פרוטוקול של ישיבת ועדה


הכנסת



2
ועדת העבודה והרווחה
11/10/2021

כנסת העשרים-וארבע





הכנסת





מושב שני



פרוטוקול מס' 27
מישיבת ועדת העבודה והרווחה
יום שני, ה' בחשון התשפ"ב (11 באוקטובר 2021), שעה 12:00

פרק ט' (ביטוח לאומי), למעט סעיפים 20-19 מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א-2021

חברי הוועדה: אפרת רייטן מרום – היו"ר
אלינה ברדץ' יאלוב

משה אבוטבול
יעקב אשר
פטין מולא
מאיר פרוש

מאיר שפיגלר - מנכ"ל, המוסד לביטוח לאומי

לודה אליסיאן - מנהלת אגף, המוסד לביטוח לאומי

שלומי מור - סגן היועמ"ש, המוסד לביטוח לאומי

עלי בינג - רכז רווחה, בטל"א ועלייה באגף תקציבים, משרד האוצר

טלי ארפי - ייעוץ משפטי, משרד האוצר

לי מויאל - מנכלית, לי״ן-למען ילדים נכים

אלכס פרידמן - יו''ר, עמותת נכה לא חצי בן אדם

חנן טל - מנכ״ל, עמותת נכה לא חצי בן אדם

יוסף דדוש - יו"ר הארגון הארצי, ארגון נכי תאונות עבודה ואלמנות נפגעי תאונות עבודה

יהודה דורון - יו"ר, ארגון נכי הפוליו

אליהו בן מויאל - חבר בפורום הנכים

יוסף דדוש - יו"ר ארגון נכי ואלמנות עבודה של ישראל

ת.ג. - אם לילדה נכה

נעה בן שבת

ענת כהן שמואל

אתי אפלבוים


פרק ט' (ביטוח לאומי), למעט סעיפים 20-19 מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א-2021

אני פותחת את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. על סדר-היום: פרק ט' (ביטוח לאומי), למעט סעיפים 20-19 מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א-2021

אנחנו ממשיכים בסעיפים 26 – 28 מתוך, הצעת חוק התייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו2022), התשפ"א-2021. .

אנחנו סיימנו את הישיבה הקודמת בכך שבעצם גם הקראנו את החוק שמדבר על כך שאנחנו מעגנים את הקצבאות הגדלת הנכות וגם אנחנו מעגנים את מענקי קורונה שניתנו במהלך שנת הקורונה 2020. עמדנו על כך שהדיונים ימשיכו להתנהל בקדחתנות מול משרד האוצר ומול ארגוני הנכים, שחלקם יושבים איתנו כאן אבל עם עוד ארגונים אחרים, כדי להגיע להבנות נוספות בשלל צרכים שארגוני הנכים העלו בפני משרד האוצר, בפניי, בפני משרדי הרווחה והאוצר. גם השרים כמובן היו מעורבים כדי למצוא פתרונות נוספים ורבים.

אני רוצה לציין שהנושאים העיקריים והגדולים, אם זה הילדים הנכים, אם זה קשישים ואם זה השר"ם ותכף נקריא את הרשימה השלמה, גם המונשמים. נמצאו להם עכשיו פתרונות. הפתרונות הם יצירתיים, הם טובים מאוד מאוד. הם בהסכמה כללית גם של הארגונים, גם של המשרדים וגם על ידי ביטוח הלאומי. תכף תשמעו את זה מהביטוח הלאומי, האוצר והארגונים, אבל אני חושבת שמעבר לרפורמה הגדולה מאוד שנעשית כאן ששוויה הכולל הוא כאמור מעל 4 מיליארד, יש פה שתי רפורמות נוספות שאני מקווה שהיום נוכל לדון בהן ולאשר אותן בהמשך. גם בהן יש שווי של מאות מיליוני שקלים נוספים שיכנסו לרפורמה כדי להטיב עם האוכלוסיות הנוספות בקרב ציבור הנכים. לקחת את עניין הילדים הנכים באופן אישי כדי למצוא לזה פתרונות כדי לא להשאיר אותם מחוץ למתווה הזה. אני שמחה מאוד שגם הם נכנסים לתוך המתווה.

יש טבלאות של הביטוח הלאומי?

תכף נקבל. גם לי אין עדיין את כל הניירות כי הדברים נעשו עד אמצע הלילה בשיתוף עם משרד האוצר.

ברשותך, משפט אחד קצר.

הצעת החוק גם הקראנו אותה בפעם הקודמת.

קודם כל, אני מתנצל שלא יכולתי להגיע לפרט את ההסתייגויות כי רק באמצע הנסיעה נודע לנו שאמור להיות פקק גדול בגלל ראש ממשלת גרמניה שיצאה מהארץ. לא רק אני אלא גם כן רבים וטובים בוועדות אחרות לצערי איחרו. אני רוצה להודות על המחווה, שלמרות חוסר הצגת ההסתייגויות, התחשבו בנושא הזה וענת באמת הביאה את זה להצבעה.

יושבת-הראש.

כן, יושבת-הראש.

זאת החלטה שלי אבל אתה יכול לתת - - -

אני לא מאלה שמנסים לייצר משברים דמיוניים. זה בסדר, אתם עובדים בשיתוף פעולה.

אני יודע שכבר הצביעו אבל אני רוצה להגיד שבנושא הזה, אנחנו רוצים לבטל את סעיף 25 כי אנחנו חושבים שהביטוח הלאומי לא יוכל להמשיך לתבוע הלאה בדברים אחרים. אלה היו הסיבות. חלק מהדברים גם הסברתי בדברי הפתיח שלי בישיבה הקודמת, שאנחנו מנסים כמה שיותר להטיב איתם, לכן הרחקנו קצת את התאריכים.

במקום 10 ל-15.

אלה דברים טכניים אבל היה חשוב שייאמרו. אלה ההסתייגויות ואני מבין שיגיעו למליאת הכנסת ושם יצביעו כן או לא. אנחנו נשתדל במהלך היום להגיש את החתימות של חברי הכנסת ונוכל לפעול הלאה.

משרד האוצר.

יהיה זמן לנמק את ההסתייגויות או יותר מאוחר?

בוא נשמע את ההסכמות והדברים החדשים. אתם כמובן יכולים להגיש ונדון יותר מאוחר.

אני רכז רווחה וביטוח לאומי באגף תקציבים.

כמו שציינה היושבת-ראש, באמת בתקופה האחרונה ישבנו על המדוכה, משרדי הממשלה השונים, הביטוח הלאומי, ארגוני הנכים וגם בתיווך הוועדה.

אמרתי גם בדיון הקודם ואני חוזר כי זה גם לא מובן מאליו. גם החוק המקורי שעבר בהחלטת הממשלה ובקריאה ראשונה בעצם היה בשורה מאוד משמעותית לציבור הנכים. כממשלה וככנסת אנחנו עומדים במחויבות שלנו מתיקון 200 להעמיד 4.341 מיליארד שקלים לטובת העלאת קצבאות הנכות כך שהקצבה הבסיסית תעמוד לכל הפחות על 3,700 שקלים. מעבר לכך ניתנו עוד תוספות שונות כאלה ואחרות לאוכלוסיות השר"ם, לילדים, לקשישים, למונשמים. ה"דיסריגרד" עלה. ציינו את כל הדברים האלה בפעם שעברה ולכן אני לא אחזור כדי לא להלאות את חברי הוועדה.

עשינו את זה בדיון הקודם.

היו דיון של מעל שעתיים. היה כאן פירוט כולל הסברים סעיף סעיף. בעצם זה קיבוע של תהליך שהחל בממשלה הקודמת. אנחנו מיישמים אותו עכשיו.

יש לנו זמן עד הבוקר. רצינו לשמוע במפורט כל קצבה.

עשינו את זה בדיון הקודם.

בדיוק, היה כאן דיון מעל שעתיים ואנחנו יכולים לשלוח לך את הפרוטוקול אם אתה מעוניין לראות דברים. היה כאן פירוט כולל הסברים סעיף סעיף מה כולל החוק הזה. בעצם זה קיבוע של תהליך שהחל בממשלה הקודמת. אז אנחנו מיישמים אותו עכשיו ומעגנים אותו.

מה שעלי דיבר עכשיו זה לגבי ה"דיסריגרד" בשווי של 5,300 שקלים שעלה.

אם תרצה, אפשר בהזדמנות לעשות פגישה לעשות הרחבה.

העניין נדון בהרחבה מאוד גדולה.

הצגנו הכול פה בפורום הרחב.

כפי שאמרה יושבת הראש, באמת עלו מספר סוגיות שלא קיבלו מענה מספק גם לדעת חלק ממשרדי הממשלה וארגוני הנכים השונים. בעצם המשכנו לנהל את השיח, בעיקר בתיווך של היושבים פה בחדר ומארגוני הנכים. בעצם הגענו למספר הסכמות שאני כרגע אציג מאוד בגדול מלמעלה וכמובן נפרט הכול בהמשך. אני מקווה שנוכל להציג את כל הנוסחים כבר ביום רביעי בדיון הבא של הוועדה.

בעצם, היו 6 סעיפים שכבר הוצגו בעבר לוועדה, גם על-ידי המנכ"ל לביטוח לאומי וגם על-ידי אלכס פרידמן. אני רגע אגיד אותם בקצרה. אני כן אגיד שבשיח הזה עלו מצד אחד, שימושים ומצד שני, היינו צריכים למצוא לכך מקורות. אני אציג קודם את עיקר השימושים ואחר-כך אני אציין את המקורות. כמו שציינת וכפי שציינו אחרים, יש פה בשורות מאוד דרמטיות לציבור הנכים, הרבה מאוד לנכים שעד היום לא היו תחת הרדאר הממשלתי.

הדבר הראשון זה הורדת הסף הרפואי לשר"ם. זה צוין פה אז אני עוד פעם אגיד את זה בקצרה. היום, כדי לקבל את קצבת השר"ם נכה צריך להיות בעל מינימום של אחוזי נכות של 60%.

שר"ם זה שירותים מיוחדים.

שמענו את זה בדיונים הקודמים מארגונים שונים וכמובן גם מאלכס ומחנן ומכל היושבים בחדר. באמת דובר על זה שהרבה מאוד מנכי הנפש ומש"ה לא יכולים לגשת לזה כי הרבה פעמים אחוז הנכות שלהם נמוך מ-60%. לכן הוחלט להוריד את הסף הרפואי לשר"ם ל-40%. כפי שצוין ואני מדגיש, זה לא אומר שכולם מקבלים. זה פשוט אומר שהם רשאים לגשת על-מנת את קצבת השר"ם. כמובן שמי שרשאי לקבל, אנחנו לא יודעים כרגע להגיד מה גודל האוכלוסייה.

מי שהיה לו שר"ם 60% יכול עכשיו לקבל ב-40%?

אני אסביר. עד היום תנאי הסף לקבל את קצבת השר"ם היה 60% נכות. מעכשיו, אחרי שנוריד את זה, יהיה אפשר לקבל גם עם פחות מ-60%.

זה רק מטיב ועוזר למי שעד היום נחסם ולא יכול היה לקבל את השירותים המשלימים. עשינו את הכול כדי להוריד את הסף. בעצם, אלה שצברו מעל 40% ומעלה בעבר לא היו זכאים לקבל אם הם היו פחות מ-60% וכיום הם יהיו זכאים לקבל את השירותים המיוחדים. זאת בשורה משמעותית מאוד.

יש לכם גודל של אוכלוסייה שנכנסת?

אני מהביטוח הלאומי.

למעשה, המשמעות של הדבר היא שכל מי שזכאי לקצבת נכות כללית באופן אוטומטי יוכל לגשת ולהיבדק לשירותים רפואיים מיוחדים. זאת בשורה עצומה. כל מי שנכות כללית זכאי, מייד יהיה זכאי גם לבדיקה לשר"ם.

מדובר בהארכה? גם מי שיש לו?

כן, גם נכים קיימים.

כולם בלי יוצא מן הכלל.

לא חדשים.

כל מי שיש לו 40% יכול לגשת.

אגב, אנחנו הולכים לעשות אפילו עוד מעשה. אנחנו נבדוק ביוזמתנו במערכות שלנו את מצב העניינים. לא נחכה שיפנו אלינו. באמצעות מאגרי המידע שלנו נעשה הצלבת נתונים. נראה האם קיימים כאלה שהם בין ה-40% ל-60% שעד היום לא היו זכאים לקבל את השירותים המיוחדים. אנחנו נפנה אליהם ואנחנו נכשיר את הזכאות שלהם מבלי שהם ידרשו לעשות דבר.

תהיה פוליסה. אם מישהו הגיע - - -

אני רק רוצה לחדד את הנקודה הזאת, את המשמעות שלה, את העלות וגם את גודל האוכלוסייה.

גודל האוכלוסייה לפי הערכה שלנו זה כ-8,000 אנשים אמורים לקבל קצבת שירותים מיוחדים של 1,527 שקלים.

זה מעבר לקצבת הנכות כמובן.

מעבר לקצבת הנכות שלהם. בעצם בהערכת עלות זה היה 149 מיליון שקלים.

הערכת העלות שלנו היא מעט יותר גבוהה, באזור ה-170 מיליון. בהערכת עלות אנחנו לא יודעים להגיד בדיוק כמה יהיו זכאים. זה כל מיני הנחות ביחס לזכאויות אחרות שיש מעל 60%.

חשוב לחדד שהסעיף הזה יחול החל מינואר הקרוב.

אמת, אמת. מבחינת התחולה שלו זה החל מינואר 2022, כפי שציין אלכס.

הנושא השני שדובר עליו זה כפל הקצבאות בתקופה שמהיום ה-31 עד היום ה-90. זה גם מוצג פה ברחבה.

תסביר על זה בעוד כמה מילים.

בגדול, היום יש כמה מקרים שמהיום ה-31 ועד היום ה-90, זאת אומרת, למשך חודשיים. לדוגמה, ילד נכה לא יכול לקבל את הקצבה הגבוהה בין שר"ם לבין קצבת הנכות הבסיסית, צריך לקבל רק אחת מהן. אנחנו מבטלים את הדברים האלה ובעצם אנחנו מאפשרים שאם יש גם נכות וגם שר"ם אז בחודשיים האלה יוכל לקבל את שתי הקצבאות. בילד נכה, כשהוא עובר לקצבת הנכות של נכה מבוגר, הוא יוכל לבחור את הגבוה מבין הקצבאות שלו.

