פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



17
ועדת הכלכלה
12/10/2021


מושב שני



פרוטוקול מס' 50
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי, ו' בחשון התשפ"ב (12 באוקטובר 2021), שעה 14:00

פרק כ"ג (יבוא) מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א-2021

חברי הוועדה: רון כץ – מ"מ היו"ר

נעם דן - רפרנטית תעשייה, מסחר ותיירות באגף תקציבים, משרד האוצר

הילה אורן שפיס - עו"ד בלשכה המשפטית משרד האוצר, משרד האוצר

דודי קופל - היועץ המשפטי בפועל, משרד האנרגיה

יניב גיאת - מהנדס, משרד האנרגיה

יחזקאל ליפשיץ - סמנכ"ל, משרד האנרגיה

שבתי אלבוחר - ממונה ייעוץ משפטי, משרד האנרגיה

רחל גור - מנהלת תחום ממשלה, לובי 99

רז הילמן - סמנכ"ל יבוא מכס ותקינה, איגוד לשכות המסחר

אלישבע בר - יועמ"ש, סיסטם מעבדות

איתי עצמון

עידית חנוכה

רויטל יפרח


פרק כ"ג (יבוא) מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א-2021, מ/1443

שלום לכולם. אני פותח את הדיון הנוסף בנושא: פרק כ"ג (יבוא) מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2021), התשפ"א-2021. קדימה. אחרי הדיון האחרון הגענו יותר מגובשים?

כן.

גם בנושא המשפטי? אז בואו ננסה להתכנס ואולי נגיע להסכמות כדי שנוכל לזקק את הדברים ולהתקדם יותר מהר בוועדה. אנחנו כולנו פה בגישה אחת שרוצים לאפשר את זה ולעשות את זה כמה שיותר מהר.

תזכיר במילה רק על מה מדובר. אני מציע שנעבור ממש סוגיה-סוגיה, וככל שיש איזה שהוא עיקרון שהוא מוסכם, תוכלו להציג אותו ונגיד מה התיקון שיידרש, ולאחר מכן תצטרכו להעביר נוסח שכולל את כל התיקונים האלה, והנוסח הזה יידון בוועדה אלא אם כן יש כאן עיקרון שהוא מוסכם, והוועדה תסכים לגביו, נביא אותו גם להצבעה.

כן. ככל שאפשר, אנחנו נשמח מפאת סעד הזמנים – יש דברים שאנחנו מסכימים ואפשר כבר היום להצביע עליהם ולהתקדם - -

לא להצביע, להסכים.

להסכים, נכון.

בסדר גמור. אז אני רק אזכיר במה מדובר: הרפורמה בייבוא לעניין נצילות אנרגטית אומרת שיש מסלול הצהרה על מכשיר חשמלי, מסלול אירופי – יבואן שרוצה לקחת חלק במסלול הזה צריך להביא טופס doc - Declaration of Conformity, בעברית – מסמך הצהרת התאמה לתקן האירופי בתוספת תווית נצילות אנרגטית, ככל שאותה תווית נדרשת לרגולציה של האיחוד האירופי או בדיקת מעבדה ממעבדה מוסמכת שהסמיך גוף החבר בארגון ILAC או מאת מכון התקנים הישראלי או מעבדה מאושרת אחרת, כהגדרה בחוק התקנים. אם יש לו את המסמך הזה, הוא יכול להיות במסלול האירופי, שבמסגרתו הוא מצהיר שזה עומד בדרישות נצילות, ונראה לי שלעניין התזכורת זה מספיק. זה במקום המצב הקיים שמצריך בדיקה בכניסה של כל מכשיר חשמלי על עמידה בדרישות הנצילות.

כל המכשירים החשמליים שנדרשים בדרישות הנצילות האנרגטית מפורטים בתוספת השלישית לחוק.

אוקי. אז אני מציע שנעבור נקודה-נקודה. אני אזכיר ואתם תמשיכו – הנקודה הראשונה שדנו בה בוועדה בדיון הקודם היא לגבי דרישות חוקיות הייבוא האירופיות. אתם הצעתם להגדיר אותן ככללי האסדרה הנהוגים באיחוד האירופי לעניין דרישת נצילות אנרגטית. אנחנו שאלנו קודם כל לעניין המילה "נהוגים", האם הם קבועים באופן פורמלי – כן או לא, וביקשנו לדייק את ההגדרה הזאת כך שיהיה ברור האם מדובר על דירקטיבה, תקנה, תקן וכולי.

אז הקשר הזה, יש נוסח שאנחנו רוצים להציע, שמחדד את הדברים: כללי האסדרה, הם כמו שאתה אומר, הם לא רק נהוגים אלא הם קבועים בדירקטיבה של האיחוד האירופי ויש שני סוגים כלליים – יש דירקטיבה ויש תקן. הדירקטיבה קובעת את דרישת הנצילות האנרגטית שהמכשיר החשמלי צריך לעמוד בה, והתקן קובע את שיטת הבדיקה. לכן, בהמשך להערה של הוועדה, אנחנו מציעים לחדד את דרישות חוקיות הייבוא כך שיהיה ברור, ואני אקריא את הנוסח המוצע:

"כללי האסדרה הקבועים בדירקטיבה של האיחוד האירופי הקובעת את דרישת הנצילות האנרגטית של אותו מכשיר חשמלי ובתקן הקובע את שיטת הבדיקה". ואז זה ברור יותר למה מופיע, ומה חל על כל מכשיר.

