פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



3
ועדת הכלכלה
10/10/2021


מושב שני

פרוטוקול מס' 42
מישיבת ועדת הכלכלה
יום ראשון, ד' בחשון התשפ"ב (10 באוקטובר 2021), שעה 16:30

פרק כ"ג (יבוא) מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א-2021

חברי הוועדה: מיכאל מרדכי ביטון – היו"ר

מאיר יצחק הלוי
נירה שפק

זיוה חממא - מנהלת היחידה לניהול סיכונים במזון, משרד הבריאות

פנינה אורן שנידור - ראשת שירות המזון הארצי, משרד הבריאות

נעם דן - רפרנטית תעשיה, מסחר ותיירות באגף תקציבים, משרד האוצר

טלי ארפי - סגנית בכירה ליועץ המשפטי במשרד האוצר, משרד האוצר

הילה אורן שפיס - עו"ד בלשכה המשפטית משרד האוצר, משרד האוצר

שי סומך - מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

יצחק ברקוביץ' - עו"ד, ראש צוות, רשות התחרות

רז הילמן - סמנכ"ל יבוא מכס ותקינה, איגוד לשכות המסחר

אלעד מלכא - מנכ"ל, האינטרס שלנו

עו"ד מרינה אוסטפלד - יועצת משפטית, משרד הבריאות

שרון גוטמן טרודלר - סגנית בכירה ליועצת המשפטית, משרד הבריאות

דנה רוטשילד - משפטנית, משרד המשפטים

עו"ד אפרת אביאני - לשכה משפטית, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

אנואר חילף - הממונה על חוקיות היבוא, משרד הכלכלה והתעשייה

דן מנחם - כלכלן, רשות התחרות

רוית ארבל - איגוד המזון, התאחדות התעשיינים

גליה שגיא - מנהלת איגוד המזון, איגוד לשכות המסחר

ניצה יונתני - מנהלת רגולציה חברת שטראוס, יצרני ויבואני מזון ומשקאות

רחל גור - מנהלת תחום ממשלה, לובי 99

אסף בן לוי - אסף בן לוי - החברה להגנת הטבע

נועה בן שבת

עידית חנוכה

חבר תרגומים

פרק כ"ג (יבוא) מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א-2021

אנחנו פותחים את ישיבת ועדת כלכלה בסוגיית הרפורמה בייבוא בפרק המזון. שלחנו אתכם לדיון פנימי עם היועצת המשפטית, אחרתם בשבע דקות לדיון, אבל אתם הבאתם הסכמות יפות אני אסלח לכם, אנחנו ממשיכים בהקראה מהיכן שהפסקנו.

כן, אז הקראנו את החובה לקבל אישור ייצור נאות, יצרן של מזון לא ייצר מזון אלא אם כן יש בידיו אישור ייצור נאות מאת מנהל שירות המזון בלי לגרוע את חובתו לקבל - - - שאנחנו מדברים על החובה הזאת של אישור ייצור נאות קשורה להפעלת מערכות פנימיות, מערכות בטיחות עצמיות שזה סטנדרט באירופה. על אף האמור בסעיף קטן א' מפעל לייצור מזון לא יהיה חייב באישור ייצור נאות לגבי מזון שאינו מנוי בתוספת ה-14, אם מצא המנהל שמיושמת לגבי תוכנית בטיחות מזון ובקרה עצמית לפי הוראות סעיף קטן ד. זאת אומרת לפי תקנה 14 הוא בכל מקרה חייב באישור ייצור נאות. ג. השר ייקבע תקנות לעניין התנאים לקבלת אישור ייצור נאות, הגשת בקשה לאישור ייצור נאות או לחידושו לרבות לעניין דרך הגשת הבקשה, את המסמכים שיש לצרף לאופן הטיפול, דרך ביטול האישור וההוראות שיחולו בעת ביטול האישור והתנייתו וכן לעניין הוראות הנוגעות לבקרה ופיקוח ולעיצוב המכירה של המזון שיוצר בידי מי שניתן לו אישור הייצור הנאות. ד. מנהל שירות המזון, רק דבר אחד, אולי גם הנושא של תוקף האישור, בקשה לאישור ייצור נאות על חידושו ותוקף האישור. מנהל שירות המזון יפרסם באתר האינטרנט של שירות המזון הארצי הוראות ליישום תוכנית בטיחות מזון ובקרה עצמית בהתאם לתהליכי בקרת איכות ובטיחות הקבועים בתקנים בין לאומיים מקובלים שלהם צריך יהיה מנהלים, או אפשר לקבוע דבר כזה בתקנות. ההוראות לגבי יישום זה, דברים שמשתנים מאוד, הם מאוד דינמיים, הם מאוד מפורטים.

אנחנו מדברים על ההוראות ליישום תוכנית בטיחות מזון בבקרה עצמית, בסעף קטן ד.

אז אנחנו פה בעצם גם בשיח שלנו עם התעשייה, אנחנו דיברנו על זה ואנחנו נקבע את המנגנון בצורה יותר מפושטת, יש הצעת נוסח לתיקון של הסעיף הזה, שאנחנו מפאת קוצר הזמן לא הצלחנו לדבר עליו, אבל הרעיון הוא שיהיה מנגנון דומה למנגנון שקיים במסגרת של היבואן הנאות, שבסופו של דבר כתנאי בחלוף של ה-5 שנים האלה כתנאי לקבלת רישיון יצואן כל יצרן של מזון יידרש לקיים תוכנית בקרת איכות עצמית למעט אותם מפעלים שמנועים בתוספת ה-14 שלגביהם יהיה, הם יהיו מחויבים באישור ייצור נאות בחוק.

אז תביאי נוסח לדיון הבא? אז עכשיו יש לנו עוד סעיף, בסעיף 42 אחרי סעיף קטן ב' יבוא ג. השר יקבע תקנות לעניין בקרה ופיקוח על הגופים המנויים בסעיף קטן ב'1. בהתאם לרגולציה של האיחוד האירופי, אלה אותם גופים שמאשרים, גופי התעדה נחשבים הגופים האלה ב-42?

כן גופי התעדה, זה בעצם גופי בקרה.

תקראו עד 7 כולל ואני אפתח להערות בזום.

6. לפני סעיף 50 אחרי הכותרת סימן א' חובות יבואן, יבוא, עכשיו אנחנו נכנסים לנושא שלנו של היבוא, מזון במסלול האירופי 49 א. עניין פרק זה, יבואן נאות, יבואן הרשום במרשם היבואנים הנאותים כאמור בסעיף 115 ב' ומזון במסלול האירופי אנחנו רוצים לאחד את זה עם ההגדרה שהבאנו קודם, וזה אומר שזה מזון שמיובא לפי הוראות סעיף 54 אבל הוא לא נכלל בתוספת. הוא לא בתוספת ה-13, 7 בסעיף 52 א. במקום שנקבע לפי סעיף 41 כי ייצורו טעון באישור ייצור נאות יבוא מה שנקבע בתוספת ה-14, זאת אומרת תוספת 14 אומרת אם אני יכול לייבא את המזון הזה, אם אני לא יכול לייבא את המזון במסלול האירופי או לא, זה התנאי. תוספת 14 היא על מוצרים שמחייבים שהם רגישים נכון? שהם הרגישים ביותר, שאותם אי אפשר לייבא במסלול האירופי.

כן, זה התוספת ה-13.

אז את הקטע האחרון להסביר מדוע היצרן זה בסוגריים זה יורד?

יש לי פה איזו אי התאמה, אבל אני לא רוצה עכשיו לייגע את הוועדה, אז אני אבדוק את זה מול משרד הבריאות.

אז אנחנו מפסיקים בסעיף 8, אסף בן לוי, החברה להגנת הטבע, קשור לסעיפים שהקראנו, בבקשה.

תודה רבה אדוני היושב ראש, ההתייחסות שלנו של החברה להגנת הטבע היא להצעת החוק בכללותה, סעיפים 112, 113, ולכן אם הוועדה מחליטה להמשיך כרגע לדון בהם, אני יכול לשמור את דבריי לשלב יותר מאוחר, אין לנו טיעון ספציפי לגבי הדיונים שהיו פה עד עכשיו אלא לדיון שהוא יותר כללי.

בסדר, אבל יש לך הערות לסעיפים מסוימים שאתה מחכה לבם לא?

נכון ההתייחסות שלנו זה לסעיפים 112 ו-113.

אז אתה מחכה שנגיע אליהם?

אני יכול להמתין אני רק אגיד שההתייחסות שלנו היא לגבי כל המסלול של ייבוא מזון במסלול האירופי.

אם זה קצר תגיד עכשיו שיירשם בפרוטוקול.

אז אני אגיד עכשיו, אני מודה לכם על זכות הדיבור, אנחנו גם הגשנו התייחסות להצעת החוק ופרטנו את דברינו אז אני אגיד את זה עכשיו.

לחתם את זה בכתב לחברי הוועדה? למשרדים השונים?

כן שלחנו את זה וגם פרסמנו באתר התזכירים הממשלתי.

הסעיפים שאנחנו דנים בהם מתוך חוק ההסדרים.

הכללי, כן, בבקשה דבר.

