ישיבת ועדה של הכנסת ה-24 מתאריך 13/10/2021

חוק התקציב לשנת הכספים 2022, התשפ"ב-2021, חוק התקציב לשנת הכספים 2021, התשפ"ב-2021

פרוטוקול

 
פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



3
ועדת הכספים
13/10/2021


מושב שני


פרוטוקול מס' 114
מישיבת ועדת הכספים
יום רביעי, ז' בחשון התשפ"ב (13 באוקטובר 2021), שעה 9:00
סדר היום
1. הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2021, התשפ"א-2021
2. הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2022, התשפ"א-2021
נכחו
חברי הוועדה: אלכס קושניר – היו"ר
מאיר יצחק-הלוי – מ"מ היו"ר
ניר אורבך
ולדימיר בליאק
אימאן ח'טיב יאסין
יעל רון בן משה
ג'ידא רינאוי-זועבי
נירה שפק
חברי הכנסת
ינון אזולאי
ניר ברקת
משה גפני
אחמד טיבי
יום טוב חי כלפון
עאידה תומא סלימן
אוסאמה סעדי
יואב קיש
שלמה קרעי
שמחה רוטמן
מוזמנים
שרת הפנים איילת שקד



יאיר הירש - מנכ"ל, משרד הפנים

דלית זילבר - מנכ"ל מינהל התכנון, משרד הפנים

תדמור עציון - עו"ד, היועצת המשפטית למינהל התכנון, מינהל התכנון

טל רשף - סמנכ"ל תקציבים והון אנושי, מינהל התכנון, משרד הפנים

תומר מוסקוביץ - מנכ"ל, רשות האוכלוסין וההגירה, משרד הפנים

רועי כהן - יועץ מנכ"ל, רשות האוכלוסין וההגירה, משרד הפנים

עוזאל ותיק - ראש אגף דוברות, משרד הפנים

סיון להבי - מנהל אגף בכיר תקצוב ופיתוח ברשומ''ק, משרד הפנים

רז מורן - ראש מטה מנכל פנים, משרד הפנים

לירן קוסמן

חוק במחלקת המיחקר והמידע, הכנסת
ייעוץ משפטי
שיר שפר להד
מנהל הוועדה
טמיר כהן
רישום פרלמנטרי
מאיר פרץ


הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2021, התשפ"א-2021, מ/1441

הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2022, התשפ"א-2021, מ/1442
היו"ר אלכס קושניר
בוקר טוב, היום יום רביעי, ז' בחשון תשפ"ב, ה-13 באוקטובר 2021. אנחנו ממשיכים בדיוני חוק התקציב וחוק ההסדרים. אנחנו מתכבדים לארח את שרת הפנים אילת שקד עם הצוות שלה, עם המנכ"לים של הזרועות השונות במשרדה. ניתן לשרה לפתוח את הדיון ונחלק אותו לשלושה חלקים על פי שלושת האשכולות שלהם מחולק המשרד: המשרד עצמו, רשות האוכלוסין וההגירה, מינהל התכנון. ניתן לכל אחד להציג ואז נשאל את השאלות. השרה תהיה איתנו עד לשעה 10:30 ולאחר מכן הצוות שלה כולל המנכ"לים יישארו כדי לתת תשובות.
שלמה קרעי (הליכוד)
תשאיר לנו זמן לשאלות לשרה, אדוני.
שרת הפנים אילת שקד
זה כולל שאלות, אני אסביר. תודה, אדוני היושב-ראש ותודה על העבודה הטובה שאתה עושה בוועדת הכספים. שמעתי שנשארת על 03:00 לטפל בנושא גיל הפרישה לנשים.
היו"ר אלכס קושניר
איתי נשארו גם הרבה חברות כנסת: נירה שפאק, ג'ידא רינאווי זועבי, אימאן ח'טיב יאסין ועוד. ישבנו ועשינו את הדבר הזה.
שרת הפנים אילת שקד
יפה. אז כמו שאמרת יושב-ראש הוועדה, משרד הפנים בנוי משלושה חלקים שונים: המשרד ברשות המנכ"ל יאיר הירש, רשות האוכלוסין וההגירה שהמנכ"ל הוא תומר מוסקוביץ', מינהל התכנון שהמנכ"לית שלו היא דלית זילבר. ביקשתי מכל אחד לעשות סקירה של רבע שעה ורבע שעה שאלות כדי להתמקד בכל נושא. אנחנו נדבר רבע שעה ואז ניתן לחברי הכנסת לדבר.

למשרד הפנים יש תפקיד חשוב בחיי האזרחים, בשלטון המקומי, בפיתוח הארץ ובדיור. המשרד עובד יד ביד עם ראשי הרשויות מכל הארץ, מכל המפלגות, מכל הסוגים ומכל המינים. התקציב הדו-שנתי שאושר מתאים לסדרי העדיפויות שהתוויתי. יש כמה דברים מרכזיים שחשוב לנו להוביל בשנים הקרובות בתחום הזה. קודם כל להעצים את הרשויות המקומיות. אני חושבת שראשי ערים, בוודאי ערים יציבות, יכולים לקבל עוד ועוד סמכויות. השלטון שלנו הוא שלטון מאוד ריכוזי, לדעתי משרדי החינוך התחבורה והפנים יכולים להאציל להם יותר סמכויות, ודאי לראשי הערים הטובים והמתפקדים, כך השרות לאזרח אפילו ישתפר.

מבחינת התקציב, הקצנו 3.3 מיליארד שקלים למענקי איזון, סכום זהה למה שהיה בשנים הקודמות. היום יש מוטיבציה לראשי ערים לא לעלות בסוציו כי כשעולים בסוציו מקבלים פחות מענקים. אני רוצה לשנות את המצב הזה, אנחנו צריכים לחשוב איך נותנים מוטיבציה כלכלית לראשי ערים לעלות בסוציו ולשפר את רמת השירותים מבלי לפגוע בתקציבי העיר. היום התמריץ מוביל להישארות בחולשה ולא להתחזק, אנחנו רוצים לשנות את זה. אנחנו מקצים 200 מיליון שקלים לתוכניות המראה, 320 מיליוני שקלים לתמרוץ דיור מואץ. נגיע אחר כך לחלק של הדיור, אבל אני רוצה להסיט עוד תקציבים לראשי ערים שבונים. השר אלקין, אני ושר האוצר עובדים קשה על מנת להאיץ משמעותית את התכנון ואת השיווקים, נדבר על זה בחלק של מינהל התכנון. אני מתכוונת להסיט עוד משאבים בנוסף ל-320 מיליוני השקלים כדי לתמרץ דיור.

תקציב דו-שנתי, 300 מיליוני שקלים לרשויות ביהודה ושומרון , 150 מיליון בכל שנה. 175 מיליון לסיוע לרשויות בצרכים שוטפים. יש כל מיני ראשי רשויות שנפגעו כתוצאה מכל מיני נזקים ופה אנחנו יכולים לשפות אותם, או רשויות שרוצות לעשות פרויקטים גדולים ופה אפשר לעזור להם. אני רואה חשיבות רבה בחיזוק השלטון המקומי, אני מאמינה בראשי הערים, יש ראשי מועצות מאוד טובים שברובם הגדול עובדים מבוקר עד לילה בשביל האזרח. יש כאלה שצריכים עזרה ומי שצריך עזרה אנחנו נותנים לו תוכנית הבראה או תוכנית המראה ואנחנו רואים גם שיפור. ראש עיר שנכנס לתוכנית הבראה, תוך שנה או שנתיים רואים שיפור, ומי שמצליח עובר אחר כך לתוכנית המראה. אנחנו רואים ראשי ערים שנרתמים לזה ומצליחים מאוד לקדם את העיר שלהם. אעביר את רשות הדיבור למנכ"ל.
היו"ר אלכס קושניר
יאיר הירש, בבקשה.
שלמה קרעי (הליכוד)
השרה, לא דיברת מילה על היישוביים החדשים שמתוכננים בנגב ואיפה זה נמצא בתקציב, מדובר בנושא מאוד משמעותי.
שרת הפנים אילת שקד
חשבתי לדבר על זה במינהל התכנון אבל אין לי בעיה להגיד על זה מילה. יש לנו תוכנית להקים 11 יישובים בנגב, יש רשימה של כל היישובים שחלקם הגדול כבר עבר החלטת ממשלה ראשונה אבל נתקע לאורך השנים. אני יכולה לתת לדוגמה את היישוב חירן למי שמכיר שנמצא היום במועצה האזורית תמר ותקוע עד היום. השיווק של המגרשים ביישוב לא התקדם מכל מיני סיבות. הסרתי את החסם שתקע את היישוב ומשרד השיכון משווק שם עכשיו מגרשים. היישוב הזה, כל עוד הוא יהיה עד 400 משפחות הוא יישאר במועצה אזורית תמר, מעל 400 משפחות הוא יעבור למועצה אזורית אחרת. זה גם מה שתקע אותו כל השנים. כמו חירן יש עוד הרבה מאוד יישובים, אם תרצו אנחנו נרחיב בנושא.
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת)
תוכלי לומר כמה שמות נוספים חוץ מחירן.
שרת הפנים אילת שקד
כן, ארחיב על כך בחלק של הדיון אם תרצו. יאיר, בבקשה.
יאיר הירש
(הדובר מלווה את דבריו בהקרנת מצגת)

בוקר טוב לכולם, מבחינת התקציב של משרד הפנים והאתגרים לפני הכול שיפור השירות לתושב ושיתופי פעולה אזוריים. אנחנו מעדיפים היום לכוו את העבודה בראייה מרחבית דרך 11 אשכולות שקיימים במינהל השלטון המקומי, פרוסים בכל הארץ ומשתפים פעולה אחד עם השני כדי לאגם משאבים ושלא כל רשות תתמודד עם האתגרים בעצמה. אנחנו משקעים הרבה בנושא שיתוף הפעולה והעמקת הפעילות של האשכולות. להשאיר את הייחודיות של כל רשות בפני עצמה אבל לשתף במקומות שבהם נכון לעשות את זה ברמה אזורית.

צמצום פערים בין רשויות מקומיות, הפחתת הנטל הבירוקרטי, הגברת המוכנות וההיערכות לחירום – אנחנו גם ניגע בזה בסוף – היערכות לשינויי האקלים בהמשך להחלטת הממשלה בעניין, רפורמה לביזור סמכויות וחיזוק השלטון המקומי, כמו שהשרה דיברה על זה. ראינו במהלך הקורונה שהרשויות המקומיות מילאו תפקיד מאוד בהיבט של ההיכרות עם התושב בקצה והצרכים של כל רשות. גם אנחנו, כממשלה, נתנו להם את הכוח להפעיל בעצמם את המערכים בתוך הרשות וראינו שכדאי להשקיע בשלטון המקומי ולתת לו יותר סמכויות.

מבחינת ההתפתחות של התקציב, בשקף הבא רואים שיש קפיצה של 12 מיליארד שקלים סביב המענקים בגלל הקורונה. אנחנו חוזרים להיקף הרגיל של כ-9.1 מיליארד בשנה שזה תקציב משרד הפנים. מבחינת הלבנים המרכזיות, חילקנו את זה לשני טורים מרכזיים. הטור הימני מתייחס לאתגרים והצרכים של השלטון המקומי והטור השמאלי מתייחס לצרכים הלאומיים. בתחום של השלטון המקומי, כמובן שהלבנה המשמעותית ביותר היא מענקי האיזון, היום הבסיס הוא 3.15 מיליארד שקלים בשנה, עם תוספת של עוד 150 מיליון שקלים של מענק האיזון. היום יש בישראל 257 רשויות, שתיים מהן תעשייתיות – תפן ורמת חובב – סדר גודל של 60 רשויות לא מקבלות מענק איזון כי הן חזקות, כל השאר מקבלות את מענק האיזון על פי מודל קיים.

הנושא הנוסף זה מענקי הפיתוח לרשויות, כמו שהשרה גם הדגישה. אנחנו הגדלנו את מענקי הפיתוח לרשויות כי אנחנו חושבים שלתת רק לשוטף לא יצמיח את הרשויות ולא ייתן להם אפשרות להפוך שקל לשני שקלים בטווח הארוך. נושא מענקי הפיתוח הוא אחד הדברים שהשרה נתנה לנו את הכיוון להגדיל בתקציב כדי לאפשר לרשויות להסתכל לטווח ארוך ולראות איך הן מפתחות את היישובים.

הדבר הנוסף זה הקרן לצמצום פערים שמחלקת כחצי מיליארד שקלים בשנה, היא בנויה משני חלקים ובעצם יש את הרשויות שנפגעו בעבר מהנושא של ערי עולים שהיו, זה עומד על 150 מיליון שקלים, החלק השני הוא 364 מיליון שקלים שמחולק היום לכ-180 רשויות בישראל שזו הקרן לצמצום פערים.

נושא נוסף הוא כל תוכניות ההמראה, זה מה שיאפשר לרשויות לצמוח. הגדלנו את תקציב התוכניות הללו השנה, אנחנו רואים פה 200 מיליון שקלים בתקציב הדו-שנתי לפיתוח כלכלי ברשויות לאור קריטריונים שנקבע אחרי שהתקציב יעבור בעוד כשבועיים וחצי.
היו"ר אלכס קושניר
כמה רשויות יוכנסו לתוכנית שתיארת?
יאיר הירש
בהתאם לקריטריונים, אנחנו נפרסם את הקריטריונים ובהתאם להגשה של הרשויות, בהתאם לעמידה שלהן בקריטריונים שהשרה תקבע אנחנו נוכל לצאת בקריאה ולתת את המענקים בהתאם. ואת הסיוע לתקציב השוטף. זה נועד גם לאפשר גמישות כדי לתקן דברים שבמודל הרגיל הם יותר מקובעים ואפשר לתת קצת תיקונים בעניין הזה.

