פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



2
ועדת הכלכלה
07/10/2021





מושב שני




פרוטוקול מס' 36
מישיבת ועדת הכלכלה
יום חמישי, א' בחשון התשפ"ב (07 באוקטובר 2021), שעה 13:30

פרק י' (תחבורה) מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022(, התשפ"א-2021 (מ/1443(

חברי הוועדה: מיכאל ביטון – היו"ר
רון כץ
לימור מגן תלם

חווה ראובני - עו"ד, סגנית בכירה ליועמ"ש, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

יובל רז - סגן בכיר לחשב הכללי, משרד האוצר

אסתר פלדמן - עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד האוצר

יעל ענטר - עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד האוצר

לירן פנחס - רפרנטית תשתיות ופרוייקטים, משרד האוצר

דניאל מלצר - רכז תחבורה, אגף תקציבים משרד האוצר

שחר בר - רפרנטית תחבורה, אגף תקציבים משרד האוצר

איילת פלדמן - יעוץ וחקיקה אזרחי, משרד המשפטים

רבקה ליפשיץ - עו"ד, משרד המשפטים

ענת ליברמן
–
רשות האכיפה והגביה, משרד האוצר

איתי עצמון
אביגיל כספי

עידית חנוכה

עופרה ארגס – חבר תרגומים


פרק י' (תחבורה) מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022(, התשפ"א-2021 (מ/1443)

חברים אנחנו ממשיכים כחלק מישיבות ועדת הכלכלה בדיוני חוק ההסדרים, הפעם במשרד התחבורה פרק י' תחבורה מתוך הצ"ח התכנית הכלכלית תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021-2022. דיון בסעיף 58 תיקון חוק נתיבים מהירים. התחלנו בהקראה של החוק לדעתי. עוד לא עשינו הקראה?

לא. היה דיון כללי. רק הוצגה ההצעה.

אז אני מבין שיש נושא לפני שנתחיל בהקראה, שזה פרטיות וחסיון המידע. שהוא אמור להיפתר בסיוע של תיקונים שמשרד המשפטים צריך לעשות או שיכולים לעגן את זה פה בחוק. איך אתם מתכוונים להתגבר על הבעיה הזאת? זה נקרא the sound of silence. מכירים את השיר של סיימון וגרפונקל? אבל פה זה מדאיג. איך אתם מתכוונים להתגבר על בעיית חיסיון המידע האישי ופרטיות המידע בכניסה לחוק החדש הזה?

אני אגיד בהקשר הזה שני דברים. קודם כל, לגבי סוגיות של הפרטיות, יש התייחסות כבר בחוק לעקרונות הכלליים בהקשר של הפרטיות וכרגע יש הסמכה להתקנת תקנות של שר המשפטים. היה דיון עם היועץ המשפטי של הוועדה לגבי אפשרות אחרת לקביעה יותר מפורטת כבר בחוק כיום, נגיד שכרגע אין נוסח שהתחילו עליו עבודה ולכן אנחנו חושבים שזה גם מבחינת - - -

מה הבעיה לאמץ נוסחים מחוקים קיימים של שמירת מידע? בסוף זה אותה בעיה כמו בהרבה מקומות.

נכון. אז את העקרונות הכלליים, הם כבר קיימים כפי שאמרתי, בהצעה שמונחת בפניכם. לגבי הפירוט שזה ברמה של תקנות שצריכות להיות יותר מותאמות להסדר הקיים ולעניין המורכבות הקיימת בו והייחודיות שבו, אנחנו חשבנו שנכון שזה יהיה בתקנות.

אז החוק ייכנס לתוקף רק כשיתוקנו התקנות האלה.

אנחנו כרגע בשיח גם פנים-ממשלתי וגם עם הייעוץ המשפטי של הוועדה כדי לקבוע - - -

שיח זה טוב, דו שיח זה גם טוב. אבל את ממשרד המשפטים, את רוצה לאפשר חוק שנכנס לתוקף שלא עיגן את סוגיית זכויות המידע והפרט?

בוודאי שהכוונה שהתקנות יתוקנו לפני שההסדר ייכנס לתוקף.

אז רגע, אז יהיה פה חוק מנוסח של תחבורה והוא לא ייכנס לתוקף או ייכתב בו שעד שיתוקנו התקנות הוא ייכנס לתוקף?

אז הפרטים, כמו שאמרתי, הם בדיון משפטי גם פנים ממשלתי וגם מול היועץ המשפטי של הוועדה, ואני מציעה שאנחנו נחזור אליכם לגבי הפרטים המדוייקים.

עו"ד חווה ראובני, ממשרד התחבורה.

אדוני היו"ר, אפשר?

תציג את עצמך.

אני סגן החשב הכללי במשרד האוצר. נמצאת איתנו יעל ענטר, מהלשכה המשפטית של משרד האוצר.

אני רק רוצה להוסיף שלגבי הפיתרון שהציע היועץ המשפטי של הוועדה לעניין הוספת ההוראות של הפרטיות בתוספת לחוק, אנחנו מאוד תומכים בזה, חושבים שזה פתרון טוב והיינו שמחים להתקדם בכיוון הזה ולאפשר כניסה לתוקף של החוק ובעצם המשך של הפרויקט.

אוקיי. חווה ראובני.

אני רוצה להציע פה משהו שהוא ביניים של הדברים. החוק כולל הרבה מאוד מרכיבים שאני חושבת שאין להם שום קשר לפרטיות ואין להם שום קשר למצלמות, הם קשורים לזכיינים ולחניונים ולסמכויות שנובעות מהם. המצלמות זה דבר עתידי, ושגם הפתרון הטכנולוגי שלו הוא עדיין לא מוכר עד הסוף, ואם עושים תנאי כזה אפשר להתנות רק את הנושא של המצלמות עצמן. ההתקנה, ההפעלה של מצלמות.

לכך הייתה הכוונה. יכול להיות שלא הובנו נכון.

אבל הנתיב הזה בלי מצלמות לא שווה הרבה, לא?. אבל בסדר, זה כמובן רק למרכיבי החוק שפוגעים בזכויות פרטיות המידע.

אפשר בכלל להפעיל את הנתיב במודל החדש גם ללא המצלמות?

לא.

אז לאיזה סעיפים הכוונה בתיקון המוצע הזה שאפשר בעצם להכניס אותם לתוקף מבלי שיש תקנות שעניינן הגנת הפרטיות?

למשל ההבחנה, האפשרות שיהיה בעל זיכיון נפרד לחניון חנה וסע, למשל סמכויות של רשות תמרור מקומית לרשות הממונה. זה חלק - - -

אז מה אנחנו נגיד, שסעיפים X Y Z לא ייכנסו לתוקף ללא התקנות של פרטיות המידע וכולי? זה מה שיהיה בחוק?

אבל התיקון העיקרי פה הוא במצלמות. זאת אומרת ללא המצלמות למעשה אין את הפרויקט.

חברים אני תמיד מרגיש פתאום שמשרדי הממשלה מדברים ביניהם דרכנו. אתם יכולים לקחת שתי קופסאות של אשל עם חוט ולדבר בוועדה בשקט.

לא. בפרויקט הזה משרד התחבורה ומשרד האוצר חד הם.

בסדר, אבל תביאו פתרון עכשיו. לא כל אחד מה הוא חושב. כל משרד מה הוא חושב זה פחות מעניין אותי. מה הפתרון המוסכם על כולכם והנוסח שאנחנו יכולים לחיות איתו, זה מה שאנחנו רוצים. אז יש לכם אתגר פה.

נסגור את זה לישיבה שיש אחרי הצהריים, את העניין הספציפי.

יש לנו עוד ישיבה אחר הצהריים? אנחנו רוצים לגמור היום את הדיון בחוק הזה ולעבור להצבעות.

היום בהפסקה שיש אחרי הישיבה.

אז הסעיף הזה פתוח, בואו נמשיך הקראות?

אני מציע שבאמת נתחיל להקריא - - -

קדימה.

אני אזכיר לפני הקראה שהנוסח שמונח על שולחן הוועדה כולל תיקונים שמסומנים ב"עקוב אחר שינויים" בעקבות שיחות שלנו עם נציגי הממשלה.

אוקיי.

