פרוטוקול של ישיבת ועדה
הכנסת העשרים-וארבע
הכנסת
34
ועדת הכלכלה
20/10/2021
מושב שני
פרוטוקול מס' 68
מישיבת ועדת הכלכלה
יום רביעי, י"ד בחשון התשפ"ב (20 באוקטובר 2021), שעה 09:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-24 מתאריך 20/10/2021
פרק כ"ג (יבוא) מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א-2021
פרוטוקול
פרק כ"ג (יבוא) מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א-2021
סגן שר במשרד ראש הממשלה, אביר קארה
גל ברנס - רפרנט תעשייה ומסחר, אגף התקציבים, משרד האוצר
נעם דן - רפרנטית תעשייה, מסחר ותיירות, אגף התקציבים, משרד האוצר
הראל שליסל - רכז תעשייה ומסחר, אגף התקציבים, משרד האוצר
הילה אורן שפיס - עו"ד בלשכה המשפטית, משרד האוצר
פנינה אורן שנידור - ראש שירות המזון הארצי, משרד הבריאות
ד"ר ריבה בן עזרא - רופאה וטרינרית, משרד החקלאות ופיתוח הכפר
אפרת אביאני - יועצת משפטית, משרד החקלאות ופיתוח הכפר
שי סומך - מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים
שרון גוטמן - עו"ד, יועצת משפטית, משרד הבריאות
אנואר חילף - הממונה על חוקיות היבוא, משרד הכלכלה והתעשייה
גליה שגיא גזית - מנהלת איגוד תעשיות המזון, התאחדות התעשיינים
רז הילמן - סמנכ"ל יבוא מכס ותקינה, איגוד לשכות המסחר
צחי ברקוביץ - עו"ד, רשות התחרות
אלעד מלכא - מנכ"ל האינטרס שלנו
סמדר לביא, חבר תרגומים
פרק כ"ג (יבוא) מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א-2021, מ/1443
בוקר טוב לכולם, אנחנו ממשיכים במרתון קידום החקיקה שהונחה על שולחן ועדת הכלכלה במסגרת חוק ההסדרים. נעשתה פה עבודה יסודית של מאות שעות דיונים ואנחנו בשלב ההצבעות. היום נצביע על פרק היבוא בדגש על נושא המזון ומחר נשלים את ההצבעות על כלל החקיקה שהונחה בפני ועדת הכלכלה.
יש סוגיה שמונחת על הפרק, פרק כ"ג, מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), דיון בסעיפים 112 ו-113, תיקון חוק הגנה על בריאות הציבור. הישיבה הזו תוקדש להסתייגויות ולהצבעות. יש רק הסתייגות אחת, אבל כיוון שחבר הכנסת לא נוכח וגם לא פנה, לפנים משורת הדין, במצבים מיוחדים אנחנו נאשר לח"כים שנקרא את ההסתייגות שלהם, אבל גם את זה הם לא עשו על פי נוהל מחייב, פנייה ליושב ראש הוועדה במצבים חריגים.
לכן אנחנו עוברים מיד להצבעה לפי הסעיפים. נעה, תנחי אותנו. לא צריך להקריא את הסעיפים, אלא להגיד את המספר שלהם ונצביע עליהם.
רק במקומות שיש סעיף עם הבהרה מהותית, לא ניסוחית, והכול באופן חד וקצר. בבקשה.
יש לנו את אישור קבלת ההצהרה, אולי זה תיקון נוסחי, בוועדת החריגים ביקשו להוסיף שחבר בוועדת החריגים הוא המנהל הכללי של משרד הבריאות, או עובד משרד הבריאות שהוא ימנה לעניין זה. מקובל על הוועדה?
או שאת רוצה לתת את כל ההבהרות ונצביע על כל 112 ביחד, בפעם אחת, על כל סעיפיו?
כן. נושא נוסף זה לגבי סמכות שר הבריאות להתקין תקנות לגבי נושאים מסוימים וגם לגבי סמכות שר החקלאות בחוק הגנת הצומח. שני הדברים האלה, בשניהם הבקשה של הממשלה הייתה שידובר דווקא שההעברה תהיה – למשל כשאנחנו אומרים סמכות שר הבריאות לפי סעיף כך וכך, לעניין רמות מרביות מותרות, אמרנו באיזה נושאים, רמות מרביות של שאריות חומרי הדברה וכן הלאה, ואז אנחנו נוסיף גם: ובכלל זה לעניין תקנות וצווים שרואים אותם לפי סעיף 325 כאילו הותקנו לפי חוק זה בנושאים שלגביהם הוחלו הוראות בטור א' לתוספת השנייה א'.
זאת אומרת אם אלה נושאים שלא נכללו בטור א' הזה, זאת אומרת למשל הוראות דיגום, שלא נכללות בטור א', אז עדיין תישמר סמכות השר. זאת אומרת בעצם זה אומר מהותית מה שקבוע לפי ההוראות המאומצות אין סמכות לשר ומה שאין הוראות מאומצות אז נשמרת הסמכות.
בסעיף (3) בהחלת הוראות האיחוד האירופי, אנחנו מציעים לכתוב שדווקא הוראות מחייבות שחלות באיחוד האירופי, לא איזה הוראות שהן רשות ואפשר לשנות אותן.
