פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



28
ועדת הכספים
10/10/2021


מושב שני



פרוטוקול מס' 108
מישיבת ועדת הכספים
יום ראשון, ד' בחשון התשפ"ב (10 באוקטובר 2021), שעה 13:36

1. הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2021, התשפ"א-2021
2. הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2022, התשפ"א-2021
תקציב משרד החינוך לשנות הכספים 2021-2022 – בהשתתפות שרת החינוך גב' יפעת שאשא-ביטון

חברי הוועדה: אלכס קושניר – היו"ר
מאיר יצחק-הלוי – מ"מ היו"ר
אימאן ח'טיב יאסין
אחמד טיבי
עופר כסיף
נעמה לזימי
אוסאמה סעדי
ג'ידא רינאוי-זועבי
יוסף שיין
נירה שפק

ינון אזולאי
משה גפני
אופיר כץ
מופיד מרעי
גלעד קריב
שלמה קרעי
מיכל רוזין
רם שפע

שרת החינוך יפעת שאשא ביטון
יגאל סלוביק - מנכ"ל משרד החינוך

מיטל אדרי כהן - סגנית מנהלת אגף בכיר דוברות ותקשורת, משרד החינוך

תמי לוי - ראש מטה השרה, משרד החינוך

דודי מזרחי - מנהל אגף בכיר תקציבים, משרד החינוך

הילה פאר סיקרון - מתאמת פעולות כנסת ממשלה במשרד החינוך

הדר פרץ - יועצת בכירה מנכ"ל, משרד החינוך

משה שגיא - סמנכ"ל בכיר ומנהל מינהל כלכלה ותקציבים, משרד החינוך

רביע שקור - כלכלן וחשבונאי, מרכז מוסאוא

טמיר כהן

ענת נחום – חבר תרגומים



< נושא >> הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2021, התשפ"א-2021, מ/1441

הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2022, התשפ"א-2021, מ/1442

תקציב משרד החינוך לשנות הכספים 2021-2022 – בהשתתפות שרת החינוך גב' יפעת שאשא-ביטון

צוהריים טובים. אני מקדם בברכה את שרת החינוך כאן אצלינו בוועדה, ברוכה הבאה את והצוות שלך, המנכ"ל כאן ואני מתנצל מראש אם אני לא מזהה אנשים נוספים.

במסגרת הדיונים של הוועדה על חוק ההסדרים וחוק התקציב, אנחנו מזמינים לכאן שרים בכדי שיציגו את התקציב ואת התוכניות שלהן, תוכניות העבודה לשנים הזו שמסתיימת ולשנת 2022. מה הדגשים, מה האתגרים ולאן כל שר רוצה לקחת את המשרד שלו. אז אנחנו, כפי שעשינו עד עכשיו ניתן לשרה ולמשרד להציג את הנתונים, 30-40 דקות ואחר כך נעשה סבב שאלות של חברי הכנסת ואז המשרד – המנכ"ל או השרה יענו עליהן. השרה בבקשה.

תודה רבה, צוהריים טובים לכולם ותודה שהזמנתם אותנו. אני אציג בעצם בגדול את המסגרת ובעקר את המתווים או אולי את הכיוון שאליו אנחנו רוצים לקחת את המשרד ואחר כך תהיה התייחסות תקציבית, אנחנו נצלול קצת לפרטים. יציג את זה או המנכ"ל או אנשי הכספים.

אני אתייחס בעצם לתוספות ולציפיות שמתכתבות בעצם עם התוכניות שאנחנו מבקשים קודם והדבר הראשון בעיני, זה הנושא של העברת האחריות והפיקוח על גילאי לידה ועד שלוש. כאן צריך לומר שהמשרד למעשה, או האגף של מעונות היום עובר כפי שהוא למשרד החינוך עם כל התקציבים שלו, למעט הנושא של הסבסוד. אבל אנחנו ביקשנו, לפני שאנחנו מתחילים בתוכנית הרב שנתית תקציב חד פעמי או תקציב ראשוני יותר נכון, של 200 מיליון ₪ כדי לחזק את מערך הפיקוח כבר בשנה הקרובה, לחזק את הנושא של הכשרות לצוותים החינוכיים ולהתחיל להטמיע את זה ברשויות המקומיות. השלטון המקומי יהיה חלק בעצם, מתוך המערך הזה ולכן כדי שיהיה אפשר לממן רכזים, אנחנו נעשה את זה במסגרת 200 מיליון השקלים הנוספים שיתווספו לתקציב.

אנחנו ביקשנו משאבים גמישים עבור מוסדות חינוך. גם לצורכי תקשוב, דיגיטציה וגם מענים לקורונה. נכון שזה לא אותו תקציב קורונה שהיה בעבר, כי אנחנו לא מחולקים לקפסולות. אבל אנחנו בהחלט נדרשים למענים מסוימים ואנחנו ביקשנו את התקציב הגמיש הזה ומדובר בחצי מיליון שקלים.

יש תקציב לצמצום פערים, כ-300 מיליון שקלים לטובת גם הפערים הרגשיים-חברתיים, גם לנושא של ייעוץ חינוכי והגדלת שעות הייעוץ לבתי הספר, גם לפעילויות מיוחדות, גם ל"מיקור חוץ" כדי להשלים את הפער של פסיכולוגים חינוכיים. אנחנו יודעים במערכת החינוך גם כשיש תקנים לפסיכולוגים חינוכיים, לא תמיד מצליחים לאייש את כולם וכדי שאנחנו לא נהיה במחסור ונוכל לתת את המענה שהוא כל כך נחוץ בתקופה הזו, יש לנו את האפשרות גם לקלוט שירותים מבחוץ ולכן אנחנו ביקשנו את התקציב הזה כתוספת ממשרד האוצר.

הצהרונים, אנחנו הסדרנו את הנושא של הצהרונים בבסיס, כ-1.1 מיליארד שקלים ובתי הספר של החגים, גם את זה הסדרנו בבסיס. מאוד חשוב לומר בשתי הנקודות הללו, שמי משכיר בעצם את ההיסטוריה, כל פעם לפני החגים היה וויכוח שלם ומלחמה שלמה אם זה כן יהיה או לא יהיה. אותו הדבר לגבי הנושא של הצהרונים והחלטנו לשים לזה סוף. זה יהיה בתקציב וכבר לא צריך להילחם על זה, יש לנו מספיק דברים אחרים להילחם עליהם במערכת החינוך.

הדגשים בעצם והנושאים שבמיקוד במשרד זה ניהול מערכת החינוך בצל הקורונה. אנחנו הצלחנו להחזיר בעצם את הילדים ללימודים ולפתוח את שנת הלימודים בזמן ואנחנו באמת נלחמים כדי שתהיה להם שגרה אמיתית ורצף לימודי. עכשיו, כשאנחנו עושים את המלחמות האלה חשוב לומר שזה חינוך נטו. כי בלי שהילדים יחזרו לשגרה ובלי שלילדים יהיה רצף חינוכי, לא באמת נוכל להוביל שום דבר במערכת ולכן זה הדבר הראשון ואחרי שהצלחנו לעשות את זה ועכשיו אנחנו מקדמים את המודל לצמצום הבידודים שגם יאפשר למידה רציפה, נוכל סוף סוף להטמיע גם תהליכים פדגוגיים ולצמצם את הפערים שבעצם נוצרו בשנה וחצי האחרונות. בין אם זה נושא לימודי של לימודי כיתות א'-ב' קרוא וכתוב, בין אם זה הנושא של ההכנה לבגרויות שמאוד מאוד חשוב גם עבור תלמידי י"א וגם עבור תלמידי י"ב, בין אם זה תגבור של לימודי הליבה וכמובן מענים רגשיים חברתיים. אלה הפערים שנוצרו בשנה וחצי האחרונות ואנחנו בהחלט מתכוונים להתמקד בהם.

נעביר את האחריות והפיקוח על גילאי לידה עד שלוש בינואר 2022, בעזרת השם.

אנחנו בעצם נתייחס ונבנה תוכנית שמתייחסת למיומנויות הבוגר במערכת החינוך. כוחלק מזה תהיה התייחסות לנושא של מבחני הבגרות, איך הם נראים, שיטת המבחנים וכל זה כמובן יהיה בתוכנית פדגוגית שמתחילה כבר עכשיו להתגבש.

אנחנו נגביל את האוטונומיה למוסדות החינוך ולמנהלי בתי הספר. אנחנו רוצים שבאמת, שמנהלי בתי הספר ובכלל מוסדות החינוך, יהיה אפשר לחלום בהם ולהגשים ולהיות יצירתיים וליזום ואנחנו בהחלט צריכים להגשים להם את הכלים הללו. כוחלק מזה, אנחנו בעצם נחזק גם את דמות המנהל וגם את מעמד המורה, שניהם צריכים לקבל את הכלים ואת האוטונומיה כדי שהם יוכלו להתמקד בעשייה חינוכית ולפתח אותה.

כמובן גם הנושא של "חינוך בונה חברה ומדינה", הנושא של מורשת, של ערכים, של יותר היבטים חינוכיים. אמרתי לא פעם שצריך להחזיר את החינוך למערכת החינוך, אי אפשר שזו תהיה רק "תעשייה של ציונים והישגים" ולרדוף כל הזמן אחר ההיבטים הללו. המצוינות היא חשובה, אבל מעבר להישגים עצמם ולהשיג אותם, אנחנו צריכים להתייחס גם אלינו ולערכים שאנחנו רוצים להנחיל כוחברה ולכן אנחנו באמת נחזק את העניין של מורשת וערכים בתוך המערכת.

אז זה בגדול ככה הקווים או הנושאים שאנחנו נתמקד בהם בשנים הקרובות ונצלול פנימה למספרים, המנכ"ל או משה, מי מכם מציג?

אחר הצהריים טובים לכולם. אפשר לראות כאן את הגידול במספר התלמידים המערכת החינוך לאורך העשור האחרון, כאשר בשנת הלימודים הנוכוחית אנחנו עומדים עם קרוב ל-2,458,000 תלמידים מגילאי הגן ועד בתי הספר התיכוניים. אנחנו יכולים לראות בהחלט 1,122,000 תלמידים בגילאי בתי הספר היסודיים-שם המסה או מירב התלמידים שלנו במערכת החינוך, קרוב לחצי מיליון תלמידים בבתי הספר התיכוניים, 315,000 בחטיבות הביניים ו-538,000 בגני הילדים. כשאנחנו רוצים לתרגם את הנתון הזה לעובדי הוראה, אז אנחנו עם 219,000 עובדי הוראה בשנה"ל הנוכוחית, כאשר לפני עשור היינו עם 155,000 עובדי הוראה ואפשר להבין את הגידור הזה, הוא נובע מכמה דברים. פעם אחת בגין הצורך, בגלל הילודה ופעם שניה, הפעילויות כאלו ואחרות שעשו באמת החינוך על מנת לטייב את יחס המורה-תלמיד, בין אם זה במוסדות חינוך מיוחד, בשילובים וכן הלאה.

כשאנחנו מדברים היום על מערכת החינוך בנדל"ן שלה, אז יש לנו 4,300 מוסדות חינוך וכיתות בפועל כ-60,000 כיתות.

איפה נעלמו 200,000 תלמידים, לפי השקף שלך? אתה הצגת את מספר התלמידים, לפני 6 שנים היו מיליון תלמידים ביסודי והיום יש רק 800,000 תלמידים בחטיבות הביניים ובתיכון. איפה נעלמו 200,000 תלמידים?

חלק מהתלמידים עוברים למקורות אחרים. רק תזכורת, יש לנו קרוב ל-100,000 תלמידים שלא נמצאים במערכת החינוך, הם נמצאים במוסדות של הרווחה, במוסדות של נוער בסיכון כאלה ואחרים. לא כל הילדים בגילאים האלה נמצאים במערכת החינוך.

יש פער של 200,000 בשקפים, אם אתה אומר 200,000 לא אצלכם, אז.

לא, אמרתי כ-100,000. איפה ה-100,000 האחרים, נבדוק איפה הם נעלמו בשקף.

יש לנו את תקציב משרד החינוך בשנים האחרונות, אפשר לראות אותו כאן. אנחנו עומדים בשנה"ל הנוכוחית על 67.1 מיליארד שקלים ובהחלט אפשר לראות את העלייה במהלך 20 השנים האחרונות. מ-21 מיליארד שקלים בשנת 2000 והיום, ב-2022 67.1 מיליארד.

אפילו כשלא היה תקציב למדינה, תקציב משרד החינוך גדל.

נכון.

יש גידול טבעי בכל שנה.

לא, לא בסדר. אני אומר, זה שאין תקציב לא פגע במשרד החינוך בגידול הטבעי.

שאלה על הפרטים, על המשפט. יש גידול בתקציב ואולי משה שגיא ידע להגיד. אבל הרי יש גם גידול בכמות הילדים כמובן, אז אני אשמח להבין את היחס. האם באמת התקציב פר ילד גדל או לא? זה כמובן דבר שהתחיל הרבה הרבה לפניכם.

ומה עם השכלה גבוהה, למה אין פה נתונים על השכלה גבוהה? אפרופו שאנחנו היום בפתיחת שנת הלימודים האקדמאיים.

רגע, לא. אני שואל כדי לדעת, לא התכוונתי לפתוח פה.

אני רוצה לבקש, אני רוצה לבקש שבאמת. קיבלנו בממ"מ בדיוק את חצי מהשאלות שעולות כאן כתובות. בואו ניתן להם לסיים, זה נושא ממש חשוב ואז נשאל את השאלות.

כן אדוני המנכ"ל בבקשה התייחסות רק לשאלה שרם שאל.

כן, יש גידול פר תלמיד. משה אחר כך יוכל גם להסביר מה רמת הגידול הזה, מעבר לגידול הנומינלי בתקציב.

לשאלה לאן הלך הכסף בשנים האחרונות, הכסף הלך להגדלת שעות הוראה עבור תלמידים, הרחבת שירותי חינוך מיוחד, כיתות מרווחות יותר, לאפשר לילדים לעבוד בקבוצות יותר מצומצמות.

איפה כיתות מרווחות יותר? אני לא מתכוון שתגיד לי יישוב ספציפי, אני מתכוון אם בכל הארץ או בחלקה?

בכל הארץ, אנחנו גם נציג תיכף מה הולך להיות בהיבטי בינוי וכיתות.

תוספת סייעת שנייה בגנים, העלאת שכר עובדי ההוראה לצד רפורמות מבניות, פיתוח מקצועי של עובדי ההוראה, חיזוק החינוך הבלתי פורמלי, חיזוק החינוך הטכנולוגי, מעבר לניהול עצמי של בתי הספר, השקעה בפריפריה לצמצום פערים והפחתת נטל התשלומים על ההורים.

לגבי שינויים בתקציב של 2021-2011, - - - בגין גידול טבעי, סיכומים והתחייבויות קודמות אנחנו רואים כאן חמישה מיליארד. גמישות ניהולית ופדגוגית, 500 מיליון בפריסה לשלוש שנים, אנחנו רואים כאן 200 מיליון. גילאי לידה עד שלוש, פיקוח ובקרה. אנחנו רואים בשלבים הראשוניים את העברת האחריות ממשרד הכלכלה אלינו 200 מיליון ₪. 300 מיליון ₪ שמושקעים בצמצום פערים חד פעמי בגין קורונה לשנה"ל תשפ"ב. צהרונים בבסיס התקציב, שבעה מיליארד ו-200 מיליון.

לידה עד שלוש, ה-200 מיליון ₪ זה חד פעמי?

זה תקציב ראשוני. זה תקציב ראשון שמגיע בעצם עם ההעברה וכבר ייכנס לתקציב הנוכוחי ויש תוכנית רב שנתית, כי מן הסתם לתהליך שבאמת צריך לייצר כאן לגילאי לידה עד 3 יירשו כמה מיליארדים טובים. סדר גודל של ארבעה מיליארד ₪, בלי העניין החד פעמי של הבינוי, שגם לו נצטרך תקציב וזאת תהיה תוכנית לארבע או חמש שנים.

אבל כרגע את לא יודעת כמה בעצם יש בבסיס עבור מעונות היום מגיל לידה ועד גיל שלום.

אנחנו עכשיו בונים בעצם את מתווה ההגעה. קודם כל זה יגיע, כל אגף המעונות עובר עם התקציב שלו, למעט הנושא של הסבסוד, אוקיי? הסבסוד נשאר במשרד הכלכלה וכל היתר בעצם עובר אלינו כולל הנושא של הבינוי עם התקציב שלו. אנחנו מוסיפים על זה 200 מיליון שקלים ייעודיים, כמו שאמרתי, לנושא של פיקוח, הדרכה והטמעה בתוך הרשויות המקומיות כי אנחנו צריכים את מידיים ולצד זה נבנית תוכנית רב שנתית שתבוא לידי ביטוי כבר בתקציב הבא.

רגע, השבעה מיליארד האלה זה תוספת לשנתיים ביחד, זה במצטבר?

2021-2022.

זאת אומרת תוספת של 5% בערך לשנה, למה עצרתם את הקפיצה? משנת 2009 ועד 2020 יש 10% בממוצע כל שנה. למה פה עצרתם את הקפיצה?

אתה רוצה לענות משה?

קודם כל, התקציב משנת 2019 ל-2021, ה-7 מיליארד.

כן מ-2019, אנחנו מדברים על ביחס ל-2020 אבל.

זה יוצא 7.8 מיליארד.

הוא מראה כאן ביחס ל-2020, תוספת ל-2021+2022 של שבעה מיליארד במצטבר, זה ביחס ל-2020. אני שואל שאלת תם, מאז 2010 ועד 2020 יש עלייה של 10% בממוצע.

כן, אבל בוא נסביר מה זה ה-10% האלה. מירב התוספת זה הסכמי עוז לתמורה ואופק חדש, שזה חלק ניכר וזה שכר לכל דבר. זו לא תוספת ריאלית. אז הסכם השכר הוא, יישמנו אותו במהלך השנים האלה וזו התוספת. בוא נאמר ככה, ההכפלה שלה התקציב נבעה בעיקר ביישום אופק חדש ועוז לתמורה. היא לא באה מתוספות אחרות. זאת אומרת, היא באה מתוספות אחרות גם, אבל זה עיקר התוספת. המורים בעיקר הרוויחה וגם הילדים הרוויחו מזה.

בקיצור, עצרתם את התנופה הזאת. היה 10% כל שנה - - -

אם נשים לב לקצב הגידול בתקציב כל שנה, אז תשים לב שהקפיצה התחילה רק עם ההיקף של עוז לתמורה ואופק חדש, של הסכמי שכר שביצעו את עצמם.

אוקיי.

אוקיי. מבחינת בינוי, אנחנו נמצאים היום עם פער של 34,000 כיתות. קיבלנו לחומש הנוכוחי, במסגרת התקציב לענה ל-18,000 כיתות, כולל תיעדוף שהולך לצמצום פערים. 1,000 כיתות מתוך התקציב הזה הן תקציב למגזר הערבי ועוד 25% מה-17,000 זה גם כן תקציב שהולך לבינוי במגזר הערבי. אנחנו בתחילתה של עבודה יחד עם החשב הכללי וגופים נוספים על מנת לראות איך אנחנו עושים הרבה יותר במסגרת התקציב הנתון ובוחנים שיטות שונות ומגוונות לאיך אפשר יהיה לבנות יותר כיתות ויותר בתי ספר בצורה יותר יעילה ויותר אפקטיבית ועל מנת באמת לצמצם את הפער הגדול הזה של כמות הכיתות החסרה היום בישראל.

אם כבר נגעת במגזרים, תפרט בבקשה גם לגבי המגזר החרדי, כמה כיתות?

הפילוח של ה-18,000 כיתות, כמה חסר בחברה הערבית מתוך ה-18,000?

חסר קרוב ל-4,000 כיתות, זה מה שידוע.

קרוב ל-4,000 כיתות חסרות. אותו הדבר אנחנו במשבר בקרב המגזר החרדי, יש כיתות שלומדות בתוך בתים שכורים. אם תגיעו לבית שמש, המשבר שם הוא משבר דרמטי. צריך לזכור אבל, שאנחנו נדרשים לתת פה מענה שהוא מענה מחוץ לקופסא ואני אסביר.