אוקי, זה מקובל.

אתה רוצה לשמוע הערות?

אם יהיו הערות, תוך כדי נעלה אותן אם יהיה משהו ספציפי לגבי הסעיפים.

אני כן אזכיר שלעניין ועדת החריגים אני מציע כרגע לדלג מכיוון שוועדת החריגים היא מנגנון רוחבי שחל על כל הנושאים בפרק היבוא – מוצע להסדיר אותה בפקודת הייבוא והייצוא לעניין חוק התקנים. גם כאן, בפרקי המזון והבריאות, והנושא הזה עדין - - - וכמובן, מה שיוחלט לגבי שאר הפרקים יחול גם כאן בשינויים. אנחנו כן הערנו שצריך לקבוע סעיף אופרטיבי, שקובע במפורש שכל ההוראות שחלות לגבי ועדת החריגים בפקודת הייבוא חלות גם כאן, ובאילו שינויים. אז בינתיים, אני מציע שנפסח על ה - -

בסדר גמור, אז בואו נמשיך.

אני חושבת שהפער הבא היה הנושא של דרישת השיווק במדינה אחת לפחות - -

תפני בכל פעם לאיזה סעיף את מתייחסת.

פיסקה (5) "אישור על פי הצהרה של מכשיר חשמלי - -

רגע, היה לנו הערות גם לפסקה (3) "הצהרה לעניין מכשיר חשמלי במלול האירופי". אני רק אזכיר שהחוק היום מסמיך את שר האנרגיה להתקין תקנות לגבי דרישת נצילות אנרגטית שיחולו לגבי מכשירי חשמל כפי שיקבע. זה נושא שעלה בדיון הקודם, וכאן צריך להבין מה היחס בין ההוראה הזו לבין המסלול החדש, ההוראה החדשה, שלפיה אותם מכשירי חשמל מנויים בתוספת.

אז החלטנו לפתור את זה כך: סמכות משרד האנרגיה לקבוע את התקנות לעניין דרישות נצילות אנרגטית עדין קיימת. התקנות הקיימות יבוטלו על-מנת שלא ייווצר סטנדרט כפול אל מול הסטנדרט של המסלול האירופי, ועד שייקבעו תקנו תקנות חדשות המסלול האירופי יעמוד לבד ויהיה אפשר להצהיר על עמידה רק בדרישות נצילות אנרגטית של האיחוד האירופי - -

את תוכלי לחדד – אם התיקון הזה נכנס לתוקף אז יש שלושה מסלולים: יש את האישור של הממונה, יש את מסלול לפי הצהרה ויש מסלול לפי הצהרה לפי הדרישות האירופיות.

לא.

לא, יש רק שני מסלולים.

שבתי, אני רק אחדד את זה ותראה אם יש צורך להרחיב במה שאני אומרת: מהרגע שהמסלול הזה, המסלול האירופי נכנס לתוקף, אז יבואן יכול להגיש בדרכים שהצגתי – זה הכל הצהרה אבל להצהרה את צריך לצרף טופס הצהרת תאימות מהיצרן או בדיקת מעבדת ILAC או מעבדה מאושרת מכון תקנים שיש בישראל, וזה המסלול היחיד. התקנות הקיימות יבוטלו - -

סליחה שאני קוטע אבל אני שואל לגבי סעיף 3(ג) לחוק, שאומר שאפשר להמציא שלושה סוגי אישורים: יש אישור על-פי הצהרה של עמידה בדרישות, אישור מאת הממונה, שזה המסלול המחמיר יותר, וככל שהחוק יתקבל יהיה אישור על-פי הצהרה במסלול האירופי, שזו הצהרה קצת אחרת.

נכון, אתה צודק, התוצאה היא בסופו של דבר שיש שלוש דרכים כמו שתיארת. סעיף 3ה – אנחנו לא נוגעים בו והוא נשאר כסעיף וולונטרי, ואם יש יבואן שמבקש לפעול לפי סעיף 3ה, אז הוא יוכל לעשות את זה כי ב-3ה כתוב: יבואן או יצרן המבקש לקבל את אישור הממונה.

אז בעצם זה מסלולים לפי בחירה.

כן, נכון. סעיף 3ה יוחל כשיכתבו את התקנות הרלוונטיות.

אוקי.

זה לעניין 3ב1, והתוצאה היא שצריך לחדד בנוסח את סעיף 3ב1 ולכתוב: על אף האמור בסעיף 3ב(א), הוראות פרק זה יחולו על מכשירים חשמליים המפורטים בתוספת השלישית. ואז זה מסביר את היחס הנכון בין סעיף 3ב הקיים והתקנות שייכתבו מכוחו לבין המסלול האירופי, שאנחנו עכשיו מביאים לאישור הוועדה.

