פרוטוקול של ישיבת ועדה
הכנסת העשרים-וארבע
הכנסת
3
ועדת הכספים
11/10/2021
מושב שני
פרוטוקול מס' 110
מישיבת ועדת הכספים
יום שני, ה' בחשון התשפ"ב (11 באוקטובר 2021), שעה 13:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-24 מתאריך 11/10/2021
פרק ו' (מיסוי הכנסות צבורות) מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א-2021
פרוטוקול
סדר היום
פרק ו' (מיסוי הכנסות צבורות) מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א-2021 (מ/1443) – הכנה לקריאה שנייה ושלישית – הצבעות
נכחו
¶
חברי הוועדה: אלכס קושניר – היו"ר
ולדימיר בליאק
מאיר יצחק-הלוי
נעמה לזימי
יעל רון בן משה
ג'ידא רינאוי-זועבי
מוזמנים
¶
גיא גולדמן - עו"ד, ממונה חקיקה, רשות המסים, משרד האוצר
מיכאל אסולין - מנהל תחום בכיר עידוד השקעות הון, משרד האוצר
משתתפים (באמצעים מקוונים)
¶
שרית פלבר - עו"ד, משפטנית, מח' ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים
ישראלה מני - סמנכ"לית כלכלה, איגוד לשכות המסחר
אביב חצבני - סגן ראש אגף כלכלה, התאחדות התעשיינים בישראל
מיכל קורן - מנכ"ל עמותת CFOS לקשרי ממשל ומשק
ערן עופרת - CFO פלקס, עמותת CFOS לקשרי ממשל ומשק
פרופ' פהד חכים - מנהל בית החולים האנגלי בנצרת
איתן צחור - עו"ד וסגן נשיא, לה"ב – לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל
רישום פרלמנטרי
¶
אירית שלהבת
פרק ו' (מיסוי הכנסות צבורות) מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א-2021, מ/1443
היו"ר אלכס קושניר
¶
אנחנו פותחים את הישיבה. הנושא השני על סדר היום הוא פרק ו' (מיסוי הכנסות צבורות). דנו בהצעת החוק הזאת יהיום אנחנו עוברים להצבעות.
אני רוצה לברך את חברי הכנסת שהתפללו פה. אני מקווה שתביאו ברכה לוועדה ונוכל להעביר את התקציב. תודה רבה לכם על זה.
משה גפני (יהדות התורה)
¶
בתפילה העניין הוא שכל אחד מוצא את מה שיש. אתה אומר ברכה שהתקציב יעבור ואני אומר ברכה שהתקציב ייפול.
אייל לב ארי
¶
ברשות היושב-ראש, לאחר הדיון הקודם קיבלנו פנייה בכתב מפורום ה-CFO's לגבי הצעת החוק, הם מנהלי הכספים בחברות ציבוריות ובחברות בכלל. הם העלו מספר טענות שעלו גם על ידי נציגים של לשכת רואי החשבון, ביחס לשאלות של רטרואקטיביות, סעיף היציבות והאם התיקון של סעיף 74 הוא הטבת מס או שיטת חישוב. ביקשתי בכל מקרה להתייחס למכתב הזה, גם מנציגי רשות המסים וגם ממשרד המשפטים, רק כדי להשלים את התמונה ביחס לטענות.
גיא גולדמן
¶
ראיתי את המכתב. אני רוצה להדגיש שאנחנו לא משנים פה את מדיניות המס אלא נותנים מענה לניצול לרעה של מה שבעיניים שלנו, ולדעתי בעיניים של עוד רבים, היה כוונת החוק המקורי. ברגע שמחולק דיבידנד לחברות שיש להן רווחים כלואים אמור להתחייב במס חברות חלק מן הרווח הכלוא, חלק שהופטר. כרגע יש ניצול לרעה, כאשר מחולק דיבידנד באמצעות תרגילים כאלה ואחרים ולא משולם מס חברות. זה המענה. כל שיעורי המס לא משתנים, אנחנו לא מבטלים את הפטור ממס חברות לעתיד. למרות שזה הסדר בעייתי מאוד, שרשות המסים קשה לה מאוד להתמודד אתו, לא מבטלים את הפטור ממס קדימה. אפילו קדימה לא מבטלים אותו, משאירים את המצב בעינו מבחינת מדיניות. רק נותנים מענה לניצול רעה, לאותו abuse שדיברתי עליו בפעם הקודמת, שברגע שמחולק דיבידנד לא משולם מס חברות.
