פרוטוקול של ישיבת ועדה


הכנסת



25
הוועדה המיוחדת לעובדים זרים
23/11/2021

הכנסת העשרים-וארבע





הכנסת





מושב שני



פרוטוקול מס' 13
מישיבת הוועדה המיוחדת לעובדים זרים
יום שלישי, י"ט בכסלו התשפ"ב (23 בנובמבר 2021), שעה 13:00

סקירת האפוטרופסה הכללית, עו"ד סיגל יעקבי, בדבר השימוש בכספי הפיקדון של עובדות ועובדים זרים שאין להם דורש

חברי הוועדה: אבתיסאם מראענה – היו"ר

סיגל יעקבי - האפוטרופסה הכללית, משרד המשפטים

בן ציון פיגלסון - סגן האפוטרופס הכללי, משרד המשפטים

מוחמד זחלקה - עוזר האפוטרופסה הכללית, משרד המשפטים

שושנה שטראוס - לשכה משפטית, רשות האוכלוסין ההגירה ומעברי הגבול

טובה ווסר - רפרנטית תעסוקה באגף תקציבים, משרד האוצר - רשות המיסים

נועה נאמן - ממונה על זכויות עובדים זרים בעבודה, משרד הכלכלה

תמר להבי - מנהלת תחום מקרים ארציים, משרד הרווחה

גדעון זעירא - מרכז המחקר והמידע של הכנסת

חן אריאלי - סגנית ראש העירייה, ממונה על השירותים החב, עיריית תל אביב-יפו

מירי אלקיים - מנהלת מסיל"ה, מסיל"ה

שני בר טוביה - מקדמת מדיניות, ארגון א.ס.ף

דוד פטר - חוקר, פורום קהלת למדיניות

יונה שרקי - היועץ המשפטי למרכז למדיניות הגירה, המרכז למדיניות הגירה ישראלית

דויד קיסר שמידט - תלמיד כיתה יב' בבית הספר ליד״ה בירושלים

noam tamsut - תלמיד ליד"ה, התיכון ליד האוניברסיטה

אביגיל הורביץ - רש"צ עבודה קהילתית מסיל"ה, עיריית תל אביב-יפו

שרון טל - מנכ"לית אליפלט, אליפלט - אזרחים למען ילדי פליטים

נעה בן שבת

מיכל דיבנר כרמל

הילה מליחי


סקירת האפוטרופסה הכללית, עו"ד סיגל יעקבי, בדבר השימוש בכספי הפיקדון של עובדות ועובדים זרים שאין להם דורש

צוהריים טובים לכולם ולכולן. איזה כיף לנו שאנחנו נפגשות פה. הדיון שלנו השבוע בוועדות העובדות והעובדים הזרים – אנחנו רוצות לקבל סקירה מהאפוטרופוס הכללי, עורכת הדין סיגל יעקבי, בדבר שימוש בכספי הפיקדון של עובדות ועובדים שאין להם דורש. יש כסף שאף אחד לא מבקש אותו. הדיון שלנו היום הוא דיון אינטימי אך חשוב, זה לא עומד בסתירה. אני רוצה להגיד כמו שתמיד אני אומרת, בלי תודה אין ועדה ואין אנחנו. אז אני רוצה להודות תודה למיכל דיבנר כרמל, מנהלת הוועדה. אני רוצה להודות ליעל אורבך, היועצת הפרלמנטרית של הוועדה. וכמובן, אין על עורכת הדין שלנו, נעה בן שבת, שמייעצת משפטית. תודה לכל מי שהגיעה והגיע, לאורחות ולאורחים שלנו ולתלמידות ולתלמידים התיכוניסטים שעושים עבודה מדהימה, אנחנו נרצה לשמוע גם אתכם. אני לא מבינה למה אתם יושבים בצד. להתקדם, בואו, תתחילו לחיות את החיים הפוליטיים האמיתיים. גם לכם מותר.

גברתי עורכת הדין סיגל יעקבי, את מוזמנת לתת לנו סקירה עליך, מי את, כל מה שבא לך לספר לנו.

צוהריים טובים לכולם. האפוטרופוס הכללי הוא הגורם שנקבע בתקנות כגורם שאליו מועברים כספים משני מקורות: שלא הוצאו על ידי עובד זר מחשבון הבנק, למעט אם העובד נפטר בישראל, ובכלל זה סכומים שנוכו לפי התקנות בשל שיהוי בעזיבה לאחר תום תקופת השהייה בישראל וחלפו שנתיים מתום התקופה; או כספים לגבי עובד זר שהיה זכאי לכספי פיקדון, כולם או חלקם, אך לא קיבל אותם, וחלפו שבע שנים ממועד יציאתו מישראל והוא לא דרש אותם עד למועד העברת הכספים לאפוטרופוס הכללי. בהתאם לסעיף הזה נדרש האפוטרופוס הכללי להקצות את הכספים למטרת רווחתם ובריאותם של עובדים זרים כהגדרתם בסעיף 1 לחוק, שההגדרה שם היא הגדרה יחסית רחבה, ובכלל זה לצורך תגבור שירותי טיפול ותמיכה בתינוקות ופעוטות זרים חסרי מעמד אזרחי.

עד כה קיבלנו בהתאם לתקנה הזו סך של כשני מיליון שקלים, שאותם מימשנו במסגרת שלוש החלטות של האפוטרופוס הכללי: בחודש אפריל 2020 – אני אזכיר, תחילת משבר הקורונה – חולקו 300,000 ש"ח לטובת רכישת תווי קנייה לעובדים זרים בשיתוף פעולה עם מסיל"ה וקרן תל אביב. 142,000 לטובת סיוע בתחומי הרפואה לעובדים זרים באמצעות מרפאות שונות, בעיקר מרפאת לווינסקי. 33,000 שקלים לטובת רכישת ציוד הגנה מפני הקורונה – כפפות, אלכוג'ל וכיוצא בזה. בחודש דצמבר 2020, עדיין בעיצומו של משבר הקורונה, חולקו 700,000 ש"ח לטובת רכישת תווי קנייה לעובדים זרים. גם כאן, בשיתוף פעולה עם מסיל"ה, קרן תל אביב ועמותת מתן. בחודש יוני 2021 חולקו 200,000 ש"ח לטובת סיוע בהקמת צרכנייה חברתית שמיועדת לעובדים זרים. פה אני אגיד ש-200,000 ש"ח כבר הועברו, יש כ-250,000 ש"ח שמשוריינים להמשך הפרויקט הזה, ונשארו כ-350,000 ש"ח שמיועדים להקצאה.

אני אגיד שהתוכניות לעתיד הן בשיתוף פעולה עם משרד הרווחה, ולהבנתי, גם משרד הכלכלה מצטרף לאירוע הזה, זה מתן מענה למה שאנחנו מכנים 'מחסני הילדים', מתן פתרונות הולמים לפעוטות שאין להם מסגרות חינוכיות כדי לייצר להם תנאים הולמים. תתייחס לזה, אני מניחה, נציגת רשות האוכלוסין וההגירה, אבל אנחנו יודעים שאנחנו עתידים לקבל למעלה מ-10 מיליון שקלים, והסכום הזה עשוי להספיק – האומדן של משרד הרווחה כרגע לעלות הפרויקט הוא שני מיליון שקלים למשך ארבע שנים קדימה, זה שמונה מיליון שקלים, וייוותר סכום נוסף שגם אותו נשמיש לטובת האוכלוסייה הזו.

אני כן אומר שאומנם רוב הפעילות שלנו נעשתה בשיתוף פעולה עם מסיל"ה וקרן תל אביב, אבל חלק מהתנאים שעליהם אנחנו עמדנו הם שהסיוע לא יינתן אך ורק לתושבי תל אביב, יש עובדים זרים בכל רחבי ישראל, ואכן גם בפועל הוגשו בקשות תמיכה לתווי קנייה מכל רחבי הארץ, עד אילת בדרום.

תודה. גברתי, את אומרת שבשנה הזאת קיבלתם שני מיליון מרשות האוכלוסין. ומה קרה בשנים האחרונות? הרי הזה הוא לא כסף שהצטבר רק בשנה האחרונה או בשנתיים האחרונות.

להבנתי, הסכום המשמעותי הנוסף שאנחנו אמורים לקבל כרגע הוא הסכומים שהצטברו בתקופה האחרונה. אני אזכיר - - -

מתי קיבלתן את הידיעה שאתן אמורות לקבל מעל 10 מיליון?

ממש בימים אלה, בימים האחרונים.

מקסים. יופי. אני רוצה לתת זכות דיבור למירי אלקיים, מנהלת ארגון מסיל"ה, שלום. דיברנו בזום בימים ההם. קודם כל, אנחנו נשמח לקבל סקירה על מה אתן עושות, מה אתם עושים. אני חייבת לציין שעיריית תל אביב היא אחת העיריות היחידות שמסוגלת להכיל, לתת, לאפשר לעובדות ועובדים זרים, גם מהגרי עבודה, פליטים, את המקום, את הבית ולאפשר להם רווחה ולהתקיים בכבוד. אני מאוד מקווה שערים אחרות בארץ יהיו דומות למה שעיריית תל אביב מאפשרת. זאת הזדמנות מצוינת לשמוע מה אתן עושות במסיל"ה. נמצאת אתנו חן אריאלי, סגנית ראש עיריית תל אביב, הממונה על השירותים החברתיים בעירייה. כמובן, אנחנו ניתן לך רשות דיבור אחרי מירי, ואנחנו נשמח להבין מה הצרכים של האוכלוסייה, למה קמתם בכלל. מה הסיפור?

למה אנחנו קיימים. בכל אופן, אני אסיים אחרי הדברים של סיגל, אנחנו בקשר בעיקר עם מירי קידר, אבל זו שותפות נפלאה. היו שתי פעימות של תווי קנייה, אני רק אומר, והפוש הראשוני להקים את המכולת החברתית, שאחרי זה, אם יצא לנו, אנחנו נראה בווידאו איך זה נראה. בעיני זה פרויקט מדהים. עשינו חלוקה של תווי קנייה למאות משפחות. תכללנו את זה אנחנו, אבל זה היה לרחבי הארץ, והמכולת החברתית, רק להבין, מחלקת היום ל-700 משפחות פעמיים בחודש סלי מזון מותאמים לגודל המשפחה לפי הנפשות. יש עוד 300 משפחות ברשימות המתנה, אנחנו מקוות מאוד שבחודשים הקרובים נצליח להגיע ל-1,000 משפחות. זה פרויקט מדהים שכרגע בפיילוט עד יולי 2022, אני כולי תקווה שימשיך, כי הקהילה הזאת, למרות התמיכה של העירייה – ואולי נגיע לקהילה – זו קהילה מאוד ענייה, מאוד מודרת, עם לא הרבה מאוד זכויות. אין ספק שמשבר הקורונה דרדר אותה לתהומות מאוד מאוד קשים, כש-80% מהקהילה הם מובטלים והם לא זכאים לשום סוג של קצבה, אז הם ממש הגיעו לרעב. אבל העוני לא נעלם, לצערי, כל עוד אין מעמד והזכויות הן מעטות.