תיקון חוק נתיבים בחוק נתיבים מהירים, התש"ס-2000 (בפרק זה - חוק נתיבים מהירים(
מהירים

1. בסעיף 1 –
1. בהגדרה "בעל זיכיון", אחרי "נתיב מהיר" יבוא "או חניון חנה וסע"
1. אחרי ההגדרה "בעל רכב" יבוא:
"דמי גבייה" - תשלום לפי חוק זה המתווסף לאגרה בעד נסיעת רכב בנתיב
מהיר כאמור בסעיף 3ה;";

כאן יש הצעה חלופית להגדרת דמי גבייה.

הצעה שלכם.

כן. אחרי הגדרת "רכב שיוך" יבוא "תשלום עבור רכב שאינו מנוי". תשלום לפי חוק זה מתווסף לאגרה בעד נסיעת רכב בנתיב מהיר כאמור בסעיף 3(ה(.

ב. בהגדרת חיוב אחרי "אגרה" יבוא "או דמי אגרה".

(ג) אחרי ההגדרה "חייב" יבוא:
"חניון חנה וסע" – חניון רב-קיבולת שעיקר מטרתו היא לשמש את הנוסעים
ברכב ציבורי בנתיב המהיר הקשור לאותו חניון;";

אני מציע שכאן תעצרי, תסבירי בבקשה, בין היתר תתייחסי להצעה החלופית שהצעתם להגדרת דמי גבייה.

אני מהחשב הכללי במשרד האוצר. בחוק הזה אנחנו מוסיפים את המונח "חניון חנה וסע". חוק נתיבים מהירים עד כה שתק, הייתה איזו שהיא לקונה במונח והוא לא הוגדר חניון חנה וסע, ואנחנו מתקנים את הלקונה הזאת ומתייחסים באופן ספציפי לחניון חנה וסע שהוא חלק אינטגרלי מהפרויקט.

לגבי המונח "דמי גבייה", הכוונה בפרויקט של הנתיבים המהירים שלנו היא לאפשר לכל מי שמנוי להיכנס ולנסוע בנתיב. ולמי שאינו מנוי, יתווסף נוסף לתשלום האגרה, גם תשלום שהוא דמי גבייה שזה בעצם בעיקר העלות של הזכיין לאתר את בעל הרכב ועוד הוצאות נלוות שיש לדבר הזה. זה מודל כמו מודל כביש 6 היום, והסכומים של דמי הגביה שיש היום, שקבועים בתקנות ביחס לכביש 6, מדובר על מספר שקלים, בין 2-4, תלוי בסוג החייב, וזו הייתה הכוונה שלנו. המונח "דמי גבייה" באמת נלקח בדיוק כמו שיש היום בהסדר לגבי כביש 6.

ככה זה נראה בחוק?

כן. בתקנות כן, ובחוק, דמי גבייה. ולכן אנחנו הצענו בעצם גם כדי לשמור על הרמוניה חקיקתית ובגלל שמדובר באותו מודל הפעלה, להשאיר גם כאן את הנוסח הזה. ההצעה החלופית שהועלתה הגיעה בעקבות הערות ששמענו בדיון הקודם וניסינו להציע איזו שהיא הצעה, אבל אנחנו כן חושבים שנכון להיצמד למונח שגם קבוע היום בדין ביחס לכביש 6.

מקובל עלינו?

השאלה איזה מונח מקובל על הוועדה. אם דמי גבייה או תשלום עבור רכב שאינו מנוי. להבנתי, העצה שלי לוועדה זה כן לשמור על המינוח הקיים היום בחקיקה דומה.

גם אנחנו חושבים שזה הנכון יותר.

אז קדימה. אז דמי גבייה. אפשר להמשיך.

אוקיי. בסעיף אחר כך אנחנו באמת מוסיפים את המונח "דמי גבייה" גם להגדרה "חיוב" וכמו שאמרתי, אנחנו גם מגדירים בחוק את המונח של מה זה "חניון חנה וסע" שזה חניון רב קיבולת שעיקר מטרתו היא לשמש את הנוסעים ברכב ציבורי בנתיב המהיר הקשור לאותו חניון. זה בעצם החניונים רבי ה התפוסה שאנחנו מקימים, שרלוונטיים לנתיב המהיר.

כלומר למעשה זיכיון יינתן להפעלה של הנתיב ושל החניון שבעצם נלווה להפעלה של אותו נתיב. זה בעצם המודל החדש, שהוא קיים כבר היום, הוא פשוט לא מעוגן בחקיקה.

הוא קיים כבר היום, נכון, גם היום בכביש 1 יש חניון ונתיב מהיר. בעל הזיכיון שם אחראי גם על הנתיב וגם על החניון. כמו שאמרתי, הייתה איזו שהיא לקונה והחוק לא התייחס באופן ספציפי לגבי החניון אבל כן בעל הזיכיון מפעיל שם גם את הנתיב וגם את החניון, וגם כאן הוא יפעיל גם את הנתיב וגם את החניון, ופשוט אנחנו מתקנים איזו שהיא לקונה בחוק.

כל עוד אין הסתייגויות אנחנו ממשיכים.

כמובן הקראה והסבר, וככל שיהיו התייחסויות אנחנו נשמע אותן.

1. בסעיף 2א –

1. בסעיף קטן (א), במקום "יפעל" יבוא "וחניון חנה וסע יופעלו;
1. בסעיף קטן (ב), אחרי "נתיב מהיר" יבוא "וחניון חנה וסע";
1. בסעיף קטן (ד), אחרי "של נתיב מהיר" יבוא "וחניון חנה וסע";

הסבר בבקשה. כפי שאמרתי, כל תיקון שאת מקריאה, נא להסביר כיוון שאם לא רואים את הנוסח המשולב גם קשה לוועדה להבין מה התיקון שאתם מציעים.

אני אסביר שכמו שהצעתי קודם, כל המטרה של התיקון שכרגע הוקרא הוא באמת להוסיף לתוך החוק את המונח "חנה וסע" כדי שיהיה ברור שבכל מקם שאנחנו מתייחסים גם לנתיב מהיר מדובר גם על חניון חנה וסע. כאשר בסעיף א' אנחנו שומרים לעצמנו את הזכות, אם יהיה בעתיד מודל הפעלה שמפריד בין החניון לבין הנתיב, גם לאפשר שני זיכיונות שונים. זה התיקון כרגע בסעיף א' שמוצע.

יש הערות לסעיף הספציפי של מישהו בזום? לא. בואו נתקדם.

1. בסעיף 2ב –

1. ברישה, אחרי "הנתיב המהיר" יבוא "חניוני חנה וסע" ובמקום "לתפעולו" יבוא "לתפעולם";
1. בפסקה (1), אחרי "הנתיב המהיר" יבוא "חניוני חנה וסע";
1. בפסקה (2), במקום "ובסביבתו" יבוא "בחניוני חנה וסע ובסביבתם"

כאמור אותו הסבר מקודם, הכוונה כאן להוסיף את המונח "חניון חנה וסע" לכל מקום רלוונטי, כדי שזה יהיה ברור שמדובר גם בחניון וגם בנתיב.

1. בסעיף 2ג –

1. ברישה, אחרי "נתיב מהיר" יבוא "וחניון חנה וסע";
1. בפסקה (1), בסופה יבוא "אלא אם כן לעניין הפעלת נתיב מהיר המנוי
בתוספת או חלק ממנו, העניק המפקח על התעבורה כהגדרתו בפקודת התעבורה
[נוסח חדש], סמכות זו לרשות ממונה;
1. אחרי פסקה 3 יבוא:
"(4) סמכויות להצבה, לתפעול ולתחזוקה של מצלמות לצורך זיהוי רכב
בעת הנסיעה בנתיב המהיר וספירת נוסעים ברכב כאמור, ולהפקת צילומים
שתועדו במצלמות האמורות למטרה האמורה;";
הכל בכפוף להוראות לפי סעיף 2ג6

לגבי סעיף א' ההסבר הוא אותו הסבר כמו קודם, להוסיף את המונח "חניון חנה וסע", לגבי סעיף ב', כיום בקבוע בחוק מי שמקבל, רשות התמרור מקומית בנתיב המהיר הקיים היא הזכיין. במקרה של פרויקט הנתיבים המהירים בגוש דן, בכביש 2 ובכביש 20 אין הפרדה פיזית כמו שיש בנתיב המהיר הקיים, יהיו עמודונים, ובגלל שזה תא שטח אחד ויש בו המון כניסות לנתיב מנתיבי איילון, נכון שתהיה רשות תמרור אחת ובמקרה הזה אנחנו מעוניינים שזו תהיה הרשות הממונה, מי שזו תהיה היא נתיבי איילון, מי שיש לה היום סמכות רשות תמרור מקומית בנתיבי איילון ולכן אנחנו משנים את החוק כך שהמפקח על התעבורה יוכל במקום שהסמכות תהיה אצל בעל הזיכיון, להעניק את הסמכות הזאת לרשות הממונה.

