פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



3
ועדת הכספים
12/10/2021


מושב שני

פרוטוקול מס' 112
מישיבת ועדת הכספים
יום שלישי, ו' בחשון התשפ"ב (12 באוקטובר 2021), שעה 12:00

תקציב המשרד לביטחון הפנים לשנות הכספים 2021-2022 , בהשתתפות השר לביטחון פנים מר עמר בר לב
הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2021, התשפ"א-2021, מ/1441
הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2022, התשפ"א-2022, מ/1442

חברי הוועדה: אלכס קושניר – היו"ר
מאיר יצחק-הלוי – מ"מ היו"ר
ולדימיר בליאק
אחמד טיבי
נעמה לזימי
אוסאמה סעדי
יעל רון בן משה
ג'ידא רינאוי-זועבי
נירה שפק

ינון אזולאי
ניר ברקת
בועז טופורובסקי
אופיר כץ
בצלאל סמוטריץ'
יצחק פינדרוס
שלמה קרעי

השר לביטחון הפנים עמר בר לב
תומר לוטן - מנכ"ל, המשרד לביטחון הפנים

איתן גולדפלם - מ"מ סמנכ"ל תכנון תקצוב ובקרה ורא"ג שב"ס, המשרד לביטחון הפנים

אילון מייל - רע"ן תכנוון, המשרד לביטחון פנים

מירי שמואלי - ראש אגף תיאום מערכתי, המשרד לביטחון פנים

אמיר רשף - סגן ממונה על התקציבים, אגף תקציבים, משרד האוצר

איציק חולבסקי - ראש המועצה האזורית מגידו

אפרת ברגמן-ספיר - עו"ד, מנהלת המחלקה המשפטית, הוועד נגד עינויים

שיר שפר

טמיר כהן – מנהל הוועדה
ליאת קרפטי – ראש תחום פרלמנטרי

אורי פנסירר

תקציב המשרד לביטחון הפנים לשנות הכספים 2021-2022 , בהשתתפות השר לביטחון פנים מר עמר בר לב
הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2021, התשפ"א-2021, מ/1441
הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2022, התשפ"א-2022, מ/1442

אנחנו פותחים את דיוני הוועדה. אני מכבד בברכה את השר לביטחון הפנים, עמר בר לב. במסגרת דיוני התקציב ודיונים על חוק ההסדרים אנחנו מזמינים לכאן שרי ממשלה כדי שתהיה להם הזדמנות להציג את התקציב ואת התוכניות לשנת 2021 – מה שנשאר ממנו – ולשנת 2022. כפי שעבדנו עד עכשיו, אנחנו ממשיכים באותה מתכונת. השר והמשרד: יש לכם בערך 40 דקות להציג, ולאחר מכן אנחנו עושים סבב שאלות של חברי הכנסת ולאחר מכן, במרוכז – תשובות. בבקשה.

ראשית תודה רבה, אני שמח להיות כאן בוועדת הכספים, הפעם מהכיוון של האדם שצריך להציג את התוכנית, בהחלט חידוש. אז קדימה, בואו נתקדם.

(הצגת מצגת)

בגדול, אנחנו נתחיל מהמטרות וניכנס לאט לאט למספרים. מה נמצא תחת הכנפיים של המשרד לביטחון פנים? כמובן משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר, כבאות והצלה, מטה המשרד, הרשות להגנת עדים והרשות לביטחון קהילתי. הרשות לביטחון קהילתי זאת בעצם הרשות שהייתה בעבר במשרד לביטחון פנים ועברה למשרד שהוקם לאורלי לוי ועכשיו היא בתהליכים של חזרה למשרד הבט"פ. זה עוד תהליך שצריך לעבור דרך הכנסת – עדכון חקיקה.

יש כאן את המספרים העיקריים של כל אחד מהגופים. אני מקווה שאתם רואים, אבל בכל מקרה ניכנס לזה בהמשך. בגדול, התקציב הכולל של המשרד הוא כמעט 20 מיליארד שקל.

זה ב-2021 או ב-2022?

של 2022.

יש פה גם את 2021 וגם השוואה?

לא, אנחנו נראה, יהיו כאן כל ההשוואות, גם ל-2021, גם ל-2020, גם ל-2019, וכמו שאמרתי, יהיו כל המספרים.

מבחינת האתגרים המרכזיים שעומדים בפני המשרד, האתגרים – לא הדרכים להתמודדות – אז כמובן האתגר הראשון במעלה זה ההידרדרות הממושכת בתחושת הביטחון האישי, בדגש על הרחוב הערבי והערים המעורבות; עלייה במקרי האלימות והפשיעה החמורה והמאורגנת ברחוב הערבי; היעדר פעולה מתואמת בשותפות בין גופי ממשלה נוכח אתגרי האלימות והפשיעה. הדגש כאן, זה לא שהיעדר פעולה מתואמת – עד היום כמעט ולא הייתה פעולה מתואמת עם המשרדים הנוספים. נדבר על זה בהמשך כיצד להתמודד.

התגברות האלימות כנגד נשים ואלימות במשפחה; פיתוח מענים ופשיעה ועבריינות במרחבי הרשת. זה גם נושא שהיה, בעיקר פגיעה בקטינים, זה דבר שהועבר למשרד של אורלי לוי ועכשיו חוזר למשרד הבט"פ, זה נקרא פרויקט 105. התמודדות עם תאונות דרכים ועבריינות בכבישים; מימוש מדיניות הממשלה באכיפת תקנות הקורונה, זאת משימה נוספת שהוטלה על המשרד. מוכנות והיערכות לשריפות ענק ושינויי אקלים; ייעול מערך הכליאה ומענה לבג"ץ שטח המחייה. כאן במאמר מוסגר יהיה אפשר להרחיב על זה בהמשך, זה לא בריחת האסירים, זה לא רק ייעול מערך הכליאה כי אם צורך להיכנס לעומק לכל מערך הכליאה, גם מבחינת המתקנים הפיזיים וגם מבחינת הנהלים וביסוסי המודיעין וכן הלאה.

קידום חלופות מאסר וענישה לצד מניעה ושיקום, שוב, בכל הנושא של טיפול באסירים, ככל שמתקדמים יש הרבה מאוד מחקרים שממליצים על צורות ענישה יותר אפקטיביות מאשר רק מאסר. וכמובן, המשימה של שב"ס היא לא רק לאסור את האנשים, כי אם גם מי שנמצא במעצר, בוודאי אם זה במאסר של מספק שנים – להכשיר אותו ולהכין אותו לקראת החזרה לחברה.

חיזוק הקהילות ושיתוף הפעולה עם השלטון המקומי – זה בעיקר הרשות לביטחון קהילתי שהיא נמצאת בתהליכי מעבר למשרד.

אף מילה על טרור וביטחון?

סליחה?

אף מילה במטרות על טרור וביטחון?

שני הנושאים הראשונים.

לא. דיברת על פשיעה. שני הנושאים הראשונים זה פשיעה וכולי.

אוקיי, אז זה ברור שזה כלול פשיעה, וכלול שאמרתי ודיברתי על תחושת הביטחון, אז ברור שבשביל להתמודד עם תחושת הביטחון, ברור שצריך לעסוק בנושאים ביטחוניים. אני בהחלט מסכים אתך, אפשר יהיה להרחיב את זה בהמשך, היום הפשיעה ברחוב הערבי – לצערנו, נוצרה חפיפה גדולה בין פעולות לאומניות כנגד עצם קיומה של מדינת ישראל לבין אותה פשיעה. ראינו את זה בעיקר בשומר החומות, אבל לא רק בשומר החומות, גם לאחר שומר החומות,

אפילו בהקשר של איו"ש, יש לך ימ"מ, יש לך מג"ב, משטרת ישראל מקיימת פעילות ביטחון שוטף והיא שותפה בכירה מאוד. זה לא מופיע פה בשקף.

אני מכיר את מה שיש. מאה אחוז.

לגבי מדיניות צמצום הפשיעה והאלימות ברחוב הערבי – דיברנו על זה; חיזוק המשילות ושלטון החוק – זה בהחלט מתקשר להערה שלך חבר הכנסת סמוטריץ', יש פגיעה קשה במשילות ובשלטון החוק. שיפור וייעול הענישה והכליאה – דיברנו; חיזוק מאמצי המניעה וכן הלאה.

לגבי העקרונות המנחים להתנהלות, הנושא הראשון, אני חושב שכמו בכל דבר – אמינות כמחולל אמון. זה אמינות בפנים, בתוך הארגונים עצמם, וגם בין הארגון לבין הציבור. בלי זה, בראייה שלי, אין כמעט בסיס להמשך. ניהול מבוסס תכנון מוכוון יעדים – שוב, זה דבר מובן מאליו, אבל גם אני כחבר כנסת בכנסות השונות, ראיתי שלא תמיד היעדים מוגדרים ולא תמיד הניהול הוא מכוון היעדים. וכמובן מדידה והערכה רציפה, זאת אומרת שלא מספיק הגדרת יעדים, לא מספיק תכנון – צריך בסוף למדוד אחד לאחד איך מתקדמים מול מימוש היעדים האלה.

כמובן פיתוח העוצמות האנושיות והובלת התייעלות והגברת היכולת הטכנולוגית והחדשנות. כאן אני מבקש להעביר את השרביט למנכ"ל המשרד, תומר לוטן. אנחנו נלך הלוך וחזור בינינו, אני בטח לא הולך, אבל יהיו שקפים נוספים בנושאים נוספים שאני אחזור אליהם. בבקשה תומר.

תודה אדוני השר, צוהריים טובים ליושב-ראש, חברי הכנסת, נעבור עכשיו על מספר שקפים שמציגים קצת יותר מספרים וחלוקה נושאית ותקציבית בין הנושאים השונים שעוסק בהם המשרד. השקף שלפניכם מציג את תמונת העוגה הגדולה של סך תקציבי המשרד לביטחון פנים והחלוקה שלהם בין הגופים השונים: משטרה, שב"ס, כבאות, משרד והגופים שהוזכרו קודם – הרשות לביטחון קהילתי והרשות להגנה על עדים. אלו פחות או יותר הפילוחים, ניתן לראות שהמשטרה כפי שהיה לאורך הרבה מאוד שנים וגם כעת תופסת נתח מרכזי ועיקרי בתקציב, ואחריה שירות בת הסוהר. הדבר הזה הוא פחות או יותר יציב לאורך השנים האחרונות וממשיך גם כעת.

אעבור לעמוד הבא, זה גם מתייחס לשאלה שנשאלה קודם, ההשוואות השונות של תקציב המשרד לאורך שנים. ראשית, כמה הערות מתודולוגיות לקריאת הגרף הזה. מה שאנחנו רואים כאן בגרף העלייה הוא בסיס התקציב. אני מזכיר שבסיס התקציב האחרון שלנו היה ב-2019. מאז אנחנו עם תקציבים המשכיים כאלה ואחרים. אם אנחנו משווים את תקציב הבסיס לשנת 2019 לעומת בסיס התקציב המתוכנן בשנת 2022, אנחנו מדברים על עלייה של סדר גודל של מיליארד וחצי שקל. אם אנחנו משווים אותו לתקציב המשכי של שנת 2021, העלייה היא של 730 מיליון שקל. צריך להגיד פה עוד נקודה מתודולוגית, שבהשוואה שבנינו כאן, למעשה הכללנו את הרשות לביטחון קהילתי כנספרת בכל אחת מהשנים, למרות שכפי שהוזכר קודם על ידי השר, היה פרק זמן שהיא לא הייתה חלק מהתקציב, אבל הכנסנו את זה כאן לצורכי ההשוואה.

הערה נוספת, בשנת 2022 ישנם תקציבים תוספתיים שאינם בבסיס התקציב בהיקף של למעלה ממיליארד שקל, שתכף אתייחס לפירוט שלהם. שוב, הם לא מופיעים כאן, הם תקציב חד פעמי. אז מה שאתם רואים כאן זה את גידול הבסיס. בהקשר הזה אני חייב להזכיר נקודה שנתייחס אליה גם בהמשך הסקירה: למעשה לפני כחודש וחצי, במהלך חודש ספטמבר, נחתם הסכם גדול ומשמעותי מאוד בין המשרד לבין האוצר לבין המשטרה והשב"ס שכולל גם את הסיכומים התקציביים המוצעים כאן ובאים לידי ביטוי כאן, וגם הסכם שנקרא "גג שכר" שתכף אתייחס אליו. זאת הזדמנות להגיד תודה לכל מי שהיה שותף בהכנת ההסכם הזה. זהו הסכם משמעותי מאוד ואסטרטגי.

אני עובר לעמוד הבא, הזכרתי את התקציבים החד פעמיים לשנת 2022, כמובן שאפשר לייצר פירוט יותר גדול, אבל אם אצטרך להתמקד אומר שהתקציבים הללו הם בעיקר תקציבי הצטיידות והתעצמות חד פעמיים. גם בתחום המשטרה, ושם בעיקר השינוי - - -

לפני כן, על מה חתכתם כל כך במשרד? ירידה מ-880,700 ל-500 בשנת 2022 בהוצאות משרד.

כן. השינוי העיקרי הוא מה שמכונה "קרן הבלאי", קרן שמאפשרת שימור של יכולות, בעיקר בכל מה שקשור ברכבים וכלים של הגופים השונים. בעבר הקרן הזאת ישבה במשרד, בשלב כלשהו, לדעתי בשנת 2019 - -

ממש לאחרונה.

- - הקרן הזאת עברה כמו שהיא למשטרת ישראל, ולכן היא נספרת במשטרת ישראל ולא במשרד. זה שינוי כמעט טכני, אבל הוא שינוי גדול: כ-200 מיליון שקל. זה בקיצור המעבר של קרן הבלאי.

לגבי אותו שקף שהתחלתי אתו קודם, התקציבים החד פעמיים האלה נועדו בעיקר להצטיידות והתחזקות בנושאים של טכנולוגיה וציוד, בעיקר למשטרה. תכף נעשה עוד מעט זום אין על התוכניות שם לחברה הערבית, תוכלו לראות בפירוט יותר גדול את מה שאנחנו מתכננים שם. יש הרבה מאוד תהליכים של התעצמות, הרבה מאוד טכנולוגיה. ישנם תהליכים שהם משמעותיים והם פרויקטים, נקרא להם: חד פעמיים, בנושא של בג"ץ שטח המחייה, בכל מה שקשור בהכשרת בתי כלא נוספים. זה נגזרות של החלטות ממשלה קודמות, והצורך לעמוד בבג"ץ 4.5 מטר עד לסוף שנת 2022. נבנים כעת מקומות כליאה נוספים בשלושה בתי כלא. אנחנו גם מתחילים בפרויקט - - -

מרחיבים את בתי הכלא הקיימים או שיש תוכנית לבנות חדש?