בתל אביב אנחנו מדברים על כ-35,500. בעיני זה נתון חסר, בוודאי בסופי השבוע המספרים גדלים כי מגיעים הרבה מאוד מבקשי מקלט ומהגרי עבודה שעובדים מחוץ לתל אביב לתוך תל אביב להיות בסופי השבוע. אבל ההערכות כרגע לפי העירייה הן שזה קרוב ל-34,000 שהם גם מבקשי מקלט וגם מהגרי עבודה, מתוכם קרוב ל-7,000 קטינים, ילדים בגילאי לידה עד 18.

אנחנו מדברות רק בתל אביב.

רק בתל אביב.

אנחנו לא יודעות מה המספר מחוץ לתל אביב.

אני יודעת, אנחנו משוחחים הרי. באילת מדברים לדעתי על סביב 1,500, זה המיפוי האחרון שהם עשו. 2,000-1,500 בגירים, ועכשיו הם מתקרבים ל-700 ילדים. בירושלים, פעם אחרונה שאני יודעת, זה בערך 500 ילדים וגם 2,000-1,500 בגירים. בפתח תקווה אני יודעת שיש כ-700 ילדים. אין ספק שהמסה המאוד גדולה היא בתל אביב, אבל בוודאי יש את ירושלים, אילת, פתח תקווה במספרים אחרים; ויש ערים נוספות: רחובות, חיפה, אשדוד, נתניה, שיש מספרים יותר קטנים אבל מפוזרים על פני כל הארץ.

אני אומר מה מסיל"ה עושה ומה הדאגה העיקרית בעיני. מסיל"ה זה מרכז של עיריית תל אביב, מאוד ייחודי שמטפל בקהילה מאוד ייחודית, אבל הוא הוקם לפני 22 שנה, ב-1999, כשלא היו בכלל מבקשי המקלט באופק, זה נפתח למהגרי עבודה. אני חושבת שמה שעמד מאחורי זה אלו שני דברים מאוד חשובים: שכל הנושא הזה של מבקשי מקלט, מהגרי עבודה, פליטים, לא משנה איך נקרא להם, לעניות דעתי, לא ייעלם מהעולם. לא אנחנו המצאנו את זה. אני אומרת שכל עוד החצי הדרומי של הגלובוס הוא במצב כזה, הם פשוט יצאו לחצי הצפוני של הגלובוס, זה מה שיהיה. הם פשוט משנים את הצורה, מדינות מוצא, הם משנים מספרים, אבל קרוב לוודאי לנצח הם יהיו במספרים כאלה או אחרים, והם משפיעים על פני העיר. היום הם מהווים 10% מהילדים בתל אביב. הם משפיעים על פני העיר, וכמובן, הומניטרית, כל עוד הם פה ועד שהממשלה תחליט אחרת לגבי מה קורה אתם – כן מעמד או מה שלא יהיה – צריך לטפל בהם.

מסיל"ה התרחבה המון לאורך השנים כי הייתה גדילה אי-אנומלית של ילדים. זו לא עיר שלאט-לאט – הגיעו מבקשי מקלט מאוד מאוד צעירים, בסוף העשרה, תחילת העשרים, הביאו ילדים לעולם, זאת אומרת שהייתה גדילה בכמה שנים מכמה מאות ילדים לכמה אלפים. כמובן שרוב הקהילה מרוכזת בדרום מזרח – נווה שאנן, התקווה ושפירא. כמו שאמרתי, זו קהילה מודרת וענייה. במסיל"ה יש גם מחלקת רווחה שהוכרה השנה על ידי משרד הרווחה, כמובן שעל ידי העירייה, עם עו"סיות, פקידות סעד עו"סיות לחוק נוער, ומטפלים בילדים בסיכון, בילדים עם מוגבלויות, צרכים מיוחדים, נשים במעגל האלימות, עבודה קהילתית מאוד רחבה, קבלת קהל, בשורדי הסחר והעבודות המוכרים ממחנות העינויים בסיני, מי שנחטף בדרך לישראל. אנחנו נכנסים עכשיו גם לתחומים חדשים תודות לתקנים נוספים שמשרד הרווחה נתן, לטפל גם בנערים ונערות בני 18-12, צעירים בגילאי 26-18. אנחנו צריכים ללמוד את המטריה ולהבין מה אפשר לתת להם כי צריך להבין שהרבה מאוד מענים לפעמים לא פתוחים בפני חסרי המעמד, הרבה פעמים צריך להמציא או לפתוח מענים בתוך מסיל"ה.

הפוקוס המאוד גדול בעיני הוא הבגירים – יהיה לנו תקן של עו"ס לבגירים, אני לא יודעת איך לקרוא לזה, עם צרכים מיוחדים. איישנו כבר את התפקיד, הוא הולך לקבל הכול – נפגעי נפש, מכורים, נשים במעגל הזנות. לנסות להבין – ואנחנו עכשיו בתקשורת מאוד רציפה עם משרד הרווחה להתחיל לפתוח מענים. עד היום נפגעי נפש ומכורים לא מקבלים מענים. אנחנו עכשיו מנסים למצוא כי המספרים, לצערי, גדלים, בוודאי גדלו אחרי הקורונה. יש הרבה אנשים שאם היו אזרחים הם לא היו מגיעים לרחוב. הרי הם עובדים בעבודות פיזיות כולם – בן אדם שנקטעו לו שלוש אצבעות. זהו, הוא לא יכול לעבוד יותר בעבודות הפיזיות, הוא לא זכאי לקצבה, הוא מוצא את עצמו ברחוב. בן אדם חולה כליות, מקבל דיאליזה – אלו מקרים אמיתיים. יש לנו מחר פגישה עם הביטוח במשרד הרווחה. מיפינו מאוד מהר והגענו ל-45 כאלה במסיל"ה, רק של הורים של ילדים – שחולים או עם מוגבלויות שונות, אבל זהו, הם מוקעים מתוך מעגל העבודה והם מוצאים את עצמם הרבה פעמים ברחוב.

אני חושבת שהפוקוס המאוד רציני, לצערי – שרון, מנכ"לית "אליפלט" הייתה אמורה להיות פה, אבל לא עברו מספיק ימים מהחיסון השלישי אז היא לא הצליחה להיכנס, אבל היא מפעילה מועדוניות. אני חושב שפוקוס רציני אחר הוא הילדים. צריך לזכור שהיום בתל אביב יש 7,000, ברחבי הארץ אנחנו מדברים על בערך 10,000. זה הדור הבא שגדל פה, וגדל היום בלי עתיד, בלי תקווה. זאת אומרת, מבחינתם הם גדלים במסגרות חינוך ישראליות, מבחינתם רבים מהם היו רוצים להתגייס לצבא. הם נולדו פה. דור שני הוא דור שיותר מבין, שהוא למד כבר בישראל, שהוא יותר מבין, וכרגע גדלים אלפי ילדים – לא נכנסים יותר מבקשי מקלט, צריך לזכור את זה, מאז שנבנתה הגדר. רשות ההגירה והאוכלוסין בוודאי יגידו, אבל נכנסנו בודדים, ומ-2012 לא נכנסים. הגדילה הייתה רק בילודה, וגם הילודה מתחילה לרדת. אם היינו פעם ב-1,200 לידות בשנה בתל אביב, היום אנחנו בערך ב-500. ביולוגית, הם כבר בנו משפחות.

אלו ילדים שגדלים היום לתוך אין בסביבה מאוד לא פשוטה עם מעט מאוד מענים, מסגרות אחר הצוהריים – כמה שיש הירתמות מאוד גדולה של משרד הרווחה, ושל העירייה בוודאי, אבל זה הדבר שהכי מטריד, שבעיני צריך הרבה מאוד תקציבים ומענים טיפוליים ולצמצם פערי לימוד, בוודאי בתוך המסגרות של לידה עד שלוש – שאני יודעת שאנחנו מנסים עכשיו להשיג עוד תקציב ולמצוא פתרונות – אבל גם בגנים, 6-3 וגם בבתי הספר. כי הפערים הם גדולים, בעיות ההתנהגות הן קשות ביותר, המיניות הלא מובחנת. יש שם הורים שבהישרדות הם הורים אוהבים וטובים, אבל הם עובדים כל היום והילדים האלה נמצאים בסביבה מאוד מורכבת, הרבה פעמים ברחובות. זה משהו שבעיני צריך לתת עליו את הדעת.

בפגישה שהייתה לי לפני פחות מחודש עם שר הרווחה, מאיר כהן, זו אחת הסוגיות שביקשתי לקדם אותה מאוד. אני יודעת שזה בטיפול, כל הסוגיה של הבייביסיטרים, מחסני הילדים, אחרי שביקרתי במחסני הילדים וראיתי את הזוועה שקורית שם. אם אנחנו לא ניקח אחריות על אותו דור שגדל כאן, אני חוששת לאיזו מציאות הם יגדלו. במקום לטפח אוכלוסייה צעירה שיכולה לגדול ולהיות תורמת לחברה הישראלית ולהיות שוות ושווים לנו, אני חוששת שהם יגדלו לרחובות, לאלימות ולפשע. לשם אנחנו ממש לא רוצות להגיע. אני מאוד שמחה על הידיעה שהכסף מרשות האוכלוסין וההגירה יעבור אליך – לא לכיסך הפרטי – לאפוטרופוס הכללי. אני מקווה שהלב שלך והרוח שלך הם במקום הנכון. עצם הבחירה שלך לראות את האוכלוסייה הכי מוחלשת בחברה הישראלית, אוכלוסיית ילדי המהגרים והפליטים, ולראות בהם מוקד שצריך לטפח אותו. אני מאוד מקווה שבעקבות השיחה הזאת אותם כספים ילכו לאותם בייביסיטרים. אני לא יודעת למה זה 10 מיליון, אנחנו תיכף נברר איפה הכסף. אני יודעת שיש יותר כסף מ-10 מיליון, אבל תיכף אנחנו נברר. אני מאוד שמחה שהדיון הזה פתוח וחשוב, אנחנו שואלות שאלות טובות ואנחנו מקבלות עליהן גם שיתוף פעולה מצוין מרשות האוכלוסין וגם ממשרד המשפטים.