אנחנו נדבר על כל הדברים גם עם הנוסחים אבל כן חשוב להגיד שהיתה איזו לקונה או משהו היסטורי בחוק שבאמת היתה תקופת המתנה.

חודשיים תמימים שלא היה ברור למה היא קיימת.

90 יום אבל נתנו על היום ה-31 ולכן בעצם נותרו החודשיים האלה.

לא, עד היום ה-31 לא נתנו כלום. מהיום ה-31 עד היום ה-61 לא יכולת לקבל את השניים ורק מהיום ה-91 קיבלת. הרעיון הוא כרגע להקדים את ה-91 ל-31 ושהם יוכלו לקבל את מה שמגיע להם מהיום ה-31 ואילך.

אבל הוא יפסיד חודש. חודש מהתשעים הוא לא יקבל.

זה בכל מקרה.

זה היה קיים כל הזמן. עכשיו הקדמנו וביטלנו את הפער של החודשיים.

כלומר, ילד עם 180% של שר"ם עד גיל 18 והוא עובר את גיל 18, אבל הנכות היא כבר כללית ואין כבר קצבת ילד נכה. אז הוא ממשיך לקבל את ה-180% של שר"ם, כולל נכות כללית שיש לו?

אני לא בטוח שהבנתי את המקרה.

ילד נכה יש לו 180% קצבה מקסימאלית.

188%.

188%. יש לו את השירותים המיוחדים. הוא הגיע לגיל 18 והוא עובר מילד נכה לנכות כללית.

הוא יכול לקבל גם 131.

הוא יוכל לבחור את הגבוה מביניהם.

מהיום ה-31 עד היום ה-90, הילד הזה יהיה זכאי לנכות פלוס השר"ם הגבוה. זאת אומרת, שני אלה. זאת לעומת הילד הנכה שהוא לא יקבל. זה או הנכות פלוס שר"ם, או הילד הנכה, הגבוה מביניהם.

הוא יוכל לבחור את הקצבה הגבוהה יותר עבורו. כל אחד בהתאם למאפייניו.

מה העלות של התיקון הזה?

העלות של התיקון הזה מוערכת בכ-40.5 מיליון. גם זה יחול החל מינואר 22.

זה ללא פעימות, זה קצבה. מי שבפברואר אובחן שיש לו 188% נכות, ילד נכה, ויש לו שירותים מיוחדים, הוא מקבל את הקצבה המלאה ומה שאתה אומר עכשיו.

אמת.

לא פעימות כל שנה וכל שנתיים.

לא, זה יתוקן, חד פעמי.

החל מינואר 2022 אנחנו נביא את זה לוועדה לתיקון החקיקה, כשבעצם החקיקה משתנה. זה לא בפעימות.

אתה יכול להגיד לי, ילד נכה עם 188% כמה הוא מקבל קצבת ילד נכה וכמה הוא יקבל אם יש לו שירותים מיוחדים מלא? כמה הוא יקבל בכסף?

אני יכול להגיד אבל אני מציע שנדבר - - -

חשוב מאוד שהציבור ישמע את זה. הדיון הזה מאוד חשוב ואני הולך להצביע על זה. זה חשוב לילדים נכים.

לביטוח לאומי יש את הנתונים.

בגדול, גובה הקצבה היום, אחרי ההעלאה שעשינו של 490 שקלים – עוד פעם, זה עוד לא הונח בוועדה כי זה בתקנות שפורסמו וברגעים אלה ממש הסתיימה התקופה של הערות הציבור. זה יונח בוועדה ביום רביעי. אחרי העלאה של 490 שקלים, קצבת ילד נכה ב-188% אמורה לעמוד על 5,262 שקלים. אנחנו תכף נדבר על כל הקצבאות של הילדים אבל זה כרגע הקצבה שמונחת.

ומה גובה השר"ם אם יש לו שר"ם מלא?

שר"ם של 188% זה 5,641 אחרי העלאה של ה-300 שקלים האחרונים פלוס 3,700 של נכות כללית כמובן.

5,262 זה השר"ם של ילד נכה ויש לך את הקצבה של ה-100% של 3,700. נכון?

נכון.

אבל זה לא במקביל. אתה לא יכול לקבל גם קצבת נכות בסיסית וגם קצבת ילד נכה.

אני מדבר על ילד נכה.

ילד נכה מקבל קצבת ילד נכה - - -

שהיא בגובה 3,700?

לא. קצבת ילד נכה, ממה שאמרנו קודם, בהתאם לנכות שלו.

954 שקל היום. תסביר לי.

אני אנסה לעשות סדר ואז אולי כן נתקדם כי יש לנו הרבה נושאים על סדר-היום.

בגדול, קצבת נכות זה קצבה של גיל העבודה. קצבת הנכות הבסיסית שדיברנו עליה קודם, 3,700 שקלים, זאת הקצבה בגיל העבודה. מעבר לקצבה זאת, סעיף 251 מאפשר לקבל קצבה גם לנכים שעברו את גיל הפרישה. זה אחד.

שניים. ילדים נכים הוריהם מקבלים עבורם קצבה אחרת. זאת לא קצבת הנכות הבסיסית. זאת קצבה אחרת שקוראים לה קצבת ילד נכה. קצבת ילד נכה היו לה עד לאחרונה שלוש דרגות, דהיינו, 50%, 100% ו-188%. במענק של 2020, ציינו את זה גם בדיון הקודם, בעצם יצרנו דרגה חדשה של 112%. בעצם, לשתי הדרגות העליונות נתנו תוספת של 490 שקלים לחודש ולשתי הדרגות התחתונות, נתנו תוספת של 83 שקלים לחודש. כל ילד בהתאם למאפייניו האישיים קיבל את קצבת הילד הנכה.

מה ששלומי ציין קודם ואם הוא ירצה הוא ירחיב, כאשר ילד נכה מגיע לגיל 18 הוא בעצם אמור לעבור לקצבה של המבוגרים ואז הוא זכאי גם לקצבת הנכות הבסיסית וגם לקצבת השר"ם, ככל שהוא זכאי לה, כמובן, בהתאם למאפייניו.

עכשיו, מה שנעשה בתיקון של ה-31 ו-91, זה אומר שבמשך החודשיים הללו אותו ילד נכה יוכל לבחור בקצבה הגבוהה מביניהם. אם עדיף לו להישאר עם קצבת ילד נכה בחודשיים האלה הוא יישר איתה. ברוב המקרים זה לא מה שיקרה כי קצבת הנכות הבסיסית פלוס השר"ם צפויה להיות גבוהה יותר מקצבת הילד.

אבל יש לו את האפשרות לבחור.

אמת.

זה התיקון השני.

לגבי התיקון השלישי. אנחנו בעצם עוד טיפה עוסקים בנוסחים אבל בגדול, מדובר על תוספת מעבר לתוספת שציינתי קודם שניתנה למונשמים, תוספת נוספת לאוכלוסיית המונשמים.

אם אתם רוצים לחדד את הצורך שעלה. חנן או אתם רוצים לחדד את הצורך שהציגו לנו.

בסופו של דבר ברור שזאת הקבוצה הקשה והקיצונית ביותר. המטרה של החוק המקורי שהגשנו בזמנו היתה להכפיל את השר"ם כולל התוספת. זה מה שאנחנו עושים היום, כך שקצבת שירותים מיוחדים של נכה מונשם תהיה שווה ומוצמדת ל-250% של שר"ם ל-188%.

שאלת לגבי הרקע?

רצינו לשמוע את הצורך שעלה. הנושא הזה עלה לדיון בעקבות צרכים שגם אתם הצגתם וגם ארגונים אחרים. לגבי אוכלוסיית המונשמים שגם השר"ם שמגיע עבורם והקצבה לא היתה מספקת. אז נמצא הפתרון אבל אולי תסביר כי אני לא בטוחה שכולם הבינו.

חלק מהרפורמה שגם אנחנו מקדמים בימים אלה בכל הנושא של העובדים הזרים, אנחנו קודם כל רוצים לתת דגש בכל הנושא הכלכלי. היום קצבת השר"ם המרבית אחרי התוספת עמדה על 5,600. ידוע שלהעסיק מטפל בפועל עולה מינימום 8,000. בדיוק אוכלוסיית הקצה הזה נמצאת במצב הקשה ביותר. לכן, כבר לפני שנתיים התחלנו בהליך של לתת פתרון מיידי להם. הסעיף הבא שאלי יפרט עליו נותן פתרון לקבוצה נוספת. בהמשך אנחנו מביאים עוד פתרונות, אבל אלי ימשיך.

כלומר, הצורך עלה בגלל העסקת העובד הזר?

בין היתר.

זה אנשים שבעצם המצב הרפואי שלהם מחייב נוכחות קבועה והשגחה קבועה גם בלילה וגם ביום. זה אנשים שהם מונשמים, מחוברים למכשיר הנשמה 16 שעות לפחות ביממה. הם צריכים השגחה ונוכחות קבועה של מטפל שיוודא שהמכשיר עובד ומתפקד. בנוסף, הם נמצאים במצב רפואי מורכב והם תלויים בעזרת הזולת לחלוטין בכל שעות היממה.

אני רוצה להוסיף שלא מדובר רק בעובד זר. זה גם אם יהיו עובדים ישראלים.

יהודה, זה הסעיף הבא.

כבר אנחנו מטפלים גם בסעיף הזה.

עלי, מה העלות של הסעיף הזה?

אני תכף אגיד את הסעיף הבא ויש לי את העלות של שניהם יחד.

הסעיף הבא בעצם ממשיך את מה שיהודה ציין כרגע. יש אוכלוסייה נוספת שהיא איננה מונשמת אבל גם לה יש צרכים מיוחדים. זאת גם אוכלוסיית הקצה מתוך אוכלוסיית הנכים.

דוגמה, למשל.

אנחנו מדברים על אוכלוסייה שיש לה היתר להעסיק שני עובדים זרים עקב מצבם הרפואי הקשה. אם תרצו לודה תיתן מספר דוגמאות. בכל מקרה, אותה אוכלוסייה, ככל שיש לה היתר להעסיק שני עובדים זרים והיא מעסיקה בפועל לפחות עובד זר אחד ועוד עובד ישראלי או זר אחר.

או שני עובדים ישראלים. אנחנו צריכים ישראלים שיעבדו.

בסופו של דבר, האוכלוסייה הזאת תקבל בעצם שר"ם כפול. זאת אומרת, היא תקבל תוספת של 5,641 שקלים מידי חודש לקצבה שלה.

מעבר למה שהם קיבלו.

שני הצעדים הללו ביחד, העלות שלהם היא כ-19 מיליון שקלים.

בשניהם זה שר"ם כפול. ההעלאה היא אותה העלאה.

לא. המונשמים זה בסופו של דבר אמור לעמוד על 250% והמעסיקים של העובדים 200%.

אין לנו עדיין את הנוסחים.

חשוב להדגיש שהמונשמים זה גם ילדים וגם בוגרים.

אתה יכולה לתת לנו דוגמאות לאוכלוסיות כאלו?

אלה בעצם אנשים שעובד זר לא מסוגל לטפל בהם. זה יכול להיות אדם במצב תפקודי מאוד קשה או בן אדם במשקל מאוד כבד שמאוד קשה להזיז אותו. זאת קבוצה מאוד קטנה של אנשים שבאמת יש להם צורך.

הם נפלו בין הכיסאות ועד עכשיו לא היה להם מענה.

הצורך שלהם הוא מאוד בסיסי זה לקיום ותזוזה בתוך הבית, מעבר ממיטה לכיסא וכדומה.

חשוב לחדד ששני הסעיפים הללו יחולו החל מ-1.7 השנה, כלומר, רטרואקטיבית.

עלי, בבקשה.

נושא נוסף שדובר גם עליו זאת בעצם אוכלוסייה של מקבלי השר"ם שנולד להם ילד ועקב כך הם זקוקים לסיוע נוסף. דובר על תוספת עבור אותו ילד עד גיל 3 למקבלי קצבת השר"ם. מדובר בעצם בסוג של תוספת תלויים לאותה אוכלוסייה, ככל שהילד הוא עד גיל 3.

עד 3 שנים, עד שני ילדים.

אני מניח שאין כאלה שיש להם שלושה ילדים, אבל מה שסוכם זה עד 3 שנים ועד שני ילדים בגילאים האלה. העלות הצפויה: 35.5 מיליון.

למה לא ילדים עד גיל 18? עשיתם חישוב כמה זה עולה?

בסופו של דבר, העלות התקציבית של זה היא הרבה יותר גבוהה וגם העזרה שאותו נכה נזקק לה בשלוש השנים הראשונות היא הרבה יותר משמעותית. מטבע הדברים, נכה שיש לו קצבת שר"ם הוא זקוק יותר לסיוע ולכן כשיש לו ילד קטן שזקוק יותר לעזרתו, אז הסיוע נדרש יותר בשנים הראשונות. זאת היתה העמדה גם של גורמי המקצוע וגם של השטח וגם מבחינה תקציבית. תמיד אפשר לתת יותר אבל זה באמת הצורך האקוטי.

יש מקרים חריגים של ילד נכה שהוא קטוע רגל והוא לא מוכר כילד נכה. בגלל שהוא מתפקד כמו ששאר הילדים הוא לא זקוק לקצבת ילד נכה.

פה אנחנו מדברים על קצבה להורים.

פה הוא לא מקבל קצבה ולא את הסף הרפואי כמו שדובר על השר"ם. השר"ם שהיה 60% וירד ל-40%.

אתה חוזר אחורנית.

מישהו מהביטוח הלאומי יכול לענות לי?

צריך לעשות איזה סדר. לודמילה, אולי תתייחסי.

זה חשוב מאוד. ילד קטוע רגל שהוא לא נכה - - -

השאלה ברורה. תתייחסי לשני הדברים.

