פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



3
ועדת הכלכלה
10/10/2021


מושב שני



פרוטוקול מס' 40
מישיבת ועדת הכלכלה
יום ראשון, ד' בחשון התשפ"ב (10 באוקטובר 2021), שעה 15:30

פרק ט"ו (תקשורת), למעט סעיפים 80-79 ו-81(2) (בעניין מתקן שידור לתקשורת), מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א-2021

חברי הוועדה: מיכאל מרדכי ביטון – היו"ר

שי שלף - עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד האוצר

ספיר איפרגן - רכזת תקשורת, אגף תקציבים, משרד האוצר

נועם שרלו-בריגה - אגף תקציבים, משרד האוצר

יעל מלם - יועצת משפטית, משרד התקשורת

נתי שוברט - סגן מנהל, מינהל הנדסה, משרד התקשורת

אביגל כספי

עידית חנוכה

חבר המתרגמים

אנחנו פותחים את הדיון בחוק ההסדרים ובחוקים התומכים באישור תקציב המדינה, עכשיו אנחנו עם משרד התקשורת, פרק ט"ו תקשורת למעט סעיפים 80, 79, 81 בעניין מתקן שידורי תקשורת, מתוך הצעת חוק התוכנית הכלכלית, תיקוני חקיקה ליישום מדיניות כלכלית לשנת התקציב 2022 תשפ"א, דיון בסעיפים 82, 83 תיקון פקודת הטלגרף האלחוטי. ספיר איפרגן ונועם שרלו יציגו לנו את הנושא בבקשה.

שלום רב, למעשה התכלית של התיקון זה חלק ממהלך הרבה יותר רחב לשיפור תשתית הסלולר במדינת ישראל, כפי שנסביר ממש בהמשך, יש לרשת סלולר מספר מרכיבים, שאחד מהם זה למעשה התדרים, כבר אני אתן את הפרטים ונתחיל בלהציג את המצב הנוכחי של תשתית הסלולר בישראל. כפי שאתם יכולים לראות בצד ימים השקף, אפשר לראות שתשתית הסלולר בישראל נמצאת במקום לא מחמיא במיוחד, ליד מדינות כמו וייאטנם, כמו טורקיה וזאת למרות שבשנים האחרונות נעשה שיפור מאוד משמעותי בעקבות הקצאה של תדרים. כפי שהסברתי קודם, איכות רשת הסלולר תלויה בתדרים, אבל במרכיבים נוספים, אחד מהמרכיבים זה היקף הביקוש וזה כמובן כולנו יודעים, היקף הדאטה גדל משנה לשנה, אתרי הסלולר שזה חלק שאנחנו מקדמים בוועדת פנים ותדרים. תדרים, ופה זה הזמן לומר בקצרה, מה זה למעשה תדר, תדר זה משאב במחסור בדיוק קרקע שמוקצה לשימושים אזרחיים ולשימושים ביטחוניים על ידי ועדת תדרים, מה שרואים בשקף הזה זה למעשה התדרים המוקצים לרשתות סלולר במדינת ישראל נמצאים בנחיתות ספקטראלית, כלומר יש מיעוט תדרים ביחס למדינות אחרות, אפשר לראות את ישראל בצד השמאלי ביותר של השקף. אנחנו לא ניכנס לכל אחד מהצבעים, אבל בגדול זה מראה שבגלל שבמדינת ישראל נמצאים בנחיתות, פינוי כל מגה, במיוחד מהתדרים הנמוכים לטובת שימושי סלולר יהיה מאוד משמעותי וישפר את הרשתות הסלולריות בישראל.