תרצו לראות דקה את המכולת החברתית? הם מחכים שם עם זום בשביל להראות גם לסיגל. זה בשבילך.

כן, אנחנו נשמח לראות. נעבור בזום לעשות לנו סיור וירטואלי בתוך הצרכנייה. אביגיל נמצאת אתנו? עד שאביגיל תעלה, אני רוצה להפנות שאלה אחרונה בשלב הזה לסיגל, לשאול אותך, כשאת בוחנת לאן את מייעדת את הכסף הזה, לפי אילו שיקולים, מה משפיע על ההחלטה איפה הכסף הזה מושקע?

בדרך כלל, לפני שאנחנו מקבלים החלטה – כמובן אנשינו, לא אני באופן אישי – אנחנו יורדים לשטח. בין היתר, אני יודעת שהם נפגשו עם מסיל"ה, עם גורמים בעיריית תל אביב, מבררים מה הצרכים. לפעמים יש צרכים שיכולים להיות במיליונים רבים ואז מה שנביא לא יוצר אינפקט, אז משתדלים לבחור את הפרויקטים, א', שנותנים מענים לצרכים שונים מהשטח, וב' שכמות הכסף שיש לנו תייצר ערך ולא תהיה עניין שולי בתוך התקציב. בחרו פרויקטים שהכסף יהיה המועיל ביותר.

כשבוחרות פרויקט, הפרויקט הזה, הפרויקטים האלה הם מכרז, או שאומרות יש חינוך גיל הרך לעובדים - - -

אחת הסיבות שאנחנו עם מסיל"ה ועם עיריית תל אביב היא היעדר הצורך לצאת למכרז ולעשות מיזם משותף. כנ"ל לגבי – אני מתנצלת שאני קוראת לזה ככה – מחסני הילדים, גם פה זה יהיה בשיתוף פעולה עם משרד הרווחה שיאפשר פעילות מהירה ולא לצאת לתהליך ארוך.

נפלא. הם עלו אתנו לזום?

היא לא מצליחה להתחבר, לא נורא, נמשיך הלאה.

תנסו, מקסימום תתחילו לשדר ואנחנו נצטרף. נמצאת אתנו חן אריאלי, סגנית ראש העיר. אנחנו נשמח לקבל ממך תמונת מצב לגבי עיריית תל אביב, קהילת מהגרי העבודה, פליטים שמתגוררים בתוך תל אביב.

תודה רבה. שלום לנציגי האפוטרופוס, שלום לעורכת הדין יעקובי. אני רוצה להגיד כמה דברים. קודם כל, אני רוצה להצטרף למירי. עיריית תל אביב-יפו הייתה הראשונה לקחת אחריות על הקהילה הזו. לשמחתנו, אחרי כמה שנים הצטרפו גם משרדי הממשלה. אבל צריכה להיעשות פה החלטה אחת ולתמיד מצד הממשלה איך אפשר להעניק לקהילה הזאת תנאים סוציאליים, כי הם נמצאים פה. כמו שמירי ציינה, מ-2012 כבר לא נכנסים אנשים חדשים. אם אנחנו מדברים על הקופה הציבורית, כמו שציינתם, יש פה דור חדש שגדל פה, נולד כאן, והם ישראלים לכל דבר. הם ירימו את הראש וידרשו את זכויותיהם בהמשך. ויש גם דור שמזדקן. אם אנחנו רוצים להסתכל כמה שנים קדימה ולא רק לייצר פלסטרים על בעיות קיימות, אלא להסתכל באופן הרבה יותר אסטרטגי על איך אפשר לייצר פתרון הוליסטי ועמוק לבעיה הזו – הקהילה הזו חייבת לקבל תנאים סוציאליים. אני מדברת על קצבאות, על ביטוח בריאות ועל אישורי עבודה קבועים, ב/1. אפשר לייצר מנגנונים ששומרים על המדינה וגם נותנים לקהילה הזו, לבני ובנות האדם האלה את התנאים הבסיסיים לחיות כאן בכבוד. אחת הסיבות שהם מתרכזים כולם בתל אביב ובאזור המרכז היא כי הם לא יכולים לפתוח חשבון בנק, ובתל אביב אפשר לעבוד באופנים אחרים, אם אפשר לקרוא לזה בצורה עדינה ככה.

אני רוצה לציין לטובה מאוד את משרד הרווחה, שהוא שותף אמת. גם את ציינת את זה. הוא שותף אמת לדאגה שלנו לקהילה ולצרכים שלה. אבל צריך לפתור את הבעיות לפני שהן מגיעות לצורך. כלומר, רוב הקהילה הזאת זו קהילה שיכולה לעבוד ורוצה לנהל פה חיים נורמטיביים עד כמה שאפשר ולגדל פה משפחה. אם אנחנו רוצים שיהיה פיזור גיאוגרפי במקומות מחוץ לתל אביב, צריך ליצור פתרונות, דוקומנטציה, תעודות, שהאנשים האלה יוכלו לחיות פה בכבוד בסיסי. מדובר בסך הכול על 40,000 איש. המדינה צריכה להתכנס – הממשלה צריכה להעביר החלטה ברורה, ולקבל החלטה הומנית ונכונה כלפי הקהילה הזאת. ויש פה גם חיסכון לקופה הציבורית בסופו של דבר, מכיוון שאם אנחנו לא נטפל בזה ולא נדאג – אנחנו מגדלים פה כבר דור שני לנזקקות שיש איך למגר אותה ואיך לטפל בה מן השורש, ושיחיו אתנו פה בשלום ובביטחון בתנאים סוציאליים בסיסיים. אנחנו חתומים על האמנה הזו, אז אין שום סיבה שלא - - -

אני רוצה לציין את שיתוף הפעולה הנהדר והמיטיב שיש לנו עם האפוטרופוס הכללי, ואני אשמח אם זה לא יישאר רק במסגרת הפיילוט, נשמח להרחיב את שיתופי הפעולה. כמובן שעיריית תל-אביב יפו היא שותפה מרכזית מכיוון שרוב הקהילה הזאת – כלומר, אם ההערכות הן כ-40,000 איש, אני יכולה להגיד שלפחות 33,000 מתוכם חיים בתל אביב בנווה שאנן ובשכונות הדרום. אנחנו מחויבים מאוד לנושא הזה, בטח מינהל השירותים החברתיים ומסיל"ה, ומחפשים עוד ועוד שותפים. אני חושבת שהשותף המרכזי פה הוא שולחן הממשלה, שצריך לקבל החלטה אמיצה מאוד ולתת את שלושת הסעיפים האלה לקהילה הזאת, ויפה שעה אחת קודם, זה לטובת כולם.

אני בטוחה. חשוב לציין שקהילת מהגרי העבודה ומבקשי מקלט היא קהילה שעובדת, זה לא נטל על החברה הישראלית. אני אשמח לשמוע יותר.

בוודאי ברובה היא קהילה עובדת, היא קהילה חרוצה, היא קהילה שעובדת כל היום. לרוב כמובן בעבודות כפיים, במשרות שפחות רוצים לאייש אותן.

שאנחנו לא נעבוד בהן.

בדיוק. אחרי הקורונה המספרים יותר נמוכים, אבל מלונות, בתי קפה, מסעדות – בבק-אופיס כמובן – מוחזקים על ידי מבקשי מקלט היום, גם באילת, לא רק בתל אביב. אני יודעת שסביב הקורונה כשהייתה מורכבות להביא מהגרי עבודה מבחוץ, נתנו אישורים מסוימים, נכנסו לעבוד בסיעוד. היום הרבה בתי אבות עם סיעוד. זאת אומרת, הם כן נכנסים בסופו של דבר לעבוד בהרבה מאוד מקומות שיש מחסור בכוח אדם בישראל. וברובם – אלא אם כן בן אדם נפגע נפש או חולה במחלה קשה או עם נכות, שזה מיעוט – הם אנשים שעובדים. גם האימהות החד הוריות כולן עובדות. הם אנשים חרוצים ועובדים בעבודות כפיים שונות.

כשאני אומרת קצבאות, מדובר על קצבאות לאנשים שזקוקים לקצבאות, באחוז ביחס לאוכלוסייה הכללית, כמו אצל כולם, לא קצבאות לכל הקהילה הזו, חשוב לציין.

מירי, יש לך התייחסות לאחוז הפשיעה בקרב אוכלוסיית מבקשי המקלט?

היום בבוקר הייתי עם - - - במקרה, אבל אני יודעת מהפגישות שלי עם המשטרה – ואנחנו כמובן בתקשורת עם המשטרה, בעיקר התחנות שרת ושכונות, שהן שתי התחנות העיקריות. כמובן שבקורונה דברים טיפה השתבשו - -

אצל כולנו.

- - זו הייתה שנה וחצי מאוד קשה אצל כולם, אבל אם אני שמה את השנה וחצי הזו בצד, המשטרה בעצמה אומרת שיחסית לזה שקהילה מרוכזת – כי היא באמת מרוכזת בדרום – קהילה של עשרות אלפי אנשים שחיים בעוני, בהדרה, בגזענות, בצפיפות מאוד מאוד קשה, כי הדירות מחולקות ולפעמים בדירה אחת שאמורה להיות למשפחה אחת מתגוררות שלוש משפחות, כל משפחה בחדר שינה – יחסית לא. יש לפעמים את העניינים בתוך הקהילה, בחמרות, בברים שלהם. בוודאי שיש מקרים יוצאי דופן, אבל אני טוענת שכמו כל קבוצת מיעוט, ברגע שמישהו עושה משהו בקבוצת מיעוט, לצערנו, כל קבוצת המיעוט נצבעת. וזה כל קבוצת מיעוט בעולם ובישראל. המשטרה מדברת על אחוזים שווים לקהילה הכללית, למרות שהיה מצופה שיהיה יותר.

זה לא נכון עובדתית.

איפה שיש דיכוי ואפליה, יש אלימות.

עובדתית זה לא נכון.

אלימות היא תוצר של הדברים האלה.

לא להתפרץ.

אם מפקד משטרת שרת, שמטפל בעיקר - - -

אני אשמח להתייחס בכל זאת.

אני גם אשמח להתייחס לזה, ולמחות על הלגיטימיות של הדעות - - -

עמדות זה לגיטימי, נתונים שקריים לא.

חבר, אני לא מסכימה. אתה תדרוש זכות דיבור, ואם אני מאשרת אתה תדבר. אתה לא מתפרץ באמצע.

גברתי, אני מבקש זכות דיבור.

