ישיבת ועדה של הכנסת ה-24 מתאריך 17/10/2021

פרק י"ג (רישוי עסקים) מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א-2021

פרוטוקול

 
פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



120
ועדת הפנים והגנת הסביבה
17/10/2021


מושב שני



פרוטוקול מס' 37
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום ראשון, י"א בחשון התשפ"ב (17 באוקטובר 2021), שעה 10:00
סדר היום
פרק י"ג (רישוי עסקים) מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א-2021
נכחו
חברי הוועדה: ווליד טאהא – היו"ר
איתן גינזבורג - מ"מ היו"ר
שרון רופא אופיר
רון כץ
מוסי רז
חברי הכנסת
קרן ברק
סימון דוידסון
אלון טל
יצחק פינדרוס
אביר קארה
מוזמנים
שי עג'מי
-
מנהל תחום מדיניות רגולציה, משרד ראש הממשלה

דוד ימין
-
עו"ד, יועץ משפטי, אגף מדיניות רגולציה, משרד ראש הממשלה

עידו מירז
-
מנהל אגף טיוב רגולציה, משרד הפנים

שחר פרלמוטר
-
עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד הפנים

דניא צור
-
מתמחה במחלקה המנהלית אשכול מנהלי, משרד המשפטים

גל דבוש
-
עו"ד, יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

מעין ספיבק
-
רפרנטית פנים באגף התקציבים, משרד האוצר

שקד כסלו
-
הלשכה המשפטית, משרד האוצר

טל ישראלי
-
רפרנטית פנים באגף התקציבים, משרד האוצר

גילי צימנד
-
ד"ר, ראש אגף רישוי עסקים, המשרד להגנת הסביבה

ליאורה עופרי
-
עו"ד, לשכה משפטית, המשרד להגנת הסביבה

עמיר יצחקי
-
ראש המערך הארצי לבריאות הסביבה, משרד הבריאות

בר לוי כהן
-
ע. יועמ"ש בט"פ, המשרד לביטחון פנים

גיא מור
-
רמ"ח חקיקה ורגולציה, כבאות והצלה, המשרד לביטחון פנים

טל בסון
-
רפ"ק, תובעת רישוי ארצי אג"מ, המשרד לביטחון פנים

עידן כץ
-
רפ"ק, יועמ"ש אבטחה משטרה, המשרד לביטחון פנים

תומר חזות
-
יועמ"ש הכנה מאש כב"ה, המשרד לביטחון פנים

רוני סורקיס
-
ד"ר, מנהל רישוי עסקים, איגוד לשכות המסחר

ישראלה מני
-
סמנכ"ל כלכלה, איגוד לשכות המסחר

לילך דחוח
-
קצינת ציות, רשתות השיווק

אביתר כהן
-
מנהל רישוי עסקים, רשת ויקטורי, רשתות השיווק

הילה דוידיאן
-
מנהלת איכות, רשת רמי לוי

מירה סלומון
-
ראש מינהל משפט וכנסת, מרכז השלטון המקומי

איילת וסרמן
-
סמנכ"ל רגולציה רישוי עסקים ע. תל אביב יפו, מרכז השלטון המקומי

נפתלי קאייקוב
-
יו"ר איגוד מנהלי רישוי עסקים ברשו"מ, מרכז השלטון המקומי
משתתפים באמצעים מקוונים
בועז סיטי שדלן
-
עו"ד, שותף גולדפרב זליגמן, שופרסל

הילה אקרמן
-
ראש תחום סביבה וחקלאות, מרכז השלטון האזורי
ייעוץ משפטי
תומר רוזנר
לירון אדלר
מנהלת הוועדה
לאה קריכלי
רישום פרלמנטרי
מיטל פורמוזה, חבר מתרגמים


פרק י"ג (רישוי עסקים) מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א-2021, מ/1443
היו"ר איתן גינזבורג
טוב, בוקר טוב חברי הכנסת. מתנצל על האיחור הקל. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת. היום יום ראשון י"א בחשון, תשפ"ב. 17 באוקטובר 2021. אנחנו עוסקים היום בפרק י"ג (רישוי עסקים) מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית, המכונה כחוק ההסדרים.

אורחים יקרים, אנא שמרו על שקט. תודה. אנחנו ממשיכים בדיון על חוק רישוי עסקים והתיקונים השונים. אנחנו צריכים להמשיך גם בהקראה וגם לסגור נושאים שלא נסגרו עד הסוף בישיבות האחרונות. אז אני מציע מהיעוץ המשפטי לדייק אותנו איפה עצרנו בהקראה. זה עמוד 38? בנוסח הרגיל אנחנו עובדים.
תומר רוזנר
אוקיי. אנחנו נעצרנו בהקראה בעמוד 28, פסקאות 17 ו-18, שלמעשה לא צריך לקרוא אותן, בגלל שהן הפכו להיות מיותרות בגלל שינויי מיקום, אז אין צורך בהן. סיימנו את התיקון בחוק העיקרי ואנחנו עוברים לתיקונים עקיפים. שזה תיקונים לחוקים שונים, שנובעים מהתיקון הראשי בחוק רישוי עסקים.
היו"ר איתן גינזבורג
אנחנו בסעיף 70?
לירון אדלר
סעיף 70, כן.
היו"ר איתן גינזבורג
אז אנחנו נעשה כך: נקרא את כל הסעיפים, תסבירו אותם וכו'. נדון בהם, אבל גם נחזור אחר כך לדברים שנשארו פתוחים, כי יש לא מעט דברים שנשארו פתוחים. בסדר? מישהו מחברי הוועדה רוצה להתייחס למשהו? לא.
לירון אדלר
הסעיפים האלה בעצם לא מופיעים בנוסח המשולב בכלל, כי זה תיקונים.
היו"ר איתן גינזבורג
לא בנוסח המשולב. זה לא בנוסח המשולב כי זה תיקון לחוקים אחרים. הנוסח המשולב הוא נוסח רק של רישוי עסקים. עמוד 28 בנוסח רק של הצעת החוק עצמה, בנוסח דיון. בנוסח הזה, תראו, תסתכלו אליי. עמוד 28, סעיף 70.
רון כץ (יש עתיד)
בפעם האחרונה שדיברנו, דיברנו על הרכב הוועדה ומה קורה לעניין ---
היו"ר איתן גינזבורג
אנחנו לא סיימנו את הדיון הזה, אנחנו נחזור לזה.
רון כץ (יש עתיד)
אנחנו חוזרים גם לעניין מה קורה בנושא של אי הסכמה? אוקיי.
היו"ר איתן גינזבורג
כן, כן. אנחנו נגיע לכל הדברים. החוק הזה לא יצא בלי שנדון בכל הנושאים הללו. נגמור את הסעיפים היום שזה תיקונים עקיפים לחוקים אחרים, שנוגעים לרישוי עסקים ואז נחזור לדברים שבמחלוקת. בבקשה.
לירון אדלר
אוקיי. אז סעיף 70.

תיקון חוק רישוי עסקים, תיקון מספר 34. בחוק רישוי עסקים תיקון מספר 34, תשע"ח, 2018, סעיף 48 בטל. 71.
תומר רוזנר
רגע, נסביר. בתיקון 34, שזה הרפורמה הקודמת מ-2018, זה היה בתקופתו של יואב קיש כיושב ראש הוועדה. הוועדה ביקשה והוכנס סעיף שמטרתו הייתה להביא לכך שהמפרטים ייכתבו. שהם ייכתבו בתוך שנתיים. ואם לא, אז אפשר היה להאריך בעוד שנתיים נוספות. זה אמנם הביא לכך שנכתבו באמת הרבה מפרטים שלא היו קודם. אבל לדעת הממשלה, ההסדר החדש שיוצרת ועדת ההסדרה וכו' מייתרת את הצורך בקביעת לוח הזמנים ההוא ולכן מבקשים לבטל אותו.
היו"ר איתן גינזבורג
מה לוחות הזמנים היו?
תומר רוזנר
תוך שנתיים ועוד שנתיים.
היו"ר איתן גינזבורג
שנתיים ועוד שנתיים.
לירון אדלר
זה היה שנתיים ועוד שנתיים. וגם הייתה שם אמירה שאם לא קובעים את המפרט תוך התקופה הזאת בעצם אי אפשר יהיה לתת דרישות ברישיונות עסק. זה היה סעיף מאוד חריג, כדי להביא את כולם לעמוד בזמנים. אבל כאמור, עכשיו המהלך הוא שונה ולכן מבטלים בעצם.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
צריך פשוט לתקן שאי אפשר למנוע.
תומר רוזנר
לא, זה היה הסעיף. הסעיף היה שאם לא קובעים את המפרט, אז אי אפשר לקבוע תנאים אחרים.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
אי אפשר לקבוע.
לירון אדלר
אבל עכשיו גם לוחות הזמנים אחרים בגלל שיש לנו את הוועדה והוועדה צריכה להתכנס.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
נשמע לי דווקא טוב.
תומר רוזנר
זה עשה את העבודה.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
נשמע לי דווקא סעיף טוב.
היו"ר איתן גינזבורג
כן. ביטול המפרטים נדרש מבחינתך?
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
בוא נגיד, רצית לטייל ולהיות בחופש, תמשיך את החופשה שלך. זה הכל.
שקד כסלו
זה לא ביטול המפרטים, זה ביטול לוחות הזמנים שנקבעו למפרטים. כיוון שכרגע הסמכות לשינוי ולפרסום עברה לוועדה להסדרה. ואם אתם זוכרים, היה את סעיף לוחות הזמנים, שגם לגביו אני מניחה שנחזור לדבר בסעיף אחר.
היו"ר איתן גינזבורג
עמדו בלוחות הזמנים הללו?
שקד כסלו
המשרדים עד כה?
היו"ר איתן גינזבורג
כן.
שקד כסלו
ככלל, לא. חלקם.
מעין ספיבק
היו חלק שדחו. אבל החלק העיקרי כן עמד. כן מרבית המפרטים.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
למה? אמרו שמרבית לא.
היו"ר איתן גינזבורג
לא, היה פה תיקון. מרבית כן.
מעין ספיבק
בלוחות זמנים שנקבעו מרבית המפרטים פורסמו. פשוט היו עוד מפרטים רבים שלא היו בלוחות הזמנים עד כה.
רון כץ (יש עתיד)
ובדיון הקודם דיברנו שייקח ארבע שנים ביקשו? אני לא זוכר. ביקשו הרבה זמן לתקן את המפרטים. כמה בסופו של דבר? מה ההסכמה?
תומר רוזנר
אנחנו נדבר על זה כשנגיע. יש עוד הרבה נושאים פתוחים.
רון כץ (יש עתיד)
אה, זה גם אחד הנושאים?
תומר רוזנר
אנחנו מבקשים להקריא רק את הסעיפים שעוד לא הקראנו עד הסוף, שהם פחות במחלוקת. ואז נוכל לחזור לכל הסוגיות שעוד פתוחות.
היו"ר איתן גינזבורג
טוב.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
אז כרגע אנחנו נמצאים עוד על ארבע שנים.
תומר רוזנר
בהצעת הממשלה? כן.
רון כץ (יש עתיד)
אנחנו נמצאים שלא מסכימים.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
מתי המשרדים צריכים לסיים את המפרטים. ארבע שנים?
מעין ספיבק
נחזור לזה פשוט. ואז נדבר על זה, אני מניחה לפי סדר הדיון.
אלון טל (כחול לבן)
אם הבנתי נכון, יש הגבלות של זמן על משרד להגנת הסביבה מבחינת הטיפול בזה ועל הוועדה המייעצת אין מגבלות של זמן. האם הבנתי נכון? שזה חוסר סימטריה.
תומר רוזנר
לא, יש הצעה של הממשלה לקבוע את לוח הזמנים. שהוועדה בישיבה הקודמת הביעה חוסר שביעות רצון ממנו. ואני חושב שנחזור לדון בזה בהמשך. אבל אני מציע שנעבור על התיקונים כי זה אחד הנושאים שעדיין לא נסגר זה הנושא הזה של לוחות הזמנים.
אלון טל (כחול לבן)
אבל זה יהיה בערך מקביל אני מניח, זה כיוון הוועדה, סימטריה מסוימת בין הציפיות משני הגופים. נכון? מבחינת פרק הזמן שעומד לרשות.
תומר רוזנר
לוועדה אין לוח זמנים ספציפי למפרט ספציפי, אלא מסגרת לוחות זמנים, כרגע לפי הצעה ממשלתית.
אלון טל (כחול לבן)
אוקיי. אז אני חושב שכדאי לדבר על זמן ספציפי, אם ככה.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
אתה מציע שהגנת הסביבה תחויב תוך שנה?
אלון טל (כחול לבן)
לא מבין, לא ברור לי למה חוסר סימטריה.
היו"ר איתן גינזבורג
אני מציע כשנגיע לסעיף הרלוונטי. בואו נמשיך בהקראה של הסעיפים הרלוונטיים. אם יש הערות ספציפיות לסעיף ספציפי, אז בואו נתייחס. אם לא, אנחנו נתקדם.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
לא, אני אומר הערה פה היא קריטית. כי בעצם כשאתה משנה את לוח הזמנים ואם לוח הזמנים היה עד היום עד שנתיים ואתה מבטל את לוח הזמנים הזה, אתה צריך לקבל איזה שהוא כיוון לאן אנחנו הולכים.
שקד כסלו
נכון. רק נזכיר שהוועדה לא בהכרח היא תקבע לעצמה את סדרי העדיפויות, לפי ההשפעה על המשק. אבל לא בהכרח היא מיד תטפל במפרטים שכלל לא פורסמו עדיין. יתכן שהיא תמצא שיש מפרט שכבר פורסם על ידי נותן האישור כדי לעמוד בלוחות הזמנים או מכל סיבה אחרת. והיא תמצא שיש מקום לתקן אותו, לשנות אותו.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
בהסכמת השר כמובן.
שקד כסלו
בהסכמת השר הממונה על רשות הרגולציה. ולכן אין בהכרח חפיפה בלוחות הזמנים כפי שנקבעו בתיקון 34.
היו"ר איתן גינזבורג
טוב, בואו נמשיך ב-71.
לירון אדלר
אוקיי. 71. תיקון חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה.
בחוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, תשע"ב, 2012, בסעיף 126(א) א, המילים "מפרט אחיד כמשמעותו בסעיף 7(ג)(1) לחוק רישוי עסקים" ימחקו. ובמקום לחוק האמור יבוא לחוק רישוי עסקים.
תומר רוזנר
התיקון הזה בעצם מבהיר שהוועדה המייעצת המקבילה לענייני כבאות לא תטפל יותר במפרטים האחידים שעוסק בענייני כבאות. סליחה. הוועדה המייעצת תטפל במפרטים לעניינו כבאות, אבל הוועדה להסדרה היא זו שבעצם תקבע את המפרטים עצמם. המפרטים האלה יעברו לטיפול הוועדה להסדרה ולא יישארו בתחום עבודתה של הוועדה המייעצת. אני מקווה שאני מדייק, אני לא בטוח.
לירון אדלר
לא, התקנות לפי חוק רישוי עסקים נשארו אצל הכבאות. המפרטים יהיו בוועדה להסדרה שלנו.
שקד כסלו
נכון. רק לגבי המפרטים האחידים.
לירון אדלר
72. תיקון חוק מכוני כושר (רישוי ופיקוח).
בחוק מכוני כושר (רישוי ופיקוח) תשנ"ד-1994. 1. בסעיף 1 הגדרות חוק רישוי עסקים ורישיון ימחקו. 2. סעיף 2 בטל. 3. בסעיף 6 במקום סעיפים 2 או 3, יבוא סעיף 3.
היו"ר איתן גינזבורג
מה זה סעיף 2?
תומר רוזנר
סעיף 2 קובע שאי אפשר לפתוח מכון כושר ללא רישיון עסק. וסעיף 6 בעצם קובע את העבירה הפלילית על פתיחת מכון כושר ללא רישיון עסק. למעשה יש פה כפילות, כי גם בחוק רישוי עסקים, בצו לפי חוק רישוי עסקים מכון כושר מופיע כפריט רישוי. ולכן ממילא צריך רישיון לפי חוק רישוי עסקים. והעבירה הפלילית קיימת גם בחוק רישוי עסקים ולכן יש פה בעצם כפל שביקשו להסיר אותו.
היו"ר איתן גינזבורג
אבל בחוק מכוני הכושר, רישוי ופיקוח, יש הבנה של מי שקורא אותו, חייב רישיון עסק?
תומר רוזנר
לא.
היו"ר איתן גינזבורג
אז מה? אז אנחנו מכשילים פה אנשים.
סימון דוידסון (יש עתיד)
אני מבין שהיום עד 800 מטר, נכון? לא צריך רישיון, לא צריך רישוי עסקים.
היו"ר איתן גינזבורג
רגע, אני רוצה להבין לגבי התיקון הזה. מי פה ממשרד, מי ניסח את החוק?
שקד כסלו
משרד האוצר.
היו"ר איתן גינזבורג
משרד האוצר. רק אגב לפרוטוקול, רק לציין את השם ואת התפקיד, כי מבקשים שהדברים יהיו ברורים. אם אני מבין נכון, סעיף 2 בעצם היום קובע שמכון כושר מחייב רישיון עסק. אתם מבטלים את הסעיף הזה. האם בחוק מכוני כושר, אדם שרוצה לפתוח מכוני כושר, דבר ראשון באופן טבעי יפתח את החוק הזה. מה הוא יבין ממנו? שהוא צריך רישיון או לא צריך רישיון?
שקד כסלו
אז אני רוצה להפנות לעמוד 18 בנוסח, שעומד בפני הוועדה. לסעיף אחר שתיקנו. שבו נקבע כי אם קבע שר הפנים בצו כי מכון כושר הוא עסק טעון רישוי. כלומר, יתכן שזה לא יהיה עסק טעון רישוי ואז לא הכשלנו. זה בפסקה 13. סעיף חדש שהוספנו. סעיף 11(א)(1), בעמוד 18. זה סעיף שכבר הוקרא. ולכן לו יקבע שמדובר בעסק טעון רישוי, כלומר לא בהכרח זה יהיה עסק טעון רישוי ולכן אין כאן הכשלה. אם יקבע שזה עסק טעון רישוי, אז גם מוסיפים את הסמכויות של שר התרבות והספורט.
היו"ר איתן גינזבורג
כלומר, אם שר הפנים לא יקבע בצו כי מדובר בעסק טעון רישוי, נכון לעכשיו לפי הנוסח הקבוע כרגע, אין צורך ברישוי עסק למכוני כושר.
שקד כסלו
נכון לעכשיו זה קבוע בצו ולכן יש צורך. כמו שיש לגבי שאר העסקים שהם עסקים טעוני רישוי, וזה קבוע בצו. זה לא קבוע בחוק אחר. לו הוא יקבע בעתיד שזה לא עסק טעון רישוי, השינוי יעשה רק בצו ולא בחוק מכוני כושר.
היו"ר איתן גינזבורג
מה חוק מכוני כושר קובע מבחינת רישוי ופיקוח?
שקד כסלו
בהקשר הזה אנחנו מציעים שהוא לא יקבע.
היו"ר איתן גינזבורג
לא, לא. שאלתי מה חוק מכוני כושר ברישוי ופיקוח קובע? מה קובע הסדר החוק? בגדול.
תומר רוזנר
בגדול זה לגבי סוגי מתאמנים ואישורים רפואיים ואחרים שהם צריכים.
שקד כסלו
הצהרת בריאות שמתאמן צריך להביא. מה קורה כשמדובר בקטין.
היו"ר איתן גינזבורג
אז למה קוראים לזה רישוי ופיקוח? לא, כאילו חבר'ה, אנחנו כותבים פה חוק, בסדר? אני מכבד את החוק. אם כותבים פה, עושים תיקון לחוק מכוני כושר. מוסיפים רישוי ופיקוח ומורידים את העובדה שצריך להיות בכלל רישוי, זה הטעיה של מי שקורא את החוק. נו, מה אני אגיד לכם?
שקד כסלו
אז צריך לתקן גם את הכותרת.
היו"ר איתן גינזבורג
מאה אחוז. תעשו מה שצריך. אבל אי אפשר לכתוב משהו, שהדבר הזה לא יופיע בתוך החוק. ואז מי שיקרא אותו בכלל לא יודע שהוא צריך לקבל רישיון עסק.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
מה אתה מציע? שיכתבו פה בסעיף ב', יפנו אותם לחוק אחר?
היו"ר איתן גינזבורג
ככל שקבוע בצו. אני לא יודע.
רון כץ (יש עתיד)
זה גם מסובך אבל.
היו"ר איתן גינזבורג
אני לא יודע, אבל הם מוחקים.
שקד כסלו
הוא לא נקבע בחוק הספציפי. מרכול לא נקבע באיזה חוק מרכולים.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
אז מורידים את הסעיף הזה.
היו"ר איתן גינזבורג
בסדר. אז תמחקו גם את המילים "רישוי ופיקוח". נראה לי.
תומר רוזנר
זה צריך להיבדק.
היו"ר איתן גינזבורג
אז תבדקו את זה. אבל נראה לי שאם מורידים את הסעיף שמחייב רישוי ומשאירים רק את החובה לבדוק ביטוח בריאות ונוכחות של מאמן, נראה לי שרישוי ופיקוח זה קצת מרחיק לכת, כהגדרת הדבר הזה.
תומר רוזנר
טוב, צריך לבדוק.
היו"ר איתן גינזבורג
אם אפשר בבקשה למצוא מקום לחברת הכנסת, אני אודה לכם. כן, בבקשה.
לירון אדלר
סעיף 72(א). תיקון חוק למניעת מפגעים.