והיבואן יוכל לבחור?

מהרגע שיכתבו התקנות, הוא יוכל לבחור האם הוא רוצה אישור מאת הממונה על עמידה בדרישות נצילות אנרגטית או להיות במסלול של הצהרה. עד שהתקנות יובאו זה יהיה רק אישור על בסיס הצהרה.

ואם הוא מבקש להיות במסלול של הצהרה, איזה סמכויות יש למשרד האנרגיה בנושא הזה מבחינת התקנות?

אז כרגע, כל המוצאים שהם במסלול הצהרה מפורטים כבר עכשיו פה, בחוק. משרד האנרגיה החליט איזה מוצרים הם על בסיס הצהרה. אם הוא רוצה להוציא מוצר מהמסלול, הזה יידרש אישור של ועדת חריגים והוועדה.

אבל זה קשור כבר לאותו מנגנון, כפי שאמרתי קודם - - -

נכון.

אני מתעכב רגע לגבי המוצרים עצמם: יש לנו מוצרים שלא נמצאים במסלול המהיר הזה, שאנחנו רוצים להוציא אותם?

בהקשר הזה, זה קצת שונה מהמנגנונים האחרים. במקרה הזה של חוק מקורות אנרגיה, מוצרים שלא מפורטים בתוספת, המשמעות היא שלא חלה עליהם רגולציה, ולכן זה ממש ההיפך ממה שאנחנו מדברים בהקשר של תמרוקים.

הבנתי.

לא נדרשת נצילות אנרגטית בגינם.

מצוין.

פסקה (5).

בפסקה (5), כמו שאמרתי, עלה פער לעניין דרישת השיווק באחת ממדינות האיחוד האירופי והוחלט להסיר דרישה זו.

מה היה לגבי השיווק?

פסקה (5) אומרת שיבואן או יצרן שמבקש אישור על פי הצהרה של המכשיר החשמלי בהתבסס על דרישות חוקיות הייבוא האירופיות, הוא צריך להגיש את המסמכים שמראים על עמידה בדרישות חוקיות הייבוא האירופיות. בנוסף, הייתה דרישה לשיווק באחת ממדינות האיחוד האירופי, ויצרנים או יבואנים שלא משווקים באירופה אמרו שיש בעיה עם הדרישה הזאת.

יש דבר כזה, שיש מוצר אירופי שלא משווק באירופה?

לא, זה לאו דווקא מוצר אירופי, זה כל מוצר שעומד בדרישות חוקיות האירופיות.

ויש כאלה? אתם מכירים?

כן, יש מוצרים שמיוצרים במיוחד לישראל. הם יכולים לעמוד בדרישות הנצילות האנרגטית האירופיות אבל הם מיוצרים במיוחד לישראל, ואז אותם יבואנים ויצרנים העלו את הטעם שהם לא משווקים באיחוד האירופי, ולכן לדרוש את הדרישה של השיווק – היא תמנע את הייבוא של המוצרים האלה לישראל. אז הם אומרים: אנחנו עדין עומדים בדרישות הנצילות של האיחוד האירופי, אנחנו עומדים ברגולציה, אבל אנחנו לא משווקים באירופה.

אוקי.

איתי, לסעיף הזה יש עוד פער?

כן. בסעיף הזה מוצע לקבוע את החובות להגיש מסמכים מסוימים אז אנחנו שאלנו לגבי פסקה 2 של סעיף ד(א) – יש כאן את אותו מסמך הצהרת התאמה, יש תעודת בדיקה ויש כל מסמך אחר שיורה לו עליו הממונה. אז שאלנו כמה שאלות גם לגבי המסמכים וגם על היחס של שתי הפסקאות הראשונות, של הצהרת התאמה ובדיקה ובין כל מסמך אחר, האם המסמך הזה הוא חלופי, האם הוא בנוסף?

אז לגבי מסמך הצהרת התאמה – השאלה שנשאלה זה האם יש דוגמה למסמך כזה? אז נוסיף אמירה בסיפא, שהממונה יפרסם באתר האינטרנט של משרד האנרגיה מסמך התאמה לתקנים האירופים אשר ישמש כדוגמה אפשרית למסמך כאמור.

זה ברמה של כמו שירות לציבור היבואנים, לא כמשהו מחייב.

נכון מאוד. לגבי סעיף (ב) – אז כמו שאמרתי, נשאלה שאלה על גוף החבר בארגון ILAC – אז יש הגדרה והוספנו את הגדרה בסוף הסעיף: לעניין זה, ארגון ILAC, הארגון הבין-לאומי של גופי הסמכת מעבדות וגופי פיקוח – international laboratory accreditation cooperation .