אז מה הדרך שאנחנו מציעים לשפר בעצם לייעל את השימוש במשאב הזה שכאמור הוא משאב במחסור והוא משאב מוגבל. למעשה היום בראות לנקודת מבטינו, המצב הנוכחי הוא לא המצב האופטימלי והוא לא מוביל למצב האופטימלי, ולמה זה? למעשה היום כל גוף שרוצה תדר מלבד כוחות הביטחון משלם על התדר הזה, מחיר התדר נקבע בתקנות ייעודיות וכוחות הביטחון פטורים מתשלום עבור התדרים. לראייתנו בעצם ההסדר הנוכחי מוביל לכך שכוחות הביטחון לא רואים את העלות האלטרנטיבית או את הערך של המשאב הציבורי שהם משתמשים בו באופן המיטבי, ועל כן התמריץ שלהם להשתמש באותו משאב הוא פשוט לוקה בחסר. אז לפי האומדן שלנו כ-70 אחוז מספקטרום התדרים נמצא בשימוש כוחות הביטחון, שלמעשה המטרה שלנו היא לעשות כמה דברים, ראשית, אני אגיד בקצרה, אנחנו רוצים ליצור תמריץ לכוחות הביטחון להשתמש בתחומי תדר שלא יועדו גם לשימושים אזרחיים, אנחנו רוצים לעודד את מי שמחזיק תדרים להשתמש באופן המיטבי בתדרים שברשותו וכמובן ליצור תמריץ להחזיר תדרים שאינם בשימוש.

אז מה המנגנון? ופה זה עשוי להיות קצת מסובך, אז אני אשתדל להסביר את זה באופן הכי ברור שאפשר. המנגנון אומר את הדבר הבא, אם הסכמנו שהמטרה שלנו, שכוחות הביטחון יראו את העלות, או את הערך של התדר אותו הם מבקשים, הרי שאנחנו נחיל חובת תשלום אך ורק על תדרים שעומדים במספר קריטריונים. הראשון, מדובר בתדר שמיועד גם לשימוש אזרחי, כלומר, אם מדובר בתדר שאין לו, שלא יועד לשימוש אזרחי, יש לנו אפילו עניין שכוחות הביטחון יבקשו להשתמש דווקא בתדר הזה, המערכות של כוחות הביטחון יידרשו דווקא את התדרים הללו, כלומר שלא מיועדים גם לשימושים אזרחיים ואכן תדרים כאלה יהיו פטורים מאגרות תדרים. זה העיקרון הראשון.

העיקרון השני כפי שאמרתי, המטרה שלנו היא לשקף את אותו מחיר, כלומר כל אחד מהגופים שמבקשים תדר ייראו מחירון זהה לתדרים אותם הם מבקשים, כלומר אם יש תדר שאין לו תמחור בהתאם לתקנות הטלגרף, התמחור הזה אמור הרי לשקף את התועלת מהתדר הזה, אז גם כמובן כוחות הביטחון לא יצטרכו לשלם את התדר המדובר, והעיקרון השלישי, אגרות ישולמו אך ורק עבור תדרים שמוקצים במעמד ראשי, כבר אני אסביר במשפט את ההבדל בין ראשי למשני, ואך ורק לתדרים שהם לשימוש בשגרה, כלומר אם זה תדר שמשומש בעת חירום, לא צריכים לשלם עליו.

אני אסביר בקצרה את ההבדל בין הקצאה לשימוש ראשי ומשני, בגדול ובאופן הכי פשוט שאפשר, תדר שמוקצה במעמד משני, זה למעשה אומר שאפשר להקצות את אותו התדר גם במעמד ראשי לגורם אחר ויהיה אפשר, הגורם שמקבל את התדר במעמד משני, יהיה יכול לסבול מהפרעות, כלומר לא מובטח לו תדר נקי, כלומר שוב, גם פה התמריץ שלנו הוא לעודד את כוחות הביטחון להשתמש כמה שיותר בתדרים במעמד משני, כך שנוכל להקצות את אותם תדרים מאוד אטרקטיביים גם לגורמים נוספים ובעיקר כפי שציינתי לשימושי הסלולר.

זה צד אחד של ההסדר, הצד השני מדבר על יצירת וודאות תקציבית, ברור לנו שמנגנון שבו ברגע אחד יש מעבר מאפס לאחד, כלומר במועד אחד שינוי תדרים עשוי לעורר קשיים תקציביים, ועל כן המנגנון שאנחנו הצענו הוא מנגנון שלמעשה ממגן בקפ תקציבי את היקף התדרים שגוף יכול לשלם בשנה, במתווה עולה של 15 מיליון שקלים בשנה, כל שנה, כלומר 0, 15, 30 וכן הלאה, יש גם פקיעה של אותו קפ, זה הגידור שהזכרתי, וגם התשלום הוא רק על אגרות שיוקצו מעתה ואילך, כלומר התדרים שעכשיו מוקצים לכל כוח בטחוני לא יחויבו בתשלום, עד אשר הם יבקשו את התדר הזה להקצאה מחודשת. אני יודעת שאני שהשתמשתי בהרבה מאוד מונחים מקצועיים אז אם יש שאלות אני אשמח להשיב.

