פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



33
הוועדה לביטחון פנים
18/10/2021


מושב שני



פרוטוקול מס' 10
מישיבת הוועדה לביטחון הפנים
יום שני, י"ב בחשון התשפ"ב (18 באוקטובר 2021), שעה 10:00

הצגת תקציב המשרד לביטחון הפנים

חברי הוועדה: מירב בן ארי – היו"ר
מאיר יצחק-הלוי

איתמר בן גביר
קרן ברק

תומר לוטן - מנכ"ל המשרד לביטחון הפנים

בעז רקוץ - רמ"ט מנכ"ל המשרד לביטחון הפנים

סילביה גריין - ר' אגף כב"ה, המשרד לביטחון הפנים

איתן גולדפלם - מ"מ סמנכ"ל את"ב, המשרד לביטחון הפנים

אוראל אברהמי - רמ"ח משאבים, המשרד לביטחון הפנים

מישל בטאשוילי - רע"ן תקציבים, המשרד לביטחון הפנים

קרן גלאון - סגנית יועמ"ש, המשרד לביטחון הפנים

עינת גרוסמן - רמ"ח תכנון ותקצוב, המשרד לביטחון הפנים

אפי דביר - רע"ן תקציבים, המשרד לביטחון הפנים

רונית חיים - רמ"ח תכנון, המשרד לביטחון הפנים

אמיר ליפשיץ - יועמ"ש אג"ת, המשרד לביטחון הפנים

אילון מייל - רע"ן תכנון, המשרד לביטחון הפנים

מיכל שביט - רמ"ד ארגון אג"ת, המשרד לביטחון הפנים

אביה פרון - ביטחון אגף תקציבים, משרד האוצר

תמר לוי בונה - רכזת ביטחון פנים באג"ת, משרד האוצר

פאטמה יוסף - מנהלת מיזם קהילות בטוחות, עמותת יוזמות אברהם

מירי פרנקל שור

לאה קריכלי

איה לינצ'בסקי

הצגת תקציב המשרד לביטחון הפנים

בוקר טוב לכולם, אנחנו פותחים את הדיון של הוועדה לביטחון הפנים, ה-18 לאוקטובר 2021, יב' בחשוון תשפ"ב. הנושא הוא הצגת תקציב המשרד לביטחון פנים. הבנתי שהייתה הצגה מפורטת בוועדת כספים והיה נראה לי ראוי שתהיה הצגה גם בוועדה לביטחון פנים, כדי שנכיר את הנושא ונוכל לשאול שאלות. אדוני המנכ"ל, תודה רבה שהגעת לוועדה להציג, לאחר דבריך נשמע התייחסויות של הגופים המתוקצבים.

עשיתי עבודת הכנה, ראיתי איך המשרד עלה בשנים האחרונות מבחינה תקציבית, רואים את השינוי ורואים את הכיוון בו שמים דגשים רבים, גם על נושא של התעצמות, פיתוח טכנולוגי, דברים שבשנים האחרונות נשארו מאחור. אני יודעת שהמנכ"ל וגם השר מאוד מסורים לעניין ומאוד חשוב להם לפתח את המשרד. שוחחתי עם המפכ"ל, עם נציב הכבאות ועם הנציבה ואני רואה את הכוונה של כולם ללכת יותר ויותר לאמצעים טכנולוגיים.

כוח אדם בוודאי חשוב מניידת משטרה שנמצאת על הכביש, גם נוכחות של סוהרים פיזית ויותר תחנות כיבוי, זה ברור, אבל יחד עם כוח אדם איכותי חייב להיות שיפור משמעותי בנושא של טכנולוגיה ודיגיטציה של הארגונים שנמצאים תחת המשרד לביטחון פנים. אני רוצה להעביר את רשות הדיבור לתומר לוטן, מנכ"ל המשרד ביטחון פנים לפתוח את הדיון, בבקשה.

בוקר טוב לכולם, יושבת ראש הוועדה וכל המכובדים. תודה על ההזדמנות להגיע לכאן ולהציג בפניכם את הנושא החשוב והתשתיתי הזה. אמרתי גם במפגש הקודם שלי בוועדה שאנחנו כמשרד מאוד שמחים על הקשר הזה לוועדה ונהיה תמיד ערוכים ומוכנים לתת לכם נתונים ככל שיידרש. הפיקוח של הוועדה על המשרד הוא דבר חשוב ואנחנו והגופים הרלוונטיים נשתף אתו פעולה בכל היבט.

לפני שנצלול לתוך התקציב הספציפי אני מבקש לשים את הדברים בקונטקסט ולהתייחס לאתגרים שאתם הגענו לדיוני התקציב הנוכחי. ראשית אנחנו מדברים על פער של שנתיים וחצי, כמעט שלוש, מתקציב הבסיס האחרון 2019 שהוא הרפרנס שלנו. ב-2020 לא היה תקציב בסיס וב-2021 לא היה תקציב בסיס ולראשונה אנחנו רואים תקציב בסיס מאז 2019.

הדבר הזה יצר לאורך הדרך קשיים מאוד גדולים, גם באופן החישוב למה מתייחסים, האם מתייחסים לתקציב בבסיס שאתה רוצה לגדול? מתייחסים למה שקרה בתקציב ההמשכי של 2021? נושאים כמו פערי הקיום שיוצגו על ידי הנציגים עצמם, היום-יום של הגופים מעבר להתעצמות ולטכנולוגיות והגדילה, איך משווים? רוצים להשוות לשוטף של המשטרה, או של הכבאות או של השב"ס נכון ל-2019, או נכון ל-2020? איך אתה גדל מזה? הפערים שהיינו צריכים לבנות לטובת בניית תקציב 2022 התחילו מנקודת מוצא מאוד מורכבת.

הנושא השני הוא הנושא של הסכמי גג שכר. אלה שני הסכמים או הסכם אחד משותף מאוד גדול שחתמנו עליו לפני יותר מחודש יחד עם משרד האוצר, השב"ס, המשטרה והמשרד לביטחון פנים, ארבעה שחקנים, לאחר משא ומתן מאוד מורכב ומסובך. המטרה שלו היא לטפל באופן בנייה וניהול של תקציבי השכר והגמלאות של המשטרה והשב"ס, נושא שהוא מסובך מאוד כשלעצמו, והוא גם משחק תפקיד מאוד גדול במאזן שבין התעצמות, טכנולוגיה ויכולות, לבין ניהול כוח האדם.

זה היה אירוע די היסטורי, אם לא הייתה הבריחה מכלא גלבוע שהעיבה באותו זמן, זה היה אמור להיות ממש באותו בסוף שבוע.

חד משמעית על כולנו העיבו האירועים האלה ביכולת "לחגוג" את ההסכם. זה הסכם עם המון משמעויות, אפשר לקרוא לו היסטורי. זאת הזדמנות להגיד תודה להרבה אנשים שיושבים סביב השולחן והיו מעורבים בהסכם הזה ותכף נציג את הפרטים שלו. הוא אלמנט מאוד משמעותי מהיכולת שלנו להסתכל קדימה ולהגיד פעולה תשתיתית מול משטרה ושב"ס בכל מה שקשור לוודאות של גובה השכר, גמישות פנימית בי התקציבים כדי לאפשר לפנות יותר ויותר בתהליך סדור תקציב לטובת תהליכים חיוביים של גדילה והתעצמות. דבר שלישי, גם לעשות סדר בניהול כוח אדם במובן הזה של טיוב וניהול יותר נכון שלו.

הערה אחרונה שאני רוצה לומר כפתיח, האירוע המרכזי שתראו מיד קשור לחברה הערבית והסיכומים המפורטים שהגענו אליהם יחד עם משרד האוצר והגופים, בראשם המשטרה, בכל מה שקשור למענה שלנו לנושא הזה בשנים הקרובות במסגרת התקציב הזה. צריך לזכור שברקע, כשמדברים על טיפול בפשיעה בחברה הערבית, יש את תקציבי הבט"פ שהם תקציבים מרכזיים שנציג אותם היום, יש עליהם שכבות של משרד הרווחה, שכבות של המשרד לשוויון חברתי, שחלק גדול מהדברים כאן אמורים לתמוך בתוכניות שאנחנו מתקציבים כאן. במקרים מסוימים גם להרחיב ולהוסיף את מה שנראה כאן. אני אתייחס לזה כשנגיע לחברה הערבית. שמתי את הזרקור על ארבעה אתגרים ונושאים מרכזיים שליוו אותנו בדרך להכנה של התקציב הזה.

נתחיל בבסיס התקציב המתוכנן לשנת 2022 שעומד על 19.9 מיליארד שקלים. זה הבסיס ויש גם תוספות חד פעמיות שכבר סוכמו ונזכיר עוד מעט. הבסיס קרוב ל-20 מיליארד שקל כאשר חלק הארי שלו, 14 מיליארד שקלים, מופנים למשטרה, 4 מיליארד שקל לשירות בתי הסוהר, 1.3 מיליארד לכבאות. בצד השמאלי של הקף ניתן לראות את החלקים היותר קטנים בתוך תקציב הבט"פ, את מטה המשרד עצמו, את הרשות להגנה על עדים שאני מזכיר שהיא חלק מהמשרד ואת הרשות לביטחון קהילתי ובתוכה מוקד 105, שני גופים ששווים למשרד לביטחון פנים אחרי שנתיים בגלות.

מבחינת האתגרים המרכזיים שאנחנו רוצים לתת להם מענה, גם בתוכניות העבודה וגם בבסיס: הנושא של החברה הערבית, הרחוב הערבי, הפשיעה המאורגנת, אלימות במשפחה, אלימות כנגד נשים, פיתוח מענים לעבריינות ופשיעה במרחבי הרשת, תאונות דרכים, קורונה שממשיכה ללוות אותנו. גם נושאים יותר תשתיתיים, בנושא הכבאות לדוגמה, עיסוק בשינוי אקלים, שריפות ענק שבדרך, רגולציה. בעולם השב"ס יש ניהול מערך הכליאה ומענה לבג"ץ שטח המחיה, שורה מאוד ארוכה של פעולות שקשורות לנושא הזה.

השקף הבא הוצג לוועדה לפני כשלושה שבועות, אלה דגשי השר לביטחון פנים והם האורים והתומים שמהם אנחנו גוזרים את תעדופי התקציב.

אני רוצה לשאול על תאונות הדרכים, זה לא במטרות של המשרד?

צריך לחלק את התשובה לשתיים, בגלל שאנחנו מזהים עבריינות כביש משמעותית כחלק מנושא הפשיעה והאלימות בחברה הערבית, ישנם יעדים ספציפיים בנושא של חיזוק מערכי התנועה ומדדים ספציפיים, שנציג בוועדה בשבועות הקרובים, להורדת תאונות בהקשר של החברה הערבית. זה אירוע פנימי בתוך התוכנית. לצד זה הנושא של תאונות דרכים ממשיך להיות מטופל במשרד בסדרה של פרויקטים שאומר אותם בהמשך, אבל הם לא מופיעים כאן בהדגשי המדיניות.

אני רוצה להעיר שזה קצת מטריד שצמצום תאונות הדרכים לא נמצא באחת המטרות של המשרד לביטחון פנים לאור העובדה שזה לא רק תחבורה, זה הרבה עניין של אכיפה ואמצעים טכנולוגיים. אם אנחנו לא שמים את זה כיעד, זה אומר שאנחנו לא מתקצבים. נכון שיש פשיעה ונהיגה עבריינית בכבישי הדרום, אבל בסוף כל יום אנשים נהרגים בדרכים. זה היה פעם יעד של המשרד וירד?

אני חושב שזה היה יעד בעבר. אני רוצה להדגיש משהו לגופו של עניין, לא נציג את זה היום אבל נשלח לוועדה את פירוט הפרויקטים הטכנולוגיים שאנחנו מתכוונים להם. נראה את הנתח החשוב והמשמעותי בבסיסי, שהקצו לטובת טכנולוגיה. חלק מהפרויקטים המרכזיים שהמשטרה עושה בהם מבחינת קפיצת מדרגה טכנולוגית הם פרויקטים את"נים, פרויקטים של אגף התנועה.

הלכתי ליושב-ראש ועדת הכלכלה והצעתי שוועדת המשנה לבטיחות בדרכים תהיה פה כי כאן המשטרה ואנחנו עדיין בדיונים. אבל זה קצת מוזר שאני אקים ועדה וזה בכלל לא חלק מתוכניות המשרד לצמצם את תאונות הדרכים. אני חושבת שזו אחת הבעיות הקשות היום של מדינת ישראל. אי אפשר להתנער מזה שכל יום אנשים נהרגים בכבישים. המשרד לביטחון פנים שאמון על זה והמשטרה, זה התקציב הכי גדול. אני לא יכולה לעבור על זה לסדר היום, זה יעד חשוב והמשטרה צריכה לשים על זה דגש משמעותי מבחינת תקציב ומבחינת יעד. נכון שיש נהיגה פרועה בכבישי הדרום, אבל גם בנתיבי איילון כמעט כל יום אנשים נהרגים, שלא לדבר על תאונות מתחת לבית. אני רוצה לשמוע ולראות מה באמת המשרד הולך לעשות מבחינת מאבק בתאונות דרכים.

נעשה את זה. נשלח לך את הפעולות הספציפיות בנושא המאבק בתאונות הדרכים, גם בהקשר של החברה הערבית וגם בכלל. ישנו שקף מקדים שהוא נגזרת של מדיניות המשרד על העקרונות המנחים שלנו, שהם לא רק נושאי תוכן אלא ממש עקרונות. אני שולח אתכם לשורה שלישית, נושא מדידה והערכה רציפה. אנחנו מתכננים לבנות בשבועות הקרובים עבור כמעט כל תוכניות המשרד תהליכי מדידה והערכה מלווים, גם בנושא החברה הערבית, שזה לב האירוע.

יש במשרד לביטחון פנים מחלקת מדידה והערכה?

יש במשרד ביטחון פנים יחידת אסטרטגיה ובתוכה יחידה למדידה והערכה. בנושא הזה אנחנו מונחים לא מעט על ידי משרד ראש הממשלה בכל מה שקשור לגיבוש יעדי תוצאה במסגרת הליך התכנון הממשלתי. אני מציע שאחרי הצעת התקציב, אם תרצי, נוכל להציג בפניכם את המדדים שלנו בתחומים השונים.

כן, זה מעניין מאוד. בנושא הפשיעה בחברה הערבית ביום רביעי מגיע לכאן הפרויקטור, ביום חמישי אני נמצאת אצל חכרוש, זה יהיה משהו שהוועדה תלווה לאורך כל הדרך במקביל לממשלה. תגיד לי כל דבר שנראה לך רלוונטי ונעקוב מפה.

נצלול לתוך התקציב, אפשר לראות את הנתחים הגדולים של הגופים ביחס לתקציב. החלקים של משרד הבט"פ עצמו בתוך הרשות להגנת עדים והרשות לביטחון קהילתי הם הנתחים הקטנים. חשוב להבין שככה בנוי התקציב והפאי הזה די יציב לאורך השנים, זו פחות או יותר החלוקה.

בשקף הבא אפשר לראות את העלייה בהיקפי התקציב לאורך הדרך. מה שרואים בגרף אלה תקציבי בסיס עוד לפני התוספות החד פעמיות. אפשר לראות את השוואה הבסיסים לאורך השנים. כאשר מה שעשינו בין היתר כדי לדייק את זה, זה הכנסנו לפה את הרשות לביטחון קהילתי, גם בתקופה שהיא לא הייתה אצלנו לצורך השוואה כדי לתת את יכולת ההשוואה.

אפשר לראות שלעומת שנה שעברה, תקציב המשכי 2021, אנחנו גדלים בסדר גודל של 730 מיליון שקלים. אם משווים לפעם האחרונה שהיה בסיס תקציב, שזה 2019 - - -

אתה יודע כמה סיימת את שנת 2020 עם תוספות? פעם אחרונה שהצבענו על תקציב היה ב-2018. הבסיס הוא 17.5, כמה סיימת את שנת 2018? כמה תוספות מקבל המשרד לביטחון פנים?

שמי איתן גולדפלם ממלא מקום סמנכ"ל תכנון ותקצוב. יש תקציבים חד פעמיים, אין לי את הנתון, מה שרואים בגרף זה את הגידול בבסיס. יש עוד מאות מיליוני שקלים באופן עקבי שהם גידולים תקציביים של תקציבים חד פעמיים שאנחנו מקבלים בסיכומי התקציב. מתווספים גם עודפים משנה קודמת, יש כמיליארד ואפילו יותר.