אני רק אדגיש 3 נקודות. התוספת עבור ילד ניתנת לאדם בקצבת נכות כללית לכל בן אדם שיש ילדים עד גיל 18 או בעצם גם אחרי גיל 18, אם הוא ממשיך ללמוד, להשלים בגרויות, אם הוא בצבא, בשירות לאומי וכדומה. עכשיו אנחנו מדברים פה על תוספת נוספת לטיפול בתינוק לאדם שבעצם זקוק בעצמו לסיוע בעזרת הזולת.

כדי להמחיש בדוגמאות. זה יכול להיות אדם עם עיוורון שנולד לתינוק. הוא בעצמו זקוק לסיוע של אדם אחר ומקבל שירותים מיוחדים ואז פי כמה וכמה הוא בעצם צריך סיוע בטיפול בתינוק, אם הוא רוצה להיות שותף בטיפול בתינוק שלו. אנחנו גם מכירים, וזה כבר מתחבר לסיפור אחר, נשים אחרי לידה, יש תופעה שמגלים להם סרטן שנה אחרי הלידה והן בעצם צריכות לטפל גם במחלה וגם בתינוק. פה בעצם המענה לתינוק הוא לתקופה קצרה יחסית כל עוד הילד צריך טיפול. זאת הנקודה השנייה.

נקודה שלישית. כמו שאמרתם, בילד נכה כמובן שצריך לדבר על זכאויות בילד נכה. יש פה גם פתרונות בנושא של ילד נכה והגדלת הקצבאות.

זאת גם כן קבוצה קטנה או שזאת קבוצה יותר גדולה?

עד 3 שנים זאת קבוצה קטנה יחסית.

כמה ההורה מקבל?

בדרך-כלל מדובר באנשים שמקבלים שירותים מיוחדים של 1,427 שקלים. הם יקבלו עכשיו תוספת של 100 שקלים, ומי שמטפל בתינוק יקבל תוספת של 950 שקלים.

חשוב להגיד שמעבר לכסף יש פה גם אמירה של לעזור, לעודד אנשים עם מוגבלות להקים משפחות ולהביא ילדים, שזה סיפור לא פשוט בפני עצמו.

יש בזה ערך הרבה יותר נרחב.

זה מתחיל בנובמבר?

אכן, בנובמבר 2021.

עם העברת התקציב.

נושא נוסף שגם עליו דובר. תחת הסכם הניידות יש מענק שנקרא הלוואה עומדת לרכישת רכב. היה איזה פער בין מי שהוא נכה שמסיע את הרכב שלו לבין נכה מוסע. נכה מוסע היה זכאי רק ל-75% משווי המיסים על הרכב לעומת הנכה שמסיע את רכבו שזכאי ל-100%. לאור השיח המקצועי שניהלנו עם ביטוח לאומי והארגונים השונים, דובר על השוואת המצב של אותם נכים מוסעים לנכים המסיעים וגם להם לתת הלוואה עומדת של 100%.

מבחינה פרוצדוראלית זה יצטרך לבוא לידי ביטוי דרך תיקון של הסכם הניידות, שזה הסכם שאנחנו כמשרד האוצר עורכים עם הביטוח הלאומי לפי סעיף 9 לחוק הביטוח הלאומי. אנחנו נביא אותו להתייעצות בוועדה כי זאת הפרוצדורה. העלות המוערכת היא כ-17 מיליון שקלים לשנה. זה יחול החל מינואר 2022.

זה דבר שמוריד את האפליה בין קבוצות הנכים ואני מברך.

דיברנו על זה, יהודה. עניין הניידות היה חשוב.

זה היה מפלה בין הנכים. את יודעת, זה היה גורם לנכים ולהורים של הילדים הנכים לגייס כספים כדי לשלם משהו שבדרך-כלל זה נייר שעובר בין ביטוח לאומי לאוצר. אנחנו העלינו את זה הרבה פעמים.

באמת הנקודות האלה שמשרד האוצר עם כל ארגוני הנכסים היו ניסיון להקשיב לשטח כי זה הדבר החשוב. לא אנחנו קובעים. בסופו של דבר אתם מביאים לנו את הצרכים ואנחנו עונים עליהם פה.

היתה לי טעות בתמחור של השר"ם הכפול, של המונשמים וה-250% והשר"ם הכפול של אלה שמעסיקים שני עובדים. אמרתי כ-20 מיליון אבל זה יוצא 27 מיליון. סליחה, לא שמתי לב. זה כלל העלות.

כלל הצעדים האלה, כפי שהבינה הוועדה, עולים לא מעט כסף, כ-300 מיליון שקלים. אני רגע אציג מקור שעליו הסכמנו שהוא לחלק מהאירוע. חלק מהאירוע אנחנו כמשרד האוצר מוסיפים מעבר למקור. חשוב לי רגע להסביר את המקור. בסופו של דבר היום לנכים שיש להם נכות מעל 90% יש פטור ממס הכנסה על סכום שנתי של כ-615 - - -

עם שני ליקויים.

90% משני ליקויים או 100% מליקוי אחד – זה תיקון חשוב של המנכ"ל – עד סכום של 615,000 שקלים בשנה. זאת אומרת, אנחנו מגיעים למצב אבסורדי ברמה מסוימת, בעיניים שלנו כמשרד האוצר, שבו יכול להיות נכה מסוים שהוא בכלל לא מקבל קצבת נכות כי הוא לא עומד במבחן ההכנסה שהוא מרוויח, לצורך העניין, 40,000 שקלים בחודש, ולכן אנחנו כמדינה אומרים לו שהוא לא מקבל קצבת נכות.

50.

זה יכול להיות 50, 40, 30.

ביד השנייה, אנחנו בעצם נותנים לו איזו הטבת מס שהיא הרבה הרבה יותר דרמטית ויכולה להגיע עד לכדי 15,000 שקלים בחודש, הרבה הרבה יותר דרמטית מקצבת הנכות הבסיסית. באופן אבסורדי, דווקא לנכים החזקים המדינה עזרה יותר מאשר לנכים החלשים. לכן בעצם המחשבה שלנו היתה שצריך להוריד משמעותית את הפטור הזה.

חשוב להגיד על הפטור הזה עוד משהו. כל הסכום הזה, אותו נכה שמרוויח אותו, הוא נמחק לו מההכנסה. זאת אומרת, רק מעל ההכנסה מעבר הוא מתחיל לשלם מיסוי כמו כל אזרח אחר בהתאם לנקודת הזיכוי שלו ובהתאם למדרגות המס הרגילות. זאת אומרת, מדרגת מס ראשונה 10%, לאחר מכן 14% וכיוצא בזה. לכן אדם שהרוויח, למשל, 50,000 שקלים לחודש והגיע לתקרה ולא שילם בכלל. אבל גם אדם שמרוויח 55,000 שקלים כנראה לא שילם מס כי במדרגה הראשונה עדיין יש לו נקודת זיכוי.

בעצם, המחשבה שלנו היתה שצריך להוריד משמעותית את הסכום הזה של הפטור כי הרציונל לעודד נכים לצאת לעבוד לא נועד כדי לשרת אוכלוסייה שמרוויחה 40,000 ו-50,000 שקלים לחודש. אני כן אגיד שבתחילת הדרך רצינו להוריד את זה בצורה דרמטית לכדי 100,000 שקלים לשנה. במהלך השיח דובר גם על 200,000 שקלים לשנה. אני חושב שנכון יותר הסכומים האלה, כי בעצם נכה שמרוויח מעל השכר הממוצע במשק, בעיניי לא היה נכון שאנחנו כמדינה ניתן לו הטבות מס מעבר לשכר הממוצע במשק.

למרות שאנחנו מעודדים יציאה לעבודה.

למרות שאנחנו מעודדים יציאה לעבודה.

במהלך השיח ולאור דרישות ובקשות ושיח קשה ונוקב שהיה לנו גם עם הארגונים שכעסו על הרצון הזה וגם עם הוועדה - - -

נכי צה"ל גם - - -

אני תכף אתייחס לזה.

בסופו של דבר, הוחלט והוסכם זה בעצם להעמיד את הפטור הזה במקום על 614,000 שקלים על 400,000 שקלים. רק להמחשה, 400,000 שקלים זה יוצא משכורת חודשית של 33,000 שקלים לחודש. אבל עדיין, אדם שמשתכר 40,000 שקלים בחודש למעשה כמעט ולא ייפגע מהסיפור הזה, בגלל מה שאמרתי קודם, שגם לאחר הפטור הוא נכנס רק למדרגות המיסוי הרגילות שלו. לכן, לצורך העניין, אדם שהשתכר 40,000 שקלים לפני התיקון קיבל בעצם הטבת מס מהמדינה מידי חודש של כ-10,000 שקלים, לאחר התיקון, על אף שהוא עובר את התקרה כי הוא מרוויח 40,000 שקלים לחודש, הוא מקבל הטבת מס של 10,108 שקלים. נפגע בסך-הכול מ-100 ומשהו שקלים ועדיין מקבל הטבת מס מאוד מאוד משמעותית של 10,000 שקלים מידי חודש.

חשוב להגיד שמכיוון שנכי צה"ל אינם חלק מהאירוע הזה של החוק הזה ובאופן כללי המארג החוקי של נכי צה"ל הוא מארג חוקי אחר. הם עובדים מול משרד הביטחון ולא מול ביטוח לאומי. כל הסיפור, גם הערכי, המדינה מתייחסת לנכי צה"ל באופן שונה מנכים רגילים.

לטובה או לרעה?

כמובן לטובה.

אני מתנגד לתיקון הזה. גם דיברתי על זה עם השר.

יהודה, לא סיימתי.

אני מתנגד לזה כי לא לקחת בחשבון - - -

יהודה, לא סיימתי.

אז בסופו של דבר, מה שבעצם מוצע כרגע זה להחריג את האירוע של נכי צה"ל והם יישארו עם הפטור כפי שהוא היום. שאר הנכים, החל מה-1.1.2022 הפטור שלהם יעמוד על 400,000 שקלים בשנה.

מעבר לזה, יש לנו עוד תיקון שאנחנו רוצים להציע אותו, בהיבט טכני שהוא גם מהותי, של קבלת הקצבה. אם היום התנאי לקבלת הקצבה, כפי שציין מנכ"ל הביטוח הלאומי, הוא בעצם שאתה מעל 90% אם שני ליקויים או 100% עם לקות אחת, אנחנו רוצים לעשות פה מהלך שהוא גם מהותי וגם לפשט בירוקרטיה.

ראשית, כל מי שהוא מעל 90% יוכל לקבל את הנכות. זאת אומרת, לא תהיה חייב להיות עם שני ליקויים. גם אם אתה עם 90% ולקות אחת תוכל לקבל את הטבת המס. זה מהלך מיטיב על מנת לחסוך מנכה 90% את הצורך ללקט עוד נכות נוספת על-מנת להיות זכאי.

זה כמובן לא יהיה תקף לזכאים הקיימים. אנחנו נדרוש, על מנת להיות זכאי חדש להטבות המס, הליקוי העיקרי שלך צריך להיות לפחות 40% נכות, על-מנת למנוע מצב שבו מגיעים לצורך ללקט מספר רב של נכויות כדי להיות זכאי להטבת המס.

אולי כדאי לשמוע את מה שיהודה רוצה לומר ולהתייחס גם לזה, אבל בלי קשר לזה, הדברים האלה התגבשו במהלך כל הדיונים שנערכו בחודשים האחרונים לעניין ההטבות הנוספות, הזכויות הנוספות שניתנות לנכים.

מדובר כאן ברפורמה נוספת, מעבר לרפורמה שהיתה במרץ 2018 ומבחינת הניקוד שלה היא מאוד פרטנית ומאוד ייחודית, מכיוון שהיא נוגעת בנושאים שנוגעים בצרכים של סקטורים מסוימים. הרפורמה שהיתה במרץ 2018 גם היתה חשובה, אבל היא בעיקר התמקדה בקצבה. אותה קצבה שהיום שאמורה להיות החל 1.1.2021, ל-3700 שקלים למי שיש לו 100% נכות ובהתאם, לאלה שיש להם נכות חלקית. שם היתה גם הקח"ן, זאת אותה קצבה חודשית נוספת. היו דברים נוספים שהיו אבל כאן ירדנו לגופם של נושאים שנוגעים לצרכים אובייקטיביים אמיתיים של סקטורים מסוימים בקרב כלל הנכים במדינת ישראל. הכוונה לגבי נכות כללית, נכות פוליו, גזזת וכך הלאה.

אין ספק שבסוף צריך מקורות תקציביים. אמרתי בפעם הקודמת ואני אומר גם כעת. אחד, כל אותו סכום שבמסגרת הרפורמה שהיתה במרץ 2018, סכום שיועד לשינוי התנהגות, כרגע לא קיים יותר. זאת אומרת, כל הסכום נותב אך ורק לזכויות של הנכים.

מעבר לזה, מה שאמר עלי בינג לעניין גובה הזכאות לפטור ממס הכנסה וסכומים נוספים שבמסגרת המשא ומתן נוספות מעבר, כמובן, למה שהיה בבסיס הרפורמה משנת 2018, אותם 4.341 מיליארד, נוספו עוד סכומים די מכובדים מתקציב המדינה כדי שאפשר יהיה לתת מענה לכמה שיותר סקטורים בצורה הרבה יותר מוחשית, שתאפשר להם לתפקד בצורה יותר מכובדת ויותר עצמאית ממה שהיה מנת חלקם עד היום.

כמה נוספת מעבר? אני מבינה שזה בעצם מחולק.

יש את הנושא של הילדים הנכים.

עוד לא הגענו.

זה סדר גודל של כחצי מיליארד שקלים.

עוד חצי מיליארד.

בלי הילדים?

לא, כל השישה הנושאים.

סליחה, קצת פחות מ-300 מיליון.

השישה נושאים?

כן.

שם זה 540.

כן.

עם הפחתת הפטור, כמה כסף היא מכניסה?

הכנסת הפטור צפויה להכניס כ-187 מיליון.

זה מה שרציתי להבין. זאת אומרת, זה 180 מהפחתת הפטור והשאר מגיע מהתקציב.

187, אמת.

יהודה, בבקשה.