שרית פלבר
¶
שלום. קראנו את המסמך, הסתכלנו על הדברים. העמדה שלנו מן הדיון הקודם לא השתנתה. אני מצטרפת לדברים של גיא, התיקון שמבקשים כעת להוסיף לא מבטל את הטבת המס, לא מבטל את האפשרות לחלק דיבידנד מתוך הכנסות שאינן פטורות. הוא מתמקד רק באופן שבו אנחנו נייחס את ההכנסה במקרה של חלוקה, מה ייוחס להכנסה פטורה ומה לא. ההטבה עצמה לא מבוטלת, היכולת לחלק הכנסות שאינן פטורות. לכן העמדה שלנו לא השתנתה לגבי התיקון.
אני חושבת שראוי להזכיר שהתיקון הזה מגיע לצד הוראה שכוללת הטבה משמעותית. גם אם הדבר הזה בוודאי לא נדרש, אבל זה תורם לסבירות של ההסדר בכללותו. זאת הטענה וכמובן יש את כל הטענות שהעלינו בדיון הקודם, לגבי היעדר אירוע מס וכיוצא בזה.
אייל לב ארי
¶
גם אני בדיון הקודם ראיתי את סעיף 74 כסעיף חישובי. לא כסעיף שקובע הטבת מס אלא כסעיף שקובע כיצד ניתן לייחס הכנסות כאלה ואחרות מן המפעל בחישוב המס. הוא לא קובע את ההטבה או את המס הסופי. עכשיו משתנה אופן חישוב המס. גם בדיון הקודם דעתי הייתה שהסעיף אינו מסדיר לא את שיעור המס ולא את ההטבה עצמה אלא את אופן החישוב, כיצד מייחסים הכנסות לצורך החישוב הסופי. עכשיו הממשלה מבקשת לשנות את שיטת החישוב וכיצד לייחס את ההכנסות, באופן שמה שמגיע מהכנסות פטורות יהיה בהכנסות פטורות ומה שמגיע מהכנסות מחייבות יהיה בהכנסות מחייבות, ושלא יהיה הערבוב שהיה עד עכשיו, וכפי שגיא תיאר את זה היה בעצם ניצול לרעה של החוק.
היו"ר אלכס קושניר
¶
קראנו את כל הצעת החוק, עכשיו נקרא את ההסתייגויות ונצביע עליהן. אחר כך נצביע על הסעיפים.
אופיר כץ (הליכוד)
¶
אני רוצה לנמק. אתה רואה שאנחנו פה ואנחנו רוצים להגיע ואנחנו כן משתתפים אבל יש לנו גם ישיבות סיעה. לא בסדר שעשית את ההקראה בשבוע שעבר בזמן ישיבת הסיעה שלנו. זה לא בסדר. אנחנו כן צריכים להשתתף. אם השתתפנו בדיונים שנערכו לפני כן, ואתה עשית דיונים לפני כן, ייאמר לזכותך, אז אני חושב שגם בהקראה – תוך כדי ההקראה היום ראינו למשל במס הגודש איך אנחנו משנים דברים, פרט להסתייגויות שהגשנו אנחנו משנים דברים תוך כדי תנועה. חשוב לכבד אותנו בעניין הזה. עוד שעתיים לפה או לפה – לא יקרה שום דבר. לתת לנו פעם בשבוע את ישיבת הסיעה שלנו, שנשתתף בכל הדיונים.
היו"ר אלכס קושניר
¶
קודם כול, ההקראה כן הייתה חוקית אבל אני משתדל, ואני ממשיך להשתדל בכל כוחי, לאפשר, כמו היום, לחברי הכנסת להשתתף בישיבות סיעה. אני מבין את החשיבות של הדבר הזה.
מי בעד ההסתייגות? מי נגד?
הצבעה
ההסתייגות לא אושרה.
אופיר כץ (הליכוד)
¶
אני רוצה לנמק. זה מ-2009. שנים רבות שאנחנו שומעים הטפות מכל מיני ח"כיות, שהן בדרך כלל מצד שמאל של המפה, שכל הטרדה מינית שבאה מכיוון שלא מוצא חן בעיניהן הן קמות ומשתוללות. עכשיו כשאנחנו רואים את מה שקורה עם אלעזר שטרן אנחנו לא שומעים מילה.
היו"ר אלכס קושניר
¶
אופיר, אני מבקש להסתייג, אני לא מקבל את הדבר. אתן להסתייג, אבל לעניין ההסתייגות עצמה ולא לדברים אחרים.
מי בעד ההסתייגות? מי נגד?
הצבעה
ההסתייגות לא אושרה.