אגיד בשתי מילים: יש שני ווקטורים בנושא של הרחבת או טיפולים תשתיתיים במערך הכליאה. יש לנו הרחבה של שלושה בתי כלא קיימים על מנת לעמוד בבג"ץ שטח המחייה עד סוף שנת 2022. במקביל, הנענו אחרי הרבה מאוד זמן, וזה מופיע בתקציב, את מה שנקרא פרויקט מגידו. זה פרויקט של שכלוף של שבעה בתי כלא מיושנים ורעועים לתוך בית כלא חדיש עם התייעלות מאוד גדולה. זה כסף שאמור להחזיר את עצמו. זה תהליך שאנחנו מלווים איתו מקרוב על ידי משרד האוצר. פרויקט מגידו אמור להיות מושלם לקראת סוף העשור הזה, ותהליכי התכנון שלו מתחילים לצאת לדרך כבר עכשיו והם מקבלים ביטוי בתוך התקציב. זה גם כן חלק מהתהליך החד פעמי שהוזכר פה.

השלט עדיין שם. אני כל פעם נוסע לעפולה, והשלט שהייתי שותף בהנחת אבן הפינה שלו כבר קיים הרבה זמן.

את השלט אנחנו נשאיר עוד הרבה זמן.

אתם משאירים עוד הרבה דברים.

אבל ההבדל הוא שאת השלט הזה אתה מכיר משנת 2015. שלטים ותכניות עשו הרבה מאוד בעבר. אנחנו הולכים לבצע. והשלב הראשון זה התכנון האדריכלי, וכבר שהזכיר המנכ"ל, יש בתוכנית של שב"ס 2022 תקציב לתכנון האדריכלי שזה בעצם השלב הראשון.

ברשותכם, אני רוצה לעבור לשקף הבא, שקף בנושא התפתחות שיאי כוח אדם. כאן ניתן לראות את חלוקת שיאי כוח האדם בחלוקה בין ארבעת הגופים: משטרה, כבאות, שב"ס ומשרד. מה שניתן לראות כאן, זה בעיקר עלייה בכמות השוטרים, ולמעשה אנחנו מתקצבים בתוך המסגרות החדשות. צריך להזכיר, ואנחנו נפרט את זה בהמשך, שחלק מאוד מאוד גדול, למעשה כמעט כל מתוספות כוח האדם שייכנסו למשטרה בשנתיים הקרובות נועדו לשרת ולחזק את היעדים המרכזיים שהזכיר השר, ובראשם הפשיעה והאלימות בחברה הערבית. אנחנו נפרט בהמשך - - -

מה עם הנגב?

זה כולל גם את הנגב. סדר גודל של 35%, 37% מהגידולים שאנחנו מציעים במסגרת תוכנית החברה הערבית, מוקצים לטובת הנגב.

אבל אין כמעט גידול בין 2019 ל-2022, פחות מ-1,000 שוטרים גידול. זה הגידול שעליו אתם מדברים?

שוב, תסתכל, יש ירידה בכמות השוטרים בשנתיים שבאו לאחר מכן, בין 2019 ל-2021 הייתה ירידה בכמות השוטרים וכעת אנחנו בעצם משלימים את הפער הזה ועולים ב-1,000 שוטרים יותר מהמקום שהיינו בו ב-2109. להבנתנו זו גדילה משמעותית, ניתן כמובן לחשוב שהיא בלתי מספקת, אני מניח שהוועדה תתייחס לזה. להבנתנו - - -

נראה שתושבי הנגב מרגישים במחסור.

תוך כמה זמן אתם יודעים לגייס 1,000 שוטרים? לגייס ולהכשיר.

ההכשרה לוקחת למיטב זכרוני בין ארבעה לשישה חודשים, יש פה נציג משטרה שידע להסביר את זה טוב ממני, לגבי התהליך ואיך הוא מתנהל.

בעיקרון משטרת ישראל מתוכננת לגייס כבר 400 שוטרים ב-1 בינואר, מהרגע שיאושר התקציב. ורבעון או רבעון וחצי אחרי זה – 400 נוספים. כפי שאמר המנכ"ל, הכשרה של שוטרים כאלה היא מספר חודשים.

אדוני השר, איך אתם מתכוונים לטפל במה שקורה בנגב?

אנחנו נגיע לזה.

האם חוץ מהשוטרים החדשים מתכוונים גם להקצות משאבים קיימים יותר לשם? יש תוכנית סדורה?

נתייחס לזה בהמשך ובטח בעקבות שאלות שתפנו בהמשך.

לשאלתך חבר הכנסת, התשובה היא כן, ואנחנו נתייחס לזה בשקפים הבאים.

אני עובר לשקף הבא, השקף מייצר מספר זרקורים תקציביים שנגזרים מתרגום המדיניות שהצגנו קודם. כל אחת מהמשבצות שמופיעה כאן: נושא החברה הערבית, נושא הפחתת רגולציה, ייעול מערך הכליאה – חלק מהדברים הזכרתי – הם הבלוקים המרכזיים שמצויים בתוך התקציב שלנו. כאשר אחד מהם שמופיע כאן מצד שמאל למעלה ואני רוצה רגע לצלול אליו הוא נושא של ייעול מנגנוני השכר של משטרת ישראל ושירות בתי הסוהר.

לפני זה אדוני המנכ"ל; כשאתם כותבים הפחתת רגולציה, אתם מתכוונים הפחתת רגולציה בתוך הארגון פנימה או שרגולציה בין הארגון לבין האזרח?

הפחתת הרגולציה העיקרית היא בין גופי המשרד לבין האזרח. כאשר המוקד המרכזי שלנו הוא הכבאות. הכבאות כפי שאתם יודעים, מייצרת הרבה מאוד רגולציה, בעיקר ברישוי עסקים, גופים ציבוריים, גופים פרטיים. בנושא הזה כחלק מחוק ההסדרים, יש בו חלק משמעותי מאוד שמדבר על רפורמציית רגולציה בכבאות שמחייבת אותנו ואת הכבאות תוך ארבע שנים להיפטר, נגיד את זה כך, משורה ארוכה מאוד של תקנות שמכבידות מאוד על המגזר העסקי.

זאת תוכנית עבודה שאנחנו פורטים אותה. אנחנו מקצים כוח אדם בכבאות לטובת העניין הזה, אנשים שקמים בבוקר רק כדי לעסוק בהפחתת רגולציה. זאת תוכנית מרכזית וליבתית מאוד שלנו. כמובן גם של משרד האוצר. זה בנושא של הכבאות. גם במשטרת ישראל יש היבטים שקשורים להפחתת רגולציה מול האזרח, לדוגמה נושאים כמו הגשת תלונה מקוונת, קיצור התהליכים של אזרח שרוצה לעשות פעולה פשוטה מול המשטרה. הוא יוכל לעשות את זה בקלות יותר גדולה. אלה הנושאים העיקריים שבהם אנחנו מפחיתים רגולציה, יש גם נושאים שקשורים למשרד עצמו כמו רישוי כלי ירייה, זה נושא שנמצא בסמכות המשרד, זאת פעולה שהמשרד מפעיל. אני חייב להגיד שגם היום יש שם רגולציה יחסית מקלה, למרות התחום המורכב הזה של רישוי כלי ירייה. אבל לשאלתך אדוני היושב-ראש, אנחנו מדברים על האזרח והמפגש שלו עם הגופים.

תודה רבה.

לגבי עיגון מנגנוני השכר של משטרת ישראל, ברשותכם נעבור שקף אחד קדימה.

שנייה בעניין הזה, אני רוצה כמה מילים. הסכם הגג שכר שהושג הוא הסכם מאוד דומה במטרה שלו להסכם שמכונה הסכם כחלון-יעלון. שוב, לא כולם כאן היו אז בכנסת, הסכם כחלון-יעלון בא להסדיר סדרה של דברים במקרה של צה"ל, וביניהם צמצום כוח אדם בקבע, ייעול, שיפור וכן הלאה, והסכמה על כללים שלא כל שנה יהיו ויכוחים אינסופיים מול האוצר בכמה השכר אמור לעלות וכן הלאה.

במקרה של המשטרה ושב"ס, בשני המקרים האלה הושג הסכם הגג שכר, המטרה העיקרית שלו היא אחת: לייעל את המערכות. וזה אומר יותר שוטרים בשטח, פחות מפקדות ובלי להעליב אף אחד – קציני מטה. הדבר השני זה לטייב את רמת כוח האדם שמשרתת במשטרה, זה קצת דומה לקבע ראשוני וקבע משני שקיים בצבא, שיש הגדרות מסוימות כשבן אדם נכנס לקבע אז הוא קבע ראשוני עד גיל מסוים, אחרי זה בוחנים מי ממשיך הלאה וכן האלה. כל הדברים האלה כלולים בגג שכר. יש פירמידת דרגות – שוב, ההסכם הזה הוא לארבע שנים – שבתוך ארבע שנים יש הגדרות לפי תפקידים של קצינים, מה אחוז הקצינים בדרגה כזאת וכזאת ומה היעד לעוד ארבע שנים, כאשר היעד הוא פחות קצינים בדרגות הגבוהות ויותר קצינים בדרגות הנמוכות שהם קצינים בשטח. זה העיקרון של הגג שכר.

זה לא היה פשוט להשיג אותו, היה מאוד מאוד מאתגר לשכנע את המשטרה וגם לשכנע את שב"ס – שם זה היה טיפה יותר קל – שבסופו של דבר, ההסכם הזה יביא לשיפור וייעול. זה ברור שזה לא נוח שאומרים למישהו בתפקיד כזה או אחר בצבא: תשמע, אם היום יש מספר נציבי משנה כזה ואחר, אז בעוד שנה צריך להיות, מבחינת אחוזים, כי המספר המוחלט אולי יהיה יותר גבוה כי אנחנו מקבלים עוד סך הכול 1,100 תקנים. זה יצר גם תרעומת לא קטנה בגורמים מסוימים בתוך המשטרה. אני אומר שבעיקר - - -

התוספת של אותם 20 מיליארד יצרה תרעומת?

לא, לא התוספת אלא העקרונות של הגג שכר שאומר שהטרפז היום שקיים יהפוך לפירמידה. זאת אומרת פירמידה, כאשר הבסיס שלה יותר רחב, יותר אנשים בקבע שהם אלה שבשטח, ופחות מפקדות ככול שעולים בדרגות.

לא היה מדובר שם על רכיב של חוסר ביטחון תעסוקתי, זה היה המרכז?

לא, לא.

זה לא בתקציב הזה, זה כבר מוטמע בתקציב, אבל זאת החלטה שאושרה עוד בימי הממשלה הקודמת.

לא, מה שהוא דיבר, על אותו - - -

לא. מה שהוא מדבר נקרא פירמידת העוגות. זה מייצר מגבלה על החלק, הנתח, של הדרגות הבכירות בארגון כדי לייצר מצב שיש יותר שוטרים וגם מפקדים, אבל בדרגות היותר נמוכות. כמו שהשר אמר: יותר בשטח ופחות במפקדות. זה חלק אינהרנטי להסכם גג שכר.

אני מציע שהמנכ"ל יפרט את זה יותר. אני רציתי להסביר את התפיסה הכוללת. זאת רפורמה דרמטית, וכמו בכל רפורמה, זה לא קל לבצע אותן, אבל חשוב לבצע אותן. ובעיקר אם מסתכלים שנתיים, שלוש, ארבע, חמש ויותר שנים קדימה.

כשמדברים על תוספת תקנים, מה עם כיבוי אש, הם כלולים בפנים?

לא, אני מזכיר שכיבוי אש הם עובדי שירות המדינה, הם כפופים להסכמי שכר של נציבות שירות המדינה.

בהסכמי שכר כן. גם בעובדים אני יודע שלא היה להם גם ניצול, וגם אם היה ניצול של 100% מהתקנים, הרי שבסופו של דבר היה מחסור. אנחנו יודעים את זה, ויודעים את זה גם מדוח מבקר המדינה בנושא.

יש תוספת תקנים לכבאות במעבר שבין 2021 ל-2022, ובהמשך גם ל-2023. אבל הוא לא חלק מאותו הסכם גג שכר שאנחנו מדברים כאן. הסכם גג שכר הוא הסכם בין משרד הבט"פ, האוצר, ושני גופי המשטרה והשב"ס באופן ניהול השכר שלהם שאיננו חלק משירות המדינה, אבל הוא כמובן חלק מהממונה על השכר.

כל השכר והגמלאות – הכול נמצא בתקציב הזה?

כן. השר, נראה לי שפירטת די לעומק את נושא ההסכם. אני כן אפרט פה. הוא מאוד מאוד מורכב, אני כן חושב שהדבר המרכזי שצריך לעניין את גם את הוועדה בהקשר הזה, הוא שהוא מאפשר למשטרה ולשב"ס לייצר כסף, לייצר כסף בצורה של ניהול חכם של כוח אדם.

בעבודה משותפת עם המשטרה והשב"ס על הדבר הזה – אנחנו מאמינים שהיכולת לנהל יותר נכון את הדרגות, היכולת לנהל בצורה יותר מתוכננת את הכניסה והיציאה של כוח האדם, ניהול נכון של מכסות הפרישה, וכמובן ודאות שמשרד האוצר מייצר לנו תוך כדי מקדם קבוע שידוע מראש מה הולך להיות סך השכר והגמלאות בכל שנה קדימה – מאפשר למשטרה ולשב"ס להתנהל בחכמה, להצליח לייצר פנימית כסף שאנחנו נרצה לראות תוך שנה, שנתיים, שלוש, את הכסף ממיר את עצמו משכר להתעצמות או מגמלאות לטכנולוגיה. זה השינוי הגדול שאנחנו מנסים לעשות, הוא בתחילת דרכו, זה הסכם שעוד לא יבשה הדיו עליו, הוא נחתם לפני כחודש. אנחנו כרגע מתחילים ליישם את מנגנוני היישום שלו ובונים את כל המכניזם כדי שהוא ייצא לדרך. אבל כפי שהשר הזכיר קודם, מדובר בשינוי אסטרטגי מאוד שאמור לקטוע התנהלות שאני חושב שהוועדה פגשה אותה לאורך השנים, וזה שבסוף השנה מגיעה המשטרה, מגיע השב"ס, ואומר: חרגנו בשכר ב-200 מיליון, ב-300 מיליון, ואנחנו צריכים כל מיני פניות וכל מיני דברים כדי לטפל בעניין. המטרה שלי היא שהריטואל הזה לא ימשיך. כך נתנהל כולנו בצורה יותר מתוכננת. זה הסכם לארבע שנים, בתום ארבע השנים האלה כולנו נהיה יותר חכמים, נבין מה צריך לתקן, מה צריך לשנות, ואיך לעשות את זה יותר טוב.