בחוק למניעת מפגעים תשכ"א-1961, בסעיף 11, אחרי סעיף קטן ב(1) יבוא: ב(2)(1). משבש פעולתו של התקן מד רעש שהותקן באולם שמחות, בגן אירועים או בדיסקוטק לפי הוראות חוק רישוי עסקים תשכ"ח-1968, סעיף קטן חוק רישוי עסקים, דינו קנס כאמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין. לעניין זה התקן מד רעש, התקן המודד את עוצמת הרעש במקום, מתריע על מפלס רעש העולה על מפלס הרעש שנקבע בתקנות לפי חוק רישוי עסקים ומביא לניתוק זרם החשמל למערכת ההגברה באולם השמחות, בגן האירועים או בדיסקוטק לאחר פרק זמן של התראה שנקבע בתקנות. 2. הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על מי שחלות לגביו הוראות סעיף 14 לחוק.
היו"ר איתן גינזבורג
כן. הסבר?
תומר רוזנר
בחוק רישוי עסקים היה סעיף שעניינו התקני מד רעש באולמות שמחות וגני אירועים ובדיסקוטקים. כך מכונים בחוק רישוי עסקים מועדונים וכאלה. הסעיף הזה מבקשת הממשלה לבטל אותו, כדי ליצור הסדר אחיד, שבעצם כל הדברים האלה נקבעים בתקנות. באותו סעיף אבל היה סעיף עונשין שחל לאו דווקא בעלי העסקים, אלא על כל הציבור. שזה הסעיף שמונח בפניכם. אין שינוי בתוכנו של הסעיף. הסעיף פשוט במירכאות "עובר דירה". מחוק רישוי עסקים לחוק למניעת מפגעים. כך שהעבירה שהייתה קיימת בחוק רישוי עסקים, נשמרת גם בחוק הזה. כאשר היא מופנית לכלל הציבור, שאסור לשבש מד רעש שמותקן כדי להבטיח את רמת הרעש במקומות האלה. כמובן שהמעטפת העונשית עכשיו היא תהיה המעטפת של חוק למניעת מפגעים, שיש בה הסדרים משלימים גם בנושא עבירה נמשכת. בנושא עבירות בנסיבות מחמירות וכל השאר. אבל זו עבירה שפשוט עוברת דירה וכל יסודות העבירה הם יסודות זהים ליסודות שקיימים היום בחוק. אין פה חידוש בעבירה.
היו"ר איתן גינזבורג
טוב. התייחסויות? כן, בבקשה.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
אני רוצה שאלת הבהרה מהמשרד לאיכות הסביבה. מישהו נמצא פה?
גילי צימנד
כן, בבקשה.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
שאלת הבהרה. יש הבדל בכללי הרעש בין אזור מגורים ללא אזור מגורים? או שזה אותו רמה של רעש שאתם מחייבים?
גילי צימנד
יש בתקנות.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
יש בתקנות הבדל? אני מבין שזה תלוי בתקנות פה, כי פה לא כתוב את מד הרעש. אבל אתם אומרים שיש הבדל בין אזור מגורים ללא אזור מגורים.
גילי צימנד
יש תקנות ויש שם הנחיות, כן.
היו"ר איתן גינזבורג
טוב, הלאה. סעיף 73, בבקשה.
לירון אדלר
73. תיקון חוק רישוי עסקים, תחילה והוראות מעבר.
א. תחילתו של חוק רישוי עסקים כניסוחו בסעיף 69 לחוק זה, למעט ביטול סעיפים 2(ג) ו-2(ד) כאמור בסעיפים 69(1) ו-2 לחוק זה ולמעט הסעיפים כאמור בסעיף קטן (ד)(2) ביום כ"ז בכסלו תשפ"ב, 1 בדצמבר 2021. פרק זה יום התחילה. ב. ביטול סעיף 2(ג).
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
לא הצלחתי להבין את מה לא רוצים לבטל.
תומר רוזנר
הנה, זה הסעיפים שעכשיו באים.
לירון אדלר
ביטול סעיף 2(ג) שזה חלק מ-ד. כאמור בסעיף 69(1) לחוק זה יכנס לתוקפו בתום שלוש שנים מיום התחילה. ג. ביטול סעיף 2(ד) כאמור בסעיף 69(2) לחוק זה, יכנס לתוקפו בתום שנה מיום התחילה. ואולם, אם עד למועד האמור התקין שר התרבות והספורט תקנות לפי סעיף 11(ב)(1) לחור רישוי עסקים, כנוסחו בסעיף 69(13) לחוק זה, יהיה ביטולו של הסעיף האמור ביום תחילת התקנות. על אף האמור הסיפא לסעיף 2(ד)(1) החל במילים "כי לקוחותיו של מכון הכושר" תימחק ביום התחילה.
תומר רוזנר
רגע, אני רק אסביר את זה.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
מה בעצם רוצים לעשות?
תומר רוזנר
בעיקרון נקבע יום תחילה אחיד לכל החוק, שהוא ב-1 בדצמבר. לגבי שני הסדרים ספציפיים: ההסדר של ביטול ההסמכה הספציפית של השר לביטחון פנים ושר הבריאות לקבוע שלטים בנושא משקאות משכרים, עסקים שמוכרים משקאות משכרים, משהים את תחילת התוקף לשלוש שנים. ולגבי סמכותו של שר התרבות והספורט לקבוע תקנות לגבי מכוני כושר, משהים את הביטול של הסעיף הקיים בשנה אחת. למעט ההסדר שקובע חובת ביטוח של המתאמנים, שאותו מבקשים שהוא יתחיל מיד. כלומר, ביום התחילה ב-1 בדצמבר.
סימון דוידסון (יש עתיד)
זאת אומרת, יותר קשה לעשות שלטים מאשר לעשות שינוי בתקנות של חדרי כושר. זה גאוני.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
לא, אבל לשאלתו של סימון מקודם. מבחינה פרקטית, מכוני הכושר שכיום לא דורשים מהם רישוי.
רון כץ (יש עתיד)
עד 800 מטר.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
מה קורה יום אחרי החוק?
רון כץ (יש עתיד)
כן, זה מה שלא הבנתי גם.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
השאלה אם אתה משנה את המצב שלהם?
תומר רוזנר
לא. החוק לא משנה את צו רישוי עסקים. אם צו רישוי עסקים קובע היום מכוני כושר מסוימים שהם צריכים רישיון ואחרים שלא, אז המצב הזה נשאר. זה לא משנה.
רון כץ (יש עתיד)
כלומר מתחת ל-800 מטר, גם אחרי התיקון לא צריך רישוי?
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
לא, אבל אם לא ביטלת את הסעיף. אני שואל, אם לא ביטלת את הסעיף אז הוא נשאר מחויב על פי חוק רישוי ופיקוח מכוני כושר?
תומר רוזנר
זה כל מכון כושר.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
לא, אבל שאלה נכונה. איתן שאל שאלה נכונה. כרגע אני פותח את החוק. הוא מחייב אותו רישוי. נכון?
תומר רוזנר
חוק מכוני כושר קובע שהוא צריך.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
לפני שביטלתי את סעיף ב.
תומר רוזנר
חוק מכוני כושר קובע שהוא צריך רישיון לפי חוק רישוי עסקים.
לירון אדלר
לא, אבל גם החוק הקודם בעצם יכול היה לפטור בצו. גם בחוק הקודם.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
הבנתי. הוא כתב בשני חוקים בעצם.
תומר רוזנר
נגיד מכון כושר בבית מלון, הוא פטור מההסדרים הספציפיים שיש. נגיד מקומות עבודה, ששם נגיד אין חובת נוכחות מאמן, לצורך העניין.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
זה סקרנות לעיתונאים למה מעל 800 מטר ועד 800 מטר.
תומר רוזנר
זו שאלה אחרת.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
מי היה לוביסטים של עד 800 ומ-800, אבל בסדר.
תומר רוזנר
זו שאלה אחרת, שאין לי מענה עליה כמובן.
היו"ר איתן גינזבורג
כן. הלאה.
לירון אדלר
מינוי חברי הוועדה להסדרת רישוי עסקים לפי סעיף 12(ב) לחוק רישוי עסקים, כניסוחו בסעיף 69(14) לחוק זה יעשה בתוך שלושה חודשים מיום התחילה. לא ימונה חבר מחברי הוועדה בתקופה האמורה. יראו את המנהל הכללי של המשרד או מי מטעמו כחבר הוועדה, עד שיפעיל הגורם הממונה את סמכותו בעניין. על אף האמור, היועץ המשפטי של הוועדה להסדרה, כאמור בסעיף 12(ב)(ב)(2)(א)(1) לחוק רישוי עסקים, כניסוח בסעיף 69(14)(ג)(2)(ב) לחוק זה, יהיה היועץ המשפטי של משרד ראש הממשלה או של הרשות להסדרה בהתאם לאמור בסעיף 75(ג)(2) לחוק זה או מי מטעמו. 2. תחילתם של סעיף 7(א)(4) ו-7(א)(5) כניסוחם בסעיף 69(5)(ד) לחוק זה. 7(ג)(5) עד 2 עד א(5) בעצם נמחקו אז אותם אני לא אקרא. כנוסחו בסעיף 69(10) לחוק זה, בתום שלושה חודשים מיום התחילה או במועד שבו הודיע יושב ראש הוועדה להסדרה על הקמתה של הוועדה, לפי המוקדם ביניהם. הודעה כאמור תפורסם ברשומות. ה. מפרטים עתידיים שפורסמו לפני יום התחילה לא יפגע תוקפם בהוראות סעיף 6(יג)(1) לחוק רישוי עסקים. כנוסחו בסעיף 69(4) לחוק זה לא יחולו עליהם כל עוד לא שונו או בוטלו. ו. קביעתם של סוגי עסקים שלגביהם לא יפורסם מפרט אחיד או שלגביהם יפורסם מפרט אחיד חלקי, לפי סעיף 7(ג)(1)(ג) לחוק רישוי עסקים כנוסחו ערב יום התחילה, בצו רישוי עסקים, עסקים טעוני רישוי תשע"ג-2013 לא יפגע תוקפה עד למועד שבו תופעל הסמכות כאמור על ידי השר הממונה על רשות ההסדרה לפי סעיף 7(ג)(1) לחוק רישוי עסקים כנוסחו בסעיף 69(6) לחוק זה.
תומר רוזנר
אז פה יש לנו בעצם את הסדר הביניים לתקופה של עד מינוי ועדת ההסדרה. שבעצם בעקבות הלקחים מההסדר הקודם, שבעצם מה שקרה זה שמי שהיה צריך למנות את חברי הוועדה לא מינה אותם. נקבע פה שבאופן אוטומטי המנהל הכללי יהיה החבר, עד שימנו את החבר הקבוע. לגבי שמירת התוקף. יש פה שמירת תוקף גם של המפרטים הקיימים וגם של הצו רישוי עסקים הקיים, שקובע את העסקים טעוני הרישוי. כי הסמכות הזאת עוברת עכשיו משר הפנים לשר לענייני הסדרה. ולכן רצו לשמור את התוקף גם של המפרטים הקיימים וגם של הצו הקיים. בעקבות זאת כמובן הובהר שהסעיפים שבעצם משנים את ההסדר לגבי החובה לצרף תכנית עסק וכו' לא יחולו לגבי המפרטים הקיימים. כך שלא תידרש קביעה מפורשת באותם מפרטים קיימים לגבי אותן דרישות ספציפיות.
לירון אדלר
הם בנתיים בעצם כן צריכים.
תומר רוזנר
אלא אם כן הם יופטרו בצו שר הפנים.
היו"ר איתן גינזבורג
כן, 74.
לירון אדלר
74. תוקף תקנות.

תקנות כמפורט להלן שהותקנו לפי סעיפים 2(ג)(3) ו-2(ו) לחוק רישוי עסקים, ערב יום התחילה, יראו אותם כאילו הותקנו לפי סעיף 10(א) לחוק האמור. 1(א) תקנות רישוי עסקים, הודעת אזהרה תשע"ג-2013. 1. תקנות רישוי עסקים התקן מד רעש באולם שמחות וגן אירועים תשס"ו-2006. 2. תקנות רישוי עסקים, התקן מד רעש בדיסקוטק תשע"ד-2014.

אז בעצם את 1(א) צריך אולי לתקן פה את ההפניה. זאת אומרת, ההתקנה היא לא לפי סעיף 10(א) אלא לפי סעיף אחר. אנחנו נתקן את ההפניה.
היו"ר איתן גינזבורג
בסדר, תמשיכו.
תומר רוזנר
לא, רק מה שמבהיר זה שהתקנות לגבי אותם מדי רעש וכו' ממשיכות להיות בתוקף. אין שינוי בהסדר.
היו"ר איתן גינזבורג
ברור. כן, הלאה.
לירון אדלר
75. תיקון חוק רישוי עסקים, הוראות שעה.

א. בתקופה שמיום התחילה עד יום א' בטבת תשפ"ה, 1 בינואר 2025 יראו כאילו בסעיף 6(א)(2) לחוק רישוי עסקים. 1. בסעיף קטן (א) פסקה 1 נמחקה. 2. בסעיף קטן (א)(1) פסקה 1 נמחקה. ב. בתקופה שמיום התחילה עד יום הקמתה של רשות ההסדרה לפי חוק יסודות ההסדרה תשפ"ב-2021 יראו כאילו בכל מקום במקום השר הממונה על רשות ההסדרה, ראש הממשלה. ג. בתקופה שמיום התחילה עד יום מינויים של יושב ראש הוועדה להסדרה ושל היועץ המשפטי לוועדה להסדרה על ידי יושב ראש מליאת רשות ההסדרה, יראו כאילו 1. סעיף 12(ב)(ב)(2)(א) לחוק רישוי עסקים חל כנוסחו ערב יום התחילה. 2. בסעיף 12(ב)(ב)(2)(א)(1) כנוסחו בסעיף 69(14)(ג)(2)(ב) לחוק זה במקום היועץ המשפטי של רשות להסדרה בא היועץ המשפטי של משרד ראש הממשלה.
תומר רוזנר
יש פה בעצם הסדר לגבי תקופת הביניים לגבי רשות ההסדרה, עד שהיא תוקם. שבעצם מבהיר שכל עוד היא לא קמה אז בעצם הסמכויות בידי ראש הממשלה והיועץ המשפטי מטעם משרד ראש הממשלה. ולגבי הסעיפים האחרים הם פשוט משמרים את ההסדרים שהיו קיימים קודם ונותנים איזה שהיא הוראת שעה.

לגבי הוראת השעה. הוראת השעה בעצם נועדה לאפשר, לפי החוק הרגיל האפשרות להגיש בקשה לרישיון עסק במסלולים המקוצרים, באמצעות תצהיר או במסלול מזורז וכו', מותנה בכך שלא תפתח את העסק לפני שאתה מגיש. מתוך הנחה שאתה תקבל את הרישיון תוך 21 יום ולכן אין סיבה שתעבור על החוק ותפתח את העסק לפני שיש בידיך רישיון. כדי לאפשר לעסקים תקופת ביניים שבה הם יוכלו להכשיר פעילות שנעשתה שלא בדרך של קבלת רישיון, נקבעה כבר בתיקון הקודם תקופת היערכות שבה הסעיפים האלה לא חלו. כך שגם עסקים שפעלו בפועל ללא רישיון יכלו להגיש בקשות מזורזות לרישיון ולהסדיר את פעילותם. כאן מבקשת הממשלה בעצם להאריך את התקופה הזאת שהייתה כבר קיימת קודם, עד 2025. לנו זה נראה תקופה טיפה ארוכה.
היו"ר איתן גינזבורג
כן, למה כל כך הרבה זמן?
תומר רוזנר
תקופה ארוכה מידי.
שקד כסלו
כמו שהיועץ המשפטי של הוועדה הסביר, באמת הרעיון היה לתת תקופת היערכות לעסקים שפעלו ללא רישיון. כיוון שחלק מהתפקיד של הוועדה להסדרה כמו שאנחנו מקווים שהוא יהיה עכשיו, יהיה גם לטייב מפרטים קיימים. אנחנו סבורים שיש להאריך את תקופת ההיערכות הזאת. כלומר, עד היום תקופת היערכות ניתנה למפרטים הקיימים, שאנחנו חושבים שיש מקום לטייב את חלקם. ולכן בהתאמה נכון גם להאריך.
תומר רוזנר
אני רוצה לברך אתכם על עזרה לעסקים. כל הכבוד.
היו"ר איתן גינזבורג
טוב, אוקיי. עד כאן הקראה. נחזור לנושאים שעוד נותרו פתוחים וטרם הוכרעו. אז אני מציע שנתחיל ראשון ראשון, אחרון אחרון.
לירון אדלר
זהו. יש פה בעצם סימנו בצהוב כל מיני דברים ששונו בעצם מאז הדיון הקודם. גם בעקבות דברים שנאמרו בוועדה וגם ככה הסתכלנו עוד פעם על הסעיפים. ויש עוד כמה תיקוני נוסח שצריך לעשות. אז אנחנו את הדברים הפשוטים נקריא מהר ונתעכב איפה שהדברים פתוחים.
היו"ר איתן גינזבורג
כן.
לירון אדלר
אז בעמוד 1, עכשיו הנוסח המשולב הוא כן רלוונטי אם אתם רוצים.
שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו)
רק לירון, תפני אותנו לסעיף בנוסח המשולב, כי לא קיבלנו את הנוסח לדיון היום.
רון כץ (יש עתיד)
איזה סעיף רק?
שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו)
באיזה סעיף בנוסח המשולב אנחנו מדברים? כי אין לנו את הנוסח.
היו"ר איתן גינזבורג
סעיף 6(ג)(1).
לירון אדלר
סעיף 6 בעמוד 14. אז אני קוראת רק את מה שמסומן בצהוב.
בסעיף 6(ג)(1). ב. בפסקת משנה א במקום "של אותו נותן אישור" יבוא "לעניין חלקו של אותו נותן אישור".
רון כץ (יש עתיד)
רגע, אני לא מוצא את זה.
שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו)
רגע, רגע, אנחנו לא מסונכרנים איתך.
היו"ר איתן גינזבורג
אל תעבדי על הנוסח המשולב. תעבדי על הנוסח של החוק. הנוסח הזה, הרגיל. לא, קיבלת גם נוסח רגיל.
לירון אדלר
בנוסח הרגיל זה בעמוד 1.
היו"ר איתן גינזבורג
לא, זה הנוסח המשולב.
לירון אדלר
אוקיי. אז בנוסח המשולב זה בעמוד 14.
היו"ר איתן גינזבורג
שנייה חברים, תעצרו שנייה. תפתחו בטאבלטים, יש לכם את המסך הזה.
רון כץ (יש עתיד)
איזה עמוד?
שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו)
לא, אבל יותר נוח לעבוד על ---
היו"ר איתן גינזבורג
רגע שנייה שרון. בסדר, אבל עדיין אין, אז את רוצה לא לעקוב בכלל?
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
רק תגיד לנו עמוד.
היו"ר איתן גינזבורג
עמוד 1 בנוסח הזה. במה שמסומן בצהוב.
שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו)
לא, אז איפה זה קיים פה, שאני אוכל לעקוב.
היו"ר איתן גינזבורג
אז כתוב חוק רישוי עסקים, סעיף 6(ג).
לירון אדלר
תראי, זה בעמוד 14 בנוסח המשולב.
היו"ר איתן גינזבורג
יהיה לך קשה לעקוב ככה אבל, כי הוא לא מסומן לך בצבעים שרון.
שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו)
קשה לעקוב גם ככה.
היו"ר איתן גינזבורג
אז תביאי לה נוסח כזה, היא חברת כנסת. כי היא רוצה נייר. מה, אנחנו נתווכח? לך יש נייר אבל?
לירון אדלר
בסעיף 6(ג)(1) ב. בפסקת משנה א במקום "של אותו נותן אישור" יבוא "לעניין חלקו של אותו נותן אישור". ג. בפסקת משנה ג במקום "שהתנה נותן האישור ופורסמו" יבוא "שפורסמו" ואחרי צד מפרט האחיד יבוא "לעניין חלקו של נותן אישור". זה תיקוני נוסח שנובעים מזה שבעצם עכשיו מי שמפרסם את המפרט זה לא נותן אישור דווקא, אלא הוועדה להסדרה, השר הממונה להסדרה.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
ועד היום שר הפנים הרי, אז בואו.
לירון אדלר
יש התאמה פה לנוסח.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
בואו לא נעשה פה דרמה.
לירון אדלר
לא, זה ממש לא.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
עד היום שר הפנים, היום זה שר ההסדרה.
היו"ר איתן גינזבורג
כן, בבקשה, בואו נמשיך. חברים, אנחנו רוצים להתקדם.
לירון אדלר
3(ב) ב. בסעיף קטן ב במקום 7(א) יבוא 7(א)(1), זה גם תיקון של הפנייה. בסעיף 6(א)(1) פסקה ג'. בסעיף קטן (ו)(1)(ג) במקום "שהתנה נותן האישור ופורסמו" יבוא "שפורסמו". שוב, זה אותה התאמה. פסקה 4 בסעיף 6(ב). התיקונים של סעיף 6(ב) כתבנו כאן דרישת מסמכים לפי סעיף קטן (א) לא תחול על עסק שהשר הממונה או הרשות להסדרה פרסם או שינה מפרט אחיד לעסקים מסוגו. למעט שינוי מפרט אחיד בשל קביעת תנאי אחיד לפי סעיף 7(א)(2) או מפרט אחיד חלקי. הנושא הזה דובר בעצם בדיון הקודם. הרעיון הוא שכשהשר הממונה על רשות ההסדרה יפרסם עכשיו מפרט מחדש, אז בעצם שם לא יצטרכו יותר להגיש מפה מצבית ותכנית עסק, אלא אם כן זה נקבע במפרט. אבל ההבהרה פה שאם יש מפרט אחיד חלקי או שיש איזה שהוא שינוי של רשות ההסדרה בעקבות קביעת תנאי אחיד. זאת אומרת, לא שינוי של המפרט האחיד כולו, אז כן תחול חובת הגשת המסמכים.

בסעיף 7 בפסקה 3 זה ממה תיקון נוסח. במקום בהוראות לפי סעיף זה, זה יהיה בחוק זה.
היו"ר איתן גינזבורג
מנגנון ההכרעה.
לירון אדלר
סעיף 7 בעצם. בסעיף קטן (א)(2). 1. האמור בו יסומן 1. ובוא אחרי "בהחלטה מנומקת ובכתב" יבוא "מצא גורם מוסמך ארצי כי תנאי כאמור לסעיף קטן (א)(1() או (2) נדרש באופן דחוף, לעניין שיעור ניכר של העסקים מאותו סוג, בחוק זה תנאי אחיד יקבע את התנאי לתקופה שלא תעלה על שנה מיום תחילת תוקפו, אלא אם כן התנאי נקבע עד המועד האמור בחיקוק במפרט האחיד או במפרט הרשותי ובהתאם להוראותיו. 2. אחרי פסקה 1 יבוא (2) הגורם המוסמך הארצי יודיע על קביעת התנאי האחיד לוועדה להסדרה בתוך שבעה ימים ממועד קביעתו. והודעה על קביעתו תפורסם לצד המפרט האחיד, כאמור בסעיף 7(ג)(2).
רק כמה הבהרות
בעצם הסעיף הזה מאפשר, גורם מוסמך ארצי יכול לדרוש תנאים שהם חורגים מהמפרט האחיד במצבים שהם דחופים או בפסקה 3 שנמצאת עכשיו בסעיף 7, הוא יכול לדרוש גם משהו לעסק מסוים לפי הנסיבות הייחודיות של העסק המסוים. אנחנו ביקשנו להבהיר כאן שאם התנאי הייחודי הזה שהוא קובע בגלל נסיבות מיוחדות הופך לתנאי אחיד, זאת אומרת שהוא רוצה לקבוע אותו לעניין שיעור ניכר של עסקים מאותו סוג, מדובר בתנאים שנדרשים בשל הדחיפות ולא בתנאי שנמצא שם בפסקה 3 שאומר שאפשר לקבוע. כי כל המהות של פסקה 3 זה תנאי לעסק מסוים בשל מאפייניו הייחודיים. זה לא יכול לעבוד על משהו שהוא לשיעור ניכר של עסקים. אז זו ההבהרה בפסקה אחת.

גם הוספנו כאן את הנושא של המפרט הרשותי. זאת אומרת גם ברשות מקומית, אם רוצים לחרוג מהמפרט שלהם עצמם.
רון כץ (יש עתיד)
איפה זה מופיע?
לירון אדלר
זה התיקונים שהקראתי עכשיו.
היו"ר איתן גינזבורג
זה אותו סעיף, 3.
רון כץ (יש עתיד)
זה גם לרשות המקומית?
היו"ר איתן גינזבורג
הוסיפו את המפרט הרשותי.
לירון אדלר
הדיון עכשיו הוא לא הדיון המהותי על המפרט הרשותי, אלא רק על הנושא הזה שאם הם חורגים ממה שהם פרסמו, אז שזה לא יעלה על שנה. ואם זה עולה על שנה, הם צריכים לפרסם את זה במפרט שלהם.

לגבי פסקה 2, אנחנו הוספנו פה בעקבות הדברים שנאמרו בוועדה, שהגורם המוסמך הארצי, אנחנו צריכים להבהיר כאן שפסקה 2 נוגעת דווקא לנותני האישור ולא לרשויות המקומיות. גורם מוסמך ארצי מקרב המשרדים המקצועיים שקובע תנאי אחיד כזה, צריך להודיע לוועדה להסדרה תוך שבעה ימים. וצריך לפרסם את קביעת התנאי האחיד לצד המפרט האחיד באינטרנט. לא ברשומות, אני אבהיר כאן שזה לא ברשומות. כדי שבעצם הוועדה להסדרה תוכל לעקוב אחרי הדברים האלה שקורים ושגם הציבור ידע שיש תנאי כזה.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
הממשלה לא נוסח על הנושא של הרשויות המקומיות שיושב ראש הוועדה ביקש?
לירון אדלר
כן, אבל זה בהמשך.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
לפי הנוסח אני לא ראיתי.
לירון אדלר
זה פה בהמשך.
היו"ר איתן גינזבורג
מי שמתפרץ אל תרשמו אותו, כי הוא מתפרץ. מאיפה את?
ליאורה עופרי
משרד להגנת הסביבה, ליאורה עופרי, מהלשכה המשפטית. שאלה לגבי התוספת בפסקה 1.
היו"ר איתן גינזבורג
כן?
ליאורה עופרי
הוסף שם, לירון, הנושא שנקבע עד המועד האמור בחיקוק במפרט האחיד או במפרט רשותי. חשוב רק לעשות את ההבחנה בין גורם מוסמך ארצי שהוא נותן אישור והתוספת היא לא רלוונטית למפרט הרשותי. וככל שיש גורם מוסמך ארצי זה צריך להיות נכון לגבי רק המפרט הרשותי.
היו"ר איתן גינזבורג
לפי העניין.
תומר רוזנר
לפי העניין. להוסיף את המילים "לפי העניין".
לירון אדלר
בסדר גמור.
היו"ר איתן גינזבורג
התווסף. כן. עוד משהו, מנגנון מוסדר, הכל בסדר?
תומר רוזנר
לא, זה בהמשך, כן.
לירון אדלר
אוקיי. התיקונים הבאים זה בעמוד 4. רגע. בנוסח המשולב זה עמוד 23. סעיף קטן (א)(4) בתוך סעיף 7. תנאי אחיד כאמור בסעיף קטן (א)(2) שקבע גורם מוסמך ארצי כאמור בפסקות 2 עד 4 לסעיף קטן (ה) אשר מחייב ששינוי במבנה בו פועל העסק לא ייקבע אלא באישור הוועדה להסדרה. לא החליטה הוועדה להסדרה כי היא מסרבת לאשר את התנאי האחיד בחלוף 30 יום יראו את התנאי כאילו אושר על ידה. סירבה הוועדה להסדרה לאשר תנאי כאמור תודיעה על סירובה לשר הממונה על רשות ההסדרה ולשר נותן האישור הנוגע בדבר.

בעצם הבהרנו כאן שהנושא הזה של אישור תנאי לגבי שינוי במבנה, שוב, תקף רק לתנאים של נותני האישור המשרדיים, משרדי הממשלה. ולא למה שקורה ברשויות המקומיות. והוספנו כאן שצריכה להיות הודעה גם לשר הממונה על רשות ההסדרה וגם לשר נותן האישור הנוגע בדבר.