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
אני בעד, אגב. אני לא מבין את עמדת הייעוץ המשפטי שמונעים זכות הצבעה מחצי מן העם. זה שהתקנון מונע מסיעה שלא הגישה, זה לא מונע מן האופוזיציה להשתמש בזה ככלי פרלמנטרי. אני מוחה על כך, אדוני היושב-ראש.
אופיר כץ (הליכוד)
¶
אני רוצה לנמק ביחד את כל הסעיפים שעברנו עליהם עכשיו כי זה רלוונטי לכולם. החוקים שאנחנו אמרנו וחזרנו עליהם, גם בוועדת הכנסת כשזה התחיל ובאו נציגי משרד האוצר ונציגי משרד התחבורה וכל המשרדים הרלוונטיים, בכל חוק בההקשר שלו, ושמענו גם פה במהלך הדיונים הרבה נציגים מחברות ממשלתיות שאומרים שדברים שמביאים לכאן ועושים בדיון–שניים, דברים כבדים, כשיש הרבה גורמי חוץ חשובים מאוד והעמדה שלהם רלוונטית מאוד. הלחץ שבו אנחנו עושים את זה, בחוקים שהולכים להשפיע על כל אזרח ואזרח במדינת ישראל, לעשות את זה בלחץ תחת חוק ההסדרים – אני חושב שזה באמת לא נכון. אנחנו לא באמת יכולים במסגרת הזמן המועט שיש לנו לגעת בכל הסעיפים. גם אתה, אדוני היושב-ראש, רואה את זה. בהצעת החוק הקודמת שעליה דנו, בעניין הגודש, על כל מילה היה לנו מה להחליף דעות, מה לחשוב לתקן.
אופיר כץ (הליכוד)
¶
לכן אני חוזר ואומר שלא בסדר שמביאים את זה בחוק ההסדרים. זה לא היה אמור לבוא כך. חוקים חשובים, חלקם טובים, חלקם כמובן על מסים, אבל עדיין היינו צריכים לעשות את זה בערוץ הנורמלי שזה אמור להיות ולא להכניס כל כך הרבה חוקים בחוק ההסדרים.
היו"ר אלכס קושניר
¶
אתה לא יכול כי אתה לא חבר ועדה.
מי בעד ההסתייגות? מי נגד?
הצבעה
ההסתייגות לא אושרה.
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
היועץ המשפטי, יש כאן איזה שינוי שעשיתם מן הנוסח המקורי שהוגש? אתה יכול להצביע לי על שינוי אחד כזה?
אייל לב ארי
¶
בנוסח שלפניכם יש שינויים טכניים. יש שינוי אחד שהוסף בסוף בעקבות הערת נוסח, אבל ההערה הייתה מהותית, לסעיף 74, בעמוד 5 אצלכם.
בסעיף 52ד(א)(2), המילים "לרבות רכישתו מצד שלישי" – יימחקו.
אופיר כץ (הליכוד)
¶
אני רוצה לנמק. אני חוזר ואומר, אדוני היושב-ראש, ואם אני טועה היה אתמול דיון לגבי הדיווח, שכל דבר יעבור אצלנו. אני חושב שזה רלוונטי לכל חוק, במיוחד לחוקים חדשים שאנחנו עושים שקשורים במסים שאזרחים צריכים לשלם, וגם אם זה הטבה ומס שיורד עכשיו, במיוחד שזה חוקים חדשים שאנחנו לא יודעים איך זה הולך להיות. היה לנו את זה גם בחוק על הלוואות לדיור, שהנציגה אמרה שזה כתוב בחוק, שצריך לדווח לוועדת הכספים פעם בשנה על אותן הלוואות, כמה אנשים הצליחו לקבל את ההלוואות, כמה לא, מה מנתחים, מה הפילוחים, וכך אנחנו כחברי כנסת יודעים מה צריך לשנות, מה טוב ומה לא טוב. אני לא זכרתי בתור חבר כנסת בוועדת הכספים במשך כשנתיים שבאמת היה דיון על ההלוואות, ואז מבדיקה שעשינו עם הצוות של הוועדה ראינו שלא היה דיון כזה כבר חמש שנים.