אני מתנגד. כל שרי האוצר ניסו לגעת בנושא הזה וירדו ממנו לאחר שהם שמעו את דברי ההסבר שלנו. אין הרבה אנשים שעוברים את הסף של ה-400 או 500. זה ציבור מאוד קטן ואין בו כל-כך הרבה חיסכון.

למה צריך כן את הפטור ולמה לא צריך לפגוע בעיקרון שאנחנו ונכי צה"ל וכל הנכים שווים? זאת אומרת, אם אתה משאיר קבוצה אחת, שם החתך של האנשים שמרוויחים הוא יותר גדול כי נתנו להם תחנות דלק, נתנו להם כל מיני דברים. שם יש את החתך. אצל ציבור הנכים הכללי אין חתך כזה.

למה אני אומר שזה חשוב? אני אתן לכם דוגמה שנתתי לשר האוצר. יושב לידי עורך-דין שבקושי מזיז את הידיים שלו והוא צריך שמישהו יעביר לו דף. אז הוא צריך עובד שיזיז את הדף. הוא צריך חדר שבו יוכל לתמרן עם כיסא הגלגלים שלו. המשרד של אדם רגיל יכול להיות 60-70 מטר והוא צריך 200 מטר. הוא צריך את הציוד ולהסתובב. הוא משלם שכר דירה יותר גבוה, הוא משלם ניקיון. בכל הדברים הוא משלם יותר. אז אם יש לו אפשרות להרוויח יותר ולא ליפול על הממשלה ולשלם את הדברים, למה אתה רוצה להוריד לו? כמה כאלה יש? תפסיקו לספר סיפורים.

כמה כאלה יש?

אין הרבה. אני לא רוצה שתהיה אפליה בין נכה צה"ל לבין נכה עבודה לבין נכים כלליים. התנאים שלנו שווים. אין דבר כזה, קבוצה אחת תהיה ככה וקבוצה שנייה ככה. לכן אני אומר שזה סעיף שכל שר האוצר ששמעו אותנו, הורידו אותו מסדר-היום.

גם ישראל כץ, כשהיה שר האוצר, רצה להוריד. ישבנו איתו והוא הוריד את זה מסדר-היום. אין שום סיבה שעכשיו אתם תנקטו בצעד הזה. אנחנו נצא למאבקים על הנושא הזה.

אתה לא יכול להשוות בדיון הזה בין נכה צה"ל לנכה כללי. זה שונה לגמרי. אני נכה צה"ל ואתה לא יכול להשוות אותי לנכה ביטוח לאומי. זה משהו אחר.

אני אומר שאתה מקבל תנאים שהם - - -

האדם שמקבל נכות כללית ויש לו מוגבלות בבית, יש משרד הבריאות שמכסה לו את השירותים, את החדר ואת המעלית.

לא מכסה לו כלום. נכון מאיר? אני מכיר את הסוגייה הזאת.

אתה לא יכול ללמד אותי כי אני עשיתי את הדברים האלה.

אבל קיבלתם מימון ממשרד הבריאות.

בגיל 70 כשנכה מבקש כיסא, אומרים לו שלא מגיע כי עבר את הגיל.

זה לא רלוונטי.

אתה בא להגיד - - -

הבנתי. הדברים נשמעים. אני רוצה לשמוע את מר שפיגלר.

כמה כאלה יש?

אני יו"ר ארגון נכי ואלמנות עבודה של ישראל. אני מתפלא לשמוע שהמקורות לממן את כל הצרכים האלה של כלל הנכים מגיע מנכים. המקור, כפי ששמעתי, זה להקטין. אני לא מבין את הקטע הזה של לבוא ולהפלות בכלל בעניין עקרוני. אדם שהפך להיות נכה, או אדם שנפגע בתאונת עבודה אפילו ונקבעה לו דרגת נכות או אחרת השכר שלו ירד לאין שיעור. אז אומרים לו, אתה כן תשלם מס וההוא לא ישלם מס? לא נראה לי. עם כל הכבוד לנכי צה"ל, יש לי אח שהוא נכה צה"ל שנפטר ויש לי עוד אח נכה צה"ל. זה בסדר, מגיע להם והזכויות שלהן במקומן ויותר מזה מגיע להם. אבל אי-אפשר להפלות, זה צורם.

מה קורה עם נכי תאונות עבודה? כשהוא עבד השכר שלו היה 50,000 והיום הוא מרוויח רק 30,000 שקל ואז הוא יתחיל לשלם מס? לא הבנתי את הרעיון הזה.

זה בדיוק הפוך, אבל אני רוצה לשמוע.

מר שפיגלר.

דווקא הדוגמה שאתה נתת לא רלוונטית כי במצב שבו אדם מקבל הכנסה פחותה מזו שהיתה לו ערב הפגיעה, הוא בוודאי ובוודאי כנראה לא ישלם מס. אם הוא לא שילם לפני כן, הוא לא ישלם לאחר מכן. הכוונה היא רק לגבי מי שרמת השכר החודשית שלו היא סדר גודל של מעל 40,000 שקלים לחודש.

זה בשביל לעזור לאנשים שצריכים את זה עם הקצבאות הנמוכות.

החבר'ה האלה עובדים.

אני צריך 3 עובדים, את לא משלמת לי עובד זר מלא. אם היית משלמת עובד זר מלא ואת השניים מלא, את יכולה להגיד. אבל אתם לא משלמים את זה, אז אתם באים להוריד?

לגבי עובדים זרים, עוד חזון למועד, עוד מעט זה יעלה כאן לסדר-היום.

אתה נתת דוגמה שהיא בוודאי ריאלית, אבל כל ההוצאות שנובעות מהנכות של האדם, שמפעיל עסק או משלח יד כלשהו - - -

אתה אומר שזה מתקזז.

בוודאי. אנחנו מדברים רק על הכנסה מתוקף שכר. הכנסה פרסונלית של עובד וכמובן זכאי להתפרנס בכבוד.

לגבי דבר נוסף שאמרת. התקציב הוא לא רק כתוצאה מאותה הפחתה, כי כפי שציין עלי מדובר בסדר גודל של 187 מיליון שקלים אבל הסכום הוא 350 מיליון שקלים. זה בא ממקורות נוספים. כך, שבאיזה מקום, מעבר לעניין עצמו ולהיגיון שלו והסבירות שלו, יש כאן תוספת משמעותית של תקציב שכולו מיועד אך ורק לטובת זכויות של הנכים שעד היום לא היה להם מענה. מהיום יהיה להם מענה שיאפשר להם לתפקד בצורה יותר נאותה, גם מבחינתם האישית וגם מבחינת הסובב אותם. זאת נקודה מאוד חשובה. לא סתם אמרתי שמדובר כאן בסוף באיזו רפורמה נוספת, מעבר לרפורמה שהיתה במרץ 2018. היא משמעותית, היא מהותית והיא ערכית ממדרגה ראשונה.

רק להשלים את התמונה. מבחינת המספר, מדובר על פחות מ-5,000 איש שמרוויחים מעל 400,000 שקלים בשנה. אני כן אגיד וציינתי את זה קודם מבחינת המספרים. אדם שמשתכר 40,000 שקלים בחודש, בהנחה שאין לו ילדים, כל אחד בהתאם למאפייניו האישיים ונקודות הזיכוי שלו - - -

לא ייגרע ממנו שקל.

כמעט ולא ייגרע ממנו שקל, כפי שציין המנכ"ל. עדיין יקבל 10,108 שקלים בהטבות מס. אדם שמרוויח 50,000 שקלים, גם אחרי התיקון, עדיין יקבל מידי חודש מהמדינה בהטבות מס, כמעט 12,500 שקלים. זאת אומרת, לא מדובר בזה שהאוכלוסייה הזאת תפסיק לקבל הטבה. מדובר על זה שההטבה מעט תקטן וזה רק לאנשים בעלי הכנסות גבוהות מאוד.

יהודה, אנחנו עשינו את הכול. ציין את זה בהגינות עלי, כדי שההפחתה הזאת תגרע זכות מכמה שפחות אנשים ותיתן כמה שיותר הטבות נוספות לציבור הנכים. בעוד שהם בהתחלה דיברו על ירידה משמעותית מאוד כלפי מטה, בסוף הגענו לאיזה עמק שווה שנותן מענה מצד אחד ובעיקר מאפשר לתת זכויות לנכים שנכון לרגע זה לא מסוגלים לקבל אותם.

אני עוד פעם אסביר את עצמי ככה שאולי אתם תבינו יותר טוב. אני היום מסתכל על נכה שרוצה להרוויח כמה שיותר והוא צריך להחזיק 3 עובדים זרים. למה?

יש מענה לעובדים זרים.

רק רגע. העלות הזאת נופלת על אותו אדם שצריך לשלם לעובדים האלה מלא. הוא צריך לקחת עוד הוצאות לכל מיני דברים שיש לו והוא לא מקבל מהמדינה. אז ככל שהוא עובד ומרוויח יותר ויכול לקנות לעצמו את השירותים, למה אתם צריכים לפגוע בו? זה לא הרבה, זאת קבוצה קטנה של אנשים. למה אתם מחפשים9לקחת מפה ולתת לפה ובקבוצה אחרת אתם לא נוגעים בכלל?

יסלח לי אותו חבר כנסת.

הוא כבר יצא.

אני לא מרוויח את זה, זה לא מדובר עלי.

בואו נמסגר את הדברים. נתחיל מהסוף. אנחנו מנסים למצוא כאן פתרונות ובאמת בירכת על ששת הצעדים האלה והם היו לך חשובים. דיברנו על ניידות, על ניידות, על הורים.

על עובד זר שני.

על עובד זר שני. באמת, דברים שהם קריטיים ובמשך שנים נתבקשו על-ידי ארגוני הנכים ולא היה להם מענה. כעת אנחנו נמצאים בשלב שבו כל הצדדים ישבו סביב השולחן ומצאו פתרונות. מצד אחד, האוצר מביא עוד מעל 100 מיליון נוספים וגם אנחנו בעצם משאירים עדיין הטבות מס של מעל 40,000 שקלים לחודש. זאת אומרת, יש פה איזה היבט שנותן פה גם פתרונות ערכיים ומוסריים ואולי יותר שוויוניים. ברור שתמיד יהיו אנשים לא מרוצים.

זאת לא שאלה של מרוצים. הם לא יכולים לקנות שירותים. אדם עובד בשביל לקנות את השירותים שלו. אם הוא נכה קשה הוא עובד יותר קשה בשביל שיהיה לו יותר כסף לשלם לכל מי שסובב אותו.

יהודה, בוא נהיה הגונים. זה נכון גם לגבי נכה שלא מרוויח מעל 40,000 שקלים והוא גם זקוק לשני עובדים זרים והוא גם זקוק - - -

הוא זקוק להכול.

ועכשיו מסייעים לו.

בדיוק. במקרה, יש לי משהו במשפחה שלי בנושא הזה.

מאיר, אם היית נותן לו את כל הדברים הייתי אומר לך שתוריד לו את הפטור אבל אתה לא נותן לו.

יהודה, נפתיע אותם לטובה עם העובד הזר השני. זה דבר מאוד משמעותי.

אתה נותן לו חלק, הוא צריך להוסיף כסף.

שנייה, חכה.

עובד זר עולה 10,000 שקלים, אתה יודע בעצמך. אם אתה נותן לי 5,000 שקלים לעובד זר, אפילו עם עוד עובד שני, אתה עדיין לא כיסית לי את העובד המלא בשני המקרים. אתה רק הכנסת אותי יותר לצרה. אם אני מרוויח למה אתה צריך להוריד לי?

כששמעתי על הניסיון לפגיעה בהטבות המס ישר פניתי אליך, דדוש. קוראים לי חנן טל, מנכ"ל "נכה לא חצי בן אדם". פניתי גם לעידן קליינמן וגם דיברתי עם ארגוני נכים אחרים. אני חושב שבאמת צריך לעשות מאמץ ושכולנו ניישר כאן קו, שלא ירד שקל אחד מתחת ל-400. זה צריך להיות הקו האדום שלנו כי אני אומר לכם שהכוונה היא להמשיך להוריד את זה. אנחנו צריכים להתיישר ולעצור את זה ב-400. 400 צריך להיות הקו האדום התחתון.

לא אגיד לכם שאני מסכים להורדה ולמקור התקציבי כי אני לא. אני חושב שצריך להביא מקורות תקציביים מקופת המדינה ולא מנכים אחרים. יחד עם זאת, ברגע שזה כבר נעשה זה נעשה.

זה לא נעשה וזה לא ייעשה, אנחנו נצא להפגנות.

צריך לעצור את זה ב-400 ולא לתת לזה לתת לזה לרדת.

200, כמו שאתם שומעים שמשרד האוצר רוצה לעשות.

לא יהיה.

אני חושב שבהקשר הזה כולנו צריכים להתאחד על ה-400 האלה ולהחליט שזה הקו האדום שלנו. הקבוצה שלנו היא הקבוצה הגדולה.

זכור מה שאני אומר לך. אני אשב פה חודשים, לא יהיה.

ברשותך, תן לי לסיים.

הקבוצה הגדולה ביותר היא דווקא בקרב הנכים הכלליים. נכי צה"ל מתוך הקבוצה הזאת זה קבוצה של קצת מעל 150 אנשים שהיא מרוויחה את הסכומים הגבוהים שדיברתם עליהם.

הרבה יותר.

לא, מסתבר שלא.

אני נמצא שם.

לפני רגע אמרת שלא.

אני נכה פעולות איבה ואני נמצא איתם בקשר.

בחנו גם את הנתונים כדי להבין איפה הפגיעה. אני באופן אישי עדכנתי את עידן קליינמן על האירוע הזה והוא באמת קידם את ההחרגה של נכי צה"ל. אני חושב שאם יכולתם, הייתם צריכים לעשות את זה גם כן. נכי תאונות עבודה יש 53,000 ו-430,0000 נכים כלליים מתוכם כ-300,000 בגיל העבודה. האירוע הגדול הוא באמת בקרב הנכים הכלליים.