בטור השמאלי אנחנו מדברים על האתגרים הלאומיים, תמרוץ דיור, אחד הדברים שהגדלנו השנה כחלק מהמאמץ של מדינת ישראל להגדיל את היצע הדירות בשוק. רשות שתדע לשווק יותר דירות, אנחנו נעניק לה את הסיוע לקליטת התושבים. אנחנו רואים שהרשויות מתמודדות היום עם הסכמי הגג, הסכמים מצוינים ברמת הפיתוח. ברמת השוטף הם מהווים אתגר לרשויות ולכן תמרוץ הדיור יאפר לרשויות לעמוד על הרגליים גם בשוטף וזה חלק - - -. רשות שתשווק יותר דירות ביחס לפרמטרים שייקבעו תקבל גם לשוטף אפשרות, וזו השותפות של משרד הפנים בעניין.
שלמה קרעי (הליכוד)
השרה, הוא כבר נכנס לרבע שעה שלנו.
יאיר הירש
אני רץ מהר: תקצוב רשויות ביו"ש, יש פה גם אתגר של חופי רחצה, הדיון האחרון שהיה פה היה סביב חופי הרחצה. נושא נוסף שמעסיק את המועצות האזוריות הוא הנושא של היישובים הגדולים. כמה דברים קטנים: הרפורמה בביזור סמכויות, אנחנו רוצים לתת יותר סמכויות ולהפוך את המענקים לדיפרנציאליים. מי שטוב יקבל יותר, מי שיראה יכולת להמריא יקבל יותר. מי שחלש, ימשיך להיות חלש, אבל מקווה שלא בתקופתנו. אנחנו רוצים לבזר סמכויות, יותר מדי דברים נמצאים על השולחן שלי לחתימה ואין סיבה. צריך לתת לרשויות את הכוח, למי שטוב ומי שמראה איתנו פיננסית, לאפשר התנהלות בדברים מאוד משמעותיים וחבל לעכב תהליכים.
נושא ההון האנושי
אנחנו מאמינים בשני דברים – לחזק את מי שטוב ולדחוף את מי שפחות טוב על ידי פיתוח ההון האנושי. אנחנו משקיעים הרבה כספים בכל מה שקשור בקבלת עובדים. אנחנו מקבלים המון פניות מוועדות שונות על חסמים שונים. בסוף זה מקשה על ראש הרשות להתקדם גם בגיוס עובדים ואנחנו רוצים להקל עליו. כל הנושא של הדיגיטציה. אדם שמחפש עבודה היום וגר בגבעתיים, לא יודע מה המכרז שיש בעיריית תל אביב או בהרצלייה. יש היום מערכת ששמה: "נמר", השקענו בה הרבה כסף, במערכת זו כל המשרות בכל הרשויות פתוחות לכולם. אם אני גר ברעננה אני יכול לחפש גם עבודה בכפר סבא או אפילו בנתניה ולא לחפש כל אחד במקום מגוריו.
נירה שפק (יש עתיד)
הרשת הוקמה.
יאיר הירש
היא קיימת כבר, מערכת נמר שמאפשרת לכל אזרח למצוא עבודות פנויות. תוכנית הצוערים: יש היום תוכנית של 460 צוערים, השבוע דיברתי בכנס של צוערים שמחר בבוקר נכנסים לעבוד בתוך הרשויות. אנחנו רואים שהתוכנית הזאת מעצימה אותם ואנחנו מכניסים רוח חדשה לשלטון המקומי בעיקר בפריפריה. יש שינוי גבולות בחלוקת ההכנסות, זו האפשרות של השרה לעשות יותר שוויון בחלוקת המשאבים הלאומיים – בז"ן, תחנות כוח ועוד.
שרת הפנים אילת שקד
אתן לכם דוגמה: המועצה האזורית תמר, מועצה אזורית מאוד עשירה, אנחנו עושים חלוקת הכנסות, לוקחים 32 מיליוני שקלים מאותה המועצה ומחלקים בין המועצות באזור.
יאיר הירש
מערכת רותם: ראש רשות שפונה היום למשרד הפנים צריך לקבל תשובה מהירה ולדעת איפה עומדת הפנייה שלו ולא להשאיר את זה בין כל הניירות. זו מערכת שלמה שעכשיו אנחנו מפתחים בתקציב של חמישה מיליון שקלים והיא תפשט את הדברים מול ראש הרשות.
רפורמה בתאגידים עירוניים
יש 600 תאגידים עירוניים בישראל. זה מנוהל בצורה שעוזרת לרשויות אך מקשה עלינו לבצע בקרה. יש הרבה תהליכים קצת יותר מורכבים וזו רפורמה שהשרה תוביל השנה.
היערכות לבחירות
אנחנו כבר מסתכלים על אוקטובר 2023. זהו, מסמנים לי כאן לחדול.
שרת הפנים אילת שקד
אנחנו נעבור לתומר מוסקוביץ'. אומר עוד שני דברים שלא הזכרנו: אשכולות, יש לנו מטרה לאשכל כמה שיותר יישובים, רשויות מקומיות וערים. זה תהליך טוב שהתחיל לפני כמה שנים. יש אשכולות חזקים, אשכולות חזקים פחות, המטרה היא שרשויות חזקות יעזרו לרשויות חלשות באותה סביבת מגורים. דבר נוסף הוא נושא הפשיעה במגזר הערבי. יאיר עומד בראש צוות במשרד הפנים כחלק מצוות של יואב סגלוביץ'. לצערנו אנחנו למדים שחלק ממשפחות הפשע משתלטות על מכרזים של רשויות מקומיות ומקבלות תקציבי מדינה. אנחנו רוצים לשים לזה סוף ועובדים על זה עכשיו. תומר, בבקשה.
תומר מוסקוביץ
תודה רבה, אנסה לקצר.
שרת הפנים אילת שקד
רק רגע, שכחתי להקדים, רשות האוכלוסין וההגירה מעסיקה 2,240 עובדים, רשות מאוד גדולה, אנחנו פרוסים ב-102 אתרים, ב-57 לשכות מינהל ו-22 מעברי גבול. כשנכנסתי לתפקיד לא ידעתי שיש במדינת ישראל 22 מעברי גבול בין-לאומיים. מסתבר שיש. בתקופת הקורונה הרשות עשתה עבודה קשה סביב מגבלות הכניסה לישראל. מדיניות ההגירה שלי ידועה וברורה, אני רוצה לצמצם פה שוהים בלתי-חוקיים – שב"ח, מסתננים, עובדים זרים שנכנסו בעזרת אשרת תייר ונשארו כאן בצורה בלתי-חוקית – אתם תראו בחודשים הקרובים שינוי מדיניות. דברים שהיו נהוגים כאן במשך הרבה שנים עומדים להשתנות. בואו נחכה חודש או חודשיים. אנחנו מקדמים חוק ביומטרי לזרים שזה דבר שיכול למנוע זיופים וכניסות בלתי-חוקיות.

אנחנו מכירים את מצוקת העובדים הזרים לסיעוד, העברנו חוק שמשאיר כאן כ-2,500 עובדים שהיו צריכים לעזור ובעצם השארנו אותם, גם בגלל הקורונה. הקמנו צוות בין-משרדי שהמטרה שלו היא להעביר את הטיפול בעובדים הסיעודיים לתאגידים, שהמשפחה עצמה לא תצטרך להיות המעסיק אלא התאגיד. בסופו של דבר זה יהיה זול יותר למשפחה וגם יהיה פשוט יותר. הגדלנו את מכסות העובדים לענף הבנייה כחלק מטיפול במשבר הדיור. אני חושבת שזו רשות שבפניה יש הרבה מאוד אתגרים. תומר, בבקשה.
תומר מוסקוביץ
(מלווה את דבריו בהקרנת מצגת)

תודה, בגדול התפקיד של רשות האוכלוסין וההגירה הוא פשוט: לדאוג שרק מי שאנחנו רוצים שייכנס לארץ ייכנס בצורה מהירה, קלה, מהירה וביומטרית. לדאוג שמי שנמצא פה יקבל את השירות הכי טוב ומי שצריך לצאת מפה שיצא מפה, זה בגדול כל התפקיד שלנו. עוד תפקידים: ניהול רישום ביומטרי, טיפול בבקשות למעמד, מתן אשרות ורישיונות ישיבה, הסדרת העסקה של עובדים זרים, אכיפה על מי שלא נמצא פה כחוק, בקשות למקלט מדיני וניהול של מערכת הגבולות.

אני חדש בתפקיד, בתפקידי הקודם כמנהל רשות האכיפה והגבייה הייתי אחראי על 10% מתושבי המדינה, עכשיו אני אחראי על 120% מתושבי המדינה כי זה כל האזרחים וכל מי שרוצה להיות פה, כולל התיירים. מדובר בתפקיד ממאוד גדול. הזרוע שלנו מורכבת מארבעה מינהליים: ביקורת גבולות, ביקורת אוכלוסין, אכיפה וזרים, עובדים זרים. אנחנו פרוסים ב-102 אתרים, 57 לשכות, המספר של זה הוכפל ביחד עם הביומטרי. חלק מהלשכות הן לשכות ממשלתיות לחלוטין וחלק זה בבניין של העירייה כדי שתושבי הרשות יקבלו שירות טוב ומהיר. אנחנו עומדים לפתוח עוד לשכות חדשות, השבוע בישרה השרה שהלשכה בקרית שמונה תחזור לפעילות לאחר שנסגרה בקורונה, כך גם באריאל ובאום אל פאחם.

אנחנו מטפלים בתשעת מיליוני תושבי המדינה לאורך כל מסלול החיים שלהם, מתעודת הלידה ועד תעודה הפטירה וכן בכ-11.2 מיליון זרים שבאים בשערי מדינת ישראל, וכן ב-550,000 זרים ששוהים בארץ. זה נשמע מספר גדול, חלק מזה זה מסתננים ועד סטודנטים שנמצאים פה הרבה שנים במעמד של זרים. חלק קטן מהם הוא לא חוקי.

יעד מרכזי שלנו הוא טיפול במסתננים ובעובדים הזרים, להערכתנו - - - ולתיירים ללא אשרה בתוקף, ההבדל הוא שעובד זר לא חוקי זה עובד שבא לפה כדין אבל נשאר אחרי התקופה שהוא היה צריך לעזוב. תייר זה אחד שבא לפה לטייל והארץ מצאה חן בעיניו אז הוא החליט להישאר בניגוד לחוק, בכל אלה אנחנו מטפלים. - - - המספר של הזרים שנמצאים בארץ .

עובדים זרים חוקיים זה דבר מאתגר, אנחנו רוצים להביא אותם לארץ, שיעבדו ושהזכויות שלהם יישמרו, אבל כאשר הם צריכים לסיים את העבודה שלהם הם צריכים לעזוב. אנחנו צריכים שיגיעו העובדים הכי מתאימים והכי טובים, רק אתמול שמענו על סיפור עצוב מאוד של אי-התאמה. המשימות שלנו בנושאי זרים זה יציאה מרצון. אגב, היציאה מרצון, זה קשור לחוק ביומטרי לזרים, היום אם מישהו יוצא מרצון למדינה זרה, עובר למקום אחר, הוא יכול להיכנס עם דרכון אחר כתייר כי אנחנו לא יודעים שזה אותו אחד ששילמנו לו 3,500 דולר כדי לעזוב. כדי לתקן את החור הזה יהיה לו זיהוי ביומטרי וכשהוא ינסה להיכנס לארץ יגידו לו: "נהנינו ממך פעם אחת, מספיק לנו".

עוד מטרה היא גיוס עובדים פלסטינים בהתאם להחלטות הממשלה, מדובר במספרים הולכים וגדלים. קיום מדיניות של העסקה באמצעות תאגידים, זה משהו שלפני 20 שנים זכיתי להיות בצוות שהפעיל את זה בענף הבניין וזה מוצלח מאוד. עכשיו השרה הנחתה אותנו להעביר את זה גם לתחום הסיעוד ויכול להיות שבאופן חלקי גם בתחום החקלאות העונתית. כל זה כדי לוודא שמגיעים לפה עובדים טובים ושהם לא מנוצלים ולא נדרשים לשלם 30,000 דולרים בשביל התענוג שבהגעה לכאן. זה חמור כי מדובר בפגיעה בזכויות שלהם. בנוסף, מי ששילם 30,000 דולרים כדי להגיע, יעבוד בשלוש השנים הראשונות רק כדי להחזיר את החוב אז לא יהיה לו שום אינטרס לצאת מפה אחרי חמש שנים. לכן התחלנו כבר כמה שנים, במערכת של הסכמים בין-מדינתיים שנועדים להבטיח שהעובדים לא ישלמו מעבר למותר ושיגיעו לפה רק עובדים מתאימים. שיפור השירות בסיעוד הוא יעד עליון והוא בבחינת "ומבשרך לא תתעלם".

מערכת ביקורת גבולות יעילה. אתם רואים את המספרים. המספרים שנכנסים לארץ הם מאוד גדולים, זה צריך להיעשות בצורה יעילה. כולכם בטח הייתם בנתב"ג, ישראלים בכלל לא רואים בן-אדם, הם נכנסים במסלול הביומטרי ואנחנו מקווים שבעוד כמה שנים זה יהיה גם לגבי זרים. הרחקה של זרים זה יעד חשוב, אתם רואים את המדינות שמהם הם הורחקו. הרבה מאוד ממזרח אירופה. לצערנו אנחנו עדיין לא מרחיקים את האריתראים וזה נושא שנמצא כרגע בבחינה.