אופיר כץ (הליכוד)
¶
אני חושב שאנחנו צריכים לחזק פה את הוועדה, ולא משנה מי יושב בממשלה, פעם אתה בקואליציה ופעם אתה באופוזיציה, אבל השקיפות צריכה להיות תמיד. א', כשקיפות, ו-ב', ניתן לנו כחברי כנסת יכולת להבין מה ההשלכות של חוק שהעברנו, וגם לדעת אם צריך לתקן, להגיש בקשה כחברי כנסת, כוועדה, לתקן את החוק, לפנות לשר ולא להשאיר דברים לא מטופלים. ראינו, משאירים אותם עשר שנים ללא שינוי קריטריונים ובגלל זה הגענו למצב שראינו ירידה בהלוואות לדיור כי לא נגעו בזה, כי לא דיווחו ולא אמרו לחברי הכנסת שכבר לא משתמשים בזה כי זה לא רלוונטי. גם פה, אני סבור שאנחנו תמיד צריכים לקחת בחשבון את הוועדה ואם דברים משפיעים על האזרחים והם צריכים לשלם יותר או פחות צריך לקחת את זה בחשבון, להביא את זה לוועדה ואז חברי הכנסת בוועדה יוכלו לקבל החלטות להמשך ולפקח על הדברים שעברו פה.
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
מה זה ב-52ה(א) שכתוב "סכום כאמור בסעיף קטן (ב) או (ג)"? "חברה ... תשקיע במפעל תעשייתי שבבעלותה סכום כאמור בסעיף קטן (ב) או (ג)". זה לא "(ב) או (ג)". בסעיף קטן (ג) מופיע גובה תשלום המס. מה יש בסעיף קטן (ב)?
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
גיא, אל תסבן אותי. מה גובה הסכום? מה זה "סכום כאמור"? סכום ההטבה או סכום המס שהיא שילמה?
מיכאל אסולין
¶
החוק עצמו מעניק למעשה הטבה שבין 30% ל-60% במס. כפי שגיא ניסה לציין, שיעור ההטבה נגזר משיעור הרווחים שאתה משלם בגינם מס. ההפרש בין 30% ל-60% של הנחת המס, זה הסכום שאותו אתה צריך להשקיע.
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
לא הבנתי. כתוב: "חברה ... תשקיע ... סכום כאמור בסעיף קטן (ב) או (ג), לפי העניין". ראשית, מה זה "(ב) או (ג)"? אין פה שני סכומים, זה לא: או זה, או זה. מדובר על עניין אחד בלבד, על ההטבה שהיא קיבלה. שנית, מה הסכום האמור? האם זה סכום ההטבה שהיא קיבלה או סכום המס שהיא שילמה? זה לא כתוב בחוק.
אייל לב ארי
¶
בסעיף 52ה(ד), לפני "בגובה" יבוא "ובנוסף על גובה שבין ההשקעה המיועדת ובין ההשקעה שהשקיעה בפועל".
אייל לב ארי
¶
בסעיף 52ה(ד), המילים "בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום ההודעה למנהל רשות המסים ועד יום התשלום" – יימחקו.
אייל לב ארי
¶
אחרי סעיף 52ו(ג) יבוא "(ד) חברה תחויב לדווח לוועדת הכספים של הכנסת על חלוקת הדיבידנדים בכל שנה".
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
לא, אל תענה עוד פעם. אתה לא הבנת, ואתם משתיקים אותנו. תגיד לי מה זה, סכום ההטבה או סכום המס שהיא שילמה?
היו"ר אלכס קושניר
¶
לא זה ולא זה, אלא רכיב מסכום ההטבה במס שהיא קיבלה היא חייבת להחזיר חזרה בהשקעה. לא את כל סכום ההטבה שהיא קיבלה, בין 30% ל-60%.
מיכאל אסולין
¶
היא מקבלת בין 30% ל-60% אבל אם אנחנו מדברים על חברה שהיא עתירת השקעות חוץ, ששיעור המס שלה יורד מ-10% ל-6%, ולא מ-25% ל-10% כפי שקורה ברוב החברות, ההטבה שלה היא לא עד 60% אלא היא עד 40%. לכן זה הפנייה ל(ב) או (ג), אם היא בעולם של ה-60% הטבה או אם היא בעולם של ה-40% הטבה.
מיכאל אסולין
¶
את חלק מן ההטבה, את מה שמעל 30% – זה מה שהיא צריכה להשקיע, לא להחזיר. אם היא לא השקיעה את המרכיב הזה שמעל 30% אז היא נדרשת לשלם את זה כמס בתוך התקופה הרלוונטית להשקעה המיועדת.
משה גפני (יהדות התורה)
¶
כמובן, על ההסתייגויות. אני מנמק רק הסתייגות אחת. אני לא זוכר דבר כזה, שמצביעים בעד ואין מי שמצביע נגד.
היו"ר אלכס קושניר
¶
אני מבקש להתייחס להסתייגות. אם אין לך מה להגיד על ההסתייגות לא אתן לך אפשרות לנמק.