או.קיי. ולגבי פסקה 4?

לגבי פסקה 4, כאן אנחנו מוסיפים סמכות להציב, לתפעל ולתחזק מצלמות לצורך זיהוי רכב וספירת נוסעים בנתיב המהיר. מודל ההפעלה של הנתיב המהיר החדש יהיה כזה שחייבים יזוהו באמצעות מצלמות לספירת נוסעים שיוצבו לצד הדרך ומעליו, וכדי שהזכיין יוכל להציב את המצלמות האלה ולספור נוסעים ובאמצעות זה להעניק פטור או לא להעניק פטור, תלוי ברכבי הרב-תפוסה שנוסעים בנתיב, אנחנו צריכים סמכות ברורה בחוק, וזה הסעיף שמעניק את הסמכות הזאת.

והסמכות הזו כמובן תתופעל בכפוף לאותן תקנות שהזכיר היו"ר בפתח הדיון, תקנות של שר המשפטים לעניין השמירה על הפרטיות.

1. אחרי סעיף 2ג יבוא:
שימוש במידע 2ג1. (1( לא ייעשה שימוש במידע המתקבל לפי חוק זה, אלא
ואופן שמירתו לצורך זיהוי רכב וספירת הנוסעים ברכב כאמור, למטרת חיובו
בתשלום אגרה וחיובים אחרים לפי חוק זה.
(2( צילום שתועד לצורך ספירת נוסעים ברכב לא יהיה ניתן
לצפייה ולא יישמר, אלא באופן שלא יביא לזיהוי הנוסעים
ברכב המצולם או עוברי דרך אחרים;
(3( מיתקנים ומכשירים שישמשו לצורך הפעלת שאר
סמכויות בעל הזיכיון לפי חוק זה, יוצבו ויפעלו באופן שלא
יביא, ככל הניתן, לזיהוי נוסעים ברכב או עוברי דרך אחרים;

על 4 ביקשו שאני אדלג, ממשרד המשפטים. אני ממשיכה ל-5

1. שמירת המידע תיעשה בדרך שתבטיח הגנה מפני
שימוש לא מורשה במידע, שיבושו, חשיפתו או העתקתו
בלא רשות כדין;
1. תפעול המצלמות, שמירת המידע המתועד בצילומים
והפקת הצילומים והחיובים, לפי חוק זה, ייעשה באופן
שמפחית את הפגיעה בפרטיות ואת סיכוני אבטחת המידע.

את רוצה להקריא גם את הסעיף הבא ולהסביר אותם יחד?

סודיות 2ג2. אדם שהגיע אליו מידע לפי חוק זה, לרבות צילום והמידע
שהופק ממנו, ישמור אותו בסוד ולא יגלה אותו לאחר אלא
לפי הוראות חוק זה, או על פי צו בית משפט בקשר להליך משפטי.

המטרה של הסעיף הזה היא להסדיר באמת את השימוש במידע ואופן השמירה, כדי שלא ייפגעו זכויות הפרטיות של אנשים שמשתמשים בנתיב. זה הסדרים שדומים להסדרים שקבועים היום בפקודת התעבורה והם נעשו בתיאום ולפי הנחיות של משרד המשפטים, ובאמת המטרה שלהם שלא תיפגע הזכות לפרטיות, כשמוצבות המצלמות לספירת נוסעים. כך גם באופן דומה סעיף הסודיות נועד כדי לא לפגוע בפרטיות המשתמשים בנתיב.

מסירת מידע 2ג3 מידע שהתקבל או שנוצר לפי חוק זה לא יועבר אלא לגורמים
ממאגר המידע האלה והכול במידה הנדרשת למטרות המפורטות להלן:
1. לבעל הרכב שצולם – אם ביקש זאת בעל הרכב;
1. למשרד התחבורה והבטיחות בדרכים ולרשות הממונה -
לצורך פיקוח על קיום הוראות חוק זה;
1. לוועדת הערר ולעורר – במסגרת הליך – ערר לפי:
סעיף 4ח ולצורך קיום הדיון בערר;
1. לגורם רלוונטי מטעם בעל הזיכיון לצורך קיום הוראות
חוק זה, בהתאם למדיניות שתקבע הרשות הממונה, ובאופן
שמזער ככל הניתן ובשים לב לחלופות טכנולוגיות אפשריות,
את הסיכון לפגיעה בפרטיותו של החייב; לא תותר גישה
למידע אלא למי שקיבל הרשאת גישה כאמור.

גם הסעיף הזה, המטרה שלו היא באמת לשמור על הפרטיות ולהסדיר את אותם גורמים שיכולים לקבל את המידע ממאגר המידע של בעל הזיכיון, כאשר בסעיף 1 זה כמובן לבעל הרכב שעשה שימוש בנתיב, וביחס לצילום, אם הוא ביקש זאת, למשרד התחבורה ולרשות הממונה, לצורך פיקוח שלהם לפי הוראות החוק, לוועדת הערר ולעורר במסגרת הליך ערר לפי החוק. יש סעיף שמאפשר לבעל הזיכיון להעניק הרשאות גישה לגורמים רלוונטיים שמתפעלים מטעמו את הפרויקט, בהתאם למדיניות שתקבע הרשות הממונה וכל זה בכפוף לכך שזה יפחית את סיכון לפגיעה בפרטיות ובהתאם כמובן להוראות התקנות שייקבעו בהמשך. זו המטרה של הסעיף.

מי הם אותם גורמים רלוונטיים?

לבעל הזיכיון, הוא חברה בעצם שהוקמה במטרה להפעיל את הפרויקט והוא זה שזכה במכרז. מטעמו יש קבלנים שמתפעלים את הפרויקט, קבלן התפעול, יש גם קבלן הקמה אבל הוא לא רלוונטי לנושא הזה, ויש עוד קבלנים שהם בפועל מי שמבצעים את הפרויקט. כדי שקבלן התפעול, באמת זה ששולח את החיובים יוכל לשלוח את החיובים, אז הוא גם צריך הרשאת גישה למאגר שבעל הזיכיון בעצם, הוא בבעלותו.

המדיניות אגב של הרשות הממונה, מתפרסמת איפה שהוא?

היא כרגע עוד לא מפורסמת, אין מניעה שהיא תתפרסם בעתיד באתר של הרשות הממונה.

כלומר היא עוד לא נקבעה מן הסתם, אבל אנחנו נצטרך לדעתי לקבוע שהיא תפורסם.

או.קיי. בסדר. תפורסם.

באתר של הרשות הממונה?

כן. קדימה.

יידוע הציבור 2ג4. (1( בעל הזיכיון יידע את הציבור על הצבת המצלמות,
ומנגנון בירור הפעלתן, אופן שמירת הצילומים והאפשרות לפנות לבעל
תלונות הזיכיון בתלונה, כאמור בס"ק ב'.
(2( בעל הזיכיון יקים מנגנון לבירור תלונות בכל הנוגע
לפעילותו, ובייחוד בכל הנוגע להוראות סעיף 2ג1, אשר יפעל
בהתאם להוראות שתקבע הרשות הממונה, וזאת בלי לגרוע
מהאמור בסעיף 4ח.

המטרה של הסעיף הזה היא בעצם לחייב את בעל הזיכיון ליידע את הציבור על ההצבה של מצלמות, איך נשמר המידע, וכן על האפשרות לפנות אליו בתלונה, יש לו חובה בחוק להקים מנגנון לבירור תלונות אם פונים אליו אזרחים בתלונות בנוגע לשימוש במצלמות, וזה לא גורע מהסמכות של ועדת הערר לפעול לפי הסמכויות שיש לה בחוק.