לא להתפרץ באמצע. הכול רשום. מי שיש לו זכות דיבור רשום, לא להתפרץ באמצע, אנחנו לא מקיימות פה ריב של קהלת.

חשוב לי לומר שזו ממש לא דעתי האישית, אנחנו בתקשורת מתמדת עם המפקדים של התחנות, וזה מפגישה לפני שלושה חודשים עם המפקד הראשי של תחנת שרת, שבעיקר הוא מטפל. ממש לא ממציאים.

תודה מירי, תודה רבה. הזום שלנו עובד ואנחנו נשמח לסייר בתוך הצרכנייה של מבקשות ומבקשי המקלט ומהגרי העבודה בדרום תל אביב. אביגיל, מה נשמע?

שלום לכולם, ברוכים הבאים לצרכנייה החברתית שלנו. עכשיו אנחנו נראה לכם את מסע הלקוח שלנו בתוך הצרכנייה. יש לנו את נטלי שמשחקת את הצרכנית, ודקלה, שהיא המתנדבת שלנו היום. כשהצרכנים נכנסים, יש להם את הכרטיס שלהם, שהם נותנים אותו למתנדבת והיא סורקת. הפרטים עולים ומתחילים יחד עם ליווי של מתנדבת לעבור בצרכנייה. ככה הדברים נראים, ממש כמו מכולת או סופר. פה למעלה אתם יכולים לראות שכל משפחה לפי הגודל שלה, מספר האנשים, יכולה להבין כמה מצרכים היא יכולה לקחת. יש דברים כמו קמח, שהם אחידים לכולם. פסטה או אורז – אפשר לבחור לפי הצרכים של המשפחה, איזה מהם יותר מתאים, אם מעדיפים את זה או את זה, אבל הכמויות הן כמויות סגורות לפי הגודל של המשפחה. כמובן שהכנסנו את הכמויות בהתייעצות עם משרד הבריאות.

גם כאן, כמו שתוכלו לראות, אפשר לקחת עדשים, אפשר לראות איזה סוג עדשים יותר מתאימים למשפחה, איזה לא. פה מאחור אני אראה לכם שקיבלנו גם משחות שיניים, יש לנו מוצרי היגיינה שאנחנו מקבלות לפעמים. את הכמויות אני אגיד שכיווננו עם הזמן, כשראינו שהמשפחות אמרו שהן יכולות לקחת קצת פחות. בהתאם להן שינינו את כמויות. פה יש לנו מקרר שיש לנו בו ירקות – תוכלו לראות את התצוגה של הירקות. את הירקות אנחנו מקבלות מ"לשובע", מ"לתת", מ"לקט", וגם יש לנו שיתוף פעולה של הצלת מזון עם המועדונית שנמצאת פה ממול, וכשיש להם עודפים של ירקות, אנחנו לוקחים אותם אלינו לתוך הצרכנייה שלנו.

בואו נתקדם. פה בהמשך, גם כאן יש לנו מוצרים אחרים, אנשים יכולים לבחור ולקחת לפי הכמות שמתאימה להם. פה יש לנו את הקיר של המיוחדים. אנחנו משתדלות לא לתת יותר מדי מתוקים, משהו כמו פעם בחודש, אם יש משהו מיוחד אנחנו נותנות. אני אראה לכם את שאר המצרכים פה, נתקדם גם לצ'ק-אאוט. פדים – זה חשוב, יש לנו תרומות של היגיינה. יש לנו פה תחבושות הגייניות שנשים יכולות לקחת. מאוד מאוד קריטי שיש לנו מוצרים היגייניים. בסוף התהליך הלקוחה מגיעה חזרה למתנדבת, המתנדבת עוברת על כל המוצרים השונים, היא שוב בודקת איתה את הכרטיס שלה, הן בודקות את כל המצרכים, רואים שהכול בסדר וקובעים את המפגש הבא. וזהו. הנה לוק אחרון שוב, ככה זה נראה מפה. זאת המכולת.

מדהים. מדהים. אביגיל את איתי? אביגיל, את שומעת?

עכשיו אני פה.

סל המוצרים שבחרת ושמת לך בסל, בסופו של דבר הקליינטית או הקליינט הולכים לקופה או למתנדבת, וזה מסובסד מה שיש להם בסל, או שזה בחינם?

לא ציינתי, כן, זה בחינם לגמרי. אנחנו לא לוקחות תשלום בכלל. אנחנו זיהינו את האנשים שיש להם את הצורך הכלכלי הגדול ביותר ומתוקף זה נמצאים כאן, ולכן אנחנו לא לוקחות כרגע תשלום.

מדהים. והכרטיס הזה, זה ברקוד והשם של–?

כן.

כמה משפחות רשומות אצלכם במאגר?

כרגע יש לנו 600 אנשים במאגר ויש לנו עדיין מאות שממתינים.

ממתינים בגלל מחסור במזון, באוכל? במה זה תלוי?

אנחנו מתכוונות להכניס עוד כמה מאות משפחות בתקופה הקרובה, זה תהליך של זיהוי וסינון, התהליך הבירוקרטי להכניס אותם. אנחנו היינו מאוד שמחות להתרחב בהמשך ברגע שיהיו לנו את המשאבים. כן. הצורך תמיד הוא יותר גדול.

כן? באיזה שעות הצרכנייה פתוחה?

מ-16:00 עד 20:00 שלוש פעמים בשבוע.

שלוש פעמים בשבוע – גם זה עניין של כסף, מי ישב שם?

אנחנו בוחנות להרחיב את השעות כדי שנוכל לקבל יותר משפחות. גם את השעות אנחנו נרחיב. חשוב לי לציין שזה מופעל לחלוטין על ידי מתנדבים. יש לנו פה את המנהלת של החנות, דקלה, שראיתם פה בווידאו, מטעם עמותת "לשובע", אבל חוץ ממנה, הכול פה בהתנדבות. גם זה משאב שהוא לא כל כך פשוט, שצריך להתנהל עם מתנדבים כאן.

ומה עם מוצרי תינוקות – חלב, מטרנה, תחליפי חלב?

אין באופן קבוע, אבל אנחנו מקבלות תרומות מדי פעם, וכשיש לנו תרומות, אנחנו שמות אותן כאן בחנות. עוד מעט נקבל תרומה גדולה של חיתולים. כשמתאפשר לנו, אנחנו מחלקות גם את זה, אבל אין לנו את זה כל הזמן.

יש פה חברות וחברים שמבקשות ומבקשים שתראו לנו שוב את הצרכנייה. עוד מבט קטן על הצרכנייה.

אני אעשה עוד סיבוב. תודה רבה.

נפלא. תודה רבה. אנחנו ראינו פה – כן, מירי.

המגויסת שלי שלא הצליחה להיכנס כותבת לי – היא שומעת בזום – שעוד מעט אנחנו עושים שותפות וכן נקבל תרומות קבועות של מזון לתינוקות, זה יהיה גם.

ממי? מי התורמות שלכם?

אני אשאל. בכל פעם זה מישהו אחר. המזון היבש פה גם נרכש וגם ארגון "לתת" נותן לנו חלק קטן. הרוב נרכש מתרומות, וצריך לזכור שיש מצ'ינג של תקציב עירוני לדבר הזה. "לקט ישראל" נותן את הפירות והירקות, ו"טבע". "טבע" תיתן לנו "נוטרילון", זה מה שהיא כותבת לי עכשיו. "טבע" הולכים לתרום לנו תחליף מזון לתינוקות.

נפלא. ואנחנו מדברות על מיזם שהוא פיילוט?

כרגע הוא פיילוט לשנה, עשינו אותו מיולי עד יולי.

בגלל הקורונה.

כן. השאיפה שלי – אני לא יכולה לדבר בשם מנכ"ל העירייה, אבל אני בטוחה שאם תהיה אפשרות לתקציבים נוספים מהאפוטרופוס ומתורמים נוספים העירייה תיתן את המצ'ינג, ואני אשמח להמשיך. שוב, יש כמה מאות משפחות, בוודאי שלא זכאיות לקצבאות, בוודאי של חד הוריות או ילדים עם צרכים מיוחדים, שהם חייבים את האקסטרה עזרה הזו, לפחות של המזון היבש והפורמולות בכל חודש. אז אני מאוד מאוד מקווה שנצליח להמשיך עם זה.

מדהים. אנחנו נמשיך לעקוב אחרי הסיפור המהמם הזה, ונראה כמה שיותר דברים יפים שקורים במדינה. אני רוצה לעבור לענבל משש מרשות האוכלוסין, היא נמצאת אתנו בזום. יש לה בעיה להיכנס? ענבל? אז אם ענבל לא נמצאת, שושנה, את יכולה להתייחס לבקשה שלנו, דברי אתנו על הפילוח לגבי כספי הפיקדון.

זה מה שכבר מסרנו לוועדה. קודם כל, אולי כדאי לדעת שמעבירים לעובדים הזרים מדי שנה סכומים מאוד נכבדים. עובדים זרים שיוצאים מישראל במועד – עד היום משנת 2007 העבירו כספים מהפיקדון ל-38,000 עובדים זרים שיצאו במועד, ואנחנו חושבים שבזה הפיקדון עושה עבודה טובה. לגבי הסכומים שלא נדרשו, או של עובדים שנשארו שלא כדין ואז ניכו מהם, הם לא פנו אלינו, או שפנו ולא נמצאה סיבה מוצדקת לכך שלא יצאו, אלה הכספים שאנחנו מעבירים הן לאפוטרופוס, זה מ-2016, והן לאוצר, אז אם זה היה לפני 2016. העברנו פה את הסכומים. העברנו לאפוטרופוס בינתיים שני מיליון.

שושנה, אנחנו לא שומעות אותך טוב. אני מבקשת שתתקרבי אל המיקרופון, תמשכי אותו אליך. את אומרת דברים חשובים, וחשוב שנשמע היטב.

אני לא יודעת מה שמעתם. אני אמרתי שמדי שנה אנחנו מעבירים לעובדים הזרים שהועסקו כדין ויצאו מישראל במועד ויש לגביהם חובת פיקדון את הסכומים שהצטברו להם. זה דבר יפה שמזרז אותם לצאת וגם נותן להם סכום לתחילת עבודתם בארצם בחזרה. עד היום העברנו למעל 38,000 עובדים שיצאו במועד את סכומי הפיקדון. עובדים שלא משכו את הפיקדון, או שאנחנו ניכינו מהפיקדון שלהם בגלל שהם לא יצאו במועד ולא נמצאה סיבה מוצדקת לכך, אנחנו מעבירים מאז שנת 2016 לאפוטרופוס, וזה מה ששמענו.

