פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



20
ועדת הכלכלה
11/10/2021


מושב שני

פרוטוקול מס' 45
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, ה' בחשון התשפ"ב (11 באוקטובר 2021), שעה 11:00

פרק ט"ז (שירות מידע פיננסי) מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א-2021

חברי הוועדה: מיכאל מרדכי ביטון – היו"ר
רון כץ – מ"מ היו"ר
סמי אבו שחאדה
מאזן גנאים
בועז טופורובסקי
לימור מגן תלם
יבגני סובה
מיכל שיר סגמן
אורי מקלב

קרן ברק
שלמה קרעי

עמיהוד שמלצר - עו"ד בלשכה המשפטית, משרד האוצר

יובל טלר - רכז פיננסיים באגף התקציבים, משרד האוצר

אביגיל ונקרט - רפרנטית פיננסיים באגף התקציבים, משרד האוצר

אורית שרייבר - מנהלת מערך החקיקה, הרשות לניירות ערך

אמיר וסרמן - יועץ משפטי, הרשות לניירות ערך

אילנית מדמוני - חטיבת הפיקוח על הבנקים, בנק ישראל

חן פליישר - מחלקה משפטית, בנק ישראל

שמואל בן טובים - נשיא קהילת הפינטק הישראלית

אמיר ונג - עו"ד, יועץ משפטי, חברת גמא ניהול וסליקה

נמרוד ספיר - עו"ד ומנכ"ל איגוד בתי השקעות

רועי פולקמן - יו"ר, פורום מחוללי תחרות

ירון אליאס - עו"ד ויועץ משפטי, איגוד חברות הביטוח

אייל דותן - עו"ד, איגוד הבנקים

שימי אדזיאשווילי - חבר בהנהלה, התאחדות יועצי המשכנתאות לדיור

רחלי בינדמן - מנהלת תקשורת וקשרי רגולציה, הבנק הדיגיטלי הראשון

עודד אופק - עו"ד ויועץ משפטי, איגוד חברות האשראי

איתי עצמון
מירב תורג'מן

עידית חנוכה

ענת נחום – חבר תרגומים



פרק ט"ז (שירות מידע פיננסי) מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א-2021, מ/1443

שלום לכולם. אנחנו ממשיכים בסדרת הדיונים של וועדת הכלכלה, כחלק מחוק ההסדרים והכנה לתקציב המדינה. החוק שיידון עכשיו עוסק ברפורמת הבנקאות הפתוחה, בשמה העממי ובשמה המקצועי/משפטי/חוקי, פרק ט"ז (שירות מידע פיננסי) מתוך הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022).

חוק הבנקאות הפתוחה הוא חלק מכל הרעיון של פתיחת הבנקאות בישראל, אחרי שנים של סטגנציה. דבר ראשון, התקדם מאוד וערכנו פה על המוגמר את האפשרות לעבור בין הנקים בתוך שבוע, ללא נזקים ללקוח. עוד נראה אם זה גם גרם לתחרות ולמעבר בין בנקים, אנחנו נבחן את זה השנה ונראה לאן הגענו. חוק הבנקאות הפתוחה בעצם אומר שהשליטה במידע פיננסי בידי הבנקים לא אפשר לחברות חוץ בנקאיות, שמפוקחות, אנחנו לא רוצים פה לקדם מצבים מפוקפקים או שירותי אשראי מפוקפקים. אבל כבר יש לא מעט חברות חוץ בנקאיות שעוסקות באשראי וחלקן מפוקחות על ידי רגולטורים ממשלתיים ולצידן עשרות חברות פינטק ישראליות ואחרות שנמנעות מכניסה לשוק בישראל בשל הרגולציה ובשל היעדר מידע פיננסי וזמינותו והיכולת להציע ללקוח חבילה מותאמת אישית עבורו.

אנחנו כבר זזנו בחוק הזה להקראה וההקראה הזאת תהיה ארוכה. זה חוק גדול ומורכב והוועדה הזאת מקצה לו הרבה מאוד שעות. אנחנו נקריא מהמקום שבו הספקנו וההתייחסויות יהיו ספציפית לסעיפי החוק בלבד, למעט מקרים חריגים.

אדוני יושב הראש, אני מבקש לאפשר לנו להגיד משהו בפתיחה, גם למי שלא הספיק להיות פה.

אבל זו עוד לא הפתיחה, אבל בסדר קרעי. קדימה.

תודה רבה. אדוני יושב הראש, אז קודם כל החוק שבא להקל על הבירוקרטיה ובאמת לתת יותר נגישות ושקיפות ללקוח זה חוק חשוב. השוק הבנקאי, אני לא חושב שהחוק הזה מטפל מספיק בבעיות שבאמת יש בו ואני אתן דוגמא. לפני עשרה חודשים, בינואר השנה, ביטלנו ביחד עם המפקח על הבנקים את מגבלת שליש הפריים. ביטלנו את המגבלה כדי לאפשר יותר תחרות בשוק, שאנשים שלוקחים ואני מדבר על המשכנתאות, שאפשר לקחת שני שליש מהמשכנתא בריבית הפריים ומה קרה? הבנקים כמו מונופול בשוק, העלו כולם את הריביות. היו נותנים פריים מינוס חצי בערך, לפריים פלוס חצי. הבנקים הם נהנים מכוח מונופוליסטי בשוק באופן בלתי רגיל. אפשר לראות את זה בנושא של עמלת פירעון מוקדם של המשכנתא, שאתה בעצם כבול לבנק לאורך כל חיי המשכנתא ואין שום תחרות בשוק ואין שום פיקוח גם, אף אחד לא יכול לעמוד מולם.

ניסו בכנסת כמה פעמים - מאברהם פורז בשנות ה-90 - לבטל את העמלה הזו, ולא הצליחו. עמלת ערבות בנקאית שמגובה בפיקדון, יש לך פיקדון ואתה מבקש דף מהבנק שאומר שיש לך כסף מופקד ומוקפא לטובת הערבות. במקום שהבנק ישלם לך ריבית על הכסף שלך, אתה משלם לבנק ריבית של 3-4% על הכסף שלך שנמצא אצלו. הנושא הזה, השקיפות של המידע הפיננסי לא מספיקה לפתור את כל הבעיות בשוק הבנקאי הזה. מה למשל היה אפשר להוסיף לטובת השקיפות כדי שאולי דברים יתחילו לזוז, זה שקיפות. מה עם עלויות הגיוס של הבנק? הבנק נותן הלוואה ולוקח ריבית, הוא לא מגלה לך כמה הוא מרוויח עליך או בכמה הוא מגייס את הכסף. הם אף פעם, כאן בוועדת הכלכלה עם איתן כבל בכנסת ה-20 בהמון דיונים שהיינו כאן, בעמלת פירעון מוקדם הבנקים לא מוכנים לתת את המידע הזה. לא מוכנים לתת את העלויות ומה הן עלויות הגיוס שלהם. הם לא מוכנים שמישהו יגע להם במשהו או שמישהו יפריע והם באים לכאן כקבוצה. היו אז בנק ישראל, הפיקוח על הבנקים ביחד עם איגוד הבנקים. קבוצה של 20 איש שישבו כאן וההצעה הזו לביטול עמלת פירעון, אגב, עברה כאן פה אחד והיא אושרה כאן פה אחד לקריאה שניה ושלישית בכנסת ה-20 ובסוף היא לא עלתה למליאה כי הכנסת התפזרה.

מה שאני אומר שיש כאן הרבה, העבודה שיש בחוק הזה היא כנראה עבודה טובה, מוסיפה איזה שהוא נדבך בשקיפות ומוסיפה כלים ללקוחות ולציבור, אבל כל עוד לא נטפל בשורש של הבעיה ובזה שהבנקים יש להם את היכולת להיות מונופול ולהתאים ביניהם כולם ביחד, זה שכולם ביחד העלו את הריבית מפריים מינוס חצי לפריים פלוס חצי בערך וראינו תחקירים שנעשו בחדשות ערוץ 12-כל הבנקים פתאום בבת אחת, זה אומר שיש כאן שוק מאוד מאוד בעייתי שצריך טיפול שורש ואני מקווה שאם בחוק הזה ואם בכלל, תיקח את זה כאן לתשומת ליבך כיושב ראש הוועדה ואני אשמח להיות לעזר בכל דבר.

אני רוצה להגיד לך אבל באופן כללי. קודם כל אני יודע באופן אישי כמה אתה מתעסק בזה מיום כניסתך לכנסת והסוגייה הזו של פירעון מוקדם מטרידה אותך ועסקת בה, אני עוד זוכר את זה עם וועדת הכספים והעמלה על הערבות ויש פה המון עיוותים ואתה צודק שמדובר בקבוצת כוח רצינית בישראל ואם אתה רוצה להחמיר אז אולי אפילו סוג של "קרטל". של שלושה או ארבעה בנקיים ששולטים ב-80% מהשוק הישראלי וההצלחות של הרגולטור והממשלה בבקרה על הבנקים ובפתיחת השוק הזה הן לא כאלה דרמטיות והתנועה של לקוחות בין בנקים היא אפסית.

גם אחרי המעבר בקליק.

עוד לא ניתן לדעת על המעבר בקליק כי המעבר בקליק נכנס בחודשים האחרונים, אנחנו נדע רק אחרי שנה. אבל אין תנועה והלקוח כמעט לא יודע להתמסחר עם הבנקים והרבה תמימות, המון חוסר ידע.

לכן אני אומר לך שלמה שאם נבריק ונעשה מעשים אז דבר ראשון, אור השמש הוא חיטוי טוב. אז אנחנו נזמין את הבנקים לפה ואנחנו נשלח להם שאלות מראש ואנחנו נקבל תשובות ונעשה דיון ציבורי. אור השמש הוא חיטוי והוא פתיחה ואחרי זה נצטרך או חקיקה ממשלתית או את אותם רגולטורים שיהיו הרבה יותר משכנים ויביאו לנו רעיונות לתיקוני חקיקה ולמעשים שגורמים לשוק הבנקאות בישראל להיות טוב יותר.

אתה יודע אדוני היושב ראש, אני אסביר לך במילה. יש פרק אחר שנדון בוועדת הכספים וזו הזכאות למשכנתא שהמדינה מסבסדת לבנקים. המדינה משלמת מאות מיליונים בשנה לבנקים על סבסוד הלוואות שהם נותנים, חלק קטן של אולי 10% מההלוואה למשכנתא בריבית נמוכה. מתברר, מהרבה עדויות, שהבנקים מקבלים את המענקים האלה מהמדינה אבל משקללים את הריבית בסל, הם עושים סבסוד צולב. אם לקחת או ביקשת משכנתא בלי הזכאות הזאת נותנים לך ריבית מסוימת, ביקשת את הזכאות שהריבית עליה נמוכה בחלק מהמשכנתא הם מעלים לך את הריביות בשאר הסל והם מקבלים פעמיים ריבית.

זה מקרה קלאסי לתביעה ייצוגית.

זה קורה ואנחנו קיבלנו הרבה והמדינה אומרת "זה מה שיש".

לא אני אומר לך, הנושא הזה של הבנקים. צריך להיות גם צנוע, אנחנו כמחוקקים באים לטפל בסוגייה ש-70 שנה לא ראית בה מהפכות, אז אתה צריך להיות צנוע.

היו מהפכות רק לרעת האזרחים. עמלת פירעון מוקדם בשנות ה-80', מגבלת שליש הפריים לפני עשור, כל מהפכה היא רק פתרונות קטנים שפוגעים רק בציבור.

ואני אומר לך שלמה, צורת העבודה שלנו – רון יודע את זה פה, כל חברי הוועדה וזה לא משנה אם אתה חבר או לא בוועדה, אם אתה בא ועובד פה אז אתה עובד ואם הנושא הזה הוא בנפשך ותרצה להתמקד בו ולהיות לעזר לוועדה אנחנו בהחלט נשמח.

עכשיו, אחרי שאמרנו את הדברים הכלליים האלה אנחנו חוזרים לענייני דיומא ולהקראת החוק. אז בוא נקריא את חוק הבנקאות הפתוחה מאיפה שהפסקנו.

כן. אני רק אזכיר שבדיון הקודם בוועדה, הוועדה דנה בסעיף ההגדרות ואנחנו הערנו כמה הערות. רמינו לשמוע, בעקבות השיח שלנו עם נציגי הממשלה את ההתייחסות שלכם, כדי שבעצם הוועדה תסכים על תיקונים – ככל שנדרש בהגדרות שלגביהן הערנו.

ההערה הראשונה הייתה לגבי הגדרת איסוף של מידע פיננסי, שכוללת למעשה גישה למידע באמצעות מערכת הממשק, קבלת המידע והחזקתו. אנחנו שאלנו האם ההחזקה נעשית באמצעות המערכת.

החזקת המידע לא נעשית באמצעות מערכת הממשק, שהיא מערכת ממשק שבאמצעותה מחויב מקור המידע להחצין את המידע ולתת גישה למידע לנותן השירותים. החזקת המידע נעשית באותן מערכות טכנולוגיות עצמיות של נותן השירותים.

אז בעצם הנוסח אנחנו נצטרך לחדד אותו לפי העיקרון שאמרת עכשיו.

אנחנו בכל מקרה גם אחרי הישיבה היום וגם אחרי הישיבה מחר, אנחנו בכל מקרה אחרי הישיבה מחר נרכז את כל ההערות שלכם ונעביר הצעה שלנו לנוסח מעודכן בהתאם לדברים שבעצם עלו, אם זה מקובל עליכם.

אוקיי. לגברי ההגדרה של השוואת עלויות, שאלנו אם יש מקום או שיותר נכון חשבנו שיש מקום להבהיר שמדובר גם על עמלות וריביות.

נכון וקיבלנו את הערתכם. אנחנו מציעים לכתוב "השוואת מחירים, עלויות ובכלל זה ריביות ועמלות", זאת אומרת להכניס את זה אבל להגדיר שזה "בכלל זה" כי זו הבהרה של מחירים ועלויות. אז קיבלנו את ההערה.

בסדר. לגבי הגדרת מייצג, אנחנו שאלנו לגבי הגורם האחר שהשר קובע, בהסכמת שר המשפטים ובהתייעצות עם המאסדר ואתם מבקשים פה שייסוכו טעון רישוי לפי חוק אחר ושחלים לגבי ייסוכו כללי אתיקה מקצועית ותהינו אם לא נכון להגדיר שאותם כללים בעצם חלים לפי חוק.

אז בהתאם להערה שלכם, חזרנו ובדקנו ונכון להגדיר פה גם לפי דין. זאת אומרת, שכללי האתיקה נקבעים בסמכות לפי חוק, כמו שקיים כיום לעניין רואי החשבון ויועצי המס.

בסדר. אלה היו ההערות שלנו, מעבר לפיקוח הפרלמנטרי שאמרנו שנדבר על זה בנפרד, אני חושב שאלו היו עיקר ההערות שלנו בהגדרות.

אוקיי, איפה הפסקנו בהקראה?

עכשיו בעצם הוועדה יכולה לעבור ולדון בסעיף שתיים, פרק ב'.

אנחנו בפרק ב' – רישוי.

אני מציע שהוועדה תדון בכל סימן.

כן, אבל אני רוצה בתוך כל סימן. אז נסיים סימן א' והתייחסויות ספציפיות, פה ובזום – ככה בכל סימן, זאת תהיה השיטה. יש לנו פה גם אנשים שלא נתנו להם בפעם הקודמת לדבר והבטחנו להם, אז אנחנו ניתן להם. פרק ב' קדימה, סימן א'.

פרק ב' – רישוי. סימן א' – חובת רישיון או אישור: 2/א'. לא יעסוק אדם אשר שאינו מהמנויים בסעיף קטן ב' במתן שירות מידע פיננסי, אלא אם כן בידו רישיון לכך, שניתן מאת הרשות, לפי הוראות סימן ב' ובהתאם לתנאי הרישיון ולהוראות לפי חוק זה.
2/ב'. מקור מידע המנוי בפסקאות אחת עד שבע להגדרה "מקור מידע": לשכת אשראי ולשכת מידע על עוסקים לא יעסקו במתן שירות מידע פיננסי, אלא אם כן בידם אישור
לכך שניתן על ידי מאסדר מקור המידע או הממונה על שיתוף מקור המידע – לפי העניין,
לפי הוראות סימן ד' ובהתאם לתנאי האישור ולהוראות לפי חוק זה.
2/ג'. על אף הוראות סעיפים קטנים א' ו-ב', רשאי השר לקבוע עוד סוגים נוספים של גופים העוסקים בתחום הפיננסי ושפעילותם הפיננסית מפוקחת לפי דין, שלא תחול עליהם חובת הרישיון לפי סעיף קטן א' ותחול עליהם חובת האישור לפי סעיף קטן ב'. תקנות
לפי סעיף קטן זה יותקנו לפי הצעת המאסדר של הגוף שנקבע כאמור, או בהתייעצות
עימו, בהסכמת שר המשפטים ובהתייעצות עם הרשות או בידי גוף המפוקח על ידי בנק
ישראל לפי הצעת הנגיד או בהסכמתו, בהסכמת שר המשפטים ובהתייעצות עם הרשות.

רגע תן לנו הסבר פה.

אוקיי, אז סעיף קטן א' קובע את חובת הרישוי על פעילות מתן שירות מידע פיננסי ככלל, מלבד הגורמים שמנויים בסעיף קטן ב', שעוד שניה נפרט מי הם. כל אדם אסור לו לעסוק במתן שירות מידע פיננסי, כפי שהגדרנו בהגדרות בסעיף אחד, אלא אם כן הוא מחזיק ברישיון שניתן מאת הרשות לניירות ערך, זה סעיף קטן א'.

התכוונתי באופן כללי להסביר את הסעיף שהקראת, זאת אומרת לא בהכרח לחזור על כל מילה.

אוקיי. אז סעיף קטן ב' מאפשר למקורות.

הוא אומר לך, אם אני מבין אותו נכון, זה משפטים וחוקים נכון? תסביר לאדם פשוט ששומע אותנו מה מהות הא'-ב'-ג' הזה. במילים פשוטות.

אוקיי, אז אני חושב שסעיף קטן א' אמרתי אותו במילים די פשוטות, בשביל לעסוק במתן שירות פיננסי. זאת אומרת, אחת מהפעילויות שהוגדרו במתן שירות. שזה איסוף מידע באמצעות מערכת ממשק ממקורות מידע והעברתו לאחר, זה פעילות אחת שמוגדרת כמתן שירות. פעילות שניה זה האיסוף מידע ומתן שירות מקוון על בסיסו והשירות השלישי זה מתן שימוש במידע שנאסף האמצעות מערכת הממשק. אנחנו חוזרים עוד פעם לנותן השירות – אלו אותם הגורמים שיהיו זכאים לקבל ושמקורות המידע יהיו חייבים לתת להם מידע פיננסי ושהם נותנים על בסיסו של המידע הפיננסי הזה שירותים מסוימים, אנחנו נקבע בהמשך אילו שירותים הם יכולים לתת ואילו שירותים לא על בסיס מידע זה. אז פעילות כזאתי אנחנו מחייבים אותה ברישוי, נוכח הסכנות שיש בהחזקת המידע, הרגישות שלו והגנת הפרטיות של הלקוח. הרישיון הזה יוודא, הרשות תוודא שמי שיוכל לעסוק בפעילות הזאתי הוא אחד שעומד בתנאים ועוד מעט נפרט מה הם התנאים, עיקרם זה שבאמת הוא בעל היכולות לשמור על המידע ולתת את השירות והרשות תהיה זאתי שמפקחת על כך שהוראות החוק מקוימות על ידו ובמקרה הצורך תאכוף את ההוראות על ידי אותו הגורם.

בסעיף קטן ב' אנחנו קובעים שיהיו גופים שיהיו פטורים מחובת הרישיון. גופים אלו הם מקורות מידע כגון: בנק, סולק, תאגיד עזר, גוף מוסדי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון למתן אשראי ובעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך אשראי. אלו גופים מפוקחים, שכבר כיום יש עליהם פיקוח והם בעלי רישיונות. הגופים האלה אנחנו פוטרים אותם מלקבל רישיון נוסף מהרשות ומי שיפקח על הפעילות הזאתי יהיה המאסדר הקבוע שלהם. לדוגמא: לעניין הבנקים – המפקח על הבנקים, נותן אשראי – המפקח לשירותים פיננסיים מוסדרים וכדומה. גורמים נוספים שיהיו פטורים אלו לשכת האשראי ולשכת מידע על עוסקים. גם אלו הם גופים בעלי רישיונות ומי שמפקח עליהם בעצם זה הממונה על שיתוך בנתוני אשראי. אלו גופים שהם אינם מהווים למקורות מידע, אבל הוחלט לתת להם פטור מרישיון בכפוף לאישורו של המאסדר שלהם מגלל שלמעשה אלו גופים שכיום נותנים ומספקים שירות דומה מאוד לשירותים שמספק נותן השירות. הם גם כן מקבלים מידע מהמאגר נתוני אשראי.

היום גם ככה לאותם גופים יש להם את המידע הזה, לא?

חלק מהמידע ובצורה אחרת.

הם מפוקחים די טוב ואני לא רוצה להוסיף עוד רישיון לאדם שאתה כבר מפקח עליו.

לא המחשבה היא שגופים חדשים שירצו להיכנס לתחום, יקח להם זמן לקבל את הרישיונות ואנחנו יוצרים בעצם איזה שהוא מצב שיש עדיפות בזמנים לגופים הקיימים. כלומר, איך הגופים החדשים יכולים בכלל להתחרות במשחק הזה בכלל, אם הגופים הקיימים אתה נותן להם כבר פטור מרישיון.

חלק מהגופים החדשים עובדים ופעילים כבר היום. הם פעילים לא באמצעות מה שאנחנו מסדירים כאן היום, לא באמצעות חובת הנגשה, אלא באמצעות טכנולוגיה קיימת שאנחנו נתייחס אליה בהמשך, כשאנחנו נגיע לעולם.

כן, אבל אתה מבין מאיפה, מה אני מנסה להגיד? אני מנסה להגיד שעכשיו נגיד יש גוף חדש, שרוצה לעבוד? עד שהוא יקבל את הרישיון יקח לו כמה חודשים? בזמן הזה הגוף הישן הזה כבר ישלוט בשוק.

אני מסכים לגמרי ולכן כל סוגיית הזמנים שנדבר עליה בהמשך וסוגיית הוראות המעבר שנדבר עליה בהמשך, בעיני היא סוגייה מאוד חשובה, שנצטרך באמת לחדד בה את הסוגייה הזאת. בסוף, כשאנחנו מסתכלים על העולם הזה אז בעצם מה שאנחנו עושים בפרק הזה, אנחנו אומרים שמי שרוצה להצטרף לתחום הוא לא יכול לעשות את זה ככה סתם, אלא הוא יכול לעשות את זה או עם רישיון או עם אישור. השאלה פה כרגע היא פחות שאלה של האם אנחנו נותנים קדימות לגוף מסויים קיים או לא נותנים, שזו שאלה שאנחנו נכנסים אליה בהמשך. אלא כרגע השאלה היא איך בכלל אנחנו מבצעים את הפיקוח. המחשבה הייתה שברגע שיש גופים שהם מפוקחים בצורה מאוד דומה לפיקוח שנמצא פה בחוק הזה, אנחנו לא שולחים אותם לקבל רישיון נוסף, כדוגמת לשכות האשראי.

ואתה תנוח דעתך, הן כבר שולטות בשוק.

זה בדיוק מה שאני אומר.

לא, בסדר אבל אתה לא מוסיף רגולציה, אתה מוסיף רישיון על עוד רישיון.

פתח שלמה בדברים חכמים ואני אומר, אם ישב פה עוד פעם מישהו עוד שנתיים ויגיד את אותם הדברים החכמים האלה.

אנחנו צריכים לוודא שהחדשים יקבלו רישיון מהר. זה דבר שצריכים לוודא אותו, אבל להוסיף עוד.

לא, אני פשוט חושב שכולם צריכים להיות באותה נקודת התחלה.

אז הם לא יהיו באותה נקודת התחלה כי אלה כבר יש להם לקוחות ויש להם הון עצמי.

בעניין רישיון רק, לפחות משהו שנוכל.

אנחנו צריכים לראות שמי שרצה רישיון יקבל אותו תוך חודש ולא תוך שנה.

אני גם אגיד עוד משהו בהקשר הזה. מבחינת החוק, הנגשת מיידעים מסוימים קורית רק במועדים מסוימים, אנחנו נגיע לזה גם בעולם המועדים. המשמעות של זה היא שלצורך העניין, גם אם יש גופים שמחר בבוקר יתחילו לעבוד מכוח אישור – בגלל שהמפקח נתן להם, עדיין מידע בעולם האשראי לא יהיה להם ומידע בעולם הפיקדונות לא יהיה להם. כי הנגשת המידע בעולם האשראי והפיקדונות קורית רק בשלב מאוחר יותר.

הם יוכלו לקבל רישיונות לפני תאריך ההנגשה?

הם יוכלו לקבל רישיון לפני ההנגשה הזאת, יש הנגשה אחרת שכן כבר קורית היום בעולם הבנקאי עבור סלי מידע מסוימים ותקרה במועד כניסת החוק לתוקף. בסוף, מה שחשוב זה כמה שיותר מהר לאחד את הזמנים מהבחינה הזאת שמועדי כניסת החוק לתוקף יכללו גם את עליית סלי המידע – כדי שלא ייווצר אותו עיקרון תחרותי ומהצד השני, שאותם הגופים החדשים יוכלו להיכנס וישר לעשות את כל מה שהשחקנים האחרים יכולים לעשות.

אם אני יכולה להוסיף, זה גם שזאת גם הסיבה שהחשוב שהפטור הוא לא רק לבנקים ולא רק למי שהיום שולט, זה גם לגופים כמו בלנדר, הלוואות p2p, אשראי חוץ בנקאי, כאילו זה כן כבר בגל הראשון מכניס pull רחב יותר מאשר רק בנקים ורק הגופים החזקים היום.

כן. תודה רבה. בואו נמשיך בהקראה עד סוף הסימן ואז אנחנו נפתח את זה גם להערות בחוץ.

יש לנו רק הערה לגבי פיקוח פרלמנטרי בסעיף קטן ג', שכן מבקשים להסמיך את השר לקבוע סוגים נוספים של גופים העוסקים בתחום הפיננסי, שפעילותם הפיננסית מפוקחת לפי דין, שלא תחול עליהם חובת הרישיון ואנחנו מביאים בפני חברי הוועדה את ההחלטה, האם כדי לקבוע את הרשימה הזו נדרש להביא את זה לפיקוח פרלמנטרי באישור וועדת הכלכלה.

מה אתם ממליצים?

שכן, מכיוון שמדובר על הרחבת תכולת החוק.

אנחנו נלך עם ההמלצה שלכם. מה אתה חושב, יובל?

אדוני יושב הראש, זה מקובל עלינו. אני כן אשמח אם לגבי הסוגיות האלה שיעלו בהמשך אנחנו נרשום אותם ובסוף נתדיין. במקרה הספציפי הזה אני חושב שכן, יש מקומות שבהם.

אוקיי, אבל זו גם עבודה מוקדמת שצריך לעשות אני חושב.

לגמרי, אני מסכים.

החוק לא מציין בכלל את וועדת הכלכלה, שום הוראה שמוצעת בחוק כאן לא.

וועדת הכלכלה טובה לייצר את החוק וזהו? ולהיעלם? זה מנגנון השמדה עצמית של וועדת כלכלה החוק הזה.

אדוני היו"ר לכן קודם כל התחלתי בזה שאני מסכים פה כן? זה, אני מקבל וגם בעיני.

לא, זה צריך להיות סביר ומידתי.

