פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



26
ועדת ביטחון הפנים
21/10/2021


מושב שני


פרוטוקול מס'14
מישיבת ועדת ביטחון הפנים
יום חמישי, ט"ו בחשון התשפ"ב (21 באוקטובר 2021), שעה 11:35

סיור הוועדה לבטחון הפנים בכבאות והצלה לישראל

חברי הוועדה: מירב בן ארי – היו"ר
יום טוב חי כלפון

איתמר בן גביר
אוסאמה סעדי
עמיחי שיקלי

רב טפסר דדי שמחי - נציב כבאות והצלה לישראל, המשרד לבטחון הפנים

רב רשף לי-אור אבינועם - עוזר נציב כבאות והצלה לישראל, המשרד לבטחון הפנים

טפסר צביקה צורן - מפקד המכללה, כבאות והצלה, המשרד לבטחון פנים

טפסר יעקב מרציאנו - ראש אט"ל, כבאות והצלה, המשרד לבטחון פנים

טפסר רוני קדם - ראש אג"מ, כבאות והצלה, המשרד לבטחון פנים

כאיד דהאר - יועץ נציב למגזר, כבאות והצלה, המשרד לבטחון הפנים

סגן טפסר אילון מייל - רע"ן תכנון, כבאות והצלה, המשרד לבטחון הפנים

רשף יוני בוצ'קובסקי - תחנת כיבוי חולון, כבאות והצלה, המשרד לבטחון פנים

רב רשף גיא מור - רע"ן רישוי וחקיקה, כבאות והצלה, המשרד לבטחון הפנים

דורון אלמשלי - מפקד יחידת להבה, כבאות והצלה, המשרד לבטחון הפנים

ישי ליזר - רמ"ט כושר, כבאות והצלה, המשרד לבטחון הפנים

איציק עוז - רח"ט מבצעים, כבאות והצלה, המשרד לבטחון הפנים

עודד ברוק - יועמ"ש, המשרד לבטחון הפנים

קרן גלאון - סגנית יועמ"ש, המשרד לבטחון הפנים

ירון קורן - אחראי רחפנים, בית הספר לכבאות והצלה

מרט אנגדיה - אחראי אופנועי כיבוי, בית הספר לכבאות והצלה

יאיר אילישייב - אחראי תפעול רובוטים, בית הספר לכבאות והצלה

מירי פרנקל-שור
עידו בן יצחק
איילת לוי-נחום

לאה קריכלי

סמדר לביא, חבר תרגומים

סיור הוועדה לבטחון הפנים בכבאות והצלה לישראל

(בסיור)

ברוכים הבאים. זה הבניין שהוא בניין המטה הכללי, זה המטה הארצי, יש פה שש קומות, כל קומה זה אגף, כל הקומפלקס הזה נבנה אי שם, ההחלטה עליו התקבלה אחרי אסון הכרמל, אנחנו אכלסנו את המקום בשנתיים האחרונות. המקום קצת קטן, כי הקמנו מטה ארצי רלוונטי שעובד בכל המדינה ואנחנו ממשיכים להתפתח. נמצאת פה גם המכללה הלאומית לכבאות והצלה ואנחנו נמצאים בתוכה וגם המטה הארצי שלנו.

המכללה היא מכללה לאומית, אנחנו מאמנים פה לא רק כבאים, אלא גם עובדי חברה. לכל חברה יש גם צוות כיבוי מפעלים והם באים לפה להתאמן. ככה אנחנו מאמנים אותם ומייצרים שפה משותפת. חברת החשמל, באה להתאמן פה, היחידה לכימיקלים בישראל באים להתאמן פה.

אנחנו נתחיל בחלק מהכלים שאתם רואים. מה שאתם רואים פה זה בעקבות ההצפות שהיו בנהריה, הגענו לאירועי ההצפות ופתאום אנחנו רואים שאין לנו כלים שיכולים לנסוע במים והיינו צריכים כאלה. עשיתי סיור ב-551, הבנתי שזה האוטו, קנינו כאלה רכבים. למעלה יש או סירות או גלגלי הצלה, יש לנו כאלה ארבעה מחולקים לפי אזורים וככה אנחנו מתקדמים.

מה שאתם רואים פה זו כבאית טיפוסית, 3,000 ליטר מים, יש פה את כל הכלים גם לכיבוי אש, גם לחילוץ של מכוניות, יש לנו פה גם מסורים לנסר בטון וכו'. אם יש שריפה של דלק, מים לא מכבים, לכן אני מכבה את זה עם קצף, אנחנו גם מוסיפים תוספים למים שהופכים את המים ליותר יעילים ואז אני יכול להשתמש בפחות מים, זה גורם לפחות נזקי מים. הקמתי פה מחלקת מחקר ופיתוח, מה שלא היה קיים בכבאות, אלא רק בשלוש השנים האחרונות. החלטנו להוסיף תוספים למים, בגלל זה אנחנו היום קונים כבאיות יותר קטנות שעושות פחות זיהום אוויר, פחות בלאי ונכנסות בסמטאות. בשבוע הבא בירושלים אני חונך את שתי הכבאיות הראשונות שמי שאישר אותן זה השר כחלון בזמנו.

אני מקבל תקציבים, מיליארד וחצי פחות או יותר ואני מנהל אותו, אבל פה האירוע הוא אחר, פה עשיתי הקלת רגולציה, אישרתי לבנות בתים גם בכביש יותר צר, שאל אותי השר כחלון מה אני רוצה ואמרתי לו שאני רוצה שתקנה לי כבאיות קטנות והוא קנה כבאיות קטנות.

מה שאתם רואים פה, מי שזוכר לפני משהו כמו שלוש שנים היו כמה הפגנות נגדי שאני דורש שמינימום לכבאי תהיה בגרות, רק בגרות. רזי ברקאי אמר לי: מה כבאים צריכים בגרות? הם בסך הכול משפריצים מים, אמרתי לו שאני נעלב והיום אתם רואים פה שהכבאים מחשבים ספיקות ומהירות וגודל, כי זה משפיע על הכיבוי. הכיבוי היום הוא הרבה יותר מורכב ודורש כל מיני יכולות נוספות.

בעבר מה שהיה זה שהיו בכל תחנה נגיד כבאית והיו פה שלוש מסכות, כל כבאי לובש את המסכה שנמצאת, ג'יפה, ההוא מעשן, ההוא לא מעשן. אני שמתי שני מיליון שקלים וקניתי לכל כבאי מסכה אישית, יש לו שקית, בבוקר הוא בא לעבודה, המסכה שלו.

מה שאתם רואים כאן זו התחנה של המכללה. בעבר לא הייתה מכללה, היה מעין בית ספר לכבאות, לא היו פה מדריכים קבועים, לא היה פה שום דבר קבוע, היו פה שלושה-ארבעה אנשים ואז יש קורס, אוספים מדריכים מכל התחנות, עושים קורס ומחזירים את המדריכים, אוספים כבאיות ומחזירים. אני אמרתי לא, יש פה מכללה, יש פה הכשרות באופן קבוע. כשאני באתי לכבאות בבית הספר עברו סדר גודל של 1,500-1,400 איש בשנה. היום ב-2021 עוברים פה 11,000 איש.

כמה כבאים יש בישראל?

יש 3,500 עובדים, יש בערך 2,150 כבאים, זה מה שיש. אני מכניס גם אנשים מבחוץ, מתנדבים וכו'. ואז אמרתי שאנחנו נהפוך את זה כמו בה"ד 1. בה"ד 1 הוא בית ספר למ"כים, זה גם בית ספר וגם חטיבה סדירה. אז יש פה בית ספר, יושב פה צביקה צורן, הוא מפקד המכללה, הוא מנהל פה את כל הקורסים, 11,000 איש וכו', מה שאתם רואים פה, בנוסף הוא גם מפקד כוח, הוא מפקד כוח העתודה. קורה משהו, אני מקפיץ פה 300 איש על הכלים האלה. השריפה האחרונה שהם היו זה השריפה בערי ירושלים שהמכללה קיבלה גזרה ויאללה לעבודה.

אנחנו הכנסנו לכבאות בשלוש השנים האחרונות רחפנים. שתבינו את האירוע, לא היו רחפנים, זה אירוע הזוי שלא היו רחפנים. יש פה אנשים מדהימים, אנשים אמיצים, אנשים שהולכים להציל אנשים. קנינו רחפנים. דורון, מי נותן הסבר?

יש לנו היום 24 כלים מסוגים שונים עם יכולת תרמית יום ולילה, יכולים לחבר כריזה, זאת אומרת אתה יכול להגיע ללכוד, לכרוז לו: אם אתה מרגיש טוב תרים יד ימין, אם אתה פצוע תרים את יד שמאל. משדרים לאחור. בעצם עשינו מהפך בכל עולם החוזי שלנו, משפרים את יכולת השליטה 20 רמות קדימה. אנחנו בתהליך התעצמות של רכש של עוד רחפנים ועוד מפעילים ועוד כלים.

והתקציב הקיים אפשר לתגבר את הרחפנים.

אני רוצה להגיד לכם משהו, שתבינו, אני הקמתי פה לפני שנה חטיבת איסוף ומודיעין. הרי אני יודע איפה יש לי יערות, אני יודע איפה יש מציתים, אז במקום לשבת ולחכות שתהיה אש ולרוץ, בוא נצא קדימה. אז אנחנו עושים, לדוגמה פטרול כתום, בימים שיש סכנה גדולה לשריפות אני מרים מטוסים והמטוסים טסים באוויר עם מטען לכיבוי אש, זה כמו ציד נ"ט, אם הם רואים שריפה הם הורגים אותה לפני שמגיעה כבאית.

החבר'ה במגידו זה הטייסים שלכם?

כן.

גם במגידו.

נקודה שנייה, אנחנו מרימים סיורי רחפנים כאלה. נקודה שלישית, וזה מה שביקשתי מהוועדה, אנחנו יצרנו קשר עם 9900 של חיל המודיעין להריץ לוויינים. הוא אומר לי שמהבלאי שהוא לא משתמש בלוויין הוא יכול לתת לי, אמרתי לו: קדימה, תביאו לי תמונות של לוויין מהמקומות שאני רוצה, סגור. הדבר הבא, נגיד קחו את יערות הכרמל, ביערות הכרמל אני שם רחפנים בתוך קופסאות סגורות, כמו שעון שבת, אומר לו אם הטמפרטורה מעל 40 מעלות הרחפן עולה, טס, מצלם, שולח, תיכף תראו את החמ"לים שלי, בדיוק כמו הגבול בעזה.

איך אתה מונע את הוונדליזם?

קודם כל הקופסה במקום סגור, הקופסה היא מקשה אחת. צריך לטפל בזה, באתרים של קק"ל, באתרים של מקורות, צריך להקים את כל הדברים האלה. צריך להפסיק לשבת בכבאית, שריפה ולנסוע, שריפה ולנסוע, אלא לצאת קדימה וזה מה שאנחנו עושים, לרתום את הטכנולוגיה.

בלוני תצפית זה גם אופציה?

בלוני תצפית, יש רחפן קשור. יש רחפן שעולה למעלה, ל-150 מטר, הוא קשור בכבל לקרקע והוא משדר לי הכול. יש מיליון פטנטים והחוכמה פה היא לרתום את כל היכולות הצה"ליות לטובת השריפה באש כי זו מכת מדינה וצריך לטפל בזה.

פה אתם רואים כבאית מסוג אחר, זו כבאית מסוג טטרה, תראו איזה צמיג יש לה. זו כבאית שעוברת בכל מקום והיא בעיקר לכיוון שריפות שדה ויער, היא יכולה להיכנס בכל מצב. יש לנו כמה כלים כאלה ואנחנו מפעילים אותם בצורה הכי טובה שרק אפשר.