תודה רבה שוב אדוני היושב ראש, חשוב לי להבהיר שלחברה להגנת הטבע אין שום התנגדות לייעול המשק או להפחתת רגולציה במקרים שהיא לא נחוצה, או לכל צעד שהמדינה והכנסת מוצאים לנכון כדי להפחית את העלויות לצרכן. עם זאת, במקרים של ייבוא מוצרי מזון יש חשש ממשי לייבוא של מינים פולשים, מדובר במינים של צמחים ובעלי חיים שלא נמצאים היום במדינת ישראל ושההבאה שלהם בכוונה או בדרך מקרה עלולה לפגוע גם בטבע הישראלי, גם בחקלאות וגם להיות בעלי השלכה כלכלית שלילית ביותר. דוגמא באמת רק על קצה המזלג כי נאמרו התייחסויות שונות במהלך הדיונים על נזקי חקלאות, אבל פחות בהקשר הסביבתי, אז הדוגמא הקלאסית בהקשר למין פולש שהובא באמצעות ייבוא זו חדקנית הדקל, היא פגעה קשות בענף התמרים במדינה והגיעה במשלוחים של דקלי נוי, יש דוגמאות נוספות, כמו נמלת האש הקטנה, יתוש הטיגריס האסיאתי.

זה לא מדבר על חקלאות הרפורמה. אנחנו לא מייבאים דקל. זה לא כלול.

אני אסביר מה הטיעון שלנו ומאחר שאני לא יודע אם כולם מבינים מה המשמעות של מין פולש, נתתי את הדוגמא הזאת, עכשיו לגבי הצעת החוק עצמה, אנחנו מודעים לכך שיש סייגים במסגרת החוק ויש את תוספת 13 וגם האזנתי בקשב רב לדיון לנושא הדבש, אבל למרות היו החרגות מסוימות במסגרת החוק גם מוצרים תמימים כביכול, שלא נכללים בסייגים עלולים להיות נשאים של מינים פולשים, לדוגמא, לכן דיברתי על חדקנית הדקל היא שהגיעה במשלוחים של דקלי נוי, אין סייגים במסגרת הצעתה חוק הזאת על דקלים, אין סייגים לגבי מזון צמחי, אין סייגים לגבי צמחים שמובאים למשתלות, ההשלכות הן לא רק סביבתיות ופוגעות בטבע הישראלי ולא רק חקלאיות אלא גם כלכליות, בנובמבר 2020 המשרד להגנת הסביבה פרסם מסמך שנקרא הערכה כלכלית לכדאיות הטיפול במינים פולשים והוא מצא שעלות השנתית כיום עומדת על 473 מיליון שקלים מדי שנה וזה רק במצב הנוכחי, אם אנחנו מאפשרים ייבוא שהוא פתוח עוד יותר, סביר להניח שעלות הטיפול באותם מינים שמובאים שלא מרצוננו יעלה עוד יותר.

מדובר בעלות שהיא פי 10 מהעלות של הנזק שאפשר היה למנוע אותו במקור על פי חישובים של המשרד להגנת הסביבה. לכן, כאשר מדובר כאן בדיון כלכלי ולכאורה מצד אחד יש את ההגנה על החקלאים בישראל ומצד שני את הצורך של אזרחי ישראל במזון זול ומיובא, חשוב לקחת בחשבון בשקלול הכלכלי גם את ההשלכות השליליות של מינים פולשים. ההצעה שלנו לפיכך היא שמסגרת הצעת החוק הנוכחית, ייקבע שיבוא מוצרי מזון ייעשה בכפוף לאישור מראש לכל מוצר שהוא, על ידי השירותים להגנת הצמח במשרד החקלאות, או לחילופין לשירותים הווטרינריים אם מדובר במוצרים מהחי. אנחנו לא בהכרח מבקשים לבטל את החוק כולו, אנחנו כן חושבים שרגולציה מסוימת היא הכרחית כדי למנוע את הנזקים שהעלות שלהם לא מחושבת כרגע אבל היא אכן קיימת ומדובר על כמעט חצי מיליארד שקלים בשנה. אני רק אסיים את דבריי ואגיד שיש כבר הצעת חוק לטיפול במינים פולשים שמתייחסת גם לנושא הרגולציה של ייבוא מוצרי מזון, הצעת החוק הזו קיימת בכנסת, כרגע לא מקודמת ואם יקדמו אותה במקביל, אפשר יהיה לפתור את שתי הבעיות גם למנוע הבאה של מינים פולשים, גם לאפשר ייעול של ייבוא מוצרי מזון מחו"ל, בלי לגרום לנזקים משניים, עד כאן דבריי ותודה על ההקשבה.

תודה רבה לך אסף בן לוי.

כמה דברים, הנושא שהוא אחד החשובים ליצרנים ברפורמה, מה שקורה, אני מפנה את אדוני לסעיף 115 שמדבר על יבואן נאות, שאנחנו נגיע אליו בהמשך, שם כתוב בדיוק מה הקריטריונים למי שרוצה להיות יבואן נאות ומה משך הזמן, מה לוחות הזמנים מהרגע שהוא מגיש בר=קשה ליבואן נאות כדי שזה יאושר ויש מנגנון מאוד קשיח שאם זה לא תאושר הבקשה תוך עשרה ימים, אז הוא ייהפך להיות יבואן נאות באופן אוטומטי. זה מנגנון שהוא מאוד יעיל אנחנו רק רוצים, אני לא מדברת על שר הפנים, כי אנחנו מבינים שזה לא סביר לגבי GMP ותוכנית בטיחות מזון אבל הרעיון של קריטריונים שקבועים בתוך החוק עם לוחות זמנים ברורים ועם יאומץ גם לגבי ייצור מזון. מה שקורה עכשיו זה שיש א-סמיטריה מבחינת יצרני המזון יש לנו עכשיו את הנושא של חובת GMP במוצרים מסוימים, ואת החובה שעכשיו תחול על כולם לגבי תוכנית בטיחות מזון עצמית, בעוד שלגבי הנושא של היבואנים, יש את הנושא של יבואן נאות, היבואן נאות מוסדר בחוק, הנושא של ה-GMP בתוכנית בטיחות מזון זה בוצע לשר שיקבע בתקנות לגבי GMP או שירותה חזון שייקבע באינטרנט לגבי תוכנית בטיחות מזון, זאת אומרת מסכימים, אנחנו בכלל לא מבינים מה הקריטריונים לה, לגבי תוכנית בטיחות מזון, כמו אמרה מנהלת שירות המזון, העברנו את הצעה לקריטריונים אבל כמו שאני מבינה, וזה עדיין בעבודה, אבל הרעיון הוא שזה עדיין יישאר מחוץ לחוק, זה יהיה במשהו שיפורסם באתר האינטרנט וזה לא מקובל עלינו, אנחנו רוצים שהקריטריונים יהיו בחוק עצמו.

תודה רווית, את מפרטת יותר מדי את צריכה לקצר את ההערות שלך.

סליחה. הערה נוספת קצרה מאוד. הנושא של ההצהרה, אירופה כמו באירופה, אנחנו רוצים GMP כמו באירופה, ה-GMP באירופה הוא על דרך הצהרה, בהצעת החוק כרגע זה עדיין אישור, שאת אומרת אני מגישה בקשה ומקבלת אישור, וזה גם לא שונה.

אנא התייחסו להערות הללו.

אני אתחיל בעצם מההערה לגבי האישור ייצור נאות. אנחנו דיברנו ואמרנו שהנוסח יגיע לאישור בדיון הבא לגבי סעיף 41, סעיף קטן ד', אנחנו מקבלים שאנחנו צריכים לקבוע מנגנון יותר סדור ומפושט על מנת להגביר את הוודאות, את זה אני אמרתי כנראה שפספסת. לגבי האישור של ה-GMP, אנחנו גם היום יש תקנות שמסדירות ובעצם שר הבריאות קבע לגבי סוגי מזונות מסוימים, על אף שכולם יעמדו באישור בטיחות עצמית להם יינתן אישור פוזיטיבי, יש שני מקרים שבעצם שקבועים, זה לגבי מזונות כמו תוספי תזונה, כמו מזונות לתינוקות, כמו מזון ייעודי שלאין שיעור המזונות האלה הם בדרגת סיכון גבוהה ולכן לגביהם ייתן אישור כתנאי ולא נסתפק רק במנגנון של רישום, כך זה קורה היום, יש תקנות שאנחנו במסגרת תוכנית העבודה גם נגיע לעדכן תקנות נוספות לייעל את התהליך וליצור וודאות לגבי לוחות הזמנים.

תודה רבה פנינה, אנחנו נמשיך בהקראה, כן רז.

תודה רבה, רז הילמן, לשכת המסחר. מתייחסים בהגדרה לתקנים בינלאומיים מקובלים ותקנים בינלאומיים מקובלים הם כבר מוגדרים היום בחוק הגנת בריאות הציבור מזון, ואני חושב שבהזדמנות הזאת שפוצחים את החוק אפשר להוסיף עוד תקן, תקן BRC שזה תקן שאנחנו יודעים שמשרד הבריאות מכיר בו וכדאי לנצל את ההזדמנות הזאת ולהכניס אותו פורמאלית לחוק.

אז אני רק אבוא ואומר שגם היום יש למנהל שירות המזון את הסמכות לפרזם באתר האינטרנט מהם התקנים המקובלים, וזה מפורסם באתר האינטרנט שלנו.

למה לא לשים את זה כבר בחוק?

כי מחר יצוץ תקן נוסף.

אבל היא אומרת לך שהוא יכול כמה שהוא רוצה להוסיף אז אם היא תגביל אותו בחוק הוא לא יוכל.

בכל מקרה יש סעיף, אגב זה לא המנהל אלא השר, לשר יש סמכות להכריז על תקן נוסף אבל כאן כרגע פותחים.

לא, תבדיל בין היתרי התקנים בינלאומיים בם באים ומדברים על אמות מידה, אין כאן את ה-BRC וגם אין את ה-ISO 22000 זה במסגרת התקנים הבינלאומיים, אז אם אנחנו הולכים לרשימה סגורה היא מחייבת, תשים לב יש לנו סמכות גם בסעיף 52.2 וגם בסעיף 42 לפרסם מהם אותם תקנים מקובלים שבעצם מעידים שגוף ההתעדה מסמיך או מאשר מפעל שהוא עומד בתקן מחייב.