כדי שהעסקים הזה יעבור מהר ולא יהיו תורים בנתב"ג, אנחנו חייבים לעשות ניהול מאוד יעיל ומהיר של ביקורת הגבולות. חלק מזה אתם כבר רואים בשטח וחלק מזה יקרה עוד מעט כאשר אנחנו נדע מראש על נוסעים שצריכים להגיע לישראל, בהתחלה בטווח של שעות ולאחר מכן אפילו בטווח של חודשים. מדובר במערכות שכרגע נמצאות בפיקוח. אנחנו מנסים לפתוח לשכות מינהל אוכלוסין בהתאם לצורך, חלק בעצמנו וחלק בשיתוף פעולה עם הרשות המקומית.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
מתי פותחים באום אל פאחם?
תומר מוסקוביץ
יש כבר תאריך פתיחה. פורסם אתמול בגלי צה"ל שבסקר של הלמ"ס על שביעות הרצון מהשירותים הדיגיטליים, רשות האוכלוסין וההגירה זכתה למקום השלישי. במקום הראשון הכנסת – מברוק – והשני זה נציבות שירות המדינה. אז תחשבו מבחינת כמות האנשים שנזקקים לשירותים, אז בואו נגיד שאלינו נזקקים פי 10 מאשר שני הגופים הראשונים אז אני בהחלט מאוד גאה בזה. יש 1.5 מיליון שירותים שנעשו מרחוק. הונפקו 484,000 תעודות זהות ביומטריות. הנפקנו עד היום 3 מיליון תעודות זהות ודרכונים ביומטריים. אנחנו מודעים לזה שיש מצוקה של תורים, זה בגלל שכל מי שלא חידש ב-2020 רוצה עכשיו לצאת לחו"ל, אנחנו מנסים להתגבר על זה אבל זה קשה.

כמו שאתם רואים, מבחינת שביעות רצון מהשירות אנחנו עוברים בכל התחומים את הממוצע הממשלתי. כמו שאמרתי לכם, כדי לתת שירות טוב אנחנו חייבים להיות דיגיטליים. אתמול הייתי ביחידה של זרים, היום זר שצריך להאריך לו את האשרה מגיע למתקן באזור התעשייה של בני-ברק, יש שם כספומט אשרות. הוא שם טביעת אצבע ומקבל את האשרה שלו אם הוא זכאי. אם הוא לא זכאי הוא מקבל הוראה להיכנס לפקיד בפנים. זו מערכת מדהימה שתחסוך טרחה וגם עובדים. בוצעו מעל חמש מיליון - - -.

המשימות העיקריות שלנו זה, צריך לזכור שמרשם האוכלוסין שאנחנו אחראיים עליו לא משרת רק אותנו אלא 500 לקוחות חיצוניים. החל מהוצאה לפועל, דרך בנקים, ועוד מאות גופים, לכן אנחנו חייבים להיות טובים מאוד. מדובר בנושא שמחייב אותנו להשתפרות. בנושא של הנפקת דרכונים ביומטריים, אנחנו הולכים לקנות בסכום עתק מכונה שתזרז מאוד את התהליך הזה. אנחנו הולכים לעשות את הרכישה הביומטרית שהיום מחייבת נוכחות מול עובד, לעבור את זה, אפילו זה יהיה באמצעות של מין כספומט. בן אדם יעמוד מול המכונה, יישאל שאלות זיהוי, אם המערכת תזהה שהוא באמת האדם שעומד מולה אז היא - - - ביומטרית ותשחרר אותו. זה יחסוך המון זמן והמון תורים.

התקציב הוא קטן מאוד, כמו שאתם רואים, אנחנו מסתדרים איתו. תודה רבה.
שרת הפנים אילת שקד
נעבור למינהל התכנון. מינהל התכנון, אני רוצה להגיד משהו על נושא הדיור, אנחנו ירשנו שתי בעיות מאוד קשות. הבעיה הראשונה היא הפשיעה במגזר הערבי ואובדן המשילות בנגב. הבעיה השנייה היא מחירי הדיון והיצע נמוך מהביקוש. צריך לדעת שבשנתיים שלא הייתה ממשלה מתפקדת שווקו 56,000 יחידות דיור במקום 80,000. שיא כל הזמנים של יחידות הדיור ששווקו היה בתקופת כחלון 70,000 ואני מקווה שהשנה נשבור את השיא ובשנה הבאה נעבור את ה-80,000. בסוף אני מאמינה שבשביל לפתור את משבר הדיור או לפחות לבלום את העלייה צריך להגדיל את ההיצע.

מינהל התכנון הוא מהגופים החשובים במדינת ישראל. אחראי על כל התכנון ארוך הטווח ועל התכנון העירוני. אנחנו עובדים ביחד עם משרד השיכון כדי להעלות משמעותית את ההיצע ולפתור בעיות. עד עכשיו, בזמן די קצר, הכנתי חלופה לתמ"א 38 שמסתיימת עוד מעט, החלופה תיקרא: "חלופת שקד" והיא תגיע בשבועות הקרובים לוועדת הפנים. רק אתמול עברה בוועדת הפנים תוכנית של הסבת משרדים לביקורים.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
מה זה "חלופת שקד"?
שרת הפנים אילת שקד
חלופה לתמ"א שתאפשר הרבה יותר אחוזי בנייה, גם בקומה ראשונה של שטחי ציבור, גם כולל היטלי השבחה כך שלרשויות תהיה יותר מוטיבציה להשתמש בזה ולא לעצור את זה. אתמול בוועדת הפנים עברה רפורמה חשובה של הסבת בנייני משרדים למגורים, יש עודף של בנייני משרדים וחוסר של מגורים, אנחנו מקווים שגם השוק יעשה את שלו וגם יזמים ייקחו את המושכות. אפשר לקבל עשרות אלפי יחידות דיור מבנייני משרדים ומתוכניות של בנייני משרדים. זה בעיקר, אפשר גם לקיימים, יש היום מלאי תכנון אדיר של בנייני משרדים שאין שום סיכוי שיהיה להם ביקוש. המטרה היא להסיט את זה למגורים.
ינון אזולאי (ש"ס)
אז רק למה שקיים היום?
שרת הפנים אילת שקד
למתוכננים. יש מיליונים של מטר מרובע מתוכנן למשרדים. חלק מזה אנחנו רוצים להסיט למגורים.
נירה שפק (יש עתיד)
גם בשכירות רוחבית?
שרת הפנים אילת שקד
בכל המסלולים.
נירה שפק (יש עתיד)
אנחנו עושים עבודה גם על שכירות מוסדית ארוכת טווח. גם בנושא הרשויות, שרשויות יקחו מתחמים ויאפשרו לאלה שאין להם יכולת לרכוש דירה, יש דיון, אני ממליצה שתתנו גם משמעויות לזה, אני אשמח. זה מסלול נוסף, לא צריך רק את אלה - - -
דלית זילבר
המסלול שעבר את ועדת הפנים זה מסלול בהיתר, לא צריך תוכנית. בתוכנית כמובן שאפשר לעשות את הכול. מה שניתן כאן זה בעצם שיעור מסוים מהמבנה שמיועד למשרדים שהוא יוכל להפוך למגורים - - -
היו"ר אלכס קושניר
לאחר שזה שווק על ידי מינהל התכנון והגיע לשלב ההיתר.
נירה שפק (יש עתיד)
אז מכיוון שהשרה אומרת, זה מקצר, אני מזכירה לך כמה דיונים דיברנו, אני מבקשת שייבחן שנתח מזה יהיה לו גם הסללה לשכירות ארוכת טווח.
ינון אזולאי (ש"ס)
להערכתי זה בנושא של הוועדה.
שרת הפנים אילת שקד
עוד כמה משפטים קצרים: כדי להוריד את הזמן של היתרי הבנייה אנחנו מקדמים רפורמה של רישוי עצמי. זה דבר שקיים במדינות אחרות בעולם, זה אמור לפשט משמעותית את הליכי התכנון. אנחנו מחזקים את ועדות התכנון ואת הותמ"ל תדעו לכם שראשי ערים רוצים שהתוכניות שלהם ייכנסו לותמ"ל. יש כמות מסוימת שאפשר להכיל. אנחנו מגדילים את התקנים כדי שאפשר יהיה להכיל יותר תוכניות. אנחנו נפצל את הוועדה המחוזית מרכז. בהתחדשות עירונית אין הגבלה ואני שמתי דגש מאוד משמעותי על התחדשות עירונית ואני מקווה שהותמ"ל יעבוד שם שעות נוספות. כמו שאני אומרת: ועדות מחוזיות, אנחנו מתכוונים לפצל את ועדה מחוזית מרכז, לקחת ממרכז ומדרום ולהקים ועדה מחוזית מרכז-דרום כדי להאיץ את ההליכים.
בעניין היישובים
הרבה שנים הייתה מדיניות שלא צריך לבנות יישובים חדשים אלא רק להגדיל את היישובים הקיימים. זו הייתה מדיניות של מינהל התכנון ושל ראש הממשלה הקודם ובעיקר של אבי שמחון שחשב שנכון רק להגדיל את היישובים ולא לבנות חדשים. יש תוכנית להקמת יישובים בנגב, תוכנית מאוד נרחבת. שאלת אלו יישובים, מדובר בכסיף, ניצנית, עיר אובות, חנון, חירן, יתיר, נווה תמרים. אנחנו נפרסם בקרוב בצורה מסודרת.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
זה רק ליהודים ולא לערבים.
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת)
על פי השמות כנראה שכן.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
אום אל חירן נהרס והפך להיות חירן.
ינון אזולאי (ש"ס)
אבל כסיף הוא מהרשימה המשותפת.
שרת הפנים אילת שקד
חירן זה חשוב מאוד.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
אבל מה עם היישובים הערבים?
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת)
מסכנים היהודים, אין להם יישובים.
יואב קיש (הליכוד)
זה רע"מ דואגים, לא אתם.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
אבל אני שואל כי אין.
שרת הפנים אילת שקד
אני חושבת שיש יתרונות רבים בהקמת יישובים בנגב. בעניין רמת הגולן, אנחנו רוצים לעבות מאוד את היישובים הקיימים וגם להקים שניים חדשים. צריך להגיד במשך הרבה שנים כמות התושבים ברמת הגולן לא זזה. חלק מהחסמים זה הסיפור של ועדות קבלה. בממשלה הקודמת, כשהיית שרת משפטים, ניסינו לעשות מהלך להגדיל את כמות המשפחות שיכולות לאכלס יישוב עם ועדות קבלה מ-400 ל-700. עכשיו אנחנו רוצים להעביר את זה מ-400 ל-600 בתקווה שנצליח. זה דבר מאוד חשוב שיכול להביא להתפתחות של הרבה יישובים כפריים קיימים. ברמת הגולן ההתיישבות קפואה והמטרה שלנו היא להפשיר אותה. אני רוצה להקים ועדת משנה בוועדה המחוזית צפון שתהיה ייחודית רק לגולן על מנת להאיץ שם את הרחבת היישובים. דלית, בבקשה.
שמחה רוטמן (הציונות הדתית)
מה עם יהודה ושומרון?
שרת הפנים אילת שקד
לא דיברתי בכלל על תשתיות - - -
שמחה רוטמן (הציונות הדתית)
גם לא על יהודה ושומרון.
שרת הפנים אילת שקד
מינהל התכנון לא אחראי על יהודה ושומרון - - -
שמחה רוטמן (הציונות הדתית)
למה לא?
שרת הפנים אילת שקד
התכנון ביהודה ושומרון נעשה על ידי המינהל האזרחי. גם במינהל האזרחי אנחנו מעבים את התקציבים לתכנון כדי להאיץ תכנון גם שם. כידוע, בימים אלו מסתיים הסקר ביישוב אביתר ואני מקווה שאפשר יהיה להקים שם יישוב חדש.
דלית זילבר
אני אתחיל בתוכנית האסטרטגית של מדינת ישראל לשנת 2040. אנחנו אמורים להכפיל את האוכלוסייה ב-30 השנים הקרובות. אנחנו אמורים לאשר 2.6 מיליון יחידות דיור מתוך כוונה לבנות 1.5 מיליוני יחידות דיור, כאשר רוב הפיתוח אמור להגיע ביישובים העירוניים. התוכנית האסטרטגית כוללת ארבעה פרקים: דיור, תחבורה ותשתיות, תעסוקה ושטחים פתוחים. לעניין יחידות דיור, צריך לראות את השינויים שנעשו. אם ב-2011 אושרו 30,000 יחידות דיור בשנה, ובארבע השנים האחרונות אישרנו יותר מ-530,000 יחידות דיור. שנת הקורונה וחוסר התקציב השפיעה ואישרנו בה רק 95,000 יחידות דיור. אני מקווה שהשנה ננסה להגיע לשם. אין ספק ששנות האין תקציב עשו רע מאוד גם לאישור התוכניות.