פה יש בקשה לשינוי, במענה לבקשת היצואנים והיבואנים. בעמוד 4, במועד הכניסה לתוקף של העדכון. אמרנו שזה יכול להיות במועד מאוחר יותר שקבע השר, אבל למועד כזה כאמור ייקבע לא יאוחר משישה חודשים ממועד פרסום הצו. זה מה שנאמר בוועדה וההצעה הייתה לבוא ולהגיד שזה יהיה שישה חודשים ממועד כניסתו לתוקף של העדכון. אתה ביקשת את זה כאיזה הקלה?
הבהרה נוספת, אמרנו שאם הוגשה בקשה לאישור בדבר יישום תכנית בטיחות מזון והמנהל לא החליט בה בתוך 30 ימים אז החידוד הוא שיראו את היצרן כאילו שניתן לו אישור, לא יראו אותו כאילו מיושמת לגביו תכנית כי יכול להיות שבאמת לא מיושמת לגביו תכנית. זו הבהרה חשובה.
אני עכשיו בעמוד 18, בסעיף 116. סעיף 116 היה פה מוקד להרבה ויכוחים בשני עניינים. דבר ראשון, מה שהוועדה קבעה זה שהתקנות לעניין יבואן נאות, תקנות לפי אותו סעיף 116 שנוגעות ליבוא מזון בנושאים שונים, לעניין יבואן נאות המייבא מזון במסלול האירופי, יותקנו רק לאחר פנייה לוועדת חריגים, ואנחנו רוצים להכניס במקום פנייה לוועדת חריגים להגיד לפי המלצת ועדת חריגים. אם הוועדה המליצה אחרת, זאת אומרת לא להתקין את התקנות האלה, אז יחולו הוראות סעיף 2יח לפקודת היבוא והיצוא, זאת אומרת זה יהיה את אותו מסלול של ועדת החריגים. זה דבר אחד שהיה חשוב להבהיר.
דבר שני, הייתה פה מחלוקת כי משרד הבריאות טען שכאן אנחנו מגבילים מאוד את כוחו לעשות תקנות לפי 116, גם תקנות שלכאורה לא חלות דווקא על היבואן הנאות, אלא הן רוחביות. אז פה הייתה מחלוקת בין שני הגורמים ואני לא יודעת אם המחלוקת הזאת נפתרה.
אנחנו מבקשים שההחרגה של ועדת החריגים תחול רק על המסלול של היבואן הנאות ולא אם יש דברים רוחביים שעניינם שמירת מסמכים, שלאו דווקא קבוע - - -
המחלוקת היא בין משרד האוצר למשרד הבריאות. משרד האוצר כמובן מתנגד למתן אפשרות למשרד הבריאות להטיל תנאים נוספים שיחולו על יבואנים שמייבאים במסלול הירוק, מפני שזו כל מהות הרפורמה. הבקשה של משרד הבריאות עלולה ליצור מצב שבו יתווספו תנאים נוספים לכל מה שאנחנו עושים עכשיו בעצם.
מה זה לא הספקתם? אנחנו בדיון הצבעות. מה, אנחנו פה בעוד ויכוחים בין משרדים? זה כבר היה לנו. אני מתפלא עליכם, באמת.
דבר ראשון, אני מתנצלת שאין אפשרות להגיע להסכמות בדבר הזה, אבל אני מבינה שזה נושא שהוא מאוד חשוב לכל אחד מהמשרדים, השאלה אם אפשר להציע משהו שאומר שתקנות כאמור, למעט אם הן תקנות רוחביות, זאת אומרת אם הן חלות על כל סוגי היבואנים.
כרגע חשוב לציין שהבקשה של משרד הבריאות היא בקשה לשינוי מהנוסח שנדון ביום חמישי, זה אירוע חדש שעלה.
אז למה לא עדכנתם? למה לא אפשרתם לנו לפתור את זה? אנחנו לא אוהבים לבוא לדיוני הצבעות במחלוקת בין משרדי ממשלה, ואתם יודעים את זה.
אנחנו עובדים גם בלילה וגם בשבע בבוקר הייתם כותבים לי שיש מחלוקת, היינו עושים שיחת ועידה וסוגרים את זה. למה אתם צריכים להפתיע אותנו בסוגיה שלא נפתרה בין שני משרדים בהצבעות? תשאירי את הסוגיה הזאת פתוחה, תמשיכי את כל השאר.
בסעיפים פליליים זה חוזר על עצמו, אני לא אחזור על זה, עבירה שבסעיף 256, היא מותאמת לנוסח של הפסקה: לא שומר בדרך דיגיטלית תיק מוצר, רשימת עוסקים, תיעוד תלונות או אישור ביצוע חובותיו לפי סעיף 164. זה חוזר על עצמו לגבי העיצומים הכספיים.
אני קראתי את זה בעמוד 19 ואחרי זה בעמוד 20. עכשיו אני בעמוד 20. אנחנו פיצלנו את העבירה, דובר פה על שתי עבירות, עבירה של מייבא מזון במסלול האירופי בלי שהוא יבואן נאות, ומייבא מזון במסלול האירופי בלי אישור קבלת הצהרה מאת יבואן נאות. זה רק פוצל לשתי עבירות, למרות שדיברנו על שתיהן קודם.
יש פה בקשה של משרד הבריאות בעמוד 21. זו הוראה שאומרת שינוי שנוגע לפרטים 1 עד 3 לגבי מזון המפורט בטור ג' לתוספת האמורה, טעון הסכמת שר החקלאות ופיתוח הכפר, ושי, אתם הצעתם פה מנגנון שראש הממשלה יכול לבקשת אחד מהשרים לערוך את השינוי בדרך הקבועה בסעיף 3א. למשרד החקלאות יש בקשה.