צריכים להשאיר לך כמה הערות שכשתגיד אותן הם יגידו "בסדר".

אני ממליץ לך אבל שבאמת, נקודות האי הסכמה יובהרו מראש ואז הסיכוי שתשכנע יותר גבוה. בואו נמשיך.

אז אולי אני כבר אעיר את זה גם לגבי סעיף קטן ב', כך שהוא יציג את זה כבר כשהוא מקריא. מדובר על סעיף 3/ב', גם שם אנחנו סבורים שנדרש אישור וועדת כלכלה.

בואו נמשיך.

3. פטור מרישיון או מאישור.
3/א'. על אף הוראות סעיף 2, גוף פיננסי, מייצג, או גוף אחר שנקבע לפי סעיף 29/ו'/2/ב', שקיבל מידע פיננסי מנותן שירות לפי הוראות סעיף 29, פטור מרישיון או מאישור לפי סעיף 2 לגבי שימוש במידע למטרה שלשמה הועבר לו המידע, בהתאם להוראות סעיף 29.
3/ב'. השר, בהסכמת שר המשפטים והנגיד ובהתייעצות עם הרשות, רשאי לקבוע גופים נוספים שיהיו פטורים מחובת רישיון ואישור לפי סעיף 2, בדרך כלל או לגבי שירות מסוים שהם נותנים, כפי שיקבע. רשאי השר בתקנות, לפי סעיף קטן זה לקבוע תנאים שיחולו על מתן השירות בידי גוף הפטור כאמור.

זה סעיף שמאפשר, למורת החובה שנקבעה בסעיף שתיים יש כאן גופים ופעילויות שיהיו פטורים מרישיון. בסעיף קטן א' אנחנו מדברים על גופים.

מה ההבדל בין 2/ג' ל-3/ב' מבחינת הסמכות של השר?

2/ג' זה לקבוע חגבי גוף שכבר כיום יש לו פיקוח לפי דין – או רישיון או רישום. אז ניתן להגיד לו שהוא פטור מרישיון, אבל הוא חייב אישור של המאסדר שלו לפעול והמפקח עליו יהיה המאסדר.

סעיף 3/ב' אומר "אתה בכלל פטור מהוראות החוק", בסדר? כל ההוראות של החוק והרישוי, אתה לא חייב ברישוי והוראות החוק לא חלות לגביך.

בעלי האישור בסעיף 2/ב' וגם בסעיף 2/ג', כפופים לכל הוראות החוק, החוק חל עליהם, פשוט המאסדר שלהם הוא המאסדר הקיים. מהבחינה הזאת, שם קובעים מי הגופים שחייבים ברישיון ומי הגופים שחייבים באישור, זאת החלוקה. סעיף שלוש בכלל מדבר על מי בעצם לא נכנס תחת תכולת החוק, מי ההוראות שקבועות בחוק לא חלות לגביו.

ואז מה, אם הן לא חלות לגביו אז מה? הוא יכול לקבל את כל המידע?

אנחנו ניכנס לזה טיפה יותר בהמשך, כי מה שנמצא פה כרגע, נמצאים פה שני סוגים של גופים. סוג אחד זה מייצגים או גופים אחרים – ניכנס לזה בתוך סעיף 29, שבסוף המטרה שלנו הייתה שיהיה אפשר להעביר מידע גם לגופים שהם נותנים שירותים אחרים, גופים שמייצגים לצורך העניין יועצי מס ורואי חשבון ואנחנו לא רוצים שככל שאתה צריך לתת לרואה החשבון שלך מידע, אותו רואה החשבון גם יהיה חייב ברישיון. לכן המטרה היא כן לפטור אותם מהוראות החוק. כן, כתבנו שם וניכנס לזה בטוח בהמשך, גם התייחסנו לזה בהגדרות, שחלים עליהם כללי אתיקה מקצועית ולכן אנחנו מרגישים יחסית בנוח שלא להחיל עליהם את כל הוראות החוק.

סעיף ב' מתייחס לזה שיש עוד גופים נוספים, או פעילויות נוספות שיכולות להיות פטורות בהמשך. אני אתן דוגמא דווקא למשהו שאנחנו חשבנו עליו כבר ולכן הוא לא נמצא בתוך התכולה של הוראות החוק וזה סיפור שאין לו ניידות למיטב זכרוני. לצורך העניין ניידות בין בנקים, אתה מעביר מידע בין בנקים לגבי הפרטים המסוימים של הלקוח ויכול להיות גם כן שזה אפילו עובר באותה המערכת של api והמטרה היא כמובן, לא לחייב גם את הבנקים ברישיון על פעולת הניידות שלהם. לכן זה משהו שיכול לצוץ בהמשך, שלא הייתה כוונת המחוקק להחיל גם עליו את כל החובות הקבועות בחוק ולכן השארנו לעצמינו עוד סמכות כזאת בהמשך.

אפרופו הניידות, ההרשאה למתן מידע עוברת מהבנק המעביר לבנק הקולט? הרשאת הלקוח להעביר מידע?

לדעתי לא באופן חד משמעי זה תלוי. ברגע שאתה.

האם ההרשאה שאתה נותן לבנק המעביר תהיה תקפה גם לגבי הבנק הקולט בניידות בין הבנקים?

שמי חן פליישר, מהמחלקה המשפטית של בנק ישראל. בעיקרון, מאחר שהחוק הזה עוד לא עבר, אז כמובן שהחקיקה של הניידות לא עוסקת בזה, זה טכני. אבל מהותית, אני גם חושבת שזה כן מחייב דיון. בגלל שחלק מההרשאה פה גם מתחשב למשל בבעלים של החשבון, יכול להיות שבחשבון החדש אנשים מעבירים כי הם רוצים לאחד מספר חשבונות לחשבון אחד, אז אני לא, אני חושבת שזה קצת מוקדם לנו.

בסדר אבל יש התייחסות לשותפים בחשבון בחוק הזה, השאלה היא אם ההרשאה. צריך כנראה.

אני לא נכנסת רגע לקול הזה שוב, כי זה קצת מוקדם אבל כרגע טכנית זה, כי זה פשוט לא קיים והמעבר בין בנקים כבר באוויר אז זו לא פעילות.

אז אתם לא חושבים שצריך להתייחס לזה בחוק הזה?

אני לא חושבת שבחוק הזה. לדעתי הדרך להכניס עוד פעילויות לחובת ההעברה לפי חוק מעבר בין בנקים, הוא דרך כללים של הנגיד שמונים את הפעילויות שבעצם חובה להעביר ויכול להיות.

זה דווקא עניין עקרוני אז ככה שלא נראה לי שיש מקום לסמכות של הנגיד, זה חלק מהתהליך.

שם זה הסמכות של הנגיד.

כן אבל אם אנחנו מדברים פה על הרשאה של הלקוח, אז אולי צריך לכלול את זה כאן בחוק. התייחסות לגבי האם ההרשאה עוברת בין בנקים.

אני חושבת שיותר מתאים שם, שם את יכולה לראות גם את הדוגמא של הרשאות לחיוב, שהכללים אומרים שעוברות, אבל זה מחייב איזו שהיא חשיבה. אבל כרגע זה לא בפנים.

באופן עקרוני הבנק צריך לקבל עכשיו מכל לקוח הרשאה למידע?

רק אם הוא מסכים. זה וולנטרי, אתה לא יכול לסחור במידע שלו אם הוא לא הסכים להעביר אותו.

שמקור המידע יספק מידע לנותן השירות. שהבנק, לצורך העניין הלקוח נותן הרשאה פוזיטיבית לבנק לאפשר העברת מידע לנותן שירות. השאלה שלי נגעה למקרים שהם הלקוח מעביר את החשבון שלו מבנק אחד לאחר, לצורך העניין זה בנק מעביר לבנק. אז האם ההרשאה עוברת או שבעצם ההרשאה שהוא נתן לבנק המקורי תהיה תקפה גם בעת המעבר.

צריך לחדד את השאלה הזאת.

היא צריכה להיות תקפה, מן הסתם. אני רוצה להבין את הפרקטיקה, עכשיו כשלקוח יבוא לפתוח חשבון בבנק, האם זה לא יהיה חלק ממסמכי פתיחת החשבון.

לא בטוח, כי יכול להיות שאתה חברת ייעוץ ונתנו לך הרשאה. יש פה עוד איזה שהוא.

רגע שנייה, תנו לי שניה להתייחס לזה. בעיקרון במעבר בתיק הרי אתה פותח חשבון בנק חדש. אנחנו אתייחס בהמשך, כשנגיע לעולם של החשבונות משותפים לסוגייה של איך מוציאים את ההסכמות. עשינו שם הפרדה בין מלאי החשבונות הקיימים ולבין החשבונות החדשים, בעיקרו בפתיחת חשבון חדש תהיה דרישה לפנות לשתי.

חברים, אנחנו נחדד את הסוגייה הזו של מעבר חשבון ועל איך הוא משליך על הרשאת המידע הזאת. בין אם אתם ורצים לעגן את זה בחוק פה, או שזה יספק לעגן את זה בחוק שהצעתם – את זה תבדקו אחר כך. אבל ההתייחסות ששל האם ההרשאה בתוקף במעבר בין בנקים, זה דבר שצריך לחדד אותו.

השאלה היא האם ההרשאה התבטלה. כאילו אם הבנק שאותו עזבתי עכשיו הוא כבר לא יכול לספק יותר מידע על מה שהיה אצלי כשהייתי אצלו?

אנחנו לא יודעים.

הזכות היא שלך, ההרשאה היא שלך.

זאת גם שאלה.

אני חושב שאם אדם עזב בנק, אז חל איסור לספק שום מידע על הלקוח הזה, מהבנק שהוא עזב. לגבי הבנק החדש – האם הוא צריך לחזק את ההרשאה או שההרשאה שהוא נתן לבנק הקודם עוברת לבנק החדש, זה דבר שצריך לחדד.

לא אבל נגיד לקוח שהיה טוב או לא טוב, לא משנה זה לשני הכיוונים לבנק מסויים ועזב אותו, נגיד לקוח שהיה בעייתי מאוד בבנק מסויים ועכשיו עבר חשבון כדי שלא יגלו את זה, האם, הרי אנחנו רוצים, זאת אומרת, יש מה שנקרא להסתיר מידע.

לא אבל אתה. לקוח בעייתי זו סוגייה אחת, אבל פה מדברים כאילו לטובת הלקוח, על המידע הפיננסי שיאפשר לו לקבל הצעות טובות או הצעות עסקיות או שירותים נוספים שהוא לא מודע להם. לא איזה מידע שפוגע בו.

ולכן הלקוח לא ירצה שבנק מסויים, שהוא עזב אותו יגלה את המידע של מה שהיה שם.

אני חושב שברגע שהוא עזב את הבנק שלו, הבנק הזה לא צריך לפעול בענייניו כל סוג של פעולה. לא מידע ולא הפצת מידע ולא, זה נראה לי הגיוני.

למיטב הבנתי המשפטית זה המצב, ברגע שהלקוח.

אתם תבדקו. עלתה פה שאלה חשובה ותבדקו את הדבר הזה, זה פרט חשוב.

אני רק רוצה להגיד משהו ברשותך. כל נושא ההרשאה של הלקוח הוא נושא מאוד מאוד קריטי. כי מצד אחד אנחנו, זאת אומרת יש אינטרס שההרשאה הזאת תהיה נוחה וקלה ונגישה לכל לקוח, מצד שני אנחנו כן צריכים לוודא שהלקוח הזה כן נתן הרשאה מפורשת, מתוך רצון אמיתי ומתוך הבנה מה ההשלכות של אותה ההרשאה. אז יש פה צורך ככה לאזן בין שני הצדדים.

כן, כן. גם זה יהיה מעניין לדעת בעתיד האם אנשים נעתרו לדבר הזה או שהחשש שלהם ממידע פרוץ גרם להם בכלל לא לאפשר את העברת המיידעים האלה, אבל את זה אנחנו נדע בעתיד.

נמרוד ספיר, מנכ"ל איגוד בתי השקעות, אלה אנשים שבפעם הקודמת לא הספיקו לדבר ואני הבטחתי להם זכות דיבור ראשונה. בבקשה, נמרוד?

שלום אדוני היו"ר. אז אני מדבר בשם איגוד בתי השקעות, שמייצג את בתי ההשקעות בישראל שמנהלים עבור הציבור למעלה מ-700 מיליארד שקלים מכספי הציבור.

האיגוד שם לו למטרה לעודד את התחרות במערכת הפיננסית ולהסיר חסמים רגולטוריים שמונים תחרות בעצם של בתי השקעות מול כל המערכת הפיננסית ואנחנו רואים בשנים האחרונות שבכל סגמנט שאליו נכנסו בתי ההשקעות גברה התחרות ופחתו דמי הניהול. כך ראינו שקרה גם בפנסיה, שהכניסה של דמי הניהול הורידה את דמי עלות הפנסיה ושיפרה את השירות . ככה אנחנו רואים בברוקראז', בתחרות מול המערכת הבנקאית שהפחיתה את העלות של רכישת ניירות ערך עבור הציבור וככה אנחנו רואים גם בתחום האשראי החוץ בנקאי ולכן החוק חשוב בעינינו, כי הוא בעצם מאפשר גם לבתי השקעות להיכנס לתחרות גם בתחומים האלה ובתי ההשקעות מתכוננים לעניין הזה ואני מניח שהכניסה שלהם תביא את אותה תועלת לצרכן, את אותה ההפחתה של דמי הניהול, את אותו השיפר של השירות ואת כל המטרות החיוביות מאוד שפה הממשלה לקדם באמצעות החוק השוב הזה ולא פחות חשוב מזה, גם הכניסה של בתי ההשקעות תשפיע, כי בעצם גם הממד האובייקטיביות אני חושב שהייעוץ שיינתן לציבור הוא ייעוץ טוב מול המוצרים היום של המערכת הבנקאית והשירותים שהמערכת הבנקאית נותנת.

ברמה של הערות כלליות לחוק, יש לנו הערות על הסעיפים עצמם, אבל ברמה של ההערות הכלליות אני חושב שאנחנו גם פנינו למשרד האוצר ומשרד האוצר באמת, יחד עם כל הממשלה, אפשרו לבתי ההשקעות לקבל את האישור לפי סעיף 2/ב' ביחס לחלק מהפעילויות. אבל יש חלק מהפעילויות האחרות של בתי ההשקעות שהיום מסופחות בצורה רגולטורית גם בנושא של כמובן הגנה על מידע שנשמר לפי כל ההוראות המחמירות ביותר גם בנושא של הגנות סייבר, אבל גם בכלל, כל הפיקוח הרגולטורי שיש גם בפעילות של חברות ניהול תיקים וגם בפעילות של חברות בורסה שאנחנו לא כל כך מבינים למה הם לא נכללים בתוך 2ב', אותם גופים שבעצם ניתן להם אישור מאסדר ולא צריכים רישיון נפרד לחוק הזה. אני חושב שזה מיותר ליצור מערכת רגולטורית כפולה על הפעילויות האלה.

חוץ מזה, בהערות הכלליות אני גם אגיד שאנחנו כמובן מברכים שחלק אחר מהפעילויות כן ניתנה להם כניסה לתוך סעיף 2/ב' ומתאפשר לקבל אישור, אבל צריך לדעתי גם שאתם בדיון ובכלל, שהכנסת תגדיר, שהתהליך של אישור המאסדר יהיה תהליך פשוט.

עוד הערה כללית שיש לנו לגבי החוק ושוב, נעיר בהמשך לגבי יתר ההוראות. אבל בנוסח החוק הנוכחי גם נקבע כי החובה של העברת מידע כמקור מידע תחול גם על הפעילות של החברות המנהלות ובעניין הזה רשות שוק ההון עושה כרגע מהלך מאוד חשוב בשילוב של טכנולוגיית ה-api בכל ממשקי העברת המידע בתחום הפנסיה והגמל. זה מהלך מאוד חשוב והוא רחב יותר מהחוק הזה. לכן הבקשה שלנו בעניין הזה, שלוחות הזמנים כמובן ישתלבו יחד עם ההליך של שילוט טכנולוגיית ה-api אני חושב שזה חשוב מאוד ששני התהליכים האלה יהיו מאוחדים.

אני רוצה להזכיר שבתחום של פעילות החברות המנהלות גם קופות הגמל וגם קרנות הפנסיה, יש כבר הרבה שנים העברת מידע באמצעות המסלקה הפנסיונית שפועלת יפה. היא מצריכה המון משאבים רגולטוריים והמון עלויות מצד החברות המנהלות לקרנות הפנסיה וזה בסדר, אבל אסור שתהיה פה מערכת כפולה שמכפילה עוד יותר את המערכות האלה, כל המערך הזה צריך להיות משולב.

תודה רבה נמרוד. תיכף תתייחסו רשות ההון וכל מי שצריך, אבל בואו ניקח עוד כמה תגובות. אמיר וואנג, בבקשה.

תודה רבה אדוני היושב ראש. עברנו בהקראה את סעיף אחד, את ההגדה למה הוא היקף פעילות קטן ולכך אני אתייחס. יש לאחר מכן את סעיף 40 שמסמיך את השר לסתור מהחוק כל גוף פיננסי שמתאפיין בהיקף פעילות קטן. כשקוראים את ההגדרה צריך לזכור שהשר לא צריך את הוועדה כדי לפטור גוף קטן מהחובות לפי החוק ואין אפילו חובה לקבוע בתקנות שקבעה הוועדה את הסטנדרט ואת הכללים שלפיהם יחליט השר אם לתת פטור. ההצעה היא שהכנסת מחייבת בחקיקה את כולם והשר פוטר אותם לפי שיקול דעתו, על פי שיקולים כללים של עלות יישום ותחרות. עכשיו, שאלו חברי הכנסת האם בבנקים יוכלו לקבל ככה את הפטור והממשלה השיבה שלפי הגדרת היקף פעילות קטן ביחס לבנקים, מדובר בפועל רק לבנק ירושלים ולבנק הדיגיטלי החדש. כלומר, שני גופים בלבד שהיקף הפעילות שלהם כנראה אכן מתגמד למול המכלול של הבנקים.

אבל השאלה היא, מה קורה במגזר של האשראי החוץ בנקאי. כמה ואיזה חברות אשראי חוץ בנקאיות יוכלו ככה לקבל את הפטור, לפי ההגדרה של היקף פעילות קטן. עכשיו, בחוק שירותים פיננסיים מוסדרים הגדירו שחברת אשראי חוץ בנקאית קטנה היא כזאת שהעמידה לציבור עד 25 מיליון ₪ כמה - - - של חברה קטנה היא כזו שהעמידה 250 מיליון ₪, פי 10? זה יעמיד בפטור עשרות או אולי אפילו מאות חברות אשראי חוץ בנקאי, שנותנות מאות אלפי הלוואות בסכומי עתק וזה בהחלט ייתכן שזה יהיה דווקא חברות שנותנות הלוואות לצרכנים, הלוואות קצרות מועד, ריביות גבוהות ואז זה לא מצטבר לתיק אשראי מאוד גדול. 250 מיליון ₪ זה סכום מאוד מאוד גדול. אלה החברות שמפרסמות בשלטי חוצות, אינטרנט, מסרונים והחברות האלה יקבלו פטור מהמנגנון שאמור לתת כוח לצרכנים. עכשיו, אני אגיד את זה לסיכום הנקודה, תראו, האפשרות לתת פטור לחברות אשראי חוץ בנקאי היא לא מופרכת, אבל המנגנון נראה פתרון לא מוגזם ואין ולא הוצגה תמונה על היקף הפטור, כמה חברות יוכלו להינות מזה, מה היקף האשראי שהן מעמידות לציבור? כל אחת 250 מיליון ₪? אז לכמה זה מצטבר וכמה צרכנים - - - מהפטור הזה? אז אנחנו חושבים שבהיקף פעילות כזה ההגדרה של היקף פעילות קטן צריכה להתהדק. תודה אדוני.

תודה לך. ירון אליאס, יועץ משפטי, איגוד חברות הביטוח.

כן, בוקר טוב. כפי שאמרת אני מייצג בדיון את איגוד חברות הביטוח. ההתייחסות המרכזית שלנו, לפחות בשלב הזה של הדיון, נוגעת על ההגדרה של המונח "לקוח", הגדרה שנמצאת כמובן בסעיף ההגדרות והוקראה בדיון הקודם. אז לכאורה, לפי הלשון של ההגדרה, החוק החדש אמור לחול גם על תאגידים ולא רק על יחידים. כלומר, החוק אמור לחול גם על פעילות פיננסית של תאגידים עסקיים ולא רק על פעילות פיננסית של צרכנים פרטיים. לדעתנו, מדובר כאן בהרחבה שהיא לא רצויה וגם לא מתיישבת עם התכלית של החוק או המטרה של החוק, כפי שזה גם נאמר בדברי ההסבר להצעת החוק , היא להגביר את התחרות בשוק הפיננסי וזה לא סוד שבעיית התחרות בשוק הפיננסי מתמקדת בסגמנט של הצרכנים הקטנים. אני חושב שזה גם לא מקרי שמרבית הדוברים, בפתח הדיון הקודם – אם זה נציגי הרשות לניירות ערך או אגף התקציבים, בנק ישראל, הרשות לתחרות, רובם ככולם התמקדו בצרכן הקטן ולא בצרכנים העסקיים הגדולים. הלקוחות הללו, העסקיים הגדולים, ממילא לא זקוקים להגנה של המחוקק מכיוון שהם יודעים לדאוג לעצמם בעצמם. אני מזכיר בהקשר הזה, שחוק נתוני האשראי עצמו, לא חל על תאגידים עסקיים ושוב, כמובן לא במקרה. לכן, לדעתנו החלת החוק על תאגידים, לא רק שהיא לא מתיישבת עם הרציונל של החוק, אלא שהיא עלולה במקרה הזה לטשטש את התכלית האמיתית שלו והיא לגרום להגברה של התחרות בשוק הצרכני.

מעבר לזה, אם נכניס את התאגידים לחקיקה, זה יחייב השקעה של משאבים עצומים גם כספיים וגם טכנולוגיים, על ידי כל אותם גופים שחוק נתוני האשראי בנוסח הנוכחי שלו לא חל עליהם, לכן לדעתנו צריך להכליל את התאגידים העסקיים כלקוחות, גם מתכולתו של פרק ט"ז. אבל בכל מקרה, אם ההצעה שלנו לא תתקבל, אנחנו מבקשים שלכל הפחות, החוק לא יחול על אשראי בסכום של שלושה מיליון ₪ ומעלה שניתן לתאגיד עסקי, לפי המודל הקיים היום בחוק שירותים פיננסיים מוסדרים.

אני מזכיר, שלפי תקנות הפטור, תקנות הפטור מכוח אותו החוק, חובת הרישוי לא חלה על מתן אשראי לתאגידים כאשר סכום ההלוואה שניתנה לתאגיד הוא מעל שלושה מיליון ₪. כלומר, הלוואות גדולות פטורות. הרציונל כמובן גם כאן הוא ברור, תאגיד שלוקח הלוואה של שלושה מיליון ₪ ומעלה, הוא בדרך כלל לקוח מתוחכם שלא זקוק להגנה הצרכנית של החוק.

רק בכדי לסכם, אדוני יושב הראש. אנחנו חושבים שהצעת החוק אנחנו עוסקים בה לא צריכה לחול בכלל על מתן אשראי לתאגידים, אבל ככל שהוועדה תחליט בכל זאת להחיל אותו גם על הלוואות שניתנות לתאגידים עסקיים, אנחנו חושבים שיש להוציא מגדר החוק הלוואות שהסכום שלהן עולה על סך מסויים, שלושה מיליון ₪ כפי שציינתי קודם ואולי אפילו רף נמוך יותר.

תודה ירון. שימי אדזיאשווילי מהתאחדות יועצי המשכנתאות, בבקשה.

כן. לפרק הזה אנחנו, אין לי כרגע הערות. אם תהיינה הערות לפרקים הבאים אנחנו ניתן. הייתה כבר התייחסות פשוט, שביקשנו בדיון הקודם.

תודה רבה. שמואל בן טובים, חברי, נשיא קהילת הפינטק הישראלית. פינטק זה החברות הפיננסיות של ההייטק, שרוצות לתת שירותים חדשים.

תודה רבה אדוני היו"ר, שלום לחברי הכנסת.

ברוך הבא. שמואל בן טובים היה ראש מועצה, עשה כמה תפקידי ציבור. בבקשה שמואל.

אוקיי, תודה על ההזדמנות. אני רוצה להציג בשתי מילים את מי אני מייצג ואחר כך להביע את עמדתי. קהילת הפינטק הישראלית היא עמודתה שהוקמה לפני מספר שנים כדי לקדם את הקשר בין טכנולוגיה ופיננסיים, בקיצור לייעל ולשפר בעזרת טכנולוגיה את התחום הפיננסי. הייחוד שלנו, שאנחנו לא גוף לובי. אנחנו לא מייצגים את חברות הפינטק, אלא אנחנו מייצגים את ה-ecosystem של הפינטק. כך שבין חברנו יש אכן חברות פינטק, מוסדות פיננסיים, רגולטורים פיננסיים שחלקם גם יושבים פה, משקיעים, אנשים מהאקדמיה, כל מי שיש לו יד ורגל בתחום הזה ולכן, יש לנו איזה שהוא יתרון של הסתכלות על התחום מאיזה שהוא מעוף ציפור.

הדבר השני שאני אומר, זה שלפני מספר שבועות העמותה שלנו זכתה במכרז שפרסמה הממשלה באמצעות משרד הכלכלה לנהל קהילת חדשנות בתחום הפינטק. ליוזמה הזאת שותפים כרגע בנק ישראל, הרשות לניירות ערך, רשות החדשנות, מטה ישראל דיגיטלית ומשרד הכלכלה בעצמו. זאת אומרת שאנחנו, בנוסף לתפקיד הציבורי שלנו, יש לנו גם היום תפקיד נוסף והוא לנהל את קהילת הפינטק הלאומית, אם אפשר לקרוא לזה כך.

מנקודת מבטנו בשנים האחרונות, אנחנו יכולים לראות שתי תופעות קיצוניות. אם מסתכלים על ההיבט הטכנולוגי, ישראל היא מעצמת על בתחום הפינטק, מבלי להשתחצן ובלי להגביה ראש. חלק מהטכנולוגיות שפותחו בישראל משרתות היום את המדינות המתקדמות ביותר בעולם וזה מוצא את ביטויו גם בגיוסי הון שאפשר לקרוא להם "פראיים", מכל מקורות המימון בעולם לטובת חברות הפינטק.

עכשיו נסתכל ונסביר, מה הצרכן הישראלי נהנה מכל האושר הזה?

התכוונת שאנחנו מעצמה ביזמות בתחום, לא ביישום בתוך מדינת ישראל.

נכון. בתחום היישום בתוך מדינת ישראל, אנחנו לצערי בין המפגרים בעולם, בוודאי בעולם המתפתח. החוק פה שעומד לדיון היום.

כמו החוות הסולאריות, ששמנו בסאן פרנסיסקו בשנת 1970, בקליפורניה. שמנו שם חווה שסיפקה חשמל סולארי לכל קליפורניה ואנחנו עד היום מחפשים את החוות האלה אצלינו. אני מקווה שלא נחזור על הטעות הזאת בעולם הפינטק לפחות.