שאלה נוספת שנשאלה זה האם סעיף (ב), שבמסגרתו ניתן לצרף בדיקת מעבדה הוחל רק על יצרן ישראלי ולא על יבואן? אז הורדנו את התחלת הסעיף הזה – "יצרן ישראלי", מה שמאפשר גם ליבואן להגיש הצהרה ולצרף בדיקת מעבדה.

כלומר, המילים "יצרן ישראלי רשאי להגיש" נמחקו, ואז אפשר להגיש אחד מאלה: או במסמך תאימות או תעודת בדיקה, ועכשיו נשאלת השאלה לגבי המסמך הנוסף.

מחקנו את סעיף (ג) של המסמך הנוסף כך שיהיה או בדיקת מעבדה או טופס doc.

בסעיף הבא נרחיב לאן הוא עבר.

לפני הסעיף הבא, יש לנו הערות בזום. נמצא אתנו רז הילמן, סמנכ"ל יבוא מכס ותקינה מלשכות המסחר.

תודה רבה. צהרים טובים לכם. אני רציתי להתייחס לנושא שמדובר במסלולי הצהרה בלבד, בכל אותן רגולציות מאומצות מאירופה, שאנחנו כמובן מברכים על הכיוון הזה אבל במידה ויבואן מתגלה כלא אמין, אז אין אפשרות להעביר אותו למסלול שהוא לא מבוסס הצהרה? לא הבנתי את האמירה שכרגע כל עוד לא יתקינו תקנות, אין אפשרות שהוא יהיה במסלול שמחייב בדיקות בצורה שוטפת יותר?

כרגע הסנקציה היא שאפשר פשוט לבטל אותו מהמרשם, נכון? להוציא אותו מהמרשם וכל דרך אכיפה אחרת אבל עד שלא יהיו תקנות, הסמכות שאומרת שהוא לא בהצהרה אלא שהוא עובר לבדיקה לא קיימת עד שלא יהיו תקנות.

במקרים כאלה אנחנו נחמיר מאוד, והוועדה פה תדגיש את החשיבות באכיפה רצינית בנושא הזה. אנחנו רוצים להקל ולפתוח את המשק ומצד שני, אנחנו גם רוצים להגן ולשמור על שלום הציבור. באיזון הזה, אנחנו נעשה חשיבה רצינית על כמה לא יהיה כלכלי וכדאי להיות מאותם האנשים שדווקא יפרו את האמון שהמדינה רוצה לתת.

יש לך עוד שאלה, רז?

יש לי התייחסות לתוספת, אז בהמשך.

כן, בהמשך. תודה רבה. נמצאת אתנו עורכת-דין אלישבע בר, מ"סיסטם מעבדות".

צהרים טובים. יש לי שאלה ליועצים המשפטיים, זו הערה קצת עקיפה לחוק שלדעתי קצת התפספס ולא נתנו על זה את הדעת: בפקודת הייבוא והייצוא, אני רוצה להפנות אתכם לסעיף 2ג(ב), ששם נאמר שבמקרה שמבצעים בדיקות במעבדה בארץ, אז הן יכולות להסתמך על אישורי בדיקה של מעבדות בחו"ל רק אם יש הסכמי הכרה. הסעיף הזה היה מיועד ברפורמה הקודמת למרבית המקרים כי הנושא של ההצהרה היה מינורי. עכשיו, כשהנושא מתהפך ואנחנו הולכים לרפורמה של הכרה באישורים מחו"ל, אני מניחה שהסעיף הזה ייוחד לאותם מקרים חריגים שוועדת החריגים תשאיר אותו כמקרים שצריכים בדיקה אבל מכיוון שאנחנו כרגע הולכים למסלולים של הכרה בבדיקות שממציא היבואן, בתיק שמסתמך על בדיקות שמבוצעות במעבדות באירופה, אני חושבת שצריך לתת את הדעת גם לסעיף הזה ולשנות את החיוב שהמעבדות בישראל צריכות לבצע הסכמי הכרה כדי להשתמש באותן בדיקות, כמו שיבואן מסתמך ונותן לנו בדיקות של מעבדות באירופה, אני חושבת שהמעבדות בארץ יכולות להסתמך גם ללא הסכמי הכרה, וזו נקודה שאני מפנה אותה ליועצים המשפטיים, שצריך לעניות דעתי לתקן את פקודת היבוא והייצוא במקביל.

אוקי, אנחנו נבחן את זה. אני יכולה לדייק - -

זה נושא שונה.

זה נושא שונה. אני יכולה לדייק לגבי מפר אמון? לשאלתו של רז הילמן מאיגוד לשכות המסחר: בסעיף 3יג יש למשרד האנרגיה סמכות של מפר אמון, והממונה רשאי לקבוע כי יבואן או יצרן או מפר אמון, אם הגיש אישור על-פי הצהרה – והמשמעות של זה היא שיבואן מפר אמון לא רשאי לקבל אישור על-פי ההצהרה. כלומר, הסנקציה פה של מפר אמון היא למעשה הרבה יותר חמורה מאשר להחזיר אותו למסלול של בדיקות ורישיונות, זה אומר שהוא יותר לא יקבל אישור ועד שלא יקבעו תקנות לעניין קבלת אישור או רישיון מוקדם, הוא לא יוכל לייבא.