הערכה של תוספת מיליארד בסוף שנה שאתם מקבלים לכל מיני תקציבים חד פעמיים על בסיס התקציב.

הדבר הזה נכון גם לגבי שנת 2022. בנוסף ל-19,900,000 שרואים בבסיס ישנם סדרה של תקציבים שתכף נתייחס לכמה מהם, חלקם בעולם השכר, חלקם בעולם ההתעצמות, חלקם קשורים לחברה הערבית, שהם תקציבים חד פעמיים שמתווספים לתקציב הבסיס ומביאים אותנו להיקף הפעלה של כ-21 מיליארד שקל בשנה הקרובה.

תוכניות מרכזיות במסגרת התוספות החד פעמיות. אלה בעיקר התעצמות והצטיידות שקורות בשנה הקרובה. למשל שב"ס, בוודאי נעסוק רבות בנושא שקשור לבינוי בתי כלא עתידיים, פרויקט מגידו שהוא פרויקט חדש של שבעה בתי סוהר. בקשר למגידו, זה פרויקט שמדובר עליו הרבה שנים והשנה למעשה מתחיל לנסוע באמצעות התקציב לתהליך תכנון אדריכלי שאמור להתבצע לאורך 2022 ולשים אותנו על הפסים. יש עוד כמה פרויקטים בז'אנר הזה.

התכנון הוא להקים כלא אחד חדש?

זה אשכול שמאגד אליו ששה בנוסף למגידו. זה אירוע מאוד מורכב מבחינה תכנונית, מבחינה מימונית, מבחינת מקרקעין. זה פרויקט משותף ויש עזרה גדולה ממשרד האוצר וזה אחד הדוגמאות היפות שאם הפרויקט יצליח, הוא אמור להחזיר את עצמו במאה אחוז, זה פרויקט התייעלות מושלם אם נצליח להעלות אותו על הגל. במקביל ישנם תהליכים אחרים בשירות בתי הסוהר של הגדלה של בתי כלא קיימים כגון אלה, נפחא, עופר, על מנת לעמוד בבג"ץ שטח המחיה.

כשאתה אומר תקציב חד פעמי זה בעיקר יותר קניות: בניה, הצטיידות, רכישה למערך הכבאות או למשטרה שאלה דברים חד פעמיים.

יש גם אלמנט שכר. יש את הסכם השכר של השוטרים על היעדר קביעות, יש אלמנט של רטרו, שגם הוא נמצא בתקציב החד פעמי.

אם אנחנו שואלים מהם האבנים הגדולות שלנו בתקציב, מתוך ה-21 מיליארד שהראינו יושבים העוגנים הגדולים: השכר, החברה הערבית, מערך הכליאה ותהליך הפחתת רגולציה, שאמנם בכמות כסף שיוצא הוא לא מאוד גבוה אבל המשמעויות שלו בחיסכון אמורות להיות מאוד גדולות, אני יודע שגם קיימתם על זה דיון בוועדה.

מחר אנחנו ממשיכים עם הרגולציה של הכבאות, זה חלק מההסדרים.

הנושא האחרון הוא חדשנות, דיגיטציה וטכנולוגיה, נושא שמאוד חשוב, בעיקר בשירות בתי הסוהר. כולנו שותפים להבנה שהשירות נמצא הרחק מאחור מבחינת המקום שהיינו רוצים לראות אותו מבחינת טכנולוגיה ודיגיטציה. יש לזה תקציב לא מבוטל בשנת 2022, ברמה של עשרות מיליוני שקלים.

במשטרה, הנושא של הטכנולוגיה הוכנס לבסיס, לא כולו, בהיקפים של כ-50 מיליון שקל, על מנת לאפשר למשטרה ללכת לתהליכי טכנולוגיה ארוכי טווח. למשל המשטרה צריכה להחליף את מערכת הקשר שלה, מערכת ניצן. יש לאנשים פה זקנים ארוכים סביב הנושא. להחליף מערכת קשר למשטרה לוקח 4, 5 שנים ויש שיגידו 7 שנים. אתה לא יכול לעשות תהליך טכנולוגי כזה כל כך גדול, כל כך מסובך בתקציב חד פעמי וכל פעם לנסות לגייס שוב. לכן ניסינו לגדר את הביטחון הזה למשטרה כדי לאפשר לעצמה להיכנס לסדרה של פרויקטים טכנולוגיים כמו זה שהזכרתי ועוד רבים אחרים. זה מופיע בהסכם התקציבי שחתמנו עליו עם משרד האוצר לפני כחודש וחצי.

גג שכר – אירוע משמעותי מאוד, כמעט היסטורי שנחתם לפני כחודש וחצי בחתימה מרובעת של בט"פ, אוצר, משטרה ושב"ס. העיקרון של ההסכם דומה להסכם כחלון-יעלון בצבא לפני כמה שנים שאומר, אנחנו צריכים לקבע סכום מסוים שנועד לממש את השכר והגמלאות מידי שנה, עם כמובן מגדל גדילה קבוע שמאפשר לו לגדול וזה הסכום שבתוכו המשטרה והשב"ס מתנהלים.

מצד אחד זה נותן להם ודאות. אתה לא צריך כל שנה לדאוג יש לי או אין לי. פעם שנייה זה מחייב את המשטרה והשב"ס לנהל יותר טוב את התקציב הפנימי שלהם ויותר טוב את הנושא של הדרגות, הקידומים והמטה מול שטח על מנת לא לחרוג. צריך להגיד שלאורך השנים היו חריגות, גם במשטרה וגם בשב"ס, חריגות מהתכנון השנתי באופן כזה שהאוצר היה צריך בסוף השנה להוציא את פנקס הצ'קים ולהשלים את הפערים. אנחנו לא רוצים לחזור לריטואל הזה שהוא לא נכון מבחינה תכנונית.

אחד העקרונות שמלווים את ההסכם הזה הוא מה שמכונה פירמידת הדרגות. זה אומר שכשאתה מסתכל על כמה שוטרים או כמה סוהרים יש בכל דרגה במערכת, אתה רוצה לוודא שזו פירמידה. שבקצה הסקאלה, במקום של הקצינים והבכירים יש מעט אנשים ואחר כך ככל שיורדים בדרגות יש יותר אנשים. פירמידה הגיונית של ארגון שצריך להתנהל בצורה היררכית וכמובן עם הרבה דגש על שטח.

אנחנו רוצים, זו גם דירקטיבה של השר, לא הרבה מפקדות ומטות, אלא יותר hands on the ground. לכן בתוך הסכם הגג שכר יש מבנה של פירמידות, גם עבור השב"ס וגם עבור המשטרה בתהליך שצריך לעמוד בו. ההסכם הזה הוא הסכם ל-4 שנים ולכל אחת מהשנים האלה יש יעדים מבחינת הפירמידה, איך אתה לאט לאט הופך אותה לפירמידה אחרי שלא הייתה כזו. זה נושא מאוד מרכזי שאמור להבנתנו לחזק את השירות ואת המפגש של המשטרה עם האזרח בשטח.

בתוך הסכם הגג שכר יש עוד פרק מאוד חשוב שנוגע למסלולי שירות. זה איך אתה מוודא שהשוטרים שמגויסים והסוהרים שמגויסים מתקדמים בתהליך נכון מקצועי, כולל ניפוי של אנשים לא מספיק טובים אחרי כמה שנים, מה שמכונה שיטת השערים. יש שער ראשון אחרי 5 שנים, שער שני אחרי 15 שנים והדבר הזה אמור לסייע למשטרה ולשירות בתי הסוהר לנהל ולטייב את כוח האדם שלהם בתהליך מתמשך.

הזדמנות להגיד לפרוטוקול שהאתגר והמחויבות שלקחו על עצמם, גם המשטרה וגם שירות בתי הסוהר באמצעות ההסכם הזה, היא מחויבות קשה מאוד. גם ציבורית וגם פנימית. זה בהחלט לא קל ודורש הרבה אומץ ללכת לתוך הסכם מהסוג הזה. מצד שני, בגינו המשטרה והשב"ס מקבלות ודאות, מקבלות תמונה יציבה וברורה שנים קדימה של היקף תקציבי השכר והגמלאות שזה דבר מאוד משמעותי. מקבלים גם דברים נוספים כמו מכסות פרישה, כלי תמרוץ כאלה ואחרים. זה הסכם מסובך מאוד אבל להבנתי, אם צריך לשקף את השקף הזה, אירוע חשוב בתהליכי תכנון של המשטרה ושב"ס שיאפשר להם גם לייצר תקציבי התעצמות שלא יכולנו לסמן אותם נכון להיום.

הנושא של הבטיחות בדרכים, לא ראיתי יעדים.

לפני שהגעת הערתי על זה. צריך להגיד שזה בליבו של חבר הכנסת טופורובסקי.

על בטיחות בדרכים, אני לא רק על יעדים של המשטרה. היו לי מספר שיחות עם ראש אגף התנועה, מתוך 450 ניידות שאמורות היו להיות ב-2019 יש היום אולי 270. אני לא רואה החמרת ענישה, גידול אכיפה, שימוש באמצעים טכנולוגיים. מה קורה עם זה?

התייחסנו לזה בראשית הדיון, אנחנו נשלח לוועדה כפי שסוכם את כל הפעולות שאנחנו מתכוונים לעשות בנושא של הגברת האכיפה ועמידה ביעדים, לרבות הפרויקטים הטכנולוגיים. יש מספר פרויקטים כאלה שאמורים לצאת לדרך כתוצאה מהתקציב הזה ונפרט לכם אותה בצורה כתובה.

צריך לומר שכל הגידול של המשטרה ב-2022 נועד לטפל בחברה הערבית. לכן אין לנו כמעט תוספות של שוטרים בנושאים שאינם קשורים לחברה הערבית ובתוך הנושא של החברה הערבית אנחנו מקדישים פרק משמעותי מאוד לנושא של עבריינות כביש ועבירות תנועה.

כמה ניידות תנועה מתווספות לחברה הערבית?

אנחנו לא עם הנתון הזה בנקודת הזמן הזו.

מה זאת אומרת? אתה לא יודע כמה שוטרים? אתה לא יודע עם כמה אתה הולך להצטייד? זה אומר שאתה לא יודע כמה אתה הולך להצטייד בשוטרים כי עם ניידת בא שוטר, אז איך הטיפול הולך להיות?

אנחנו יודעים בוודאות בכמה תקני כוח אדם נעלה.

במשטרת התנועה במגזר הערבי?

במשטרת ישראל בכלל ובתוכה החלוקה הפנימית בתוך החברה הערבית. כמה מתוך ה-880 שוטרים שיתווספו בשנת 2022 ילכו לאגף התנועה וכמה ילכו לסיור וכמה ילכו לבילוש, את זה אנחנו כן יודעים להגיד. איך הדבר הזה מתרגם לניידות אני עוד לא יודע להגיד ואני אשמח לבדוק את הנושא ולחזור אליכם.

אמרתי לפני שהגעת ואני אחדד את זה עכשיו. לדעתי לא יכולים להיות יעדים של המשרד לביטחון פנים, עם כל הכבוד למאבק בפשיעה במגזר הערבי שנתעסק ונטפל בזה, בלי מאבק מוגדר בתאונות הדרכים. מי שאוכף ואחראי על הכבישים זו משטרת ישראל. אם זה לא מופיע בכלל כיעד שלכם, למה שתתקצבו את זה? נכון שיש נהיגה עבריינית בכבישי הדרום וצריך להתייחס אליה, אבל בסוף, אזרחי ישראל, ערבים ויהודים נהרגים בכל הארץ.

באוכלוסייה הערבית זה פי 1.5.

זה בכלל לא יעד של המשרד, המאבק בתאונות הדרכים ובעיני זה חמור. אם אין יעד אין לזה תקציב. כל יום מתים אנשים ולא הצבתם את זה כיעד. אני לא מבינה את זה.

הייתה התחייבות של המשרד ב-2017 שיהיו 450 ניידות עד 2019, היום אנחנו מגיעים לתקציב של 2022 ואין התייחסות לתוספת ניידות.

אני לא מכיר את ההתחייבות הזאת.

אני אשלח לך. התחייבות של השר, גם של המנכ"ל באותו זמן. הייתה התחייבות חוזרת בפני ועדת הכלכלה לפני שנתיים ולפני שנה כשאני יושב-ראש ועדת המשנה, הייתה התחייבות בפני. בשבוע הבא יהיה כאן דיון בשבוע הבטיחות בדרכים, שלא תהיינה הפתעות.

אני כבר אומרת לך, כדי לחסוך את האירוע, בשבוע הבא מציינים בכנסת את יום המאבק בתאונות הדרכים. יתקיים כאן דיון ביום שלישי אני אשמח שיגיע מישהו בכיר מהמשרד שיגיד לנו מה תוכנית המשרד לביטחון הפנים. כל חברי הכנסת מעניין אותם הנושא של בטיחות בדרכים, תהיה התגייסות גדולה שבוע הבא בכל הוועדות. זו הוועדה הכי חשובה בעיני, חוץ מכלכלה שיש לה משנה תחבורה.

גם כמשרד, הרי הטיפול בתאונות דרכים הוא הוליסטי ויש משרד לבטיחות בדרכים, הם מפילים עליכם, הם אומרים שהמשרד לא מתייחס אליהם. אם משרד התחבורה אומר את זה, בשלב מסוים נידרש לזה בצורה יותר רצינית ויותר מלהגיד שהכתובת על הקיר אני לא יודע מה להגיד.

שלא לדבר על מצב הרלב"ד, ששמעתי שגם שם המצב קטסטרופה. שבוע הבא יש פה דיון, אני מצפה לדעת מה המשרד לביטחון פנים מתכוון לעשות בשנת 2021-2022 למלחמה בתאונות הדרכים. תביאו לוועדה, יושבים פה שני חברי כנסת בקואליציה, אחד גם ראש הסיעה, יש לנו עוד כלים פרלמנטאריים. הנושא הזה מאוד חשוב לנו. אנחנו מאוד מגויסים אליו. הבנתי שהמצב של הרלב"ד לא טוב והמצב בכבישים ממשיך להיות גרוע.

הרלב"ד אומר, בכל מקום שהמשרד לביטחון פנים לא חוזר אליו. נבין איפה הבעיה ונתחיל להתמקד בה, או שתיקחו את עצמכם לידיים. נושא נוסף, זה שמתעסקים בחברה הערבית זה מעולה, אבל לא צריך להתעלם מבקשות ודרישות שיש בשאר החברה הישראלית, למשל הגיעה מהוד השרון בקשה לפיקוח עירונית שלא מקבלת התייחסות.

כדי להשלים את עניין התאונות דרכים, חבר הכנסת טופורובסקי באמת עוקב אחרי זה וכל הכבוד לו. בחברה הערבית שיעור התאונות זה בין 30%. יש את הפן של התשתיות שנדבר עליו, צריך לשפר את התשתיות וגם בפן ההסברה והאכיפה חשוב שנשמע ושתהיה תוכנית של המשרד.

ראשית, אני לא מכיר את הפניות של רלב"ד ושומע עליהן כאן בראשונה. אם כך הדבר, תצא בדיקה כדי לראות למה דברים לא נענו, נבדוק ונטפל בזה. ניתן לכם דין וחשבון על התוכניות שלנו בנושא תאונות הדרכים לתוך 2022. את חלקם הזכרתי כאן על קצה המזלג, לרבות המיקוד שלהם בחברה הערבית.

הכנסת מציינת שבוע הבא את יום המאבק בתאונות הדרכים. יש דיון שנקבע לוועדה והמשרד לביטחון פנים, שאמון על האכיפה יגיע לפה ויסביר מה הם מתכוונים לעשות.

שלא יהיה ספק, אנחנו שותפים לפעולות אגרסיביות בנושא הזה. שותפים ורוצים לעזור למשרד לקבל את כל הכלים שהוא צריך.

לכולנו יש מטרה משותפת.

אני רוצה לעשות פוקוס על המאמצים נגד הפשיעה והאלימות בחברה הערבית בהיבט התקציבי. לגבי הנושא הזה אנחנו מדברים על שלושה מעגלים משלימים שנבנו בשבועות ובחודשים האחרונים כדי לטפל בסוגיה. בצד הימני העליון תוכנית המשרד לביטחון פנים של אכיפה ומניעה. זה מה שאתם תכף תראו בתוך התקציב שלנו, שם נמצאות תוספות השוטרים ועיבוי התחנות והשיטור העירוני והטכנולוגיות הרלוונטיות והפיקוח והסיור וכו' וכמובן הרשות להגנת עדים והכלים של הרשות לביטחון קהילתי. זה המעגל הפנימי והגדול שמסתכם למעלה ממיליארד שקל בשנתיים הקרובות על מיגור אלימות בהיבט הבט"פ.