אבל רגע, לא נתת לי את הנתון. קודם כל תיתן לי את הנתון ואחר כך תסביר לנו.

אין לי פה את הנתון הספציפי כרגע, אין לי אותו פה עכשיו.

אתה לא יוגע כמה כיתות חסרות במגזר החרדי כרגע?

עכשיו להגיד לך את הנתון? לא אין לי אותו פה, חסרות אלפי כיתות.

זה חשוב.

ברור שזה חשוב.

לא. אתה נותן פה נתון על המגזר הערבי, תן לנו נתון גם על המגזר החרדי ואנחנו רוצים לדעת במגזרים האלה כי אנחנו יודעים שיש שם בור אמיתי ורוצים לדעת גם מה הפתרון , זה לא רק.

אתה תקבל אותו.

מה אנחנו שותפים למצוקה?

האמת שזו פעם ראשונה אחמד.

תראו, המצוקה של הכיתות היא מצוקה חוצת מגזרים, חוצת ישובים. היא נמצאת בדימונה והיא נמצאת בקדימה והיא נמצאת באבו סנאן והיא נמצאת בחורה ובבני ברק ובבית שמש ובכל מקום. כשאני אומר שחסרות 34,000 כיתות, הן פזורות על שלל המגזרים ועל כלל החלקים. נכון שהמצוקה גדולה יותר באזורים צפופים ואורבניים. עכשיו, כשאני רוצה מחר ללכת ולבנות בית ספר בבני ברק אין לי עתודות קרקע גם אם אני רוצה, כשאני רוצה לבנות השכונה מאה שערים, אין לי ולכן, צריך למצוא שיטות אחרות, למשל שיטות של עירוב שימושים, של הקצאת קרקעות אחרת, של בניה לגובה, איך אני בונה בתי ספר במקומות שבהם יש לי בעיות של קרקעות? אנחנו צריכים לחשוב בנושא בינוי בתי הספר והמוסדות חינוך שלנו מחוץ לקופסא ומאיך שחשבנו עד עכשיו.

ומה עשיתם עד עכשיו?

שיחקנו הרי, ח"כ קרעי.
קירו

קרעי אני אענה לך. הוא היה שמח לדעתי וגם השרה, לקבל את המיפוי שאתם עשיתם ולהמשיך מפה. נראה לי שחזר לו המיפוי.

אגב, את המיפוי של המגזר החרדי הם יכולים לקבל, אין שום בעיה. אגב, יש להם גם את זה במשרד החינוך וגם את המגזר הערבי.

אנחנו אמורים להקצות כל שנה בחומש הקרוב 3,500 כיתות.

אני מבינה, אני שואלת האם יש יעד לצמצום תלמידים בכיתה של משרד החינוך למספר שהוא שואף אליו או שזה לא נכנס לתוך הלופ?

כן.

אני אומר. קודם כל, ההתייחסות למספר הילדים בכיתה זה נושא שנמצא על סדר היום, אבל אני מוכרחה רגע לומר משהו. מספר התלמידים במדינת ישראל, עם כמה שזה נשמע אולי לא "פוליטיקלי קורקט", מספר הילדים בכיתה הצטמצם עם השנים, אוקיי? ועדיין, אני לא חושבת שעשינו את השינויים המתבקשים. לכן אני ואני אומרת את זה לא בפעם הראשונה, אני לא יכולה להתייחס כאיזו שהיא התקדמות במערכת החינוך רק לנושא של צמצום מספר הילדים בכיתה. אני חושבת שזה מערך שלם שצריך לבוא יחד עם שינוי הפדגוגיה, יחד עם השינוי של המחרבים הלימודיים, הצורה האחרת שהם צריכים לקבל ולכן, כל המערך הזה אנחנו כן, אנחנו נערכים ואמרנו, לפדגוגיה חדשנית ולשיטות אחרות, כולל שיטת בחינות הגרות והנושא הזה יהיה על סדר היום. להגיד לך מספר, מהו fix price? לא. אבל אנחנו כן הולכים למערך שיבחן את כל הפרמטרים האלו ויגבש תוכנית עתידית לטובת הנושא.

כי לפי ה-OECD אנחנו ברמת הכפול מהממוצע של ילדים בכיתה.

אנחנו על ממוצע של 27 ילדים בכיתה. יש ישובים שיש בהם גם הרבה פחות מ-27 ויש ישובים שהכיתות בהם הרבה יותר צפופות וניתנים מענים. אנחנו עדיין לא נמצאים במקום שבו אנחנו רוצים להימצא, אבל כמו שאמרתי.

חברים אני רק מזכירה לכולם, נכנסנו הנה לפני שלושה חודשים, זה נושא שנמצא על סדר היום אבל אני גם מוכרחה לומר ביושר, זה לא הנושא היחיד. זאת אומרת, זאת לא המטרה העיקרית לצמצם את מספר הילדים בכיתות. המטרה היא לשנות את כל מערך ההוראה והפדגוגיה ובתוך כך גם להתייחס לנושא של מספר הילדים בכיתה ולתת את המענה הכולל.

גברתי השרה, זה נכון וברור מה שאת אומרת אבל אני רוצה להזכיר שהנושא של צמצום מספר הילדים בכיתה, מעבר לעניין הפדגוגי, זה גם עכשיו אחרי הקורונה משמעותי ומקבל משנה תוקף, משום שאם היינו מניחים שהכיתות הרבה יותר קטנות אפילו לא היינו צריכים להסתבך עם כל העניין הזה של הכיתה הירוקה ועניין של הפרדה וכן הלאה.

אין קשר. גם בכיתות קטנות צריך את המתווה של כיתה ירוקה כי בסוף מדובר על ילד שנחשף ואנחנו לא רוצים להוציא את כל יתר הילדים לבידוד, אז ככה שאין קשר בין הדברים. זה נחמד וזה נשמע טוב, אבל גם צריך בסוף לשים את האמת.

דבר שני, לקחת ולפצל כיתות-בואו, אנחנו מדברים כאילו זה רק עניין של החלטה ומחר יהיו כיתות. איפה המבנים? צריך מבנים אם אנחנו הולכים להקטין את מספר הילדים בכיתה, צריך כוח אדם של מורים.

יש 13,000 מורות ערביות מובטלות, יש כוח אדם.

זה תלוי למה.

אם מקטינים את מספר התלמידים בכיתות צריך יותר כיתות ושמענו פה שחסרות, אז מה לעשות?

חברים, בדיוק. אנחנו מדברים גם על עניין מבנים, שם עניין של כוח אדם. חבר הכנסת עופר כסיף, אני מכירה את הנתון לגבי המורות במגזר הערבי, אבל אנחנו גם צריכים לזכור בסוף מורות ומורים למה, כי יש לנו אינפלציה במורים למקצועות מסוימים שלא צריך את כל המורים האלה כדי ללמד אותם ולכן אנחנו בסוף צריכים להסתכל על זה לא במספרים ובאקסל, אלא במציאות-איך הדברים באים לידי ביטוי. תאמין לי שאנחנו ניקח בחשבון את כל הפרמטרים הנדרשים.

המנכ"ל, בחלוקה של התקציב יש חלוקה, ביסודי למשל, סעיף 63-רשמי, החינוך העצמאי, מעיין החינוך התורני, מוכר שאינו רשמי ופטור. המוכר שאינו רשמי שם מתוקצב בחסר מאוד משמעותי, 27% מהאחרים מהרשמי והמוכר שאינו רשמי ששייך לרשתות האלה. אז קודם כל למה זה ככה? אבל גם איך החלוקה בכיתות כאן מתייחסת לעניין הזה?

בחזרות שעשינו לדיון הזה בדיוק עלתה השאלה הזאת, משה?

קודם כל, המוכר שאינו רשמי מקבל השתתפות של 75% משעות הבסיס של החינוך הרשמי. זה דבר ראשון.

זה לא מה שיש בתקציב.

אבל בפועל זה לא מכסה הרבה דברים אחרים .

אז תנו לי לסיים. אני מסביר למה יש פער בין החינוך הרשמי לחינוך המוכר, אתה רוצה לשמוע? אני אומר, קודם כל הם מקבלים בין 65-75% משעות התקן הבסיסי של החינוך הרשמי. דבר שני, החינוך הרשמי מקבל אופק חדש והם לא מקבלים אופק חדש. שני הנתונים האלה ביחד, שמביאים ריאלית להשתתפות יותר נמוכה.

בכמה ההשתתפות יותר נמוכה?

לא בדקתי את זה אבל נראה לי שבסביבות ה-35%.

27%, זה נראה לך סביר שיהיו 80,000 תלמידים במדינת ישראל שמתוקצבים פחות משליש מתלמידים אחרים.

קודם כל החינוך המוכר שאינו רשמי יכול להיות רשמי והוא יקבל 100%.

זה מוכר שאינו רשמי, לומדים לימודי ליבה.

אבל זאת ההבחנה בדיוק בחוק, שיש הבחנה בין המוכר שאינו רשמי לבין הרשמי.

לא. יש מוכר שאינו רשמי שמקבלים גם. החינוך העצמאי, זה גם מוכר שאינו רשמי.

אבל הם מקבלים 100% משעות התקן הבסיסי.

אז איך זה יכול להיות שיש תלמידים שמקבלים 5,000 ₪ לשנה, לעומת הרשמי והמוכר שאינו רשמי שהזכרתי, שזה בין 15,000 ל-18,000 ₪ לשנה. זה פחות משליש, זה לא סביר בכלל.

כן. כשאנחנו מדברים על אוכלוסיות החומס ועל אוכלוסיות במיקוד, אז אנחנו מדברים על הקצאה של 206 מיליון שקל למגזר הערבי בגין חיזוק עובדי ההוראה והחינוך הבלתי פורמלי במגזר. זה לצד תוכניות נוספות שאנחנו שותפים להם למיגור האלימות בחברה הערבית ועוד דברים נוספים. 150 מיליון ₪ בשנה במגזר החרדי, בעיקרו לחינוך טכנולוגי, לימודי יסוד והכשרה. למגזר הדרוזי נבנית החלטות ממשלה חדשה, בתכנון של עשרות מיליון ₪ בעיקר לשיפור ותיקון הישגים.

לא רק שזה לא רק חברה ולא מגזר, הגיעו הזמן שיבינו שהדרוזים והבדואים הם ערבים אוקיי? במקום לעשות את הפילוח המגוחך הזה. תתחילו להבין.

קודם כל, אלו חברות שונות בלי שום קשר. יש גם צ'רקסיים.

לא, זה לא הדיון פה חברים אנחנו לא נתקדם ככה.

על יוצאי אתיופיה אנחנו משקיעים, כאמור, 60 מיליון שקל בשנה. במזרח ירושלים, קורב ל-90 מיליון שקל בשנה.

לא אמרת אבל על המגזר הדרוזי.

הוא יענה, הוא יענה. אני אמרתי, חברי הכנסת אני אמרתי שאתם תשאלו שאלות ביניים אבל אתם תקבלו תשובות בסוף. אי אפשר לקטוע כל הזמן את הדיון. אתם רוצים לחכות לתור שלכם לשאול, תקבלו גם תשובות אבל אחר כך אתם באים בטענות שלא מספיקים לענות לכם. הוא יענה אחר כך. בבקשה המנכ"ל .

למזרח ירושלים קרוב ל-90 מיליון ₪ בשנה, בדגש על לימודי עברית, חינוך טכנולוגי וחינוך פורמלי ולבדואים בדרום 22.5 מיליון ₪ בשנה, לטובת שיפור הישגים וחינוך בלתי פורמלי.

ביצוע תקציב משרד החינוך ואתם רואים אותו כאן, בסך הכל אנחנו עומדים על עמידה גבוהה מאוד בביצועים. אנחנו עומדים על קרוב ל-100% בביצוע ובסך הכל אני יכול להגיד שלאורך כל השנים, עד 2020 היינו במדדי ביצוע של מעל 99% מהתקציב.

לשאלת הרבה גפני, אז יש חוסר של 5,305 כיתות במגזר החרדי, שמתוכן מתוקצבות כרגע וזמינות לתקצוב כ-1,048.

טוב, תודה רבה. השרה רוצה לומר משהו לפני שאנחנו עוברים לסבב השאלות?

לא, אני אשמח לשמוע את השאלות. אני רק אומר ואתייחס ליום המיוחד שאנחנו נמצאים בו, שפתחנו את שנת הלימודים האקדמית. גם בה אני מקווה שיהיה יותר רצף לימודים בקמפוסים. אנחנו ראינו גם ממחקרים ומסקרים שנעשו בקרב סטודנטים שחשובה להם מאוד החוויה הסטודנטיאלית, הקמפוס, האינטראקציה החברתית וגם זה תורם להבנה שלהם וליכולת שלהם להתקדם ולהתפתח מבחינת חומרי הלימוד.

יש כמובן את תקציב הותת ואנחנו בשנה הקרובה נפתח גם את תוכנית החומש שנשמח גם אותו לפתוח ולהציג, אבל היה חשוב לי לנצל את ההזדמנות הזו ולברך באמת את הסטודנטים, 350,000 סטודנטיות וסטודנטים שנכנסים היום בשערי האקדמיה. יש לנו הרבה הבמה להתגאות, יש לנו רמת השכלה גבוהה, איכותית, טובה, מצליח , הרבה מאוד חוקרות וחוקרים, אפילו ברמה הבינלאומית.

טוב אנחנו עוברים לסבב חברי הכנסת, גברתי השרה אני אשמח אם תוכלי להתייחס במהלך התשובות שלך לשתי שאלות שיש לי לפחות. אחת זה הנושא של הזרם הממלכתי-חרדי, מה עמדתכם ומה הכיוון שלכם, איך אתם רוצים לפעול ולפתח את זה ודבר שני, שכר מורי האולפנים שלא עודכן, השאלה מה הכיוון שלכם בנושא הזה.

חבריי היקרים חברי הכנסת, אני מבקש בלי נאומים חוצבי לב, גם אני לא מנצל את ההזדמנות למרות שאני יכול והנה, שאלתי שתי שאלות קצרות ואני אמתין שנסיים את כל הסבב לקבלת התשובות עליהן. חבר הכנסת רם שפע, בבקשה.

תודה רבה. קודם כל, תודה רבה לכל צוות המשרד. אני למוד, כיושב ראש וועדת חינוך בשנה שעברה את שר החינוך יואב גלנט ואני מרשה לעצמי להגיד שכייף גדול שאת שרת החינוך כרגע. אני אומרת את זה בשיא הענייניות, יש אינסוף גברים שמערכת החינוך צריכה והיא בוודאי צריכה מישהו שאכפת לו ממנה ושינסה לעשות משהו כדי לתקן אותה.

אני בטוח שלכל מי שבא לפה, וודאי אני כמי שהתעסק במערכת החינוך כל כך הרבה שנים, יש המון המון מה להגיד. זה באמת לא יכול להיות דיון ממצה ואדוני היושב ראש-קושניר ביקש לתמצת ואני אכבד אותו מאוד.

אני אתייחס לארבע נקודות, קודם כל הטובה ואולי הכי חשובה היא ההתעקשות שלכם המאוד מאתגרת על כמה שיותר ימי לימוד, כדי לדאוג למצב הנפשי/מנטלי/חברתי של תלמידי ותלמידות ישראל. בעיני זה מעל הכל. אני וגם את בשנה שעברה עשינו הכל כדי לגרום לדבר הזה לקרות ובעיני, בטח ביחס להשלכות של הקורונה לטווח ארוך. זאת כרגע משימת העל לצד אינסוף דברים שכולנו נצלול אליהם.

איך אתה מזכיר השלכות קורונה - - -

שלוש נקודות ספציפיות ואני ממש לא מדבר פה בשמי, גם מסיעת העבודה נמצאים פה גם חבר הכנסת גלעד קריב וגם נעמה לזימי ואני יודע שיש עוד הרבה מפלגות, בוודאי מרץ, שמאוד מאוד מוטרדות מהיעדר מאוד משמעותי של כל המערכת הבלתי פורמלית, אני יודע גברתי השרה שגם את יודעת את זה ומודאגת מזה. יש בקווי היסוד של הממשלה שאנחנו הקמנו ביחד, ממש התחייבות שנגדיל בבסיס ואני אדגיש את המילה הזאת 20 פעם, בבסיס התקציב את התקציב של החינוך הבלתי פורמלי. אנחנו מדברים שם על תנועות הנוער, על ארגוני הנוער, על שנות השירות, על קבוצות המחנכים, על מכינות, על תקנות לחיים משותפים של יהודים וערבים ועוד על הרבה מאוד דברים.

על יום חינוך ארוך.

נכון. ואני יודע שאת יודעת וגם אנחנו שוחחנו על זה וזה מאוד מאוד חשוב מבחינתנו להכניס את זה. הנושא הזה, אנחנו התחייבנו אליו ביחד כממשלה, כקואליציה כי זה בדמנו. אני ואת ועוד הרבה מאוד אנשים אחרים היינו מאוד מתוסכלים שנה שעברה מהפיצול של שני המשרדים ופתיחת המשרד להשכלה גבוהה ומשלימה, החזרנו את זה וזה הזמן לתקצב כמו שצריך.

עכשיו הם לא בבסיס התקציב?

יש להם בסיס תקציב, הם עומדים בחוסר כבר המון שנים.

התשובה היא לא.

זה בקווי היסוד, זה לא בהסכמים בינינו, אלא זה בקווי היסוד של כל הממשלה. כרגע זה עוד לא קרה, אני יודע ששרת החינוך עומלת על זה ומקווה שזה יקרה.

עוד שתי נקודות קטנות. הסיפור של האוטונומיה בחינוך, זה הוצג פה כדבר טוב ויש בזה הרבה יתרונות, אבל יש בזה גם תמיד קו דק, לא עלינו, שיכול להביא אותנו להפרטה של חלק מהקווים של המערכת ואנחנו, אני אומר את זה כסיעה וכמפלגה, מוטרדים מזה ונשמח קצת לשמוע לאן זה יכול ללכת.

הדבר השלישי, זה אולי לא תקציבי אבל אני בטוח שזה מטריד אתכם ואשמח מאוד לשמוע מה מתוכנן או האם מתוכננת איזו שהיא רפורמה בבגרויות שלנו. בעיני זה אולי אחד האתגרים הכי דרמתיים
- - - את ההשפעות שלי להיות על כל המערכת, לאורך כל השנים ואם נדע לטפל בראש החץ הזה ולהפוך את זה ללימודים הרבה יותר מהותיים ופחות שינוניים, פלוס פחות מקצועות בגרות גם כלפיי חוץ וגם כלפיי פנים, כלומר פנימיות אז אני חושב שהמערכת תשורשר כלפי מטה ותשודרג. אמרתי ממש פרומיל ממה שרציתי, תודה רבה.

תודה רבה. שלמה קרעי, בבקשה.

תודה רבה אדוני יושב הראש. שלוש נקודות ואני אגיד אותן בקצרה, אני יוצא ואני מקווה שאני אספיק לשמוע גם את התשובות עליהן כשאחזור.

בנושא החינוך היסודי, מה שאמר משה ש-75% זה המוכשר שהוא לא מהרשתות. זה עדיין לא מצדיק 30% שהם יתוקצבו ב-5,000 ₪ במקום ב-15,000 ₪ שהמוכר שאינו רשמי ברשתות של מעיין החינוך והאגודה מקבלים, ששם גם כן אין אופק חדש משה, אז אל תביא את אופק חדש כתירוץ. אני אשמח לשמוע, אני רוצה לתקן. פונים אלינו הרבה הורים של המוכר שאינו רשמי שלא עומדים בנטל כי הם צריכים לממן בעצמם את מה שמשרד החינוך לא מתקצב.

הדבר השני, גני ילדים בחינוך המיוחד במוכר שאינו רשמי. הבטיחו לנו כאן ביוני 2021, לפני ארבעה חודשים, שבתוך חודש הכל יגמר ואנחנו שומעים שגוררים רגליים ועדיין המוסדות לא מצליחים לסיים את החישוב של כמה צריך וכמה מגיע, נותנים להם רק מקדמות חלקיות שהם לא יכולים להשתמש בהם. גברתי השרה, אלו הילדים שצריכים הכי הרבה את העזרה שלנו, החינוך המיוחד בגני הילדים

אני רק אקדים ואומר שרק עכשיו הם מתחילים לדווח, אחר כך אנחנו ניתן תכם תמונת מצב מדויקת של כמה מתוך הגנים האלה דיווחו במערכת וכמה לא.