פיקוח ובקרה 2ג5. משרד התחבורה והבטיחות בדרכים יבצע פיקוח ובקרה
על אופן קיום הוראות סעיף 2ג1, בידי בעל הזיכיון ובכלל זה יקבל
דיווחים מהרשות הממונה בהתאם לבקשתו. אין בהוראות סעיף זה
כדי לגרוע מסמכויות הרשות הממונה.

זה סעיף שנוסף במקרה הזה בגלל הרגישות שיש במצלמות ספירת נוסעים ויש חובת פיקוח בחוק גם על משרד התחבורה, ביחס לאופן היישום של הוראות סעיף 2ג1 בידי בעל הזיכיון.

איך משרד התחבורה יפעיל את אותו פיקוח?

אנחנו רואים את זה כתפקיד שהוא מן פיקוח על. תפקיד הפיקוח על בעל הזיכיון לפי החוק הוא התפקיד של הרשות הממונה, לפי סעיף ז2דג, וכל הפרטים של הזיכיון ושל החוק, זה הסמכות שלהם ויש להם את הכלים. יחד עם זאת לאור הרגישות, אנחנו רואים בזה, קיבלנו על עצמנו איזה שהוא פיקוח-על, אז אנחנו חושבים על מנגנונים כגון - - - תקופתיים, היה ויהיו אלינו פניות ציבור, נברר אותן, אבל שוב, אנחנו כאן מדברים על מקרו, מעוף הציפור, כאשר הפיקוח היום-יומי המלא והמפורט הוא של הרשות הממונה לפי החוק.

ומה בעצם הסנקציות שניתן להשית על בעל הזיכיון במידה והוא לא מקיים את ההוראות האלה, בפרט, כנראה שגם אתם חשבתם שההוראות האלה הן חיוניות מאוד כי אתם מפעילים בעצם פיקוח כפול, גם של הרשות הממונה וגם של משרד התחבורה.

אז קודם כל אני אגיד שיש סנקציות בחוקים אחרים כמו חוק הגנת הפרטיות שראה לנכון להפעיל התנהגויות מסוימות, כמו לדוגמה הפרה של חובת הסודיות, ושם כן קבועה סנקציה עונשית. במקרה שלנו כל החוק הזה גם מדבר על הסכם זיכיון, במסגרת הסכם הזיכיון יש סנקציות חוזיות על בעל הזיכיון במקרה והוא לא מקיים את הוראות החוק והוראות ההסכם, ואנחנו חושבים שזה מספיק כדי לחייב אותו לעמוד.

אפשר לשמוע גם את עמדת משרד המשפטים בעניין? בפרט לגבי היחס להוראות חוק הגנת הפרטיות.

ככלל, ההחלטה האם נדרשות סנקציות פליליות הן לפי הצורך המקצועי שמוצג בפנינו.

לא דיברתי על סנקציות פליליות. שאלתי על סנקציות.

סנקציות פליליות או עיצומים כספיים.

יש כלים מינהליים ויש כלים פליליים. כלים מינהליים כוללים בין היתר אכיפה מינהלית בדמות עיצומים כספיים, יש סמכויות גם של ביטול רישיון או זיכיון ויש כמובן את האכיפה הפלילית. יש סט שלם של כלים.

כן. אז בעצם העמדה המקצועית שעליה אנחנו מסתמכים היא העמדה שהציג משרד האוצר, שאין צורך באמצעים האלה, ובהקשר של באמת ההגנה על הפרטיות, מבדיקה שעשינו לקראת הדיון, יש כלים בחוק הגנת הפרטיות שמכסים את ההוראות העיקריות בהקשר שלנו, למשל להוראת הסודיות או ההוראה לפיה המידע לא יימסר למטרה אחרת מזו שהוא נמסר לשמה, וזה אכיף במסגרת חוק הגנת הפרטיות.

כלומר את ההוראות האלה אפשר לאכוף באותם כלי אכיפה של הוראות חוק הגנת הפרטיות?

כן. את ההוראות שיש להן מקבילה בחוק הגנת הפרטיות.

יש הוראות שאין להן מקבילה?

אנחנו באמצע הבדיקה, רבקה, אולי יש לך משהו להוסיף?

כן. אני אצטרף בהקשר הזה. ההוראות העיקריות שהן בעצם הפגיעה בפרטיות, הפרת חוק חובת הסודיות והשימוש במידע שלא למטרה שלשמה נמסר, זה כבר כיום עבירה פלילית לפי חוק הגנת הפרטיות שדינה מאסר חמש שנים, וגם עוולה אזרחית, זה לפי חוק הגנת הפרטיות.

בקשר ליתר ההוראות היותר תפעוליות, העניין של האופן שבו המצלמה מצלמת כך שלא מביא לידי זיהוי הנוסעים, זה אנחנו עוד בשיח פנים-ממשלתי בהקשר הזה, אבל אנחנו כשנכתב הנוסח של החוק, לא חשבנו שיש צורך לקבוע סנקציות בהקשרים האלה. אני לא בטוחה שזה גם אכיף בהקשרים הפליליים. אם הוועדה עומדת על זה, נוכל להמשיך את השיח.

תודה רבה. הקצב מתקדם. יש סוגיה רגישה שאתה רוצה?

קביעה של תקנות הגנת הפרטיות, אתה רוצה שנדלג על זה?

כן. אין תשובה. אם אתם מסוגלים לנסח - - -

לא, הם אמרו שהם יחזרו - - -

אם אתם יכולים להיוועץ חמש דקות בחוץ ולהביא נוסח, ניתן לכם. חבל על הזמן. יש לנו זמן, הנושא הזה קיבל הרבה שעות היום. תעשו הפסקה עכשיו של חצי שעה ותביאו את הנושא.

(הפסקה(

אנחנו ממשיכים את הדיון בסוגיית התחבורה, מהמקום שהפסקנו בו. אנחנו בהקראה. עד שנציגי משרד המשפטים ייכנסו נמשיך בהקראה של דברים אחרים.

אני מציע בינתיים לא את סעיף ההסמכה אלא 2ג7.

תחולת סעיפים 2ג7. הוראות סעיפים 2ג(4(, 2ג1 עד 2ג6 יחולו על בעל זיכיון בנתיב
מהיר המנוי בתוספת.

ההסבר פה בעצם שאנחנו באמת מתקנים את החוק כך שיתאים למודל ההפעלה של הנתיב המהיר החדש, ואנחנו בעצם צריכים את הסמכות להצבת מצלמות לספירת נוסעים ואת כל המגבלות מכוחו, בעצם רק לזכיין של הנתיב המהיר הקיים. לכן כאן תחולת סעיפים שמדברת רק על הנתיב המהיר הקיים, כי החוק הזה כולל גם בעל הזיכיון בנתיב המהיר הקיים בכביש 1.

סמכות בחניון 2ג8. הסמכויות הנתונות לפי חוק זה לבעל זיכיון לעניין נתיב מהיר,
חנה וסע יהיו נתונות, בשינויים המחויבים, לבעל הזיכיון גם לעניין
חניון חנה וסע;";

אז כמו שאמרתי, הייתה כאן לקונה בחוק ולא הייתה התייחסות לחניון חנה וסע ולכן אנחנו מסבירים שהסמכויות שיש לבעל הזיכיון בנתיב המהיר יהיו נתונות לו גם בחניון חנה וסע.

(6) בסעיף 2דג(1) אחרי המילים "נתיב מהיר" יבוא "וחניון חנה וסע".

התיקון הזה, כמו התיקונים הקודמים בהקשר הזה, נועדו באמת להוסיף את המונח "חניון חנה וסע" למקום הנכון שקשור גם לנתיב המהיר.

אבל מה ההקשר פה? את זה הבנו, אבל מה התיקון?

בהקשר כאן זה הסעיף 2ד שמדבר על הסמכויות לרשות הממונה והמטרה בעצם להבהיר שסמכויות הרשות הממונה כוללות פיקוח על בעל הזיכיון שפועל בנתיב המהיר ופועל גם בחניון חנה וסע כך שיהיה ברור שלרשות הממונה סמכויות פיקוח גם על החניון.

בסדר גמור.

(7) בסעיף 3ב(ב) -
(א) הסיפה החלה במילים "על נהיגה" תסומן "(1)";
(ב) אחרי פסקה (1) יבוא:
"(2) לגבי הנתיב המהיר, המנוי בתוספת

הסבר בבקשה.