נציגת האוצר ופנינה, תעשו לכם חמש דקות הפסקה בחוץ ותסגרו לי את הסעיף הזה. אם לא תסגרו אותו בתוך חמש דקות אני אחליט בשבילכם.
יש פה גם את זה וברישה של הסעיף יש התייחסות שהשר רשאי לשנות בכפוף להוראות שלהלן את התוספת השנייה, זאת אומרת את כל התוספת, זה לא רק טור א' וטור ב' של התוספת, כיוון שעשינו פה הסדר לגבי הנושא עצמו.
מחלוקת נוספת, אולי לפני שהם יוצאים, יש פה עוד עניין אחד שמשרד האוצר ביקש. למרות שדיברנו בוועדה על כך שחוות הדעת שמצורפת לוועדת חריגים נוגעת לפגיעה בבריאות הציבור והגנת הסביבה והגנת הצרכן, משרד האוצר ביקש שבכל זאת היא תכלול גם התייחסות לשיקולי תחרות ולהפחתת יוקר המחיה. השאלה אם יש למישהו התנגדות.
זה חלק מהמנגנון הרחב של סעיף 2יח, בכל מקום כל הרגולטורים, בין היתר, כשהם מתייחסים בחוות הדעת שלהם לכל השיקולים, אם זה בטיחות הציבור או בריאות הציבור, אז הם צריכים גם להתייחס באותה חוות דעת לשיקולי יוקר מחיה. זה עניין רוחבי שפשוט רצינו שיחול גם במזון. לא ראינו סיבה להבחין בהקשר הזה.
אנחנו עכשיו בעמוד 24, חובת דיווח של שר הבריאות לשר החקלאות, לדווח על פעולותיהם בהסדרת תחום שאריות חומרי הדברה והמזהמים וכו'. ואז השאלה עד איזה מועד הם יצטרכו לדווח לוועדה. קבענו מועד דיווח חד פעמי.
אל תתערב, אתה רק באת. יש לך את הקטע הזה שרק באת ואתה מתחיל לעשות ברדק, אבל אנחנו אוהבים את ה - - -
זה רק דיווח חד פעמי לוועדה והוועדה כמובן יכולה לדרוש את המידע בכל זמן. בטבלה שלנו בתקנות יש תיקוני שמות של התקנות.
אני רוצה לבדוק אם בהמשך אין עוד נושא. אמרנו כבר לגבי סמכות שר החקלאות שגם כן מוגבלת רק למה שמוסדר בחוק, והוראות התחילה והתחולה. כן, יש פה עוד הוראה.
הסעיפים לגבי היצרן שמייצר מזון ויכול להשתמש במוצרים שהם פג תוקף. תיקון של סעיף 83 שאומר שמוצר המזון, מתי נותנים את הבקשה לתעודת שחרור, וגם הסעיפים שמאריכים את הפטור לארגונים לחלוקת מזון, מוצע לקבוע אותם ביום פרסומו של חוק זה. שי, אתה ביקשת גם סעיפים אחרים לקבוע ביום פרסומו של חוק זה ולא ביום תחילתו.
כי כל התיקונים האלה מתייחסים לתיקון שנוגע לאישור ייצור נאות, לכן הם גם הם צריכים לחול ב-2026.
התיקונים שלא נוגעים לרפורמה, שנעשו אגב התיקון הזה, כמו סעיף 83 וכמו סעיפים 159, 160, 321, הצעתי שהם יחולו ביום הפרסום.
היו לי שתי בקשות שהועברו אתמול לוועדה בעקבות הנוסח החדש שפורסם, אחד לגבי המסמכים שנדרשים מיבואן נאות במסלול האירופאי. קיבלנו פידבקים, ממש ברגע האחרון לצערי, שהמסמכים שנדרשים במסלול האירופאי הם עוד מעבר למה שנדרש היום ביבוא של מזון רגיש, של השימורים האלה במסלול המחמיר של המזון הרגיש, ולכן אתמול היינו בפגישה עם נציגי משרד הבריאות וניסינו להגיע איתם להבנות על הדרך הנכונה לנסח את זה. לצערי עד עכשיו עוד לא הגענו איתם להסכמה ולכן, פנינה, נשמח לשמוע מה דעתך בעניין הזה.
אחד הנושאים שכן נאמר שתבחנו זה הנושא של קוד יצרן שמופיע. גם מנהלת מחלקת היבוא שלך לא הבינה למה נדרש הנושא של קוד יצרן בדרישות של יבואן נאות, אז זה נבקש שיבוטל בכל מקרה. הדבר השני אני מקווה שיטופל או היום או בתזכיר הבא. הנושא הנוסף שהערנו לגביו אתמול זה הנושא של הכניסה לתוקף.