מאז 2016 אתן לא מעבירות לאפוטרופוס, אתם העברתם לאפוטרופוס רק השנה שני מיליון מתוך 33 מיליון, שאנחנו תיכף נבין.

לא בשנתיים.

בשנתיים קיבלתם שני מיליון מתוך 33 מיליון, אנחנו תיכף נדבר איפה הכסף.

ויש את הסכומים שהעברנו לאוצר מאז 2006.

כמה כסף העברתם לאוצר מאז 2006?

זה מה שדיווחנו לכם, 33 מיליון. ויש לנו עוד סכום של בערך 19 מיליון שמחייב בדיקה ידנית פרטנית של כל מקרה ומקרה על מנת להבין אם התקיימו הנסיבות שאפשר להעביר, ולאיזה גוף להעביר. אנחנו עובדים על זה באופן יומיומי כדי לעבור על הכספים ובסיום התהליך נעביר את הסכומים.

שושנה, את אומרת לי – סליחה שאני מתעכבת, אבל זה תפקידי, מה אני אעשה? את אומרת שיש 19 מיליון שטרם הועברו, הם נמצאים אצלכם ברשות האוכלוסין, הם לא עברו לאוצר, גם לא לאפוטרופוס הכללי. 19 מיליון מכספי הפיקדון שאת אומרת אנחנו עובדות עליו ביומיום. אני מאמינה שאתן עובדות, אני בהחלט רוחשת הרבה כבוד לעבודה שלכן ברשות האוכלוסין. את אומרת שאתן עובדות יום-יום בשביל מה?

אנחנו צריכים לבדוק כל מקרה. למשל, יכול להיות מקרה של עובדת זרה בסיעוד שלא יצאה במועד לפי התוכנית הרגילה שלנו, אבל אנחנו יודעים שיש פניות לוועדה הומניטרית ולפעמים בדיעבד כן מאשרים את השהייה בישראל. כל מקרה כזה – היו בקורונה הארכות גורפות של שהיית עובדי בניין למשל. לכן בגלל כל הנסיבות המיוחדות האלו חייבים לבדוק אחד-אחד לפני שאנחנו מעבירים את הכספים, אולי אלו כספים שמגיעים לעובדים בעת יציאתם.

מתי הסיפור הזה יסתיים? אני חושבת ש-19 מיליון שיושבים אצלכם בקופה, חבל על זה, גם אין על זה ריבית אני מניחה. אין קופת גמל, אין מה לעשות אתו, שווה להוציא לרווחתם של אותם עובדות ועובדים וילדים שאולי הם צריכים את הכסף. מתי מסתיימת הבדיקה הזאת?

שוב, הבדיקה מתבצעת כל הזמן. אני מתארת לעצמי אפילו שהם לא חייבים את הכול ואז להעביר, אלא ברגע שיהיה מספר מסוים יעבירו, אבל קשה לי לתת צפי. אני מתארת לעצמי שבחצי השנה הקרובה כבר יעבירו חלק מהסכום הזה.

אחרי שיתברר. אני רוצה לעבור למשרד האוצר, טובה נמצאת אתנו?

טובה ווסר, אגף התקציבים באוצר. אני אפרט טיפה לאור מה ששושנה אמרה. בהחלט הועברו למשרד האוצר 33 מיליון שקלים.

מתי?

שנייה, אני בדיוק מגיעה לזה. החל מ-2010 ועד 2020 הועברו 33 מיליון שקלים, כאשר רוב התקציב, כ-30 מיליון, הועבר בשנים 2019 ו-2020. ממש בימים אלו אנחנו מקיימים דיונים מקצועיים, אנחנו בתוך המשרד, גם עם משרד ראש הממשלה, לנסות להבין מה היו השימושים לתקציב הזה, ונשמח לעדכן כשיוחלט – כנראה במסגרת החלטת הממשלה – מה יהיו השימושים בפועל. כמובן שנשמח לשבת עם כל מי שרוצה לדבר אתנו על הנושא הזה, מה השימושים שהם רואים לנכון להקצות לאילו נושאים בדיוק, אבל העבודה הזאת נעשית ממש בימים אלו.

את אומרת שיש 33 מיליון שרק בימים האחרונים – מה, זה בגלל הפנייה שלנו כוועדה?

לא, אנחנו כבר ארבעה חודשים, מאז כשקצת נרגע מחוק ההסדרים, מנסים להבין מה עלה בגורל הכספים האלה, מה היו השימושים, בכמה כסף כבר נגעו, כמה כסף עוד נשאר. מהבדיקה הזו עולה כי יש 33 מיליון שקלים. כבר קיבלנו פנייה אחת למימון מעונות יום לחסרי מעמד בתל אביב שנשמח לשקול אותה לחיוב, וכמובן שנחזור אליכם כשתתקבל ההחלטה ביחד עם משרד רוה"מ. זה מה שיש לעדכן בינתיים.

הכספים האלה מהאוצר הם כספים שעוברים לאפוטרופוס הכללי, או שאין לכם קשר?

לא, שושנה תוכל להרחיב. יש בחוק חלוקה מאוד ברורה מה מועבר לאוצר ומה מועבר לאפוטרופוס הכללי.

אני אשמח לשמוע על החלוקה המאוד ברורה.

זה בתקנות. בתקנות קבוע שמעבירים לאפוטרופוס החל מיום כניסה לתוקף של התקנות. כספים מלפני המועד הזה, כתוב שאפשר לחלק אותם בלי להעביר אותם לאפוטרופוס. בדיון שהתקיים בוועדת העבודה באותה העת שהתקינו את התקנות, סוכם שזה יועבר לאוצר.

ב-2016.

אולי נזכיר שאז סוכם שזה יועבר לאוצר כי האוצר אמר הייתה לי החלטת ממשלה מ-2015 שאמרה שזה ישמש לטיפול בילדי עובדים זרים - -

נכון, הייתה כבר החלטת ממשלה כזאת.

- - דווקא בגלל החלטת הממשלה הזאת הכספים לא עברו דרך האפוטרופוס הכללי, אלא הועברו לכאורה לשימוש מידי של האוצר. אבל אנחנו מבינים שהשימוש לא היה מידי.

לא, היה בזה שימוש, אני מניחה שעיריית תל אביב יוכלו להרחיב יותר על מה היה השימוש ואיזה מזומן בדיוק יצא בגין זה. הם חזרו אלינו בחודשים האחרונים לבקש תוספת תקציב, אז אני מניחה שהם ידעו להרחיב קצת יותר על זה.

ונתונים – אתם כאוצר אין לכם? העברתם כסף ואין לכם נתונים?

מה זאת אומרת?

את אומרת שעיריית תל אביב-יפו תגיד מה - - -

אלה נתונים שאנחנו מבררים ממש בימים אלה, אבל בגלל שעיריית תל אביב כבר נמצאת פה והם מכירים את הנושא הזה יותר לעומק, אני מציעה שהם ידברו על זה. אנחנו כמובן נשמח לעדכן את הוועדה כשנסיים את הבירור ונבין בדיוק מה יצא ומה לא יצא מתוך התקציב הזה.

על איזה סיוע, סליחה?

למעונות היום לחסרי מעמד בתל אביב.

זה עתידי.

אבל יש החלטה קודמת בנושא הזה.

נכון, הייתה החלטת ממשלה.

מ-2015.

נכון. ב-2016 הייתה תוכנית חירום לארבע שנים שהייתה אמורה להסתיים ב-2019. השאלה אם ארבע השנים האלה באמת נוצלו, התקציב באמת עבר.

בדיוק על זה יש בירור מול משרד הפנים, לנסות להבין בדיוק מה הוקצה ומה בוצע.

אני יכולה לומר שהחלטת הממשלה דאז דיברה על התקופה מ-2015 עד 2019, ארבע שנים. בכל שנה תקציב של 14 מיליון, בסך הכול 56, אבל ה-14 מיליון היו מורכבים מ-6 מיליון תקציבי ממשלה שונים – אוצר, רווחה, כלכלה ומשרד ראש הממשלה נדמה לי – ו-8 מיליון, היה כתוב כספי פיקדונות. בסופו של דבר, 8 מיליון לא נוצלו.

לא עברו? מה זה לא נוצלו?

לא עברו למשרד הפנים, שהוא הצינור. מה שנוצל זה 6 מיליון כפול 4 מבחינתנו, ועכשיו מתחילים לדבר על תקציב חדש מהחלטה חדשה.

נכון. דיברתי עם נציגת עיריית תל אביב לפני כמה שבועות על הנושא זה, ואני מבינה שפשוט לא היה צורך בתקציב הזה. העלות בפועל היא משהו כמו 7 או 8 מיליון שקל בשנה. ניצלתם את תקציב המשרדים וזה הספיק לכם. אם אני טועה, אני אשמח שתסבירו.

אני לא רוצה להיכנס לזה, אני יודעת שמשרד הפנים, שהוא המשרד שנבחר להיות הצינור להעביר לעירייה, והעירייה בתמיכות הוציאה את זה לשתי העמותות המפעילות, - - - ו"לשובע". שוב, ממה שאני יודעת – אני פשוט מלווה את הדבר הזה מהיום הראשון – לא. זאת אומרת, לא היו ממש תקציבים קיימים, בסופו של דבר זה לא כי לא היה צורך, אבל זה נכון שההחלטה הסתיימה ועכשיו יוצאים להחלטה חדשה ועדכנית, שזה נכון לעשות, אבל בסופו של דבר, לא נגעו באותם 8 מיליון. גם משרד הפנים לא ידע על ה-8 מיליון.

אני אעשה סדר.

אנחנו צריכים לברר לעומק יותר על ה-8 מיליון, מה עלה בגורלם, לאן הם הועברו, אם הועברו למשרד הפנים ובטעות לא הועברו לעירייה, אני לא יודעת. זה דורש בירור שלנו בהחלט.

אוקיי, אנחנו נקיים ישיבת מעקב שבה אתם תצאו לעשות את הבירור שלכם.

אני מציעה שתזמנו את משרד הפנים למעקב הזה, כי הכסף הזה היה אמור להיות מועבר אליהם. אני מבינה שהוא הועבר בפועל, אז כדאי לדבר אתם.

אני מסכימה אתך. אנחנו נקיים דיון מעקב וניתן לזה זמן של חודשיים. חודשיים זה נחמד, אני חושבת, מצוין אפילו. שיא החורף, אפשר לעשות עבודה טובה, יש שפע. אנחנו נקיים דיון בתוך חודשיים ואנחנו נקבל גם מהאוצר וגם משרד הפנים איפה הכסף בארבע השנים לתוכנית החירום בעקבות החלטת הממשלה. אנחנו נדבר על זה ונעקוב אחרי הנושא. יופי, מושלם.