היו"ר אלכס קושניר
¶
לא, לא, לא. יש לך התייחסות לעניין ההסתייגויות? בבקשה. לגבי דברים אחרים – זה לא רלוונטי.
משה גפני (יהדות התורה)
¶
אני מציע שסעיף 12 יימחק. מדוע? בתמונת המצב, בכל המקרים כאשר אנחנו עושים חקיקה ומביאים את סעיף 12, יש מי שהם בעד ויש מי שהם נגד, מתנהל דיון. פה אתם מצביעים בעד, אנחנו בכלל כאילו לא במשחק הזה. כך השתלטתם על הכול והפכתם את הבניין הזה לבניין שאיננו דמוקרטי. לכן אני מציע שסעיף 12 יימחק.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אני מנמק את ההסתייגות הזאת, על כך שסעיף 12 יימחק. אם נסתכל במה שהלשכה המשפטית כתבה לנו, היא הציעה לפצל את החוק הזה מחוק ההסדרים. אני קורא: "רווחים כלואים נחקק לא אחת בוועדות הכספים בהליכי חקיקה רגילים". לכן לא מובן מדוע נדרש שזה יבוא כאן בהצעת חוק ההסדרים. כשאני מבקש למחוק את הסעיף, זה לא סתם "הטרלה". אנחנו אומרים: תתייחסו אל מה שהלשכה המשפטית אמרה. אל תתייחסו אלינו כאופוזיציה אלא לפחות כמי שאתם חושבים שרוצים לפעול לטובת הבניין הזה, לטובת הבית הזה, לטובת חברי הכנסת. לכן אני חושב שסעיף 12 אמור בכלל לצאת מחוק ההסדרים.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
תעקוב אתנו ביחד. כמה הסתייגויות אני מביא בדרך כלל? אלפים. הפעם התחשבנו, הבאתי 20 הסתייגויות, דבר שהוא לא אופייני לי בכלל.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
בסעיף הזה ביקשנו להאריך את התקופה. אנחנו באים לא בשביל עצמנו. בסופו של דבר אלה שמגיעה להם ההטבה, אמרנו פה שלא תמיד יש את הזמן הנכון וההתארגנות הנכונה בחוק עצמו. כשאנחנו מבקשים התארגנות של עוד חצי שנה, של עוד שנה – ההסתייגות הזאת תהיה גם במס גודש, היא תהיה בעוד כמה דברים – אנחנו רואים בזה הסתייגות עניינית. לכן אנחנו מבקשים להאריך את התקופה.
אייל לב ארי
¶
בסעיף 52ד(ג), בהגדרה "יחד ההטבה", במקום "כשהוא מוכפל ב-0.3, בתוספת 0.3" יבוא "כשהוא מוכפל ב-0.2, בתוספת 0.2".
אייל לב ארי
¶
בסעיף 52ד(ד), אחרי המילים "מנהל רשות המסים רשאי לקבוע" יבוא "באישור שר האוצר וועדת הכספים של הכנסת".
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אני רוצה לנמק את זה. ממתי רשות המסים תקבע לנו בלי שר האוצר? אנחנו רוצים פה לתת את הכוח לשר האוצר, ולא משנה מי נמצא שם. המדיניות צריכה להיות שהשלטון הוא לא שלטון פקידים וגם לא שלטון אנשי מקצוע לפי דבריכם. אם אנחנו רוצים לחזק את השלטון, את המשילות, זה מתחיל בדברים הקטנים האלה, בהסתייגויות הקטנות האלה. זה לא מצחיק, היושב-ראש. אתה מביך אותי כשאתה צוחק. זה לא נובע מזלזול, נכון?
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אנחנו רוצים לתת את המשילות דווקא באמת למי שצריך למשול כי לא יכול להיות שהפקידים יגידו: זה רק באחריות רשות המסים. לכן אנחנו מבקשים להוסיף פה שזה יהיה בידיו של שר האוצר.
משה גפני (יהדות התורה)
¶
אני רוצה לנמק. אני חושב שחבר הכנסת ינון אזולאי צודק. נהיה פה דבר חמור בעצם העובדה שוועדת הכספים אחרי חוק כזה לא תהיה בכלל בעניין, היא לא צריכה לאשר כלום. צריך לדאוג שזה יבוא גם לאישור שר האוצר ולאחר מכן גם לאישור ועדת הכספים. אם לא, הפקידים יכולים לעשות מה שהם רוצים, הם לא צריכים פיקוח פרלמנטרי, הם לא צריכים אפילו את הפיקוח של שר האוצר. אני לא יודע למה אי אפשר להוסיף את האישור של שר האוצר ושל ועדת הכספים. אני חושב שזה נכון. אני כמובן מצטרף לדברים של חבר הכנסת ינון אזולאי, שצריך להוסיף את זה.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אני רוצה לנמק. אני מסתכל על כל ההסתייגויות שהגשנו – אני מתחיל כבר להיפגע שאתה צוחק עליי. האם זה בגלל שאני אשדודי או בגלל שאני מזרחי או בגלל שאני ש"סניק?