צריך להזכיר שברקע מתנהלים עוד שני מהלכים. הראשון מופיע בצד השמאלי העליון, שזו הפעולה של הפרויקטור, סגן השר, שאמורה לתחלל את פעילות המשרדים הנוספים כדי לתמוך בפעילות הזו. פעילות של רשות המסים, פעילות של משרד הפנים, רשות להלבנת הון וכו'. בחלק מהמהלכים האלה יש היבט תקציבי אבל חלקם זה פשוט תיאומים. פשוט להביא את כולם לתוך החדר. החלק השלישי שלא נציג כאן היום בדיון אבל חשוב לי להגיד שהוא קיים זה פיתוח כלכלי חברתי כמענה משלים. זה מופיע גם בתוכניות של משרד הרווחה.

הבנתי שביום ראשון זה מוצג לממשלה ואז הם יציגו את זה כאן.

יש למעשה 5 החלטות ממשלה בקנה שעוסקות בחברה הערבית שאמורות להשלים את התמונה ולתמוך בה. התוכניות המרכזיות בחברה הערבית, כל שורה שאתם רואים בשקף הזה מתוקצבת ומפורטת עד רמת התקן. כשאנחנו אומרים תגבור כוחות בתחנות, זה אומר שמתוך ה-800 השוטרים שהתווספו בשנה הבאה לכוחות המשטרה - - -

זה לא 1,200?

800 ב-2022 ועוד 300 ב-2023, זה מעבר לגיוסים השוטפים והרגילים של המשטרה. אנחנו יודעים להגיד היום בדיוק לאיזה תחנות יגיעו, כמה שוטרים אנחנו רוצים לשים, בכפוף לזה שזה יעבור את החלטת הממשלה ויעבור תקציב, אבל בגדול התוכנית שלנו מפורטת.

כבר עבר החלטת ממשלה, אתה מדבר על התקציב שיעבור.

תוכנית הפשיעה באלימות בחברה הערבית צפויה לעבור בממשלה ב-24 לחודש הזה. בכל שורה כאן יש אלמנטים תקציביים, הזכרנו בדיוני עבר בוועדה את הנושא של "סייף סיטי" מודל התערבות משטרתי רחב עם הרבה מאוד טכנולוגיה בערים המעורבות.

כשאתה מדבר על הסייף סיטי בערים המעורבות, מיהן הערים מעבר ללוד ועכו?

לוד ועכו הם שני ערי הפיילוט בשנת 2022. אם הפרויקט הזה יצליח נשאף להרחיב אותו ב-2023, אבל כרגע זה פיילוט שאנחנו עושים בשתי ערים.

סייף סיטי זה כמו משל"ט 2000?

בגדול כן. מוקד חוזה של העיר עם כלי מעקב מבוססי מצלמות ורחפנים, עם מוקד פעיל שמחובר לעירייה, שאמור להות מהר מאוד פעולות שקורות במרחב הציבורי ולתת להם מענה. אלמנט מרכזי נוסף בתוכנית הזו הוא הנושא של השיטור העירוני. במסגרת התקציב הקיימת שלנו אנחנו מתכוונים להרחיב את זה ל-7 ערים בשנת 2022, כולן ערים ערביות. צריך לומר שהישובים הערבים כרגע נמצאות בתת ייצוג בנושא של שיטור עירוני, יש למעלה מ-75 שיטור עירוני בישראל, רק 12 מהם בישובים ערביים. אנחנו מרחיבים את זה בעוד 7 בשנת 2022.

שיטור עירוני בתל אביב למשל, הרשות העירונית משתתפת. האם הרשות הערבית מממנת את זה? מה המודל?

מודל השיטור העירוני, שהוא נגזרת מהחלטת ממשלה ומחקיקה, מייצרת מדרגות השתתפות של מצ'ינג לרשויות לפי מצב סוציואקונומי. ההשתתפות נעה בין 25% ל-35%, זה עדיין סכום מאוד גבוה עבור רשויות חלשות. מה שאנחנו מתכוונים לעשות ונביא את זה להחלטת ממשלה, זה לתקן את הקריטריונים כשמדובר בחברה הערבית כי מבינים שהרשויות החלשות לא יעמדו בזה. יש לזה תקדים, ישובים כמו עוטף עזה, שדרות, אשקלון, בהחלטות ממשלה ייעודיות, תוגברו בשיטור עירוני במצ'יניג נמוך. כלומר המדינה השתתפה בכ-90% והעירייה השתתפה בהיקפים מאוד נמוכים. אנחנו הולכים להשתמש במודל הזה.

יש קריטריונים או שזה לכל דורש?

יש קריטריונים.

זה בחקיקה?

האירוע של השיטור העירוני מתחיל מהחלטת ממשלה אבל התוספת של השיטור מגיעה לכאן לוועדה. כל ישוב שנכנס לשיטור מגיע לוועדה לאישור.

יש חקיקה שמסדירה את זה.

דיבר על זה מפקד מחוז צפון, ש-99% מהפשיעה בצפון היא פשיעה של המגזר הערבי. יש ערים כמו נהריה, שאין לה שיטור עירוני, אבל רוב הפשיעה שלה, לפחות ממה שנאמר לי על ידי ראש העיר, היא פשיעה מהמגזר הערבי שמגיעה לנהריה. למרות זאת העיר לא תתוגבר.

נשמח לשלוח את הקריטריונים, הם מבוססים על נתוני פשיעה.

נתוני פשיעה בטייבה או בכפר קאסם או בתל שבע, שם הכי גבוה במגזר הבדואי. אבל עדיין עיר שסופגת את האלימות, כמו למשל באר שבע או עומר, אין תגבור של ערים שנמצאות בתוך האירוע.

הפשיעה נרשמת בעיר המדווחת. אם תושב נהריה מגיש תלונה במשטרה על פשיעה כזו או אחרת, הספירה של הסטטיסטיקה נרשמת בנהריה, היא לא נרשמת במקור ממנו הגיע העבריין. לכן יש הלימה בין העיר שחלה בה הפשיעה לבין הקריטריון שאנחנו משתמשים בו להחלטה אם לתת.

זאת אומרת שגם אחרי שאותו אזרח בנהריה מגיש תלונה, או אזרחית שהוטרדה מינית בטיילת מבחור מהמגזר הערבי, שאני יודעת שיש בטיילת הטרדות והתנכלויות, עדיין בטייבה יהיו לך יותר תלונות.

יש ניואנס אחד, הפרמטרים הם לא כלל הפשיעה בעיר. אני מזכיר ששיטור עירוני לא יכול לטפל בעבירות מין למשל. לאוכף העירוני יש סמכויות שמוסדרות כאן בוועדה, שמגדירות לו בדיוק מה הוא יכול לעשות.

מה זאת אומרת? שוטר עירוני רואה עבירת מין ואומר אני לא יכול לטפל בזה?

הוא יכול לעכב.

הוא יכול לעשות עיכוב אבל אין לו סמכויות מלאות של שוטר.

המטרות של שיטור עירוני זו לא פשיעה. יש שוטרים בתחנות שמטפלים בפשיעה. שיטור עירוני נועד לטפל בעבירות של איכות חיים, של סכסוכי שכנים, חסימת חניות. זאת לא המטרה. זה שיש פשיעה בנהריה זה משהו אחר, השיטור העירוני הוא לא זה שיטפל בזה.

אז אתם אומרים שהשיטור העירוני לא מוסיף כהוא זה אם מדברים עכשיו על פשע.

זה לא נכון, שוטר עירוני ופיקוח עירוני מאוד מוסיף. בתל אביב, עוד שהייתי חברת מועצה והקמנו את אותה יחידת שיטור עירוני, זה שינה את כל החיים בתל אביב. זה לא רק סכסוכי שכנים. זה התמודדות עם עובדים זרים, התמודדות עם פשיעה, נוכחות משטרתית, ניידות. הם נראים כמו שוטרים לכל דבר. לדעתי ערים שיש שם פגיעה משמעותית והן סופגות את העלייה באותה אלימות, עיר שגם רוצה בזה. במקרה הייתי בנהריה ושמעתי את ראש העיר שמוכן לשים את המצ'ינג וסופג את האלימות ואת ההטרדות המיניות ואת הוונדליזם בתוך נהריה, אם אנחנו לא מגברים את הרשויות האלה, נתגבר בפיקוח עירוני.

אם רוב העבריינות במגזר הבדואי מתל שבע, חד משמעי צריך להפוך את הנקודה בתל שבע לתחנה. אבל אם מי שיורה על הבתים בעומר זה תת מקלע מאותה עיר, אז צריך גם להגן על התושבים של עומר.

היום לצערנו היה עוד רצח מזעזע של סלים חסאמי. אני אומר לך ולתומר כל העניין הזה של השיטור העירוני, יכול להיות שזה עוזר בתל אביב, אצלנו בישובים הערביים, כאשר אנחנו מתמודדים עם פשיעה מאורגנת ועם ארגוני פשיעה, עם כל הכבוד לשוטרים העירוניים האלה של העיריות ושל המועצות, הם לא יכולים לעמוד מול ארגוני הפשיעה האלה וחייבים תוכנית פעולה. אני יודע שהמשטרה יכולה ויש לה את היכולות. היא הצליחה בנהריה, בתל אביב, בנתניה לפרק את כל ארגוני הפשיעה האלה. אבל אצלנו בחברה הערבית זה עדיין קיים וכל יום יש רצח.

אז אתה אומר ששוטר שנמצא בפיקוח עירוני הוא לא כוח הרתעה בתוך הכפר או בעיר?

לא רק הפיקוח העירוני, גם תחנות המשטרה הקיימות לא עושות את העבודה שלהן. עובדה שבמג'ד אל כרום יש תחנה יפה, עם בניין יפה של 5 קומות, מה שהם מתעסקים בו זה כל יום באים לבעל אולם ובודקים אם יש רעש או אין רעש כי ראש עיריית כרמיאל מתלונן על רעש בכרמיאל. ככה לא מתמודדים עם ארגוני פשיעה. אני יודע שהמשטרה בישראל יודעת ויש לה את היכולות אבל היא צריכה לקבל החלטה. נפגשנו עם השר, אתך ועם הפרויקטור. יש צלילים אחרים, אבל בשטח אנחנו מרגישים מופקרים.

דבר נוסף בעניין החברה העברית הוא נושא הכבאות. היה מקרה של שריפה ענקית בשבת בקלנסואה. היו צריכים לבוא כבאיות מצור יגאל, עם הפקקים הגיעו באיחור של 40 דקות, כל הבניין קרס, מזל שלא היו נפגעים בנפש. גם לגבי הזקנים, בחור עם זקן צריך להתגלח? מה ההוראה הזאת?

בוקר טוב, שמי איילון תכנון כב"ה. במסגרת תוכנית החומש לחברה הערבית סוכם יחד עם המשרד לשוויון חברתי על בניית 8 תחנות ועד 4 תחנות של מתנדבים, סך הכול 12 תחנות. תחנה מאוד חשובה בהקשר של קלנסואה אחרי המקרה המצער בשבת, תבנה תחנה בטייבה כבר בתקציב הזה. יש פרישה מלאה.

התייחס הנציב על עניין הזקנים. אולי תגיד על זה מילה.

אני לא רוצה להיכנס לזה, יש החלטת בית משפט.

אני מכירה את ההחלטה, אבל תוכל לומר אותה.

זה יותר מורכב ממה שנאמר, אי אפשר לנפנף בהחלטה הזו.

אתה לא יכול את התשובה המקצועית?

זה עניין זה אטימה של המסכות. ברגע שיש זקן זה לא אוטם מספיק, זה עניין בריאותי בטיחותי לכבאים.

יש כבאים בכל מיני מקומות, עם זקנים ועם מסיכות כאלה, מלבד זה שעבדו כאן כל כך הרבה שנים כבאים עם זקנים, צריך למצוא את הפתרון.

יש החלטה של בית משפט בעניין?

כן, אמר הנציב, שאין אטימה מוחלטת של המסכה. ביום חמישי אנחנו בכבאות, עם כל צוות הכבאות, עם היועץ המשפטי, נגיע יחד עם חבר הכנסת בן גביר שמצטרף.

הערה לדבריך, דברת על נהריה, עומר והערבים. אני מבקש ממך לראות את המצב הסוציואקונומי בקרב אנשי עומר ונהריה לבין הכפרים הבלתי מוכרים בנגב.

אז זה מצדיק שירו עליהם?

לא. שום דבר לא מצדיק.

המצב כנראה יותר טוב. הייתי אתמול בפזורה, איזה וילות יפות יש להם, בקיסריה אין וילות כאלה.

שום דבר לא מצדיק אלימות. נקודה. המצב הסוציואקונומי בין פה לשם מזכיר לי את האוסטרלים עם האבורג'ינים. שם השפיעה קשה מאוד ויש את סידני שמתמודדת עם פשיעה של האבורג'ינים. צריך ללכת לתוכנית שוויונית ברמה הסוציואקונומית בכל הרמות במדינה. אלה הם גורמי העוני. יש את הגורמים שאנחנו מדברים עליהם, שזו המשטרה, בצדק, כך פותרים לשנה, שנתיים, שלוש בהצלחה וצריך לעשות את זה. אבל בשביל לפתור את זה מהיסוד, יש בעיות עוני בין הערבים ליהודים שצריך לפתור אותם דרך מדיניות שוויונית. אחר כך אעיר על התוכנית עצמה.

אני רוצה להגיב לדברים של חבר הכנסת עודה וגם בקשר לדברים הכלליים. קודם כל כולנו באותה מטרה. העניין של השפיעה במגזר הערבי, זה יעד מאוד חשוב. הבעיה היא שחלק מאוכפי החוק הופכים להיות קציני ת"ש. כשאני שומע את מפקד מחוז דרום של המשטרה מדבר על כך שפשיעה זה דבר לא טוב, אבל צריכה להיות הסדרה ואם לא תהיה הסדרה תמשיך להיות פשיעה, אני שואל אותך מר לוטן, מה בדיוק אתם עושים שם במשרד לביטחון פנים ולאיזה כיוון אתם מכוונים.

אני מבין שיש לכם אג'נדות וזה בסדר גמור, נכנס שר עם אג'נדות מאוד ברורות, למדתי גם את ההיסטוריה שלך, הכול בסדר. בסופו של דבר אתם אחראים על אכיפת חוק במדינת ישראל ולא רק לדבר כל הזמן על תנאים ותנאים סוציאליים. אם היית בא אתי לפזורה אתמול, היית רואה איזה וילות יש להם. התפקיד שלכם כמשטרה זה לאכוף את החוק. כשאני שומע את השר נחרץ מאוד, אולי בצדק, במקומות כמו יצהר, שיהיה דין , זה צריך להיות גם במגזר הערבי. לא צריך לעשות פה הנחת מגזר.

המשטרה עושה עבודת קודש, אין לי ספק בכך. אני יודע כמה השוטרים אוהבים את המדינה הזאת, מוסרים נפש למען המדינה הזאת. יש לנו שוטרים איכותיים מאוד. אבל כשהקצונה משדרת כל הזמן מסרים של חוסר גיבוי, חוסר גיבוי לשוטרים ולעומת זאת הכלה והבנה. כל הזמן מחפשים צידוקים, למה מתפרעים. זו שערורייה. כולנו ראינו את התמונות הקשות בכפר קאסם, מה הגיבוי שנתתם שם, מה הגיבוי שנתנו לקצין המסכן הזה שחטף מכות פעם אחר פעם אחר פעם. מי גיבה אותו? אנחנו מפקירים את השוטרים שלנו ואחרי זה אנחנו מצפים שיבואו ויעשו עבודות לעילא ולעילא. אי אפשר לזרוק אנשים בשטח, צריך להיות כאן גיבוי מערכתי וצריך להיות גיבוי שלכם במשרד לביטחון פנים.

כל הזמן אני שומע את השר לביטחון פנים מחפש, מכיל ומכיל. להכיל את ההתפרעויות, להכיל את עבירות החוק, להכיל את פריעת החוק. אתמול קיימתם דיון שלם על הר הבית, מה דברתם בדיון כל הזמן? הפרת החוק של הערבים בהר הבית לא ענינה אתכם בכלל. נכנסים להר הבית, מקללים שוטרים. ראינו עשרות אלפים עומדים מול שוטרים צורחים עליהם, מרביצים להם, זה לא עניין אתכם. אבל יהודי ממלמל תפילה, זה מה שמעניין את המשרד לביטחון פנים.