השלישי והאחרון זה מועד הכניסה לתוקף של השינוי שנעשה כאן בוועדה, שאישור מזון רגיש יכול להיות לשש שנים במקום ארבע שנים. אנחנו ביקשנו שיחילו אותו רטרואקטיבית מה-1 באוקטובר בגלל שעד ה-1 באוקטובר היה מענה על ידי חוק הקורונה שהאריך אוטומטית אישורים רגולטוריים ואז נשארנו עם חודשיים בסך הכול בין ה-1 באוקטובר למתי שהוא שהחוק הזה יפורסם ברשומות, שאישורים שבמקרה בתקופה הזאת נגמרות הארבע שנים שלהם מוצאים את עצמם בלי אפשרות שהאישור יוארך והם חייבים להגיש את הכול מחדש עם כל העומס שאנחנו מכירים שקיים היום בשוק המזון. ולכן שאלתי אם זה אפשרי שנבקש שהסעיף הספציפי הזה יוחל החל מ-1.10.
לגבי ההערות הראשונות והשניות, קודם כל לא מקובל עליי הניסוח, שום דבר שלא קיים בנוהל הנוכחי לא הוסף בדרישה חדשה בהסדר המקל שניתן ליבואן הנאות במסלול האירופי. אני כן מסכימה שאפשר לדייק את הניסוחים על מנת להבהיר להם מה הדרישה שלנו לגבי קוד יצרן ובדיקת כושר השתמרות, מה היא אומרת.
זה דבר אחד. דבר שני, לעניין הכניסה רטרואקטיבית של החוק, ככל שזה ניתן מבחינה משפטית לנו אין מניעה ובלבד כמובן שעומדים בתנאים שדרשנו, שהאישורים המוקדמים הם תואמים, שהאישורים שניתנו בעבר תואמים למוצרים החדשים שיובאו וכמובן אם לא ניתנה עילה על כך שהאישור לא תקף, שזה ניתן על ידי המערכת, כמובן במקרים האלה לא תהיה הארכה רטרואקטיבית כי האישור ממילא בוטל. זה נותן מענה לשאלה שאת שאלת, נעה, בתכתובות במייל.
כן, זה אומר שאם אישור יבוא מזון רגיש אחרי ארבע שנים התוקף שלו יסתיים למשל באוקטובר הזה, אז בגלל התיקון לשש שנים, במידה שהוא מילא אחר התנאים של שירות המזון, זאת אומרת שהוא הגיש בקשה לאשר את המזון הזה מחדש, אז באופן אוטומטי הוא יוכל להאריך אותו בשנה נוספת בבקשה עדכנית שהוא יגיש לשירות המזון.
זאת הקלה, היא יכולה להיות רטרואקטיבית והבנתי משירות המזון שהם יכולים מבחינה מנהלית לעשות את ההארכה.
ההבהרה הייתה, זה בעצם גם היום התנאי לחידוש רישיון, לחידוש אישור מוקדם, ששום פרט מהפרטים לא השתנה וכמובן אלא אם כן ניתנה סיבה במערכת שהיא חסמה, כי נמצאה איזה שהיא תקלה, או ביבוא עצמו או באחד מהפרטים שמסר היבואן.
לא, ממש לא. הוא כמובן צריך יהיה להגיש בקשה, להצהיר ששום פרט מהפרטים לא השתנה, לשלם אגרה ואז זה מוארך לו לשנתיים נוספות.
אנחנו דיברנו ובגלל שהיועצת המשפטית לא נמצאת עכשיו היא לא רוצה לסגור את זה. אם תהיה אפשרות לצאת להפסקה קצרה מתי שהוא בסוף אנחנו נסגור את זה.
איזה הפסקה? אנחנו בישיבת הצבעות, על איזה הפסקות אתם מדברים? למה אתם מביאים נושא במחלוקת לישיבת הצבעות? עוד לא הבנתי את זה.
ההפסקה הקצרה היא מאוד קצרה, היא תהיה עשר דקות ואני אחליט. אם אתם לא יודעים להכריע ביניכם אנחנו נחליט.
רק לוודא עם היועצת המשפטית, לגבי סעיף 313, דובר פה בתחילת הישיבה שהפריטים שבהסכמת שר החקלאות יתוקנו ל-1 עד 4 ולא 1 עד 3? זה כבר תוקן?
כן, 1 עד 4, ויחד עם זה ברישה של הסעיף אנחנו נוריד את ההתייחסות לטור א' וטור ב'. את המגבלה של טור א' וטור ב', זה הולך ביחד. כיוון שאנחנו מורידים את המגבלה של טור א' וטור ב' אז - - -
אדוני היושב ראש, שאלה. רציתי לשאול, אני מתנצל שלא הייתי בכל הישיבות על החוק הזה, על יבוא מזון, כל העניין הזה של הרפורמה שהייתה על העלאת מסים ומכס על משקאות קלים עם סוכר.
זה לא פה. אנחנו לא מתעסקים בזה פה, זה אולי בוועדת כספים, מסים ומכסים לא מגיעים לוועדה הזו בדרך כלל. אני לא יודע אם בסוף קידמו את זה עכשיו או שחיכו עם זה.
כרגע המצב הוא שלגבי פירות וירקות טריים צריך לחול תקן מקומי ולגבי מוצרי פירות וירקות תקן בינלאומי. המשמעות היא, אם אני מבין נכון, שאם חקלאי ישראלי מגדל פה תפוזים כדי שיהיה מיץ תפוזים - - -
רגע, אני רוצה שהיועצת המשפטית של משרד החקלאות תשמע אותך, אז תתחיל מחדש, בקצרה.