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
בהסתייגות הזאת אתן לרב גפני, שאחר כך ימשיך לסייג ולהסתייג. אני פשוט צריך לצאת. לכן אני מבקש לא לעקוף ולא לנסות לטייח אלא להסתכל על כל הסתייגות באופן רציני. כפי שאמרתי, הגשנו רק 20 הסתייגויות במקום 2,000 או 20,000. לכן אני מבקש ממך, אני סומך עליך, היושב-ראש, שאתה תדאג שלא יטייחו לנו שום הסתייגות פה.
היו"ר אלכס קושניר
¶
אני לא יודע מתי אהיה באופוזיציה כי הממשלה הזאת תחזיק ארבע שנים וחצי. יש לנו הרבה זמן.
מי בעד ההסתייגות? מי נגד?
הצבעה
ההסתייגות לא אושרה.
אייל לב ארי
¶
בסעיף 52ד(ה), אחרי המילים "לא תוכל לחזור בה מבחירתה" יבוא "תוכל לחזור בה מבחירתה אך מנהל רשות המסים, באישור ועדה מורחבת, יכול לבטל בחירה זו".
אייל לב ארי
¶
בסעיף 52ד(2), בסופו יבוא: "על אף האמור לא יחול מס יסף בעת חלוקת דיבידנד מהכנסה צבורה".
אייל לב ארי
¶
בסעיף 52ה(א), אחרי המילים "השקעה מיוחדת במחקר ופיתוח בישראל" יבוא "תינתן עדיפות למחקר באוניברסיטאות או מכללות ביהודה ושומרון ובפריפריה".
משה גפני (יהדות התורה)
¶
אני רוצה לנמק. זאת ההזדמנות להוכיח שבממשלה כאשר מדברים על מחקר ופיתוח ומדברים על אוניברסיטאות ומכללות ביהודה ושומרון ובפריפריה, מתכוונים ל- - -. אני מציע לתת עדיפות למחקר באוניברסיטאות ומכללות ביהודה ושומרון ובפריפריה, אני חושב שזה מביא לידי ביטוי את האמירה שכל הזמן אומרים שרוצים לתעדף את המחקר והפיתוח במכללות ובאוניברסיטאות ביהודה ושומרון ובפריפריה, מדברים על זה כל הזמן. לכן מי שמצביע בעד ההסתייגות הזאת סימן שפיו ולבו שווים והוא מתכוון באמת למכללות ולאוניברסיטאות ביהודה ושומרון ובפריפריה. מי שמצביע נגד הוא נגד אוניברסיטאות ביהודה ושומרון ובפריפריה. אני מציע להיות בצד של אלה שמצביעים בעד.
אייל לב ארי
¶
בסעיף 52ה(א), אחרי המילים "תשלום שכר עבודה לעובדים חדשים שנוספו למפעל" יבוא "תינתן עדיפות לעובדים מהמגזר החרדי".
משה גפני (יהדות התורה)
¶
אני מבקש לנמק. לאחר שלא הצלחנו להעביר את ההסתייגות בנושא עדיפות למחקר באוניברסיטאות ובמכללות ביהודה ושומרון ובפריפריה, אני רוצה לראות האם האמירות האלה, שמדברים על המגזר החרדי, לתת עדיפות לעובדים מן המגזר החרדי, שאכן מתכוונים לאמירה הזאת בכל הרצינות. לכן לאחר המילים "תשלום שכר עבודה לעובדים חדשים שנוספו למפעל" אני מבקש להוסיף שתינתן עדיפות לעובדים מהמגזר החרדי. יש עניין כלכלי במשק, כולם מדברים על העניין הזה, שצריך את העובדים מן המגזר החרדי וצריך לתת להם עדיפות. לכן אם אכן מסכימים עם מה שאני אומר אז צריך להצביע בעד ההסתייגות הזאת.
אייל לב ארי
¶
בסעיף 52ה(א), אחרי המילים "תשלום שכר עבודה לעובדים חדשים שנוספו למפעל" יבוא "תינתן עדיפות לעובדים מהמגזר הערבי".