אני אומר לכם שככה תשיגו מטרה הפוכה. מעבירים מסר לשטח שצריך להיות ברור, שאכיפת חוק היא אכיפת חוק בלי גזענות. דין אחד לכולם. דין אחד ביצהר ודין אחד בטייבה. אתם גם מלהיטים את הציבור היהודי כי אתם יוצרים תחושות קיפוח אצל הרבה יהודים. לכן זו טעות. אתם טועים בנושא הזה וזה מה שרציתי להגיד.

תודה. תרצה להתייחס?

לפני כשבועיים הצגנו כאן בצורה מפורטת מאוד את התוכניות בחברה הערבית. בצד השמאלי של השקף זו מפת הדרכים שאתה התחלנו את הדיון ההוא. אני רוצה להזכיר את זה בהתייחס לדברים שנאמרו. הפעילות שאנחנו מתכננים בנושא של החברה העברית יש בה כמה וקטורים. אי אפשר להתייחס אליה כפעולה אחת, אי אפשר לדבר על שיטור עירוני מבלי לדבר על ארגוני פשיעה. אי אפשר לדבר על ארגוני פשיעה בלי לדבר על עבריינות כביש. אי אפשר לדבר על עבריינות כביש בלי לדבר על פעולות בנושא חקירות ושינויי חקיקה. לכן יש פה חבילה. מה שקורה בדרך כלל בדיון, תופסים נושא אחד, כמו שיטור עירוני וזה כאילו חזות הכול וזה לא כך.

בהתייחס לדברים שאמר חבר הכנסת סעדי, אתם באמת חושבים במשרד שהשיטור העירוני בערים ערביות ייתן מענה?

חד משמעית כן מכמה סיבות. אחד, הלמנו המרכזי של נוכחות חוק וסדר בעיר היא מאוד משמעותית. נכון שיש אירוע שנקרא ארגוני פשיעה והוא אירוע מרכזי וצריך לטפל בו על ידי הקרסת הארגון כלכלי, החדרת עדי מדינה, מאבק חקירתי, סיגינטי, מודיעיני על ראשי הארגונים וכו'. זה אירוע בפני עצמו. מוקמות יחידות של פשיעה כלכלית, יש פעולות מבצעיות משמעותיות של המשטרה כלפי אותם ארגונים. אנחנו מגבירים את פעילות הרשות להגנה ועוד פעולות שעוסקות בארגונים עצמם.

לצד זה, האזרח הערבי, בין אם הוא אזרח נורמטיבי ובין אם עבריין, צריך לראות יותר נוכחות של חוק וסדר ברחוב. בין אם באמצעות עיבוי שוטרים בתחנות ובין אם באמצעות כניסת כלים כמו השיטור העירוני שמפנים שוטרים לפעולות אחרות, דברנו על זה שבישובים שהופעל בהם שיטור עירוני המשטרה יכלה לעשות יותר בכל יתר הדברים שהם לא עבירות איכות חיים דבר שני, האזרח קם בבוקר ורואה אדם שמטפל בבעיות כמו הפרעת רעש, זריקת פסולת, חניה ותנועה עד עבריינות קשה יותר ומשמעותית יותר שמגיעה עד לארגוני השפיעה. אנחנו רוצים להיות על כל הרצף הזה וזו התוכנית שהצגנו.

לפחות בסיורים שראיתי, דווקא ברגע שמוקמות תחנות משטרה מספר התלונות עולה. זה מוכח מחקרית. ברגע שיש לאזרחים בית, אפשר לראות שהם מגישים את התלונות. אבל אתה אומר שמבחינת הערכה ומדידה, צריך לראות באמת שהפיקוח העירוני באותן רשויות ערביות באמת יש לזה משמעות מבחינת התושבים. ההערה של חבר הכנסת סעדי נאמרה כי הוא מכיר את האוכלוסייה.

זאת הערה חשובה ולגיטימית. גם בשיטור עירוני אנחנו משקיעים מאמץ לדייק את השיטור העירוני למקומות הנכונים. זה נכון ששיטור עירוני בטירה או טייבה ככל הנראה יותר מוצלח מתל שבע.

מהן 7 הערים שציינת שהולך לקום שם שיטור עירוני?

אני מוסיף לזה כוכבית כי זה צריך לעבור עוד החלטת ממשלה.

מה המלצת המשטרה?

כפר קאסם, כפר קרע, כפר כנא, סחנין, כפר מנדא, ח'ורה ועררה.

דבר נוסף לגבי שיטור עירוני, זה באמת משאב בחסר. אין ראש רשות שלא מתקשר ומבקש סיוע בשיטור עירוני. מדובר בכלי מוצלח, פעיל כבר למעלה מ-70 רשויות, אין רשות שלא רוצה את זה. מצד שני זה משאב בחסר. אנחנו מדברים על החלק של הפקחים אבל על כל פקח כזה אנחנו מתקצבים שוטרים וזה משאב מוגבל. לכן בתוכנית שבנינו, בהתאם לקריטריונים שציינתי קודם בסופו שלד בר בוחרים היכן למקד את זה, למקומות שנמצאים בראש הקריטריונים. אם הייתי יכול הייתי מרחיב את השיטור העירוני עוד ועוד, אבל כרגע אין לנו תקציב לעשות את זה.

מה לגבי השאלה שלי על אכיפת החוק?

אני חושב שעניתי על השאלה. בשום חלק בדברי לא התייחסתי להכלה סוציאלית כזו או אחרת של עבריינות או פשיעה.

זו לא המדיניות שלכם?

לדעתי אין מסר כזה שעולה מהמשרד. לגבי הרשות להגנה על עדים, זה גם מערך שמאוד חשוב לנו לתגבר בתקציב.

כי הוא קטן מאוד. גם הוא חלק מהתוכנית נגד הפשיעה במגזר הערבי, לתת הגנה לעדים משמעותיים לכנופיות פשע?

נכון לתקציב 2022 מגדילים את הרשות בעוד 5 מיליון שקלים ועושים מאמץ להגדיל את זה יותר כי זה מאוד חשוב לנו. כאן, כל שקל משמעו - - -

הייתי שם בביקור, מאוד השפיע עלי. הרי בסוף אותו עד מדינה שאתה נותן לו הגנה יכול להפיל לך כנופיה שלמה ולחסוך לך מיליונים.

מה אתם עושים שם בכסף?

אנחנו בונים מסגרות הגנה שמאפשרות לעדי מדינה שמקריסים ארגוני פשיעה לקבל זהות חדשה.

מטיסים אותם או מאפשרים להם לחיות כאן בארץ?

יש כל מיני פעולות שאני מעדיף לא לפרט אותן. חלק מהפעולות מתקיימות בארץ וחלק בחו"ל. המטרה שלהם לייצר מסגרות הגנה על עדים כך שלא יאוימו ויוכלו להעיד. זה מאוד חשוב. אגב, כשמדובר בחברה הערבית זה אפילו יותר מורכב כי צריך להגן על חמולה, עם האישה עם הילדים, זה מסובך מאוד אבל נושא שמבחינתנו בסדר עדיפות מאוד גבוה.

מבחינת הרשות להגנה על עדים זה מספיק? אין מצב שיש עד שמחכה ואין תוכנית הגנה בגלל תקציב?

לא נאפשר מצב שהרשות לא יכולה לפעול כי אין לה תקציב.

זה חשוב מאוד.

עדיין אם הוועדה תרצה לסייע, אנחנו מאוד נשמח.

כן אנחנו רוצים. ב-13:00 יש ועדה חסויה עם הרשות להגנה על עדים.

בנושאים של חדשנות ודיגיטציה שמנו דגש מיוחד בתקציב הקרוב. לגבי המשטרה הזכרתי קודם את החשיבות בלייצר תקציב בסיס לפרויקטים ארוכי טווח. בנושא שירות בתי הסוהר, הרבה פרויקטים שקשורים לשידור מערך הנתונים. אני מניח שכל מי שביקר בשירות בתי הסוהר ראה בשתי שניות עד כמה הארגון הזה זקוק לקפיצת המדרגה הטכנולוגית. יש סדרה של תוכניות בהקשר הזה, ייתכן שנציגים פה יפרטו יותר. תקציב מאוד משמעותי שלדעתי לא היה כזה בהיסטוריה של שירות בתי הסוהר, שמאפשר לנוע לתוך ההתעצמות הטכנולוגית הזו. בכבאות והצלה המספרים קצת יותר נמוכים, אבל אני מזכיר שכבאות והצלה עשתה שדרוגים יפים מאוד בשנים האחרונות ואנחנו ממשיכים אותם.

גם שם צריך טכנולוגיה, מקימים כל מיני חפ"קים בכבאות וראיתי שפחות עובדים עם מחשוב, לעומת המשטרה וצה"ל שכן עובדים עם מחשבים.

אני משוכנע חבר הכנסת בן גביר שאחרי שתבקרו בכבאות ביום חמישי תחשוב אחרת.

ראיתי בשטח, הייתי בנווה אילן וכשיצאתי הייתה שריפה גדולה. היו חפ"קים של הכבאות וחפ"קים של המשטרה, יש למשטרה יתרון טכנולוגי, אני מחזק כמה חשוב להשקיע בנושא הזה.

אנחנו מסכימים וזה כאמור דגש מבחינתנו. הפערים בשירות בתי הסוהר הם לאין ערוך יותר גדולים מאשר האחרים, לכן גם המשמעות התקציבית ששמנו שם. כולנו שותפים לדעה שטכנולוגיה היא מפתח לקפיצת המדרגה של הארגונים כולם.

בתקציב השב"ס יש גם שדרוג מתקנים?

לא היית כשהוא דיבר על כלא מגידו החדש.

לא רק מגידו החדש, גם הגדלות ותוספות בשלושה בתי כלא קיימים. הרפורמה בכבאות – לא אפרט כי זה מתקיים בדיון מחר.

רק תגיד בכללי שזה להעביר את הכבאות לתקן האמריקאי.

יותר מזה, לפי המספרים שאני מכיר, אם התהליך הזה מצליח אנחנו חוסכים כ-7 מיליארד בשנה כתוצאה מתהליכי הפחתת הרגולציה. הדבר הזה מבחינה משקית הוא דרמטי. אנחנו עם 10-15 תקנים של תקני מטה בכבאות יכולים לעשות פה מהפכה בעולם רישוי העסקים, בעולם אישורי תכנון ובניה בישראל. אם נצליח את כל זה אני חושב שהמשק הישראלי ירוויח מאוד כתוצאה מהמהלך הזה.

הכבאות כבר שם כבר כמה שנים. ההקלה על העסקים לפחות מהכנסת העשרים.

אלה ארבעת הדגשים: גם בנושא החברה הערבית, גג שכר, תקציבים ייחודיים בנושא הטכנולוגי ונושא הדיגיטציה. אני מציע שנעבור לסקירה של הגופים עצמם.

בבקשה, המשרד לביטחון פנים.

שמי עינת גרוסמן, מערך תכנון ותקציב בשב"ס. ניתן סקירה כללית על התפתחות בסיס תקציב שב"ס בין השנים 2017 לשנת 2022. בשנים עברו, זה צוין על ידי המנכ"ל בפתח הדברים, בסיס השכר בשכר תוקצב בחסר. השנה, בהתאם להסכם גג השכר, בפעם הראשונה תקציב השכר תוקצב במלואו, אל מול שיא התקנים שקיימים בחוק התקציב. לכן יש קפיצה משמעותית בשכר. גג השכר באמת נותן לנו את ההזדמנות הזו והסיכום התקציבי שהגיע בעקבותיו.

גרף התפתחות שיאי כוח האדם. בגדול שב"ס נשאר אל מול 2019 בבסיס באותה מסגרת של שיאים, חשוב להגיד שגג השכר מייצר מצד אחד התכנסות למסגרת תקציב מקסימאלית, מצד שני הוא מאפשר לנו להקפיא תקנים, לעשות תהליכי התייעלות בשירות בתי הסוהר ואנחנו אכן נכנסים לתהליכים כאלה. מקפיאים תקנים והתקציב שיישאר לנו פנוי בשכר יועבר להתעצמות ופיתוח. זאת אומרת שנוכל להשקיע יותר ולקדם משמעותית את שב"ס.

אפשר לראות את החלוקה בגרף בין תקציב השכר והגמלאות, תקציב הקיום שמהווה 18% מסל התקציב ותקציב הפיתוח שיחסית מאוד קטן. אנחנו רואים תמונה של בסיס התקציב. יש עליו תוספות חד פעמיות מסוכמות, כמו בג"ץ שטח המחיה, עופר ונפחא, זה יקפיץ משמעותית את תקציב הפיתוח. מתוך שכר וגמלאות, במידה ונתייעל נוכל להעביר תקציב לטובת הקניות.

צופים לכ-8,650 סוהרים במצבה בפועל במהלך שנת 2022 וכ-4,200 גמלאים, זה התקציב שרואים בשכר וגמלאות. כבר העברנו בבסיס 195 תקנים הקפאנו ואת התקציב בגינם העברנו לטובת קידום פרויקטים שתכך נראה בשב"ס.

לגבי פילוח ההוצאה העירית בתוך תוכנית הקניות ותקציב הקניות, מזון הוא חלק משמעותי, זה גם לאסירים וגם לסוהרים. אנחנו קונים כוח אדם למטבחים. בינוי זה בעיקר ארנונה וחשמל. הוצאות טכנולוגיה. תחזוקה ורכש לוגיסטי ותחבורה. רוב ההוצאות שאנחנו רואים בפילוח העוגה הם הוצאות לתקציב הקיום של שב"ס. בסיס תקציב שב"ס ניכר בתוספת תקציב משמעותית גם השנה של 133 מיליון שקלים פערי קיום, אבל זה נותן מקום לאותם פערי הקיום וזה מביא את שב"ס לבסיס שיכול להתקיים בצורה ראויה. את כל התוכניות, גם ההתעצמות הטכנולוגית נראה בתוספות התקציב שיינתנו לאורך הזמן בהתאם לסיכום התקציבי.

מה זה קוגנרציה? 2% מהתקציב.

שמי מישל, ראש ענף תקציבים, קוגנרציה זו מערכת חדשה שאנחנו בין החלוצים במשרדי הממשלה שמכניסים מערכת שמייצרת חשמל. מדובר בפאנלים סולאריים עלה גג של הכלא, עשינו פיילוט באחד המתקנים בשירות בתי הסוהר ואנחנו מרחיבים את היריעה בנושא. זה אמור לייצר חשמל באופן עצמאי.

יפה, זה חשוב.

הקוגנרציה זה רק העלות החד פעמית הראשונה, זו רק ההתחלה יריית הפתיחה.

מה ההערכה של החיסכון בחשמל?

זה משמעותי. במדינות עם שמש, פאנלים סולאריים במוסדות ציבור משמעותי. ניסינו לעשות את זה בכנסת אבל משום מה במשרדי הממשלה זה לא זז וחבל כי אנחנו מדינת שמש. אתם רוכשים את הפאנלים ב-2021?

מבצעים את הפרויקט, זה פרויקט שנמשך כשנתיים וחצי.

באיזה כלא יש היום?

עשינו פיילוט במתחם הנציבות, בשטח שהיה לנו אפשרות לייצר מקום לפאנלים הסולאריים ובהמשך נשים במתקני כליאה שם יש שטח ויכולת לשים פאנלים, מדובר בשטחים עצומים. אנחנו עכשיו נמצאים בשלב ששל המכרז בנושא.

מה עם מימון תוכנית קברניט.

אני אפרט על התוכנית בהמשך. זו תוכנית חשובה. בבסיס התקציב הצלחנו להקשות כ-50 מיליון. תוכנית קברניט רחבה יותר, אנחנו רואים רק את הבסיס ולא את התוספות.

הסיכום התקציבי מהווה הזדמנות משמעותית. הסכם גג שכר הצליח להביא לצדו את הסיכום התקציבי והוא מאוד משמעותי לשירות בתי הסוהר. הוא מהווה הזדמנות משמעותית לקידום ומימוש יעדי שב"ס, בעיקר לקידום הטכנולוגי.

אנחנו מתמקדים גם ביישום הסכמי גג שכר. דיבר המנכ"ל על מסלולי השירות ועל פירמידת הדרגות. יש אתגר לארגון מצד אחד אך מצד שני גם הזדמנות לטייב את כוח האדם שאצלו. כמובן המשך יישום בג"ץ שטח המחיה, נראה את המשך יישום הפרויקטים.