זה סגן טפסר דורון אלמשלי, הוא מפקד יחידת להבה. יחידת להבה זו היחידה המיוחדת שלנו והיא יותר טובה מ-669, הוא ייתן לכם פה סקירה קצרה.

באסון המעלית בתל אביב, בנדב 2, משם השתדרגנו, התקדמנו, גם התעצמנו ברמת היחידה. הם היו שישה צוללים באסון נדב 2 אנחנו כבר 16 צוללים. היחידה הזו היא יחידה קטנה ואיכותית שנותנת מענה מבצעי לכל התרחישים המורכבים ביותר שמדינת ישראל יכולה לספק והיא מספקת לנו הרבה אירועים.

איפה אתם מפוזרים?

אנחנו יושבים ביהוד, זו יחידה ארצית.

וקוראים לכם?

נכון. אנחנו כרגע מתחילים תהליך להפוך את היחידה ליחידה מוסקת ואז לצמצם את הזמן והמרחב ולפתח יכולת של חילוץ מוסק, גם על בסיס המסוקים של המשטרה, לפתח יכולת מוסקת.

היחידה הזאת זה 36 חבר'ה, כולם חובשים, חבר'ה מדהימים, יוצאי שייטת, יוצאי מגלן, יוצאי כל היחידות המצוינות האלה, הם מומחים בכל מיני דברים, יש להם יכולות ייחודיות שאין אותן בארץ. לדוגמה יש להם יכולת צלילה במים עכורים שאין אותה אפילו בצבא, הצבא מבקש מאיתנו להפעיל את היכולות שלהם. בנושא מנהרות, לא המנהרות של העזתים אלא מחילות, הם יודעים להיכנס. אני הייתי איתם בחילוץ שלקח 24 שעות של איזה גופה, הוא מת בפנים, החבר'ה היו ככה, מחובקים עם גופה ומוציאים אותה החוצה. חבר'ה מדהימים. אנחנו מכשירים אותם לעוד דברים, כרגע אנחנו הולכים לבנות להם בסיס חדש.

אנחנו מתעסקים בכל מה שקשור לגובה, בכל המתארים, מתארים טבעיים, שזה מצוקים, נהרות, מנהרות, מתארים אורבניים שזה מבנים גבוהים. בנוסף כמובן יש גם את הנושא של המים הזורמים, שזה גם חלק. מה שפרוש פה לפניכם זה חלק מהאמצעים שיש לנו. אלה האמצעים הבסיסיים שאיתם אנחנו עובדים. כמובן שיש לערכות חלל מורכב, שזה למערות או בורות שיש בהם חוסר חמצן.

חייל מגלן שנפל לבור.

החייל מגלן הזה, אנחנו הגענו אליו ראשונים, כבאי שלנו ירד איתו למטה, נשאר איתו, אנחנו הבאנו את כל הכלים.

יש לי יחידה ארצית שזה להבה ובכל תחנה יש, זה כמו סיירת גולני, סיירת מטכ"ל, בכל תחנה יש סיירת כזאת יותר קטנה עם יכולות פחות מורכבות מאלה, אבל גם יכולות. אבל כבאי שלי הגיע לחייל ממגלן, ירד למטה, ישב איתו, עד שבנינו את כל האלמנטים, הוצאנו אותו ו-669 לקחו אותו במסוק.

בצפית, לאתר את הגופות זה גם אתם?

גם אנחנו היינו שם, כן. אנחנו עדיין צריכים את היכולת המוסקת הזאת ולהתחבר למשטרה, אבל אנחנו בכיוון.

צריך להוסיף אולי כוח אדם.

מה שרציתי לומר לכם, בן 35, 38, 34, אצלי פה זה כמו ימ"מ, כולם בקבע, כולם מיומנים, זה ליגה אחרת של דבר.

זה הבייבי של הנציב. אני הגעתי לכבאות ב-2017 והייתי בשוק שבכבאות אין רובוטים, זה לא הגיוני. בצה"ל יש 25 שנה רובוטים, במשטרת ישראל יש 20 שנה רובוטים, ולנו, המקצוע הכי מסוכן, אין רובוטים. אז קנינו את הרובוט הזה כדי לעשות עליו בדיקה ומפה, תן הסברים.

בגדול בכלי הזה יש כמעט את כל היכולות שכבאי צריך. הוא מציל אותנו מבחינת העבודה שלנו בתור כבאים, הוא יכול להיכנס לכל המפעלים. נעשה עוד מעט הדגמה קטנה של מים שם.

הרובוט הזה הופעל בשריפה בנוטרדם, הוא אמור לשמור על חיי כבאים. אתם שואלים אותי, לכבאות והצלה בישראל ב-2021 צריכים להיות 30 רובוטים, רובוט חומ"ס, רובוט זה ורובוט זה. ב-2014 נהרג לנו כבאי כתוצאה מזה שהוא נחנק בחליפה באירוע חומ"ס, במקום לשלוח רובוט. הרובוט הזה, אני יכול להזרים איתו מים, הוא יכול להיכנס למכוניות, הוא יכול להיכנס למנהרות, אפשר להרכיב עליו עוד חיישנים של חומרים מסוכנים שישדרו לאחור. אני הולך לקנות עכשיו עוד רובוטים טיפה יותר קטנים לכל מיני אזורים ולהפעיל אותם וככה לשמור על חיי הלוחמים.

כמה עולה רובוט כזה?

דבר כזה עולה בערך מיליון וחצי, אבל אנחנו נקנה רובוטים יותר קטנים, שעולים סדר גודל של 100,000 יורו, 150,000 יורו. הוא יכול לגרור חצי טון ולדחוף מכוניות בוערות.

מה שאתם רואים פה במבנה הבטון זה הסימולטור, סימולטור אש שמתאמנים בו. מה הבעיה בסימולטור? אנחנו עובדים איתו, הבעיה שכולם צריכים לבוא לפה כדי להתאמן, אז מה עשינו? הייתי בסיור בארה"ב יש סימולטור נייד. אתם רואים את הטריילר הזה? סימולטור נייד. את הטריילר הזה אני שם בכל התחנות, בתחנות באים הכבאים ומתאמנים, כולל המתנדבים. נכון שפה זה אימון פרט עד אימון חוליה וכשאני רוצה לעשות אימון יותר גדול, מחלקה ופלוגה, הם באים לפה לסימולטור הגדול.

תסביר מה היה לפני, איך התאמנו.

התאמנו עם צמיגים בוערים, שזה סכנה מטורפת לאנשים. איציק, בכבאות 30 שנה, הוא יספר לכם איך התאמנו פה, זה שאף אחד לא מת זה נס.

(עוברים הדמיה בסימולטור, עולים על רכב כיבוי, מקבלים הדגמות של תרחישי שריפה בחללים סגורים, הדגמה של שריפות בחלל סגור, במבוך, חילוץ לכודים בחניון).

מה שאתם רואים פה, אנחנו קנינו 16 אופנועים.

המהות של האופנועים זה ידוע, אתם כבר מבינים את הבעיה בתחבורה, האופנועים משמשים אותנו בעיקר בגוש דן וגם בירושלים. יהיה אופנוע אחד של כיבוי ואופנוע של חילוץ, כאשר על האופנועים יושבים מפקדי צוותים מיומנים שיודעים לתת לנו דיווחים מהשטח וגם יודעים לתת מענה ראשוני לחילוץ וכיבוי אם צריך. זה אופנוע שנועד לכיבוי, יש פה ערכת כיבוי חדשנית ומערכת נשימה, מין מערכת חילוץ עצמאית שאפשר לחלץ איתה.

יש לו בצד גם זרנוק מסביב.

אנחנו בהנחה שכל השטח האורבני מרושת במים מבחינת ברזי כיבוי ולכן אנחנו לאו דווקא צריכים את המפלצות הגדולות האלה שיסתובבו, יש לנו פה זרנוקים שיכולים להתחבר למערכות האורבניות, גם בבניינים רבי קומות וגם בחוץ. זה נותן לנו מענה מעולה. אני בתור מפקד משמרת, אני מקבל מהם מענה מצוין גם בדיווחים וגם בעבודה.

יש פה יחידה שעובדת בתל אביב, אנחנו מקימים יחידה בירושלים, בחיפה. דרך אגב, המוטו הזה רץ בכל העולם, שעוברים לננו, להקטין את כל הדברים, להקטין את הכבאיות, להקטין כדי להתגבר על כל נושא הטכנולוגיה. כנראה שזה לא מתאים למושבים ופריפריה כי אין מים, אבל בתל אביב, בחריש, בחיפה, בכל המקומות שאני יכול להתחבר להידרנטים אני יכול לעבוד עם זה.

מה שאתם רואים כאן זה אופן ההפעלה של הרובוט. תחשבו שכל המתקן הזה עולה באש, יש פה קרינת חום אדירה שכבאים לא יכולים להתקדם אז הוא שולח את הרובוט. הוא יכול לשחק עם עוצמת הקצף וכו' והוא מכבה את הכול. המתקן הזה הוא מתקן לכיבוי תעשייתי.

אתם נכנסים עכשיו לסימולטור. הכול מלא פה עשן, כשהכול מלא עשן לא רואים את האש. אני צריך לחפש את הלכודים. העשן פה הוא עשן נוראי, אנחנו ממלאים את כל החדר בעשן, שמים פה בובות, מדליקים את הדבר הזה, זה נקרא סיר על האש ונותנים לכבאי לחפש את הלכודים. הוא הולך על הברכיים ומחפש את הלכודים.

אני רוצה לעשות דבר כזה, לקנות שני אוטובוסים, כמו הסימולטור שני אוטובוסים, לתרגל את עקרות הבית איך לכבות סיר על האש. דרך אגב, אם אתה מטגן שניצלים והמחבת עולה באש, מה עושים? לא מים, מגבת רטובה שמים על המחבת, זה הכול. תשימו מים כל הבית יבער.

הבעיה הכי גדולה בכבאות, כמו שאמרתי, זה הסריקה, למצוא את הלכודים. כשהכול מלא באש למצוא את הלכודים. מה שאתם רואים פה זה מתחם אימוני סריקה, אין פה אש, הצינורות האלה מובילים עשן, אני יכול למלא את הכול בעשן, יש פה מצלמות, אחרי זה נראה לכם, לתחקורים. יש פה קולות. יש כאן בית חולים, אם תבואו אחריי איתי כאן יש בית חולים, יש אפילו פגייה. הבובות הן במשקלים, כשהכבאי מרים את הבובה הוא יודע שזה תינוק, יש את התינוק הזה ויש את התינוק היותר קטן, ואז אני בודק, היו לו פה ארבעה תינוקות, כמה הוא מצא? רק שלושה, תקלה. מה צריך לעשות.

יש לי פה גם בית כלא, הייתי רוצה להשתמש בו לעוד דברים, אני לא יכול. אבל בית הכלא פה, מכיוון שאני מאמן גם את השב"ס. לשב"ס יש צוותי כיבוי. לדוגמה כל השריפות האחרונות, בעקבות כל הבלגן שהיה, מי שכיבה אותם זה אנשי השב"ס, לא כבאים שלי. הם באים לפה להתאמן, הם מקבלים ציוד, אני מאמן אותם.

זה צבא?

גם לצבא וגם כבאים רגילים שלהם, סוהרים רגילים. אם השריפה מתפתחת ונהיית משהו יותר רציני אז אנחנו מגיעים.

המקום הזה, כמו שאמרתי לכם, זו המכללה הלאומית. אני באתי לכל ארגוני החירום, משטרת ישראל, צה"ל וגורמים אחרים: בואו תתאמנו פה. הימ"מ באו להתאמן פה, נפלה להם הלסת, הימ"מ התאמנו פה על כל הקומות, כל מה שאתם רואים, פשוט מטורף.