אז על הטעות הזאת אנחנו כבר חוזרים כמה שנים ואת כל הטוב שהטכנולוגיה הישראלית מייצרת הצרכן הישראלי עדיין לא רואה. בתחום תחרות, בתחום מחירים וגם החוק שעומד פה לדיון הוא חוק, שאם נסתכל על המדינות המתוקנות – ארה"ב, בריטניה, יפן, אפילו מדינות המפרץ, הוא כבר מזמן שם, הוא כבר מזמן מיושם, לא רק שהוא נחקק כבר. אז אנחנו בפיגור כאן והשאלה למה אנחנו בפיגור. אז חלק מזה יכול להיות, זה מה שקורה כאן סביב שולחן הוועדה הזאת ובשולחנות אחרים, יש בעלי אינטרס שקצר חוששים מהקדמה ומנסים להאט אותה. הדבר השני שחשוב לדעת והיום יש טיפול ברמת משרד האוצר, הוא מבנה הרגולציה בישראל. לצערי, המבנה שלנו מאוד מאוד מיושן והוא בין הגורמים המעכבים. בדרך כלל בעולם נהוג לחלק את הרגולציה לשתי פונקציות, הגנת הצרכן ושמירת יציבות המערכת הבנקאית. בחלק מהמדינות יש רגולטור אחד כזה ואחד כזה ואם תיקח מדינה קטנה כמו יפן, יש רגולטור אחד שעושה את הכל.

בואו ניגע לחוק הזה. אנחנו, כגוף שמייצג את התעשייה מוזמנים באופן קבע למה שנקרא "פורום הפינטק של בנק ישראל". זה פורום מאוד מכובד שבו בנק ישראל מתייעץ עם הציבור כדי לשמוע את דעתו וחלק מהתוצאות אתם רואים פה בהצעת החוק. בפעם הראשונה שהופעתי לפורום הזה, אני רואה סביב השולחן המון המון חברות פינטק שאני מכיר אותן, שאלתי איפה ספקי המידע, איפה הבנקים, איפה חברות כרטיסי האשראי? התשובה שקיבלתי "..להם יש פורום נפרד. הם יושבים עם בנק ישראל ועם הפיקוח על הבנקים כגוף נפרד, פעם אחת היה ניסיון לפני כמה חודשים לשים את כולם יחד ומאז זה לא חזר..". אבל הנה אנחנו רואים כאן כדוגמא בחוק הזה שמצד אחד יש גופים שמתבקשים לחלוק את הנתונים שלהם, שזה בנקים, חברות כרטיסי אשראי וכן הלאה ומצד שני יש חברות שצריכות לקבל רגולציה כדי לגשת למידע הזה ואיפה הן מפוקחות? על ידי רשות ההון. ענו על אותו החוק עצמו, על אותו העיקרון עצמו של מתן וקבלת מידע יש שתי רשויות רגולטוריות שונות ולצערי היום, מבלי להיכנס לשוד הרע המצב בבנק ישראל הוא טוב יחסית, הרגולציה עובדת, המנגנון עובד וברשות שוק ההון יש תור כמעט כמו בפקקים בנתיבי איילון בימי ראשון בבוקר. כך שלהגיע לקבלת ההיתר מאוד מאוד קשה. אז הנה, עוד סיבה אחת למה הרגולציה בארץ מתעכבת ולא תופסת גובה יחד עם יתר העולם.

הערה אחרונה שאני רוצה לומר, היא שאסור לשכוח שבסיס החוק הזה לרגולציה המתקדמת בעולם יש עיקרון קדוש, העיקרון הקדוש הוא מאוד חדש למערכת הפיננסית הישראלית והוא שהמידע עליי הוא שלי. אם חברת כרטיסי האשראי אספה עליי מידע והיא יודעת מתי אני מסתפר, לאיזה מסעדות אני הולך ומתי אני נוסע לחוץ לארץ, עד היום ההנחה הייתה שהיא אספה את המידע הזה וזה מידע שלה. אם הבנק יודע על כל תנועותיי ועל ה - - - שלי, זה המידע שלו. התפיסה הזאת היום השתנתה והיא גם, כמובן, עומדת בפסיק החוק הזה, שהיא באה ואומרת "כל מי שיודע משהו עליי, המידע הזה הוא שלי ואם אני רוצה לחלוק אותו עם אחרים זאת זכותי לאשר לגוף שמחזיר אותו לחלוק אותו עם אחרים". לכן ההערה הזאת שאני באתי לומר, היא לא מתייחסת לסעיף כזה או אחר בחוק, אלא לכלל הרצון של קודם כל לקדם רגולציה מתקדמת במדינת ישראל כדי שגם הצרכן יוכל להנות ממנה ודבר שני להבין שהעיקרון הזה, הוא עיקרון שאין ממנו חזרה אחורה. אי אפשר לחזור כבר להגן על המידע בחדרי חדרים ולחשוב שהוא של מי שאסף אותו, לא. הוא שלי, של הצרכן וזה מה שצריך להוביל את החקיקה. תודה רבה לכם.

תודה רבה לך.

שאלה, אדוני היו"ר. בחלק קטן ממה שהוא אמר, כשאני בא ואני מבקש מגוף מסויים והוא נותן לי אשראי הלוואה, אני יכול לתת לגוף הזה הרשאה והוא יכול לפנות עם ההרשאה הזאת לכל מי שיש לו מידע עליי ולבקש ממנו?

או לבנק, כן.

או שאני צריך לתת לבנק שלי הרשאה, מה הפרט שוב פעם.

אנחנו נשמע, אנחנו עוד לא ירדנו לסעיפי החוק. אבל לא יימסר מידע שלך ללא אישורך. האם זה רק לבנק שלך או לספקים, את זה אנחנו נשמע.

אם אנחנו רוצים באמת לפתוח לתחרות זה צריך להיות קל. אם פניתי לגוף.

כן, בוא, זה כתוב בחוק אבל עוד לא הגענו.

שלמה, בעיקרון המידע, מי שמחזיק את המידע צריך לקבל הרשאה ממי שהמידע עליו. אם הבנק מחזיק אותו, הוא צריך לאפשר לבנק לתת לו הרשאה.

אבל השאלה אם אני חייב לתת לבנק את ההרשאה או שזה מספיק שחתמתי לגוף שביקשתי ממנו הלוואה.

לבנק בוודאי אתה חייב, כי אחרת הוא לא ישחרר מידע. הבנק בלי הרשאה שלך לא יוציא כלום.

אבל זה לא, אנחנו לא מועילים כאן כל כך. כי יש להרבה גופים פיננסיים מידע עליי, לבנקים.

אבל הם לא משחררים אותו לחברות אחרות, פה הם יהיו חייבים לתת לחברה להציע לך.

לא, אבל אתה אומר שכדי שהחברה תוכל לקבל אשראי מכל הנותנים, אני צריך לעבור אחד אחד ולאשר לו לשחרר את המידע.

לא אחד אחד, אתה תסכים שהמידע שלך יגיע לחברות האלה ואז הוא יכול ללכת לכולם.

זה כמו בניוד של חברות הסלולר האלה, אני לא צריך ללכת לחברה שאני מתנתק ממנה. אני נותן הרשאה לזה שאני עובד אליו.

אתה תסכים שהמידע שלך יגיע לחברות שמציעות אשראי וכל החברות יקבלו את המידע שלך והן יציעו לך. אם לא תסכים לא תקבל הצעות.

הגישה למקור המידע, תהיה דרך נותן השירות. בעצם אתה תירשם לנותן השירות ואז הוא ישאל אותך אם יש לך חשבון בנק בבנק מסויים ואז הוא, דרך האפליקציה שלו כבר מעביר אותך לבנק שלך ושם אתה מזדהה ומאשר לו את המידע. זה לא שאתה צריך ללכת לבנק, להביא טופס חתום ולחזור, אלא הכוונה היא דרך נותן השירות, הוא מפנה אותך ושם אתה מזדהה ויכול לאשר לו להנגיש את המידע.

יפה. הערה אחרונה על סעיף א', עודד אופק ואחרי זה נמשיך בהקראה.

שלום, אני עורך הדין עודד אופק מטעם איגוד הברוקרים, בבורסה לניירות ערך בתל אביב tda. אני מייצג גם את איגוד חברות האשראי, אבל בנקודה הספציפית הזו אני רוצה להתייחס לסימן כי ביקשו שאני לא אתייחס להערות כלליות. הסימן נוגע למספר גופים ומקורות מידע שמנויים בסעיף ב' ואנחנו, סביר להניח, נהיה מקור מידע בסעיף שמונה, כלומר שהשר יקבע שאנחנו מקור מידע.

יש בעיה של איחוד העיסוק, שחלה על חברי בורסה מכוח דינים אחרים שחלים עליהם ואנחנו חושבים שאנחנו צריכים להיות בעלי, אחד מהגופים שבעצם יקבלו היתר מטעם המאסדר הרלוונטי, שבמקרה זה זו רשות ניירות ערך ואנחנו חושבים שכדי לאפשר את זה בעצם, אנחנו נדרש גם לתיקונים ספציפיים במסגרת חוקים שחלים על חוקי בורסה, כדי למנוע מהם את איחוד העיסוק שחל עליהם אם זה במסגרת תקנון הבורסה – ששם חל איחוד עיסוק על חברי הבורסה ואם זה במסגרת הסדרים אחרים כמו חוק הייעוץ לגבי היבטים של מי שהוא בעל רישיון, אז הוא מנוע לעסוק בעיסוקים נוספים. הסיבה לכך שאנחנו מבקשים את זה, זה בעצם שחברי הבורסה לא יופלו ביחס לגופים ולמקורות מידע אחרים. אנחנו כרגע דרך אגב, לא מופיעים כמקור מידע, אנחנו מעריכים שאנחנו ניכנס כמקור מידע לפי פסקה ב/8, שהשר רשאי כאמור לקבוע אותנו כמקור מידע ואנחנו נשמח לעמוד בקשר עם הרשות לניירות ערך, כדי להבטיח בעצם שלא תחול מניעה גם על חברי הבורסה, שהם בעצם מחוללי התחרות מול הבנקים היום בעצם לשמש כנותני שירותי מידע. מקום שגורם יבקשו את זה, וודאי לקבל את ההיתר מהמאסדר הרלוונטי כך שלא יידרשו לרישיון בכלל. זו ההערה העיקרית לסימן א'.

תודה עודד. בואו נמשיך את סימן ב'. אנחנו ניתן עוד פעם הזדמנות להתייחס. יש מישהו מאיגוד הבנקים בזום?

שלום אדוני, אני עורך דין אייל דותן מטעם איגוד הבנקים. לפני שאני אתחיל להעלות את ההערות שיש לנו לסימן א', מה שהקראתם עד עכשיו, אני רק אציין שבהקשרים האלה איגוד הבנקים מייצג את הבנקים שחברים באיגוד, אבל באופן ספציפי לא את הבנק הדיגיטלי, שהוא מיוצר כאן בנפרד.

לגבי הסעיף של ההגדרות, אנחנו מבקשים להעיר למספר הגדרות. להגדרת מידע פיננסי, אנחנו מבקשים שיובהר שמדובר באותו מידע פיננסי שהתקבל דרך מערכת הממשק למידע פיננסי, על מנת שיהיה ברור שהחוק הזה לא חל על הרבה מיידעים פיננסיים אחרים, שכמובן החוק לא התכוון לחול עליהם.

לגבי הגדרת מערכת ממשק למידע פיננסי, היינו מבקשים שבהתאם לדברי ההסבר להצעת החוק ייווצר מנגנון טכנולוגי אחיד ובעל סטנדרטיזציה אחידה לגבי כל המערכת, כי כשנגיע בהמשך לסעיפים שקובעים שהמאסדרים הפרטניים הם אלו שיקבעו את הסטנדרט לגבי כל משתמש ומשתמש וכל גוף פיננסי וגם נותן שירות וגם מקור מידע, אנחנו חושבים שצריך לקבוע סטנדרט אחיד שיהיה סטנדרט אחיד לכולם, כדי שכולם יוכלו לדבר באותה השפה ולמנוע תקלות.

לגבי הגדרת מקור מידע, אז כפי שאני חושב אמרו רבים וטובים לפניי, צריך באמת להרחיב את מקור המידע ולא לחכות ולא רק לבנקים, סולקים, חברות כרטיסי חיוב. יש אמנם הרחבה בהצעת החוק לעומת תסקיר החוק, לגבי גופים מוסדיים. אבל ההרחבה היא מאוד מצומצמת, רק לגבי מתן אשראי, בעוד שאנחנו סבורים שלפחות מחצית מהפעילות הפיננסית בישראל תהיה סדורה על המערכת הזו וכמו שהבנקים כבר ערוכים וכבר שם והם בדרך ליישם את הכל ולתת את המידע בהתאם לחוק, אנחנו חושבים שצריך להוסיף עוד גופים, חברות ביטוח, גופים פיננסיים נוספים שנותנים שירותים חוץ בנקאיים. זאת על מנת שניתן יהיה לתת את השירותים באופן הטוב ביותר, למשל אם רוצים לתת שירות כמו חיתום, אז הרבה פעמים אנחנו צריכים גם מיידעים שנובעים מהחיסכון הפנסיוני של הלקוח ולא רק מהמידע שנמצא בבנקים.

לעניין הגדרת נון שירות מידע פיננסי, אנחנו מבקשים להוסיף בסוף ההגדרה שזה מבקש להתייחס רק בעיסוקו במתן שירות מידע פיננסי, על מנת שיהיה ברור שזה חל רק לחוק הזה.

להגדרת שירות מידע פיננסי, בסעיפים קטנים שתיים ושלוש, אנחנו חושבים שיש טעות בניסוח, שכתוב "..גם לגבי השימוש, שהשימוש יהיה באופן מקוון..". אני חושב שהמטרה של החוק הייתה שמטפלים בהעברת המידע באופן מקוון, כאשר השימוש הוא לא בהכרח שימוש מקוון, הוא יכול להיות גם שימוש מכוון, אבל לא רק. אנחנו לא רוצים לצמצם עד מאוד את השירותים ואת השימושים שייעשו במידע שיועבר.

לגבי סעיף שתיים – חובת רישוי ואישור, אנחנו מבקשים שבדומה לכל יתר הוראות החוק שחלות על גופים פיננסיים בישראל, גופים שהם כבר גופים מפוקחים כמו בנקים לא יצטרכו לקבל אישור על מנת לעסוק במתן שירותים לפי החוק. בדומה לחוקים אחרים, מאחר וייעוץ פיננסי או ייעוץ בתחום הכלכלי, זה התחום העיקרי שבנקים עוסקים בו. הם עושים את זה כל יום ואי אפשר לבוא עכשיו ולקחת את העיסוק העיקרי שהבנקים עוסקים בו ולהגיד שהוא כפוף לעוד אישורים. הבנקים כבר מפוקחים על ידי הפיקוח על הבנקים, יש להם רישיונות, מי שמחזיק בהם מקבלים היתרים כדין. בדומה לחוקים אחרים, לא פחות חשובים מהחוק שלפנינו, ששם באו וקבעו שגופים מפוקחים כמו בנקים לא צריכים לקבל לא רישיונות ולא אישורים, אפשר להסתפק בדיווחים לפיקוח על הבנקים והנושא הזה כבר מוסכם ואנחנו כמובן נעלה את כל ההערות על הכתב ונשלח לוועדה בהתאם.

זה היה עדיף לעשות מראש. התייחסות הרגולטורים להערות שנשמעו.

אז אני אתייחס וכמובן אם מישהו מהחברים רוצה להוסיף דבר אחר כך. לגבי הטענה של איגוד בתי ההשקעות לגבי הסיפור של חברי בורסה שיהיו פטורים מרישיון. צריך להבין, חברי הבורסה היום, הרישיון שלהם הוא רישיון שונה והפיקוח עליהם נעשה באופן שונה. זה לא שהרישיון, הם לא מקבלים רישיון, אין להם רישיון. הם מפוקחים על ידי הבורסה, לא על ידי הרשות לני"ע ולכן הפיקוח עליהם הוא פיקוח משני ולכן אנחנו חושבים שלא נכון לתת לגופים האלה פטור ושבעצם יפוקחו ויקבלו את הרישיון שלהם מהבורסה בתוך הגוף שמעניק להם ונותן להם את הפיקוח.

לגבי הסוגייה שהעלה היועץ המשפטי של חברה ג.מ.א., לגבי היקף הפטור של חברות האשראי החוץ בנקאי. אני מציע שנדחה את זה להמשך. הוא מתייחס אמנם לסוגיית ההגדרה של איך נקרא גוף גדול, אבל המשמעות היא הרבה יותר בעולם שבו אנחנו נותנים פטור או לא נותנים פטור לגוף כזה להנגיש את המידע. אני מציע שכשנגיע לשם נסביר קצת יותר את הרציונל וניכנס להאם נכון להתייחס או לא.

לגבי הטענה של איגוד חברות הביטוח להוציא את התאגידים מהחוק. בדיון הקודם הצגנו מצגת ובמצגת הראינו מה קורה במגזר הצרכני והראינו מה קורה במגזר האשראי לעסקים קטנים ובינוניים. במגזר הצרכני אנחנו עדיין רואים איזו שהיא תחרות מחוץ לעולם הבנקאי, כשיש היום כ–25% מהאשראי שמסופק לא על ידי המערכת הבנקאית, אלא על ידי המערכת החוץ בנקאית. בעולם האשראי לעסקים קטנים ובינוניים רק 6% מסופק על ידי המערכת החוץ בנקאית. אנחנו חושבים ואנחנו יודעים, שיש ריכוזיות גדולה מאוד גם בעולם האשראי החוץ בנקאי ולכן אנחנו חושבים שזה נכון מאוד לעודד את התחרות שם. זה נכון שבשנים האחרונות הפוקוס של הממשלה היה יותר בעולם הצרכני ופחות בעולם של האשראי לעסקים קטנים ובינוניים, מהבחינה הזאת אנחנו כממשלה גם משנים פוקוס וזה בהסכמה על כל השחקנים, כי אנחנו מבינים שנדרש לעודד את התחרות גם שם. אנחנו נתייחס לזה גם יותר בהמשך כשנתייחס להגדרות הסלים וסלי מידת תאגידים ככלל.

לגבי הטענה של עמותת הפינטק, לגבי הסיפור של המבנה הפיננסי. זה המבנה הפיננסי ובהתאם אליו אנחנו הנגשנו את החוק, למיטב הבנתנו הטוב ככל האפשר וזה נכון שבמקביל לזה יש בחינה של כל מבנה המערכת הפיננסית וכשנגיע לשם, אנחנו מסכימים שיש שם הרבה דברים שצריך לבחון וכשנגיע לרגע אני מניח שנתייחס גם לסוגייה הזאת.

לגבי הערות של איגוד הברוקרים, אורית אני אשמח שעוד שנייה את תתייחסי.

לגבי הערות של איגוד הבנקים. לגבי הוויתור לבנק על אישורים, אנחנו חושבים שזה לא נכון, במסגרת החוק וכמו שאמרנו קודם, בעצם מה שאנחנו רוצים לעשות פה זה לקבוע שהוראות החוק חלות על כולם. בשביל זה גם יש את הרישיון לגופים שנמצאים בחוץ ואישור למי שלא נמצא. גם האמירה שהבנקים היום כבר עושים את הפעילות הזאת היא אמירה לא מדויקת. יש היום הרבה מאוד בנקים שירחיבו את הפעילות שלהם באופן משמעותי לקבל מידע מבנקים אחרים, זה משהו שהם חד משמעית לא עושים היום בהיותם בנקים ולכן אני חושב שנכון ן להתייחס.

לגבי הערות הנוסח שהם העבירו לגבי ההגדרות, אני אשמח שנתייחס אחרי שהם יעבירו משהו כתוב, כי היה קצת קשה לעקוב אחרי הערות הנוסח. אורית, בבקשה.

אורית שרייבר מהרשות לניירות ערך מהייעוץ המשפטי, אני אתייחס להערות של עודד אופק ושל איגוד הבנקים, שהן שלובות אחת בשנייה כי שתיהן עסקו בגופים שקשורים לפעילות שלנו – חברי בורסה שאינם בנקים ועודד אופק דיבר גם על מנהלי התיקים. איגוד הברוקרים דיברו על ייחודיות העיסוק, זה נושא שעלה ממש בימים האחרונים ואנחנו, כמו שעודד אמר עוד נישב איתם ונדבר ונחזיר תשובה לוועדה לגבי מציאת פתרון בעניין הזה, כדי שלא תהיה מגבלה גם על גופים כאלה לעסוק בשירותים כאלה ולייעל את השירותים שהם נותנים ללקוחות שלהם.

לגבי הטענה של איגוד הבנקים להרחיב את מקורות המידע, אז שוב, זה משתלב עם מה שעודד אופק אמר – באמת יש תכנון וציפייה שכשחברי בורסה שאינם בנקים יהיו גופים שמפוקחים על ידי הרשות לניירות ערך, הם יוכלו גם לשמש כמקורות מידע. כאשר הם ישמשו כמקורות מידע, נדון גם בשאלת הפטור מרישיון וקבלת אישור להרשות לעניין הזה.

כל הנושא הזה לא יכול להיפתר כרגע מכיוון שהם לא מפוקחים על ידי הרשות לני"ע. יש חוק שאנחנו מקדמים וכשהוא יעבור והם יהיו מפוקחים נוכל לחזור ולעסוק בזה.

אז למה בעצם לא לעשות התניה כזו שכאשר הם יהיו מפוקחים הם יכנסו אוטומטית?

בעיקרון ברגע שהם יהפכו להיות מפוקחים על ידי הרשות הם יהפכו להיות מקורות מידע ולכן אוטומטית הם יהפכו להיות.

פרוצדורלית השר יצטרך להרחיב את מקורות המידע ולהכניס את חברי הבורסה שאינם בנקים.

למה אבל? אנחנו לא יכולים לפתור את זה היום מראש?

הם פשוט לא מוגדרים כבעלי רישיון כרגע.

היום, אבל ברגע שיהיה להם רישיון אנחנו יכולנו לפתור את זה מראש, למה אנחנו צריכים להעביר את זה עוד פעם תהליך.

נכון אבל בחקיקה להתנות על חוק שיעבור אולי ברגע דיונים.

התיקון של החובה שלהם בחוק, החובה שלהם להיות בעלי רישיון תעבור בחוק ולכן לפני שאנחנו נעביר את התיקון הזה אנחנו גם ככה נצטרך להתכנס פה בשביל לאשר את החוק הזה, ואנחנו חושבים ששם זה המקום.
(היו"ר רון כץ)

שם נאשר את זה. אוקיי, בסדר. מירב או יובל מי ממשיך להקריא?

אני ממשיך בהקראה.

4.א. הרשות רשאית לתת רישיון למתן שירות מידע פיננסי למבקש שמתקיימים לגביו כל אלה:
1. הוא חברה כהגדרתה בחוק החברות או שהוא רשום כחברת חוץ לפי סעיף 3/4/6 לחוק החברות.
2. השליטה על עסקיו וניהולם מופעלים בישראל ואם אינם מופעלים בישראל, ביכולתו לקיים את כל ההוראות לפי חוק זה וניתן לאכוף אותם לגביו.
3. יש לו מיומנות טכנית - - -

אנחנו לא מבקשים אפילו נציגות בישראל?

חברת חוץ, אמור להיות לה מקור עסקים בישראל. היא נרשמת בצורה כזאת או אחרת.

אז למה אנחנו לא מחדדים את זה פה בניסוח הזה?

סעיף 2 הוא מנסה להרחיב את השחקנים שיוכלו לקבל רישיון ולכן אנחנו מאפשרים להם, גם אם לא עיקר הפעילות שלהם, לא עיקר השליטה על העסקים והניהול שלהם, גם אם הם לא מתבצעים בישראל וגם מאחר שמדובר בשירות שהוא מקוון בעיקרו, אנחנו מרחיבים את האפשרות של חברות לקבל רישיון.

אבל למה אנחנו לא מבקשים נציגות בישראל מחברה כזאת, נגיד חברה בינלאומית כזו?

חברה בינלאומית אנחנו נגיע שיש לה רישיון או שאין לה, לא משנה. למה אנחנו לא מבקשים נציגות?

אני חושב שבסוף המטרה בחוק היא ללכת כמה שיותר גמיש מבחינת, בסוף מה שאנחנו רוצים זה שתהיה יכולת לרשות לפקח.

גמיש אני בעד גם, אבל כשמדובר במידע כזה ובגופים כאלה אני הייתי רוצה שתהיה נציגות בארץ שיהיה יותר קל, לכל מקרה שלא יהיה שיהיה יותר קל להתנהל מולם.

לבצע את האכיפה, גם אנחנו הערנו את ההערה הזאת ושאלנו.

שאלנו לגבי יכולת האכיפה של אותם הגורמים.

נכון ולכן בדרישה באופן מפורש כתוב שהגורם הזה, שבכדי שיוכלו לתת לו רישיון ושהוא יעמוד בתנאי, הוא רק גורם כזה שהרשות תראה שהיא יכולה לאכוף את הוראות החוק עליו בצורה פיקטיבית.

אני חושב שכדאי להוסיף פה שתהיה לו נציגות בארץ. אני לא רואה איך זה מפריע. הם יכולים לפתוח נציגות בארץ, כולם. מה הבעיה שיעשו שלוחה משהו?

חייב להיות להם מען, אבל השאלה עם לפתוח ממש נציגות, אנחנו קודם כל אומרים שהשליטה והניהול לא חייב להיות בישראל, יכול להיות שיש להם פה פעילות בישראל, אבל אנחנו לא רוצים לצמצם את זה כרגע בתוך החקיקה, כדי כן לפתוח את השער.

לא, חייב להיות להם איזה שהוא מען בישראל, אי אפשר להתנהל עם חברה שלא. עכשיו תבוא חברה, טובה ככל שתהיה, שתהיה עכשיו באיי הבהאמה ויתנו לה פרטים לגבי חשבונות בנק ישראלים וחס וחלילה יקרה שם משהו, אז איך אנחנו אוכפים את זה?

אז באמת כאן הסמכות, האפשרות היא לתת לרשות לבחון את זה – האם יש לה יכולת אכיפה אפקטיבית גם לגורמים כאלה ורק אם תנוח דעתה של הרשות.

לפי איזה כלים אתם בוחנים את זה?

אפשר לקבוע ברישיון שהם חייבים שיהיה דירקטור ישראלי או עובד ישראלי. מען בישראל חייב להיות גם ככה.

מען בישראל, כמו שאומרת אורית, חייב להיות גם ככה בגלל הדרישה בסעיף קטן אחד, שזה או חברה שהתאגדה בישראל כהגדרתה בחוק החברות או שהוא רשום כברת חוץ בחוק החברות ובין יתר הדרישות, זה שיהיה מען של אדם שיושב בישראל ומורשה לקבל בעבור החברה כתבי בית דין. צריך כל מיני דרישות בעבור ההגדרה וכדי להיות חברת חוץ.

אוקיי.

אני ממשיך בהקראה.

3. יש לו מיומנות טכנית ואמצעים מתאימים לשם מתן השירות למידע הפיננסי
שהוא מבקש ל - - -, באופן שיבטיח את אמינות המערכות שבאמצעותן יינתן השירות ואת קיום ההוראות לפי חוק זה ובכלל זה ההוראות הנוגעות להגנת הפרטיות ואבטחת מידע להגנת סייבר ולניהול סיכונים.
4. התוכנית העסקית וההצהרה על האמצעיים הכספיים שלו, שצרף לבקשתו לפי
סעיף 5, מעידים על יכולתו לתת את שירות המידע הפיננסי שהוא מבקש לתתו ולאמות מאורעות לפי חוק זה.
5. הוא עומד בדרישות לעניין ביטוח, הון עצמי מזערי או בטוחה אחרת, כנדרש
מבעל רישיון לפי סעיף 35/א'.
6. בית המשפט לא מינה לו קונס נכסים או ציווה על פירוקו והמבקש לא החליט
על פירוקו מרצון.
7. מתקיימים לבעל השליטה התנאים לקבלת היתר שליטה לפי סעיף 9.