דובר על תכנון פרויקט מגידו, מדובר באבן דרך משמעותית, זה אשכול של בתי כלא שיחליפו ב-7 בתי כלא. הוא יהפוך למתקן כליאה לאומי, חדשני ויעיל. יבנה בצורה מסוימת טכנולוגית, משהו שלא קיים היום בישראל. קבלנו גם תוספת לעמדות היוועדות חזותית. עמדות שקיימות כבר היום לאור הקורונה, אבל צריכים למסד חלק מהתחנות שם הם מנהלים את ההיוועדות החזותית וזה כמובן בהתאם לחוק.

על תוכנית הקברניט אני רוצה לתת דגש לצד כל מה שרואים כאן. עם הכנסה לתפקיד, ביקשה נציבת השב"ס תוכנית שמתמקדת בקהילה, ביטחון, ראייה אסטרטגית, ניהול, יעילות וטכנולוגיה, אלו ראשי התיבות של תוכנית קברניט. המיקוד הוא ב-5 מנועי פעולה עיקריים: גם בחזון וערכי הארגון, גם בביטחון ומודיעין, כליאה, קהילה והון אנושי וכמובן תשתיות אסטרטגיות.

מה אנחנו מתכננים לעשות בשנת 2022 במסגרת תוכנית קברניט נראה את עיקרי הדברים, נתחיל בחיזור והתעצמות המערך הטכנולוגי, בדגש על המערך המבצעי, תכף נפרוט דוגמאות לפרויקטים שנוכל לקדם במסגרת התקציב שניתן לנו. אפיון והקמת תשתיות כליאה מתקדמות. יצרת רצף טיפולי שיקומי וטיוב והטמעת כשירות מבצעית וערכית. תוכנית הקברניט מחייבת אותנו לצעדי התייעלות. הצלחנו לחסוך בכוח אדם, פינינו תקציב לקידום קברניט כי התוספות החד פעמיות לא יספיקו לכל התוכנית הגדולה. זו תוכנית רב שנתית.

היום היחס הוא 1 ל-2 מבחינת סוהר כלואים? כך הבנתי ושאתם הולכים ל-1:3.5.

היחס שלנו הוא 1:2 זה נובע בעיקר ממתקני כליאה שאינם מתאימים לבג"ץ שטח המחיה. אנחנו נמצאים בעיצומו של תהליך של עמידה בתנאי הבג"ץ שטח המחיה שזה 4.5 מטר לאסיר/כלוא. כתוצאה מכך השינוי במצב ה השתנה, היה שחרור מאוד מאסיבי של אסירים בגלל שחרור מנהלי וזה יצר לצורך העניין יחס של 1:2 ואנחנו פועלים לצמצם את זה, זה חלק מתוכנית הקברניט.

צריך להתאים את הבינוי, צריך להבין שבסוף זה אגף ויש צוות שנמצא באגף ולכן לרוב צריך לעשות התאמות בבינוי, זה חלק מהתוכנית שנראה כאן. נצלול פנימה לתוכניות שמובילות את קברניט: קיום אפקטיבי של משמורת הבטוחה, רוב הפרויקטים מושתתים על קידום טכנולוגי. יש ניטור רב מימדי, ניטור פנימי בתוך כותלי הכלא, אם ה שדרוג מצלמות, משל"טי אחודים, שדרוג מערך ספירות האסירים. בנוסף ניטור עילי, ניטור שמאתר ומשבש פעילות אווירית של רחפנים וניטור חיצוני.

יש כמה דוגמאות לנושאים שנקדם השנה, התקנות לזיהוי תת קרקע, פרישת מערכות התרעה היקפיות, איחוד המשל"טים לשלושה במקצבים, מערכת שליטה ובקרה, מערכת ERP שתספק תמונת מצב טובה יותר וכמובן תשתית ביומטרית. לכל זה יש גיבוי ותוספת שהוזכרה בהתחלה של כ-60 מיליון שקלים לטובת הקידום הטכנולוגי. בהמשך נראה חיזוק והתעצמות המערך הטכנולוגי.

כפי שאמר המנכ"ל ואני רוצה לשים על זה דגש, שב"ס נמצאת הרבה הרבה מאחור לעומת ארגונים מקבילים בכל הנוגע למערך הטכנולוגי. החוסן הטכנולוגי משמעותי לשב"ס, כשתגיעו לביקור תראו כמה אנחנו נמצאים הרחק מאחור. המטרה היא להבנות תשתית טכנולוגית איתנה לשב"ס. נבנתה תוכנית רב שנתית לקדם את הטיפול גם בתשתיות הטכנולוגיות. יש מספר רבדים, גם טיפול בתשתית, במערכות המידע והנתונים, יש פער עצום במערכות המידע, אנחנו נכנסים להסכם גג שכר, אבל אין לנו מערכת שיכולה להכיל את ההסכם הזה, מערכת שתוכל לקשר בין כוח אדם לשכר. אין ממשק כזה, זה משהו שאנחנו צריכים לבנות. הגנת סייבר, עוד נדבך של מערכת אבטחה ותשתיות נתונים. יומן ממוחשב, הרבה מהדברים מתנהלים ידנית.

אי אפשר לקרוא את הכתב ביומנים של השב"ס.

זה שעדין כותבים במחברת שאסיר יוצא ונכנס.

זה באמת עצוב. אני לא מספיק זמן בשב"ס, כשראיתי את זה הופתעתי מאוד מהרמה הטכנולוגית בשב"ס. אנחנו שנים אחורה. הזכרתי את עמדות היוועדות חזותית, נמסד 56 עמדות כאלה וכמובן מערכות הגנה וגיבוי להגנת בסיסי הנתונים ודלף המידע.

בשקף הבא יש הרחבה לגבי פרויקטי בג"ץ שטח מחייה. הוזכרו הפרויקטים, אדבר על עופר, נפחא ואלה. עופר ונפחא אלה פרויקטים שמתוכננים להסתיים בסוף השנה הבאה. הם מוסיפים 480 מקומות כליאה בעופר ועוד 395 בנפחא.

של כספות? לא אוהלים. כי בעופר יש אסירים ביטחוניים בכספות לא באוהלים.

נכון. אלה זה פרויקט שיימשך לתוך 2023, הרחבת הביס"ר הקיים בעוד כ-416 מקומות כליאה נוספים. מגידו זה פרויקט דגל משמעותי, שיביא את שב"ס למקום אחר לגמרי.

איזה בתי כלא מפנה מגידו כשיוקם?

מגידו מפנה לנו שבעה בתי כלא, זה פרויקט שיממן את עצמו. מפנים קרקע ויכולים למכור אותה.

זה בעיקר מתקני כליאה שנמצאים בצפון. ישנים מאוד ולא תואמים את תקן הכליאה של בתי הסוהר, בטח לא של שטח מרחב המחיה. שיטה, גלבוע, כרמל, מגידו, אלה העיקריים.

יש לכם פתרון לירושלים? למגרש הרוסים?

זה חלק מתכנית קברניט, גם במרכז, בינוי ופינוי מעשיהו, גם זה חלק מהתוכנית ואת שני המקומות האלה אנחנו רוצים לקדם. לגבי מגידו, החזר ההשקעה הוא כ-8 שנים, נוכל בחיסכון של כ-159 מיליון שקלים בשנה להחזיר ב-8 שנים. יש חיסכון מצטבר של מאות מיליוני שקלים עד תום 2040.

על רוב האתגרים המרכזיים דברנו, שירות בתי הסוהר נמצא בפני אתגרים מורכבים. אירוע בריחת האסירים מכלא גלבוע חייב אותנו לבחינת תפיסות ההפעלה. תוכנית הקברניט החלה עוד לפני, היא הותאמה וממשיכה להיות מותאמת לאור מה שאנחנו רואים בעקבות אירוע בריחת האסירים הביטחוניים. משנים את התעדוף, מוסיפים ומתגברים איפה שצריך. בנוסף, אתגרים שליוו את כל מדינת ישראל, התקציב ההמשכי, מגפת הקורונה ושומר חומות.

משמורת בטוחה ונאותה, סיכול האיומים מחוץ למתקני השב"ס. אנחנו רוצים לשפר אפקטיבית את כל מרכיבי הליבה במתקני השב"ס לקיום המשמורת הבטוחה וסיכול האיומים גם מתוך וגם מחוץ למתקני שב"ס. מנגד לתת תנאי מחיה הולמים לאסירים וסביבת עבודה מתקדמת וחדשנית לסגל. אם זה בהתאמת תשתיות כליאה מתקדמות, השלמת תכנון אשכול מגידו, הרחבת ביס"ר מעשיהו. יישום החלטת הממשלה בעניין בג"ץ שטח מחיה ועוד.

על טכנולוגיה וחדשנות דברנו, יש תוכנית גדולה ורחבה. 60 המיליון שניתנו באופן חד פעמי לשנה הבאה יתנו מענה ראשון להתחיל, נצטרך לראות איך לאורך השנים אנחנו ממשיכים לתגבר את זה, כי אנחנו באמת בפער גדול. צריך לתת דגש גם על יצירת רצף טיפול ושיקומי, תוכניות טיפול מותאמות, הכנה לשחרור בשת"פ עם גורמי הקהילה, הכנת האסיר לשחרור בשיתוף גורמי אכיפת החוק ולפתח ולקדם את תוכניות החלופות לכליאה. סביבת עבודה מתקדמת, ראינו לאור גלבוע, גם כשירות מבצעית, גם כשירות ערכית ודיגיטציה של המערך.

הזדמנויות העיקריות שלנו הם אירוע גלבוע, פערים מבצעיים וטכנולוגיים שעלו באירוע גלבוע ויבואו לידי ביטוי במענה, גם במסגרת תוכנית הקברניט ל הנציבה. בג"ץ שטח מחיה מלווה אותנו, אלה עופר נפחא וההתחלה של מגידו. אישור תקציב המדינה, הסכם "גג שכר", דובר עליו, הוא משמעותי. החיים לצד הקורונה, הגברת השימוש ב-VC.

מילה על חיים לצד הקורונה, מאוד חשוב להתקדם. זה שהאסירים נמצאים בתוך הכלא כי היה אחד חולה, זה לא קורה במדינה, אם יש מישהו במקום העבודה שחולה בקורונה, מי שמחוסן חוזר לעבוד והבנתי שרובם מחוסנים בכלא, אז לא יכול להיות שכל ההכשרות המקצועיות סגורות. אם יש אדם מאומת, לשלוח אותו לבידוד, לשחרר את האסירים שילכו להכשרה המקצועית וילכו למשימות שלהם, בדיוק כמו שכל המדינה מתפקדת בקורונה. העברתי גם פניה לגבי ילדי האסירים, הבנתי שאתם מטפלים בזה. זה קורה בכל המקומות בארץ, גם בבתי הכלא צריך לאפשר את זה. הנקודה הזאת מאוד חשובה לי. הקורונה כאן כדי להישאר, בינתיים במדינת ישראל מתמודדים עם זה טוב, אנחנו עם נתונים מאוד נמוכים, צריך להמשיך לחיות, גם בשב"ס. הייתי בכלא שהיה אחד מאומת ו-250 נכנסו לבידוד כשהם מחוסנים. זה לא הגיוני. חיים לצד הקורונה זה אומר שחיים לצד הקורונה. עם ילדי אסירים, עם ללכת להכשרה מקצועית, עם לתת לאסירים להמשיך את סדר היום שלהם.

קראתי את התוכנית. במידה ומנכים את הכסף עבור הוספת כוח אדם ובניית בנייני משטרה, כמה נשאר מהכסף?

כשאנחנו סופרים תקן שוטר אנחנו סופרים לא רק את המשכורת שלו. אנחנו מכילים בזה את כל המעטפת שלו. מרכיב הניידת יושב בתוך תחשיב התקן הזה. תחשיב התחנה יושב בתוך זה. כשאתה רואה 800 שוטרים, זה לא רק 800 תלושי משכורת, זה גילום של כל מה שנמצא מסביב לחיי השוטר. כדי לתת תשובה מדויקת צריך לעשות תחשיב ואני לא רוצה לומר משהו לא מדויק.

אני יכול לתת לך תשובה מדויקת 2,430,000 ב-5 שנים. יש לי הרגשה שהמשטרה בין היתר מנצלת את המשבר בקרב האוכלוסייה הערבית כדי לחזק את עצמה. כמו כל משרד בעולם שרוצה לחזק את עצמו יש פה הזדמנות. כולם מדברים על הפשיעה בקרב האוכלוסייה הערבית, אז זו הזדמנות למשטרה לחזק את המוסד עצמו של המשטרה. אני רוצה לשאול אותך מתי נראה תוצאות? קראתי בעמוד 39 שנראה תוצאות אחרי עשור. מי יודע מה יהיה בעוד עשור? מה הדינאמיקה שתהיה. ממשלת בנט קובעת עבור הממשלות הבאות במדינת ישראל? אני חושב שזה לעג לרש.

לגבי השאלה הראשונה, אפשר לעשות את הפילוח הזה ולהראות מה מתוך התקציב. אני לא מכיר את המספר 432 מיליון והוא גם לא ל-5 שנים. אני מזכיר שהתוכנית שלנו לחברה הערבית, כפי שהצענו אותה כרגע, היא לשנת 2022 ויש אלמנטים מסוימים כגון תוספת השוטרים ב-2023 שאנחנו יודעים לדבר עליה. כשאני מדבר על תקציב מקצה לקצה, שאני יודע לפרט אותו ברמת השקל, זה 2022 ואין בעיה לעשות את הפילוח כמה מתוך זה הם שוטרים ממש וכמה מזה זה כל היתר. לגבי שאלת התוצאות, בשום שלב לא השר ולא אני התבטאנו במושגים של 10 שנים.

אני מפנה אותך לעמוד 39 בתוכנית עצמה, שהמצב יהיה שוויוני בין החברה הערבית לחברה היהודית אחרי עשור.

אני לא יודע לאיזה נייר אתה מתכוון.

אני אעביר לך.

התוכנית היא הדרגתית. יש הבדל בין נוכחות שוטר במשטרה, שתוך 5 חודשים הוא שם, בין בניית תחנה, שזה תהליך שלוקח 12-18 חודשים, לבין שיטור עירוני שזה תהליך שלוקח 9-10 חודשים בממוצע. אז מתוך סט הפעולות, חלקן מהירות יותר, אלה שקשורות לנוכחות, בעיקר עיבוי שוטרים, פרישת מצלמות, אופנועים בשטח, אני מניח שהציבור יראה אותם מהר מאוד. בנושא של ארגוני פשיעה, קשה יותר לשים את האצבע. ההערכה של גורמי האכיפה במשטרה וגם של הפרויקטור ושל השר, היא שבטווח חצי השנה הקרובה נצליח לראות הישגים במושגים של הקרסת ארגוני פשיעה, זה קשור ליכולת לחדור פנימה, להשיג מודיעין, להפיל כלכלית וכו'.

הצוות שהוקם ביחד עם הפרויקטור הוא צוות שהוגדר כמבצע לחצי שנה, עד יולי 2022. עד אז אנחנו מצפים לסדרה של הצלחות מבצעיות בנושא של ארגוני הפשיעה או עבריינים ברשימה המרכזית. בפעולות היותר תשתיתיות, כמו שאמרתי, בתחום הנוכחות אני מאמין שבחצי השנה הראשונה של 2022 הציבור הערבי יוכל לראות יותר נוכחות ברחובות. התהליכים יותר תשתיתיים תחנות, שיטור עירוני, טכנולוגיות, סייף סיטי וכו', אני מעריך שעד לקראת סוף 2022.

הערבים בערים מעורבות, רוב התקציב מופנה לישובים הערבים ובצדק. אבל בערים מעורבות כמו לוד, רמלה, עכו, חיפה, בחודש האחרון נהרגו שני אנשים בחיפה. דווקא בערים המעורבות, בגלל הפער הכלכלי, איפה צומחת הפשיעה? לא כשיש עוני או כשיש עושר, אלא כשיש פערים. את זה נמצא בערים המעורבות יותר מאשר בישובים הערביים. מה גם שאיפה יש מסעדות? בתי קפה? מאיפה אפשר לגבות פרוטקשן? לא מכפר נידח ערבי שיש שם חנות שמוכרת חלב וביצים, אלא במקומות שאפשר.

לכן אני מזהיר שדווקא בערים המעורבות, שם ממש צריך להתלבש ועכשיו. דברתי עם קאליש, ראש העיר חיפה וגם עם הנהגת המשטרה בחיפה, הם אומרים שהם לא ממש חלק מהתוכנית. חשוב לי שתפנימו שצריך להשקיע בערים מעורבות כמו בישובים ערביים.