כן אבל יש בעיה במערכת, זו גם הבעיה שהיתה בפעם שעברה.

לא, אז אתם תקבלו את כל הנתונים בעניים הזה. זה חשוב ולכן אני גם עצרתי רגע את השר קרעי.

הנקודה השלישית והאחרונה כמו שהזכרת, היום מתחילים סטודנטים את שנת הלימודים האקדמית. האם לדעתך נכון להמשיך את התשלום בכפייה לסטודנטים שמשלמים להתאחדות הסטודנטים? על פי חוק הם לא יכולים להגיד 'אנחנו לא רוצים להיות משויכים לארגון' או להיות משויכים לארגון אחר. אמנם זה תשלום סמלי אבל 350,000 סטודנטים משלמים 3.5 מיליון ₪ בשנה להתאחדות הסטודנטים. לא יודעים מה הם מקבלים, האם הם רוצים או לא רוצים. האם זה נכון, באופן לא ליברלי, להשית עליהם את המס הזה.

מופיד מרעי, בבקשה.

תודה רבה אדוני היושב ראש, ברכות לשרה.

שתי נקודות, הראשונה היא חינוך בלתי פורמלי והשנייה היא השקעת רשות בחינוך. אז כידוע, אני בא מהשלטון המקומי, אני בא מישוב שאפילו זכה לקבל מקום ראשון בהצטיינות במבחני הבגרות בזמנו והיה מקום שני בארץ בהשקעת רשות בתלמיד. אני חושב ואני מפנה את זה לשרה, שמרד החינוך צריך ליזום ולקבל החלטה להגדיל את ההשקעה של הרשות בתלמיד ויש מדד כזה. בכל הפריפריה, גם הגיאוגרפית בנגב, בגליל ובפריפריה החברתית. כלומר, המועצות שהמצב הסוציו אקונומי שלהן נמוך, יהיה להן קשה להתמודד עם השקעה של הרשות בתלמיד. אם תובילי מהלך כזה בתקציב הזה זה יהיה במורך לכל הרשויות האלה עם ערבים, דרוזים, נוצרים וזה לא עניין של הפרדה כרגע, כולם תחת אותה הכותרת במקרה הזה.

הנושא השני, החינוך הבלתי הפורמלי, המתנ"סים. מערכת המתנ"סים ובמיוחד ביישובים הערביים קורסת, קרסה. אני מכיר את זה מקרוב, הנוער אילן לו חינוך בלתי פורמלי, הוא מסתובב בצמתים שרק אלוהים יודע מה קורה שם ואם אנחנו רוצים באמת למגר את האלימות במגזר הערבי, צריך עכשיו ללכת ולהתחיל בחינוך הבלתי פורמלי. למחוק את כל הגירעונות של המתנ"סים, זה לא כסף גדול ולהעמיד את המתנ"סים על הרגליים, להביא להם את הצוותים הכי טובים כדי שיתחילו לעשות פעילות חינוכית ותרבותית לנוער, כדי שאנחנו נזכה בזה שהם לא ילכו לכיוון של עבריינות אלא שילכו לכיוון שאנחנו רוצים להגיע אליו. תודה רבה.

תודה רבה. חבר הכנסת גלעד קריב, בבקשה.

תודה אדוני, אני מצטער כי אני צריך בעוד רגעים אחדים לנהל דיון על חוק ההסדרים בוועדת החוקה.
אני מבקש גברתי השרה, להצטרף לחברי רם שפע ולהגיש במיוחד ולנוכוח משבר הקורונה, אבל גם באופן כללי שיש לנו שני אתגרים גדולים עם תקציבי החינוך הבלתי פורמלי, בהתמקדות על תנועות הנוער, ארגוני הנוער, המכינות, קהילות המחנכים. האחד הוא העובדה שספר התקציב הנוכוחי מציג פער של קרוב לשליש בין התקציב שעמד לרשות הארגונים והתנועות בשנים הקודמות ולבין מה שמוצג כרגע בתקציב. אכן ישנם דיבורים כרגע על פתרון העניין באמצעות תוספות וכולי, אבל כרגע מה שמונח על שולחן הכנסת הוא תקצוב חסר בצורה דרמטית של תנועות הנוער והארגונים ואני חושב שמהישיבה הזו חייבת לצאת הבהרה על הפער הדרמטי הזה.

הדבר השני, הוא נכון באופן כללי לתמיכת המדינה בחברה האזרחית, אבל מכיוון שאני בטוח שאנחנו כולנו נסכים שהחינוך הבלתי פורמלי הוא אחת מאבני ראשה של מערכת החינוך הישראלי. אמנם החינוך הבלתי פורמלי, מעצם הגדרתו מובל על ידי תנועות, ארגונים ועמותות, אבל זה בעצם חלק מאוד מרכזי ממערכת החינוך. לא ניתן יותר להמשיך עם השיטה הזו שבכל שנה מגיעים לחודש נובמבר ודצמבר והתנועות והארגונים מתחילים את המרוץ אחרי השלמת התקציב ולכן, חייב להתחיל מהלך של הגדלת בסיס התקציב של תנועות הנוער, הארגונים והמפעלים הקשורים. ציין חברי רם שפע את ההיבט הפוליטי, שהדבר סוכם בקווי היסוד. אבל אני חושב שהדבר הוא לא רק פוליטי, הוא דבר שיכול לאשר ימין ושמאל ואת כל המגזרים בחברה הישראלית, שנהנים מהחינוך הפורמלי וברור לי שמדובר כאן במהלך משולב שחלקו בסדרי העדיפויות בתוך משרד החינוך וחלקו בהתייחסות של משרד האוצר

ופה זו לא שאלה לשרה, אלא פניה אליך, אדוני יושב ראש הוועדה ובזה אני מסיים. הוועדה הזו יכולה להשפיע על ספר התקציב לקראת הקריאה השנייה והשלישית, אחד המהלכים ולא מדובר בסכומים גדולים, הוא להתחיל תיקון, גם אם לא לסיים אותו. שבסיס התקציב של תנועות הנוער וארגוני הנוער יגדל כבר השנה. תודה.

תודה רבה. חבר הכנסת גפני, בבקשה.

אדוני היושב ראש, אני אשתדל באמת לעשות את זה בקצרה בגלל שאני עוד יש לי הרצאה על העניין הזה של שעתיים ואני אעשה את זה ממש בכמה דקות.

קודם כל, אני רוצה לשבח את השרה על העמידה ההרואית שלה בכך שתלמידים צריכים ללמוד אפילו בקורונה. צריך להקפיד על ההנחיות של משרד הבריאות, אבל שצריך ללמוד.

אני חושב שיש רבים במדינה הזו שצריכים לבקש סליחה מהרב קנייבסקי, שהוא אמר בשעתו שצריך ללמוד ולהקפיד על ההנחיות של משרד הבריאות וההתקפה נגדו הייתה גדולה. גברתי השרה, אני משבח אותך ואני חושב שזו דרך נכונה. המציאות הזו שהילדים לא לומדים ושהכל נסגר, אני חושב שזה לא היה נכון אז ואני משבח אותך על העניין הזה ואני מקווה שחבריי בקואליציה שלא יעשו לי כלום על זה שאני משבח אותך.

האם אני יכול להסיק מזה, שחבר הכנסת גפני יצביע בעד התקציב של למשרד החינוך במליאה?

אתה כבר שואל אותי את השאלה הזו מיליון פעם.

אני מנסה. אתה למדת מקורות ששם כתוב שההשתדלות עלינו, אז אני משתדל.

אדוני היושב ראש, אמרתי את דעתי בעניין הזה, אני חושב שזה דבר נכון שצריך להקפיד על בכל תוקף על ההנחיות של האנשים שעוסקים בעניין הזה במשרד הבריאות. כך אמרנו בעבר, כך אנחנו אומרים גם היום. אבל תלמידים, התוצאה של הדבר הזה שלא לומדים, היא תוצאה מאוד חמורה.

עכשיו אני רוצה להגיד, רם שפע, היות ואתה עסוק במפלגת העבודה, אני רק רוצה להעיר הערה שלא נוגעת לוועדת הכספים, על הנושא של החינוך הבלתי פורמלי. בעוד אנחנו מדברים כאן, יושבים בוועדת החינוך ומאשרים שחוק יום חינוך ארוך ולימודי העשרה וחינוך פורמלי, במקום תשפ"ג יעבור לתשפ"ז. זאת אומרת, דוחים את הנושא של החינוך הבלתי פורמלי, את יום חינוך ארוך , דוחים אותו. לא רק שלא מוסיפים יישובים אלא גם ביישובים הקיימים, שצריך לעשות בזה סדר-יש יישובים גדולים, קטנים, סוציו אקונומי יותר קשה, יש יישובים שמצבם יותר קל, דוחים! איזה חוקי יסוד, איזה הסכם קואליציוני, על מה אתם מדברים בכלל? אתם מדברים פה כאילו באמת אני הסכמתי עם כל מילה שלך. רק נזכרתי פתאום שבוועדה אחרת יושבים והולכים לאשר שם שדוחים את זה לתשפ"ז, לממשלה שתהיה אחרי הממשלה שאנחנו נקים אחרי שאתם תתפרקו. אבל פה מדברים על החינוך הבלתי פורמלי, איזה חינוך בלתי פורמלי?

עכשיו אני רוצה להגיד לכם, לגבי העניין הזה של המוכר שאינו רשמי וגם לגבי הנושא של החינוך העצמאי ומעיין החינוך התורני. יש פה דבר שהוא נורא ואיום, אבל אני אתחיל עם הישיבות. אני פניתי למשרד האוצר, הייתי יושב ראש וועדת הכספים ואמרתי להם, את כל תקציבי הישיבות הם היו שמים גם בחינוך החרדי ואני אמרתי להם שצריך להכניס את זה לבסיס התקציב. הרי אי אפשר לקבל תקציב ושכל פעם ידונו עליו מחדש. אני ביקשתי ממשרד האוצר ואמרתי שמה שנחליט שיהיה התקציב, זה תקציב של כל הישיבות ואלו לא רק ישיבות שלנו, אלו גם ישיבות שימינה תומכת בהם ואחרים ובכלל וקבענו שזה יהיה מיליארד ו-250 מיליון ₪, משהו כזה. פתאום אני רואה עכשיו בתקציב וזה אחרי שהם אמרו לי "..אין לך מה לדאוג, אנחנו נעלה את זה ונשים את זה בבסיס.." אני התכוונתי במידה והייתי ממשיך בתפקיד, הייתי מבקש שהכל יהיה בבסיס התקציב, שידעו מה התקציב. שמו בתקציב 800 מיליון וקבעו בהחלטת ממשלה שיוסיפו עוד 200 מיליון. זאת אומרת, זה יהיה מיליארד ויחסר עוד 250 מיליון ₪. זה דבר חמור מאין כמותו. הם הבטיחו לי שלא תיפגע "..אל תדאג, נשים את זה ככה, זה יותר טוב.." ואני ברוב תמימותי הסכמתי לזה ואמרתי שבשנה הבאה, זאת אומרת השנה הזאת, בתקציב הנוכוחי יותר נכון, זה לא נמצא. אז עכשיו תמונת המצב היא שחסר הרבה כסף.

עכשיו, האמירה הזאת שאני נמצא בפאנלים ואני נמצא בוויכוחים אתם מקבלים הרבה כסף. אומר משה שגיא, הוא אומר "..המוכר שאינו רשמי מקבל 30-35%.." החינוך העצמאי מקבל, הרי גם אצלו יש את אותה הבעיה והחוק אומר שצריך לתקצב אותו כמו כלל ילדי ישראל. אז תסתכלו על התקציב ותראה אם זה נכון, כן או לא ואני אומר לכם, אני חושב שבסך הכל הכללי משרד החינוך עושה עבודה טוב, אני לא יכול לבוא בטענות. אני גם שיברתי בתחילת דבריי את השרה, אני משבח את המנכ"ל וגם את הפקידים שעושים את העבודה., משרד החינוך הוא משרד שיקר וחשוב לכולנו, תמונת המצב היא שיש אפליה שאי אפשר לתאר אותה עד כמה. אני מזמין את כולם לנסוע איתי בכל הארץ ולראות, יש מקומות שלומדים כפי שאמר המנכ"ל בדירות שכורות ועלובות או באיזה קרוואנים שלפעמים משרד החינוך נותן את זה ולפעמים לא. תמונת המצב הזאת היא בלתי נסבלת. אני בונה עלייך, גברתי שרת החינוך ואני בונה עלייך המנכ"ל שאת הדברים האלה שאני מסכים שבארבעה חודשים אי אפשר לתקן את הכל, אבל להיכנס למסלול כפי שאמרתם וגם עם זה אני מסכים, שהכל צריך להיות בשווה. המוכר שאינו רשמי, אמרנו כל הזמן שהחוק אומר 75%, איך פתאום יצא בתקציב כל כך מעט? אז מה ההמצאות האלה שפה יש את התמורה וכל הדברים האלה ויש בתי ספר שיש להם ם את אופק חדש וגם את עוז לתמורה וגם כל הדברים האלה. אגב, בתקציב שלנו, מה שנוגע לציבור החרדי יש כל הזמן את אותה הבעיה. החליטו שמה שהיה בהסכם קואליציוני והוא לא קשור בכלל להסכם קואליציוני, הוא תוספת שצריך לשים אותה בבסיס התקציב-הוא לא נמצא ואנחנו לקראת אישור התקציב נבוא ונבקש שיוסיפו את הכסף הזה, אחרת תהיה פה אפליה שאי אפשר לתאר אותה עד כמה. יש לי עוד הרבה מה לומר על כל העניין הזה.

תודה רבה. מאיר יצחק הלוי, בבקשה.

אדוני אני קודם כל מבקש שיהיה לי משך כמו מר גפני, למרות שאני לא אקסטריטוריאלי.

אתה יודע אצל גפני וינון אזולאי יש הסכם שאם גפני מדבר יותר אז יינון מדבר פחות.

אז קודם כל אני רוצה להגיד לגברתי השרה, יגאל ומשה, אני מאחל לכם הצלחה מעומק ליבנו. הצלחתכם היא ערובה לביטחונה החברתי של מדינת ישראל, כך אני רואה את זה וזו לא פרא-פרזה, זו אמירה כמחנך כבר 40 ומשהו שנים. ההצלחה שלכם זו הערובה לביטחונה החברתי של מדינת ישראל.

שתי אמירות כותרתיות של "שאפו". האחד ההחלטה לקיים מערכת לימודים בתקופת הקורונה והיא החלטה נכונה, חכמה, החלטה שצמצמה את שובלי הקשיים הנפשיים שתלמידנו וילדינו היו עוברים אם חס וחלילה היינו סוגרים, זה דבר אחד.

הרב קנייבסקי צדק.

הרבה קנייבסקי צדק, אני אמרתי את זה רק אתם, מישהו שם אצלכם צעק עליו לא אני.

הדבר השני שאני רוצה לנגיד הוא שההחלטה לגבי גיל הרך מגיל לידה ועד גיל, תחת המטרייה של החינוך וזו החלטה אסטרטגית ונכונה חינוכית ונכונה ברצף החינוכי הנכון ועל כך "שאפו".

כמה הערות ואני אשתדל לעשות את זה טלגרפית, כי כשמדברים על חינוך אני מודה שזה נושא שקרוב לליבי.

האחד, אני רוצה לבקש מהנהלת המשרד לעשות כל אשר בידם כדי שמעמד מנהל בית הספר יהפוך להיות הדבר החשוב ביותר במדינת ישראל. אני אומר במדינת ישראל, בדיוק כמו שאמרו פעם "הטובים לטיס", הטובים לניהול בתי הספר. אני חייב להגיד, כמי שהחזיק מערכות חינוך הרבה מאוד שנים, תהליך בחירתו של המנהל ראוי לבדיקה נוספת. ממצב של כניסה למסלול חברתי, ששם מתחילה הפעולה, עד באמת, בדיקות על פי מדדים מקצועיים שבהן נבחנות המנהיגות וכן הלאה וכן הלאה. מנהל בית ספר עושה בית ספר טוב או בית ספר רע, אני חושב שזה מוכוח באופן חד משמעי, זה דבר אחד.

הדבר השני, בהקשר של החינוך הבלתי פורמלי ואני ממש - - - חברותא, שבאה מהחינוך הבלתי פורמלי, אני חושב שהגיע הזמן לחשוב דברתי השרה ואדוני המנכ"ל, על פונקציה בית ספרית של סגן מנהל בית ספר שהוא האמון והמופקד על החינוך החברתי-ערכי בבתי ספר אשר מונים, תחליטו אתם, מעל ל-300 או 400 תלמידים. אני חושב שתחשבו על זה ואני אשמח גם לשמוע את ההתייחסות שלכם בנושא. דרך אגב אם יורשה לי להציע, אולי נחזיר גם עטרה כזו שפעם ימי שלישי היו ימים כאלה של מסגרות בתנועות הנוער כמו שהיה כשאנחנו היינו צעירים ונחזיר את זה ונחזיר את זה לתת להם לארגונים הללו. הגיע הזמן להשיב את תפקיד מדריך הנוער, אני הולך להעלות את זה ברמה של הצעה לאחר שאני אשוחח עם השרה. מדריך הנוער הוא הפרופסיה של מקצועות מדינת ישראל. אדוני היושב ראש, המקצוע הזה נעלם מן העולם וככל והזמן עוקף אנחנו רואים מה קורה לבני הנוער שטועים ובוהים ואין מקצוע כזה, נעלם המקצוע הזה מדריך נוער. היה פעם מדריך נוער והייתי חבר באיגוד הארצי של עובדי החינוך ה - - -. היו 7,000 מדריכי נוער בישראל. ולכן אני חושב שאם כבר אנחנו מדברים שאם כבר אנחנו מדברים על החינוך של מחוץ לבית הספרי.

ועוד שני דברים, דובר פה על יום חינוך ארוך ועל יול"א, אני הייתי בדיון של וועדת החינוך. אני רוצה להגיב על מה שנאמר פה על ידי הרב גפני. אני חושב שבתווך הזה, אם והיה ואני לא יודע מה תהיינה ההחלטות, אבל בטווח הזה צריך לחשוב על רביזיה איך מערכת החינוך מסיימת את לימודיה בשעה 16:00 ואז כל המשאבים שנמצאים פזורים בכל מיני מקומות מתועלים למקום אחד. אני מוכן להיכנס לעומקם של לדברים הללו איך כל ה - - - יש גם מחלקות נוער ברשויות המקומיות, יש רווחה, יש את החברה למתנ"סים, יש כל כך הרבה משאבים סביב העניין שכדאי וראוי לחשוב איך מעגנים. אבל תלמיד באשר הוא מסיים בשעה 16:00. אם הורים יכולים לשלם כן או לא זה כבר דיון אחר, אבל בהחלטה שהיא החלטה ברורה, מסיימים ללמוד בשעה 16:00.

דבר אחרון, אני שמח על ההחלטה להפוך את אוניברסיטת רייכמן לאוניברסיטה במדינת ישראל, כמו שבזמנו מר גדעון סער לקח את אוניברסיטת אריאל ואני רוצה לבקש ממך עוד מהלך אחד והוא להפוך את אוניברסיטת אילת לקמפוס משמעותי, כדי לתת מענה לחבל ארץ שכל כך רחוק ממוקדי השכלה ושוב, בהצלחה מעומק הלב.

חבר הכנסת אחמד טיבי.