בסדר, זה נראה לי מובן דווקא. אני אומר בוא נלך להקראה ישר, קדימה.

שי שלף מהלשכה המשפטית של משרד האוצר, אני מקריאה את הנוסח מהפרוטוקול, יתכנו שינויי נוסח סמנטיים במהלך הדרך.

יכלו להביא את זה לישיבת הצבעות אחרי, אז תשתדלו שהנוסח סופי.

הצעת חוק התוכנית הכלכלית, תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021, 2022, התשפ"א, 2021. תיקון פקודת הטלגרף האלחוטי, בסעיף 82, בפקודת הטלגרף האלחוטי נוסח חדש, התשל"ו 1972 בפרק זה בפקודת הטלגרף האלחוטי, פסקה 1 בסעיף 4, אחרי למעט פרק ה' יבוא ולמעט סעיף 13 א. 1א' ב' ו-ג'.

2. בסעיף 13 פסקה א', בסעיף קטן א' 1א. במקום והם לא יחולו על כוחות הביטחון, יבוא ולעניין כוחות הביטחון יחול לגבי תדרים שוועדת התדרים הועידה גם לשימוש אזרחי ובלבד שמתקיימים לגביהם כל אלה, 1. הם תדרים שוועדת התדרים הקצתה לשימוש בשגרה. 2. הם אינם תדרים שוועדת התדרים הקצתה במעמד משני, בפסקת משנה זו, הקצאה במעמד משני, הקצאת תדר רדיו שאין בה כדי א. להתיר גרימת שיבוש או הפרעה אלחוטית לפעולה של מכשיר אלחוטי שהפעלתו טעונה רישיון והוקצה תדר לפעולתו לפי סעיף 5 ד'. ב. להתיר גרימת שיבוש או הפרעה אלחוטית משמעותיים לפעולה של מכשיר אלחוטי הפועל בהתאם להקצאה לשימוש במעמד משני. ג. להבטיח הגנה מפני הפרעה אלחוטית מצד מכשיר אלחוטי אחר שהפעלתו טעונה רישיון והוקצה תדר רדיו לפעולתו לפי סעיף 5 ד' או מצד מכשיר אחר הפועל בתנאי ההקצאה לשימוש במעמד משני.

ב. אחרי סעיף קטן ב' יבוא ג'1. סכום האגרות השנתי אשר ישמש כל אחד מהגופים המנויים על כוחות הביטחון בעד הורדת תדרים והקצאתם שנקבעה להם אגרה לפי סעיף קטן א' 1א. ואשר הוקצו לו אחרי יום כ"ד באב התשפ"א, 2/8/2021, לא יעלה על א. 0 שקלים חדשים בשנה שהסתיימה ביום כ"ז בטבת התשפ"ב, 31/12/2021. ב. החל מהשנה שתחילתה ביום כ"ח בטבת התשפ"ב, 1/1/2022 על סכום של 15 מיליון שקלים חדשים, הסכום כאמור יעודכן מדי שנה ביום הראשון לחודש ינואר של השנה העוקבת בסכום נוסף של 15 מיליון שקלים חדשים, בסעיף זה התשלום המרבי. 2. הוקצה לגוף המנוי על כוחות הביטחון תדר עד יום לפני כ"ד באב התשפ"ב, 2/8/2021 וחדל להשתמש בו טרם מועד פקיעת הקצאת התדר בהתאם לתנאי הקצאתו, אם הודיע על כך בכתב ליושב ראש ועדת התדרים, יופחת מן התשלום בעד הטרדת התדרים והקצאתם באותה שנה לפי סעיף קטן א' 1א' סכום השווה לגובה האגרה השנתית שנקבעה לפי הסעיף הקטן האמור, לעניין הקצאת תדרים שעליהם הודיע כאמור בפרק זה סכום ההפחתה. סכום הפחתה יופחת מדי נשה למשך התקופה שנותרה עד פקיעת מוקד ההקצאה של אותו תדר, בהתאם לתנאי הקצאתו.

