים לתעשיינים הישראליים למכור את המוצרים בעולם ולתת להם את האישורים עם הכרה הדדית של 60 מדינות.

כמי שעובדים בתחום הגלובלי אנחנו כמובן מאמינים בתחרות ומאמינים באימוץ תקנים בינלאומיים. העניין הוא שאנחנו גם לא אירופה ומהניסיון שיש לנו בעבודה עם יבואנים, היבואנים הישראליים בתום לב מביאים לנו אינפורמציה שהיא לא תעודות בדיקה. הצעת ייעול בנושא הזה היא למשל שעם ההצהרה יגישו גם את תעודת הבדיקה, שתעודת הבדיקה תהיה חלק מה-attachment. אנחנו נתקלים בלא מעט יבואנים שמביאים לנו את המוצרים, מצהירים עליהם וזה לא עבר בדיקה. יבואן כזה – אנחנו שמים מכשול בפני עיוור, הוא יקבל קנס או יקבל סנקציות כשבתום לב הוא חשב שהוא מגיש ומצהיר על הדברים הנכונים.

התייחסותכם.

יבואנים שבתום לב מביאים מוצרים ומצהירים על עמידה בתקן, אם הם לא בטוחים לגבי העמידה בתקן הם עדיין יוכלו באופן וולונטרי ללכת למעבדות ולבצע את הבדיקה.

אבל הם לא יודעים. הם לא יודעים.

אם הם לא יודעים ולא מסוגלים לקחת אחריות אז רצוי מאוד שילכו ויבצעו את הבדיקה באופן וולונטרי. ואם לא, הם יסתכנו בכך שהם מבצעים עבירה ויהיו נתונים לסנקציות הקיימות.

מה אתה מציע פרקטית?

אני מציע פרקטית שעם ההצהרה גם יצרפו את תעודות הבדיקה שלהם.

זו הרפורמה.

אבל אין להם בדיקה, לחלקם.

חייב שתהיה להם בדיקה. הרפורמה אומרת שחייב שתהיה להם בדיקה.

זה מפספס, אדוני היושב-ראש, את כל התפיסה.

חלק מהרפורמה זה שמצהירים בלי בדיקה, לא?

מעבירים אחריות ליבואן.

הצהרה על בסיס בדיקה.

בדיקה שנעשתה בחוץ לארץ.

נכון.

אז מה הבעיה?

הבעיה שהמון פעמים מצהירים על איזשהו דף שהוא לא בדיקה.

אז הם פועלים לא על פי החוק וכנראה אסור להם להיות יבואנים. אם אומר להם ללכת להביא אישור בדיקה מחו"ל ואם החוק מאפשר להם באופן וולונטרי כשהם לא בטוחים באיכות המוצר שהם מייבאים לבדוק אותו בארץ, יש להם את כל המסלולים, רק שיפעלו על פי חוק.

נכון מאוד. האחריות עליהם.

יש לי עוד משהו מאוד חשוב. אנחנו, כפי שאמרתי, עובדים בשוק הגלובלי כבר 30 שנה ואנחנו באמת רואים את עצמנו כמשאב לאומי. נערכנו לכניסה לתחרות מול מכון התקנים ב-2018-2017, קלטנו עובדים, בנינו מעבדות – דרך אגב, חלק מעובדי מכון התקנים עובדים אצלנו ואנחנו נשמח לעובדים כאלה - - -

אתה יכול לקלוט עוד עובדים ממכון התקנים?

אנחנו כרגע לא יודעים, אנחנו בחוסר ודאות מוחלט עד כמה השירותים שלהם יצטרכו בכלל בעקבות הרפורמה. ברפורמה הקודמת היו סעיפים חבויים שלא נתנו לנו להתחרות במכון. אני מבקש שבנושא האכיפה ובנושא בקרת היבוא שתהיה תחרות שווה אם משלבים גופים אחרים.

זה החוק ויש לכם את המשימה הזו. אני גם לא ראיתי סעיפים שמפלים אתכם יתר על המידה מול המכון, אלא אם כן מישהו יאיר את עיני. תודה לך, אדוני.

עו"ד דניאלה זלוטניק, ס' יועמ"ש, המועצה הלאומית לשלום הילד .

שלום. תודה רבה. אני אגיד בקצרה לסעיפים שדנו בהם: אחד, לגבי הרכב ועדת החריגים, משרד הכלכלה הסביר שחלק משיקולי הדעת צריכים להיות מבוססי בריאות ובטיחות. אנחנו כמובן מסכימים לזה. אנחנו חושבים שיש מקום לחזק את המקום של השיקולים האלה בוועדה על ידי הוספה של נציג משרד הבריאות ו/או של ארגוני חברה אזרחית שעוסקים בבטיחות, בריאות ובריאות הציבור, או איגוד מקצועי רפואי. זה משהו שיכול לסייע.

אני פגשתי את הרופא שהציל את איציק סעידיאן, איש מדהים, והוא מספר לי שיש מאות ילדים שנפגעים בשנה מכוויה, הוא קורא לזה "מחלת שבת", ממיחמים ומפלטות שמיובאים באופן מסוים, בלי תקן מסוים. ההערה פה היא שבריאות היא לא תמרוקים ומזון. בסוף בריאות זה תאונות שמגיעות לבית חולים. הייתי שמח אפילו אם הוא היה עולה פה לשידור. חפש את האיש בשעתיים שיש לנו, שידבר על זה, ובאמת כן לשים נציג בריאות גם בוועדה שלכאורה אין בה בריאות. במזון ובתמרוקים משרד הבריאות דרמטי אבל פה לדעתי זה גם יכול לתת לוועדה עוד נדבך שאין לה.

יושב-הראש, במסגרת הדיונים גם אתך ובכלל בוועדה סוכם שנוסיף נציג של צרכנות שישקף היבטים כאלה.

זה לא אותו דבר. צרכנות זה צרכנות. אנחנו מדברים על בריאות ואני אומר לך שצעצועים הורגים. הנה, שרת הכלכלה עכשיו רוצה להביא דיון דחוף שבוע הבא על רובים שעוברים הסבה ומוציאים למישהו את העין במקרה הטוב.

הממונה על התקינה הוא זה שאמון גם על נושא של בטיחות.

הוא נציג הבריאות פה בעצם. הממונה על התקינה מייצג את הבריאות.

אבל מה כל כך כואב לכם שיהיה נציג משרד הבריאות בוועדה?

זה יכול להיות מאוד לא רלוונטי לחלק - - -

אז אני אביא את הרופא הזה היום, תשמע אותו, ואחרי זה תגיד לי אם זה רלוונטי.

בחלקים שקשורים לבריאות יש נציג בריאות.

אני אומר שצעצועים שמסוכנים לילדים, מיחמים, מוצרי חשמל, המאוורר שהילד הכניס את האצבע ברווח הלא נכון.

יושב-הראש, זה בדיוק הממונה על התקינה. זו בדיוק אחריותו.

זה לא בדיוק, זה לא מספיק. עובדה שיש מאות ואלפי נפגעים בדבר הזה.

צריך להגיד שהמאווררים עברו בדיקה, של כל משלוח, לפני שהם נכנסו לשוק של אחת מהמעבדות – אני לא אגיד מי – ובכל זאת נכנסו לשוק. המערכת החדשה של הממונה על התקינה שמבוססת על ניהול סיכונים אמורה לזהות ביתר שאת את אותם משלוחים שיש בהם הפרות ולעצור את זה לפני. עובדה שכשכל משלוח נעצר אז גם מפספסים דברים, ובנוסף, יש כמובן את כל חיזוק האכיפה שהמנכ"ל תיאר בצורה מאוד מפורטת.

לא נחה דעתי אבל אני באמת אביא את הרופא הזה כי מאוד חשוב לי שתשמעו אותו. עמיהוד רוטשילד רמות, מנהל וינקלר איטליה, יצרנית חומרי איטום ושיקום.

צהריים טובים לכל החברים, כבוד היושב-ראש, דיון מרתק בראשותך. אני מייצג את חברת וינקלר איטליה, יצרנית חומרי איטום ושיקום, שמתקדמים מסוגם בעולם. אני לא סתם אומר את זה. תמיד אנחנו שומעים פה מילים יפות יפות על התעשייה הישראלית, יש דברים יפים בתעשייה הישראלית ויש גם לא. אני לדוגמה נמצא בענף שאין לי תחרות. אנחנו אפילו שוקלים להקים מפעל איטלקי בישראל בגלל הדבר הזה עם הזמן. אני רוצה להתייחס לכמה דברים שעלו פה.

קודם כל, אני רוצה להגיד לך כמי שעובד מול מכון התקנים, מדובר במכון מצוין ואנשי מקצוע מעולים. אני חושב ששילוב של האנשים האלה בתחום האכיפה הוא דבר פנטסטי. אבל כשאני מדבר על אכיפה אני לא מדבר על אכיפה עליי. אני עובד לפי סטנדרטים אירופיים וחלקם אפילו אמריקאים. אבל יש פה יצרנים בישראל בתחום חומרי האיטום והשיקום – אנחנו מדברים על חומרי בנייה, על דברים שאפשר לצחוק עליהם בתור דברים משעממים ובנאליים אבל בסופו של דבר הם גורמים לקריסה ולנזקים אדירים למשק הישראלי. רק לסבר את האוזן, כ-5% מהדירות שנמכרות בישראל סובלות מנזקי איום. אנחנו רואים את זה כל יום.

אני יושב בוועדת התקינה של מכון התקנים אז אני יושב עם חברים מעולים שם. אני עובד מול מכון התקנים כי אני צריך לאשר חלק מהחומרים. אני חושב שצריך לתת למכון התקנים סמכויות אכיפה לא רק על החומרים שאנחנו מביאים מחו"ל אלא גם על היצרנים בישראל שמוכרים בלי שום אכיפה. אל תעשו פה אפליה בינינו, שאנחנו מחויבים לסטנדרטים אירופיים מחמירים, לבין אלה שמייצרים פה בישראל, מוכרים מרכולת זולה לכל דכפין ואין עליהם שום ביקורת. על זה לא מדברים בכלל וזה מאוד מטריד אותנו, היבואנים, כי התחרות פה היא לא הוגנת.

אם אני משלם למכון התקנים – ואני משלם באהבה ואני משלם בשמחה ואני גאה בכל תעודה שאני מקבל ממכון התקנים הישראלי, אני גאה להציג אותה ללקוחות שלי – ואני מתחרה מול מוצרים נחותים שמיוצרים פה בישראל, בכלל לא ברור מאיפה מגיעים חומרי הגלם אליהם, ואין שום אכיפה ושום בקרה, רבותיי, זה חמור מאוד. אל תשימו רק אותנו, היבואנים, על המוקד, אלא בואו נעשה את זה שווה. כולם צריכים לעמוד באותם תקנים, כולם צריכים לקבל את אותה אכיפה. זה נושא שהוא ממש בדמנו.

אני, בתור יבואן, מחויב לעשות ביטוח מיוחד שעולה המון כסף. הביטוח הזה נקרא ביטוח חבות מוצר. זה ביטוח יקר מאוד. הביטוח הזה מחויב בחוק, כל מוצר שאני מביא לישראל אני צריך לעשות כיתוב על המוצר.

לקצר, בבקשה.

יצרנים ישראליים מייצרים פה חומרים, הם לא מבוטחים בביטוח חבות מוצר, אין להם שום אחריות לאף אחד, אף אחד לא מבקר עליהם, והם גם לא מסמנים את המוצרים שלהם כמו שאני מחויב לסמן אותם. אף אחד לא מסתכל על זה בכלל.