אני אקרא את סעיף ב' ואז אני אסביר כל סעיף ותת סעיף.

כן.

4/ב'. מצאה הרשות כי מבקש הרישיון אינו ראוי לעסוק במתן שירות מידע פיננסי בשל טעמים של טובת הציבור או בשל טעמים הנוגעים למהימנותו, למהימנותו של בעל השליטה בו או למהימנותו של נושא משרה בכירה בו או בבעל השליטה בו, רשאית היא שלא לתת רישיון למבקש, אף אם מתקיימים לגביו התנאים שבסעיף קטן א' ובלבד שנתנה לו הזדמנות לטעות את טענותיו לפניה או לפני מי שהסמיכה לכך בדרך שהורתה.

אז כמו שאמרנו, הסעיף הזה קובע את התנאים לקבלת הרישיון, הראשון והשני דיברנו עליהם. הדבר השלישי זה שיש לו את האמצעים הטכנולוגיים, בסופו של דבר זה שירות טכנולוגי באופיו, שעיקרו ומהותו נועד לשמור על הגנת הפרטיות ואבטחת המידע של הלקוח. הרשות תבחן האם יש לו כלים טכנולוגיים מתאימים לעמוד בהוראות החוק ולעמוד על הגנת הפרטיות, אבטחת המידע, הגנת הסייבר וניהול הסיכונים.

רגע אני קוטע אותך כאן, מה זה בדיוק מיומנות טכנית? עכשיו כשהסברת, דיברת על אמצעים טכנולוגיים, שזה היה נראה לנו המונח היותר נכון בהקשר הזה.

אז דיברנו על זה ולא איכפת לנו, אין לנו בעיה לתקן את זה. אתם דיברתם על אמצעים טכנולוגיים והיכולת להשתמש בהם, זה המיומנות.

מה זה אומר אבל אם אתה צריך להסביר את זה?

לבחון שהמערכת הטכנולוגית שלו עומדת בהוראות שהרשות תקבע לגביו ושהוא יודע לתפעל אותה ויש לו את כל.

אני רק אוסיף שזה גם אולי מונח שמקובל ברישיונות אחרים שהרשות נותנת, גם ברישיונות של - - - שוכר, גם ברישיונות של בורסה. כמו שעמיהוד אמר וכמו שגם הייעוץ המשפטי של הוועדה אמר, הכוונה היא כאן גם לאמצעים הטכניים וגם לאפשרות להפעיל אותם כמו שצריך ולעמוד בדרישות שהרשות תקבע בעניין הזה.

יש לכם דוגמאות לאנשים.

אנשי אבטחת מידע, אנשים שמתמחים בסייבר. כל המערכות וכולל המיומנות הנדרשת כדי להפעיל אותן.

שאלה. בעצם מי שאמון, לפי מה שאני מבין על החוק, זו הרשות לניירות ערך היא זו שנותנת את הרישיונות.

היא זאת שנותנת את הרישיונות, היא המפקחת, האוכפת.

מה לגבי בנקים מחו"ל שרוצים לקבל מידע מבנקים בישראל ולתת הלוואות, משכנתאות, איך הם נכללים פה בתוך החוק.

בתור גוף שהוא לא בעל רישיון בישראל, הוא לא מפוקח ולכן הרגולטור הרלוונטי עליו הוא הרשות לניירות ערך ולכן עליו לפנות לרשות לניירות ערך ובהתאם למגבלות של החוק הזה. בשביל לתת הלוואות.

בנק שאין לו רישיון לעסוק כבנק בישראל, רק בחו"ל. עכשיו בנק בחו"ל רואה ויש לו את כל המידע מהבנקים בישראל, אם באמת הדבר הזה יקרה אני חושב שזו בשורה מאוד גדולה.

בנקים יכולים לתת שירותים, יש פה שתי רמות של שירותים, יש רמה אחת של שירותים שהיא לרכז מידע ולשדר ללקוח את מה שקורה והרמה השנייה היא מתן השירות עצמו, כמו למשל מתן הלוואה. מתן הלוואה לא מוסדר בחוק הזה, יש חוקים אחרים שבהם הוא מוסדר, בין אם זה בחוק הבנקאות ובין אם זה בחוק שירותים פיננסיים מוסדרים, ששם זה מוסדר, אין.

כל נותן שירות שנמצא כאן בחוק הזה, הוא יכול לתת אשראי.

לא, לא בהכרח.

אז מה המטרה כאן? הוא רוצה לקבל מידע מהבנק שלי של האם אני עומד בהלוואות, איך אני מתנהל פיננסית. הוא נותן לי שירות אז איזה שירות הוא נותן? שירות של פיקדונות?

אז חלק מהשירותים שאפשר לתת הם לא בהכרח שירותים שנותן שירות נותן ללקוח שירות, אלא הרבה פעמים הוא מתווך לו שחקנים אחרים. לצורך העניין, אולי אפליקציה שתבדוק לך כמה אתה משלם על כל מיני דברים ותדע להתקשר עם נותני שירותים פיננסיים אחרים ולהציע לך הרבה הצעות דרך שיתחרו בהם, משהו כמו האתר של אפ, לצורך העניין – זה משהו שיכול להתאפשר, או אפליקציה שתקבל את המידע שלך ותעזור לך להתנהל בצורה יותר מושכלת מהחינה פיננסית. החוק הזה לא פוטר מהוראות חוק החברות שנוגעות לרישוי פיננסי, כן? אם מישהו רוצה לעסוק באשראי, הוא צריך לעמוד בחוקים אחרים שנוגעים האשראי, מי שרוצה להעמיד אשראי בעצמו.

חבר הכנסת קרעי, בנוגע לשאלה על בנק זר, אולי לחן יש תשובה בעניין.

אני רק אגיד שאם הבנק הזר הזה פועל בישראל מכוח רישיון בנק חוץ, אז הוא נכנס לקבוצה של מי שקשור לפעילות המסוימת הזאת, כמו הבנקים האחרים. עכשיו צריך לבדוק האם הפעילות של בנק שהוא לא קיבל רישיון של בנק חוץ והוא רוצה לתת שירותים ללקוחות בישראל מצריכה לפי חוק בנקאות רישוי קבלת רישיון כבנק חוץ.

לקבלת מידע?

אז צריך לבדוק מה בדיוק השירות שהוא רוצה לתת. כמו שאתה אמרת, זה באמת תלוי מה הוא רוצה לעשות עם המידע ואם חוק הרישוי, עצם העובדה שהוא נותן שירותים בישראל ללקוחות איזה שהוא בנק, לא מחייב לתת לו לקבל רישוי על זה.

במידה והוא רוצה להשתמש במידע בדיוק לצורך מה שאנחנו מדברים, בנק זר עכשיו רוצה להיות סוג של מתווך, לבדוק את כל ההתנהלות הזו אז באיזו קטגוריה הוא נכנס?

לא, אז השאלה מה אתה באמת רוצה לבדוק, כי אם תסתכלו בחוק הרישוי, אז יש שם באמת, אחת הפעילויות של בנקים היא גם ייעוץ כלכלי, זו אחת הפעילויות שבנקים צריכים ויכולים לעשות. אז צריך בדוק בדיוק מה, אני אבדוק את זה. אין לי תשובה עכשיו למה מחייב בנק זר שרוצה לפעול בישראל לקבל רישיון כבנק חוץ ואז אם יש שם אזור שבו הוא לא מחויב לקבל, אז יכול להיות באמת שהוא נכנס לרישוי של הרשות לניירות ערך. אבל צריך לבדוק את זה, אנחנו נבדוק לפעם הבאה.

יכולה להיות פעילות של בנק זר שלא פועל ושאין לו רישיון של בנק חוץ, פעילות של מתן אשראי לפי חוק הבנקאות?

אני לא המומחית לחוק הבנקאות רישוי ולכן אני מעדיפה לעשות בדיקה מול המומחים ולהחזיר תשובה בדיוק איזה פעילויות. על פניו אני חושבת - - -

אוקיי. כי זאת בדיוק הנקודה של האם אנחנו פותחים פה את השוק לתחרות.

על פניו, אני חושבת שאם הוא נותן אשראי אז רוב הסיכויים שהוא כנראה צריך רישיון של בנק חוץ, אבל אני רוצה לדייק את זה.

יש לי שאלה רק שאלה, רק חידוד. כשאנחנו אומרים "..מצאה הרשות כי מבקש הרישיון אינו ראוי..", מה זה אינו ראוי?

אנחנו מדברים על המהימנות.

מה זה אומר? לא ראוי זה מונח מאוד רחב.

נכון. אינו ראוי זה מונח מאוד רחב, כי המטרה כאן באמת היא לשקול מרחב רחב של שיקולים, כדי שאנשים שיש להם מהימנות שאמון הציבור בשוק הזה יישאר והשוק יוכל לתפקד. אפשר לתת דוגמאות, הרשאה או כתב אישום או חקירות למיניהן.

אז בואו נזקק את זה.

זה יכול להיות מגוון רחב יותר. יש גם תחומים פחות מובהקים, שבגינם לא בטוח שנרצה להכניס מישהו כגורם פעיל בתוך השוק.

לא אבל אני, לי לא נוח עם המושג "שאינו ראוי", כי אינו ראוי יכול להיות מישהו שבעברו היה איזה שהוא משהו ומאז הוא כבר עשה כברת דרך ויכול להיות שמישהו יחשוב שהוא לא ראוי. אני חושב שדווקא במונחים כאלה צריך לזקק.

מה שיושב הראש שואל בעצם זה האם יש לכם פרמטרים?

אז אני ארחיב. דבר ראשון באמת, זה מונח שגם הוא כבר מוכר ואנחנו פועלים לגביו לגבי כל הגופים שמפוקחים על ידי הרשות לניירות ערך וגם מחוץ לרשות לניירות ערך יש גופים פיננסיים שצריכים לעמוד בתנאי מהימנות. לגבי מתן רישיון, אין לנו קריטריונים מוגדרים. יש רשימת נסיבות שיכולה להוות גם במהימנות, אבל היא נוגעת לביטול רישיון ולא למתן רישיון. בכניסה של מי שמבקש רישיון אנחנו מבקשים סמכות לבדוק האם ראוי לתת לו רישיון ושהוא יכנס באמת לתוך התחום הזה, כששוב, האמון זה מה שעומד בבסיס שלו והוא הדבר שהכי חשוב לשמר. לעומת זאת בביטול רישיון, שזה כלי שהוא כלי שנחשב יותר פוגע בזכויות של מישהו שיש לו כבר רישיון לפעול – במקרה הזה כבר יש רשימה של נסיבות, שגם היא רשימה גמישה יחסית שהיא בסמכות הרשות לניירות ערך לקבוע מה כלול ברשימה הזו והיא מפורסמת באתר הרשות לניירות ערך.

אני לא רוצה להקשות עלייך, אבל אני כן מבקש לקבל רשימה של פרמטרים של מה זה "לא ראוי", כי לא ראוי זה, ברמת הגמישות שאנחנו מאפשרים פה "לא ראוי" הוא מנעד רחב מידי. צריך, אנחנו צריכים להבין וגם החברים פה צריכים להבין על מה אנחנו מדברים.

אני כן אחדד שזה אמנם גם רחב, אבל זה לא ראוי מטעמים שבטובת הציבור ומהימנות.

בגלל זה יהיה קל לקבוע פרמטרים, זה לא צריך להיות תורה מסיני.

אני כן אגיד שככלל בשוק הפיננסי סוגיית האמון היא סוגייה מאוד חשובה.

בהחלט.

והשפעה של שחקן היא הרבה פעמים לא רק על עצמו, אלא גם על השוק כולו. אם שחקן אחד הופך להיות לא.

בגלל זה אני חושב שעם הניסיון והידע שלכם יהיה מאוד קל לקבוע פרמטרים ואנחנו נבין כל מה אנחנו מדברים פה.

אני דווקא חושב שהגמישות פה היא מאוד מאוד חשובה.

הנה איתי רוצה לעזור לי.

יובל אני מבינה שחרי הוועדה קודם כל רוצים בכלל להבין על מה אנחנו מדברים.

אז כדי להבין על מה אנחנו מדברים, לא רשימה שרק, רשימה סגורה.

לא, בוא נתחיל בשביל שנבין על מה אנחנו מדברים, כי לא ראוי זה.

רגע אבל אני מבקש בכל זאת להתייחס. אכן, את אותה הערה אנחנו גם הערנו והעברנו לנציגי הממשלה. כי בחקיקה בתחומים אחרים שאנחנו מכירים מונים את התנאים האלה בצורה מפורשת ובין היתר מתייחסים להרשאה בגין עבירות שמפאת מהותן, חומרתן וסיבותיהן לא ראוי לתת רישיון, כמו הגשת כתב אישום וכדומה. כאן שיקול הדעת הוא אכן רחב, אם משתמשים במונחי שסתום – טובת הציבור, טעמים הנוגעים למהימנות וכדומה והתשובה שקיבלנו ואנחנו חושבים שהיא מקובלת בהקשר הזה, היא מקובלת בהקשר הזה שבחוקים בתחום הפיננסי נהוג לנקוט במונחי השסתום האלה. זאת בעצם החקיקה הפיננסית שעליה גם מפקחת הרשות לניירות ערך, שהיא הרגולטור שיפקח על התחום הזה ולכן קיבלנו את ההסבר של נציגי הממשלה, ברור שכבוד יושב הראש צודק וראוי היה לקבוע פרמטרים או אמות מידה יותר ברורות. אבל זה חוק שבעצם הוא נמצא במערב של חקיקה פיננסית שנוקטת בדיוק באותם המונחים.

אנחנו גם הוספנו את הבקשה להחלטה מנומקת בכתב, כך שבעצם ניתן יהיה לבחון את ההחלטה ובמידת צורך גם לתקוף אותה אם באמת ההחלטה היא איננה סבירה.

איפה הוספתם את זה?

באחת מההערות שאנחנו רצינו להעלות.

אוקיי. לא, זה חשוב. זה קצת עושה שכל.

לזה אין התנגדות, אנחנו נוסיף את ההנמקה של ההחלטה.

אדוני יושב הראש אפשר שאלה?

בוודאי.

נציגת בנק ישראל, חן. אתם עשיתם איזה שהוא מחקר או איזו שהיא עבודת הכנה לדעת איך החוק הזה ישפיע על מתן הלוואות או מתן אשראי של בנקים מחו"ל בישראל? איך זה ישנה את השוק?

אני אנסה לדבר חזק, שמי אילנית מדמוני ואני מנהלת את תחום הבנקאות הפתוחה בבנק ישראל. אנחנו בדקנו בכלל הצעות של בנקאות פתוחה, להסביר את השקיפות של המידע, את השירותיות ללקוח, את היכולת שלו לשלוט במה הוא רוצה והיכולת שלו גם לקבל ייעוץ. הנושא של המידע אודות אשראי, הוא נושא חדשני בישראל. גם באירופה, שהם מקדימים ביישום של כל הבנקאות הפתוחה, הם מתייחסים רק למידע בעובר ושב, הם מדברים על החצנת מידע קיים אודות הלקוח ולא לגבי הצעות ערך על אשראי, בארצות הברית בכלל אין רגולציה, רק הם מבדברים על אולי רגולציה, השוק כן פועל שם בצורה חופשית.

אנחנו מאמינים שכל שקיפות במידע וכל מקום שבו הלקוח יוכל לקבל ריכוז של המידע שלו זה יאפשר לו להתנהל פיננסית יותר טוב, לווא דווקא בהיבטי אשראי, זה יכול להיות גם בהיבטים של "פריקות מוצרים", הכוונה בפריקות מוצרים היא שאני לדוגמא יכולה להחליט שאני לוקחת את חשבון העו"ש מגוף אחד, את כרטיס האשראי מגוף אחר, את האשראי שלי מגוף שלישי בכלל, אבל עדיין אני לא אאבד את הידיים והרגליים שלי, אני אוכל לדעת ולהמשיך להתנהל פיננסית נכון. אנחנו מאמינים שזה יגביר את התחרות, אבל אין על זה עדיין ניסיון בעולם.

כמה בנקים מחו"ל נותנים היום אשראי בישראל?

למיטב ידיעתי אף בנק מחו"ל לא נותן אשראי למשקי בית, נותנים את זה לתאגידים ואולי אחד לבנקאות פרטית, אבל זה לא למשקי הבית. הבנקים בחו"ל לא פועלים בתחום הזה, בתחום הקמעונאי.

למה? בגלל שזה קשה לקבל רישיון לעשות את זה?

לא, לא. יש להם רישיון לפעילות, הם קיבלו. כמו שחן ציינה קודם, כל מי שרוצה לבוא ולפעול כבנק בישראל, בין אם הוא מוקם בישראל ובין אם הוא מגיע מחו"ל צריך לקבל רישיון מאת הנגיד. ברגע שהוא מקבל את הרישיון מאת הנגיד, הוא מפוקח אצלינו ויכול לפעול. זה עניין של החלטה עסקית של הגוף. אנחנו לא מתערבים בהחלטות העסקיות, אנחנו לא אומרים "אם אתה רוצה לפעול בישראל אתה צריך.."

לא ולכן שאלתי, לכן שאלתי איך זה ישפיע על התחרות, כי ברגע שבנק יוכל. למה בנק מחו"ל לא מתעסק עם משקי בית אולי, או עם עסקים קטנים? כי אין לו מידע לגביהם – אם הם יחזירו לו את הכסף, יכולת הגבייה שלו, כל המידע. אז עכשיו, כשאנחנו לכאורה מנגישים את המידע הזה, זה צריך להיפתח הרבה יותר לתחרות.

כן, זה יכול להיות חוק משלים.

יש את מאגר נתוני האשראי גם.

זה יכול להיות פינטקים ישראליים, חברות שכבר היום קיימות בישראל והן מורשות שכנותנות אשראי. זה לא חייב להיות בנק.

אבל נותני אשראי חוץ בנקאיים בדרך כלל הריביות שלהם יותר גבוהות. בדרך כלל זה אנשים שלא מצליחים לקבל אשראי בבנק הם פונים לגופים חוץ בנקאיים ואז הריביות שם בהתאם, זה מה שקורה ואני ישבתי עם הרבה חברות נותני אשראי חוץ בנקאיים ואם זה לא משהו חצי וולונטרי או לסיוע, אז הריבית היא יותר גבוהה. אבל פה, כשבעצם פותחים את זה לתחרות עניין אותי לדעת האם חשבתם איך תהיה ההשפעה. אבל נקווה שאלה ששומעים אותנו ומבינים את המהות של החוק ואת המשמעות של מה שהולך לצאת מכאן, ישתמשו בלי הזה.

זו חשיבה טובה, כן. זה יכול לעשות מהפיכה. טוב, יש לנו בקשה לרשות דיבור בזום. עו"ד אייל דותן מאיגוד הבנקים, בבקשה.

לגבי ההערה הקודמת שלנו והתשובה שקיבלנו, אז ההתייחסות הייתה לגבי ברוקרים וגופים שבאמת עדיין לא מפקוחים, אבל יש עוד הרבה גופים מפוקחים בישראל, בעולם הפיננסי, שאנחנו לא רואים למה אותם גופים מפוקחים לא יכנסו כבר עכשיו למאגר נותני המידע וספקי המידע.

בעניין סימן ב', סעיף 4 – תנאים למתן רישיון, אין שום סטנדרט בחוק או תקנות או הוראות לגבי אבטחת מידע, לגבי הגנת הפרטיות, לגבי סייבר, לגבי ניהול סיכונים. אני מזכיר לכם שבחוק הקודם שטיפל בנושא הזה. אותו פרק י"א/1 שחוקקו שם, אמרו שתנאי לכניסה לתוקף של הפרק הזה, זה שיסבירו את כל הסטנדרטים האלה וזה לגם הדין באירופה, באירופה לאחר הקביעה ב – psp2, הלכו וקבעו סטנדרטים לעניין אבטחת מידע ולעניין הגנת הפרטיות, שיחייבו את אותם הגופים שרוצים להיכנס ולתת שירותים ולהתחיל לקבל את המידע אודות הציבור. אז אנחנו חושבים שצריך להסדיר את זה ולא להסתפק בהסמכה כללית.

לגבי סעיף 7 – ביטול או התלייה של רישיון, אנחנו מבקשים.

לסעיף 7 עוד לא הגענו, אנחנו עוד לא בסעיף הזה. לגבי ההתייחסות הקודמת שלך, כן בוא נשמע.

לגבי ההוראות בעניים אבטחת מידע ופרטיות, בדיוק בשביל זה, נגיע לזה בהמשך בנושא של המועדים. אבל בדיוק בשביל זה יש לרשות לניירות ערך כשהחוק עובר כשלושה חודשים לתת את ההוראות שלהם.

אוקיי. ולגבי גופים נוספים שעלתה הטענה לגביהם?

גופים נוספים שלא מנגישים לגביהם מידע, יש גופים, מבחינת סלי המידע שנמצאים פה בחוק – הם מנגישים עבורם את כל המידע. גם אם זה במערכת הבנקאית וגם אם זה לא במערכת הבנקאית.

לא, אבל הטענה שלו הייתה שיש עוד גופים מעבר למה שאנחנו פותחם פה לקבלת רישיון. זו הייתה הטענה?

להבנתי היא הייתה מבחינת חובת הנגשת המידע.

לא זו הייתה הטענה, לגבי זה שהוא אומר שיש עוד גופים שיכולים לקבל רישיון היום במדינה והם לא נמצאים בסל הגופים שיכולים לפנות לבקשה וקבלת רישיון. עו"ד דותן, זה מה שהתכוונת?

ההערה הייתה שיש את מקור המידע. כדי לתת היום שירותים פיננסיים על בסיס הבנקאות הפתוחה, צריך לפתוח ואני חושב שגם דיברו על זה פה בדיון הקודם, לא רק את הבנקאות אלא גם את הפיננסיים. כלומר, יש גופים, יש נותני שירותים בנכס פיננסי, יש נותני אשראי חוץ בנקאי, יש חברות ביטוח, יש חברות שמנהלות קופות גמל. כולן כבר בעלי רישיונות וכולם כבר מפוקחים, אין סיבה שהם לא יכנסו לתוך מאגר ספקי המידע. אני מבין שלגבי הברוקרים, נציגת הרשות לניירות ערך הסבירה שהם עדיין לא מפוקחים וברגע שהם יהיו מפוקחים אז יהיה תיקון חקיקה ויכניסו אותם כספקי מידע. אבל יש עוד הרבה גופים שאצלם מצוי לפחות מחצית מהמידע הפיננסי על הלקוחות במשק, אם אנחנו רוצים לתת לגופים שכן נכנסים לתת את השירותים ולמשל אם הם רוצים לעשות חיתום או לתת שירותי אנטריגציה, לאפשר ללקוח לראות את כל המידע, לרבות החיסכון לטווח ארוך.

תודה על התשובה.

אז הוא מדבר על חובת הנגשת המידע, אני רוצה שנתייחס לזה יותר באמת כשנגיע לפרק ד', שמדבר על מקורות מידע ועל חובת הנגשת המידע, את זה יש שם. בעיקרון מה שעשינו כרגע בחוק, זה שיש חובת הנגשת מידע על סלי מידע מסוימים.

אבל למה לא לפתוח את זה באמת, כי גם ככה הם מפוקחים וגם ככה יש להם רישיון, מה המניע?

אז לגבי סלי המידע הספציפיים, אנחנו מנגישים את כל המידע מכל הגופים המפוקחים. לצורך העניין בעולם האשראי, אנחנו לא מחייבים הנגשה רק - - -.

גם לחברות הביטוח ?

גם חברות הביטוח צריכות להנגיש את המידע שלהן על אשראי, גם חברות אשראי חוץ בנקאי צריכות לתת מידע על אשראי וכל השחקנים המפוקחים צריכים לתת מידע על אשראי. מה שלא ניתן זה סלי מידע נוספים ואחרים, שהם לא נמצאים כרגע בחוק.

למה?

כיום יש סלי מידע בעולמות שיש עליהם פתרונות טכנולוגיים שנמצאים במקומות אחרים, לדוגמת המסלקה.

אבל אני שואל מה המניע להנגיש את הכל? אם המערכת קיימת, יש פיקוח, יש את הכל והכל קיים. אז למה אנחנו בעצם מחריגים אותם?

בסוף, החוק הקיים. אני כן, זה פשוט נוגע גם לסוגי תחרויות בחוק ואני כן אשמח אם להתייחס לזה טיפה יותר בהמשך.

אוקיי.

אני כן אגיד ברמת הכותרת, שהחוק כרגע מסדיר סלים מסוימים ומשאיר כרגע אפשרות להוסיף סלים נוספים. יש לנו מוכנות טכנולוגית מסוימת שנמצאת בתחומים ספציפיים. אבל אני כן מעדיף שנתייחס לזה קצת יותר בהמשך.

טוב, עו"ד דותן קיבלת חצי תשובה, אנחנו נחזור לזה.

אני רוצה רק לחזור ולציין שאני חושב שכל גוף פיננסי או פינטק, כאשר הם נכנסים לתחום, הם יעידו שהמידע על החיסכון ארוך הטווח הוא חיסכון קריטי כדי לתת את השירותים. אמנם אין סל מידע כזה, אבל מן הראוי שכמו שיש סל מידע על אשראי, שיהיה סל מידע גם לגבי עולם הביטוח ועולם החיסכון ארוך הטווח, שהוא מאוד חשוב על מנת לתת שירותים פיננסיים.

תודה רבה, אנחנו נחזור לזה. אנחנו נעבור לעודד אופק, היועץ המשפטי של איגוד חברות האשראי.

כן תודה רבה אדוני יושב הראש. קודם כל, אני מודה לעו"ד דותן מטעם איגוד הבנקים, שלראשונה דואג לחברות האשראי שיכללו במקורות המידע. כמובן שאין בזה כדי לשנות מכך שאנחנו מבקשים איזה שהן, מבחינת מועד התכולה שהוא יהיה מאוחר יותר.

אני רוצה לתת את המידע המצטבר שלנו לגבי הנושא של קביעות סובייקטיביות לגבי סמכות ראשות ניירות ערך. קודם כל לגבי המען המקומי שצוין כאן, אני לא זוכר מבחינת כל החוקים הפיננסיים שחלים על הגופים הפיננסיים שנדרש מען מקומי. אני רק אומר לוועדה, אני לא, אנחנו אדישים מבחינת התוצאה. בדרך כלל כתוב גם חברת חוץ, כך גם דרך אגב בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים שמסדירים את הפעילות של נותני האשראי. אני כן חושבים מהניסיון הנלמד וזה כן משהו שאנחנו יכולים לתרום כאן, שפרמטרים סובייקטיביים שלא נקבעות להם הגדרות מדויקות, בדרך כלל גורמים לתוצאה לא טובה. הרשות כן ציינה את הנושא של הפגם במהימנות ואנחנו מכירים אגב את רשימת הנסיבות שעשויות להוות פגם במהימנות שהרשות לניירות ערך פרסמה לכל הגופים המפוקחים. יחד עם זאת, לא מופיע כאן בתוך החוק עצמו שהרשות תפרסם רשימת נסיבות שעשויות להוות פגם במהימנות שהיא תעשה את הרשימה וגם ניתן יהיה לצורך העניין לבחון אותה מבחינה חקיקתית, האם היא עומדת בכל הדרישות סף של רשימת נסיבות מהסוג הזה. אז אולי שווה להוסיף את זה בהקשר הזה של הנסיבות, שבאמת הן יהיו נסיבות אובייקטיביות ורלוונטיות, שנוכל לבחון אותן לפי העניין. תודה.