ולעניין של תקנים בינלאומיים בהגדרה בחוק את לא רואה תורך של לשים את ה-BRC?

אני חושבת שההגדרה היא מספקת.

תודה רבה.

רזי אני אומר לך יכולת וגמישות ואנחנו לא רוצים לעגן את עצמינו בחקיקה, אנחנו רוצים לשמור את הסמכויות האלה שנתנו לנו להוסיף תקנים ככל שנרצה. ממשיכים בהקראה.

אז אני רק אמשיך לתיקון סעיף 52 שעכשיו גם רוית וגם רז התייחסו אליהם, יש לנו את התוספת 14 בעמוד 30 לנוסח, הוא מדבר על מזון שמחייב אישור ייצור נאות, מזון חדש, מזון ייעודי, מזונות המיועדים לצריכה של תינוקות ופעוטות כולל תרכובות ומזונות משלימים מסומנים כאמור, תוסף מזון הוא המזון המסומן ללא גלוטן, אלאה מזונות שמחייבים אישור ייצור נאות והם גם חלים לגבי יבואן נאות, אבל זה לא חל אותו דבר, יבואן נאות אם יש לו גם על מזונות שנכללים ברשימה ויש לו תוכנית בטיחות הוא פטור מהאישור הזה.

לא לא, ממש לא. תסתכלי התיקון שעשינו בסעיף 52 א' הוא בא ואומר בדיוק את זה, שגם ייבוא מזון שייצורו חייב באישור ייצור נאות, הוא עדיין יצטרך להשיג את זה, גם אם זה לא ייבדק, זה יכול להיות כחלופה לאחד ממסמכי ההצהרה שהוא יגיש, אבל בכל מקרה המסמך הזה גם אם המוצר לא ייבדק שיגיע לפיקוח בדרכי השיווק או פיקוח בדיעבד, הוא יצטרך להצהיר לגביו, גם היום מזון שמסומן ללא גלוטן לפי התקנות היום מחייב להיות מיוצר במפעל שיש לו, מתועד לפי אחד מהתקנים, שרז ציין BRC, ISO 22000, FFC, זה ימשיך להיות.

רגע אבל שאת אומרת שזה מתוקן זה התיקון שאתם עשיתם בסעיף 52 א' במקום שנקבע לפי סעיף 42, שנקבע כתוספת ה-14?

נכון זה התיקון שבא ואומר בעצם שתהיה שיוויוניות בין ובואן ליצואן.

בואו נמשיך בבקשה, סעיף 8.

אחרי סעיף 54 יבוא, 54 א', ייבוא מזון במסלול האירופי. א. יבואן נאות רשאי לייבא מזון למעט מזון המנוי בתוספת ה-13 שלא לפי הוראות 53, 54 לפי העניין ובלבד שיש בידיו אישור קבלת הצהרת יבואן נאות בדבר יבוא מזון במסלול האירופי לפי סימן ד' 1, הוא ייבא את המזון בהתאם להוראות לעניין מזון במסלול האירופי שבפרק זה. ב. יבואן נאות המייבא מזון במסלול האירופי חייב לבצע את כל אלה לגבי המזון במסלול האירופי, 1. יקיים תהליכי בקרת איכות ובטיחות עצמית בהתאם לתקנים בינלאומיים מקובלים במדינות מפותחות. 2. ישמור בדרך דיגיטלית תיק מוצר לגבי כל משלוח של מזון לתקופה שלא תפחת מ-7 שנים ממועד השחרור של המשלוח האחרון של אותו מזון, לעניין זה תיק מוצר הכולל את המסמכים והפרטים הנדרשים לפי סעיף 79 א', 84 וסימן ו', אנחנו רואים גם את המסמכים שצורפו להצהרה בייבוא - - - אירופי או בקשה לקבלת שחרור או שמירת מסמכים בידי, מה שנכלל בסימן ו' שאומר שמירת מסמכים בידי יבואן. הוא צריך לשמור בדרך דיגיטלית הדגש פה ולתקופה של 7 שנים.

נמשיך את כל 8 ואז נפתח שוב להערות.

3. ישמור בדרך דיגיטלית רשימה של העוסקים במזון שאליהם העביר את המזון ישירות לתקופה שלא תפחת מ-7 שנים. 4. יתעד תלונות שקיבל בדבר נזק או חשש לנזק לבריאות אדם ממזון במסלול האירופי שייבא וישמור את התיעוד בדרך דיגיטלית לתקופה שלא תפחת מ-7 שנים ממועד קבלת התלונה. 5. ישמור תיעוד בדרך דיגיטלית בכל הנוגע לביצוע חובותיו לפי סעיף 164 לחוק לתקופה שלא תפחת מ-7 שנים. 6. יודיע ללא דיחוי למנהל שירות המזון באמצעות אתר האינטרנט על כל מקרה כאמור בסעיף 164 ב', המתייחס להחזרה יזומה. סליחה, על כל מקרה בסעיף 164 ב' וינקוט את כל הפעולות הנדרשות לפי הוראות סימן ג' לפרק ז'. סעיף 164 ב' עוסק בהחזרה יזומה וריקול וסימן ג' לפרק ז' עוסק בהוראות שנדרשות למניעת סכנה לבריאות הציבור ממזון. עכשיו רק שאלה אחת לגבי הנושא של שמירת התיעוד, יש הוראות שלפעמים מחייבות שמירת תיעוד במשך שנה, פטור מחיי המדף של המוצר, השאלה אם אפשר לומר כבר עכשיו שזה ל-7 שנים, או שנה, או למועד המאוחר יותר מביניהם, במקרה שהמועד הוא , של תום חייה מדף, שנה מתום חיי המדף יותר ארוך.

את יכולה להסבר את זה רגע שוב? למה לא 7 שנים?

7 שנים יש לפעמים, חובה לשמור מסמכים לתקופה של שנה מתום חיי המדף של המוצר ויכול להיות ש-7 שנים הוא מועד קצר יותר מאשר ההוראה שחלה, מאותה שנה מתום חיי המדף של המוצר, אז השאלה אם לא צריך להגיד או 7 שנים, או שנה מתום חייה המדף לפי המאוחר מביניהם.

אנחנו לא רואים סיבה לתקן את זה, 7 שנים זה מספק מבחינתינו.

מזון בדרך כלל מרגע היבוא או היצור, 7 שנים זה המון זמן.

עכשיו סעיף קטן ג' הוא סעיף שעיקר הדיון שאנחנו עשינו אותו בהפסקה התייחס אליו, והוא נוגע הרעיון שלו הוא שמזון במסלול האירופי פטור מכל מיני הוראות בחקיקה הישראלית, שאנחנו התחלנו לעבור על הסעיפים האלה אחד לאחד התברר שלמעשה רוב החקיקה הישראלית ממילא צריכה לחול על המזון גם במסלול האירופי והמחלוקת היא לגבי נושא התקנים ועל זה באמת דיברנו בהפסקה אבל יש לנו כבר כיוון שמתגבש אבל אין עדיין ממש אנחנו צריכים כל אחד צריך ללכת ולעשות לגבי זה שיעורי בית, אז ברשותך אדוני אולי נדלג על סעיף קטן ג'.

סעיף קטן ג' אתם תעבירו בנפרד.

נביא אולי פתרונות אחרים בעניינו. גם על סעיף קטן ד' שקשור בסעיף קטן ג', אם הוא יתייתר אז יכול להיות שגם סעיף קטן ד' שהוא סעיף שליתר ביטחון הוא גם יתייתר.

אז בואו נקרא את 9 ואז הערות.

בסעיף 58 א' לסעיף קטן א', 1. לפסקה 1, אחרי אישור לפי סעיף 84 א' 4. יבוא הצהרה בדבר יבוא מזון במסלול האירופי לפי סעיף 79 א', מסמכים לפי סעיפים 79 ו-84. 79 ד' ו-84. אנחנו בסעיף 58, עכשיו הסעיף הזה מדבר על הנושא שלנו של מפר האמון, מזכירים לאדם שיבואן שהתברר שהוא עשה איזושהי הפרה ובגלל זה ישללו ממנו את האפשרות להמשיך ולייבא בצורה או יגבילו אותו בצורות מסוימות, זה לא שלילה מוחלטת, ואחד הדברים שאנחנו מוסיפים זה אם הוא נתן, אם הוא מסר מסמכים כוזבים או ידע כוזב או שגוי גם בהצהרות האלה של ייבוא מזון במסלול האירופי, אחרי פסקה 2 יבוא 2 א. הוא הפר חובה מהחובות החלות עליו לפי סעיף 54 א, ב, גם אז הוא הופך להיות מפר אמון, עכשיו השאלה העולה איך אנחנו ברגע שהוא מפר אמון אז יש עלו כל מיני מגבלות בתהליך, אבל השאלה אם אפשר לשלול ממנו גם בכלל את, לראות בו כיבואן נאות.

הוספנו סעיף שאומר שבעצם יבואן מפר לא יזכה יותר להקלות של יבואן נאות.

תקריאו את הסעיף שהוספתם. איזה סעיף זה יהיה פה ברצף?

זה יהיה סעיף קטן 2 אחרי סעיף קטן ב' יבוא ואז ב' 1. קבע המנהל שירות המזון או מש שהסמיכו לכך כי מי שמייבא מזון או מבקש לייבא מזון הוא מפר אמון יפרסם באתר האינטרנט או בדרך נוספת אם החליט על כך את החלטתו הזאת. זה בעצם על חובת הפרסום, אבל על יבואן נאות. שנייה אני מחפשת.