האמת שזה קשור ביחד.

(8) בסעיף 3ד(ג):
(א) אחרי סעיף ב יבוא:
ב(1) על אף האמור בסעיפים קטנים א' ו-ב' לעניין נסיעה בנתיב המהיר במנוי בתוספת החייב בתשלום האגרה לפי הוראות חוק זה, ומי שהיה בעל הרכב הרשום ברישיון הרכב במועד הנסיעה בכביש האגרה.

אלה שני תיקונים שנועדו באמת להסדיר את מודל ההפעלה של הנתיב המהיר החדש. בניגוד למודל ההפעלה של הנתיב המהיר הקיים, כמו שצוין בנתיבים המהירים החדשים הכוונה היא לאפשר לכל מי שרוצה להיכנס לנתיב המהיר, וכולל מישהו שאין לו מנוי, ובהמשך אנחנו נסביר גם על דמי הגבייה, ולכן יש צורך בתיקון שנועד בעצם לאפשר שלמרות מה שכתוב היום בחוק שבעצם תופס את הפרויקט של הנתיב המהיר בכביש 1, בנתיבים המהירים החדשים כל מי שירצה יוכל לנסוע, גם אם אין לו מנוי והוא יצטרך לשלם פשוט, מי שאין מנוי, גם דמי גביה.

(9) אחרי סעיף 3ד יבוא –
"דמי גבייה חייב שאינו מנוי"

אני חושב שזה רק דמי גביה, כי הוועדה בעצם ביטלה את ההערה לגבי, את ההצעה שלכם המקורית לגבי המונח.

נכון.
"דמי גבייה 3ה. (א) לעניין נסיעה בנתיב המהיר המנוי בתוספת נוסף על חובת תשלום האגרה
כאמור בסעיף 3(ד)ב(1), לא היה בעל הרכב מנוי בעת הנסיעה בנתיב מהיר,
יהיה בעל הרכב במועד הנסיעה חייב גם בתשלום דמי גבייה שייקבעו לפי (ב).
1. השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי
לקבוע את סכומי דמי הגבייה.";

כמו שהצגנו גם בתחילת הדיון מקודם ועכשיו, התוספת הזאת בעצם נועדה לאפשר לעניין הנתיבים החדשים גם לאנשים שאינם מנויים להיכנס, ומי שאינו מנוי יצטרך לשלם תוספת של דמי גבייה שכאמור נועדה בעיקרה לאתר את רכבו וכולי.

יש לכם היום איזה שהוא מושג לגבי הסכום?

כן, בגדול מה שקבוע היום ביחס למודל ההפעלה של כביש 6 וכביש 6 צפון מדובר על בין 2-4 שקלים, זה סכום שקבוע בתקנות, וגם כאן במקרה הזה זה סכום שייקבע בתקנות באישור הוועדה.

(10) בסעיף 4 המילה "חריגים" תימחק, אחרי "לנתיב המהיר" יבוא "או לחניון חנה וסע" ובסופו יבוא "או לשם מניעת הפרה בחניון חנה וסע".

המטרה בעצם של הסעיף הזה היא לאפשר לשרת התחבורה בהמשך לקבוע בתקנות מדרג של כניסה לנתיב, כי כאשר המילה "חריגים" מופיעה, זה מגביל את הסמכות שלה לקבוע, ובגלל שכל המטרה של הפרויקט הזה היא קודם כל לתת העדפה לרכבים לתחבורה ציבורית ואחר כך לרכבי רב תפוסה וכולי, אז אנחנו רוצים לאפשר לשרה לקבוע שלדוגמה בשעות מסוימות כשיש גודש בכבישים אז רק רכבי רבי-תפוסה ותחבורה ציבורית ורכבים פטורים, ומוניות לצורך העניין, יוכלו להשתמש בנתיב כדי לאפשר באמת נסיעה מהירה, וכדי לאפשר זאת, אנחנו צריכים למחוק את המילה "חריגים" מסעיף 4.

(11) אחרי סעיף 4א יבוא:

"בקשה במסלול 4א1. (א) בעל זיכיון מהיר המנוי בתוספת יגיש בקשה
מקוצר לגביית חיוב ודמי גבייה לפי סעיף 3ה, שלא שולמו במועד,
במסלול המקוצר לפי פרק א'1 לחוק ההוצאה לפועל,
התשכ"ז-1967, בשינויים אלה:
1. הוראות סעיפים 20ב(ב) ו-(ג), 20ו(א)(3) ו-20ח(ב)
1. לא יחולו;
1. על אף האמור בסעיף 20ו(א)(1), ביצוע בקשה
לביצוע חיוב ודמי גבייה לא תסתיים אלא אם כן גובה
החוב בתיק ההוצאה לפועל עולה על 5,000 שקלים
חדשים.

במקרה הזה, מתוך רצון להקל על חייבים בהוצאה לפועל וכדי למנוע תפיחת חובות, אנחנו מחייבים בעל זיכיון בנתיב המהיר המנוי בתוספת, שזה בעצם הנתיבים המהירים החדשים, להגיש בקשה במסלול המקוצר, לפי חוק הוצאה לפועל.

ומה המשמעות של ההוראות שהפניתם כאן, שלא יחולו?

אני אשמח אם משרד המשפטים יוכל להרחיב על זה.

האמת היא שאני מודה שאני לא הרפרנטית בנושא הזה ואין לי פה תשובה, אבל אני יכולה לברר ולחזור עם הדבר הזה. אני יכולה לבקש שיעלו לדיון מההוצאה לפועל, שיסבירו את זה. אני מתנצלת.

בסדר. נחכה להם.

או שנתקדם.

מתקדמים, ויעלו, ויעבירו כשיעלו.

(12) בסעיף 4ה(א) –
(א) בסעיף קטן (א), המילה "חריגים" – תימחק;
(ב) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:
"(ג) הסמכויות לפי סעיף קטן (א) יהיו נתונות לפקח גם לעניין חניון חנה
וסע, בשינויים המחויבים.";

כאן בסעיפים האלה, לגבי המילה "חריגים" בדומה להסבר שאמרנו מקודם לגבי סעיף 4, אז גם כאן כדי להתאים את הסעיף כי סעיף 4ה מפנה לסעיף 4, נמחקה המילה "חריגים" בהתאם לאותו הסבר שנתנו מקודם, ולגבי הסמכויות, כאמור תיקנו בחוק את הלקונה והתייחסנו באופן ספציפי לחניון חנה וסע ולכן היה צריך גם לתקן את הסמכויות שיש לפקח בנתיב מהיר ולהעניק אותן גם בחניון חנה וסע, כדי שלאותו פקח יהיה ברור שהוא יכול לתת ולפנות רכב אם הוא מפריע לתנועה גם בחניון.

מה זה מפריע לתנועה, לצורך העניין?

לצורך העניין, אם רכב נעמד בשביל הכניסה לחניון ומונע מרכבים אחרים להיכנס כי הוא חנה בצורה שלא מאפשרת לרכבים אחרים להיכנס או להחנות, אז תהיה לפקח סמכות לפנות את אותו רכב.

ופקח זה פקח מטעם בעל הזיכיון.

כן. לפי החוק.

והאם האטה משמעותית של נסיעה רלוונטית גם לחניון? כי בעצם בסעיף 4ה כנוסחו היום כתוב "והכל כדי למנוע הפרעה לנסיעה בנתיב המהיר או האטה משמעותית של נסיעה כאמור" ואתם מציעים להחיל את ההוראות האלה גם לגבי חניון חנה וסע.

כן. כי יכול להיות שרכב נתקע לצורך העניין, ולא חנה, ויכול להיות שהוא כרגע מדבר בטלפון או עושה משהו ומאט באופן משמעותי את הכניסה של רכבים לנתיב, אז גם מהסיבה הזאת, לא רק שהוא עצר שם ונעלם, אלא גם מהסיבה הזאת שהוא פשוט עומד עם הרכב וגורם להאטה בתנועה ובאופן הכניסה לחניון, אנחנו רוצים להשאיר גם את ההסבר הזה.

הגיוני.