תודה רבה. יש לנו, נמצא איתנו רועי פולקמן, יושב ראש פורום מחוללי התחרות, בבקשה רועי.

תודה רבה אדוני יושב ראש הוועדה. הערה קצרה – אחד, אני אצטרף להערה של עו"ד דותן לגבי מידע. יובל טלר ממשרד האוצר התייחס לאשראי, אבל הרבה מאוד חיסכון היום קופות גמל להשקעה, מודלים מוספים. כדי שאני אוכל לדעת בחברות הפינטק והשחקנים שעליהם אנחנו מדברים כאן היום, אלו שרוצים לייצר תחרות כאן במגזר הפיננסי, כדי לדעת את הדברים האלו צריכים לקבל מידע ולכן, בהמשך של הדיון צריך להתייחס גם ללמה לא להנגיש גם מידע על חיסכון ארוך טווח? אין סיבה. כרגע כתוב שזו אפשרות להכניס וכולי, זו הערה ראשונה.

הערה שניה, רק הבהרה, בהגדרות בסלי מידע, בדברי ההסבר כתוב שמידע גם מפעולות שמתבצעות באפליקציות התשלומים. אני לא ראיתי את זה מופיע בתוספת השלישית ואני פה פונה ליועצים המשפטיים של הוועדה, האם לא צריך להכניס או האם זה ברור או איפה צריך להכניס את זה בחוק, שברור שהיום יותר ויותר מידע פיננסי על ניהול האשראי נמצא באפליקציות התשלומים וצריך להיות ברור לחלוטין, זה גם נכלל יכול להיות שגם בכלל אין פה מחלוקת וזה מוסכם פשוט לא ראינו את זה בצורה ברורה ואולי פספסתי את זה בנוסח. תודה רבה, ישר כוח.

לא לגמרי הבנו את השאלה לגבי אפליקציות התשלומים.

עמוד 1020 בסלי מידע, בדפי ההסבר בנוסח הכחול כתוב "..פירוט התנועות בחשבון, לרבות תנועות באפליקציות התשלומים..", בתוך סלי המידע. האם הדבר הזה כרגע הוא מופיע בדפי ההסבר, לא ראיתי אם זה מופיע בתוספת השלישית, אז אולי זה שם? אנחנו מבקשים להבין האם זה ברור בנוסח – כרגע בהגדרות כתוב סלי מידע - - - יותר ויותר פעולות רלוונטיות להבנה של התנועות הפיננסיות של הלקוח קורות באפליקציות התשלומים, שזה יותר ויותר קורה. האם ברור בחוק שסלי המידע אותם חייבים להנגיש לחברות הפינטק ולכל השחקנים בשוק, כוללות מידע פיננסי מאפליקציות התשלומים.

להבנתנו נטרלנו טכנולוגית את כל הפרמטרים.

הנה יש פה חידוד.

קודם כל אפליקציית תשלום שהיא צוברת כסף היא נחשבת חשבון תשלום ולכן החוק חל עליה. דברי ההסבר באים לחדד שזה חל גם על האפליקציות האלו. אפליקציה שהיא רק צינור להעביר והיא מחייבת בצד אחד חשבון או כרטיס חיוב ובצד שני היא מזכה חשבון או כרטיס חיוב, אז המידע נמצא גם בכרטיס החיוב וגם בחשבון הבנק.

אני אחדד ואגיד שאנחנו בפיקוח על הבנקים פועלים לטייב את המידע שמגיע מאפליקציות, זאת אומרת שכשאני אראה את החשבון שלי אני לא אראה רק את שם האפליקציה, אלא אני אראה מידע נוסף וכשהמידע הזה יצא בבנקאות פתוחה אז גם זה יהיה שקוף וגלוי ולא צריך גם את המידע מתוך האפליקציה.

מילת חידוד לדבריה של אילנית, אני מכבד מאוד אבל צריך לומר. חברים תראו, זה באג אדיר בחוק כרגע. כייוון שכרגע, כשאתה מבצע פעולות באפליקציות כמו ביט או אפליקציות אחרות שיהיו, אתה לא יודע - - -

כן, אבל מה הבעיה נגיד עם אפליקציה כמו ביט, שהיא מחוסרת בכרטיס אשראי?

אני אסביר. כרגע בחשבון, אם אתה תבקש פלט יהיה כתוב שבוצעה פעולה בביט. לא כתוב מה ביצעת ומבחינת החברות.

לא אבל רשום לך את הסכום גם, זה מחובר לחשבון הבנק שלך.

זה לא משנה, כיוון שאם המידע - - -.

איזה מידע חסר לך?

האם קניתי במכולת? האם העברתי אליך כסף? כלומר, אין שום מידע.

הבנתי, חסרה לך הסיבה של ההעברה. אוקי, הבנתי.

צריך לומר שהדבר הזה זה באג אדיר בחוק. זה באג אדיר.

אני מציינת שוב שאתה צודק. השאלה היא האם נכון לעכשיו, כשאוספים את המידע מחשבון הבנק שלי יכול להיות שהוא חסר. אבל אנחנו רוצים לטייב שהמידע שיעבור לחשבון הבנק שלי מאפליקציית התשלומים יהיה מלא ואז כשמישהו - - -

אז תגדירו בחוק את התנאים שבהם, אני מסכים לחלוטין רק תגדירו את זה.

אוקיי, אני מקבל את זה. זה גם לא הסעיף הזה, זה הסעיף של סלי המידע ואני מקבל את זה ונציין את זה, אנחנו נוסיף את זה.

מאה אחוז, תודה רבה.

תודה רבה. שימי אדזיאשווילי, חבר הנהלה בהתאחדות יועצי המשכנתאות.

אז באמת בהמשך גם לשאלות של שעלו מצד חבר הכנסת קרעי וגם מצד איגוד הבנקים, לגבי גופים שבעצם אינם מפוקחים אין בעצם, אנחנו רוצים את החידוד הזה בעצם בחוק ובסעיפים, שגם אותם מקצועות שאינם מפוקחים היום אבל אנחנו מגדילים עליהם פיקוח אחר כך, בעצם ייכנסו לתוך החוק מראש בעצם בהגדרתם. אם לדוגמא אנחנו, כיועצי משכנתאות בהגדרה של מייצג, בעצם יוגדר – יועצי הלוואות לדיור לאחר הסדרת העיסוק בתחום, כך שהעיסוק בעצם יהיה טעון רישוי בחוק לאחר מכן. זאת אומרת, כבר יוגדר בתוך החוק ולא בעצם נחכה אחר כך שהתחום יוסדר ורק אחר כך בעצם יתקיים סיכון של שר האוצר לנושא הזה.

תודה רבה. אנחנו כן נשמח להבין מה התכנון העתידי לגבי הגופים הללו כי אנחנו רואים שזה עולה ונשמח להבין. יועצי משכנתאות זה דוגמא, אבל כל הגופים מהסוג הזה.

אוקיי. בגדול יועצי משכנתאות הם בפעילות לא מוסדרת. להגדיר היום התייחסות בחוק למה שיקרה כשתוסדר הפעילות זה קצת בעייתי כי השאלה היא מה יוגדר בחוק. אם תוגדר לצורך העניין הגדרה מאוד מאוד כללית, שאתה חייב להגיד "אני יועץ משכנתאות" לפני שאתה פועל אבל שום דבר מעבר, אז זה יכול להיות שזה לא רלוונטי להתייחס אליהם כמייצגים. לכן אנחנו מציעים כן שכשתגיע לפה חקיקה להסדרת הפעילות של יועצי המשכנתאות.

בעצם אז נעשה את.

נעשה ונבין גם מה אנחנו רוצים לעשות להם, אז נדע גם מה להתייחס בין אם זה בחקיקה פה ובין אם זה אחר כך, אחרי החקיקה פה, השר יוכל - - -

אני מבין אותך ואני גם מבין אותם כי, תן לי אני בא לעזור לך עכשיו. מה שהם אומרים וזה דבר לגיטימי, הם אומרים "אנחנו רוצים לפעול להסדרה, יסדירו אותנו ואז אחרי שיסדירו אותנו אנחנו נהיה במעמד דומה לחברות ולתחומים שמוסדרים פה אבל לא ניכלל בחוק, כי לא הוסדרנו מראש."

ובדיוק בגלל זה בזמן ההסדרה נוכל להתייחס גם לסוגייה הזאת. כשנביא חקיקה, לצורך העניין הסדרת יועצי המשכנתאות ונחשוב כולנו שאפשר להגדיר אותם כמייצגים לעניין הגוף הזה, נוכל לעשות תיקון עקיף לחוק.

ואתם לא חושבים על איזה שהוא פתרון משפטי? זה גם ליועצים שלנו, על איזה שהוא יתרון משפטי למצוא לזה איזה שהוא מנגנון שיסדיר את כל הדבר הזה? במידה ורק לאחר כמובן שהם מוסדרים.

אני בגדול ואני אגיד גם יותר מזה, אני הייתי, אם הייתה הסדרה ליועצי משכנתאות, היינו שמחים להכניס אותם פה כמייצגים. זה ממש ואנחנו אמינים שהם יכולים לתרום לתחרות בצורה רצינית ומשמעותית.

הבנתי.

העניין שכרגע וככל שזה לא מוסדר קצת קשה להתייחס לזה בצורה רצינית.

אוקי , אז בוא נקרא לזה גם איך אנחנו רוצים לפעול ביחד? אם אנחנו באים ושמים לכם את הצעת החוק להסדרה של החוק שלנו, במסדרת אותה וועדה שמתכנסת עכשיו, האם זה בעצם משהו שמקובל עליכם ואתם תהיו מוכנים לדון בו במסגרת החוק, כדי שאנחנו באמת נדע איפה אנחנו עומדים ולא נישאר באוויר ונחכה למשהו עלום שלא בטוח ייכנס ואולי נחכה להגדרות של שר האוצר, כאשר אולי ייכנסו בעוד שנה או שנתיים או לא יודע כמה זמן. אנחנו כן רוצים לפתור כי בסוף גם השירות לציבור ייפגע. היום אנחנו נותנים, כמעט 50% משוק המשכנתאות בישראל בעצם מיוצג על ידי יועצי המשכנתאות. אנחנו רוצים לפתור את זה כך שהשירות גם לציבור לא ייפגע ולא נישאר בעצם על פרץ שלא ברור בעצם איפה אנחנו נמצאים. הם לא נותנים לנו שירות ואנחנו רוצים להבין איפה אנחנו נמצאים.

תודה שימי. בוא נשמע את התשובה.

אני הייתי מציע לא לקשור בין שני הדברים. ככל שרוצים לקדם הסדרה לעולם יועצי המשכנתאות, הנושא הזה עכשיו כדי לעכב את זה עכשיו בשביל לקדם הסדרה לשוק חדש שאנחנו לא מכירים, זה פשוט חבל. כי הקידום של התחרות שהחוק הזה יכול להביא שווה לרוץ איתו ובמקביל במידה ואנחנו רוצים לקדם הסדרה נוספת.

טוב. שימי קיבלת את התשובה, אני מסכים איתך ואני חושב שצריך לקדם במהרה את הנושא של יועצי משכנתאות. אין ספק שהם נדבך חשוב מאוד בכל התחום הזה היום במדינת ישראל, מצד שני אנחנו לא רוצים לעכב את הרפורמה בגלל דברים שבמקביל צריכים להתקדם ויתקדמו גם. אני כן אומר לך שאנחנו נעשה את החשיבה לגבי איך אנחנו, ברגע שזה יגיע לוועדה, איך אנחנו נקשור את זה שזה יהיה כמה שיותר מהר ונעודד כמובן את ההסדרה של הנושא הזה. כל נושא המשכנתאות זה נושא פרוץ לחלוטין היום וכן צריך למצוא איך אנחנו מסדירים אותו כמה שיותר מהר. תודה שימי.

אני מסכים ואני רק אומר מילה אחרונה, אנחנו נשים על שולחן הוועדה בעצם הסתייגות לחוק בהגדרה שאנחנו רוצים, עם תיקון לחוק שאנחנו מציעים בנושא ובעצם אנחנו נשמח שאולי באמת כן יהיה ניסיון. כי בסוף ההסתייגות שלו היא מאוד מדויקת, היא מאוד לא כללית אלא באמת מדויקת לסעיף שאנחנו רוצים לשנות בהגדרתו.

בסדר גמור שימי, אני רק אחדד שמי שיכול להגיש הסתייגויות זה כמובן דרך חברי הכנסת, אבל אני כמובן סומך עליך שאתה יודע את זה. תודה רבה ויום טוב. בקשה נוספת, רחלי בינדמן, מנהלת תקשורת – הבנק הדיגיטלי הראשון.

היי, אני רק רוצה לחדד את הדברים שאמר פולקמן בעניין אפליקציות התשלום. בינואר הקרוב, אם לוחות הזמנים יישארו כמו שהם צריך להיכנס על כרטיסי חיוב. זה אומר שאנחנו נוכל לקבל מידע על כל העסקאות בכרטיסי אשראי, שזה מידע מאוד מאוד חיוני וחשוב כדי לתת ייעוץ נכון ללקוחות וכדי לקבל תמונה מלאה על מצבם הפיננסי של הלקוחות ואי אפשר להפריד בין אפליקציות התשלום היום לכל מה שקשור לכרטיסי חיוב. היום אנחנו מבצעים הרבה יותר פעולות באפליקציות, בין אם זה בעסקים קטנים ובין אם זה היום האפליקציות כבר פועלות מול עסקים ובתי עסק גדולים, כבר אפשר לשלם היום באפליקציות בכל מקום וזה לא יעלה על הדעת שאין שום התייחסות ספציפית שמבהירה שכל מה - - -

רחלי את היית איתנו קודם? קודם כבר נתנו תשובה על זה שכל נושא האפליקציות הדיגיטליות הן מחוברות ויש להן או לינק לחשבון הבנק או לינק לאיזה שהוא כרטיס חיוב וכך הם מקבלים את המידע, אז זה לא שהם לא מתייחסים אליהן כי היום זה חלק מהחוק וזה חלק - - -

לא אדוני יושב הראש, ההערה של רחלי היא שאין מידע. אתה יכול לקבל את זה מהחשבון, זה כלום. אתה תקבל שורה שאתה לא יכול להוציא ממנה כלום.

אז את זה כבר אמרנו קודם, אנחנו נראה איך אנחנו עושים את זה שאנחנו כן מכניסים את זה. אנחנו רוצים לקבל את המידע הזה ואם יש העברה אנחנו רוצים לדעת מה הסיבה.

אדוני יושב הראש, זה חשוב לדעת שזה מנוסח בצורה שאין בה פרצות, שהכל סגור שם הרמטית ושלא יהיו פה טעויות.

בהחלט. אנחנו קיבלנו את זה וזו הערה חכמה ונכונה, תודה רבה. התייחסות נוספת ואני רק רוצה לחדד, התייחסות לגבי הסעיף הזה שאנחנו מדברים עליו עכשיו וזה מנמרוד ספיר, איגוד בתי ההשקעות, בבקשה נמרוד.

כן, שלום אדוני יושב הראש. אני רוצה קודם ביחס לכל הסימן וגם ביחס לסעיף הקודם שוב, אמרו פה נציגי הממשלה ובצדק, הם מבקשים שחברות שיש להן כבר רישיון המעמד שלהן יהיה - - - עם מי שפועל בתחום שלא מוסדר. התחום של חברות ניהול התיקים, כמו שאמרתי קודם לכן הוא תחום מוסדר לחלוטין. הרישיון היום של חברות ניהול התיקים מתייחס גם לענייני חובת זהירות ניגוד עניינים, הון עצמי וכלוי והפעילות מפוקחת ברמה הגבוהה ביותר ולכן עולה השאלה פה, כמו שאמרתי קודם, למה הן נדרשות לקבל רישיון נפרד? אני חושב שעומס הרגולציה על המגזר העסקי הוא צריך לקבוע שלכל הפחות החברות האלה יצטרכו להתבסס על אישור של המאסדר, ממילא הם יצטרכו להיות אצל הרגולטור. לא ברור למה צריך פה שני רישיונות נפרדים לפעילות שהיא כבר מפוקחת ברמה הכי גבוהה בחקיקה ראשית בחוק הייעוץ.

אתה רוצה לענות לו?

כן אדוני. היה דיון נרחב בין גורמי הממשלה לאיזה גורמים אפשר לתת פטור ואיזה גורמים צריכים ברישיון, יש כאן התלבטות בין עודף רגולציה לבין ארביטראז' רגולטורי. אם תיתן לכל מיני גופים שונים להיות מפוקחים על ידי מאסדרים שונים, אז יכול להיות שההוראות יהיו שונות וההכרעה היא נקודת האיזון שנבחרה והיא הייתה מקורות המידע, שלפי החוק הזה יהיו מפוקחים על צד אחד של העברת המידע ויהיו הגופים שכבר כיום נותנים את אותם שירותים ממש. זאת הייתה ההחלטה. ניהול תיקים הוא לא מקור מידע כרגע ולכן הוא לא פטור מרישיון. זאת התשובה.

תודה רבה.

אני רוצה להתייחס, אם אפשר לענות רק?

נמרוד רק בקצרה. בגדול מה שהוא אומר זה פשוט שזה לא אותו התחום. אנחנו מדברים פה על שני תחומים שונים וזו המטרה היחידה, אנחנו רוצים לקדם את זה ואנחנו לא רוצים, אני התומך הראשון של הורדת רגולציה איפה שאפשר, פה אנחנו פשוט לא מדברים על אותו החוק. אבל בוא, תתייחס בבקשה ואנחנו נתקדם.

אני רוצה פשוט שוב להדגיש גם בנושא מקור המידע, לפי מה שאני מבין מהחוק זה לא נכון כי לא רק מי שנחשב כמקור מידע מקבל את האישור ושוב, אנחנו לא מבקשים שחברות ניהול התיקים לא יקבלו אישור פרטני מהרשות לניירות ערך, בוודאי שהם יקבלו והם ממילא מפוקחים על ידי הרשות באופן שוטף. אנחנו רוצים למנוע מצב שבו שוב, כדי להגדיל את התחרות בעוד כמה חודשים תחליט פה הממשלה שהיא כן רוצה לאפשר לחברות ניהול התיקים להיכנס לתחום הזה וכזכור שוב, החברות האלה מפוקחות מכף רגל ועד ראש בביקורת ובפיקוח קפדני של הרשות לניירות ערך ואנחנו לא רוצים להיות פה בידיים שלצורך שוב פעם לחכות להחלטת שר ולהוראות פרטניות. עושים פה מהלך נכון מאוד של הגברת התחרות ויש פה רובד של חברות שיש להן את היכולת להיכנס לחוק הזה, הן מפוקחות ואני לא מבין בשביל מה להוסיף עליהן עוד דרישות רגולציה מכוח חוק נפרד. החוק שלהן – חוק הייעוץ וההוראות של הרשות לניירות ערך מכוח חוק הייעוץ, הרבה יותר קפדניות והרבה יותר ממוקדות מאשר ההוראות של החוק הזה וזה פשוט מיותר בעיני ועודף רגולציה מיותר לחלוטין.

אוקיי, בוא נשאיר את זה שתבדקו את הנושא הזה. אני כן אומר לכם שאנחנו לא נחכה הרבה מן למתן רישיונות, אנחנו כן נגביל את זה בזמן ובזה אני מסכים איתו שלא צריכים על חברות שמפוקחות, שזה יקח להם הרבה מאוד זמן לקבל את אותו הרישיון ואנחנו נראה איך אנחנו עושים את זה ואתם תעשו חשיבה אצלכם ותראו איך אנחנו משתפרים ומתייעלים, בשביל שחברות כאלה שבאמת מפוקחות כבר לא יצטרכו עוד פעם לעבור כזה תהליך ארוך ומייגע. מצד שני, אנחנו כן צריכים לשמור על עיקרון החוק בשוק, גם למי שאין רישיון ולמי שיש רישיון, שכולם יתחילו באותה העמדה, תודה.

אנחנו רוצים להעיר עוד שלוש הערות לגבי סעיף 4. לגבי הגשת תוכנית עסקית, ביקשנו בדיונים מקדימים מנציגי הממשלה שיהיו איזה שהם פרמטרים שיקבעו מה היא תוכנית עסקית שניתן להגיש בכל זאת כתנאי למתן רישיון וההפניה לעניין הזה בעצם נמצאת בסעיף 5, שאנחנו תיכף נגיע אליו ושם צריך בעצם כן לחייב את הרשות לניירות ערך לקבוע בהוראות או בכללים, תיכף נגיע בדיוק למינוח המדויק, את הפרמטרים ואת ההוראות לעניין של מהי תוכנית עסקית שהגשתה היא תנאי למתן רישיון.

הוסכם.

הערה נוספת לעניין היתר שליטה, אנחנו נראה את זה בהמשך בסעיף 9. בעצם ככל שיש למבקש הרישיון בעל שליטה, הוא צריך כתנאי מקדים – ככה אנחנו הבנו, או במקביל להגשת בקשה לרישיון, הוא צריך לבקש מהרשות לניירות ערך היתר שליטה. אז צריך לחדד כאן את הנוסח בהקשר הזה, מכיוון שזה בעצם לפי הנוסח כרגע, בסעיף 4/א'/7, כתוב "..מתקיימים בבעל השליטה תנאים לקבלת היתר שליטה..".

מה שהצענו אם קיים? זה מה שאתה?

אה, אבל זה ברור – שאם יש לו בעל שליטה הוא צריך לקבל היתר שליטה, אבל בשלב הזה הוא עוד לא יודע אם מתקיימים או לא מתקיימים או אם הרשות כן תסרב לתת לו בכלל היתר שליטה, אנחנו נראה בסעיף 9 שיש לרשות בעצם סמכות יותר רחבה שלא לתת היתר שליטה. בין היתר מטעמים שבטובת הציבור אם אינני טועה. כלומר, אותם מונחי שסתום שמופיעים כאן בסעיף 4 מופיעים גם שם בסעיף 9.

אז אין בינינו מחלוקת מהותית, אנחנו ננסה לתאם איזה נוסח הבהרה, היועץ המשפטי מציע בסדר? כאילו בהקשר הזה.

אוקיי. ולגבי סעיף קטן ב' וההערה גם שתחזור על עצמה, לגבי השימוע וזכות הטיעון שהרשות לניירות ערך נותנת. אז אתם כותבים כאן "..מלבד שנתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו לפניה, או לפני מי שהסמיכה לכך בדרך שהורתה.." ביקשנו לחדד כאן שהיא כמובן לא יכולה להסמיך כל גורם לביים את אותו השימוע, שזה צריך להיות עובד של הרשות לניירות ערך.

מקובל עלינו.

והנמקה בכתב גם אנחנו רוצים, כן זה קריטי. עוד התייחסות, ממש בקצרה והפעם של ירון אליאס, יועץ משפטי מטעם איגוד חברות הביטוח.

כן, ברשותך אני רוצה להגיב לאמירות או תהיות שנשמעו פה מכמה דוברים, לגבי העובדה שהחיסכון הארוך טווח הוא כרגע לא נמצא בסלי המידע הרלוונטיים.

אנחנו חושבים שהעובדה שהמידע הזה לא נמצא שם היא לא מקרית. זאת תהיה טעות, טעות חמורה אפילו לכרוך באותו הסל פיקדונות ניירות ערך וחברות אשראי לצד החיסכון ארוך הטווח. התוצאה תהיה שכל הפרמטרים הללו יעמדו באותו level ועם כל הכבוד אנחנו לא באותו ה-level חברים. תפרידו את כספי הפנסיה, הם לא חלק מהמשחק. אם אנחנו נכניס אותם לתוך המשחק הזה הדרך תהיה מאוד קצרה לשלל עצות שיוצגו לעמיתים ולחוסכים במסגרת התמונה הכללית, לפדות אולי את קרן הפנסיה, להנזיל את החיסכון לטווח ארוך ואולי לשפר את הסיכויים לקבל אשראי או לשפר את התנאים בבנק לגבי פקדון ניירות ערך וכולי. לא בכדי החיסכון ארוך הטווח הוא איזה שהוא תחום שאמנם הוא חלק מהתחום הפיננסי, אבל הוא למעשה מנוהל בנפרד ויש עליו התייחסות נפרדת ורגולציה נפרדת ותפיסה עקרונית שונה לגמרי.

אוקיי, הבנו את הטענה, הטענה היא בהחלט מוצדקת ובוא נשמע את התשובה גם.

אמרנו שנתייחס לזה בהמשך בעולם מקורות המידע.

בסדר גמור אז אתה תישאר איתנו, אנחנו נתייחס לזה.

אם אפשר גם תגובה נוספת לתגובה ולהערה שלנו לגבי התאגידים.

זה לגבי הסעיף שאנחנו דנים בו עכשיו?

זה לגבי סעיף 1, ההערה שלנו בסעיף הזה שנשמעה איזו - - -

אז אנחנו, אני מתנצל שאני חייב להתקדם. אז אנחנו נחזור אליך לגבי הסעיפים הספציפיים אתה מוזמן תמיד לחזור ולעלות. תודה.

5. בקשה לרישיון:
5/א'. בקשה לרישיון תוגש לרשות. בבקשה יפרט מבקש הרישיון את סוג שירות
המידע הפיננסי שבו הוא מבקש לעסוק ורשאית הרשות לקבוע בתקנות פרטים
נוספים שיכללו בבקשה כאמור.
5/ב'. לבקשה לרישיון יצורפו מסמכים המעידים על קיום בתנאים לקבלת הרישיון כאמור בסעיף 4 ובכלל זה, הצהרה בדבר התנאים הכספיים של מבקש הרישיון והתוכנית העסקית שלו. הרשות רשאית לקבוע בתקנות את הפרטים שיכללו הצהרה ובתוכנית העסקית כאמור וכן מסמכים ודוחות נוספים שיצורפו לבקשה. יושב ראש הראשות או עובד הראשות שהוסמכו לכך, רשאי לבקש ממבקש הרישיון פרטים, מסמכים או דוחות נוספים על האמור הסעיפים קטנים א' ו-ב', אם נראה לו כי הדבר דרוש לצורך קבלת החלקה בבקשה.


אז דבר ראשון, כדי לקבל רישיון צריך להגיש בקשה לרשות וצריך להסביר איזה סוג שירות אתה רוצה לעשות, האם רק את האיסוף, האם גם את האיסוף ושימוש במידע – לדוגמא: השוואת עלויות, ריכוז המידע או רק שימוש במידע על בסיס מידע שנאסף.

בסעיף קטן א' אנחנו מציעים, בעקבות הערות הייעוץ המשפטי של הוועדה למחוק את הסייפה ולהעביר אותו לסייפה של סעיף קטן ב', אז אחרי המילים שבו הוא מבקש לעסוק תהיה נקודה והמילים החל מ – "..ורשאית הרשות.." עד הסייפה יימחק. אנחנו נכניס את זה לסייפה של סעיף ב' בעוד שניה.

לבקשה לרישיון צריך לצרף מסמכים המעידים על כך שאתה עומד בתנאים שאתה צריך לקבלת רישיון, לדוגמא: מסמכי התאגדות ובנוסף, צריך הצהרה בדבר האמצעים הכספיים של מבקש הרישיון והתוכנית העסקית שלו.

הרשות – אנחנו גם פה בעקבות הערותיו של היועץ המשפטי, מבקשים לתקן בנוגע לסעיף 5, שהרשות תקבע בתקנות את הפרטים שיכללו בהצהרה ובתוכנית העסקית. כאן אנחנו מטילים עליה חובה לקבוע ולא רק רשות, כדי שהמבקשים ידעו במה הם צריכים לעמוד.