אני רוצה להגיד דבר נוסף. קודם כל, זה גם ידוע שהחלום של משרד האוצר זה לבטל את זה לחלוטין וגם דיברנו על זה בעתיד. אנחנו התנגדנו ועדיין מתנגדים. יחד עם זאת, כמנהיגי ציבור נכים חשוב גם לפעמים להפגין אחריות מסוימת. אחריות שלי באופן אישי היא כלפי הנכים החלשים ביותר תמיד. אני חושב שאם אנחנו מאפשרים, וזה בדיוק הקו האדום שחנן מדבר עליו, לתת לבן אדם להרוויח מעל 40,000 שקלים ומשם מתחילים הקיזוזים. מצד שני, אנחנו נותנים לו עוד 5,600 אם יש לו עובד זר, כמו שדורון אומר. נותנים לו פתרונות בכסף שאולי שווים יותר מהטבת המס. יחס איתו נותנים את זה גם לאנשים שאין להם 40,000 שקלים בחודש.

אפשר לתת אבל לא לפגוע.

אנחנו עושים פה בסופו של דבר צדק היסטורי, צדק שהוא נכון, עם כל הקושי גם שלי בדבר הזה.

אני חבר בפורום של הנכים ואני אבא לשני ילדים עם צרכים מיוחדים המרותקים לכיסאות גלגלים. אני מסתכל לא רק על הנכים אלא גם על הרפורמה של הילדים.

עוד לא הגענו לזה. אנחנו עכשיו בדיוק מתחילים לדבר על הילדים.

אז אני כן רוצה לדבר.

בבקשה.

אני אומר שאנחנו לא יכולים להתעלם מההורים שנושאים בנטל.

אתה צודק, אתה ממש מתפרץ לדלת פתוחה. אנחנו לגמרי נמצאים שם.

נושאים בנטל של אחריות כלפי ילדים. אנחנו לא רוצים לראות שגם ההורה יהפוך להיות נכה בנטל של להחזיק ילדים שצריכים לטפל בהם 24/7. להוריד פה, ולקחת מפה ומשם, ומעמידים את האחוזים דווקא בילדים. זה לא יתכן. אנחנו צריכים לקחת את זה ברגש ובהבנה נכונה. אנחנו לא גזרנו עליהם. לנו יש מטרה לתת להם את החיים שלהם.

אנחנו רצינו למצוא פתרונות לילדים הנכים בדיונים האלה. היו פה הרבה ישיבות עם משרד האוצר, הרווחה, ביטוח לאומי וארגוני הנכים. גם בעניין הזה, עלי ומאיר, אני רוצה שתדברו על ההסכמות שאפשר להגיע.

אני אשמח לתת רקע מה זה ילדים סיעודיים.

זאת אימא לילדה. היא תיתן את הרגשות שלה מה זה להחזיק ילד. אני רוצה שתשמעי אותה.

ב-16.8 הוצאנו מחאה של ילדים נכים סיעודיים. זה ילד שמפרכס, ילד עם טיטולים, ילד שלא מדבר, ילד בכיסא גלגלים, ילד מאוד מורכב. כאימא, הפכתי למטפלת סיעודית ל-24 שעות. אני קמה בלילה. אף מקום עבודה לא רוצה אותנו. בבוקר אני מתקשרת לבוס ואומרת שאני לא יכולה להגיע כי הילדה מפרכסת. אנחנו כל יום עוברים מטיפול לטיפול בבתי חולים.

המדינה משלמת למוסד עבור ילד כזה מעל 20,000 שקלים. כרגע הקצבה שלנו היא 4,784 שקלים. הסכמתם ב-2018 לתת 490 שקלים. זה לא הגיוני שההוצאות שלנו מעל 10,000 שקלים לחודש. יש לנו הוצאות לטיטולים, תרופות. כרגע אני בין קנביס לאוכל שלה. אנחנו נותנים אוכל רפואי, אנחנו נותנים להם מכשירי שיקום שאף אחד לא מממן אותם. כיסאות גלגלים במצב הירוד הכי גרוע שיש. אני מדברת איתכם על מצב שהילדה שלי נפגעת מכיסאות הגלגלים. אין עם מי לדבר במשרד הבריאות.

לא לשכוח שבמגזר הערבי הנשים לא מדברות עברית. זה אומר שההורה גם מפסיד ימי עבודה והוא הולך עם האימא לבתי חולים, לטיפולים ולכל מה שצריך בשביל להחזיר את הילד הרפואי. ויש גם כאלה שמחזיקים שני ילדים נכים במגזר הערבי.

אנחנו קוראים לכם לתת קצבה שווה בין בוגר סיעודי לילד סיעודי. לא מדובר בהרבה כסף. זה כולה 8,600 ילדים כאלה. זה קצת כסף. איך אומרים? זה בקבוק שתיה בכנסת. סליחה שאני יורדת למצב כזה, אבל מה שאני עוברת בבית ועוד מה שמשפחות אחרות עוברות זה גהינום.

אני אגיד לכם את המקרה הכי הכי כואב. הבת שלי בת 12 עם שיתוק מוחין וכבר קיבלה מחזור. זה לא הגיוני שאח שלה בן 11 צריך לתפוס לה את היד בשביל שאימא שלך תחליף לה טיטול. אז אנחנו צריכים עזרה סיעודית בבית. שהמשפחות לא יקרסו, תחוסו על הילדים כי אנחנו רוצים לגדל אותם באהבה. אנחנו לא רוצים לצאת ולהפגין. במקום הילדה תלך למסגרת הלימודית עד שעה 4, אנחנו נבוא לכנסת ישראל ונראה לכם את הילדים האלה.

אני 10 שנים פעילה חברתית, עוזרת לאנשים בזכויות בחינם, בהתנדבות מלאה. המדינה לא נותנת מידע וגם הרווחה לא נותנת מידע.

אני מודה לך שהגעת ושיתפת את המקרה שלך. אני מניחה שאת מייצגת עוד רבים.

במקרה הגעתי למנסור עבאס.

אז טוב שנכנסת אלינו להשמיע את הדברים האלה. כמו שאת יודעת, עקרונית הדיון שלנו אמור היה להיות אך ורק בהשלמת הרפורמה של 2018, הפעימה השלישית.

את יודעת כמוני שבאמת יש ילדים שנשארו מחוץ למתווה הזה והפעימה השלישית. על-כך אני יודעת שאתם זועקים וגם לא מעט פנו אלי. גם ארגוני הנכים ייצגו אתכם גם בעניין הזה וגם ארגונים אחרים. את צריכה לדעת שאני מצידי, גם משרד האוצר, גם הביטוח הלאומי וגם ארגוני הנכים, כולם שמו מחדש את העניין של הילדים בתוך "עסקת החבילה הזאת".

תכף יפרטו בפנייך, משרד האוצר והביטוח הלאומי, את הדברים הנוספים. ביקשנו למצוא פתרונות במקום שבו אנחנו נמצאים כדי באמת להגדיל את העוגה באופן כזה שאפשר יהיה לתת מענה. אני בטוחה שתמיד אפשר לתת עוד ואני בטוחה שיהיו אוכלוסיות שיגידו שזה לא מספיק. אבל כן יש פה עכשיו שינוי שלטעמי הוא שונה בתכלית ממה שהיה. יש פה כספים חדשים, יש פה קצבאות חדשות.

כן, שמעתי את זה מ"נכה לא חצי בן אדם".

עוד מילה אחת. אל תשכחו שהילדים האלה מייצרים עשרות של משרות עבודה בישראל: קלינאי תקשרות, עובדים סוציאליים, הסעות, מלווים.

נכון, את צודקת.

בגלל שאני מגדלת 24 שעות בבית שלי ילד כזה ונושאת את הנטל, כולם מרוויחים כסף ולי תגידי, תוציאי כסף מיעל 15,000 לחודש, את לא קיימת בכלל.

אני רוצה לומר כמה מילים. תמר, פגשתי אתכם לפני כמה חודשים. המחויבות שלנו לילדים היא בראש מעייננו. צריך לחלק את האירוע הזה לשניים. במסגרת הזמן שפנינו דרך ארגונים וגם דרככם למצוא פתרונות לילדים הנכים, זה במסגרת התקציב, הזמן שהוקצב עד העברת תקציב המדינה. זה אירוע אחד.

האירוע השני הוא אירוע גדול יותר, שבכוונתנו באמת לשבת על העניין יחד עם אגף תקציבים והביטוח הלאומי ולמצוא פתרונות רחבים יותר לטווח הארוך. צריך לחלק את האירוע לשניים, מה היה אפשר להשיג עד העברת התקציב, בשיתוף פעולה כמובן עם יו"ר ועדת הרווחה והארגונים שציינתי אבל גם איתכם.

אני חושב שכדאי לקבל את מה שיש פה להציע, גם לשלושת הגופים האלה, ואחר-כך לשבת ולעשות עבודה מקיפה ולתת פתרונות.

אני חושב שמאז שארגוני הילדים יצאו לרחובות הם קיבלו מענה אבל לא קיבלו מענה מספק.

נכון, כי היו 50 מיליון ב-2018.

היו יותר כל מיני דברים אבל גם בעינינו זה היה לא מספק. מאותו רגע נרתמנו לנושא יחד איתך. חנן באופן אישי התרוצץ וניסה להוציא תקציבים בכל מקום שאפשר להוציא. בסופו של דבר, גם פה מצאנו פתרון יצירתי. אנחנו מביאים היום בשורה היסטורית לילדים הנכים, הרבה יותר ממה שתכננו בטווח הזמן הנוכחי. הרבה בזכות ההורים הנהדרים האלה שיש לי הרבה כבוד אליהם.

גם לנו.

כמו גם ההורים שלי. אני לא יודע אם מותר פה למחוא כפיים אבל הייתי עושה את זה. אני כבר אגיד לך שאני מאוד מתרגש כי במסגרת מה שעשינו, העברנו חוק היסטורי. אני קצת מתרגש אם אתה שמה לב. חנן יודע שזה נדיר שאני מתרגש כי אני בן אדם קר וקשוח, אבל באמת הבאנו פה בשורה. אני באופן אישי אשמח לפרט אותה בהמשך. אני חושב שזה נותן מענה ראוי. כמו שחנן אמר, נמשיך ביחד עם הארגונים, נעשה ונביא עוד בשורות, כמו שעשינו לאורך השנים האחרונות.

אני רוצה רגע לומר משהו ותכף נשמע את הפירוט.

אני רוצה להגיד לכם בנימה אישית. תכף נמשיך הלאה אבל אם כבר פתחת את העניין הרגשי הזה, אני חושבת שצריך להגיד מילה טובה ויותר גם לאלכס וגם לחנן שפשוט לקחו את הנושא הזה של מתיחת הפנים ומתיחת התקציב למקומות חדשים, שמשרד האוצר לא ראיתי אותו מתגרד ככה כבר הרבה זמן.

אני חושבת שהם פועלים ימים ולילות. אני לא כאן הרבה זמן אבל זה מספיק זמן בשביל לראות את העבודה של חנן ושל אלכס וגם של הארגונים האחרים. באמת מאבקים יוצאי דופן אבל גם בצורה כל-כך מכובדת, מאורגנת, עם הרבה נתונים ושכל והיגיון ומחשבה על המכלול. מחשבה על החלש והצרכים האמיתיים. אני חושבת שזה באמת ראוי לציון ושאפו עליהם.

תודה רבה. בהזדמנות הזאת אני גם אגיד תודה למר רפ ולכל הצוות שלנו שעובד בהתנדבות מלאה מסביב לשעון. שוב, הבשורה, אם לא אמרתי אותה קודם, היא פעימה נוספת בינואר 2022. סך הכול תוספת של 900 מיליון שקלים עם הסעיפים הקודמים.

אלכס, כמו שאני מכיר אותך, אתה תמיד מרגש והמקום שלך הוא מקום מכובד. אני מכיר אותך מהשטח. אבל פה אני רוצה שלפני שהם יתנו את דעתם, לקחת את הנושא של הילדים. למשל, בעובדים הזרים, כשמדובר בשלושה נכים בתוך הבית, איך אני יכול להתמודד עם שלושה עובדים זרים? יש לי ילדים סיעודיים וגם אני סיעודי ואני לא עומד ביכולת של העובדים הזרים. לקחת את זה לתשומת ליבכם שבנושא של העובדים הזרים זה דבר שמחייה את המשפחה, למרות שמי שנושא בנטל זאת האישה, האימא שהכול עליה. אז גם הרבה חלקים בבית מתפרקים בגלל הנושא הזה. אני חושב שפה צריך לתת את המענה הנדרש על-מנת שלא לראות עוד נכה נוסף.

אני מבינה מה שאתה אומר.

אני חושב שבתחום הכלכלי נתנו שתי בשורות. עוד מעט נביא במסגרת הטבלה בשורות נוספות. כמו שאמרתי, במקביל אנחנו עובדים על רפורמה מאוד מאוד מקיפה בתחום העובדים הזרים. אתמול נפגשנו עם רשות האוכלוסין וההגירה ושבוע הבא עם שרת הפנים. אנחנו עובדים עם חברתך איבתיסאם בוועדת העובדים הזרים. לכן גם התחום הזה בסופו של דבר יקבל מענה.

ברשותכם, משרד האוצר.

בהמשך לשיח הברכות, אני רגע אעבור לפרקטיקה של הדברים. בעצם דיברנו על מגוון של שימושים. תכף אציין בדיוק מה המקור של כל האירוע הזה. אני אתחיל דווקא מהשימושים. את הנוסחים אנחנו נעמיד בפני הוועדה. בחלק מהמקרים פשוט מדובר בשינוי של מספר בתקנות הרלוונטיות ובחלק מהדברים אלה שינויים קלים בנוסחים. מכיוון שישבנו לילות כימים אז עוד אין לנו את הנוסח העדכני. עד יום רביעי אני מקווה שכל הנוסח יעמוד בפני הוועדה ואז גם ככל שהוועדה תרצה, להצביע על-כך.

האירוע הראשון זה באמת הילדים. כפי שצוין כאן לפניי, הקצבאות של הילדים יחסית לקצבאות של נכים בגיל העבודה גדלו בצורה יותר נמוכה. כמו שציינתי, בעצם זה המענק שעשינו ב-2020. הסברתי את הרקע למענק בדיון הקודם אז אני לא אחזור. את המענק עצמו כמובן תכננו לשכפל במסגרת החוק הנוכחי והתקנות. דובר בעצם על הגדלה של 83 שקלים לנכים שמקבלים קצבה בשיעור של 50% ו-100%. יצרנו את המדרגה החדשה של 112% ולשתי המדרגות העליונות של 112% ו-188% נתנו תוספת של 490 שקלים לחודש.