אני רוצה להתייחס לחבר הכנסת גפני. חבר הכנסת גפני יקירי, אתה איש יקירי ופעיל פוליטי שנים, אני מודיע לך שתחרות עושה טוב לייצור הישראלי ואני אסביר לך גם למה. אם אתה מייצר מוצר שאתה יכול למכור רק בישראל, לא יכול למכור בעולם, סימן שהמוצר שלך לא שווה כלום. לא שווה כלום. וזה מה שקרה לקרמיקה.

גפני כבר לא פה, ידידי, אבל זה נרשם בפרוטוקול. נא לסיים.

אני מלא הערכה לדברים שלו, אני מלא הערכה לתעשייה הישראלית, יש פה תעשייה ישראלית יוצאת מגדר הרגיל, אבל שוב, חבריי הנכבדים, צריך להבין, בתחום של חומרי איטום ושיקום הסטנדרטים הכי גבוהים הם בארצות הברית. באירופה הסטנדרטים הם מעט יותר נמוכים ובישראל כותבים תקנים. למה צריך לכתוב בישראל תקנים? למה צריך לבזבז את הזמן הזה? למה לא לקחת את מכון התקנים ולהשתמש בו בתור גוף אכיפה לנו היבואנים וליצרנים הישראליים שמוכרים מוצרים בלי שום פיקוח? בואו נעשה את מכון התקנים בתור גוף מפקח.

נא לסיים.

כיבואן אני בעד ביטול תקינה ישראלית ויישום תקינה אירופית – אירופית, אני מדגיש – כי אנחנו קרובים לאירופה בכל הצורות שיש. לא נתקלתי – ויצא לי לייבא עוד מוצרים מאיטליה – בדברים שאתה יכול ראות שבשוק הישראלי יש איזושהי בידול טוב יותר מאשר באירופה, ואם יש דבר כזה אני מרכין את הראש בפני אותו ישראלי יצרן כי הוא גם מוכר בחו"ל. תהיו בטוחים שהוא גם מוכר בחו"ל. אז בואו נשים ונשווה את עצמנו לאירופה, כי ה-OECD דורש את זה מאתנו ואם לא נעשה את זה מצבנו יהיה רע כי ה-OECD יתחיל להחרים אותנו לעשות לנו בעיות.

תודה, עמיהוד. רז הילמן, לשכת המסחר, בבקשה.

אני רוצה להתייחס עקרונית לסוגיות שעלו פה לגבי פריפריה ותעשייה. התעשייה חשובה והפריפריה חשובה, הכול טוב ויפה וצריך למצוא דרכים לחזק ולעזור. תקינה זו לא הדרך. כשמשתמשים בתקינה כדי להגן על תעשייה מייצרים עיוותים לא יעילים ופוגעים בשוק, פוגעים בצרכנים, פוגעים בכולם. חשוב למצוא דרכים לעזור ולהקל בפריפריה ולתמוך בתעשייה אבל בשום פנים התקינה היא לא הדרך.

תודה. הערה אחרונה, מוטי גרמיזה, חבר ועדות תקינה למוצרי תינוקות.

שלום לחברי הוועדה, שמי מוטי גרמיזה ואני פעיל כיבואן מוצרי תינוקות וצעצועים כבר 33 שנה, עם הרבה פיתוחים בתחום התינוקות והצעצועים. הדבר שמטריד אותנו, שאנחנו כבר מעל שני עשורים נלחמים בתהליכי יבוא לישראל במוצרי תינוקות וצעצועים להתעדכנות של התקן הישראלי. התקן הישראלי הוא פשוט לא עדכני. מתייחסים לזה שיש לנו ביקורת על מוצרים אבל הביקורת היא לא רלוונטית כי אם אנחנו נצטרך מחר במוצרי התינוקות להצהיר על מוצרים שעומדים בתקנים, בעולם לא מייצרים תקנים לפי התקן הישראלי.

אני אתן לכם דוגמה, עריסה לתינוק, המוצר הכי בסיסי לתינוק, המקום היחידי בעולם שהוא עד גיל שימוש של שלושה חודשים הוא ישראל וכבר שלוש שנים הוא לא מעודכן. התקן הישראלי מתבסס על תקן מ-1996 כשיש תקן מ-2019. אנחנו חסומים לייבא מוצרים עדכניים לישראל. איך יהיה תהליך כזה? אתם החרגתם רק מוצרים מסוימים, איזה מוצרים? מי יפקח עליהם? איך יפקח עליהם? מה שאנחנו צריכים זה תהליך הכרה מהירה בתקנים הבינלאומיים. אין יצור ישראלי לתקנים, אין היום את הדברים האלה. העולם רץ על פי תקנים אירופיים או אמריקאים. הם שולטים בעולם.

מוטי, זו הערה שעלתה פה, בואו נשמע את התשובות. שאלת שאלות טובות, זה נדון פה, בוא נשמע את התשובות. אנא התייחסו לכל המעירים בתמצית.

אני אתחיל להתייחס. אני חושב שחלק מהדברים רלוונטיים למשרד הכלכלה או לממונה על התקינה והם יגיבו בעצמם. האמת שההערה שהכי הטרידה אותי זה הנושא של פערים ברמת התחרות בין המעבדות הפרטיות למכון התקנים באכיפה. אנחנו לא מכירים דבר כזה בנוסח ההצעה. אני גם חושב שמשרד הכלכלה לא מכיר וחשוב להדגיש שזו בוודאי לא הכוונה. אולי משרד הכלכלה ירצה גם להתייחס לנקודה הזו אבל מבחינתנו כמובן שאין שום כוונה לחסום תחרות באכיפה.

אני רוצה להתייחס לנושא של החרגה של מוצרים כי זה עלה פה בכל מיני וריאציות וטיעונים שונים. ככלל, העמדה המקצועית שלנו היא שכעיקרון לא צריך להחריג מוצר כי מה שנכון באירופה בוודאי טוב פה, וגם שם יש הרבה שיקולי בטיחות, לא פחות מפה בישראל, ועם זאת, המקרה הקיצוני והחריג שניתן כן להחריג מוצר זה רק בהינתן איזושהי סכנה לבטיחות הציבור והבריאות שלו ולא מטעמים של הגנה על יצור כזה או אחר או פגיעה כזו או אחרת בתחרות. זה בדיוק מה שהרפורמה הזו מנסה להגיד.

בעבר, מכל הטעמים האלה של כביכול שמירה על יצור מקומי, פגענו משמעותית בתחרות והיום המערכת נמצאת בנקודה מאוד לא מאוזנת, שאנחנו מגנים על כל מיני תקנים ייחודיים שעומדים מאחוריהם כל מיני גורמים מסוימים, ובסופו של דבר השחקן הישראלי קונה מוצרים ביוקר. ולכן מהות הרפורמה היא בוודאי לא לחריג מוצרים מטעמים של שמירה על מפעל כזה או אחר אלא אך ורק משיקולי בטיחות.

לגבי בקשת ההסתדרות, התייחסו פה גם נציגת משרד המשפטים ונציג אגף שכר, אני מניח שנעשה על זה איזושהי בדיקה במהלך ההפסקה ונראה מה אפשר לעשות. לגבי נושא ועדת החריגים, הוספנו באמת נציג של הרשות להגנת הצרכן וסחר הוגן.

בנוגע לנקודה להוסיף עוד נציג של משרד הבריאות, ככלל, אחריות הממונה על התקינה היא גם לדאוג לנושא של בטיחות ובריאות הציבור, להוסיף דווקא רופא לוועדה זה פחות נכון להבנתנו, אולי גם משרד הכלכלה ירצה להתייחס לזה. הממונה על התקינה הוא זה שאמור לשקול את השיקולים האלה. אפשר אולי לנסות לחשוב איך מוודאים שחוות דעתו נשמעת בפני הממונה על התקינה, או משהו כזה, אבל אני מציע שנחשוב אחר כך אם אפשר למצוא פה איזשהו פתרון שיניח את דעתך, היושב-ראש. לגבי הטענה שעלתה פה על אכיפה על היצור עדיף שמשרד הכלכלה יתייחס. לדעתי התייחסתי לרוב הדברים.

איגור דוסקלוביץ, הממונה על התקינה. לעניין תוספת נציג או חבר בוועדת חריגים, כמובן שהוועדה תחליט אם להוסיף או לא להוסיף נציג של משרד הבריאות אבל אני חייב לציין בפניכם שכל ההחלטות המקצועיות שמתקבלות על ידי הממונה על התקינה מתקבלות לאחר התייעצות עם הגורמים המקצועיים, לרבות משרד הבריאות והממונה על הבטיחות במשרדנו.

לעניין עדכון התקנים, צוינו פעמיים ניירות של שני דוברים, אנחנו נמצאים בשלבים מאוד ממושכים של עדכון התקינה הישראלית המאומצת, וזה נכון, לגמרי נכון, ואנחנו פועלים כרגע גם במסגרת תיקון החוק הזה לקצר תהליכים של אישור התקנים הרשמיים כי זה באמת פוגע בציבור היבואנים שכבר כל העולם עובד בגרסאות עדכניות של התקנים ועדיין אנחנו מפגרים בכמה שנים וזה מאוד קשה.

לעניין תקנים מקוריים, לובי 99 שאלו נכון, חלק מהתקנים המקוריים הוחרגו כרגע מתהליך הרפורמה, אבל יחד עם זאת אנחנו לקחנו על עצמנו התחייבות שאנחנו, במהלך השנה, בוחנים את כל התקנים המקוריים. התקנים שבהם אנחנו מוצאים את הרגולציה הבינלאומית הרלוונטית לתקנים, כמובן נפעל במידית לעדכון התקנים בוועדות התקינה, והתקנים שלא נמצא להם רגולציה או תקינה מקבילה בעולם המפותח אנחנו נפעל ככל הניתן, במידה ולא תהיה התנגדות של רגולטורים מקבילים, להסרת הרשמיות מהתקנים האלה.

תודה רבה. יו"ר הוועדה, ניתן לבקש שיהיה דיווח לוועדה על ההתקדמות בהתאמה?

נחשוב בסוף החוק הזה מה אנחנו רוצים כוועדה, איזה בקרות ואיזה תחנות ונכניס אולי גם מרכיבים של דיווח. עכשיו יש לנו השלמות קצרות של נוסחים מתוקנים שלא עשינו ויש לנו דברים שכדי לסגור את החוק הזה צריך להגיע בהם להסכמות. יש לכם ארבעה מוצרים עוד בדיון מול התאחדות התעשיינים – ההשחזה, הדודים, הכבלים ועוד איזה מוצר.

יש את הסוגיה של ניוד העובדים ושמירה על מעמדם במסלול, אם למשל נציבות שירות המדינה תצהיר פה על מתווה או על איזו תוכנית או דרך שהיא הולכת לעשות את זה ותגיש לוועדה בכתב את ההצהרה שלה, זה יניח את דעתנו. לא חייב שזה יהיה בחקיקה ראשית אבל שזו תהיה התחייבות כתובה של גוף ממשלתי איך לעשות את זה. מה נעשה בוועדה, האם נאשר דברים או לא נאשר, עוד נבדוק. לגבי היכולת של מעבדות להתחרות באופן שווה מול מכון התקנים, נראה לי שזה לא נושא בעייתי ויחסית כבר פתרנו אותו.

אנחנו נתחיל את ההשלמות שצריך לעשות לתיקונים ובמקביל תנסו לפתור את הבעיות האחרות, ואם נידרש נעשה גם הפסקה כדי לפתור אותן. בואו נתחיל עם ההשלמות.

את התוספת הולכים להקריא?

אנחנו לא מקריאים את כל מאות המוצרים אבל הקראנו את העקרונות.

אז אפשר להתייחס לתוספת?