לגבי מסמכים ודוחות נוספים שיצורפו לבקשה, לסעיף הזה, לסופה של הסעיף הזה אנחנו אומרים ".. וכן פרטים, מסמכים ודוחות נוספים שיצורפו לבקשה..". אנחנו בעצם מוסיפים כאן את המילה "פרטים" לדברים שהרשות יכולה לבקש ממבקש הרישיון, בסדר? כאשר הוא מגיש את הבקשה.

רק הערת ביניים, לגבי הסמכות של הרשות לניירות ערך לקבוע בתקנות. לפי פסקה שאנחנו ערכנו, הרשות ככלל מוסמכת לקבוע כללים או הוראות ובנושאים אחרים, לפי חוק ניירות ערך, הגורם שמוסמך להתקין תקנות הוא שר האוצר. אז כאן אתם מציעים מודל שונה? או שהתכוונתם לכללים והוראות?

התכוונו שמאחר שמדובר בהוראה שמופנית למבקש הרישיון ולא לבעלי רישיון, הרי שמדובר בפנייה לגוף שאינו מסויים ולכן זו הוראה בת פועל דחיקתי ולכן אנחנו כתבנו תקנות כדי לבטא את זה. אין לנו בעיה לכתוב את זה כ"כללים", זה מקובל עלינו לחלוטין וזה באמת הנוסח שהראיתם לנו שמקובל במקומות אחרים ו"כללים" מבחינתנו יתן את אותו המענה. זו הסמכות של הרשות כלפיי - - -

זה לקבוע חקיקת משנה והיא נקראת "כללים" מכיוון שזה לא שר, אלא רשות רגולטורית.

נכון.

סעיף קטן ג', יושב ראש הרשות הוא יכול לבקש כבר הוראות פרטניות ממבקש ספציפי, זו לא הוראה כללית, אלא לגבי מבקש ספציפי. אם הוא רואה צורך בכך כדי לבקש דוחות או מסמכים או פרטים נוספים הוא יכול לבקש ממנו.

6/א'. ברישיון יפורט בין השאר, סוג שירות המידע הפיננסי שרשאי בעל הרישיון לעסוק בו ורשאית הרשות לקבוע ברישיון פרטים נוספים ותנאים שיחולו על בעל הרישיון.
6/ב'. הרשות רשאית לשנות את התנאים שקבעה ברישיון, כאמור בסעיף קטן א' ובלבד שהודיע לבעל הרישיון את נימוקיה ונתנה לו את ההזדמנות לטעות את טענותיו לפניה או לפני מי שהסמיכה לכך בדרך שהורתה.

אז אותה ההערה לגבי הסמכה לערוך את השימוע, כמובן רלוונטית גם כאן.

שזה יהיה לעובדי הרשות.

כן. ובסעיף קטן א', מה בעצם ההבדל בין פרטים נוספים ותנאים שיחולו על בעל הרישיון?

ההבדל בין פרטים לתנאים?

זה בעצם תנאים.

ההערה היא נכונה, אנחנו מורידים את צמד המילים "פרטים נוספים", בסדר?

אוקיי.

בתנאים זה היה לדוגמא, חשבנו על מקרה. אנחנו, יש כאן סמכות שניתנת לרשות, אבל לדוגמא אם ניתן רישיון לחברה זרה או לתאגיד חוץ, אז אנחנו יכולים לקבוע לו שהוא יעדכן אותנו מה קורה עם בטוחות שהוא הפקיד במקום אחר או מה קורה עם הון עצמי שהוא הפקיד ואלו התנאים שהרשות יכולה לקבוע, אלו תנאים ספציפיים שהרשות יכולה לקבוע ברישיון.

7. ביטול או התלייה של רישיון:
7/א'. הרשות רשאית לבטל רישיון או להתלותו, בהחלטה מנומקת או בכתב אם מצאה כי מתנהל אחד מאלה:
1. הרישיון ניתן על יסוד מידע כוזב או שגוי.
2. חדל להתקיים לבעל הרישיון תנאי מהתנאים למתן הרישיון, כאמור בסעיף 4/א' או שהוא הפר תנאי מהתנאים שנקבעו ברישיון לפי סעיף 6.
3. בעל הרישיון הפר הוראה מהוראות לפי חוק זה או הוראה של הרשות.

את ההוראה של הרשות צריך למחוק.

חשבנו שזה מבהיר את זה אבל את זה מבחינתנו אפשר למחוק. הכוונה זה להוראה או לחלק מההוראות של המאסדר.

אז לפי חוק זה, כולל כמובן גם את חקיקת המשנה.

נכון. אז אנחנו כן, נמחק. בסדר גמור.

4. מתקיימת נסיבה מהנסיבות המנויות ברשימה שנקבעה לפי סעיף קטן ב', המעידה על פגם במהימנות בעל הרישיון. נסיבות כאמור ייבחנו לגבי בעל הרישיון, בעל שליטה בו ונושא משרה בכירה בבעל הרישיון או בבעל שליטה בו.
5. - - - שבטובת הציבור המצדיקים את ביטול הרישיון או את התלייתו.

ושוב, הסעיפים הרחבים מידי האלה שלכם.

בהקשר הזה של ה"רחבים", אז סעיף קטן ב' קובע שהרשות תקבע בהיכר של מהימנות של בעל הרישיון, המבקש, בעל השליטה בו או נושא משרה, אז מדובר.

אתה רוצה להקריא אותו?

אני אקריא אותו:
7/ב'. הרשות תקבע רשימה של נסיבות שיש בהן כדי להעיד על פגם במהימנותו של בעל רישיון, של בעל שליטה בו או של נושא משרה בכירה בו, או של בעל שליטה בו. רשימה כאמור, תפורסם באתר האינטרנט של הרשות ותיכנס לתוקף בתום 30 ימים מיום הפרסום ואולם, שינויים מהרשימה לא יחולו על הליך תלוי ועומד לפי סעיף קטן א'/4. הודעה על פרסום הרשימה לפי סעיף קטן זה ועל כל שינוי שלה ומועד תחילתן תפורסם ברשומות.
7/ג'. סבר יושב ראש הרשות כי פגם כאמור בסעיף קטן א'/1-5, שבשלו רשאית הרשות לנקוט באמצעים כאמור באותו סעיף קטן ניתן לתיקון, רשאי הוא להורות לבעל הרישיון לתקנו ורשאי הוא להורות על אופן התיקון או/ו המועד לתיקונו. חלפה התקופה שהורה יושב ראש הרשות והפגם לא תוקן להנחת דעתו, רשאית השרות לנקוט אמצעים כאמור בסעיף קטן א'.
7/ד'. הרשות לא תבטל רישיון או תתלה אותו כאמור בסעיף קטן א', אלא לאחר שנתנה לבעל הרישיון הזדמנות לטעות את טענותיו לפניה או לפני מי שהסמיכה לכך מטעמה ואולם עובד הרשות רשאי להתלות רישיון באופן מיידי אם קיימים טעמים מיוחדים המצדיקים זאת ובלבד שיתן לבעל הרישיון הזדמנות לטעות את טענותיו לפני הרשות כאמור, סמוך ככל האפשר לאחר התליית הרישיון.

אז כאן זו סמכות שנותנת הרשות לבעל רישיון, במקרה שיש מישהו עם רישיון אבל אנחנו רוצים או שיש נסיבות שבהן יש לבטל את הרישיון.

אני רוצה לנסות לזקק את זה. כי קשה מאוד להבין מה הן הנסיבות שבגינן ישללו למישהו רישיון, כמו שהיה קודם קשה להבין מה הן הנסיבות. ההגדרות הרחבות האלה, עליי הן קצת מקשות. אז בואו תנסו לפחות לחדד לי את הדברים, מה הסיבות?

אני אתן ביטוי לדברים. אני ברשותך, דווקא חושבת שהמקרים הם די ברורים ואפשר לעבור עליהם, זו רשימה שקבועה והומלצה לקבוע כאן בחוק. אגב, זו גם רשימה שקבועה בחוק.

מה זה אומר פגם?

לדבר רק על הפגם או על הכל?

לא, אני אומר סתם לדוגמא פגם, מה?

יש את רשימת הנסיבות שמפורסמת באתר הרשות, לדוגמא: הרשעה בעבירה, הגשת כתב אישום או חקירה פלילית, ביצוע עבירת משמעת, כתב טענות משמעתי כנגד מבקש הרישיון, חקירה פתוחה כנגד מבקש הרישיון או שהוטלו עליו אמצעי אכיפה מנהליים, עיצומים כספיים. זאת אומרת, אלו עבירות שנעשו בתחום הפיננסי. התקשרות בהסדרים מנהליים חלופיים – מטבעם להגשת כתב אישום וניהול הליך מנהלי, כמו תשלום כופר. אני מקצרת, אני לא קוראת את כל הרשימה רק נותנת ככה הארות, שלילת היתר אחר בשל פגם במהימנות או שסירבו לתת לו רישיון אחר בשל פגם במהימנות.

מה זה אומר פגם במהימנות?

האינו ראוי לשמש, האינו ראוי.

אוקיי.

או ממצאים בהליכים משפטיים אזרחיים בדבר הפרה שנקבעו בהליך, שבמסגרתו ניתנה למפוקח האפשרות להציג את עמדתו. כל אלה דוגמאות והרשימה פה עוד נמשכת. אלה יכולים להיות ממצאי ביקורת מתלונות של לקוחות, ממצאי ביקורת הרשות, פיטורים בעקבות גילוי ממצאים המעידים על התנהגות לא נאותה או שיש להם זיקה לפעילות המפוקחת על ידי הרשות, פירוק בשל חדלות פירעון – הכרזה כפושט רגל. זו הרשימה שמפורסמת כפי שאמרתי באתר הרשות, שאר העילות לביטול רישיון או להתליה של רישיון מפורטות בצורה מאוד ברורה לדעתי בהצעת החוק. זה יכול להיות או שהרישיון ניתן על בסיס מידע כוזב או שחדל להתקיים בו תנאי מהתנאים למתן רישיון, לדוגמא: אין לו הון עצמי מספק או ביטוח מספק או מיומנות טכנית לפי ההוראות. העילה השלישית זה שבעל הרישיון לפי ההוראה.

לגבי מהימנות טכנית, זה קריטריונים ברורים? זה מפורסם איזה שהוא? אנחנו מבינים מה זה המהימנות ההיא?

מהימנות טכנית זה תנאי שיפורט בהוראות של הרשות, הצעת החוק כאן נותנת את המסגרת, הוראות יפרטו את זה באופן מדויק יותר ומפורט יותר. גם ההוראות, כפי שהיועץ המשפטי אמר, אלו הוראות וזה חקיקת משנה שניתנת על ידי הרשות והן מפורסמות להערות ציבור והודעה עליהן גם ניתנת. צריך וזה בהמשך לאחת ההערות שעלתה מקודם, צריך לפרסם אותן שלושה חודשים לפני שהחוק הזה יכנס לתוקף – כך שהגופים שיבקשו רישיון יוכלו לדעת על מה הם ניגשים.

רציתי לשאול, יש תוקף לרישיונות האלה או שבעצם יינתן רישיון וכל עוד הוא לא בוטל הוא יהיה בתוקף?

אין תוקף לרישיון.

והתלייה לא מוגבלת כאן למעשה לתקופה?

נכון.

זאת אומרת, גם לא עד קיום התנאים וגם אין איזו שהיא תקופה שעד אליה ניתן להתלות.

נכון.

אז לצורך העניין ניתן להתלות את הרישיון לארבע או חמש שנים.

צריך להזכיר שקודם כל ההחלטה המנהלית, כמו כל החלטה מנהלית – צריכה להיות החלטה סבירה וזה לא תהליך שעושים אותו כדבר שבשגרה ולא עושים אותו ללא הנמקות ומבלי שתינתן זכות טיעון לבעל הרישיון שאת רישיונו רוצים להתלות או לבטל. יש כאן אפשרות גם בסעיף, אם מדובר על תנאי שכבר לא מתקיים אפשרות לתקן את ההפרה הזו ורק אם הוא לא תיקן את ההפרה להנחת דעת יושב ראש הרשות, רק אז ממשיכים בהליך של ההתליה או הביטול.

ברמה העקרונית זה משהו שיקשה עליכם לקבוע סעד זמנים?

לא, בחקיקות אחרות מה כתוב ברישיונות, בנושאים אחרים? זה ככה כתוב?

בחוקים שלנו.

החוקים שלכם.

על התחומים הפיננסיים אני מדברת, לא על רישיון לרפואה.

בחוקים שלנו כשיש סמכות להתליה או לביטול זה לא מותנה בזמן ולא מוגבל בזמן.

לא זה בסדר שזה קיים, אבל דווקא עכשיו כשאנחנו כבר מטפלים בדברים ומתקנים דברים אז אני חושב שזה יהיה לגיטימי, אני לא חושב, אני בעצם מחזיר את השאלה אלייך. האם אתם חושבים שיש אפשרות לקבוע סעד זמנים? כלומר, להתנות את זה באיזה שהוא זמן סביר? כי כמו שהיועץ המשפטי אמר, זה יכול להיות עכשיו לעשר שנים.

אם אפשר בבקשה להתייחס, אני אמיר וסרמן , היועץ המשפטי של הרשות לניירות ערך. אז ראשית, לגבי המשטר הזה של - - -, הוא קיים בכל העולם בעולמות הפיננסיים, הוא מועתק מחו"ל, הוא קיים היום בכל החקיקה הפיננסית בארץ.

שלא מגבילים בזמן?

רגע. לגבי התלייה באופן ספציפי רציתי לומר, זו בעצם סנקציה חמורה פחות מביטול. כלומר, הדבר החמור ביותר בעבור בעל רישיון הוא ביטול ולכן אם מורידים את זה אני חושב שזה מוריד את מרחב הגמישות דווקא לטפל באופן יעיל.

לא אבל השאלה, ברגע שאתם מתנים והוא תיקן וחזר לדרך הישר, מה הצעד הבא?

הצעד הבא זה בעצם חידוש הרישיון.

לא, לפני ששללת, עוד לא שללת לו את הרישיון. כמה זמן יש לו לתקן את זה, כמה זמן אתם. אתם מבינים? יש פה איזו שהיא עננה שמרחפת מעל איזה שהוא.

רון הוא ירצה לתקן את זה כמה שיותר מהר שאפשר ואז מחזירים לו.

זה קורה הרבה? זה משהו שקורה הרבה?

עד היום השימוש שהיה לנו בהתליה הוא בא בדרך כלל מצד בעל הרישיון. כלומר, בעל רישיון שבא ואומר "אני, בשנים הקרובות לא חושב להשתמש בו ואני מבקש להתלות כדי שאני לא אצטרך לעמוד בפיקוח וכולי".

הבנתי, טוב אוקיי.

זה דבר שאנחנו מיעטנו להשתמש בו. בדרך כלל הסנקציה המשמעותית ביותר היא ביטול, אני רואה בזה רק עוד איזו שהיא דרגת חופש.

עוד מדרגה. אבל גם אם חס וחלילה, זה לא בזמן סביר וכאלה, אז יש בתי משפט נכון? זה בסדר.

בסדר גמור. אז יש לנו בקשה להתייחסות מאייל דותן, היועץ המשפטי של איגוד הבנקים לגבי סעיף 7 ויושב הראש שלנו חזר.

(היו"ר מיכאל מרדכי ביטון)

אז הערה לגבי סעיף 7, ברשותכם.

האמת ביקשו ממני להגיד שהייתי בכנס של תנועות הנוער והם אמרו "אנחנו משחררים אותך, אבל תפאר את העשייה של תנועות הנוער". זה עדיין מתקיים אז כדאי למי שלא הספיק זה בוועדת חוקה. אני אמרתי להם שתנועות נוער הצילו את חיי, כי לא הייתי מי יודע מה בתיכון, אבל בני עקיבא וסיירות הם אלו שהצילו את החיים שלי. אז שמעתם כל ההורים פה? יובל, אתה יש לך ילדים לא? כשהם יגיעו לגיל של תנועות הנוער אז כשיגיעו כדאי שילכו לתנועות הנוער. בבקשה.

תודה אדוני. אז לגבי סעיף 7, הערה אחת. היינו מבקשים שהרשות תפרסם באופן פומבי ומיידי את ההחלטות לגבי ביטול ההתליה של רישיונות, על מנת לאפשר למקורות המידע להיערך ולא למסור מידע לגופים שרישיונם תם.

יש התייחסות להערות?

אני חושב שזו הערה נכונה.

אתם מקבלים את ההערה, בסדר גמור. אנחנו נסיים את הדיון הזה בשעה 13:30. בואו נקריא עוד קצת הערות ונסיים. קדימה.

כן רגע, רק לפני זה, לגבי סעיף קטן ד' – שתי הערות. אנחנו ביקשנו שההתליה המיידית תהיה בהחלטה מנומקת בכתב ושאלנו גם לגבי השימוע בדיעבד, לאחר ההחלטה על התלייה מיידית ואתם כתבתם "..סמוך ככל האפשר להתליית הרישיון..". אנחנו מכירים בדברי חקיקה אחרים ובתחומים אחרים שקובעים איזה שהוא דד-ליין לקיום השימוע הזה בדיעבד.

אנחנו מסכימים זה בסדר וזה מקובל. 30 ימים?

אוקיי.

אוקיי, סעיף 8.

8/א'. פיקוח על מי שרישיונו בוטל – מי שרישיונו בוטל חייב למלא אחרי כל ההוראות החלות על בעל רישיון לפי חוק זה, כולל התקיימות התחייבויות שנתן ללקוחות לפני ביטול הרישיון.
8/ב'. יושב ראש הרשות או עובד אשר הוסמך לכך, רשאי לתת למי שרישיונו בוטל הוראות בדבר ניהול עסקיו, ככל שהדבר יראה לו נחוץ, כדי להגן על לקוחותיו שהתקשרו עימו לפני ביטול הרישיון. אין בהוראה כאמור כדי לפטור את מי שרישיונו בוטל באחריותו - - - ההתחייבות שנתן לפני ביטול הרישיון.

בסעיף קטן א' התכוונו למצב שבו למשל בעל הרישיון שבוטל לו הרישיון החזיק מידע על אודות
לקוח ולפי החוק הזה הוא יהיה חייב כמובן למחוק את המידע שיש אצלו, אבל הוא יוכל לשמור את זה והוא נדרש לשמור את זה במאגרים נפרדים. אנחנו נגיע לזה בהמשך. אז בסעיף הזה אנחנו קובעים שהוא יהיה חייב ואנחנו מוודאים שהוא יהיה חייב להמשיך, למרות שהרישיון שלו בוטל, הוא יהיה חייב להמשיך ולשמור על זה בהתאם להוראות החוק הזה ואנחנו כאן מקנים סמכות ליושב ראש הראשות לניירות ערך או לעובד שהוא הסמיך לכך, סמכות לתת הוראות למי שרישיונו בוטל, אם הדבר נחוץ כדי להגן על הלקוחות של אותו בעל רישיון.

ההוראה הזו בעצם רלוונטית גם למי שרישיונו הותלה, להבנתנו.

נכון. בשלב הזה. בגלל שכל הוראות החוק חלות בעיקרון על בעל הרישיון אתה צודק וזה נכון. זו גם הערה שעלתה. לסעיף 8 אנחנו נוסיף בכל מקום בוטל או הותלה.

תמשיכו ובהמשך נאסוף שאלות מהזום כי יהיו גם על סעיף 8 וגם על 9.

שאלה נוספת, גוף שרישיונו בוטל, לאחר כמה זמן הוא יוכל להגיש בקשה לחידוש רישיון.

להגיש הוא יכול, השאלה אם הוא ייענה בחיוב. אני חושב שזה תלוי נסיבות, זאת אומרת ככל שעובר יותר זמן יכול להית שהעילה לביטול מתיישנת, היו לנו סיטואציות כאלה שלמשל על אנשים שעברו עבירה ואפילו נכלאו ואז עולה השאלה אחרי כמה זמן בעצם אפשר לקבל את החזרה למוטב ואין את אותו סיכון במהימנות. אבל זה מאוד תלוי נסיבות.

אוקיי.

סעיף 9.

סימן ג' – היתר לבעל רישיון.

9/א'. לא ישלוט אדם בבעל רישיון, אלא על פי היתר שליטה מאת הרשות.
9/ב'. הרשות רשאית שלא לתת היתר שליטה לפי סעיף זה מטעמים אלה בלבד:
· ניתן לגבי מבקש ההיתר צו לפתיחת הליכים לפי חוק חדל"פ או שיקום כלכלי, התשע"ח 2018 או שמתקיים לגבי אחד מאלה, לפי עניין:
1. לעניין המבקש שהוא יחיד הוא - - - פסול דין, לעניין המבקש שהוא תאגיד ניתן צו לפירוקו או מונה כונס נכסים לנכסיו או לחלק מהותי מהם בשל אי תשלום חוב.
2. מטעמים הנוגעים לעניין הציבור או לעניין מהימנותו של מבקש ההיתר או של נושא בכירה בו.
9/ג'. הוראות סעיף קטן א' לא יחולו על מי שהיה לבעל שליטה, כאמור באותו הסעיף הקטן, מכוח העברת אמצעי שליטה על פי דין.

כנהוג בחוקים פיננסיים, על שליטת בעל הרישיון יש פיקוח וצריך שמי שרוצה לשלוט בבעל הרישיון. זאת אומרת, בעל היכולת להחליט על הפעילות של בעל הרישיון הוא צריך לקבל היתר שליטה. ההגשה של בקשת הרישיון ביחד עם בעלי המניות ובקשה להיתר שליטה בבעל הרישיון.

רק שימו לב כאן, כשהוא מגיש את הבקשה לרישיון הוא עוד לא יודע אם מתקיימים בו או לא מתקיימים בו התנאים לקבלת היתר שליטה.

לרוב הם יודעים.

לא, אבל יש לכם סמכות רחבה שלא לתת, נכון? כל מיני עניינים שנוגעים לטובת הציבור, למהימנות.

בנאדם יודע שהוא מהימן ולא אמורה להיות לו בעיה שם אז לדעתי הוא יכול לעשות את זה. להבנתי יש גם אפשרות לעבוד בצורה טורית ולהגיש קודם בקשה להיתר. לרוב החברות לא נוקטות בגישה הזאת כי הן רוצות להתקדם.

במועד הבקשה הראשונית זה נעשה יחד, לעתים בהמשך אנחנו רואים רק בקשות להיתר שליטה. למשל אם רוצים למכור את העסק, הבעלים רוצה למכור אותו לאדם אחר אז מתקבלת בקשה חדשה להיתר שליטה.

תוך כדי תקופת הרישיון אתה מתכוון.

כן.

אני מציע שתקרא עכשיו את כל הסימן עד הסוף ואז תסביר.

אוקיי.

10. מי שמחזיק אמצעי שליטה בבעל רישיון לא יעביר אותו לאחר הזקוק להיתר שליטה, שאין בידו את ההיתר כאמור.

11/א'. הרשות רשאית לבטל היתר שליטה בהחלטה מנומקת בכתב אם מצאה כי התקיים אחד מאלה:
1. התקיים האמור בסעיף 9/ב'/1.
2. התקיימה נסיבה מהנסיבות המנויות ברשימה שקבעה הרשות לפי סעיף 7/ב', המעידה על סמי מהימנות בעל ההיתר או נושא משרה בכירה בו.
3. תנאים שבטובת הציבור מצדיקים את ביטול ההיתר.
11/ב'. סבר יושב ראש הראשות כי פגם, כאמור בסעיף קטן א'/1-3 שבשלו רשאית הרשות לבטל את היתר השליטה הניתן לתיקון, רשאי הוא להורות לבעלך הרישיון לתקנו ורשאי הוא להורות על אופן התיקון והמועד לתיקון. חלפה התקופה שהורה יושב הראש הרשות והפגם לא תוקן להנחת דעתו, רשאית הרשות לבטל את היתר השליטה.
12/א'. ראה יושב ראש הרשות שהאדם הוא בעל שליטה בבעל הרישיון ולא בהיתר שליטה, רשאי הוא, לאחר שנתן לאותו האדם הזדמנות לטעות את טענותיו להורות:
1. על מכירת אמצעי השליטה שמחזיק אותו האדם, כולם או חלקם, בתוך תקופה שיורה, כך שלא יהיה עוד בעל שליטה.
2. שלא יופעלו זכויות ההצבעה או זכויות למינוי דירקטור או מנהל כללי מכוח אמצעי שליטה שמחזיק אותו האדם ולו אמצעי שליטה.
3. שההצבעה מכוח אמצעי שליטה שהחזיק אותו אדם ולו היתר שליטה לא תבוא במניין קולות ההצבעה.
4. על ביטול מיוניו של דירקטור או מנהל כללי שנגרם בידי אותו האדם.
12/ב'. היה אדם בעל שליטה ובעל רישיון מכוח העברת אמצעי שליטה על פי דין, רשאית הרשות לאחר שנתנה לאותו אדם הזדמנות לטעון את טענותיו להורות לו למכור את אמצעי השליטה האמורים – כולם או חלקם בתוך תקופה שתורה, כך שלא יהיה עוד בעל שליטה כאמור.
12/ג'. הורתה הרשות לפי הוראות סעיף קטן ב' למכור אמצעי שליטה, רשאית היא לתת הוראה, כאמור בסעיף קטן א'/2-4 בשינויים המחויבים.
12/ד'. לא מכר בעל השליטה את אמצעי השליטה בהתאם להוראות של יושב ראש הרשות או הרשות לניירות ערך לפי סעיפים קטנים א' או ב', רשאי בית המשפט לבקש מהרשות למנות כונס נכסים למכירת אמצעי השליטה כאמור.

תן לנו הסבר כללי על הסעיף הזה. אנחנו נסיים לקראת 14:30 אני טעיתי קודם, אמרתי 13:30. אז רק שתדעו את זה.

אז כמו שהסברנו בסעיף 9 שנדרש להגיש בקשה לקבלת היתר שליטה, שאר הסעיפים מסדירים למעשה את הסיטואציות שבהן נדרש לבטל את היתר השליטה או שיש התרחשויות שקורות במהלך חיי החברה שיוצרות שינויים בהחזקות ובשליטה. כך למשל בסעיף 10, העברת אמצעי שליטה – אסור להעביר את אמצעי השליטה, אלא אם כן בעל השליטה החדש יקבל היתר שליטה מהרשות.

סעיף 11 עוסק בביטול היתר השליטה, שזה סמכות לרשות לבטל היתר שליטה. גם כאן ההחלטה צריכה להיות החלטה מנהלית, מנומקת בכתב אם מתקיימת אחת מהעילות שמנויות בסעיף. גם כאן יש את הסמכות ליושב ראש הרשות להורות לתיקון הפגם אם זה אפשרי ואת המועד לתיקון.

סעיף 12 עוסק בסיטואציה שבה אדם פעם בלי היתר שליטה, כנדרש לפי החוק וכאן יש את הכלים שיו"ר הראשות מוסמך לנקוט בהם במקרה כזה, גם אז זה רק לאחר שניתנה זכות שימוע לאותו אדם לטעון את טענותיו. הכלים שעומדים ברשות יושב ראש הרשות זה מכירת אמצעי השליטה, כפייה של מכירת אמצעי השליטה או להורות שלא יופעלו זכויות ההצבעה או זכויות למינוי דירקטור. כלומר, לשלול את ההשלכות של היתר השליטה. ככה גם שההצבעה שלו, שמכוח אמצעי השליטה לא תבוא במניין קולות ההצבעה וגם אפשרות לבטל מינוי של דירקטור או מנהל כללי שנגרם בידי אותו אודם. כלומר, לבטל בעצם את ההשלכות של ההחלטות וההצבעות שנעשו על ידי מי שעשה את זה כאין בידו היתר שליטה כנדרש.

תודה, כן מירב.