מה לגבי הפנסיות התקציביות, איך זה במשטרה הולך? זאת פנסיית גישור, פנסיות תקציביות? גם אצלכם זה כמו בצבא?

אמיר, אתה רוצה להתייחס לזה?

ככלל, המודל הוא דומה. יש הבדלים בפרטים ובגילאי הפרישה ובגובה הקצבה. כיום מרבית הפורשים הם כאלה שעדיין בפנסיה תקציבית, ולאט לאט הולך להיות מעבר לפורשים של פנסיית גישור – אגב הדיון בוועדת חוץ וביטחון מקודם יותר. מה זה פנסיית גישור? ממש בקצרה כי אני חושב שזה לא לב הדיון פה; פנסיית גישור זה שוטרים בקבע שיש להם כבר פנסיה צוברת ובמהלך שירותם במשטרה הם הפרישו לפנסיה צוברת. אבל בשנים שבין גיל הפרישה לבין הגיל שבו הם יכולים למשוך מהקופה, וכאמור בנושא הזה יש מחלוקת ביננו לבין הצבא שהיא תשליך גם על המשטרה – האם זה גיל 60 או גיל 67.

אמיר, הם מוצמדים?

הם מוצמדים. אפשר לשאול האם ההצמדה הזאת היא דבר הגיוני או נכון, גם מנקודת המבט של המשטרה.

מה הגיל הממוצע של פרישה במשטרה?

55.

54. את שנות הגישור אתה מנסה לשלם פנסיה מתקציב המדינה, עד שהפרט יכול למשוך מהצבירה.

לשאלתך, יש פנסיית גישור.

אגב, זה 60 או 65?

כן, זה מה שהבנתי.

נתקדם?

אני מציע שנעבור לחלק האופרטיבי.

בוא נתקדם בשקף.

מדובר בתקנות שיגיעו לוועדה משותפת של כספים וחוץ וביטחון, לכשזה יהיה מוכן.

טוב. כשאנחנו מדברים על מיגור האלימות והפשיעה ברחוב הערבי, בעצם יש כאן שלושה מעגלים: מעגל ראשון, שמופיע מימין למעלה, זה תוכניות וכלי המשרד לביטחון הפנים, אכיפה ומניעה. זה כל מה שקשור בפעולה של משטרת ישראל, ומופיע בתקציב בצורות השונות שהזכירו. המעגל השני, התחתון דווקא שגם קשור באחריות ישירה של משרד הבט"פ, זה מאמצים אזרחיים בהיבט פיתוח כלכלי, סליחה, לא. נלך למעגל השמאלי – המהלכים הבין-משרדיים למיגור הפשיעה בהובלתו של סגן השר סגלוביץ' כפרויקטור לאומי, אסביר למה הכוונה: חלק או דרכים נוספות להתמודדות עם הפשיעה ועם משפחות פשע ועם תופעות פרוטקשן, זה לא רק ששוטר תופס בפועל – מבחינה ציורית – את הפושע. חלק מהדרכים אלו דרכים אחרות. למשל, כשרואים צעיר נוהג במרצדס ששוויה חצי מיליון שקל, ואולי הוא במקביל חותם על דמי אבטלה, אז אפשר,מה שנקרא, דרך הכיס, דרך רשות המיסים, דרך הרשות למלחמה בהלבנת הון, וכן הלאה, דרך זה להגיע אליו הרבה יותר מהר והרבה יותר יעיל מאשר לתופס אותו על חם באיזשהו פשע.

דוגמה נוספת שאני חושב שכולנו מכירים, בשנים האחרונות הוקצו הרבה מאוד תקציבי ממשלה לקידום החברה הערבית, לצערנו, חלק משמעותי מהתקציבים האלה בסוף הגיעו בצורה כזאת או אחרת למשפחות פשע שהשתלטו עליהם. אם זה במצב שמשפחת פשע במכרז מסוים הודיעה ליתר הקבלנים שאף אחד לא ניגש והם היו היחידים, ואם זה בדרך אחרת, שמי שניגש, משפחת הפשע, אמרה להם: אוקיי, עכשיו אתם רוצים לנהל את זה, אז תעבירו לנו 15% פרוטקשן כל חודש. חלק מהדרכים להתמודד איתם זה בשיתוף פעולה עם משרד הפנים שהוא מוציא את המכרזים לרשויות ופיקוח כזה או אחר – אפשר אחרי זה לפרט – שונה, זאת אומרת, זה לא מגיע לרשות עצמה, כי אם זה מגיע למקום אחר במשרד הפנים, ומשם מנהלים את המכרז ואת המעקב וכן הלאה.

חלק נוסף זה שינויי חקיקה ועדכוני חקיקה. לדוגמה, אחד משינוי חקיקה חדשה, היום יש חוק שמגדיר מיהו סוחר סמים ומהו העונשים המוטלים עליו. על סוחר נשק אין דבר כזה. אנחנו רוצים להעביר חוק, וחלק גדול מהחוקים האלה, המוביל שלהם הפורמאלי זה משרד המשפטים, אבל בעצם מי שעומד מאחוריהם זה משרד הבט"פ והמערכת המשפטית שלנו. אז כמו שאמרתי, למשל שתהיה הגדרה של סוחר נשק. יש נושא של צעצועי האיירסופט, צעצועים במירכאות, שזה רובה דמה, אם-16, אקדח, כל סוג של רובה. מה שקורה הוא שזה מיובא לארץ כצעצוע, וכל מה שצריך לעשות זה להחליף שני מכלולים בתוך הנשק ולהפוך אותו לרובה אמיתי. זה למשל חקיקת חוק שמגדיר סוגי נשק מסוימים או סוגים שמוגדרים היום כצעצועים לנשק שמחייב רישוי וכן הלאה.

יש חבילה שלמה של חוקים שחלקם, מי שצריך להציג אותם זה משרד המשפטים, חלק זה משרד הפנים. דרך אגב, כל מה שקשור בבדווים בדרום, היום מי שקיבל את האחריות על רשות הבדווים בדרום זה משרד הרווחה. ולכן מדובר כאן על שיתוף פעולה מאוד מאוד הדוק, בין משרד הבט"פ למשרד הרווחה. כל הנושא של פשיעה חקלאית – שיתוף פעולה מאוד הדוק בין משרד הבט"פ לבין משרד החקלאות.

אולי דווקא בגלל זה יש בעיה, כשיש שותפים גם לחמימה וגם לקרירה, כשיש כמה גורמים, בסוף זה נשאר לא מטופל.

אתה צודק, זה עוד יותר גרוע ממה שאתה אומר. כי חלק מהגורמים בכלל לא מבינים, לא מתוך כוונה רעה, לא מבינים שזה במגרש שלהם. לכן, אני נידבתי במירכאות לראש הממשלה, שסגן השר סגלוביץ', הוא יהיה מטעמו, מטעם ראש הממשלה, לא מהטעם שלי שיתחילו להתווכח שרים מי יותר חזק ומי יותר חלש. מטעם ראש הממשלה הגדרנו מצב חירום של שישה חודשים, שבהם כל משרדי הממשלה הרלוונטיים: משרד האוצר, משרד הרווחה, משרד המשפטים, משרד הפנים, כולם, בדרך כלל זה המנכ"ל או מי שעומד ברשות, למשל, הרשות למלחמה בהלבנת הון וכן הלאה. יש שולחן משותף כל יום חמישי בשבוע הם נפגשים. מטילים משימות. מחליטים מי אחראי על מה. פעם בחודש ישיבה אצל ראש הממשלה עם צוות השרים מתוך מטרה לעבוד ולראות באמת שהדברים האלה קורים, לא רק מדברים, קורים. כי כמו שאמרתי קודם – היו הרבה מאוד ועדות בעבר, רובם הגיעו עם תוכניות מאוד טובות, הבעיה זה הביצוע. לכן הכוונה שלנו היא כאן ביצוע.

המעגל השלישי זה מאמצים אזרחיים, פיתוח כלכלי וחברתי שכאן גם יש צוות שרים שהקים ראש הממשלה, שמעבר למשרדים שהזכרתי, שמעורבים בהתמודדות עם הפשיעה ברחוב הערבי. שם, בצוות השני, יש משרדים נוספים: כלכלה, חינוך, וכן הלאה, כי שם מדובר על אותה תוכנית שהוזכרה לא פעם, תוכנית רב שנתית של 30 מיליארד שקלים. המטרה שלה זה להתמודד עם ההזנחה שקיימת ברוב היישובים הערבים, מתוך אמונה שזה לא מספיק לתפוס פושעים ולהכניס לכלא משפחות פשע, צריך גם להתמודד עם התשתית הזו. זה בגדול הדרך של הכיוונים למיגור האלימות והפשיעה ברחוב הערבי. זה הפך להיות אתגר לאומי.

אני חושב שלגבי השקף הבא, דיברתי בעצם על שניהם, אפשר להמשיך הלאה. תומר, דגשי תקצוב – החברה הערבית.

כן. כפי שהשר ציין, בהתייחס לאותו מעגל ראשון, נקרא לזה המעגל ה"בט"פי" – ביטחון פנימי. הוא מעגל שמכיל את הפעולות שלנו כמשרד, לרבות: משטרה, שב"ס, רשות לביטחון קהילתי. התוכנית הזאת היא תוכנית מפורטת מאוד, מסוכמת מאוד, אנחנו מאוד מדויקים במה שאנחנו מתכוונים להוציא לפועל. במהלך שנת 2022, אנחנו מרחיבים את כמות השוטרים לתוכנית הזו ב-800 שוטרים חדשים, בהיקפי התקציב שכתובים כאן. מרחיבים את התוכניות הקהילתיות, מרחיבים את חיזוק מערך ההגנה על עדים שהוא כלי מאוד מרכזי בהקרסת ארגוני פשיעה. על פי האופן - - -

רגע, מה אתה אומר, מתוך 1,000 השוטרים, הגידול של 800 הולך ל - - -

הולך לפעולות שקשורות באופן ישיר למיגור פשיעה ואלימות בחברה הערבית.

וזה כולל את הנגב?

זה כולל את הנגב. ולשאלתך הקודמת, לפי התחשיב שאנחנו ביצענו, כ-35% , 37%, מהתוכנית הזו שאתה סופר לאן הלך התקן – האם הוא הלך לרהט או הלך לכפר קאסם? או שאתה סופר בכמה מקומות יפתח השיטור העירוני? בכמה מקומות תלך הטכנולוגיה והמצלמות? שאתה בוחן כמה שוטרי משמר הגבול יחזקו את השיטור במועצות לטובת פשיעה חקלאית? כשאתה צובע את החלקים האלה של הנגב מתוך התוכנית שבנינו, אתה מגיע לסדר גודל של 35%, 36%. ואני מזכיר שלפי הספירה הממשלתית, כשמדובר על האוכלוסייה הבדווית בנגב, מדובר על 17% מהאוכלוסייה. יש פה כמעט פי שניים ביחס להיקף הזה, וזה עוד לצד – אני מנסה לענות לשאלה הקודמת שלך – פעולות שאנחנו כבר ביצענו בתוך כוח האדם הקיים במשטרה. כבר היום במחוז דרום במשטרה הוקמו שלוש מפקדות משימתיות בנושאים שונים. גם בצירים, גם בעיר באר שבע, כדי לטפל במגמות העבריינות שקורות שם בחודשים האחרונים, בעיקר מאז שומר חומות. הכנסנו פרויקט טכנולוגי חדש עם מחוז דרום שעוסק ברחפנים מעל צירי התנועה. הגברנו את הנושא של אכיפה בצירים התנועתיים. אבל פה בכלים הקיימים, קצת לסדר את השמיכה בצורה יותר טובה ויותר מותאמת למציאות. הנגב, כמו גם החברה הערבית כולה, זקוקה לזריקת עידוד שיטורי משמעותי, והוא מופיע כאן בתוכנית שציינתי.

יש עוד נקודה שלא מופיעה כאן, השר התייחס אליה קודם, וזה שלקראת סוף השנה, בסביבות חודש דצמבר למיטב ידיעתי, צפויה לעבור החלטת ממשלה בנושא החברה הבדווית. זאת החלטה שמובלת על ידי משרד הרווחה. מדובר בתוכנית חומש. בתוך תוכנית החומש הזו יהיו גם מרכיבי בט"פ נוספים, מעל מה שאנחנו מציגים עכשיו. הפרטים של זה עוד לא מסוכמים, אז אנחנו עוד לא יודעים להציג אותם כאן כעת. אולי כשיגיע משרד הרווחה להציג כאן, תוכלו לראות את זה יותר טוב. אנחנו מקצים, כאמור, סדר גודל מאוד משמעותי מהתוכנית שלנו כבר היום לנגב, ואנחנו מצפים שזה יגדל כתוצאה מהחלטת ההמשלה בנושא תוכנית החומש לבדווים.

אולי רק אני אוסיף, כאן מדובר על התקנים וכוח אדם. אבל יש מאות מיליונים של חד-פעמי, שהזכרנו קודם, שכולם הולכים לפשיעה ברחוב הערבי. וכפי שאמר המנכ"ל, בערך 37% הולכים לנגב.

זה הסכום של 220 מיליון?

אם למשל רוצים לבנות תחנת משטרה זה חד פעמי. אז יש מעבר ל-800 השוטרים, יש עוד בערך מיליארד שקל, נכון? משהו כזה.

ציינתם 1.1 מיליארד במצגת.

לא. מופיע כאן 220 מיליון. מה זה התקציב - - -

לא, תלך לשקף הראשון.

לא, בסדר, אבל פה כתוב 220. אז מה נוסף?

תוספת חד פעמית של 1.1. מיליארד.

220 הוא הנגזרת החד פעמית של נושא תוספות כוח האדם. יש בנוסף עוד תוספות חד פעמיות שנובעות מטכנולוגיה, מבינוי, ממצלמות, ודברים מהסוג הזה. אלה נגזרות חד פעמיות שקשורות לגיוס אותם 800 שוטרים שאותם מתכננים לשנת 2022.

שתצליחו בעניין הזה.

הלוואי.

לגבי המאמץ הבין-משרדי – דיברתי על זה, אז אפשר לדלג. אנחנו עוברים לשקף לפני אחרון. תומר, אליך.