התוספת כמובן פורסמה והיא מונחת בפני חברי הכנסת. הם, וגם כמובן שאר הדוברים, רשאים להעיר על מאות התקנים שמופיעים בה.

אני אשמח אם אפשר להתייחס לתקן לדוגמה מהתוספת.

לא. יש 300 מוצרים, מה, נקריא 300 מוצרים?

לא, ניתן מוצר אחד כדוגמה.

כדוגמה למה?

להבין את הלוגיקה למה הוא מופיע ברשימה הזו.

ואז מישהו אחר ירצה מוצר אחד ואז יהיו לי 300 דיונים. אז אני אתן לך את זכות הפנייה האישית אליהם ואם תשובתם לא תניח את דעתך תגיד לי את זה אחר כך. השלמות, בבקשה.

לפני שנפתח בהשלמות לגבי תיקון פקודת היבוא והיצוא בחוק התקנים, יש עוד השלמה שחיכינו לקבלת נוסח, או לפחות עיקרון, מנציגי הממשלה לעניין תחולת ההוראות לגבי ועדת החריגים בחוק מקורות אנרגיה, אז אני מבקש שתציגו ברמת העיקרון. באופן עקרוני הוועדה השלימה את הדיונים בתיקון לחוק מקורות אנרגיה במסגרת הרפורמה, למעט הסמכויות של ועדת החריגים לעניין הזה בחוק.

יש שני תפקידים לוועדת החריגים לעניין חוק מקורות אנרגיה: התפקיד הראשון הוא קביעת תנאים נוספים בתקנות לקבלת אישור על פי הצהרה לפי סעיף 3ד1 מעבר לתנאים המפורטים בו, שזה אומר שבמקרה שהממונה במשרד האנרגיה רוצה לקבוע תנאים נוספים מעבר לדרישת הצהרה הוא יצטרך לקבל את אישור ועדת החריגים.

אישור? לא אישור.

לא אישור, סליחה, הוא יצטרך לפנות לוועדת החריגים.

אני שוב אגיד באופן כללי שהמודל מעט השתנה, לפחות ברמת הסמנטיקה אבל יש לכך כמובן גם משמעות מבחינת הנראות, שהשר, בבואו להתקין חקיקת משנה לא צריך לקבל אישור של ועדת חריגים שמורכבת מפקידות בכירה, אלא הוא מקבל את ההמלצה שלה, וככל שהוא לא מוכן לקבל את ההמלצה – לקבל במובן המהותי כמובן – הוא רשאי לפנות לממשלה. ואותו מנגנון בעצם יחול גם לגבי חוק מקורות אנרגיה.

נכון מאוד. הפעולה השנייה שוועדת החריגים רשאית לעשות לעניין חוק מקורות אנרגיה היא הסרת מכשיר חשמלי מהתוספת השלישית והרביעית, כך שדרישת נצילות אנרגטית תהיה מחמירה מדרישות חוקיות היבוא האירופיות.

מה זה תוספת רביעית?

התוספת הרביעית זו תוספת שמפרטת על מכשירים חשמליים שלגביהם חלה חובה להדביק תווית דרישת נצילות אנרגטית.

אבל הנושא הזה, אם אינני טועה, לא נדון בוועדה, הוא נדון רק ברמה העקרונית.

נכון. הוא נדון ברמה העקרונית ואנחנו נעביר את התוספת עצמה.

את הנוסח לקראת ישיבת ההצבעות. רק תגידי בשני משפטים במה מדובר. יש כרגע בתוספת השלישית מכשירים חשמליים במסלול האירופי, יש שם מכשירים שנדרשים לעמוד בדרישת נצילות אנרגטית ומכשירים הנדרשים לעמוד בדרישת הספק במצב המתנה. זה כרגע מה שנשלח לוועדה.

נכון. ובנוסף תהיה תוספת רביעית שכותרתה תהיה "מכשיר חשמלי הנדרש בצירוף תווית אנרגטית" ושם תהיה רשימה של כ-10 מכשירים חשמליים שמתוך הרשימה שיש בתוספת השלישית הם מכשירים שנדרשים בצירוף תווית אנרגטית.

נדרשים מכוח דרישות חוקיות היבוא באירופה?

כן. ואנחנו מתקנים את הסעיף הרלוונטי בחוק מקורות אנרגיה כך שיהיה ברור היחס בין שני הסעיפים.

ויש שינויים נוספים בתחולה של סעיף 2יח לגבי חוק מקורות אנרגיה?

השינוי היחיד הוא ששר האנרגיה לא יוכל לקבוע בעקבות חשש מידי צו. בחוקים האחרים יש חשש מידי לפגיעה בבטיחות ובריאות הציבור, כמו שדיברנו קודם, ולכן ניתנה לשר סמכות לקבוע צו מידי ל-90 ימים. שר האנרגיה – מכיוון שמדובר בדרישת נצילות אנרגטית שיותר קשה להוכיח את הצורך המידי לקבוע צו כזה אז משרד האנרגיה החליט לוותר על הסמכות הזו.

התכלית של ההסדרה בחוק מקורות אנרגיה היא גם לא בטיחותית בהקשר הזה, זה יותר עניין של חיסכון בחשמל והיבטים סביבתיים, אין כאן עניין של בטיחות למיטב הבנתי ולכן זה לא רלוונטי.

ולכן קיבלנו את ההערה והממשלה תוותר על הסעיף הזה. זה לעניין חוק מקורות אנרגיה.

אתם רוצים להתחיל לספור את השינויים בנוסח לעומת הנוסח שנדון כאן בוועדה לגבי פקודת היבוא והיצוא וחוק התקנים?

כן. בסעיף 107(1)(ד), קבוצה אחת, שזו בעצם הרשימה של המוצרים שלגביהם תהיה חובה של אישור דגם ואישור משלוח - - -

של בדיקה בעצם.

בדיקה. המנגנון הכללי עובר לחובת הגשת הצהרה למעט המוצרים שאנחנו מפרטים בסעיף הזה.




"(ד) על אף האמור בסעיף קטן (ב), ההוראות שיקבע השר בצו הפיקוח לעניין סוגי הטובין כמפורט להלן יחילו חובה להמצאת אישור דגם ואישור משלוח, במקום חובת הגשת הצהרה, אלא אם כן השתכנע השר, בהמלצת הממונה על התקינה ובהתייעצות עם השר הממונה, כי יכולות הפיקוח והאכיפה מאפשרות כניסת מוצרים אלו על בסיס הגשת הצהרה או בדיקת דגם והגשת הצהרה, חלף בדיקת משלוח".

זה אישור משלוח.

אישור משלוח, כן. הכוונה בסעיף היא שהכלל יהיה שהשר קובע לגבי הטובין שמפורטים בסעיף (1) שהשר יקבע לגביהם הוראות שדורשות אישור דגם ואישור משלוח, אלא אם כן הוא השתכנע שאפשר להסתפק רק בהגשת הצהרה או באישור דגם והצהרה בהתבסס על יכולות אכיפה קיימות. זה מנגנון המבוקש.

בסעיף (1) יש גם תוספת לרשימת המוצרים. אחרי "ציוד לגילוי וכיבוי אש" יתווסף: "ברזל לזיון בטון; מתקני משחקים לילדים; צעצועים לילדים עד גיל 3; מוצצים ופטמות; מחזיק מוצץ; בקבוקים וכלי אוכל להזנת תינוקות".

מה זה "מתקני משחקים לילדים"?

נדנדנות, מגלשות, טרמפולינות מכול הסוגים שקונים הביתה.

זה לא הביתה, זה במגרשים ציבוריים, בעיריות, ברשויות המקומיות.

חידוד לנוסח: אני מציע ברישה של סעיף (ד) לכתוב שהשר רשאי, בהמלצת הממונה על התקינה ובהתייעצות עם השר הממונה – שזה השר הממונה על התחום הספציפי – להחיל בצו הפיקוח חובה להגיש הצהרה בלבד או להגיש אישור דגם בצירוף הצהרה חלף אישור משלוח לגבי טובין או סוגי טובין כפי שייקבע. וכאן נוסיף: "ובלבד ששוכנע כי קיימת אפשרות לפקח על יבוא אותם טובין ולאכוף את הוראות הפקודה בעניינם". מקובל?

כן. מבחינתנו כן, זה מקובל. בפסקה (3) בסעיף 2ה, אחרי פסקת משנה (א)(3) יבוא" – הקראנו את סעיף (3א) – אחרי: "בתוך שלושה ימי עבודה מיום הגשת ההצהרה", אנחנו מבקשים להוסיף: "כנדרש לפי פקודה זו".

לגבי כל נושא שאת מציינת תגידי פחות או יותר במה מדובר, מה מסביר הסעיף או מה נושא הסעיף.

"(3א) בלי לגרוע מהוראות סעיף זה, אישור עמידה בדרישות הממונה, יונפק לטובין אשר בהתאם להוראות לפי פקודה זו נדרשת לשם שחרורם מפיקוח רשות המכס הצהרה בלבד, בתוך שלושה ימי עבודה מיום הגשת ההצהרה כנדרש לפי פקודה זו, אלא אם כן החליט הממונה לדגום את תיק המוצר או את המוצר בהתאם להוראות סעיף 2טו(א2) או (א3);";"



דייקנו ש"כנדרש" זה לפי פקודה זו ולא כנדרש סתם. בפסקה (4)(ב) נתבקשנו על ידי הוועדה לציין שכשאנחנו מדברים על התאמה לתקן בינלאומי זו התאמה לתקן בינלאומי על עדכוניו. זאת אומרת שאם עודכן תקן בינלאומי אז גם העדכון שלו מבחינתנו זה נכון.

אנחנו מבקשים להוסיף באותו סעיף (ב), אחרי (1), פסקה נוספת, (1א). עד עכשיו דרשנו שתהיה תעודה של מעבדה מוסמכת על ידי גוף או חבר ב-ILAC וגילינו שיש רגולציות זרות, שהרגולציה עצמה דורשת שבנוסף לאותה תעודה צריך גם להביא איזשהו אישור מ-conformity assessment body, שזה גוף שמאשר את העמידה ברגולציה. אז אנחנו רוצים לציין שתידרש תעודה כזו, בדבר העמידה ברגולציה הזרה שמהווה מעטפת של התקן הזר שהותאם בתקן רשמי, וזאת כאשר הדרישה לתעודה זו מופיעה באותה רגולציה זרה. זאת אומרת, רק במקרים שאותה רגולציה זרה דורשת איזשהו מסמך נוסף ל-ILAC גם אנחנו מבקשים לדרוש אותו כדי להיות מותאמים לחלוטין לרגולציה הזו.

למה רק עכשיו נוספה הדרישה?

קיימנו על כך דיונים הלוך ושוב. בתחילה חשבנו שזו תהיה דרישה כוללת כל הזמן ואז הסתבר שזה לא נכון, ובסוף הגענו לאיזשהו מיצוע שאומר שאנחנו נדרוש רק כשהרגולציה הזרה בעצמה דורשת את זה ולא באופן כללי.

כמו שאמרה נציגת משרד הכלכלה כרגע, באמת יש רגולציה שהיא שונה באירופה ואחד התקנים שאמורים להיות במסלול האירופי, תקן 2302, מתייחס לסימון ולאריזה. בתור תקן שכזה ההתנהלות לגביו באירופה היא עם הצהרה ובעצם לא מקובל באירופה לעשות בדיקה. אם לא עושים בדיקה עם תעודת בדיקה אז גם אין מה להציג במסלול האירופי. לכן, אנחנו מציעים שספציפית ביחס לתקן הזה – שהוא אמנם רק תקן אחד אבל הוא תקן מאוד-מאוד רחב שחל על המון מוצרים – יהיה אפשר, במקום תעודת בדיקה לגוף שחבר ב-ILAC, לעשות declaration of conformity לפחות מיצרן אירופי שמדבר על עמידה ברגולציה הזו.