יש לי מספר הערות. אז אני אתחיל דווקא מהסוף, לגבי ביטול מינויו של דירקטור או מנהל כללי שנגרם בידי אותו האדם והשאלה שעולה כאן היא האם לא מדובר בסמכות שהיא רחבה, האם יש לכך צדדים בחקיקה שראש הרשות או מי מבין עובדיה מוסמך להורות על ביטול מינויו של דירקטור או מנהל כללי וגם בהקשר הזה אנחנו מבקשים שלפני שיו"ר הרשות יתן הוראות למי שפעל בלא היתר שליטה, הוא גם ינמק את ההחלטה של בכתב.

ינמק את עצם הפנייה?

את ההחלטה, לא. לא את עצם בפניה, את הסמכות שלו. לפני שהוא יפעיל את הסמכות שלו הוא ינמק את ההחלטה שלו בכתב.

אחרי מתן זכות שימוע?

בסעיף קטן א' ברישה, אחרי ".. רשאי הוא.." להוסיף את המילים "בהחלטה מנומקת בכתב".

לגבי כל ההסדר של היתרי שליטה אני אציין שהם קיימים כבר גם לגבי זירות שוכר וגם לגבי בורסה, גם לגבי קרנות נאמנות יש לנו בהחזקת היתר שליטה. זה לא מנגנון שהוא חדש לתחום הזה. גם לגופים אחרים שמפוקחים על ידינו יש את הסמכויות האלה, אפילו יותר מזה, יש גם סמכות לבטל את הרישיון של הגוף המפוקח ובחוק הזה אין את הסמכות הזו.

הבנתי. אז הצעדים שהוא רשאי לנקוט בהם, כפי שהם מופיעים כאן מופיעים גם בחוקים האחרים?

לפחות אם אני זוכרת.

זה מופיע בגרסאות שונות.

בוא נגיד כך, אם יש תקדימים חוקיים תביאו אותם ואם זה לא מידתי אז תנסחו משהו מידתי יותר בדבר הזה.

והערכה נוספת, לגבי סעיף 10 – במקום המילה "זקוק", היינו מציעים שיירשם "שנדרש להיתר שליטה".

מקובל עלינו.

בסדר. תמשיך להקריא לנו את סימן ד'. אם יש פניות בזום אנחנו מקבלים אותן וגם אם נקריא שלושה או ארבעה סעיפים ומישהו יצטרך ללכת אחורה ניתן לו את ההזדמנות. אנחנו בסימן ד', קדימה.

סימן ד' – אישור מאת מאסדר: 13/א'. בסימן זה מאסר, מאסדר כפורטל להן, לפי העניין:
1. לעניין מקור מידע כאמור בפסקאות 1-7 (להגדרה מקור מידע) מאסדר מקור המידע.
2. לעניין לשכת אשראי ולשכת מידע על עוסקים, הממונה על שיתוף נתוני אשראי לעניין גוף אחר שנקבע על פי סעיף 2/ג', מאסדר הגוף האמור.
13/ב'. מאסדר רשאי לתת למקור מידע כאמור בפסקאות 1-7 (להגדרה מקור מידע) ללשכת אשראי, ללשכת מידע על עוסקים או לגוף אחר, אשר נקבע לפי סעיף 2/ג', לפי העניין שביקשו זאת, אישור למתן מידע פיננסי ובלבד שמתקיים לגביהם האמור בסעיף 4/א'/3. מצא מאסדר כי מבקש האישור אינו ראוי לעסוק במתן שירות מידע פיננסי בשל טעמים שבטובת הציבור, רשאי הוא שלא לתת לו אישור, אף אם מתקיים לגביו התנאי האמור בסעיף קטן ב' ובלבד שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו לפניו או לפני מי שהסמיכו לכך בדרך שהורה.

כאן אנחנו מדברים על אותם הגופים שיהיו מפוקחים ושיהיו פטורים מרישיון, אבל כדי לתת את מתן שירות המידע הפיננסי הם יצטרכו לקבל לשם כך אישור מאת המאסדר שלהם. אנחנו מגדירים את המאסדר שלהם, מאסדר מקור המידע, לעניין גוף - - -מקור המידע ולעניין לשכת האשראי ולעניין לשכת מידע על עוסקים, זה המפקח שלהם שהוא גם הממונה על שיתוף נתוני האשראי. אם יהיה גוף אחר אז זה יהיה המאסדר של אותו הגוף. אם יוסיפו גוף מפוקח שהוא יהיה פטור מרישיון והוא יוכל לעסוק בכפוף לאישור, אז המאסדר שלו יהיה אותו המאסדר של הגוף הזה.

הסעיף עוד אומר שמי שניתן לתת לו אישור זה למי שעומד בסעיף 4/א'/3, זאת אומרת שיש לו את האמצעים הטכניים לשמור על אבטחת המידע ועל הגנת הפרטיות. זה לא אוטומטית, אלא יבחנו לגבי הגופים, האם הם עומדים בהוראות האלה ואם יש להם את היכולות האלה.

סעיף ג' מאפשר למאסדר שלא לתת אישור, מטעמים דומים לאלו של אי מתן הרישיון, טעמים שבטובת הציבור.

אני מניח שגם כאן זה צריך להיות בהחלטה מנומקת בכתב, בסעיף קטן ג'. אני רוצה לשאול שאלה עקרונית, שהיא כמובן רלוונטית לסעיף הזה אבל בכלל למודל שאתם מציעים וזה פשוט עולה, למשל כאן, בסמכות לסעיף קטן ג' שהמאסדר רשאי שלא לתת אישור בשל טעמים שבטובת הציבור ובעצם יש כאן שורה של רגולציות. האם תהיה איזו שהיא אחידות או תיאום מבחינת ההוראות? כי בכל זאת, זה בעצם חוק שמסביר על תחום מסויים, שירות מידע פיננסי, אבל רגולטורים פיננסיים שונים. איך אתם רואים את המודל הזה ואת הצורך להבנתנו באיזה שהוא תיאום בין הרגולטורים. הנה למשל כאן יש מונח שהוא מונח שסתום "טעמים שהם בטובת הציבור". יכול להיות שמאסדר אחד יפרש את זה בצורה אחת ומאסדר אחר בצורה אחרת, כאשר מדובר בעצם על אותו התחום.

אז בגלל זה, אנחנו נגיע לזה טיפה בהמשך, סעיף 68 מדבר על מנגנון תיאום שמדבר על תיאום בין רגולטוריים . בסוף החוק הזה, במנגנון הרישיונות מול האישורים יש פה איזה שהוא מתח עדין. שמהצד האחד אתה לא רוצה לייצר מתח רגולטורי ומהצד השני אתה כן רוצה את אותה ההתמחות שאנחנו מדברים עליה תמי . מהבחינה הזאת כן היה חשוב לנו שיהיו פה הרבה שחקנים שיהיו מעורבים באירוע בשביל לא לייצר את הנטל הרגולטורי, מבחינת זה שהמאסדרים של גופים פטורים מרישיון יוכלו לאשר להם לעסוק בתחומים האלה. הצד השני של זה, אלו אותן בעיות של חוסר אחידות ובשביל המענה לחוסר האחידות הצגנו כמה התייחסויות בהמשך החוק, אחת מהן זה סעיף 68, שמדבר על התיאום בין מאסדרים ושמירה על אחידות. מהבחינה הזאת גם הוספנו את סעיף 59 לדעתי, לגבי הסמכות של השר. אבל שניה לא, לפני הסמכות של השר.

אבל תגיד יותר במהות שלהם והוועדה תדון בהם.

במהות זה שלפני שעושים ונוקטים בפעולות אכיפה נגד גופים שמאוסדרים גם במקום אחר, אז יש תיאום בין הרגולטורים לפני שנוקטים פעולות אכיפה והצעד השלישי שעשינו, זה שנתנו סמכות לשר. כי אם אנחנו רואים שיש פער מסויים בין סמכות כללית לשר לקבוע תקנות ואם אנחנו רואים, אם השר יראה שהמאסדרים קובעים הוראות בצורה שונה מידי שמייצרת את אותו ארביטאז' רגולטורי שאנחנו כל כך חוששים ממנו, תהיה לשר את האפשרות לקחת את הסמכות אליו בתקנות ולקבוע את הדברים האלה מלמעלה כדי לייצר את אותה האחידות שאתה חותר אליה.

אבל לא בטוח, אני לא בטוח שזה נותן מענה שלם ומלא למה שהערתי. מכיוון שלמשל כאן, טעמים שלטובת הציבור, זו ממש שאלה של פרשנות ולכל רגולטור, כפי ששמענו כמובן כאן לגבי הרשות לניירות ערך, אבל אני מניח שגם לגבי רגולטורים אחרים – ככל שיש להם סמכות להפעיל שיקול דעת לגבי פרשנות של מונחי שסתום כאלה, היא יכולה פרשנות אחרת. זו לא סמכות אכיפה. זו ממש סמכות של ההסדרה, של עצם הרגולציה.

ובגלל זה לשר יש אפשרות לקבוע את התקנות שמייצרות. אני מסכים ומה שאמרתי זה פתרון פה להרבה. כי בעצם אותו גלגול רגולטורי נקרא לו, הוא יש לו הרבה משמעויות ואחת המשמעויות היא באמת משמעות של פרשנות שונה, אחת מהן היא משמעות של אכיפה. בשביל הבעיה של הפרשנות השונה, הכלי הזה של קביעת התקנות על ידי השר אמור לפתור את זה כי אם הרגולטורים נוקטים בגישות מידי שונות והשר רואה לנכון לאחד אותם ולייצר איזו שהיא אחידות, הוא יכול לקבוע בתקנות את הדברים האלה בשביל לייצר הוראות אחידות. המטרה היא כן, מצד אחד המאסדרים מכירים את הגופים שלהם וידעים לעשות את הפעילות הזאת באופן שוטף ולכן אנחנו כן חושבים שנכון שמאסדרים יקבעו את זה. יש חשש שהדברים האלה יהפכו להיות רחבים מידי ולכן אנחנו נותנים לשר לעשות אובר רולינג להכרעות האלה ולייצר איזה שהן הוראות אחידות, בדיוק בשבילך הסיבה הזאת.

ומי שמרכז את זה זו הרשות לניירות ערך?

מרכז את מה?

מרכזת את התיאום בין המאסדרים לפי מה שכתוב בסעיף 68?

עמע
לא הסעיף הזה הוא סעיף התיאום בין הרשות לבין רשות שוק ההון. אבל צריך לזכור שגם תיאום רחב מידי או דרישה לתיאום רחב מידי עלולים ליצור סרבול של קביעת הוראות, בסדר? אז מצד אחד צריך לקחת את זה גם כן בחשבון, שאי אפשר כל הוראה דל מאסדר לתאם עם מאסדרים אחרים ואנחנו לא חושבים שפה דווקא, בהקשר הזה של טובת הציבור חייב להיות, אנחנו מעריכים שההסדרה בהקשר הזה תהיה דומה אבל אנחנו לא רוצים להכריח שהיא תהיה אחידה.

לא, אבל למה לא לקבוע למשל פרמטרים פה בחוק הזה? זה החוק הייעודי שנוגע למועד של לפני שירות מידע פיננסי. כשאתם כותבים משהו כל כך רחב, שבאמת הוא ניתן לפרשנות ויש בו מגוון של דברים שונים, אנחנו חושבים שיש בזה קושי.

אנחנו נמצאים כאן בפרק שעוסק בקבלת רישיון ושלילת רישיון. בנושא הזה כבר היום יש שיח ושיתוף פעולה הדוק בין רגולטורים פיננסיים במישור של העברת מידע ולעיתים גם שיתוך בהתלבטויות בנושאים האלה. זה אומר שעלך בסיס שבועי, הייתי אומר, אנחנו מעבירים מידע שגוף רגולציה אחד צריך לתת רישיון הוא פונה לאחרים על מנת לברר את הסוגיות שהתעוררו לגבי אותו גורם או אם יש לנו מידע עליו. בסופו של דבר יש כאן מטח אני חושב בין מי שנושא בסופו של דבר באחריות, שהוא צריך לתת את הרישיון ולכן הוא צריך להכריע האם יש כאן טעמים שבטובת הציבור שמצדיקים אי מתן רישיון או שלילת רישיון, לבין הרצון שתהיה איזו שהיא אחידות. למשל אם אנחנו מדברים על גורם שיש לו איזו שהיא פעילות במדינות אויב, אז בסופו של דבר הרגולטור הפיננסי שיצטרך לתת את האישור לרישיון, הוא יהיה אחראי למתן הרישיון בסיטואציה הזו ואני מסכים עם יובל שיש כאן איזה שהוא מתח. אני חושב שהשאלות היותר קשות של אחידות יהיו בהוראות הרגולציה ופחות במתן וביטול רישיונות, שזה דבר שאנחנו עושים באופן שוטף. הרבה פעמים לגבי גופים שנדרשים לרישיונות מכל הרגולטורים, כשמסתכלים על העולם הפיננסיים היום, יש הרבה פעמים גוף שנדרש לרישיונות משניים או שלושה רגולטורים שונים וזה דבר די שכיח. לא ראינו עד היום פערים די גדולים בגישות. אני חושב שהחשש הוא במקומו, יכול להיות רגולטור פתאום בעל גישה יותר אגרסיבית ויותר קיצונית ומישהו אחר עם גישה יותר ליברלית, אבל אלו מקרים שצריכים לבחון לגופם.

אם אני יכול להוסיף, אני חושבת שגם יכולה להיות פה שונות לגיטימית. כי תזכרו שמדובר על שלב האישור וזאת אומרת שאלה כבר גופים מורשים שבעצם הפעילות המרכזית הפיננסית שלהם יש בה כבר כל מיני שיקולים הרגולטור והמומחיות שלו והפעילות בפיננסים וההיבטים המיוחדים שלה ויכול להיות קשר בין האישור, צריך להיות קשר בין מתן אישור לגוף מסויים שפועל באזורים מסוימים לפעילות הפיננסית שלו. זאת אומרת, יכולים להיות מאפיינים שהם דווקא לא אחידים.

אני לא רואה שביקשו להתייחס בזום, אבל ניתן להם על כל הסימנים האלה. בואו נמשיך.

אז רק הערה שוב טכנית, בנושא האחידות. לסעיף קטן ג', "..ובלבד שניתן לו לטעות את טענותיו לפניו או לפני מי שהסמיכו לכך מבין .." עובדיו בעצם, כי זה עובדיו של המאסדר, אוקיי?

בואו נמשיך.

סעיף 14 – בקשה לאישור: 14/א'. בקשה לאישור תוגש למאסדר. בבקשה יפרט מבקש השירות את סוג שירות המידע הפיננסי שבו הוא מבקש לעסוק ורשאי המאסדר לקבוע מהוראות המאסדר פרטים נוספים שיכללו בבקשה כאמור. לבקשה לאישור יצורפו המסמכים המעידים על קיום התנאים לקבלת האישור ובכלל זה תוכנית ספציפית של מבקש האישור. המאסדר רשאי לקבוע בהוראות מאסדר את הפרטים שיכללו בתוכנית העסקית כאמור וכן מסמכים ודוחות נוספים שיצורפו לבקשה. המאסדר רשאי לדרוש ממבקש האישור לדרוש פרטים, מסמכים או דוחות נוספים על האמור בסעיף א' ו-ב', אם נראה לו כי הדבר דרוש לצורך קבלת החלטה בבקשה.

הוראה דומה לבקשה לרישיון ואת התיקונים שעשינו בסעיף.

כלומר את אותם התיקונים שאנחנו הסכמנו עליהם לגבי הבקשה לרישיון הם רלוונטיים לפה.

נתאים לכאן ונשנה אותם בהתאם, כן.

15. פרטי האישור ותנאיו, הוראות סעיף 6 יחולו בשינויים המחויבים לעניין פרטי האישור ותנאיו.

תיקנו בסעיף 6 את הפרטים, אז גם כאן אנחנו נשנה תנאים ברישיון.

16. ביטול או התליה של אישור.
16/א'. מאסדר רשאי לבטל אישור או להתלותו בהחלטה מנומקת בכתב אם מצא כי מתקיים אחד מאלה:
1. האישור ניתן על יסוד מידע כוזב או שגוי.
2. חד להתקיים לבעל האישור התנאי למתן האישור כאמור בסעיף 13/ב', או שהוא הפר תנאי מהתנאים המתקיימים בסעיף 15.
3. בעל האישור הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, או הוראת מאסדר, המאסדר התלה את הרישיון שנתן לפי דין אחר לבעל האישור לשם עיסוקו בתחום הפיננסי ולעניין גוף שנקבע לפי סעיף 2/ג' ושאינו בעל רישיון כאמור.
4. הפיקוח על פעילותו הפיננסית לפי דין, כאמור באותו הסעיף הושהה באותו המאסדר.

מה זה הושהה?

הושהה זה הותלה, אבל אנחנו כאן מתייחסים לגופים, זאת הכוונה. אבל אנחנו כאן מתייחסים לגופים שלאו דווקא הם בעלי רישיונות, לא יודע מה, יכול להיות שיש גופים שהם עם רישום ולא עם רישוי, אז לכן דיברנו בלשון היא לאו דווקא התלייה, אלא השהייה ומכוח אותו הדין.

אבל זה בעצם הפיקוח הושהה.

כן.

זה לא הרישיון הושהה או הפעילות של הגוף הושהה, זה הפיקוח הושהה.

בגלל שאין בהכרח רישיון.

אבל זה לא אומר שהפיקוח הושהה, זה אומר שהוא בעצם הוא לא יכול.

פעילותו הפיננסית, אנחנו נחדד שהפעילות שלו הושהתה מכוח הוראות הדין. אנחנו ננסה לחדד את הנוסח. אבל פשוט דיברנו על הושהה ולא הותלה כי יש גם חוקי פיקוח שמדברים על רישום וגם.

ולמה התייחסתם כאן רק להתלייה? הרישא אומרת "..לבטל אישור או להתלותו.."

כי אם הוא מבוטל זה ממילא מתבטל. כל האישור מבוסס על זה שאתה בעל רישיון פיקוח פיננסי אחר.

זה קשור?

זה התנאי לקבלת אישור. התנאי לקבלת אישור זה שאתה בעל רישיון, אם אתה לא בעל רישיון אז ממילא כבר אתה גם לא בעל אישור, זאת נקודת ההנחה, אני חושב אולי.

אני מסכימה. הסעיף שאומר שאתה לא חייב לקבל רישיון הוא בגלל שאתה בעל רישיון אחר.

לא אבל את זה אנחנו מבינים, אבל, אוקיי נבדוק אם צריך לחדד את זה. רגע, הקראת את הטעמים של טובת הציבור?

5. טעמים שבטובת הציבור מצדיקים את ביטול האישור או את התלייתו.
6. הוראות סעיף 7/ד' יחולו לעניין ביטול את התלייה של אישור בשינויים המחויבים.

7/ד' זה הסעיף של השימוע, שגם במקרה של לא לבטל ולא להתלות אלא אם אתה יכול קודם כל לתת שימוע. אבל אפשר להתלות או לבטל מטעמים מיוחדים והסברנו גם את זה בהסבר שזה גם במקרה בו יש הפרה מיוחדת וגם אם אתה מזהה זליגת מידע שצריך למנוע באופן מיידי. ביטול האישור כמוהו כביטול האפשרות לעסוק במתן השירות וביטול האפשרות לקבל את המידע.

17. הוראות סעיף 8 יחולו בשינויים המחויבים על מי שאישורו בוטל.

כמו שאמרנו, אם יש התחייבויות כלפיי לקוח או אם יש הוראות חוק שעדיין חלות לגבי אותו בעל אישור הוא צריך להמשיך ולקיים אותם והמאסדר יכול לתת לו הוראות.

גם כאן צריך להוסיף בפיקוח למי שאישורו בוטל או הותלה?

זה קצת דומה האמת לדילמה הניסוחית קודם, כי לתפיסתנו כשהרישיון מותלה אז האדם, הגוף, הוא עדיין בעל רישיון. לכן למעשה חלים עליו כל הדברים שחלים על בעל רישיון, לעומת זאת.

זאת שאלה, לא בטוח. אני לא כל כך בטוח. אם הרישיון שלו מותלה.

זו התפיסה שלנו.

אני מתארת רק את התפיסה שלנו באופן כללי, התפיסה המשפטית. התלייה איננה, היא אומרת שהוא בעל רישיון אבל רישיון מותלה, בעוד שכשהרישיון בטל או פוקע, זאת אומרת הוא כבר לא קיים אז באמת עולה השאלה מה חל.

שאלה פרשנית.

כן.

אז לא, אז אתם לא רוצים להוסיף?

אז לא להוסיף פה? כי סעיף 8 חל גם על עניין הביטול וגם על התלייה.

אני חושבת שגם בסעיף 8. זאת אומרת, צריך להכריע את השאלה הפרשנית. אני חושבת שזה צריך לחול.

טוב תעשו את הדיוק הזה ביניכם אחר כך אם זה נדרש ההעברה הזאת. בינתיים אני לא רואה בקשות להתייחסות בזום, אבל אם תהיינה כאלה אנחנו נאפשר להם גם את הרטרואקטיבי לסעיפים ג' ו-ד' שסיימנו. בואו נמשיך לקרוא.

סימן ה' – הוראות שונות: 18/א'. בסעיף זה תאגיד חוץ, תאגיד שהתאגד מחוץ לישראל העוסק במתן שירות מידע פיננסי מחוץ לישראל מכוח דין זר המסדיר את העיסוק במתן שירות כאמור.
18/ב'. על אף הוראות סעיפים 4 ו-9, רשאית הרשות לתת רישיון לתאגיד חוץ גם אם לא מתקיימים בו התנאים המנויים בסעיף 4/א'/1, 4,5 או 7 וכן לפתור בעל שליטה בתאגיד כאמור מחובת היתר שליטה לפי סעיף 9 אם שוכנעה כי הדין הזר המסדיר את עיסוקו של תאגיד החוץ במתן שירות מידע פיננסי והפיקוח על עיסוקו כאמור, נותנים מענה מספק בכל הנוגע לעניינים המוסדרים לפי אותם סעיפים והכל תוך שמירה על עניינם של הלקוחות והכל תוך שמירה על עניינים שבטובת הציבור.

קיימים בעולם תאגידי חוץ שנותנים שירותים שדומים לשירות מידע פינני והסעיף הזה רוצה לאפשר לאותם תאגידים תבוא ולפעול בארץ ביתר קלות.

אז מה שאנחנו פה מגדירים תאגיד חוץ, דבר ראשון רצינו להציג בפני הוועדה תיקון קטן להגדרה תאגיד חוץ. כרגע מה שמוגדר זה "תאגיד שהתאגד מחוץ לישראל, שעוסק במתן שירות מידע פיננסי מחוץ לישראל מכוח דין זר המסדיר את העיסוק במתן שירות כאמור". זאת אומרת, מדובר בתאגיד שהתאגד מחוץ לישראל שעוסק במתן שירות מידע פיננסי ושהוא עוסק בו מכוח דין זר שמסדיר את הפעילות שלו, כן? זאת אומרת, יש חוקי פיקוח או רישום או דברים אחרים שמפקחים ונותנים לו לגביהם הוראות. אנחנו מבקשים למחוק את הרישא. הרישא אומרת "..תאגיד שהתאגד מחוץ לישראל.." ובעקבות פניות והערות הציבור, אנחנו רוצים להסדיר את זה גם לתאגיד שהתאגד בישראל ושהוא פועל רק בחו"ל ויש כאלה גופים, שאנחנו לא שמחים בכך אבל הם מתאגדים בישראל ועיקר פעילותם בחו"ל ואנחנו רוצים לאפשר להם את אותם ההקלות שאנחנו מעניקים לתאגידי חוץ.

אז מה הנוסח שאתם מבקשים לשנות?

פשוט לבטל את הרישא החל מהמילה תאגיד ועד למילה ישראל.

לא את המילה תאגיד צריך להשאיר, את המילה מחוץ לשנות.

השאלה היא אם, כדי שזה יחול על תאגיד שעוסק מחוץ לישראל היינו צריכים לומר את זה במפורש. אז למה לא לומר "תאגיד העוסק מחוץ לישראל או בתוך ישראל" ואז בעצם שזה יהיה ברור לכולם.

אבל הוא לא פועל בתוך ישראל. הוא תאגיד שהתאגד בישראל אבל הוא לא פועל בישראל. יש לו רישיון זר והוא פועל רק בחו"ל.

כן סליחה, לא פועל בישראל. תאגיד שהתאגד מחוץ לישראל או בישראל, כדי שזה יחול גם על תאגידים שהתאגדו מחוץ לישראל, אחרת לדעתי אם לא תאמרו את זה במפורש זה לא יחול.

למה? אם זה תאגיד שעוסק במתן שירות מידע פיננסי מחוץ לישראל, אז זה כאילו לא מסתכלים אם הוא מתעסק מחוץ לישראל או בתוך ישראל. משאירים את זה פתוח, לא נכנסים לסוגייה הזו. אנחנו בעצם רק מורידים את מקום ההתאגדות.

אוקיי, טוב.

ומה שאנחנו פה מבקשים, בסעיף קטן ב', אנחנו מאפשרים ואנחנו נותנים פה הקלות לאותם זה שזה תוך כדי הגנה על הלקוחות והחובות הצרכניות ימשיכו לחול, אבל כן אנחנו נותנים פה הגנה בכל הנוגע לקבלת הרישיון ולהיתר שליטה. כן מירב?

לא, זה מתקשר לדיון שהיה קודם לגבי חברת חוץ, לגבי היכולת לבצע אכיפה ובעצם אחת התשובות שהיתה לחבר הכנסת רון כץ הייתה שבעצם יש לו היתר לפי חוק החברות והוא עומד בתנאי סעיף 3/6/4 וכאן אתם מבקשים בעצם לאפשר לחרוג מההוראה הזו, אז אני לא יודעת איך זה מתקשר.

נכון, אני רק אסביר עוד פעם מה אנחנו מבקשים ואז אני אנסה להסביר את היכולת אכיפה של הרשות לפי דין, מה הסמכויות והאם באמת יש את היכולת הזאתי. אז דבר ראשון אנחנו מבקשים באמת לתת הקלות לעניין התנאים לקבלת רישיון בגין ההיתר שליטה. על אף האמור בסעיף 4 שמתעסק בתנאים האלה, אנחנו רוצים לפתור אותו מהעניין של רישום כחברה בישראל או מרישום כחברת חוץ. אנחנו רוצים לתפור אותו גם מהצורך להציג את התוכנית העסקית וההצרה שלו, אנחנו נסתמך בהקשר הזה על אותו דין שמפקח עליו בחו"ל וסעיף 5, של ביטוח הון עצמי מזערי או בטוחה אחרת – אלו שלושת הדברים שאנחנו רוצים. לעניין סעיף 7 זה עניין בהיתר שליטה, שאנחנו לא נבחן את התנאים בעניין היתר השליטה כאשר אנחנו, ההקלות האלה יינתנו רק אם הרשות שוכנעה שבאמת יש הסדרה של העיסוק בדין הזר וההסדרה הזאתי והפיקוח נותנים מענה באותם עניינים בדיוק. בעניין התוכנית העסקית ובעניין היתר השליטה ובעניין ביטוח הון עצמי מזערי או בטוחה אחרת. על גבי זה יש עוד מגבלה או שיקול שהרשות תיקח "..תוך שמירה על עניינם של הלקוחות ולאחר ששקלה הרשות טעמים שבטובת הציבור..".

כל ההוראות לגבי האבטחת מידע והגנה על הפרטיות עדיין הוא צריך לעמוד בהן? בהקשר הזה לא, אין התניה?