זו חגיגה בשבילם.

חגיגה אמיתית. אני אומר לכולם: זה כסף של המדינה, בואו תתאמנו. אני רק רוצה את האימון, לא רוצה להרוויח כלום, והם באים ואני שמח גם על שיתוף הפעולה.

נעלה קומה. מה שאתם רואים פה זה בעצם מרכז השליטה של כל הסימולטור הזה. יש לנו 100 תרחישים, אפשר לעשות כל מיני תרחישים, באה משמרת, עושים הכנה, הם רוצים להתאמן יותר בזה, פחות בזה. יש פה מצלמות, אחרי זה אני גם מתחקר. מי שמפעיל את זה זו חברה אזרחית, ככה הכי טוב, אין שביתות, אין הפגנות, חברה אזרחית. חברה אזרחית מפעילה את זה, אבל המדריכים פה שמסבירים בהיבט המקצועי אלה לוחמי אש שהם מדריכים במכללה. זה הכי חשוב, כלומר הם אחראים על כל הפירוטכניקה, להפעיל את הגז, לסגור את הגז, מי שמדריך זה אנשים שלי.

זה אחד המתקנים היותר מתקדמים בעולם. עוד לא הייתי בדובאי, אני מוזמן לשם, אבל בדובאי יש להם משהו בסגנון הזה, 12 קומות, אבל שלנו הרבה יותר מתקדם בהיבט התחקירים והתרחישים והכול.

נמשיך. מה שאתם רואים פה, זה חדר התחקירים. שם מתאמנים, גומרים להתאמן, יש פה תחקיר. תבינו, לא היה דבר כזה בכבאות. עכשיו לך תיקח בן אדם שהיה רגיל לשבת בזה, אתה אומר לו תחקיר, מה אתה מתחקר? הוא לא יכול לספר סיפורים, אני רצתי, הצלתי, פגעתי, הוצאתי, הכול מוקלט, הכול מצולם. יושבים פה, אתה צריך להתפשט, שומעים את הקול שלך בקשר שרעדת, למה רעדת? מה קרה? בואו נלמד, בואו נשתפר. יש אנשים שלא אוהבים את השינוי הזה, אבל השינוי הזה רץ בפול ווליום.

בואו ניכנס לחדרים יותר מעניינים. דליפת ציאניד, אני נכנס לדליפת ציאניד, לכן אני צריך להיות סופר דופר עטוף. יש לו חליפה והוא צריך לתרגל. יש פה סימולטור. הוא ככה מסתובב, בגדול הוא צריך לבוא לפה, להתחבר לצוות המפעלי, כי הצוות המפעלי מכיר הכי טוב את כל השיברים והברזים, יש לי פה עשן בכל הצבעים. לדוגמה אמוניה, מה צבע אמוניה? שמנת. אם למשל עכשיו הייתה פה דליפת אמוניה כל החדר הזה אני לא רואה כלום, לבן, שמנת. ואז אתה נכנס, הולך, כבאי אחד קשור לשני, הולך, הכבאי שנהרג ב-2014, הם הלכו והם לא היו קשורים. הם לא התאמנו, לא קשורים, הוא נפל, הבן זוג שלו המשיך, יצא והלך לחפש אותו. נכנסו לחפש אותו, מצאו אותו אחרי משהו כמו שעה וחצי. בשביל זה יש רובוטים עכשיו, אני מכניס רובוט, שייכנס רובוט, יטפס במדרגות, יגיד מה המדדים, מה הכול. אנחנו מכירים את זה מצה"ל.

הכבאות הייתה מאחורה. עכשיו שואלים אותי למה אני עושה הרבה שינויים, למה אני רץ מהר, כי אם הצבא הוא פה ואנחנו פה, אם אני ארוץ באותו קצב כל הזמן אני אשאר פה, אני חייב לרוץ יותר מהר. זה העניין.

מי שבא להתאמן פה חוץ מהכבאים זה היחידה של כימיקלים לישראל, יחידה של חברת חשמל, הם עושים פה אימון, לפנים.

בואו נמשיך. מה שאתם רואים פה, זה גם בשפה הערבית כי אני אחראי גם בחברה הערבית, לדוגמה פה יש קומפלקס של קומה, מפקד המשמרת בא לפה, כל הבית עולה באש, הוא צריך לתת פקודות. אתם, משפחת ישראלי, אתם לפה, אתם לשם, אתם לכאן, כל הדברים האלה. הוא צריך לעלות את כל הקומות האלה, הוא חייב להיות בכושר גופני. הוא לא עולה כמוני, על פרנג'י, הוא עולה סגור, עם חליפת תקיפה, אירוע לא פשוט. תיכף נדבר על כמות התקפי הלב בכבאות והצלה לישראל.

בואו ניכנס פנימה. (הדמיה של ספה בוערת). פה זה אותו סיפור של החדר שראינו. הספה עולה באש, אותו ציבור, היא מייצרת מלא עשן, מלא עשן, מלא עשן, כל הזמן. ברגע שהעשן מגיע לטמפרטורה של 603 מעלות העשן עצמו עולה באש. זה מה שקורה כשהעשן עולה באש. פה עובדים כל הכבאים.

שימו לב לטיימינג, אני מעביר אתכם מחם לקר, מקר לחם. מה שאתם רואים פה, הלבנים האדומות זה בעצם בית המלון. מכיוון שקורס כבאים הוא קורס של ארבעה חודשים זה כמו טירונות, בתנאי פנימייה, יוצאים רק בסופי שבוע, הם ישנים פה, קורס קצינים ישן פה. יש פה 100 חדרים, שלושה בחדר, מקלחת, שירותים, מנוהל על ידי חברה חיצונית, זה מה שקורה פה.

יש פה את מגרש האימונים שלנו. איפה ששמנו את הדשא הירוק זה כבר מוכן לגיבוש בנובמבר, לכבאים שאני הולך לגייס בפברואר. אנחנו שינינו להם את הגיבוש, עושים להם גיבוש אחר, לדחוף את כל הדברים האלה, תיכף אני אתן הסבר קצר על זה. זה המטה הארצי, כמו שאמרתי לכם, אזור המכללה וזה בית הספר לחומ"ס. מפה אנחנו נלך לעוד מקום אחד ואז נרד ונמשיך בסיור.

כבאים חייבים לעבור מבחני כשירות, גם כשירות גופנית וגם כשירות ביטחונית וגם כשירות ניהולית. לדוגמה עד היום, במשך 70 שנה, כבאים לא עוברים בדיקות תקופתיות רפואיות. לסבר לכם את האוזן, אני אראה לכם את הרשימה אצלי במשרד, מאפריל 2018 עד אוקטובר 2021 59 עובדי כבאות קיבלו אירוע לבבי, שלא לדבר שלפני ארבעה חודשים מת כבאי מדום לב. לא עושים פה בדיקות, לא עושים פה כלום. הזוי, הזוי. על זה צריך להכניס אותי לכלא. ואני עושה מלחמות והכול.

זה לדוגמה איך עושים פה בוחן, יש סטנדרטים בינלאומיים. הכבאי מגיע. ולרי, בוא. ולרי מגיע ככה, זה גם לפי גילאים, הוא עושה טיפוס מדרגות, עושה הליכה, גומר את כל הדבר הזה, הוא צריך להיכנס למבוך הזה. שיהיה בהצלחה, ולרי. אנחנו מכבים את האור. המהדרין, זה יהיה פה בעוד שלוש שנים, יש פה תנורי חימום, מעלים פה ל-50 מעלות (ולרי מדגים חילוץ לכודים ממבוך).

(המשך הדגמה). איך מכבים אש? מה זה מים? מה המים עושים? המים רק מורידים את הטמפרטורה ואז הגז פחות חם, פה כשאני שם קצף הקצף מייצר שכבת בידוד וחמצן לא יכול להגיע לגז למטה ואז אין בעירה.

מה שאתם רואים פה עכשיו, היום הבעיה הגדולה שלנו זה חניונים. שימו לב, זה חניון שעולה באש, לא רואים כלום. הכבאים נכנסים ומתחילים לחפש פה לכודים. הוא רואה לכוד אחד, תסתכלו פה, ככה הכבאים הולכים, לוחמי האש, על הברכיים, ומחפשים אחד אחד. אתם רואים, הנה עוד אחד. תחשבו שבאה משמרת שלמה, מוציאים אותם. תחשבו שיש לי חניון ארבע קומות שעולה באש. כל הדבר הזה, ואז כל אוטו שסרקתי אותו, אני מרים לו את הווישר, הוא סרוק.

(הצגת קורס של צוערי כבאות מהמגזר הערבי). הם מגיעים לפה מכל האזורים, הם יוצאים לתחנות להיות תומכי לחימה, כשהם יסיימו להיות תומכי לחימה מי שיהיה טוב יוכל להתמודד כדי להיות לוחם אש מן המניין. מפקד הקורס ייתן סקירה קצרה של דקה.

ברוכים הבאים למכללה. במכללה יש עכשיו קורס למגזר הערבי, יש לנו חניכים מרוב היישובים מהמגזר הערבי, יש לנו בנות. רוב החניכים באים לתרום לקהילה ולמדינה, יש להם יכולות, אנחנו מכינים אותם שיהיו כבאים לעתיד. (חלק מהצוערים מציגים את עצמם).

זה הקורס השלישי, הם באו בעקבות מה שאמרו הקורס הראשון והשני. סך הכול הצלחה מסחררת והם יהיו גם עוזרי לוחמי אש ואינשאללה לוחמי אש ויותר חשוב, הם שגרירים שלנו בכל המקומות שהם באים מהם. תודה רבה.

זה חדר הכושר של המכללה. בתחנת אילת, יש לי תחנות שיש ג'קוזי וסאונה. בכל תחנה יש חדר כושר, לא כזה גדול, כי באמת בשנים האחרונות החבר'ה שמגיעים זה חבר'ה כאלה, שרוצים ומתאמנים וכו'. היה פה רמ"ט כושר גופני, נפרדנו כידידים, הבאתי רמ"ט כושר אחר, את ישי ליזר.

אני כבר נמצא פה עשרה חודשים, הייתי 17 שנים קצין כושר קרבי בסיירת מטכ"ל. כשפרשתי חיפשתי אתגר מעניין שאני יכול לתרום בו מהידע העצום שצברתי בסיירת מטכ"ל ובעיקר בבניית כוח וכשהגעתי לכאן יחד עם מפקד המכללה, כשבעצם המכללה מובילה סוג של מהפכה מטורפת בארגון, הסתכלנו על כל מה שעושה לוחם האש, זו משימה מבצעית לכל דבר, זה כושר גופני מבצעי. שינינו את כל מבנה האימונים, הם הולכים עם וסטים של 20 קילו על הליכונים.

עוד מעט אתם תעברו בחוץ ותראו מתחם של דשא סינתטי, את כל בוחן בר אור, הכחדנו אותו, זה לא רלוונטי לעבודת הכבאי. בשום מקום בעולם לא בוחנים בבוחן הזה, ועכשיו גם למיונים החדשים וגם ללוחמי האש, כבר עושים על זה פיילוטים, יש מבחנים אחרים שאתה מטפס עם ציוד על מדרגה, דוחף משקל, מושך ובסוף אתה צריך לחלץ לכוד.