83. סעיף קטן א', לעניין סעיף 13 ג' כנוסחו בסעיף 82 לחוק זה, תדר שהוקצה לכוחות הביטחון החל מיום כ"ד באב, התשפ"א 2/8/2021 אילו הוקצה ביום כניסתו לתוקף של חוק זה. סעיף קטן ב', הוראות סעיף 13 ג' 1, כמוסכם בסעיף82 לחוק זה יחולו עד אחד ממועדים אלה לפי המאוחר מביניהם. 1. יום י"ד בטבת התשצ"ז, 1/1/2037, 2. יום 1 בינואר של לאחר תום 5 שנים רצופות שבהן סכום האגרות השנתי אשר שילם כל אחד מהגופים המנויים על כוחות הביטחון בעד הורדת תדרים והקצאתם היה נמוך מסכום התשלום המרבי באותה שנה.

זה סוף ההקראה נכון? אז הערות היועצת המשפטית שלנו ואחרי זה ההערות של הזום.

קיימנו בעצם שיח עם משרדי הממשלה, זה בעיקר דברים נוספים שהיה צורך לחדד, מבחינת כמה נקודות שאני אפרט אותן, אחד זה העניין של הנוסח היום כתוב שהשימוש שאינו שימוש, פשוט לעניין השימושים, או ידאג גם לשימוש אזרחי, בעצם צריך לחדד שכמו שספיר הסבירה שמדובר או בשימוש שהוא אזרחי או בשימוש שהוא גם אזרחי, אז זה יחודד בנוסח.

בעצם ההסדר היום מדבר על זה שנקבע תשלום על תדרים לפי האגרה, ויש אפשרות לקזז תדרים בעקבות השבה של תדרים ויש גם מה שקוראים לו פה, התשלום המרבי, בעצם התהליך יהיה מחושב הסכום, אחר כך אם נערך קיזוז, לאחר חישוב הסכום ורק אחר כך מחילים את התשלום המרבי, זאת אומרת הקיזוז בעד השבת התדרים לא יורד מאותו תשלום מרבי, אלא הוא יורד מסכום האגרות שהיה צריך לשלם, אז זה יקבל ביטוי בנוסח, והדבר האחרון זה לעניין הוראת השעה שמדבר על זה שהתשלום יחול רק על תדרים שהוקצו מתאריך 2/8/21 והוא בעצם, החבות באגרה תהיה רק מה-1/1/22, רק מיום תחילת החוק. תקני אותי ספיר אם אני טועה, כי ממה שאמרת כרגע זה היה נשמע החיוב באגרה יהיה רק מרגע ההקצאה מחדש? היה מן משפט כזה שאמרת.

נכון זה לגבי תדרים שהוקצו בעבר לאחר ה-2/8/21.

בעצם את התכוונת רק תדרים שלא הוקצו אחרי ה-2/8 והקצו מחדש במועד מאוחר יותר.

נכון, אני אחדד, מה שביקשתי לחדד זה שאנחנו לא מבקשים להחיל תשלום אגרות תדרים על כלל התדרים שכל אחד מהגופים המנויים וכוחות הביטחון מחזיקים עכשיו, שהוקצו להם עכשיו. אנחנו מדברים רק על הקצאות תדרים מה-2/8 ואילך, זה בעצם החידוד שביקשתי לעשות שמדובר בהסדר הדרגתי ולא בהחלת תשלום ברגע, באופן מיידי.

אוקי אז בעצם על האגרות שהן מה-2/8 יחול בעצם סכום האגרות בהסדר הזה ובעצם כל התדרים שהוקצו לפני ה-2/8 יחול עליהם המנגנון של ההשבה.

כן למעט אם מועד פקיעתם מגיע, אחרי שמועד פקיעתם מגיע אם רוצים להקצות אותם מחדש, הם כמובן, זה יהיה לאחר ה-2/8/21.