תראה המטרה הייתה כן לאפשר לגופים האלה להיכנס מצד אחד ולהיות בתחרות בשוק המקומי ומצד שני לא לפגוע באינטרסים של הלקוחות מהבחינה הזאת. אני כן אגיד והתייחסו לזה גם מקודם, בסוך השוק הישראלי הוא שוק מאוד קטן ולכן, הרבה חברות פינטק - - - בכוונה לצאת החוצה והן יודעות ששם נמצא השוק הגדול והיכולת להתאים את עצמם לרגולציה הישראלית פשוט למעניינת את ההתאמה לרגולציה הישראלית בשביל השוק הקטן הזה. לכן, המטרה שלנו היא כן לאפשר לכמה שיותר שחקנים לפעול בשוק ולגוון את השוק. היעד הסופי הוא לתת לקוחות את השירות הטוב ביותר שהם יכולים לתת ולקבל וזה הרציונל שעומד מאחורי ההרחבה הזאת.

אתם כבר יודעים היום אילו דינים זרים אתם כן ככה תביאו בחשבון בחיוב במתן ההקלות?

יש את ה-psp שהוא מסדיר הרי חקיקה מקבילה, ברזולוציות מסוימות היא שונה, אבל בגדול היא המובילה ועדכנו את זה בדיון הקודם. בגדול החקיקה הזאת מבוססת על חקיקת ה-psp.

אני אולי שנייה אני אוסיף. זה בעצם דיון על ייבוא. זה דיון על ייבוא של שירותים מחו"ל, אותו דיון שיש על ייבוא של כל מוצר אחר ועל החשיבות של ייבוא חופשי ואני חושבת שמה שיובל אמר על ה-psp זה לא רק שזה תואם, זה שאנחנו ניסינו כמה שאפשר להתאים את עצמינו לזירה הבינלאומית, כדי שיתאפשר ייבוא של כמה שיותר מוצרים לשוק שלנו וזו גם הסיבה שלאורך החוק הזה יש חשיבות רבה של באמת להתאים את עצמינו לחקיקה הזרה וגם לסמוך על המאסדר אגב, כל זאת על מנת שנוכל לסמוך על מנת שנוכל לסמוך על הייבוא החופשי של המוצרים לשוק.

תודה. בואו נפתח רגע לשתי הערות. עודד אופק מאיגוד חברות האשראי?

תודה רבה. אני מבקש להתייחס גם לסימן הקודם שעליו אנחנו, איגוד חברות האשראי, ביקשנו להעיר הערה וגם על הסימן הזה. בסעיף 14/ג', אבל ההערה הזו נוגעת גם בסעיף 8/ב', לגבי כך שהמאסדר רשאי לדרוש ממבקש האישור פרטים, מסמכים או דוחות נוספים, אנחנו רק נבקש שיהיה ברור שלא מדובר בכל מידע או בכל מסמך נוסף, אלא כמובן בכפוף למגבלות שחלות על הרשות ועל הנהלים שהיא קבעה בקשר למסמכים שיידרשו, זאת ההערה הראשונה.

ההערה השנייה נוגעת לתאגידי חוץ, אני רוצה כן להתייחס כאן באיזו שהיא אמירה קצרה מניסיון עבר בנושאים האלה גם של כניסת קרנות זרות לארץ וכיוצא בזה. יש לנו ניסיון נלמד מההיבטים האלה, אנחנו מדברים על הסדרה שהיא בסך הכל חדשה של גופים – אם הם נותני אשראי, או אם הם בכלל, גם בנושא של נתוני אשראי מדובר בהסדרה חדשה לגמרי. לאפשר לגופים מחוץ לישראל לקבל הקלות ביחס לגופים מקומיים, אנחנו זה נראה לנו קצת מוקדם מידי. אנחנו היינו רוצים לנקוט בזהירות בנושא הזה וזה גם מהמקום שבסופו של דבר זה יידרש - - - לכל הפחות, שייקבע שהרשות נדרשת לפרסם בפומבי את עמדתה לגבי הקלות שהוטלו על גופים מחוץ לישראל שיתאפשר להם לפעול. לכאורה בתנאי תחרות לא שווים כי הם בעצם נכנסים ומקבלים הקלות ביחס לגופים ישראליים שנדרשים להשקיע את כל המשאבים והתשומות כדי להתממשק למערכות ולבצע את הפעילות שלהם כאן בארץ.

גבר נוסף שאנחנו מציעים ושווה לשקול את זה, אנחנו כמובן לא קובעים מסמרות, אנחנו רק מציעים את זה לוועדה הנכבדת ולכבוד יושב הראש לכל הפחות לבחון את זה בוועדה מידי תקופה, את ההיבטים התחרותיים של כניסת גופים מחוץ לישראל ואת ההקלות שהם קיבלו בהקשר הזה, על מנת לקיים תחרות הוגנת מול הגופים הישראליים. אלו הם הדברים, תודה אדוני היושב ראש.

אנחנו נוסיף לחוק הזה גם חובות דיווח לוועדה, שתעשה בקרה על יישומו ובאמת על ההערה שדיברת שלא תהיה פגיעה בתחרות בין גופים שפועלים בארץ או גופים שמגיעים מחו"ל. בואו נמשיך עם ההקראה.

אני רק אתייחס להערה בעניין סעיף 14/ג', אדוני היושב ראש. אז לגבי הפרטים, מסמכים והדוחות שאפשר לבקש, אז יש פה שיקול דעת מצומצם שאלו רק דברים שדרושים לצורך קבלת החלטה בבקשה. מהבחינה הזאת אנחנו לא רואים צורך לצמצם את זה יותר ולכן נשאיר כמו שזה מופיע בנוסח.

19. מרשם נותני שירות.
19/א'. הרשות תנהל מרשם של נותני שירות שיכלול את אלה:
1. רשימת בעלי הרישיון ופרטיהם.
2. רשימת בעלי האישור ופרטיהם, כפי שהעביר לה כל אחד מהמאסדרים של בעלי האישור.
19/ב'. במרשם יכללו בין השאר פרטים אלה:
1. פרטי נותן השירות.
2. סוג שירות המידע הפיננסי שרשאי נותן השירות לתת על פי הרישיון או האישור.
3. - - - המאסדר של נותן השירות.

זה סעיף שנועד על מנת שהאזרחים, הלקוחות ידעו מי בעל הרישיון, מה השירות שהוא יכול לתת וגם מיהו המאסדר שלו והרשות לניירות ערך תנהל את זה, תנהל את המרשמים האלה.

איפה בדיוק כתוב שזה יפורסם? זאת אומרת הרשות תנהל את זה אבל לא תפרסם?

הכוונה היא לצורך פרסום.

הכוונה היא פרסום, כן אפשר לדייק את זה.

לא, זה לא לדייק זה להוסיף הוראה.

להוסיף.

איך אתם רוצים לפרסם? כלומר באתר של.

באתר האינטרנט של הרשות.

אוקיי. זו בעצם רשימה של נותני השירות. בעצם איזה מידע יפורסם? כל מה שמופיע פה? אוש רק רשימה.

אנחנו צריכים לבדוק לגבי למשל פרטים של בעלי רישיון, כי לפעמים יש דברים שאי אפשר לפרסם. נגיד לגבי יחידים, תעודות זהות וכולי. אבל רציתי לומר שזה עונה גם להערה שהיתה קודם לדעתי גם לאיגוד הבנקים, גם מקורות המידע רוצים לדעת מי הם בעלי הרישיון וברגע שזה פומבי אפשר לדעת אם זה גוף מפוקח ואפשר לבטוח בו.

אז נכון לרגע זה הוועדה כן תקבל את זה, היא מסכימה להוסיף את הסעיף שעניינו פרסום המרשם באתר האינטרנט של הרשות ואתם צריכים לחזור אלינו לגבי סייגים לפרסום, מבחינת פרטים מסוימים שאתם תבקשו לא לפרסם.

ממשיכים.

20. חובת הודעה לרשות.
20/א'. בעל רישיון וכן בעל היתר שליטה בו יודיעו לרשות באופן מייד על המפורט להלן לפי העניין:
1. אם חדל להתקיים תנאי מן התנאים ממתן הרישיון או היתר השליטה לפי העניין.
2. אם התקיים תנאי שבשלו רשאית הרשות לבטל רישיון או להתלותו או לבטל את היתר השליטה לפי העניין ולעניין בחינת מהימנות, כאמור בסעיפים 7/א'/4 או 11/א'/2, יודיעו לרשות על התקיימות נסיבה מן הנסיבות המנויות בסעיף 27/ג'/1-6 לחוק הייעוץ לגביהם או לגבי נושאי משרה בכירה בהם בארץ או בחו"ל.
20/ב'. נושא משרה בכירה בבעל הרישיון או בבעל היתר השליטה יודיע לבעל הרישיון או לבעל היתר השליטה, לפי העניין על התקיימות נסיבה מן הנסיבות המתקיימות בסעיף 27/ג' לחוק הייעוץ לגבי, כאמור בסעיף קטן א'/2 באופן מיידי. הודעה לפי סעיף קטן זה תכלול את הפרטים הדרושים לבעל הרישיון או לבעל היתר השליטה לפי העניין, כדי למלא את חובתו לפי סעיף קטן א'.

כאן אנחנו מטילים חובה על בעל רישיון ובעל היתר שליטה לדווח לרשות אם יש נסיבה שבעקבותיה הרשות צריכה לבטל או להתלות רישיון. אחד, אם חדל והתקיים תנאי מן התנאים לקבלת הרישיון שבגינם הם קיבלו את הרישיון או את היתר השליטה. שתיים, אם התקיים תנאי שבגינו הרשות רשאית לבטל או להתלות את הרישיון, כאשר לעניין בחינת המהימנות, אנחנו מפנים פה לסעיף 27/ג', לאיזו פרקטיקה של חוקי הרשות לעניין שמדובר, מפרטים שם על נסיבות שבהן צריך בעל הרישיון או בעל היתר לעדכן את הרשות. נסיבות כמו הרשאה בעבירה, הגשת כתב אישום, חקירה או בירור מנהלי, תשלום חבות כספית ונסיבות נוספות המפורטות בסעיף 27/ג'/1-6 לחוק הייעוץ.

באופן מיידי זה הכוונה ברגע שנודע להם על הדבר.

כן מיד.

ובסעיף קטן ב', על מנת שבעל הרישיון או בעל ההיתר יוכל לעדכן לגבי נושא משרה בכירה בו, אנחנו מטילים חובה על נושאי משרה בכירה באם התקיים אחד מאלה, להודיע להם על התקיימות של אחת הנסיבות שקבועות בסעיף 27/ג' לחוק הייעוץ.

סעיף א' מדבר על הודעה לרשות, על חובת ההודעה לרשות וב' מדבר על הודעה לבעל הרישיון. אבל השאלה אם זה המקום.

כדי שיוכל לעמוד בחובה שלו להודיע לרשות.

אז אולי נתאים לפחות את כותרת הסעיף.

אפשר להתאים את הכותרת, אבל בעיקרון המטרה של סעיף קטן ב' הוא כדי לאפשר להם עמידה בחובה שלהם מכוח סעיף קטן א'. המטרה בהודעה שנושא משרה בכירה לבעל הרישיון או לנותן השירותים ולבעל היתר השליטה, זה כדי שהם יוכלו לעמוד בחובתם לדווח לרשות באופן מידי. אם נושא המשרה הבכירה לא ידווח, יכול להיות שזה לא יובא לידיעתם אף פעם. הם לא ידעו.

ולכן אגב, זה לא באופן מיידי. אולי צריך להגיד "ללא דיחוי"? כי יש כאן איזו שהיא העברת מידע.

אתה אומר שזה תלוי בידיעה שלו?

של ב' בוודאי.

זו חובה קצת קיצונית לכתוב "באופן מיידי". אני יודע שזה קיים.

וזה הנוסח הכי מקובל אצלינו בסעיפי חקיקה אחרים, אבל "ללא דיחוי" גם נשמע לי, נשמע בסדר גמור.

בואו נמשיך.

אז רגע גם בסעיף קטן א'?

כן, כן אין הבדל. טוב אז בפרק ג' מדובר בהוראות שיחולו על נותן שירות מידע פיננסי, שזה או בעל רישיון או בעל אישור.

פרק ג'.

21. חובת אמון.
21/א'. נותן שירות יפעל לטובת לקוחותיו, באמונה ובשקידה. לא יעדיף את ענייניו האישיים או ענייניו של אחר על פני טובת לקוחותיו ולא יעדיף את ענייניו של לקוח אחד על פני לקוח אחר.

נותן השירות נותן שירות מעין "ייעוצי" ללקוח שלו, הוא יכול לייעץ לו כן? אחד מהשימושים שהוא נותן זה שהוא יכול לייעץ לו אם כדאי לו להעביר את חשבון הבנק שלו, מאיפה כדאי לו לקחת הלוואה וכאן אנחנו מטילים עליו חובת אמון,, בדומה לחובה שמוטלת על יועצים.

21/ב'. הוראות סעיף קטן א' לא יחולו לעניין שימוש עצמי במידע פיננסי בידי נותן השירות. לעניין זה שירות עצמי פיננסי כל אחד מאלה:
1. שימוש במידע לשם מתן הצעה מטעם נותן השירות להתקשרות עם הלקוח, כאמור בסעיף 25/א'/6.
2. שימוש במידע לשם הבטחת קיום תנאי עסקת אשראי עם הלקוח.
3. שימוש אחר שקבע מאסדר נותן השירות בהוראות מאסדר.

שימוש עצמי זה למעשה שימוש שנותן יצרן של מוצר פיננסי, לדוגמא: נותן אשראי מבקש את המידע של הלקוח ומציע לו הצעת אשראי. במקרה הזה ללקוח אין ציפייה ואין לו הבנה שמדובר במישהו שהוא גורם נטרלי, אלא לשני הצדדים ברור שנותן האשראי גם הוא מבקש - - - רווחיו. אז לכן אנחנו לא מטילים פה חובת אמון שלא נהוג להטילה במסגרת החוק, על בעלי רישיון פיננסי שהם לא יועצים, זה סעיף 21. הדוגמאות שנתנו זה כאשר הוא מציע הצעת ערך, הוא מציע לו "בוא תתקשר אצלי לקחת הלוואה, אני נותן לך ריבית כזאתי וכזאתי" או במקרה שהוא מבקש את המידע בשביל לעקוב אחר מצב התנהלותו הפיננסית של הלקוח, שזה גם כן לטובת אותו מוצר שנותן השירות, שהוא למעשה גם בעל רישיון אחר של בנק או אשראי או דברים כאלה. אני רוצה להדגיש פה לגבי בנק, שהסעיף הזה לא בא לגרוע מחובת אמון שנקבעה בפסיקה, בסדר?

אני יכולה רק להוסיף משהו? אני עורכת הדין לירון מאוטנר ממשרד המשפטים. אני רק רוצה להגיד שכמובן, זה לא גורע חובות כלליות כשיש חובות תום לב, חובות הגינות, חובות כלליות שיש בקיום של חוזה. פשוט חובת אמון זו איזו שהיא חובה מוגברת שהיא נמצאת באיזה שהם יחסים, שהם יחסים מיוחדים ולא מצאנו לנכון לקבוע אותם כאן בשימושים המסוימים האלה של השימוש העצמי.

אלה יחסים מיוחדים שעיקרם ייעוץ.

אני תוהה איך יעשו שימוש במידע לשם מתן הצעה מטעם נותן השירות, הרי איך יש לו גישה למידע עוד לפני שבעצם הוא התקשר עם הלקוח לקבלת המידע? באחד, אולי זה רק פרטים ולא מידע. אולי עושים שימוש רק בפרטים ולא במידע, אבל איך יש לו גישה למידע אם הוא בעצם עוד לא התקשר עם הלקוח וזה רק לשם מתן הצעה?

נותן שירות התקשר איתי בהסכם בשביל לתת לי הצעות ערך. ההתקשרות לא חייבת להיות לטובת הצעות ערך, לטובת מתן ההלוואה לצורך העניין.

אבל זה לא לצורך מתן השירות? השירות של השוואת העלויות.

אז השירות גם יכול להיות לצורך העניין, גוף שהוא נותן אשראי שיכול להציע לי שאני ארשם אצלו והוא, באמצעות זה שאני אתן לו גישה למידע שליף הוא ידע לתת לי הצעות ערך ספציפיות לגבי מוצרים שהוא עצמו מוכר.

אני פשוט חוששת שהוא ישתמש, או שהוא יכול לעשות שימוש במידע עוד לפני שניתנה הרשאה מהלקוח ולפי פסקה אחת.

לא זאת הכוונה ואנחנו גם מפנים פה לסעיף 25/א'/6, שזה אחד מהדוגמאות לשימושים שנותן השירות יכול לעשות, שאחד מהם זה באמת לטובת שימוש עצמי. הוא יכול לבקש גישה למידע פיננסי מהלקוח, הוא מבקש מהלקוח שיתן לו הסכמה לגשת בשמו לבנק שלו, שיתן לא את המידע הפיננסי על מנת לראות כמה הלקוח משלם על מוצר מסויים והוא יראה גם מי הוא הלקוח ולפי זה הוא יתן לו הצעה להתקשרות איתו.

אז זו לא הצעה מטעם נותן השירות להתקשרות עם הלקוח, זה לצורך מכירת מוצר. זו לא ההתקשרות.

לכן אנחנו נראה לי, זה הקישור שאנחנו עושים כאמור בסעיף 255/א'/6.

לא, אז צריך למחוק פה את המילה "התקשרות", כי הוא לא מתקשר איתו לצורך מתן ההלוואה, הוא בעצם נותן לו הצעות.

מירב זאת הצעה להתקשרות, פשוט לא להתקשרות בעניין שירות מידע פיננסי , אלא התקשרות בעניין השירות הפיננסי שהוא מספק. שהוא לא שירות מידע פיננסי.

"..לשם מתן הצעה מטעם נותן השירות.." לשירות השוואת עלויות?

הוא לא בהכרח משווה עלויות. יכול להיות שהוא לוקח את המידע לצורך אחר.

אני לא יודעת, המונח התקשרות פה לא נראה לי.

מירב, הם מדברים על מצב שיש התקשרות ביניהם לא על שירות מידע פיננסי, למשל על שירותי אשראי או משהו אחר. הוא אומר לו "עכשיו אני רוצה להציע לך משהו אחר, תראה לי את המידע הפיננסי שלך ואני אתן לך עוד הצעות". יש ביניהם התקשרות אחרת.

כן מה? למה המילה "התקשרות " מפריעה לך?

כי אני חוששת שהם יעשו שימוש במידע עוד לפני שהלקוח יתקשר עם נותן שירותי מידע פיננסי.

אז אפשר לחדד את זה.

זה מה שאני רוצה לחדד, במקום המונח "התקשרות" או להגיד "התקשרות לצורך".

בדיוק, "התקשרות לצורך".

אז אני חושב שזה עניין של נוסח. אני מסכים שזה יכול להשתמע כאן אחרת, אנחנו ננסה לחשוב על איזה שהוא נוסח אחר.

אז תעבדו על זה ובהחלט הסכנה הזאת קיימת ותחדדו את הדבר הזה. תעשו את זה אחר כך ביניכם.

אולי לשם מתן הצעה למוצר או שירות פיננסי למשל, משהו כזה.

תרשמו את זה כהערה.

ככלל, הערה כללית אם אפשר אדוני. בעצם אני לא ראיתי שיש פה איזה שהוא תהליך מוסדר של בירור תלונות הציבור, בפני מי הלקוח יכול להגיש את התלונות שלו במקרה של הפרת חובות אמון.

יש בחוק דווקא הסדרה של התחום הזה בהוראות מאסדר, זה נמצא בסעיף 36/א'/1 – טיפול בתלונות לקוחות ותיעודו.

לא, אבל השאלה היא.

הוא רשאי לקבוע.

המאסדר קובע הוראות בנושא הזה, מאסדר נותן השירות.

איך הלקוח יודע לאיזה מאסדר להפנות את התלונה – זו השאלה, דווקא מהמקום של הלקוח.

ההוראות ניתנות לנותן השירות, הלקוח לא מפנה את ההערות, הוא יכול. יש דבר כזה כמובן לפנות לרשות כדי להגיש תלונה על בעל רישיון. אבל הרשות נותנת הוראות כיצד בעל הרישיון צריך לאפשר תלונות של לקוחות כאלה ומה הוא אמור לעשות ואיך מטפלים בזה.

אז זה בדיוק העניין. שוב, יש פה כל כך הרבה מאסדרים ויש גם את הרשות, אז השאלה היא איך הלקוח יודע למי הוא צריך לפנות?

הוא יכול לעשות שימוש במרשם.

יש את המרשם שדיברנו עליו קודם, שהוא אמור להעביר.

ושבו אולי אתם תפרסמו מי המאסדר?

כן, כן. זה אחד הפרטים שצריך להופיע במרשם. לגבי מנגנון פניות ציבור, זה מנגנון שאצלנו לא מופיע במפורש בחוקים, אבל הוא כמובן קיים.

"..זהות המאסדר.."? לפי זהות המאסדר?

זה סמכות שהיא נלווית לסמכות הפיקוח גם לקבל תלונות ציבור ולטפל בהן.

22. חובת זהירות. נותן שירות ינהג בזהירות וברמת מיומנות שנותן שירות סביר היה נוהג בהן מנסיבות דומות וינקוט את כל האמצעים הסבירים להבטחת ענייניהם של לקוחותיו.

עוד סעיף של הגנה צרכנית ביחס שבין נותן השירות לבין הלקוחות, שהוא צריך לנהוג ברמת זהירות כשהוא יוצר את היריבות הזאת ואת החובה שמוטלת על אותו נותן שירות.

באופן כללי שאבתם את ההוראות האלה מהחוקים הפיננסיים האחרים שיש בהם כאלה הגנות?

חובות אמון וזהירות אלו חובות שמופיעות בחוק הייעץ, שהיה נראה לנו שמבחינת הדמיון במתן השירותים זה התחום שיכול להיות מאוד דומה למתן שירות פיננסי.

23. חובת סודיות. נותן שירות ישמור בסוד כל מידע על אודות הלקוח, לרבות המסמכים שהועברו לרשותו ותוכנם וכל פרט אחר במתייחס לפעולות שלגביהן נתן שירות ללקוח. על אף האמור, נותן שירות רשאי לגלות מידע לפי הוראות חוק זה לפי צו בית משפט או לפי דרישה שקיבל מכוח סמכות אחרת הנתונה לפי דין או אם ראה כי הדבר נדרש לצורכי הליך פלילי.

אחד מהדברים החשובים פה בחוק, זה להגן על הסודיות ועל הפרטיות ועל המידע שהלקוח גילה
לנותן השירות. אז אנחנו מטילים פה את חובת הסודיות הזאתי. אמנם, בהמשך החוק יש סמכויות שאפשר להעביר את המידע בהסכמת לקוח אז אנחנו מציינים את זה וכמובן, אם יש צו מבית המשפט או אם יש הסמכה לרשות פיקוח או מסמכות אחרת לגלות את המידע, אז נותן השירות יהיה חייב לגלות את המידע.

כמו מה, מה זה דרישה שקיבל מכוח סמכות אחרת?

אם יש הוראות, לא יודע, משטרה – זה יכול לקרות ממה שביררנו. זה יכול להיות עוד הרבה דברים.

שהיא נתונה לפי דין, יש כנראה בדין מי מוסמך לקבל מידע סודי מגופים אלו.

אז איך הוא יכול לראות שהדבר נדרש לצורך הליך פלילי? איך הוא יכול לדעת?

זהו, זו הערה נכונה. אני חושב שכאן היא.

לא זה "או אם".

כן, זה "או אם", אבל אני תוהה איך הוא יכול לראות שבעצם זה נדרש מכוח הליך פלילי?

את צודקת. אז הלקוח אצלינו, מסעיפי חוק שעוסקים בסמכות של הרגולטור, אם הרגולטור ראה שיש משהו.

זה משהו אחר.

אנחנו נבדוק איך לתקן את זה.

תתקנו את זה. זה מספיק להגיד "..נתונה לפי דין..". אם למשטרה יש סמכות, אז היא תפנה. אם יש לה סמכות אז היא יכולה.

למיטב ידיעתי, זה גם הנוסח המקובל בחובות סודיות. זאת אומרת, זה או באמת אם זה לפי צו בית משפט או אם יש הוראה אחרת בדין שמחייבת למסור את המידע. זה הנוסח שאנחנו מכירים.

אנחנו נקריא את סעיף 24 ונסיים להיום, כן.

24. איסור קבלת טובות הונאה. נותן שירות לא יקבל טובות הונאה במישרין או בעקיפין בקשר עם מתן שירות מידע פיננסי. הוראות סעיף זה לא יחולו לעניין:
1. לעניין תמורה והחזר הוצאות המשולמים ישירות מאת הלקוח.
2. לעניין תמורה המתקבלת מאחר בקשר עם מתן השירות ללקוח, בהתאם
להוראות שקבע מאסדר נותן השירות בהוראות מאסדר, כדי למנוע חשש לניגוד עניינים.

כאן מטרת הסעיף היא למנוע מצב של הטעיה של נותן השירות לטובת גורם כזה או אחר ולכן אנחנו קובעים שאסור לנותן השירות לקבל טובת הונאה, זאת אומרת – תמורה, בקשר לנותן השירות. כאשר יש כאן החרגה: אם מדובר בתמורה והחזר הוצאות. זאת אורמת, שכר או מחיר שהוא גובה מהלקוח, אז זה אפשרי כי אין פה חשש לניגוד עניינים ואם מדובר בתמורה שהיא מתקבל מאחר, לדוגמא ממישהו שהוא העביר את פרטי הלקוח לבקשת הלקוח לאותו הגוף, או גורם אחר שכמובן מותר להעביר אליו מידע לפי החוק, אז ניתן לקבל ממנו טובת הונאה ושכר, רק בהתאם להוראות שקבע המאסדר.

אנחנו קיבלנו הערות לגבי הסעיף הזה מגופים שונים.

בנושא התמורה.

אנחנו ניתן להם לשאת את ההערות, אייל דותן מאיגוד הבנקים, בבקשה.

אז לגבי סעיף 23, לגבי חובת הסודיות, אז מה שהיינו מבקשים זה, חסר חריגים מקובלים לגבי חובת סודיות, כמו למשל אינטרס של נותן השירות. למשל, אם נותן השירות צריך להתגונן בהליך משפטי, לאו דווקא הליך פלילי או אם צריך להגיש תביעה כנגד לקוח, אז חריגים מקובלים לגבי חובת הסודיות שלא קיימים כאן.

לגבי סעיף 24, רצינו לשאול למה נמחק העניין של חובת איסור התניית שירות בשירות.

אני אתייחס שנייה לשאלה השנייה, התניית שירות בשירות. זו חובה שקיימת בהרבה הקשרים שבהם יש חשש שיש לגוף איזה שהוא כוח מול הלקוח. הוא יכול לדרוש ממנו דרישות שהן לא לטובת הלקוח, כי הוא רוצה למכור לו עוד מוצר. כאשר מדובר בנותן שירות מידע אין סיבה להניח שיהיה לו כוח כזה. יכול להיות שהוא יהיה לו מודל עסקי של למכור איזו שהיא חבילה וזה יכול להיות גוף נורא קטן, גוף פינטק. לכן להטיל איסור שזה כבר איסור שיותר מתאים לבעלי - - - על גוף קטן, לא חשבנו שיש איזו שהיא הצדקה לכך.

אנחנו נסיים עכשיו את הדיון והדיון הבא יחל בהערות על סעיפים 23-24 ומשם נמשיך בהקראה. מחר יש לנו דיון, אז תודה רבה לכולם על הסבלנות. אני נועל את הישיבה.

הישיבה ננעלה בשעה 14:16.