במסגרת הסיכום התקציבי שמנו דגש מאוד מאוד גדול על הנושא של דיגיטציה וטכנולוגיה. גם מטעמים של התייעלות וגם מטעמים של השלמת פערים. אני מזכיר שהמשטרה והשב"ס, בכלל גופי הבט"פ, התקשו מאוד להתעצם בשנים האחרונות. בין היתר, בגלל חוסר בתקציב המדינה, וכל הדברים שכולכם מכירים. לכן אחד האלמנטים המרכזיים ששמנו עליו דגש הוא הנושא של חדשנות ודיגיטציה בגופים האלה. במשטרת ישראל מדובר בסכום בסיס שצפוי לאפשר למשטרה להיכנס לפרויקטים ארוכי טווח – זה אחד הדברים הכי משמעותיים שהיה לנו חשוב לעשות. נושאים שקשורים לאכיפה דיגיטלית בכבישים, החלפת המצלמות באמצעים יותר חדישים. הזכרתי קודם את הדיגיטציה בתחנות, היכולת לפתוח תיקים בצורה דיגיטלית ולאפשר מענה יותר טוב לאזרח. כל הדברים האלה הם תהליכים שאתה לא יכול לקחת ולגזור להם תקציב חד פעמי ואחרי זה לרדוף אחרי הכסף – אבל כן לתת למשטרה את היכולת לעשות את זה לאורך זמן.

בשב"ס זה אפילו עוד יותר משמעותי, הפערים של השב"ס בנושא טכנולוגיה הם פערים אדירים, לחלקם נחשפנו גם בחודשים באחרונים בנסיבות פחות מוצלחות. בכלל, כל המערך הטכנולוגי-דיגיטלי של השב"ס הוא שנות דור לאחור, והתוספות האלה שאנחנו מדברים עליהם כאן – 66 מיליון שקל, במושגים של שב"ס זה כסף גדול מאוד כדי לעשות פעולות דיגיטליות ואם תרצו נפרט אותם קצת יותר לעומק. זה כמעט ממש באופן גורף ומשמעותי: מאבטחה של בתי כלא ובתי כלא חכמים ועד איך אתה מנהל את הרישום והיומן של הכלאי בבית הסוהר. כל הדבר הזה דורש קפיצת מדרגה, ואוסיף על זה, זה כמובן שם עלינו, על המשרד ועל השב"ס את החובה לבצע. יש לנו פה תהליכי ביצוע מורכבים מאוד בשנים הקרובות, ובטח נצטרך לתת פה דין וחשבון בוועדה ובוועדות אחרות, אבל אנחנו שמים הרבה מאוד כסף על הדבר הזה. בלי לפרט יותר מדי, מבחינתנו זה דגש גדול מאוד בתוך התקציב.

לסיכום כמה מילים. ראשית, כפי שנאמר בפתיחה, הדגש המרכזי והיעד המרכזי של המשרד בשנה וחודשיים הקרובים, עד סוף 2022, הוא המאבק באלימות ובפשיעה ברחוב הערבי. גייסנו את המשרדים הרלוונטיים שיכולים לסייע ולתמוך ולעזור בהתמודדות עם הפשיעה הזאת בדרכים נוספות. זה אותו מבצע של שישה חודשים שסגן השר סגלוביץ' מוביל אותו. במקביל, הגענו לאותו הסכם, אותה רפורמה משמעותית של הסכם הגג שכר עם שני הארגונים – המשטרה והשב"ס. לכן המבט שלנו הוא לא רק שנה וחצי קדימה, הוא גם ארבע וחמש שנים קדימה, ובמקרים מסוימים אפילו יותר מתוך מטרה לייעל את הארגונים ולשפר אותם. בסופו של דבר, מעבר לביצוע המשימות הנדרשות שהזכרתי, בוא נגיד כך: להתבסס יותר על מוח ופחות על רגליים במקומות שאפשר. כמובן בנושאים שאנחנו עוסקים בהם, בארגונים האלה, צריך הרבה מאוד רגליים חכמות, וזאת בעצם המטרה שלנו. אז עד כאן ותודה רבה.

תודה רבה, תודה רבה גם לאדוני המנכ"ל. אנחנו עוברים לסבב שאלות של חברי הכנסת, אנשים נרשמו.

תרשום אותי, תודה.

קודם כל תודה רבה על ההצגה. אנחנו עוברים לסבב שאלות של חברי כנסת. ברשותכם אפתח, יש לי שתי הערות או שאלות: כשהצגתם את התקציב, לא הצגתם את אחוזי הביצוע של התקציב בשנים הקודמות, כדי לראות מהי בעצם היעילות של המשרד, והאם יש שם במה להשתפר. אשמח אם תתייחסו.

דבר שני, במהלך ההצגה שלכם הצגתם הרבה מאוד תשומות, תקציבים חסרי תקדים, שמושקעים בהתמודדות עם אתגרים שיש לנו בעיקר עם הפשיעה בחברה הערבית, ונושאים נוספים שנגעתם בהם: דיגיטציה והתייעלות. לא שמענו מילה אחת על מדדים, מדדי ביצוע, איך אתם מתכוונים למדוד את הביצועים שלכם עצמכם. אשמח אם תוכלו להתייחס לזה ברגע שנסיים את סבב השאלות של חברי הכנסת. מאיר יצחק הלוי, בבקשה.

תודה אדוני היושב-ראש. אדוני השר, כבר בדיון הקודם, אמרתי מניסיוני, שמבחינתי איכות חיים של תושבי מדינת ישראל שווה ביטחון אישי. ואין ספק וכולנו מסכימים שיש כרסום זועק לשמיים, לא רק במגזר הערבי, במגזר הערבי הוא מאוד מאוד בולט, אבל הוא מוקרן לכל החברה בישראל. אמרתי באחד הדיונים שאני חושב שלא נכון להצביע רק על המשטרה כגורם היחידי שצריך לטפל בעניין הזה. יש כאן טיפול שהוא טיפול הוליסטי, רחב ומקיף, כדי שכל הקהילה תהיה מגויסת לטיפול בנגע הבריונות והאלימות שפוקד אותנו. להבנתי זה נגע שמהווה סכנה אסטרטגית.

אני רוצה עוד שלושה-ארבעה נושאים להתייחס טלגרפית הקשורים למצגת שהצגתם פה. אחד, לא עד הסוף הבנתי אם יש חיזוק לכל אותה תופעה של אלימות ובריונות ברשתות החברתיות. אני מכיר את 105, הייתי שם, סיירתי שם, מקום חשוב מאין כמותו. אבל צריך לזכור, האלימות ברשתות החברתיות היא כבר מהלך פלילי, מעשה פלילי, כי יש בו שימוש של סחיטה ולא רק ביוש, שיימינג – יש כאן סחיטה. אני באופן אישי הגשתי תלונות על סחיטה של אנשי ציבור באמצעות הרשתות החברתיות. רוצה לומר, שאין כזה מין משחק של חופש ביטוי. זה מנגנון שדרכו ובאמצעותו גם מסיתים וגם סוחטים. לכן אני חושב שאתם צריכים לשים את זה בסדר היום הכספי שלכם. לתעדף אותו. לא בכדי, הקמתי עמותה, אני רואה בזה את הלקונה החברתית הקשה ביותר בתוכנו, ולכן צריך לשים דגש בכל מה שקשור ברשתות החברתיות. אגיד פה לחבריי חברי הכנסת, ואנחנו לא חוטאים, גם אצלנו יש את השותפים לצערי הגדול מאוד בכל מיני אמירות שהן אמירות קשות באמצעות ודרך האלימות ברשתות החברתיות.

הדבר השני - - -

בלי קשר לאלימות, אתה רוצה לסתום את הפיות של הימין במקום היחיד שהוא עוד יכול להתבטא?

אני הייתי בימין - - -

לא, אני לא רוצה לפתוח את הדיון הזה. חברים.

אני הייתי בימין כשאתה עוד היית - - -

שנייה, מאיר.

כולנו נגד אלימות.

מאיר, אני רק לשנייה קוטע אותך. מסגרת הדיון שלנו היא עד 14:00, ב-14:00 אנחנו מתחילים את הדיון הבא. אז אני מבקש מחברי הכנסת לקצר כדי שגם השר יוכל לענות. בבקשה.

אסביר לד"ר שלמה. אני התייחסתי - - -

אחר כך בבקשה.

לא, רק להגיד שמדובר בפעולה שהיא פעולה עבריינית. אני מדבר איתך על סחיטה.

בסדר. כולנו מסכימים. קדימה.

דבר שני, נראה לי שתוכנית עיר ללא אלימות, לפחות כמו שאני זוכר אותה, ירדה מסדר היום פה. אני לא רואה אותה, נעלמה, התמוססה.

לא. הרשות לביטחון קהילתי זה מה שאתה קורא לו עיר ללא אלימות. זה השם המעודכן שלה.

אוקיי, אז כנראה שלא עד הסוף הצלחתי להבין את התקציב. אני עדיין חושב ש - - -

זה מופיע.

אם מופיע, אז זה לא מספיק ברור. אני לא פה, אבקש ללמוד את העניין הזה. דבר נוסף, אני מתחבר למה שאמר פה היושב-ראש ודיברנו על זה גם קודם: את מדדי המפכ"ל אני מכיר. טענתי ואני טוען גם היום, שפעמים יש והמדדים נגזרים מפוטנציאל ההצלחה ולא מהצורך בשטח. אני מציע לקיים דיון מאוד מאוד מעמיק בעניין הזה, אני בטוח שאתם עושים את זה, אבל אני יכול להגיד מהניסיון האישי שלי על פעמים שמצאתי שהמדדים שנקבעו על ידי המפכ"ל אל מפקד המחוז, אל המפקד המרחב – נגזרו מסיכויי ההצלחה. אני אומר פה משהו שהוא לא פשוט, אבל ראוי להיבחן.

נושא אחרון, ואני מציע לאמץ אותו, זה אותו נושא שקיים בכמה רשויות אדוני השר, זה מתחמי חירום מתכללים. כמו שעכשיו נבנה באילת שכולל משטרה, כיבוי אש. חמ"ל מתכלל חירום ברמת היישוב הוא נכון ליישובים במגזר הערבי ונכון לכל יישוב. זה קיים למיטב זכרוני בנתיבות. היום בונים באילת, ואני חושב שנכון לאמץ. זה גם יאגם כוח וגם יחסוך הרבה מאוד משאבים. אני נותן לך ככה הצעה.

זה כולל משטרה ומה עוד?

משטרה, כיבוי אש שזה חלק מתוך המשרד, ובכל עיר יש את היחידות החירום שלהם, של חמ"ל מתכלל לעיתות חירום. זו ההצעה שאני מציע וכמובן גם לחשוב על זה תקציבית.

תודה רבה מאיר. אופיר כץ בבקשה.

תודה רבה אדוני היושב-ראש, זאת הזדמנות לחזק את ידי השוטרים, השוטרות, הסוהרים, הסוהרות, כבאים, כבאיות ומשמר הגבול. הם עושים עבודת קודש במציאות לא פשוטה. הם חוטפים הרבה, גם פיזית וגם מילולית וזאת הזדמנות לחזק אותם על העבודה קשה. באמת יישר כוח ותמיד נהיה אחריהם.

שאלתי מקודם לגבי בית הסוהר, ואמרת לי שאתם תליתם שלטים ואנחנו זה וכולי, וזה מתחבר גם למה שאמרת שאתה עשית במאה ימים מה שאנחנו עשרות שנים לא עשינו. אני חייב רק לחדד: כשגלעד ארדן נכנס לתפקיד השר לביטחון פנים, היו שתי תחנות משטרה ביישובים הערביים, והוא לא נכנס בזמנו לממשלה כי הוא התעקש על תקציב נוסף לחברה הערבית. היום בזכות - - -

בסוף הוא נכנס, נכון?

עם התקציב לחברה הערבית, אתם עשרות שנים מדברים שאתם דואגים לחברה הערבית – לא בדיוק עשיתם. ומי שעשה את זה, והיום יש לנו מעל 20 תחנות משטרה, נקודות ושיטור עירוני ביישובים הערבים, זה בזכות גלעד ארדן. אז במקרה הזה, קצת צניעות לא תזיק.

הנושא שאני רוצה להעלות, הוא נושא שאני מטפל בו מול הורים שהילדים שלהם עוברים התעללויות, ודיברתי על זה עם סגן השר סגלוביץ' לא פעם. העליתי גם שאילתות במליאה. הנושא של הטיפול באותם תלונות בתחנות המשטרה על ידי ההורים שכנראה יש פה איזשהו חוסר התייחסות רצינית לתלונות הללו. אנחנו מכירים את המקרים שבסוף מגיעים לתקשורת, כמה המקרים הם קשים, וכמה המראות הם זוועתיים, לראות את ההתעללות שהילדים האלה עוברים. כמובן אציין את המקרה המפורסם של מעודה.

אני רוצה רק בקצרה לתת דוגמאות שקיבלתי רק מהשבועיים האחרונים מאותם הורים שפנו אלי: הוגשה תלונה על אלימות בגן בכפר יונה ב-14 ביולי, המשטרה צפתה באופן מדגמי בסרטונים וראו שם שקיימת אלימות, שהייתה אלימות, ומאז במשך שלושה חודשים לא בודקים את כל הסרטונים בשביל לראות באמת מה היה שם וזה נשאר ככה עומד ולא מתקדמים עם החקירה של הדבר הזה. הבנתי שיש שם טענה מצד התחנה, זה מה שההורים אומרים לי, שאין להם כוח אדם ואין להם זמן לראות את זה. הציעו להעביר את זה לתחנה אחרת, נענו בשלילה.

תלונה נוספת הוגשה בראש העין, התיק נסגר יום למחרת מבלי שצפו בכלל במצלמות. איך אפשר לקבל החלטה על סגירת תיק אם עדיין לא ראית את כל הראיות? ההורים הגישו שוב פעם תלונה כי הם לא קיבלו את ההחלטה הזאת, וזה עדיין מתנהל כבר שלושה חודשים. עוד מקרה אחרון כדוגמה: גם בראש העין, התעללות, אמא שראתה את הבן שלה שחזר פצוע מהגן ואמרו לה במשטרה שהם לא יכולים לגעת במצלמות, אלא עם צו של שופט. אנחנו יודעים שזה לא נכון, שוטר יכול. גם מפקחים בחוק הפיקוח שעבר ממשרד העבודה, גם הם יכולים להסתכל. יש להם את הסמכות. הלוואי וזה היה משהו נקודתי, אבל אני מקבל תלונות רבות כאלה. אני מביא את זה הרבה פעמים גם לדיונים בוועדה.