זה אומר הצהרה על הצהרה.

הצהרת יבואן על הצהרת יצרן, כן, בדיוק.

זה אומר שאין ILAC, זה אומר שאין שום גוף שבדק את העמידה.

נכון, אז לפחות ליצרן אירופי זה לגמרי-לגמרי סביר לבקש את זה.

ואם זה יצרן לא אירופי?

יכול להיות שבעניין הזה, ובאמת בגלל שהסיכון אולי גבוה יותר כשאתה לא יצרן אירופי, אז לכל הפחות שליצרן אירופי יאפשרו את זה. גם במזון את חלק מההקלות נתנו רק ליצרנים אירופיים.

תן לנו לבחון את זה. אנחנו נתייעץ בהפסקה, אדוני היושב-ראש, זו הצעה חדשה.

אגב הדיון הקודם הוספנו בפסקה (7) של אותו סעיף פסקה (ג):




"(ג) על אף האמור בסעיף קטן (א)(1), יבואן רשום פטור מחובת שמירת תיק מוצר לגבי טובין שאינם מיועדים לשיווק והפצה לציבור והם אחד מאלה:




(1) טובין שהם דוגמאות;




(2) טובין המיועדים לצורך שימוש בהליך היצור;




(3) טובין המיועדים לשימוש עצמי;




(4) טובין המיועדים לחלקי חילוף לתעשייה;"



אני מזכירה שבדיון הקודם הצגנו פטור שהוא רק פטור זמני בשיקול דעת ממונה. עלו פה בקשות לפטור קבוע בחלק מהדברים. קיימנו דיון והוספנו את הפטור הקבוע כבר בחקיקה.

אני לא יודע אם זה קבוע או זמני, אבל זה פשוט הוראות רוחביות מול סמכות פרטנית.

נכון, ולכן הפטור הזה הוא פטור קבוע. לעבור גם על התיקונים הקטנים, תיקוני הנוסח, או שאין צורך?

אם זה לא מהותי אין צורך. רק שינוי מהותי ביחס לנוסח שהקראנו.

עלתה כאן שאלה לגבי ההשגה, סעיף 2טז2(א), לגבי העתק למעבדה ומתן אפשרות למעבדה להשיב, ולכן הוספנו: "השגה כאמור תוגש עם העתק למעבדה, וזו תשלח את התייחסותה תוך 10 ימים" ואז ממשיכים שהממונה על התקינה ממשיך ונותן את התייחסותו, אבל כאן ניתנה אפשרות למעבדה להשיב.

תודה. חה"כ קרעי, בבקשה.

תודה. אדוני יושב-הראש, עיקר הפעילות שלי הוא בוועדת הכספים אבל גם כאן זו ועדה מאוד חשובה ואני מקווה שאחרי שנסיים עם המסה הזו של חוק ההסדרים ושל העומס בוועדות האחרות נוכל לקדם כאן ביחד דברים חשובים. מה שכן שמעתי מתוך הדיון זה שיוצא שיש הרבה דברים שאתם מחריגים כאן מהרפורמה הזו, שהיא רפורמה חשובה בעיניי, מכל מיני סיבות, בין היתר בטענה שזה נמצא בתהליך עבודה וצריך לחכות לאישורים וכו'. בעיניי צריך להפוך את המשוואה. אם אנחנו מבינים ומסכימים, ובגלל זה אנחנו גם עושים את הרפורמה הזו בחוק ההסדרים ולא בהליך חקיקתי תקין לחלוטין כמו שחוק צריך לעבור, אז גם את העניינים האלה שאנחנו חושבים שהם בתהליך שייקח זמן עד שנקבל החלטה לגביהם, להכניס את הכול. ברירת המחדל היא שהכול נמצא ברפורמה.

אפשר לתקן הוראת שעה שמה שנמצא בתוספת השלישית, או מה שנקבע במקום אחר, ייכנס לתוקף בתוך שנה, אלא אם כן ועדת הכלכלה תאשר את המשך הדחייה שלו. כך זה גם נותן לוועדה כוח - - -

היה רעיון כזה, הרעיון הזה היה בממשלה, בסוף באיזונים בין בריאות, משפטים, האוצר וכלכלה, כל אחד וענייניו ושיקוליו, זה מה שמצאו.

אבל אתה רואה כאן למשל פיגומים שהחריגו בתוספת השלישית כשראש אגף הבניין במכון התקנים אומר: אנחנו לא המכשול, מבחינתנו אפשר להכניס תקן אירופי, משרד העבודה והרווחה לא מסכים, או כל מיני דברים כאלה.

מה שכן חשוב להגיד זה שמאות-מאות מוצרים נכנסים - - -

ומאות-מאות נשארו בחוץ.

לא, עוד נבדקים. יש הבדל בין משהו שייבדק וייכנס ומשהו שמוחרג לתקופה. השרה אמרה: אני עכשיו בודקת כל תקן ואני פשוט לא סיימתי את הבדיקה, אני כל הזמן בודקת ומכניסה. נתנו לה אפשרות להכניס בלי תלות בוועדה, להוסיף עוד ועוד. הפוך, בשביל לעצור את הרפורמה, חשבנו להביא את זה לפה לאישור, אבל להכניס מוצרים - - -

ראיתי שהשר יכול להוציא דברים מהתוספת השלישית בצו.

להוסיף עוד.

כן, להוסיף לרפורמה.

נכון, מצד אחד היא לא מושלמת אבל היא מזיזה את הגבינה. היא צינור 2 צול והוא יכול להיות 4 צול. לאט-לאט.

אדוני יושב-הראש, הבעיה היא שאתה כאן יוצא החוצה מהתמונה. אתה לא מפקח על המשך התהליך הזה.

למה לא?

כי לא שואלים אותך. ועדת הכלכלה לא נשאלת כאן לחוות דעתה, האם להכניס, האם להוסיף, האם להוציא. מכאן אתה שולח את השר: צא לדרך, תעשה מה שאתה רוצה.

עוד לא החלטנו בשאלה הזו, אנחנו שוקלים לאשר למשל שלא סתם יוציאו מוצרים, שיהיה אישור שלנו. אנחנו שוקלים את הדבר הזה.

אני מנסה דווקא את הכיוון השני, שאנחנו נדחק בשר להכניס יותר מוצרים לרפורמה.

לדחוק אבל השארת לו את הסמכות. פה אתה רוצה שלפחות הסמכות להאט את הרפורמה תהיה שלנו.

ולכן אמרתי שבשביל להאט את הרפורמה השר יצטרך את אישור ועדת הכלכלה. אם אתה אומר שברירת המחדל היא שעוד שנתיים, עוד 3 שנים, צריכים לקבל החלטה לגבי המוצרים האלה, ואם הוועדה לא תאשר - - -

בראשית הדיונים פה אביר קארה אמר: בואו נגיד שהכול מותר ויש רק כמה שלא. אמרו: לא הכול מותר, אמרו בזהירות, לפי נושאים גם. מזון יותר רגיש, תמרוקים, חלק אתה צורך דרך הפה, זה מסוכן, החריגו כל דבר. ואני אומר לך שגם בבטיחות אנחנו רוצים להרגיש שאנחנו הולכים על קרקע בטוחה. יש פה סוגים שונים של ניהול סיכונים. אנחנו לא בודקים כל מוצר. בעבר כל מוצר חיכה לאישור, חיכה למכון התקנים. פה יבואן יגיד: המוצר תקין, זה התעודות שלו וישר מתחילים - - -

זה ברור לגבי מה שנכנס. אני רק באתי לומר לך, אדוני יושב-הראש, קח בחשבון שאולי כדאי לתת יותר דחיפה של הוועדה כאן.

אנחנו בסוף החוק והוא נבנה בלוגיקה שונה ממה שהצגת. הוא נבנה בלוגיקה טיפה יותר זהירה אבל עדיין עם פתח לעתיד, עם פתח להרחבות. את זה כן אפשר להגיד. אבל אני אומר תפסת מרובה לא תפסת, וגם אני אומר שאם משרד הבריאות, הכלכלה, האוצר ומשפטים יודעים להסכים על משהו, אני לא רוצה להפריע להסכמות שלהם.

אתה מאוד נדיב ואני חושב מעריך בהערכת יתר את הפעילות של הממשלה, של גופי הביצוע.

לא, אני ראיתי. אני אגיד לך עוד משהו, אני רוצה לדעת שאני אישרתי פה את הרפורמה שמשרד הבריאות באמת סמך את ידיו עליה, למרות שהוא אישר פה דברים שהוא לא רגיל ושהממונים על בטיחות אישרו דברים למרות שהם לא רגילים לאשר אותם. אני לא רוצה לשמוע מאחורי הקלעים או ברמיזות שפעלנו נגד בטיחות הציבור או נגד בריאות הציבור.

אבל תחזיר אותם אליך לכאן בעוד שנה לדיווח.

זה כן. זה כן. אבל אם כבר אתה אתנו אז תשמע, אני רוצה לעלות על הקו אדם שבעיניי הוא פשוט גיבור ישראל, מגיע לו פרס ישראל. הוא הקים את המחלקה הכי מדהימה לטיפול בנפגעי כוויה בישראל וחדשנית בעולם. בעלם אין עוד מחלקה שיכולה להציל חיים, אין עוד מחלקה שיכולה הייתה לטפל באיציק סעידיאן כמו שהוא טיפל, פרופ' יוסי חייק. הוא דיבר איתי בכאב על תאונות של מכשירים, הוא קרה לזה כל האסונות של שבת, של המיחם והפלטה, שזה לא סגור טוב, אין תקן ומייבאים, וזה נופל על ילד. אני רוצה לתת לפרופ' יוסי חייק כמה דקות. בבקשה.

שלום לכולם ותודה על ההזדמנות לדבר. אני פרופ' חייק, מנהל כל המערך לכירורגיה פלסטית והמרכז הארצי לטיפול נמרץ כוויות. אנחנו מטפלים גם בסעידיאן. אבל נושא שעולה ועולה – אני כבר כמעט 30 שנה בעסק – יש מה שנקרא בישראל "כוויות שבת". צריך לדעת שמחצית מהנפגעים במדינת ישראל הם ילדים, רובם מתחת לגיל 4, כך שלרוב מדובר בכוויות שנוצרות בבית, תחת השגחה אפילו, למרות תוכניות מניעה שניסינו, למרות טיפולים. כרגע, בכל רגע נתון, רק בשיבא יש בין 6 ל-8 ילדים מאושפזים עם כוויות נרחבות כי צריך כוס תה כדי לייצר כוויה ענקית על ילד, אז שלא לדבר על מיחם או על פלטת שבת.

כחלק מזה הגענו למצב שעשינו תוכניות מניעה שיזמנו ודחפנו בעצמנו, עד כדי כך שחשבנו אפילו לעשות החלפת מיחמים בניסיון לחסוך לכולם את הבעיה. זה גם לילדים, גם למשפחות, גם לנו בתור חברה שמשלמת מיסים, גם עבור אשפוזים מאוד ארוכים, נזקים ונכויות לאורך שנים, ואני הייתי שמח לכל עזרה שאנחנו נוכל לקבל. חשבנו אפילו לעשות מיזם של טרייד-אין של מיחמים ישנים שאינם בתקן. גם את התקן אני עשיתי ביחד עם ארגון "בטרם", עם חבר הכנסת דאז אריה אלדד, לגבי מיחמים חודשים, חוטי החשמל, פלטות השבת, בכדי שייווצרו פחות נזקים.