תודה רבה. תודה על הסקירה של השרה והמנכ"ל. בקש לנתון המתמשך, זה נתון כמעט היסטורי, של מחסור ב-4,000 כיתות לימוד בישובים הערביים, בנוסף למספר 4,000 יש פער מובהק בין רמת התשתיות והמתקנים בבתי ספר בעיקר, בין הישובים היהודיים לבין הישובים הערביים. צריך תקציב מיוחד כדי לפצות על המחסור הזה בחדרי לימוד. כמו שהמנכ"ל אמר, יש תלמידים שלומדים בבתים פרטיים, חדרים שכורים, יש תלמידים שלומדים במקומות שיכולים להוביל למחלת אספיסטוזיס בגלל תנאים תברואתיים גרועים ומי שצריך לטפל בזה זה משרד החינוך בראש ובראשונה. המחדל הזה של מחסור בחדרי לימוד ובכיתות קיים מזה שנים וכמעט מלווה את כל הממשלות.

הנקודה השנייה זה מורים, מינוי, העברות וזה נושא שאני מלווה אותו תקופה ארוכה. העלינו את הנושא בפני השרה לאחרונה, העליתי אותו בקדנציה הקודמת באמצעות הצבעה על וועדת חקירה פרלמנטרית. הנושא מחייב חקירה, איך כ-12,000 או 13,000 מורים ומורות מובטלים. יש מורות שלמשל, היא מתגוררת בעראבה בצפון, נשואה, קמה בשעה 5:00, נוסעת לנגב ואחרי שהיא מסיימת חוזרת לגליל. אילו מין חיים אלה? אתם יודעים שיש מאות מורים ומורות כאלה? מאות. עכשיו, השכנה שלה סיימה לפני שנה ופתאום היא מקבלת מינוי ושיבוץ בבית הספר ביישוב. זה אשכרה משהו זועק והרגשת הקיפוח של המורה ושל מורים רבים מגיעה אל כולנו. צריך למצוא פתרון לאבטלת מורים ומורים ולעניין ההעברות ולמינוי קרוב ליד הבית כמה שאפשר. יש כמה מאות מורות ומורים ערביים שמלמדים בבתי ספר ערביים והם סיפורי הצלחה, הם לא מלמדים ערבית את היהודים, הם מלמדים כימיה, אנגלית, פיזיקה, מתמטיקה והם סיפורי הצלחה. אצל היהודים חסרים מורים, אצל הערבים יש עודף שהם באבטלה, נדמה לי שאפשר לפתור את הבעיה אצל לפחות עוד 1,000-2,000 מורים ולהעסיק אותם בבתי ספר יהודיים.

יש עוד נושא בבתי הספר שנקרא ניהול עצמי. זה תקציב שמשרד החינוך מעביר לבתי הספר וזה רעיון טוב. לאחרונה מה שקורה, רוב הרשויות נוהגות בסדר אבל בחלק קטן מהרשויות הערביות והיהודיות הרשות או ראש הרשות משלט על התקציב וככה הוא מחזיק את בית הספר ואת מנהל בית הספר "קצר".

הוא לא יכול, אנחנו לא ניתן לזה.

אז אני אומר שהוא אמור להיות לא יכול, אבל יש מקרים בוטים וככה משפילים את מנהל בית הספר ואת בית הספר בעצמו. מנהל בית הספר "נזקק" לקטוף תרומות מההורים.

(היו"ר מאיר יצחק הלוי)

אבל התנאי שתדע, אני במקרה כראש רשות אומר לך. התנאי שהתקציב הזה עובד, מועצת העיר מאשר מורשה חתימה שהוא לא ראש עיר, אסור לו לעשות את זה.

אז אני מבקש ממשרד החינוך לבדוק את הנושא הזה ולברר איזה רשויות עושות זאת, אצל היהודים ואצל הערבים כאחד. אי אפשר ככה לנהוג בבתי ספר, זה תקציב שאתם ייעדתם אותו לבתי ספר כדי לחזק אותם.

הטענה הזאת עולה כבר הרבה שנים, אי אפשר להגיד כל הזמן "זה לא יכול להיות", מה שאחמד טיבי אומר עכשיו, הוא טוען את זה כבר הרבה שנים. הוא אמר את זה גם פה בוועדה. זו טענה שהיא חוזרת על עצמה.

אני קיבלתי נייר עמדה ודרישות מיושב ראש הוועד ראשי הרשויות הארצי, מר מודר יונס. לגבי הדרישות, אני אקרא בקצרה כמה נקודות חשובות.

בתקצוב הדיפרנציאלי, שזה חשוב, המשרד לא העמיד את התקציב הנחוץ כדי למלא אחרי ההחלטה הזאת. יש פערים עצומים בחינוך העל יסודי בחמישון של הטיפוח הנמוך. התכנון של תקצוב דיפרנציאלי של המשרד, הוא לא העמיד משאבים לכך, למשל: 40,000 ₪ ליהודי מול 20,000 ₪ לערבי בחינוך העל יסודי.

המשרד חייב לקחת על עצמו טיפול בקרקעות מול מוסדות המדינה ולא לזרוק את הבעיה על הרשויות בלבד במקביל להקצבת בתקציבים הנדרשים ולהמשיך במימון תוכנית החינוך הבלתי פורמלי מהתקציב של משרד החינוך. יש בעיה, אני מבין דיש שאלה של מאיפה התקציב הזה, ממשרד החינוך או ממשרד האוצר.

גם - - - שלחה לנו, כפי שהיא עושה תמיד ואני מסכים עם הנייר שהם הגישו, למשל בעניין חיזוק השפות -ערבית/עברית/אנגלית, אני בעד שהתלמידים תהיה להם יכולת טובה יותר בשפות, חשוב מאוד.

עכשיו, דיברנו על התשתיות ועל תקציב הדיפרנציאלי ואדוני היושב ראש לגבי שיפור איכות ההון האנושי. אני בעד לעודד מצוינות גם של תלמידים אבל גם של מורים. דו"ח מנקזי אומר שהתוצאה הטובה ביותר באה אם יש מורים טובים. את תומכת כל החיים שלך בתזה הזאת ולכן, לדעתי צריך לעודד את המורים, לחזק את המורים והמורות. יש רגרסיה במעמד המורה והמנהל בחברה ולכן יש לעשות affirmative action – אפליה מתקנת/העדפה, כדי לדחוף את המורה, המנהל והתלמיד קדימה. תודה רבה.


(היו"ר אלכס קושניר)

תודה רבה חבר הכנסת אחמד טיבי. נעמה לזימי.

תודה. קודם כל, תודה רבה לשרה, למנכ"ל המשרד וליושב ראש הוועדה על הדיון החשוב. אני רק רוצה מילה באמת, בכל זאת-שנה אקדמית וגם אני באה מעולמות הסטודנטים בעברי. לברך את הסטודנטים והסטודנטיות על פתיחת השנה, תנצלו את הזמן הזה לא רק כדי ללמוד, אלא להסתכל על העולם ועל החברה, על המרצים שלכם מן החוץ, על המנקות של המכללות והאוניברסיטאות, על המאבטחים, זה בדיוק המקום גם להסתכל מסביב ולפתח חשיבה ביקורתית וחברתית, תעשו את זה ותצאו אזרחים טובים וטובות יותר מהאקדמיה.

טוב, לגבי תנועות הנוער. אמרו פה חבריי את הדברים כמו שהם. אני באה משם ניהלתי מחלקת נוער, בעלי מורה, אבא שלי היה מנהל בית ספר, החינוך בדמי. חינוך לא פורמלי הוא לא פחות חשוב, אם לא יותר מהחינוך הפורמלי. הוא מה שמוציא אותנו אנשים עם יכולת להיות עם סולידריות, עם ערבות הדדית, עם חשיבה. אם לא נשקיע פה ונתקצב בהתאם, אנחנו באמת נקרוס כוחברה ובמיוחד בעידן המסכים ובעידן הקורונה.

אבל למה אתם עושים צחוק, למה אתה לא שואל אותה האם תצביעי נגד התקציב אם לא יהיה לך חינוך בלתי פורמלי, כמו שאתה שואל אותי? כולכם מדברים על זה יושבים בוועדת החינוך.

חבר הכנסת גפני התאפקת עד עכשיו מאוד יפה.

אני מתנצל.

אנחנו בכל זאת מבקשים לתקן ולעשות ולא להפיל. אני רוצה גפני, שיעבור תקציב בישראל סוף סוף. אני מבינה שסימנתם אותי בסיפור הזה ובכל זאת אני רוצה שיעבור עכשיו תקציב בישראל, מגיע למדינה הזו תקציב.

גם במחיר של פגיעה בחלשים היא רוצה שהוא יעבור, בכל מחיר.

זה בדיוק המקום שלי להעביר ביקורת ועדיין, את המעשה המבזה שאתם עשיתם אנחנו לא נעשה הממשלה הזאת.

שכר המורים שנשחק עם השנים. באמת, איך אנחנו מסתכלים על מעמד המורה לא רק כאיזה משהו תאורתי בין התלמיד למורה שאין לו הרבה ערך, אלא מבחינת התנאים שלו, הזכויות של המורים, איך אנחנו רואים את זה מגולם בתקציב כמו שצריך.

כבוד השרה, סוגיית מורי שלבים, אני דיברתי איתך בעבר במליאת הכנסת וגם שאלתי אותך על זה שאלות במליאה. חרף ההצהרות הנלהבות של משרד החינוך על העברת התקציב לבתי הספר, התקציב לא הועבר כמו שצריך. הצוות של הזכיין הקודם נקלט במשרד-אולם בתנאים נחותים, קיצוץ בשכר המטפלים הפרא רפואיים, אי התחייבות בפני המורים כי הם יקבלו תלמידים חולים חדשים לאורך השנה-למי שלא יודע תוכנית שלבים היא תוכנית שמטפלת בתלמידים חולים בבתיהם וממש חשוב לי שנקבל על זה מענה כמו שצריך.

בתקציב התוספתי של המעונות, חשוב להבין, מעבר להכל מה הולך להיות לשכר המטפלות כדי להעלות את קרנו של המקצוע הזה. כמו שהיו ראינו, מחאה שהתדפקה על דלתנו רק לפני שבוע הייתה פה שביתה בגלל תחלואות השנים האחרונות והייבוש התקציבי. איך אנחנו גם מטפלות בתוך הסיפור של סוף סוף זה עובר למשרד החינוך. זה באמת צעד דרמתי ומאוד מבורך. יהיו חבלי לידה והרבה דברים, אבל איך גם התנאים והשכר נכנסים לתוך הסוגייה הזאת, האם הרשויות המקומיות יכנסו לתוך העניין הזה של מיפוי המסגרות הפרטיות ומה קורה עם המעונות המפוקחים.

לגבי זרמים ממלכתיים, אני מצטרפת לשאלה של יושב הראש קושניר לגבי הזרם הממלכתי-חרדי, איך אנחנו מפתחים את הזרם הזה והאם אנחנו שוקלות בכלל הקמה והכרה של הזרם הדו לשוני, שמבקש היום הכרה ממלכתית ולא רק להיות חוץ משרדי, הוא מתרחב גם בחיפה-קהילת יד ביד היא קהילה שמדפקים על דלתותיה מאות אנשים שמבקשים להירשם. כשאני רשמתי את הבת שלי למעון הדו לשוני בחיפה, אחרי שנה וחצי התקשרו אליי ומסרו לי שהיא התקבלה-זה היה "קצת" מאוחר. אז האם אנחנו באמת רוצות גם להכיר בזה.

הביטחון של התוכניות החוץ משרדיות. לפני כשנה כמעט סגרו את תוכנית קרב, תכנית היל"ה, עוד בתקופת השר הקודם. אני זוכרת שזה היה מאבק כשאני כפעילה הייתי חלק מן המאבק הזה. איך אנחנו מבטחות היום במשרד החינוך את התוכניות החשובות האלה, שנותנות הזדמנות אחרונה לנוער בסיכון וגם מצמצמות פערים בפריפריה במדע, בטכנולוגיה, בערך מוסף, כמו תוכנית קרב וכמו תוכניות אחרות, אני אשמח אם תוכלי להגיב גם על זה ותודה רבה שאת פה.

תודה רבה לך.

ג'ידא רינאוי זועבי, בבקשה.

תודה רבה. שלום רב גברתי השרה, אני זוכרת שיחה שהיתה לנו עוד ביולי, עוד לפני הגל הרביעי של הקורונה ובה הפצרתי בפנייך את החשיבות של לעשות את הכל כדי לא לשלוח את הילדים, במיוחד הילדים של הפריפריה ובמיוחד הילדים הערבים, לא לשלוח אותם ללמידה מרחוק כי הם פשוט בשנה שעברה נשלחו "בסיטונאות" ואיבדו שנה שלמה של לימודים ואני זוכרת אותך נחרצת מאוד ואת אמרת לי אז שאת תעשי הכל כדי כן לראות שהשנה הזו תהיה שנה יעילה לתלמידים ואני רוצה מכאן להגיד לך "ישר כוח".

תודה רבה.

זה מאוד חשוב. מכל הדברים שעלו פה אני רוצה להתרכז בשני נושאים, נושאים ככה קצת מורכבים אבל אני רוצה להציף אותם ב bullet points.

דבר ראשון, הנושא של הסטודנטים הערבים. אז מבחינת הנתונים ידוע לכל ש-60% מכלל הסטודנטים הישראלים לומדים בחו"ל, כאשר מרביתם זה סטודנטים ערבים. כשאנחנו מסתכלים על מה קיים מבחינת מלגות ומענקים אז רוב המלגות הקיימות, לסטודנט הערבי או לסטודנטית הערבית אין שום גישה אליהן, כי זה מותנה בהתניות של שירות לאומי או של שירות בצה"ל וכולי ונוצר מצב אבסורדי שבו לסטודנט הערבי אין כמעט שום מלגה שהוא יכול להגיש בקשה אליה, אפילו שתי המלגות הקיימות עבור הסטודנטים הערבים, אחת של המל"ג ואחת של משרד ראש ממשלה, הן כמעט מיובשות לגמרי. על פי הנתונים שאני ביקשתי, מסתבר שמכל הזכאים ה - - - לסטודנטים שיכולים לגשת ולקבל מלגה כזו, רק 10% מקבלים כי אין כסף. אז אני מדברת על מלגות לסטודנטים שלומדים כאן, אז אני מציפה את הנושא הזה כי אני חושבת שמובילות חברתית, אלו דברים שאת כל הזמן מדברת עליהם וזה א'-ב' של פיתוח כלכלי וחברתי.

הנושא השני שאני רוצה להציף, זה הנושא של תקציב דיפרנציאלי לתיכונים בבתי הספר הערביים. כמובן שד"ר אחמד טיבי העלה את הנושא ואני רוצה לחזור על זה. תראו, אני במהלך העיצוב של 922 בשנת 2013 או 2014, אני זוכרת שעבדתי מול אגף התקציבים בנושא של תקציבים דיפרנציאלים בחינוך ומה שאז ראינו, זה שאמנם התקציב הדיפרנציאלי לתלמידים ערביים ביסודי זה משהו שאפשר וש-922 תוכל לנסות ולסגור, אבל כל מה שקשור לתקצוב דיפרנציאלי של תלמידים בתיכון בבתי הספר הערביים זה לא נכנס ל-922. היום אנחנו נמצאים במצב שבו יש הפרש של 77% בתקצוב המדינה בין תלמיד ערבי ליהודי בתיכון, 77%. קטסטרופה. כשאנחנו מדברים על אלימות, על פשע. קטסטרופה. זה אחד הנושאים שבאמת צריך לקחת אותם בחשבון.

נכון אבל יש ממשלה חדשה.

הרב גפני בסדר אני אענה לך, תן לי לסיים את דבריי ואני אענה לך תיכף.

על פי הערכות של הרשות לפיתוח כלכלי בחברה הערבית מדובר על סגירת פער של 800 מיליון ₪ שנתי, שזה דברים שהם בסיסיים שצריך להתחיל לטפל בהם. תודה רבה.

עכשיו הרבה גפני אם אתה רוצה לשאול אותי בבקשה.

לא. אימאן ח'טיב יאסין, בבקשה.

צוהריים טובים לכולם. כבוד השרה, תודה על עצם קיום הישיבה הזאת ועל הנתונים שהצגת. בכל זאת יש נקודות שאני חושבת שמחייבות התייחסות וטיפול בטווח הקצר. אני מסכימה מאוד עם מה שאמרה חברתי ג'ידא, צר לי שלא שמעתי את חבריי האחרים כי הייתי בוועדה אחת. אבל, אני רוצה לשים על השולחן כמה נקודות.

הדבר הראשון, אני בדיוק כשיצאתי הלכתי לוועדת החינוך ושם מתקיימת הצבעה על כל הנושא של יום לימודים ארוך וגם על תוכניות אחרות ואני אמרתי שם ואגיד את זה שוב פעם כאן, שהגיע הזמן שתהיה מדידה והערכה ובדיקה למטרת מה הוקמה והוקמו כל התוכניות האלו והאם הן באמת משיגות את המטרות שלהן. אני רוצה להאמין בתוכי שהמטרה העיקרית היא באמת לתת הזדמנות שווה לכלל התלמידים במדינה ולא משנה מה המוצא העדתי, דתי, לאומי, לא משנה מה. אבל מה שקורה היום בפועל שאנחנו רואים גזירה מאוד רעה כלפיי חלק ניכר מהתלמידים והתלמידות הערביים. רק 10% מהתלמידות והתלמידים הערביים נהנים מיום חינוך ארוך ואם אנחנו נסתכל על התלמידים והתלמידות שנמצאים בתוך המועצות האזוריות ויש לנו 29 ישובים כאלו, אנחנו נראה כמה הם מקופחים. בעצם מתייחסים אליהם ברמת המדרג הסוציו אקונומי של הרשות, של המועצה האזורית שיכולה להיות תשע, כמו במטה אשר למשל ובשיח דנון היא אחת. אבל מה, הגזירה של אותו הילד הערבי בשיח דנון, אם הוא רוצה למשל להיכנס לקייטנה הוא צריך לשלם כמו ילד ברמה 9. ככה גם בתוך הישובים והערים המעורבות. אני חושבת שהגיע הזמן לקחת עמדה ואם כבר אנחנו מדברים כל הזמן על העלאת התקציב ואם יש לנו תוספות, כל תוספת מבורכת ואני יודעת שיש סדר עדיפויות, אבל בסדר עדיפויות צריך לתת במקום שהכי נמוך שנמצא. באוכלוסייה הכי מקופחת. לא יכול להיות שהדבר הזה ימשיך להתקיים בצורה כזאת.

בנוסף לזה, הנושא של החינוך המוכר שאינו רשמי. אני הייתי אצלך ודיברנו על זה ואני שומעת את אותה התשובה, כאילו הם מקבלים בין 65-75%, השאלה ממה? צריך ללכת לפרטים ולבדוק את הדברים. מגיע לכל ילד לקבל את אותם זכויות ואותם תקצובים, לא יכול להיות שנמשיך באותו "עיוורון" ונגיד "הם מקבלים 75%-65%" וכאשר אנחנו בודקים את הדברים לעומק, אנחנו לא מגיעים אפילו ל-35%. אז את הנושא הזה אני חושבת שהגיע הזמן לבדוק.

גם ככה לגבי חדרי הלימוד. היום נפתחת שנת הלימודים האקדמאית ואנחנו מכאן, אני אישית רוצה לברך את הסטודנטים ואת ההורים שלהם על היכולת שלהם לשלוח את הילדים שלהם, למרות המחסור הנוראי ואם דיברנו על התלמידים האקדמיים של חו"ל אני אגיד לכם בוודאות, אני לא חושבת שיש סטודנט או הורה שרוצה לשלוח את הילד שלו ללמוד בחו"ל כשתהיה לו אפשרות ללמוד כאן. בסדר, אבל צריך להגיד את זה. גם לילדים הסטודנטים בחו"ל מגיע שאנחנו נדאג להם, כי בסופו של יום הם חוזרים לארץ והם נותנים את השירותים שלהם לחברה הישראלית בכלליותה. אי אפשר להפקיר אותם, גם אם אנחנו רוצים שהילדים שלנו באקדמיה ילמדו ויצליחו, אנחנו חייבים ומוטלת עלינו האחריות לדאוג לנקודת זינוק שווה לכולם.

גם ביום חינוך ארוך, תגידי להם שגם ביום לימודים ארוך.

גם ביום לימודים ארוך, בטח.