בתחנת רחובות יש פיילוט מדהים שעשינו של אימוני הליכה על הליכון. החבר'ה מהקק"צ יחד איתנו חיברו ובנו מודל של קבלת החלטות במאמץ. יש לי אפילו סרטון קצר להראות, ממש מעכשיו, לצורך העניין לוחם האש עולה על ההליכון, מעייפים אותו (סרטון), יש מוסיקה שמדמה אירוע, שזה מטורף. מפקד המשמרת, מפקד התחנה, אומר לו: מה ראית? ואז הוא צריך לצייר את האירוע שהוא רואה, את התרחיש, אם זה שריפה או תאונת דרכים ולדווח לאחור. בעצם אתה מקבל פה איזה סוג של חיבור מצוין בין כושר - - -

יש פה שינוי תרבותי אמיתי בכבאות, שהוא בשלוש רמות. קודם כל שינוי תרבותי ערכי, זה כבר משהו אחר, אי אפשר להתנהג כמו שהתנהגו פעם. יש פה שינוי תרבותי פיקודי, שהמפקדים מבינים שהם המפקדים והם האחראים, ויש פה גם שינוי תרבותי גופני ומקצועי. כל האימונים האלה וכו' וכו'.

לנו ברור ששינוי תרבותי לוקח זמן, זה גם שינוי של האנשים הקיימים, גם שינוי בלהביא אנשים אחרים וחלק, אני לא מתבייש לומר, זה שינוי דורי וגם הוא קורה. בשנתיים האחרונות אנחנו הוצאנו לפרישה, תזכרו שבכבאות זה גם אירוע שצריך לטפל בו, אפרופו הוועדה לבטחון הפנים, גיל הפרישה בכבאות כולל לוחמי האיש הוא 67. יש לי כבאים בני 62, עד לפני שנה היה לי כבאי שישן בתחנה עם מסכת ונטילציה: לא, אני לא פורש, אני לא יוצא לפרישה. הצלחתי להפריש בשנתיים האחרונות 160 לוחמי אש בתכנית פרישה הוגנת שהאוצר נתן לי, אבל צריך לטפל בזה.

הגוף הזה הוא גוף ביטחוני, לא יעזור בית דין. בטוח שיורים עליי רקטות שאין לאף נציב אחר ועושים לי עפיפוני תבערה שאין לאף נציב אחר וכל שנה וחמישי מדליקים פה יערות שאין לאף נציב אחר. אני כבר לא יודע מה עדיף, ברקים או מציתים. לכן חלק מהביטחון הלאומי של מדינת ישראל זה כבאות והצלה לישראל.

(בהמשך הסיור). זה דור א', שעון לדור ב', שעון לא יודע למה, שעוני נוכחות. דור א' זה הוותיקים שיש שלהם משכורת אחרת והכול אחרת, לדור ב' יש משכורת אחרת, לדור ג' משכורת אחרת.

אלה יעדי הנציב - - - הדרכת אוכלוסייה, מענה להתפתחות דמוגרפית, מתנדבים, שיפור השירות והסביבה העסקית ואני יותר גאה מהדבר הזה, זה בעצם רוח הכבאות, שזה המצפן הערכי והמוסרי של המערך כולו, גם הצלת חיים, אחריות ומשמעת, דוגמה אישית ויושרה, מקצוענות, רעות ושיתופיות, חדשנות ויעילות גבוהה של הכבאות ובסוף ממלכתיות.

למה כתבתי את זה? לפני שלוש שנים היה לי אירוע שכבאים יצאו לחופשה, לנופש. הם הגיעו לווילה בלילה, אני עשיתי תחקיר, אני אומר לאחד הקצינים: מה זה צריך להיות? הוא אומר לי: תשמע, הנציב, אל תיעלב, לנו אין ערכים כמו של קצין בצבא, אף אחד לא לימד אותנו. אוקיי, הבנתי, הנה הכללים, נא לפעול ככה.

מה שיש לנו כאן, למעשה אתם יושבים בזירה המרכזית, לשמאלי זה המשל"ט הארצי, למעשה אנחנו אחראים על כל הנושא של תיאום והפעלת הכוח על מנת שהנציב יוכל מכאן לקבל את ההחלטות הנכונות, מכאן אנחנו מנהלים את הקרב, מה שקורה למעשה בכל המקומות בארץ.

אנחנו פותחים פה את הזירה הזאת ולמעשה אנחנו נעזרים בהרבה סנסורים חיצוניים שיש לנו. יש לנו את המערכת על המפקדות, אנחנו חוברים לפיקוד העורף, לשירות המטאורולוגי. ברגע שעולים לנו מטוסים או מסוקים אנחנו מקבלים כאן את החיווי שלהם, אנחנו יודעים בדיוק היכן הם נמצאים. אנחנו מתחברים למערכת החוזי, מערכת היובל של המשטרה ואז למעשה מה שהמסוק רואה מלמעלה אנחנו רואים בדיוק מה קורה בשריפה. למעשה את כל הדברים האלה אנחנו מבצעים באמצעות מערכת השליטה ובקרה החדשה שרכשנו לא מזמן. אנחנו מפה מנהלים את כל הכוחות שלנו מכאן.

מה שאני רוצה לומר לכם כאן, זה המצפה, מוצב הפיקוד העליון של הכבאות, השולחן הזה נפתח כשהנציב מקבל שליטה על שריפה גדולה. או שאני נמצא פה, או שאני נמצא בחפ"ק בשטח. ביום יום החדר הזה סגור ומה שעובד זה החדר ההוא. יש לי כאלה חדרים בשבעה מחוזות, יש בבאר שבע, בראש העין, בנצרת, בירושלים, בכל המחוזות שלי וככה מנהלים.

השיחות, כשאתה מתקשר 102, אתה לא מגיע אליי לכאן, אתה מגיע למחוזות. אתם רואים, אני יכול להגיד לכם עכשיו שיש שיחה ממתינה אחת, אתם רואים באדום, תשע שיחות פעילות. לקחתי את מערכת השו"ב של מד"א וקניתי ממד"א את השו"ב. למד"א יש שו"ב מדהים. דרך אגב, מה שזה אומר מבחינתכם, אפרופו ועדת הבט"פ, בטחון הפנים, שהיום יש שני שליש 911, אני ומד"א על אותה מערכת. ככה זה עובד.

אנחנו משתמשים בכל הסנסורים האפשריים. מה שאני רוצה לצרף פה זה סנסורים לווייניים שאני אוכל לראות יחד עם אלגוריתמיקה, שבמקום לשים בן אדם שיצפה על אותו יער, אלגוריתמיקה תפתור לי את הפינות אלה. אבל אין ספק שאנחנו במקום אחר לחלוטין ועכשיו צריך לתמוך את השינוי המקצועי הזה בשינוי תרבותי נוסף, שהוא גם בשלבי האצה גדולים מאוד.


(בישיבה)

ברוכים הבאים לכבאות והצלה לישראל, לוועדה לבטחון הפנים. אני רוצה לומר כמה דברים, ברשותך.

יש פה פרוטוקול, הכול מוקלט וכל הצוות של הוועדה.

אז מזל שאמרת לנו את זה. קודם כל אני רוצה לברך את חברי הוועדה לבטחון הפנים שבאים לכבאות והצלה לישראל. את גברתי יושבת הראש, אפרופו פרוטוקול.

זה היה שבוע של כבאות, תרתי משמע.

תיכף תראו גם למה, אבל אני מאוד שמח לארח אתכם. אני רוצה להגיד משהו שאמרתי גם ליושבת הראש בשיחה פרטית. אני מאוד מאוד שמח שיש ועדה לבטחון הפנים. בחזון שלי הוועדה לבטחון הפנים צריכה להיות מקבילה, מאתגרת לוועדת חוץ וביטחון כדי לתת את המשקל הנכון לבטחון הפנים במדינת ישראל, ואומר את זה אחד שהיה שנים רבות, מירב יכולה להעיד, בוועדת חוץ וביטחון ואני חושב שזה יעשה לנו רק טוב ולכן אני גם רוצה להודות לכם שאת הביקור הראשון של הוועדה אתם עושים כאן בכבאות.

אני אתן לכם סקירה קצרה, אחרי זה אני אשאיר זמן לשאלות ואחרי זה אני אבקש להישאר כאן בשיחה.

חמש דקות רק חברי הכנסת.

אין לי בעיה שיראו את זה גם אחרים, אבל בלי פרוטוקול. אתם מכירים את הרפורמה הגדולה שהייתה מ-2012 להיום. ב-2012 היינו איגודי ערים, כל איגוד ערים היה ישות משפטית נפרדת, נציב הכבאות היה מקביל לנשיא, כלומר לא הייתה לו סמכות והוא לא יכול היה לתת פקודות למפקיד התחנות. אם לדוגמה הייתה שריפה בחיפה ומפקד חיפה היה צריך תגבור ממפקד תחנת חדרה, הוא היה מבקש מתחנת חדרה, הוא היה בא לעזור לו והוא היה מגיש לו חשבונית בסוף השריפה.

היו ועדות הרבה לפני אסון הכרמל, ועדת לפידות, ועדת גינוסר, שקבעו שצריך להפוך את הכבאות לארגון ארצי, זה לא קרה, לצערנו רק אסון הכרמל הביא למהפך ובעצם נחקק חוק הכבאות ב-2012 וחוק הכבאות קבע שהכבאות היא גוף ממלכתי, גוף ארצי ונציב הכבאות הוא הדרג הפיקודי העליון. אנחנו נדבר אחרי זה על מה המשמעות של דרג פיקודי עליון, אל מול תקשי"ר ודברים כאלה.

המפקד הכללי.

נכון, חד וחלק. המשמעות היא פה, אומר לי גם נציב שירות המדינה: אתה מין איזה אנדרוגינוס, אנחנו לא יודעים איך לעבוד איתך, מצד אחד אתה מפקד, מצד שני אתה פקיד ציבור, בהיבט הזה.

זה הייעוד שלנו, גם לכבות שריפות, גם למנוע, הצלת לכודים, חומרים מסוכנים וכל הדברים הנוספים.

זה החזון שלנו, להיות גוף לאומי מתקדם שגם מונע סכנות וגם מקדם תרבות של בטיחות באש.

זאת נקודה מאוד חשובה שאתם צריכים להכיר, אנחנו לבד במערכה נגד האש. אין עוד גוף במדינה שאחראי על כיבוי אש. אם אני נגיד עכשיו מדבר על המשטרה, המשטרה קיבלה איזה מטלה, היא לא מצליחה, קוראים לצבא. אמרו למשטרה שתעשה התנתקות, היא לא הצליחה, קראו לצבא. משרד הבריאות ומד"א, קשה לו קצת עם הקורונה, קוראים לצבא, לפקע"ר. שריפות זה רק אני. אני אחראי גם על שריפות בבסיסי צה"ל.

למה אני אומר שהדבר כזה קריטי? לדוגמה, בכבאות לא היה מחקר ופיתוח. המשמעות היא שבמדינת ישראל אין מחקר ופיתוח בנושא כיבוי שריפות. הקמנו מחקר ופיתוח. בכבאות והצלה לישראל לא הייתה מחלקת רפואה. המקצוע הכי מסוכן, לא הייתה מחלקת רפואה. אירוע הזוי לחלוטין. אני הצלחתי להביא לפה רופא, קרפ"ר, קצין רפואה ראשי, אבל אין מתחתיו אף אחד, עכשיו אני בונה את זה. אתם שואלים אותי? גם בעקבות פסק הדין של הסגנים שקיבלנו, בפסק הדין כותב השופט: האחריות על בריאות הכבאים היא של נציב הכבאות.

בצוות יש פרמדיק?

אין.

אז מה קורה אם יש לך כבאי שחוטף פגיעות במהלך אירוע?

שאלה טובה. שאלה מצוינת.

מי נותן לו בשטח מענה?

אין. כשאני אומר לכם שהכבאות הייתה חנות מכולת – תשמע, שינינו הרבה בארבע השנים האחרונות, אבל צריך עוד לשנות הרבה לדוגמה, אני הצקתי לנציבות שירות המדינה, היום לדוגמה מה ששאלת יש לי בכבאות 110 חובשים. חבר'ה שהיו חובשים קרביים בצבא, חבר'ה שעשו קורסים במד"א והם חובשים, אבל אין לי אף אחד שיתכלל אותם, אין לי אף אחד שינהל אותם, אין לי אף אחד שישמור על הכשירות שלהם.