אני מסכימה עם זה. בסוף, האם מתוך 1,100 שוטרים, או 300 ו-800 אנחנו מתגברים תחנות משטרה בעכו ובלוד וברמלה? או שאנחנו רק מגדילים אתה כוח בכפר קאסם. ראינו מה קרה בשומר חומות, זה אירוע מאוד בעייתי. האם לפי התוכנית הם נכנסים גם בערים מעורבות או רק בערים ערביות? חוץ מהסייף סיטי.

הסייף סיטי כולל תוספת 35 שוטרים בכל ישוב. בלוד ובעכו, שהן כרגע שתי הערים הראשונות בתוכנית הזו, מדובר על תוספת של 35 שוטרים. חיפה לא בתוכנית הזו כרגע, זה פיילוט שיוצא ב-2022 ואנחנו רוצים לראות שהוא מוצלח.

אני מבקש לכלול את חיפה. זו העיר שלי והתושבים רואים איך הפשיעה עולה בחיפה ואנשים רוצים תשובות. אני מזהיר שדווקא בחיפה, בגלל הפערים הכלכליים הגדולים, בגלל שיש בתי קפה והרבה עסקים שאפשר לקחת מהם פרוטקשן.

אתה צריך לדבר על זה עם השר, צריך לזכור שהרציחות האחרונות היו בחיפה.

דברתי עם השר והוא מגיע לחיפה ביום רביעי בעוד 10 ימים, נפגשים בעיריית חיפה עם ראש העיר ועם נציגים מהציבור הערבי בחיפה. הוא יגיע, צריך לקבל החלטה לחזק את האוכלוסייה.

התושבים בחיפה גם סובלים מהרציחות והפרוטקשן. תעשה את המהלך שלך.

זו הערה חשובה ואני כמובן לוקח אותה ונעבוד אתה. אבי אני חייב להגיד שבתוך מציאות שבה הרציחות מפוזרות בכל מקום, גם בדרום וגם בצפון וגם במרכז ובסוף אתה שואל את עצמך מה התוספת של השוטר השולי הבא שאתה צריך לשים אותו. איפה הוא צריך להיות? האם הוא צריך להיות שוטר מס' 10 בכפר קנא או שוטר מס' 1 בערוער או שוטר מס' 203 בחיפה. אני לא יודע. אין לזה כלל אצבע. לכן אנחנו עובדים עם כל מחוזות המשטרה, עוברים אתם מחוז מחוז, תחנה תחנה, ימ"ר ימ"ר וביחד עם המשטרה מנתחים איפה מצויה התוספת המשמעותית ביותר של עוד שוטר. זו באמת שאלה גדולה.

יושב פה נציג האוצר ואני מזכיר שהתחלנו את הדיון עם האוצר עם רצון לתוספת של 2,000 שוטרים ולא של 800. בסופו של דבר, במסגרת תקציב המדינה כפי שאושר, אנחנו עם תוספת של 800 שוטרים. אנחנו בקפידה מאוד רבה מנסים לחלק אותם בכל המשימות השונות.

בלי קשר לתוכנית החדשה, האם היום חלוקת שוטרים בערים זה לפי גודל האוכלוסייה?

יש מפתח לפי תחנה בינונית, תחנה קטנה, במקומות שישנן תחנות.

למשל עיר כמו מודיעין שמספר התיקים של פשיעה נמוכה, זה אותו דבר כמו עיר מעורבת למשל? המפתח הוא לפי מספר אוכלוסייה או לפי מספר תיקים שנפתחו?

שמי רונית חיים כהן, ראש מחלקת תכנון באגף התכנון והארגון. כל שטח המדינה מחולק לתחנות שמטרה. אין שטח במדינה שלא חולשת עליו תחנת משטרה. יש לנו 85 תחנות כאלה והן מאורגנות בשלושה אשכולות האשכולות האלה בנויים מתחנות גדולות, תחנות בינוניות וקטנות. כאשר זה מתייחס לנתוני תשתית שמתייחסים להיקפי אוכלוסייה ונתוני תשתית שמתייחסים לאירועים ותיקים. זה מחלק לנו ל-3 קבוצות שאפשר להתייחס אליהן בהקשר של הקצאת משאבים מיטבית.

מה שעשינו עם התחנות הערביות, כדי לדעת איך לחלק את אותן תקנים ולזה אני מניחה שאת מכוונת, הוספנו עוד נתונים ועוד פרמטרים שמאפיינים את הטריטוריה מבחינת מאפייני הפשיעה כמו אירועי רצח, ירי, פשיעה חמורה, תיקים שבסופו של דבר יש מעל 7 שנות מאסר. את הפרמטרים האלה הלבשנו על התחנות ויצרנו מעין מודל שמדרג לנו את התחנות.

עזבי רגע את התוכנית הזו, שאני בטוחה שההחלטה להקים תחנת משטרה בכפר קאסם או בערבה, ברור לי שלקחת בחשבון עוד מאפיינים כמו מעשי רצח, ועבירות קשות שנעשו בישוב הזה. אבל שאלתי היום, לפני התוכנית החדשה, כשאת עושה מפתח של חלוקת שוטרים, את עושה את זה לפי גודל העיר? למשל מודיעין שאין שם את אותן עבירות אל מול עיר כמו חיפה? עזבי רגע את התוכנית החדשה, שם ברור לי שלקחת בחשבון מאפיינים מסוימים, חוץ מכמה תושבים יש. מה קורה היום? לפני התוכנית למיגור הפשיעה בחברה הערבית.

היום במצב הקיים, אין תחנות חדשות שמוקמות אלא רק במגזר הערבי.

כמה תושבים יש בחיפה? יהודים וערבים ביחד.

300,000. יש 40,000 ערבים שיש להם תעודת זהות חיפאית, תושבי חיפה. יש עוד 20,000 שחיים בחיפה אבל רשומים בכפרים מסביב, בעיקר מהגליל. כלומר בפועל 60,000 ערבים.

אני רוצה להדגיש את המורכבות במפתחות האלה. יש את נושא התחנות, אבל ישנם גם המון פעולות משטרתיות שנעשות בגופים מרכזיים של המחוז, בימ"ר. לצורך העניין, אזור שיש בו מכת גנבות רכב, לא בהכרח יהיה נכון להוסיף שם עוד 10 שוטרים בתחנה אלא דווקא יחידה מיוחדת שתטפל בזה. לא כל דבר יושב על המפתחות הגיאוגרפיים, חלק בוודאי כן, בכל מה שקשור לשיטור המטרופוליני היום יומי, אבל יש עוד הרבה שכבות שיטוריות שנמצאות במשטרה וחלקם נעשות בגופים יותר מרכזיים, מחוזיים או גיאוגרפיים. זה אירוע מורכב.

כמה שאלות לנציגת השב"ס: מגרש הרוסים, אבו כביר, אלה בתי מעצר מלפני הרבה שנים. אמרתם שבתוכנית קברניט יש משהו על מגרש הרוסים. אני מבקש לדעת ספציפית מה התכנון. מיש נכנס לשם, זה ממש עלובי החיים. אני לא יודע אם תאי המעצר בבתי המשפט הם גם באחריותכם, כדאי גברתי היושבת ראש, לבקר בתא מעצר בבית המשפט השלום בירושלים. אין שם שירותים, נערה יכולה לעמוד בתא כזה של מטר על מטר וחצי 12, 13 שעות זה לא נורמלי. במדינה דמוקרטית לא יכולים להרשות לעצמנו דבר כזה. זה בתא המעצר של בית משפט השלום בירושלים. אנשים יושבים שם שעות על גבי שעות בלי אוכל, בלי מים וגם אם יש צדיק שמביא להם, אי אפשר להיות שם פיזית. ילדה בת 14 יכולה להיות 12 שעות בלי שירותים? מה הולך כאן.

לגבי העניין של זכויות אזרח בשב"ס, ניהלתי בתור עורך דין כל מיני מאבקים מול שירות בתי הסוהר, שברוך השם בחלקם הצליחו. אני מוטרד, הייתה מדיניות פעם שכל ילד, ילדה, נער נערה, עציר עצירה כשנכנסים לבית מעצר, מפשיטים אותם, חיפוש בעירום. למה? ככה. כי אלה הנהלים בשב"ס. הגשנו על זה תביעה ועוד תביעה וזה עלה לשב"ס הרבה מאוד כסף, עד שהם הפנימו את החוק. כשיש בסיס, עושים חיפוש. אבל כשאין בסיס, לא עושים חיפוש. אתה לא עוצר ילד על הפגנה, לא משנה אם של שלום עכשיו או הפגנה של נוער הגבעות ואומר לו להתפשט. איזה צידוק יש לחפש לו? הוטרדתי כי שמעתי בשנה האחרונה שבכל זאת יש מקומות שעדיין לא הפנימו. האם במסגרת בית הסוהר החכם אתם נותנים מענה לעניין הזה של החיפושים? כן לחפש ולמצוא, אבל כמה שפחות להשפיל.

גם לגבי הטלפונים הסלולאריים, האם בית הסוהר החכם נותן מענה? הרי בבתי סוהר ביטחוניים מחדירים בצורה חופשית. אפשר לעשות מיסוך, אבל אני מבין שמיסוך זה פוגע כי אז גם הסוהרים לא יכולים לדבר בטלפון. השאלה אם יש בבית הסוהר החכם את התשובות לזה.

אני מבקש מספר תשובות: דבר ראשון על תאי המעצר במגרש הרוסים, בבית המשפט השלום בירושלים ובאבו כביר, אם יש כוונה לשנות אותם ודבר שני, מה כולל בית הסוהר החכם? האם הוא כולל גם פתרונות לגבי חיפושים ולגבי טלפונים סלולאריים?

לעניין מגרש הרוסים, בשנים האחרונות אנחנו מייצרים תוכנית למתקן כליאה ראוי במעצר במגרש הרוסים. זה עולה לסדר היום שלנו ברמה יום יומית. נכון לעכשיו צריך למצוא עתודת כליאה מסודרת בירושלים וזה לא דבר פשוט ולא רק תלוי בנו. אנחנו מבינים את הבעייתיות שקיימת במתקן הנוכחי. אנחנו מנסים ככל הניתן לייצר תשתיות ראויות בתוך המתקן עצמו. אבל בכל הקשור לבג"ץ שטח המחייה, המתקן הזה לא מתאים לצרכים שלנו, גם מבחינת מקומות כליאה. לעיתים, בגלל הבעייתיות והמורכבות של המתקן הזה, מבצעים ליווי לבתי מעצר אחרים כדי לגשר על הפער הזה. הבעיה מאוד ברורה לנו.

כדי שיושבת ראש הוועדה תבין מה הליוויים שאתה מדבר עליהם, נערה שנעצרת בלילה בקישלה, לא לוקחים אותה למגרש הרוסים, כי אין שם פתרונות כליאה, מסיעים אותה ב-3:00 לפנות בוקר לנווה תרצה. יש גם נוהל שבמגרש הרוסים לא מקבלים ב-03:00 בלילה, אז נניח מקבלים אותה, ב-05:00 מוציאים אותה. מדובר בילדה עם אזיקים.

אתה מזכיר את עניני הכבאות שאתה מאוד מעורב וזה בסדר גמור. אני מציעה, שכמו עם הכבאות, נלך לסיור עם הנציבה בשב"ס. יש לך שאלות מהותיות שלא קשורות לתקציב ומאוד חשוב לי להתקדם.

את יכולה להזמין אותנו לסיור?

בוודאי. אני מזמינה את כולם. את יכולה לשאול את חבר הכנסת בן גביר שהוא לא חבר ועדה והוזמן לבקשתו. המנכ"ל יתייחס למגרש הרוסים. נשמע התייחסות לגבי הטלפונים הסלולאריים.

לגבי הטלפונים הסלולאריים, הייתה סוגיה של הסוהרים, אבל אנחנו מבצעים מיסוך גם היום ככל שנדרש.

שהמיסוך פוגע גם בטלפונים של הסוהרים.

נכון, אבל זה לא השיקול האם לעשות מיסוך או לא. ככל שנדרש וניתן אנחנו כמובן שעושים. לגבי בית סוהר חכם, הכנסנו תשתיות לטובת הסוגיה הזאת, אלה שיקולים שנוגעים להרבה דברים, כולל תקציב ועלויות אבל זה נמצא בתוכניות. יש גורמים משפיעים נוספים כמו תקציב, זה תלוי בזה.

לגבי מגרש הרוסים אני מתכוון לטפל בזה באופן אישי. אתמול קיימתי על זה דיון עם השב"ס ועם עיריית ירושלים. יש פערים ומחלוקות בין הצדדים שצריכים להיפתר.

הבנתי שגם העירייה מערימה קשיים?

כל אחד מסתכל על האינטרסים שלו וזה בסדר גמור. אבל האינטרסים צריכים להיפגש כי אין ספק שהמקום הזה צריך לעבור מהעולם למקום אחר. נחשפתי לזה ממש לאחרונה ואני אטפל בנושא הזה באופן אישי.

תודה רבה. נעבור לכבאות.

בוקר טוב, שמי אפי דביר, רע"ן תקציבים. מבחינת התפתחות התקציב שלנו, נעלמו לנו המספרים ב-2022 אבל נעמוד על 1,342,000,000. מבחינת התפתחות שיא כוח אדם, בשלוש השנים האחרונות הפרשנו כ-160 כבאים ותיקים, במקומם נקלטו כ-320 חדשים. המגמה צפויה להמשיך גם בשנה הקרובה עם פרישה של כ-50 כבאים ותיקים וקליטה של מעל 200 כבאים חדשים. פילוח העוגה כולל תפעול רכש מבצעי שלוקח חלק משמעותי של 28%. תפעול וציוד מנהלי 22% - בינוי שיפוץ תחנות החזקת תחנות ורכבים.

ששת הלבנות המרכזיות מבחינת התקציב לשנת 2022: מדברים על ההחברה הערבית - - -

שלוש תחנות הכיבוי בחברה הערבית זה לא מהתקציב של ה-1.4 מיליארד שלכם אלא מתקציב המשרד לשוויון חברתי?

זה בתוך ה-60 מיליון שהקצה המשרד לשוויון חברתי.

לא בתקציב הבט"פ.

החלק של הבט"פ צוין עוד קודם, 19 מיליון.

יש מצ'ינג שהמשרד לביטחון פנים כן מעמיד, זה מה שאיילון אומר. יש כ-22 מיליון שקלים מתקציבי הכבאות וההצלה, שזה חלק מהמשרד לביטחון פנים ועוד 60 מיליון שזה מצ'ינג שהמשרד לשוויון חברתי נותן. אנחנו מביאים את התקנים.

הוא עושה מצ'ינג. זה מה שהיה חסר לי.

הם למעשה מתחייבים ל-137 תקנים בחומש. בשנה הקרובה אנחנו מתכוונים לבנות 3 תחנות. אתמול, במסגרת ביקור בכפר כנא הוקצה לנו שטח על ידי הרשות המקומית, כך שאנחנו הולכים לבנות שם כבר בשנה הקרובה.

כמה תחנות סך הכול?

במסגרת התוכנית הזו יש 8 תחנות משנה ועוד 4 תחנות מתנדבים. חשוב להגיד, המשרד לשוויון חברתי מדבר על האוכלוסייה הערבית בצפון, זה לא כולל את החברה הבדואית ואת מזרח ירושלים, פה אנחנו בשיח יחד עם האוצר, יחד עם הבט"פ ומשרד הרווחה, לקיים תוכנית גם עבור הבדואים. מבחינה מבצעית אנחנו רוצים להקים 5 תחנות באזור הדרום ובשאיפה לבנות גם במזרח ירושלים באזור שועפט. בתוך זה אנחנו רוצים לאייש את כלל התחנות עם לוחמים מתוך החברה הערבית.

לגבי רגולציה יש דיוני המשך. מדברים על כוח אדם גמיש בהקשר של חיילי חובה. פה נדרש לבצע שינוי חקיקה כדי שנוכל לקבל את אותם חיילי חובה שיסייעו לנו לצורך המבצעי בתחנות. כיבוי אווירי, הייתה לא מזמן הטיסה של השמשון. בחודש הבא מקיימים ניסוי נוסף ורוצים להגיע לכשירות מבצעית בשיתוף חיל האוויר.

אנחנו צריכים לדבר על הנושא של הכיבוי האווירי אבל נעשה את זה אחרי ההסדרים. בוועדה עשינו סיכום של השריפה בירושלים, הייתה תלונה של ראש המועצה שהטייסים עלו מאוחר. גם השימוש בהרקולס שלא כל כך מתאים. גם כמובן שאתם הכוח הפיקודי אבל זה נמצא אצל המשטרה. לכל הנושא של טייסת הכיבוי של הכבאות נייחד דיון נפרד, נמשיך להתעסק עם זה.