(א)(5) בעצם מדובר פה על דיווח לוועדה להסדרה על תנאים שקבע גורם מוסמך ארצי. אנחנו הוספנו כאן שהדיווח לגבי התנאים יהיה בצירוף ההנמקות לקביעתם. הדיווח יועבר במועדים ולפי מתכונת שעליה יורה יושב ראש הוועדה להסדרה.
תומר רוזנר
אתם מבקשים שגם הרשויות המקומיות יודיעו לכם על כל תנאי שהם קובעים לכל עסק? הממשלה?
שי עג'מי
לא.
לירון אדלר
בסעיף א(5) זה היה נוסח אני חושבת.
תומר רוזנר
לגבי תנאי יחודיים, אתם מבקשים שגם הרשויות המקומיות יודיעו לוועדה להסדרה? זה קצת נראה לי,
רון כץ (יש עתיד)
בסדר, אז לא צריך להתעכב על זה. אם הם אומרים שלא, אז בואו נוריד את זה. בואו נוריד את זה.
שי עג'מי
לדעתי לא, אבל בואו נחשוב שנייה על העניין.
מעין ספיבק
לא, לא. אין כוונה שהרשויות המקומיות.
לירון אדלר
אז רק נותן אישור? אוקיי.
תומר רוזנר
אוקיי. אז אנחנו נתקן שזה מדובר רק על נותני אישור שהם במשרדים הממשלתיים מה שנקרא.
לירון אדלר
אוקיי. ה. בסעיף קטן (ד) במקום "דרישות רשות הרישוי" יבוא "והמפרט הרשותי". זה תיקון נוסח.
היו"ר איתן גינזבורג
עמוד 6.
לירון אדלר
בעמוד 6 זה גם בעצם תיקון נוסח. מדובר כאן על תנאים ומסמכים שבעצם הם מתחייבים לפי חיקוק, לפי תקנות או דברים כאלה, שמתפרסמים במפרט. ומוסיפים פה את המינוח "בחוק זה מסמכים ותנאים שפורסמו לצד המפרט האחיד". השימוש במינוח הזה מופיע לאורך כל החוק וגם בתקנות, ולכן רצינו להוסיף את השם.
לילך דחוח
לירון, רגע, אפשר שאלה קטנה?
לירון אדלר
כן?
לילך דחוח
לילך דחוח, שופרסל. רק כדי להבין, סעיף קטן (ה) שאומר בסעיף קטן (ד) במקום "לדרישות רשות הרישוי" יבוא "המפרט הרשותי", לאיזה סעיף בחוק זה מתייחס התיקון?
לירון אדלר
זה בתוך סעיף 7. מה שהיה כתוב שם "ולדרישות רשות הרישוי", אנחנו בעצם הרי לאורך כל החוק החלפנו את הנושא של דרישות רשות הרישוי למינוח "המפרט הרשותי" והתיקון כאן הוא תיקון של נוסח.
היו"ר איתן גינזבורג
כן. זה תיקונים טכניים. כן, בבקשה.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
אני פסקה 2 לא הצלחתי להבין שם. יצאתי מבולבל לגמרי.
לירון אדלר
באיזה סעיף?
היו"ר איתן גינזבורג
מה, אתה מחזיר אותי אחורה? איזה עמוד?
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
סעיף 7(ג)(1)(א)(2).
אביר קארה (ימינה)
תאר לך מה בעל עסק צריך לנסות להבין.
מעין ספיבק
אם הוא היה צריך לנסות להבין את חוק רישוי עסקים.
היו"ר איתן גינזבורג
לא הבנתי, עמוד 6 אתה מתכוון?
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
עכשיו אנחנו לומדים ---
היו"ר איתן גינזבורג
אתה רוצה להתייחס לדברים או שאתה רוצה זה? מה לא הבנת, באיזה עמוד?
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
תודה. אני רוצה להבין שורה תחתונה. גם פה בסעיף הזה, איך זה עובד? השר פוטר, ברירת המחדל הרי זה שאין כרגע מפרט.
לירון אדלר
על הפטור מהמפרט האחיד? פטור מכתיבת המפרט האחיד?
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
אז הוא פוטר רק בהסכמת השר?
תומר רוזנר
רק בהסכמת השר.
לירון אדלר
באופן עקרוני מדובר, הרי יש צו כבר היום שקובע איזה עסקים צריכים לפרסם מפרט אחיד ואיזה לא. הכוונה תמיד הייתה שעסקים שהם בתוך חוק רישוי עסקים, שבאמת יש עסקים רבים מסוגם וסך הכל הדברים הם דומים. מרכולים, מסעדות, בתי קפה - להם יש מפרט אחיד. אבל תחנות כוח ומתקני התפלה, אין להם מפרט אחיד. ועוד דברים כאלה. מפעלים גדולים ודברים אחרים שנמצאים בחוק רישוי עסקים. יש חלוקה שהיא כבר היום קיימת וההבהרה כאן שעדיין זה נשאר בהסכמת השר המקצועי שאחראי על הסדרת אותו תחום.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
אז אני רוצה להבין הפוך. בואי נגיד ששר החקלאות. ניקח בכוונה חקלאות, כי לא גורר פה אף אחד לאנטגוניזם. שר החקלאות לא רוצה לפרסם מפרט אחיד. הוא יכול לעשות את זה בלי שר ההסדרה? זה מה שלא הצלחתי. עכשיו את יודעת מה לא הצלחתי להבין בסעיף הזה?
תומר רוזנר
כן. התשובה היא כן. הוא לא ייתן את הסכמתו לפרסום מפרט אחיד.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
מה?
תומר רוזנר
כן, התשובה היא כן. הוא יגיד שהוא לא מסכים לפרסם מפרט אחיד.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
ושר ההסדרה אומר אני דורש ממך מפרט אחיד.
לירון אדלר
אבל זה עניין פרטני. זה צו שקובע איזה סוגי עסקים בפנים. זאת אומרת, זה בצו.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
אני מבין. רק פה כתוב שאני יכול לפטור ממפרט אחיד. שר ההסדרה בהתייעצות עם שר החקלאות, יכול לפטור.
תומר רוזנר
בהסכמה.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
אני שואל מה קורה בסיטואציה הפוכה? שר החקלאות לא רוצה. כי החוק הרי מחייב אותו פה עכשיו לפרסם מפרט. הוא לא רוצה. מסיבותיו הוא. שר ההסדרה דורש ממנו. ואז הוא אומר לו לא התייעצת איתי. את הבנת מה אני מתכוון?
לירון אדלר
לא, אבל ברירת המחדל היא שמפרסמים מפרט אחיד לכל העסקים, למעט העסקים ---
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
ואם השר לא רוצה לפרסם מפרט אחיד ולא קיבל אישור משר ההסדרה?
לירון אדלר
אבל הוא היום קבוע בצו כעסק שצריך להיות לו מפרט אחיד? אז הוא לא קיבל פטור. אז הוועדה להסדרה אמורה להסדיר את זה בעצם.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
אמורה לחייב?
לירון אדלר
את הפרסום של המפרט עצמו, אם זה קבוע בצו, הוועדה להסדרה אמורה לעשות.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
אני לא הצלחתי להבין אם הסעיף הזה, אני חוזר לסעיף. אני לא מבין בסעיף הזה מה הוא מנסה לומר.
לירון אדלר
הרעיון הוא כזה: קודם כל, יש צו שקובע לאיזה עסקים יש מפרט אחיד ולאיזה לא. אם יש עסק שכבר בצו של היום קבוע שהוא חייב לפרסם מפרט אחיד, אז אם לא פורסם המפרט אחיד עצמו זה יהיה תפקיד הוועדה להסדרה.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
הוועדה להסדרה יכולה לחייב אותו.
לירון אדלר
כן.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
הם לא יכולים להתכסות בחליפה של השר.
לירון אדלר
אם הוא רוצה לפטור את עצמו לגמרי בצו מהחובה לפרסם מפרט אחיד אז הוא צריך לפנות לשר לממונה להסדרה ולבקש לפטור אותו בצו.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
הבנתי. זה מה שכתוב בסעיף הזה?
תומר רוזנר
כן.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
הבנתי אותו נכון? מה שאת אמרת, זה מה שכתוב בסעיף?
לירון אדלר
כן.
היו"ר איתן גינזבורג
הלאה.
לירון אדלר
אני בעמוד 7, בסעיף קטן (ג). השר הממונה על רשות ההסדרה יפרסם את המפרט האחיד או כל שינוי בו לפי הצעה שתגיש לו הוועדה להסדרה או שר נותן אישור. והכל בכפוף להוראות סעיף זה.

אנחנו בעצם הוספנו כאן, תראו בהמשך ההקראה, הוספנו עוד איזה שהוא הסדר שקצת עושה את ההתאמות לגבי שינוי במפרט, שרוצה ליזום השר המקצועי עצמו. זאת אומרת, כל מה שהיה בהצעה שקראנו עד עכשיו היה שינויים שיוזמת הוועדה. עכשיו נניח שר נותן אישור קבע איזה שהוא תנאי אחיד כזה, והוא רוצה להכניס אותו לפרט והוא רוצה לעשות את השינוי ביוזמתו או מסיבה אחרת. יש מפרט שלא דנים בו כרגע, אבל השר רוצה להכניס איזה שהוא שינוי במפרט שנראה לו שהוא דרוש. אז אנחנו הכנסו כאן בהמשך איזה שהוא הסדר לגבי זה. אז נגיע לזה עוד מעט.

עכשיו באותו עמוד למטה יש בעצם את הנושא של לוחות הזמנים, של הוועדה.
תומר רוזנר
כן, זה הנושא הראשון בעצם נשאר פתוח בוועדה הקודמת. נושא לוח הזמנים להכנת המפרטים על ידי הוועדה להסדרה. וכפי שאתם רואים, כרגע הממשלה לא הציעה משהו אחר ממה שהיא הציעה מלכתחילה, שבעצם לגבי 50% מהעסקים יהיו מפרטים עד יוני 2025. הוועדה ביקשה משהו אחר, אבל משיח מוקדם שערכנו עם הממשלה, הם יסבירו יותר טוב ממני. אבל הם חושבים שזה לוח הזמנים הריאלי מבחינתם.
היו"ר איתן גינזבורג
כן, הממשלה?
שי עג'מי
שי עג'מי, משרד ראש הממשלה. בעצם עשינו את השיח הפנים ממשלתי כדי להבין את לוחות הזמנים, אם אפשר לקצר אותם. לצערנו זה יחסית מורכב. אני אנסה קצת להסביר. בעצם אנחנו עכשיו באוקטובר 2021. אנחנו מניחים שעד דצמבר 2022, ייקח זמן עד שימנו אנשים לוועדה. היא תקבע את נהלי העבודה שלה. אני מניח שתוך כדי הדרך הוועדה תעשה הרבה טעויות בתהליכי עבודתה ותלמד איך עושים נכון את כל התהליך החדש הזה. אני מניח שגם יהיו הרבה אזורים של צורך לייצר יחסי אמון בין כל החברים בוועדה. ולכן אני מניח שעד דצמבר 2022 אנחנו נהיה יחסית בהרצה בוועדה. ומאז נוכל בעצם לעבוד בכל הכוח. זאת אומרת שמינואר 2023 עד יוני 2025, שזה שנתיים וחצי, להגיע ל-50% מהעסקים, שאני אזכיר שזה אומר לפעמים לכתוב מפרט חדש, לפעמים לתקן מפרט קיים ולפעמים לעסוק בבלת"מים שקשה לצפות אותם, שזה לדוגמה בקשות של גורם מוסמך ארצי לפי הסעיפים הדחופים. אולי בקשות לשינוי מטעם שרים שרוצים לעשות שינוי שאולי הוועדה לא רואה את זה לעצמה. וייכנסו בקשות ולגיטימי שנדון בהן ונצטרך להתכנס. ולכן שנתיים וחצי להגיע ל-50% מהעסקים נראה - - -
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
כמה אחוז אנחנו נמצאים היום?
שי עג'מי
היום יש 75 מפרטים, שזה בערך 80% מהעסקים. החבר'ה ממשרד הפנים, תקנו אותי אם אני טועה.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
70% מהמפרטים.
שי עג'מי
75 מפרטים מתוך 190.
עידו מירז
202.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
על כמה עסקים הם משפיעים אבל?
שי עג'מי
אז זה אומר משהו כמו 80% מהעסקים.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
ואז אתה מבקש ממני לרדת ל-50?
שי עג'מי
לא, רגע, אני לא הולך למחוק. רגע, רגע, אני לא הולך למחוק. אם רוצים לעשות רביזיה מתוך כלל העסקים, בעצם שהוועדה תדון ותשפר מפרטים המשפיעים על 50% מהעסקים, אוקיי? שכרגע קשה להגיד בדיוק מה זה. לפעמים זה יהיה לכתוב מפרט מאפס, כי יש איזה שהוא אזור שהוא בעייתי וצריך לשכתב אותו וליצור אותו מחדש, הוא היום לא כתוב. ולכן אני חושב ששנתיים וחצי ---
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
אבל אם החוק של 2018 הביא אותך ל-80%.
שי עג'מי
לא, לא, החוק מ-2010 הביא אותנו ב-2021 מאפס ל-75 מפרטים, כעשור.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
אני מדבר על 80% מהעסקים. אני חוזר על הייחוס, אני מנסה להישאר על אותו מסלול. אני מדבר על הייחוס שאתם עשיתם פה בחוק.
שי עג'מי
כן. אז אני אומר, אני שנייה שם את כל התמונה ואני רוצה שנייה שזה יהיה לנגד עיניכם.

כשבעצם החוק כרגע לפי הסעיף אומר שצריך לבוא ולתקן מפרטים הנוגעים ל-50% מהעסקים, זה יכול להיות שזה אומר לגעת ב-20 מפרטים. יכול להיות שזה אומר לגעת ב-50 מפרטים ויכול להיות שזה לגעת בנקודה, בכמה נקודות ב-50 ולעשות רביזיה מלאה ב-15. בסדר? זה אירוע שהוא מורכב. בסדר? בוא נאמר אותו. ובעצם אם משאירים לוועדה משהו כמו שנתיים וחצי. כי תהיה תקופת התארגנות ותקופת הרצה לוועדה, זה נראה לי די ברור לכולם. זה משהו יחסית חדש שקם. אז אם אנחנו שמים את זה, פלוס בלת"מים שיגיעו מהשטח. כי לפי החוק הוועדה צריכה לדון בבלת"מים. בין אם זה דברים דחופים, בין אם השרים יגלו בעוד שנה או משהו שצריך לעשות איזה שהוא שינוי שהוועדה צריכה לדון בו. אני חושב שבסוף, בשנתיים וחצי לייצר תיקונים ל-50% מהעסקים כולל הבלת"מים, לטעמנו זה המון עבודה. אני לא רוצה להבטיח דברים שיהיה לנו קשה לקיים. אני אומר בכנות בפורום הזה.
מוסי רז (מרצ)
לא תספיקו?
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
תראה יושב הראש, אני מרגיש קצת מבולבל. ואני אגיד לך למה. כי מה שאני הבנתי, עוד פעם, מה שהחוק מנסה לעשות בעצם זה לגרום ליותר, אם אמרתם מתוך 190 יש לנו 90, אנחנו רוצים להעלות את ה-90 האלה ליותר. מצד שני, אתה אומר לא. אני רוצה להתמקד ב-90 האלה, כי הם משפיעים על 80% מהעסקים. זאת אומרת, אנחנו צריכים להיות קצת יותר מדויקים מה אנחנו רוצים לעשות? בואו נחליט עכשיו. נעזוב את הנושא הזה של מפרט האחיד, כרגע את ה-100 שאין. ניקח את ה-90 שיש היום. בואו נתמקד בהם ונעזוב את הכל. זה מה שאתה בעצם אומר לי. אנחנו רוב הזמן התמקדנו, לפחות בדיונים פה, באותם 100 שעוד לא פורסמו. אתה אומר לא, ה-100 שלא פורסמו לא משפיעים על רוב העסקים. ה-90 שפורסמו משפיעים על 80% מהעסקים. ושם אני רוצה לתקן.
שי עג'מי
אני אגיד יותר מזה.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
אנחנו באירוע אחר לגמרי. החוק די מבלבל בעניין הזה.
מעין ספיבק
רגע, זה לא מדויק. זה לא מדויק. כלומר, סליחה, כן?
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
אני מנסה להבין.
מעין ספיבק
כן. אנחנו אומרים דבר כזה: אנחנו יודעים שיש היום בעיה גם במפרטים שפורסמו וגם במפרטים שלא. עכשיו הוועדה צריכה לשבת ולבחון מה התועלת הגדולה יותר למשק. האם התועלת הגבוהה יותר היא בתיקון המפרטים ---
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
אבל אתם אומרים שזה משפיע על 80%.
היו"ר איתן גינזבורג
שנייה, שנייה. חבר הכנסת פינדרוס, רק אני מבקש שתאפשר לה תשובה שלמה.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
לא, לא, זה שאלות הבהרה. אני לא מתווכח.
היו"ר איתן גינזבורג
כן, אבל ברגע שאתה שואל שאלת הבהרה היא מתנתקת ממה שהיא רצתה להגיד. היא תלך להבהרה ואנחנו לא נדע מה היא רצתה להגיד במקום.
מעין ספיבק
סליחה, לא הצגתי את עצמי גם, מעין ספיבק מאגף תקציבים.
אז אני אומרת דבר כזה
יכול להיות שהוועדה תתכנס, תגיד יש לנו שני מפרטים שהתועלת מהתיקון שלהם היא מאוד גבוהה. שאר המפרטים כרגע הם מספיק טובים כדי להשאיר אותם כפי שהם ועדיף להתמקד במפרטים שטרם פורסמו ולפרסם אותם. בהקשר הזה הוועדה תצטרך להתחיל את העבודה שלה ולנתח בדיוק מהי רגולציית היתר שנמצאת במפרטים הקיימים וכמה עסקים במצב הקיים נדרשים למפרטים שטרם פורסמו. אז בגלל זה כתבנו גם בנוסח החוק גם מפרטים שפורסמו ודורשים תיקון וגם מפרטים שטרם פורסמו.
סימון דוידסון (יש עתיד)
אני יכול הערה? יש לי שאלת תם.
היו"ר איתן גינזבורג
רגע, רק שנייה. רון ביקש ואז אתה.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
זה לא 50%. 50% זה החיים קלים. אם אנחנו מתעסקים כבר ב-80%.
היו"ר איתן גינזבורג
רגע, אבל נתתי את הזכות לרון.
רון כץ (יש עתיד)
אז קודם כל, אני שמח דרך אגב, שהוועדה הזאת באמת עובדת יחד, בלי קשר לכלום. כי המטרה שלנו היא אחת, להקל על רגולציה של עסקים במדינה.