אני רוצה לסכם שההורים והילדים עוברים דבר קשה מאוד, עם טראומה לשנים רבות. צריך ואני לא יודע איך, צריך להבהיר לתחנות, להתייחס לזה יותר ברצינות, יותר ברגישות, ואולי בגלל שזה הפך למכת מדינה – גם בגלל חוק המצלמות, יהיו גם יותר מצלמות, אז אני מאמין שאולי יכול להיות זה יוריד. אבל התלונות יהיו עם יותר ראיות, אז אולי צריך לבחון ולהתייחס לזה ברמה כללית יותר או איזה גורם שירכז את כל התלונות. כמובן לתחנות – אם יש תמונה ויש מצלמות, אז צריך להסתכל. תודה.

תודה רבה חבר הכנסת כץ. ג'ידא רינאוי זועבי, בבקשה.

שלום לכולם, אדוני השר, ראשית אני רוצה לברך אותך פעמיים, קודם כל על בחירת תומר לוטן, את תומר אנחנו מכירים כבר עשר שנים לפחות, ואין איש מקצוע כמותו בתפקיד הזה וגם את בחירתו של יורם סגלוביץ' לתפקיד כפרויקטור, אני חושבת שזאת בחירה נכונה בנושא הזה.

ב-2013, ישבתי פה באולם בכנסת, כאשר הייתה פגישה של ראש הממשלה דאז בנימין נתניהו, ומולו ישבו ראשי רשויות ערביות, ארגוני חברה אזרחית כמוני, ודיברנו על הפשע והאלימות בחברה הערבית. ב-2013 הוא הבטיח לנו שהוא ימגר את הפשע והאלימות בחברה הערבית. מאז עברו שמונה שנים, כלום לא קרה, והמצב רק עוד יותר התדרדר. זה שיש 20 תחנות משטרה חדשות לא אומר כלום, כי לי זה לא נותן שום מענה. אני כאמא, שיש לי ילד בן 18, כל פעם שהוא רוצה לצאת החוצה ולבלות עם החברים שלו בנצרת – אני מפחדת. כי מה שאני רואה ביישובים הערבים זה טרור שקורה ונשלט על ידי משפחות הפשע.

כי נציגי הציבור שלכם התנגדו להקמת תחנות - - -

אז לא צריך לבנות תחנות משטרה? לפי מה שאת אומרת זה מיותר.

לא. אני אף פעם - - - אתם מכירים אותי, אני חברה בכספים, אנחנו מכירים די - - -

אין קסם שהאלימות תיעלם. זה לא קסם ואין אלימות.

בדברים שלך לא קטעתי אותך אז אל תקטע אותי.

זה תוכנית של כמה שלבים, ותחנות זה חלק מהם.

תן לי לדבר עד הסוף.

וחבל שמרצ הצביעו נגד הקמת תחנות משטרה כשזה הגיע לכנסת. מרצ והרשימה המשותפת.

אופיר, היא כיבדה אותך ונתנה לך לדבר, תן לה לדבר.

היא פנתה אלי. ואם הם רוצים למגר, למה הם הצביעו נגד הקמת תחנות בערים ערביות ב-2018?

אני לא הפרעתי לך, אני רוצה לדבר עד הסוף, בבקשה.

תצביעו בעד - - -

ב-2015, אני כמנכ"לית של ארגון, הכנו תוכנית כוללנית שהגשנו אותה למשרד ראש הממשלה בנושא של אלימות ופשע בחברה הערבית ומאז – כלום. כי אז המדיניות הייתה שהחברה הערבית היא החצר האחורית, לא מעניין אותנו מה קורה שם. לא מעניין.

אני מדברת אליך אדוני השר, זה שהיום, משפחות הפשע שולטות ברחוב הערבי, שולטות בהרבה מכרזים לצערי הרב. בפרוטקציה. בעסקים קטנים. מטילות טרור על אנשים והורים. אני רוצה לבקש ממך דבר אחד: להתחיל לבצע. לא לתכנן, לא לדבר על – לבצע. יש תוכניות, יש תקציב – צריך לבצע.

דבר אחד שהוא מאוד מאוד חשוב: המשטרה והמשרד לביטחון פנים יש לכם את הכלים הפיננסיים והטכנולוגיים – תשתמשו בהם. אל תלכו למקומות שבהם יש התנגשות עם החברה הערבית. לא שב"כ, לא צה"ל, גם כך יש חוסר אמון מוחלט בין החברה הערבית לבין מוסדות המדינה, ואני רוצה שאנחנו לא נגיע לשם.

אז איך את רוצה לפתור את זה?

סליחה.

בנו תחנות - - -

איזה חוסר אמון - - -

שלמה, אתה הבא בתור.

- - - אני אסיים.

מה זה לא נאמנים למדינה את אומרת?

לא, לא קשור.

לא, לא, אל תלך לשם כרגע, בבקשה. הנושא האחרון שאני רוצה להעלות זה הנושא של מדיניות הדלת המסתובבת של מערכת המשפט. אנשים מגישים אותם למערכת המשפט והם חוזרים. אז אני רוצה גם שם הידוק ופיקוח והרבה יותר עבודה רצינית גם שם. תודה רבה לכם.

עם זה אני מסכים איתך.

תודה רבה.

השופטים לא עושים עבודה טובה.

חבר הכנסת שלמה קרעי, בבקשה.

תודה אדוני היושב-ראש, אני רוצה לשאול אדוני השר, בעיקר לגבי הממשק בסופו של דבר בין השוטר לאזרח. היינו בכמה דיונים בוועדות הכנסת למיניהם, דיונים מיוחדים, אם זה על אלימות שוטרים, אם זה כלפי ילדים חסרי ישע או כאלו שהתברר שהם פחות יודעים איך להתנהג ושוטר זורק אותם על הקיר, או כל מי תמונות שראינו, אם זה בהפגנות מסוימות. בהפגנות מסוימות מלטפים בהפגנות אחרות מתנהגים באלימות קשה מאוד.

בעיני זה קשור לגישה השירותית לאזרח. ובנוסף היו גם תלונות על תלונות שמגיעות – ואני מתחבר למה שאמר חבר הכנסת אופיר כץ – לתחנות משטרה ורק אם זה איזה מישהו מפורסם או מישהי מפורסמת שמגיעה ומוציאה את זה החוצה אז זה מתברר. אני מקווה מאוד שאתם גם לא גורסים תלונות שם בתחנות המשטרה כמו שהסיפור שסופר לאחרונה.

אני חושב שצריך להשקיע יותר, אדוני השר, אולי בהדרכה לשוטרים. הדרכה לשוטרים וכאילו – אני לא יודע מה הם עוברים בהכשרה שלהם, אם זאת רק הכשרה טכנית או גם הכשרה של גישה שירותית, של איך לפנות לאזרח, ואיך לא תמיד בממשק בין השוטר לאזרח צריך להיות ייקוב הדין את ההר. לפעמים צריך להסביר פנים יותר, להיות יותר זהירים, יותר רגישים. את הדבר הזה, אני חושב, בסופו של דבר, כל התקציב שמוצג כאן זה להגיע למשתמש הקצה. משתמש הקצה זה האזרח שרוצה להסתובב ברחוב בביטחון אישי, ולהרגיש טוב. לראות שוטר ולהיות גאה בו שהוא שוטר שמסתובב. לראות ניידת משטרה שעוברת ולהרגיש שהיא שומרת עליו ולא רק איזה סוג של רתיעה לפעמים, בגלל סיפורים כאלו שאנו שומעים. אשמח לשמוע על זה. תודה.

תודה רבה שלמה קרעי. נירה שפק בבקשה.

תודה רבה כבוד היושב-ראש, דבר ראשון אני רוצה להגיד תודה. ארגוני החירום והארגונים המשלימים עובדים ימים ולילות כדי לתת לנו מענה וצריך להגיד תודה. את זה קודם כול חשוב לי להגיד גם מפה כי אנחנו הופכים לאט לאט להיות חברה שהופכת כל דבר לשק חבטות. אני באה מישיבה בוועדת חוץ וביטחון על צה"ל, היינו בישיבה, וכל מיני אמירות שנאמרות – פתאום צה"ל הופך להיות אוכלי חינם וכאלה. ואנחנו שומעים אמירות על ארגונים נוספים, ואנחנו צריכים להוריד את זה מסדר היום.

כדי שהמדינה שלנו תשרוד אנחנו צריכים שני דברים: ביטחון ואוכל. למשטרת ישראל יש חשיבות מאוד גדולה ביצירת הביטחון הפיזי וגם תחושת הביטחון. והחובה היא לא רק עלינו לספק, גם משטרת ישראל חייבת לספק את הדברים האלה. אנחנו כחברה צריכים לגבות אותה.

אחד הדברים שמפריעים לי זה שמשטרת ישראל איבדה את ההרתעה. ראינו את זה בהכאה של השוטרים, ראינו את זה בדריסת הניידת, ראינו את זה באבנים על רכבים. זה מלווה לאורך זמן והייתי שמחה לדעת מה התוכנית של משרד הבט"פ בתחום הזה של מה שנקרא אחיזה בהרתעה – לא ראיתי דבר כזה. למה זה חשוב לי? כי בסוף אנחנו פה בוועדת כספים, מעבר לתוכן, אנחנו רוצים לדעת מה הם הפרויקטים? מה ההיתכנות? ויש לנו את היכולת גם לשאול שאלות ולהסיט סעיפים ולתקצב אותם בהתאם. הסטה בין סעיפים וכאלה – כדי לעשות את זה אני צריכה את הכלים ולהבין את הפערים.

בתחושת הביטחון, הקשר עם האזרח – הקשר עם האזרח הוא לא רק 100, הוא בכל מפגש של שוטר ואזרח. ואני מדברת על המשטרה אבל זה נכון לכל. לכן קצת הטריד אותי, כבוד השר, כשאמרת באופן גורף שאתה רוצה להשטיח את הפירמידה שבין המגע בשטח לבין התחנה או המטה. הקטע של הפער, ונתנו כאן דוגמאות, בין קבלת התלונה ועד החזרה היא יכולה לקחת חודשים. ואני אומרת גילוי נאות, בעלי היה קצין משטרה בעברו, קצין חקירות, והיום הוא עורך דין פלילי ואני מהצד מתצפתת על הקצב. הקצב בין האזרח – לא משנה מה התוצאה אם זה לרעה או לטוב – הוא לא טוב. האזרחים בתווך הזה, בכל הרמות, ניקח מאלימות במשפחה, הטרדות מיניות, כל דבר שרק להעלות, הפער במענה הוא מחייב את המטה. לכן הייתי רוצה לבקש שזאת לא תהיה אמירה גורפת אלא באבחון רלוונטי.

לא ראיתי את המסלול, ואם יש את זה אני אשמח לשמוע, על שמירה על המרכיב האיכותי. בסוף כשמדברים על תקנים ,על שיאים, אז דבר ראשון הייתי רוצה לדעת מה השיא? איך אתם אל מול השיא הזה מבחינת תקינה? האם אתם משאירים buffer, לא יודעת, אולי עכשיו צריך להעצים גוף מסוים, להוריד גוף מסוים – איך אתם מנהלים את ה-buffer הזה? אנחנו כוועדה צריכים להכיר את התקצוב של כוח האדם, ומה התוכניות לשמירת מרכיב האיכות לאורך זמן? בסוף, אנחנו רוצים לתקצב אותם ואנחנו רוצים לדעת, וגם ברמה האישית כחברת כנסת, כפרלמנטרית שמבצעת בקרה לראות שזה באמת מטופל ומנוהל.

הייתי רוצה לדבר על כמה דברים נוספים, הראשון, מעבר לנושא של הפירמידה וכוח האדם שביקשתי. יש את המענה למרחב הכפרי מבחינת כוח האדם. הנושא השני שמאוד חשוב לי לדבר עליו זה הנושא של הפשיעה הכלכלית וכלכלה שחורה. ישבנו פה לפני שבוע בדיון שהציג שר האוצר את התקציב ודיברו על הכלכלה השחורה והפשיעה, והוצג לנו בסקירה של משרד האוצר שיש, מה שנקרא, פגיעה בהיקף של עד 25%. פעם הציגו אל מול התל"ג מהעלייה באחוז, פעם אל מול אחוז גביית המיסים. והדבר הזה בידכם גם, והייתי רוצה לדעת מה התוכנית של זה בשני דברים. פעם אחת, מדובר כאן על תקציב של 50-40 מיליארד, זה האומדן שהציגו לנו הגופים הרלוונטיים. זה המון כסף. אוצר, תתקנו אותי אם אני טועה במספר, אבל זה מה שדובר וזה מה - - -

על מה. לא הבנתי 40 מיליארד מה?

הפגיעה הכלכלית נאמדת בכסף שלא נכנס לקופת המדינה בסכומים כאלה.

את יודעת שקראתי ביום שישי אצל סבר פלוצקר שהוא אמר שהנתון הזה לא נכון וזה עומד על 3%-2%.

זה תלוי. לא סתם אמרתי, קראתי, וזה שונה אם זה מהתמ"ג, האם זה מהיקף הערכת העסקים והגבייה של רשות המיסים. כל אחד אומר אחרת. צריך לזכור על מה. ומכבדים את בעלי המקצוע שכותבים, אבל זה התפקיד שלנו ללמוד ובאמת לראות אם הדבר הזה, וטוב שאתה אומר לי כי אני לא קראתי את סבר.

אגב, 40-50 מיליארד זה 2%-3% תוצר.

בדיוק. אני אומרת שתלוי מאיפה - - -

מה שמפריע לי פה – בסוף זה מקור תקציבי שאנחנו יכולים להשתמש בו, אתם יכולים לאפשר לנו אותו, אלא גם הנגזרת של מעבר למכבסה, בעבירות המקור. בסדר? בסוף, כדי להגיע לאותו דבר יש זנות, יש הימורים, יש סחיטה, יש מלא גורמים שהטיפול בהם משפיע והייתי רוצה לראות את התוכנית הזו.

נושא נוסף זה כל נושא תאונות הדרכים והאכיפה. פשיעה חקלאית – לא קיבלתי זום על זה וזה נושא שמעסיק אותי גם בשדולה החקלאית וגם בכלל כחיה במרחב כפרי, בעוטף עזה, למי שלא יודע. הדבר האחרון שאני רוצה לדבר עליו זה מוכנות לחירום. כיושב-ראש המשנה למוכנות העורף, בעצם כל משרדי הממשלה, אנחנו נזמן אתכם לוועדת המשנה, לבוא להציג גם כמשרד הבט"פ מה נעשה בתחום מוכנות העור, וגם באכיפה על התוכניות של הגופים האחרים. יש הרבה דברים שלא קיבלתי עליהם מענה. אני יודעת שבסקירה כזאת זה לא מספיק, אבל אנחנו בפערים אל מול הגרף התקציבי. אני מבקשת שעם מה שלא אעלה כאן, כבוד היושב-ראש, שיהיו השלמות שיגיעו אלינו לפני הדיונים הבאים, כדי שנוכל לדעת על הסטות. צוואר הבקבוק זה ההסטה התקציבית. תודה.