צריך להבין שהיום בוועדות המחוזיות ובסך הכול יש לנו כ-450,000 יחידות דיור במערכת ואנחנו מדברים על 3,500 תוכניות בכל המחוזות. זה אומר שבמחוזות יש הרבה תוכניות. במחוז צפון יש 1,000 תוכניות, במחוז דרום כ-700, הותמ"ל חלק מהייחוד שלו שבאמת הוא כולל רק 70 תוכניות וכל השאר זה באמת המון תוכניות. חלק מהתוכניות הן קטנות, אנחנו גם נותנים שירות לציבור.
התחדשות עירונית
היעד שלנו ל-2040 הוא להגיע לכ-900,000 יחידות דיור בהתחדשות עירונית. צריך לזכור שבעלי הבית בהתחדשות עירונית הם התושבים ולכן הדברים הרבה יותר מורכבים מבחינת ההיבט התכנוני והחברתי אבל זה הדבר הנכון לעשות.
ינון אזולאי (ש"ס)
האם יש הקלות? אנחנו יודעים שיש הרבה בירוקרטיה ולפעמים לוקח כמה שנים טובות.
שרת הפנים אילת שקד
כן, אנחנו נתייחס לנושא.
דלית זילבר
תכנון מקומי: אנחנו עוסקים הרבה בתוכניות מתאר כוללניות שנותנות את התשתית התכנונית לכל יישוב. היום רוב המדינה מרושתת בתוכניות כוללניות. התחלנו גם תוכניות במועצות המקומיות וגם במגזר הערבי ואנחנו ממשיכים בתכנון מפורט גם שם וגם במגזר הדרוזי. בתוכנית האסטרטגית חלק מאוד מהותי זה הנושא של התשתיות ואחת הנגזרות היא מצב התשתיות בכל המחוזות. אפשר לראות שבמטרופולין תל אביב אנחנו במצב רע ובחוסרים גדולים של תשתיות – מים, ביוב, חשמל, פסולת – אם אנחנו לא מתעשתים בתכנון ובביצוע אנחנו נעמוד ב-2040 עם ביוב שיזרום בנחלים וחוסר במים. אנחנו ממשיכים עכשיו בתוכניות לצפון ולדרום ולירושלים כדי להתארגן ל-20 השנים הקרובות על מנת שתהיה לנו מדינה טובה.

הנושא של תעסוקה, כמו שכבר נאמר כאן, יש עודפים.
נירה שפק (יש עתיד)
בנושא הקודם את תוכלי לתת דגש לדברי המבקר בדוח האחרון?
דלית זילבר
אני אתייחס. אתם רואים את ההיקפים הגדולים של אזורי התעסוקה המאושרים שלא מבוצעים בפועל. האדום זה רק מה שמבוצע, מה שאתם רואים מעל זה בתכנון מפורט ובתכנון כוללני. בין השאר, מתוך זה עלה השינוי ברפורמה לנושא של הסבת אזורים שמיועדים למשרדים. הרפורמה נותנת מענה לצורכי ציבור כי תהיה שם קומה אחת שתוכל לתת את המענה.

שטחים פתוחים, לא פחות חשוב. יש לנו איפה פתוח ואיפה בונים. אנחנו פועלים גם בנושא של האקולוגיה, המים, החקלאות והתרבות בראייה כוללנית שמסתכלת גם על הצורך במסדרונות אקולוגיים כי כולנו רוצים לחיות במקום שנעים להיות בו.

בתכנון הארצי אנחנו עוסקים בתשתיות, באנרגיה, באנרגיה מתחדשת, תחבורה ציבורית, רכבות קלות, שדות תעופה ונמלים. אחד הדברים שעומדים היום על הפרק הוא תוכנית המתאר של מערכת הבריאות שמסתכלת 30 שנים קדימה ובוחנת כמה יהיה בתוך הקהילה וכמה בבתי חולים, איך אנחנו מתייחסים לאשפוז הגיראטרי והפסיכיאטרי, נושא של בתי עלמין, ייעול השימוש בקרקע, כרייה וחציבה, וכמובן ים וחופים, שמורות טבע, הגנה על המצופים וכל התוכניות שמדברות על החופים.
יואב קיש (הליכוד)
תקצבתם את הבעיה של קריסת החופים?
שרת הפנים אילת שקד
לא הכול תוקצב, צריך הרבה יותר ממה שתוקצב.
יואב קיש (הליכוד)
זו בעיה קשה.
שרת הפנים אילת שקד
התקצוב עצמו הוא עשרות מיליוני שקלים ולצערי יש הרבה פחות ממה שצריך. אנחנו עושים על זה ישיבה בשבוע הבא. בגדול צריך פשוט כסף, אבל אתה צודק.
יואב קיש (הליכוד)
יש חשש גדול מקריסת חופים, התחום הזה לא קיבל התייחסות במשך שנים, יש לדאוג שלא יקרה אסון.
שרת הפנים אילת שקד
נכון מאוד.
דלית זילבר
שוב, מינהל התכנון עוסק בעיקר בסטטוטוריקה ובהיבט הזה התוכניות מאושרות ורק צריך כסף לבצע אותן. כל מה שקורה בים, משאבי טבע, חקלאות ימית, תחבורה ימית. יש מסמך מאוד רחב ויש ועדת היגוי בין-משרדית שעוסקת בנושאים הללו. מטרו – שתי תוכניות כבר הומלצו להגיע לממשלה. אנחנו פועלים לאשר את שתי התוכניות הנוספות, אני חושבת שללא מטרו בכל מטרופולין גוש דן כולנו נקרוס. עובדים על זה באופן אינטנסיבי, יש אגף מיוחד שזה מה שהוא עושה. גם מה שיש היום זקוק למטרו ובטח ההתפתחות שאנחנו מתכננים.

תמ"א 70 היא התמ"א שבוחנת את כל מה שקורה במרחב התכנון שסביב המטרו. כמובן, הבנייה מעל התחנות הגדולות, המוסכים של תחנות הרכבת, אנחנו רוצים לנצל את הקרקע באופן מיטבי. גם כאן, מגרש 25 שליד הכנסת הוא תחנה שכזו לטובת הרכבת הקלה וגם שם הולך להיות בניין של 70,000 מ"ר לטובת משרדי ממשלה. זה ייעול של השימוש בקרקע כי אין לנו אופצייה אחרת למעט עירוב שימושים גם ברמת בניית תשתיות אחת על השנייה.

אנחנו מדברים על טיוב של כל הליך הרישוי, הנגשת מידע, ביטול של ההקלות, תכנון איכותי ובר-מימוש שעומד בראש סדר העדיפויות. מערכות המידע שלנו נותנות מענה בתכנון זמין וברישוי זמין ליותר מ-13,000 משתמשים חיצוניים. אנחנו חייבים להמשיך ולהתייעל, הנושא של מערכת מידע הוא העתיד ולשם אנחנו חייבים לכוון. אנחנו מדברים על התחליף של תמ"א 38, משהו הרבה יותר טוב שנותן מענה לצורכי הציבור ונותן אפשרות להכניס צורכי ציבור לתוך המבנה וגם - - - שזה משהו מאוד חדשני.

הנושא של צמצום רגולציה, משהו שעולה בכל פגישה עם השרה. תכנון חושב רישוי ורישום אנחנו רוצים תוכנית שבסופו של דבר יש רישוי וגם הרישוי שהוא אחד החסמים. ותחבורה ציבורית, אי-אפשר בלעדיה, רק עם זה נוכל להתפתח במדינה.
יואב קיש (הליכוד)
אתם מתכננים שינויים בחוק קמיניץ?
דלית זילבר
קמיניץ זה לא חוק התכנון והבנייה.
יואב קיש (הליכוד)
אבל זה משפיע. וחיבור מבנים לא מאושרים בחשמל?
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת)
לאלו שינויים התכוונת בחוק קמיניץ?
יואב קיש (הליכוד)
אני שואל, לא יודע. אני שאלתי - - -
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
שאלת תם.
יואב קיש (הליכוד)
שאלתי שאלת תם והתשובה הייתה לא. שאלתי שאלה עכשיו - - -
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת)
לא שמעתי את השרה, היא ענתה לך?
יואב קיש (הליכוד)
היא ענתה, היא אמרה לא.
היו"ר אלכס קושניר
יואב, אחר כך אל תבואו בטענות שלא נשאר זמן לתשובות.
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת)
הוא שאל שאלה חשובה.
מאיר יצחק הלוי (תקווה חדשה)
יש כאן אנשים שביקשו קודם רשות דיבור.
יואב קיש (הליכוד)
מינהל התכנון כאן, הם אחראיים על - - -
היו"ר אלכס קושניר
יואב, אתה לא מכבד את האנשים שיושבים כאן.
מאיר יצחק הלוי (תקווה חדשה)
בואו נתפרץ כולנו.
היו"ר אלכס קושניר
חברי הכנסת נרשמו על מנת לדבר על פי סדר ואתה מתפרץ, זה לא מקובל. דלית, המשיכי בבקשה.
יואב קיש (הליכוד)
היא מדברת על המדיניות של משרד התכנון וזה בליבת העניין.
דלית זילבר
- - - זה השקף האחרון, לא אפרט אותו. אנחנו עובדים בוועדות מחוזיות על הרבה תוכניות, עובדים בותמ"ל לצורך חיזוק המחוזות. זהו בסך הכול.
שרת הפנים אילת שקד
אומר שני משפטים לסיכום: בהמשך למה שאמר חבר הכנסת אזולאי, אנחנו שמים דגש על התחדשות עירונית במרכז. שר האוצר, שר השיכון ואנוכי מנסים למצוא פתרון גם לנושא ההתחדשות העירונית בפריפריה. בערים דוגמת קריית שמונה, טבריה, בית שאן, צפת יש פוטנציאל אדיר להתחדשות עירונית.
ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ)
גם נצרת, גם שפרעם, גם סכנין.
שרת הפנים אילת שקד
גם.
ינון אזולאי (ש"ס)
זה פשוט לא כדאי.
שרת הפנים אילת שקד
בדיוק, לצערי זה לא כדאי בגלל ערך הקרקע. הייתי השבוע בקרית שמונה, ראש העיר הראה לי תוכנית מסודרת של הפיכת 60 דירות ל-180 דירות אבל חסרים 30 מיליוני שקלים.
ינון אזולאי (ש"ס)
אני שאלתי לגבי הבירוקרטיה. לפעמים ראשי הערים תוקעים מקלות בגלגלים, למשל בנושא של הסבת משרדים למגורים. אנחנו ראינו איך הם התנגדו לזה בוועדת הפנים ולבסוף העברתם, וזה דבר טוב.
שרת הפנים אילת שקד
נכון.
ינון אזולאי (ש"ס)
השאלה היא אם יש לכם שוט להפעיל מול העיריות וגם לתת להם את הגזר.
שרת הפנים אילת שקד
במשרדים למגורים ראשי הערים התנגדו ועשינו את זה בכל זאת. ההתחדשות העירונית בפריפריה, הבעיה זה לא ראשי הערים אלא היזמים כי זה לא כדאי כלכלית. המדינה צריכה להשקיע כסף או לתת הטבת מס לפרויקט אחר במרכז.
נירה שפק (יש עתיד)
חלופת קרקע.
שרת הפנים אילת שקד
ניסו לעשות חלופת קרקע, קרקע משלימה צולבת. נגיד שאתה בונה בקרית שמונה, אז אתה מקבל קרקע במרכז. זה פחות עובד. אנחנו בודקים אפשרויות אחרות, או פשוט להכניס את היד לכיס ולהוציא כסף, או להגדיל אחוזי בנייה במרכז תמורת בנייה בפריפריה. זו בעיה שחייבים לתת לה פתרון כי ההתחדשות העירונית מגיעה גם לתושבי הפריפריה וגם אנחנו רואים שיש הרבה מבנים שצריך לחזק, לדעתנו כבר עדיף לבנות מחדש.
היו"ר אלכס קושניר
תודה לשרה ולמנכ"לים. נעבור לשלב שאלות חברי הכנסת, אני מזכיר לכם – לא לשאת נאומים, לשאול שאלות ממוקדות על מנת להשאיר זמן לתשובות. אימאן ח'טיב יאסין, בבקשה.
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ - רשימת האיחוד הערבי)
בוקר טוב לכולם, כבוד השרה והצוות, תודה עבור הצגת הדברים. מספר שאלות: לגבי הנושא של הקרן לצמצום פערים, האם יש חלוקה מגזרית ומה הצפי של זה? הנושא השני הוא הכנסת עובדים זרים חדשים. אנחנו במצוקה גדולה מאוד בחברה הערבית בכל הנוגע במטפלות ומטפלים במיוחד בקטע של חוקים קשים וסיעודיים. המשפחות כורעות תחת הנטל וצריך לתת פתרון. הדבר השלישי הוא מעברים יבשתיים: דובר כאן על הנושא של המעברים ועל הדיגיטציה וכולי. יש לנו לפחות שלושה מעברים שהם מאוד חשובים, אחד עונתי ושניים יומיומיים. האחד הוא מעבר הגלבוע, שמשם נכנסים כל יום אלפי אנשים.
תומר מוסקוביץ
המעברים הללו הם מיהודה ושומרון לישראל ואינם תחת אחריותנו.
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ - רשימת האיחוד הערבי)
למי זה קשור?
תומר מוסקוביץ
לרשות המעברים במשרד הביטחון.
תומר מוסקוביץ
אנחנו מהגבול והחוצה. גשר אלנבי הוא באחריתנו.
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ - רשימת האיחוד הערבי)
אז גם גשר אלנבי, שעות עבודת המעבר לא מתאימות, צריך לפתוח יותר מוקדם ולפתוח יותר מאוחר כי גם שם יש סטודנטים וגם משפחות שיוצאות וחוזרות כל הזמן ופשוט המעבר לא נותן את המענה בנקודה הזאת.

הנושא השלישי הוא בנושא העובדים הזרים שנמצאים כבר כאן: אנחנו נמצאים כבר שנה וחצי בקורונה, השאלה שלי אם יש דאגה שאותם העובדים יחוסנו. עובדים זרים שנכנסים מהרשות, עד עכשיו הנושא לא מטופל וצריך לדאוג לכך. בתקציב הזה דובר הרבה על סגירת פערים. ידוע שמשרד הפנים מטפל בהרבה נושאים אזרחיים. אין ספק שהשנתיים האחרונות הכבידו מאוד על האנשים. עכשיו מביאים תקציב שיש בו מיסים גם על דברים שהם מהכיס של המוחלשים. השאלה שלי היא מה העמדה שלך בנושא הזה.