אנחנו עשינו שינוי בנוסח אבל אנחנו נגיע לסעיף הזה בהמשך, אז אנחנו נתייחס אליו רק מה שהילה הקריאה זה באמת התוספת של הפרסום שזה חשוב לנו כי זה חלק מכלי האכיפה שנקנה למנהל.

תיקון הבא הוא בסעיף 114 אני רואה, אבל לגבי הפרסום אני רק מציעה שהפרסום יהיה באתר האינטרנט ולא בכל דרך אחרת שהוא ימצא לנכון.

אנחנו הוספנו בדרך נוספת אם החליט על כך.

השאלה אם זה נכון עכשיו לשדר בשידור בטלוויזיה.

לא לצורך שידור בטלוויזיה, אני אגיד לך מאיפה זה מגיע, בעצם הכלי הזה של קביעה של יבואן כמפר אמון הוא כלי שבעינינו הוא מאוד אפקטיבי, כי בסוף אתה, ההד הציבורי שיש לכך הכי משמעותי, אני יכולה לתת דוגמא מעיצומים, יש מנגנון של עיצום כספי שבעצם היום מאפשר שהיום אתה בא ומטיל עיצום כספי אז זה מאפשר לך גם לפרסם את דבר הטלת העיצום הכספי והרבה פעמים מפוקחים שהם מגיעים לשימוע כדי להתמודד עם הרצון להטיל עיצום כספי באים ואומרים אין לנו בעיה לשלם את העיצום הכספי העיקר תמנעו מהפרסום בגלל שזו סנקציה שהיא באמת משמעותית, אז לצד זה שאנחנו רוצים באמת להגביר את האכיפה אז חשבנו שיכולים להיות מקרים שבהם הפרסום באתר הוא לא מספק, הוא לא מספיק וכדי ליצור איזושהי, זה באמת יהיה איזה משהו שיהיה איזשהו שיקול דעת של המנהל אבל כן רצינו לאפשר לו במקרים מסוימים כן לעשות שימוש בכלי נוסף, לאו דווקא באמצעות אתר האינטרנט של משרד הבריאות.

בדרך אחרת שיחליט על כך מאיפה לקחתם את זה?

העיצום בכל מנגנון של עיצום כספי יש התייחסות לפרסום הטלת העיצום הכספי.

לא אבל כתוב עיצוב בכל דרך אחרת.

הסעיף הזה קיים כבר היום בחוק המזון בסעיף של פרסום 287. אותו מנגנון לפרסום לעיצומים כספיים. מפה זה נלקח.

אבל השאלה אם כתוב בכל דרך אחרת?

לא כתוב, הטיל הממונה עיצום כספי יפרסם באתר האינטרנט וכן בדרך נוספת אם החליט על כך.

בסדר.

סיימתם? הערות על סעיפים, 8 ו-9, רווית ארבל, מזמן לא הערת. הערה קצרה אחרי כל האימונים, נראה אותך מעירה קצר.

אדוני אני מבקשת להעיר רגע, לגבי תעשיות המזון, פשוט הרפורמה הזאת היא מהותית וקריטית.

אנחנו מסכימים אתכם אבל אי אפשר לדעת, להעיר את הערות בתמצית.

אני מבקשת שישמעו ויש לנו הרבה הערות, כי לא הבנו שאפשר להגיע גם לדיון עצמו.

אנחנו פתחנו את הכנסת להגעה רק היום, אז אפשר לבוא.

אז אנחנו נבוא בשמחה, אני אעשה את זה באמת קצר. שתי הערות שפשוט כבר עברנו אותן.

רק שתדעו שאתם לא באתם אבל אתם המובילים בהתייחסויות גם בזום. זה לא קיפח את מעמדכם בלהגיד את הדברים.

בהחלט, אני אנסה לעשות את זה בקצרה, שני נושאים שכבר עברנו, אבל הם כאמור מאוד מהותיים, לפני שיצאנו להפסקה דובר פה בהצעה בנושא של הסימון בקיצור הסימן בשינוי אריזות שנוגד ובא להחריג למעשה את חוק שינוי אריזות שהוא לא בכדי והתייחס לזה גם רן סילמן, לא בכדי נקבע בחוק, וגם אני חוששת שיש כאן גם איזשהו בלבול כי זה בעניין סימון וכאן דובר לעניין של מזהמים כימיים, אז יצאו להפסקה ולא חזרו עם התשובה, אז אני אשמח לדעת אם יש שם להבין שלא חלילה הוחרג חוק שינוי סימון אריזות הוא חלק מהמהות של הרפורמה הזאת, זה יוקר המחייה ואם יש משהו שמכביד מבחינת רגולציה והוצאות זה גם להדפיס כל שני וחמישי אריזות חדשות וזה מוביל אותי גם להערה בנושא ה-GMP שפנינה ענתה לנו, צריך להבין, קודם כל GMP תנאי הייצור מטילים על יצרנים עלויות בעיקר על הקטנים והבינוניים ב-ON GOING זה לא משהו אחד שעושים אותו וזבנג וגמרנו, אנחנו כאן כל הזמן משווים בין היצרנים הישראליים ליצרנים בחו"ל, היצרנים בחו"ל כאמור בהצהרה, מקבלים את האישור לתנאי ייצור, אני מלווה בגאווה גדולה בחמש שנים האחרונות את יצרני המזון ויודעת כמה לא פשוט לפעמים לקבל את ה-GMP כמה התהליכים האלה ארוכים ולוקחים זמן ודורשים לא מעט הוצאות ואנחנו כן מבקשים פנינה ענתה לעניין סעיף קטן ד' אבל אנחנו מאוד שמחים לגבי כן, אבל אנחנו כן מבקשים שגם לגבי תנאי ייצור נאותים שזה לא יישאר לאחר מכן וזה ייכנס בתקנות, יש לנו פה הזדמנות של חקיקה ראשית ושהקריטריונים יהיו שקופים וכן יוצגו עם לוחות זמנים כמו שאנחנו רואים ביבואן נאות, תוך עשרה ימים, תוך ארבע עשרה יום, אז שתהיה גם אפשרות כזאת גם ליצרנים הישראלים, תודה.

אנא התייחסו להערות הללו.

הערה ממש אחרונה בתוספת מספר 14, ה-GMP מתייחס גם למזון חדש, צריך להבין, שכל עולם ה-FOODTECH היום, שהוא מוביל במדינת ישראל ומביא הרבה מאוד הכנסות יפות וטובות עלול ואנחנו צריכים לתת על זה איכשהו את המענה, עלול להיעצר אם על כל מוצר חדש וכל עולמות החדשנות צריך לתת לזה את המענה איך באמת יוכלו להביא את זה, אני לא בטוחה שכל פיתוח של מזון בחו"ל הוא מקבל GMP ושוב, המסלול GMP בישראל שונה מהמסלול GMP באירופה.

נא להתייחס להערות.

אז אנחנו, היועצת המשפטית של הועדה, נועה, הציעה באמת להחריג את ההוראות המאומצות מחוק סימון אריזות מזון ואנחנו תומכים בהצעה הזאת זו הייתה הערה מאוד נכונה, אם מדברים על אימוץ הדין האירופי אז צריך לאמץ באמת לכל דבר ועניין חזקה על המחוקק האירופי שנתן זמן להתארגנות נותן זמן להתארגנות לסימון וגם הרגולטור הישראלי יכול להוסיף עוד תקופת הערכות נוספת של חצי שנה, ולכן אנחנו תומכים בהצעה של היועצת המשפטית.

אבל ההוראות המאומצות עניינן לא סימון שי.

אנחנו עכשיו כותבים את המתכונת של החוק, יכול להיות שבהמשך להוראות מאומצות יתייחסו לסימון, הרבה פעמים הסימון גם מתייחס להוראות מהותיות, אנחנו רוצים לאמץ את הדין האירופי ולא להחיל כאן עוד רגולציה ישראלית שמאוד מסבכת.

רק אם אפשר להסביר, המחשב הייתה שאם יש לנו למשל בנושא המזהמים יש חובות סימון והזכרתם שבתוך ההוראות האלה יש גם הוראות סימון לגבי המזהמים אז זה לא כל כך הגיוני שאנחנו את הכול אנחנו מחלים תוך 14 ימים, הכול הולך, מסלול אוטומטי כמה שיותר מהר ופתאום אנחנו אומרים, לא אנחנו עכשיו נחכה שנתיים עד שאנחנו נכין את זה, אם המטרה היא הסרת חסמים, המטרה היא לפתוח את השוק, אז לא ברור למה פה בסימון אנחנו צריכים לשבת ולחכות, זה נראה לי שזה פשוט מעכב את התוכן מכל האימוץ הזה של החקיקה האירופית. אפשר היה לתרגם, אפשר היה לעשות, בשנתיים אפשר לעשות המון דברים, אבל אולי צריך לחכות על כל חקיקה אירופית לחכות שנתיים עד שמחילים אותה כאן.

לא צריך לחכות, לפי חוק קביעת מועד כניסה לתוקף לא צריך לחכות אפשר מיד לעשות לפי הפתרון החדש, זה פשוט יש עוד זמן שהוא שנתיים להערכות עד שזה מחייב.

יש לך את האופציה לחכות אבל אתה לא חייב לחכות.

לא אבל אתה מחיל, אבל אתה לא יכול לצפות שהסימונים יהיו עד תום שנתיים, ואם אנחנו אומרים מאמצים את המסלול את הוראות האלה אנחנו מאמצים גם לתוך החקיקה הישראלית ואנחנו מחייבים בזה גם יצרנים, אנחנו מחייבים בזה את כולם, אז אני חושבת שזה צריך להיות ראוי שזה יהיה בזמן אם הכול כל כך מהיר אם ההחלה היא כל כך מהירה.