גברתי, אפשר להתייחס?

לא. יש לנו רשימה ואנחנו ניתן זכות דיבור. אני רוצה לעבור לעורך דין אלעד כהנא בזום, מזכות לעובד, נמצא אתנו? אלעד? עד שאלעד יוכל לעלות לזום, אני רוצה לתת רשות דיבור לד"ר שני בר טוביה, מקדמת מדיניות בארגון א.ס.ף.

תודה רבה. אני עובדת של ארגון א.ס.ף, ואני מייצגת את פורום ארגוני הפליטים ומבקשי המקלט בישראל, זה כולל עוד חמישה ארגונים חוץ מארגון א.ס.ף, וגם את "קו לעובד", אבל אלעד ידבר על דברים אחרים והרבה יותר ספציפיים לנושא הזה של פיקדונות עובדים זרים. אני רוצה לבאס קצת, אני כאן כדי לבאס. בשתי רמות אני רוצה לבאס – קודם כל, לגבי הצרכים של האוכלוסייה.

שני, למה לבאס? את רואה שאנחנו משתדלות נורא.

הייתה אווירה נחמדה מדי עד עכשיו, אז צריך לקלקל.

אני לא חושבת שאף אחד צבע תמונה מאוד אופטימית, סליחה. ממש לא.

ברור. ברור. ברור.

אנחנו חיים ונושמים את הקהילה הזו כל יום. ממש לא צבענו תמונה אופטימית.

אין לי ספק, ועל כל דבר מהדברים שאמרת ושחן אמרה אני חותמת כמובן שלוש פעמים, ושמחה מאוד על זה שעיריית תל אביב משמיעה את הקול הזה ועושה את העבודה החשובה שאתן עושות, אני לא התכוונתי להגיד אחרת. רציתי לדבר באופן כללי שלב אחד קודם איך הגענו עד הלום, ולדבר על הפיל שבחדר, הצרכים של האוכלוסייה הזאת שהפיקדונות – ואני שמחה לשמוע שאם יש כסף, הוא מנותב לצרכים הללו, אבל צריך להזכיר שהצרכים הללו הם לא גזירת גורל. לא היינו חייבים להגיע למצב שהגענו עם האוכלוסייה הזאת. הפתרון הוא פתרון סופר פשוט. לצערי, שרת הפנים לא נמצאת כאן, אבל יש כאן נציגה מרשות האוכלוסין וההגירה.

אחרי 16 שנה שהאוכלוסייה הזאת נמצאת כאן – ואני מדברת ספציפית על הזרים שאינם ברי הרחקה, על מבקשי המקלט והפליטים, 16 שנים שהם נמצאים כאן, פתרון מאוד פשוט, שרביט של קסם שהיה פותר הרבה מדברים שהעלו כאן ואת כל תוכנית העבודה שלי, וזה מעמד. זה כל כך פשוט. מעמד א/5. 16 שנים שאנשים שוהים כאן באופן חוקי לחלוטין כשהמדינה מכירה בזה שהם אינם ברי הרחקה, ונותנת להם אשרות שהייה. האנשים שזקוקים להגנה בינלאומית ולא מצליחים לקבל אותה בישראל כבר 16 שנים, זה היה פותר במחי קסם, לא היינו מגיעים בכלל לסיטואציה של הבייביסיטרים, שכמו שנאמר כאן על ידי הנציגות של עיריית תל אביב, זו סיטואציה שנוצרה כתוצאה מהדרה חברתית וכלכלית ומשלילה של זכויות. לא היינו בכלל מגיעים לצורך לטפל בכל הבעיות האלה.

הבייביסטרים, הסיטואציה של הגיל הרך, היא רק אחת מהבעיות. אני יכולה לדבר על חוסר נגישות לשירותי רווחה בקהילה, כרגע הם זכאים רק להשמות חוץ ביתיות, סתם דוגמה, על הסדרי ביטוח בריאות, בתקווה שבקרוב זה ייפתר לפי הבטחת שר הבריאות, על חוסר שילוב של ילדים במערכת החינוך, על צרכים בלתי נגמרים, וכהנה וכהנה. זה מגיע לרמות שכשהם רוצים לרכוש השכלה גבוהה הם צריכים להירשם כתלמידי חו"ל – למה? כי במשך 16 שנה הם חיים עם פיסת נייר במדינת ישראל שנקראת 2/א/5. 16 שנים של מעמד כזה. זו הרמה הראשונה.

הרמה השנייה היא לגבי הפיקדונות. דיברנו כאן מה קורה כשהפיקדונות לא נתבעים, אבל אני רוצה ללכת רגע אחד אחורה, בכלל על הגבייה של הפיקדונות הללו. המדינה אולי יודעת לגבות אותם, היא לא כל כך טובה להשיב אותם לבעליהם, שזכאים להם.

מה את אומרת?

ספציפית לגבי האוכלוסייה שאני מדברת עליה, זרים שאינם ברי הרחקה, אנחנו יודעים שבג"ץ באפריל 2020 פסק שכספי הפיקדון, החלק העובד – חוק הפיקדון הוא לא חוקתי, חלק העובד אינו חוקתי וצריך להפסיק לגבות אותו ולהחזיק להם את הכספים שנצברו. אנחנו נמצאים היום שנה וחצי אחרי, ויש מאות מבקשי מקלט שעוד לא קיבלו את הכספים הללו, והמדינה לא יודעת להתמודד עם זה. זרוע העבודה של משרד הכלכלה ויחידת הפיקדונות של רשות האוכלוסין וההגירה מחליפות האשמות ביניהן, מנסים להעביר אחריות ביניהן – מאות אנשים שלא קיבלו את הכספים שלהם, שהם כספים שלהם בדין, בחזרה. אני מאוד מאוד מודאגת מהיכולת הבלתי מוכחת של רשות האוכלוסין וההגירה לטפל בכספים האלה ולהחזיר אותם לבעליהם החוקיים. זה נושא שנצטרך לדון בו, אבל רק רציתי להזכיר את זה שכשאנחנו מדברים על הגבייה של הפיקדונות ועל ההשבה שלהם למי שהם שייכים לו, צריך גם לדבר על זה שהרבה מאוד אנשים לא רואים את הכספים האלה בחזרה למרות שהם זכאים להם.

תודה. תודה שני. שושי, את יכולה להגיד לי אילו מאמצים רשות האוכלוסין וההגירה עושה על מנת לאתר את אותם עובדים ולתת להם את הכסף שלהם? הרי כספי הפיקדון באו גם בשביל התנאים הסוציאליים וגם לתת עידוד – לכו מכאן בסוף העבודה שלכם. השאלה הראשונה היא מה אתם ברשות האוכלוסין וההגירה עושות ועושים על מנת להחזיר את אותם כספים? האם את חושבת שכספי הפיקדון האלה קולעים למטרה? אנחנו משיגות את המטרה או בסופו של דבר יש הרבה כסף שבשביל זה אנחנו פה מתדיינות, איפה הכסף ולאן הוא הולך ומה הוא עושה?

אני חושבת שהנושא שהועלה פה לגבי כספי המסתננים שהופרשו לפיקדון וחייבים להחזיר אותם זה נושא קצת שונה.

אחר לגמרי, נכון.

יש פה את עורכת הדין אפרת לב ארי בזום והיא תוכל לתת את הרקע לנושא הזה.

אוקיי, ולשאלתי?

לגבי העובדים הזרים, כמו שאמרתי, בהחלט החזרנו כספים. יצאו כדין הרבה מאוד עובדים זרים, אמרתי 38,000 עובדים זרים שקיבלו פיקדון.

את זה הבנתי שושנה. את זה אני הבנתי.

בסביבות 800 מיליון שקל העברנו וזה דבר ש-א', מעודד אותם לצאת, ב', נותן להם להסתדר בחוץ לארץ, שיהיה להם סכום שהם יוכלו להתחיל בחזרה את החיים שלהם. אנחנו מפרסמים – יש זכותון לעובד הזר שהנושא איך לבקש את הכספים מוסבר. רוב העובדים בתחומים – לא לכל התחומים יש פיקדון, אני מזכירה את ענף החקלאות, שזה ענף גדול שאין שם פיקדון, אבל בניין, טכנולוגיה, עובדי סיעוד שמועסקים על ידי חברת סיעוד, יש להם פיקדון, הם מודעים לזה, הם יכולים לפנות בעצמם גם מחוץ לארץ באמצעות קליק במערכת - - -

זה נגיש, הקליק הזה שאת מדברת עליו?

כן, מאוד נגיש, ובשפות, ומקבלים כל היום בקשות. שוב, העובד יכול לקבל את הכסף כשהוא יוצא, ממש פיזית בדולרים, או שהוא יכול לחכות עד שהוא מגיע לארצו ואז בקליק לבקש את זה ולקבל את הכסף לחשבון הבנק שלו. אני חושבת שזה מפעל מאוד חשוב של מדינת ישראל.

לפני שאני אתן לדור הצעיר שצופה בנו כאן – וגם תגידו לנו מה אתם חושבים על העולם שמתנהל פה בכנסת – אני אתן רשות דיבור, למרות שהם נרשמו לפניך, עורך דין יונה שרקי. בבקשה. היועץ המשפטי למרכז למדיניות והגירה.

כן. אני רוצה, ברשותך, לגעת בכמה נקודת שהועלו כאן, על אף שהן אינן מהוות את עיקר הדיון שאנחנו עוסקים בו. תנאים סוציאליים, חשוב לדעת שאפילו במדינות הכי פרו-סוציאליות שיש בעולם – אני מכוון לצרפת או לבלגיה – אנשים ללא מעמד במדינה אינם זכאים לתנאים סוציאליים, ודאי וודאי לא לתנאים סוציאליים זהים לאנשים בעלי אזרחות או תושבות קבע באותה מדינה. זו נקודה שחשוב מאוד לציין - -

מאוד חשוב.

- - שאם אנחנו מתייחסים כאן במקרו לשאלה של תנאים סוציאליים, אז צריך להבין שבטרמינולוגיה שעושים בה שימוש יש פגם מהותי כיוון הדבר הזה ממש לא מקובל. יכול להיות שאנחנו נבקש לקדם את זה כראשונים בעולם – מבורך, מצוין, אבל חשוב להכיר את המטריה.

מה אתה רוצה לקדם, רק שאני אבין גם בשביל הפרוטוקול, כי אם אני לא מבינה, הפרוטוקול לא תבין. אתה אומר שבמדינת ישראל לא צריך תנאים סוציאליים, לא צריך פנסיה, לא צריך שום דבר, זה מה שאתה אומר?