זה נושא שאנחנו מקדישים לו הרבה מאוד זמן.

פתרון של השריפות. נתעסק בנושא טייסת הכיבוי בנפרד, גם כדי להבין את המורכבות מול הממשלה ומול חיל האוויר.

משפט חשוב בהקשר הזה בקשר למסוקי הבלק הוק, מבחינה מבצעית התרומה שלהם בשריפות היא גדולה בסדרי גדול יותר ממה שקם למטוסים היום, גם ביכולת הנשיאה שלהם והם גם נותנים יכולת נוספת של חילוץ אווירי שלא קיים היום ואנחנו הגוף הלאומי שאמור לתת מענה לחילוץ, כך שזה ייתן לנו מענה כפול.

יש עכשיו מחאה של ארגוני סביבה על הרי ירושלים, זה לא קשור לאזורי החיץ? דבר נוסף שנצטרך לעסוק בו כוועדה זה העניין של אזורי החיץ, בעיקר בגלל מה שהיה בהרי ירושלים, שהבנתי שיש כבר תקנות ופשוט עוד לא חתמו עליהם.

הסיפור המרכזי בקווי החיץ הוא המימון. התהליך הזה מובל על ידי המל"ל במשרד ראש הממשלה כולל מגעים עם קק"ל כדי לקבל סיוע מקק"ל למימון הפרויקט. זה כרגע בפסים אופטימיים אבל אני מעריך שרק תוך שבועיים שלושה נדע תשובה סופית אם יש את המימון הזה. במידה ויהיה, כמובן שנגיע לוועדה כדי להעביר את התקנות כמה שיותר מהר ולצאת ליישום.

בשקף הבא אנחנו מדברים על האתגרים המרכזיים. אנחנו היום עדיין בפער של 1,100 לוחמים מול תרחיש הייחוס שלנו. אנחנו במצב שאין מספיק תחנות, לא רק בחברה הערבית וגם כמות הלוחמים בכל תחנה עדיין לא מגיעה למינימום הנדרש מבחינתנו.

הנושא של תת קרקע, בדגש על רכבות, המטרו והרכבת הקלה. עוד לא קבלנו את המשאבים לאירוע הגדול הזה. אנחנו עדיין לא במוכנות, גם צריכים כוח אדם וצריכים גם להכשיר אותו, אבל אנחנו על זה. גם כל נושא השיטפונות ורעידת האדמה שמתישהו תגיע ומחייבת היערכות מתאימה, כחלק מכל ההיערכות שלנו למצב חירום.

מה התקציב שלכם לחירום?

התקציב לא נפרש. בחירום אנחנו מוסיפים את הכבאים הכתומים מצה"ל, כולל מתנדבים. אבל בתוך המסגרת התקציבית אין.

פשוט אחרי זה אתה נותן את החשבון, כמו בהרי ירושלים.

למעט שעות טיסה, שהוגדר מראש שהוא מורחב לאורך הדרך, זה נושא שאנחנו מטפלים בו כדי לאפשר מימוש שלו גם בתרחישי חירום משמעותיים. כרגע היקף השעות לטעמנו אינו מספיק בחוזה הקיים ואנחנו פועלים להרחיב אותו.

ושיטת פעולה עם צה"ל במקרה של אירועי חירום.

בשקף הבא ניתן לראות הזדמנויות עיקריות: השת"פ הבין ארגוני. המעבר לגוף ביטחוני, אנחנו מבקשים לעשות משמעויות ארגוניות ותקציביות כדי להבין את האירוע הזה.

הבנתי שהאוצר מתנגד למעבר לגוף ביטחוני.

על כיבוי וחילוץ מהאוויר דברנו, נרחיב על זה ביום חמישי.

שתי שאלות, האחת על המסוקים והאפשרות להיחלץ. היום אין דבר כזה?

היום מי שנותן את המענה לזה הוא חיל האוויר עם 669 שלהבנתנו ישמחו להעביר את היכולות האלה אלינו. במידה ויהיו לנו את המסוקים נדע לעשות את זה. יש לנו את יחידת להבה שאמונה על כל נושא החילוץ האווירי, כולל חילוץ במתווה של מים זורמים, רכבלים וכן הלאה. זו יכולת שנשמח לקבל ולהעצים.

שאלה שנייה, היום מבחינת מספר כבאים, לפי התקציב החדש יש תוספת של 150 כבאים בשנים 21-22?

ניתנה תוספת של 90 כבאים שאמורים להתחיל ב-2022 לטובת התחנות החדשות בחברה הערבית.

בנוסף ל-90 כבאים החדשים, יש סיכום עם האוצר שמול פרישת 50 הכבאים, נקלוט במקומם כבאים צעירים ויותר זולים.

כשדברתי על פער שקיים היום, באירוע שריפה, כשבעולם הגדול לפחות שלושה כבאים הולכים לאירוע, אצלנו ברוב הצוותים, למעלה מ-70%, מדובר על שני כבאים. כלומר אחד למטה ליד הכבאית ואחד עולה לבד לדירה. אנחנו נמצאים פה בפער מבצעי ממדרגה ראשונה וזה לא קיים בעולם.

אביה מאגף תקציבים. כמו שאמר אפי, בגלל הפרישה של הכבאים הוותיקים, יש אפשרות לגייס יותר כבאים צעירים. זה נובע מהסכמי העבודה של הכבאות שהיה בעבר. סיכמנו על תוספת של 90 כבאים לצורך תגבור הכוחות.

כולם למגזר הערבי?

מאחר וכבר שתי תחנות שהתחלנו לבנות השנה ולא קבלנו עליהם כוח אדם והתוכניות שלנו בכפר כנא מתחילות, הם ילכו כולם לשם.

זו בעצם ההתחייבות במסגרת המצ'ינג.

זאת אומרת שכל תוספת הכבאים היא תוספת במגזר הערבי ואלה שפורשים הם מהמגזר הכללי? אין תוספת של כבאים במגזר הכללי?

תהיה כחלק מאלה שפורשים. לדוגמה בתחנת חריש, גם אליה ניתנו משאבים אבל לא בתקני כוח אדם ומתוך המשאבים שלנו נאייש שם לוחמים.

אני הייתי האיש שאישר את ההיתרים לבניית תחנת כב"ה באילת כחלק ממתחם החירום, השנה אתם בונים? אפשר לברך על המוגמר? יש משטרה עומדת, נביא גם את מד"א והנה מתחם חירום.

רצינו שזה יהיה עוד השנה.

אני מכיר את הנושא, אבל בגדול פתרתם את הבעיות. גברתי יושבת הראש, הנה אפשר לבשר שתחנת כב"ה אילת יוצאת לדרך אחרי 10 שנים.

זו עבודה שלך. אני לא אקח קרדיט בגלל שאני מנהלת את הדיון. כהערת אגב אגיד שאני מבינה את הרצון להחזיר את החיים לשגרה במגזר הערבי. אני בהחלט מבינה. אבל אני חושבת שהשארתם את המגזר כללי קצת מאחור. ראיתי את זה בתאונות הדרכים ועכשיו אני רואה שאין אף כבאי. אני מבינה שביום שבת קרס מבנה בקלנסואה ולקח לכוחות הכיבוי רבע שעה להגיע, זה מאוד מטריד. 90 לוחמי אש זה טוב, אבל יש גם את שאר המדינה.

אמרנו שהכבאים שיקלטו בעקבות אלה שיפרשו נכנסים כבר לתחום הכללי. אנחנו פשוט לא יודעים כמה יפרשו, אנחנו מקווים שיפרשו 50, יש תוכנית טובה מאוד שהאוצר ונציבות שירות המדינה אישרו לפרישה של כבאים. אנחנו מקווים שיפרשו כ-50 עד סוף שנה, זה יאפשר לנו לקלוט מעל 100 כבאים חדשים שילכו למגזר הכללי.

הפער בחברה הערבית, זה לא בגלל שיש לנו תקציבים - - - מבצעית, בהשוואה לחברה הכללית יש פער של 15 תחנות.

כמה חסר בחברה הכללית?

זה בהשוואה לחברה הכללית. באחוזים הם היו 10% ולא 20% כמו היחס שלהם בחברה.

אני בעד, שלא יבלבלו.

תחנה שנמצאת בישוב ערבי, בזמן שיש שריפה היא כמובן נותנת מענה לישובים היהודים הסמוכים. כך שזה לא מענה רק לחברה הערבית.

ברור. תודה. נעבור למשטרה, בבקשה.

אתגרי משטרת ישראל הם רבים ומגוונים. על סדר היום הארגוני זו החברה הערבית, על כל המורכבות וההתמודדות שלנו כמשטרה, גם במתן שירותים, גם באכיפה. לצד החברה הערבית יש לנו אתגרים רבים נוספים כמו הלחימה בתאונות הדרכים, אלימות במשפחה, הקורונה שאנחנו צריכים להמשיך להתמודד ולאכוף וכמו אירועי סדר ציבורי, מחאות, הפרות סדר בדגש לערים מעורבות. אתגרים נוספים שלא נמצאים פה הם המעבר לפשיעה מקוונת ואתגרים נוספים שאנחנו צריכים להתמודד אתם.

בסופו של דבר המשטרה יודעת שאלה כל האתגרים שלה וזה לא שנשאר מאחור, פשוט בתוכנית ההתעצמות סוכם שהמענה יהיה כרגע רק למגזר הערבי. זאת אומרת שבכל שאר הדברים זה לא אומר שלא נטפל, אבל נטפל עם מה שיש, נצטרך לעשות את זה טוב יותר. לא קבלנו תוספות והתעצמות לטובת האתגרים האלה.

אני לא חושבת שאתם חלילה אשמים באירוע. אם מדינת ישראל חרטה על דגלה שזה הדבר הכי חשוב לה, היא לא הייתה צריכה להשאיר את השאר מאחור. ראיתי שהמשרד בשנתיים האחרונות לא גדל משמעותית בתקציב. פשוט אמרו לכם שבתקציב הקיים, תיקח את הנושא הכי חשוב למדינת ישראל. אני חושבת שזו טעות שלנו, אני מבינה שאתם צריכים לעבוד עם מה שיש, אבל אנחנו צריכים להעצים את מה שאתם מתמודדים אתו עכשיו.

שמי אוראל אברהמי, ראש מחלקת משאבים באגף התכנון והארגון. מצד ימין של השקף רואים את התפתחות תקציב המשטרה בשנים 2017-2022. שנים 2020-2021 היו שנים של תקציב המשכי, צריך להתייחס למסגרות האלה כמסגרות יותר מימוניות. בקפיצה מ-2019 ל-2022 היה גידול של כ-1.3 מיליון שקל לתקציב המשטרה. 1.27 מיליארד בתקציב השכר והגמלאות נובע גם מתוספת התקינה שאושרה לשנת 2022, גם לסוגיית הביטחון התעסוקתי וגם להסכמי שכר כאלו ואחרים.

לגבי תקציב הקניות של משטרת ישראל, כל התקציב שם משמש להחזקה השוטפת של המערכים, ארנונה, חשמל, מים, דלק וכו'. הגידול ביחס ל-2019 הוא מתון בהרבה, עומד על סדר גודל של 60 מיליון שקל. היקף הגידול מאתגר מבחינת הצורך בהתמודדות עם המסגרת בשנת 2022.

התוספת שניתנה היא תוספת נטו, אחרי שבשנים האחרונות, במסגרת קיצוצים רוחביים שהושתו, היו קיצוצים משמעותיים בין היתר על משטרת ישראל. החלטת ממשלה 3409 קבעה קיצוץ רב שנתי החל משנת 2018, החלטת ממשלה 4280 בין היתר בגלל ביטחון תעסוקתי. סך הכול אם אנחנו מסתכלים על היקף הקיצוצים שהמשטרה הייתה צריכה להכיל בשנת 2022, אנחנו מדברים על סדר גודל של מעל 600 מיליון שקלים.

החלק השמאלי של השקף מדבר על התפתחות שיאיי הקבע של משטרת ישראל. הגידולים בשנת 2018 - במסגרת הסיכום התקציבי שנחתם ב-2018 היה גידול בהיקף של כ-760 תקני כוח אדם, מרביתם נועדו למגזר הערבי. בשנים של התקציב ההמשכי מטבע הדברים לא היה גידול בכמות השיאים והכמות שאנחנו רואים בשנת 2022 ביחס ל-2019 הוא גידול של כ-1,100 תקנים. זה לא אותם 1,100 של הסיכום התקציבי מוכל פה רק 800 מהסיכום של 2022. יתר התקנים נועדו בין היתר לתמוך בסוגיית מסלולי השירות, מענה לפרויקטים של תשתיות לאומיות שמצריכים כוחות משטרה בשטח ולעוד נושאים.

עוגת התקציב - אפשר לראות שתקציב השכר והגמלאות הוא בשיעור של 79% מתקציב משטרת ישראל. 19% מהתקציב משמשים סעיפי האחזקה, הפעילות המשטרתית. מצד שמאל ניתן לראות את החלק של תקציב הקניות במשטרת ישראל, על מה המשטרה מוציאה את התקציב שהוא לא משמש לשכר וגמלאות. רואים גם אבטחה מבצעית, שנתח גדול ממנה מממן את המאבטחים במוסדות החינוך. יש גם את המאבטחים במעברי עוטף ירושלים. אחזקת מבנים, השכירות, מסים עירוניים, שירותי ניקיון, זה מסתכם מעל ל-600 מיליון שקלים.

אחזקת השוטר – הדברים העיקריים שיש זה מדים, נסיעות בתחבורה ציבורית, מזון, זה גם נתח מכובד ממסגרת התקציב. טכנולוגיה – מדובר על העלות השוטפת של הטכנולוגיה, לא על פיתוח פרויקטים חדשים. יש לדוגמה אחזקה של מערכת הקשר המשטרתית שעולה עשרות מיליונים. כוח אדם טכנולוגי שמקיים את התשתיות של הפרויקטים הטכנולוגיים בהיקפים משמעותיים. תשלום לזכיין שמתפעל את מערכת אכיפת המהירות של המשטרה.

כוח אדם – עוסק יותר בנושאי רווחה של השוטר. יש סל רווחה, נופש וכו'. עולם ההדרכה עוסק בעיקר במכללה הלאומית לשוטרים בבית שמש וגם בנושא של ייעוץ, הדרכות, השתלמויות, כשירות מבצעית וכו'. יש את עולם הרכב, דלק, החלפת כלי הרכב של המשטרה, תיקונים. פעילויות מבצעיות – הוצאות לפעילות מודיעין, סוכנים, מערך אווירי, שעות טיסה של המערך האווירי של המשטרה, אמצעים כאלה ואחרים שמשמשים אתה פעילות השוטפת של משטרת ישראל.

מה אחוז הגידול בשכר ובקניות בתקציב הזה?

ביחס לשנת 2014, שזה היה התקציב האחרון, יש גידול בהיקף של יותר מ-1.3 מיליארד שקל, רובו המוחלט הוא לשכר ולגמלאות.

והתעצמות?

הגידול בשכר ובגמלאות כולל את המרכיב של השיאים החדשים, אותם 1,100 תקנים חדשים.

אני מתכוונת להתעצמות טכנולוגית של המשטרה.

ההתעצמות הטכנולוגית לא נמצאת בתוך השכר והגמלאות. החלק של ההתעצמות הוא סדר גודל של 55 מיליון שקל תוספת שהמשטרה מקבלת לבסיס תקציב, לתמוך בפיתוח של פרויקטים טכנולוגיים. על זה אני רוצה לציין שהמשטרה מוסיפה מתקציבה עוד נתח כדי לאפשר כמות פרויקטים חשובים לנו לשנים הבאות ולייצר תר"ש טכנולוגי שתומך בפרויקטים. נפרט בהמשך את הפרויקטים הטכנולוגיים שנמצאים כרגע על סדר היום שבכוונתנו לקדם בשנים הקרובות.

בהמשך לעקרונות הגג שכר שהצגתי בהתחלה, ככל שהתהליך הניהולי הנכון בתוך המשטרה יתנהל כפי שאנחנו מקווים, אנחנו רוצים להאמין שהתמהיל בין שכר להתעצמות ובין קניות ילך וישתפר ככל שנתקדם, שהמשטרה תסגל את היכולת להסיט את התקציבים האלה מהשכר.

כמו שראינו גם בשב"ס.