אף אחד הרי לא יודע להחליף אריזות ב-14 יום וגם לפעמים לא בתשעה חודשים, החלפת אריזות הוא אירוע רציני בטח אצל מפעלים קונים ובינוניים שגם מדפיסים אריזות שנים קדימה, לא סתם חוק שינוי אריזות מדבר על סימון ובעיקר של אימוץ של דברים שנוגעים להדברה ומזהמים זה בכלל לא קשור לסימון אז אין עם זה שום בעיה, אין עם זה שום סתירה.

אני אחזור על מה שהסבירה קודם גם דרום גוטמן שני דברים הסבירה דבר ראשון שיש הוראה שמתחשבת במוצרים שהם כבר נמצאים בשוק, או יובאו או כבר יוצרו ודבר שני שבעצם יש שיקול דעת לשר לפי המוצע גם באישור וועדת חריגים, לקבוע את מועד הכניסה לתוקף של השינוי בהתחשב למשל בהיערכות של העוסקים במזון, אז הוא יביא בחשבון את מכלול השיקולים, ואם זה סימון שנוגע באמת למזהמים או לדברים מאוד מסוכנים במזון, גם אני מניחה שיביא בחשבון גם את הדבר הזה.

שמי ניצה יונתני ואני מאיגוד המזון. אני רוצה רגע להסביר למה בעצם נחקק חוק איילת שקד, חוק איילת שקד נכתב במה שנקרא בדם, יצרנים עובדים על מלאי של אריזות, במיוחד יצרנים קטנים, הרבה פעמים יש מלאי שהוא מלאי מינימום, ויצרנים קטנים מלאי מינימום כזה יכול להספיק להם לחצי שנה עד שנה. יצרנים אירופאים שמייצרים אריזות ויש אריזות שאנחנו מייבאים מחו"ל, אנחנו לא יכולים לשנות את סימון האריזה ב-DAY ONE מה שנקרא, בתוך לא תוך 14 יום ואפילו תוך חצי שנה, שינויים בסימון שהם כל כך מהירים גוררים השמדות של אריזות, גוררים לפעמים השמדות של מוצרים, אם יש מוצרים שהם נמצאים באוניה ויש להם גף תוקף על המדף, זאת אומרת אם אנחנו מדברים פה על יוקר המחייה, אנחנו צריכים להסתכל גם על חומרי הגלם וחומרי האריזה שאיתם אנחנו מייצרים את המוצרים, ולכן נחקק אותו חוק איילת שקד.

אני מזכירה שרק לפני שנתיים כל האריזות בשוק שונו לטובת סימונים האדומים, שלא היו איתנו לפני כן והדבר הזה גרר המון שינויים המטרה של החוק הייתה בין היתר לצמצם כמה שיותר את ההשמדות, שזה גם פגיעה בסביבה וגם כמובן פגיעה כלכלית וכמובן הורדת היוקר המחייה, כי בסוף המחירים האלה עלולים להתגלגל לצרכנים, זו הסיבה, ולכן אני חושבת שנושא הסימון בכלל לא צריך להיכנס לרפורמה הזאת. הרפורמה מתייחסת למזהמים מזהמים לא מדברים על סימון גם לא באירופה, כל הנושא של הסימון הוא נשאר סימון ישראלי, גם מוצרים שמגיעים מאירופה ועומדים בדרישות המזהמים האירופאיות עדיין צריכים להיות מסומנים בסימנים אדומים לצורך העניין אם יש להם סוכר או נתרן גבוה, שזה דברים שאין באירופה אז צריכים להיות כפופים לסימון הישראלי.

תודה רבה, אנא התייחסו.

אני רוצה רק להתייחס לעניין הסימונים שמקורם ברגולציה המאומצת לעניין מזהמים כימיים שזה מה שצוין כאן. מדובר בסימונים שעיקרם סימון של חומרי גלם כשהמטרה היא שבעקבות סימון של חומר גלם שלא מיועד לצריכה ישירה על ידי האדם, הוא בעצם מקבל הקלות ברמות המותרות של המזהמים, אוקי? זה סימון שהוא שונה מהותית מסימון על אריזות סופיות של מוצרים שנמצאים בשוק. הוא לא חייב לסמן אבל אם הוא לא יסמן שזה חומר גלם שמיועד לעיבוד הוא יצטרך לעמוד בדרישות החקיקה לעניין מזון שנצרך באופן ישיר על ידי האדם.

לא אבל פשוט, בדרך כלל החוק של איילת שקד נועד לתת את ההזדמנות לגבי מזון שמיועד לשוק הקמעונאי, ישירות לצרכן ופה אנחנו מדברים על דוגמא של סימון לחומרי גלם לתעשייה או לשוק מוסדי כזה או אחר ולכן זה לא רלבנטי וככל שזה יהיה אם הסימון הזה כרגע ידוע מראש, וככל שיהיה שינוי בסימון של האיחוד האירופי זה רק אם יהיה איזשהו משהו שיהיה מקרה חירום שיידרש סימון מיידי שלא היה קיים ולכן גם פה ההתארגנות תצטרך להיות מיידית. אבל אין מדובר באריזות לצרכן.

אז מה דעתך על השאלה אם לקצר את התוקף או להחריג את ההוראות?

זה לא רלבנטי למקרה הזה, לסעיף הזה.

מבחינת אפשר להוריד את הסעיף הזה. אין צורך בו, ואם יהיה תוספת, הרי התוספת השנייה א' יכולה להיות, אפשר להוסיף עליה בעתיד.

זה נכון אבל אנחנו כרגע בגלל זה בקשנו, הרי לא סתם בקשנו, כרגע זה לא רלבנטי לתקנות, לדין שאנחנו מאמצים אבל כל הרעיון ככל שנתגלגל בתהליך החקיקה ונראה כמה טוב הרפורמה הזאת ונרצה לאשר דינים נוספים, אז לא מן הנמנע שיום יבוא ואולי נרצה לאמץ גם תקנות בנושא של אלרגנים, שאז יש רלבנטיות לנושא של סימון ואחר כך נרצה תקנות לאמץ בנושא של ייחוס סגולות ריפוי, שיש פה רלבנטיות משמעותית ולכן כדי להוריד את זה ככלל אנחנו לא מסכימים אבל שכרגע לדיון הנוכחי זה לא רלבנטי, אנחנו כן יכולים לבוא ולומר. נצטרך למצוא את האיזון שהדברים יהיו רלבנטיים.

אני רק חושבת שצריך תיקון עקיף לחוק.

אוקי בואו נמשיך בהקראה סעיף 10.

רגע סליחה, אני רציתי להעיר. מה שאפשר לעשות שהיום התחילה לקבוע מועד תחילה שהוא חצי שנה יותר מאוחר, אפשר שנדבר על עוד סימון, לאפשר לרגולטור לקבוע מה היא תחילה של שנה ואני מסכים.

אז אנחנו לצורך הזה, נצטרך לתקן באותו סעיף קטן ד', בסעיף 3 א' ד' ואז אתה אומר לאפשר לששה חודשים.

עד שנה כן, כשמדובר בהוראות סימון.

בכלל לא להגביל בזמן?

לא להגביל בזמן זה לא מעשי.

לא, מבחינת הוראת מעבר.

הוראות מעבר יש אפשרות.

כמה שרוצים אפשר?

בהוראות מעבר אין התייחסות. הוראת מעבר היא לא הוראת תחילה.

אוקי אז בעצם הגענו לסעיף 58 ואני רוצה להתייחס לסעיף 67 שהוא לפני סעיף 709 שתיכף נקריא אותו, אני אומר את זה כי לא תהיה הזדמנות אחרת להגיד את זה, אז סעיף 67 זה סעיף שמדבר על התוקף של אישור מוקדם לייבוא מזון רגיש. לצערי, יישארו גם אחרי הרפורמה הזאת מוצרים שצריכים בכל פעם שרוצים להביא אותם לישראל לקבל אישור מוקדם משירות המזון הארצי למזון רגיש ובחוק לפי הנוסח שלו היום האישור הזה הוא ל-4 שנים, שירות המזון הארצי תחת עומס מאוד גדול, לא מצליח להתמודד עם כמות הבקשות שמוגשות אליו באופן שוטף ומה שאנחנו מבקשים וגם שוחחנו על זה עם שירות המזון הארצי, זה לתקן את הספרה 4 בספרה 6, זאת אומרת שכל עוד המוצר לא השתנה זה אותו מזון בדיוק האישור יוכל להיות לתקופה של 6 שנים.

זה מקובל עליכם פנינה?

אנחנו נחזור שוב פעם על העמדה המקצועית, אנחנו נצטרך גם לזה כל שינוי כזה זה התארגנות מבחינה לוגיסטית, קודם כל המשמעות היא כזאת, מבחינת הניהול סיכונים שלנו ובידע שהצטבר בשירות המזון, זה התועלת ממהלך כזה, היא תהיה רלבנטית ל-10 אחוז, אם בכלל לאותם מזונות רגישים שנמצאים היום והתנאי כמובן שיצרן יבואן יצטרך להצהיר ששום פרט מהאישור המקורי לא השתנה ואנחנו יודעים שזה לא קורה, תעשיית המזון היא דינמית היא משתנה והרכב המזון משתנה והמשמעות של האישור. באופן כללי אנחנו מודעים גם לעיכובים ולעומס, אנחנו ביקשנו לאסוף נתונים כי כזה שינוי זה גורר מאיתנו גם שינוי של מערכות המחשוב שלנו משינוי לוגיסטי, אני באמת לא הצלחתי להבין מה העלות תועלת, כי גם נתת בצורה כללית מאוד ואדוני היושב ראש, כל דבר כזה זה בא על חשבון משהו אחר.