כרגע מה שעומד על הפרק זה שני מהלכים די דרמטיים מבחינת הילדים הנכים. ראשית, זאת בעצם השוואה של הקצבאות של הילדים הנכים לקצבאות השר"ם של המבוגרים. זאת אומרת, אם יש פער ב-50%, 112% או 188% בין גובה הקצבה של ילד נכה לבין גובה הקצבה של אותם שיעורים לגיל המבוגר בשר"ם, בעצם אנחנו סוגרים את הפער. מעבר לתוספת שציינתי קודם זאת תוספת של 176 שקלים לילדים ב-50%, תוספת של 436 שקלים לילדים ב-112% ותוספת של 378 שקלים לילדים ב-188%. כמובן, כלל התוספות האלה, מדובר על תוספות חודשיות.

מעבר לכך, ב-100% אנחנו מדברים על העמדת הקצבה על סך של כ-3,000 שקלים, שזאת תוספת של 309 שקלים.

זה לא היה קיים בפעימה הקודמת.

זה לא היה קיים בפעימה הקודמת. חשוב להגיד מבחינת המספרים, שמרבית הילדים נמצאים בדרגות האלה של 50% ו-100% כשמרביתם ב-100%. אחרי זה הקבוצה השנייה בגודלה היא 50%. אנחנו מדברים ממש על החלק הארי של הילדים שכעת, בהתאם לתיקון שאני מציג, לאור ההסכמות כפי שצוין לפניי, יקבלו הגדלה משמעותית.

כמובן שכלל התוספות האלה ניתנות גם למי שיש לו ילד שני במשפחה. במקרים שבהם יש שני ילדים נכים אז יש תוספת של 50%. כמובן שגם ההגדלה הזאת תחול.

מעבר לכך, דיברנו על מספר שינויים נוספים שעלו בין היתר לאור הדיון הקודם בוועדה. ראשית, בכל הנוגע לנכים מבוגרים במוסדות, בעצם בתיקון שהגשנו כממשלה ואושר בקריאה הראשונה, אנחנו החרגנו את הנכים שחל עליהם סעיף 307. בעצם, לא נתנו העלאה בקצבת הנכות למבוגר שנמצא במוסד. כעת אנחנו מציעים לעשות העלאה של עוד 103 שקלים ל-954 שקלים שהוא מקבל. הסכום שאליו נגיע של 1,057 שקלים, הוא בעצם מעמיד את החלק היחסי על 2/7, מתוך תפישה שהתגבשה בין היתר עם אנשי המקצוע, שבאמת לעיתים 2/7 מהשבוע הם יוצאים מהמוסד, גם מבוגרים וגם ילדים ולכן זה הסכום. באופן דומה, אך שונה – אנחנו לא לוקחים את ה-2/7 מהמבוגרים אלא את הסכום מהמבוגרים, אלא ה-1,057. אני לא אכנס לרזולוציות אליהן ניכנס ביום רביעי, אבל למעט הדרגות הנמוכות שיקבלו מעט פחות אבל 1,057 זה יהיה הסכום שהם במוסד. חשוב להגיד, עד היום ילדים במוסד לא היה להם את אותו אלמנט שהזכרתי קודם, שמבוגרים בסוף מקבלים חלק לכיסם, אלא הילד הנכה שהיה במוסד, מכיוון שכל העלות שלו היתה על המוסד אז ההורים לא קיבלו חלק מהקצבה אליהם. זה צפוי להשתנות.

זאת גם עזרה משמעותית להורים שהילדים שלהם במוסד.

נכון.

מעבר לכך, בעצם דובר על תוספת דרגה חדשה בשר"ם, הן למבוגרים והן לילדים. זאת בעצם תהיה תוספת שהשווי שלה 235%. שער הכניסה אליה יהיה מי שמקבל במבחני התלות ניקוד של למעלה מ-68 נקודות. אצל ילדים, נדמה לי, המבחן זה 13 נקודות.

עלי, הגברת מהירות ולא הצלחתי לקלוט. דיברת על ילד במוסד ואז התחלת לדבר על שער כניסה?

דרגה חדשה בשר"ם. הדרגה החדשה בשר"ם תהיה הן למבוגרים והן לילדים. שער הכניסה לאותה דרגה – עוד פעם, המספרים המדויקים עוד נביא בפניכם. אנחנו גם מתאמים את המספרים ולכן מה שאני אומר זה בעירבון מוגבל. בגדול, שער הכניסה צפוי למבוגרים זה מי שהניקוד שלהם במבחני התלות של הביטוח הלאומי הוא 68 ומעלה. ילדים, אם אני לא טועה, זה 13 ומעלה. האוכלוסייה הזאת שתיכנס בעצם לדרגה החדשה בשר"ם, תקבל תוספת לקצבת השר"ם שלה של 1,527 שקלים.

מעבר לכל האמור, ילדים אונקולוגים ישנה בחינה. כרגע ילדים אונקולוגים מוגדרים באופן מיידי בדרגה העליונה וישנו רצון גם עכשיו להגדיר אותם ברמה העליונה רק שכעת נוספה רמה ולכן בעצם מעבירים אותם מהרמה העליונה הנוכחית לרמה החדשה ולכן גם הם יקבלו את אותה תוספת האמורה שציינתי קודם.

דבר נוסף שעלה בדיון הקודם זה איזה פער מסוים שיש לעולים בשנתם הראשונה. גם את זה הציעו לתקן אנשי המקצוע בביטוח לאומי יחד עם הביטוח הלאומי. זה סכום קטן יחסית של 1.3 מיליון שקלים, על-מנת לתקן את האירוע הזה.

תסביר את הפער.

את זה לודה תסביר.

כמו שאתם זוכרים, אמרנו בדיון קודם שקצבת שירותים מיוחדים מורכבת משני רכיבים. עד לתיקון המוצע, עולים קיבלו רק רכיב אחד, את הרכיב הגדול ולא קיבלו את הרכיב השני במסגרת הסכם עולים. אז אנחנו מציעים פה בעצם להשוות את הזכויות שלהם בשנה הראשונה לזכויות של כלל העולים.

כמו כן, קצבת נכות לעולה ניתנת רק לאחר 180 יום בארץ וההצעה היא להשוות את זה לשירותים מיוחדים, שזה יהיה מהיום ה-91.

אז גם פה זאת הטבה, במקום 180 זה יהיה 90.

סליחה, מה גודל האוכלוסייה?

80 אנשים בשנה.

יש מקור העיקרי לאירוע הזה. בשיח שלנו מול ארגוני הנכים, בעצם לעשות הקפאה של ההצמדה שצפויות היו לקבל קצבאות הנכות בשנת 2022, שלראשונה היו אמורות מוצמדות לשכר הממוצע ולהתחיל את ההצמדה בעצם רק משנת 2023. בעצם את ההצמדה בשנת 2022 הם לא יקבלו. כלל המקורות שמתפנים מהכסף הזה הולכים לשימוש האלה, דהיינו, ילדים נכים, במוסדות ודרגה חדשה בשר"ם. זה בעצם המקור הראשון והעיקרי. חשוב להגיד את זה פה כדי שחברי הוועדה יבינו את האירוע הזה.

אני חוזר עוד פעם. בעצם, ההצמדה של קצבאות הנכות לשכר הממוצע היתה אמורה להתחיל בשנת 2022. אנחנו מציעים לוועדה להתחיל את ההצמדה רק ב-2023 ואת הכסף שהיה אמור להגיע עקב ההצמדה של 2022, לקחת אותו לאותם השימושים שתיארתי קודם.

כדי להשלים את התמונה אגיד שישנו חוק להקפאת השכר הממוצע שנדון בוועדת הכספים. היה שם איזה סעיף שמחריג את קצבאות הנכות מאותה הקפאה ואת אותה החרגה בעצם באנו במשותף לוועדת הכספים וביקשנו שלא לדון, בדיוק מהטעם הזה שהרצון היה לקחת את אותו סכום שהיה אמור להיות מאותה הצמדה ולקחת אותו לטובת השימושים האלה. לכן, בעצם, קצבאות הנכות כן צמודות לשכר הממוצע. חשוב לי להבהיר את זה. פשוט ההצמדה תחל רק משנת 2023. בשנת 2022 כלל ההצמדה הולכת לטובת השימושים האלה.

נושא שני שאני רוצה להדגיש, למרות - - -

ההחרגה הזאת שהייתם צריכים לעשות שכרגע היא מיותרת - - -

ב-2023 השכר הממוצע לא צפוי להיות מוקפא. על פניו, אתה יודע. בוא נתפלל לכך.

לכן אני אומר שאם על פניו לא יקרה, אז ההחרגה צריכה לחזור.

מקובל.

לכשנגיע. אני מאוד מקווה שלא נגיע.

אני כן רוצה לדבר על המקור השני כי זאת הזדמנות לעשות בו סדר. יש איזו תמיכה שניתנת לאוכלוסיית העיוורים וגם לאוכלוסייה של נכים שיש להם 75% אי כושר ו-80% אחוז נכות. בעצם הם מקבלים כיום באופן מעט אנכרוניסטי, הנחה בקו הטלפון שלהם ורק אם הם בחברת "בזק". זה משהו שנעשה על-ידי משרד הרווחה ולא על-ידי הביטוח הלאומי, חשוב להדגיש את זה.

במסגרת השיח השלם שלנו עם ארגוני הנכים רצינו להסדיר גם את הסוגיה הזאת כי גם מבחינה משפטית וגם מבחינה חשבותית, התהליך הזה כפי שהוא מתנהל היום, לא יכול היה להמשיך ולהתקיים כי יש פה איזה אירוע של פטור ממכרז ואירוע שנותנים אותו דווקא לאנשים שנמצאים בחברת "בזק".

לכן, בעצם, סיכמנו להפסיק את המנגנון הקיים היום. זאת אומרת, שהחל מ-2022 משרד הרווחה יפסיק את האירוע הזה של מתן הנחות. מנגד, כל אוכלוסיית העיוורים, ללא תלות בחברת "בזק" או חברה אחרת, תקבל על-ידי משרד הרווחה מענק שנתי של 360 שקלים.

זה שווה ערך?

זה לא מאה אחוז שווה ערך. אבל עוד פעם, חשוב להבין שזה כסף ביד, להבדיל מהמצב הקודם שבעצם זאת היתה הנחה בקו הטלפון הנייח רק אם אתה בחברת "בזק". חברת "בזק" גם יכלה לתת לך מחיר יחסית גבוה.

מנתקים את התלות.

בדיוק, מנתקים את התלות. מגיעים לאוכלוסייה מעט יותר רחבה כי אתה לא מכריח אותם להיות לקוח שבוי של חברה מסוימת. אם רוצים לעשות - - -

קצת פחות להרבה יותר.

והרבה יותר צודק.

לא עם חברה ספציפית אחת. פותחים להם את האפשרות וגם אולי זול יותר.

חשוב לציין שלאורך שנים הקצבה הזאת היתה הולכת ונמוגה, ככל שאנשים היו משתמשים פחות בטלפון הקווי.

הקצבה הזאת קבועה באיזה תקנות? איפה היא מוסדרת?

להבנתנו לא. זה נהלים של משרד הרווחה. היה חשוב לי להגיד את זה בפורום הזה מכיוון שזה חלק מההסכמות. על אף שזה לא חלק מתיקון החקיקה שנגיש לוועדה - - -

מה עם הקשישים?

הסוגיה האחרונה זאת הסוגיה של הקשישים. בעצם, גם בדיון האחרון בוועדה עלו מספר קולות, גם מצד נציגי ציבור וגם מצד אנשים מהשטח, שמחו על-כך שבעצם עשינו כפי שהיה ב-2018. עשינו שהנכים שהם מעבר לגיל פרישה קיבלו 50% מגובה ההעלאה. אני רגע אזכיר, למען מי שפחות מצוי, שכאמור קצבת הנכות זה קצבה לגיל העבודה ולכן גם את ההעלאה נותנים בגיל העבודה. אבל סעיף 251 לחוק בעצם מאפשר לנכה בגיל העבודה שעובר לגיל הפרישה, לשמור על רמת קצבת הנכות שלו ולא לרדת. לכן הוא מקבל קצבת זקנה או קצבת נכות, את הגבוה מביניהם.

התוספת שנתנו לאותם נכים שהם מעבר לגיל פרישה ב-2018 היתה מחצית מהתוספת שניתנה לנכים בגיל העבודה. כך עשינו גם בתזכיר החוק הממשלתי שאושר בממשלה.

כמו שדיברנו גם בדיון הקודם, זה גם היה בבג"צ.

זה גם היה בבג"צ ובג"צ אישר את מה שעשינו ב-2018.

בכל זאת פרצנו את זה.

במקום 50% להגדיל את זה באופן משמעותי ל-70.

אפשר לעשות גם בלי בג"צ.

אם יש כסף, אם יש מקורות תקציב אז מדוע לא? האילוץ היה תקציבי.

זה לא רק אם יש כסף. השאלה מה את עושה בכסף ולאן לנתב אותו. כמובן לדאוג למצוא את המקורות הרלוונטיים. אנחנו נותנים 75%.

כבוד היושב-ראש, אני רוצה להוסיף כמה דברים קטנים על מה שאמר עלי. גם בהובלתך וגם בהובלת שר העבודה והרווחה, עמדנו על-כך שהנושא שיש לו זכאות ושני היתרים להעסיק עובדים זרים. גם אם בהיתר השני שלו הוא לא מעסיק עובד זר אלא מעסיק במשרה עובד ישראלי, הוא יקבל את מלוא התוספת. זה דבר אחד.

חשוב לדעת, וזה לא היה דבר קל משום שבאופן כללי כי גם בביטוח הלאומי ממירים קצבת סיעוד לקצבה בכסף כאשר יש בפועל עובד זר ולא חלופה שלו.