לדוגמה מה עשיתי? לקחתי כבאי שהוא חובש במד"א, אמרתי לו: תקשיב, אתה תבוא אליי, אתה תהיה מדריך במכללה ובנוסף אתה תטפל בכל החובשים. אבל זה לא אמור להיות ככה. צריך להיות פה רע"ן רפואת חירום, דיאטנית, פיזיותרפיסט, כל הדברים האלה, כיאה לגוף מבצעי.

זה המבנה של הכבאות. גם פה עשינו הרבה שינויים, הקמנו חטיבת איסוף, הקמנו ענף פיתוח ארגוני, אגף לוגיסטיקה, מחלקת טכנולוגיות, חטיבת תוה"ד, מחלקת מחקר ופיתוח. אין ספק שאנחנו במקום אחר, לטובת אזרחי ישראל.

יש לנו פחות או יותר 128 תחנות כיבוי בכל הארץ, פלוס 80 תחנות מתנדבים. אנחנו מתכננים להגיע ל-150 תחנות כיבוי. כשאני אומר לכם פה תחנות כיבוי אני מתכוון לתחנה מתחנה של שלושה כבאים עד תחנה של 25 כבאים בפריסה ארצית. היום יש לנו פחות או יותר 2,150 כבאים, אנחנו צריכים להגיע ל-3,300 כבאים. אני הצעתי לממשלה, אני צריך לגייס עוד 1,200 כבאים. התעצמות. חוץ ממה שאני צריך לגייס מה שנקרא לקיום שוטף, פרשו לי 100 אני מגייס עוד 100, אבל אני צריך להתעצם.

למה צריך 3,300?

ב-2012 המדינה, בעקבות חוק הכבאות, ביקשה מהטכניון לעשות עבודה כמה כבאים צריכים להיות במדינת ישראל בפריסת תחנות. הטכניון עשה עבודה והם קבעו שצריכים 9,000 כבאים במדינה ומשהו כמו 250 תחנות וככה המדינה עבדה עד 2018. אני הגעתי ב-2017, אמרתי בואו נבדוק את תרחיש הייחוס, בדקתי מחדש את תרחיש הייחוס.

עשיתי עבודה מסודרת, כמו שאנחנו מכירים מהצבא, ובאתי לשר שלי דאז, גלעד ארדן, ואמרתי לו: תשמע, אחרי שעשיתי עבודה של כמעט שמונה חודשים, אני טוען כאיש מקצוע שהמדינה צריכה לא 9,000 כבאים, אלא 3,336 כבאים. עבודה מסודרת. זה מה שצריך. קודם כל 9,000 זה מספר שאף אחד לא ייתן לי, דבר שני, אני צריך עוד 1,200 כבאים, התעצמות, הסברתי למה, כולל 1,000 מילואימניקים שיש לי שהם עוזרי כבאי, כולל, חישבתי מראש, שירות לאומי.

מה זה כולל? על זה להוסיף? זאת אומרת 4,000?

במושגים שלך 3,300 כבאים בקבע, ועוד 1,000 מילואימניקים שיש לי כבר ועוד שירות לאומי אני רוצה ועוד המתנדבים, אבל אם יש לי מתנדבים צריך לטפל במתנדבים כמו שצריך. שתבינו, ב-2017 היו פה כמעט 2,000 מתנדבים, טיפל בהם בן אדם אחד, רב סרן, אחד. אחד. לא היה להם מדים, לא היו להם תעודות, לא היה כלום. זה 2,000 איש, כמעט כמו הסד"כ שלי, אני צריך פה מחלקה שלמה לטפל ב-2,000 אנשים.

ריבן קראו לו, לבחור הצעיר מחיפה? המתנדב?

לא, הוא היה צופה אש, אלעד ריבן, זה משהו אחר.

מה זה? הוא הגיע לשריפה.

תיכף אני אסביר לך את העניין. המתנדבים מתחלקים לשלוש קבוצות, קבוצה אחת זה צופי אש, זה חבר'ה שבאים למחויבות אישית, עשר השעות האלה, תלמידי תיכון. זו קבוצה אחת.

מאז הפסיקו עם זה?

לא, זה עדיין קיים. הקורונה טיפה תקעה אותנו. חוץ מזה יש עוד מתנדבים שבאים לתחנות וחוץ מזה יש מתנדבים בתחנות עצמאיות. כלומר 20 מתנדבים מקבלים ממני כבאית, מקבלים מדים, עושים הכשרה והם ביישוב מכבים שריפות. יש לי לדוגמה ביהודה ושומרון כמעט 20 יחידות כאלה. יש לי כזאת בטירה, בכסייפה, ובעוד מקומות, בקיבוצים.

פעם ראשונה ב-40 השנים האחרונות שכבאים באו להתאמן זה עכשיו. כבאים בימי שישי באים להתאמן אצלי בסימולטור ובסימולטור הנייד.

אלה האתגרים המרכזיים. אתם רואים, גם התווך התת קרקעי, אפרופו חוק המטרו וכו'. לנו זה אירוע.

הילד בשדרות, עידו גל קראו לו.

שנהרג מהרסיס, כן.

שראו שהבית עלה באש, הילד שנהרג עכשיו ב'שומר חומות'.

לא, הוא נהרג ברסיס בממ"ד.

כבאות לא נכנסו לשם?

לא, אנחנו הגענו, אבל מה שקרה, הטיל פגע בבית, רסיס אחד חדר את חלון הממ"ד ופגע בו והרג אותו, בבית אחר לגמרי.

עכשיו בקורונה לא היה, אבל אני חבר בפורום נציבי אסיה. ב-2018 אני העברתי להם הרצאה על טרור העפיפונים. זה מושג שלא מכירים. זה היה בטוקיו, העברתי להם הרצאה, הם מסתכלים עליי בשוק. כלומר רעידות אדמה, לכולם יש, תת קרקעי, לכולם יש, שריפות בתים לכולם יש, פתאום יש לי טרור עפיפונים. יש לי רקטות, מה שאין לאף אחד.

אסונות טבע, רבי קומות, אימונים, הדרכה ומחקר ופיתוח. אנחנו מטפלים בערך ב-100,000 אירועים בשנה, 60,000 מהם זה שריפה, השאר זה חילוץ ממעליות, חילוץ מגובה, מנהרות, תאונות דרכים, כל מה שאתם רואים פה.

אני רוצה להגיד לכם, כדי להבין, דיברנו על גוף מבצעי, אצלי לוחמי האש כל יום רואים אירוע, כל יום. אתה יכול להתגייס לגולני, להיות שלוש שנים בגולני, לא להיתקל אפילו פעם אחת. פה כל יום הם רואים אירועים. זה משפיע גם על החוסן הנפשי, על האימונים, על הכשירות, על הבריאות, על הציוד, על כל הדברים.

אלה הסיבות העיקריות לפרוץ השריפה, הצגתי לכם את זה בוועדה. המשמעות של הגורם האנושי, מרשלנות ועד הצתה, צריך להשקיע פה בהסברה. הקמנו פה ענף הסברה, אני שם הרבה הרבה כסף בהסברה. אתם תיכף תראו, בשלושה השבועות הקרובים ייצא קמפיין הסברה בנושא בטיחות בחורף, במיוחד באמצעי חימום. אני עושה גם קמפיין, יושב פה כאיד דהאר, הוא היועץ שלי לענייני החברה הערבית, יש לנו הסברה גם בחברה הערבית, בשפות, בהתאמה, כי זו הנקודה הכי חשובה.

ביקשת את הרצועה לפני המהדורה המרכזית. זה מה שאמרת אז.

אתם רואים פה את כמות ההרוגים, נספים 20 איש בשנה. זה מספר שהוא לא מספר גדול. לצערי, לא שאני רוצה להגדיל אותו, אבל האוצר פחות מתחשב במספר הזה לאור דברים אחרים. אנחנו חישבנו את הנזק, אני מאוד שמח לומר פה, בעקבות כל האנשים שלי פה שעשו עבודה מדהימה, בארבע השנים האחרונות לקחנו את ההרוגים בחברה הערבית. בחברה הערבית היו הרוגים בערך פי שלושה מגודלם היחסי באוכלוסייה. זה נבע, קודם כל צריך להיות הוגנים, מתשתיות, מהסברה ומדברים נוספים, חיבורי חשמל פירטיים וכל מיני דברים.

ואני אומר לכם, באמת, אני מתעלה מעל כל הדברים, בעקבות שיתוף פעולה מצוין עם ראשי הרשויות ועם הקהילות נכנסנו בזה בכסח גדול, הקמנו עשרות יחידות מתנדבים, כולל מתנדבות, הקמנו שגרירים, הסברה. הגעתי למצב כזה שאפילו נפגשתי עם יושב ראש איחוד האיממים במדינת ישראל וסיכמנו על שתי דרשות, קיץ וחורף, שעוסקות בבטיחות באש. כל שנה יש דרשה בקיץ ובחורף במסגדים על בטיחות אש והצלחנו להוריד את כמות ההרוגים מ-11 הרוגים ב-2017 לשלושה הרוגים ב-2020. לצערי, ב-2021 המספר יעלה כתוצאה משני אירועים שמשנים את הסטטיסטיקה. האירוע בחורה, שנשרפו שלושה ילדים, ואירוע בג'סר א-זרקא שנשרפו שני ילדים.

זה היקף הנזק. אתם רואים פה את היקף הנזק. אסון הכרמל. תראו ב-2016 נשרפו 600 בתים קלים ו-1,600 בתים נפגעו. שום מדינה ערבית, שום צבא ערבי לא עשה כזה נזק כמו שריפה אחת. השריפה, לא מעניין אותה יהודים, מוסלמים, דרוזים, זה לא רלוונטי, 600 בתים נשרפו. ב-2019 נשרף היישוב מבוא מודיעין באופן כליל.

ממה זה היה?

זאת הייתה הצתה. עוד פעם, אני רוצה להסביר לכם, דיברנו על זה גם בוועדה, על המושג הצתה והדלקה. לא רוצה להיכנס לזה עכשיו, אתם יודעים למה, אבל זה גורם אנושי. אני לא יודע מה זה. אבל תראו מה קורה בעולם, מה קרה עכשיו בטורקיה, ביוון, בקליפורניה, זה מטורף, שינוי האקלים הזה. אני מתכונן עכשיו לחורף, אני מתכונן להצפות ולשיטפונות.

הנזק הוא שלושה מיליארד שקלים. חישבנו את הנזק, יש לנו אישור של הלמ"ס לדבר הזה וזה מה שקורה.

ראיתי 23?

לא, סך הכול זה כולל הביטוחים והכול, העלות היא 23 מיליארד. אם אני סופר גם כמה אתה משקיע כשאתה בונה בניין, כמה אתה משקיע בבטיחות באש וזה, אבל עלות הנזק זה שלושה מיליארד. תחשבו רק על השריפה האחרונה, נשרפו 15,000 דונם, תחשבו מה השיקום.

זה התקציב שלנו. התקציב הוא פחות או יותר 1.300 מיליארד.

זה היה שקף מעניין על המערך.

תראו שאני לפחות עקבי במספרים. אני מלמד את האנשים שלי, לא משנה אם המספר נכון או לא, אבל תהיו עקביים. אתם רואים, 3,336 ו-9,000 מספרים טיפולוגיים.

זאת עוצמת המערך. 2,150, צריך לגייס עוד 1,200 לוחמים. כשאני אומר לגייס 1,200 לוחמים זה הכול כולל הכול. כלומר זה תקציב חד פעמי לגייס את הכבאים, לקנות להם מדים, ציוד וכו' ואחרי זה עוד בבסיס לשכר.