משה גפני (יהדות התורה)
¶
אני רוצה לנמק. לפי דעתי זה ברור, אין ויכוח לגבי העניין הזה. אתם חתומים על הסכם קואליציוני, שאתם צריכים לתת עדיפות לחברה הערבית. נדמה לי שדובר על 52 מיליארד שקל, על סכומים אסטרונומיים. אנחנו שומעים כל הזמן שהעובדים במגזר הערבי נמצאים במצב קשה – אנחנו רואים את זה גם במחסור שיש בעובדים ערבים. אני חושב שהאמירה הזאת בהסכם הקואליציוני שעליו חתמתם, אתם לא מתכוונים לכבד אותה. אתם מתכוונים רק שזה יהיה מן השפה אל החוץ, כי בלי רע"מ אין לכם רוב. לכן אתם אומרים דבר שאתם לא מתכוונים לכבד אותו. אתם לא מתכוונים לתת עדיפות למגזר הערבי אלא להשאיר אותו במין פיגור כזה, גם ברשויות המקומיות הערביות וגם בשיכון, במבנים והכול, וגם בעובדים. זאת ההזדמנות.
אייל לב ארי
¶
בסעיף 52ה(א), אחרי המילים "תשלום שכר עבודה לעובדים חדשים שנוספו למפעל" יבוא "תינתן עדיפות לעובדות".
משה גפני (יהדות התורה)
¶
אני מבקש להסביר. אני חושב שהמציאות הזאת – התחלתי לחשוד שאתם לא מתכוונים לסייע לעובדות, לנשים, אלא רק לגברים. הראיה, שאתם מביאים בחוק ההסדרים - - -
היו"ר אלכס קושניר
¶
חבר הכנסת גפני, יש לי הצעה אליך: אנחנו נחזיר את ההסתייגות הזאת אחרי הבחירות הבאות כשנראה אישה אחת אצלך ברשימה. איך הדיל? מה אתה אומר?
משה גפני (יהדות התורה)
¶
אענה לך. אביא לך את הרזומה שלי במשך כל השנים שאני בכנסת, כמה חוקים הבאתי והעברתי.
משה גפני (יהדות התורה)
¶
מטיפים לנו מוסר למה אין נשים אצלנו ברשימה אבל לא מצאתי אישה חרדית שרוצה להידרדר לכנסת.
משה גפני (יהדות התורה)
¶
אני מדבר על ההסתייגות. אני אומר לכם, החלק הזה של נבחרי ציבור – אנחנו אומרים לציבור: זאת הרשימה שלנו, מי שרוצה מצביע ומי שלא רוצה לא מצביע. אני מציע שתראיין נשים חרדיות והן יגידו לך אם הן מצביעות או לא מצביעות.
אני מדבר על הנקודה הזאת. אני סבור שבזה שאתם עושים את החוק הזה בתוך חוק ההסדרים והעלאת גיל הפרישה לנשים - - -
משה גפני (יהדות התורה)
¶
זה קשור בגלל שזה פוגע בעובדות. אם אתה רוצה להוכיח לי שזה לא קשור ואתה דואג לעובדות ולא מפלה אותן לרעה אז בואו נקבל את ההסתייגות הזאת, שתיתן עדיפות לעובדות.
אייל לב ארי
¶
בסעיף 52ה(א), אחרי המילים "תשלום שכר עבודה לעובדים חדשים שנוספו למפעל" יבוא "תינתן עדיפות לייצוג הולם של קבוצות אוכלוסייה אחדות כפי הנהוג כיום בשירות המדינה".
אייל לב ארי
¶
בסעיף 52ה(ד), אחרי המילים "שהשקיעה בפועל" יבוא "אלא אם כן הגישה החברה ערעור לרשויות המס על גובה המס החייב".
אייל לב ארי
¶
ההסתייגות הבאה היא ביחס לסעיף 74. מכיוון שנטענה לגביו טענת נושא חדש אז כרגע לא נצביע עליה.
משה גפני (יהדות התורה)
¶
זה דבר חמור מאוד. אין לי הסבר לתופעה הזאת, איך באים במצח נחושה ואומרים שזה יחול רטרואקטיבית. לא הבנתי, אני לא זוכר שפה בוועדה העברנו חוקים שחלים רטרואקטיבית. אם היו יודעים אותם אנשים – זה לא משנה, זה יכול להיות חברות, זה יכול להיות אנשים כלשהם – מה פתאום אתה עושה את זה באופן כזה שזה יחול רטרואקטיבית? יש הסבר?