אני קשוב לדברים שנאמרים פה. ואני חוש שהכוונה היא טובה, אבל יש בעיה שאתם לוקחים אובר מקדם בטיחות לכל. אפילו מקביעת חברים לוועדה. למה אתם צריכים שלושה חודשים? בשביל לקבוע מי יהיו החברים בוועדה?
שי עג'מי
אגב, זה סעיף תקדימי. אני חייב להגיד. אין אפילו שלושה חודשים. אנחנו נתקעים לפעמים עשרה חודשים.
רון כץ (יש עתיד)
למה?
שי עג'מי
לא, אני אומר, שמו פה סעיף תקדימי של שלושה חודשים.
רון כץ (יש עתיד)
אני מנסה שתבין מה אני אומר. קודם כל, זה כבר אתה יכול להסכים שאפשר שיהיה הרבה פחות. אפשר לכתוב חודש, זה יהיה אותו דבר. אם תגיד שלושה חודשים אתם תחכו חודשיים ואז תעבדו. ובוא נגיד חודש זה אותו דבר. וזה אני חושב שתהיה פה הסכמה.
הדבר השני שאני אומר, לגבי משך הזמנים. משך הזמנים שאתם אומרים זה יהיה בתיאוריה שאולי נגיע אליהם. אין שום היגיון. כמו שאמרו פה, שמעתם את חבריי, אני לא אחזור על הדברים. אין שום הגיון לעשות את זה. בואו נקצר את הזמנים, כי רוב המפרטים,
אביר קארה (ימינה)
לא יותר משנה וחצי.
שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו)
אם אתם זוכרים, הרי כולנו העלינו את זה בדיון הקודם וביקשנו מכם שזה לא יהיה עד יוני 2025. וזה נותר עד יוני 2025. אז מה הטעם?
רון כץ (יש עתיד)
שי, בוא אני אנסה להסביר לך. שי, אני אנסה להסביר את מה שאני אומר. קודם כל, רוב המפרטים אתם כבר מכירים אותם. אנחנו מדברים על זה שהמפרטים לא קיימים.
מוסי רז (מרצ)
זה לא מה שהוא אמר. הוא רוצה לבדוק את הקיימים.
רון כץ (יש עתיד)
גם לבדוק את הקיימים, אין בעיה. מי שבסופו של דבר משלם את המחיר על זה שאנחנו לוקחים את הזמן הזה, זה בעלי העסקים. עכשיו, אתם יכולים לשבת, אתם הממשלה. והנה, נציג הממשלה נמצא פה גם. תגידו מה אתם צריכים. לא פה, תעשו חשיבה ביניכם. מה אתם צריכים כדי לקצר את הזמנים האלה? ואני בטוח שתקבלו את זה. כי אני בקשר טוב עם השרים שמאוד רוצים לקדם את זה. בוא, אנחנו מבקשים לקצר את הזמנים. איתן, זה זמנים לא הגיוניים.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
50% זה גם לא הגיוני אם אתה נמצא היום ב-80%.
שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו)
הרי ביקשנו את זה.
היו"ר איתן גינזבורג
טוב. חבר הכנסת דוידסון.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
זה לא הגיוני. הם אמורים לדעת מה משפיע על ה-80% האלה.
רון כץ (יש עתיד)
ומה שכן, יש הסכמה לגבי המינוי של החברים לקצר את הזמנים.
היו"ר איתן גינזבורג
חבר הכנסת דוידסון.
סימון דוידסון (יש עתיד)
אני יש לי שאלת תם. בסופו של דבר אנחנו יושבים ורואים פה המון סעיפים, 17(ג), 17. בסוף אנחנו רוצים לשפר את איכות השירות לבעלי עסקים. כמובן לא לפגוע באיכות מתן רישוי עסקים. ויש פה המון המון סעיפים. אנחנו דיברנו על שני דברם שהם מרכזיים. אחד זה הנציגים שיהיו בוועדה. והדבר השני שאני באמת רוצה שתסביר לי. הרי מחכים למפרטים, בעיקר משרד הבריאות ואיכות הסביבה, שנים. מ-2010 ו-2008 לדעתי, מחכים. בסוף הפקידות מצליחה בצורה כזאת או אחרת לדחות את המועד, לדחות את המועד. איך חברי הוועדה, אנחנו נצא מפה בהרגשה שאנחנו עשינו שירות לבעלי העסקים? שהצלחנו לקצר את זמן רישוי העסקים ובסופו של דבר שמפרטים שהם בעייתיים, ואני אומר לך כבעל עסקים לשעבר, זה משרד הבריאות ואיכות הסביבה. שאתה צריך להיות גאון, דוקטור או פרופסור לכימיה כדי להבין מה כתוב במפרט. ולא בטוח שהם מבינים. איך אנחנו נצא מפה בהרגשה שתוך, כמה חודשים רציתם?
רון כץ (יש עתיד)
עד יוני 2025.
שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו)
לא, אנחנו לא מוכנים.
רון כץ (יש עתיד)
לא, בסדר. הוא שאל מה כתוב.
סימון דוידסון (יש עתיד)
איך אנחנו נדע שעד יוני 2023 לפחות הדברים המרכזיים שזה משרד הבריאות ואיכות הסביבה יהיו ברורים, קריאים וישימים? ופה סימן השאלה.
שי עג'מי
אני מבין. אני רק רוצה לשקף את ההיבטים האלה. כיום יש מפרטים ל-80% מהעסקים. בסדר? אני אומר לך, אני מגיע מאגף רגולציה ממשרד ראש הממשלה.
סימון דוידסון (יש עתיד)
אז משרד הבריאות זה ב-20 האלה שלא נמצאים?
שי עג'מי
לא, זה לא קשור. יש נניח משרד הבריאות מתוך, לא יודע מה, 50 מפרטים, אז אולי יש להם 40 מפורסמים. נניח, אני לא רוצה להגיד. אני אומר כתיאור. זה לא עניין של משרד הבריאות כחטיבה אחת. זה לפי סוגי עסקים.
אביר קארה (ימינה)
שי, אבל אתה מדמה לעצמך מצב שהיום אתה עובד עם ---
היו"ר איתן גינזבורג
רגע, רגע, סגן השר.
אביר קארה (ימינה)
כל המטרה זה להרחיב את זה. תנסה לחשוב בראש.
היו"ר איתן גינזבורג
סגן השר קארה, תן לו רק להשלים משפט.
שי עג'מי
אני אומר לך, כל תפקידי היום באגף רגולציה, אנחנו עובדים עם המשרדים על שינויים. הדברים האלה לוקחים זמן. אמיתי אני אומר, זה החיים שלנו ביום יום, בממשלה. הדבר הזה זה על ספידים. בסדר? תחשבו על זה, שישה משרד ממשלה על משהו כמו בוא נגיד בהערכה גסה, 50% מהמפרטים, שישה משרדי ממשלה כפול לא יודע מה, 40-50 סוגי עסקים. שזה יכול להיות במטריות שונות.
רון כץ (יש עתיד)
אנחנו סומכים עליך שי.
שי עג'מי
לא, בסדר, אני רק שם את התמונה. זה יכול להגיע בוא נגיד, זה 120 סוגיות, בסדר? לכבאות זו יכולה להיות סוגיה של הגנה על התקהלות, על מסחר, על תעשייה. זה כל אחד עולם אחר וחשיבה שונה. במשרד הבריאות יש היבטים של שפכים, תברואה במטבח, חומרים בבריכות שחייה. זה וקטורים מסוימים. משרד להגנת הסביבה זה פלטות, זה זיהומים. משרד החקלאות זה בעלי כנף. זה כאילו, זה המון מטריות. בכנות אני אומר, אפשר לעשות מה שאתם רוצים. אני שם לפניכם שנייה את המורכבות של האירוע. להגיד לכם הכל טוב? זה אירוע מורכב. זו פעם ראשונה שהדבר הזה קורה. יהיו חבלי לידה.
סימון דוידסון (יש עתיד)
אני אגיד לך משפט אחד מאוד פשוט. אתה יודע, בסוף, אני מגיע מהשטח כמו חלק מחבריי. אני אתן לך דוגמה: לקבל אישור היתר רעלים לבריכת שחייה, אתה מחכה היום יותר משנה. יש במדינת ישראל שלושה פקחים על כל מדינת ישראל.
אביר קארה (ימינה)
בכל עסק, סימון.
סימון דוידסון (יש עתיד)
על נושא של היתר לחומרים מסוכנים, זאת אומרת כלור, חומצה. באמת באמת, אני רוצה לצאת מהחדר הזה שאני סימון דוידסון הקטן הצליח לשנות משהו קטן. שלא יהיו שלושה פקחים על כל מדינת ישראל. שהנושא הזה יהיה מהיר יותר, קל יותר.
שי עג'מי
אז כמות המפקחים אנחנו לא הולכים לבדוק.
סימון דוידסון (יש עתיד)
אתה יודע, זה דבר קטן. אבל יש כל כך הרבה פריטים, שבסוף אנחנו יוצאים מהחדר אחרי רפורמה.
אביר קארה (ימינה)
חלק מהפריטים אנחנו הולכים לבטל בכלל.
סימון דוידסון (יש עתיד)
והאם זה קורה בכלל.
נפתלי קאייקוב
רגע, אבל הובטח פה גם, תראו, אני הייתי בכל הרפורמות. ואני רואה שהדברים מ-2010. רק משפט.
היו"ר איתן גינזבורג
כן, רק משפט. אבל לא הצגת את עצמך. וגם לקחת רשות דיבור בלי אישור, אז זה שני חטאים בבת אחת.
נפתלי קאייקוב
כן, צהוב אחרי זה אדום, נכון? אז אני נפתלי קאייקוב ואני יושב ראש איגוד ארצי של רישוי העסקים בשלטון המקומי וראש אגף הרישוי עסקים של נתניה. תראו, אנחנו בקצב הזה נגיע גם ל-2100. כי הצבא צועד קיבתו. גם הוועדה הזאת זימנה פה את נציבות שירות המדינה. אם לא יהיו אנשים שיעשו את המפרטים, לא יהיה לך מפרטים. משרדי הממשלה ממלאים את פיהם מים, לא יגידו כלום. כי הם מחויבים לעמוד בהוראות של מדינה וממשלה וזה בסדר. אבל בסוף אתה רואה שהאנשים האלה במשרדים לא יכולים לכתוב את המפרטים. הם לא יכולים גם את זה וגם את זה וגם לפקח. אז אם אנחנו באמת רוצים לעשות שינוי, חייב שיהיה פה תקינה ותקנים שיהיו רשומים ודיווח לוועדה על התקדמות.
היו"ר איתן גינזבורג
בסדר, אבל אנחנו לא רושמים תקינה וחקיקה ראשית.
נפתלי קאייקוב
עוד משפט אחד. כתבו 75 מפרטים. אבל אתה יודע שאת ה-75 מפרטים האלה קבעו אותם רק בתקופה האחרונה. זה רק מ-2018. כן, בוא, מ-2010 היה ממש אדמה חרוכה ואז איזה פיק אחד מסוים. ועכשיו אנחנו עוד פעם ניתקע. עכשיו תראה, גם את המפרטים האלה רוצים לפתוח אותם מחדש. שזה בסדר גמור. אבל עדיין, הציבור שעומד, בעלי העסקים שעומדים מול הזירה הזאת כזירה משתנה, איך הם יעמדו כל פעם שהשינויים האלה משתנים לעיתים תכופות? הדברים האלה חייבים לבוא להסדרה. אז אני אומר, יש פה איזונים ובלמים. צריך להיות פה כוח אדם ראוי, שיעשו את העבודה. ולקבוע לוח זמנים ברור, כדי שסימון לא יגיע ל-2050 וישאל אותי מה קורה.
היו"ר איתן גינזבורג
תודה רבה. כן, חבר הכנסת טל.
אלון טל (כחול לבן)
יש כאן נציגים ממשרד להגנת הסביבה. יש לנו שניים פה אם אני זכרתי נכון. אנחנו פשוט בדיונים קודמים בוועדות אחרות שמענו על מצוקה אמיתית בכוח אדם. והיה ואנחנו מקדימים את המועד.
אביר קארה (ימינה)
איזה מצוקה? איפה? במשרדי הממשלה?
אלון טל (כחול לבן)
אני שואל שאלה. האם אתם יכולים לתעדף את הדבר הזה? הרי זה עושה שכל מה שאומר חבר הכנסת דוידסון, ש-25 זה המון זמן לחכות.
גילי צימנד
אני אגיד.
אלון טל (כחול לבן)
מה היכולת שלכם כדי לעמוד בזמנים?
גילי צימנד
יש סיכום עם משרד האוצר להקצאת תקנים לרפורמה הזאת. סוף סוף אחרי שתי רפורמות שהממשלות העבירו בלי לתת אמצעים לבצע אותן. ככל שהתקנים האלה יתקבלו בזמן סביר, יתכן וניתן יהיה לצמצם. כי אנחנו היום עובדים עם אדם אחד שאמור לעשות את כל הדברים. זה לא יכול להיות.
אביר קארה (ימינה)
אז הוא מדבר כבר עם אדם אחד.
גילי צימנד
לא. מה שהוא אומר, ואם יורשה לי, יש לנו ניסיון בקליטת כוח אדם. זה לא פעם ראשונה. זה לוקח זמן עד שהמדינה מפרסמת מכרזים. זה לוקח זמן עד שהוועדות, לקלוט את האנשים.
אביר קארה (ימינה)
אז בואו נקבע עכשיו בחוק תהליך, שאנחנו מקצרים את התהליך הזה.
גילי צימנד
יש אנשים שמגישים ערעורים מדוע מועמדותם לא התקבלה. זה פשוט, יש לנו ניסיון לצערנו שהדברים האלה לוקחים זמן. בהחלט האוצר נרתם, נתן תקנים. ואנחנו מקווים שזה ירוץ.
היו"ר איתן גינזבורג
כן, שרון, בבקשה.
שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו)
התחושה שלי, שאנחנו בשידור חוזר. פשוט כולנו יושבים עכשיו מול המסך ועושים play לדיון שהיה פה שבוע שעבר. ואני מזכירה לחבריי את אותם נושאים העלה חברי רון כץ, בדיוק שבוע שעבר. וגם אתה אלון, העלית שבוע שעבר. ודיברנו על התאריכים ושאלנו איך זה יכול להיות ולמה כל כך הרבה זמן ואיפה הבשורה. וגברתי מהמשרד לאיכות הסביבה, כמדומני, נכון? ענתה גם שבוע שעבר שהיא רק אדם אחד. ואז שאלו איך אפשר להגדיל את התקנים.
קרן ברק (הליכוד)
אבל איתן לא מקשיב. איתן.
היו"ר איתן גינזבורג
כן שרון.
שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו)
וענית את אותה תשובה גברתי, אם זיכרוני אינו מטעני. ואנחנו יושבים כאן היום לדיון מאוד ארוך בוועדה, כי אנחנו רוצים להתקדם. וזה ברור שנרצה להתקדם. נקבעו לנו אני חושבת היום דיונים מ-10:00 בבוקר עד 22:00 בלילה. אבל אני רוצה שהדיונים האלה יהיו דיונים ענייניים. ומרגיש לי שכל הנושאים שאנחנו מעלים כאילו חוזרים אלינו חזרה כלעומת שבאו, בלי תיקונים, בלי בשורות, בלי שום דבר. אז מה הטעם לכל הדיון הזה? כאילו שכל פעם נהיה ב- repeat?
היו"ר איתן גינזבורג
תודה. כן, חבר הכנסת פינדרוס.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
אני בכלל יש משהו אחד שאני לא הצלחתי להבין. מהשאלות ששאלתי ואני שואל את היועץ המשפטי של הוועדה. לפי מה שתיארו כאן כרגע יש 75 מפרטים אחידים מפורסמים באתר, שמשפיעים על 80% מהעסקים. לו אני הייתי גב' ברנע במשרד ראש הממשלה, שעכשיו בתיקון הכנסנו אותה כאחראית על רשות ההסדרה, הייתי מעדכן את האחראי על ההסדרה במשרד ראש הממשלה, בעוד שלושה שבועות, את שי, שהוא עמד בהוראות החוק. למה? יש מפרטים שמשפיעים על 80% מהעסקים ולפי החוק צריך לדאוג למפרטים אחידים ל-50% מהעסקים. בעצם בפועל, ביום החוק, הוא עמד בו. לא קרה כלום.
שי עג'מי
רגע, זאת לא הכוונה, זו טעות כתיב. זו לא הכוונה.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
אני מציע לו לצאת לירח דבש עם אשתו עד 2025 ולחזור ביוני 2025 לדווח לנו.
היו"ר איתן גינזבורג
תודה רבה. חבר הכנסת מוסי רז.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
לא, אני שואל באמת.
היו"ר איתן גינזבורג
לא, מה, באמת, נו.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
לא. אני שואל את היועץ המשפטי, האם מבחינת ---
היו"ר איתן גינזבורג
לגבי ירח הדבש שלו?
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
לא, לא הבנת. אני אומר הוא עמד בחוק. חבר'ה, אתם, איתן, לא הבנת? גם מקודם הפרעת לי באמצע. כנראה לא הבנת את מה שאני שואל ולא הבנת את קו המחשבה. אני אומר לך בכנות איתן. אם לפי החוק הוא צריך מפרטים אחידים שמשפיעים על 50% מהעסקים. המצב כרגע הוא שיש לך מפרטים שמשפיעים על 80% מהעסקים. הוא מקבל את זה כמות שהוא. ובעצם, אני אומר, אם אני הייתי ברנע, הייתי אומר לו תדע לך, אתה יכול לעשות השלמות, זה בסדר גמור. אבל עמדת בחוק. סיימת. אני לא מבין על מה הוויכוח אם יוני 2025. אני מבחינתו הייתי אומר בכלל יוני 2022, כי הוא עומד בהם. הכל בסדר. טכנית, אני לא אומר את זה אישית.
היו"ר איתן גינזבורג
בסדר, אנחנו נטפל בסעיף הזה. כן, חבר הכנסת רז.
מוסי רז (מרצ)
לא, לא, אני לא רציתי להגיד כלום. רק רציתי להגיד ששמעתי ששי אומר שזה אולי טעות כתיב.
היו"ר איתן גינזבורג
בסדר. האופן שבו הדבר מנוסח, פינדרוס צודק. אין כוונה כזאת כמובן, זה יתוקן בהתאם.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
ברור לי. אני שואל מבחינת החוק.
היו"ר איתן גינזבורג
אבל זה לא כוונת החוק. כן, משרד ראש הממשלה, משרד האוצר.
מעין ספיבק
רציתי שתי הבהרות: אחת, לגבי הסוגיה של ה-80% של מפרטים שכבר פורסמו. רק לעשות בזה סדר. זה לא מניח את דעת חברי הכנסת לגבי לוחות הזמנים. אבל כן חשוב לי לחדד פה משהו. בבוטות אני אגיד, מבחינתנו זה לא משנה אם 80% מהמפרטים כבר פורסמו. אנחנו מתייחסים לזה כאילו יתכן שכל אחד מהמפרטים שפורסמו דורש תיקון. ולכן העובדה ש-80% פורסמו היא לא רלוונטית לענייננו.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
זה מה שמופיע בחוק.
היו"ר איתן גינזבורג
זה לא מופיע, ויתוקן. אבל פינדרוס, מה שהיא אומרת, עצם העובדה שפורסמו מפרטים זה לא אומר שהם טובים. זה לא אומר שאין אובר רגולציה. זה לא אומר שצריך לתקן אותם.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
כל מה שאתה אומר לא כתוב בחוק.
אביר קארה (ימינה)
לא, את הכל צריך לתקן.
היו"ר איתן גינזבורג
אבל אני אמרתי שלוש פעמים שזה יתוקן בנוסח.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
לא, זה לא יתוקן, זה מהות. כי זה לא מהות החוק. אמרתי, מהות החוק הוא תפרט מפרטים אחידים. זה מה שהולך לכל אורך הדרך.
מעין ספיבק
לא, לא, סליחה. אני מצטערת, זה לא נכון חבר הכנסת. המהות של החוק, ודיברנו על זה גם היועץ המשפטי של הוועדה פירט לגבי זה. וגם אנחנו בישיבה הראשונה במצגת, דיברנו על זה שהבעיה המהותית היא שהמפרטים, אין בעיה, אני רק אומרת.
היו"ר איתן גינזבורג
שנייה. תמשיכי בבקשה.
מעין ספיבק
זאת לא מהות החקיקה. שהבעיה היא באיכות המפרטים והאם ניתן מתוקף המפרטים שכבר יצאו לצאת למהלך של רישוי עצמי. שזו הייתה המטרה המקורית של אותו תיקון 34. ברגע שהמפרטים לא מאפשרים את זה, צריך לתקן אותם. וזה מה שאנחנו באים לעשות עכשיו. זה לגבי ה-80%, 50% ולמה עדיין 50% זה יהיה משמעותי. שוב, חברי הכנסת יכולים לאתגר את הממשלה בנושא, כמובן.
רון כץ (יש עתיד)
אני רוצה רק שזה יהיה שנייה ברור.
מעין ספיבק
רגע, רק רגע אחד. לגבי השאלה שהופנתה שוב ושוב להגנת הסביבה. תרשו לי לחדד ואם הגנת הסביבה לא מסכימים אז גילי תתקן. היום יש אדם אחד שמטפל בזה. אנחנו במסגרת הדיונים עם הוועדה. אדם אחד שכותב את המפרטים במשרד להגנת הסביבה. אני אומרת, היו על זה דיונים בעבר וויכוחים, האם זה באשמת משרד האוצר שלא תקצב או באשמת תיעדופים פנימיים של המשרד להגנת הסביבה. ברפורמה הזאת החלטנו שאנחנו לא מתעסקים בוויכוח הזה ולא מעניין אותנו לצאת צודקים. מעניין אותנו שהיא תהיה אפקטיבית. ולכן תקצבנו תקנים ותקצבנו לטובת הנושא אפילו תקציבים.
סימון דוידסון (יש עתיד)
שמה זה אומר? מבחינת מספר אנשים. אם היום יש אחד, כמה יהיו?
קריאה
הם קיבלו עוד חמישה, לא?
מעין ספיבק
כן, חמישה. עכשיו רגע אחד. אני אגיד, בעצם מה אומרת נציגת הגנת הסביבה? גילי, אם אני טועה תתקני אותי. מה שמטריד אותה עכשיו זה מהירות הקליטה של אותם האנשים. לטובת הדיון על מהירות הקליטה בדיון הקודם הגיע נציג מנציבות שירות המדינה שהתחייב להליכים מהירים יותר. וגם בשיתוף עם משרד ראש הממשלה לגבי איזה שהוא מכרז שיזרז את התהליכים. ולכן שני הדברים האלה ביחד אמורים לאפשר עבודה מהירה וחלקה. משמעותית יותר מה שהיה עד כה לגבי הנושאים האלה.
סימון דוידסון (יש עתיד)
מעולה, אז לא צריך חמש שנים. נקצר את זה.
שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו)
רק היה מצוין במשפט וזה היה פותר את כל השאלות של כולם.
מעין ספיבק
הנה ציינתי.
שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו)
אחרי שחצי שעה כולנו דיברנו ושאלנו שאלות. נראה לי, לא? או שאולי אני היחידה שלא הבנתי?
קרן ברק (הליכוד)
לא, רק אבל רק משרד להגנת הסביבה קיבל תקנים?
מעין ספיבק
הסוגיות של התקנים הן סוגיות שיידונו מול כל אחד מהמשרדים בנפרד. והדברים באו לכדי סיפוק מול כל אחד מהמשרדים. תרשו לי לסיים בזה, תודה.
אביר קארה (ימינה)
הפערים היו בבריאות ובהגנת הסביבה.
רון כץ (יש עתיד)
לא, יפה מאוד. טוב שהבינו את הבעיה שם וטוב ששמעו אותה והתקדמו. זה מה שהיו צריכים לעשות.
איילת וסרמן
אם אפשר קצת לתת נתונים לוועדה.
היו"ר איתן גינזבורג
אני לא יודע מי מדברת.
איילת וסרמן
קצת נתונים לוועדה, כי אנחנו כל הזמן מדברים על כל המפרטים. נכנס כאן סעיף חשוב שאומר שרוצים לעשות את 50% מהמפרטים, בין אם לטייב כמו שמעין אומרת ובין אם לכתוב אותם מחדש, בכמה שנים הקרובות. אם אנחנו מסתכלים בשיטת פרטו, וזו הדרך שאנחנו צריכים לעבוד פה, מדובר במספר מאוד קטן של מפרטים. זה משהו כמו 5-6 מפרטים. הרי רוב העסקים במדינה זה בתי אוכל. זה מרכולים, זה בתי קפה, זה מסעדות, זה מספרות, זה טיפולי יופי. למה אי אפשר את ה-5-6 מפרטים האלה לכתוב בין חצי שנה עד שנה?
אביר קארה (ימינה)
תוך כמה זמן להערכתך כותבים?
קרן ברק (הליכוד)
היא אומרת חצי שנה, שנה. היא אמרה לך.
איילת וסרמן
תחלקו את הסעיף הזה לפי פרטו. בואו נתמקד קודם כל ברוב שקיים במדינה.
היו"ר איתן גינזבורג
זה מה שהציע גם היועץ המשפטי של הוועדה בפעם הקודמת. אבל הממשלה אמרה שהם לא יכולים.
איילת וסרמן
אין דרך אחרת. אין דרך אחרת.
היו"ר איתן גינזבורג
מאה אחוז, תודה. תודה רבה.
אביר קארה (ימינה)
יש דז'ה וו לדיון.
היו"ר איתן גינזבורג
כן, בסדר, אנחנו יודעים. אבל מעלים את זה והתשובות הן אותן תשובות מה שנקרא. העמדות לא השתנו.
קרן ברק (הליכוד)
להבדיל מהם, אתה מצביע.
היו"ר איתן גינזבורג
אה, כן? וואלה. טוב לדעת. תודה.
קרן ברק (הליכוד)
לפחות אנחנו תורמים לדיון.
היו"ר איתן גינזבורג
שבוע טוב לך גברת ברק.
רון כץ (יש עתיד)
קרן, את תמיד תורמת לכל דיון.
קרן ברק (הליכוד)
אני תורמת תמיד. אני רק אומרת אם מדובר בחמישה מפרטים.
היו"ר איתן גינזבורג
חס וחלילה. אני וקרן דווקא בדברים של רישוי עסקים רואים הרבה דברים עין בעין.
קרן ברק (הליכוד)
בהרבה דברים. אבל אני אומרת, היא מדברת איתך על חמישה מפרטים או עשרה, לא משנה מה. אז תן לזה סעיף משל עצמו ותגמור את זה.
היו"ר איתן גינזבורג
זה עלה בישיבה הקודמת.
קרן ברק (הליכוד)
אז עלה. והם צריכים להביא לך תשובה ויש לך פה תמיכה מקיר לקיר. ותקדם את זה. בסוף לא הם מצביעים, אתה מצביע.
היו"ר איתן גינזבורג
כן, תומר.
תומר רוזנר
אני אתן לך רק את האיפכא מסתברא, מה שנקרא. הרצון הזה היה קיים גם בוועדה של 2018. ובאמת הוועדה בסופו של דבר כפתה על הממשלה לוח זמנים של שנתיים פלוס שנתיים. והתוצאה הייתה לא טובה.
קרן ברק (הליכוד)
נכון.
תומר רוזנר
התוצאה הייתה לא טובה. מה שקרה זה שהמשרדים אכן עמדו בלוח הזמנים שהוועדה קבעה, אבל המפרטים שיצאו היו פחות טובים. אוקיי? זאת אומרת, כדי לעמוד בלוח הזמנים כתבו מפרטים פחות טובים. אני משתמש בלשון המעטה.
רון כץ (יש עתיד)
לא. אז זה תקלה של מי שרשם את המפרטים.
היו"ר איתן גינזבורג
כן, תומר. אבל בסוף רק כדי לעמוד בלשון החוק ולעמוד בזמנים יצא מוצר לא טוב. אז עכשיו צריך לזכור שיש כבר מפרטים קיימים. לא מבטלים אותם עדיין, נכון? הרי הם נשארים תקפים. לכן בואו לא נשפוך את התינוק עם המים. יש פה מהלך ענק של הממשלה, שבאה להקל על העסקים. אפשר תמיד לעשות טוב יותר. ואם אפשר עוד עכשיו במהלך הזה נעשה כמה שיותר טוב. מה שאומר פה בעצם היועץ המשפטי לממשלה זה אם נאתגר את הממשלה מידי, כמו שעשו פעם קודמת, בסוף יצא שכרנו בהפסדנו. כי מי שיפגע מזה הכי הרבה זה בעלי העסקים. שקיבלו מפרטים לא טובים, שאי אפשר לעמוד בהם.
קרן ברק (הליכוד)
קח את המסקנה שלך זה שהם לא עמדו בדרישות החוק ותעשה עוד פעם ---
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
איתן, אני אשמח אבל לשמוע מהיועץ המשפטי מה המשמעות.
אביר קארה (ימינה)
איתן, מגיעים אנשים מהשטח. הם אומרים לך באיגוד רישוי עסקים תוך חצי שנה אפשר לכתוב את זה. גם הם יכולים לכתוב את זה יותר טוב מכולנו. הם היחידים שיודעים לקרוא את המפרטים. יש עוד מישהו חוץ ממך שיודע לקרוא את המפרטים האלה? חוץ ממך יש? כמה? עוד 20 אנשים בארץ? עוד 50?
היו"ר איתן גינזבורג
כן, תומר, תשיב לפינדרוס.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
השאלה שלי האם כרגע הוא עומד במשמעות החוק? יש משהו שהוא צריך לעשות כדי לעמוד בחוק מעבר לזה?
תומר רוזנר
יושב ראש הוועדה כבר ענה לך. ותשובתו היא הנכונה. הנוסח לא משקף את מה שרצו וצריך לתקן אותו. בנוסח כפי שהוא כרגע, אכן אתה צודק.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
אבל אכן הבנתי נכון?
תומר רוזנר
נכון, הבנתי.
היו"ר איתן גינזבורג
כן. אבל אני אמרתי לך את זה שלוש פעמים. כן, בבקשה.
שי עג'מי
אין ספק שהחשודים המיידיים לתיקון, בסדר? אנחנו יודעים את זה. אני אגיד, אנחנו פעם ראשונה יצרנו את המספרים האלו כדי שנבין איפה הפרטו. אין ספק שהחשודים המיידיים שיטופלו בוועדה זה אלה הנפוצים ביותר. בסדר? אבל לא בטוח שהם הכי משפיעים על המשק. לא בטוח שבהם יש את הבעיות הכי גדולות.
רון כץ (יש עתיד)
שי, אתה יודע באחוזים כמה עסקים זה? על כמה מדובר?
שי עג'מי
כן, כן, אנחנו יודעים. אנחנו יצרנו את ה-data base הזה. החמישה הכי גדולים זה משהו כמו 60() עסקים.
רון כץ (יש עתיד)
כמה זה מתוך נתח שוק של עסקים? 50%, 40%?
שי עג'מי
זה שליש.
סימון דוידסון (יש עתיד)
מה המפרט הכי מפורסם שאתה רוצה עכשיו?
שי עג'מי
מרכול. אבל שנייה. אני אגיד שנייה.
היו"ר איתן גינזבורג
רגע, חבר'ה, שנייה. אבל תנו לו להשלים משפט. אי אפשר. אבל הוא לא יכול להשלים משפט כשכל אחד שואל שאלת הבהרה קטנה. על נתון כזה, על עניין כזה.
רון כץ (יש עתיד)
לא, אני רוצה לדעת על כמה עסקים מדובר שאנחנו רוצים לתקן.
היו"ר איתן גינזבורג
אבל תן לו להשלים משפט ואז תשאל את כל שאלות ההבהרה שאתה רוצה.
שי עג'מי
ההצעה שלנו ש-50% זה 100,000 עסקים. בסדר? עכשיו, אני אזכיר לכם, 100,000 עסקים שנוגעים בממוצע לשלושה רגולטורים כל עסק. בסדר? זה עסק על ספידים. אני לא יודע אם יש בחקיקה של משרד ספציפי דרישה לכאלו לוחות זמנים על משרד אחד. פה אנחנו מדברים על כשישה משרדים על 100,000 עסקים. אבל אני רוצה שנייה להגיד משהו. אין ספק שהחשודים המיידיים זה אלה הנפוצים. אבל בכנות, לא בטוח שבהם הבעיה הכי גדולה. שהתיקון יוביל ליתרון הכי גדול. ולא בטוח שהם הכי משפיעים כלכלית. זאת אומרת, יש כמה שהכי קל היה להגיד תקשיבו, בואו נהיה ראש קטן. ניגע בארבע האלו, נתקן מה שנתקן, תודה. ואני אצא הכי נחמד. אני אומר לכם בכנות, זו לא הדרך. זו לא השיטה תמיד.
רון כץ (יש עתיד)
כמה צריך בשביל לתקן? יש לך שליש שהם המוכרים. עכשיו אתה יודע יותר טוב מכולנו, חוץ אולי מהחבר'ה של רישוי עסקים. על כמה עסקים? מה הנתח שלהם בשוק שאתם מדברים שצריך לתקן, שעדיין אין לנו מפרט עליהם.
שי עג'מי
לא, רגע. אין מפרט על כ-20% מהעסקים.
רון כץ (יש עתיד)
20%. אז בשביל 20% אתם צריכים חמש שנים?
שי עג'מי
לא, לא, לא. אבל זה לא מה שאנחנו טוענים. רגע, אני אבהיר שנייה. אנחנו באים ואומרים אנחנו בוועדה, ביצור החדש הזה שיוולד פה אחרי אישור החוק בעזרת השם, אנחנו הולכים לטפל. בין אם זה לתקן מפרט קיים, בין אם זה ליצור מפרט חדש.
רון כץ (יש עתיד)
כמה מפרטים זה?
היו"ר איתן גינזבורג
רגע, רגע.
שי עג'מי
שנייה. אנחנו לא הולכים לדבר על מספר מפרטים, אלא השפעה על המשק, השפעה על כמות עסקים. אנחנו הולכים עד יוני 2025 ליצור תיקונים לכ-100,000 עסקים.
רון כץ (יש עתיד)
אוקיי. אז אני מבקש לדעת כמה מפרטים זה.
שי עג'מי
רגע, אני אתן לך דוגמה. בסדר? זה יכול להיות עשרה מפרטים, אם אני אקח את הכי נפוצים. וזה יכול להיות 30 מפרטים אם אני אלך לאלה ---
רון כץ (יש עתיד)
כמה זה במקסימום?
שי עג'מי
אין לזה מקסימום. זה משחק של תוציא אחד או תכניס חמישה.
רון כץ (יש עתיד)
לא. תגיד אני חושב שצריך לטפל ב-40 מפרטים. זה נראה לך המקסימום?
לירון אדלר
זה חלק מהניתוח של הוועדה.
שי עג'מי
בוא, אני אתן לך, אני רוצה שנייה, השאלה עד כמה אנחנו נכנסים פה לעומק.
היו"ר איתן גינזבורג
אני רוצה לומר משהו. רגע, שנייה, שנייה. קרן, סליחה. אני רוצה לומר דבר כזה. קרן, שנייה. אני רוצה לומר דבר כזה. ואני אומר את זה דווקא מהכיוון ההפוך, ואני ידוע לא זה שעושה הנחות קלות למשרדי הממשלה. אבל אם יש מישהו שרוצה ומחויב לפשט את כל הליך רישוי עסקים עבור בעלי העסקים ועבור העסקים עצמם זה משרד ראש הממשלה. לא משרד הפנים, שהוא לא עשה עד היום שום דבר בנושא הזה. לא בכדי משרד ראש הממשלה לקח את הנושא לידיים שלו. ומי שמטפל בזה זה אגף הרגולציה. להפחתת הרגולציה. והם באמת מחויבים לדבר הזה. ולכן כשאני שומע פה את אנשי אגף הרגולציה אומרים לכם חברים, אנחנו אתכם ברצון הזה להפריט מפרטים, לעשות את הדברים יותר קלים. כמה שיותר לצמצם זמנים. הם אלה שתמיד נשפו בעורפם של משרדי הממשלה שגררו רגליים. והיום, אחרי הרבה מאוד שנים, בא אותו אגף, קיבל את הגיבוי מהממשלה. מביא את הצעת החוק הזאת והולך להוביל את זה במקום שמשרד הפנים. ולכן אני אומר שחזקה עליהם עכשיו שאם הם אומרים שזה לוח הזמנים שהם חושבים שהוא הכי טוב למשק ולעסקים, שניקח את דבריהם כפי שהם. מכיוון שהם באמת אלו שהיו בצד של חברי הכנסת לאורך כל השנים.
רון כץ (יש עתיד)
איתן, אבל אני פה, לפני שהוא קפץ רציתי להגיד, מי שאמור להיות אחראי על זה אומר שזה יותר מידי זמן.
אביר קארה (ימינה)
סליחה, סליחה, שנייה אחת איתן. ההתייחסות של שי, קודם כל החבר'ה שם הם אנשי מקצוע מהטובים שראיתי. יחד עם זאת, הם מתייחסים היום לתקנים שיש להם. היום הם ארבעה, חמישה אנשים. אחרי הרפורמה, בעוד שלושה ארבעה חודשים, צריכים להיות שם עוד אנשים ואנשי מקצוע. ויש אנשי מקצוע בישראל, ברוך השם. שאנחנו הולכים לעבוד איתם. אנחנו רוצים לסיים את האירוע הזה תוך שנה וחצי. אז אני מבין, אולי יש לי פה מחלוקת דווקא עם החבר'ה שלנו. אבל אני אומר לך שתוך שנה וחצי אנחנו רוצים לסיים את זה. צריך להגיד לנו איך כן עושים את זה, לא איך לא. איך אנחנו מצמצמים את הפער. משנת 2010 כבר עובדים על זה. אנחנו רוצים לסיים את זה כמה שיותר מהר. אני חושב ששנה וחצי זה צריך, מקסימום יוכלו לבקש הארכה אחת.
קרן ברק (הליכוד)
לא, לא הארכה, בלי הארכה.
אביר קארה (ימינה)
בואו נצמצם את הזמנים. גם בלי הארכות.
רון כץ (יש עתיד)
יש לי שאלה, איך יכול להיות שמ-2010.
היו"ר איתן גינזבורג
חברי הכנסת, שנייה, שנייה. לא, הוועדה מתפזרת. חברי הכנסת. לא כל אחד ידבר מתי שהוא רוצה. אני יכול להיות נחמד, אבל אני גם יכול להיות ווליד טאהא, קשוח כמוהו הכוונה. אז שנייה, בואו נעשה את זה בסדר. בסדר? רצה חבר הכנסת דוידסון ואחרי זה אני אתן גם לציבור לדבר, כי גם הם ביקשו. בבקשה.
סימון דוידסון (יש עתיד)
יש פה משרד הבריאות? איפה? שאלה. מדברים כל הזמן על 2010, שמ-2010 מחכים למפרט, מחכים למפרט. איך נוצר מצב שאנחנו ב-2021, זאת אומרת 11 שנים. אז איך מדובר פה כל הזמן על 2010?
תומר רוזנר
נכון, הוא צודק.
סימון דוידסון (יש עתיד)
למה אני לא צודק?
תומר רוזנר
אתה צודק.
סימון דוידסון (יש עתיד)
אני צודק, אפילו תומר מתקן אותי.
תומר רוזנר
אני לא מתקן אותך, אני אומר שאתה צודק.
סימון דוידסון (יש עתיד)
מחזק אותי, סליחה.
היו"ר איתן גינזבורג
אבל חברים, אנחנו רוצים להתמקד לחוק עצמו. אז בואו.
סימון דוידסון (יש עתיד)
אני אגיד לך, כי אני מרגיש שגם בעוד חמש שנים אנחנו נבוא לפה ועוד פעם אנחנו נחזור.
היו"ר איתן גינזבורג
אבל סימון, מה שאני אומר, אפשר עכשיו להתחיל לעשות תחקיר. אבל אפשר גם לבוא ולהכריע. אז שמענו את העמדות העקרוניות של משרדי הממשלה. בואו נתקדם לקראת פתרון.
סימון דוידסון (יש עתיד)
לא, אבל יכול להיות שהוא יגיד תשמע, יש לנו בעיה, אנחנו לא יכולים לעשות את זה.
רון כץ (יש עתיד)
איתן, יש לי משהו פרקטי, שיכול אולי להקל.
סימון דוידסון (יש עתיד)
אם עברו 11 שנים, יכול להיות שיש בעיה והם לא יכולים לעשות את זה.
רון כץ (יש עתיד)
אני רוצה לשאול שאלה אחת.
היו"ר איתן גינזבורג
שנייה, לא, הוא באמצע שאלה. אי אפשר ככה. שם ותפקיד.
עמיר יצחקי
ב-2010 התקבלה החלטה שינוי עדכון לחוק. ומאז לא טיפלו באמצעים להגשים את זה. זאת אומרת, הוחלט בחקיקה, אבל האמצעים לא ניתנו. בהצעת התקציב הנוכחית סוכם עם משרד הבריאות על הקצאת תקנים לטובת התחום הזה של רישוי עסקים. עמידה בחוק רישוי עסקים, ביניהם זה גם הכנה של מפרטים אחידים. יש עוד כל מיני משימות שניתנו. ואני מניח שלאחר שנקלוט את העובדים, את התקנים נקבל אחרי אישור התקציב. נקבל, נתחיל לעבוד על כניסה של תקנים ויוקצו תקנים כדי להתמודד עם הסוגיה הזאת. אני רוצה להגיד, כשרוצים לעשות עבודה באמת איכותית בעניין הזה ולא לפגוע בציבור על ידי הקלה מיותרת, צריך לראות מה קורה בעולם בתחום הזה. אנחנו בעד לאמץ גישות מהעולם בתחום הזה, מהעולם המערבי. וכדי שהעבודה תהיה איכותית, זה לוקח זמן. זה לוקח זמן להבין, כשאתה מייצר פה איזה שהוא שינוי. באמת מה עשו בעולם ומה הצליחו.
סימון דוידסון (יש עתיד)
אתה יודע, אני שומע אותך. זה לא אישי, ממש לא אישי. אבל 11 שנים, ומה שאתה אומר לי עכשיו כעמדת משרד הבריאות שלא היו מספר תקנים ולא הייתה בנושא הזה כדי לקדם את זה. 11 שנים לא נעשה דבר כי לא היו תקנים. קרן, איזה מזל שהחלפנו ממשלה.
עמיר יצחקי
לא שלא נעשה דבר. זה לא שלא נעשה דבר. פורסמו מפרטים. אני אמרתי שזה גרם לעבודה באמת איטית.
היו"ר איתן גינזבורג
כן, חברת הכנסת ברק.
קרן ברק (הליכוד)
פונקציית המטרה שלנו, של כולנו פה, ואת מפריעה לי, גברתי ממשרד להגנת הסביבה. פונקציית המטרה שלנו זה שלא נחזור לפה. כמו שאמרנו, הייתה רפורמה ב-2010, הייתה רפורמה ב-2018. ואנחנו בדיוק, אבל בדיוק באותו מקום.