נעם, זו הגישה שצריכה להיות, שיבואן שמפר אמון לא צריך לקבל רישיון פעם נוספת, זה לא צריך להיות במדרג. זה צריך להיות ברור וחד-פעמי בשביל שהסיכון לא יהיה כדאי בזה, ובסופו של דבר זו הסנקציה הכי יעילה שיש לנו.

בסדר גמור.

בואו נמשיך.

רגע, לגבי המסמכים, עוד שאלה שנשאלתם לגבי הסיפא: האם נדרשת תווית כאמור בדרישות חוקיות היבוא האירופיות. שאלנו לגבי היחס בין הדרישה הזאת לבין הסעיפים המפורשים בחוק כנוסחו היום, והם גם מתוקנים עכשיו, בתיקון הזה, שמחייבים תווית דירוג אנרגטי. השאלה אם כרגע להשאיר את הסיפא אם נדרשת תווית כאמור, גם ב-(א) וגם ב-(ב)? או שאתם רוצים לבחון את זה בהמשך.

פה, בהקשרים של (א) ו-(ב) – כאן כן צריך להשאיר את הסיפא אם נדרשת תווית כאמור בדירקטיבה האירופית. אנחנו כן נחדד בדיוק ונפנה לדירקטיבה ספציפית שמבהירה אם נדרשת תווית או לא, ואז זה יהיה יותר ברור האם יש צורך - -

תפנו פה, כתיקון לחוק עכשיו? לא הבנתי.

כן. נעשה את זה בתופסת.

בסדר גמור. בואו נמשיך. מה זה אומר בסעיף ג' – כל מסמך שיורה עליו הממונה?

אז הדרישה הזאת כאן נמחקת, האפשרות של כל מסמך אחר שיורה הממונה, ואנחנו מבקשים להסדיר את זה בסעיף קטן (ג) שיש כאן מתחת, שכתוב בו: על אף האמור בסעיף קטן (ב), היה לממונה חשש – אנחנו רוצים ליצור מנגנון שאם עולה לממונה חשש שאותו מכשיר חשמלי לא עומד בדרישת הנצילות האנרגטית, אז במקרה כזה הוא יוכל לבקש מסמך מעבר לטופס doc או ל-ILAC.

כלומר, לא חלופי אלא מסמך נוסף.

ומה זה אומר: ראיה ללא חשש? מה למשל?

אז כאן, בהקשר הזה, הולכת להיות מערכת ממוחשבת של ניהול סיכונים, ואז יש גם את סעיף (ד) מתחת, שאומר שהממונה צריך לבצע מהלך של מחשבה של ניהול סיכונים, לראות אם זה יבואן מסוים שהוא יודע שכבר היו כמה פעמים שאחר-כך הוא גילה – הוא צריך לנהל את הסיכונים שלו, ובמקרים כאלה לא יונפק אישור על-פי הצהרה – סליחה, הוא יכול לפעול בשתי אפשרויות: שלא יונפק אישור על-פי הצהרה ואז הוא יעביר אותו למסלול של אישור או שהוא יבקש ממנו מסמך נוסף, שזה קצת יותר פשוט, וזה מה שמשרד האנרגיה ביקשו לבדוק – יכול להיות שרק עוד איזו הבהרה קטנה תוכל להשקיט אותי ולהרגיע אותי. אלה שתי האפשרויות שאנחנו רוצים לאפשר.

אוקי. מתי המערכת הזאת תתחיל לעבוד, משרד האנרגיה?

המערכת תלויה במערכת של משרד הכלכלה.

המערכת מוכנה? היא קיימת?

היא עוד לא מוכנה, כרגע זה בשלב של הערכת פערים בין מה שמשרד הכלכלה צריך לעשות, להתאים את המערכת הקיימת שלו גם למוצרים שלנו, של משרד האנרגיה, וגם לרפורמה שלו, של משרד הכלכלה.

כמה זמן זה ייקח?

הם מעריכים שזה ייקח בין חודשיים או שלושה להעריך את הפערים, ואז גם ידעו העלאת לוחות זמנים.

אין לכם סדר גודל?

לצערי לא. אתמול דיברנו גם עם הנציגים של שני המשרדים יחד, וכרגע זה אצל חברה חיצונית שממפה את הפערים.

בכל מקרה, חשוב בשיח ביניכם שהרפורמה הזאת לא תתעכב.

ברור, הם גם יודעים. ביקשנו להסביר שגם הרפורמה בתחום האנרגיה וגם בתחום הכלכלה – שתי הרפורמות צריכות להיות מוכנות בזמן.