אז אני אומר שוב. למיטב הבנתי הסיטואציה הנוכחית היא שפירות וירקות טריים כפופים לתקן ישראלי כאשר מוצרי פירות וירקות כפופים לתקן בינלאומי. משמעות הדבר היא שיהיה מאוד קשה לייבא פירות וירקות טריים מחו"ל, פעם אחת, כי התקן פה הוא תקן ישראלי, פעם שנייה, מוצרי פירות וירקות יהיה מאוד קשה ליצרנים מקומיים לייצר, כי הם מרססים את התפוזים שלהם לצורך העניין על פי תקן ישראלי, אבל מיץ תפוזים צריך כבר בתקינה אירופאית. זה יוצר אנומליה מאוד מאוד בעייתית.
אני אתחיל מהחלק הראשון. לפי מה שאנחנו יודעים התקן של שאריות חומרי הדברה האירופאי בפירות וירקות הוא יחסית מחמיר, אנחנו יודעים היטב שאם אנחנו נחיל את התקן האירופאי היום על פירות וירקות יהיו מוצרים שהם מיובאים היום לישראל, למשל מארגנטינה ומארה"ב, שלא יוכלו להיכנס בגלל ההחלה של הרגולציה האירופית. זה תחום מאוד מאוד מורכב.
נכון, אבל באופן כללי התחום של שאריות חומרי הדברה הוא מורכב. הרגולציה האירופית מורכבת וגם הרגולציה הישראלית.
בסדר, זה יידון ברפורמה על פירות וירקות, אנחנו לא נפתור את הדברים האלה עכשיו.
התאחדות התעשיינים באותה נקודה, הבעיה הזאת יוצרת בעיה גם בתמונת הראי, זאת אומרת שהיצרן הישראלי בהחרגות ישתמש בחומרי גלם ישראלים שהם מוחרגים מהרפורמה בעוד המוצר הסופי שהוא מייצר יצטרך לעמוד ברגולציה אירופאית. עשינו פשוט עכשיו את תמונת הראי שהייתה לנו עד עכשיו.
החשש הוא שניים, א', שאנחנו נהיה בהפרה, כי אנחנו לא נוכל לעמוד ברגולציה האירופאית כי חומרי הגלם שלנו יהיו חומרי הדברה שמתאימים לישראל, ו-ב', חלילה שזה גם יעודד בסופו של דבר רכישה מחקלאים מבחוץ ולא חקלאים מקומיים כי הם לא יעמדו בחומרי ההדברה של המוצר הסופי.
במקרה אני בקי בנושא וזה אלפי טונות של ירקות ופירות שמיובאים לארץ לתעשיית השימורים, את זה אני מכיר. אבל בואו נשמע את פנינה.
מבחינת משרד הבריאות אין בעיה לאפשר יבוא של פירות וירקות שיעמדו בסטנדרט אירופי בנוסף לכאלה שיעמדו בסטנדרט מקומי על מנת לאפשר את ה - - -
לא, מבחינתנו אפשר לבצע שהחרגה של פירות וירקות מיובאים או מיוצרים במדינת ישראל יעמדו או בדין ישראל או בדין אירופי.
רק כדי לסגור את הסוגיה לטובת כל הנוכחים. הממשלה החליטה שיוקם צוות מנכ"לים לסוגיות של חומרי הדברה בכלל. נכון, אנחנו כרגע מחריגים את הפירות והירקות ובאמת החשש הזה שייווצר דיסוננס, אי התאמה בין המוצר הגולמי למוצר הסופי, הוא חשש קיים ובזה תטפל ועדת המנכ"לים.
סליחה, הדיון הזה הוא לא דיון, הוא דיון והצבעות. העליתם סוגיה, אני רוצה רק לראות שבתקופת הביניים אין פגיעה.
השינוי נכנס לתוקף לפי החקיקה הזאת רק ב-1.1.23 ולכן מבחינתנו אנחנו מתכוונים לעשות את כל ה - - -
חשוב לי לציין שלא מדובר רק בפירות וירקות, מדובר בחלב גולמי שבסופו של דבר משמש למוצרי חלב שיצטרכו לעמוד בתקינה אירופאית.
הוא מוחרג מחומרי הדברה, זאת בדיוק הבעיה. מאחר שהוא מוחרג מחומרי הדברה, אבל מייצרים אותו - - -
כן, זה נאמר לפרוטוקול ואני גם אגיד את זה בסיכום החוק הזה, אנחנו לא נאפשר פגיעה בתקופת הביניים בגלל שעשינו חוק שלא נתן את הדעת על כלל ההיבטים, אם הממשלה מתחייבת.
פתרון מוצע זה אולי למשך תקופה של מספר שנים, חמש שנים, שיהיה אפשר גם וגם, מה שמשרד הבריאות מציע.
שיהיה אפשר בתקופה של חמש שנים להיות בסטנדרט של חומרי הדברה גם של אירופה וגם של ישראל על מנת שהמוצר הסופי יוכל בסופו של דבר לעמוד.
בסדר גמור, תודה לכולם. אני עושה עשר דקות הפסקה, אתם חוזרים עם הסעיף הזה. חכו, אל תצאו, אני מקריא הסתייגות לפנים משורת הדין של אלי כהן, כי הוא ביקש ממני בווטסאפ עכשיו.
הסתייגות לפרק כ"ג (יבוא) מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), בתוספת השנייה א': 1. בסעיף (1) המוצע, טור ג' יימחק; 2. בסעיף (2) המוצע טור ג' יימחק; 3. בסעיף (3) המוצע טור ג' יימחק; בסעיף (4) טור ג' יימחק.