צריך לדעת, מיחם מכיל כ-10 ליטרים לפעמים, עם מכסה שאין עליו שום סקר בטיחות ברוב הבתים הישנים, עם 3 סטנדים כאלה מוזרים שאני לא מבין איך זה מייצב בכלל, חוט ארוך שבדרך כלל נקשר גם למאריך חשמלי. לצערי, אנחנו רואים קרוב ל-150 ילדים בשנה, 150, אשפוז ארוך, קשה, צלקות נוראיות, מגבלות, שיתוק של משפחה שלמה, כאשר אפשר להזיז ולעשות הרבה יותר. אני אשמח לכל עזרה שהוועדה הזו תוכל לדחוף ולסייע. שלא לדבר על בנק העור החדש שהקמנו, בנק ומעבדה שממנו מקבלים עכשיו עור של החולה עצמו שאנחנו מייצרים וזה מקצר זמן אשפוז, החלמה יותר מהירה וכו'.

תודה לך, פרופ' יוסי חייק ותודה על עבודת הקודש שאתה עושה, גם עם איציק סעידיאן וגם עם כל החולים האחרים שאתה מטפל בהם במסירות נפש. אנחנו קיימנו פה דיון לגבי ועדת חריגים שדנה במוצרים שונים, האם יהיה בה גם נציג משרד הבריאות במוצרים שהם יותר אלקטרוניקה, כי במוצרים של תמרוקים ומזון בוועדת החריגים יש נציג משרד הבריאות אבל באלקטרוניקה המחשבה הייתה שזה מספיק שיהיה נציג צרכנים. אני נזכרתי בדברים שלך על מוצרי החשמל והפגיעה ואמרתי שאולי צריך גם נציג משרד הבריאות בוועדה הזאת. אולי נבקש ממך לבוא לוועדה הזאת. אתה לא עסוק בכלל.

הוא ירד מהקו, הוא רץ לניתוח. הוא עוד ישוב אלינו לוועדה. באמת הנושא בנפשו. אתם רואים שבן-אדם שעסוק בהצלת חיים בסוף הולך לפרויקטים להחלפת מיחמים כי צריך למנוע סכנה. בגלל זה אני אומר לכם שזה לא מספיק ממונה על התקנון וכו'. תודה רבה.

אמר הרופא שמחצית מהכוויות של ילדים זה מיחמים. חבל שלא שאלנו אותו מה המחצית השנייה, האם זה מדודים לא תקניים שמסתובבים בשוק?

אנחנו נשאל אותו. בואו נמשיך בהשלמות שלנו, רק דברים מהותיים, נקריא מחדש עם התיקון והסבר קצר מה התיקון ביחס לקודם.

אני חושב שההשלמה הבאה היא לעניין העיצומים הכספיים בפקודת היבוא והיצוא, נכון?

תיקוני הנוסח?

זה תיקוני נוסח או תיקוני מהות?

אני חושבת שאנחנו נשאיר את זה לנוסח אחר כך בינינו בהמשך למה שדיברתם היום. עכשיו אני עוברת לסעיף 9 בחוק התקנים.





"אחרי פסקה (4) יבוא:






"(5)
(א) הוראות פסקה (1) לא יחולו על ייבוא, ייצור, שימוש, תחזוקה או מכירה של מצרך כאמור באותה פסקה, אם הוא עומד בתקן בין-לאומי, על עדכוניו, שאומץ בתקן רשמי, במלואו או בחלקו, למעט תקן המנוי בתוספת השלישית, ומתקיימים לגביו כל אלה:








(1) הוא סומן כנדרש לפי הדין הישראלי;








(2) לעניין מכשיר חשמלי – הוא תואם לרשת החשמל הנוהגת בישראל.







(ב) הממונה על התקינה יפרסם ברשומות ובאתר האינטרנט של המשרד את רשימת התקנים הרשמיים החלים על מצרכים כאמור בפסקת משנה (א), ויעדכן את הרשימה, אם הדבר נדרש, לאחר כל אכרזה של תקן רשמי, לרבות שינוי, תיקון או החלפה של תקן רשמי כאמור; אין באי-פרסום כאמור כדי לפגוע בתוקפן של הוראות פסקת משנה (א).







(ג) השר רשאי, בצו, להסיר תקנים מהתוספת השלישית ורשאי הוא, באישור ועדת החריגים" - - -

"בהמלצה".

"רשאי הוא, בהמלצת ועדת החריגים, להוסיף, בצו, תקנים לתוספת השלישית;"



את ההמשך כבר קראנו. אני רק אציין שיש לנו פה תיקון נוסח שנרצה לעשות ביחד לגבי התקנים המקוריים אבל נעשה את זה אחר כך. יש לנו פה תקן שאומץ בתקן רשמי, יש משהו שצריך לדייק בגלל הערה שעלתה פה, נדייק אחר כך בנוסח.

בנוסח שיובא להצבעות?

כן.

ויש את פסקה (7) שהוספתם.

כן.





"(7) הוראות פסקה (1) לא יחולו על ייבוא של מצרך לעניין חובת עמידה בהוראות סימון של מצרך שאינו מיועד לשיווק והפצה לציבור שהוא אחד מאלה:







(1) דוגמאות;







(2) מצרך המיועד לצורך שימוש בהליכי היצור;







(3) מצרך המיועד לשימוש עצמי;







(4) חלקי חילוף לתעשייה."



זו תוספת שהוספנו פטור קבוע מעמידה בדרישות האלה לאור הבקשות שעלו פה בוועדה שתהיה אפשרות לעשות את הדבר הזה.

והסבר לגבי 9(א)(5).

9(א)(5) זו הרפורמה, הרפורמה שמאפשרת חלופה, שלא רק להתבסס על תקן רשמי אלא גם על התקן הזר שעל בסיסו מאומץ התקן הרשמי. זה הסעיף שמפנה לתוספת, זה הסעיף העיקרי של הרפורמה.

איך תאכפו את ההוראות שלו?

העיצומים? תכף נגיע.

לא, ברמת הפיקוח.

ברמת הפיקוח זה מה שהצגנו בפעם הקודמת, כשעשינו את הדיון על האכיפה והמנכ"ל הציג את כל מערך האכיפה שאנחנו הולכים לבצע באמצעות המעבדות וכו'. הכול הולך לתמוך את הדבר הזה.

יש הבדל בין אכיפה של עמידה בדרישות תקן ישראלי רשמי ובין עמידה בתקן בינלאומי?

לא. הכול בהתאם לאותן יכולות בדיקה שקיימות כאן. גם בהתייחס לאיזושהי הערה שנאמרה פה קודם, האכיפה כלפי יבואנים ויצרנים מבחינתנו היא היינו הך. כשיוצאים לשווקים בודקים את המוצרים, אם הם עומדים או לא עומדים, ואם הם לא עומדים זה לא משנה מאיזה מקור הם הגיעו, אם הגיעו מיבוא, אם הגיעו מיצור מקומי, ולכן מבחינתנו זה גם התיקון בחוק התקנים ולא בפקודה.

אני רק אגיד שלעניין העיצומים אנחנו נשקול לנסח קצת אחרת את האיסור על יבוא, יצור, שימוש במוצר אם הוא לא עומד בתקן בינלאומי על עדכוניו שאומץ בתקן רשמי, כי בעצם יהיו כאן שני איסורים: אחד, איסור לעניין תקן ישראלי רשמי, ואחד איסור לעניין תקן בינלאומי שאומץ כתקן רשמי.

כן, כחלופה.

כן, כחלופה.

בסדר. ואז יש לנו את פסקה (4א) שמתייחסת לסעיף 16(א), סעיף העיצומים הכספיים. אני מזכירה שאמרנו שנראה איך אנחנו עושים עיצומים כספיים שהם מאוד משמעותיים לאור העובדה שאמרנו ליבואנים שאנחנו מאמינים להם ועוברים לעולם של הצהרות במוצרים שהם די מסוכנים, ולכן אנחנו מראים במקביל מה תהיה המשמעות כלפי מי שמפר את האמון בהצהרה הזו.


"(4א) בסעיף 16א -



(1) בסעיף קטן (א) -




(1) פסקה (1) – תימחק;




(2) בפסקה (2), אחרי "לדרישות תקן רשמי החל עליו" יבוא "או לדרישות תקן זר עליו מבוסס התקן הרשמי בהתאם לסעיף 9(א)(5)" ואחרי "סעיף 9(א1) יבוא "או 9(א)(5)";




(3) בפסקה (4), במקום "ייבא או ייצא" יבוא "או ייבא";




(4) בפסקה (5), אחרי "לדרישות תקן רשמי החל עליו" יבוא "או לדרישות תקן זר עליו מבוסס התקן הרשמי בהתאם לסעיף 9(א)(5)";



(2) אחרי סעיף קטן (א) יבוא -



"(א1) ייצר, מכר, או ייבא עוסק, מצרך שלא עומד בדרישות תקן רשמי החל עליו, או בדרישות תקן זר עליו מבוסס התקן הרשמי בהתאם לסעיף 9(א)(5), למעט דרישות בדבר סימון המצרך, או השתמש במצרך כאמור בכל עבודה שהיא, או ביצע עבודה שהכללים הטכניים של תהליכיה אינם מתאימים לדרישות תקן רשמי או התקן הזר כאמור, בניגוד להוראות סעיף 9(א), רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות פרק זה, לפי העניין:




(1) לעניין יבואן – 10,000 שקלים חדשים, ואם הוא תאגיד – בסכום של 25,000 שקלים חדשים במכפלה של כמות הטובין בתעודת המשלוח או סכום ה-CIF כפול 10, הנמוך מבניהם;




(2) לעניין מוכר – 10,000 שקלים חדשים, ואם הוא תאגיד – בסכום של 25,000 שקלים חדשים במכפלה של כמות הטובין שנמצאו באתר בו התקיים הפיקוח או הסכום הנקוב בחשבונית הספק כפול 10, הנמוך מבניהם;




(3) לגבי יצרן - 10,000 שקלים חדשים, ואם הוא תאגיד – בסכום של 25,000 שקלים חדשים.



לעניין סעיף זה – "CIF" – cost, insurance, and freight – הסכם משלוח עלות, ביטוח ומשא בינלאומי, המייצג את החיובים ששילם המוכר לכיסוי העלויות של ההזמנה;



(3) בסעיף קטן (ב) -




(1) בפסקה (1), במקום "ייבא או ייצא" יבוא "או ייבא", ואחרי "בתקן רשמי החל עליו" יבוא "או בתקן זר עליו מבוסס התקן הרשמי בהתאם לסעיף 9(א)(5)";




(2) בפסקה (2), אחרי "בתקן רשמי החל עליו" יבוא "או בתקן זר עליו מבוסס התקן הרשמי בהתאם לסעיף 9(א)(5)" ואחרי "סעיף 9(א1)" יבוא "או 9(א)(5)";




(3) בפסקה (3), אחרי "בדרישות תקן רשמי החל עליו" יבוא "או בדרישות תקן זר עליו מבוסס התקן הרשמי בהתאם לסעיף 9(א)(5)";



(4) בסעיף קטן (ג), בפסקה (1) -




(1) בכל מקום שכתוב "יצואן" - יימחק;




(2) אחרי "שחל עליו תקן רשמי" יבוא "או תקן זר עליו מבוסס התקן הרשמי בהתאם לסעיף 9(א)(5)";




(3) אחרי "לדרישות התקן הרשמי" יבוא "או לדרישות התקן זר כאמור"."