בכתב. קודם כל, אני רוצה לומר, שהעברתי היום למנהל הוועדה את התקציב בקובץ אקסל כפי שהתבקשנו לעשות. אז במהלך היום אתם חברי הוועדה תקבלו אותו.

זה כבר הועבר.

זה כבר הועבר אליכם, אז לשימושכם.

אלכס, אבל כדי לדעת לעבור עליו - - -

אלכס, גם לחברי הוועדה שבפוטנציה?

תגיד לי מי בפוטנציה.

אלכס, כדי לעבור על הסעיפים האלה אני צריכה את ההשלמות האלה כדי שנדע אם התקציב סופי.

לא אמרתי את זה במקום, אמרתי את זה בנוסף.

תודה.

חבר הכנסת ניר ברקת, בבקשה.

קודם כל רציתי לשאול את השר, אני בתחושה שלאור החקירות שנעשות עכשיו בנושא מירון, יש תחושה שהצמרת של המשטרה עסוקה מאוד בעצמה. ולצערי זה מאוד מאוד מעיב על היכולת להוביל תהליכים, בוודאי יוזמות ורפורמות, שאנשים לא בטוח נשארים במערכת, ויש חשש לא מבוטל בתוך המשטרה – רציתי לדעת איך זה משפיע להערכתך על היכולת להוביל תהליכים?

הדבר השני, אני רוצה להתייחס גם לתפיסת העולם של המשטרה. כשהייתי ראש העיר ירושלים, עברתי חמישה מפקדי מחוז. והיו כאלה שמזכירים לי מה שקורה עכשיו שהם היו בתפיסה של הכלה. מכילים אירוע, מכילים, לא נכנסים, עושים א' עושים ב', תפיסה יותר הגנתית כזאת. והיו כאלה שהלכו בדיוק הפוך – יותר יוזמה, יותר כניסה, הרבה הרבה יותר התקפה מאשר הגנה. וחלק מהדיון הוא האם התקציב מבטא איזשהו מהלך של מעבר מהגנה להתקפה? לפעילות שהיא יותר ממוקדת, אגרסיבית, ללכת ראש בראש מול הרעים, ולהפוך את התפיסה של המשטרה. היום לצערי הרב, בחלק מהערים המעורבות או בנגב, המצב הוא כזה שהחשש הגדול הוא שיש חשש כניסה פנימה. והפושעים, ברמה כזו או אחרת, ישנים טוב בלילה ויוצאים לצערנו הרב לפעילות במקומות נורמטיביים שלא ישנים בלילה; כדוגמת באר שבע ובערים מעורבות נוספות. השאלה היא איך נכנסים לשם וגורמים להם לא לישון בלילה? זה שינוי תפיסתי. ולא בטוח שניתנה הדעת למשמעות של השינוי בתפיסה הזאת, בוודאי בתיעדופים פנימיים בתוך בטחון הפנים.

דבר נוסף שאני רוצה להבין ולדעת, מניסיוני כראש העיר ירושלים, הלכנו חזק מאוד בשיתופי פעולה עם המשטרה: הרחבנו את השיטור הקהילתי, את השיטור העירוני. למען האמת, אני מאמין מאוד גדול במשטרה עירונית. השאלה היא אם זה לא הזמן לנסות לרתום את הקהילה. אולי לא בכל מקום הערים בשלות לכך, אבל במקומות שבהם ראשי הערים בשלים, מדוע שלא ניכנס לתהליך מרתק של יצירת משטרה עירונית ולהעביר חלק מהאחראיות לסדר לראשי ערים שמוכנים ומעוניינים בכך? הדבר הזה מחייב ומייצר יותר מחויבות ומבזר את האחריות לביטחון גם לשלטון המקומי – ויש לו יכולות. חד משמעית יש מקומות בשלטון המקומי שיש את היכולות הללו, והשאלה היא עוד פעם: האם זה בתוכנית העבודה? ולחליפין, האם זה מתוקצב? יש לנו רק משטרה אחת, אני מתמקד רגע בנושא המשטרה, וכולנו רוצים לראות אותה מצליחה. במקום שהמשטרה משתפת פעולה חזק עם האזרחים ועם הקהילות ועם השלטון המקומי, רואים תוצאות הרבה יותר טובות מאשר אחרת. הייתי שמח לשמוע התייחסות לנושא הזה.

תודה רבה חבר הכנסת ניר ברקת. חבר הכנסת ינון אזולאי, בבקשה.

תודה רבה, לשר, למנכ"ל, לכל מי שהציג, ותודה רבה גם לממ"מ שכל פעם מחדש אנחנו נהנים מהסקירה העמוקה והמעמיקה. תודה על הכול. הייתי רוצה לדבר על כמה נושאים בקצרה. קודם כל הנושא של השב"ס. הייתי מבקש לקבל נתון: מה קורה עם השחרורים המנהליים, כמה כרגע יש שממתינים? ואם ממתינים, למה הם ממתינים? בנושא ביקורי אסירים, יש אבות שיש להם ילדים ונמנע מהם לבקר, נמנע מהם ביקור מול הילדים שלהם. אפשר רק על ידי איזושהי מחיצה. דיברו אז על קורונה, כל פעם אומרים קורונה, אבל שנה וחצי הם לא ראו את הילדים ללא מגע, לא נתנו נשיקה לילד שכל כך זקוק לזה. אני מבקש לדעת מה קורה עם זה? בעבר פנינו בנושא. מתי זה הולך להסתיים, אם מתכננים בכלל שזה יסתיים?

לגבי המחיר המופרז של השיחות של האסירים בתוך בתי הכלא. צריך לעשות שם פעם אחת סדר. אדם שמתקשר מהכלא לא צריך לשלם מחיר מופרז. וכן גם בקנטינות, שיהיה פיקוח על הדבר הזה. האסירים שנמצאים שם גם כך מרצים את העונש, אין עניין להעניש את המשפחות שלהם. ואם יש לכם בקרה לגבי מי שמפקידים לו לקנטינה אז בעצם לא אסיר אחר לוקח לו כל מיני – ואני מכיר מקרים, מגיעים אלי מקרים. בתור אחד שמטפל בזה, היו אסירים שאסיר אחר איים עליהם ולקח להם את הכסף. פניתי במקרה הזה, הוא לא בדיוק טופל. אבל אני מאמין שאתם רוצים לטפל וזה חשוב מאוד לשב"ס.

לגבי אזיקים, מגיעים עצורים עם אזיקים לבתי משפט, חבר הכנסת משה ארבל ואני לא פעם ביקרנו בבתי משפט. בחוק אנחנו יודעים שלא כל אסיר צריך להגיע עם אזיקים. הייתי בבית חולים וקרה מקרה, ולא רק שהערתי לאותו סוהר שהגיע שלא היה צריך לאזוק את אותו אחד או שכן היה צריך לאזוק אותו, הוא היה צריך להוכיח לי את זה. אבל הוא קרא לשוטר שיוציא אותי כשאני מציג את עצמי כחבר כנסת. זה הזוי. לא יכול להיות שבשביל עבודה קלה, ואני אומר לכם שאני יודע שהסוהרים והשוטרים באמת עושים עבודת קודש, ולא יכול להיות שבגלל שאין תקנים או שאין יכולת – תוסיפו ארבעה סוהרים, אז שהמדינה תוסיף חלק מהתקציב ותפנה גם לזה. לא צריך שאותו אחד שמגיעות לו את הזכויות הבסיסיות – הוא עשה את העבירה והוא משלם על זה, אבל הוא לא צריך לקבל עונש על עונש על עונש.

הדבר הנוסף הוא, דיברנו על הנושא של לוחמי האש – מבקר המדינה – יש בעיות בהכשרות. אין מספיק הכשרות. צריך לראות מה נותנים, מה עושים ואיך אנחנו עוזרים להם. לגבי כוח אדם, גם אם יאיישו את כל כוח האדם, אנחנו יודעים שעדיין חסר להם. איך אנחנו עושים את זה והאם אתם מתערבים בוויכוח שיש בין ועד העובדים לבין הרשות עצמה? צריך לפתור את הבעיה הזאת.

(היו"ר מאיר יצחק-הלוי, 13:29)

זה ויכוח חדש, משהו מהימים האחרונים.

לא, היה. זה משהו של שנים. בגלל שזה ממשלה חדשה אתה מתכוון?

יש כמה שרים ללא תיק, להפנות אותם לטיפול - - -

לגבי המשטרה, יש תאונות דרכים ואנחנו יודעים שגם במגזר הערבי, גם במגזר החרדי – אני לא רואה מספיק הסברה במגזר החרדי בכל הנושא של תאונות הדרכים. אני לא רואה את המשטרה נכנסת, ואני מדבר אתכם במיוחד על הולכי רגל שנפגעים, שנהרגים. צריכה להיות הסברה, לא לתרגם, אלא להסביר. וזה צריך להיות ביחד עם הקהילות עצמן שיודעים להסביר ולא לתרגם.

אנשים עם מוגבלות. אנחנו רואים לא פעם ששוטרים מכים אנשים עם מוגבלויות עד זוב דם. אנחנו זוכרים את זה אצל הילד ינקי. אנחנו זוכרים בקורונה מה קרה. ואומרים להם: זה עדיין מוגבלות וממשיכים להכות. מה נעשה בנידון? אני הצעתי הצעה שאולי תיקחו אנשים עם מוגבלויות כמו שבכנסת, וזה סמל שלוקחים אנשים עם מוגבלויות ונותנים להם שיעבדו פה ואנחנו מכירים אותם יותר. אני חייב להגיד לכם: כך גם לנו יש יחס שונה וחיובי יותר מלפני מה שהכרנו. עם כל מה שרצינו, אנחנו פתאום חיים איתם ביחד. יש לנו משהו אחר ואני חושב שגם במשטרה זה צריך להיות. צריך לחדד את הנושא הזה. לא יכול להיות שהאלימות תכה. מספיק פעם אחת הם פגועים ממה שהם, צריך לפגוע בהם עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם? המשטרה צריכה לעשות לזה סוף.

אלימות המשטרה כלפי הציבור החרדי. אנחנו יודעים על היד הקלה על ההדק – כשרואים חרדי, להכות אותו ולהכות אותו ולהכות אותו. אדוני השר, אני מבקש ממך שתיקח את זה לתשומת לבך, שיהיה לדבר הזה סוף. חרדי הוא גם בן אדם. הוא כמו כל אדם אחר. חייבים להתייחס אליו כבן אנוש, כאדם, צריך לתת לו את אותו היחס, לא ביקשתי יחס מועדף. ביקשתי יחס רגיל ושווה שיהיה, שהשוטרים יבינו שהחרדי הוא לא איזה משהו עלום, הוא לא איזה חייזר מאיזה מקום. אתה רואה, גם אני חרדי. אני כמו כל חברי הכנסת פה. ולכן אני אומר שאנחנו צריכים לתת להם - -

רק יותר טוב.

אני יותר טוב? לא אני רוצה להיות כמו כולם, אני לא רוצה להיות יותר טוב. זה בסדר.

ולכן אני אומר שצריך לתת את היחס השווה גם לציבור החרדי.

אני רוצה לדבר על הרבש"צים. אני יודע שזה תקציב של משרד הביטחון, אבל הם בעצם עושים פעילות של מה שתחת המשרד שלך: כבאות, מחסומים. אנחנו יודעים שהמעמד שלהם עדיין לא מוסדר. אין להם מעמד, אנחנו לא יודעים מה הם. צריך פעם אחת ולתמיד, אולי בכלל להכניס אותם תחתכם. או שלא, או שתיקח את זה אצלך כאתגר, לקחת ולהסדיר אותם. אנחנו רואים אותם בכל המלחמות, רואים אותם בשגרה וצריך להסדיר. הם הולכים לכבאות בלי שום הכשרה. אין להם הכשרה מינימלית ומגיעה להם הכשרה, צריך, הם מצילים אותנו.

יושבת פה נירה שמכירה את זה טוב מאוד מהמקום שהיא באה ממנו ומהמקום שהיא גרה בו. ואולי היא יודעת גם לספר יותר על המצוקה שלהם. אבל הגיע הזמן ש - - -

אני מטפלת ברבש"צים שעשו מחסום כי הוציאו אותם במשטרה למחסום, הם לא יודעים לפרוס מחסום. או שעשו תאונה או שנכנסו בהם. אין מי שמכסה אותם מבחינת הביטוח. אני מטפלת ברבש"צים שהלכו לכבות שריפות וכולם שרו את שיר הרבש"צים שמכבים שריפות, אבל יש רבש"צ שנשרף והוא לא מוגדר בשום מקום.

צריך לעשות הסדרה לדבר הזה. מפעילים אותם, בדקתי את היומנים שלהם. מפעילים אותם מהתחנות ומהגופים, ובסוף הם נשארים לבד. יש לנו אנשים שנפגעו ולא יכולים לעבוד. אני מדברת על העוטף.

אני רק רוצה לסיים ולהגיד שהביקורת היא ביקורת בונה. לוחמי האש עושים את עבודתם נאמנה, ראינו רק לא מזמן את השריפה, איך שהם לא ישנו ימים ולילות. השוטרים ברובם עושים את עבודתם נאמנה. יש עשבים שוטים בכל מקום. אבל לצערנו לפעמים אנחנו רואים איך העשבים השוטים מתרבים וצריך לעשות לזה מחסום ולהגיד: עד כאן.

ביקרתי בבתי סוהר, הסוהרים שם עושים ונותנים את הנשמה ועושים הכול, אני יודע. אגב, גם לציבור שומרי התורה ומצוות, יש מענה בתוך בתי הכלא. יש דברים שצריך לשפר אותם, אי אפשר להגיד שהכול 100%. אבל שתהיה יותר אוזן קשבת. אני אומר לכם – גם בשב"ס, כולם עושים את העבודה. הביקורת היא לא ביקורת עליהם ספציפית אלא ביקורת כמערכת שאנחנו צריכים לשנות, אבל מצד שני לחזק אותם. וכשאנחנו מדברים גם במגזר הערבי, הרי הפסיקו את המבצע של איסוף הנשק. הפסיקו את זה לזמן לא יודע. פרסם את זה ג'וש בריינר. אני אומר: למה לזמן לא ידוע? תביאו תחליף לאותו מבצע. לכן אני אומר שהדברים האלה הם ביקורת בונה כבוד השר, על מנת שנוכל לראות באמת איך כולנו נוכל לחיות פה בשקט. ומי שקיבל את העונש, ירצה את העונש, אבל גם נדאג לזכויות שלו. תודה.