אלה ממש רפורמות משלימות כי בעצם מכשירי החשמל שנדרשים לדרישות הבטיחות לפי הממונה על התקינה, הם גם נדרשים לדרישות נצילות אנרגטית לפי משרד האנרגיה. ולכן, על-מנת שמכשיר חשמלי יוכל להיכנס בהצהרה באופן מלא, הוא צריך לעמוד בשתי הדרישות האלה, וששתי הדרישות יזדהו במסגרת מערכת המחשוב הזאת.

אוקי. אני מבין את הצורך, אני רק צריך לחדד שזה לא ייקח עכשיו תקופה ארוכה, ונעשה עבודה על החוק ובסופו של דבר נתעכב בגלל מערכת ממוחשבת, ואת זה חשוב לחדד.

בואו נמשיך.

גם לגבי סעיף קטן (ה) – אני מציע שבינתיים נפסח עליו, הסמכות של השר לקבוע בתקנות תנאים נוספים לקבלת אישור ההצהרה – אנחנו הערנו כאן בשני היבטים, גם לגבי אישור ועדת החריגים, שהיא כאמור ועדה של פקידות בכירה וגם לעניין הוספה של תנאים לקבלת אישור על-פי הצהרה ללא פיקוח פרלמנטרי.

אז למה אתה פוסח עליו?

אני פוסח עליו מכיוון שכל המנגנון של ועדת החריגים עוד לא סגור.

הבנתי.

אז אפשר לעבור לתוספת, איתי?

עוד לא. הם מציעים לתקן בפסקה 9 את הסעיף שעניינו צירוף תווית דירוג אנרגטי – אישור על-פי הצהרה – בואו נגיד ככה: התפיסה שעל בסיסה נחקק התיקון הקודם לחוק, לפני כשנה, הייתה שלאותם מכשירים חשמליים תצורף תווית שתשקף את הדירוג האנרגטי, והתווית הזאת תועבר לאחר שהמכשיר יגיע לארץ בייבוא, למשווק. בסעיף 3(יא) נקבעו חובות מפורשות למשווק שקיבל את התווית, להדביק את התווית ולהציג אותה כדי שיהיה איזה גילוי נאות לצרכן, מה הדירוג האנרגטי של המכשיר החשמלי שהוא רוכש, ואפילו הוספנו סמכויות גם לרשות להגנת הצרכן והסחר ההוגן בעניין הזה.

השאלה שעלתה בעקבות התוספת בסיפא לעניין מסמך התאימות ותעודות הבדיקה, שכתוב: אם נדרשת תווית כאמור דרישות חוקיות היבוא האירופיות, איך ההוראות האלה משתלבות או האם הן עולות בקנה אחד? נראה שלא כל-כך.

כן, זה נשמע שזה סותר.

אז בהקשר הזה, מה שאנחנו נבקש לעשות זה להפנות לתוספת. בתוספת, על חלק מהמוצרים שרשומים בה לא תידרש לגביהם תווית מכיוון שמשרד האנרגיה ערך עבודה מקצועית משמעותית בעניין הזה וראה שגם באירופה לא על כל המוצרים נדרשת תווית.

כלומר, יש מיפוי על-פי נושאים?

כן, ואז התוספת תחולק לשלוש.

נכון.

אז לגבי חלק מהמכשירים שהם במסלול האירופי – לגבי חלקם, ככל שלא נדרשת תווית לפי הדרישות החוקיות באירופה, לא תידרש גם כאן. זה מה שאתם אומרים?

נכון.

אנחנו לא נכביד על הרגולציה האירופית בהיבט הזה. זה לא רק לגבי מה שבמסלול האירופי, זה באופן כללי לא תידרש. למשל, - - - זה בעיקר לגבי מכשירים או מוצרים שהם לא בשימוש צרכני אלא זה מוצרים שהם ב"בק-אופיס" ואין משמעות לתווית, ואז לא תהיה דרישה להצגת התווית הזאת. אז הדרישה הזאת לא תחול לגבי המוצרים שיפורטו בתוספת.

אז אתם תצטרכו בנוסח שתגישו לנו לקבוע הוראה אופרטיבית בעניין.

גם תכף נגיע לתוספת, אבל אני יכולה לתת דוגמה שבתוספת יש חלוקה לשתיים, שהחלק השני מדבר על מכשירים הנדרשים לעמוד בדרישת הספק במצב המתנה. למשל מיקרוגל – הוא לא עובד כל ואולי נציגי משרד האנרגיה יוכלו להסביר את זה מבחינה מקצועית אבל הוא עומד בדרישות נצילות אנרגטית אבל הוא לא מצריך את התווית. אנחנו נעשה איזו שהיא הבהרה בתוספת שאומרת שהם נדרשים לעמוד בדרישת ההספק אבל הם לא מצריכים את התווית.

אני שואל למה צריך לפרט את זה? ברגע שכתבנו למעלה בעניין המסמכים – אם נדרשת תווית, זה מכסה אותה. ככל שנדרשת תווית - -

זה לא מכסה אתכם כי יש סעיפים מהותיים-אופרטיביים בחוק שמחייבים תווית גם לגבי המכשירים שהם במסלול האירופי. הנושא הזה גם עלה בדיון הקודם.