1. סעיף (3) המוצע יימחק; 2. סעיף (4) המוצע יימחק; 3. סעיף (5) המוצע יימחק; 4. סעיף (6) המוצע יימחק; 5. סעיף (7) המוצע יימחק; 6. סעיף (8) המוצע יימחק; 7. סעיף (9) המוצע יימחק.
אלה לא הערות מהותיות. אנחנו נצביע על ההסתייגויות האלה. מי בעד? מי נגד? ההסתייגות לא התקבלה.
הצבעה
לא אושר.
יש לכם עשר דקות ואנחנו מצביעים על כלל הסעיף ביחד אחרי שתבהירו את המחלוקת הזאת. עשר דקות הפסקה.
(הישיבה נפסקה בשעה 08:30 ונתחדשה בשעה 09:52.)
הבהרות אחרונות. לגבי המצב האנומלי שיכול להתרחש בסוגיית פירות וירקות עם כניסת החוק הזה לתוקף ובמצב הביניים ולאור ההתחייבות של משרד החקלאות לפעול נמרצות בחודשים הקרובים לתקן את התקנות הראויות שיעשו סדר ולמנוע אנומליה יהיה סעיף דיווח בעוד חצי שנה שמשרד החקלאות ידווח לי כאן שהנושא הזה נפתר וטופל. הוועדה תיתן עדיפות לתקנות האלה בדיונים אצלנו כדי לאשר אותן במהירות. ורק לעניין הסעיף הזה יהיה דיווח מיוחד בעוד חצי שנה, השאר בעוד שנה, כמו שסגרנו. זו סגירה אחת.
פירות וירקות וחומרי גלם והדברה, כל ההיבטים האלה ידווח מה המשרד עשה כדי למנוע פגיעה במצב הביניים.
שם עושים לנו כל דקה נושא חדש. חבל, אם הייתי יודע הייתי מביא הכול למיכאל.
היו לנו פקקים, ילדים, כאבי שיניים, כתרים, אתה רוצה את כל הצרות שלנו? את הצרות שלך בוועדות אחרות תשאיר.
סגרנו את הסעיף הזה. לגבי מצב הביניים הזה, הבנתי שיהיה ניתן, פנינה, שהם יוכלו להשתמש גם בתקן הישראלי וגם באירופאי.
אם לא תגיעו להסכמות יוכלו לפעול לפי תקן ישראלי או אירופאי למשך כמה זמן, פנינה? ארבע שנים, חמש, שלוש?
לא נדון, אז אנחנו החלטנו בשבילכם. אם הוחלט והוסכם אז זה יהיה אחרת, אם לא הוחלט והוסכם זה יהיה במשך ארבע השנים האלה לפי שני התקנים הללו.
הם מביאים את כל התקנות והתזכירים לפה, אבל בינתיים אם לא יגיעו להסכמות יוכלו לפעול על פי שני התקנים בארבע השנים הקרובות.
התקנות הן תקנות בריאות הציבור (מזון) (שאריות חומרי הדברה), אלה תקנות משותפות לשני המשרדים והן מובאות לוועדת הבריאות.
הצורך באישור ועדת בריאות נובע מחוק המזון, זאת אומרת הוועדה של החוק היא ועדת הבריאות.
בסדר, הבנו את זה, אבל בגלל שאנחנו טיפלנו בחוק הזה היה דיון האם הבקרה על החוק הזה תישאר אצלנו ועידית אמרה שהיא תשיב והיא לא השיבה. אנחנו לא ניקח לה נושאים אם היא לא אישרה.
אני לא מבין את ההצעה, אני לא מבין מבחינה משפטית. זו הצעה שעלתה ממש כרגע, צריך להבין אותה מבחינה משפטית.
אני לא יודע, אנחנו דנו בנושא אחר, לא בנושא הזה. צריך להבין מה זאת ההצעה הזאת בדיוק, צריך ללבן אותה.
פנינה, את אומרת שכרגע לא הגעתם להסכמה? זה יהיה בתזכיר, תסגרו את זה בתזכיר, גם את הנושא הזה תזכרו בתזכיר, אבל בעוד חצי שנה תדווחו לי מה עשיתם.
עכשיו נושא הסמכויות, ועדת חריגים. הראל, נושא הסמכויות, הסעיף המדובר.
לא רציתי שזה יבוא לפה. אתה נכנס, דופק הופעה, לא יודע מה היה קודם ועכשיו יורד עלינו.
עכשיו אנחנו נחליט. אם סילמן מוכנה, יכול להיות שרק את הסעיף הזה אנחנו ניקח אלינו כי אנחנו החלטנו את זה, אבל אם היא מוכנה או הכול יעבור אליי או הכול אליה, אבל אני לא יודע מה התשובה.
בינתיים, אדוני, אני רק אבהיר. יש לנו הבהרה בנוסח, בעמוד 21, בסעיף 313, יש פה את המקרים של המחלוקות בין חקלאות לבין בריאות. רציתי להבהיר שבפסקה (1) ו-(2) מדובר על שינויים, זאת אומרת על הוספת נורמות לתוך הטבלה, ולכן שניהם טעונים אישור ועדה בדרך שקבועה בסעיף 3א(ה)(1) ואילו התיקון בפסקה (ה) זה רק עדכון והוא נעשה בדרך הרגילה.