תודה רבה חבר הכנסת אזולאי. חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה.

תודה רבה מכובדי היושב-ראש, אין ספק שמה שעובר על החברה הערבית מבחינת שפיכות דמים כתוצאה מפשיעה ואלימות, חייב להיות תחת הכותרת מכת מדינה. למה אני אומר את זה? כי בעבר הממשלה התייחסה וכינתה מכת מדינה תופעות כאלה בחברה היהודית. וכשההגדרה היא מכת מדינה היחס הוא אחר. למשל, הברחות הנשק מבסיסי הצבא, מהגבול, מאזורים אחרים – היא מכת מדינה וצריך להפסיק אותה. דיברו רבות על להכניס את הצבא או לא להכניס. מהצבא דרוש רק דבר אחד כדי להתערב: להפסיק את ההברחות, את מסלול ההברחות של הנשק מהבסיסים שלו לתוך הישובים הערביים. זה כל מה שהוא צריך לעשות בנושא של הפשיעה.

אתמול נפגשנו אוסאמה סעדי עם השר בר לב, אין ספק שהגישה של השר בר לב שונה מהגישה של אמיר אוחנה וארדן, אין ספק, כל אחד יודע. בניתים התוצאה בשטח היא כואבת. יש המשך של הרציחות. האלימות גואה, הפשיעה גואה. ויש רושם, בעצם יותר מאשר רושם, שארגוני הפשיעה יותר חזקים מהמשטרה.

שמעתי את נירה מדברת שאין הרתעה. איך היא נתנה דוגמה שאין הרתעה? שמרביצים לשוטר או פוגעים בניידת. לא. אין הרתעה כאשר רוצח יכול לרצוח עוד פעם כי לא הענישו אותו בפעם הראשונה.

גם נכון.

אין פיענוח מספיק בחברה הערבית. שיעור הפיענוחים בחברה הערבית הוא 20% פלוס-מינוס. בחברה היהודית הם פי הרבה יותר.

50.

יותר מ-50 לדעתי. אוקיי? כך שהפושע בחברה הערבית יכול לרצוח והוא לא נזרק לכלא, והוא רואה "כי טוב", ואפשר לרצוח עוד פעם. הקלות של הרצח בשנים האחרונות היא מקוממת. אגב, אפשר לרצוח תמורת כמה אלפי שקלים, לפעמים כמה מאות שקלים משלמים לחיילים קטנים, לבני נוער בני 19, 20 וככה מקפחים חיי אדם. רוצחים. יורים. נשק זמין בכמויות. כנראה מאות אלפי כלי נשק, אין מספר מדויק. מעולם המשטרה לא סיפקה לציבור מספר מדויק כמה כלי נשק לדעתה נמצאים ביישובים הערבים. תלמיד תיכון יכול להשיג אקדח מתי שהוא רוצה. אגב, התלמיד הזה שרוצה להשיג אקדח יודע מה המחיר של אקדח X, אקדח Y, כדורים, וכדומה. זה נורא.

יש שני סוגי פשיעה ואלימות. יש פשיעה שזה ארגוני פשיעה, זה תפקיד המדינה לטפל בהם, לא ראשי רשויות, לא חברי כנסת, לא אנשי דת. ארגוני פשיעה, לא האזרח הפשוט, ממש כמו אצל היהודים. מהיהודים לא מבקשים לטפל בארגוני פשיעה בישובים היהודים. יש סוג שני של אלימות בעלת סממנים חברתיים, למשל, תלמיד שמרביץ למורה בבית ספר או סכסוך שכנים על קרקע. אלה דברים שכולנו נושאים באחריות. באחריות מהבית הספר, מהרחוב, בבית. הורים שרואים שלבן שלהם יש אקדח בגיל 17 ולא שואלים אותו מאיפה האקדח, למה אקדח, נושאים באחריות.

המשטרה לבדה צריכה לטפל, והמשטרה חזקה. למה אני אומר שמשטרת ישראל היא משטרה חזקה ומקצועית? כי היא הצליחה. איפה היא הצליחה? בנתניה, בנהריה, בגוש דן. כשהיא רוצה היא מצליחה. ואני רוצה שהיא תצליח בטייבה ואום אל פחם, ובמקומות בישובים הערבים, כמו שהיא הצליחה בנתניה. והיא לא הטילה את האחריות על הקורבן בנתניה, על תושבי נתניה. פשוט, הייתה החלטה והיא בוצעה.

לא יכול להיות שלגשת למכרז – זה לא מכרז רציני – זה סכנת חיים. כי ארגוני הפשיעה השתלטו על המכרזים בחלק מהרשויות המקומיות. השתלטו על המכרזים. חלק מהרציחות שהיו לאחרונה קשורות למכרזים. ויש כאלה שנאלצים לפנות לארגוני הפשיעה ולא לכתובות לגיטימיות אחרות בגלל שהפכו להיות גם מוקד לפתרון סכסוכים. ארגוני פשיעה. זה כישלון. כישלון של המדינה, כישלון של המשטרה וכישלון חברתי, כן. כישלון של החברה כאשר פושע הופך להיות מפושע לאיש שפונים אליו או למודל לחיקוי למשל לנוער בגיל 17 ו-18. אסור שהדבר הזה יימשך.

אפרופו תחנות משטרה, אני גר בטייבה, בטייבה יש תחנות משטרה, מעולם לא ביקשתי להסיר אותה או להתנגד לקיומה. נשמעה כאן טענה על התנגדות לתחנות משטרה. באום אל פחם הוקמה תחנת משטרה, והרציחות לאחר הקמת המשטרה עלו. אני לא יודע. אני לא אומר שיש קשר בין הקמת תחנת המשטרה והעלייה ברציחות. אבל זה לא פתרון קסם, זה מה שאנחנו אומרים. הקמת תחנת משטרה היא לא פתרון קסם לטיפול בארגוני פשיעה. היא לא פתרון קסם. כפי שגיוס שוטרים ערבים ולא יהודים זה לא פתרון קסם. משטרת ישראל יכולה לטפל במה שנמצא אצלה.

טוב שיש תקציב, אנחנו מדברים על תקציב אדוני השר, טוב שהקצתם תקציב. אבל טיפול בארגוני הפשיעה הוא לא רק באמצעות תקציבים. יש את רשות המיסים, אתם יודעים, יש טיפול כלכלי, טיפול בכל תחומי החיים.

נקודה שנייה שאני רוצה לדבר עלייה היא תאונות דרכים.

רק תתכנס כי השר צריך לענות.

מיד. תאונות דרכים בחברה הערבית, שיעור ההרוגים מתאונות דרכים בקרב ערבים הוא יותר מהשיעור שלנו באוכלוסייה. גם תשתיות, גם גורם אנושי, גם חוסר הסברה ומודעות. כמו שינון אמר, יש כבישים אדומים והמשטרה יחד עם משרד התחבורה צריכים לשים דגש על הכבישים האדומים ועל הצורך לשים קץ או להוריד לפחות את שיעור ההרוגים הנורא – זה גם מוות נורא – כתוצאה מתאונות דרכים בחברה הערבית. תודה רבה.

תודה. בבקשה, השר ממש צריך לצאת, אחרי זה ניתן לשר.

שתי שאלות אדוני השר והמנכ"ל, בעניין גל הפשיעה והאלימות. אתמול נרצח עורך דין גאנם ג'בארין, והיום מתפרסם שהוא הגיש בעצמו תלונות למשטרה על איומים שהוא מקבל. וכנראה שהתלונות הללו לא טופלו. זה גם מתקשר למקרי רצח של נשים, שנשים מגישות תלונות והן לא מטופלות, ולצערנו אחרי זה היו מקרים של רצח אותן נשים ואנחנו יכולים לתת דוגמאות. אם אתה יכול באמת להתייחס לנושא הזה, כי זה נושא שעכשיו כולם מדברים עליו באום אל פחם ובחברה הערבית בכלל.

לעניין השב"ס ואני ראיתי את המצגת בתחילה, אבל נאלצתי לצאת כי יש דיון בוועדת חוץ וביטחון על אלימות מתנחלים. חשוב מאוד שסוף סוף מדינת ישראל תקיים את פסיקת בג"ץ. זה שדוחים את זה כל הזמן, ועכשיו דוחים את זה ל-2027; האם באמת יש תוכנית ויש תיקצוב להקמת בתי כלא חדשים? ועד אז, יש את כל הנושא הזה של הפוסטה – כלי רכב שמסיע אסירים ועצורים – שאתם אמנם בוועדת חוקה, עכשיו אנחנו דנים בהצעת חוק ועדות חזותית שאתם רוצים לייעל ולחסוך בדיונים, אבל האם באמת יש תקציב לעניין הזה של הפוסטה? שבמקום שאותו רכב יסתובב בכמה בתי כלא ואז הנסיעה צריכה לקחת עשר שעות ו-12 שעות מבתי כלא, להקצות תקציב נוסף ואז לחסוך את הנסיעות האלה ולחסוך את הסבל של האסירים. תודה.

תודה רבה. אדוני השר.

כמה זמן יש לי?

אתה מחליט.

אמרנו בהתחלה שעה וארבעים, לא?

אז תתחיל.

טוב, ראשית חלק גדול מחברי הכנסת ששאלו שאלות והעירו הערות אינם פה. בכל אופן, אתייחס לחלק מהנושאים שעלו. דבר ראשון צריך לזכור, זאת אמירה כללית – הגופים שמתחת לבט"פ הם גופים גדולים. משטרת ישראל היא קרוב ל-30,000 איש. ברור שיש צורך להשתפר כל הזמן, לשפר את ההתנהלות כמעט בכל תחום. ולצערי גם יש לא מעט חריגים בכל מיני אירועים מסוימים. התפקיד שלנו הוא לדאוג שהחריגים יהיו חריגים ולא יהיו נורמה. ופשוט אני מתייחס באופן כללי לחלק מההערות שנאמרו כאן בנושא הזה ביחס שוטרים לאזרח, וכן הלאה וכן הלאה. אני בהחלט מקבל את האמירות. שוב, חלק גדול מהנושאים שחברי הכנסת העלו היו אמירות, לא שאלות, אז בהחלט אנחנו מודעים לזה וזאת המטרה – שאירועים חריגים, יהיו חריגים ולא נורמה. אירועים חריגים תמיד יהיו וצריך לשאוף שיהיו מה שפחות.

לגבי יעדים כמותיים שיושב-ראש הוועדה שאל. יש סדרה של יעדים כמותיים, אני יכול לתת כמה דוגמאות. היעדים הכמותיים הכי פשוטים והכי ברורים זה בנושא כוח אדם בגופים השונים. אתן לכם דוגמה: אם בשנת 2020 במשטרת ישראל היו רק 2% מהשוטרים היו מוסלמים, אז היעד לסוף שנת 2022 שזה יעלה ל-3.5%. אני מזכיר שבמדינת ישראל בערך 20% מהאוכלוסייה היא אוכלוסייה לא יהודית. אותו דבר בשב"ס, בכיבוי אש, אותו דבר לגבי יוצאי אתיופיה, ולגבי נושאים מגדריים ונשים.

(היו"ר אלכס קושניר, 13:45)

בדיוק התחלתי לענות על הנושאים הכמותיים ששאלת. זאת אומרת שיש כאן ממש באחוזים יעדים מאוד ברורים. אני יודע שברגע שלא קובעים יעד, אז גם לא יודעים עד כמה עמדו בו. כשקובעים יעד גם בסוף אם עומדים ב-80% ממנו, 70%, זאת ההתחלה.

יש יעדים נוספים בחלק מהתחומים, אני פשוט לא רוצה להיכנס ליותר מדי פרטים, למשל, משפחות פשע, יש יעד כמותי מבחינת המדיניות שלי למשטרת ישראל – כמה משפחות פשע צריך להביא לבית המשפט במהלך שנת 2022. לא אכנס למספרים, אבל זה ברור למה.

בנושא רצח, היעד זה לרדת לפחות ב-10% במספר מקרי הרצח. בנושא התאונות הקטלניות, לרדת ב-15%. אני נותן לכם ככה טעימות של דוגמאות. פשיעה חקלאית שהעלתה נירה שאיננה כאן, יש ירידה בפשיעה החקלאית, היעד הוא לרדת בעוד 10% לפחות.

נושא השירותיות לאזרח שדיברנו קודם, והזכירו אותו חלק מחברי הכנסת, לגבי הנושא הזה – עלייה ב-15% בנכונות לפנות ולדווח למשטרה. איך אתה בודק את השירותיות? אם אזרחים לא פונים, סימן שיש כאן בעיה בשירותיות. אם יותר ויותר אזרחים פונים, אז זה מצביע על עלייה בשירותיות. יש מדדים שקבענו, למשל, בנושא תחושת הביטחון האישי – נשאלתי על זה כאן.

זה עדיין 15%?

עד סוף 2022.

לא, סקר שעשיתם לאיזה שנה?

כל היעדים שאמרתי לכם זה עד סוף שנת 2022.

היעד הוא רוצה שתהיה עלייה של 15%?

ירידה.

לא, בשיפור השירותיות לעלות ב-15%, בתאונות לרדת ב-15%. יש נושאים שאנחנו עושים בהם סקרים, למשל, בנושא תחושת הביטחון האישי. זה נושא מאוד חשוב, אבל איך אתה מודד אותו? שיפור בהשוואה על פי סקר הלמ"ס שייעשה, יש סקרים קודמים, ואנחנו צריכים להוכיח קודם לעצמנו ואחרי זה לציבור שהיה שיפור. יש הרבה מאוד יעדים כמותיים.

לגבי אלימות ברשתות החברתיות, שוב, יש את פרויקט 105 שהוא בעיקר עוסק באלימות בפגיעה בבני נוער ברשתות החברתיות. פרויקט מאוד מוצלח שהושק לפני ארבע שנים בלבד. מוצלח מאוד. אחד היעדים למשטרת ישראל זה לחשוב ולעשות פיילוט בפרויקט נוסף.

נושא של תחנות משטרה - - -

רק לגבי זה, לגבי הרשתות החברתיות, יש היום גם את הסיפור של הטלגראס ודברים כאלה. יש לכם אכיפה? אתם מצליחים באמת להגיע?.

מה זה אכיפה?

השאלה אם אתם מצליחים להגיע אליהם? אנחנו יודעים שהרבה בני נוער נופלים שם.

רגע, בשביל שהמשטרה תטפל בנושא מסוים היא צריכה שמישהו יגיש תלונה. אוקיי?