ניסינו להביא פה לידי ביטוי את ההקלה הגדולה שניתנה ביכולת לייבא לישראל על בסיס הצהרה, כשאנחנו אומרים: אנחנו לגמרי מאמינים עכשיו ליבואן שכשהוא מצהיר הוא מצהיר אמת, הוא מצהיר אחרי שהוא בדק, מצהיר מתוך אחריות והכול מתוך מטרה להקל את הכניסה ולהקל את העלויות הנלוות לכך. אבל אנחנו מיד שמים לצד זה את העלות של מה שיקרה אם ההצהרה תימצא כלא נכונה, ולכן סידרנו גם את הסעיפים בצורה שמי שבסוף מפר את העמידה במה שהוא התחייב בהצהרה ובסוף יימצא שהמוצר לא עומד בתקן, העיצומים שיושתו עליו יהיו עיצומים גדולים מאוד.

הבסיס הוא 10,000 ליצרן, כשלא שינינו שום דבר במשוואה, השארנו את זה 10,000 ליחיד ו-25,000 לתאגיד. אבל לגבי יבואן עשינו את זה במכפלות. המכפלה היא גם כדי לעשות הבחנה בין יבואן גדול לקטן, היא בכמות הטובין במשלוח. זה יכול היה לייצר גם אנומליה מאוד גדולה במקרה של טובין קטנים בעלות נמוכה ולכן יצרנו שתי חלופות. החלופה השנייה היא ה-CIF. ה-CIF זה ערך הטובין, עלות המשלוח והביטוח שלהם. זה ערך שמופיע בהצהרת יבואן למכס באופן קבוע, וידאנו את זה. הסכום הזה בא לשקף את ערך המשלוח. בהנחה שאותו יבואן ישתף אתנו פעולה ויביא את הערך של ה-CIF, אנחנו נוכל לעשות CIF כפול 10. אבל אם הוא לא משתף אתנו פעולה ברירת המחדל תהיה 10,000 או 25,000 כפול כמות הטובין במשלוח.

כנ"ל לגבי המוכר. שוב, כמות הטובין שנמצא באותו פיקוח או חשבונית הספק אם הוא יספק לנו אותה. אנחנו רק צריכים לציין שלגבי המוכר יש גם סעיף פטור בהמשך. אם מדובר במוכר שביקש מהיבואן ויש לו את התעודות מהיבואן או ממי שמכר לו על עמידה בתקן אז יש לו סעיף פטור מעיצומים כספיים, שזה גם מראה על היכולת שלו עם קצת אחריות לא להגיע למצב הזה.

אמרה הגברת ממשרד הכלכלה שהדין של אכיפה בין יבואן ליצרן מקומי יהיה אחיד. השאלה שנשאלת היא איך תהיה האכיפה? האם יש לכם יכולת לאכוף גם ברשות הפלסטינית? האם יצרן שהוא ברשות הפלסטינית ויכניס 5 דודים לארץ על טנדר ויתקין אותם לגברת כהן, האם תוכלו לאכוף אותו? הקנס הוא קנס מגוחך מכיוון שאם מתקין דודים קונה דוד ב-750 שקל, מתקין אותו לגברת ב-2,500 שקל, אז ברור שעל 5 דודים הקנס 10,000 שקל. והוא יוכל להגיד לכם תמיד: הוא הציג לי תעודה, אז לגמרי פטרתם אותו. לגמרי פטרתם אותו. זאת אומרת שיכולת האכיפה על מוצרים שייכנסו מהשטחים היא אפס. היא אפס מכיוון שלא תוכלו לעצור שום דבר. כלום לא תוכלו לעצור.

רמי, אתה אמרת לי בשיחה אתמול משהו שאני חושב שהוא צריך להירשם פה. הנושא של האכיפה, אם הוא לא יבוא בד בבד עם הנושא של הרפורמה, זה גול עצמי. אני מסכים אתך פה ב-150%. אבל אתה בעצמך אמרת לי שלכם יש מקומות שאתם יודעים שמכניסים לפה סחורה שהיא מסוכנת ואין לכם למי לפנות.

לא, לא אמרתי שאין לנו למי לפנות. יושב כאן הממונה על התקינה, הוא יודע והרבה פעמים העברנו לו כתובות – שום דבר לא נעשה. סליחה שאני אומר את זה. שום דבר לא נעשה.

זה משהו שצריך לשים עליו דגש.

טוב, הערת, שמנו ונקבל התייחסות. רז, בבקשה.

תודה רבה. יש לי חמש הערות אבל מאוד קצרות.

רק על הסעיף שהיא הקריאה.

היא הקריאה את הסעיף של הסימון. א', אני מברך על הסעיף שהוסיפו על פטור קבוע מדרישות סימון בנסיבות מסוימות. שמו סעיף של פטור מחובת סימון ויבוא דוגמאות, מוצרים שלא מיועדים לשיווק. אני מציע שהרשימה הזו תהיה רשימה שיש סמכות לשר או לממונה על התקינה להרחיב אותה כי היום יודעים על הנסיבות שכתבו בחוק, יכול להיות שמחר יהיו נסיבות אחרות וחבל שזה יצריך תיקון חקיקה כשירצו להרחיב את זה. אז אולי שזה יהיה בתוספת ואז השר יוכל לתקן את התוספת בצו.

דבר שני, נושא האכיפה שהוקרא. האכיפה היא מאוד-מאוד חשובה, כולם מסכימים על זה, רק שגם באירופה, כשמדברים על אכיפה משמעותית, מדברים על אכיפה משמעותית בנסיבות שהן מסכנות הציבור. אני מקווה שגם כאן הכוונה היא, בסנקציות המאוד-מאוד מחמירות שניתנו כאן, הסמכויות המאוד משמעותיות להעניש במאות אלפי שקלים, שבאמת ישתמשו בזה במקרים שיש סיכון לציבור ולא בכל מיני טעויות טכניות ואזוטריות שלא באמת מסכנות את הציבור.

"(5) בסעיף 17א –




(2) בפסקה (1) - -






(1) במקום "ייבא או ייצא" יבוא "או ייבא";"

זה סעיף העונשין, נכון?

כן. אני מזכירה שהורדנו בכלל את היצוא מכלל האיסורים שכלולים בחוק.





"
(2) אחרי "שלא עומד בדרישות תקן רשמי" יבוא "או בדרישות התקן זר עליו מבוסס התקן הרשמי בהתאם לסעיף 9(א)(5)";






(3) אחרי "הקבועות בתקן רשמי" יבוא "או בתקן זר כאמור";






(4) בסיפה, אחרי "לא עומדים בדרישות תקן רשמי" יבוא "או תקן זר כאמור";




(2) בפסקה (2), אחרי "בתקן הרשמי" יבוא "בתקן הזר עליו מבוסס התקן הרשמי בהתאם לסעיף 9(א)(5)", ואחרי "סעיף 9(א1)" יבוא "או 9(א)(5)";"



אלה כל התיקונים שלמעשה מכניסים את התקן הזר המבוסס עליו וכך זה חוזר לאורך הסעיפים הבאים של העונשין. נראה לי מיותר לחזור על זה. אנחנו נעביר את זה כבר בנוסח. הקראתי את העיקרי אבל יש עוד כמה שנכנסים בתת-סעיפים שונים שמוסיפים "או התקן הזר".

את אומרת שאלה התאמות יותר טכניות?

כן. אחרי המילים "בתקן רשמי" מופיע "או התקן הזר עליו הוא מבוסס" ולכן זה חוזר על עצמו בכמה סעיפים.

בכל מקום שמדובר על פעולות במצרך שלא עומד בדרישות תקן רשמי אתם אומרים: או בתקן זר שמבוסס על התקן הרשמי בהתאם לתיקון שדנו בו בסעיף 9(א)(5) קודם?

נכון.

ברגע שיתקנו את סעיף 9(א)(5) כך שיהיה כאיסור, זה ישתרשר פנימה לתוך הסעיפים האלה.

הסעיף הבא הוא סעיף התחילה כי התחייבנו להביא את פירוט הסעיפים שאנחנו מבקשים לגביהם תחילה מידית.

"109.
תחילתם של סעיפים 107 ו־108 ביום ב' בסיוון התשפ"ב (1 ביוני 2022), ואולם תחילתם של סעיפים 107(1)(א), 107(7) וסעיפים 108(2), 108(3)(א)(1), 108(3)(א)(6), 108(3)(א)(7), 108(4) מיום פרסומו של חוק זה; שר הכלכלה והתעשייה, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי, בצו, לדחות את המועד האמור בתקופה אחת נוספת שלא תעלה על תשעה חודשים, אם שוכנע כי לא הושלמה ההיערכות הנדרשת לטובת הפעלת סמכויות האכיפה הנדרשות ליישום הוראות פקודת הייבוא והיצוא וחוק התקנים כנוסחם לפי סעיפים 107 ו-108 בחוק זה."

מהם אותם סעיפים שאתם מבקשים שייכנסו לתוקף כעת?

כל הסעיפים שלא קשורים לרפורמה עצמה. סעיפים לאפשר את היצוא, הסעיפים שמאפשרים את הפטור מחובת עמידה בתקן במקרים שציינו, את הפטור מהחזקת תיק מוצר, הסעיפים שהם לא רלוונטיים ממש לרפורמה אבל מאפשרים למעשה גם את הרפורמה עצמה כי הם יזרזו את כל התהליכים הנדרשים.

יש עוד סעיף אחד שאני מציע להוסיף לסעיף התחילה והוא 107(14), זה סעיף שמתקן את התוספת לפקודה, וגם התיקונים בתוספת לפקודה לדעתנו יכולים מיד עם הפרסום ברשומות להיכנס לתוקף.

תחולת תיק מוצר?

כן.

את הגדרת תיק מוצר כבר הכנסנו באחד הסעיפים שמופיעים פה כי אנחנו צריכים את זה לפטורים. דרך ההגדרה אנחנו נתקן גם את התוספת.

לא הבנתי מה התוספת שהוא רוצה.

תחולה מידית, שגם העניין של תיק מוצר ייכנס מידית.

שסעיף 107(14), הסעיף שמתקן מה נכלל בתיק מוצר, גם זה ייכנס באופן מידי ולא בתחילת הרפורמה, ביוני. זה בסדר מבחינתנו.

כל המוצרים שרוצים להחריג – בואו נסיר את הכול ורק מה שהם ירצו, שיבואו לוועדה וננסה לאשר להם. כך נקצר את כל התהליכים.

אתה אביר העצמאיים אז אתה צריך לדאוג ליצרנים וליבואנים בשוויון הזדמנויות.

בהכרח אנחנו דואגים להם. לא נתת לי קודם להשלים על העניין הזה. הרפורמה ביבוא בהכרח תביא לפתיחה של מפעלים חדשים שהיום לא שווה לעשות אותם. זה הדבר הראשון. במקום שיהיה מפעל אחד שאנחנו רוצים לדאוג לו בשדרות אנחנו נצטרך לדאוג ל-50 מפעלים בשדרות, הפריון יעלה, תהיה יותר עבודה ויהיו הרבה דברים לעשות. רק מה אני מתפלא, שמגיעים לכאן כל הנציגים שאמורים לייצג באמת עצמאיים, כל אחד בקבוצתו, אף אחד לא מעלה את הנושא של כוח האדם בישראל ושל חקיקת העבודה, אף אחד לא מעלה פה נושאים של רגולציה ובירוקרטיה על המפעלים הישראליים עצמם כדי שיוכלו להשתפר גם כן בתחרות ולתת פייט בעולם.

אלה דברים שאני מצפה לראות אותם הרבה יותר, בעיקר מכאלה שמעסיקים עובדים זרים, מעסיקים פלסטינים. אתה כל פעם רואה את זה ואתה רואה את ההזיות האלה שעומדים בתור לתבוע את אותם יצרנים ישראליים. אני חושב שזה דברים שהיה ראוי שייאמרו פה בוועדה כדי להקל על כל המפעלים בישראל. אבל בגדול אני חושב שככל שאנחנו נעמיק יותר את היכולת ואת היבוא ונחשוף את השוק ליבוא, גם הפריון במדינת ישראל יעלה וגם כוח הקנייה של הישראליים. אלה שמרוויחים היום 6,000-7,000 שקל, השקל שלהם יהיה שווה יותר.