שאלה בקשר למועצות האזוריות והערים המעורבות: במועצות האזורית יש גם אוכלוסייה חלשה. גם במועצה מקומית שהמצב הסוציו-אקונומי הוא 9 יש יישובים ברמה של 1. גם בערים המעורבות המצב דומה. בכל זאת, כשמגיעים לעניין של תשלומים מבקשים מהם לפי המדרג הגבוה של המועצה האזורית. האם יש תכנון, ראייה, לשים על השולחן את הנושא הזה ולתת לו מענה בתקציב הבא?
היו"ר אלכס קושניר
תודה רבה. חבר הכנסת טיבי, בבקשה.
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת)
תודה רבה. גבירתי השרה, לאחר שחוק איחוד משפחות נפל, המצב החוקי הוא שמותר לאזרחים לפנות למשרד הפנים כדי לבקש איחוד משפחות. מזה מספר חודשים הפניות של אנשים למשרד הפנים לא נענות והבקשות לא מטופלות. מה הסטטוס, האם את מעכבת באופן מכוון את הבקשות כמדיניות וכהשקפת עולם בגלל שהחוק נפל?
הנושא השני, ההכרה ביישובים הבדואים
בממשלה הקודמת, שאת היית חברה בה, בנימין נתניהו והממשלה הסכימו להכיר בשלושה יישובים בדואים לא מוכרים בלבד. בממשלה הזאת הדבר הזה לא בוצע. את קראת שמות של 11 יישובים יהודיים חדשים שעומדים לקום. כנראה שהיהודים סובלים ממצוקה של יישובים שלא כמו הערבים שחיים ברווחה חסרת תקדים. מה הסטטוס של הכרה ביישובים בדואים לא מוכרים ומה המדיניות שלך כשרת הפנים?
שאלה שלישית היא למנכ"ל
מכובדי, לכמה רשויות יש חשב מלווה ביישובים הערבים, האם מיניתם ליישוב טייבה חשב מלווה, אם כן – למה? האם חתמתם על הסכם הבראה ומה אתם עושים כדי לעזור לתושבי טייבה בהקשר הזה, ומה אומרת תוכנית ההבראה, תודה.


(היו"ר מאיר יצחק-הלוי, 10:04)
היו"ר מאיר יצחק-הלוי
תודה. חברת הכנסת רינאווי זועבי , בבקשה.
ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ)
תודה רבה, בוקר טוב, גבירתי השרה, אני רוצה להגיד כמה דברים: אני רוצה להפציר בך לעשות כל מאמץ להיפטר מהתלות של הרשויות המקומיות הערביות במענקי איזון. גירעון מצטבר ועומס מקשה מאוד על הרשויות שמגיעות לאשכול המקסימום של 4. מצד שני, מבחינת הכנסות מניבות כמעט ואין כאלה. אני חושבת שיש אפשרות לפתח תוכנית שתסתכל על הנושא של מענקי איזון. אני חושבת שיש אפשרות לפתח תוכנית שתצמצם את התלות במענקי איזון. אני יודעת שמה שאני אומרת זה לא פופולרי אבל ליוויתי רשויות מקומיות 15 שנים ואני יודעת מה זה.
יש כמה דרכים לסייע בזה
משרד האוצר הציע ב-2015 הקמה של קרן הון ממשלתית שמסתכלת על כל הארנונה שמרוויחות רשויות מקומיות בישראל מתשלומי קריות ממשלה – בתל אביב, ירושלים, חיפה – ומחלקת בצורה דיפרנציאלית במיוחד לרשויות במעמד סוציו-אקונומי נמוך. אפשר לחזור לתוכנית הזאת ואפשר לבצע אותה.

דיברת על אשכולות פיתוח כלכלי. ליוויתי הקמה של כמה אשכולות פיתוח כלכלי, זה מנוף אדיר לרשויות מקומיות אבל יש קאצ'. קחי למשל את מנוף הפיתוח הכלכלי של חוף כרמל, כאשר יש לך מועצות אזוריות עשירות בהון אנושי והכנסות, ויש את ג'יסאר א-זרקא ופורדייס שעניות בהון אנושי ובהכנסות. צריך - - -
יאיר הירש
לשם כך הקמנו את האשכולות.
ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ)
יפה, צריך לתמוך בהן גם בהון אנושי ומקצועי. אני רוצה לתמוך גם בתוכניות מקצועיות של מעוז שהן מצוינות. הנושא האחרון הוא הועדות הגיאוגרפיות שתוקעות הרחבות, תכנון, אבל גם הכנסות. אני רוצה לדחוף כמה שיותר את הנושא הזה ולהתחיל דרך חדשה, תודה.
היו"ר מאיר יצחק-הלוי
תודה לך. חבר הכנסת רוטמן, בבקשה.
שמחה רוטמן (הציונות הדתית)
תודה רבה. אני רוצה לברך, זו ממשלה שהוקמה ותוך זמן קצר מאוד הצליחה להוציא את ישראל מהבידוד הבין-לאומי. רק בינואר השנה ידענו שאנחנו מדינת אי, השרה שקד אפילו כתבה פוסט בנושא. תוך פחות משנה יש 22 מעברי גבול. באמת הפסקתם את הבידוד הבין-לאומי ותודה לכם על כך, הפסקנו להיות מדינת אי. אני חושב שזה הישג ראשון לממשלה.

שאלות על הפרקים - - -
משה גפני (יהדות התורה)
יש עוד כמה הישגים.
שמחה רוטמן (הציונות הדתית)
כשיגיע תורך תציג את ההישגים שאתה רואה. כל אחד יציג את ההישגים שלו.
מאיר יצחק הלוי (תקווה חדשה)
ולגופו של עניין.
שמחה רוטמן (הציונות הדתית)
לגופו של עניין: יש פה פיל בחדר שלא מופיע בסקירה המפורטת וזה נכון לכל הפרקים. בפרק הכללי – ואני מתחבר למכתב ששלח יושב-ראש המפלגה שלי, בצלאל סמוטריץ' – איפה הכספים לרע"מ? גם בדיווח שהועבר לוועדת הכספים הוא שלח מכתב ועדיין לא קיבלנו תשובה. הובטחו כספים? לא הובטחו כספים? זה כן צבוע? זה לא צבוע? זה מופיע בהסכם הקואליציוני? זה לא מופיע? יעבור במענקי איזון? ישנו את נוסחת מענקי האיזון? הייתה על זה כתבה בגלובס. מאוד מעניין אותי לדעת. לא שעיני צרה, חלילה, פשוט מעניין אותי לדעת.
ינון אזולאי (ש"ס)
יש הסכם שנקרא - - - אנחנו מבקשים לראות את ההסכם הזה, זה ההסכם התקציבי.
שמחה רוטמן (הציונות הדתית)
ודאי, זה צריך להגיע לוועדה על פי חוק ולא רק על פי חוק. מדובר בכספים קואליציוניים וצריך להבטיח שהם מגיעים.
ינון אזולאי (ש"ס)
לא, לרע"מ הבטיחו בבסיס.

(היו"ר אלכס קושניר, 10:08)
שמחה רוטמן (הציונות הדתית)
צריך גם לוודא שזה מגיע בצורה שוויונית ומפוקחת ויודעים לאן זה מגיע, ויודעים שזה לא זולג, למשל, למשטרה הפרטית בכפר קאסם באמצעות דמי שמירה. יש כל מיני עבודות שצריך לבצע ולא שמענו על כך.
נושא שני
בחלק - - -
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
רואים שאכפת לך מהחברה הערבית.
שמחה רוטמן (הציונות הדתית)
בוודאי.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
בטח.
שמחה רוטמן (הציונות הדתית)
לא רק שאכפת לי, מאחר שאני ממלא מקום של יושב-ראש המפלגה שלי אתה - - -
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
גם אתה וגם ראש המפלגה שלך, זה בראש מעיינכם.
היו"ר אלכס קושניר
חברים, אתם מבזבזים את הזמן אחד של השני ושל כולם.
שמחה רוטמן (הציונות הדתית)
סליחה. בפרק רשות האוכלוסין לא היה לי ברור האם כאשר הוצג שיש אנשים שאנחנו רוצים שייכנסו פנימה ושהדרך שלהם תהיה יותר קלה ויש אנשים שאנחנו רוצים שיישארו בחוץ, לא הבנתי האם ההבטחות לרע"מ הן בצד הזה או בצד הזה. לא כל כך ברור לי איפה הם נספרים, בצד של אלו שאנחנו רוצים שיישארו בחוץ או בצד אל אלו שאנחנו רוצים שייכנסו פנימה.

גם בחלק של רשות התכנון, אותם שלושה יישובים, יש גרסאות וחלופות, היו את ההערות שהעיר בזמנו השר אלקין. הסוגיות הללו הן סוגיות שיש להן השלכות מיידיות. כיצד הסוגיה הזו תיפתר, גם לזה לא ראיתי מענה בסקירה. אני קצת ממשיך את השאלה ובזה אני אסיים, חבר הכנסת ניר ברקת שאל, גם פה שינויים מאוד מהירים, אולי חלק מאפקט הלימוד, אחרי שגילינו שיש 22 מעברי גבול למדינת אי עכשיו אנחנו לומדים שתוכנית ימינה שפורסמה בכלכליסט שיקדמו בותמ"ל בניית עשרות אלפי יחידות דיור במערב השומרון. עכשיו, או שכשהם הציגו את התוכנית הם לא ידעו שהותמ"ל לא אחראי על יהודה ושומרון, או שהם חשבו שאנחנו לא נדע שהותמ"ל לא אחראי, או שרק עכשיו גילינו שהותמ"ל לא אחראי על יהודה ושומרון. משהו פה התרחש בדרך ואני אשמח לדעת איך התוכנית, איילת שקד עצמה צוטטה ואמרה שכל הקסמים האחרונים לא עובדים ואנחנו חייבים לייצר את התוכנית הזאת. כנ"ל לגבי אזרחי ישראל שחיים ביהודה ושומרון ש-"לא יופלו מבחינה משפטית", זה מתוך מצע "הימין החדש" – כשהם החליפו שמות בדרך – נאמר ש-"הם אינם חיים בחצר אחורית", והנה אנחנו שומעים שלפחות מבחינה תכנונית הם חיים בחצר אחורית גם כאשר שרת הפנים מבטיחה. בנושא הזה, מענקי האיזון, ופה היא כן אחראית, בכל זאת, למרות היותנו מדינת אי, משרד הפנים אחראי גם על מענקי האיזון של הרשויות ביהודה ושומרון. כיצד מתכננת השרה שקד לדאוג שמענקי האיזון של יהודה ושומרון ייקחו בחשבון – לא צריך כרגע להסדיר את היישובים כי את זה נותנים רק לרע"מ – אבל לפחות שיכללו במענקי האיזון את התושבים שגרים בהתיישבות הצעירה, תודה רבה.
היו"ר אלכס קושניר
תודה. מאיר יצחק הלוי, בבקשה.
מאיר יצחק הלוי (תקווה חדשה)
תודה, אדוני, גבירתי השרה, אני רוצה להעלות מספר נושאים בהמשך לדברי ראשי התחומים. את דיברת על עידוד העלאת רף האשכול הסוציו-אקונומי. ציינת שיש ראשי רשויות שלא מתלהבים מכך, אני יכול לספר שכראש רשות עלינו מאשכול 5 לאשכול 6.
שרת הפנים אילת שקד
זה הכי גרוע.
מאיר יצחק הלוי (תקווה חדשה)
באותה דקה נגרעו מתקציבה של עיריית אילת מעל ל-30 מיליוני שקלים. לכן, אני מסכים לגמרי לשיטת המנכ"ל ולשיטתך שטוב לעודד רשויות מצטיינות ולתמוך ברשויות חלשות, אבל לא להעניש רשות שמתנהלת בצורה טובה כי זה מגדיל את המוטיבציה. אני שאפתי להגיע לאשכול 8, אני מאמין בצורה שלמה שכך צריך לנהוג ומציע לשנות את החשיבה ולעודד את הטובים.
נושא ערי החוף
אין ספק שיש להיערך לאתגרים רבים. נושא אתגרי המצוקים הוא בגדר S.O.S ודיברנו על כך בפגישה אתמול. רואים את זה באשקלון, רואים את זה בנתניה, רואים את זה בחלקים הצפוניים של המדינה. מדובר בסכנת נפשות מיידית. אני יודע שיש לכם פגישה עם ראשי הרשויות ואני עומד בראש שדולה של ערי חוף, אני מבקש לעשות מהלך אבל הוא צריך להיות בתקציב הנוכחי, אדוני היושב-ראש. אין מדובר בסכומים גדולים, בבדיקות שאנחנו בדקנו אפשר לפתור את הסוגיה הזו בתוכנית רב שנתית. בכלל, ערי חוף הן אתגר מיוחד, סוגיה שצריך לשים אותה על המפה ושלדעתי הייתה קצת זנוחה בעת האחרונה. הצעתי אתמול שמינהל מקרקעי ישראל יהיה שותף גם בהיבט התקציבי, יש לו מלא כסף. עכשיו, משדה דב, בכלל יש הרבה כסף, אז אני מציע לתעל את הכספים הללו לטובת נושאים שקשורים במינהל מקרקעי ישראל.