לא אבל אנחנו לא נעשה ויכוח, אתה אמרת אם אפשר, היא אומרת אני לא בטוח עכשיו שכן, יש לה עוד יום יומיים, רז יש לה יומיים לחשבו על זה, יכול להיות שהיא תיתן לך 5 שנים ולא 6, היא תבדוק את עצמה, אבל זה יוצר אצלם את האתגרים שלהם ואנחנו ממשיכים בהקראה. סעיף 10.

אנחנו לא קיבלנו התייחסות להערות, זה בסדר שאנחנו מעירים הערות אבל אנחנו לא מעירים רק כדי להעיר, המצב הקיים הוא שלגבי ה-GMP אין לוחות זמנים מחייבים לגבי יצרנים בעוד שיש לוחות זמנים מחייבים עבור יבואנים, זה איזשהו מצב שהוא בלתי אפשרי כי הוא לא סימטרי. אז אנחנו מעלים את זה, אומרים בסדר ועונים על שאלה אחרת, עוברים לנושא אחר.

האפשרויות להערה רווית, זה או שהיא מתקבלת, או שהיא לא מתקבלת, ואם היא לא מתקבלת אם אפשר שיהיה גם נימוק למה היא לא מתקבלת, ולגבי ה-GMP אז לא קיבלת הסבר, אז פנינה תסביר.

זה קריטי.

גם כאן אדוני היושב ראש אני אענה את אותה תשובה פחות או יותר שעניתי לרז. אנחנו יודעים שחקיקת המזון היא מורכבת, יש המון אתגרים אבל אי אפשר את הכול, עם כל הצער שבדבר להסדיר כאן, את התקנות של ה-GMP הקיימות היום, יש נושאים נוספים שצריך להסדיר, אנחנו כן באים, לא בורחים מעמידה בלו"ז, לתת וודאות אבל כרגע בלוח הסדרים, אני לא יכולה להסדיר את הדברים שבתקנות כי יש דברים נוספים שאנחנו צריכים להסדיר ולכן ביקשנו להתקין תקנות גם לעניין, להשאיר לשר את המסכות להתקין תקנות לעניין GMP.

אז יש בכוונתכם לתקן תקנות שהיא מצפה שיתוקנו?

לא בחוק ההסדרים.

בכל מקרה רווית, גם אחרי שהחוק הזה מקבל תוקף, חסרים בו תזכירים, חסרים בו צווים ולכן אתם כאנשי מקצוע, זה יהיה ההזדמנות שלכם עד שהחוק הזה יופעל, יש לו זמן ארוך ושם אתם יכולים להשפיע על הצווים, התקנות והתזכיר שיוגש.

העניין הוא שביבואן מסדירים בחוק אז נראה לנו הגיוני שתהיה סימטריה וגם את היצוא הנאות יסדירו בחוק, ואם שם נקבעים לוחות זמנים מחייבים אז גם לגבי ייצוא יקבע, עכשיו אם אתה עושה את זה עכשיו לגבי יבואן, אז מה לעשות? תפתח את זה גם לגבי ייצור וזה לא כל כך הרבה, לא חייבים לסגור את הקריטריונים, אבל לפחות שלוחות הזמנים שיהיה איזשהו SLA איזה שהם לוחות זמנים.

אבל גם כלפי היבואן הנאות החוק הזה לא נכנס לתוקף מיידית, בלי הצווים ובלי התזכירים.

אבל הנוסח כן.

אבל אנחנו סיכמנו שסעיף קטן ד' סעיף 41 ד'.

זה לגבי תוכנית בטיחות, לא לגבי - - -

אבל זאת המקבילה ליבואן נאות, התוכנית בטיחות מזון היא המקבילה ליבואן נאות גם שם אנחנו ניתן וודאות וניתן תוכנית ברורה מה חל עליהם.

אבל רוית אומרת באופן כללי, צורת החשיבה שלנו היא לא לפגוע ביצרנים מול יבואנים, אז צריך להבהיר את זה שלא תהיה פגיעה ביצרנים מול היבואנים.

אז אנחנו באים ואומרים אדוני יושב ראש הוועדה, אנחנו ל-90 אחוז מיצרני המזון יקבלו וודאות, אותם 10 אחוז מפעלים שמייצרים מזון שהוא רגיש יותר לגביהם יש תקנות שחלות היום, הם במילא מחויבים באישור ייצור נאות, או איך שאנחנו קוראים ל בעגה GMP, אנחנו כן לצד זה כדי באמת לא להרוג את התינוק עם המים, אנחנו נצטרך זמן גם את התקנות האלה להסדיר ואי אפשר לעשות את זה כרגע במסגרת חוק ההסדרים.

רק שלוחות הזמנים יוסדרו, בלי הקריטריונים, את זה את כן יכולה לעשות, לקבוע שתוך 90 יום יהיה אישור GMP בסעיף 1 שהוסף לחוק, באותו סעיף שהקראנו עכישו את לא צריכה להסדיר את הקריטריונים, זה אחר כך יוסדר בתקנון.

פנינה מה לוחות הזמנים האפשריים שלך להסדיר את השאלה הזאת?

אני ארצה לחשוב על זה ולבוא עם זה לוועדה לפעם הבאה ולגבי המזון חדש, נשאר GMP.

סעיף 10.

סעיף 10, אחרי סעיף 79 יבוא סימן ד' 1. הסדרה בדבר ייבוא מזון במסלול האירופי. סעיף 79 א'. הגשת הצבה בדבר ייבוא מזון במסלול האירופי. יבואן נאות שבכוונתו לייבא מזון במסלול האירופי יגיש - - - בדבר ייבוא מזון במסלול האירופי לפי ההוראות סימן זה, בעת הצהרה בדבר מזון במסלול האירופי תוגש בידי יבואן רשום באמצעות אתר האינטרנט בהתאם למפורט בסעיפים 79 ג' ו-79 ד'. 79 ב'. תנאי הקישור, קבלת הצהרת יבואן נאות, אישור קבלת הצהרת יבואן נאות לא ינופק למזון במסלול האירופי שאינו עומד בדרישות לפי חקיקת המזון שחלה על מזון במסלול האירופי לפי סעיף 54 ג' זה הסעיף שדילגנו עליו אז יתכן שאנחנו נצטרך פה גם לשנות את זה אם נשנה שם את הסעיף, שמדבר על חקיקת המזון באופן כללי. סעיף 79 ג'. הפרטים הכלולים בהצהרה בדבר יבוא מזון במסלול האירופי, הצהרה בדבר יבוא מזון במסלול האירופי תכלול את הפרטים המנויים בסעיפים קטנים, 76.1, עד 76.5.

אנחנו כוללים שם כל מיני פרטים אבל חשוב לומר שאחד הדברים, אנחנו חייבים להיות עם קשר ליצרן כי בניגוד למזון רגיל, ליבוא מזון רגיל שמאפשר יבוא מקביל, אז במסלול האירופי אתם לא מאפשרים יבוא מקביל. אתם רוצים להרחיב על זה? להגיד על זה כמה מילים?

בעצם על אף שאנחנו מדברים כאן על מסלול שהוא מקל אבל כדי שאנחנו נוכל לדעת בודאות שהמוצר יוצר באירופה, או משווק מאירופה, חייב שליבואן יהיה קשר ישיר עם יצרן המזון, או שיהיה לו קשר ישיר עם יצרן, עם ספק שלו יש קשר עם יצרן המזון. בהיעדר הכלל הזה יבואן לא יוכל לייבא מזון במסלול האירופי.

אפשר להתייחס אדוני היושב ראש?

עוד לא, בסוף הסעיף הזה אנחנו נפתח. כן.

סעיף 79 ד'. המסמכים שיצורפו להצהרה בדבר יבוא במסלול האירופי. להצהרה בדבר יבוא מזון במסלול האירופי יצרף היבואן את כל אלה. 1. התחייבות של היבואן בנוסח שבתוספת השלישית א', 2. התחייבות כי היבואן מבצע את הפעולות הנדרשות כמפורט בסעיף 54 א' ב', יכול להיות שהסעיף הזה מיותר בגלל שזה במילא נכלל בהתחייבות אבל כרגע נשאיר אותו כאן. 3. אחד או יותר מהמסכים המפורטים בסעיף 97 ואולם הגורם המוסמך לעניין המסמכים האמורים ובכלל זה לעניין אישור סחר חופשי יהיה הגורם המוסמך במדינה באיחוד האירופי. 4. אחד מאלה לגבי המזון, א. חשבונית מכירה לקמעונאי אירופי, או מקמעונאי אירופי. ב. תעודת משלוח לקמעונאי אירופי. ג. אישור סחר חופשי שנתן גורם מוסמך במדינה באיחוד האירופי ו-5 כל מסמך נוסף שקבע השר בצו באישור ועדת החריגים. אלה המסמכים שצריך לצרף להצהרות ויש לי כאן כמה הערות לדבר הזה.