לא, לא, בכלל לא. אני אבהיר כי אני מבין שלא הובהרתי עד הסוף. הכוונה היא שכאשר בן אדם נמצא במדינה מסוימת ללא מעמד - -

בישראל ללא מעמד.

- - הוא אינו זכאי לתנאים סוציאליים מהותית מכיוון שהוא לא עונה להגדרה הבסיסית של תושבות או אזרחות. כאשר רוצים לתת תנאים סוציאליים לאנשים, יש מדינות שבהן התנאים הסוציאליים ניתנים על בסיס עבודה למשל. זה אומר, אם אתה עובד על פי דין, יש לך תנאים סוציאליים שהן מתוקף ההפרשות של העבודה שלך. אבל לקחת אנשים שהמדינה אמרה בבית המשפט אנחנו לא נאכוף את איסור אי ההעסקה שלהם, ועל בסיס ההעסקה שלהם, שלא נאכף האיסור, לומר שצריך להעניק לאותם אנשים תנאים סוציאליים, אני חושב שזה מאוד רחוק ברמה המשפטית, ואולי זו נקודה שצריך לבדוק. זו נקודה בנושא לסוגיה של התנאים הסוציאליים.

הועלתה כאן סוגיה שרחוקה מאוד מהדיון שלנו, אבל בכל זאת חשוב להתייחס אליה, והיא נוגעת לסוגיה של הפשיעה בקרב שוהים בלתי חוקיים בישראל.

כן, אבל אדוני, אני מזכירה לך שהדיון שלנו – אם אתה נוכח בו – הוא דיון שבא לדבר על כספי הפיקדון.

אני אגיע לשם בעוד דקה.

תגיע לשם כי כל הסוגיה הזאת באה מתוך סקרנות שלי לברר עם אנשים ונשים טובים וטובות שעובדים ועובדות שנים רבות עם אותה אוכלוסייה, והדיון הוא לא דיון על הפשיעה בתוך האוכלוסייה של מהגרי העבודה או מבקשי המקלט. אז אני מבקשת ממך להתייחס רק לנושא של הדיון, וזה הפיקדון.

בנוגע לפיקדונות – וכאן אני מתייחס באופן ספציפי לא לפיקדונות של עובדים זרים, אלא לפיקדונות של מסתננים או שוהים בלתי חוקיים בישראל שנגבו עד ל-2020 מתוקף החוק שהיה בתוקף - -

הם שוהים חוקיים.

- - ונשלל – סליחה.

שני, אל תפריעי.

ושנשלל תוקפו בשנת 2020. לגבי הכספים האלו, אני רק רוצה לציין – קיבלתי חצי תשובה, אבל חשוב שהנקודה הזאת תעלה – שכאשר כספים של אנשים פרטיים – כי בסופו של דבר אלו אנשים פרטיים שכספיהם נגבו במסגרת מיסוי כזה ואחר על פי הוראות חוק – הכספים האלה מגיעים לקופת המדינה ומועברים לאפוטרופוס הכללי באין דורש; אז השאלה של העברת הכספים ולמי היא שאלה מהותית. מדוע? מכיוון שחשוב לציין – והדבר הזה, חשוב שייאמר, במיוחד בוועדה כזו – שהרבה מאוד ארגונים שפועלים במעטה ובמצג של פעילות הומניטרית למעשה פעמים רבות משמשים ככר פורה לתמיכה בפעילות בלתי חוקית ובביסוס של נוכחות אנשים בלתי חוקיים בישראל.

תודה. תודה רבה. תודה, אדון שרקי.

וצריך לוודא שהכספים האלו לא מגיעים לפעילות מסגנון כזה.

תודה.

אנחנו בהחלט תומכים בפעילות הומניטרית כפי שראינו, של מתן אוכל לנזקקים ותמיכה בילדים שעל לא עוול בכפם מוצאים את עצמם בתנאים לא תנאים.

אני מודה לך.

אני מקווה שההערות יתקבלו.

אני מבקש את זכות הדיבור.

אתה לא נרשמת.

אני נרשמתי.

אתה לא נרשמת.

אני נרשמתי לוועדה.

נרשמת לוועדה, לא נרשמת לזכות דיבור. אנחנו נלמד אותך איך תעשה את זה אחר כך בעתיד. חכה, אם יהיה לי זמן, אני אתן לך.

את רשמת אותי. רשמת אותי, אני ביקשתי את זכות הדיבור.

חברי, אתה לא בקשר איתי ישירות, יש מנהלת ועדה, אני מקבלת ממנה את רשות הדיבור, והבן אדם - - -

לא, זו סתימת פיות, חד וחלק.

אדוני, אני מסבירה לך. איך קוראים לך?

דוד פטר.

אתה לא רשום, בסדר? מי שרשום פה.

היא סימנה וי ליד השם שלי.

הכול טוב.

זה הפרוטוקול, זה משהו אחר.

אין לי את השם שלך. אחר כך אתה תלך למיכל והיא תסביר לך בדיוק איך מתנהלת ועדה ומה זה אומר רשות דיבור. להתראות. אנחנו נעבור לדור החדש, תלמידי תיכון בית ספר ליד"ה בירושלים. אתם עושים עבודה בבית הספר על עובדים ועובדות זרים. בבקשה, תציגו את עצמכם, ספרו לנו קצת על העבודה שלכם ותגידו לנו במה אני יכולה לעזור.

כמו שאמרנו, אנחנו תלמידי תיכון ליד"ה, התיכון שליד האוניברסיטה כאן בירושלים. אני נועם, זה דוד. עשינו עבודה ביחד עם עוד תלמיד בשם רונן על ילדי העובדים הזרים ועל מה המדינה צריכה לעשות לפי אמנות וחוקים שהיא חתומה עליהם, ומה היא לא עושה. בעבודה התמקדנו בעיקר בשלושה נושאים: המדיניות והסדרת המדיניות של עובדי הילדים הזרים, רווחה – מה הילדים אמורים לקבל ומה הם מקבלים בשטח, ועל הכליאה והגירוש של הילדים.

קודם כל, זה מאוד מרגש להיות פה, במיוחד אחרי חקר רב על העבודה. בעבודה התרכזנו בשלושת הנושאים של כליאה, רווחה וחינוך. מצאנו כל מיני דברים שהדאיגו אותנו בתור תלמידים ועניין אותנו למצוא פתרון לבעיה הזו. אחד הדברים שמצאנו הוא למשל שילדים שאין להם מעמד אבל נמצאים במערכת החינוך לא זכאים לשעות נוספות למשל לתגבור השפה העברית. זה דבר שמונע את השילוב שלהם בבתי הספר ופוגע וגם בהם בכלל לנסות להסתדר בחברה במהלך השנים האלו. חוץ מזה, בנושא שירותי הבריאות, היום יש הסדר מאוחדת למתן ביטוח בריאות לאותם ילדים. יש בו כמה דברים שהם לא זכאים להם ביחס לילדים אחרים.

מה, בריאות הנפש לדוגמה?

למשל. למשל, בריאות הנפש. בנושא הכליאה, מהמחקר שערכנו עולה שכן יש רגישות מאוד גדולה של המדינה לנושא. זאת אומרת שכן משתדלים לעשות את כל תהליך הכליאה מאוד מאוד לטובת הילד, לא ליצור אצלו איזשהו שוק, אבל בכל זאת עולה אצלנו הבעיה שאם ילד נמצא כאן כבר הרבה הרבה שנים, איך זה מגיע למצב שבאיזשהו שלב כבר צריך לגרש אותו? יש כאן הרי לא מעט ילדים, ואנחנו בעבודה מציעים כחלק מהפתרון לנסות להסדיר מעמד על סמך קריטריונים מסוימים כמו זמן השהות שלהם במדינה.

מקסים. מקסים – קודם כל אתם. מקסים. מקסימים. סחתיין על הסקרנות, סחתיין על העבודה, על השאלות הטובות שנשאלות כאן. האמת היא שאלו אותן שאלות שאנחנו דנות בהן בוועדה. אני רוצה להגיד לכם שבדיוק אתמול ישבתי עם נציגות האימהות של עובדות ועובדים זרים שהילדים שלהם מועמדים לגירוש. עכשיו משטרת ההגירה חזרה לתצפת ולרדוף ולהתחיל מהלך – הם מעידים ומעידות שבשנה וחצי-שנתיים אחרונות של הקורונה כשנים שהיו מאוד שקטות.

דיברנו גם עם גורם מרשות האכיפה והם אמרו שהם לא עשו המון אכיפה בזמן הקורונה.

בזמן קורונה. מה שמצער ועצוב לשמוע שזמן קורונה, שזו הייתה תקופה מאוד קשה – עולמית – לכולנו, כל בני האדם עם המגיפה הזאת, דווקא לאוכלוסייה הזאת הייתה שנה וחצי של רווחה ושקט, הם לא היו צריכים להסתתר מאף אחד, לא היו צריכים לפחד. היה להם אפילו יותר חופש, היו יכולות ויכולים לצאת החוצה ולהרגיש הרבה יותר חופשיים בזמן קורונה. זה נורא מצמרר – אני אומרת את זה, וזה נורא עצוב לראות את תמונת המצב. אתמול כשדיברנו על זה, הם איחלו שהמגיפה תישאר עוד קצת, שיישארו עוד טיפה לחיות בשקט. כמה עצובה הסיטואציה הזאת.

אנחנו מקיימות בקרוב – אנחנו נהיה כמובן בקשר – דיון בוועדה על הילדים והילדות שמועמדות ומועמדים לגירוש שאין להם מעמד בארץ, גם לאימהות ולאבות. אנחנו נמשיך לעקוב אחרי הסיפור הזה בתקווה מאוד שהנושא ייגע בלב האמיתי והמוסרי של אנשים טובים וטובות שנמצאים במדינת ישראל, וגם בממשלה, ונצליח להסדיר את המעמד שלהם. ילדים וילדות שגדלו במדינה הזאת, הם לא מכירות ומכירים משהו אחר, זו השפה שלהם, זה ההווי שלהם, זו התרבות שלהם. אפילו הייתי אומרת שזו שפת האם שלהם הראשונה או השנייה. אנחנו נהיה בקשר ומקווה שנוכל ביחד לקדם את הנושא הזה ולהעלות אותו לתודעה, ונעשה מה שצריך. תודה. אני רוצה לתת זכות דיבור לאלעד כהנא בזום. בבקשה, אלעד, קו לעובד. הקו אצל קו לעובד לא עובד היום כל כך. אנחנו ניתן רשות דיבור למשרד הכלכלה. נמצאת חברתי עורכת הדין נועה נאמן. מה נשמע?