אייל לב ארי
¶
החוק חל מכאן ואילך. הוראת השעה, שקובעת את החלוקה, מאפשרת שנה מיום פרסום חוק ההסדרים להודיע אם היא מחלקת את הדיבידנד בהטבה או לא בהטבה. הסעיף הזה קובע את הוראת התחולה של סעיף 74, שזה שינוי שיטת החישוב, שלגביו יהיו חייבים לעשות את ההתאמה רק מ-15 באוגוסט 2021. שאלנו על זה בוועדה בדיון הקודם.
אייל לב ארי
¶
לא, במקרה הזה זה לא רטרואקטיבי. זה כפי שמוציאים צו תעריף מכס והוא ממועד הפרסום, כדי שלא יהיו תכנוני מס.
אייל לב ארי
¶
בסעיף 13, המילים "מיום ז' באלול התשפ"א (15 באוגוסט 2021)" יימחקו ובמקומן יבוא "מיום פרסום החוק ברשומות".
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
מה זה אומר שעשיתם את זה רטרואקטיבית מ-15 באוגוסט? שאנשים כבר הבינו שאנחנו חותמת גומי?
היו"ר אלכס קושניר
¶
זה הוסבר, בתחילת הדיון היה הסבר על זה של רשות המסים ושל משרד המשפטים, בדיוק על זה.
אייל לב ארי
¶
אחרי סעיף 13 יבוא: "13(א) הוראת שעה לחלוקת דיבידנד בשיעור מס מוטב תחול גם לגבי כלל החברות שיש בתוכן הכנסות צבורות שלא נבעו מהחוק לעידוד השקעות הון".
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
יש לי שתי הסתייגויות נוספות. הסתייגות ראשונה: בסעיף 52ד(ג), בהגדרה "יחס ההטבה" – "יחס ההפשרה כשהוא מוכפל ב-0.3, בתוספת 0.3", במקום "0.3" יבוא "0.2", ויתווסף: "ההפרש בין הנוסחה עם 0.3 לבין הנוסחה עם 0.2 יופנה להטבות מס לעיר אשקלון ולתוספת שכר לחיילי החובה".
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
לאשקלון, ואם יישאר עודף אז לכל נושא חברתי שוועדת הכספים תאשר.
אני רוצה לנמק. אני חושב שנקודת האיזון שרשות המסים מצאה כאן, להגיע להטבה מקסימלית של 60% ולשלם מס רק של 40%, היא קצת יותר מדי בעיניי. אני חושב שנקודת האיזון צריכה להיות הטבה מקסימלית של 50%. מכיוון שהמדינה מראש ויתרה על ה-10% האלה, היא הסכימה לתת הטבה של 60%, ואם נקבל את ההסתייגות שלי וההטבה המקסימלית תהיה 50%, אז יש פה עודף הכנסות. את עודף ההכנסות הזה אני מבקש להקצות לאותם אלה שהממשלה לא מצאה לנכון לטפל בהם במסגרת חוק ההסדרים והתקציב, וזה חיילי החובה והטבות המס לעיר אשקלון, ויש עוד כמה נושאים, אבל נתתי שתי דוגמאות קטנות. זו הסתייגות משמעותית מאוד וחשובה.
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
אני לא מקבל את עמדת הייעוץ המשפטי שאין לנו זכות הצבעה. זה שימוש בתקנון באופן לא חוקי.
הסתייגות נוספת
¶
בסעיף 52ה(א), אחרי פסקה (3) תתווסף פסקה (4): "תרומה לעמותה עם אישור לפי סעיף 46".
אני רוצה לנמק. יש כאן סעיף בתוך החוק שמבקש מן החברה להשקיע חלק מסכום ההטבה שלה גם במחקר ופיתוח בישראל. אני מסכים שמחקר ופיתוח זה דבר חשוב מאוד אך חשובות לא פחות – ואנחנו רואים את זה בדיונים בוועדת הכספים – עמותות חסד, עמותות של עזרה, עמותות קהילתיות. את אותה הטבה שהחברה קיבלה, מה שאנחנו מבקשים ממנה להשקיע למשל במחקר ופיתוח, נאפשר לה גם לתת כתרומה לעמותה כלשהי, ואפילו לעודד אותה לתת תרומה כי על התרומה הזאת היא תקבל גם החזר של 35% מס.
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
אתה צודק, סליחה. יש לנו המון עמותות שבאות לכאן ומבקשות סיוע, פונות אלינו. למה לא ניתן להן אפשרות לקבל משהו?
היו"ר אלכס קושניר
¶
תודה רבה. הישיבה נעולה. נודיע מתי אנחנו מצביעים על הרביזיות.
הישיבה ננעלה בשעה 14:00.