אז דבר ראשון אנחנו נסתכל על ההתחייבות של היבואן בנוסח שבתוספת השלישית א', שבאמת היא אומרת שהפרטים נכונים כל מי משלוח עתידי יעמוד בדרישות של חקיקת המזון, יש לו קשר עם יצרן המזון או עם ספק והוא יבצע את הפעולות הנדרשות מיבואן מזון, הוא מתחייב לעמוד בדרישות של סעיף 54 א' והוא גם אומר או מיצרן המזון שסיפק לו את המזון, הוא יצטרך לעדכן אותו על מצבים של ריקול או החזרה יזומה מדרכי השיווק. זה בגדול ההצהרה, אבל בנוסף לזה הוא צריך לצרף אחד או יותר מסמכים בסעיף 97 וגם מה שמופיע בו בסעיף 4, דברים שמעידים על באמת על מכירה במסלול האירופי ואם אנחנו מסתכלים, אני רוצה להדגיש את הדבר הזה, כי לי היה מאוד קשה להבין את זה ואני חושבת שחשוב שיהיה ברור שאחד או יותר מהמסכים המפורטים בסעיף 97, לגורם המסמך צריך להיות הגורם המוסמך באיחוד האירופי, זה אומר שיכול להיות שהמדינה, שהאישור הוא אישור שהמזון מפוקח בידי אותו גורם מוסמך ואז הוא מחייב להיות מיוצר באירופה, יכול להיות שהאפשרות השנייה של אישור סחר חופשי, אבל זה צריך לכן חשוב שהאישור סחר חופשי, יהיה מדינה באיחוד האירופי, זה יכול להיות הודעת בריאות שנוגעת למזון שמיוצר באירופה, כי אנחנו מדברים פה על גורם מוסמך, אבל זה יכול להיות כמו במפסקה 5, אישור כי מעיד כי היצור נעשה בכל מדינה, זה לא חייב להיות באירופה, אז אמרנו שהאישורים בפסקה 3 יכולים להיות, או ממדינה באירופה או מדינה אחרת, אבל בפסקה 4 יש פה דרישה למכירה באירופה, פנינה את יכולה אולי, סליחה שאני מבקשת אדוני אבל אני מבקשת בכל זאת עוד פעם להסביר את המכלול הכולל שנוצר מתוך המסמכים האלה, בסופו של דבר יעידו לך המסמכים.

אז ככה, בעצם הרעיון היה שמה שטוב לאירופה, יהיה טוב למדינת ישראל, ובעצם מה זה טוב לאירופה? או מזון שמיוצר באירופה ונמכר באירופה, או מזון שמיוצר במדינה מחוץ לאירופה ונמכר באירופה, בעצם האמירה שמזון שנמכר באירופה מעידה על כך שהמזון עומד ברגולציה האירופית וזה המשמעות של המסמכים שמפורטים בו, כל אחד בא ואומר, מציג כאן, אם נעבור אחד אחר, הראשון זה אישור שיצור המזון מפוקח על ידי גורם מוסמך לכך במדינת היצור שנתן אותו גורם מוסמך, קרי אנחנו כרגע מייבאים פסטה ברילה שיוצרה באיטליה והיא מקבלת אישור של רשות מוסמכת שהפסטה ברילה יוצרה במפעל שיש לו, שרשות מוסמכת של איטליה מפקחת על המפעל. לעומת זאת, אם אנחנו מדברים על פסטה ברילה שיוצרה בטורקיה, היא לא מדינה באיחוד האירופי אבל יש לה, היא נמכרת במדינות האיחוד האירופי, אז האישור סחר חופשי יצטרך להינתן על ידי אותה מדינה שבה נמכר המוצר, שהיא זו שנותנת את האישור או לא, אני לא מסתפקת באישור מוסמך שיציג לי היבואן למוצר שנמכר בטורקיה, וכנ"ל תעודת הבריאות, לגבי מוצרים אנחנו מדברים מוצרי חלב, יכול לבוא לפה תעודת בריאות, או תעודה HEALTH CERTIFICATE או VETERINARY CERTIFICATE ואישור כאמור בסעיף 52, זה בא ואומר על מוצרים שדיברנו לגביהם שחל עליהם הדין לייצר, להיות יצרן בייצור נאות, אז פה אתה לא תסתפק רק ברשות מוסמכת אתה תצטרך לתת את האישור הזה שהמוצר עומד בתנאי ייצור נאותים.

עכשיו פסקה 4 היא באה בנוסף, אן אתה תבוא ותיתן את האישור סחר חופשי אז באמת, אז האישור סחר חופשי יהיה טוב ל-3 וגם טוב לפסקה 4, אם אנחנו באים ואומרים שיש לי עכשיו אישור של ייצור, המזון מפוקח ונמכר באירופה, אז בעצם החשבונית מכירה או כל מסמך אחר שמופיע בו, יעידו על כך שהמוצר נמכר באירופה. עלה פה נושא של PRIVATE LABEL שבא ואומר שמוצר מפוקח באירופה, מקבל אישור שהמזון מיוצר תחת רגולציה אירופית והוא נמכר רק במדינת ישראל, כי זה מוצר שמיוצר או PRIVATE LABEL או בענייני כשרות ולכן באנו וגם אמרנו לתעשייה תגידו לנו איזה מסמך הוא כן יכול להיות קביל, נכון להיום אני לא קיבלתי מהגורמים המוסמכים מהו המסמך הזה. אנחנו בטח לא עשינו את כל המהלך במוצרים שעומדים ברגולציה האירופית, אבל היינו כן צריכים איזשהו אישור שמאשר את זה באופן חד משמעי שהמוצר הזה יש לו היתר מכירה באירופה כדי שדעתנו תהיה נוחה שה-PRIVATE LABEL הוא עדין עומד ברגולציה האירופית.

סיימנו את סעיף 10?

אנחנו סיימנו את 79 ד'.

בואו נסיים את 10 ואז הערות.

סעיף 79 ה'. קבלת אישור הצהרת יבואן נאות מקוון. מסר היבואן הנאות הצהרה בדבר יבוא מזון במסלול האירופי לפי סעיף 79 א' ושילם אגרה כמפורט בתוספת העשירית יקבל באופן מקוון את אישור קבלת הצהרת יבואן נאות. 79 ו'. תכולת ההצהרה בדבר יבוא מזון במסלול האירופי. הצהרה בדבר יבוא מזון במסלול האירופי לפי סעיף 79 א' תחול על כל המשלוחים של המזון המסוים שבהצהרה מיום מתן אישור קבלת ההצהרה ואילך ובלבד שלא השתנה אחד מאלה, 1. פרט מהפרטים לפי סעיף 79 ג', שמסר היבואן הרשום בהצהרה בדבר יבוא מזון במסלול האירופי, למעט פרט לפי סעיף 79.4 שמתייחס למשקל של האריזה, באריזה במשקלים שונים. 2. הרכב המזון כפי שהיה במועד שבו הוגשה ההצהרה, לעניין זה הרכב המזון לפי סעיף מסמך חתום על ידי יצרן המזון, בדבר הרכב המזון. ב. בהתקיים אחד מאלה יגיש יבואן הצהרה חדשה לפי סעיף 79 א'. 1. השתנה אחד מהפרטים כאמור פסקאות 1, 2 שבסעיף קטן א' למעט פרט לפי סעיף 76.4 אולם השתנה פרט לפי סעיף 76.4 ימסור היבואן לרשם דיווח על השינוי האמור, בדרך האמורה בסעיף 175. 2. היבואן לא ייבא משלוח של המזון המסוים שבהצהרה במשך תקופה של שנתיים לפחות, זאת אומרת אם יש ייבוא רצוף ואין בו הפסקה של שנתיים, אז אפשר להמשיך על סמך אותה הצהרה ולייבא כל עוד לא היה שינוי באותם פרטים.

הערות.

לגבי הנושא של דרישה שיימכר בלפחות במדינה אחת באירופה, והמסמכים שנדרשים בשביל להוכיח את זה. אז באמת הסברנו את הצורך גם בעניינים של PRIVATE LABEL התאמות של המוצר בהיבטים של הכשרות אבל אני חושב שבמיוחד עכשיו שאנחנו כבר מבינים שהרפורמה שהייתה אמורה לקחת את הרגולציה האירופאית אם אתה עומד ברגולציה האירופאית אתה יכול להימכר בישראל, זה לא הרפורמה שעוברת פה, עוברת פה רפורמה אחרת, סעיף ג' באמת כמו שאמרה נועה כנראה עומד ללכת מן העלם וברגע שזה קרה אז הסיכון הוא הרבה יותר נמוך וברגע שהסיכון הרבה יותר נמוך אנחנו חושבים שאפשר הרבה יותר להיות למצוא פתרונות יותר רחבים בעניין הזה ואם דיברנו על מסמכים שיכולים לתת את המענה אז המסמך שאנחנו מציעים במקום מסמכים א' ב' או ג' או כחלופה למסמכים א' ב' ו-ג' שמופיעים כרגע, זה הצהרת יצרן שבו היצרן אומר אני מתחייב שאני עומד בדרישות הרגולציה באירופה, אני חושב שהצהרת היצרן ביחד עם האישור מגוף מוסמך שהוא מפקח עליו יחד עם כל הדרישות האחרות שחלות, יבואן נאות, יש פה הרבה מאוד מעגלים שסוגרים על זה ומבטיחים את הבטיחות, הגברת האכיפה, אז אני חושב שאם נוסיף חלופה של הצהרת יצרן על עמידה בדרישות הרגולציה האירופאית, אנחנו ניתן מענה מלא.

עוד הערות. אלעד.