עכשיו, תומר, לא מקובל עליי, כאילו אתה מציג את הנתונים נכון, שזה היה בשנת 2018. אבל המסקנה שלך מזה שלא קרה כלום היא המוטעית. זאת אומרת, אם לא קרה כלום בשנת 2018, כשכולם ישבו פה אנשים לא פחות טובים מאתנו. והיו מאוד מחויבים לאירוע הזה ורצו בדיוק את אותו דבר והתוצאה של זה זה כלום מכלום. אז משהו במנגנון פה של החקיקה לא עובד נכון. בקטע של מי כותב את המפרטים. בקטע של אולי בכלל צריכים שחברות חיצוניות. איתן תהיה איתי בבקשה.
היו"ר איתן גינזבורג
אני איתך.
קרן ברק (הליכוד)
תכתבו את זה. אולי צריך שיהיה סעיף של outsourcing לדבר הזה. אולי שרישוי עסקים, שהם בסוף הם הכי מחויבים פה, שהם יתכללו את זה. והם ידעו איך באמת לגרום, אם הכוח יהיה אצלם והסמכות, אולי הם יגרמו לזה שזה יקרה. משרד האוצר אומר פה כבר נתנו את התקנים. כבר נתנו את הכסף לתקנים נוספים. אז צריכים להיות בסנקציות, צריך לשנות את הגוף המפקח. משהו צריך להשתנות. וזה לא שתגיד בואו נגביל את זה בשנתיים, אין טעם להגביל בשנתיים. צריך להגביל בשנה או בשנה וחצי מקסימום. וצריך לשנות את כל האירוע הזה. גם מבחינת סנקציות וגם מבחינת מי הגורם המתכלל הגורם המתכלל צריך להיות מי שיש לו את הכוח בידיים לשים את הסנקציות וזה הדבר הכי חשוב לו בעולם שזה יקרה.
היו"ר איתן גינזבורג
נו, מצוין. זה בדיוק מה שעושה החוק. כן, בבקשה, חבר הכנסת כץ.
רון כץ (יש עתיד)
אני חושב שבשתי דקות של הקשבה אפשר לפתור פה את האירוע. אז הוועדה הזאת התכנסה ב-2010 ואחרי זה ב-2018 ויושבים פה החברים ואומרים שהוועדה הלחיצה את הממשלה. הממשלה לא תקצבה את המשרד. לא משנה מה קרה פה, היו הרבה מאוד דברים. אבל משהו השתנה בקדנציה הזאת. ומה שהשתנה זה שמשרד ראש הממשלה לקח על עצמו את הסמכויות ובתוך משרד ראש הממשלה, מי שהאצילו לו את הסמכויות ואמור להתעסק בזה ביום יום יושב פה ואנחנו לא שומעים אותו. הוא אומר אני לא רוצה את הזמנים שלכם. אני מבקש מהוועדה הזאת תקדימו לי את הזמנים בשביל שאני אוכל לעבוד יותר טוב. ואנחנו כולנו מנהלים את הדיון כאילו הוא לא קיים בחדר. אז יושב פה סגן השר, שזאת האחריות שלו, ומבקש מאתנו להקדים את הזמנים. אז אני לא מבין מה אנחנו, שי, אני פונה גם אליך. זה מי שאמור לנהל את האירוע. מבקש להקדים את זה. משרד האוצר, יש בעיות, תתקצבו יותר, זה עניין של הממשלה. אבל נציג הממשלה שאחראי על האירוע אומר הזמנים הם לא ריאליים, זה ארוך מידי, זה לא טוב לי. זה מה שאנחנו צריכים לשמוע. אבל זאת האחריות שלו, זאת העבודה שלו.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
ואם הוא לא יעמוד בזה?
היו"ר איתן גינזבורג
חברים, אני מציע את ההצעה הבאה.
רון כץ (יש עתיד)
למה שנתעלם ממנו?
היו"ר איתן גינזבורג
אני מציע לקצוב זמן.
היו"ר איתן גינזבורג
אתה רוצה לשמוע מה ההצעה שלי? לקצוב זמן, עד שנת 2023, עד 31 בדצמבר 2023. ובמידת הצורך, באישור ועדת הפנים יתנו הארכה של עוד שנה ועוד שנה. בסדר?
קרן ברק (הליכוד)
נו, באמת.
אביר קארה (ימינה)
איתן, אני חושב שזה יותר מידי.
קרן ברק (הליכוד)
עוד שנה, יבקשו עוד שנה. זה מה שהם עושים כבר שנתיים.
אביר קארה (ימינה)
איתן, תתחום את זה עד יוני 2024.
קרן ברק (הליכוד)
לא שנה ועוד שנה.
שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו)
אמרנו עד יוני 2023.
אביר קארה (ימינה)
אבל זה צריך לעבור למשרד הפנים.
היו"ר איתן גינזבורג
לוועדה, לא למשרד, לוועדה. לכאן, לשולחן הזה.
שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו)
אם אתה זוכר איתן, אמרנו שחסר כאן מדרגה.
רון כץ (יש עתיד)
אז אביר, תגיד מה אתה אומר.
אביר קארה (ימינה)
אני אומר עד יוני 2024 זה צריך להיות המקסימום. נגיד עד ל-31 בדצמבר. הארכה אחת עד יוני 2024, סה טו.
שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו)
בואו נעשה את זה מדרגה, כמו שאמרתי.
אביר קארה (ימינה)
זה שנתיים ברוטו. זה מטורף לעבודה של משרדי ממשלה, זה נכון. אבל משרדי הממשלה יצטרכו להתכנס לאירוע הזה ולפתור את הסוגיה הזאת אחרי 73 שנה.
רון כץ (יש עתיד)
ובעלי עסקים יקבלו שירות סוף סוף במדינה הזאת.
שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו)
זאת הסיבה שאנחנו יושבים כאן ודנים על זה.
תומר רוזנר
סגן השר קארה, הבעיה העיקרית בהקשר הזה, ואני חושב שהמשרדים צודקים בה, היא הקצאת כוח האדם. אנחנו ביקשנו את זה מנציג הנציבות לבוא לכאן בשבוע שעבר ולתת התחייבות ללוחות זמנים. זה משהו שלא תלוי במשרדים.
אביר קארה (ימינה)
איפה הוא?
שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו)
הוא היה ביום חמישי.
אביר קארה (ימינה)
והוא נתן התחייבות?
תומר רוזנר
אפילו התחלנו תהליך עבודה. אני דיברתי איתו.
היו"ר איתן גינזבורג
חברי הכנסת, אי אפשר ככה.
תומר רוזנר
הוא נתן לנו התחייבות שבלעז קוראים לה best efforts. אנחנו נעשה מאמץ, אנחנו נשתדל ואנחנו נזרז. הוא לא היה שלילי, כן?
אביר קארה (ימינה)
אנחנו לא יכולים לקבוע להם את זה בחוק?
רון כץ (יש עתיד)
ברור שיכולים.
תומר רוזנר
לא.
רון כץ (יש עתיד)
ברור שיכולים. אתה מחליט, אתה יכול.
תומר רוזנר
לא מקובל.
שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו)
על זה כל הדיון בעצם.
היו"ר איתן גינזבורג
כן, בסדר? עד סוף 2023.
אביר קארה (ימינה)
לא, כמובן שאם לא יתנו לנו לגייס כוח אדם, אז כמובן שהם בבעיה.
היו"ר איתן גינזבורג
סגן השר קארה, כמי שחווה ממשלה, חווה רשות מקומית, חווה את זה מכל הכיוונים - לגייס עובד אחד, בוא נראה את נציבות שירות המדינה עובדת בקצב שאתה רוצה שיעבדו. הלוואי.
אביר קארה (ימינה)
מכיר את זה מקרוב.
היו"ר איתן גינזבורג
גם נציבות שירות המדינה כפופה לדעתי למשרד ראש הממשלה. בהצלחה לך.
שי עג'מי
היא לא כפופה, אבל בסדר.
רון כץ (יש עתיד)
אני מאמין שתוכלו לדבר.
שי עג'מי
לא, אני אומר, כבר לקחנו על עצמנו ואנחנו מקדמים את זה.
שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו)
למען האמת, אנחנו סומכים עליכם שתדברו.
אביר קארה (ימינה)
אנחנו צריכים להעביר אותם גם משרד, דרך אגב, לא? צריך לפנות שם חלק בקומה.
היו"ר איתן גינזבורג
כן מעיין.
מעין ספיבק
כיוון שכולם מזהים את החסם כחסם של קליטת עובדים, ניתן באמת לייצר פה איזה שהוא דד ליין שרק אם באמת הקליטה התעכבה, אז נותנים לוועדה גם זמן, גם הארכה של לוחות הזמנים.
רון כץ (יש עתיד)
אולי אפשר להציע מנגנון. לא יודע מה הנציבות תגיד וזה, אבל יש פרוצדורות של פטורים ממכרז.
תומר רוזנר
לא, לא, לא.
רון כץ (יש עתיד)
לא, בסדר, אני אומר. אף אחד לא רוצה את זה ולא רוצה את זה, יש פרוצדורות.
היו"ר איתן גינזבורג
חברים, אל תבואו לכנסת בדברים שממשלה לא יכולה לעשות. כאילו, זה התפקיד שלכם.
רון כץ (יש עתיד)
לא, אני רק אומר, אם זה הבעיה.
היו"ר איתן גינזבורג
אפשר לפרק את נציבות שירות המדינה? אני גם הייתי מסכים. הגיע הזמן אגב, משרד ראש הממשלה, אם כבר מדברים, שגם תהיה רפורמה בנציבות שירות המדינה. זה חסם מאוד משמעותי בתוך עבודת הממשלה, לכל האורך. מלמעלה עד למטה. מלמטה עד למעלה.
רון כץ (יש עתיד)
אם בעבודת בירוקרטיה עסקינן.
היו"ר איתן גינזבורג
ואני מאתגר אתכם, בעוד שנה יש שוב חוק הסדרים, בבקשה. כן, בבקשה, שם ותפקיד.
דוד ימין
דוד ימין, לשכה משפטית, משרד ראש הממשלה. אני רק רוצה לציין שזה לא רק עניין קליטת העובדים. לקלוט עובד זה משהו אחר. אבל כשהוא יגיע, שוב פעם, אתה לא מביא בן אדם שקלטת אותו אתמול לכתוב מפרט.
רון כץ (יש עתיד)
דוד, תסתדרו.
דוד ימין
אני מבין שתסתדרו. זה בסדר, תראו, אנחנו באמת באמת מחויבים לזה.
רון כץ (יש עתיד)
אני לא מבין למה אתם מתעלמים מסגן השר שאחראי על זה? הוא יושב מולך.
היו"ר איתן גינזבורג
בסדר רון, הבנו את האירוע.
דוד ימין
אנחנו חלילה לא מתעלמים. אנחנו עובדים 12, 14, 16 שעות ביום בזה. זה מה שאנחנו עושים חבר'ה, באמת.
שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו)
אנחנו בטוחים.
דוד ימין
תקשיבו רגע. שנייה, שנייה.
שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו)
אין פה שום זלזול, חלילה.
דוד ימין
כשאנחנו באים ואומרים תראו, אם אתה צריך להרכיב מנוע, זה לא משנה אם תביא עוד עשרה אנשים. אם אין לך את הבן אדם שיודע להרכיב את המנוע, תן למוסך עוד עשרה פועלים שלא יודעים להרכיב את המנוע, זה לא יעזור. אז אתם אומרים תגייסו יותר מהר את העשרה האנשים האלה.
רון כץ (יש עתיד)
דוד, אז אני אתן לך הצעה.
קרן ברק (הליכוד)
לא נכון. אמרנו לך Outsourcing גם.
דוד ימין
לא, לא צריך Outsourcing.
קרן ברק (הליכוד)
אז אם הבעיה מול שירות התעסוקה ולוקח שנה לגייס עובדים, אז יש מספיק חברות פרטיות שידעו לעשות את זה.
דוד ימין
זה בסדר גמור. רק שחברות פרטיות, ויש לנו ניסיון איתן, אין אף חברה פרטית שמסוגלת ---
רון כץ (יש עתיד)
הנה, אתה לא צריך חברה פרטית. תסתכל מי יושב פה. הם יודעים לקרוא מפרטים ולכתוב אותם יותר טוב מכולם.
קרן ברק (הליכוד)
אף חברה פרטית? אני אשאל פה את גורמי המקצוע.
סימון דוידסון (יש עתיד)
שי, יש לי שאלה בנושא הזה.
היו"ר איתן גינזבורג
חברים, כן בבקשה, מה שמך?
קרן ברק (הליכוד)
יש יועצים בוועדה שהם חברות פרטיות, הם יכולים לעשות את זה.
היו"ר איתן גינזבורג
קרן, כשתהיי ראש ממשלה תאפשרי ליועצים חיצוניים לעבוד במקום הממשלה. ניסיתי לעשות את זה כשהייתי ראש רשות מקומית. להביא יועצים חיצוניים למנהל תכנון, שיבדקו דוחות יותר מהר. זה לא קרה. בבקשה, מה שמך?
קרן ברק (הליכוד)
אתה אומר שהחסם הוא שירות התעסוקה?
היו"ר איתן גינזבורג
לא שירות תעסוקה, נציבות שירות המדינה.
דוד ימין
הם לא החסם.
היו"ר איתן גינזבורג
כן, בבקשה. שם ותפקיד.
רוני סורקיס
ד"ר רוני סורקיס, שופרסל. אני רציתי להסב את תשומת לב הוועדה. לכל העסקים, גם מ-2010, לכל העסקים גם שלא היה להם מפרט תמיד היה קו מנחה כיצד הם צריכים לעבוד. בין אם בתקנות, בין אם בהנחיות, בין אם בחוזרים. עובדה שמ-2010 כולם מקבלים רישיונות עסקים. וזה נכון שכולם רצו לעבוד לפי מפרט אחיד, בכדי שכולם יעבדו אותו דבר. החל מ-2018 אנחנו חווים בעיה רצינית ברישוי עסקים. והבעיה היא לא נעוצה במפרטים. הבעיה נעוצה ברשויות. הרשויות עובדות לא לפי החוק, לא לפי התקנות ולא לפי הצווים. כלומר, אם כולם היו עובדים לפי הספר שכתבו ב-2018 אנחנו היינו במצב אחר לגמרי היום. הבעיה היא לא במפרטים. הבעיה היא בתהליך, הבעיה היא בפרשנות, הבעיה היא בכל מיני דברים שהרשויות, דווקא הרשויות מייצרות. והן בעצם עושות overruling.
סימון דוידסון (יש עתיד)
אתה יכול לתת דוגמה?
רוני סורקיס
כן. אני יכול לתת הרבה דוגמאות.
סימון דוידסון (יש עתיד)
לא הרבה, אחת.
רוני סורקיס
אני אתן לכם הרבה. אני יודע שהדבר הזה עבר כבר לוועדה. בסוף 2018 הוחלט על הרפורמה, הוחלט על שינוי.
היו"ר איתן גינזבורג
אבל אדוני, שנייה. אני מבין את המצוקה. מה ההצעה שלך?
רוני סורקיס
ההצעה שלי היא קודם כל שכל הרשויות יעבדו לפי החוק.
היו"ר איתן גינזבורג
בסדר, אוקיי.
רוני סורקיס
לפי התקנות. זה לא מה שקורה בשטח היום.
היו"ר איתן גינזבורג
אני מבין. מה ההצעה הנוספת?
רוני סורקיס
זאת ההצעה היחידה, לאכוף את זה. מישהו צריך לשים למעלה, לאכוף את זה.
היו"ר איתן גינזבורג
תודה. אני מציע לסכם את הפרק הזה. לקבוע בחוק, עד סוף שנת 2023 לאפשר לוועדה הארכה של חצי שנה ועוד חצי שנה וזהו. בסדר?
שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו)
מצוין.
תומר רוזנר
רגע, בצו של ראש הממשלה, באישור הוועדה.
היו"ר איתן גינזבורג
כן. בצו, באישור ועדת פנים.
תומר רוזנר
צו של ראש הממשלה.
היו"ר איתן גינזבורג
כן, השר הממונה על החוק. באישור הוועדה הזאת.
רון כץ (יש עתיד)
איתן, אם אפשר להוסיף שיהיה פה דיווח מה קרה אחרי שנה.
תומר רוזנר
זה כל שנה.
היו"ר איתן גינזבורג
הם חייבים בכל מקרה על פי חוק, כל שנה. כן, אנחנו ממשיכים. עד סוף 2023. חצי שנה, חצי שנה, בצו השר האחראי, באישור ועדת הפנים של הכנסת. כן, הלאה.
לירון אדלר
התיקון הבא בעמוד 9.
היו"ר איתן גינזבורג
מה זה 8?
לירון אדלר
האמת שזה סומן בטעות.
היו"ר איתן גינזבורג
אוקיי, אז 9, כן.
לירון אדלר
9 בעצם אנחנו מוחקים.
היו"ר איתן גינזבורג
רק לתקן את הנוסח שפינדרוס דיבר עליו. בסדר? לתקן את הנוסח שפינדרוס דיבר עליו. אנחנו בעמוד 9.
לירון אדלר
בעמוד 9 בעצם אנחנו מציעים למחוק פה דברים שכבר הקראנו בפעם הקודמת. אנחנו כתבנו שהטיוטה של הצעת הוועדה תפורסם עם דברי הסבר וכל הנתונים והשיקולים ששימשו בסיס להצעה. בעצם הוסבר לנו, זאת אומרת על רוב הדברים גם יש ---
היו"ר איתן גינזבורג
יש פה בעצם חזרה על דברים ואת מוחקת כפילויות.
לירון אדלר
כן, נכון.
תומר רוזנר
לא, לא, לא. בישיבה הקודמת הקרינו נוסח שהוא רחב יותר לגבי הפרסום לציבור. שהוא בעצם מבקש שיפרטו שיקולים ונתונים, הרבה מעבר לדברי ההסבר. ואז גם היה צורך להגיד שנתונים שהם סודיים לא יפורסמו וכו'. הממשלה ביקשה לצמצם את הפרסום לטיוטה פלוס דברי הסבר. ואז גם אין צורך את ההפניה לחוק חופש המידע. זה כבר עניין של היקף הפרסום. בעצם הממשלה ביקשה לצמצם אותו ממה שהוקרא ולכן מוצע להשמיט את הדברים.
היו"ר איתן גינזבורג
הערות לגבי הפרסום? אין. הלאה.
לירון אדלר
בסוף הסעיף גם אנחנו מחקנו פה את הנושא של העברה לנותני אישור, לשר הפנים וכל מיני גורמים נוספים שממילא נמצאים בוועדה.
היו"ר איתן גינזבורג
כן בבקשה. איגוד ערים מפרץ חיפה.
ליהי שחר ברמן
בוקר טוב. שאלה לגבי הפרסום. מה הבעיה לפרסם לציבור? מה משרד ראש הממשלה ביקש שלא יפורסם לציבור? אפשר להבין מבחינת התוכן.
תומר רוזנר
ההצעה הייתה לפרסם את כל הנתונים והשיקולים ששימשו בסיס להחלטה. הממשלה בעצם ביקשה להסתפק בדברי הסבר, בדומה לפרסום של תזכירי חוק או טיוטות.
ליהי שחר ברמן
אבל למי זה מפריע שהנתונים שהיו הבסיס להחלטה.
היו"ר איתן גינזבורג
מה הבעיה שיהיה דברי הסבר? למה צריך לתת להם עוד פירוט?
ליהי שחר ברמן
שהנתונים יופיעו. שהנתונים יפורסמו לציבור. לא רק דברי הסבר להחלטה, אלא שבסיס המידע שעמד בבסיס ההחלטה כן יפורסם לציבור. אני לא מבינה מה הבעיה עם זה.
היו"ר איתן גינזבורג
כן, בבקשה, משרד ראש הממשלה.
מוסי רז (מרצ)
ברגע שביקשו להוריד, זה מעורר חשד. אם זה לא היה בא מלכתחילה אז זה לא היה נראה מוזר.
היו"ר איתן גינזבורג
זה הוועדה הוסיפה.
שי עג'מי
צריך לזכור, יש פה איזה מרכבות שנוספו על עבודת הוועדה, שלא קיימות בשום חוק. בסדר? צריך שנייה להגיד את זה. ורוצים פה שהכל יהיה כל כך מהר, אבל מצד שני המרכבות הבירוקרטיות נשארו מעבר לכל דבר. העבודה הזו היא לא יותר מאשר חוק, מהאזורים הסביבתיים של חוק של המשרד להגנת הסביבה. ולכן אנחנו בעצם נעשה דברים כמו שמקובל לעשות חקיקה. ואנחנו כמובן מחויבים לפרסם דוח מדויק. שמייצג את כל הרציונל הממשלתי. תהליך העבודה, מה עשינו, על מה התבססנו. וזה נראה לנו מספיק. חבל להעמיס דברים שפשוט יעכבו את העבודה.
ליהי שחר ברמן
אבל אם בסיס הנתונים לוקח בחשבון דברים מסוימים ולא לוקח בחשבון דברים אחרים, למשל ניתוח כלכלי יכול לקחת בחשבון גם נושאים של בריאות וסביבה. נכון?
שי עג'מי
אז דברים יפורסמו במסגרת חובה שהממשלה מחויבת.
ליהי שחר ברמן
אם הציבור יודע את בסיס הנתונים לא יהיו לו שאלות. מה הבעיה לפרסם?
תומר רוזנר
מה שהוסבר לנו שדוח השפעות רגולציה, שנקרא בלעז RIA. בעצם מחויב פרסומו לפי החלטות ממשלה. ואפשר להסתפק בזה. אנחנו לפחות זה הניח את דעתנו.
היו"ר איתן גינזבורג
טוב, הלאה.
לירון אדלר
בעמוד 11, יש פה סעיף, כמו שאמרתי קודם, סעיף חדש שעושה התאמות בנושא של אם שר נותן אישור מבקש ליזום שינוי במפרט. זה סעיף קטן (ו)(1). הגיש שר נותן אישור לוועדה להסדרה ביוזמתו הצעה לשינוי במפרט האחיד או כדי לכלול במפרט תנאי אחיד שנקבע לפי סעיף 7(א)(2) תחליט הוועדה להסדרה אם להציע לשר הממונה על רשות ההסדרה לפרסם את השינוי ויחולו הוראות סעיף קטן (ד) למעט פסקאות 1 ו-2 בו בשינויים המחויבים. 2. סרבה הוועדה להסדרה להציע שינוי במפרט האחיד לפי פניית השר נותן האישור, החליטה להציעה שינוי במפרט האחיד שאינו תואם את הצעת השר נותן האישור או שלא החליטה בעניין בתוך X ימים. אנחנו ככה לא קבענו את זה. רשאי השר נותן האישור להביא את הצעתו בפני השר הממונה על רשות ההסדרה אשר יודיע בתוך 30 ימים אם בכוונתו לפרסם שינוי במפרט האחיד לפי הצעת השר נותן האישור. 3. לא הודיע השר הממונה על רשות ההסדרה על כוונתו לפרסם שינוי במפרט האחיד לפי הצעת השר נותן האישור, רשאי השר נותן האישור להביא את העניין בפני הממשלה ויחולו הוראות סעיף קטן (ה)(3) ו-(4) בשינויים המחויבים. 4. שר נותן אישור לא יוכל להציע הצעה לשינוי במפרט אחיד, כאמור בסעיף קטן זה, לעניין מפרט אחיד שפרסם השר הממונה על רשות ההסדרה במשך תקופה שתיקבע מיום פרסומו, למעט אם השינוי נדרש לשם הכללת תנאי אחיד במפרט.