דבר שני, אני רוצה לדבר על לוחות זמנים של ביצוע הביטוח הלאומי כיוון זאת נקודה חשובה מאוד. היות ומדובר בצבר אדיר של שינויי חקיקה. מי שמכיר את מערכות הביטוח הלאומי, מדובר במפלצת של מידעים ושל תוכניות שצריך להסב, לעדכן וחלק לפתח כדי לדאוג לכך שכל מה שיוחלט בכנסת ישראל ייצא מהכוח אל הפועל. אנחנו נצליח לעשות את הדברים הבאים: ב-28 בנובמבר, אנחנו ניתן אל כל ההפרשים לגובה הקצבה של ה-3,700 שקלים על חודשים ינואר עד יוני כולל. מעבר לזה, שאר כל התוספות שציין עלי, אולי גם יוסיפו כאן אחרים, אנחנו נתחיל לתת אותם רטרואקטיבית מיום הזכאות.

שלא תהיינה אי הבנות. רטרואקטיבית מיום הזכאות, ניתן אותן החל מה-7 בדצמבר ועד ל-28 בדצמבר. זה יהיה בעצם הקצבה המלאה באופן שוטף וכל התוספות בהתאם לסקטורים שזכאים להם. למעט הזכות שנוגעת לנכה שיש לו ילד מגיל אפס ועד 3. אותו סדר גודל של 954 שקלים הם יקבלו את הסכום הזה רטרואקטיבית אבל ייקח לנו מספר חודשים לפתח את המערכת. זאת מערכת נפרדת לחלוטין. אין לנו אותה כרגע בחיק הביטוח הלאומי ואנחנו נידרש בעצם לפתח אותה מא' עד ת'. כמובן כולם יקבלו את הזכאות שלהם מהרגע שהדבר הזה נכנס לתוקף.

הם לא יצטרכו לעשות משהו? זה יהיה יזום על-ידי המערכת?

תיראי, זה לא כל-כך פשוט. זה גם המון דברים.

זה גם העניין של המיצוי.

כאן אנחנו מדברים על הנכים. יש לנו את הנושא של אבטלה והבטחת הכנסה, השלמת הכנסה. אנחנו חנוקים, חנוקים. להבטיח ולא לקיים זה לא ייצא מהפה שלי. אנחנו נעשה את הכול שזה יהיה קצר יותר. אני רוצה שתדעו סדר גודל של לוחות זמנים שעומד כרגע על הפרק מבחינת הביטוח הלאומי.

מה סדר הגודל?

סדר גודל של חצי שנה ואנחנו מקווים שזה יהיה קצר יותר.

אני רוצה לתקן משהו שנאמר.

יהודה, רגע. אני עושה כאן את הסדר.

אני רוצה לתקן. כרגע שמעתי משהו ששונה ממה ששמעתי בעבר.

תרשום לך ותכף נעשה בירור.

אני מארגון ליהי למען ילדים נכים.

אפרת, אני רוצה לומר תודה ששינסת מותניים למען הילדים.

זה כל האנשים שיושבים כאן סביב השולחן.

אני אגיע לחנן ולאלכס כמובן. אני יכולה להגיד לכם שאשתקד כשהיינו כאן בוועדות אנחנו כמעט גורשנו מכאן ולא נתנו לנו לומר את קולנו ואת קול הילדים שלנו. אני ממש מתרגשת.

הבשורה שאתם מביאים לנו ההורים זאת באמת בשורה. לעומת 83 שהיינו צריכים לקבל למה שאתם נותנים לנו היום, זה בשבילנו זה עולם ומלואו. זה עוד טיפול, זה עוד תרופות, זה עוד טיטולים, זה עוד אוכל מיוחד. זאת באמת בשורה מטורפת לנו ההורים. תודה לחנן ולאלכס שמהיום שחנן בא וישב איתנו במאהל מחאה שהקמנו, הוא באמת הקשיב ועשה איתנו עבודה מצוינת של דיונים, שיחות וזומים. הוא באמת הקשיב לצרכים שלנו ותיקון ועשה, ודייק את הדברים. כמובן שתמיד אפשר לתת יותר וזאת עדיין לא השוואה לקצבאות הבוגרים אבל עדיין הבשורה פה היא מטורפת. 160,000 הורים מחכים בבית לבשורה הזאת. אני יכולה להגיד לכם תודה רבה על כל המאמץ למען הילדים שלנו. הם זקוקים לזה ואנחנו זקוקים לזה. תודה.

תודה רבה.

אני רוצה לתקן משהו. כשמדברים על שני עובדים זרים – אמרת עובד זר אחד והשני ישראלי.

יכול להיות, כן.

יש אנשים שיש להם שני היתרים אבל הם מעסיקים שני ישראלים אז זה לא צריך להיות עובד זר. את ההגדרה הזאת תשנה. המטרה שלנו גם להעסיק יותר ישראלים ולא להעסיק עובדים זרים.

אנחנו נשאיר את הנקודה הזאת לדיון.

אני מבין מה שיהודה אומר. אני אפילו אוסיף על-כך שיש חסר אדיר של עובדים זרים בסיעוד. אנחנו כרגע יושבים על המדוכה. לכן גם הסכומים שמשלמים להם הם מעל ומעבר למה שהיה אמור להיות מלכתחילה. זה היה אמור להיות סדר גודל של שכר מינימום ולהוריד מזה את ההסעדה והמדור. אנחנו מכירים את הדברים האלה עוד מקדמא דנא. כרגע מדובר על מה שאמרתי לך, מכיוון שמדובר על תוספת מעבר למה שקיים כעת.

אני רוצה לומר משהו למנכ"ל ביטוח לאומי. בנושא של הילדים, למה הגדרתם את זה עד גיל 3. מה קורה עם הורה עם שני ילדים נכים.

אם אתם רוצים לענות על זה, אתם יכולים, אבל אני מבינה שזה גם - - -

קודם כל, כשיש שני ילדים נכים יש תוספת של עוד 50% לגבי כל הקצבה של כל אחד ואחד מהם.

לודה, למה רק עד גיל 3?

אני שוב מפרידה, ברשותכם. יש קצבת ילד נכה. קצבת ילד נכה ניתנת מגיל אפס עד גיל 18.

אנחנו לא מדברים על זה.

אם יש שני ילדים ויותר במשפחה, ניתנת תוספת של 150% על כל ילד. התוספת שדיברנו כרגע עד גיל 3 זה תוספת לנכה שיש לו תינוק רגיל. זה להורה הנכה שיש לו תינוק רגיל שהוא מטפל בו.

חבר הכנסת אשר, בבקשה.

בהמשך לדברים של מנכ"ל הביטוח הלאומי. בגלל שמדובר פה בצבר של הרבה מאוד דברים והרבה מאוד תיקונים, לעשות איזו ישיבת מעקב למימוש של הדברים.

חד משמעית זה מה שנעשה.

גם מתוך דגש והסתכלות על הנגשת הזכויות.

עלן המיצוי שלהם.

בדיוק. גם הנגשה ואחר-כך הביצועים.

אנחנו נעשה את זה.

האם הוציאו הודעות לאנשים?

איך זה הגיע אליהם, הזכויות שלהם.

יש לך עוד זמן אבל מאחר ויש פה תיקונים חשובים מאוד. אנחנו יודעים שבחקיקה אנחנו עושים לפעמים דבר אחד גדול, מביעים 4-5 מיליארד. מה שעשיתם פה עכשיו בשבועות הללו זה ליקטתם את הבעיות שבין הכיסאות. זה תמיד קורה בחקיקה גדולה. זה גם מה שטענתי לגבי החל"תים, והמענקים בקורונה. הרבה אנשים קטנים נפלו בין הכיסאות כי אתה לא יכול לדייק כל דבר.

נכון.

אתה הולך על משהו גדול ותיקנת הרבה דברים אבל השארת המון דברים פתוחים. לכן יש פה הרבה מאוד דברים, חלקם קטנים אבל הם גדולים. בסך הכול זה מיטב. אני חושב שזה יופי של שיטת עבודה עם שיתוף פעולה.

זהו. אני חושב שאולי זה המפתח שלפחות אני נוהגת ליישם ואולי זה כך גם במקומות אחרים. שיתוף פעולה עם הציבור, עם חברי הכנסת, עם הארגונים, משרדי הממשלה.

היה פה אבישי ברוורמן, ראש ועדת הכלכלה. הוא תמיד דיבר על מושג שנקרא חכמת השולחן.

לא שמעתי לגבי הפוליו והגזזת.

אני אגיד.

לפני כן. חבר כנסת אשר, אנחנו הופכים אבן על אבן, מחפשים מתחת לאדמה כל צוהר שרק קיים כדי לתת את כל מה שמגיע ואף מעבר לכך. משתמשים בכל הכלים שעומדים לרשותנו כדי לתת לאנשים את מה שמגיע להם מבלי שהם בכלל יודעים שזה מגיע להם, כי זה מגיע להם. כך שהמבחינה הזאת, תעשו מעקב זה תמיד טוב. אני אומר לכם שבהקשר הזה אנחנו עושים את הכול כדי לדאוג שכל אחד יקבל את כל מה שמגיע לו ללא כחל ושרק.

ממש כך.

לגבי הפוליו והגזזת לא שמעתי.

לגבי הפוליו והגזזת. קודם כל, הקצבאות שלהם יהיו צמודות. האנשים שעברו את גיל הפרישה יקבלו את מלוא התוספת של קצבת הנכות, כמו אלה שנמצאים בגיל עבודה וטרם עברו לגיל פרישה.

ומה עם ההצמדה של נפגעי תאונות עבודה?

הוא שאל אותי ואמרתי לו שאת אמורה לעשות דיון.

אפשר לקבל הבהרה לגבי שתי הנקודות האלה?

הנכים של הפוליו של הגזזת הקצבה שלהם תוצמד.

זאת אומרת, הקצבה שלהם צמודה לשכר הממוצע. זה חשוב להבין. בעוד שהקצבאות של הנכים אנחנו מבינים שההצמדה שלהם תידחה רק בשנת 2023 - - -

אבל הדיון על הפוליו הוא מחר בוועדת הכספים. מה שציין מנכ"ל ביטוח לאומי זה הצפי, אבל אני מציע להשאיר את השאלה הזאת לוועדת הכספים.

מי שקיבל בגיל פרישה? מה אמרת?

שהתוספת לקצבה תהיה לא של 75% אלא של 100%.

אתה תעשה תיקון בחוק הפוליו?

עלי, התיקון לעניין ה-100% של אלה שכבר עברו לפנסיה יהיה בחוק – מה שאלת?

אני לא מבינה על מה מדובר. איזה שינוי לגבי נכה פוליו ונכה גזזת?

אני מסביר. מי שכבר נמצא בפנסיה יקבל את מלוא הקצבה ולא 75%.

לגבי נפגעי עבודה, מה עם ההצמדה שלהם? מדברים על הצמדות של הקצבאות של הנכים. כל סוגי הנכים מקבלים הצמדה?

אנחנו לא מכירים את זה כלשכה משפטית במשרד האוצר. עכשיו שמענו ואנחנו מבקשים לבחון את הנושא.

לא, לא, זה לא לבחון. זה סגור ומסוגר. לא לבחון, זה סגור ומסוגר. זאת חבילה את, שלא תהיינה אי הבנות. הנה, אני אומר את זה בקול רם.

בכל מקרה, העניין הזה לא מצוי לפתחנו. בבקשה, אני מבקשת שתדברו על זה ישירות.

לגבי נפגעי עבודה, מה עם ההצמדה שלהם, שפיגלר?

בהגינות, הוא שאל אותי כמה פעמים לפני הישיבה. אמרתי לו שאת התחייבת, גם בפעם הקודמת וגם בפעם הזאת, לערוך ישיבה שכל כולה מתועלת לעניין נכים מעבודה. הנושאים שנמצאים כרגע על השולחן הוועדה הם אך ורק בנוגע לרפורמה של הנכות הכללית ולא של נכות מעבודה.

נכון.

אלכס, רצית לומר משהו.

אני רוצה להשלים כי אני חושב שזה לא קיבל ביטוי מספק. האזרחים הוותיקים בנכות, אני חושב שזאת באמת סוגייה שהיתה בינינו מחלוקת עד הלילה. מאוד רצינו לתת לה פתרון גם לאורך המחאה של כל ארגוני הנכים. חשוב לציין את העובדה הזאת שמתווספים 2 מיליון שקלים. חלק הוא בעצם מהקופה המדוברת וחלק מקופת המדינה. הנכים, כל מי שבעצם קיבל עד עכשיו חצי, מקבלים 100 שקלים נוספים בכל דרגות הנכות.

זאת נקודה חשובה. יש נקודה נוספת שבינתיים לא עלתה כאן, אני לא יודעת למה אבל גם עליה צריך לדבר וזה נושא הקרנות. גם מהבחינה הזאת, אני יודעת שהיה קיצוץ רב שנים בכל הנושא של הקרנות. אני מבינה שמשרד האוצר והביטוח הלאומי ניהלתם שיח לפני הדיון הזה להעלאה נוספת. בעצם זה תיקון לאחר שקוצצו מאות מיליונים, להוסיף עכשיו עוד 100 מיליון.

אל תצטנעי. קודם כל, זה גם תודות לך. חמשת הקרנות של הביטוח הלאומי שנותנות מענה לצרכים של הנכים, הסיעוד, מפעלים במיוחד, נוער במצוקה - - -

של הציוד - - -

ומנו"ף שזה לטובת שיפור ביטחון העובדים במקומות העבודה. עד היום היא בעצם כללה תקציב של קרוב ל-200 מיליון שקלים. בעקבות שר הרווחה וגם יושבת ראש ועדת עבודה והרווחה, העלינו את התקציב הזה ב-100 מיליון שקלים נוספים.

אני צריכה לשמוע את האוצר. אני לא יודעת אם יש לנו תשובה על זה.

ממה שנמסר לי מנציגי אגף התקציבים, הנושא הזה עלה בליל הדיון בממשלה אולם הממשלה לא קיבלה החלטה בעניין הזה. שמענו את הנושא הזה. אנחנו נבחן אותו כיצד ואם ניתן לכלול אותו בכלל בתוך החוק או שצריך דיון נפרד.