נושא נוסף הוא ועדות התכנון. אני אומר משהו לא קל: הסרטן שנמצא בגוף הרשויות המקומיות הוא ועדות התכנון. דיברתם על השתלטות של מוקדי פשע, הנה זה קיים, ואני מוכן גם להצביע היכן ואיך, חלק גדול גם דרך המדיות החברתיות. לכן צריך לעשות שינוי בכל התפיסה של ועדות התכנון המקומיות. אני מציע לעשות זאת באומץ. אני הצעתי שוועדות התכנון המקומיות תעסוקנה בתוכניות מתאר גדולות ולא בתוכניות של הקלות כי שם נמצאת הבעיה. שם כל הזמן נבחנות המערכות החיסוניות של אותם חברים שיושבים בוועדה. צריך להעביר את זה לנישה מקצועית יותר בחלקים של תוכניות יותר מפורטות ולהשאיר לאנשי הפוליטיקה את התוכניות המתארייות ואת התוכניות המרחביות. אני יודע שמה שאני אומר לא פופולרי אבל כך צריך להתנהל, אחרת אנחנו נמשיך להיות בתוך בעיה. זו עמדתי מניסיון ארוך של 23 שנים בוועדות תכנון.
שרת הפנים אילת שקד
אתה לא עמדת בראש ועדה מקומית?
מאיר יצחק הלוי (תקווה חדשה)
בשמונה השנים האחרונות לא.
שרת הפנים אילת שקד
כדי לא להיות נתון ללחצים?
מאיר יצחק הלוי (תקווה חדשה)
כשהפעילו עלי לחצים פניתי למשטרה. אני פתחתי 23 תלונות במשטרה. אני אומר לך שיש לנו בעיה וצריך להכיר בזה. גבירתי, אני חושב שצריך שנציגי הציבור יטפלו בתוכניות הגדולות, אבל להתעסק בהקלה ובדברים כאלו ואחרים זה שגוי. נדמה לי שאם נשאל כל רשות מקומית הם יסכימו איתי אם יהיו מספיק אמיצים. יש השתלטות של כל מיני גורמים על צמתים שלטוניים באמצעות הוועדות הללו וכדאי שנדע זאת. אני שמח שאת התייחסת לעניין הזה.

דבר נוסף הוא הפרופסיה של השלטון המקומי: הגיע הזמן שהשלטון המקומי יהיה גוף מקצועי שמכשירים אותו לא באמצעות קורסים של פרוטקציונרים. אני מדבר על מסלול שיתבטא בהוראת יחידות בגרות כבר בתיכון. זה אירוע מאוד חשוב שמשפיע על כל איכות החיים שלנו. הדבר קיים בצרפת, שוויץ ובעוד מקומות.

נושא אוכלוסיות דורשי עבודה / מסתננים – כל אחד וההגדרות שלו. אני אומר, אדוני, היום יש כבר תא משפחתי של העובדים הללו, ראוי לחשוב על הנושא בצורה שונה, תודה רבה.
היו"ר אלכס קושניר
שלמה קרעי, בבקשה.
שלמה קרעי (הליכוד)
תודה, כבוד היושב-ראש, גבירתי השרה, אני חושב שהנושא של הביטחון האישי שעולה הרבה בזמן האחרון משתלב, זו לא רק הבעיה של בטחון פנים אלא גם של משרד הפנים. כך הדבר בנושא הנגב, איחוד המשפחות ששמענו לאחרונה על סיכומים עם רע"מ, מרצ, והטבות שנותן גנץ לאבו-מאזן. חוץ מהסכנה הביטחונית, איך אתם לוקחים בחשבון את ההשפעות בתוך הערים על הגירה שלילית, כמו בבאר שבע שהפכה להיות מקום שמפחיד להסתובב בתוכו, נשים פוחדות להסתובב שם בערב. מה אתם מתכננים לעשות בנושא זה?
נושא המסתננים
ראיתי שכתב תומר שיש תוכנית למסתננים, תוכנית של יציאה מרצון. מה המשמעות של זה, יש לכך מקור תקציבי? מה הסיכויים של זה?
מתן כלים לחברי מועצה
הפלתם את הצעת החוק שלי לפני כמה חודשים והבטחתם שאתם מקדמים הצעת חוק אחרת. האם יש לו"ז, האם אתם כוללים בתוך זה גם תקציב לתגמול לישיבות חברי מועצה.
הנושא האחרון הוא חוק השבות
בעשרות השנים האחרונות מדינת ישראל כבר איננה מדינה ענייה. יש הגירה למדינת ישראל ושימוש גובר בחוק השבות למטרות כלכליות. האם את מתכננת לעשות משהו בעניין, האם תתמכי בהצעת חוק שתעדכן את חוק השבות ככה שיתאים יותר למציאות הכלכלית שבה המדינה הזו היא מדינה חזקה, תודה.
היו"ר אלכס קושניר
חבר הכנסת ברקת, בבקשה.
ניר ברקת (הליכוד)
שלום ליושב-ראש, כבוד השרה, הקשבתי להצגת המצגת ואומר לכם מה נקלט: מדינת ישראל מתכננת לרוץ עם הביקושים למרכז הארץ. כל הרעיון של לצאת החוצה עם המטרו וכל הריצה אחרי הביקושים, כל התכנונים ברמת המקרו הם השלמה כדי לרוץ אחרי הביקושים במרכז. אם נרים משקפת 30 שנים קדימה, המדינה שלנו תכפיל את יושביה, השאלה היא איפה יחליטו זוגות צעירים מהמגזר היהודי לגור. המגזר היהודי יוכפל והמגזר הערבי יוכפל, בקצב הזה אנחנו מדברים על כך שהצפיפות במרכז תהיה בלתי-נסבלת. מה קורה עם שאר חברי הארץ? מה קורה עם הגליל, הגולן, הנגב, הערבה, יהודה ושומרון. על מנת לשנות מגמה זו, שלצערי הרב אני רואה שהיא ממשיכה, אנחנו צריכים לשנות תפיסה וללכת על יעד לאומי – לצד הטיפול במגזר הלא-יהודי בצפון – להביא עוד מיליון יהודים לגליל ולגולן, עוד 1.5 מיליון יהודים לנגב ולערבה, ועוד 1.5 מיליוני יהודים ליהודה ושומרון. זו משימה אסטרטגית שאם לא תיושם אנחנו נאבד חבלי ארץ ישראל.

בשביל להגיע לשם צריך לעשות סנכרון בין ההיצע לביקוש. נכון להיום לא מתוכנן היצע גדול בפריפריה יחסית למרכז, רוב התכנונים עדיין במרכז. אנחנו מסתכלים על מה רצוי ומה מתוכנן ורואים פער גדול. כשאני דיברתי עם מינהל התכנון אז בשורה התחתונה רוב התחתונה רוב המאמצים נעשים היום בהיקפים שלא תואמים את יעדי האכלוס שאני מדבר עליהם. בשביל להגיע לשם יש לקבל הסכמה מערכתית שמתחילה מראש הממשלה לתעדף את הפריפריה בכל דבר ועניין כדי לייצר ביקושים ולתכנן את ההיצע בהתאם.

הדבר השני, אחרי שמגדירים את היעד הזה – תקצוב דיפרנציאלי. מי שמסתכל רואה שרוב מוחלט של 60 הרשויות האיתנות שוכנות במרכז. 200 רשויות מקומיות צריכות מענקי איזון. זה כשל מערכתי מתמשך של משרד האוצר שלא מבין שאם 200 מתוך 260 צריכות מענקי איזון אז יש באג במערכת וזו לא בעיה ברשויות אלא בשיטת התקצוב של הממשלה. הממשלה צריכה לעבור לתקצוב דיפרנציאלי אגרסיבי. זה כסף לחינוך, תרבות ופנאי. בתחומים הללו הפער בין הפריפריה למרכז הוא גדול ואם זה לא יצטמצם זוגות צעירים לא יגיעו לפריפריה.

אנחנו הצענו מודל פורטר, ראיתי תוכנית של 200 מיליון שקלים שמציג משרד הפנים לצורך האצת פיתוח תעסוקתי. מודל פורטר מדבר על תוכנית של חמישה מיליארד שקלים בחומש הקרוב לפריפריה שיניעו תהליכים תעסוקתיים.
נושא יהודה ושומרון
חברות וחברים, בלי בלופים, כשמינהל התכנון לא אחראי על להגיע ליעד של עוד שני מיליוני יהודים ביו"ש אז זה לא יקרה. בשביל שזה יקרה הממשלה הזאת צריכה לקחת אחריות. אנחנו יודעים בדיוק מה קורה בתוך משרד הביטחון, אני תחקרתי אותם, אין להם מושג מה ירוק והם לא ברמה של מינהל תכנון. לא מקובל עלי שדלית זילבר אומרת: " זה לא באחריותי לתכנן את יהודה ושומרון". היום התכנון נעשה Bottom-up וזה כשל אסטרטגי שאסור לנו להסכים איתו.
היו"ר אלכס קושניר
תודה רבה לניר. נירה שפאק, בבקשה. חברים, אנחנו רוצים שהשרה תענה אז בלי הקדמות ובלי סיומות, פשוט לשאול את השאלות.
נירה שפק (יש עתיד)
אני רוצה לפרגן לשרה, אני מכבדת את זה שאת דואגת לציין מי התחיל יוזמות, זה לא משהו מכובד שאני חושבת ששווה להמשיך אותו. הערה כללית: נשמח לקבל את המצגת קודם כדי שנוכל לקרוא לפני ולקצר זמנים, נמאס להעיר על זה, תודה. מדובר במשרד שמשפיע יום-יום על האזרחים, הייתי שמחה לקבל יעדים שלכם בכל הקשור בצמצום הבירוקרטיה. השאלה השנייה: כיושב-ראש ועדת המשנה למוכנות העורף, המשרד חייב להציג תוכנית מוכנות לחרום, לא ראיתי פרק כזה ואני מבקשת שיהיה פרק כזה. דבר שלישי: עיר עולים, אנחנו מכירים את ההחלטה שהייתה בתקופתו של דרעי. אני רוצה להדגיש שמדינת ישראל צריכה לשלם עבור שירותים ונכסים בדיוק כמו כל גוף אחר במדינה, זו עמדתי. ההחלטה שהתקבלה על הצמצום ב-2017 פוגעת בארבע ערים שכולן בדרום. אין הסדרה שם וזה אומר שהרשויות הללו לא יכולות לסגור תקציב לשנה הקרובה, הן באוויר, אני מבקשת ליזום דיון עם ראשי הרשויות ולסגור את הבעיה הזו שממש משפיעה על חיי התושבים.
שרת הפנים אילת שקד
ננסה לעזור להם דרך תיקון עיוותים.
נירה שפק (יש עתיד)
אני מבקשת לקיים דיון בנושא העובדים הזרים לחקלאות, יש לזה משמעות - - - ואנחנו מאוד רוצים לסגור את הנושא. הנושא האחרון הוא החלטת ממשלה 566, החלטה מנובמבר 2020 לקידום עוטף עזה. לא יכולתי לראות יישום של ההחלטות הללו, אני מייצגת את עוטף עזה כראש השדולה לעוטף. בתוכנית יש פירוט תקציבי שלא ראינו במצגת, תודה רבה.
היו"ר אלכס קושניר
תודה לנירה. ינון אזולאי, בבקשה.
ינון אזולאי (ש"ס)
תודה, אני שמח שלא שמענו את המשפט: "מה עשיתם בארבע השנים האחרונות". השרה קיבלה משרד טוב ואני חושב שהיא אמרה את זה לא פעם, היא קיבלה אותו מדרעי והעיקר הוא להמשיך בקו הזה. השבוע התפרסם לגבי התוכנית בחריש לציבור החרדי, 13,000 יחידות דיור, בעצם במילה הכי פשוטה קברתם את התוכנית, יש אומרים שזרקתם אותה לכסיף. 13,000 משפחות שזה יכול לפתור לנו הרבה בעיות. מקרית גת העבירו את זה למקום לא נודע. אני חושב שזה ממשיך, זה אולי מה שחיזק את בנט אתמול להגיד שצריך לצמצם את הכוח של החרדים. האם זה חלק מדפוס פעולה או שזו תקלה של כל אחד בנפרד? אנחנו לא יכולים לוותר על מה שמגיע לציבור שלנו בזכות. גם קריית גת היום היא מרכז, היינו רוצים לגור עוד במרכז אבל אנחנו מוכנים לגור גם בפריפריה, אבל כאשר עבדו על תוכנית מ-2016, אני חושב שאין שום סיבה לקחת את החרדים ולזרוק אותם לכסיף. אני מבקש את התייחסותך או התנערותך מההתבטאות האומללה אתמול של ראש הממשלה לגבי הצורך בצמצום כוח החרדים. אם זה דפוס פעולה אז אשמח לשמוע. תודה עבור המצגת ועבור הפעילות.
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת)
אי-אפשר לצמצם את כוח שלכם, אי-אפשר.
ינון אזולאי (ש"ס)
כן ירבה וכן יפרוץ.
היו"ר אלכס קושניר
יואב קיש, בבקשה.
יואב קיש (הליכוד)
אני רוצה לפרגן על העברת הסמכויות לרשויות המקומיות, אני חושב שזה מהלך ראוי ונכון. גם נושא שינוי מנגנון הסוציו, להגדיר קריטריונים אחרים לטובת החוסן הרשותי שיפעל בצורה מדויקת יותר. יש שם לא מעט קשיים וכבר נגענו בזה בעבר.
לגבי ערי החוף
אני חושב שזו תקלה שזה לא תוקצב, זה אולי להמשיך טעויות עבר, ואני לא אומר שאנחנו חפים מטעויות. נכון לתקצב את ערי החוף כי אנחנו לפני אסון. נושא הנגב: אנחנו בפני הסדרה או הפקרה, אני מדבר גם על שלושת היישובים שהיו בתוכנית הממשלה הקודמת. אפשר להסדיר אותם ואפשר להפקיר את הנגב. בעיני זה עומד על שלושה נושאים: חייבת להיות מפה של ההתכנסות, בלי מפה האירוע הזה מופקר לחלוטין כולל 80% מהאוכלוסייה הרלוונטית שצריכה להיכנס לאותם היישובים וגריעת קרקע - - -. יש פה הסדרה, צריך להסדיר ולא לחזור על טעויות ממשלות העבר מאז תקופת אריאל שרון ז"ל. חייבים לדאוג להסדרת הנגב.