קארה, אתה מבזבז לי זמן יקר. אחרי שיחה עם עידית סילמן אני רוצה שהתקנות, כל התקנות וגם ההכרעה בסוגיות האלה, יגיעו לוועדה משותפת שלנו, ועדת בריאות וכלכלה ביחד. אפשר לעשות את זה?
לא, אני לא רוצה את זה, אני מכבד את הרצונות של אחרים. אנחנו נעשה את זה כפי שביקשה מאיתנו יושבת ראש הקואליציה. התקנות שיתוקנו בחוק הזה ושיש להן זיקה לוועדת הבריאות, בגלל שאנחנו טיפלנו בחוק הזה יאושרו בוועדה משותפת של כלכלה ובריאות, זה על דעתה של יו"ר ועדת בריאות.
האמת שאני לא בטוחה, אדוני, שזה טוב, כי נגיד פרוצדורה שרוצים לאשר צו, להוסיף להוראה, צריך את שתי הוועדות.
היושב ראש, אני רק רוצה להסביר משהו, באמת. המשמעות היא הקמת ועדה משותפת, זה לא דבר של מה בכך וזה לא כותבים וככה, צריך לפעמים גם להגדיר את החברים, צריך להגדיר מי היושב ראש, צריך להגדיר האם יש לה סמכויות נוספות. זה לא דבר כזה של בוא נקים ועדה משותפת ונחליט. תגדיר את זה, בבקשה, אבל יש לזה משמעויות.
אנחנו מודעים למשמעות, חבר הכנסת יואב קיש, ועדות משותפות לא נולדו היום והפרוצדורה הזאת קיימת בכנסת וזאת ההחלטה וחבל להוסיף מילים.
מי היושב ראש, קודם כל. אז יושב ראש בריאות, הוא אמר, אבל מספר חברים, אתה לא מגביל את זה?
לא, לא מגביל. אנחנו בעצם מצביעים רק על סעיף 112. מי בעד סעיף 112? פה אחד. מי נגד? אין פה חברים שיכולים להצביע. יואב, תצטרף.
הצבעה
אושר.
אדוני, יש לנו עוד תיקונים, יש עוד שני סעיפים שנכללים פה. אחד זה תיקון של חוק הגנת הצומח והשני זה תיקון של חוק קביעת מועד כניסה לתוקף של הוראות סימון מזון.
וגם סעיף 113 יש לנו פה. אז יש לנו קודם כל את התיקון לחוק הגנת הצומח. נמצא פה בעמוד 31. אין לו מספר סעיף עדיין.
אני לא בא, בצורה מאוד פשוטה, ביום שתיתנו לנו יחס הוגן שמייצג את ההצבעה בכספים, חוקה ו - - -
אתה יודע מה, שאלה אחת, 30 חברי כנסת בחוקה מקבלים שני מקומות ושישה חברי כנסת של תקווה חדשה מקבלים שני מקומות, הכול בסדר.
אני לא מבינה דבר אחד, חבר כנסת יושב לפגישות, הוא מייצג ציבור, הציבור בא אליו עם דרישות, מה חברי האופוזיציה אומרים לכלל הבוחרים שלהם?
חברת הכנסת מיכל שיר, שאני מכיר אותה ומעריך אותה, אמרה דברים, הקשבתי לה, אני מבקש לענות בלי שתקטעי את דבריי, אלא אם את לא רוצה לשמוע.
תודה. אנחנו בכנסת הזו נבחרנו לפי ייצוג של העם, במליאה זה עוד נשאר ככה. כשזה מגיע לוועדות, שהייצוג שלנו נפגע בצורה דרמטית ולוקחים את הקולות שלנו מהוועדות החשובות ושמים אותם בוועדות שהן פחות רלוונטיות, בוודאי לתקציב, אנחנו לא יכולים לעבור על זה בשתיקה. אנחנו לא נהיה בובות - - -
השאלה שלי לאביר קארה, אולי הוא יודע חשבון, אולי לא, 30 ח"כים בוועדת חוקה מקבלים שני מקומות ושישה ח"כים של תקווה חדשה מקבלים שני מקומות.
אבל אני אומר עוד פעם, שמונעים מאיתנו את הייצוג בוועדות, והייצוג בוועדות כספים, חוקה וכנסת נפגע בצורה מטורפת עם פערים לא רלוונטיים.
מיכל, אני קורא אותך קריאה ראשונה, אני קורא אותך פעם שנייה. תמשיך את הדברים שלך, יש לך חצי דקה.
לא, אני אפסיק. אני רק אומר דבר אחד לך, היושב ראש, ואומר את זה לחברי הכנסת פה, כנראה שמה שאני אומר לכם כואב לכם מאוד, זו האמת וקשה לכם איתה, אבל זו האמת.
אז תשמע אותי. טענות האופוזיציה על ייצוג חסר בוועדות היו מאוד נכונות בתחילת הדרך, הקואליציה באה לקראתכם, לא קיבלתם את כל תאוותכם בידכם, טעיתם לטעמי כשבמאני טיים של עבודת הוועדות וההצבעות אתם לא חלק מהתהליך. הדבר הזה מזיק גם לך ולנציגיך. הטענה הזאת של תת ייצוג היא הייתה נכונה בראשיתה, באו לקראתכם, עכשיו יש הצבעות וזהו.
אתה יודע את הסיכום של 'באו לקראתכם', הסיסמה 'באו לקראתכם'? ראית את זה? התחילו מלשרוף אותנו והלכו לתקוע בנו סכין.