זאת אומרת, אם הייתה פה עבודה באמת של פרסום מחדש של מפרט שכבר פורסם, אז אנחנו לא בדרך של שינויים קטנים ניתן פה את האפשרות לשנות את כל המפרט מחדש. הרעיון של הסעיף הוא באמת לתת איזה מקום אם שר נותן אישור חושב שיש משהו שהוא רוצה לשנות או כדי להכליל תנאי אחיד.
תומר רוזנר
המטרה של הסעיף זה היא בעצם לאפשר לשרים המקצועיים מה שנקרא, להביא הצעות לשינוי. אבל הם לא יכולים לכפות את דעתם. בסופו של דבר, אם הם מביאים את הדבר לוועדה להסדרה או לשר והוא לא מסכים, הדרך היחידה שלהם בעצם לקדם את דעתם, אם היא שונה מדעת הגורמים של הרשות להסדרה, היא להביא את זה בפני הממשלה. בעצם אם הממשלה לא תקבל את דעתם יישאר המצב הקיים. ואם הממשלה מקבלת את דעתם אז בעצם יבוא השינוי. אבל בגדול, לשרים המקצועיים אין פה אפשרות בעצם לכפות את דעתם, אלא בדרך המאוד מאוד חריגה שזה החלטת ממשלה. אבל במקרה הזה, אני חייב להדגיש, החלטת הממשלה צריכה להיות החלטה פוזיטיבית. זאת אומרת, לקבל את עמדתם. עצם העובדה שהממשלה לא דנה או כן דנה בעניין זה לא הופך את דעתם לעמדה מחייבת.
היו"ר איתן גינזבורג
אני רוצה להגיד לך שיש פה בעיה. כי בסוף מי שקובע את סדר יום הממשלה זה מזכיר ראש הממשלה. והוא יכול להחליט שלא מביא איזה דיון בממשלה. והדבר הזה לא ידון בממשלה בכלל.
תומר רוזנר
לא, אבל יש פה כמה ימים.
היו"ר איתן גינזבורג
ואז מצאנו מצב שבו השר מבקש להביא לממשלה, אבל למעשה לא נכון בממשלה. ולכן צריך לחפש פה את המנגנון המאוזן. כי אחרת יש פה רמיסה של השרים המקצועיים.
תומר רוזנר
תראה, במנגנון ההפוך בעצם נקבע מה קורה באמת אם הממשלה לא מחליטה תוך פרק זמן. ופה חשבנו שלא נכון לאמץ את המנגנון הזה, כי הוא בעצם יאפשר לשרים, אוקיי, מה קורה אם הממשלה לא מחליטה בתוך X זמן? בהצעה הממשלתית בעצם נקבע במצב הזה, אם זו הייתה יוזמה של השר להסדרה, בהצעה הממשלתית נקבע שבסופו של דבר, אם הממשלה לא מחליטה תוך זמן מסוים, השר המקצועי גובר.
היו"ר איתן גינזבורג
בהצעה המקורית.
תומר רוזנר
בהצעה הממשלתית, כן. לא, בהצעה של מצב הפוך. לגבי המצב הזה ההצעה הממשלתית לא התייחסה. אנחנו מדברים על מצב שבו השר להסדרה יזם תיקון והשר המקצועי לא מסכים לו. אז הוא יכול להביא את זה לממשלה. ואם הממשלה לא מחליטה במועד מסוים, אז השר המקצועי גובר. אלא אם כן השר להסדרה חוזר בו מיוזמתו. ואז חוזרים לסטטוס קוו שהיה לפני כל התהליך.
לירון אדלר
אני חושבת שהרעיון היה שאם הממשלה לא מחליטה אז משאירים פחות או יותר מצב קיים. זאת אומרת, אם אין החלטה פוזיטיבית של הממשלה כשיש כזאת מחלוקת, אז משאירים.
היו"ר איתן גינזבורג
כן. אבל את מבינה שיש מצב שהשר הממונה הוא ראש הממשלה והוא לא יביא את זה בפני הממשלה. כבר היינו בסרטים הללו, אנחנו גם חווים את זה כל יום.
תומר רוזנר
השאלה היא מה ברירת המחדל כאשר הממשלה לא מחליטה. בהצעה הממשלתית היה מנגנון שאומר שהשר המקצועי גובר, אלא אם כן שר ההסדרה חוזר בו מיוזמתו. אז אם רוצים כאילו תמונת ראי של הדבר הזה.
רון כץ (יש עתיד)
מה זאת אומרת? לא הבנתי, חוזר בו?
היו"ר איתן גינזבורג
השר האחראי חוזר בו.
תומר רוזנר
אם היוזמה בהצעה הממשלתית, תסתכלו בסעיף ה'. אוקיי?
היו"ר איתן גינזבורג
אבל איך את העצם הזאת אתה נותן לסוגיה שהעליתי?
תומר רוזנר
לסוגיה שהעלית צריך לקבוע מה קורה במצב שהממשלה לא מחליטה. אם אתם רוצים לקבוע מה קורה במצב שהממשלה לא מחליטה. השיקולים הם מאוד ברורים.
מוסי רז (מרצ)
אז השר המקצועי מחליט.
רון כץ (יש עתיד)
אבל זה המצב היום.
היו"ר איתן גינזבורג
או לקבוע איזה הליך אוטומטי. כלומר, יש היום בתוך הממשלה, זה בתקנה 19(ב), שנושא מובא בפני השרים שלא בסדר יום הממשלה. ואם אין תגובה של מי מהשרים תוך שבועיים לדעתי או עשרה ימים, אז רואים את ההצעה כאילו היא התקבלה. אלא אם כן מישהו מעלה דגל ואז זה עולה לדיון בממשלה.
תומר רוזנר
זה אפשר.
היו"ר איתן גינזבורג
אבל זה בתוך תקנון הממשלה, זה לא בחוק.
תומר רוזנר
אפשר לעשות את זה גם פה, אם תרצו.
מעין ספיבק
בעצם המשמעות היא בפועל שאתה לוקח את ברירת המחדל כרגע ומהפך אותה, לא?
היו"ר איתן גינזבורג
לא, אני אומר דבר כזה: ההצעה כאן אומרת ככה, השר המקצועי מגיש לוועדה את הבקשה להסדרה. הוועדה מחליטה לשר הממונה עליה לפרסם את השינוי. אם היא סירבה לכך, לשר הממונה יש זמן מסוים שלא נקבע, תכף אני אגיד מה אני מציע. הם צריכים להעביר את זה לשר הממונה תוך X זמן והשר צריך תוך 30 ימים לתת הכרעה. נכון? במידה והוא לא מכריע, השר שמבקש רשאי להביא את זה לממשלה. אני אומר, במידה והשר הממונה על החוק לא נותן את הסכמתו וכו' הנושא יעלה לאישור הממשלה במסגרת 19(ב). ואם ירצו לעצור את זה, זה יעלה לממשלה באופן אוטומטי.
לירון אדלר
גם לא חייבים להתכנס, אלא נשלחת הודעה. זה הרעיון.
שי עג'מי
שנייה, זה לא כזה פשוט. סליחה .
היו"ר איתן גינזבורג
אם אף אחד לא מתייחס לזה, אז ההצעה מתקבלת.
מוסי רז (מרצ)
איזו הצעה?
היו"ר איתן גינזבורג
של השר המבקש.
שי עג'מי
זה אירוע בדיוק הפוך.
היו"ר איתן גינזבורג
זה יחייב את ראש הממשלה להביא את זה לדיון בממשלה.
שי עג'מי
אפשר לעשות הפוך. אפשר להגיד שהנושא ידון בממשלה תוך X זמן.
תומר רוזנר
ומה קורה אם לא?
מוסי רז (מרצ)
ואם לא?
היו"ר איתן גינזבורג
ואם הוא לא מעלה את זה לסדר היום? אתה חייב מקל.
שי עג'מי
אני מבין. אבל השאלה מי מקבל את המכה מהמקל.
היו"ר איתן גינזבורג
חזקה על ראש הממשלה שרואה תמונה רחבה שהדבר הזה יבוא לדיון. אבל כבר ראינו מקרים שבהם ראש הממשלה, מסיבות שונות, לא ניכנס אליהן בכלל, מחליט לא לשבץ את הנושא לסדר היום. לפעמים זה אפילו לא מגיע אליו, זה נתקע אצל מזכיר הממשלה. זה לא חשוב. צריך איזה מנגנון שבו אם שר אומר רבותיי, אני צריך פה הכרעה, שהדבר יבוא לכדי הכרעה. ולא יהיה דבר נתון בידי אדם אחד, שלעיתים רוצה או לא רוצה.
שי עג'מי
אבל ההצעה היא לא מציעה את הדבר הזה. ההצעה באה ואומרת שאם אין תשובה, בעצם היפוך ה-default. זה לא שמחייבים דיון. אתה אומר בסוף אני רוצה שיהיה דיון בממשלה על הנושא. אני לא רוצה שמשהו יעבור מתחת לרדאר, כי מתחת לרדאר זה יכול להיות או לכיוון הזה או לכיוון הזה.
היו"ר איתן גינזבורג
אני לא יודע אם יש היום בספר החוקים של מדינת ישראל סעיף שמחייב את הממשלה לדון בנושא מסוים. אני לא בטוח שהחוק הראשון שעושה את זה זה חוק רישוי עסקים. אבל לכן הצעתי את המנגנון שכבר קיים בתוך תקנון הממשלה, כדי לעזור לממשלה. תן לי תשובה אחרת, תן לי הסדר. תגיד לי אתה, אתה הממשלה.
שי עג'מי
אני רק אגיד, ההצעה הי בעצם אותה הצעה רק הפוכה. אתה אומר בכל אופן ---
היו"ר איתן גינזבורג
תגיד לי איך פותרים את הסוגיה. אל תגיד לי מה הבעיה, אני צריך את הפתרון. איך פותרים את הסוגיה שהנושא בסוף ידון בממשלה? קח, תחזור. אתה לא חייב. יש לנו פה זמן לאורך היום.
שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו)
או שהוא יכול לאמץ את הפתרון שאנחנו מציעים. זה בסדר גמור.
אביר קארה (ימינה)
שמה? שאם הממשלה לא התכנסה זה עובר אוטומטית.
שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו)
כן.
מוסי רז (מרצ)
לא, מה זה עובר אוטומטי? בקשת השר.
היו"ר איתן גינזבורג
בקשת השר.
מעין ספיבק
בקשת השר נותן האישור היא זו שמתקבלת. כלומר, אם השר להגנת הסביבה מציע שינוי, אז זה השינוי שמתקבל.
רון כץ (יש עתיד)
אם אפשר להציג את מה שדיברנו עליו גם בפעם הקודמת, ממש במשפט. מה שאנחנו הצענו בפעם הקודמת זה שבמידה ואין הסכמה בין הוועדה לבין השר, הסמכות תהיה לשר שאחראי על הרגולציה. זו העבודה שלו, אלו החיים שלו ועם זה הוא אמור לחיות.
היו"ר איתן גינזבורג
כן. אבל כשיש מחלוקת, וראינו כבר ---
מוסי רז (מרצ)
השר האחראי על הרגולציה הוא שר בריאות ושר בטיחות.
רון כץ (יש עתיד)
לא, יש שר בממשלה שאחראי על רגולציה, זה התפקיד שלו.
מוסי רז (מרצ)
אז הוא אחראי עכשיו על הכל.
רון כץ (יש עתיד)
אם הם לא מסכימים, מישהו צריך לקבל החלטה.
מוסי רז (מרצ)
אז למה שרים? שיהיה רק הוא וזהו.
רון כץ (יש עתיד)
אם אנחנו מחזירים את זה למשרדים, אז זה המצב היום. אבל זה המצב היום, מוסי. המצב היום זה להחזיר את זה למשרדים.
שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו)
אבל מוסי, מה הטעם ברשות ההסדרה? אז למה אתה צריך רשות הסדרה?
רון כץ (יש עתיד)
בדיוק. אז למה בונים אותה?
מוסי רז (מרצ)
בשביל שתיתן את העצה שלה.
רון כץ (יש עתיד)
בשביל עצה? בשביל עצה נקים רשות עכשיו? אתה יודע כמה תקנים עולים העצה הזאת?
שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו)
התנהלות של אגו, איזה שר כן ואיזה לא. יש רשות הסדרה, היא בסוף תקבל החלטה.
מוסי רז (מרצ)
מה זה קשור לאגו? הממשלה יכולה להתכנס ולפסול. אם השר עושה את זה מאגו, אז תתכנס הממשלה ותפסול.
רון כץ (יש עתיד)
היא לא מתכנסת אבל ובעלי עסקים נפגעים. הקמנו את כל הרשות בדיוק, דרך אגב, אתה גם רואה את ההסכמה, זו הסכמה גורפת בוועדה. בדיוק בשביל הדבר הזה.
מוסי רז (מרצ)
בסדר, אבל זה הנוסח המקורי. אני מודיע שאני לא אצביע בעד במליאה.
רון כץ (יש עתיד)
אני לא מדבר מי יצביע במליאה. אני מדבר מה ההצעה שלי. ההצעה שלי זה שבסופו של דבר במחלוקת זה יגיע לשר הממונה על הרגולציה.
היו"ר איתן גינזבורג
חברים, בואו, בסף תבוא הממשלה ותיתן את ההצעה. אני הצעתי הצעה מסוימת, היא נראית לי מאוזנת.
שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו)
מצוינת.
היו"ר איתן גינזבורג
ולכן בואו נראה.
מעין ספיבק
ההצעה שיושב הראש מציע מקבילה למנגנון הקיים בהקשר ---
היו"ר איתן גינזבורג
לא, היא לא מקבילה. זה מעוות להציג את זה כך. מכיוון שאני מציע שהדבר הזה יפורסם בפני השרים. כל שבוע מפורסמים בפני השרים החלטות ממשלה שלא מגיעות להצבעות. בסדר? היום פורסמו חמש החלטות כאלה. אני פשוט יודע כי אני מעודכן עליהן, בסדר? שונות. מכיוון שהשר הממונה על ההסדרה יש לו אינטרס, אם הוא מתנגד או לא השיב, יש לו אינטרס שהדבר הזה יוכרע. כנראה זה יהיה ראש ממשלה, הוא צריך לדאוג שהדבר הזה ידון. אני חייב איזה מנגנון כלשהו שאומר לו אדוני, אם אתה לא מכריע, משהו קורה. והמשהו קורה זה ההחלטה שהרשות לא תתקבל.
אביר קארה (ימינה)
אבל עשית סלט.
היו"ר איתן גינזבורג
לא עשיתי סלט, זה מאוד מסודר. זה גם מאוד מתודי.
אביר קארה (ימינה)
אם עמדת השר באותו משרד, זה יכול להיות שר איכות סביבה, שר ביטחון פנים. אם העמדה של שר הבריאות היא מתנגדת לעמדה של הוועדה, רק במקרה זה יעלה לוועדת שרים או לממשלה. היה והממשלה לא התקבלה, עמדת הרשות מתקבלת.
מוסי רז (מרצ)
לא. אז מה? אז אתה אומר אין ממשלה. כל דבר הרשות. אז זה אותו שר.
אביר קארה (ימינה)
אבל זו כל המטרה של הרשות, אתה רוצה לתת לה כוח.
שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו)
אבל זאת המטרה של הרשות.
אביר קארה (ימינה)
המטרה של הרשות זה לתת לה כוח, שהיא תוכל כבר לשנות.
מוסי רז (מרצ)
הקמת ממשלה. כבר אין שר בריאות.
רון כץ (יש עתיד)
אחרת אין טעם להקים את הרשות, אז אל תקימו אותה.
מוסי רז (מרצ)
מה זה? אתם מוחקים את הדמוקרטיה.
היו"ר איתן גינזבורג
רק שנייה, אנחנו לא מתנגדים לרשות. אבל אם שר מתעקש על נושא, רגע מוסי. חבר הכנסת רז.
אביר קארה (ימינה)
אז שייכנס את הממשלה.
היו"ר איתן גינזבורג
רק שנייה, הוא לא יכול לכנס את הממשלה אדוני.
אביר קארה (ימינה)
הוא שר בממשלה, מה זה לא?
היו"ר איתן גינזבורג
אבל הוא לא יכול לכנס את הממשלה. המילים לא יעזרו, יש סמכויות במדינה הזאת. והסמכות לכנס את הממשלה ולקבוע את סדר יומה נתונה רק לאדם אחד, ראש הממשלה. ואם הוא מחליט שהוא לא מכנס, הוא לא דן בנושא הזה, הנושא הזה לא ידון. ולכן חייב פה איזה איזון.
שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו)
אם רשות ההסדרה מבקש את זה הנושא לא ידון?
מוסי רז (מרצ)
שידון, אין בעיה.
שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו)
אם מי שעומד בראש רשות ההסדרה, אה, שהם לא ידונו?
היו"ר איתן גינזבורג
כן.
רון כץ (יש עתיד)
בעלי העסקים לא צריכים לסבול בגלל שאין להם זמן לדון.
היו"ר איתן גינזבורג
כן. את יודעת כמה בקשות של שרים מגיעות לממשלה שלא מגיעות לדיון מסיבות שונות? ענייניות ושאינן ענייניות.
שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו)
אז אפשר לעשות אחרת.
אביר קארה (ימינה)
איתן, אבל בכל מקרה אתה מפרק לנו את הכל, אז מה אתה עושה?
היו"ר איתן גינזבורג
אני לא מפרק דבר.
אביר קארה (ימינה)
אין ועדה אחי, עקפת את כל הוועדה מימין.
היו"ר איתן גינזבורג
אני לא מפרק דבר.
אביר קארה (ימינה)
לא עקפת מימין, עקפת משמאל.
היו"ר איתן גינזבורג
אני לא מפרק דבר. כתוב פה בהצעת החוק, חברת הכנסת קארה, די. כל מה שאני אומר הוא שאם השר הממונה על ההסדרה לא עונה. למה? ככה. כי אנחנו יודעים איך הדברים עובדים. לספר לך כמה זמן שר התקשורת חיכה לתשובה של שר האוצר? ארבע שנים. ארבע שנים לתשובה. ארבע שנים. זה כך זה קורה.
אביר קארה (ימינה)
אבל את שר ההסדרה אתה יכול לחייב.
היו"ר איתן גינזבורג
אז אני מנסה לחייב.
שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו)
אז את זה תחייב בחוק.
שי עג'מי
איתן, אפשר להציע משהו?
היו"ר איתן גינזבורג
כן, בבקשה, משרד ראש הממשלה.
שי עג'מי
אפשר לטעון טיעונים אחרים. ראש הממשלה הרבה פעמים הוא שר שמכריע במחלוקות. בסדר? מתוך אותה ראייה שאתה אומר ראייה רוחבית. אפשר לטעון טענה אחרת. ברגע שמגיע השר המקצועי לראש הממשלה, למי שרואה ראייה רוחבית, ומבקש ממנו לעשות תיקון שחשוב לציבור, שאולי אם הוא לא יעשה יפגע בבריאות. וראש הממשלה מחליט שהוא לא רוצה לעשות את התיקון הזה, זה בסוף גם לגיטימי. ראש הממשלה הוא מכריע במחלוקות. הוא רואה ראייה רוחבית, יש לו אחריות מיניסטריאלית. זה גם דרך להסתכל על זה.
היו"ר איתן גינזבורג
ואם מחר השר הממונה על ההסדרה הוא שר המודיעין? אז זהו.
שי עג'מי
רגע, שנייה, לא. אפשר עדיין לקבוע שראש הממשלה יכריע.
היו"ר איתן גינזבורג
לא, אבל ראש הממשלה, לא, סליחה. לא, לא, לא. אתה רגע בלבלת אותי. האחריות במדינת ישראל לפי השיטה הנהוגה, זה אחריות מיניסטריאלית כוללת. ראש הממשלה, אגב, אם תפתח את החוק שזה חוק ראש הממשלה, אין סמכויות מיוחדות לראש הממשלה. מלבד קביעת סדר יומה של הממשלה. הוא ראשון מבין שווים. ולכן הוא לא מכריע במחלוקות. מעצם מעמדו אז מקשיבים לו.
שי עג'מי
בהרבה חוקים הוא מכריע במחלוקות. בין שרים. זה קיים. בחוקים ספציפיים. לכן אם התגלעה מחלוקת מסוימת, תראו, אני מפחד מהסיטואציה הבאה: אדוני יושב הראש הציע הצעה שהוא פחד מזה שאנחנו בעצם מאפשרים לאיזה שהוא משהו מתחת לרדאר שעובר באופן אוטומטי ובעצם אגב מתחת לרדאר התקבלה הצעה כזו או אחרת. אני חושש מאוד שגם ההצעה שהצעת היא אותו דבר, רק לכיוון השני. זה אותו "מתחת לרדאר", רק שההחלטה הולכת לצד האחר. אני מציע אחרת.
היו"ר איתן גינזבורג
לא, אבל רשות הרגולציה עוקבת פה אחרי הדבר הזה.
אביר קארה (ימינה)
אבל אף שר לא צריך לספור אותה לפי מה שאמרת. כי מה שיעשה השר הוא יתנגד, לא תתכנס ממשלה והלכה לו ההחלטה. זהו.
היו"ר איתן גינזבורג
לא הלכה לו ההחלטה, זה הולך לממשלה.
אביר קארה (ימינה)
אבל אתה הרגע אמרת שהממשלה לא תתכנס. אתה יודע מה זה ארבע שנים לחכות לתשובה? אז אתה רוצה לקבוע ככה רפורמה?
היו"ר איתן גינזבורג
אבל ההצעה אומרת שכדי ממשלה תתכנס תהיה סנקציה. אם היא לא תתכנס.
שי עג'מי
אז אפשר אולי הפוך. אפשר שהשר הממונה על ההסדרה הוא יצטרך להציע את הצעתו. זה מהצד השני. הוא יצטרך להציע את הצעתו לפי סעיף 18 זה. ואם השר המקצועי לא ביקש לקיים דיון בממשלה, אז הצעת ראש הממשלה מתקבלת.
שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו)
זה בסדר גמור.
שי עג'מי
לא, רגע, אני רק מנסה לעשות את הדיון. רגע חברים. אני מנסה להדגיש נקודה שלא פתרנו את הבעיה. אם החשש הוא שאגב משהו שלא באמת נקבע בו דיון מתקבלת החלטה, אפשר לקבוע כל מנגנון. רק השאלה אם ההחלטה תהיה X או Y אבל עדיין לא התקיים סביבו דיון. אני לא חושב שזה מה שאנחנו רוצים. אנחנו רוצים שכן יהיה דיון ותהיה הכרעה X או Y. להבנתי, ראש ממשלה בהרבה חוקים הוא שר שמגיעות אליו מחלוקות.
שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו)
השאלה היא לא אם יגיעו אליו מחלוקות והוא החליט, אלא אם לא נדונה בכלל המחלוקת.
שי עג'מי
אז אני מציע, מגיעה אליו המחלוקת להכרעה. ואם הוא מחליט שלא להכריע.
תומר רוזנר
אבל אם הוא מחליט זה בסדר. השאלה מה קורה אם הוא לא מחליט?
שי עג'מי
אבל שוב, גם אם הוא מחליט לא להכריע, זו גם הכרעה.
היו"ר איתן גינזבורג
לא, זה לא הכרעה אדוני, זו פחדנות.
שי עג'מי
אני לא מסכים אתכם. אני חושב שזה קורה לא מעט והרבה פעמים ראש ממשלה ---
היו"ר איתן גינזבורג
נו, ומה? זה טוב כשלא מחליטים?
שי עג'מי
לא, זה לא טוב. אבל זה חלק מהסמכויות שצריך לעשות.
היו"ר איתן גינזבורג
מה? סמכות לא להחליט?
שי עג'מי
הרבה פעמים כן.
מעין ספיבק
להבנתי אנחנו פה, תקנו אותי אם אני טועה, אין הרבה חוקים שדנים בסוגיה מה קורה אם הממשלה לא מכריעה? יוצאים מנקודת הנחה לרוב שהממשלה מכריעה. עכשיו, אנחנו פה נמצאים במצב שאתם כן הגעתם לנקודה הזאת. אנחנו הגענו לנקודה הזאת ומנסים להבין מהו שיווי המשקל. אני יכולה להציג גם טיעונים לצד השני. לצורך העניין, כששר נותן אישור לא מסכים ---
היו"ר איתן גינזבורג
אבל אנחנו לא בדיון פילוסופי. תני פתרון אחר.
מעין ספיבק
אני לא בדיון פילוסופי. אני אומרת דבר כזה: אפשר לוותר ---
היו"ר איתן גינזבורג
תני לי הצעה, תני לי פתרון למצב שבו כשהשר הממונה על הוועדה, על רשות ההסדרה, לא מכריע - כיצד הדבר הזה מגיע לידי פתרון?
מעין ספיבק
אז אני אומרת, קודם כל אני אומרת שלדעתי אפשר לא להגדיר את זה. ולהניח שהממשלה כן תגיע פה להכרעה.
רון כץ (יש עתיד)
היא לא תגיע. מעין, היא לא תתכנס.
שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו)
לא, אבל איך אפשר להניח?
רון כץ (יש עתיד)
יש הרבה מאוד דברים שהיא לא תתכנס לגביהם, כי את הממשלה יכול להיות שלא מספיק חשוב.
היו"ר איתן גינזבורג
מעין, אני חיכיתי לא להכרעת ממשלה, חיכיתי להכרעה של שר. בסדר? להכרעה של שר אוצר במקרה הזה. הוא לא הכריע. לא הכריע, מה לעשות? והדבר הזה היה תקוע. עכשיו, מה זה משנה? נושא, סוגיה שעליה אני הייתי אמון כשר. קודמיי העבירו להסכמת שר האוצר במקרה הזה, לא הייתה הכרעה. ארבע שנים לא הייתה הכרעה. ואז מה? אז הנושא הזה לא ידון? כי השר ביקש לתקן משהו בהסדרה, הרשות לא מסכימה, השר לא דן ולא דנים במה שביקש השר המקצועי. מה זה? צריך לדון בזה.
מעין ספיבק
גם האפשרות שבה השר נותן האישור עמדתו היא זו שמתקבלת זו אפשרות ששמה אותנו בחוסר איזון.
היו"ר איתן גינזבורג
אז אני מציע לכם ---
מעין ספיבק
אני יכולה רגע לסיים רק?
היו"ר איתן גינזבורג
אני מציע לכם תביאו מנגנון. לא אמרתי לכם מה לעשות. תביאו מנגנון.
רון כץ (יש עתיד)
אבל איתן, אנחנו צריכים לעזור להם. כי אתה רואה, הם לא מצליחים לבד להביא את המנגנון. אנחנו צריכים לתת להם איזה שהיא מסגרת שאנחנו מבקשים. כי המסגרת שלנו זה מה שינחה את הדיונים שלהם. ואנחנו מבקשים שתהיה הכרעה. אנחנו לא רוצים לחכות להחלטות ממשלה שלא יתקבלו. לא רוצים לחכות לכינוסים של הממשלה שלא בטוח יקרו. אנחנו רוצים לדעת מה קורה. אם הממשלה מתכנסת, אז הכל טוב. אנחנו רוצים לדעת מה קורה במצב כמו שאיתן מתאר, שאין החלטה. לא של ממשלה אפילו, של שר. במחלוקת הזו רוצים לדעת מי קובע.
היו"ר איתן גינזבורג
רון, יש מחלוקת. ואני עכשיו אשתף אותך בחילוקי דעות בתוך הממשלה. בסדר? בערב אישור החוק הזה. יש מחלוקת גדולה בין השרים המקצועיים. לא שרי המטה, השרים המקצועיים, שהם אלה שעושים הסדרות. לבין רשות הרגולציה שרוצה בעצם לצמצם את כוחם או להגביל או לשלוט.
רון כץ (יש עתיד)
את זה אנחנו מבינים.
היו"ר איתן גינזבורג
בסדר. אז יש מחלוקת. והגיעו להכרעה מסוימת ואז חקיקה, אנחנו צריכים לכבד את ההכרעה הזאת.
רון כץ (יש עתיד)
איתן, ההחלטה הזאת היא לא להחליט.
היו"ר איתן גינזבורג
מי שהעלה את זה, זה אני. אני העליתי את זה ואני מציע שנמצא מנגנון, ויש מספיק זמן כדי למצוא מנגנון לראות מה קורה כשאין הכרעה. חייבים, אי אפשר לתקוע ממשלה.
שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו)
כי אם לא, אז מה עשינו פה?
רון כץ (יש עתיד)
אם לא, לא צריך את הרשות.
שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו)
אם לא נמצא את הפתרון, שאני לא בטוחה שהדרך שאתה מציע היא בהכרח הדרך הנכונה. אני אשמח גם לשמוע אם יש להם הצעה. אבל אני מחזקת את מה שאתה אומר ואומרת אם לא, מה עשינו פה?
היו"ר איתן גינזבורג
נכון, ברור.
מעין ספיבק
ההצעה שכרגע כתובה היא שיש מנגנון הכרעה.
מוסי רז (מרצ)
הממשלה יכולה לדון ולשלול את השר.
מעין ספיבק
מנגנון ההכרעה הוא שההצעה של השר נותן האישור לא עוברת. וההצעה שמתקבלת היא זו של השר להסדרה.
שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו)
זה אני תומכת בזה.
מעין ספיבק
זה מה שכרגע כתוב בנוסח של הצעת החוק.
שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו)
עם זה אני אתכם. אבל הוא שאל יושב ראש הוועדה מה קורה ברגע ששר ההסדרה מעלה את זה לישיבת הממשלה, והוא חווה כבר שארבע שנים לא דנים בזה.
מעין ספיבק
אז כתוב כרגע שברירת המחדל היא שההצעה של השר להסדרה מתקבלת. זה המנגנון כרגע בהצעת החוק.
לירון אדלר
לא, לא נכון.
היו"ר איתן גינזבורג
זה לא מה שכתוב, מעין.
שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו)
אם זה מה שהיה כתוב, אז לא הייתה בעיה.
היו"ר איתן גינזבורג
טוב, אני מציע, חברים. נתנו משימה לממשלה, שיביאו הצעה. בואו נתקדם.
לירון אדלר
אז התיקון הבא, בעמוד 12 בסעיף 7(ג)(2). היה כאן הפניות לכל מיני פרסום של המפרט בכל מיני מקומות באינטרנט. בסופו של דבר הוחלט להוריד את זה ולהשאיר את הפרסום בפורטל ממשל זמין. כמו שהיה עד היום. אז פשוט מחקנו את הסעיף.