אתה טוען שיש לנו עוד עבודה אחרי חוק ההסדרים.

יש עוד המון-המון עבודה.

ד"ר גלעד גולוב, מנכ"ל מכון התקנים.

שני דברים: א', לגבי כל הנושא שקשור לתקנים מקוריים. יש פה איזו תחושה שמאשימים את מכון התקנים בכל שהוא עושה תקנים מקוריים. אז קודם כל, מי שעושה את התקנים זה לא מכון התקנים, אלה ועדות תקינה. מכון התקנים במקרה הזה מתפקד כשווה ערך לעובדי הכנסת. לא מאשימים את עובדי הכנסת בחוקים ולכן אין טעם להטיל אשמה במכון התקנים על תקנים מקוריים.

שתי דוגמאות על תקנים מקוריים כי אחרת אנשים חושבים: מה פתאום ממציאים? למה מה שטוב באירופה לא טוב בישראל? אז למשל, עלה פה פרופ' חייק ודיבר על המיחם. בישראל יש תקן מקורי למיחם כי באירופה לא משתמשים כל כך הרבה במיחמים לשבת כמו שמשתמשים בישראל ולכן אין תקן. אין תקן בעולם למיחמים למעט בישראל ומי שקונה מיחם תקני אז הסיכוי שתהיה ממנו כוויה הרבה הרבה יותר קטן. לצערנו, למשל, אין תקן לפלטת שבת, למרות שזה רק ישראלי.

עוד דוגמה לתקן מקורי מחייב ישראלי הוא בנושא של אבקות כביסה. ישראל ממחזרת המים מספר אחת בעולם. אנחנו לוקחים את השפכים שלנו והופכים אותם למי השקיה. באבקות כביסה יש חומר שנקרא בורון. החומר הזה פוגע בגידולים. באירופה אין בעיה, ממחזרים, שופכים לנהר או לים. אצלנו משקים. אם ישקו זה יפגע. ולכן אסור שבאבקות הכביסה בישראל יהיה בורון ומותר שיהיה באירופה. אז יש סיבה למה יש תקנים מקוריים ולכן החליטו ועדות התקינה.

לנושא הקנסות, אני מאוד מקווה שלא תהיה פה איזושהי חרטה, איזושהי הקלה לגבי הקנסות. מי שיצהיר ולא יעמוד בהצהרה שלו יסכן חיי אדם, יסכן בריאות ובטיחות של אזרחי מדינת ישראל, וראוי שהאכיפה תהיה עליו יעילה ואפקטיבית. תודה.

תודה רבה לך. תמיד אתה מעיר קצר ולעניין. אני חושב שאתה גם מצטרף אלינו לאפשרות שחלק מעובדיך ישתלבו במעבדות ובאכיפה עם הידע שלהם, ההון האנושי שאפשר לשמור.

יש לנו עוד סעיף אחד במסגרת ההשלמות, סעיף 2טזב, סעיף שמאפשר לממונה על התקינה להפעיל את סמכויות לפי סעיפים 10א או 10ב לחוק התקנים, לשלוח הודעות ליבואנים באמצעות המעבדות. אנחנו הערנו לגבי הסעיף הזה בדיונים הקודמים, התוספת שהוספתם כאן היא "ובלבד שיצוין על גבי ההודעה כי היא לפי החלטת הממונה". אני מודה שדעתי לא כל כך נוחה מהסעיף הזה שמאפשר לשלוח הודעות אכיפה של הממונה על התקינה באמצעות מעבדות, שהם גופים פרטיים. אני הייתי מעדיף שאנחנו לא נקבל את הסעיף הזה, בטח לא כלשונו.

אז איך?

אני מציע בכלל למחוק אותו ולא לאפשר מסירת הודעות אכיפה. למחוק את החלק שמאפשר מסירת הודעות אכיפה ליבואנים באמצעות המעבדות.

תעבדו על הסעיף הזה בהפסקה.

קיימנו לגביו דיונים פנימיים, נדרשת הכרעה של הוועדה.

אנחנו הכרענו שמה שאתה אומר זה הגיוני ושימצאו נוסח שאתה חי אתו בשלום.

מה שאני חי אתו בשלום זה למחוק את הנוסח הזה.

אבל אז איך יקבלו הודעות?

הממונה על התקינה מוסר הודעות. כפי שהוא מוסר היום מכוח סמכותו לפי חוק התקנים כך הוא ימשיך וימסור את ההודעות.

אבל לא היה עניין של דחיפות ההודעה?

מערכת ממוחשבת, זה הודעות אוטומטיות.

הממונה יכול לשלוח דרך המערכת, למה צריך דרך המעבדות?

זו מערכת אוטומטית.

אתה יכול להיות זה שמוסר את ההודעות האלה ישירות ולא המעבדות? הבנתי שמה שהיה, איתי, שקורה אירוע והמעבדה ראשונה לדעת והיא מודיעה ליבואן הזה לעצור.

יש כאן אלמנט של הפעלת שיקול דעת של הממונה כשהוא מחליט להוציא את אותה הודעה.

אבל החוק הסמיך אותם לפעול. כמו גופים סטטוטוריים שפועלים בשם החוק, כמו תאגיד עירוני או תאגיד מים, יש להם סמכויות בחוק לאכוף.

לא, מדובר רק על הסתייגות. זה הודגש גם בחלק הראשון של הסעיף, כתוב.

אנחנו לא נלאה כי כבר קיימנו את השיח הזה בינינו, אנחנו מבינים מה הייעוץ המשפטי של הוועדה אומר, חשבנו שזה יסייע למשרד הכלכלה וזו הודעה אוטומטית. כמובן, הייעוץ המשפטי של הוועדה צודק, יש פה הפעלת שיקול דעת, אבל ההודעה היא הודעה אוטומטית והיא פשוט חוסכת למשרד הכלכלה לעשות - - -

מה, ללחוץ על כפתור במערכת?

אותי לא מדאיגה הלחיצה על הכפתור, אותי מדאיגה יעילות הפיקוח. אם זה פוגע ביעילות, איתי, זה לא טוב לי. אם הוועדה בודקת יבואן והיא ראתה ליקוי והסמכתי אותה לעצור את אותו יבוא, הוא יכול לעתור אחר כך, להמשיך או לא להמשיך, רק הפעולה המידית של העצירה - - -

לא, זו לא פעולה מידית, זו הודעה. הממונה צריך לשקול ולהחליט אם למסור את אותן הודעות.

זה אחר כך. המעבדה יכולה מידית לעצור.

יש את העצירה המידית, ואחרי העצירה המידית יש פה מקום שבו אנחנו אומרים: המערכת עובדת כרגיל ופה, בסעיף שעליו מדבר היועץ המשפטי של הוועדה, הוא אומר: במקרה שהמעבדה חוששת שיש פה משהו יותר מסוכן מהרגיל היא מוציאה התראה לממונה. מי שמפעיל את שיקול הדעת במקרה הזה זה רק הממונה, הוא מקבל את ההחלטה אם זה מסוכן יותר או לא, ואם הוא רוצה לעשות פה ריקול הוא מקבל את ההחלטה.

את הריקול הוא קובע, לעצור את המוצרים האלה לצמיתות הוא קובע, רק העצירה המידית נעשית באוטומטיות של המעבדה. זה מידתי. דנו בדבר הזה. תקיימו עוד דיון, יש לנו חצי שעה, תראו מה המשימות שלכם עכשיו. בסך הכול יש ארבעה מוצרים בוויכוח עם התעשיינים, חלקם זה תשתיות לאומיות שקברת ולא תדע לתקן, ודודים, שאין בעולם – זו המצאה ישראלית, רוב העולם לא משתמש בדודי שמש, זה באמת טיעון – התרמוסטטים וההשחזה בצד של בטיחות. מתוך הארבעה האלה - - -

אבל אם רוב העולם לא משתמש אז הוא ייחודי, אז מה הבעיה להשאיר את זה פתוח?

אז תשאיר את התקן הישראלי.

למה?

כי אין תקן בעולם לדודי שמש.

מי אמר שאין תקן אירופי?

יכול להיות שיש אבל אם אני מוביל בעולם בדודי שמש - - -

אבל כל הרעיון הוא לאמץ תקנים אירופים. אם אתה אומר שאתה מוביל בעולם, למה אתה מפחד מיבוא?

אבל אין מאיפה לייבא דודי שמש כי באירופה לא שמים דודי שמש.

למה אתה מפחד מיבוא? כל המטרה היא לפתוח את כל השוק ליבוא. ראיתי היום, הגיעו כל הלוביסטים האפשריים, הגיעו כל החברות, כל מי שרוצה, הציבור אבל לא מגיע. אנחנו הקול של הציבור.

למה "כל"? נשארו ארבעה מקרים. קיבלת מאות מוצרים.

לא, לא קיבלנו מאות מוצרים, קיבלנו יותר מידיי החרגות ממה שהיינו צריכים. התחלנו טוב מאוד ואנחנו לוקחים את זה למקומות שהם פחות טובים. יש רפורמה שצריכה להיות לטובת הציבור, זה לא יכול להיות כך. בסוף היום הציבור הישראלי צריך להרגיש בכיס שזה קורה.

טובת הציבור זה גם ביטחונו ובריאותו.

אם לא, שיגידו לנו, שיתנו לנו שנה וחצי, שיתנו שנתיים, ויבואו לוועדה ויסבירו. למה להחריג?

ציוד ההשחזה הזה, הכבלים והתרמוסטטים – שוק היבוא הוא 75%.

נו, אז מה הבעיה? זה כבר חשוף ליבוא.

אז מה הבעיה שלך אני שואל?

אם הוא כבר חשוף ליבוא, למה לחסום אותו? למה לחסום?

אבל מה הבעיה שלך אם בשוק הזה יש כבר 75% יבוא? אתה טוען שיש מוצרים קשה לייבא ואי אפשר, בשווקים האלה היבוא שולט, יש תחרות ויש שוק חופשי.

אז מה הבעיה לפתוח אותם אם היבוא שולט? מה הבעיה?

רוצים לשמור על התקן הישראלי בשביל בטיחות.

אין פה שום טיעון. רוצים לעזור למפעלים האלה? בואו נמצא דרך לעזור להם ישירות.

זה לא קשור לעזור למפעלים.

אי אפשר. זה לא בחקלאות, לא בתמרוקים, לא ביבוא, ולא בדודים ולא בכלום. בסוף כל מוצר נעמוד ונגיד: את המוצר הזה אפשר להביא, את המוצר הזה אי אפשר להביא, זה לא במשחת שיניים, זה כן בשמפו?

אגב, אחד הפתרונות זה שמחריגים אותם לשנה-שנתיים בלבד ובהמשך מחזירים אותם.

זה המקסימום. לא לפרוץ את זה. שנה אחת, כל שלושה חודשים שיבואו לפה ויסבירו לנו מה עשו. אי אפשר. זה לא הגיוני. יושב עכשיו הציבור בבית, אנחנו משעות הבוקר נמצאים כאן בוועדה, כבר כמה שבועות שזה מתנהל, אנחנו צריכים להביא בשורה לאזרחים שצופים בנו, לא צריכים לעניין אותנו דברים אחרים.

אנחנו נביא בשורה אבל מידתית. הבריאות והבטיחות חשובים.

ברור אבל הם לא חשובים פחות ממה שהם חשובים לאזרח באירופה.