אמרת שאתם לא מתכננים שינויים בחוק קמיניץ. האם אתם מתכננים לחבר חיבורי חשמל למבנים שלא מאושרים תכנונית? שאלה אישית אלייך השרה, לא רואים אותך הרבה בכנסת, אני שמח שאת פה. יש חוק נורבגי וזה מאפשר לחזק את הממשלה על חשבון הכנסת. אפשר להתווכח אם זה טוב או רע אבל זה המצב. אני יודע שבממשלה הקודמת כשלא היית שרה, השר זאב אלקין לא היה מוכן ללכת להכשרת שלושת היישובים ללא הכשרת ההתיישבות הצעירה. האם את – את אלקין נשאל בנפרד – כמו השר אלקין בשבתו בממשלה הקודמת, מוכנה להתחייב שלא תסדירו את שלושת היישובים הבדואים בנגב אלא אם תסדירו גם את ההתיישבות הצעירה, בדיוק מה שהיה בממשלה הקודמת, תודה.
היו"ר אלכס קושניר
תודה, יואב. חבר הכנסת גפני, בבקשה.
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת)
מה זה העניין שלך חיבורי חשמל, יואב?
יואב קיש (הליכוד)
אני שאלתי ואני רוצה תשובה.
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת)
איזה שאלות על הבוקר.
יואב קיש (הליכוד)
חבר הכנסת טיבי, אולי אתה היית צריך לשאול את השאלה. שאלתי ואני רוצה תשובה.
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת)
אני אעביר את החוק.
משה גפני (יהדות התורה)
אדוני היושב-ראש, גבירתי השרה, אני מצטרף לשאלות שנשאלו על ידי חבריי מהקואליציה ומהאופוזיציה. אני רוצה לדעת האם מה שאמרה חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין לגבי הנושא הזה של המועצות האזוריות, זה אכן נושא בולט, יש יישובים שהם בסוציו אקונומי מאוד גבוה הסמוכים ליישובים שהסוציו שלהם הוא הנמוך ביותר. ראיתי את זה כשייסדנו את חוק הטבות המס ליישובים, אני רוצה גם בזה לדעת, צריך לחוקק את החוק מחדש מכיוון שיש שינויים דרמטיים בגודל האוכלוסייה, במצב היישובים. האם נתתם דעתכם על העניין הזה? אני אז העברתי, במשרד הפנים זה עדיין לא קיים, אבל זה היה בחוק הזה, לתת מעמד ליישובים בעלי סוציו-אקונומי נמוך ששייכים למועצה אזורית אמידה. האם אתם מטפלים בעניין של הטבות המס ליישובים, בגלל שזה יכול להתפרק והנזק שייגרם לפריפריה הוא נזק בלתי-רגיל.

יש לי עוד הרבה דברים לשאול אבל אוסיף רק שאלה אחת: אמר את זה ינון ואני לא נרדמתי בגלל זה. בקדנציה הקודמת הזמינו אותי לישיבות במשרד הפנים כדי לפתור את המצוקה של הציבור החרדי. בעניין הזה משרד הפנים די מוביל ומשרד השיכון. אני רוצה לדעת האם נתתם דעתכם על פתרון מצוקת הדיור לציבור החרדי. לפי מה שהתרשמתי, ואמר את זה גם ינון, האם יש מדיניות אצלך, גבירתי, לצמצם את כוחם של החרדים ולהעביר אותם לכסיף? חשוב לי שתגידי את זה ולא ככה בגלל שהפרוטוקול לא רואה את מה שאת עושה. אצלנו יש רוגז גדול על האמירה הזאת בגלל שגם אם ראש הממשלה חושב שצריך לצמצם את כוחם של החרדים הוא עושה את זה בין כה וכה, הוא לא צריך להגיד את זה, חשוב לי לדעת כי את נמצאת איתו באותה המפלגה ואת שרת הפנים. האם זה נכון שאמרו שלא שואלים כלל את הנציגים של הציבור החרדי יודעים את דעתו. אנחנו מתנגדים לזה ויש לי הרבה סיבות לומר את זה. האם את תומכת בלקחת את החרדים ממקומות מגוריהם ולזרוק אותם לכסיף בגלל שצריך לצמצם את כוחם של הנציגים החרדים.
היו"ר אלכס קושניר
חבר הכנסת גפני, אתה כבר בנאום.
משה גפני (יהדות התורה)
אני מסיים. אולי נעבור לרע"מ ואז תתחשבו במה שאנחנו אומרים.
שרת הפנים אילת שקד
אני אענה לפי הסדר: עובדים סיעודיים בפריפריה היא בעיה של כל המדינה. לפני הרבה שנים עובד סיעודי היה מגיע למשפחה, הוא היה יכול לעבוד רק באותה המשפחה. בג"ץ ביטל את הסכם הקבילה ולכן הרבה יותר קשה להביא עובדים ולגליל כי עובד מגיע לדימונה ורוצה לעבור לתל אביב, אז הוא עוזב את המשפחה בדימונה ועובר לתל אביב. עובד מגיע לשפרעם ולא מתאים לו אז הוא עובר לתל אביב. הפתרון בעניין הזה הוא לחלק את הארץ להרבה אזורים גיאוגרפיים. כך שעובד שמגיע לערבה או לאילת לא יוכל להגיע לתל אביב, הוא יצטרך להישאר במקומו.
יואב קיש (הליכוד)
היום הוא עדיין לא יכול, תל אביב והערבה זה לא אותו אזור.
שרת הפנים אילת שקד
יש שלושה אזורים וזה לא מספיק. אני רוצה לחלק את הארץ ליותר אזורים וכך העובדים יצטרכו להישאר באותו אזור. זה ייתן פתרון לפריפריה. נושא הערים המעורבות: אנחנו מביאים החלטת ממשלה ייעודית לערים המעורבות. בשומר החומות ראינו שיש שם בעיות קשות וייחודיות ואנחנו רוצים לטפל בערים הללו. מחר אהיה בעכו ונטפל גם בה.
עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת)
אפשר להבין למה הכוונה כאשר אומרים: "מטפלים בבעיות בעיר עכו", אני תושבת העיר.
שרת הפנים אילת שקד
מחזקים את העיר, מחזקים את ראשי העיר מבחינת חינוך, תשתיות, משטרה, חוק וסדר. חוק איחוד משפחות נפל לצערי הרב כי האופוזיציה הצביעה נגד. אני מכינה נוהל שיחליף את החוק. הנוהל הזה יכלול גם בדיקות בטחוניות פרטניות וכשהנוהל הזה יפורסם וייכנס לתוקף אז נתחיל לבדוק הבקשות. כרגע הבקשות לא נבדקות מכיוון שאנחנו מחכים לסיום העבודה על הנוהל ולאישור המשפטי לאותו נוהל. הכוונה שלי אחרי התקציב היא להעביר חוק איחוד משפחות בנוסח שהוא עבר 18 שנים. זה היה חוק טוב וחשוב.
יואב קיש (הליכוד)
עם הסיכומים עם רע"מ ומרצ?
שרת הפנים אילת שקד
הסיכומים עם רע"מ ומרצ לא קשורים לחוק בשום צורה. החוק הוא מילה במילה כפי שהיה 18 שנים.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
אבל תמיד הייתה - - - אני לא מבין - - -
שמחה רוטמן (הציונות הדתית)
אם הם לא קשורים לחוק אז למה קיצרת את טווח החוק בהתאם לסיכומים איתם? הם לא קשורים לחוק אז למה - - -
שרת הפנים אילת שקד
חבר הכנסת אחמד טיבי שואל אם יש לו"ז. כרגע אין לו"ז אבל אנחנו עובדים על זה. זה יכול לקחת כמה חודשים.
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת)
אתה מתמוגג מהתשובות.
יואב קיש (הליכוד)
לא, אני רוצה לדעת מה הסיכומים עם רע"מ ומרצ ואין לי מושג, היא לא מוכנה - - -
שמחה רוטמן (הציונות הדתית)
זה לא קשור לחוק.
יואב קיש (הליכוד)
היא לא מוכנה להתנער מזה, היא לא מוכנה לוותר עליהם.
שמחה רוטמן (הציונות הדתית)
- - - בעד החוק.
היו"ר אלכס קושניר
אתם רוצים להפוך לסטנדאפ אז השרה לא צריכה להישאר בשביל זה. ביקשתם תשובות אז תקשיבו לתשובות.
שמחה רוטמן (הציונות הדתית)
בהמשך לשאלה שלי אני שואל שאלת המשך והיא מתעלמת.
שרת הפנים אילת שקד
בשביל חבר הכנסת קיש וחבר הכנסת טיבי ששאלו את אותה השאלה: החלטת המשמהל שהביאה ממשלת נתניהו הקודמת על שלושה יישובים בדואים בנגב היא זו שנכנסה להסכם הקואליציוני והיא זו שאמורה להיות מובאת לממשלה כנוסחה האחרון.
יואב קיש (הליכוד)
אבל הנוסח עוד לא הושלם. הייתה מפה שהיה צריך להכניס, היה את הנושא של 80%, אתם תכניסו את זה או לא?
שרת הפנים אילת שקד
היה נוסח שסוכם עליו בממשלת נתניהו-גנץ.
יואב קיש (הליכוד)
לא סוכם.
שרת הפנים אילת שקד
אותו נוסח אמור לעלות להחלטת ממשלה.
יואב קיש (הליכוד)
אתם מוותרים. אתם הולכים להפקרה ולא להסדרה.
שרת הפנים אילת שקד
אני חושבת שמפות זה - - -
יואב קיש (הליכוד)
תהיה מפה?
שרת הפנים אילת שקד
מפה זה הכרחי.
יואב קיש (הליכוד)
אוקיי.
שרת הפנים אילת שקד
זה חלק מהתוכנית.
יואב קיש (הליכוד)
ואת הולכת להתעקש כמו אלקין לגבי הסדרת ההתיישבות הצעירה?
שרת הפנים אילת שקד
דקה, אחד אחד.
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת)
האם תפעלי להכיר בעוד יישובים בדואים יותר מהשלושה שצוינו?
שרת הפנים אילת שקד
התכונית של הממשלה כפי שהיא באה לידי ביטוי בהסכם הקואליציוני זה להביא את השלישה האלה. לגבי המצוקים בחופים: חבר הכנסת קיש צודק, מדובר בבעיה קשה. זה גם לא כסף קטן, זה כסף גדול.
יאיר הירש
לפני שנתיים הוקצו 60 מיליון שקלים לרשויות לטובות תכנון, רק 11% נוצלו. הקומץ לא משביע את הארי, זה לא מספיק לכלום. מדובר בהחלטה של מאות מיליוני שקלים.
יואב קיש (הליכוד)
התחלנו בתכנון, עכשיו - - -
יאיר הירש
יש כרגע בעיה כפולה - - -
יואב קיש (הליכוד)
זה לא יקרה עד שמלון יקרוס לנו לתוך הפרצוף, מה אתם רוצים שנגיד לכם?
יאיר הירש
כרגע אין גידול בנושא הזה בתקציב משרד הפנים.
יואב קיש (הליכוד)
זה רע מאוד.
יאיר הירש
זה רע מאוד, וזה לא בסדר, אבל זה צריך להיות על חשבון משהו. יש פה שמיכה וצריך לראות מה עושים איתה.
שרת הפנים אילת שקד
אתה צודק שאנחנו צריכים ללחוץ על הרשויות לתכנן כי אפילו לא מתכננים את מה שאפשר.
נירה שפק (יש עתיד)
ביקשו דיון בוועדת הפנים בנושא הזה.
יואב קיש (הליכוד)
היו דיונים מפה עד הודעה חדשה.
יאיר הירש
כרגע יש את המצוק הימי - --
היו"ר אלכס קושניר
הנושא של המצוק הימי ברור, יש עוד תשובות.
שרת הפנים אילת שקד
כלים לחברי מועצה: חבר הכנסת קרעי יצא אבל אני בהחלט מסכימה איתו בעניין הזה שצריך לאפשר עוד כלי עבודה לחברי מועצה. יש כמה הצעות חוק על השולחן. ישבתי עם חבר הכנסת הלוי אתמול בנושא הזה. אני מתכוונת לשבת עם הצוות המקצועי שלי שעשה עבודה בשנה האחרונה בעניין זה. אחרי שנשב ישיבה פנימית אצלי במשרד, חברי כנסת אחרים שיש להם ניסיון מעבודה ברשויות מקומיות מוזמנים להיפגש איתי, אשמח לעזרה בעניין.