אתה צודק, המצב רע, מסכים איתך. אני מנסה לפעול שלא נבוא להצביע, כי ממילא זה לא רלוונטי, המשחק מכור, אבל לפחות שנוכל לבוא ולעשות עבודה. בינתיים דיברו על ייצוג ספציפי מצומצם, אלי כהן מייצג פה, אני מקווה ש - - -
שתדע, אני אומר לך, למרות המצב הזה, הוועדה הזו קיימת חודשים ספורים, כל חבר אופוזיציה פה השתתף, השפיע על החוקים, ההערות שלהם נכנסו לחוקים שלנו, לא הייתה פה שום פוליטיקה בכל החודשים האלה וככה אנחנו רוצים.
זה ברור, כך צריך להיות. אני גם אומר, אנחנו גם צריכים להצביע, זה לא מצב טבעי, אני לא מתווכח שהמצב הזה הוא לא טוב לכנסת, היא רק שאלה למה אני לא, אז אני מסביר לה מה אני עונה לאלה שאני מייצג.
אתם תעשו את שינוי הנוסח כפי שסוכמו הדברים פה. פנינה, מצב הביניים הזה של החקלאות, שלא ייפגעו, לא היצרנים ולא מי שנופל בין הכיסאות. זה הדבר הכי גרוע, שעושים חוק ומקלים על מישהו אחד ומכבידים על מישהו אחר. אז אני מבקש מכם להיות ערניים. גם היועצת המשפטית של משרד החקלאות, הבטחתם לי לטפל נמרצות בכל סוגיית החומרים המדבירים ובתוך חצי שנה להציג לי שהדברים נפתרו.
אני רוצה לברך, אני לא יודע איזה שר לברך על המהפכה במזון, אבל נגיד שנברך את שר הבריאות שמעורב בנושא, את שרת הכלכלה שפרק המזון ביבוא מאושר, את שר האוצר, את כל אנשי המקצוע שנמצאים פה איתנו ועבדו ימים כלילות, לא מובן מאליו, אנחנו יודעים כמה שעות שינה היו לכם בשלושה השבועות האחרונים ויודעים את מסירות הנפש ויודעים להעריך. לא תמיד אנשים רואים את עבודת הכנסת ואת אנשי המקצוע כפי שהיא נעשית, במסירות.
אני רוצה להודות לנעה בן שבת, שאני מכיר אותה כנעה וגנר מאז שהיא נערה בת 16, את זה לא ידעתם, מבני עקיבא, משבט ידידיה, על העבודה היסודית שלה בוועדה והליווי וכל הצוות שלה. למנהלת הוועדה שלנו, עידית, ולכל הצוות, לליאור הדובר, למתמחים שלו, לחבר'ה של הזום ושל ערוץ הכנסת ולכל מי שמלווה את הוועדה.
יש משהו שאני רוצה להבהיר בנושא רפורמת היבוא, כמעט הוצאת דיבה של עיתונאים בינוניים. באמת, אני אפילו לא רוצה להגיד את שמם ובאיזה עיתון הם, אבל ברפורמת היבוא המשרדים ביניהם החליטו שיש מוצרים שהם יחריגו והיה דין ודברים בין הבריאות לכלכלה לגופים אחרים לאוצר, ואמרו בואו נעשה רפורמה ונשים כמה מוצרים רגישים בצד בשל בריאות הציבור, בטיחות או סוגיות אחרות. הוועדה קיבלה בקשות להחרגה מאין סוף גופים, גם מי שאמון על התעשייה בישראל ביקש מאיתנו בסביבות 14 מוצרים להחריג מהיצוא, בסופו של דבר התעשיינים ירדו לארבעה מוצרים.
בסופו של דבר הוועדה החריגה מוצר אחד בהסכמה עם משרד הכלכלה משיקולי בטיחות, שזה הכבלים החשמליים שבאים הביתה, ורק בשלושה מוצרים דחינו את היישום בשנה והם ייכנסו אוטומטית, בשאר הסוגיות, במזון וכו', החרגנו את הדבש בשל ההשפעה שלו על האקולוגיה וההאבקה בישראל וגם הוא יום אחד ייכנס למסלול הרגיל.
אז כל מה שהוועדה החריגה דה פקטו זה שני מוצרים, את הדבש ואת הכבלים, ועוד שלושה מוצרים היא דחתה את היישום שלהם. אלה הדברים שהוועדה עשתה. אז עיתונאים בינוניים שלא דיברו איתנו ולא בדקו את עצמם צריכים להתבייש על כתיבה בינונית, רשלנית ולא מבוססת נתונים.
אבל אם אני רואה כתיבה עיתונאית רשלנית שלא מבוססת נתונים ואפילו לא נותנת לנו את הזכות להבהיר להם במה מדובר, אז אני מודאג מרמת העיתונאים האלה.
אבל הדבר הזה מאחורינו, עיקר הדבר זה שפתחנו את היבוא, יצרנו אפשרות להיצמד לנורמה האירופאית ולא להמציא את הגלגל בישראל, יצרנו אפשרות לתת אמון ביבואנים להצהיר, אבל גם להחמיר עם אותם יבואנים שימעלו בתפקידם וייבאו מוצרים מזויפים או מוצרים שיש בהם כדי לפגוע באזרחים.
תהיו גאים בכלל הרפורמות, נשאר לנו עוד יום אחד של הצבעות מחר ותודה רבה לכולם.
הישיבה ננעלה בשעה 10:16.