כן ובכל מקרה האגרות לא יחולו על, אגרות בעד תדרים אחרי ה-2/8/21 לא יחולו בגין סוף שנת 21, כלומר מאוגוסט עד סוף דצמבר.

אני מקווה שהבנתי אותך נכון, אם כוונתך שבשנת 2021 לא יהיה תשלום אגרות תדרים, אז זה נכון, כלומר בשנת 2021 אין תשלום.

מקובל, מתקדמים, הערות בזום. אין הערות, אנחנו נביא, אנחנו לא יכולים להצביע. אוצר, תקשורת, ייקבע מועד להצבעות על החוק הזה אנחנו יכולים לבר כמה חוקים להצבעות?

אנחנו מתכוונים לעשות, במקרה הזה זה לא יהיה, כי נושא התקשורת האחרת כבר נקבעה לו הצבעה.

יש מועד הצבעה אחר? אפשר לצרף אותו אליו? תקשורת ותקשורת?

צריך לפרסם יומיים לפני את הנוסח לדיון.

אנחנו נצביע על זה במועד נפרד בזמן קצר, הודעה תבוא מראש לכולם ויפורסם הנוסח לאחר תיקוני הניסוח שסיכמתם ביניכם ויינתנו יומיים לפני ההצבעה. תודה רבה לכולם.

כבוד היושב ראש, לפני שאתה נועל את הישיבה אם אפשר ברשותך לחדד עוד שתי נקודות שחשוב שייאמרו וחודדו. אז בהקשר למנגנון הקיזוז שאביטל הזכירה, חשוב לי רק לחדד שבגלל מגבלה שהיא טכנית במהותה, הקיזוז יכול לחול רק מהשנה העוקבת, למה? אני אסביר באופן הכי פשוט שאפשר. משלמים אגרות תדרים בתחילת השנה ואם מחזירים מתישהו במהלך אותה שנה תדר, כמובן אי אפשר לקזז את אותה שנה ועל כן הקיזוז יתחיל מהשנה העוקבת, אבל הקיזוז מהשנה העוקבת יהיה גם על השנה, גם על הקיזוז שהיה אמור להיות בו את השנה וגם על הקיזוז שהיה אמור להתרחש בשנה האחרונה ואנו דוחים את כל הקיזוז בשנה, מקווה שזה היה ברור.

כן, בעצם יהיה סכום שיירד באופן שנתי ויהיה בשנה העוקבת יירדו שני סכומים, גם הסכום על אותה השנה העוקבת וגם הסכום שהיה אמור להשתלם בסוף התקופה.

לכאורה זאת הצעת חוק שצה"ל היה אמור להתנגד לה ואני שומע שזה התקבל בהסכמה.

יש עוד חידוד אחד ברשותך, היום קבועות תקנות לפי פקודת הטלגרף שקובעות אגרות תדרים לפי שימושים והם חלות על כל מי שמוקצה לו תדר למעט כוחות הביטחון, יחד עם זאת לכוחות הביטחון היום מוקצים תדרים שהם משמשים בחלקם לשימושים שכבר קבועים היום בתקנות, זאת אומרת שברגע שאנחנו מכניסים את כוחות הביטחון למסגרת של תשלומי אגרות לפי העקרונות שדיברה עליהם ספיר ומוקצים להם תדרים החל מיום ה־2/8 בגין שימושים שכבר קבועים בתקנות, אז חובת התשלום תחול עליהם כפוף לתנאים שדיברנו עליהם קודם. לגבי שימושים שלא קבועים בתקנות, משרד התקשורת יצטרך לקבוע תקנות מתאימות ולקבוע בהן את בסכומי האגרות לשימושים שאינם קבועים היום.

בסדר גמור, הלוואי על כל חוקי ההסדרים שהיינו מקדמים בפשטות והיגיון והסכמות בין משרדיות, כפי שעשיתם כן, אז יישר כוח לעוסקים במלאכה, ניסחתם את זה כראוי ובואו נצביע על החוק הזה בקרוב, תודה רבה לכולם.



הישיבה ננעלה בשעה 15:50.