אשמח אם תעשו מאמץ.

אנחנו נעשה את המאמץ לסיים את הבירור ונעדכן.

אפשר לקבל מידע מה הקרנות האלה ולאן הכסף הולך?

קודם כל, זה מופיע בחוק.

מופיע בחוק שיש קרנות כאלה.
·

כן, בחוק הביטוח הלאומי. הכספים האלה מקובעים בחוק.

מה הקרנות האלה עושות עם הכסף? לאן הכסף הולך? מה הקריטריונים לקבל כספים מהקרנות?

יש קריטריונים ויש קולות קוראים.

ברור שזה לא סגור.

גם ההצעה עצמה לא ברורה. שוב, מבלי לומר מה עמדתנו - - -

הם חושבים שקרנות זה משהו - - -

מותר להם לחשוב. אנחנו נמצאים במקום מסודר ועובדים בצורה מסודרת. הכסף הולך למטרות הכי נאצלות, הכי אצילות שיש כאן. אני רוצה לומר לוועדה, אין דבר כזה שה-100 מיליון שקלים האלה לא יתווספו לקרנות, אין דבר כזה.

בסדר גמור. אנחנו צריכים לקבל את ההסכמה של הממשלה.

לא, לא, זה סגור. אין דבר כזה שזה לא יהיה.

אבל הסכום הזה הוא גם כן חלק מזה שלא מעלים את הקצבאות?

לא מעלים כלום, לא מעלים קצבאות. זאת תוספת 100 מיליון שקל ממשרד האוצר.

רגע. גם ההצעה היא לא ברורה. מדוע? כי היום בחוק הביטוח הלאומי לכל קרן נקבע סכום. יש סכום ויש מגבלה. כשאומרים 100 מיליון שקלים, אין חלוקה בין הקרנות. זה משהו שהוא יותר מורכב. אני לא יודעת מה הכוונה של מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי לעשות את התוספת הזאת.

מבלי להביע עמדה לגבי מה שמוצע, התיקון עצמה, מה שמבקשים לעשות, החלוקה, צריכה להיות ברורה.

אם אתם יכולים להשקיע פה עוד מאמץ עד הדיון הבא.

נער הייתי וגם זקנתי, זה בסדר. קודם כל, ה-100 מיליון שקלים יתווספו לקרנות, ייקוב הדין את ההר. זה אחד.

בלי שזה - - -

שנייה. מותר לי להגיד מה שאני רוצה.

שניים, לגבי הצורה. האם זה יהיה באופן יחסי למה שכרגע מקובע בחוק או במתכונת אחרת שאנחנו רצינו להציע אותה כדי לייעל את ניתוב הכסף לצרכים הכי משמעותיים של החברה הישראלית. בהקשר הזה נעשה את מה שאפשר אבל ה-100 מיליון שקלים יתווספו לקרנות.

טלי, אתם לוקחים את זה הלאה ומבררים את הסיפור הזה? יש לנו ישיבה ביום רביעי.

אנחנו נבדוק.

מה יהיה עם האוצר יעמוד על שלו? האם יחסרו לך 100 מיליון שקלים?

שאלה טובה ומתוחכמת.

הרב פרוש, הוא לא יעמוד על שלו.

בדיוק.

אתה מחליף את פקידי האוצר, זה בסדר.

כן. אין דבר כזה שזה לא יהיה.

זה שאתה רוצה, אני הבנתי.

אנחנו נמצאים פה בהליך חקיקה. אנחנו נמצאים באיזה מהלך של העלאת קצבאות הנכים. עכשיו אנחנו פתאום מדברים על הקרנות ועל הכסף שלהם. זה עניינים שונים.

נעה, אבל אני ביקשתי שיעשו כאן עוד מאמץ.

זה דבר שהיה מקובל מאוד בכותלי הבניין.

הנה, יש פה אנשים מנוסים ממני ונותנים לי רוח גבית.

עשינו את בוועדת הכספים בלי סוף.

אני מבקשת לפתור את הנקודה הזאת. תודה רבה.

יש עוד זמן להסתייגויות? הגשנו.

יש לנו 10 דקות, אפשר.

רק שאלה קטנה. דיברת על המענק של 360 שקלים למי שמגיע לו הנחה בבזק. האם זה גם לילדים או רק לנכה מבוגר, כי יש גם ילדים שזכאים לזה?

זה לעיוורים.

זה קיים לכל הנכים.

לכל מי שזכאי לתעודת עיוור. המספרים שקיבלנו עד עכשיו ממשרד הרווחה מדובר בכ-24,000. אני צריך לבדוק. אני לא יודע אם ילד מוגדר כזכאי לתעודת עיוור או לא.

זאת שאלה שקיבלתי מאימא שהילד שלה זכאי לזה והיא שואלת אם זה יועתק גם לילדים?

אני אבדוק ואחזור עם תשובה.

ההנחה בבזק זה דבר שניתן לכל הנכים מדרגה מסוימת. זה לא רק לעיוורים. זה דבר שנעשה בזמנו. אני הייתי שותף לדבר הזה. אם אתם נותנים הטבה ומבטלים את זה, אז תבטלו ותיתנו מענה לכל הקבוצות האחרות.

עלי, אתה שומע מה שהוא אומר?

אתה לא יכול לתת רק לעיוורים כי זה גם לנכים הרגילים.

אם הבנתי נכון את עלי, מדובר כאן על הטבה מסוימת מאוד שניתנת לעיוורים.

לעיוורים, אבל לא פוגעים במה שיש.

שנייה, אני אחדד. החל משנת 2022 ההנחה ב"בזק" לא תהיה יותר.

אז אם היא לא תהיה, אז תן פיצוי גם לנכים הרגילים.

עוד פעם, אפשר להחליט החלטה אחרת. בסופו של דבר, לכסף הזה היו כל מיני שימושים, בין היתר חלק מהדברים זה בהתאם לשיח איתכם. אפשר להחליט להקצות חלק מהמשאבים אחרת. נחזור ביום רביעי - - -

אתה פוגע גם בקבוצה זו. לא ישבת איתנו על הדברים. אם היית יושב הייתי מסביר לך.

אני רוצה רגע לחדד נקודה.

אתה יודע שאני לא יכול להגיע לכל משרד ואני משתמש בטלפון יותר מאדם רגיל. למה? זאת הסיבה שעשו את ההנחה הזאת לנכים דווקא עם הבעיות המוטוריות ולעיוורים. זה היה בזמנו עם אורה נמיר. עשינו כדי שיהיה קל לנכה. כשהוא מגיע למשרד כמו מטומטם עומד למטה ומחכה שמישהו ירד אליו לתת לו טיפול. מה הוא צריך לעשות? הוא צריך לתאם, הוא לצלצל. בגלל זה ניתנה ההטבה הזאת. אם אתה מוריד אותה בלי לשמוע אותנו, זה חמור מאוד, חמור מאוד.

חשוב להגיד שלכן אמרתי שלמרות שזאת לא חקיקה, היה לי חשוב בפורום הזה בגלל שאנחנו עושים מהלך - - -

אין לי בעיה שתיתן לעיוורים, אני שמח אבל אל תפגע במה שיש.

בסדר גמור. המטרה היתה לבוא ולהסדיר את מה שיש. כרגע המצב לא יכול להימשך והוא גם מצב עקום. בסופו של דבר, הכסף הזה במקום להגיע לציבור הנכים, בגלל שהוא ניתן כהנחה, ההשתתפות העצמית של אותו פרט לפעמים יותר גבוהה ממה שהוא היה עושה אם היה עושה טלפון קל, לדוגמה.

כי זה רק מול חברת "בזק".

זה רק מול "בזק".

נכון, אנחנו עובדים עם חברת "בזק". יש לך הנחה בהתקנה והנחה בשימוש.

אם זה לא בחקיקה יכול להיות שאתה יכול להגיע להסדר אחר.

המחשבה שלנו היתה - - -

שזה ירצה גם את החלק - - -

בדיוק. זה הנכים הכי קשים.

אפשר לבדוק גם א זה.

אתה גם היום מבטל את ההתאמות בבתי ספר וכדומה.

יהודה, הוא רשם. קיבלת גם פה תמיכה מחבר הכנסת אשר ונבדוק את הסיפור הזה.

האימא שישבה כאן סיפרה על העניינים הפרטיים שלה. נעה היועצת המשפטית אמרה שאולי אפשר לזהות את הפרטים של הקטינים לפי התיאור שקודם היא סיפרה. אם היא רוצה, אפשר למחוק את הפרטים האלה מתוך הפרוטוקול.

את השם.

רק בשביל להגן על צנעת הפרט. אנחנו רוצים לשמור על הפרטים שלה ועל הפרטים האישיים. לפי סעיף 120ד.

אני אעביר לך את הפרטים שלה וגם את הטלפון שלה. יש פה גם אימא שנושאת באותו עול גם אותה את יכולה לשאול.

לא. אנחנו רק הודענו שאנחנו רוצים לשמור על הפרטיות שלה.

יש פה אימא שמתמודדת עם שני ילדים עם צרכים מיוחדים, שיכולה להיות אותו דבר.

זה בסדר.

יש לנו זמן להסתייגויות?

מעבר להסתייגות שנימקתי בשבוע שעבר, אני רוצה שיבינו על מה מדובר.

היא מבקשת שתחזור על ההסתייגות של שבוע שעבר.

מעבר להסתייגויות שהתייחסתי אליהן בשבוע שעבר, בסעיף 26. הבוקר הגשתי עוד הסתייגות שהיא באותו סעיף ואני מקריא:

בסעיף 26(2)(ב) כתוב כך:" 17% למעט לעניין מי שהוראות סעיף 307 חלות עליו". אני מבקש שיהיה כתוב 17% וכל השאר יימחק.

זאת אומרת, שאתה רוצה שלא תהיה בכלל החרגה.

למחוק את המילים "למעט לעניין מי שהוראות סעיף 307 חלות עליו". הגשנו לכם את זה גם בנייר.

זה בעמוד 2. להוריד בכלל את ההחרגה של השוהים במוסד.

אני רוצה להסביר. בממשלה הקודמת, כשדיברו על העלאת הגובה של המלגה, החליטו לתת את זה לכל אוכלוסיות הנכים בשוויוניות. בעצם כולם קיבלו. בחוק המוצע, בעצם מציעים להוציא סוג מסוים של אוכלוסיות בנכים. לכן אני לא רוצה שתהיה ההערה הזאת "למעט לעניין מי שהוראות סעיף 307 חלות לגביו".

307 זה אנשים שהם במוסד והכסף עובר למוסד.

כנראה שזה חלק מהסדר של הנכים. כך הם משלמים, כך הם מקבלים את השירות בגלל שהכסף הזה עובר אליהם.

אני רוצה רק להזכיר שחלק ממה שהתייחסנו קודם, במסגרת השינוי שאמרנו על המקור שהגיע מזה שדחינו את ההצמדה, אז אחד השימושים שתיארנו זה קודם כל לתת לראשונה לילדים שנמצאים במוסדות. בנוסף, להגדיל ב-103 שקלים את אותה קצבה שמגיעה לפרט שנמצא במוסד ולא למוסד.

כשאתה אומר למעט - - -

לא, אני אומר שהנוסח הקיים היום צפוי להשתנות.

תבורכו על מה שאתם עושים דברים טובים ואני מעיר על מה שצריך לתקן.

ההסתייגויות שכבר נימקת, אתה מתכוון לאותן העלאות של הסכומים?

כן.

הרב פרוש, גם כאן יש בשורה מכיוון שעד לנקודת הזמן הזאת - - -

אני לא יכול להתווכח איתך. אני הגשתי הסתייגות.

חבר הכנסת אשר, אתה שומר את הסתייגויות שלך ליום רביעי.

רק בשביל הסדר הטוב. אני מניח שהצפנו פה לא מעט מידע וכמובן גם נעביר את כל הדברים במסודר. הרוב המכריע זה התיקון של מספרים וקצבאות. שאר הדברים כמובן דוברו מול הוועדה והצוות. נעביר הכול במסודר.

גם הסעיף הראשון אותו ציינה היועצת המשפטית של הוועדה, אנחנו בדרך-כלל עושים את זה בדיון האחרון של ההצבעות, אז זה תיקון סעיף 32. בהנחה שביום רביעי צפויות להיות הצבעות, נבוא עם המספרים המטויבים.

אבל צריך יהיה להסתכל על התמונה הכוללת.

בוודאי. אנחנו בעצם מסתכלים על התמונה הכוללת של סך מארג היחסים בין משרד האוצר לבין הביטוח הלאומי. זה יבוא לידי ביטוי במספרים המתוקנים שנגיש לוועדה לקראת יום רביעי.

אני מבקשת שתגישו לקראת כדי שנוכל לבקש בחינה של מרכז המחקר והמידע של הכנסת.

נעשה מקסימום מאמץ.

עלי, כשאתם רושמים את הסיכום עם כל התוספות אני אשמח אם תוסיפו גם את הסכום הכללי שהוסף במסגרת הרפורמה הזאת. זאת אומרת, גם החלק של מקורות תקציביים אחרים וגם החלק של משרד האוצר.

בסדר.

צריך לומר עוד משהו חצי פרוצדוראלי. הרי צריכה להגיע עכשיו לוועדה פנייה שכוללת את התקנות ואת ההסכמים. התקנות וההסכמים כפי שפורסמו לציבור וכפי שאושרו במועצת המוסד, הם לא בפורמט שעכשיו דובר עליו הרחב מאוד. זאת אומרת, יגיע איזה שלד הבסיסי שעליו הבנו ועליו יתווספו דברים נוספים. אם לא כן, אז אנחנו מדברים על עוד פרסום לציבור וכדומה. זאת אומרת, הדברים יצטרכו להתווסף פה בעזרתה של היועצת של הוועדה.

אני רק אומר, שלא נופתע ממה שיגיע כי הוא ייראה הרבה יותר מצומצם אבל פה יתווספו כל יתר הדברים.

מאה אחוז.


תודה רבה לכל המשתתפים. הדיון הבא קבוע ליום רביעי אבל אם נתמהמה, נדחה את זה לשבוע הבא.

הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 14:20.