(13) בסעיף 4ט(ב), אחרי פסקה (3)יבוא:
"(4) מספר הנוסעים ברכב כפי שנקלט ברשומה האלקטרונית.";

בסעיף של הרשומה האלקטרונית כדי שגם צילומים שנתפסו בעצם במצלמות ספירת נוסעים יהיו ראיה קבילה בבית משפט, היינו צריכים לתקן את הסעיף הזה ולהתייחס באופן ספציפי לגבי מספר הנוסעים ברכב.

פה העלינו שאלה לגבי היחס בין העניין של הראיות הקבילות, כלומר איך אנחנו מתייחסים לצילום של המצלמות. בעצם אנחנו אומרים שמתייחסים כראייה קבילה למספר הנוסעים ברכב כפי שהם נקלטו במצלמות, כאשר אחר כך הצילומים של המצלמות לוקחים אותם לטשטוש, כאילו בעצם סומכים פה על המצלמה והצילומים עצמם נשמרים בצורה שיכול להיות שהחייב לא יוכל להוכיח 'היו איתי כך אנשים' ו'היו איתי כך אנשים', כלומר אנחנו אומרים בעצם שזו ראיה קבילה לפי איך שזה, בעקבות המצלמה נספר, הופקה הרשומה האלקטרונית. כלומר הצילום תורגם למספר. זה מה שאנחנו אומרים, שאותו מספר שהופק בעקבות הצילום יהיה קביל כראיה.

יש לנו הוראות אחרות שמתייחסות לשמירה של הצילומים ולצילומים עצמם, כאילו מה היחס בין שתי ההוראות האלה.

אני יכולה להסביר בקצרה ואני אבקש גם ממשרד המשפטים להרחיב, כי זו גם הייתה העמדה שלהם. אני רק אגיד שלפי עמדתם התקנות שאמורות להיקבע כאן ולהסדיר את הנושאים של הכללים והפיקוח, באמת כמו שציינת, הם לעניין דיני הראיות, והתקנות שאמורות להיקבע לעניין אופן השמירה של הצילומים מהמצלמות, זה הוראות מהותיות ומשרד המשפטים יוכל להרחיב.

אני עוד מביאה אנשים בשביל השאלה הקודמת, אז - - -

אני יכולה לתת בכותרות לעזור בעניין חוק ההוצאה לפועל. הוראות דומות זה גם בחוק על אכיפת - - -דמי נסיעה. ההצעה פה היא שהגביה של החוק הזה תהיה במסלול הקצר בהוצאה לפועל אבל עם שינויים מסוימים מההסדר הרגיל בחוק ההוצאה לפועל. בחוק ההוצאה לפועל המסלול המקוצר לא יכול לחול על חייב מוגבל באמצעים למי שנמצא בצו עיכוב רגיל, ההגבלה הזאת לא תחול, גם לגבי - - - אם המסלול המקוצר יחול, לא תחול הזכות של הזוכה לבקש לעבור למסלול הרגיל. יחד עם זאת לא יחולו ההגבלות הסטטוטוריות שקבועות שם על שכ"ט של הזוכה אלא יהיה המסלול הרגיל. הרעיון כאן, אני נותנת נורא בכותרות, הוצאה לפועל זו לא המומחיות שלי, אבל הרעיון הוא לאפשר מקסימום גביה של החובות האלה שאם הם לא משולמים במסלול המקוצר בהוצאה לפועל, שהוא מסלול יעיל מהיר וזול. כי כאשר ההוצאה לפועל העליות הגבוהות אלה העלויות שמועמסות על החייבים והרעיון הוא שלא להעמיס עוד עלויות על החייבים.

איך בעצם נגבים היום חובות כאלה?

היום זה במסלול הרגיל בהוצאה לפועל. אין את ההפניה למסלול המקוצר.

אני מקווה שבדקות הקרובות יוכלו לעלות מרשות האכיפה והגביה, שיוכלו להסביר יותר.

ולגבי השאלה שלנו לעניין הרשומות האלקטרוניות כראיות קבילות?

אתם יכולים לחזור על השאלה בבקשה?

בעצם מה היחס בין זה שהרשומה האלקטרונית היא ראיה קבילה לבין ההוראות שיש לגבי שמירת התמונות.

אנחנו מבינים שיש כאן שתי תכליות שונות, אבל בסוף זה אותן מצלמות יהיו בנתיבים, שיופעלו במודל החדש.

ודאי שההוראות של הגנת הפרטיות צריכות להיות בהלימה עם דיני הראיות וכך שהצילום יהווה ראיה, אבל כמו שאמרת, זה פשוט מטריות שונות, ההסמכה בהקשר הזה בקביעת ההוראות שעניינן ראייתיות לבין ההוראות של הפרטיות שמן הסתם צריכות שוב לבוא בהתאמה אחת עם השנייה.

אבל איפה זה כתוב? כלומר מה שבעצם אנחנו שואלים, אם הופקו באמת רשומות מאותן מצלמות וזה לא נעשה בדיוק בהתאם לפרמטרים למשל שייקבעו בתקנות או בתוספת, לא משנה, לעניין הגנת הפרטיות, איפה הקישור בין ההוראות שגם הוצע לקבוע אותן בעניין הגנת הפרטיות ובין הסעיף הזה? והאם יש לדעתכם צורך בקישור כזה?

להבנתנו אין צורך בקישור כזה במובן הזה שהתקנות של הגנת הפרטיות נכתבות, הן נכתבות מתוך ראיה גם של דיני הראיות, כך שהצילום צריך להיות ברמה כזאת שהוא מהווה ראיה, אבל זה פשוט הוראות שונות.

(14) אחרי סעיף 4ט יבוא:

"שינוי התוספת 4י. השר רשאי לשנות את התוספת בצו.";

(15) אחרי סעיף 7 יבוא:

תוספת
סעיפים (2ג, 3ב(ב)(2), 3ד(ג)(2), 3ה, 4א1(א))
נתיב מהיר שנקבע לפי סעיף 2 החל מיום ו' בשבט התשע"ח (22 בינואר 2018).

הסעיפים האלה רלוונטיים רק לנתיבים המהירים החדשים ולא לפרויקט הקיים בכביש 1 ולכן עשינו את ההבחנה באמצעות התוספת והסעיפים שמנויים פה הם הסעיפים הרלוונטיים לפרויקט בנתיבים המהירים החדשים.

תוכלי להסביר בעצם מאיפה הגיע התאריך של 22 בינואר 2018?

כן. זה המועד שבו נכנסו לתוקף התקנות שהתקין שר התחבורה ומכריז בעצם על השטח הזה כנתיבים מהירים חדשים.

אבל בעצם אלה הנתיבים המהירים שיופעלו במודל החדש?

נכון.

יש איזה שהוא צפי כרגע להוספה של עוד נתיבים או שכרגע זה רק הנתיבים שהצגתם בדיון המקדים?

כן. יש כרגע תכנון להוסיף נתיב מהיר חדש בכביש 5 וגם חניוני חנה וסע בכביש 5.

יש הערות בזום ספציפיות לסעיפים שהוקראו? כרגע לא. בואו נמשיך.

למעשה השלמנו את ה- - -

נשאר לנו המידע.

נשארו בעצם שתי סוגיות שנוגעות לעניין הגנת הפרטיות ואבטחת מידע, סוגיה אחת זה לגבי פרק הזמן המינימלי שמותר לשמור את המידע, והסעיף המסמיך שעניינו הוראות עניין שמירה על הפרטיות.

אז לא הגעתם לנוסח מוסכם? מה הבעיה שזה יהיה כתוספת לחוק הזה ונגמור סיפור?

המשמעות בהקשר הזה, כרגע אין נוסח של תקנות. עוד לא התחילה העבודה על הנוסח של התקנות למעשה, והמשמעות היא שדווקא מתוך רצון להגן על הפרטיות ייצא שכרנו בהפסדנו ואנחנו בעצם עלולים לקבוע הוראות שהן לא מספיק מגנות על הפרטיות, ולכן אנחנו חושבים שצריך זמן של עבודה מקצועית כדי לעבוד על התקנות.