השב"ס התחיל תהליכים עוד לפני הגג שכר ובכל מקרה נמצא בתהליך של צמצום כוח אדם בגלל צמצום כלואים ותהליכי התייעלות. הגג שכר הוא מסגרת שמחייבת להתנהל בצורה הזו ואנחנו חושבים שההסכם הוא טוב ואסטרטגי והיישום שלו, אם נצליח, יאפשר לראות את הגרפים האלה משתפרים לאורך השנים.

המיקוד המשטרתית בתוכנית של החברה הערבית נעשה במספר מאמצים. המאמץ הראשון הוא חיזוק תחנות ונקודות במשטרה. אנחנו מתכננים להקים תחנת משטרה אחת בדרום בשגב שלום ולחזק נקודות ותחנות לפי מכלול השיקולים שציינתי קודם לכן.

הכול בחברה הערבית. אפילו הטיפול באלימות במשפחה זה של נשים בחברה הערבית. נגמרה האלימות במשפחה בחברה היהודית? למה זה לא אלימות במשפחה?

תוכנית ההתעצמות של המשטרה הוקצתה והונחתה לטובת הטיפול במגזר הערבי. היא לא אפשרה ברמה הלאומית לתת למערכים נוספים. יחד עם זאת, בתוך התוכנית, מכיוון שאנחנו יודעים שנמצאים אנשים מהמגזר הערבי שעוסקים בפשיעה גם בתחנות שהן לא ערביות מובהקות, אנחנו נקצה נתח מאוד מצומצם השנה, של כ-50-60 תקנים לטובת תחנות משטרה בהיבטים של סיור וחקירות, כדי לאפשר להם התמודדות עם הסיפור הזה. זה באמת ממש בשוליים.

אני אעיר הערת אגב, נבדק שרוב הנשים בחברה הערבית לא באמת באות לתחנת משטרה ומתלוננות על אלימות במשפחה. שלא תבזבזו על זה משאבים סתם, זה בעקבות שיחתנו עם חבר הכנסת סעדי.

מחלק משפחה עובד בתחנה, הוא לא אמור להיות גוף פאסיבי שמחכה שתוגש תלונה, אלא לעשות סדרה של פעולות מול הקהילה על מנת לטפל באלימות במשפחה. זה לא קשור רק למידת האקטיביות של המתלוננת, אלא תורת פעולה. בהקשר הזה מחלקי משפחה זה אחד המענים בנושא של אלימות במשפחה שבמשמעות שלה היא תקנים של שוטרים. יש דברים אחרים שקשורים לאלימות במשפחה, שלא מקודמים בציר של המשטרה, לדוגמה צימוד אלקטרוני לגברים אלימים, זאת עבודת מטה שמקודמת במשרד ואני מקווה שניכנס לפיילוט בשנה הזו.

אני בעד, אני רק מקווה שזה יעבוד.

יש לזה דוגמאות יפות מהעולם.

במערכי תנועה אנחנו מתכוונים להקים שני צוותים אחד בצפון ואחד בדרום, בעיקר להתמודדות עם תופעת הבריונות בכבישים ועבירות התנועה. על סייף סיטי דיבר המנכ"ל. חיזוק מערכים בטיפול בפשיעה חמורה ומאורגנת, השנה הקמנו שני מפלגים כלכליים ראשונים להתמודד עם אכיפה כלכלית בהקשרים האלה, אנחנו רוצים להרחיב את הפעולות האלה, לחזק ימ"רים ויל"פים להתמודדות עם סחיטת דמי חסות והתמודדות עם משפחות פשע וסכסוכים בדגש לסכסוכים המדממים.

מענים מבצעיים אלה כוחות של משמר הגבול בחטיבה הטקטית, זרועות לטובת אזור הצפון והחוף וגם אזור הדרום. כוח מבצעי, לוחם, שאפשר לשים כמפקדה משימתית. הוא מקבל אחריות על תא שטח, יש לו אורך נשימה ויכולות מבצעיות וטקטיות גבוהות יותר ויכולת להתמודד עם אזורי חיכוך ועם המשימות המאתגרות בחברה הערבית.

לגבי התוכנית הטכנולוגית, גובשה תוכנית רב שנתית לקידום פרויקטים טכנולוגיים. אנחנו סוברים שהטכנולוגיה היא מכפיל כוח משמעותי. יש כוונה להשקיע סכומי כסף משמעותיים גם מתוך הסיכום וגם מתוך תקציב המשטרה. התוכנית שמוצגת עדיין לא סגורה סופית ומצריכה חידודים ועדכונים, אבל היא מוצגת תחת שלוש דיסציפלינות שונות: יש את הטכנולוגיה המבצעית, כלים שהמשטרה צריכה כדי לממש את ייעודה. יש טכנולוגיה תשתיתית, השקעה בנושאים שהם בתשתית הטכנולוגיה של המשטרה.

כל זה הם 55 המיליון שציינת?

חשוב להגיד שהכוונה בסוף היא להשקיע סדר גודל שנתי של כ-105 מיליון שקל. יש הרבה פרויקטים, כמו שציין המנכ"ל, כמו למשל LTE שנועד להחליף את מערכת הקשר של המשטרה, פרויקט שאנחנו מעריכים בכ-300 מיליון שקל, אבל זה פרוש על פני 5 שנים ויתחיל בעוד כשנה, כך אנחנו מאזנים בין הפרויקטים ומייצרים תוכנית רב שנתית לקדם את הפרויקטים. כמובן שתמיד אפשר יותר ותמיד צריך יותר. בסוף נקבע מסגרת שאתה מתמודדים.

הכותרת השלישית אחרי טכנולוגיה מבצעית וטכנולוגיה תשתית, זה הנושא של ממשק עם האזרח, חיזוק של הקשר המקוון.

נושא האכיפה הדיגיטלית, חשוב לציין, בשנת 2023 יש הסכם שמסתיים עם חברה שנותנת לנו את שירותי מצלמות המהירות. המשרד לבט"פ הקים ועדה בין משרדית שנועד לחבר בין גופי האכיפה השונים ולייצר פלטפורמה טכנולוגית למתן מענה תחליפי לאכיפה בעולם התנועה, כולל פרישה של סנסורים מגוונים, להרחיב את כמות הסנסורים וגם יכולת לעבד את כל האינפורמציה בצורה ממוחשבת, עם קיצור משמעותי של הזמן בין ביצוע העבירה ועד להודעת הקנס.

מבט ירושלים, יש השקעה נוספת בפרויקט, המשטרה משקיעה לא מעט כסף לאורך השנים. טרנספורמציה דיגיטלית זה בעצם לאפשר ולחזק את שירותי המשטרה המקוונים לאזרח. כמה שיותר להנגיש את המשטרה באופן מקוון. דובר על סייף סיטי. תיק דיגיטלי המצלמות.

כשאתה שם מצלמות בעיר מסוימת, העיר גם עושה אתך מצ'ינג?

זה לא מצ'ינג אבל יש שיתוף פעולה לעשות שימוש במצלמות.

ראש עיריית באר שבע אומר שהוא רוצה לשים את ה-LPR בכל העיר, הוא גם משתתף? הבנתי שיש ערי ערים שממנים את זה.

יש מצלמות שהרשויות המקומיות מתקינות ונותנות לנו גישה מלאה למצלמות. המצלמות שאנחנו מתקינים פחות מעניינות את הרשויות כי יש להם מאפיינים שפחות רלוונטיות להם. אבל אנחנו כן ניזונים מהמערכות שמתקינות הרשויות המקומיות.

מלבד המשטרה יש חלק משמעותי של פרישת מצלמות ברשויות באמצעות הרשות לביטחון קהילתי. הרשות, בתיאום עם העירייה פורשת את המצלמות, העירייה מצדה צריכה להעמיד אנשים שיפעילו ויסתכלו בתכנים שעולים שם, להחליט איפה יהיו המצלמות האלה. זה כלי אזרחי ולא משטרתי, שמופעל על ידי הרשות לביטחון קהילתי והוא ממושק במקומות רבים במשטרה.

החוכמה היא לדעת איך ממשקים מהמשל"ט העירוני אל המוקד המשטרתי. לא בכל הרשויות זה עובד. לדעתי זה איבוד כוח. אם כבר מדברים על תוכנית עיר ללא אלימות, אז אני חושב שצריך לתת בוסט רציני לתוכנית כי אמרתי יותר מפעם אחת שיש נסיגה לצערי בעניין וצריך אפילו לכפות קצת את העניין אם צריך.

גם בעיני. גם יהיה הבדל בין סייף סיטי לערים מצולמות על ידי הרשות המקומית, זו לא אותה רמה, כמו המשל"ט של ירושלים. נעבור להזדמנויות.

מבחינת ההזדמנויות, דובר על המאמץ המערכתי הלאומי. לגבי קשרי קהילה זה טיפול באוכלוסיות ייחודיות, לא רק מגזר ערבי דגש גם לציבור חרדי, יוצאי אתיופיה, זה חלק מתוכניות המשטרה. קידום אכיפה מנהלית, דובר על בג"ץ שטח מחיה, אז חלק מהחלופות זה גם לקדם אכיפה באמצעות קנסות מנהליים ולהעדיף אותם על פני אכיפה פלילית. חיזק קשרי קהילה בכלל, זה יותר פרישה של מש"קים ומתנדבים לפעילות משטרתית.

עם יוצאי אתיופיה עובדים כבר בשנתיים האחרונות.

יש תוכנית של כמה שנים, מעבר לשנתיים, להתמודדות המשטרה עם קהילת יוצאי אתיופיה. תוכניות קהילתיות, תוכניות מניעה, חיזוק הקשרים.

לאחרונה חודשה שוב בהחלטת ממשלה דרך חדשה בפעם השלישית.

מה לגבי רישוי כלי ירייה?

זה אגף בתוך המשרד, יש לו אתגרים שיבואו לביטוי בעיקר ב-2023 לאור שני תהליכים שיקודמו, חקיקה ו - - -

תבחינים?

לא, תבחינים זה אירוע אחד שיגיע לוועדה וישפיע במידה זו או אחרת על מידת הקשיחות, אבל זה המסלול הרגיל שלנו. מה שיקרה לקראת 2023 אלה שני תהליכים שקשורים למערך הפשיעה, הכנסה של פיקוח על כלים דמויי ירייה, כמו אייר סופט.

ראיתי שביקשת כבר דיון בוועדת הכלכלה.

אנחנו כרגע עוצרים את הייבוא באדיבות משרד הכלכלה, מצד שני מקדמים חקיקה על מנת לקחת על עצמנו את הפיקוח השיטתי על הכלים האלה, מה שלא קיים היום. זה יהיה תהליך של הטמעה ויתבטא בעיקר ב-2023. הנושא השני קשור לפיקוח על חברות שמירה פרטיות, לא רק בהיבט של כלי נשק אלא בכלל עיסוק של חברות שמירה בגלל הקשר לפרוטקשן, גם לזה יש השלכות על יכולות פיקוח או אמצעי פיקוח שיוטמעו במשרד, זה יקרה רק לקראת 2023.

אני ברשותכם אסכם את הדיון, תודה לתומר לוטן המנכ"ל על הסקירה המעמיקה והחשובה. אני מכירה אותך כבר שנים ויודעת כמה אתה מסור ובטוחה שנראה את התוכנית יוצאת לפועל ולא רק נמצאת בבחינת עקרונות.

שתי הערות, זה דבר אדיר ההתגייסות של המשרד לביטחון פנים לשים את החברה הערבית בראש סדר העדיפויות, לשים את סגלוביץ כפרויקטור, לגייס משטרה, כבאות, שב"ס, כולם באירוע של החברה הערבית. אולי שב"ס קצת פחות אבל משטרה וכבאות. עדיין מפריע לי שאולי קצת השארנו מאחור את ההתעצמות של החברה הכללית וכמובן את העניין של תאונות הדרכים. תאונות הדרכים לדעתי זה נושא ליבה של המשרד, עד כדי כך שאמרתי שנעביר את ועמ"ש למלחמה בתאונות הדרכים לפה, כי אנחנו הגורם שאמור לאכוף, המשרד לביטחון פנים.

בשבוע הבא, כמו שציינתי, יתקיים הדיון כאן בוועדה לציון יום המאבק בתאונות הדרכים, אבל כל שבוע אנחנו מציינים את זה. כל שבוע מתעסקים בזה. דווקא כאן לא ראיתי תוכנית לשיפור טכנולוגי, לא התעצמות. ישבתי עם המפכ"ל ואני יודעת שזה כן מעניין אותו ואני יודעת שהוא שם, אבל זה נראה חסר בהצגה.

ברור לי שהדבר הכי חשוב היום זה הטיפול בפשיעה בחברה הערבית. לא סתם כל טובי המוחות במשרד הבט"פ התגייסו והכינו תוכנית חשובה למיגור. זה ברור לי ושלא יהיה ספק בכלל שהפשיעה בחברה הערבית משפיעה על כל המדינה. הדבר הכי חשוב, שזה הביטחון האישי, נפגע. הם קמים בבוקר ויכולים למות מכדור טועה. מעבר לכנופיות הפשע, הלבנת ההון וכל האירועים שאנחנו שומעים בתוך החברה הערבית. בוודאי שזה משפיע על כולם ומדובר על שנים של הזנחה, אמרו הם יורים אחד על השני, שיתמודדו והנה עכשיו זה מתפוצץ לנו בפנים. ברור לי שזה הדבר הכי חשוב וברור שהמשרד על כל ארגוניו חייב להתגייס, כמו שכל הכנסת והממשלה מתגייסת לזה.

אחרי שאמרתי את זה, יש עוד נושאים במשרד לביטחון פנים ויש עוד דברים שצריך לתת להם יד להתעצמות ולהצלחה של המשרד. לכן ביקורת, מתוקף תפקידי כגוף שמפקח על עבודת הממשלה, זה להגיד לממשלה אתם עושים עבודה מעולה, הוועדה תהיה אתכם לאורך כל הדרך ותעזור בכל מה שאפשר, אבל עדיין צריך לזכור שיש כאן מאבק שחיים אתו שנים, זה המאבק בתאונות הדרכים ולא ראיתי מספקי התייחסות של המשרד לביטחון פנים. לא נכנסתי לזה אבל גם אלימות נגד נשים וכל מיני תוכניות שאפשר היה להוסיף.

הסתכלתי על התקציב יחד עם אגף תקציבים, ראיתי את התקציב למשרד בט"פ, ראיתי עם מה אתה מתמודד. הממשלה עשתה זום אין לחברה הערבית אבל מאידך לא הזרימה עכשיו למשרד הבט"פ 5 מיליארד שקל. מזל שישבתי עם אגף תקציבים וזה ייאמר לזכותם, אמרתי להם תגידו לי איך עלינו עם השנים? כשהקמנו את הוועדה לביטחון פנים אמרה לי היועצת המשפטית, מירי פרנקל שור, שנמצאת 20 שנה בכנסת, הוועדה לביטחון פנים תהיה גם אחריך, כי המשרד התעצם והסמכויות שלו ענקיות. זאת אומרת שהוועדה הזאת תהיה ועדה סטטוטורית. יש 12 ועדות וזאת תהיה הוועדה ה-13. גם ביום שאנחנו לא נהיה פה, הוועדה תפעל.

אז מעצימים את המשרד ונותנים לו סמכויות, היה צריך גם להיות גידול משמעותי יותר בתקציב המשרד. כשמסתכלים על המשרד באופן מקיף, אין כזה גידול משמעותי בתקציב. ב-2018 זה כמעט 18.5, ב-2019 זה 19.5 וב-2020 אתה על 20 מיליארד וב-2021 אתה על 21 מיליארד. לא ראינו גידול משמעותי ביחס לתפקידים וביחד למאבק בפשיעה בחברה הערבית, שזה הכי חשוב לממשלה וראינו אתמול את ישיבת הממשלה.

לכן גם כשאני מותחת את הביקורת של מה חסר לי, אני מבינה גם עם מה אתה מתמודד. אני מבינה עם איזה תקציב אתם עובדים. כמה העליתי בכבאות וכמה העליתי במשטרה שאני יכולה לדרוש שתיתנו לי גם במאבק באלימות נגד נשים בחברה הכללית. לכן חשוב לי להגיד שהביקורת שלי קיימת אבל אני מבינה את המצב שבו אתם נמצאים.

אני אומרת לכם שעד התקציב ננסה לסייע כי יש לכולנו אינטרס משותף שתצליחו. אני רוצה להעצים את המשטרה, לחזק אותה, לחזק את מערך הכבאות, להעצים את הכבאות. בטח גם בשב"ס שם אני מסתובבת ורואה איך אפשר לסייע לארגונים החשובים האלה. אני מאוד מודה לכולכם שהגעתם. תודה רבה הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:46.