אז תיקחו מה-53 מיליארד בשביל המגזר ותשימו שם. קיבלתם 53 מיליארד ₪ אז תשימו אותם ביום הלימודים הארוך.

אי אפשר להמשיך עם הדבר הזה, אי אפשר להמשיך.

נכון שאני יושבת בקואליציה, אבל אני יושבת בקואליציה כי אני רוצה לקדם דברים הכרחיים לחברה שלי והייתי יכולה לשבת באופוזיציה ולהמשיך לצעוק את אותם דברים ולכן אני מבקשת פתרונות ואל תגידו לי עכשיו "אתם בפנים ויש ממשלה חדשה", אנחנו לא שוכחים את מה שהיה ולא נשכח ונעמוד על דברינו גם עכשיו.

ברור אז אני אומר לך קחו מה-57 מיליארד ₪ בשביל היום חינוך ארוך ואני אומר לך, רק בשביל המגזר שלכם.

היא שכנעה אותי אני אצביע נגד.

עופר כסיף, ינון אזולאי, אופיר כץ ואופיר סופר.

תודה רבה אדוני היושב ראש. אני גם רוצה לברך את הסטודנטים והסטודנטיות ואת צוותי ההוראה ואת כל העובדים וגם להצטרף למה שאמרה חברת הכנסת לזימי, לאחל לסטודנטים ולסטודנטיות באמת לפתח מחשבה עצמאית, ביקורתיות, ספקנות, זה מה שאקדמיה צריכה לעשות וגם להילחם על תנאי ההעסקה של העובדים המופלים ביותר, עובדי הקבלן. בין אם זה בניקיונות ובין אם זה באבטחה. אני גם רוצה כאן לקוות ולהתחייב שנמשיך במאבק כדי שאלה שרוצים להיות סטודנטים ולא יכולים, מטעמי אפליה וגזענות גם לאומית וגם עדתית, אני מקווה מאוד שיוכלו להשתלב בעתיד הקרוב.

אני רוצה באמת גם לברך את השרה. גם על כך שלא נסגרו מוסדות הלימוד ואני רוצה גם לברך אותך על כך שסוף סוף יש לנו שר שבאמת מעניין אותו חינוך. קצת קשה להגיד את זה על שר החינוך הקודם.

אז באמת אני אנסה להיות מאוד מאוד סכמתי ורק לגעת בנקודות שחלקן כבר הוזכרו. קודם כל אני גם מפנה את תשומת ליבך גברתי, לגבי הדיון שהיה כפי שאת יודעת בוועדת החינוך שעה קלה קודם בנושא של יום חינוך ארוך. הדחייה שמנסים להשיג, של חוק ההסדרים, של המשך היישום של יוח"א, הוא כפי שדיברנו על כך בוועדה יגרום לנזק עצום. הוא נזק עצום לילדים, להורים ובעיקר למוחלשים ביותר ובתוכם, כפי שאני העליתי את זה וגם אחרים, גם בעיקר הנושא של ילדים עם צרכים מיוחדים ששואפים להיות בחינוך המשולב להשתלב בחינוך הרגיל וביטול יום החינוך הארוך או אי יישומו באזורים מסוימים לא יאפשר להם. אני פונה אלייך ומאוד מבקש שיושם סוף לדחייה הזאת.

דבר נוסף, דובר גם פה על תשלומי הורים, אני גם מזכיר את העניין הזה ואת כל מה שקשור ספציפית לתשלומי חוזר מנכ"ל. תשלומי חוזר מנכ"ל הם התשלומים הגבוהים ביותר שלא נמצאים תחת הפיקוח של וועדת הכספים וגם כאן, אני מפנה את תשומת הלב שלך, בטוח שאת מכירה כמובן, להתחיל איזה שהוא מהלך של ביטול או לפחות הכנסה של פיקוח תחת איזו שהיא וועדה, של תשלומי חוזר מנכ"ל.

לגבי החינוך הערבי, הוזכרו דברים כמו האבטלה שיש בקרב מורים ובעיקר מורות. בהקשר וגם העלינו בהקשר אחר פה את הנושא של הכשרות מקצועיות ויש פה מקום לעשות הכשרות מקצועיות, יש פה כוח אדם פוטנציאלי שיוכל לעבוד בהוראה. בהמשך למה שהערת נכון קודם, יש מורים שתחום ההתמחות שלהם הוא X והם יכולים לעשות הכשרה מקצועית ל-Y, אז למה לא להשתמש בזה?

לגבי הנושא של משאבים בחינוך הערבי בכלל. כמובן, דובר על זה ואני גם מעלה את זה ואני גם מדבר על תכנים. הוזכר קודם שאחת מהמטרות של המשרד זה מורשת וערכים. גם לציבור הערבי, הפלשתיני-אני מדגיש, יש מורשת וערכים. למה שלא יחזקו גם אותם, למה שלא יתנו להם ללמוד את המורשת והערכים שלהם? גם זה ערך דבר שהוא ראוי שיהיה וראוי להשקיע בו.

לגבי הנושא של העצמת המנהל וניהול עצמי של בית ספר, אוטונומיה למוסדות חינוך ואני יודע שהדברים הם שונים ויש ביניהם חפיפה חלקית, לכן אני מזכיר את זה. אני רק דואג מדבר אחד, אם באמת מה שמכונה "אוטונומיה של בתי הספר" וניהול עצמי בכלל, של בתי הספר ימומשו בלי שניתן את תשומת הלב על ההבדלים והפערים בין בתי ספר ויישובים, האוטונומיה הזאת רק תיצור פערים יותר גדולים. לכן אני שואל/מבקש, שיהיו מנגנונים שימנעו את גידול הפערים כתוצאה מהאוטונומיה.

הדבר האחרון, בהקשר למה שהוזכר לגבי הקורונה במצגת קודם, יש עדיין עשרות אלפי תלמידים שאין להם משאבים, אין להם אמצעי קצה ואין להם תשתיות והם בעיקר ביישובים ערביים ובעיקר בנגב אבל לא רק. גם זה דבר שצריך לתת עליו את הדעת ולתת לו פתרון במהרה. תודה רבה.

חבר הכנסת ינון אזולאי.

תודה.

חבר הכנסת כסיף אתה יודע מי היה שר החינוך בארבע השנים לפני המהפך?

אני לא רוצה להזכיר שמות, אני רק אומר שזה מישהו שהבית שלו גדל באופן לא חוקי.

לא, לא. שר החינוך היה נפתלי בנט 2015-2019, הוא גם ראש ממשלה לא לגיטימי וזה יותר גרוע מבית לא לגיטימי.

אז קפצנו שנתיים אתה אומר. אז רק שיהיה ברור for the record דיברתי על שר חינוך שלא עניין אותו חינוך, כדי לא לנקוב בשמות אני אומר עוד הפעם, מישהו שהבית שלו גדל באופן לא חוקי.

לאחר שהנקודה הובהרה, חבר הכנסת ינון אזולאי בבקשה.

קודם כל אני רוצה גם אני לברך את אלה שהתחילו את זמן חורף, בחורי הישיבות ששבוע שעבר ביום רביעי -חמישי וחלקם היום. אני מאמין שהשרה גם תרצה להצטרף כי היא אחת שקרובה למסורת ואני יודע את זה. אז קודם כל, לברך אותם שיהיה להם זמן מוצלח, אלו בחורי ישיבות והבנים שלי גם נמצאים בתוכם, שהולכים עד לחג הפסח ועד חנוכה הם בדך כלל לא חוזרים הביתה. אז לברך אותם שיצליחו וימשיכו להגן עלינו בתורתם ובעזרת השם ככה נזכה לעוד הרבה ניסים במדינה להם אנו זקוקים היום ועכשיו אני אעבור קצת הלאה.

אני מדבר על החינוך המיוחד, גברתי השרה גם דיברנו על זה אז במליאה ומדברים על החינוך המיוחד, על הגנים בחינוך המיוחד ש-90 מיליון ₪ זה מה שהיה, לצערנו הסכום הזה לא עבר. עברו רק 27 מיליון ₪ כמקדמה, אז אמרו שאין להם את הנתונים ומוועדת הכספים אמרו שהם ידאגו לזה. פה בוועדה התחייבו לזה שידאגו לזה בתוך חודש ומאז עברו ארבעה חודשים ועדיין לא נעשה דבר. אנחנו מדברים על שנת תשפ"ב שעדיין לא קיבלו אפילו אם אני לא טועה מקדמות, אז חשוב גם לזה לשים לב. אנחנו מדברים על ילדים בחינוך המיוחד ואני לא חושב שיש פה למישהו עניין לעכב זאת ואני בטוח שאת כן תרצי לעשות את הכל על מנת לזרז את זה.

גני הילדים בחינוך הרשמי ובחינוך המוכר. כשאני מדבר על גני הילדים בחינוך הרשמי, אני מדבר על ממוצע של 27 ילדים, תקציב לכיתה הוא 334,324 ₪. זה תקציב לשנה עבור גן. במגזר החרדי, לפי מה שהממ"מ נתן זה, הם כתבו 83,135 ₪, אני יודע שזה יותר מ-100,000 ₪ ויכול להיות שיש איזו שהיא - - - ואני אשמח לקבל אבל.

אני אתייחס לזה.

אין בעיה. אני יודע שזה מגיע לקרוב ל-150,000 ₪ לא ל-83,000 ₪. כלומר בכל מקרה הפער הוא עצום בין ילד במגזר החרדי בגן, אני לא מדבר על כיתות שעכשיו תגידו לי תכנית ליבה לא ליבה. אני מדבר על הגן שבגנים יש פער עצום בין ילד שלומד במגזר החרדי לבין ילד שלומר במגזר הכללי.

הדבר הנוסף, דיבר על זה הרב גפני. יש את תקציב הישיבות מה שנקרא, 840 מיליון ₪. הייתה הבטחה שיוסיפו 200 מיליון ₪ וזה אחרי קיצוץ, זה עוד ירד וגם ה-200 מיליון ₪ האלה.

מי הבטיח ומתי?

ככה בנט אמר וככה ניר אורבך אמר. אגב, ניר אורבך שלח לך גם מכתב בעניין הזה, הוא לא נמצא פה אבל הוא ביקש להעלות את הנושא הזה שהוא אמר כן להשלים להם את ערך הנקודה כי עכשיו ערך הנקודה שלהם זה 192 ₪. רק שתבינו שהסבסוד עכשיו, כביכול מה שילד מקבל זה 192 ₪. זה הרי הזוי כי זה ירד מ-400 ₪ ומשהו, שגם זה לא הרבה. אבל לפחות להשלים להם לסוף שנה שאנחנו יודעים שיבוא ולפחות להשלים להם את זה ולהקפיץ להם את זה לאותות המקום שזה היה, כי אני לא חושב שיש עוד מוסד שיכול להתקיים בסכומים כאלה זעומים. אלא אם כן, הממשלה תבוא ותגיד "תשמע אנחנו החלטנו לפגוע סופית בעולם התורה." תגידו את זה ואנחנו נדע להתמודד עם זה, אבל תגידו את זה ולא לבוא בכל מיני - - -. אני לא מדבר עלייך כשרה, אני להיפך, בגלל שאת שרה אני עכשיו פונה אלייך. יש אחרים שבאמת, הצורה איתם הייתה צורה אחרת אבל אני מקווה שאת גם תעמדי על זה שבמשרד שלך לא תהיה פגיעה במקום הזה. אני מדבר על זה שאם תיקחי את ההשטחה שעכשיו הולכים לעשות, אז גם מה-200 מיליון ₪ בסופו של דבר יישאר רק ה-80 מיליון ₪, תורידי מכל הטוטאל שצריכים לקבל ולא הייתה בכלל העלאה ולכן אני אומר שאנחנו צריכים לעשות הכל כדי שלפחות הם לא ייפגעו.

לגבי צהרונים. הסיפור של הצהרונים היה פה בוועדת כספים, יש עדיין צהרונים בגני הילדים מהמגזר החרדי שלא עובדים. יבוא משרד החינוך ויגיד "אנחנו לא נותנים כפל." אז הגענו פה להסכמה שיהיה תקציב נוסף, בסדר. זה שאמרתם שאתם לא נותנים כפל ולא פתרתם את הבעיה זה לא אומר שהבעיה נפתרה. אם יש וויכוח בין הגוף החינוכי לבין הרשת שכביכול מפעליה את הצהרונים, אתם צריכים לבוא ולפור את הבעיה ולהגיד א'-ב'-ג'. ברגע שהוצאתם מכרז שיש מפעילים, תדאגו גם לדעת למי נותנים את הכסף אחת ולתמיד. הילדים לא צריכים לבוא ולהפסיד בעניין הזה ולא המשפחות האלה, אמא לא צריכה להפסיק את העבודה שלה בגלל שהילד שלה לא מסודר בצהרון.

יש פערים בפריפריה, יש פערים וראינו את זה גם בכיתות של מחוננים, שהם צריכים להתנייד. יש פערים בכיתות בכלל. קודם הוא דיבר על הפערים של הכיתות, אני אחזור, אתה אמרת 5,334 של המגזר החרדי. השאלה שלי, האם כשאתה עכשיו מתקצב כיתות, האם אתה לוקח באותו פער יחסי שחסר לך והאם אתה שם את זה במגזר החרדי? כלומר, מתוך 34% חסר לך כ-17%, האם אתה לוקח את זה ואתה נותן את זה גם בכיתות האלה ומחלק אותם? ואולי הגיע הזמן לקחת את הכוח הזה מראשי הערים בעניין הזה של הכיתות ושלא מי שהוא חפץ בעיקרו הוא נותן לו יותר במקום למי שצריך יותר. כי מי שצריך יותר הוא לפעמים לא מספיק בקשר עם ראש העיר. הגיע הזמן לעשות לזה, כמו שאמרו שבניהול, הגיע הזמן לעשות את השינוי הזה גם בזה. שמרד החינוך יחליט למי הוא נותן, שיבוא לרשתות הגדולות שיש אותם ויגיד להן איפה הן צריכות, מה הצרכים שלכן ובאיזה מקום ולהכריח את ראש הרשות לתת שם.

הדבר האחרון, כמעט האחרון, רק שאלה שהפנו לגבי הקורונה. יש מורים שלא מחוסנים, הם לוקחים חופשות מחלה אז מה הפתרון לזה? כי אני שולח את הילדים שלי שהם או מחוסנים כמובן או שהם לא מחוסנים, אבל הם מחלימים, ילד פחות מגיל 12 אצלי מחלימים ועברו בדיקה סרולוגית. השאלה היא, כשמורה לוקח על עצמו חופשת מחלה, מה אנחנו עושים איתו?

הנושא האחרון הוא לגבי יוח"א ושאלת מה אנחנו עשינו, אז אני רוצה להגיד לך אדוני יושב ראש וועדת הכספים, אנחנו לא דחינו בחמש שנים, בוא נתחיל מזה ככה. אני אגיד לך את זה ככה, במגזר החרדי יש לי בן בכיתה ג' שלומד כל יום עד השעה 16:00 ויש לי בן בכיתה ו' שלומד כל יום עד השעה 17:00. שנה שעברה היה לי בן בכיתה ח' שלמד עד השעה 18:00, השנה הוא נכנס לישיבה קטנה שזה כיתה ט' והוא לומד כל יום עד השעה 21:30, אנחנו משלמים על זה, אנחנו לא מכחישים שאנחנו משלמים על זה. אז המלצה שלי לכל מי שרוצה שהילדים שלו ילמדו ביוח"א, בואו תתקרבו ליהדות החרדית ואנחנו נקבל אתכם.

תודה רבה לחבר הכנסת ינון אזולאי, נירה שפק בבקשה.

דבר ראשון באמת אני רוצה לברך את השרה ואת ההתעקשות שלה להחזיר את כולנו למצב של נורמה וגם עם כל השיח שהיה אם כן או לא, עם הימים שסך הכל ההכנסה ההדרגתית והאפשרות לעשות - - - תיקונים בצורה כזאת שכשתגיע המסה של הימים של אחרי החגים לא נתחיל לעשות את זה, זה הימים ואני חושבת שההכנסה הזאת באמת הביאה לכך שבעיות נפתרו כשהייתה עוד אפשרות לעבוד בין לבין ועל כך.

תספרי את זה לאלפי המשפחות שהילדים שלהם עם פוסט קורונה עדיין, תספרי.

אני לא בפסטיבל מספרי סיפורים, עכשיו אני אומרת את מה שאני רוצה להגיד כאן לשרה וזה מה שהחלטתי להגיד.

אז תמשיכי להכיל.

תודה. אני גם מצטרפת לברכות על חזרת הסטודנטים וההשכלה הגבוהה ללימודים וזה עוד פרק בהחזרה לשגרה. אני בכלל חושבת שכמה שיותר מהר חזירים לשגרה במגבלות הרלוונטיות ותחת הסיכון הסביר כן ייטב, כי הטיפול המה שיקרה אם לא נעשה את זה, בעיני הוא הרבה יותר גמור, שוב אני חושבת שההחלטה היא הייתה נכונה.

אני רוצה כמה דברים לשאול, אני רוצה להצטרף קודם כל לנושא של המערכת הבלתי פורמלי וגם את כל נושא ראשות המתנ"סים ומה נעשה עם כל אזורי הביצוע שם. אותי מעניינות באמת כל הרשויות המוחלשות יותר , אם זה - - -. מה עושים איתם? התוכניות נשארו כמעט אותו הדבר, תתקנו אותי אם אני טועה, אבל יש גידול באוכלוסיות האלו ואני רוצה לדעת אם ומה הכוונה שלכם בנושא הזה.

אני מצטרפת לנושא של התשלומים על פי חוזר מנכ"ל. האחוז הקיים וקראתי את הממ"מ, על משקי הבית הוא גדול. אנחנו צריכים לטעמי לצמצם אותו ובטח במציאות של היום. כל ההוצאות על שיעורים פרטיים שזו נגזרת שהיא לא נספרת בחוזר מנכ"ל זו תוצאה מפערים שיש וזה משהו שחשוב לי לטפל בו ואני אשמח לשמוע אם יש תוכנית בנושא והעניין של וועדת כספים אז באמת אם הושם תקציב לנושא הזה, כי אנחנו רואים שהעלות של השיעורים הפרטיים.

בנושא של מה, של שיעורים פרטיים?

כן זה כלי נובע, אני אסביר. כשיש בתי ספר והפרדה בתוך בתי הספר ברמות, ביכולות, בייחוד, מדברים על פריפריה ואוכלוסיות מוחלשת, ככל שהורים רוצים ליצור מוביליות הנתח על ההורים בשיעורים הפרטיים וכאלה הם גוברים. יש בתי ספר שלוקחים מורים ושמים אותם בשיעורים של אחרי, יש כל מיני עמותות שתורמות ומוסיפות אם זה לעולים, למגזרים שונים. הנטל הזה הוא גבוה והייתי שמחה לדעת אם יהיה איזה שהוא "זום" על הנושא הזה. אני מקבלת שהנטל הזה הולך ועולה ואני גם רואה את זה, אני הייתי יושבת ראש פורום הורים במשך שלוש שנים וראיתי מה קורה עם זה הייתי נציגה בארצי, אז ראיתי רוחבית את הנושא הזה.

הייתי רוצה לדעת מה הנתח התקציבי של החלטת ממשלה 566 של יישובי עוטף עזה, החלטה מאוקטובר 2020 עם כל הסעיפים, שכל משרד קיבל. אנחנו נשמח לדעת מה קורה עם החלטת ממשלה 566.

אני רוצה לשאול גם על מוכנות לחירום. אמנם אני מוניתי ליושבת ראש וועדת המשנה למוכנות העורף בוועדת חוץ וביטחון, אבל אנחנו יודעים שאם לא תוסף מוכנות העורף תהיה, אם הכל יזרום כמו שצריך ואני הייתי רוצה שבתקציב הממשלתי שלך, הרי כל משרד צריך להציג את המוכנות לחירום ואני לא ראיתי את זה. זה לא חייב להיות עכשיו, אמירה אני אשמח לקבל את זה.