בעמוד 13, אני בתיקון הבא. אני אגיד רגע מראש, זה נושא שעלה כאן בצורה מאוד משמעותית בפעם הקודמת, כל הנושא של המפרט הרשותי. בעקבות ההערות שעלו כאן בוועדה אנחנו הצענו איזה שהוא נוסח. אני אגיד מראש שההצעה ששמנו פה היא כן הייתה איזה שהיא הצעה ראשונית. לאור כל מיני הערות שעלו. ואנחנו מבינים, זאת אומרת, העלינו את זה ככה כדי שיהיו דברים לדיון, לאור הדברים שעלו כאן בוועדה. אנחנו מבינים שיש קשיים מכל הכיוונים עם הנושא הזה. אני אקריא את זה ככה כמו שהצענו, אבל שוב, זה ממש הוצג כאיזה שהוא נוסח ראשוני על ידינו, בעקבות הדברים שעלו בוועדה.

אז בעמוד 13, פסקה 8. בסעיף 7(ג)(3). א(1) במקום כותרת השוליים יבוא מפרט רשותי. א(2) במקום סעיף קטן א יבוא א(1) ראש רשות הרישוי יפרסם מפרט המאחד את כל המסמכים הנדרשים מטעם רשות הרישוי לפי סעיף 6(ד) התנאים הנדרשים מטעמה לפי סעיף 7 וכל החלטה או הוראה אחרת מטעמה לפי חוק זה לעניין סוג מסוים של עסקים. לרבות החלטות לפי סעיף 2 עד 3, 8 ו-8(א) לחוקי עזר לפי סעיף 11(ג). בכל הנוגע לעסקים הכלולים במפרט האחיד ובלבד שהמסמכים, התנאים וההחלטות האמורות הם בעניינים הנוגעים למרחב הציבורי בתחומה של רשות הרישוי או למאפייניה המקומיים. בחוק זה המפרט הרשותי. 2. המפרט הרשותי לא יכלול תנאים בעניינים שנקבעו לגביהם במפרט האחיד תנאים, אלא אם כן אישרה זאת מועצת הרשות המקומית בהחלטתה. 3. בקביעת תנאי במפרט הרשותי תשקול רשות הרישוי חלופות לשם הבטחת המטרה שלשמה נקבע התנאי ובהתחשב בעלויות הנובעות מיישום החלופות השונות. 4. טיוטה של הצעת המפרט הרשותי או הצעה לשינויו בליווי דברי הסבר תפורסם באתר האינטרנט של רשות הרישוי ותעמוד לעיון הציבור במשרדי הרשות. לצד ההצעה יצוינו אופן ומועד להגשת הערות הציבור להצעה. 5. כל אדם רשאי להגיש הרישוי הערות לטיוטת הצעה למפרט הרשותי או לשינויו בתוך 30 יום ממועד פרסומה. רשות הרישוי תדון בהערות ותחליט אם לשנות את ההצעה למפרט הרשותי או לשינויו. 6. המפרט הרשותי יפורסם באתר האינטרנט של רשות הרישוי באופן בולט לעין. במיקום שיועד לכך ושיאפשר מעקב אחר שינויים ותיעודם לאורך זמן.

שוב, הסעיף הזה נבע מטענות שעלו כאן בוועדה, שבעצם המפרט הרשותי מה היחס שלו לתנאים שנדרשו במפרט האחיד. האם הוא צריך בעצם להתייחס יותר למרחב הציבורי ולמאפיינים המקומיים של הרשות, או שהוא יכול להתייחס גם לעניינים אחרים. אני מציעה פה לשמוע התייחסות.
היו"ר איתן גינזבורג
כן, אנחנו נפתח על זה דיון. דבר ראשון נשמע את עמדת אביב חצבני, התאחדות תעשיינים. נמצא איתנו או היה? טוב, עד שהוא יתחבר. בועז סיטי משופרסל. נמצא? כן, בבקשה.
בועז סיטי שדלן
שלום לכולם. אז כאמור, אני עו"ד בועז סיטי, אנחנו מייצגים בעניין הזה את שופרסל. אנחנו באופן עקרוני, וזה נאמר גם בדיון הקודם, אנחנו מתנגדים למכשיר של מפרט רשותי. באופן עקרוני. כי המכשיר של מפרט רשותי בעצם הלכה למעשה יוצר אפליה בין עסקים. איגוד לשכות המסחר נתן לוועדה דוגמאות איך כל רשות מקומית קובעת תנאים שונים ואז נוצר מצב שבו עסק בגבעתיים התנאים שלו לפתוח נגיד דוכן פלאפל הם מקלים יותר לעומת עיריית תל אביב או כל עירייה אחרת. ואנחנו חושבים שהדבר הזה הוא פגיעה, מבחינה משפטית. זה פשוט פוגע בחופש העיסוק של אותם בעלי עסקים שנמצאים במקומות שהמפרט הרשותי בהם מחמיר יותר או סותר אפילו את המפרט האחיד. לכן מבחינה עקרונית, כל הרעיון הזה של מפרט רשותי הוא בניגוד למה שניסו לעשות ברפורמה. שזה ליצור כמה שיותר אחידות בין בתי עסק שונים. לנסות לייצר כמה שפחות אפליה. ולכן מבחינה עקרונית כל הרעיון הזה של מפרט רשותי הוא קשה לנו לעכל אותו.

אבל גם אם אנחנו כן הולכים עם הרעיון הזה של מפרט רשותי, אז יש שני עקרונות שחייבים להיות ברורים: הראשון בהם הוא, זה עלה קודם, מפרט רשותי יכול להתייחס אך ורק למאפיינים ייחודיים מוניציפליים של המקום. מאפיינים יחודיים, אם יש לרשות מסוימת מאפיין ייחודי שמצריך תנאי ייחודי, רק אז אפשר להשתמש במפרט רשותי. ודבר שני, העקרון השני שאנחנו רוצים לעמוד עליו ושהוא מאוד חשוב כדי למנוע את אותה אפליה. לא יכול להיות שאם יש מפרט אחיד אז מפרט רשותי יהיה מחמיר ממנו או שיסתור אותו. כיום כל בעלי העסקים נמצאים היום במצב שבו גם אם יהיה מפרט רשותי, הם לא יודעים למה צריך לציית. יש גם מפרטים רשותיים, יש גם מפרטים אחידים. בין מקום למקום, לפעמים הם סותרים אחד את השני, לפעמים המפרט הרשותי מחמיר על מפרט אחיד. צריך להיות עקרון מאוד ברור וקבוע, כדי למנוע את אותה אפליה. וזה שאם יש מפרט אחיד, אז הוא מרכז את כל התנאים המקצועיים בעניין הזה.

ראינו בהצעה, וזה המשפט האחרון, שרוצים להפנות את הסמכות למועצת העיר להוסיף תנאים למפרט רשותי, אפילו אם כבר יש מפרט אחיד. אני מצטער לומר, אנחנו לא חושבים שזה פתרון מספק. גם מבחינה פרקטית, מועצת העיר לא בהכרח מבינה בעניינים מקצועיים שכרוכים בתנאים האלה. בכיבוי אש, בהגנת הסביבה. אלה נושאים מקצועיים שצריך להפריד אותם מהנושא, ממועצת העיר ומהחלטה פוליטית של מועצת העיר. ולכן אנחנו לא חושבים שהמצב החריג הזה שניתן נותן מענה מספק לבעיות שמעלה המפרט הרשותי.
היו"ר איתן גינזבורג
תודה רבה. הילה אקרמן.
הילה אקרמן
שלום, אני ממרכז שלטון אזורי, ראש תחום סביבה וחקלאות. אני רוצה לטעון בפניכם שהמפרט הרשותי הוא סופר חשוב ואי אפשר בלעדיו ואני אתן לכם כמה דוגמאות. ניקח למשל מועצה אזורית בגליל, שבה יש עשרות מסתמות ביישוב אחד. המפרט של המשרד להגנת הסביבה הוא מפרט כללי לרפתות. הוא לא נותן מענה למקרה שבו יש ריכוז מסוים של מסתמות.
קרן ברק (הליכוד)
מה זה מסתמות?
הילה אקרמן
פיטום עופות.
היו"ר איתן גינזבורג
לא, תשחררו אותה מה-mute בבקשה, היא ב-mute. הילה, את ב-mute ואנחנו לא שומעים אותך.
הילה אקרמן
אתם שומעים?
היו"ר איתן גינזבורג
עכשיו כן.
הילה אקרמן
דוגמה נוספת, רשות בשרון במרכז הארץ, שבה היו פעם עסקים שלא כל כך הקפידו על תנאים סביבתיים או שתנאים סביבתיים (הפרעות בשידור זום).
היו"ר איתן גינזבורג
ניתן עוד צ'אנס, את באזור בלי קליטה, את שוב ב-mute.
הילה אקרמן
לא היו, יש לה אזורים שלמים בעיר (הפרעות בשידור הזום) אזורים של זיהום קרקע. כל עסק שיש בו חשד לזיהום קרקע, כל עסק יעשה בדיקה לגבי זיהום הקרקע, לגבי גזי הקרקע. למשל דוגמה לרשות שהיה לה מפרט רשותי כזה עכשיו (הפרעות בשידור הזום).
היו"ר איתן גינזבורג
טוב, אי אפשר לשמוע אותך ככה. אנחנו מבינים אבל את העניין. נראה לי שנציג שופרסל הציע לקבוע ---
הילה אקרמן
רצו לפתוח (הפרעות בשידור הזום)
היו"ר איתן גינזבורג
הילה.
הילה אקרמן
כן, כן, אני אתכם.
היו"ר איתן גינזבורג
אנחנו לא שומעים אותך טוב. יש לך בעיה של קליטה, את מקוטעת. כל מה שאת חושבת שדיברת ושמענו, לא שמענו. הבנו את העניין, את הסיפור של החשיבות של מפרט רשותי.
הילה אקרמן
אני מתנצלת, פשוט הייתה לי שיחה, אז זה נקטע.
היו"ר איתן גינזבורג
הועלתה פה הצעה, שנייה הילה. אי אפשר לדבר.
קרן ברק (הליכוד)
מה התפקיד שלה אבל?
היו"ר איתן גינזבורג
שנייה רגע, שנייה. עלתה פה הצעה שמפרט רשותי לא יוכל להחמיר או לסתור. לחילופין, יוכל לבוא כשיש מאפיינים ייחודיים למקום. זה יכול אולי לתת מענה, אנחנו נדון בזה. אבל הבנו את המורכבות ולמה צריך מפרט רשותי וכמה הוא חשוב. הבנו את הנקודה הזאת הילה.
הילה אקרמן
ואני רק רוצה להגיד שהוא חייב לאפשר לו בתנאים מסוימים להחמיר. וגם אני רוצה להגיד עוד דבר. תראו, אחד מהעסקים שיש הכי הרבה מהם זה בתי אוכל. עכשיו, בתי אוכל ברשויות מסוימות יכולים לעשות מפגעים סביבתיים כמו למשל ריחות. המשרד להגנת הסביבה החליט שזה נושא שהוא לא יכול להתעסק בו ולכן אמר לרשויות המקומיות תתעסקו עם זה במסגרת המכרז הרשותי. לכן כל מיני רשויות, כמו עיריית תל אביב ועיריות אחרות, עשו מפרט רשותי לנושא של בתי אוכל והמפגעים הסביבתיים. לכן אני אומרת, חייבים לאפשר לרשות המקומית להכניס תנאים רשותיים, גם כשיש מפרט משרדי ממשלה. וגם לאפשר להם לעשות תנאים יותר מחמירים בהינתן תנאים מסוימים שמתקיימים ברשות.