אבל למיטב זכרוני תיקנו את זה, לא? כתבנו לפי הסעיפים של השיווק בהתאם לחוקיות היבוא האירופאי, וככל שחוקיות היבוא האירופאית, לפי זה לא נדרשת תווית, אז - -

התשובה הקודמת מספקת. בתוספת תפרטו את זה.

בתוספת זה נראה לי מיותר לכתוב מלל בעניין התווית.

בסדר, נבדוק.

זה לא בתוספת, הסעיף צריך להיות סעיף מהותי כמובן.

הנושא של התווית הוא נושא קריטי אבל בסופו של דבר, מה שאנחנו מבקשים לראות שם הוא מהותי לגבי השימוש במוצר. בגלל זה, זה חשוב ואם עשו על זה עבודה במשרד האנרגיה אז לא אמורה להיות בעיה.

לגבי ההפרות בפסקה 12, אלא אם כן יש משהו לפני כן שרציתם להציג לוועדה?

לא.

מדובר על הצורך, ככל שישנו, להוסיף הפרות?

כן, מדובר על הצורך להוסיף הפרות בשני עניינים שכבר - -

סליחה, "הפרות" הכוונה להפרות של יבואן או של יצרן שניתן להטיל בגינן עיצום כספי.

אז מדובר על עניין שיש פה מחוסר כבר כיום אבל כמובן יוכל לשמש אותנו גם בהמשך, אחרי שהרפורמה הזו תיכנס לתוקף. זה דבר אחד.

היעדר הסנקציה שיש כיום לגבי מסירת מסמכים למפקח – זה קיים בסעיף 4(ב) לחוק, ואנחנו מוסיפים על זה עיצום כספי ביחס לזה, למקרה שלא נמסרו מסמכים למפקח. הקושי השני הוא כאשר היום החוק מסמיך את המפקח ליטול דגימות – כלומר, ליטול מכשיר אחד מתוך קונטיינר של מכשירים כדי למדוד את העמידה שלו בסטנדרטים המתאימים, ואין סנקציה לגבי יבואן או משווק שמסרב למסור את הדגימה הזאת. אנחנו רוצים להוסיף את הסנקציה הזאת - -

זה דגימה או מכשיר?

הדגימה היא מכשיר.

כלומר, יש איזה שהוא מלאי, ולוקחים מתוך המלאי הזה מכשיר אחד כדי לבדוק את הנצילות שלו.

נכון מאוד.

היום אין לזה שום סנקציה?

נכון, היום אין לזה סנקציה ואנחנו מעוניינים להוסיף אותה. אחרי התייעצות אתמול עם המחלקה הפלילית במשרד המשפטים, מה שהוצע ומה שאנחנו נציע זה מתן סמכות לממונה לתת הוראה במקרה שעולה חשש לכך שהמכשיר לא עומד – כלומר, אם נחשוב על זה בצורה מילולית, המפקח ניגש ומבקש דגימה, והדגימה לא נמסרת לו – זה כשלעצמו יעלה את החשש הזה, ואז הממונה יוכל לתת הוראה בכתב לאותו יבואן או משווק או יצרן לתת לו את הדגימה הזאת. ככל שהוא לא ייתן את זה לממונה או למי מטעמו של הממונה אז תופעל עליו הסנקציה.

מה הסנקציה?

עיצום כספי. אני לא זוכר כרגע את הסכום - רגע, אני אסתכל מה הצענו: ליחיד 25,000 שקלים, לחברה 50,000 שקלים.

אני רק רוצה להשלים את מה שאמרת – יש היום סמכות למפקחים של משרד האנרגיה בין היתר ליטול דגימות של מכשירי חשמל. זו גם הוראה שנוספה בתיקון האחרון, ויש כאן איזה שהוא מנגנון של השגה על החלטה של מפקח לממונה ממשרד האנרגיה, ואתם תערכו התאמות של המנגנון הזה לעניין הסמכות החדשה של הממונה?

נכון.

המנגנון נשאר גם לעניין סמכות ערעור? כלומר, כל המנגנון נשאר ואתם מוסיפים לו רק את ה - -

נכון. נחיל אותו על סמכות הממונה החדשה שנוספה – נחיל מנגנון זהה - -

שמי יוכל לדון בהשגה?

אנחנו מציעים את המנהל הכללי של משרד האנרגיה, שיוכל לדון במקום הממונה שדן בהשגה על המפקח.

מבחינת משרד המשפטים התוספות האלה מקובלות?

כן. הם עוד לא חזרו אלינו לגבי העניין של מנכ"ל משרד האנרגיה, אנחנו אמורים לקבל תשובה - -

ולגבי ההפרות החדשות?

ההפרות החדשות מקובלות על משרד המשפטים.

ובעצם אתם מבקשים להטיל את אותם עיצומים גם על מי שלא העביר מסמכים וגם על מי שלא העביר דגימה?

נכון.

אותו סכום?

כן.