בהקשר הזה גם כל הלמידה מרחוק. הזכירו כאן את כל הנושא של התשלומים על הדיגיטל ועל כל השירות הדיגיטלי, בטח במשרד החינוך זה משפיע מאוד אם עלינו כאן זה של משרדי ממשלה האם הם לקחו את זה בחשבון שעכשיו תצטרכו להיות מחויבים בדברים האלה, בצריכה-כן או לא. ההשפעות בעצם זה ממי שמוכר לכם, אבל מן הסתם זה יבוא לידי ביטוי וזה משהו שלא צריך לחכות אלא לעשות אותו

אני רוצה להצטרף, דבר אחרון לנושא של הגדל התקציב וכבר הזכירו את הנושא שזה חלק מההסכמים הקואליציוניים שהיו ובייעדי הממשלה הזאת להכנסה של כל תנועות הנוער למיניהן. ממה שאני קראתי בתקציב שהוגש לוועדה אין גידול בבסיס הוועדה ויש אפילו קיצוץ, אם אני מסתכלת על זה ביחסיות של זה. בן כה וכה אתם מוסיפים את זה כל שנה, זאת אומרת, כשמסתכלים על הביצועים שלכם זה בפנים. אז השאלה שלי אומרת, האם לא כדאי כבר להכניס לבסיס התקציב, במקום מתוך התקציב ה"רזרבה" שאנחנו מעמידים לכם כ-80 מיליון ₪ שמועמדים בתקציב הרזרבה, אם לא כדאי כבר להכניס את זה ולא לעשות את זה כל פעם תשלומים בדיעבד ולדחות את הנושא שחשוב לכולנו והוא גם ביעדים שלכם.

יש לי עוד שאלות, אני אציג אותן בנפרד ואני באמת רוצה להגיד תודה במהות של הדבר הזה ואני לא אצטרף לדברי פריפריה וכאלה, אני מתארת לעצמי שתעני עליהן. תודה.

תודה רבה. אופיר כץ, בבקשה.

שאלה טובה לגבי ארגוני הנוער, אני שואל את זה כבר כמה שנים. אני בעד. לא בבחירות, אני בעד ואני חושב שאת צודקת. מה מוציאים את זה ואחרי זה מחזירים ומתחננים, את צודקת. אני חשבתי שבממשלה חדשה יעשו דברים חדשים, הכל כמו שעשינו אנחנו.

לוקח המון זמן לתקן.

חבר הכנסת גפני, אם נעשה הכל עכשיו מה יישאר לארבע שנים?

השרה לא תספיק לענות לכם על כלום. אופיר כץ בבקשה.

תודה אדוני היושב ראש. אני גם אנסה להיות כמה שיותר קצר. ראשית, אני לא מצטרף לברכות לגבי זה שהתלמידים היו בתקופת הקורונה בבתי הספר, למרות שזה כמובן חשוב שהם יהיו, אבל לא בכל מחיר ואנחנו ההורים שילמנו מחיר מאוד מאוד יקר על כל הודעה קבוצתית של בתי הספר וכבר נכנסנו לפאניקה ומצאנו את עצמינו כל היום בתורים לבדיקות ובידודים וככה זה חזר על עצמו וזה היה חודש באמת, לא עם הרבה ימי לימודים וזה כבר זכור לא טוב כל העניין הזה של הבידודים והמרתון לבדיקות. עמדנו שעות בתורים רק בשביל לעשות את הבדיקות האלה כל פעם מחדש. מה שעברו ההורים, זה לא מצדיק את הכמה ימי לימוד האלו, זה מה שאני אומר ולפי דעתי זו הייתה החלטה גרועה עליה ההורים שילמו מחיר כבר.

עכשיו אני רוצה לברך אותך על כך שאת מעבירה את הנושא של הגיל הרך למשרד החינוך. זה באמת המקום של הדבר הזה, החשוב הזה, היקר ובו הוא צריך להיות כדי שאנחנו נסתכל על זה כמשהו שהוא חינוכי ולא משהו שהוא סידור עבודה ואני כן אשמח לשמוע יותר, כמי שישבנו יחד בוועדה לזכויות הילד, על הפיקוח והמצלמות. מה התוכנית לגבי המפקחים? כי אז נתקלנו בשתי בעיות מרכזיות, אחת זה כמות של 23 מפקחים, שאין סיכוי שהם יגיעו לכל גני הילדים בארץ וזה אומר שאין באמת פיקוח אמיתי, אז האם את מתכוונת להגדיל בצורה משמעותית את כמות המפקחים. הדבר השני זה בנושא של סבסוד המצלמות, שראינו שזה עבד בצורה די צולעת. אז זה הנושא הראשון.

הנושא השני, ינון נגע בזה, זה הנושא של המחוננים בפריפריה. לפני כמה חודשים העליתי את הנושא הזה פה בוועדת הכספים, כשגפני היה היושב ראש. מסתבר שיש פערים באופן מפתיע, לא בכמות המחוננים, אלא בכמות הילדים שיש להם נגישות להגיע למרכזי המחוננים. זאת אומרת, אם לוקחים את נוף הגליל ואת קריית אונו שיש להם את אותה כמות התושבים, כ-40,000, אז בקרית אונו יש להם 150,000 מחוננים ובנוף הגליל 15,000. זה לא שיש פחות מחוננים, פשוט המרכזים יותר רחוקים ויש ילדים שלהורים שלהם אין את היכולת לממן את התחבורה הציבורית למרכזי המחוננים ואז משרד החינוך אמר לנו פה שיש תוכנית להקמת מרכזים וגם דיברנו על סבסוד. אז אני אשמח להתייחסות לדבר החשוב הזה.

נושא נוסף ואחרון, זה תקצוב לכפרי הנוער. פניתי אלייך במכתב בנושא הזה. באמת עושים עבודת קודם, מאכלסים כ-11,000 בני נוער בסיכון שבעצם הם באמת שמנים את החיים שלהם מקצה לקצה. זה או להיות ברחוב או להיות במסגרת שאחריה הם ממשיכים גם לצבא ומשנים את מסלול החיים שלהם, שהיה אמור להיות אחרת והם ממש בחוסר ואין הגדלה של התקציב לעניין הזה. אני מאוד אשמח לשמוע בשורה שכן יאפשרו להם לקלוט יותר ילדים ולתת להם את המסלול שהם באמת צריכים על מנת שיהיו במסלול הנכון בחיים, תודה.

תודה. אופיר סופר, בבקשה.

תודה רבה אדוני היושב ראש. גברתי השרה, אני אעלה סוגיה שדיברתי עליה במליאה ואני ברשותך אחדד אותה קצת יותר עכשיו. אני אגיד שזה גם בלט לי וזה לא בדיוק אותו דבר, אבל כשבאתי מהדיון עכשיו על יוח"א, אתה רואה שאנחנו בעיקר מדברים על כמה אנחנו משקיעים ופחות על מה שאנחנו מקבלים בחזרה, מה המדדים ומה הדיבידנדים ואני חודש שנכון שבמשרד החינוך ידברו תמיד בשני מדדים. אחד, על מדדי ההשקעה ועל זה מדברים היום. הדבר הנוסף, זה על מדדי האפשרויות, האפשרויות שעומדות בפני התלמיד ואני אגיד למה. כשאנחנו מנסים לסנכרן ולקבל את כל הנתונים של כמה השקענו בילד ברשות לדוגמא כמו קריית שמונה, כי זה הצפון ונוח לי. אז אני צריך לבדוק כמה הרשות נותנת וכמה פה וכמה שם, הרבה נתונים שמאוד מאוד קשה למדוד אותם. אבל יותר קל לי למדוד לכמה מגמות הילד הזה פתוח כרגע בכיתה י"ב, מה האפשרויות שיש לו. יותר מזה, נתתי דוגמא עם צינור הגז, אם לוקח לי להביא גז טבעי לקריית שמונה בעלות מאוד מאוד יקרה, זה לא אומר שליזמים שם יש הזדמנויות שהן שוות ליזמים שנמצאים במרכז הארץ ולכן אני אומר, שצריך לדבר גם על מדד ההשקעה וגם על מדד האפשרויות.

מכאן אני רוצה ללכת לפריפריה ואני רוצה לדבר על החינוך הדתי בפריפריה. ראיתי את אוכלוסיות המיקוד, הפריפריה היא סובלת בכלל ממספרים קטנים. שלוש ערים בצפון, זה חצי שכנוה בירושלים. ראינו את האפשרויות של מחוננים, החוג למתמטיקה של אוניברסיטת בר-אילן שקשור לעמותה ואני מניח שמשרד החינוך תומך בזה, הכי צפוני שיש לנו זה במועצה האזורית משגב. זאת אומרת, ילדים מחצור, ראש פינה, רמת הגולן אפילו יכולים להתחיל לפנטז על זה וילדים שמטבריה רוצים לפנטז על זה, הם צריכים הורים משוגעים שיסכימו להסיע אותם. אם תשימי את האצבע באזור פתח תקווה, את תראי שיש עשרה חוגים כאלה. אז בפריפריה המדד של הפיזור והמספרים הקטנים מקבל, אבל אני לא מחדש-בטח לא לך, מקבל משמעות מאוד מאוד גדולה.

כשאנחנו מדברים על החינוך הדתי, אנחנו מדברים על החמד, אז אנחנו מדברים על אוכלוסייה שהיא קטנה, 20% בערך מהאוכלוסייה הכללית. כשאנחנו לוקחים את זה לפריפריה, אז זה מפסק את זה למספרים הרבה יותר קטנים ואז אתה עסוק בבית שאן ובקרית שמונה ובהרבה ערים אחרות, במספרים מאוד מאוד קטנים. כשאתה שואל כמה משקיעים בילד בחינוך הדתי יגידו לך "וואו, ככה.", למה? כי הוא מקבל גם שעות תפילה והוא מקבל זה. אבל כשאתה שואל כמה שעות מתמטיקה הוא מקבל, אתה מבין שהוא מקבל פחות מהאחרים וזה בא על חשבון שעות תפילה ועל חשבון כל הדברים האלה ולכן לא אני אומר "אל תשתמשו בדו"ח השקיפות של כמה משקיעים", אבל תיקחו בחשבון, תבנו מדד, סולם אחר של מה האפשרויות שעומדות בפני תלמיד בפריפריה. אני חושב שזה ישפיע מאוד על שיקול הדעת ובניית התוכניות ובטח על שיפור של תוכניות כמו יום לימודים ארוך וניצנים וכולי.

טוב תודה רבה. אנחנו סיימנו את סבב חברי הכנסת.

אלכס רק הבהרה קטנה, אני טעיתי בנתון אחד. אני הבאתי נתון לגבי גן חרדי וגן רשמי. אני לא יודע את הנתון המדויק ואני אמרתי שהממ"מ שזו הייתה איזו שהיא הערכה ראשונית. אני חייב להגיד שזה לא מסמך של הממ"מ, זו הערכה ראשונית אבל יש פער ואם הם יודעים להגיד לי למה הפער הזה וכמה הוא, אני אשמח מאוד ממשרד החינוך.

טוב. עכשיו, גברתי השרה, אני אשמח מאוד אם תתייחסי לשאלות. חברי הכנסת, להתאזר בסבלנות ולא לקטוע כי אנחנו לא נסיים את זה. אז תנו לה לענות, אם פתאום יהיו פספוסים והיא תפספס איזה שהוא משהו אז אני אאפשר עוד שאלות קצרות אבל חיכינו בסבלנו ועכשיו בואו ניתן לשרה את היכולת לענות, כי באמת היו פה המון המון שאלות והמון נושאים שדוברו.

אלכס סליחה רגע. רק חבר הכנסת ולדימיר בליאק מרכז הקואליציה, מבקש להצטרף לשאלה על תנועות הנוער אז.

אני אתייחס לתנועות הנוער. אבל לפני שאני אענה, אם משה רוצה להתייחס למספר סוגיות בעיקר בהקשר למספרים, כי יש פה גם עניינים שנוגעים למדיניות ואז אני אתן את כל המעטפת. בבקשה.

קודם כל אני אתייחס לנושא של הגידול בתקציב לעומת הגידול במספר התלמידים. אכן יש גידול בתקציב שהוא יותר גבוה מהגידול במספר התלמידים. בממוצע, המועצה הלאומית לחינוך בישראל, ביחס למדינות ה-oecd הוא יחסית גבוהה, אבל אם ניקח בחשבון את ההוצאה הלאומית לחינוך, נראה שישראל מדשדשת בתחתית הדירוג של ה-oecd וזה נובע מהריבוי הטבעי הגבוה שיש בישראל לעומת מדינות ה-oecd. אז פה דיברו על הגידול בתקציב, אז הגידול אינו בא לידי ביטוי בגידול לפי ההוצאה בסך הכל לתלמיד .

לגבי הפער בין רשמי למוכר שאינו רשמי. קודם כל, העניין נוע מחקיקה. יש פה מדיניות מוצהרת של הממשלה לאורך השנים, של העדפת החינוך הציבורי על פני החינוך הפרטי וזה בא לידי ביטוי גם בנושא התקצוב וזה בא לידי ביטוי גם בשיעור ההשתתפות של מאיזה חלק ההשתתפות באה מתקציב החינוך הרשמי וגם מאי הכלת אופק חדש במוכר שאינו רשמי, הוא חל רק על עובדי המדינה. אז זה דבר אחד. עכשיו, בחינוך המיוחד.

רגע, לפני שאתה עובר לחינוך המיוחד אבל משה, אתה לא מסביר על המוכר שאינו רשמי שאינו ברשתות המוסדרות, שגם אין בהן אופק חדש.

אז אני מסביר שזה עניין של מדיניות.

מה מדיניות? שליש מהתקציב, אתה אמרת 75%, איך זה נהיה שליש?

אז אני אומר, התמונה לא השתנתה בשש השנים האחרונות.

זה 75% מה- - - אבל הם לא מקבלים אופק חדש, אז בכלל שהם משלמים יותר למורים.

לא, אבל זה בגלל שבמסגרות ין אופק חדש, השרה. גם ברשתות המוסדרות במוכר שאינו רשמי אין אופק חדש ובכל זאת תלמיד שם מקבל 15,000 ₪ ומעלה ובמוכר שאינו רשמי הלא מוסדר מקבל 5,000 ₪. זה משהו שהוא מנותק מהמציאות.

אנחנו מדברים על המוכר שאינו רשמי.

מפני שברשתות מקבלים ככלל ילדים ישראל, במוכר שאינו רשמי מקבלים 75% משעות הבסיס. יש הבדל גדול מכלל ילדי ישראל ובין שעות הבסיס.

מה זה אומר?

זה בא לידי ביטוי ברשתות בהן התקצוב הרבה יותר גבוהה. הם מקבלים, למעשה הפער היחיד כמעט ברשתות לעומת הרשמי, זה אופק חדש. זה כמעט הפער היחידי.

אבל אין להם אופק חדש ברשתות.

אין ובגלל זה יש פער בין המגזר הרשמי לבין הרשתות.

אז הפער הוא מאוד קטן שם. זה 17,000 ₪ לעומת 18,000 ₪ לתלמיד.

אז כנראה שיש העדפה בשעות התקן של הרשתות. אבל אני אומר, הפער היחיד שהוא נובע ב - - -, זה.

אז זה לא סביר השרה.

ואם הם רוצים להצטרף לאופק חדש?

חבר הכנסת גפני, אנחנו ניתן להם להתייחס למספרים ואחר כך אני אתייחס ברמת המדיניות. בסדר?

אוקיי, טוב.

הסכם אופק חדש, לפי היחידה להסכמי שכר חל אך ורק על עובדי מדינה. הוא לא חל על עובדי בעלויות.

כן, אבל החוק מחייב ככלל ילדי ישראל, אז מה זה? איך עושים את ההבחנה הזאת?

חבר'ה, הדיון הזה קיימנו אותו כבר עם היחידה להסכמי שכר כשאתה היית היושב ראש.

מי שעשה את ההבחנה באחוזים לילד חרדי פחות.

כן. אבחנה לא נכונה.

שלא נולדה היום חברים, אבל אנחנו נתייחס לזה.

סליחה, יש החלטת ממשלה בנושא? יש החלטה של הממשלה כאילו לא לתת אופק חדש?

לא, זה עניין של הסכמי שכר.

כן, כן, כן, הוא אמר.

חברים, זה לא אבל בואו, זה לא נולד היום, זה היסטורי. אז בואו נשים את הדברים כפי שהם. אני מבינה את הצורך, לייצר כל מיני עניינים. אבל זה לא משהו שנולד היום. אני אתייחס אחר כך למה שאנחנו נעשה בהמשך.

אנחנו לא רק מהיום מעלים את זה, אנחנו כבר שנתיים זועקים את זה כאן בוועדה, לא קשור.

אז חבל שרק זעקתם לפני שנתיים, הייתם מתקנים את זה.

תיקנו חלק מהסיפור.

לגבי גני הילדים בחינוך מיוחד. אתם יודעים, מי שרוצה לזכות בלוטו צריך להגיש טופס, למלא ולהגיש ואותו הסיפור פה. בכל יישוב נפתחה המערכת לדיווח גננות, לכל הבעלויות וקומץ קטן מאוד של גננות שדיווחו במערכת. כל עוד שלא נקבל דיווח של כל הבעלויות לדבי הגננות, לא נוכל לחשב פרופיל מדויק לגבי הבעלות.

לא היו תקלות במערכת?

לא היו שום תקלות, זו מערכת שפתוחה לכלל עובדי ההוראה במערכת. פתחנו אותה. אני הייתי פה החודש מאי ואמרתי שהמערכת תיפתח בחודש יולי ובחודש יולי היא נפתחה ואני יכול לציין פה מספרים על כמה גננות פתחו במערכת. עד עכשיו שובצו תשע גננות מתוך 1,500 בכל המערכת. 266 דווחו, תשע שובצו. אז כל עוד שהבעלויות לא ידווחו מכל הגננות, אי אפשר לשכלל פרופיל לכל בעלות, אי אפשר לעשות המרה לאופק חדש לכל גננת ובגלל זה העסק מתעכב.

סתם להערכתך, למה הם לא מדווחים? לפי מה שאתה אומר, למה הם לא מדווחים.

אני לא יודע מה הסיבה. שלחנו כל פעם.

לא אני ממש באמת רוצה להבין, אם הבעיה היא אצלם, למה?

אנחנו שלחנו כל פעם הודעות מחדש ועכשיו, היום, יצאה עוד הודעה חדשה ואני אצטרך להפסיק את המקדמות מה. אם ידווחו בוודאי.

משה אני מקבל פה תמונת מסך של המערכת שאין אפשרות הכלל לדווח טכנית על שלב הגן והרוב פה מדברים על גנים.

יש מערכת ייחודית שנפתחה עבור זה, אתה נכנס למערכת הכללית. יש מערכת, נשלח חוזר, נעשתה הדרכה לכל הבעלויות. אני יכול פה לקשר אותך.

מה שקרעי אומר זה שבמקום לשלוח הודעת שגיאה אפשר לשלום ישירות לינק שעליו צריך ללחוץ.

אבל אמרו שתהיה הדרכה בספטמבר ולא הייתה הדרכה, נכון או לא נכון?

הייתה הדרכה בחודש יולי, ב-14 ליולי בשעה 12:30 ועוד אחת ב-21 ליולי בשעה 14:00 בוצעה ההדרכה. ההדרכות הוקלטו ויפורסמו בפורטל.

כן, אפשר להמשיך לנושא הבא.

לגבי הפער בתקציב בחטיבה העליונה, זה נכון שיש פער, הפער הזה צומצם בשיעור מסוים.

אני מבקש שתצא מפה הודעה מהוועדה על מה שמשה שגיא אמר, אני רוצה שכעולם ידעו את זה. זה נכון ואם כן שידווחו ומי של ידווח אני לא מוכרח להילחם בשבילו.

זה לגבי החינוך המיוחד.

אני רוצה שתצא הודעה כזאת מהוועדה. איש פורמלי של משרד החינוך שאומר שיכולים לדווח, צריך שידווחו.

מחודש יולי, מתחילת חודש יולי יכולים לדווח.

אם ביסודי וחטיבות הביניים בשנים האחרונות עשינו קפיצה אדירה בתקצוב במגזר הערבי וממוצע ההוצאה לחינוך במגזר הערבי בחטיבות הביניים היא יותר גבוהה. אם לפני שש שנים.