זה התקציב, סך הכול אני אומר לכם, התקציב הוא בסדר, אנחנו עובדים טוב. אני חושב שאנחנו ממצים אותו בצורה טובה מאוד וגם האוצר חושב ככה, אבל אין ספק שמדינת ישראל צריכה להסתכל על הכבאות באופן אחר לחלוטין.

אלה הפרויקטים שלנו, התעצמות מבצעית, בינוי תחנות, אני מאוד מאוד שמח על מה שעשתה הממשלה יחד עם חברי הכנסת מהחברה הערבית ויחד עם המשרד לשוויון חברתי, ואני הולך לקבל, אני מקווה שתצביעו נכון ואני אקבל 80 מיליון שקלים לתחנות בחברה הערבית. אנחנו בונים עוד תחנות נוספות. אני כבר בונה תחנה בעראבה, אני בונה עכשיו תחנה בחריש, אני מתכוון לבנות עוד תחנה באשדוד, עוד עשרות תחנות. כוח אדם גמיש, דיברנו על זה, מתנדבים.

כשאתה אומר תחנות, איזה תחנות זה, אזוריות?

זה תלוי. בחריש אני בונה תחנה בינונית, אבל אני כבר בונה אותה גדולה כי כשחריש תגדל אני אגדל יחד איתה.

אני מאוד אשמח אם הוועדה תקדם את המהלך של גיוס חיילי חובה. אני חושב שחובה לגייס חיילי חובה לכבאות.

כמו שח"מ של המשטרה.

בדיוק. גם בחברה החרדית אנחנו עוסקים. לצערי רוב השריפות קורות באוכלוסיות חלשות, זה גם בחברה הערבית וגם בחברה החרדית. אם אני צולל פנימה, זה ילדים וקשישים. אנחנו מפקסים לכיוון הזה, אנחנו עושים פה מו"פ, המכללה. וכל מה שקשור לצמצום הבירוקרטיה, נציג לכם את זה קצת אחרת כי הבנתי שעסקתם בזה בשבוע האחרון.

כן.

אנחנו הקמנו פה, ראיתם, גם מחלקת רפואה. אני אספר לכם סיפור קצר, אני הגעתי ביום השלישי הראשון של מרץ 2017 לכבאות, ביום חמישי התאבד כבאי. אני יומיים נציב והתאבד כבאי. תלה את עצמו בבית בחדרה. הגעתי ללוויה. קודם כל הם היו בשוק שהגעתי ללוויה, כי מה? אני לא מכיר אותו. באתי ללוויה, היה לא נעים, לא משנה, עזבו, הלחצתם אותי עם ההקלטה הזאת. בוא נגיד שאחרי ההלוויה הזאת אצלי לוויות אנשים מגיעים מסודרים, על מדים, עם כובע, נושאים את האלונקה או הארון כמו שצריך, לא ברדק.

אבל מה שיותר חשוב, עשיתי תחקיר. גם, לא הבינו למה אני עושה תחקיר, אמרו שהוא התאבד, ואז אתה מגלה שהבן אדם סובל מפוסט טראומה, כולם ידעו, אף אחד לא דיבר. בכבאות היו שני פסיכולוגים, פרילנסרים, שאם קורה איזה משהו מתקשרים אליו והוא בא לטפל.

בעבר הייתה פה ועדת המשנה, הייתה ועדה בראשות חברת הכנסת נאוה בוקר. זימנו אותי לוועדה, אני שבועיים נציב, ובאו מלא כבאים, התחילו להגיד – אמרתי: מה זה, אתם לא מתביישים? אמרתי להם: תקשיבו טוב טוב, אני אקים כך כך כך וכך וכך, הקמתי הכול. הבאתי את הקב"ן, קצין בריאות הנפש של זרוע היבשה שהשתחרר, הבאתי אותו כאן, חגי סידס, היום הוא עושה מפגשים גם לנשות הכבאים, גם לכבאים, זה נכנס לקורסים.

אני אגלה לכם סוד, אני שכרתי חדר בתל אביב, דירה בתל אביב, שאף אחד לא יודע את הכתובת שלה חוץ מסידס ומסגן הנציב, שהוא מנהל את הכספים, אף מפקד לא יודע את הכתובת שלה. כבאי שרוצה להיפגש, סידס קובע איתו באיזה דירה כדי שהמפקדים לא יידעו שהוא נפגש עם הקב"ן. המודלים הצה"ליים אחד לאחד ועפים עליו פה.

הקמנו מחלקת מחקר ופיתוח, הכנסנו פה את התוספים למים, לוויינות, מצלמות, הרובוט הזה זה מחלקת מחקר ופיתוח. אנחנו מנסים לחפות על פערים של עשרות שנים. הכנסנו רחפנים, לוויינות, יצא לכם לראות את הסימולטור שהבאנו. כשאני שמתי את הדברים האלה ב-2018 כולם גיחכו, אבל בסוף הכול קיים.

אתם רואים את כמות המתאמנים פה, איך אנחנו עולים? התחלנו בכמעט ב-1,900 בשנת 2018 ואנחנו היום כבר מגיעים ל-10,000 איש.

אלה הפרויקטים הלאומיים שאנחנו מנהלים אותם. אני קבעתי שבשלוש השנים הקרובות הפרויקט המרכזי שאנחנו נוביל זה גלאי עשן לכל חדר. לדוגמה, אני פניתי לעמידר ועמידר עושים גלאים. אני פניתי לראשי הרשויות, גם בחברה הערבית וגם במקומות אחרים, אמרתי לראשי הרשויות שנעשה אירוע משותף, אתם תקנו את הגלאים, כי אני לא יכול לקנות את הגלאים, והכבאים יתקינו אותם. רשויות קנו אלפי גלאים והכבאים הולכים ומתקינים אותם. זה כולה לשים את הדלק. הרשות קובעת למי מתקינים, יושב לך בחור ערירי, בן 80, אף אחד לא מבקר אותו, או איזה גברת נחמדה כזאת, באים שני כבאים, יושבים איתה, מדברים איתה 15 דקות, עושים סיבוב בבית, רואים זה מסוכן, זה לא מסוכן, עושים לה כמה תיקונים, מסבירים לה, תקשיבו, עשינו את היום. ככה עשינו את זה בכל המקומות.

על פי הפקודות התקנתי תקנה שחייבים גלאי עשן בכל חדר, יש תקנה שאושרה בכל האינסטנציות, צריך גלאי עשן בכל חדר, ויתרה מזאת, אני פניתי לדוגמה למפכ"ל ולרמטכ"ל ונציבת השב"ס וכתבתי לרמטכ"ל שיקנה לאנשי הקבע גלאים. הרי מי שפה איש קבע, אני איש קבע לשעבר, כל פסח אתה מקבל מתנה, נכון? אתם מכירים את זה? פניתי גם לוועדי העובדים, מה קונים? סיר, סיר, סיר, מזוודה, נינג'ה, נכון? אז אמרתי, תיקנו להם גלאי עשן. לשמחתי המשרד לבט"פ הרים את הפרויקט וקנה לכל העובדים גלאי עשן. אגב, גלאי עשן עולה 40 שקלים.

אני עכשיו בחלוקה, דוגמה אישית, מחלק גלאי עשן לכל העובדים. שני גלאי עשן לכל העובדים. ואני מציע לכם פה, אם תצאו רק עם זה, עם הדבר הזה, תעברו, תיקנו גלאי עשן, זה מציל חיים.

יש היום במדינה את הרכבלים החדשים שהם הסעת המונים, תראו את הרכבל בחיפה להסעת המונים. בנייה לגובה. מה שאתם רואים פה בבנייה לגובה, אתם רואים את הבניין ספירלה הזה? זה בניין חדש שמתחילים לבנות אותו, 350 מטרים, יושב על בניין 'ידיעות אחרונות' הישן, ליד עזריאלי, יש בו 40 מעליות, לקרוא לו בניין זה עוול, זה מכונת מלחמה, עם חדר בקרה. אני מציע לכם, אם אתם רוצים ללמוד על בניינים גבוהים, תקפצו לעזריאלי בשרונה, אתם תבינו איזה מבנה זה, עם חדר בקרה, 24/7, מנוהל, מעליות, ככה מטפלים בדברים.

אנחנו עושים לטיוב רגולציה. דנתם בזה הרבה. הפחתנו רגולציה בארבע שנים כמעט בארבעה מיליארד שקלים. אנחנו מאמינים שאנשי עסקים ואנשי הבנייה וכל המגזר העסקי הם שותפים שלנו. הם לא רוצים שהמפעל שלהם יישרף. הביקור האחרון שהיה פה לפני שבוע וחצי, ביקרו פה התאחדות בוני הארץ, התאחדות הקבלנים, בראשותו של ראול סרוגו. הבאתי פה את כל הקבלנים, הראיתי להם מה אנחנו עושים, הם גם היו בשוק וישבנו ודיברנו. לדוגמה קבענו שאנחנו נעשה פגישה כל ארבעה חודשים כדי לראות איפה יש פערים ואיפה אפשר לטפל.

על זה נדבר אחרי זה, כל הדבר הזה. זהו, אם יש שאלות לפני שנישאר כזה אוף דה רקורד אני אשמח לדבר איתכם.

חברי הכנסת, יש לכם שאלות?

שאלות אין, אבל יש התייחסות אולי למה שראינו.

אז נתחיל סבב התייחסויות ונגיע אליך.

שאלות יש. מעניין אותי לדעת לגבי בני מיעוטים משרתים בארגון, כמה יש פה בדואים שעשו שירות בצבא, דרוזים שעשו שירות, יש תעדוף בנושא הזה? כמה בכלל יש כאן?

יש לי היום סדר גודל של 327 חבר'ה מהחברה הערבית, זה סדר גודל של כמעט 15%. בשנה וחצי האחרונות גייסתי כמעט 110 אנשים בגיוסים ייעודיים כי הייתה פה בעיה, כי המבחנים היו מוטים לטובת מה שנקרא יוצאי יחידות צבאיות. בחני הכושר, הבחנים האחרים, חבר'ה מהחברה היו מגיעים ולא היו עוברים. אז עשינו להם קודם מכינות והתאמנו להם את הבוחן מבלי לרדת בסטנדרטים. גייסנו גם מהפזורה הבדואית וגם חבר'ה ממזרח ירושלים.

אני מדבר לא על הפזורה ולא על מזרח ירושלים, שאלתי שאלה על דרוזים ובדואים ששירתו בצה"ל.

יש לי המון. אני אגיד לך פה, דוגמה כשאני עושה גיוס בצפון נרשמים הרבה מאוד חבר'ה מהחברה הדרוזית, לצערי פחות מהחברה הערבית, ואני מנסה לעשות אפילו העדפה מתקנת לטובת החברה הערבית. לי חשוב שיהיו חבר'ה מהיישובים עצמם.

הסוגיה של שירות לאומי, זה הולך למשהו שאפשר להתגייס לזה, במקום שירות צבאי?

יש לי פה שירות לאומי.

זה שפגשנו.

לא, זה שירות אזרחי. יש גם שירות לאומי.

לא משנה, גם שירות אזרחי.

כן.

מה ההבדל בין המסלולים?

שירות לאומי זה חבר'ה שלא יכלו להתגייס מסיבות כאלה ואחרות, בעיית פרופיל, בעיית פה, בעיית שם. שירות אזרחי זה חבר'ה שלא רצו להתגייס, כי הם מהחברה הערבית, לא מתאים להם, כן מתאים, ואז הם מצאו בזה - - -

כמה זמן נמשך שירות כזה?

שירות לאומי יש כבר שבע-שמונה שנים.

לא, כמה זמן משך השירות?