תודה רבה, שתי הערות ברשותך אדוני היושב ראש, אחת לגבי ייבוא מקביל, נראה לי נכון במקום לדרוש מסמכים מהיצרן או מספק שקשור ליצרן אפשר לבקש פשוט מסמכים ממי שמשווק, באחת ממדינות האיחוד האירופי, משרד הבריאות, הדבר המרכזי שקובע זה איפה זה נמכר, אז אם יש מישהו שמוכר במדינות האיחוד האירופי, אפר להביא ממנו אישור על עמידה ברגולציה של אחת ממדינות האיחוד האירופי ואז אנחנו נאפשר את היבוא המקביל ואת התחרות לטובת הציבור הרחב כולו, זו הערה אחת. הערה שיותר שאלה לגבי סעיף 79 ה', כתוב שם לגבי הצהרת יבואן נאות, צריך לשלם אגרה מקוונת וכאלה, אבל לא כתוב תוך כמה זמן הוא יקבל את האישור, זה משהו שצריך להתייחס אליו תוך כמה זמן זה יקרה.

זה אוטומטי. זה בעצם הנוסח שקיים היום.

אם את אומרת שזה אוטומטי אין לי בעיה.

רגע חכו לסוף ההערות, רחלי גור לובי 99.

תודה רבה. רציתי פשוט לחזק את הדברים לעניין יבוא מקביל, בפועל אנחנו אוסרים פה על ייבוא מקביל בכל צורה שהיא וזה אומר שמחירים יישארו מאוד גבוהים, מוצרים שנמכרים פה על ידי לדוגמא על ידי היבואן הבלעדי דיפלומט נמכרים על ידי אותו יבואן בדרום אפריקה, בניו זילנד, בגיא ורגיה, בחלק מהמחיר, קופסה סטארקיסט עולה פה 170 אחוז יותר מאשר באירופה והשאלה היא אם לא ניתן לפחות אולי לגבי מזון יבש לגבי קורנפלקס ופסטה, לגבי מוצר מצומצם אפילו של מוצרים נסתפק או באישור שיווק או בקשר עם הספק או היצרן, כי גם וגם בסופו של דבר זה מתנה ליבואנים הבלעדיים, אנחנו סגרנו פה כל פתח ליבוא מקביל.

אז טוב, זה הערה דומה לאלעד ויבוא מקביל הוא מתקיים בפרק היבוא הכללי אני מניח שהרגישות במזון היא גבוהה יותר אבל אני מבקש את ההתייחסות שלכם.

אז קודם כל אנחנו נבוא ונאמר גם היום אנחנו בלפחות בלשון החוק לא מונחים במונח יבוא מקביל, אנחנו באים ואומרים שבגלל שהכנסנו למסלול האירופי רשימה של מוצרים שהם ברגישות גבוהה, עדיין לייבא מוצרי חלב כדי שאפשר יהיה לעשות את ההסטה הזאת מהיבוא במסלול הצרה ליבוא של באמצעות של מזון רגיש, יש כמה תנאים שצריכים להתקיים, יבואן צריך להיות יבואן נאות, יבואן צריך שיהיה לו את היכולת לדעת מה הוא מייבא, מה מפרט המוצר, איזה סיכונים יש במוצר על מנת שהוא יוכל לתכלל את כל המחויבות שלו בסופו של דבר לייבא מזון ולמכור אותו שהמזון הוא בטוח ועומד בחקיקת המזון, ולכן אנחנו באים ואומרים ולשון החוק היא לא מדבר על יבוא מקביל היא באה ואומרת אתה צריך שיהיה לך קשר עם היצרן, אתה יכול לעשות את זה ישירות עם יצרן המזון או באמצעות שיש לו ספק.

הספק זה המשווק?

הספק זה המשווק אבל הספק צריך שיהיה לו קשר ישיר עם היצרן של המזון.

למישהו צריך להיות קשר.

למישהו צריך להיות את הקשר כי אחרת בלי לדעת מה המוצר, מה המפרט, מה הרגישויות, באיזה תנאים צריך להוביל אותו, באיזה תנאים לאחסן אותו, מה הנקודות הקריטיות בתהליך? אני לא מצליחה להבין איך בכלל יכול להתקיים יבואן נאות ולכן זה במגרש אחד, עכשיו אנחנו כן בתחילת הדרך הלכנו ובאנו ואמרנו על זה שיצרן הוא גם, אנחנו נעשה חשיבה מחדש על הסעיף, גם שני התנאים המצטברים ובלבד שאנחנו נגיע להסכם עם המח"ל על הדין האירופי והדין האירופי הוא בעצם הופך להיות הדין הישראלי, אנחנו נוכל אז לוותר על הנושא של דרישת שיווק, כי בעצם זה צריך לעמוד בחקיקת המזון, אז זה אנחנו נוכל לוותר על הדרישה הזאת, אנחנו ברשותכם לא רוצים הצהרות ולא רוצים כל מיני דברים שאני בסוף לא אוכל להוכיח ולא אוכל לבדוק אותם, אז אנחנו נצמדים לעיקרון שהמסמכים שהגישו לי שאני יכולה לוודא שהם מייצגים נאמנה את המוצר, שהיבואן יודע מה הוא מייבא.

בעצם המשמעות רק ליועצת המשפטית זה ביטול סעיף 4.

ברגע שאנחנו נתקן את הסעיף הזה אנחנו נוכל לבטל את סעיף 4.

אבל אני רוצה לשאול בהמשך לדיונים קודמים שעשינו פה, אז במוצרי ייבוא אחר פתחנו משהו שקראנו לו ייבוא מקביל של תואם מוצר שבמעבדה פה יעשו לו איזה בדיקה ויראו שהמוצרים דומים ושם כן וויתרנו על הקשר ליצרן גם קשר עקיף כדי למנוע את המונופול הזה בין היבואן כאן ליצרן שמונע מתן אישורים לאחרים לייבא ממנו, להקטין את התלות ביצרן שמחזיק את המידע אצלו ולא משחרר ליבואנים אחרים, אנחנו אומרים שבמזון איזשהו קשר ליצרן גם אם זה יכול להיות תחנה שלישית או רביעית.

לא, אחד.

רק אחד? זאת אומרת אדם קנה מיצרן אני יכול לקנות מהאדם הזה ואני אדע את האישורים שלו, אבל רק אחד.

רק אחד, כל הרעיון פה מה שחשוב מאחר ובעולם המזון אין בדיקת מעבדה, או שנותנת לך את כל עולם התמונה ומעידה שהמזון עומד בהרכב, אתה עושה בדיקת שאריות לחוד, בדיקת מזהמים לחוד, שאריות חומרי הדברה, מזהמים, מיקרוביולוגיה, ואם אתה נכנס לתוספי מזון העולם הוא מאוד רחב, אין כזאת בדיקה שמעידה ולכן הקשר עם היצרן של המזון, המפרט של המזון זה הלב.

אבל אם יצרן כזה מתנה מול אותו משווק באירופה שאסור לו למכור בעצם לאחרים שיעשו יבוא מקביל, טוב אבל בטח זה העולם טיפה יותר פתוח מאשר מה שקורה בארץ.

צחי ברקוביץ' רשות התחרות, אני חושב שחשוב להציג בפני הוועדה הנכבדה את העובדות בקשר ליבוא מקביל. יבוא מקביל בדרך כלל המידע שיש לנו מתקיים, אמנם בסיפא של התוספת השלישית התייחסות ליצרן, לבנאדם שיש לו קשר עם יצרן בצורה עקיפה אבל ברוב או בחלק לא מבוטל מהמקרים היבוא המקביל מתקיים שיבואן מנצל קשר עם סיטונאי כלשהו ומצליח למצוא מחיר שהוא אטרקטיבי דרך סיטונאים, במקרים האלה שהם חלק לא מבוטל מהיבוא המקביל זה בודאי משהו שלא נכנס ולא יהיה שם.

אוקי תודה רבה על הערתך, אנחנו מפסיקים בסעיף 10, אנחנו נתחיל הקראה של סעיף 11 בדיון הבא, מה שאני כן מבקש נועה, שתשבי איתם כמו שישבת עכשיו, אבל לא על חשבון ארוחת ערב שלהם, אלא בזמן אנושי לשניכם ותעברו על החמישה, עשרה עמודים הבאים שאנחנו נקריא, הדיון בנושא הזה ימשך ביום רביעי בשעות הערב, אנחנו קיבלנו אישור מיוחד מיושב ראש הכנסת להכניס דיונים אחרי ההצבעות במליאה, אנחנו נקבע שעה אבל זה יכול להיות דינמי בגלל שזה צריך להיות בתום ההצבעות במליאה, אז תיערכו לדיון לילי ביום רביעי בערב ותביאו סנדביץ'.

בנוסף, ביום חמישי יש לנו דיון בשעות הצהריים וגם הדיון הזה יש לו פוטנציאל להיות ארוך מאוד לתוך הלילה, סך הכול אנחנו רוצים לסיים את החלק הזה בחוק ההסדרים כדי להגיע שבוע הבא לישיבת הצבעות, אז רביעי ערב דינמי בהתאם להצבעות לתוך הלילה ויום חמישי צהריים ומעלה לתוך הלילה, תתכוננו והחל מסעיף 11 נמשיך הקראה ודיונים מקדימים בנוהל לבין אנשי הממשלה לעשות את זה קודם, התאחדות התעשיינים וכל בעל ענייו אחר שיכול לתת אינפוט ולהגיע להסכמות מוקדמות עוד לפני הדיון, לראות את הנולד.
רוית, בגלל שאתם מאוד משמעותיים ובאמת אני מאוד רוצה לשמור על הזכות של היצרנים פה לא להיפגע ברפורמה אז תעשו כמה שאתם יכולים הסכמות עם פנינה והצוות, יהיו דברי מחלוקת אנחנו נכריע ככנסת, אבל תנסו להגיע להסכמות עם ה-GMP עם המועדים עם העניינים, כמה שיותר הסכמות זה יהיה מבורך, תודה רבה לכולם, אני נועל את הישיבה.




הישיבה ננעלה בשעה 17:51.