בסדר גמור, תודה. קודם כל, דיון מעניין וחשוב. אני רוצה להמשיך את הדברים של מירי. היא דיברה על זה שזו אוכלוסייה עובדת, וזו באמת אוכלוסייה עובדת וחרוצה, וגם עובדת בעבודות הכי קשות, אבל פחות מודעת לזכויות שלה בעבודה, ולעמוד על זכויותיה וגם חוששת לפנות אלינו, ליחידה שלנו, הממונה על זכויות עובדים זרים, שאנחנו מסייעות לכולם כי אין משמעות בכלל לעובדה אם יש לך ויזת עבודה, אם אין לך, אם אתה חוקי או לא חוקי, זכויות העבודה מגיעות לך. עובדים שפנו אלינו גם דרך קו לעובד וגם באופן עצמאי – וזה לא מספיק עובדים – קיבלו מאתנו סיוע לקבל את הכספים שלהם שמעסיקים לא טרחו להעביר לפיקדון שלהם, ועוד. מתישהו יהיה לנו שיתוף פעולה עם מסיל"ה כדי לנסות לסייע לעובדים האלו לממש את זכויות העבודה שלהם.

בנוגע לשימוש בכספים, היינו מאוד רוצות שילבו אותנו בדיונים איך לעשות שימוש נכון בכספים האלה כי יש לנו המון רעיונות. אנחנו למשל רואות שיש חשיבות ענקית להכשרות לעובדים.

למי את מתכוונת שישלבו אתכם?

אותנו, את הממונה על זכויות עובדים.

אני הבנתי, אבל ממי את מבקשת?

אם זה האפוטרופוס, שאנחנו נמצאים אתם בקשר וכבר חשבנו על רעיונות לסייע לעובדים זרים למשל שהמעסיקים שלהם עריריים והם לא יכולים לקבל זכויות לסיום העסקה. לפעמים עבדת אצל אדם, מטופל בסיעוד עשר שנים, סיימת לעבוד, אין כסף – אין פיצויי פיטורין, אין פנסיה, שום דבר מהכספים שעובדים אחרים כן יכולים לקבל, אם באמצעות הפיקדון כי יש ירושה. אנחנו בקשר ישיר אתם, יש לנו שיתוף פעולה מצוין אתם. יש הרבה כספים שאפשר לעשות בהם עוד שימושים, למשל הכשרות לעובדים זרים בסיעוד, יש המון כאלה – אם זה עזרה ראשונה, אם זה לימוד השפה העברית, מה שיכול להקל על תקשורת בין המטופל למטפלים. מתוך כל הפניות שמגיעות אלינו, אנחנו יכולות לתת עוד ועוד רעיונות איך לעשות שימוש נכון.

אוקיי. אז הוועדה ממליצה וקוראת לשלב את משרד הכלכלה, בבקשה לא להשאיר אותן בצד, בסך הכול הן עובדות מדהים. הן גם תמיד מתייצבות בוועדה. אני מבקשת לקחת אותן בחשבון בדיונים שנעשים על אותה אוכלוסייה שצריכה אותנו. תודה רבה, נועה.

אנחנו מסכמות את הדיון, אחרי שקו לעובד לא עובד. נכון, הם לא עלו? אנחנו ניתן להם צ'אנס אחרון ואנחנו ניאלץ - - -

אני רק רוצה – כי נשאר לי קצת, אחרי שהבחור שאני לא זוכרת את שמו.

אני אגיד לך, יונה שרקי.

יונה. הוא אמר משהו על זה שבמדינות מסוימות – הוא נתן את צרפת – אין תנאים סוציאליים. מה שאני רוצה להבהיר, ובעיני זו נקודה סופר חשובה, שהעניין הוא שבמדינת ישראל אין בדיקה של בקשות המקלט. מאוד חשוב לומר את זה. אני שמה את חבל דרפור בצד. אריתראים וסודנים – אפס נקודה אפס משהו, לעומת אירופה. אירופה כן בודקת את בקשות המקלט, ועשרות אלפי בקשות מקלט מאושרות, ואז בני האדם האלה מקבלים את כל הזכויות. מי שלא, זה משהו אחר, אבל ברגע שיש לך קהילה כבר עשור וחצי שלא נבדקת בקשת המקלט והם בלימבו, אז בוודאי צריך לפחות לחלשים ביותר לתת משהו בשביל שהם יוכלו לחיות, וזו נקודה חשובה מאוד.

- - - גזעני.

אני חייבת לציין שהסוגיה הזו – הרי בן אדם לא מהגר עבודה כי נעים לו וטוב לו בארץ המוצא שלו. הוא מהגר עבודה כי הוא רוצה מקום חדש, תקווה חדשה מקום עם פוטנציאל חדש. אבל מה אני אגיד לך יקירה, זו סוגיה שאנחנו לא יוצאות ממנה, בכל פעם – למה לשלם להם? למה להבטיח להם זכויות סוציאליות? למה לדאוג להם? למה? למה? למה? והסוגיה הקריטית והאקוטית זה המקום הזה מתי אנחנו כמדינה נטמיע שאנחנו בעלות הכוח, מדינת ישראל היא מדינה מאוד חזקה. הפחד והחרדה מהזר הזה שיגיע ויבוא ואוי ואבוי, לא יהיה פה רוב יהודי עדיין מזעזע המון אנשים. הרבה אנשים מאבדים את היכולת להסתכל מסביב ולהיפרד לרגע מהחרדה ולראות משהו אחר. אבל זה לא תפקידי לחנך אנשים בכל פעם מחדש בכל פעם בדיון. אבל תודה שאתן קיימות, תודה, יקרות ויקרים, שבאתם. תודה על העבודה שאתן עושות.

אפשר רק להעיר? הנושא הזה של תושבות, של זכאות סוציאלית לפי תושבות – כך קבוע בחוק הביטוח הלאומי וכך קבוע בחוק ביטוח ממלכתי, אלו זכויות שניתנות רק לתושבים, זה נכון, תושבי ישראל. שאלת הבדיקה של בקשות המקלט היא באמת שאלה – מתי נותנים מעמד פליט ומתי לא, זו שאלה נפרדת.

שרון טל שנמצאת אתנו בזום, מארגון "אליפלט", אני מתנצלת ששכחתי אותך. אם את אתנו בזום, את יכולה לעלות ולהגיד דברים בקצרה. שרון טל, את אתנו?

היי. שלום. אני שמעתי את כל הדיון ואני יודעת שאנחנו לקראת הסוף, אז אני אנסה לסכם דברים שונים שעלו. עמותת "אליפלט", שאני עומדת בראשה היא עמותה שמסתכלת על ילדים חסרי מעמד, אותם 10,000 ילדים שקיימים ברחבי הארץ, עם התמקדות ב-7,000 - - -. אנחנו רואים את ההשפעות של הגיל הרך ואת חוסר המענה. התקציבים שמדובר להעביר כרגע הם תקציבים שמיועדים להמשיך את הטיפול ב-50% מתוך הפעוטות 3-0, כשל-50% עדיין אין שום פתרון. כניסת חוק פיקוח מעונות יום לתוקף וחוסר הפיקוח על החוק הזה – נכנסו עכשיו בייביסטרים עמוק יותר מתחת לאדמה ואנחנו לא רואים מה קורה שם. מדובר פה בסכנת חיים של ממש של הפעוטות. בהמשך אנחנו רואים את ההשפעות האקוטיות על הילדים בגנים ובבתי הספר היסודיים. אנחנו רואים אוכלוסיית ילדים שללא מענה של מדינת ישראל אנחנו כאוכלוסייה נרגיש את השפעות הדבר הזה. יש פה ילדים שזקוקים לסיוע עם ויסות רגשי, עם התמודדויות עם חיים שלא האירו להם עיניים, ולו לדקה אחת.

יש ארבעה בתי ספר יסודיים בתל אביב ש-100% מהילדים בהם הם ילדים נטולי מעמד, ילדים שלא מקבלים – שני תלמידי התיכון המקסימים האלה דיברו על זה שהם לא מקבלים את התוספת הדרושה לכל ילד עם נושא השפה הרגשית, טיפול רגשי, אבחונים – יש ילדים לא מאובחנים – סיוע רגשי וסיוע לימודי שאנחנו ההורים הישראלים מסוגלים לתת לילדים שלנו וההורים האלה אינם מסוגלים. אנחנו מגדלים פה דור של ילדים עם עיכובים רגשיים ולימודיים, שאנחנו כחברה בסופו של דבר נישא את המחיר. זה ברור שלאן שהם לא ילכו בעולם – וזה על לא עוול בכפם, הם ילדים שכולם נולדו כאן, והם חסרי מעמד. לשם לדעתי צריכים ללכת התקציבים האלה, התקציבים האלה, כמו שהבחור שדיבר – והדבר היחיד שהסכמתי אתו היה שהכסף הזה הוא כסף של האנשים האלה שעבדו קשה, ועכשיו הכסף שלהם, המיליונים, ה-33 ועוד 18 ועוד 8, המיליונים האלה שנמצאים שם חייבים לסייע לקהילה הזאת לחיות בכבוד בשביל הכבוד שלנו כעם.

תודה. תודה שרון. אני מסכמת את הדיון שלנו. הוועדה תעקוב אחרי ההעברה של אותם 10 מיליון ש"ח שהוזכרו, שצפויים לעבור בתקופה הקרובה מרשות האוכלוסין לאפוטרופוס הכללי. נעקוב גם אחרי היישום בהקשר של מענה לפעוטות למען צמצום תופעת מחסני הילדים, מה שנקרא בייביסיטרים, או בכלל. הוועדה תקיים דיון ישיבת מעקב בעוד חודשיים בנוגע לשימוש בכספי הפיקדון שלא נדרשו בתקופה שקדמה ל-2016. לקראת הדיון נבקש ממשרד האוצר והפנים להשלים את הבירור בנוגע לשימוש שנעשה ב-33 מיליון השקלים שהועברו בהתאם לתקנות ולהעביר לוועדה דיווח עם מסקנות הבדיקה. כמובן, להדק את היחסים עם משרד הכלכלה. תודה רבה לרשות האוכלוסין. תודה רבה לאפוטרופוס הכללי, עורכת הדין סיגל יעקובי. תודה לחברים שהגיעו מהמשרדים – משרד הכלכלה, תודה, משרד האוצר, תודה לחן אריאלי. תודה לדויד ונועם. תודה מירי. תודה חברות, תודה חברים. שבוע טוב. להתראות. הדיון הסתיים.


הישיבה ננעלה בשעה 14:30.