שנתיים.

ואזרחי?

גם, זה שנה ועוד שנה, שנה פלוס שנה.

אלא אם כן הם רוצים להמשיך ואז הם יכולים.

אם הוא רוצה להמשיך, להיכנס מה שנקרא לקבע, לשירות המדינה הוא צריך לעבור את כל המבחנים. יש לו הטבה בזה שיש סעיף בתקשי"ר שנקרא ניסיון קודם ואז אני נותן לו את האירוע הזה.

נושא של הצתות. אנחנו רואים שזו תופעה גואה, למרות שערבבת פה רשלנות והצתות ביחד, שלדעתי עדיף להתייחס לזה בנפרד כדי אז להבין מגמות, כאילו מה המשמעות של הצתות. יש לי שתי שאלות, אחת, זה על כל הנושא האווירי. השאלה שתמיד העסיקה אותי זה, יש שריפה ענקית ואז באים מטוסים, קטנים כמו של הפליימוביל, קטנים כאלה, ומפזרים אבקה. למה לא להביא מטוס שהורג את השריפה הזאת כשהיא קטנה?

יש לנו את טייסת הכיבוי, היא טייסת הכיבוי של הכבאות שיושבת במשטרה. יש לנו 14 מטוסים.

למה שהיא תשב במשטרה?

זה מה שנקרא היתרון של השגרה. למשטרה יש זרוע אוויר, עם מפקד זרוע. לא נראה שהמשרד לבט"פ צריכים להיות נגיד שני מפקדי חיל האוויר, מיותר, כולה 14 מטוסים.

הבנתי, בסדר.

יש לי 14 מטוסים ייעודיים לכיבוי, כל אחד לוקח שלושה טון חומרי כיבוי, כשבעולם יש שלושה טון, שישה טון, ואת הסופר טנקרים של 20 ו-30 טון. יש לנו 14 מטוסים שלושה טון עושים עבודה מצוינת וביום יום הם נותנים את המענה. המענה המורכב הוא בשריפה גדולה מאוד, שיש אירוע כזה פעם בשנתיים.

שלושה טון זה הצהובים האלה?

כן.

שהם גם עושים ריסוס?

לא, אלה דברים נפרדים.

יש לנו 14 מטוסי כיבוי ייעודיים לכיבוי, שלושה טון, והם סך הכול עובדים טוב. זה מכרז פרטי, אלביט, הבנת. כל הטייסים שם, דרך אגב, הם טייסי אף 16, מפקדי טייסות. בשריפות גדולות, בדרך כלל מבקשים סיוע בינלאומי ועוזרים לי מטוסים כאלה, מטוסים של שישה טון מקפריסין, יוון, מדינות ליד ואני גם עוזר להם. יש פה גם איזה שבעה, שמונה, עשרה מטוסי ריסוס שהם לוקחים טון וחצי ואז, אם יש שריפה ענקית, כמו שהייתה במגן ערים, נגיד הטייסת תתעסק במקום הזה ומטוסי הריסוס יכולים להיות כוננות אם תהיינה עוד שריפות במקומות אחרים, מקובל לחלוטין.

זה לא ה-game changer, ה-game changer היה בשריפה האחרונה. ה-game changer שלמדינת ישראל יש את חיל האוויר, מהחזקים בעולם, יש לו כמה עשרות הרקולסים והוא חייב להיכנס לאירוע ולא יכול להיות שכבאות והצלה לישראל, כשיש שריפה, מחכה שיגיע איזה מסוק ישן ממצרים כשפה חונים עשרות מסוקים ומטוסים הכי מתקדמים. לשמחתי חיל האוויר הרים את האירוע ואנחנו כבר שנתיים עושים ניסוי על הט"ן, הטלה נמוכה, של חומרי כיבוי עם הרקולסים. זה סיפור אחד.

מתי זה יהיה?

בשריפה האחרונה עשינו ניסוי מבצעי וההרקולס טס, אם אתה זוכר, הרקולס מטיל 18 טון במכה של כיבוי אווירי.

יש עוד פטנט, לדוגמה בנשיונל גארד בארה"ב יש להם הרקולסים שמה שהם עושים, תוך שש שעות הם הופכים את ההרקולס הזה למטוס כיבוי. זה הרקולס כמו שיש לנו וזה מיכל, הם דוחפים אותו בתוך ההרקולס וזה הופך לסופר טנקר. חיל האוויר כרגע מתנגד לשיטה הזאת, לא משנה, לא פה, אנחנו נדבר על זה.

מה עם ענישה על הצתות?

אני לא עוסק בזה. אני אגיד לכם משהו שלימד אותי ראש אח"מ הקודם, הוא אמר לי: כשאתה אומר הצתה אתה מייצר בעיה, כי הצתה צריך יסוד נפשי כזה או אחר. אני אומר, אם זה הדלקה, אם זה מעשה אדם. בישראל אין ברקים. דרך אגב, יש מדינות ש-60% מהשריפות שפורצות שם זה כתוצאה מברקים. בישראל אין ברקים, כל השריפות זה מעשה אדם, אלא אם כן היה לי קצר חשמלי. היה לנו לא מזמן שריפה באזור עמק האלה כתוצאה מקצר חשמלי של כבל. אז אני אומר אם זה מעשה אדם, המשך חקירה זה המשטרה ואכיפה ואני כבר לא עוסק בדברים האלה.

קודם כל אני מתחבר לשאלות של שיקלי, בעניין דליקה, יש הסברה בציבור הערבי, השאלה אם יש גם הסברה לא רק על מכשירים חשמליים וכל מיני כאלה, אלא על הנזק שבסופו של דבר הצתה עושה לכולנו. כמו שאמרת, האש לא מבדילה בין יהודי לערבי, בין דרוזי לצ'רקסי, יש אש והצתה היא הצתה, מישהו שמדליק אש במקום אחד יכול למצוא כפר בצד השני שבמקרה האש זזה אליו. אז השאלה אם אתה עושה בהסברה, בתוך ההסברה, גם איזה שהיא פנייה למניעת הצתות. נגיד אם האיממים שדיברת איתם ידברו נגד הצתות, אני חושב שיש לזה משמעות מאוד מאוד גדולה וחשובה.

דבר שני, זה קצת שאלה, אבל זה הרבה הערה. אני חושב שהרושם שלי מכאן, אני נדהם ונפעם, גם מהדבר העצום הזה שנקרא מכבי אש ואיזה שינוי טכנולוגי. עכשיו אני מבין, שאלתי אותך על כל מיני עניינים טכנולוגיים בוועדה, אמרת לי: תבוא ותראה, אני לפחות, ואני חושב שגם כל חברי הוועדה התרשמו בצורה מוחלטת ובוא נגיד את האמת, גם מהאופי שלך ומדמותך. אתה מוביל כאן את השינוי, אתה עושה כאן דברים שהם שאפו, באמת שאפו, להסיר את הכובע.

כשעושים שינוי, אני מבין שיש עובדים שקשה להם ויש אנשים שלא יקבלו את השינוי בשום מחיר, אבל אני מרגיש, וזה גם על בסיס שיחות שלי וגם הגעתי לכאן, כולנו רואים את ההפגנה שבחוץ שיש נושאים שאולי אפשר לבוא לקראת. קח את הנושא הזה של הזקנים. אני קראתי את פסק הדין.

הזקנים, אני רוצה שנשאיר לסוף, כשנישאר אנחנו. גם הנציב ביקש ואני מכבדת את זה.

הבנתי, אני מקבל. אני רק אומר, אין שום ספק שאתה איש מקצוע ראשון במעלה, שאלתי את מירב כמה שנים עוד נשארו לך, כי לדעתי, ושוב, אני לא איש מקצוע, אבל אם אפשר היה להאריך זה המקום והזמן כי השינוי שעשית, אין מה לעשות, היה צריך להמציא אותך אם לא היית קיים. אבל מצד שני, כשעושים שינויים צריך גם ללכת יחד עם העובדים ולא לרוץ ולהשאיר חלקים מאחורה. זו התפיסה שלי בנושא הזה, אבל נדבר.

אנחנו נדבר על זה. יום טוב.

אז קודם כל אני רוצה להצטרף לברכות בנוגע לסיור וגם להצגת הדברים ולמה שאתה מוביל גם באופן אישי בשנים האחרונות, ומתוך הברכה הזאת וההערכה הזאת גם מגיעה איזה שהיא דאגה, כי התחלת פה מספר תהליכים, אם שמעתי נכון, אתה מסיים עוד מעט, איך אתה דואג לזה שהתהליכים שאתה הובלת בשנים האחרונות יגיעו אל הנחלה במובן הזה שלמדתי, אתה רוצה להביא עוד רובוטים ועוד זה, זאת אומרת מבחינת הצטיידות, והאם גם אם אפשר גם לקצר תהליכים. אני הופתעתי מזה שאמרת שהתקציב בסדר. בדרך כלל כשמגיעים לאיזה שהוא מקום מתלוננים על התקציב.

לא, אל תדאג, אני הצעתי לסדר לו עוד משהו.

זהו, קצת דאגתי, בדרך כלל אומרים לנו שחסר תקציב.

כן, תמיד חסר. אתה צריך להגיד תמיד חסר.

כן, אז העניין פה האם באמת אפשר לקצר תהליכים כי אנחנו יודעים שמדובר פה בחיי אדם, בעצם כל רובוט, כל דבר חדש שתביא לפה באירוע הבא, שלא יבוא, אבל אני יודע שיבוא, מה לעשות, אנחנו רוצים לחסוך פה בחיי אדם, ולכן אם אפשר לקצר תהליכים ולקחת בחשבון שמה שהתחלת בארבע השנים האחרונות ימשיך הלאה. זה דבר ראשון.

דבר שני, לא דיברנו על זה למיטב ידיעתי, מה קורה עם שיתוף הפעולה עם השכנים שלנו, הרשות הפלסטינית, ירדן, מצרים. אני מבין שחלק מהדברים, מה לעשות, שריפות לא מכירות גבולות, אני לא מדבר על עזה, זה נושא אחר, כי שם זה ממש מכוון, אבל השאלה אם יש שיתוף פעולה ואיך אתם עובדים ביחד.

והדבר האחרון, חבר הכנסת שיקלי התחיל עם זה, אמרת מבחינת ההצתות שאתם רק אומרים אם זה הדלקה ולא הולכים מעבר. האם יש שיתוף פעולה בחקירות עם המשטרה, זאת אומרת לכם יש ידע, יש מיומנות שאולי אין לחוקרים במשטרה, כדי לאתר את הגורמים. מעבר לקביעה שזו הצתה או הדלקה, כמו שקראת לזה, האם אתם יכולים גם לעזור במהלך החקירה עם המשטרה. אמרת שאתה לא רוצה להיכנס לעניין הענישה, חבל, כי אני הייתי מאוד שמח לדעת מה אתה חושב על זה, כי לתחושתי, שאלתי על זה כבר בוועדה, יש לנו גם בעיה של הגשת כתבי אישום וחקירות שלכאורה לא מגיעות לשום מקום, אבל גם בעיה של ענישה בתחום ההצתות. אם תרצה לדבר על זה, אולי בלי הקלטה, גם נשמח.

חבר הכנסת אוסאמה סעדי, אחרי זה אתה תתייחס לכל הדברים. בבקשה, אוסאמה.

אני גם מצטרף לברכות לנציב ולכל הצוות של רשות הכבאות וההצלה. אני מלווה את הנושא הזה מאז שנכנסתי לכנסת, באתי מיוזמתי אפילו לפה, הייתי לפני שנתיים, כי היה לי חשוב לראות איך זה עובד העניין הזה של הצלת חיים. לא צריך להיות לא מפלגתי, לא פוליטי ולא ערבים ולא יהודים, זה חשוב לכולם.