זה לא נשמע לכם שזו לא אותה עבירה? בין להעביר מסמכים, שזו יכולה להיות תקלה ודגימה –
מישהו שמתעלם מבקשה להעביר דגימה, אני חושב שזה יותר חמור.

אנחנו יכולים לחשוב, אנחנו נבחן את זה.

לגבי המנהל הכללי של משרד האנרגיה זה הגיוני, זה צריך להיות מישהו שמבין בתחום.

לגבי התוספת – אז כמו שאמרתי, התוספת תחולק כך שיהיה ברור אילו מכשירים חשמליים נדרשים גם בתווית ואילו מכשירים חשמליים נדרשים רק בדרישות נצילות, אם זה מסוג הספק במצב המתנה ואם זה מסוג אחר. אני מניחה שיהיו שאלות לעניין המכשירים שמנויים פה - -

אני שוב מבקש שתחדדי את דרישות הספק במצב המתנה ולא דרישת נצילות.

זה כן דרישת נצילות. דרישות הספק במצב המתנה זה גם סוג של דרישת נצילות ולכן, זה כן נכנס לפרק הזה. אם היה לנו חשש שזה לא בדיוק דרישת נצילות – גם על זה עשינו שיעורי בית, זו דרישת נצילות לכל דבר ועניין ולכן, אין לנו פער של מה ההוראה הנורמטיבית שחלה, זה פשוט חידוד בדיוק כמו שעשו באירופה, שהמוצרים שדרישת הנצילות האנרגטית לגביהם נוגעת רק לדרישה במצב המתנה – אז עליהם לא צריך את ה - - - ובגלל זה הקישור. דרישת הנצילות קיימת באותו אופן בשניהם.

שאלה מקצועית: אתם מדברים על דרישת תווית באיחוד האירופי. אנחנו יודעים מה קורה למשל בארצות-הברית או בקנדה? כלומר, אנחנו הולכים לפי מה שקורה באירופה אבל מכשירי חשמל מגיעים מכל מיני מקומות.

אני מהנדס במשרד האנרגיה. בעיקרון, המסלול שאנחנו נדרשים לגביו להתאים את עצמנו זה התאמה לדרישות החוקיות האירופית. בארצות-הברית יש כמובן את צורת ההצגה שלהם, את התווית שלהם בחלק מהדברים. אנחנו רוצים להתאים את עצמנו לאירופה, לדרישות החוקיות באירופה. כמובן שאם יש יצרן שמייצר בארצות-הברית ורוצה לשווק באירופה, אז כמובן שהוא יתאים את עצמו לאירופה.

בעצם מכשירי החשמל האמריקאים לא מתאימים לישראל?

הם מתאימים אם הם משווקים באירופה.

ואם הם לא משווקים באירופה?

והם לא עומדים גם ברגולציה?

הם עומדים ברגולציה של ארצות-הברית.

אם הם לא עומדים ברגולציה של האיחוד האירופי – הם לא מתאימים.

למה לא חשבתם להוסיף את הרגולציה של ארצות-הברית גם?

משרד האנרגיה עשה עבודה די מקצועית ומעמיקה לעניין הרפורמה הקודמת עוד, ובחר לאמץ את תקנות האיחוד האירופי לעניין נצילות אנרגטית.

מישהו עשה בדיקה כמה מוצרים יש שמיוצרים ומשווקים רק לארצות-הברית ולא משווקים לאירופה? האם זה שוק גדול, זה שוק קטן? יש טעם להתעסק בזה בכלל?

אפשר לומר היצרנים המרכזיים משווקים מאירופה. לא נשכח שיש שינויים די מהותיים בין ארצות-הברית לישראל, אם זה בהיבטי חשמל ודברים כאלה, המתח שלנו קצת שונה מארצות-הברית ויש לזה משמעויות.

הבנתי, בסדר גמור.

למעשה, אני חושב שסיימנו אלא אם כן יש עוד נושאים שאתם רוצים להציג לוועדה. אני חושב שבעניין מועד התחילה – צריך לראות את כל התמונה של כל הפרק אז אני חושב שלא נכון לדון כרגע על מועד התחילה של התיקון לחוק מקורות אנרגיה, זה מנותק מהתחילה של שאר חלקי פרק...

יש לכם עוד משהו שאתם רוצים להוסיף? איתי?

לא.

אז אני שמח שאחרי עבודה הגענו להסכמות בנושא הזה. אנחנו נבקש – מתי הנוסח יכול להיות מוכן?

היום, מחר.

בסדר גמור. בהקדם האפשרי, כמה שיותר מהר. כל מי שבחדר הזה, אנחנו באותו צד ובאותה דעה שאנחנו רוצים את זה כמה שיותר מהר ושזה יתחיל לעבוד.
אני שוב מחדד את הנושא של המערכת הממוחשבת – זה נושא שיותר מדאיג אותי, זו חברה חיצונית, בין המנמ"רים, וצריך לתת לזה "פוש" ולוודא שזה עובד.

תודה רבה. הישיבה ננעלה.


הישיבה ננעלה בשעה 15:13.