חבר שניר ברקת הלך, הוא פשוט אמר דברים לא נכונים. הממשלה הזאת משקיעה המון בנגב ובגליל. אם הוא היה מקשיב אז הוא היה שומע שאנחנו מקימים יישובים חדשים בנגב כדי שתבוא אוכלוסייה חדשה לנגב. חבר הכנסת ניר ברקת טועה טעות קשה, זו הטעות של ממשלה אולמרט מ-2008. ממשלת אולמרט ב-2008 הפסיקה לתכנן במרכז וחשבה שהיא תדחוף את האנשים לפריפריה והביאה להעלאת מחירים. חבל שחבר הכנסת ברקת לא למד את החומר. צריך לתכנן גם במרכז וגם בצפון, דרום, יהודה ושומרון וכל מדינת ישראל. אנחנו נמצאים במשבר דיור כזה חמור שפשוט צריך לתכנן ולבנות בכל הארץ. אנחנו גם המדינה המערבית היחידה שמכפילה את עצמה ב-20 שנים. זה דבר מבורך אבל נדרשות דירות.
עיר עולים
את צודקת, הוויתור על עיר עולים יצר ברוך קשה למספר רשויות. אני בקשר עם אותם ראשי רשויות ואנחנו נמצא דרך לפצות אותם דרך תיקון עיוותים.
ל יאיר הירש
לגבי עיר עולים השרה קיבלה החלטה לפתוח את כל - - - צמצום פערים. יש החלטה שחלק מערי העולים ייהנו כרגע מההחלטה - - -
משה גפני (יהדות התורה)
אבל זה לא רק בדרום, זו רשימה ארוכה - - -
יאיר הירש
אמרתי: "כחלק". היא התייחסה לארבע ערים.
משה גפני (יהדות התורה)
זו בעיה קשה- - -
היו"ר אלכס קושניר
המנכ"ל, הנקודה ברורה.
שרת הפנים אילת שקד
הקלה לעובדים זרים בחקלאות. אני רוצה ונתתי הנחיה לבדוק איך אפשר להקל על העסקת עובדים זרים בחקלאות. בזמנו הצעתי לבטל פנסיה לעובדים זרים שבאים ממדינות שאין בהן פנסיה. יש עוד הרבה דברים שאפשר לעשות. נתתי דרקטיבה למשרד להקל בכל מה שאפשר.
משה גפני (יהדות התורה)
הוועדה כאן ייסדה פטור מההיטל.
היו"ר אלכס קושניר
נכון.
שרת הפנים אילת שקד
נכון, זה חשוב מאוד. גפני, הטבות מס זה לא התחום שלי - - -
משה גפני (יהדות התורה)
אבל זה הנושא של הפריפריה, שרת הפנים היא גורם מאוד משמעותי בעניין
שרת הפנים אילת שקד
אז אני אשב על זה עם שר האוצר.
משה גפני (יהדות התורה)
משרד הפנים היה שותף לדיונים האלה.
נירה שפק (יש עתיד)
בהקשר הזה חשוב לי לציין, מועצות אזוריות לדוגמה, בגלל שיש רשות חלשה ויישובים חזקים הם אפילו לא יכולים להתמודד על הטבות - - - הפער הזה הוא מובנה וחייבים לפתור אותו.
משה גפני (יהדות התורה)
שרת הפנים, את חלק מהעניין הזה וזו החלטה של הממשלה. אני, כשהבאתי את זה, ישבתי עם ראש הממשלה ושמונה שרים.
שרת הפנים אילת שקד
אשמח שתסביר לי אחר כך, אני מוכנה לשמוע בשמחה.
משה גפני (יהדות התורה)
בסדר גמור, טוב. בגלל שזו הולכת להיות בעיה גדולה.
שרת הפנים אילת שקד
בעניין החרדים: החרדים הם חלק חשוב ואינטגרלי ממדינת ישראל ואני חושבת שהם צריכים להיות גם חלק במאמץ הציוני ליישב את הנגב. אין שום סיבה, כמו שיש היום חרדים בערד - - -
משה גפני (יהדות התורה)
עם כל הכבוד, שנהיה גם ברעננה וגם בנגב. אני גרתי באופקים. עכשיו את זורקת לכסיף.
ינון אזולאי (ש"ס)
- - - יש בבאר שבע קהילות, יש בערד קהילות - - -
משה גפני (יהדות התורה)
השאלה היא האם את מזדהה עם המילים שאמר ראש הממשלה שצריך להחליש את הנציגות החרדית. פעם ראשונה ששמעתי דבר כזה בכנסת, שהוא רוצה להחליש חבר כנסת. למה? בגלל שאנחנו חרדים?
היו"ר אלכס קושניר
חבר הכנסת גפני, הבהרת את עמדתך, תן לשרה לענות.
משה גפני (יהדות התורה)
אני מאוד מכבד אותה, שתגיד האם זו גם עמדה.
היו"ר אלכס קושניר
אתה לא נותן לה אפשרות.
שרת הפנים אילת שקד
הציבור החרדי חשוב למדינה, אני חושבת שפוטנציאל הצמיחה של המדינה יגיע משילוב של חרדים במעגל העבודה. החרדים יושבים - - -
משה גפני (יהדות התורה)
את נגד מה שראש הממשלה אמר על החרדים?
שרת הפנים אילת שקד
גפני, אני חושבת - - -
משה גפני (יהדות התורה)
למה את לא עונה? את נגד מה שראש הממשלה אמר על החרדים? זה עצבן אותנו.
שרת הפנים אילת שקד
אני חושבת שבבני-ברק יש פוטנציאל אדיר של פינוי בינוי - - -
ינון אזולאי (ש"ס)
אבל מה הקשר? אני שואל אותך אם יש תוכנית - - -
שמחה רוטמן (הציונות הדתית)
- - - כן או לא, מה השאלה המורכבת?
ינון אזולאי (ש"ס)
- - - אני לא מקבל תשובה לדבר הזה.
שרת הפנים אילת שקד
אני עונה ואתם לא נותנים לי להשלים משפט.
יואב קיש (הליכוד)
לא ענית גם לנושא של ההתיישבות הצעירה.
שרת הפנים אילת שקד
את ההתיישבות הצעירה צריך להסדיר בלי קשר.
יואב קיש (הליכוד)
את לא מחברת את זה?
שרת הפנים אילת שקד
רק שתדע, אני עשיתי בשבוע שעבר ישיבה עם חברת החשמל כדי למצוא פתרונות יצירתיים להקלה על היישובים. חברים מאביגיל, חוות גלעד.
יואב קיש (הליכוד)
אבל אל תשימי את זה כתנאי לפני שאת מצביע על הקמת - - -
שרת הפנים אילת שקד
אני עובדת על הסדרת ההתיישבות הצעירה בלי קשר לשום דבר.
שמחה רוטמן (הציונות הדתית)
סליחה שאני אומר: את מדברת ומדברת ולא אומרת כלום. את תעשי - - -
היו"ר אלכס קושניר
חבר הכנסת שמחה רוטמן.
שמחה רוטמן (הציונות הדתית)
הוא שאל אותך - - -
היו"ר אלכס קושניר
חבר הכנסת שמחה רוטמן.
יואב קיש (הליכוד)
היא לא רוצה לענות, זו זכותה.
היו"ר אלכס קושניר
אבל היא אפילו לא מצליחה לענות כי אתם כל הזמן קוטעים אותה. אפילו לינון ולגפני היא לא הצליחה לענות כי אתם כל הזמן קוטעים.
יואב קיש (הליכוד)
אני קיבלתי תשובה, היא לא מתכוונת - - -
היו"ר אלכס קושניר
אז קיבלת תשובה, בסדר.
יואב קיש (הליכוד)
נכון.
שרת הפנים אילת שקד
בעניין כסיף ובעניין ערד, ובעניין הנגב ובעניין קריית גת: אנחנו עובדים כדי למצוא פתרונות דיור גם למגזר החרדי בכל מקום בארץ. זה שאנחנו רוצים להפוך את כסיף לעיר חרדית גדולה בנגב זה מעשה ציוני. החברה החרדית - - -
ינון אזולאי (ש"ס)
אבל למה לקחתם את קריית גת - - -
משה גפני (יהדות התורה)
תעני על קריית גת.
ינון אזולאי (ש"ס)
למה זרקתם את זה?
שרת הפנים אילת שקד
מחר השר אלקין יבוא לכאן, זה נושא שיווקי שנמצא באחריותו.
ינון אזולאי (ש"ס)
הוא אמר לי לשאול אותך.
שרת הפנים אילת שקד
אנחנו חושבים שקרית גת יכולה להביא פתרון - - -
משה גפני (יהדות התורה)
זו החלטה של שניכם.
ינון אזולאי (ש"ס)
זה לא נכון, יש - - -
שרת הפנים אילת שקד
- - -
ינון אזולאי (ש"ס)
איפה תביאי מקומות עבודה בכסיף? בקרית גת כבר יש.
משה גפני (יהדות התורה)
אנחנו חברי כנסת חרדים, אבל אל תחשבי שאפשר לעבוד עלינו.
ינון אזולאי (ש"ס)
כבוד השרה, זה לא בסדר, זה לצחוק עלינו וללכת.
משה גפני (יהדות התורה)
אנחנו התנגדנו לכסיף.
ינון אזולאי (ש"ס)
התייחסנו אלייך בצורה מכובדת ואת יורקת לנו בפנים כשאת אומרת לנו: "אני זורקת אתכם לנגב". זה מה שאתה אומרת.
שרת הפנים אילת שקד
לא, זה לא מה שאמרתי.
ינון אזולאי (ש"ס)
ציונות? אין בעיה, תשאירי את קריית גת, יש לנו מספיק משפחות גם לנגב. אם תביאי לנו גם בתל אביב נבוא גם לתל אביב.
שרת הפנים אילת שקד
לא הקשבת למה שאמרתי, חבר הכנסת אזולאי. אמרתי שאנחנו בונים לחרדים בכל הארץ, בצפון ובדרום. גם בקרית גת יכולים לבוא. קריית גת - - -
משה גפני (יהדות התורה)
זה לא - - -
שרת הפנים אילת שקד
- - - וגם ערים אחרות במרכז. בבני-ברק יש פוטנציאל אדיר להגדיל את כמות הדירות בעזרת התחדשות עירונית וזה המקום הכי מבוקש בארץ.
משה גפני (יהדות התורה)
על מה את מדברת, באמת.
יואב קיש (הליכוד)
לא נתת להם תשובה.
היו"ר אלכס קושניר
חברי הכנסת, יואב, מספיק.
יואב קיש (הליכוד)
למה סגרתם חיבורי חשמל למבנים לא מופשרים.
משה גפני (יהדות התורה)
לא נבנתה עיר לחרדים אז ההצעה היא כסיף.
היו"ר אלכס קושניר
תודה רבה לשרת הפנים איילת שקד. תודה לחברים, יש לנו שש דקות לדבר עם המנכ"לים.
משה גפני (יהדות התורה)
היא לא ענתה.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
כבוד המנכ"ל, במצגת יש פרק שמתייחס לפיתוח כלכלי ברשויות המקומיות ויש שם סכומים של 350 מיליון למועצות הערביות בדרום, 577 לצפון וכולי, בסך הכול זה עולה ל1.2 מיליארד. זה המשך של התוכניות.
יאיר הירש
זה הקודמות, זה רק פירוט על מה שהיה כבר.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
מתי מנצלים את הכספים הללו, אחרת זה הולך.
יאיר הירש
זה כבר של הרשויות, זה כבר של הרשויות.

(היו"ר מאיר יצחק-הלוי, 10:55)
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
כמה נוצל מתוך זה?
יאיר הירש
אחת הבעיות היא הניצול הנמוך, לפחות בכל מה שקשור ברשויות הבדואיות. עשינו על זה ישיבה עם מנכ"לית משרד הרווחה שהם אחראיים על כל נושא הבדואים. יש אחוז ניצול מאוד נמוך וחלק מהרצון לתקן את הדברים בהחלטה החדשה, 923, לראות איך מנצלים את התקציב. זה תקציב שהיה קיים וצריך לראות איך מנצלים אותו אבל זה כבר לא תלוי בנו.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
ישנן החלטות של ועדות גיאוגרפיות בהסכמה. זה כבר חודשים רבים וזה מעכב את תוכניות המתאר. אני מדבר על עראבה ומשגב. למה זה מתעכב?
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ - רשימת האיחוד הערבי)
לא רק אתה פנית, יש הרבה פניות בנושא ולצערי - - -
יאיר הירש
נעשה סדר: בוועדות הגיאוגרפיות יש היום דיונים - - - 140 נשארו. קיבלנו דברים פתוחים, זה תהליך - - -
ינון אזולאי (ש"ס)
יש גם תהליכים שהיועץ המשפטי לא אישר לפתור אותם.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
- - - ממשלות מעבר, אבל עכשיו - - -
יאיר הירש
חלק מהעיכובים נבעו מתקופת הבחירות ואי-אפשר היה לקבל החלטה. הבחירות נגמרו ויש ממשלה חדשה כבר שלושה חודשים. אנחנו עובדים במרץ לצמצם את הפער הזה. רק השבוע קיימנו פגישה נוספת עם שר השיכון כדי לחבר בין השיווקים לבין הדברים שמעכבים. מדובר כרגע במספר יחידות לא גבוה שמעכב שיווקים.

(היו"ר אלכס קושניר, 10:57)

אין ספק שהתכנון כרגע נדרש להרבה דברים. אנחנו עובדים במרץ והדברים מאוד מצטמצמים. גם בנושא חלוקת ההכנסות שעלה בחלק מהפגישות זה משהו שנבחן בראייה כוללת, אזורית, לראות איך מצרפים עוד רשויות מכל המגזרים וגם מהמגזר הערבי לטובת חלוקת הכנסות טובה.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
אפרופו חיזוק רשויות, מה קורה עם ההכרזה על כפר כנא כעיר? יש המלצה והייתה ועדה.
יאיר הירש
אני מכיר את ההמלצה, זה חלק מהדברים שיעלו בקרוב.
ינון אזולאי (ש"ס)
לגבי תוכנית החומש, היא מתוקצבת, השאלה היא מאיזה מקומות היא מתוקצבת?
יאיר הירש
תוכנית 923, כרגע יש תקציב ייעודי של - - -
היו"ר אלכס קושניר
חברים, אנחנו צריכים לנעול את הישיבה כי המליאה מתחילה. תודה רבה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:00.

קוד המקור של הנתונים