באמת מאז אני עובד בשיתוף פעולה מלא עם הנציב ועם הנציבות ואני מדבר עם כאיד, שהוא יועץ הנציב לחברה הערבית, אנחנו עושים סיורים, עשינו הרבה סיורים בעשרות יישובים, בין אם זה מתנדבים, בין אם זה יחידות, בין אם זה כבאיות, בין אם זה תחנות. לפני חודש שמנו אבן פינה לתחנה אזורית בעיר שלי, עראבה, עם הנציב ועם סגן השר, שלשום הנציב היה בכפר כנא ומתוכננת שם גם תחנה ליד המשטרה, היינו עם הנציגים בג'סר א-זרקא, סוכם שנעשה יחידת מתנדבים ותהיה שם תחנה קבועה. לכן באמת מבחינת החברה הערבית יש מהפכה ואני מקווה שזה יימשך.

זה חשוב מאוד.

אנחנו רואים בנתונים שיש ירידה דרסטית. חייבים הסברה, ההסברה חשובה מאוד, במיוחד בחורף עם החשמל ויש בעיה של חיבורי חשמל, הנושא הזה של חיבורי החשמל ואפרופו הצעות החוק ולמה ומה ומו, אז העובדות האלה מדברות שכאשר יש חיבורים פירטיים אז התוצאה היא כשלים חשמליים.

לכן גם מבחינת התקציב, אני חושב שמאוד חשוב שהרשות לכבאות והצלה תקבל את התקציב שמגיע לה.

אתה יכול להצביע בעד, אוסאמה.

על תקציב הכבאות כן.

גם על התקציב הכללי, אוסאמה, הכול טוב, לא נגלה.

אני אמרתי בוועדה אז שיש כל כך תשבחות לנציב מכל הקצוות, קואליציה, אופוזיציה, ימין, שמאל, ערבים ויהודים, אז צריך לעשות מעשה ולהאריך לו. אני לא מבין, דווקא בתקופה הזאת שיש אסונות כאלה - - -

אני מסכימה איתך לגמרי.

אנחנו מסכימים, אבל צריך לעשות מעשה.

תודה. אנחנו פועלים במקביל, כמו שאומרים. אני רוצה שתתייחס ואחרי זה אני אעשה סיכום.

אני אתייחס בקצרה. אני חושב שהשינוי שראיתם פה הוא הרבה הרבה בזכות המפקדים, הצלחנו לרתום את כל המפקדים. אני רוצה לסבר לכם את האוזן, אם בערך ב-2015 נציב הכבאות קבע ישיבת מפקדים של מפקדי תחנות, מת"חים, בדרגת טפסר משנה, שזה כמו אלוף משנה, הוועד אמר להם לא להגיע, מתוך 25 מפקדי תחנות רק שלושה הגיעו, השאר לא הגיעו. היום אין דבר כזה, רוב המפקדים התחלפו פה, יש פה מפקדים ותיקים, אנשים טובים, מבינים עניין ואני חושב שהם ימשיכו עם המהלך הזה קדימה. זו נקודה ראשונה.

לגבי שיתוף פעולה עם השכנים, יש לנו שיתוף פעולה מצוין עם הרשות הפלסטינית, הם גם באו לשריפה, אני עוזר להם - - -

גם בכרמל.

גם בכרמל, גם בשריפה, אני ביקרתי שם. ג'נרל יוסף מבקר פה כל הזמן, הם מתאמנים פה, הם באים לפה להתאמן, ואני מעביר להם קורסים אצלם וביום יום ביהודה ושומרון החבר'ה שם עובדים, גם הכבאים הפלסטינים, גם הכבאים שלנו, ביחד בתאונות דרכים ובשריפות והכול.

פה אני מתחבר למה ששאל חבר הכנסת בן גביר, לגבי ההסברה על הצתות. אז כבר קרה לנו פעמיים שניסו להצית, כשהאש הייתה לכיוון יישוב שלנו ביהודה ושומרון, התהפכה הרוח והיא הלכה לשרוף כפר פלסטיני והלכנו לכבות ביחד.

ביו"ש הם כפופים אליך או שזה בנפרד, מועצת בנימין?

כן, מפקד מחוז יו"ש הוא חלק מהסד"כ שלי. אז יש לנו גם עם ירדן, אנחנו עובדים עם הירדנים, יש לנו שיתוף פעולה איתם, היו פה ביקורים. בגלל הקורונה לא המשכנו עם הדבר הזה יותר.

יש לי שאלה אחרונה שלי, מה הכי מטריד אותך כשאתה הולך לעזוב את התפקיד?

ואנחנו לא רוצים שתעזוב.

הדבר שהכי מטריד אותי זה שכבאות והצלה לישראל צריכה להיות גוף ביטחוני למען אזרחי ישראל, למען כבאי ישראל ולמען מדינת ישראל. זה יהיה הכי טוב ללוחמי האש.

והיא לא מוגדרת גוף ביטחוני?

היא לא מוגדרת גוף ביטחוני. נראה לי שאם היה גוף ביטחוני הייתה לי כזאת הפגנה בש"ג?

בגוף ביטחוני אין ועד עובדים.

אבל למה שלא נחוקק את זה?

מירי, את רוצה להתייחס?

לא עכשיו.

תישארי אחרי זה.

אני רוצה להבהיר, זה יעשה רק טוב לעובדים שלי, חד וחלק. אם גברתי יושבת הראש רוצה לסכם ונעבור לאוף דה רקורד?

כן. בקצרה. אני אגיד קודם כל תודה רבה לכולם, לכל הצוות שלך, כל המפקדים, הכבאים, זה היה סיור מרשים, מרתק, לא סתם בחרתי שהסיור הראשון של הוועדה לבטחון הפנים יהיה בכבאות, כי אחת, זה באמת מקום שאנחנו כמדינה וכחברי כנסת צריכים להתגאות בו ומרגישים באמת חובה, גם מוסרית, אליך, אבל גם המקצוענות שלך והמקצועיות שלך הביאו את לוחמי האש לאן שהם נמצאים היום.

הוועדה בכלל, לא אני, הוועדה תמשיך ללוות אותך, תמשיך להיות שם, תמשיך גם לפקח ולעשות את מה שהיא צריכה ולשאול את השאלות, ונשאלו כאן שאלות, אבל גם לתת גב לך ולכל לוחמי האש וכמובן לכל מי שנמצא במערך הכבאות וההצלה במדינה.

אני יכולה כבר להכין אותך שהנושא הבא שהוועדה תתכנס אליו זה הכנה לחורף, אנחנו רוצים להבין כיצד הרשויות ערוכות, כיצד אתה ערוך כדי למנוע את האסון שהיה כאן בשנה שעברה בחניון בתל אביב. לצערי בגלל שינויי האקלים הקיצוניים אנחנו עלולים לצעוד לחורף קשה וזה יהיה הנושא הבא שהוועדה תתכנס ותיערך אליו.

אני, לפחות הצד הזה, אני ויום טוב נעשה הכול כדי שהתקציב יעבור, כדי שתגדל בהתעצמות, בלוויינים, ברחפנים. באמת נעשה הכול, גם להגדיל את התחנות, גם לתת לך יותר כוח, באמת לתת לך את הכלים להעצים את מערך כיבוי האש וההצלה.

ואני רוצה להגיד לך באופן אישי, אני חושבת שאתה צריך להישאר בתפקיד. אמרתי את זה לפרוטוקול, אמרתי את זה גם לשר, אמרתי את זה לסגן השר, אני חושבת שאתה צריך להישאר, אני חושבת שעשית מהפכה ואנחנו רוצים ואזרחי ישראל צריכים לדעת שיש להם אותך כגב, ואני אומרת לך, גם לפרוטוקול, אמרתי את זה גם לכולם, יש כאן גם חברי כנסת שמגויסים לעניין, אנחנו נעשה הכול כדי שתישאר בתפקיד. לא שאלתי אותך, אני רק אומרת לך את זה. יכול להיות שאתה לא רוצה, אני אעשה כל מה שאני יכולה כדי שתישאר כי אני באמת חושב, בטח בשנה-שנתיים האלה, של 2022-2021 שאנחנו מאשרים את התקציב ונותנים לך כלים ואסטרטגיה כדי להעצים, בטח, אני יכולה להגיד שזה מה שאני רוצה ואני יכולה להגיד לך שחברי הכנסת גם שם.

ומילה אחרונה, אני קודם כל רוצה להגיד תודה לכל צוות הוועדה, ליועצים המשפטיים, למנהלת הוועדה, לדוברת, ליועצים שלנו, בכלל לכל הצוות שליווה את היום הזה, אני מקווה שגם לכם זו הייתה חוויה קצת לצאת ממה שנקרא הניאונים של הכנסת ולבוא ממש לשטח ולהבין עם מה מתמודדים לוחמי האש. אני מודה מאוד לחברי הכנסת שהגיעו, גם לאוסאמה שהצטרף בסוף, זה היה לו מאוד חשוב. הוא אמר שאת הסיור הוא כבר עשה, הוא בן בית פה, אבל באמת היה לו חשוב להיות כאן בסיכום, אז תודה, ותודה לכל חברי הכנסת שהגיעו.

אני יכולה להבטיח לכם כוועדה שאנחנו כל חודש לפחות נצא לסיור, סיורים בעיניי זו דרך הכי טובה לחזור אחרי זה לכנסת ולהבין עם מה מתמודדים באמת החבר'ה, שאנחנו שמנו אותם פה כדי לשמור עלינו.

יש עוד משימות שאנחנו שם, אנחנו נמשיך לקדם אותן, נעזור גם בהסברה, גם בסטריפים שאתה רוצה, ובצדק, וגם כמובן אזורי החיץ, שזה עוד נושא שהוועדה תעזור ככל שניתן כדי למנוע את השריפה הבאה.

אנחנו יכולים לעזור גם בהסברה, בסרטונים וזה, בחינם.

נכון, נכון.

אני אעשה את זה. עשיתי את זה עם גדי יברקן.

תקשיב, אנחנו לא איתמר בן גביר, שכולם רוצים איתו סלפי, אבל לכל אחד פה יש הרבה עוקבים.

איזנת את הדברים, אחרי שהוצאת אתמול את אחמד טיבי איזנת את הדברים.

לא, זו הייתה מחמאה.

את מאזנת.

אתה רוצה שאני אספר לך משהו על הכנסת ה-20? סיפור אחרון ובזה אני מסיימת. הלכנו לאירוע של שגריר ארה"ב, אז לפני הקורונה, היה אירוע שהוא היה עושה אצלו בחצר והגענו הרבה חברי כנסת, ויש בידוק בשגרירות האמריקאית. ומגיעים, אני, איציק שמולי, כולם היו שם, מהליכוד, אני חושבת קיש, מחכים בתור, אפרופו מוכרוּת, כמו ילדים טובים, להיכנס לבידוק. מגיע אדון אורן חזן, שאני לא משווה, אבל רק מבחינת המוכרות, חוצה את כולנו, לא עושה בידוק. אז רק אני אומרת שלפעמים הבידוק הוא גם חלק מהאירוע, המוכרות זה חלק מהעניין.

יש לך השפעה, כשיש לך הרבה אנשים שעוקבים אחריך זה יכול לסייע. אני יכולה להיות יו"ר הוועדה לבטחון הפנים, אבל כשאני אחצה אף אחד לא יגיד לי: בואי תצטלמי איתי, אוקיי?

אני רק רוצה להגיד לך תודה. אמרתי תודה לכולם ולא אמרתי לך תודה. אז תודה רבה, אני חושבת שמה שאתה עושה ומה שעשית זה דבר מדהים למדינת ישראל. תודה.

ממש כך.

בשם כל חברי הכנסת.


הישיבה ננעלה בשעה 14:05.