חבר הכנסת גפני! אמר פה נציג משרד החינוך שאפשר לדווח, אתה חוזר על זה ארבע פעמים. תבדקו בבקשה שבאמת אפשר לדווח ואם לא תבואו מחר, מעלה את זה שוב בוועדה, מה הסיפור? זה פשוט לא לכבד את האנשים האחרים שמחכים פה לתשובות וזה בלתי נסבל הדבר הזה. עוד הערה אחת כזאת, אני מסיים את הדיון הזה ולא תקבלו תשובות. בבקשה.

בשנת הלימוד תשע"ד ממוצע ההוצאה לתלמיד בגזרה הערבית היה נמוך משמעותית מההוצאה לתלמיד במגזר היהודי ונכון לנתונים של שנה"ל תש"פ, אז הממוצע של המגזר הערבי יותר גבוהה מהממוצע של המגזר היהודי. בחטיבה העליונה יש פער בין הממוצע של המגזר היהודי לבין המגזר הערבי, הפער הזה צומצם בשנת תש"פ בשיעור מסוים ויש כוונה שלנו ושל האוצר ביחד, בפעילות משותפת היא להאריך את התקצוב הדיפרנציאלי בעוד שלוש שנים נוספות על מנת להקטין את ממוצע השעות לתלמיד.

שיתחיל מתי? הסגירה הזאת?

משנת תשפ"ג ולעוד שלוש שנים.

רק בעוד שלוש שנים אנחנו נתחיל לראות את ההתחלה של סגירת הפערים בתיכון?

לא. אנחנו נתחיל כבר לראות עוד בשנים האלה, בעקבות הצמצום בשלב הראשון.

חברת הכנסת ג'יידא, זה צומצם כבר ב-60%. זה עלה מ-17,000 ₪ לתלמיד ל-27,000 ₪ לתלמיד בעל יסודי ומה שאומר כאן משה, זה שהפער הזה ימשיך להצטמצם בשיח עם האוצר גם בשנים הבאות.

הפער בחטיבה העליונה נובע משתי סיבות, יש פער בעלות לשעה, שזה פער אובייקטיבי אני קורא לו, בגלל שזה מורים צעירים במגזר הערבי לעומת מורים וותיקים במגזר היהודי וזה נתון שאי אפשר לשנות אותו ויש פער בשעות השבועיות לתלמיד ואנחנו רוצים לסגור את הפער בשעות השבועיות לתלמיד על ידי עידוד תלמידים במגזר הערבי ללמוד במגמות הטכנולוגיות עתירות שעות ובאופן הזה אנחנו נסגור את הפערים.

אוקיי ומעוד שלוש שנים ומעלה, מה התקציב שאתם חושבים שיכול להיות?

עוד לא, זה בדיון עכשיו עם האוצר.

אני מעריך שזה אותו התקציב שהיה בשלוש שנים הקודמות. סדר גודל של 450 מיליון ₪ לשלוש שנים.

למרות שההערכות של הרשות לפטור חלקי, זה 800 מיליון ₪ לשנה.

זה הרבה, זה 150- מיליון ₪ כל שנה.

טוב. אני אשמח לקבל נתונים יותר מדויקים.

כשיהיה סיכום גמור, זה עדיין בשיח וחבל, אנחנו עכשיו מעריכים את זה. כשיהיה אנחנו נשמח להביא.

לגבי התקשוב, אני יכול לציין שבבסיס נכנס, כפי שהצרה ציינה, נכנסו 200 מיליון ₪ לטובת תקצוב מערכת התקשוב בכל בתי הספר. בשנת תשפ"א תקשבנו את כל בתי הספר וכרגע אנחנו מתקצבים את כל הפעילות השוטפת של התקשוב וזה כולל חיבור לאינטרנט, תחזוקה, תוכן דיגיטלי, תוכנות ניהול פדגוגיות. עכל החבילה הזאת בהיקף של 200 מיליון ₪ יתוקצבו בשנת תשפ"ב ואילך.

יש חלוקה לגבי התקצוב הזה, איך זה מחולק מגזרית?

זה מחולק לפי בתי ספר. ישנם תעריפים מאוד גבוהים מעלות אחזקת האינטרנט ואחזקת מחשבים.

לגבי יוח"א. רק אני רוצה לציין שהחוק נדחה כבר מסוף שנות ה-90, זה לא משהו חדש. זה מסוף שנות ה-90 היישום של החוק נדחה.

אתה רוצה להתייחס לתקנה 566?

לגבי תקנה 566, עוטף עזה מתוקצב יותר ממה שמוגדר בהחלטת הממשלה. המשרד מוסיף תקציבים מעבר להחלטת הממשלה, אם זה בשעות הוראה ואם זה בכל מיני תוספות תקציביות אחרות. אז לא רק שאנחנו מתקצבים באופן מלא את החלטת הממשלה, אנחנו מתקצבים אפילו מעבר.

אני אשמח לקבל את התוכנית של 2021 ו-2022 בנושא הזה.

אין בעיה.

אז קודם כל תודה רבה לכם, גם על הדיון, על השאלת שאלות ועל הערנות.

אני אתחיל דווקא בעניין של פתיחת שנת הלימודים ואני יאמר פה שוב, מערכת החינוך היא פתרון, היא לא בעיה. גם בכל מה שקשור בניהול משבר הקורונה ואנחנו ראינו שלמרות כל התחזיות שאמרו לנו שתהיה עליה בתחלואה עם פתיחת שנת הלימודים יחד עם החגים. עברנו את הכל, תודה לאל ואנחנו נמצאים במגמה של ירידה בתחלואה, לשמחת כולנו הילדים נמצאים במסגרת ואנחנו צריכים ללמוד לחיות לצד הקורונה, כשהילדים שומרים על שגרה ואנחנו שומרים עליהם. אז זה לגבי העניין הזה. לגבי הממ"ח.

אז אני לא יודע מה איתכם, אני הייתי בתורים של הבדיקות וזה היה סיוט להורים. שעות היינו במתחמי הבדיקות וכל כמה ימים זה חזר על עצמו.

חבר הכנסת אופיר כץ, אני רק אומר לך שבין היתר, בזכות זה שאנחנו פתחנו את השנה, אז אם אתה זוכר בחודש יולי, כשהבאנו את מתווה הכיתה הירוקה וצמצום הבידודים, אז חשבו שאנחנו קצת חסרי אחריות. היום ההורים מבינים כמה חשוב לצאת למודל כזה ובזכות מה שקרה שם והלחץ שלכם, ההורים, אז גם אנשי המקצוע, אין להם ברירה והם הולכים יחד איתנו למהלך הזה, אז צריך לומר גם את זה. אגב, זה מעבר להעלאת המודעות הציבורית לכל הנושא של בדיקות ביתיות. אני לא יודעת אם אתם שמתם לב, כמה אנשים לפני ארוחת חג בראש השנה ובסוכות ופתאום ראינו את זה בהרבה מאוד אירועים משפחתיים נוספים, שהם פשוט אימצו את הגישה הזו. אז עוד פעם אני אומרת, לא רק שאנחנו פתרון ולא בעיה, אנחנו גם תרמנו למאמץ הכולל בהתנהלות סביב הקורונה.

לגבי הממלכתי-חרדי. אדוני יושב הראש, אני בתפיסת המדיניות שלי, לקדם כמה שיותר מסגרות של ממלכתי חרדי. כמה שיותר ילדים שיכנסו תחת החינוך הרשמי. אנחנו נמצאים בדיונים במשרד כדי לראות איך אנחנו מקדמים לזה יותר. יש היום תמריץ, אבל יכול להיות.

אנחנו זה לא חשוב לנו.

לא. אני מבקש לתת לה לענות.

אני אומרת מה אנחנו עושים במשרד, הכל פתוח לדיון. שה משהו שהוא חשוב ואנחנו בהחלט פועלים כדי לקדם אותו.

אני ברשותכם אנסה לענות לפי הסדר. לגבי הנושא של מורים באולפני, אנחנו נמצאים בדיון מולם עכשיו, הם יכנסו להסכם השכר ואני מקווה שהדבר הזה יביא לפתרון, כך שהם יוכלו להיות באופק חדש, כך שזה בעצם יצמצם את הפערים מולם.

בנושא של החינוך הבלתי פורמלי עלה כאן הרבה ובצדק. זה אחד הנושאים שאני חושבת שהגיע הזמן לחזק אותו ולחזק אותו באופן משמעותי. דיברתי קודם לכן על הנושא של ערכים ועל הנושא של החברה ושל חינוך בונה חברה ועושים את זה באמצעות החינוך הבלתי פורמלי לא פחות, אם לא אפילו יותר מאשר באמצעות החינוך הפורמלי. מה לעשות, אי אפשר לתקן את הכל בארבעה חודשים וגם צריך להשאיר משהו שיהיה לנו לכל הארבע שנים. אבל אני רק אגדיל ואומר שהתקציב של תנועות הנוער וארגוני הנוער היה בנוי בעצם מהתקציב בבסיס ומתקציב קואליציוני לאורך השנים, מה שהיום אין כי כביכול הכספים הקואליציוניים אינם בנמצא ובכל זאת, אני אמרתי בצורה מאוד מפורשת וגם לא "פוליטיקלי קורקט" מול האוצר, אבל אנחנו אמרנו שבמשרד אנחנו נמצא את הפתרון כדי להשלים את התקציב לתנועות הנוער. אני יודעת שאולי משה ודודי פחות אוהבים את זה, כי עכשיו אנחנו פחות יהיה לנו על מה להתמקח, אבל יש לי באמת חובה מוסרית לעשות את זה. אנחנו נשלים את התקציב הזה.

לבסיס?

רגע לא לבסיס, כי אנחנו גם נמצאים בסעד הזמנים הזה. בוא תשאיר לנו על מה להילחם.

אה יש לנו עוד שבועיים להילחם, אין בעיה.

אבל מראש, לא בדיעבד נכון? זה מה שאת אומרת.

אנחנו נשלים את התקציב ואני גם אמרתי ואני גם אומרת את זה כאן לפרוטוקול, אם כבר שמנו על השולחן אז נשים את הכל. כל שקל נוסף שיגיע מהאוצר במסגרת ההסכמים הקואליציוניים יתווסף לתקציב של תנועות הנוער ואז אולי אפילו אנחנו נרוויח שהפעם יהיה תקציב גדול יותר ממה שהיה בשנה קודמת.

רק הארה ב-א', תודה רבה. אנחנו עוד נמשיך לדבר על זה כי מבחינתנו התקציב צריך להיות בבסיס. אני רק חשוב לי להגיד, תנועות הנוער זה כותרת נכונה והרבה מאיתנו משתמשים בה, אבל הן כוללות עוד הרבה מאוד גופים שהכסף הזה צריך להגיע אליהם.

צודק. נפגשתי עם כולם, גם עם הארגונים, גם עם התנועות ואנחנו מדברים על החינוך הבלתי פורמלי ככלל. המתנ"סים זה סיפור אחר שגם צריך לחזק אותו, אנחנו עושים עבודה גם שם. אבל אני באמת מתייחסת לנושא של חיזוק כל החינוך הבלתי פורמלי וזה משהו שאנחנו נדרש לו בשנה-שנתיים הקרובות אם אנחנו רוצים לייצר אופק.

אני מזכירה כאן שאני דיברתי על "שישי חברתי" בתוך בתי הספר. דיבר חבר הכנסת מאיר יצחק הלוי על הנושא של ימי שלישי לתנועות הנוער. אז קודם כל היום בהרבה מאוד מקומות, אם לא בכל המקומות, בימי שלישי הם ימים קצרים ואחר כך יש את החינוך הבלתי פורמלי בישובים השונים. אנחנו מדברים על כך שגם יום שישי יהיה שישי חברתי בבתי הספר היסודיים, כדי להנגיש את החינוך הבלתי פורמלי לכלל ילדי ישראל, לחבר אותם כבר מגיל צעיר לנושא הזה וזה כמובן ידרוש מאיתנו את חיזוק המערך באופן רוחבי.

סליחה רגע השרה, אני רק רוצה להוסיף. אני חושבת שחשוב שיושב ראש הוועדה יבין שיש פה דרישה חד משמעית וזה גם הובהר בפני השר ובסיכום כמובן עם השרה, מה שנקרא 'בתיאום מלא'. אנחנו חושבים שצריך להגדיל את תקציב תנועות הנוער וארגוני הנוער, דרך אגב זה חוצה מפלגות בקואליציה. זה לא ימין ושמאל, דתיים או חילוניים, זה חוצה את כולם. אני חושבת שגם האופוזיציה ולכן הנושא הזה צריך לקבל דגש ותוספת שהוסכמה מראש ואני חושבת שאולי אנחנו יכולים להביא את זה, אני אשמח לעזרתך.

אני יותר מאשמח. הנושא של האוטונומיה בחינוך. תראו, הנושא של אוטונומיה למוסדות החינוך הוא נושא מאוד משמעותי. גם כדי לאפשר באמת לנהלים ולמורים ליזום, ליצור, להגשים את עצמם, להגשים את החזון החינוכי שלהם עבור הילדים וגם לתת את המענים הייחודיים והמיוחדים לכל אחד מהאזורים ומבתי הספר. אנחנו יודעים שמה שנכון בישוב אחד לא נכון בישוב אחר ומה שנכון בבית ספר אחד, אפילו באותו הישוב לא נכון לבית ספר אחר מבחינת האוריינטציה ולכן אנחנו כן רוצים שיהיה מקום או מרחב של תפיסה חינוכית בכל אחד מהמוסדות החינוכיים. אתה העלית פה נקודה מאוד חשובה, איך אנחנו לא מרחיבים פערים ואיך אנחנו מוודאים שהדבר הזה נעשה בצורה טובה. אז אנחנו בהחלט מקימים מנגנונים שישמרו פעם אחת על תקצוב שהוא נכון, לא רק פר רשות, אלא גם לפי מדד טיפוח בית ספרי. כדי שבאמת, המענה יהיה כמה שיותר ממוקד וייחודי. אנחנו כן נתייחס לרשויות חזקות אל מול רשויות חלשות, בהתאם לקריטריונים שיבנו יחד עם השלטון המקומי, כדי שרשות שצריכה ליווי או תגבור, כמו שיש וועדה קרואה היום בחלק מהרשויות, יהיה כך גם בנושא של החינוך.

הנושא של כספים שמגיעים לרשויות המקומיות ולא עוברים לבתי הספר, כן! צריך להגיד ביושר, לא תמיד הכספים מגיעים ליעדם או שהם מגיעים בסוף, כי אין ברירה, אבל זה מאוחר מידי וזה מעט מידי ולכן, גם כאן אנחנו נקים מנגנון, כדי שהכספים יעברו באופן ישיר לבתי הספר וכספים שמגיעים לרשות בגין החינוך יעברו ישירות לאגף החינוך. אנחנו ננצל את הנושא של האוטונומיה כדי לייצר הסדרה גם בעניין הזה.

יש לוח זמנים לכך?

כן, בתחילת השנה הבאה בעזרת השם. בסדר?

לגבי הנושא של המוכר שאינו רשמי, אז הייתה כאן התייחסות לגבי מה שקיים היום מבחינת העניין של התקצוב ובכל זאת אני מוכרחה לומר לכם שהנושא הזה חזר על עצמו לפחות מעשרה חברי כנסת שונים, אוקיי? אגב, חוצה מגדרים. גם חרדים, גם ערבים וזה דורש התייחסות וזה דורש חשיבה מחודשת ואנחנו בהחלט מתכוונים לצלול פנימה. אני לא יודעת לומר לכם מה יהיו התוצאות. אנחנו ננסה לגבש איזה שהוא מודל שפעם אחת מגשים את החזון של משרד החינוך ורואה איך באמת אנחנו נותנים, אתם דיברתם על כלל ילדים ישראל, אז שגם כלל ילדי ישראל, לצורך העניין. השוויתם את זה לחינוך העצמאי, שם לומדים ליבה אוקיי? אז אנחנו לא רוצים לתת לכל מי שהוא מוכר שאינו רשמי או פרטי שיעשה מה שהוא רוצה בלי שלמדינה יהיה שום פיקוח עליו ועדיין הוא יקבלך תקציב מלא. אז אנחנו, אני מתחילה ללמוד את העניין הזה קצת יותר לעומק, כדי לראות איך אפשר ליצור מודלים שיאפשרו מודל מירבי. כשיהיו תוצאות נשמח לבוא ולהציג אותן, בין אם זה בוועדת החינוך, בין אם זה כאן או בכל מקום אחר בכנסת.

השאלה אם תוכלי כבוד השרה להגיד לנו צפי של זמן מסוים?

אני מקווה שזה יהיה תוך חודש או חודשיים כי אנחנו כן רוצים לייצר פתרון במערכת. שוב אני אומרת, אני לא יודעת איך זה ייראה, אבל אני כן אומרת שאנחנו כבר ישבנו, ישבנו לדיון אחד ואנחנו החלטנו שאנחנו נלך ונעמיק בזה. יכול להיות גם שיהיה יותר ממודל אחד ומשם אנחנו נתקדם.

זה יהיה אחרי ה-14 לנובמבר?

זה לא משנה חבר הכנסת אופיר כץ, כי בסוף אם אנחנו נרצה לקדם את הדברים אנחנו גם נדע לקדם אותם ואנחנו נמצא את הפתרונות.

סוגיית הישיבות. גם פה יש עניין של כספים קואליציוניים שהיו לאורך השנים וזה נכון שאורך התקנה הצטמצמה וירדה ל-840, אם אני זוכרת נכון. יש דיאלוג בקואליציה בעניין הזה כדי להביא את הכספים. זה לא רק אתם זה גם הציונות הדתית ואני מקווה שעד שאנחנו נגיע לתקציב אנחנו נצליח באמת להגדיל את התקנה הזו, לכמה אני לא יודעת להגיד לך.

על הבסיס הזה אפשר להגדיל להם כרגע? אפשר לעשות משהו?

כרגע אנחנו לא יכולים לעשות שום דבר עם הדבר הזה, גם לא להגדיל. אגב, היו מחשבות במהלך השלושה חודשים האחרונים, שאולי אנחנו מראש ניתן להם לפי מה שאנחנו מעריכים שיהיה, אבל אתה יודע יש פה סיכון מאוד גדול כי אתה עלול למצוא את עצמך בסוך השנה, במידה ולא הצלחת להגדיל את זה כפי שחשבת, לבקש כספים בחזרה זה משהו שהוא פחות סימפטי. אז אנחנו נעשה את זה בדרך המלך ואני מקווה שנמצא פתרון שיהיה באמת נוח ומתאים לכל הצדדים.

נושא הכשרת המנהלים, גם כן, עניין שנמצא על סדר היום במשרד החינוך. כבר התחלנו לטפל בהכשרה שלהם ושל חיזוק המעמד שלהם. הנושא של אוטונומיה זה רק חלק מהסיפור, יש פה גם את העניין של שכר המנהלים, כדי באמת לתת להם את הסטטוס בתוך חדרי המורים כפי שראוי שיהיה ואני מקווה שגם עם זה, אנחנו נבוא עם בשורות חדשות. אני מקווה שבשנה הבאה, בעזרת השם, כשאנחנו ניפגש כאן, אז אנחנו נוכל לסמן את מה שדיברנו וכבר הצלחנו לקדם.

בינוי במגזר הערבי, החרדי ובכלל. נושא הבנייה הוא עניין אקוטי, אקוטי באמת. יש פה פער שגם אם אנחנו נתקדם לצורך העניין עם תוכנית החומש הנוכחית אנחנו רק נגדיל את הפערים עם תוכנית החומש הבאה ולכן אנחנו מנסים כפי שהמנכ"ל אמר, לייצר איזה שהוא פתרון מחוץ לקופסא, כדי לקדם את תוכנית החומש הבאה לצורך העניין ולצמצמם פער יותר משמעותי ממה שניתן כרגע. אני מקווה שאנחנו נגיע להבנות והסכמות גם בעניין הזה כמו שצריך. אני יכולה להגיד לכם שאנחנו בדיונים מאוד מתקדמים.