אני אגיד לכם משהו. לפעמים הממשלה דנה באיזה חוק שבע שנים ורוצה אותו בכנסת תוך שבוע. זה פחות או יותר מה שאתם עושים לנו בכל חוק ההסדרים. ואז אנחנו מתאמצים לעבוד איתכם תוך שבוע ואז אנחנו לא מקבלים תשובות, ועכשיו אתם מסבירים לנו שדרוש זמן מקצועי. ומצלמה מראש זה עניין של מידע אישי. אז מביאים חוק לא מבושל ואנחנו צריכים להתעכב בחוק ההסדרים, מקצים לכם שעות רבות כדי לגמור, ועוד פעם אנחנו מתעכבים.

אז אני שוב פעם שואל לאור מה שהערתי עכשיו, איזה מאמץ משרד המשפטים או גמישות, יכול להציג פה שנכניס את זה כתוספת בחוק ואחרי זה תתקנו את התקנות? החוק ייכנס לתוקף כשיהיו תקנות.

את התוספת אפשר יהיה כמובן לתקן בצו שיקבע שר המשפטים באישור הוועדה, אבל בעצם הרעיון הוא שכל ההסדר, הוועדה בעצם רואה עכשיו לנגד עיניה עכשיו את כל ההסדר השלם של הפעלת המצלמות עם ההוראות הכלליות והפרטניות שעניינן הגנת הפרטיות ואבטחת המידע, הוועדה תדון בהן ותאשר אותן, ככל שיהיה צורך בהשלמות או תיקונים, כמובן שאפשר יהיה לתקן את התוספת.

להתנייה של הכניסה לתוקף של הסמכויות בהתקנה של התקנות, לזה אנחנו לא מתנגדים, אבל לעניין של התוספת, שוב אני אומרת, כרגע אין נוסח שאפשר להציע אותו כתוספת לחוק.

ומחר יהיה לכם נוסח? מחרתיים?

אנחנו במשרד האוצר כן מוכנים לעשות את המאמץ בתקופה הקרובה ולהעמיד נוסח בשיתוף עם - - -

אבל אתם תלויים במשרד המשפטים.

נכון. לכן אמרתי. אנחנו מוכנים לעשות את המאמץ כדי כן לנסות להביא נוסח מוסכם- - -

אבל אנחנו רוצים לבוא כבר להצבעה, ישיבת הצבעה לחוק הזה. כבר הגענו לסוף. מה אתם מציעים לנו, שנוכל לדעת שהתקדמנו היום? בשתי הסוגיות שהיועץ המשפטי הציג?

כמו שאמרתי, לגבי הסוגייה של התקנות, קודם כל המודל של ההוראות האלה הוא מודל שיותר מתאים לתקנות וזה מה שקיים בחקיקות אחרות מקבילות, זה מבחינת צורת חקיקה, האם מתאים שזה ייקבע בתוספת, אנחנו חושבים שזה מתאים שזה ייקבע בתקנת, כך זה קבוע בפקודת התעבורה, כך זה ייקבע בהסדר מקביל בחוק ההסדרים בהקשר של - - -

מה זה מתאים? מה זה, אופנה? מה זה, כאילו התאמה לביגוד? זה מתאים או לא מתאים? זה חוקי או לא חוקי. אפשר או לא אפשר. אנחנו עכשיו פה תקועים אז מבקשים מכם - - -

יש - - - הוראות בתוספת. בוודאי שאפשר לעשות. אין מניעה לעשות.

זה מבחינה מהותית. אבל כמו שאמרתי, דווקא כיוון שהפרטיות חשובה לכולנו, נכון מקצועית - - -

טוב, זה הסברת את הבעיה. מה הפתרון?

כבודו, אם אני יכולה להציע, יש לנו עוד דיון ב-17:30, אני רוצה להזכיר באשר לסוגיה השנייה שהזכיר היועץ המשפטי, הנושא של שמירת הרשומות, שדילגנו על הסעיף הזה בהקראה, פשוט דיברנו עם הייעוץ המשפטי וסיכמנו שנדלג, זה איזה שהוא שיח שאנחנו רוצים להשלים גם מול הייעוץ המשפטי.

אנחנו העברנו אליכם לפני כשבוע לדעתי הערות מפורטות בכתב, כולל כל השאלות האלה וערכנו איתכם שיח ודיון מפורט לגבי כל אחת מהסוגיות, וזה הנוסח שהצעתם לגבי פרק הזמן. אז אין לנו בעיה לבחון אותו, אבל השיח איתנו להבנתי הושלם. כלומר, הבדיקה היא שלכם.

או.קיי. אז אנחנו מבקשים גם את הנקודה הזאת עוד לבדוק, ומאחר שממילא הנקודה הזו עוד נותרת פתוחה לבדיקה, אנחנו מבקשים שגם הסוגייה של התוספת תישאר - - -

אני רוצה להתייחס לגבי מה שאמרה נציגת משרד המשפטים לעניין התוספת. יש כאן שתי שאלות בעצם. יש שאלה משפטית ושאלה פרקטית. השאלה המשפטית היא האם אפשר לקבוע את ההוראות הפרטניות האלה בתוספת או בתקנות, אפשר לפעול לפי שני המודלים להבנתי, עשינו את זה בלא מעט חוקים. אני יכול להזכיר את הפרמטרים של הפחתת סכום עיצום כספי שנקבעים בתקנות ובחוקים חדשים יותר בתוספת, כדי באמת להציג בפני הוועדה את כלל ההסדר, כלומר את ההסדר של האכיפה המינהלית עם הפרמטרים של הפחתה, ברפורמה ביבוא עכשיו שאנחנו דנים בה בימים אלה באינטנסיביות, אנחנו ממתינים לתוספת לחוק התקנים שבה אמורה להיקבע רשימה ארוכה של תקנים שכמובן זה דבר שיכול להתאים, אגב, הרבה יותר מתאים לחקיקת משנה, אבל הממשלה בחרה להביא את כלל ההסדר בפני הוועדה כדי שייכנס לתוקף כעת.

אז את אותו מודל אפשר בהחלט לעשות כאן ובעיני הוא גם נכון יותר. נכון שהוועדה, כשהיא מאשרת כאלו הוראות שיש בהן פוטנציאל לפגיעה בפרטיות, ראוי שהיא תדע כבר עכשיו מה הן ההגנות שיינתנו על המידע הזה. זה בעיני נכון מהותית גם. השאלה הפרקטית אם אפשר או אי אפשר בטווח הימים הזה להביא את התוספת, כפי שאמר היו"ר, אתם השארתם לכנסת לא הרבה יותר מדי זמן לדון ברפורמות מאוד מאוד מורכבות. אז אני חושב שאת האתגר הזה אתם יכולים לקחת על עצמכם, כממשלה.

מממשלה סינרגטית, שכולם יחד, בהפרייה הדדית ואחד עוזר לשני בבעיות שלו. אז מה סוכם, שאין חמשוש היום?

אני מציעה שאולי אנחנו נבדוק את הדברים פנים-ממשלתית ונחזור עם תשובה לוועדה בשבוע הבא?

בשבוע הבא זה לא טוב. יש לנו דיון ב-17:30? אנחנו יכולים לקבוע כבר מועד הצבעות ושעד אז הם ינסחו את זה?

צריך לדון בזה. אפשר לעשות את זה בזמן סמוך אבל צריך לדון בפרמטרים האלה.

אז לא נגיע היום לפרמטרים?

בינתיים מאשרים פה בזום את הכניסה של עו"ד ענת ליברמן מרשות האכיפה והגבייה שתוכל אולי - - -

היא המשיח של האירוע?

רק לגבי השאלה על המסלול המהיר.

ענת ליברמן בבקשה.

שלום. אז באמת החובות האלה ייגבו במסלול המקוצר כאשר יש כמה החרגות שהן לא יחולו כאן, כי בדרך כלל במסלול מקוצר, הסעיפים שלא יחולו הם בעצם 20ב(ב), 20ב(ג), שהם בעצם אומרים שכאשר יש לחייב חובות מעל 100,000 שקלים וכאשר חייב יש לו צו של איחוד תיקים, אז בעצם אי אפשר בדרך כלל לפתוח את התיק במסלול מקוצר, אבל במקרה שלנו גם אם לחייבים יש חובות מעל 100,000 שקלים וגם אם יש איחוד תיקים, עדיין התיק ייפתח במסלול מקוצר.