לא, לא, אם אני עכשיו יושב פה כשוטר, אני רוצה לדעת כחוקר, כולנו יודעים שזה מסתובב, אתה נכנס לטלגראס ואתה יכול להזמין, יש כל מיני שיטות, אני לא בדיוק מתמצה, אני לא יכול לעשות עם זה כלום, אבל אתה מזמין ואז מגיע שליח ונותן לך. אם רוצים לעלות על הרשתות האלו אפשר לעלות, השאלה אם אתם עושים צעד גם בשביל לתפוס אותם ולמגר את זה או שאתה אומר לי: אני יושב ואני מחכה לתלונה. התלונה הרי לא בדיוק תגיע כל כך מהר. כי הרי לכולם יש את אותו אינטרס.

תראה, אתה מדבר על מה שנקרא הdarknet- – רשת אפלה – על הדברים שקורים ברשת השחורה. ברור שכל הנושא של פשעים דיגיטליים ופשיעה דיגיטלית, שלצערנו עלתה מאוד בתקופת הקורונה כי הייתה הרבה יותר הסתובבות, הייתה קפיצת מדרגה – אין ספק שזה נושא חשוב מאוד שמשטרת ישראל צריכה להתמודד איתו. זה ברור.

כרגע אין משהו.

לגבי הרעיון של איגום תחנות, כמו שהזכיר מאיר יצחק הלוי, שנמצא באילת ובמקומות אחרים; הרעיון הוא רעיון מצוין. כמובן שיש כאן שאלה תקציבית. מזה אני רוצה להרחיב לנושא תחנות המשטרה בכלל. גם חבר הכנסת אחמד טיבי שם סימן שאלה עד כמה תחנת משטרה משפרת את ההתמודדות עם הפשיעה. אז התשובה היא שתחנת משטרה משפרת את ההתמודדות עם הפשיעה, אבל יש כאן אבל. אם היום אנחנו מחליטים להקים תחנת משטרה, שזה אומר 50 מיליון שקל, היא תתחיל לפעול רק בסוף 2023. לכן כשאנחנו מדברים היום על מאבק באלימות ובפשיעה, הייתה שאלה מאוד רלוונטית שהמשטרה התלבטה בתוך עצמה וגם אנחנו: האם נכון לדוגמה, לקחת 50 מיליון שקל מסוימים ולהשקיע אותם בבניית תחנה שאת התוצאות נתחיל לראות בסוף 2023 או לקחת את הכסף הזה ולהשקיע בדברים שישפיעו בצורה מידית? למשל, הקמת מפלג כלכלי שכל ייעודו לעסוק בתקיפה דרך הגורמים הכלכליים.

אפשר לשכור מבנה מארגוני פשיעה.

אפשר גם לשכור את השוטרים.

שמה יש חיילים.

אפשר מאבטחים מהתנועה האסלאמית.

כפר קאסם, לא?

יש השתלטות על מבנים וקרקעות.

חברת הכנסת זועבי, לגבי האמירה שלך, היו לנו תוכניות מצוינות, בואו נתחיל לבצע – זה בדיוק המסר. המסר שלנו, ואני והמשטרה והגופים האחרים לא מחכים לתקציב של 2022. הדברים שאפשר לעשות היום, אנחנו עושים היום. יש הרבה מאוד שינויים שהמפכ"ל הכניס. שינויים חיוביים שגם נותנים את אותותיהם. אבל הבעיה היא כפי שאמרתי קודם, למה האזרחים לא מרגישים את זה? כי לדעתי בעקבות שומר החומות הייתה קפיצה גדולה מאוד בפשיעה, בזילות של שימוש בנשק וכן הלאה. ולכן לצערי יש כאן – גם האזרחים לא מרגישים בזה והרבה פעמים גורמים במשטרה מאוד מאוד מתוסכלים כי הם עושים דברים יותר טוב מאשר שעשו בעבר, אבל האזרחים לא מרגישים. אתן דוגמה: בדרום – מישהו שאל אותי על הדרום – מעצר עד תום ההליכים בשלושת החודשים האחרונים קפיצה ב-100% על מספר האירועים שהיו בתקופה המקבילה אשתקד. אם זה לנושא של ירי, אם זה לנושאים אחרים, גם בנושא הפשיעה הכלכלית. בדקתי את עצמי, לא לפני הפגישה, לפני פגישות אחרות לראות האם באמת השינויים שהציגו לי במחוז דרום, שינויים דרמטיים, האם הם מביאים תוצאות והתשובה היא כן. מבחינה כמותית התשובה היא כן. האם זה מספיק? התשובה היא לא. חד משמעית זה לא מספיק.

מה עם תקציבים לבתי כלא ושטח המחייה?

תכף אגיע לזה. אני הולך לפי הסדר.

אדוני השר, יש לנו שבע דקות.

לגבי ההרתעה - - -

- - - לא קיבלתי אותו.

לגבי ההרתעה, נאמרו כאן אמירות שהמשטרה איבדה את ההרתעה שלה. אני רוצה לומר כמה דברים: אחד, במשך שלושת השנים האחרונות ואולי יותר, יותר משלושת השנים האחרונות, גורמים מסוימים, כולל בממשלה, עשו מאמצים בשביל להחליש את המשטרה. זה התחיל במתקפות על רב ניצב אלשיך, וזה המשיך בכך שלא מינו מפכ"ל כי אם רק ממלא מקום, וכן הלאה וכן הלאה. אלו רק דוגמאות מסוימות.

ניסו למנות מנכ"ל, הוועדה פעמיים פסלה.

אלו רק דוגמאות נוספות. לכן בסוף ההרתעה, אם רוצים לחזק את ההרתעה, זה לא בדיבורים זה במעשים. והמעשים שאנחנו עושים, אני מאמין שיחזקו את ההרתעה. אם אנחנו מסתכלים על השבועות האחרונים, בסוף השבוע האחרון, בימי רביעי עד שבת, נעשו מבצעים בכל הארץ – בדרום, בצפון, במרכז. מבצעים עם מאות שוטרים שהשתתפו במבצעים שהגיעו ליעדים שנחשדו כעוברים על עבירות. בוצעו הרבה מאוד מעצרים. נמצאו כלי נשק. נמצאו סמים. נמצא כסף מזומן. שבוע לפני כן ביום שישי במחוז צפון, 350 שוטרים פשטו על 63 יעדים. את הדברים האלה לא ראיתם לפני חצי שנה ומעלה. זאת אומרת שיש כאן - - -

- - - אף פעם לא - - -

- - - פעם ראשונה שתופסים סמים ונשקים.

זה לא התפקיד של המשטרה?

יש כאן ריכוז מאמץ מבצעי - - -

נשמע כאילו זאת הצלחה שפעם הראשונה זה יוצא.

ותאמינו לי, מפכ"ל המשטרה מבין בנושאים המבצעיים ואגלה לכם עוד סוד: גם אני מבין בכמה דברים מבצעיים. יש כאן קפיצת מדרגה או שתי מדרגות במעשים בשטח.

הוגשו כבר כתבי אישום על המעצרים האלו של ה - - -

תראו, כתבי האישום זה כבר לא במגרש של הבט"פ. הוזכרו כאן גם כמה הערות לגבי דלתות מסתובבות וכן הלאה. חלק מהדברים, לשנות את המציאות הזאת – אתם צודקים. דלתות מסתובבות, אנשים מגיעים למעצר עד תום ההליכים ובסוף משחררים אותם. חלק מהדרך להתמודד עם זה, זה עם שינוי חקיקה ועדכוני חקיקה. מעונשי מינימום, נדמה לי היום - - -

אתמול הצבענו על זה.

אתמול - -

אגב, גם אנחנו באופוזיציה הצבענו בעד

- - עבר בכנסת. דרך זה, דרך למשל חוק, מישהו הזכיר מצלמות, נדמה לי שאתה הזכרת את המצלמות. אז התשובה היא לא. אחרי שקורה אירוע, נכון לחוק היום, המשטרה לא יכולה לבוא אוטומטית ולאסוף את כל המצלמות. בימים אלה אנחנו מגישים – שוב, זה משרד המשפטים מוביל את זה – הצעת חוק שתאפשר במקרים כאלה שקרה פשע, תאפשר למשטרה ללא צו שוטר לאסוף את כל המצלמות.

כמה נעצרו בפעם האחרונה, וכמה שוחררו ללא שום הגבלה? זה מאוד חשוב, כי לפעמים יש מסה של מעצרים, כדי ליצור הרתעה, אבל אנחנו יודעים שגם במעצרים האלה לא פעם היו אנשים שלא באמת נשארו שם, ואפילו ברמה של חפים מפשע. אנחנו יודעים את זה. השאלה היא האם יש לך את הנתון הזה? אתה יודע מה – רק על המעצרים האחרונים. אני כבר לא מבקש על השנה האחרונה.

אין לי את הנתון הזה. מה שאני אומר הוא שחלק מההתמודדות בדיוק עם נקודת התורפה הזו, שאנשים בסוף נעצרים ומשוחררים או מקבלים על החזקת נשק לא חוקי מעצר של שלושה חודשים או שישה חודשים. חלק מהעניין הזה הוא שינויי חקיקה או חקיקה חדשה, יש הצעת חוק שתגיע לדעתי לוועדת חוקה בנושא של לאפשר לשוטרים חיפוש בבתים שיש בהם חשד כזה או אחר או עדות כזאת או אחרת שזאת לא עדות ש - - - היום הם צריכים אישור של שופט. הדברים האלה בקנה, הדברים האלה יגיעו כאן לוועדות בכנסת להערכתי בשלושת-ארבעת החודשים הקרובים, וחלק מהשאלה היא כמה מהר הם יצאו כאן בצורה של חקיקה?

אדוני השר, אני פה עם החוק של הפיקוח, ורשום שמשטרת ישראל ורשות התביעה רשאיות להשתמש בצילום לשם מניעת ביצוע עבירה, חקירה, עבירה או לשם ניהול הליך פלילי. זה בחוק הפיקוח, הם כן יכולים לגשת למצלמות של גני הילדים.

אז התשובה היא לא.

זה החוק.

אני לא יודע לגבי ילדים בפרט. אבל באופן כללי התשובה היא לא, ולכן עכשיו אנחנו מביאים הצעת חוק שתאפשר את זה.

לגבי השאלות על בתי הכלא, יש דברים שאני צריך לבדוק, השאלה של שיחת טלפון מהכלא שהיא הרבה יותר יקרה וכן הלאה, אני כמובן אבדוק.

יש כמובן את החלטת בג"ץ, נכון להיום, שב"ס עומד על קרוב ל-50%, בין 40% ל-50%, בהגדרה של 4.5 מטר. בסוף 2022 השאיפה היא להגיע ל-80%. עדיין, ואני אומר את זה כאן בצורה ברורה, לצערי אנחנו לא נגיע בסוף 2022 ל-100%. חלק מהעניין הוא גם תלוי במה יהיה תקן הכליאה, ותקן הכליאה מתקשר לשאלה שנשאלתי על שחרור מינהלי כזה או אחר. יש תקן כליאה היום. תקן הכליאה היום הוא 14,000.

יש כמה שאלות שלא קיבלנו תשובות.

רגע, שניה.

סליחה, אני רוצה לשאול.

שנייה, מה זה אומר? זה אומר שאם מחר בבוקר, בגלל אלף ואחת סיבות, אנשים שקיבלו תקופת מעצר כזאת ואחרת, יש 14,005 אסירים? צריך חמישה אסירים לשחרר.

שאלתי כמה כאלה כרגע נמצאים אם יש?

לכן, ישנם קריטריונים מסוימים את מי ניתן לשחרר תחת העניין הזה. גם פה, אנחנו מביאים עדכון של הצעת החוק. לדוגמה - - -

לא, אבל עד שתעבור פה הצעת החוק, אנחנו יודעים שקיימים.

תקשיב.

אני מקשיב, אני יודע, אני מכיר.

אתה לא יודע, כי אתה לא יודע מה אנחנו הולכים להביא.

בסדר, אבל אני שואל על עכשיו, לא שאלתי מה מביאים.

אולי זה לא מעניין אותך, אוקיי. אז אם זה לא מעניין - - -

אני שואל על עכשיו. מה אני שואל? החקיקה זה בסדר, אין לי בעיה להישאר פה עוד שעתיים, הבעיה שהיושב-ראש לוחץ שאפילו לא קיבלתי תשובות על דברים שלי, שזה מאוד חשוב. אם זה על המגזר החרדי, על אנשים עם מוגבלויות, על אסירים שאתה מדבר. ביקשתי לדעת כמה יש כרגע שיכולים להשתחרר בשחרור המינהלי ולא משתחררים ולמה לא משתחררים? זה מה שביקשתי לדעת.

לא, לא. כל מי שעל פי החוק צריך להשתחרר בשחרור המינהלי הוא משוחרר.

אוקיי, תודה. זהו.

- - -

הייתה תקופה שלא היה אפשר בגלל שלא היה ועדה, לכן אני שואל.

עוד משפט, היה פקק בשחרורים המינהליים עד שיוקמו הוועדות. זה צריך להגיע. מהרגע שהוקמו הוועדות, כל מי שאמור להשתחרר בשחרור מינהלי ישוחרר.

בדיוק בגלל זה שאלתי. תודה.

אדוני השר, אדוני המנכ"ל, תודה רבה.

רק שתדע שעל המגזר החרדי לא קיבלנו תשובות, לא על אנשים עם מוגבלות, אני חושב שלפחות תתייחס למגזר החרדי. תודה.

תן לי להתייחס לזה. אני יודע שלא קיבלתם תשובות לכל השאלות, מפאת קוצר הזמן, יש לנו דיון נוסף שצריך להתחיל בשעה 14:00. אני מבקש אדוני השר ואדוני המנכ"ל, לתת לנו תשובות בכתב על כל הנושאים שלא הספקנו לענות לפני שאנחנו נעבור על הצבעות על התקציב. תעבירו את זה בבקשה לוועדה.

רגע, אלכס, את הדוגמאות שהבאתם, נוכל להעביר לשר שיבחן את התלונות של האזרחים? זה אפשרי?

בהחלט. כל הנתונים הנוספים שאתם רוצים, תעבירו אלינו ואנחנו נשיב בכתב.

בסדר גמור.

גם הנושא של העורך דין שנרצח אתמול, שהיו תלונות למשטרה שלא טופלו?

תודה רבה אדוני השר, תודה רבה לעובדי המשרד, המשטרה, השב"ס, מכבי האש. ואני באמת רוצה לחזק אתכם ולברך אתכם, אתם עושים עבודת קודש יחד עם המשרד. אדוני השר, הצלחה שלך זה הצלחה שלנו, אז בהצלחה. תודה רבה.



הישיבה ננעלה בשעה 14:03.