אני מקווה שהיית פה כשהרופא דיבר על הכוויות.

אתה יודע כמה פעמים אני שומע את זה? אני כבר שנתיים וחצי שומע את הטיעונים האלה, שלוש שנים. אנחנו מגיעים פה למאני טיים, בואו נעשה את זה.

אמרתי לך שאתה האבא של היצרנים גם כמו שאתה האבא של היבואנים. אל תפלה בין הבנים שלך, שניהם עצמאיים.

אבל היצרנים לא יוכלו לגדול בלי זה. תסתכל, כל שוק שפתחו לתחרות משנות ה-90' עד היום – תקנו אותי אם אני טועה – נפתחו שווקים אחרים טובים יותר. לא רק שהישראלים היו כל כך טובים, הישראלים ייצרו יותר, הגדילו את הפריון - - -

אביר, אתה אוהב נתונים. בישראל היום אין ייצור של קרמיקה. במפעל האחרון השקיעו 400 מיליון שקל, "נגב קרמיקה", ירד לטמיון.

והתקנים שלהם נשארו עד היום כתקנים ישראליים ייחודיים כשהכול מיוצר בחוץ.

אתה לא רוצה להקשיב אז בואו נעצור. נגמר. תגיעו להסכמה עם התאחדות התעשיינים לגבי ארבעת המוצרים הללו. היועץ המשפטי שלהם לא כאן, תעשו את זה טלפונית ותגיעו להסכמה עליהם. כוח אדם וניוד עובדים, הראל, אני קיבלתי הבנות וכמעט הצהרה שזו לא בעיה שאפשר לכלול את המהלך הזה שיהיה ניוד חלק של עובדים ממכון התקנים לתפקידים הרגולטוריים והאכיפתיים האחרים. מבחינתי שיעבדו יום ולילה ויביאו נוסח חוק או תוכנית עבודה חתומה של נציבות שירות המדינה או שילוב של הדברים, אמירה בחוק שיהיה מסלול כזה ושהוא ינוסח כך כך זמן, אבל שהנושא הזה יקבל התייחסות.

התחנות של הבקרה של הוועדה, שבהן נקבל דיווחים איך מתקדם החוק והאם יש תחנות שהן בסמכות הוועדה, אם זה יחול על המוצרים הכלליים זה יחול גם על מוצרי המזון והתמרוקים, מתי אנחנו לאישור, מתי אנחנו לידיעה. היועץ המשפטי שלנו יטפל בנושא הזה. ונושא האחרון שעלה, לגבי הודעה, האם זה בא מהמעבדות או מהרגולטור הרלוונטי. יש צוות, הראל, שיעבוד מול התאחדות התעשיינים ויסכם את ארבעת המוצרים - - -

אפשר לבקש שהם יעבדו גם מול הצרכנים ולא רק מול התעשיינים?

לא, אני חושב שקולך נשמע. הם ארגון יציג ואתה עמותה צומחת. קולם של כולם ישמע אבל הם ארגון יציג בחוק, הממשלה מכירה בו כארגון יציג להסכמים, הסכמים קיבוציים וסוגיות שונות. תשבו אתם ותגיעו להסכמה. ניפגש פה בעוד חצי שעה לשמוע את ההסכמות בכל התחומים ואת הנוסח המתוקן, אם יש. תעבדו במקביל על כל הבעיות. הישיבה תתחדש ב-16:00. המנכ"ל, בכל סעיף כזה שאתה יכול לתרום את תרומתך בצוותים אנא תרום. תודה רבה לכולם.

(הישיבה נפסקה בשעה 16:00 ונתחדשה בשעה 16:30.)

אנחנו ממשיכים את הדיון בפרק ט"ו, למעט סעיפים 79- 80, (בעניין מתקן שידור לתקשורת), מתוך הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א-2021.

דיון בסעיפים 82-83 תיקון פקודת הטלגרף האלחוטי.

ישיבה זו מראש תוכננה להסתייגויות ולהצבעות. כיוון שיש נוסח מעודכן, נקריא אותו במלואו, במיוחד את החלק של השינויים ומייד נעבור להצבעה. בבקשה, אביגל.

בסדר, אז אני אתחיל בסעיף 82. בפיסקה 1 אין שינוי לעומת מה שהיה בפעם הקודמת, רק עניין של הפניות, אני לא אקריא את זה מחדש.

בפיסקה 2, השינויים נדונו בפעם שעברה. הוספנו בא' פיסקה 3: שהתדרים שזה יחול עליהם זה רק תדרים שהוקצו לגוף המנוי על כוחות הביטחון אחרי יום 2 באוגוסט 2021. מעבר לזה, זה כפי שקראנו את זה. גם פה, זה לא שינוי של משהו חדש שנוסף, אלא בעקבות חוסר בהירות של איך שזה היה מנוסח, ארגנו את זה מחדש בצורה שמשקפת את התהליך, באיזה שלב נעשה הקיזוז ובאיזה שלב נקבעת התקרה.

העניין הזה שהיה מנוסח כעניין של תחילה, הכנסנו אותו כעניין של חולה. על מה יחול התיקון הזה ולכן העברנו את זה לפה. שלא יהיה לא ברור. זה לא שאנחנו קובעים משהו עקרוני, אלא זה ענייני נוסח.

קדימה.

מכאן אני אקריא: סעיף 82 בפקודת הטלגרף האלחוטי (נוסח חדש), התשל"ב-1972


ג.
"חדל גוף המנוי על כוחות הביטחון להשתמש בתדר רדיו שהוקצה לו לפני יום כ"ד באב התשפ"א (2 באוגוסט 2021), טרם מועד פקיעת הקצאת התדר בהתאם לתנאי הקצאתו, והודיע על כך בכתב ליושב ראש ועדת התדרים, יופחת מסך האגרות השנתי בעד הועדת תדרים והקצאתם לפי סעיף קטן (א)(1א) שעל אותו גוף לשלם :
1. סכום השווה לגובה האגרה השנתית שנקבעה לפי סעיף קטן (א)(1א) לעניין הקצאת תדרים שעליהם הודיע. סכום כאמור יופחת ב- 1 בינואר בכל שנה, החל בשנה העוקבת למתן ההודעה כאמור ועד ל-1 בינואר של השנה הקודמת לשנה שבה חל מועד פקיעת הקצאת התדר בהתאם לתנאי הקצאתו.
1. סכום השווה לגובה האגרה שנקבעה לפי סעיף קטן (א)(1א) לעניין הקצאת תדרים שעליהם הודיע עבור עוד תקופה שתחילתה ברבעון העוקב לרבעון שבו נמסרה ההודעה וסופה ביום 31 בדצמבר של אותה שנה. סכום זה יופחת ב-1 בינואר של השנה העוקבת למתן ההודעה.
1. סכום השווה לגובה האגרה שנקבעה לפי סעיף קטן א)(1א) לעניין הקצאת תדרים שעליהם הודיע. עבור התקופה שמיום 1 בינואר של השנה שבה חל מועד פקיעת הקצאת התדר בהתאם לתנאי הקצאתו ועד לתום הרבעון שחל בו מועד פקיעת הקצאת התדר בהתאם לתנאי הקצאתו. סכום זה יופחת ב-1 בינואר של השנה שבה חל מועד פקיעת הקצאת התדר בהתאם לתנאי הקצאתו.


ד.
בתקופת המעבר סכום האגרות השנתי אשר ישלם כל אחד מהגופים המנויים על כוחות הביטחון בעד הועדת תדרים והקצאתם שנקבעה עליהם אגרה לפי סעיף קטן (א)(א1) בניכוי סכומים כאמור בסעיף קטן (ג), לא יעלה על התשלום המרבי באותה שנה.


ה.
היה סכום האגרות השנתי אשר שילם כל אחד מהגופים המנויים על כוחות הביטחון בהתאם להוראות סעיף קטן (ד) נמוך מהתשלום המרבי במשך 5 שנים רצופות שסיומן לאחר יום י"ד בטבת התשע"ז, 1 בינואר 2037, יודיע על-כך השר והודעה תפורסם ברשומות. הודיע שר כאמור, תסתיים תקופת המעבר ב-31 בדצמבר שלאחר מועד פרסום ההודעה.





הגדרות

בסעיף זה "התשלום המרבי"- סכום של 15 מיליון שקלים חדשים. הסכום כאמור יעודכן ב-1 בינואר בכל שנה בסכום נוסף של 15 מיליון שקלים חדשים. עדכון ראשון יהיה ביום ח' בטבת התשפ"ג, 1 בינואר 2023.

"תקופת המעבר"- תקופה שתחילתה ביום כ"ח בטבת התשע"ב, 1 בינואר 2022 וסופה ביום 1 בינואר 2037 או במועד מאוחר יותר בהתאם להודעת השר כאמור בסעיף קטן (ה).

זה בעצם מבטל את העקרונות שהוועדה החליטה עליהם. עוד דבר שהיה במקור סעיף 83 שדיבר גם על ענייני תחילה. כרגע מועד התחילה יהיה לפי מועד התחילה הכללי שקבוע בסעיף 117 להצעת החוק של תחילת החוק ביום 1 בינואר 2022.

אז בעצם גם ההסדר הזה כולו יחל ביום 1 בינואר 2022. הנושא היחיד שנקבע לו מועד אחר מופיע פה בפירוש, שזה העניין של החיתוך שנעשה ב-2 באוגוסט. כלומר יש תדרים שהוקצו לפני ה-2 באוגוסט ועליהם יחול מנגנון הקיזוז ויש את התדרים שהוקצו לאחר ה-2 באוגוסט ועליהם יחול ההסדר האחר.

עניין נוסף זה שגם כאשר יש קיזוז, זה כתוב בנוסח הסעיף, כל ענייני הקיזוז הם בעצם מופחתים מסך האגרות. זאת אומרת שאם הסכומים הופחתו והגיעו לסך אפס, ברור ששם זה מיותר. בכל סעיף כתבנו איזה סכום ומתי הוא מופחת. אי אפשר להעביר את הסכומים בין שנים לשנים ואי אפשר כמובן לקבל איזשהו זיכוי חיובי.

זהו. אלא אם כן יש הערות.

סיימנו את ההקראה?

כן.

יש הערות?

אין הערות. אנחנו עושים הצבעה.

כן. איך מצביעים? סעיף אחד או לפי סעיפים?

בגלל שהכל סעיף 82- - -

אז מי בעד, וזהו. מי בעד סעיף 82? אני והחבר'ה פה אחד.

הצבעה
אושר

החוק עבר בוועדת כלכלה והוא יובא למליאה להצבעה. תודה לאנשי המקצוע.

אני אעיר הערה כללית- - -

לא היו הסתייגויות גם.

לא, לא היו הסתייגויות וזה משהו שלפעמים אנחנו עוברים, במיוחד שהיה כל כך הרבה שינויי נוסח, אנחנו מבקשים שהוועדה תסמיך אותנו שאם מתקבלים הערות מנוסח יחידת החוק, להבהיר דברים בעקבות השינויים- - -

תגידי את זה עוד פעם בקול ולאט.

הוועדה מסמיכה את הייעוץ המשפטי שאם יתקבלו הערות של יחידת נוסח החוק, להתאים ולהבהיר את הדברים שנאמרו פה קצת יותר בנוסח בעניין מועדים או בעניין דברים אחרים.

בסדר גמור, תודה רבה לאנשי המקצוע באוצר. באיזה עוד משרדים היו שותפים פה? תקשורת, בטחון, שהיה גמיש והלך אתכם. וברכות לשרים שיש להם עוד חוק שהתקדם.

תודה לאנשי המקצוע שלנו פה. אני נועל את הישיבה.


הישיבה ננעלה בשעה 17:17.