כמו כן בדרך כלל במסלול מקוצר, אם תוך כדי ההליך, הליך שנפתח במסלול מקוצר ותוך כדי ההליך החייב הפך להיות מוגבל באמצעים, או שניתן נגדו צו לאיחוד תיקים, בדרך כלל התיק עובר למסלול רגיל ובמקרה שלנו גם אם החייב ניתן לו צו לאיחוד תיקים, התיק יישאר במסלול המקוצר ולא יעבור למסלול רגיל.

הסעיף הנוסף שלא חל הוא 20ו(א)3, שאומר שבדרך כלל במסלול מקוצר, מאחר והמסלול המקוצר הוא מסלול בחירה, כלומר לזוכה ניתנת הזכות לנהל את התיק במסלול מקוצר אבל הוא יכול גם שלא לנהל את התיק במסלול מקוצר, במקרה שלנו אנחנו קבענו שמסלול מקוצר הוא מסלול חובה ולכן סעיף 20ו(א)3, שקובע שהזוכה ביקש להעביר את התיק למסלול רגיל, התיק ייצא ממסלול מקוצר ויעבור למסלול רגיל, לא חל במקרה שלנו, הזוכה לא רשאי להעביר את התיק למסלול רגיל, התיק יישאר במסלול מקוצר.

הסעיף הנוסף שלא חל הוא 20ח(ב), סעיף שמאפשר לזוכים במסלול מקוצר, במסלול מקוצר הזוכים לא זכאים לקבל שכר טרחת עו"ד ולכן בעצם המסלול הזה מאוד מיטיב עם החייבים כי בעצם שכר טרחת עו"ד שהזוכה זכאי לו לא מגולגל לחוב, אבל בדרך כלל במסלול מקוצר הזוכה זכאי לקבל שכר טרחה עבור 20 הבקשות הראשונות שהוא מגיש בשנה. במקרה שלנו, בנתיבים המהירים, למרות שהחובות מתנהלים במסלול המקוצר, הזוכה לא זכאי לשכר טרחה בכלל, גם לא על 20 הבקשות הראשונות. ושוב, יש פה הטבה לחייבים כי שכר הטרחה לא מגולגל אליהם.

דבר נוסף שלא חל הוא שבדרך כלל במסלול מקוצר אחרי תשעה חודשים, אם לא הצליחו לגבות את החוב, החוב עובר למסלול רגיל. במקרה שלנו החוב לא יעבור למסלול רגיל גם אם חלפו תשעה חודשים, אבל מתי כן הוא יעבור למסלול רגיל? אם החוב עלה על 5,000 שקלים. אם החוב עלה על 5,000 שקלים כבר יותר קשה לגבות אותו במסלול המקוצר בהליכים הפשוטים יחסית שיש במסלול המקוצר, עיקולי צד ג', עיקולי משכורת, עיקולי רכב, ולכן מעבירים את התיק למסלול רגיל, ששם יש הליכים נוספים שלא קיימים במסלול המקוצר ויש יותר אופציות לגבות את התיק. אלה הסעיפים שבעצם לא חלים למרות שהתיק מתנהל במסלול מקוצר.

תודה על ההבהרות. אז בעצם מה שנשאר פתוח זה התקנות.

גם התקנות, ויש עוד נושא אחד שאני חושב שאפשר כן לפתור אותו, ובאותו עניין, סעיף 2ג1 שעניינו שימוש במידע ואופן שמירתו, אנחנו שאלנו לעניין פרק הזמן המינימלי של שמירת המידע, אם אפשר לקבוע אותו כבר עכשיו בחקיקה הראשית, והבנו שישעם זה מורכבות. אז מבחינתנו אין בעיה לחזור לנוסח המקורי שהכל ייקבע בתקנות או בתוספת לחוק, אבל לא בסעיף הזה. אתם רוצים להקריא את הסעיף בנוסח המקורי?

כן. אז בעצם אנחנו מורידים את ה- - -

תקראי את כל הסעיף כי לא הקראת אותו.

הנוסח המקורי לפי - - -

אני אקרא. זה סעיף (ד).

"המידע יישמר במאגר מידע נפרד למשך פרק הזמן המזערי הדרוש שייקבע בתקנות לפי סעיף 2ג6" שזה אותו סעיף מסמיך של תקנות שאמור להתקין שר המשפטים "ובתום התקופה יימחק המידע. מאגר המידע שיכלול את הצילומים ואת החיובים המופקים מהם לא יחובר לכל מאגר מידע אחר אלא במידה הנדרשת ליישום הוראות חוק זה, ובכפוף להוראות לפיו לרבות לעניין שמירת המידע והשימוש בו".

אנחנו שאלנו אתכם לעניין החיבור למאגרי מידע אחרים, באילו סיטואציות זה יקרה ואיך באמת מבטיחים שאותם פרמטרים של הגנה על הפרטיות ואבטחת מידע יישמרו אם המידע בעצם עובר למאגרים אחרים.

The sound of silence. אין בעיה. תהנו מהשקט.

יש מישהו שמוכן להתייחס לשאלה?

לגבי חיבור למאגרי מידע אחרים?

כן.

האמירה פה בעצם, הכוונה היא על מנת להגן על הפרטיות, כך שלא ייעשה שימוש במידע הזה בהצלבה עם מאגר מידע אחר, ההוראה קובעת שלא ניתן לקחת את המידע הזה, בעצם אנחנו מדברים פה על נתוני מיקום של רכבים, לא ניתן להשוות את המידע הזה, להצליב אותו עם מאגרי מידע אחרים אלא לפי מה שיוכלל בהוראות החוק, כשהכוונה בעצם זה הצלבה עם המאגר של בעלי הרכבים, כדי לשלוח את בקשת התשלום.

וגם בהקשר למה שאמרת בסוף המשפט, לוודא שגם במאגר, כשהייתה הצלבה, לא יישמר מעבר לפרק הזמן שכבר נקבע לגבי המאגר הראשון, כתוב והוספנו בהמשך לדיונים איתך, "ובכפוף להוראות לפיו לרבות לעניין שמירת המידע והשימוש בו" כלומר שגם לגבי העברת מידע, יחולו עליו הוראות לגבי פרק הזמן המינימלי שהמידע יישמר כשהוא מועבר.

אז את זה פתרנו. אז אני שוב פעם אומר לכם, ועדת כלכלה קיבלה את המשימות הכי קשות בחוק ההסדרים ואת החוקים הכי גדולים והכי מורכבים. וזו פעם שניה שאנחנו מסיימים הקראה ולא מקבלים לא מהאוצר ולא מהמשרד המקצועי את כל מה שאנחנו צריכים, ואנחנו מבזבזים שעות יקרות שהוקצו לעבודה, וכל דקה שלנו מדודה עד לתקציב.

אנחנו החלטנו שהחוק הזה לא יקבל תוקף אם לא נקבל את התקנות ונאשר אותן בשבוע הבא. אז תצאו לעבודה מואצת ותביאו לנו תקנות שנוכל לצרף ולסיים את החוק הזה בשבוע הבא.

אם אני מבין נכון את כוונת היו"ר, בעצם אם אין לנו כרגע, אם לא תובא התוספת, הוועדה תקבע שהסעיפים שנוגעים להפעלת המצלמות ייכנסו לתוקף בתוך X חודשים, מועד שאנחנו נקבע, ובלבד שעד אותו מועד יותקנו התקנות לפי סעיף 2ג6, אם לא הותקנו התקנות עד אותו מועד, ידחה שר התחבורה בצו באישור הוועדה את הכניסה לתוקף עד מועד אחר שנקבע, כמובן בכפוף לכך שיובאו התקנות. זה בעצם המודל שאנחנו יכולים להציע כחלופה להכללת ההוראות האלה בתוספת.

אנחנו מבקשים, ומן ההגיון שתעשו מאמץ עליון בתוך הממשלה ותביאו את כל מה שצריך כדי לסיים את החוק הזה. למעשה אין לנו מה לדון היום, וזה באמת אבדן שעות. אז תנצלו אפילו את השעות האלה כדי להתקדם. בשבוע הבא אתם תציגו לנו את ההתקדמות ואנחנו נציג לכם את לוחות הזמנים של הוועדה. אנחנו רוצים להגיע להצבעות על החוק הזה בשבוע הבא, אם תסיימו את העבודה. בין אם זה עם התוספת או שלא נכניס את החלק הזה לתוקף. שבת שלום, תודה רבה לכולם.


הישיבה ננעלה בשעה 15:30.