רק שאלה בקשר ל-1,000 חדרים בחברה הערבית, זה מתוך התקציב של משרד החינוך או מתוך התקציב שיש עליו הסכמות בקואליציה.

1,000 זה מתוך התקציב שיש עליו הסכמות ועוד 25% מתוך ה-17,000 יוקצו לחברה הערבית. זה 1,000 ועוד 25% מתוך ה -17,000.

הנושא של הגיל הרך, חברים. דיברתם על העניין של הפיקוח, חבר הכנסת אופיר כץ. לטובת העמקת הפיקוח ובניה של מנגנון פיקוח אמיתי, כמו שאנחנו חושבים ורוצים ונכון שיהיה. אנחנו מקבלים תקציב ראשוני, שכבר מופיע אגב בתקציב שעליו אנחנו מצביעים, של 200 מיליון ₪ כפי אמרתי בראשית דבריי. זאת לא התוכנית הרבה שנתית וזאת לא המהפכה שצריך לעשות. צריך גם לזכור שברגע שהמעונות עוברים למשרד החינוך, זה לא שאנחנו קמים ב-2 לינואר ואופס יש קסם והכל עובד כמו שאנחנו חולמים שיהיה, לא. אבל זאת תהיה נקודת הפתיחה למהפכה שנדרשת כאן והחינוך לגיל הרך בגיל לידה ועד גיל שלוש. אנחנו הולכים לתקן 70 שנים, זה לא צחוק. התחלנו בחוק הפיקוח, שהתחיל לעשות סדר ולזהות גם איפה הגנים הפרטיים שאף אחד לא ידע מי הם ומה הם ואיפה המטפלות שם, היום התקדמנו כמה צעדים קדימה, אבל עדיין, נדרשת פה מהפכה אמיתית ולכן צריך לזכור שהדבר הזה יהיה תהליכי, יהיה רב שנתי ואנחנו עושים פה מהלך משמעותי מהסיבה הפשוטה, שברגע שזה עובר להיות תחת הניהול של משרד החינוך תם הטקס. זאת הופכת להיות מערכת חינוך לכל דבר ועניין, אי אפשר יהיה להשתמש בזה יותר כאיזה שהוא כלי פוליטי. כי מי שיושב כאן מספר שנים בכנסת יודע שפעם זה בכלכלה ופעם זה בעבודה ורווחה ואז זה חזר לכלכלה ואז זה היה בתמ"ת ופשוט העבירו את זה כל פעם תחת איזה שהוא הסכם קואליציוני. זה נגמר. זה נכנס למערכת החינוך ומכאן יש לנו משימה לבנות את זה כמערכת חינוכית, עם כל המשמעויות של זה.

את שותפה למשא ומתן עם כל הסיפור של המטפלות, הרי שם לבד האוצר אומר שזה כמיליארד שקל. השאלה אם את שותפה.

אז הנושא של השכר, צריך לעשות רגע הפרדה. הנושא של השכר של המטפלות הוא עניין של אגף השכר במשרד האוצר, אני שותפה, אני בעיקר נתתי לשחקנים הראשיים היום לנהל את הדבר הזה, שזו שרת הכלכלה שברמת עשתה עבודה, יחד עם האוצר והצליחו להגיע להסכמות מול המעונות ולסיים את השביתה. באמת מגיע להם ישר כוח על זה ואני הייתי לאורך כל הדרך בדיונים. זה גם יהיה חלק מהנושא הכללי שאנחנו נצטרך לטפל בו ועולות פה כמה סוגיות: האם השכר יהיה בהתאם להכשרה שתהיה למטפלות ואז לייצר את ה-incentive של המטפלות להשתלם ולהכשיר את עצמן יותר ממה שאנחנו נייצר בבסיס. האם תהיה איזו שהיא העלאה שהיא רוחבית לכולן. זה דיון שצריך לקיים אותו ואנחנו נעשה את זה בתוך התוכנית הרב שנתית.

הסבסוד לא יהיה אצלך נכון?

הסבסוד נשאר במשרד הכלכלה.

זו הבעיה שלנו. אצלך עוד איכשהו היינו יכולים למצוא איזו שהיא תקווה.

אני שמחה, אז יש דברים טובים שאתם אומרים.

אני לא אמרתי שאין דברים טובים. הנושא של המעונות היום מאוד כואב לנו בציבור החרדי, עד כמה שפגעו בציבור שלנו. זה פשוט להוציא את הנשים שלנו ולהגיד להן להפסיק לעבוד. אולי כשזה יבוא ממשרד החינוך כן תהיה לך את המילה ולנסות להיות עזר לאותן אימהות. מהמקום שאת נמצאת בו את יודעת מה זה אמא, את יודעת מה זה פריפריה ואת גם יודעת מה זה תורה. אני בטוח שאת יודעת מה זה תורה. אפילו פעם היתה איזו שהיא התבטאות שחזרת בך ממנה כי הבנת שאמרת איזה שהוא משהו מלמעלה.

אני לא חזרתי בי, אני יכולה להסביר אותה שוב.

לא, לא עכשיו.

איש חינוך יודע בדיוק למה התכוונתי. אגב, אתה יודע למה אמרתי תנ"ך?

כי אני לימדתי תנ"ך וספרות בתוכנית לימודים מיוחדת. אז תדע, אדם קרוב אצל עצמו אז אתה אומרת את הדבר הראשון שהוא קרוב אליך. אתה צריך לשמוח שאמרתי את זה.

אז לכן אני בא ואומר שדווקא מהמקום הזה היינו וגם היום אני מבקש שאם את יכולה לעזור בכל נושא של סבסוד המעונות שהולך לרדת בנובמבר. אגב, איך בכלל מורידים בנובמבר לאחר ששובצו הילדים וזהו פגיעה באימהות ופגיעה בילדים ואני תמיד אומר שזו פגיעה בחסרי ישע. את יודעת את זה והייתי אצלך בוועדה לזכויות הילד שכולם חשבו שאולי זו לא וועדה. אבל כמה שאת לקחת את הוועדה והרמת את מעונות היום ודווקא את הילדים האלה. דווקא מהמקום הזה שלא נתת שיפגעו בילדים האלה. אני גם אפילו מבקש ממך פה, שתהיי לפה לאותן אימהות וילדים לוודא איך מונעים מהם את הפגיעה הזאתי.

מקבלת ואני באמת חושבת שצריך לקדם את זה, במיוחד ככל שישנן נשים שיוצאות לעבוד.

אוקיי. לגבי הנושא של האוניברסיטה באילת, חברי היקר אתה יודע שאני מאוד אוהבת אותך אבל המשימה הבאה בתור שלנו זו קודם כל אוניברסיטה בגליל. אז אני מבטיחה לך שאחרי שאנחנו נקדם את האוניברסיטה בגליל אנחנו נתפנה גם לאוניברסיטה באילת. יש שלוחה של בן גוריון, זו לא בעיה ואנחנו רוצים לחזק את ההשכלה הגבוהה בכל מקום שבו היא נמצאת.

השרה, רק לגבי מלגות אם אנחנו כבר מדברים על סטודנטים.

אני אתייחס לזה עכשיו. הנושא של המלגות זה נושא שאתם כבר העליתם בפניי. אין לי תשובה, זה משהו שאנחנו צריכים לדון בו, אני צריכה להעלות אותו במל"ג ולראות באמת מה קורה היום, לפי איזה קריטריונים. צריך לפתוח את זה. עוד לא נגעתי בזה, אני מודה, בתוך כל הדברים האחרים. אבל אני מבטיחה לבדוק את זה.

לגבי הנושא של השפה הדבורה, דיברתי על זה גם בכנסת. אנחנו בהחלט רוצים לקדם את הנושא של שפה דבורה. בין אם זה עברית בקרב דוברי ערבית ובין אם זה ערבית בקרב דוברי עברית ובין אם זה השפה האנגלית שהיא שפה גלובאלית. אני חושבת שאפילו שכל הזמן דיברו על מתמטיקה, הייטק-זה חשוב ונמשיך להשקיע בזה, אבל בסוף בסוף, בוגר שלא יודע אנגלית כשהוא מסיים כיתה י"ב, אנחנו לא באמת מכשירים אותו לעידן הגלובלי. לכן אנחנו בהחלט נשים על זה את הדגש. אנחנו בונים עכשיו תוכנית לאומית לשפה האנגלית, יש תוכנית כזו שקיימת במשרד אבל אנחנו רוצים עוד לבחון ולעבות אותה ובמקביל גם לטפל בסוגייה של השפה העברית והערבית בהתאמה למה שאמרתי.

תוכניות במשרד החינוך, עוד לפני שלבים, עלה כאן הנושא של תוכניות שצריך לחזק. תקשיבו, במשרד החינוך יש הרבה מאוד תוכניות ואני אומרת לכם כאן ביושר, יש לי כוונה אמיתית לפתוח את התוכניות האלה ולעשות סדר. לראות, בכלל לבקר אותן. יש הרבה תוכניות שאף אחד לא יודע לומר מה האפקטיביות שלהן, מה הן באמת תורמות, האם זה רק נחמד שיש כי בית הספר מקבל עוד קצת כסף וזה נחמד לכולם ועושים עוד איזו שהיא תוכנית. אם אנחנו רוצים ללכת למהלכים משמעותיים בחינוך בארבע השנים הקרובות אנחנו חייבים לרכז מאמץ לכיוון שאליו אנחנו רוצים להוביל. לכן, כל התוכניות יפתחו לדיון ואנחנו נראה איך אנחנו בונים את הדבר הזה מחדש.

לגבי תוכנית שלבים. נכון, אנחנו ידענו שזה לא הכל יהיה חלק. אבל יש פה פעם אחת אמירה מאוד ברורה שהילדים החולים הם גם חלק ממערכת החינוך ולנו כמשרד יש אחריות עליהם ואנחנו לא רוצים שהם יקבלו את המענה במיקור חוץ. אנחנו עושים פה תהליך הפוך ממה שקורה בהרבה מאוד מקומות בהם יש הפרטה. אנחנו עושים בדיוק את הדרך ההפוכה. יש הרבה מאוד מורים שהיו בשלבים ונקלטו, המורים שהתאימו ורצו נקלטו. נקלטו במערכת, כן. עכשיו היו שני מסלולים שאנחנו אפשרנו להם לבחור מתוכם, האחד זה להיקלט למשרד ונכון ששם אולי התעריף הוא נמוך יותר אבל יש להם ביטחון תעסוקתי ואופק ומי שלא רצה להיות חלק מהמשרד, התעריף שם הוא היה קצת יותר גבוהה וניתנה להם הבחירה. אנחנו כמעט מגיעים למקום שבו רצינו להיות, יש עוד כמה השלמות מבחינת מורים. אגב, זה היה ככה גם כשזה היה בקדימה. הפערים לא מאוד גדולים, אני מוכרחה להגיד לך שכשאני הייתי בוועדה לזכויות בילד וזה עבר מתללים לקדימה מדע, שמענו והיה פה, חבל שחבר הכנסת מרגי לא נמצא כאן. כל שנה שמענו ביקורת על הנושא של התוכנית, גם כשזה היה בקדימה מדע. אז יש פערים, זה לא פשוט. הרעיון הוא להסדיר את כל הנושא הזה וכן, לפעמים בהתחלה זה קצת קשה.

כבוד השרה, אני מדבר משני הצדדים. גם מצד צוות ההוראה וגם מצד הילדים שמקבלים את השירות. עצם מתן השירות והם נקלטו במערכת כדי לתת את אותו השירות לילדים או מה?

לא, כדי לתת שירות טוב שאנחנו יודעים לפקח עליו וכדי שהם יהיו באמת חלק מהמערכת, כדי שישמר הקשר בין בית הספר והצוותים החינוכיים של בית הספר לבין הילד עצמו. זאת אומרת, אנחנו באמת רוצים.

אבל אנחנו מדברים על זה שהילד לא נוכח בבית הספר ואין לו אפשרות להגיע לבית הספר לקבל את השירות שם.

הוא יקבל את זה דרך המורים, כפי שהוא קיבל את זה בעבר. רק שזה יהיה בצורה יותר מסודרת ויותר מפוקחת מטעם המשרד, שגם המשרד שומר על קשר עם המשפחה. זאת אומרת, הילד לא הופך להיות ילד של מישהו אחר או ילד של עמותה.

הילד בבית הספר? זאת אומרת, התוכנית בבית הספר או שהילד - - -

לא היא בבית. אלו ילדים שלא יכולים להגיע לבית הספר. חברים אלו ילדים חולים שלא יכולים להגיע ועדיין הם ילדים של המערכת.

הם מקבלים מטפלים וסייעות. עכשיו, שתבינו רגע את המשמעות, יש ילדים שאנחנו מחפשים אותם עד היום, שזה היה שם. מה שנקרא "ילדים שלא קיימים."

תשלומי הורים, עניתי כבר מספר פעמים במליאה. תקשיבו, אני יודעת שזה מאוד נחמד לבוא ולהגיד "ניתן חינוך חינם, נבטל תשלומי הורים לכולם", מדובר בהרבה מאוד כסף שאם אנחנו מדברים על צמצום פערים ונתתי גם דוגמא בשבוע שעבר במליאה, זה שאנחנו למשפחה מאוד מאוד מבוססת נחסוך את ה-400 ₪ של טיול שנתי או את ה-1,000 ₪ של תשלומי ההורים אז לא בטוח שזה יתרום להם מאוד. אבל אם אנחנו נדע לקחת ולתת את המענה באופן דיפרנציאלי ובמקום את המיליארד שקלים לצורך העניין, שזה פחות או יותר העלות של ביטול תשלומי הורים, אנחנו נשקיע איפה שצריך לשם צמצום פערים ואני חושבת שזה דורש חשיבה. אני לא מאמינה במשהו שהוא גורף. אתם בעצמכם חזרתם פה כמה וכמה פעמים להתייחסות דיפרנציאלית, תקצוב דיפרנציאלי, מענה דיפרנציאלי. גם כאן אני חושבת שאנחנו צריכים ללכת למענה כזה. יהיה דיון במשרד, אני הבטחתי גם לחברי כנסת שמאוד בוער בהם שהם יהיו שותפים לשיח הזה ואני מקווה שאנחנו נמצא מודל שיהיה מופקע מעל כולם.

על תקצוב פנימיות הנוער, תראו אנחנו לא הבאנו כאן את הכל, אנחנו בעיקר שמנו את הדגשים ואת מה שאנחנו רוצים להוסיף ולקדם המערכת. לא הבאנו לכאן את כל הסעיפים התקציביים. אני רשמתי כאן מה עלה בוועדה, אנחנו נעביר לכם כדי שאתם תוכלו להעביר את זה לחברי הכנסת, כי אני מבינה שכולם לחוצים קצת. אז גם לגבי פנימיות הנוער.

אני במוכר שאינו רשמי גם לשתף אותנו, זה הכל.

אנחנו נשתף אתכם, אחרי שאנחנו נבנה את המודל.

הדבר האחרון, חבר הכנסת אופיר סופר. הנושא של המגמות, במקומות שהם קטנים, נכון שיש תשומות. מגוון האפשרויות שניתן לילדים במקומות מסוימים, על אף התקצוב שבאופן יחסי יכול להיות אפילו גבוהה מאשר במקומות אחרים, דיברנו על זה. תראו, צריך לצאת למערך ואמרתי גם במליאה, של שילוב אזורי. של באמת איגום משאבים במקומות שהם קטנים כדי לאפשר יותר מגמות לימוד ויותר בחירה עבור התלמידים. אנחנו מקיימים דיונים בנושא, גם שרת הפנים רוצה לראות איך אנחנו בעצם משתמשים נכון יותר, בכלל כממשלה, בכל מה שקשור לאשכולות האזוריים שהוקמו. אני באמת מאמינה שאנחנו יכולים לעשות את זה דרך שם ולהשיג אפילו, לא רק את העניין של מגוון אפשרויות והרחבת הבחירה, אלא אפילו את מערכת היחסים בתוך האזורים השונים, את החיבור בין הקהילות השונות שהרבה מאוד פעמים חיים באותו האזור הגיאוגרפי אבל אין באמת ממשקים ביניהם ומדברים כאן על חיים משותפים וזה חלק מחיים משותפים וחיים משותפים חברים, זה לא רק ערבים ויהודיים. זה דתיים וחילוניים וחרדים וחילוניים וזה קיבוצים אל מול ערים שנמצאות לידם ובאמת, הגיע הזמן שאנחנו נחייה כקהילה אחת ונראה איך אנחנו מאגמים משאבים ועושים את הדברים יותר.

רגע השרה, לגבי מה שהעליתי עם הבעית נגישות של המחוננים בפריפריה.

נכון, קודם כל זה מעבר לעניין התקציבי זה משהו שצריך לפתוח אותו ולמפות אותו ולראות איך אנחנו מייצרים יותר אפשרויות. יש מקומות שבהם יש בתי ספר למחוננים, יש מקומות שבהם המחוננים יוצאים למכללות או לאוניברסיטאות סמוכות. אני יודעת שזה לא אותו הדבר ובגלל זה אני אומרת שיש הרבה.

יש כאלה שאין להם את זה קרוב ובגלל זה הם מוותרים. גם מבחינת הזמן והמרחק וגם מבחינת עלות הנסיעות.

אנחנו נפתח את זה. אני רק רוצה לומר משהו וזה מאוד חשוב ותודה רבה שהתעקשת רגע על העניין הזה, כי באמת פספסתי אותו. הגיל והראייה זה קצת בעייתי.

זה מחבר אותי לעניין של הבגרויות, רציתי לומר לך שיש הרבה מאוד נושאים חשובים באמת, אבל יש דברים שבאמת לא נעשו פה הרבה מאוד שנים ובנפשי לעשות את השינוי בהם וזה נכון שיצרתי איזה שהוא סדר עדיפויות ואחד הדברים הכי משמעותיים מבחינתי כרגע זה לשנות את שיטת הבגרות. לא רק במספר מבחני הבגרות, אלא על מה נבחנים, איך יוצרים באמת מצב שבו הילדים שמסיימים כיתה י"ב יוצאים עם מיומנויות אמיתיות, שאנחנו בוחנים אותם על המיומנויות שאיתם הם מגיעים אחר כך לאקדמיה ואלעד וחבר הכנסת רם שפע שאל אותנו מה אנחנו מוכנים לעשות בעניין. אז כבר היו מספר מפגשים, אנחנו נצא למהלך רחב שתהיו בו שותפים, מורים ומהלים והורים ומפמ"רים ואפילו, אני לא אחשוף את הכל אני אשמור משהו להמשך. אבל באמת, הולך להיות פה תהליך מאוד משמעותי ומעמיק, שאני מקווה שיצא לדרך כבר בשנה הבאה. זה לא אומר שכבר בשנה הבאה יבחנו אחרת, אלא הראשונים שיבחנו אחרת הם יהיו אלה שבסוף התהליך הראשון אני מעריכה שאלה שיבחנו בעוד שלוש או ארבע שנים. לכן אי אפשר לפתור את הכל. אז זה מה שאנחנו שמים לנו כיעד. עכשיו למה זה הכי חשוב? כי בסוף מה אנחנו נשיג בבגרות, מעבר בזה שאנחנו נביא את התלמידים מוכנים יותר לאקדמיה, אנחנו נגזור אחורה לאופן שבו ילמדו כבר בחטיבת הביניים ואפילו בבתי הספר היסודיים. כי כל ההוראה תצטרך ותהיה חייבת להשתנות ואני מאמינה שזה השינוי המשמעותי שנוכל להביא לילדי ישראל.

גברתי השרה, אני רוצה להודות לך על הדיון הזה ואני רוצה לברך אותך על הזמן שהשקעת, על התשובות המפורטות שנתת, על היחס לחברי הכנסת ששאלו שאלות. תודה רבה לך, יש לך המון המון אתגרים ואנחנו יודעים שאת עושה את המקסימום וכבר בתחילת התפקיד את הצלחת להוכיח שאפשר אחרת ואפשר גם להמשיך אחרת ואני בטוח, שגם תבצעי את התקציב כמו שצריך וגם תביאי לתוכו תוכניות נכונות ובסוף הכל לטובת ילדי ישראל ולטובת כל המגזרים. תודה רבה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 16:10.