עכשיו אני חייבת להגיד לגבי מה שהבחור לפניי אמר, שזה מגיע למליאת המועצה. תראו, לפני שזה מגיע למליאת המועצה, אנשי המקצוע בתוך אותה מועצה או בתוך רשות מקומית דנים ביחד עם היועץ המשפטי. זה לא מגיע סתם למליאת המועצה.
היו"ר איתן גינזבורג
אין טעם שזה יגיע למליאת המועצה.
הילה אקרמן
ומסבירים את הדברים בדיוק כמו שמגיע בכנסת, יש אנשי מקצוע שעוסקים בדברים האלה. לכן אין חשש שמליאת המועצה לא מבינה, כי מביאים לה דברים, מגיעים אנשי המקצוע ומכינים עבודה מסודרת וכך זה בכל הרשויות שאני מכירה.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
בוא, אני הצעתי את זה. אם אתה זוכר, אני זה שהצעתי.
קריאה
אנחנו לא רוצים שזה יגיע למועצה. שרשות הרישוי, לא מועצה.
היו"ר איתן גינזבורג
תודה הילה. תודה רבה.
אביר קארה (ימינה)
רק ראש עיר. כן, רק ראש עיר.
קריאה
אם כבר, רק ראש עיר.
היו"ר איתן גינזבורג
בסדר, אנחנו עוד לא נגענו בנקודה הזאת. בסדר.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
אני רוצה להסביר את זה.
היו"ר איתן גינזבורג
רק שנייה. כן, בבקשה.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
הגענו להסכמה ואני חושב שההסכמה היא הגיונית.
קרן ברק (הליכוד)
מה ההסכמה פינדרוס?
היו"ר איתן גינזבורג
כן, בבקשה.
אביתר כהן
אני אביתר, מרשת ויקטורי, לפרוטוקול.
היו"ר איתן גינזבורג
אביתר מה? מה התפקיד?
אביתר כהן
ברוך השם הגעתי לגיל 37, לא נולדתי ב-ויקטורי. תפקידי הראשון בתחום היה כמנהל מחלקה לרישוי עסקים במועצה אזורית. ואני רוצה דווקא להגיב על דבריה של חברה ממרכז המועצות האזוריות, השלטון האזורי.

היה וישנן בעיות אי אלו ואחרות, זיהום קרקע, רעש, תנאים למסתמות, whatever, יש גורם ממשלתי שכותב או אמור לכתוב מפרט ארצי בעניין הזה, מפרט אחיד. יש בעיה, אני כמנהל מחלקה לרישוי עסקים, וברוך השם, אחרי ארבע שנים בתפקיד שם, יכול לומר שיש שיתופי פעולה מצוינים לרשויות המקומיות, בסדר? דווקא יש פה נציגה של איגוד ערים. אני עבדתי בשיתוף פעולה עם איגוד ערים, איכות סביבה אשקלון. הייתה לי בעיה, לול שהיה מזהם, שהיה ריחות, שהיה זבובים. טלפון, לא יותר מ-24 שעות, אנשי השטח ידעו להגיע. רעש. אפילו בעיית קרינה. היו תושבים שחששו מקרינה, מאיזה שהוא מתקן.
היו"ר איתן גינזבורג
מה הצעתך?
אביתר כהן
אז אני מציע, כולנו וגם אני, קודם כל בכלל לא מבינים מה המהות של מפרט רשותי כאשר הוא בא לגעת בעולמות שבהם יש גורם רישוי ארצי. הרשות המקומית רוצה לקדם מפרט רשותי? מצוין. רוצים לסדר? אחלה. במקומות שבהם אין מפרט אחיד. יש גורם ממשלתי, הגורם הממשלתי יתן את הטון. עכשיו, במידה ותתקבל החלטה, בסדר? בסופו של דבר אנחנו פה מנהלים דיון ובסוף הוועדה מקבלת החלטה. תתקבל החלטה שיהיה מפרט רשותי, אנחנו רוצים לדעת מה גובר על מה.
אביר קארה (ימינה)
אביתר, אבל מה עם תנאים מקלים? בהנחה שבסביבה, אנחנו רוצים לתת אישור, יש מפרט אחיד, אבל באותה הסביבה אין מדרכה בגודל המתאים. בגלל זה אי אפשר לעשות רישוי עסק. איפה תנאים מקלים שהרשות יכולה כן לסייע?
אביתר כהן
כל מה שאנחנו מבקשים לדעת, אנחנו מבקשים לדעת בסופו של יום, עיריית נתניה, אני בכוונה משתמש בדוגמה. כי אני מרגיש מאוד מאוד בנוח לדבר עם נפתלי ואל נפתלי. אבל עיריית נתניה קבעה once מפרט רשותי, בסדר? וזה איכשהו, באיזה שהוא סרט מתנגד או סותר או מחמיר או לא משנה מה, למפרט של המשרד להגנ"ס או מפרט של אמיר, של משרד הבריאות או הסביבה. אנחנו רוצים לדעת מה גובר על מה.
היו"ר איתן גינזבורג
טוב, תודה רבה. כן?
ליאורה עופרי
ליאורה עופרי, מהלשכה המשפטית במשרד להגנת הסביבה.
היו"ר איתן גינזבורג
רק אם תוכלי להוציא את המסכה כשאת מדברת ואחרי זה להחזיר אותה.
ליאורה עופרי
בבקשה. אין לנו כמובן התנגדות שיהיה מפרט רשותי של הרשויות המקומיות. אנחנו כמובן חושבים שהם רשות מנהלית שלגמרי יש לה סמכויות.
תומר רוזנר
לא שומעים.
היו"ר איתן גינזבורג
את חייבת להתקרב למיקרופון.
ליאורה עופרי
המצב הוא כזה היום שרשויות מקומיות לא קובעות תנאים סביבתיים כאשר המשרד הממשלתי בשלטון המרכזי קובע את התנאים ומעורב בכתיבת מפרט. במיוחד עכשיו, כשיש ועדה להסדרה שמאשרת מפרט תנאים, אין שום סיבה שיהיו גם תנאים שתקבע הרשות המקומית באותם נושאים. כאשר מדובר על תנאי מקצועי כזה, המשרדים הם לצורך העניין הגורם המקצועי ואין אותם בתוך רשויות הרישוי. ככל שבכל זאת הסעיף הזה יתקדם, כמו שאתה הקראת איזה שהיא חלופה, לחלוטין אסור שבעצם יגברו התנאים של הרשות המקומית בהיבטים של המשרד להגנת הסביבה, ככל שהוא נותן אישור לאותו פריט רישוי. ולכן צריך יהיה לכתוב בחוק שהתנאים לא יסתרו את תנאי נותן האישור.

עכשיו, built-in כאשר רשות רישוי קובעת תנאי בתוך המפרט הרשותי בהיבטי חוץ סביבה, כשהמשרד להגנת הסביבה קבע תנאים, להקל זה סתירה, להחמיר זה מחמיר עם העסקים. ופה השאלה מה אנחנו עושים אם אנחנו פה בעד העסקים ולצורך העניין מקלים. לא נשכח שמבקשים פה בהרכב הוועדה גם להכניס פה נציג של שלטון מקומי שיכול להביע את דעתו בתוך הוועדה. ואולי לבחון וליצור את האיזונים ולקבוע תנאים שונים ברשויות שונות. יש פה סיטואציה שבה ככל שהסעיף זה ייכנס, צריך שיהיה קבוע באופן חד משמעי שהתנאים לא יסתרו את תנאי נותן האישור.
סימון דוידסון (יש עתיד)
אני אגיד לך איפה הבעיה. אני שמעתי אותך בקשב רב. הבעיה היא שאם יש בעיה ופונים למשרד, גם לאיכות הסביבה, המענה שבעל העסק יקבל, הוא יכול כבר לסגור את העסק שלו פעמיים ולא לקבל רישיון. רגע, לפני שאת עונה.
היו"ר איתן גינזבורג
הוא לא יקבל מענה, זו הבעיה.
סימון דוידסון (יש עתיד)
הוא לא יקבל מענה. לכן חברי הכנסת כולם, בלי יוצא מן הכלל, עומדים על זה שלרשות המקומית יהיה say בכל דבר ועניין, וכל זאת למען העסקים. לא להחמיר איתם. לא מדובר פה על החמרות. מדברים פה בסופו של דבר על זה שהעסק יוכל לקבל רישיון כמה שיותר מהר. בשביל זה אנחנו יושבים פה.
קרן ברק (הליכוד)
ולא כמה שיותר לאט. כל הוועדה הזאת.
היו"ר איתן גינזבורג
חברים, שנייה, שנייה. אבל תן לי רגע לציבור, כי אנחנו דיברנו.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
שתי מילים, שנייה. לאיפה הגענו? הגענו להסכמה פה וסתם פותחים את זה שוב. אבל אין בעיה.
היו"ר איתן גינזבורג
אבל לא הגענו. תן לציבור לדבר. תן לאנשים לדבר. הם הגיעו לכאן לירושלים, הם רוצים לדבר שנייה. ישראלה מנו, איגוד לשכות המסחר.
ישראלה מני
שלום לכולם. אני בנושא של הרישוי עסקים מ-2010 ואני יכולה להגיד לכם שגם ב-2018 כשחבר הכנסת קיש היה יושב ראש הוועדה, באנו עם הצעה ואמרנו או או. אתם רוצים לתת את הסמכויות לרשויות המקומיות, סבבה. אבל שלא תיווצר סתירה בין לבין. החליטו בוועדה ב-2018 להשאיר את הכוח אצל נותני האישור, כלומר אצל המשרדים. הסיטואציה של הניסוח כפי שהיא מופיעה כרגע מייתרת את כל הדיונים שהוועדה הזאת עשתה על ועדת ההסדרה. בואו, נשים את הדברים על השולחן. בסדר? וזה לא קשור לשם ספציפי.
קרן ברק (הליכוד)
למה?
ישראלה מני
זה לא קשור לא לנפתלי ולא לאיילת. זה קשור, כי כרגע אנחנו לא מתעסקים בהוראה, במתודולוגיה. אנחנו מתעסקים בחוק. והחוק הזה יחייב את כל המשק לאורך זמן. א', זה פתח לשחיתויות מטורפות ברשויות. ברגע שאתה נותנים את הקישור בין עסק לבין ראש עיר או מועצה. איום נורא. זה דבר ראשון. שנייה נפתלי, תן לי לסיים.
היו"ר איתן גינזבורג
אני כופר בדברים שאת אומרת. ממש כופר.
ישראלה מני
מאה אחוז. דבר שני, אני באה ואני אומרת כזה דבר.
קרן ברק (הליכוד)
אבל אתה מבין מאיפה התפיסה מתחילה?
ישראלה מני
רק שנייה, רק שנייה.
היו"ר איתן גינזבורג
בסדר, כולם מושחתים.
ישראלה מני
תנו לי שנייה לסיים, בסדר?
היו"ר איתן גינזבורג
כן, כולם מושחתים.
ישראלה מני
לא, לא אמרתי שכולם מושחתים. בכלל לא אמרתי, אני לא אמרתי שכולם מושחתים.
קרן ברק (הליכוד)
מפה הכל מתחיל. אם כולם גנבים.
ישראלה מני
אמרתי שאנחנו פותחים פה פתח.
היו"ר איתן גינזבורג
כן, כן.
ישראלה מני
עכשיו אני רוצה להסביר עוד דבר אחד. הסיטואציה שבה אם אנחנו מנהלים משא ומתן, דיאלוג עם מגזר עסקי. נגיד מול אמיר יצחקי. ואנחנו מגיעים למפרט אחיד. קשה ככל שיהיה, כי באמת אנחנו מייצגים עסקים שהדיאלוג איתם, זה מפרטים לא פשוטים בכלל. מגיעים. ואז בא רשות מקומית כלשהי, לא נפתלי ולא איילת. ומחליטים לא מתאים להם. הם רוצים עכשיו להחמיר. הם רוצים להחמיר בכב"ה, הם רוצים להחמיר במשטרה. לא מתאים להם. מה אני עושה?
היו"ר איתן גינזבורג
טוב, הנקודה ברורה. תודה. ניר קפלן, התאחדות המלונות. שנייה חבר'ה, כולם ידברו. בסדר? כולם ידברו. אתה כמובן, אתה ראשון הדוברים תהיה, פינדרוס.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
אני לא אמרתי כלום.
היו"ר איתן גינזבורג
חשבתי שאתה מצביע. בגלל שזה שקוף אני רואה את היד שלך מורמת.
ניר קפלן
שלום ליו"ר ולחברי הכנסת ולסגן השר אביר קארה ולשאר חברי הוועדה הנכבדים. וגם לחברנו, נפתלי קאייקוב ואיילת וסרמן, מאוד מעריכים אותם ועובדים ביחד.
היו"ר איתן גינזבורג
כן, כן, בוא עניינית.
ניר קפלן
אני רוצה לומר איפה הבעיה שלנו.
היו"ר איתן גינזבורג
כן, בבקשה ניר, דבר.
ניר קפלן
אני רוצה לומר איפה הבעיה שלנו, ממש בקצרה. ניר קפלן מהתאחדות המלונות. רק נאמר איפה הבעיה שלנו עם המפרט הרשותי בתל אביב. עוד פעם, עיר נהדרת, עירייה נהדרת. בתל אביב יש מפרט רשותי ספציפי לגבי מוזיקה. שאסור שתישמע מוזיקה מחוץ לכתלי העסק בכלל. כאשר בישראל חוק הרעש מדבר על עד 87 דציבלים, עד 23:00 בלילה. יש לנו הרבה מאוד, היום המלונאות החדשה, רשת בראון, יש roof top, בר על הגג או מסעדה.
היו"ר איתן גינזבורג
ואתה רוצה להשמיע לציבור בכוונה את הרעש מתוך המלון.
ניר קפלן
עזוב, זה מוזיקת רקע, זה מוזיקת צ'יל אאוט. זה לא מסיבות טרנס או מסיבות טבע. היום לוקחים להם את רישיון העסק. עוד פעם, העירייה צריכה שיהיה לה say. היא צריכה שתהיה לה סמכות, אנחנו בעד. השאלה היא איפה עובר הקו. אם אפשר בבקשה מאדוני היו"ר וחברי הוועדה, ובמחילה מאיגוד רישוי עסקים שאנחנו מאוד אוהבים. אם אפשר שהסמכות תהיה בדברים שלנותן אישור אחר אין say בהם, זאת אומרת לא בדברים של איכות סביבה. כי אז יש את גילי צימנד מאיכות הסביבה שהיא תקבע לי. רק בדברים שאין לאף אחד, שיש איזה שטח אפור, אז להם תהיה סמכות. למשל הווטרינרים, אם זה משרד החקלאות ומשרד החקלאות לא רוצה, אז שלא יהיה לי עכשיו את הווטרינרים, רעש וכו'.

אגב, רק עוד משהו אחד. רשת שרתון קיבלה כזאת דרישה לשים מסננים על הארובה של הבישול, של המטבח. זה לא סולר. וקיבלו דרישה מהעירייה, גם כן, כמפרט רשותי, לשים מסנן של 300,000 שקל, כמו ששמים באיזה תחנת כוח. אין לנו שם סולר. זה עושים אוכל, זה של בישול. כמו אצל אשתי, רק שאני אשים לה מסתם. רשת שרתון זה שייך למריוט העולמית. סמנכ"ל מריוט של דרום אירופה והמזרח התיכון קיבל את הדרישה, כי הם מפעילים את המלון. הוא נפל מהכיסא. ברשת מריוט העולמית אין שום מדינה שדרשה מסנן של 300,000 שקלים.
היו"ר איתן גינזבורג
הנקודה ברורה.
ניר קפלן
תודה רבה.
היו"ר איתן גינזבורג
רק שנייה חברים. נפתלי, עיריית נתניה.
קרן ברק (הליכוד)
לא, הוא ראש האיגוד גם.
היו"ר איתן גינזבורג
והוא גם מעיריית נתניה.
נפתלי קאייקוב
טוב חברים. קודם כל חבריי היקרים שאנחנו למעשה נותנים להם שירות לכל גופי המסחר למיניהם, בהוצאת רישיון וכן הלאה. אבל תבינו, כמו שיש חוקי מדינה, יש חוקי עזר. אם אתם רוצים לבטל את השלטון המקומי, בואו אנחנו נתכבד, נצא החוצה והכל יתנהל לפי השלטון המרכזי. ואין צורך ברשויות מקומיות. ההתנהלות בזירה של שלטון מקומי, העסק פוגש אותנו. הוא פוגש אותנו כשהוא מגיש את הבקשה. הוא פוגש אותנו כשאנחנו באים לביקורת, הוא באים אותנו כשאנחנו מסיימים את הרישיון. עכשיו, מה לעשות שהזירה המקומית היא זירה דינמית? היא זירה משתנה. היא זירה שיש בה כל כך הרבה השפעות והשלכות. אם יש לך בניין של 50 קומות ולמטה משמיעים מוזיקה, למרות שהיא לפי התקן, אתה לא יכול לדרוש מהם להוריד את זה. אבל בנתיים השכנים צועקים לך. באים ללשכה, משגעים את כל העולם. מה תגיד להם? 'לא, כתוב ככה'. בכלל אותו משרד ממשלתי הוא לא נותן אישור במקרה הזה.

אז תקשיבו, אנחנו ביקשנו וגם הגב' ישראלה מני אמרה את זה מקודם, שאם היו מאצילים את הסמכויות לרשויות לנהל את הזירה של רישוי עסקים במלואה, זה היה מעולה. אז היה לנו את הכבאי, את השוטר וכן הלאה וכן הלאה. אבל זאת לא הזירה. אנחנו מנהלים את מרכז השירות המשותף. בוא תראה כשמשרדי הממשלה בכלל חלקם מדירים את הרגליים שלהם. בגלל שאין להם תקציב, אין להם זה. אבל בנתיים בעל העסק מחפש לקבל שירות. אנחנו אלה שדחפנו להגדיל את הרישיונות לעשר שנים ולצמיתות אנחנו רוצים. אבל חברים, אף אחד לא אוהב ללכת לרופא שיניים, אף אחד לא אוהב שמפקחים עליו. אף אחד לא אוהב שמשרד ההגנ"ס נותן לו הערות. אף אחד לא אוהב שמשרד הבריאות בא לביקורת. אבל חברים, צריך לשמור פה על מטרות הציבור. מטרות הציבור הן דבר מאוד חשוב, מאוד קרדינלי. אנחנו הפוך, אנחנו רוצים להקל, אבל רוצים לשמור גם על איכות הסביבה, רוצים לשמור על בריאות הציבור.
קריאה
אנחנו רוצים לעשות את זה ברישוי, לא באכיפה. זה ההבדל.
נפתלי קאייקוב
אז הנושא, קודם כל לגבי הנושא השני שדיברו, אנחנו חושבים שנושא של מועצת העיר זה לא המקום לנהל תנאים טכניים. אני חושב שזה צריך להיות בזירה של ראש העיר בלבד. כל ההתקשקשויות יכול להגיע לדעתנו לדבר לא נכון ומחטיא את המטרה. זה לנושא השני.
הנושא הראשון, אנחנו כן חושבים שהרשות המקומית מנהלת את הזירה, כמו שהיא מנהלת בחוקי עזר לעומת חוקי מדינה. יש לה את ההשפעה שלה ואת הדרך שלה איך הדברים נראים. והיא זו שצריכה לתת את האינפוט. דרך אגב, מפרטים רשותיים כתובים בחוק. ונכתבו בלא מעט רשויות והם תקפים לשלוש שנים ואי אפשר לגעת בהם. אנחנו גם תומכים שהכל צריך להיות שקוף לכולי עלמא. שכולם יראו את המפרט, שכולם יעירו על המפרט. אבל עדיין, צריך לעשות את העבודה ולתת שירות במקרים האלו. תודה.
היו"ר איתן גינזבורג
ברור. נציג אחד משופרסל, כי פה כל אנשי שופרסל וכבר דיברתם. נציג אחד משופרסל, כבר דיבר מישהו מטעמכם.
קרן ברק (הליכוד)
כמה אנשים משופרסל עוד ידברו היום?
לילך דחוח
יש הסכמה בין רוני לביני, זה בסדר, אני אדבר. היום, לא רק אנחנו, אנחנו גם מקבלים את זה מעוד הרבה מאוד עסקים אחרים, שהם לא קשורים רק לרשתות שיווק, מול רשויות מקומיות ויש, תודה לאל, המון כאלו. למעלה מ-250 ואנחנו לא מדברים כמובן רק על נפתלי ואיילת. ואני לא אחלק סופרלטיבים, כי זה לא המקום. אבל יש עוד רשויות מקומיות. והיום אנחנו נמצאים במקום שבו אמנם נאמרים פה הרבה מאוד אמירות של הרצון להקל, בפועל זה לא קורה. בפועל יש, ואני אקח למשל את הדוגמה שלנו, של וטרינרים. הווטרינרים הרשותיים מגיעים למקום ומחליטים על דעת עצמם כל מיני דברים. בין אם הם קשורים למפרט, בין אם הם לא קשורים למפרט. לא מחדשים לנו רישיונות עד שלא נתקן כל מיני ליקויים שהם מחליטים עליהם. הם בכלל לא מעבירים את הבקשה ברשות המקומית הלאה. מבחינתנו צריכה להיות ודאות. מבחינתנו כעסקים צריך להיות ברור מי נותן לי את האישור. לא יכול להיות מצב שיש שני נותני אישור על אותו נושא. זה לא סביר באופן שאני לא יכולה להסביר אותו. זה פוגע וחוטא לשורשי הרפורמה הזאת.

לא הגיוני שאני כעסק יודעת שאני צריכה לפנות למשרד הבריאות כדי לקבל אישור. אני גם צריכה לעבור את המשוכה של הווטרינר המקומי. לא רק בענייני פיקוח. פיקוח בשטח, ברור, הוא יפקח. הוא יפקח על פי המפרט של משרד הבריאות. הוא לא יוסיף תנאים שלא כתובים במפרט. הוא לא יפרש תנאים על שיטתו, שאין לזה שום אסמכתה, שום היגיון, על מה שכתוב במפרט הארצי. הוא לא יסתור תנאי של המפרט הארצי. הוא לא יביא אותי למצב שבו אני לא אדע מי גובר ושלי לא תהיה ודאות. אני צריכה לדעת שאם אני עומדת בדרישות המפרט יש לי רישיון. תפקידו של הווטרינר, בגלל ענייני כוח אדם, זה לפקח בשטח. לזה הוא קיבל סמכות. אבל על בסיס המפרט האחיד שניתן. אין שני נותני אישור, אין שני מפרטים קיימים, זה לא יכול להתקיים.
היו"ר איתן גינזבורג
הנקודה ברורה.
לילך דחוח
תודה.
היו"ר איתן גינזבורג
תודה. כן, בבקשה.
איילת וסרמן
תשמע, אני רוצה רגע שנייה כבוד היו"ר לעשות רגע סדר.
קרן ברק (הליכוד)
לא שומעים אותך.
איילת וסרמן
המטרה בין היתר שלנו, של כולנו, אנחנו כל הזמן מדברים על מצב שלבעל העסק כבר יש עסק. אני רגע עוד לא שם. אני רוצה לקחת אותנו רגע לשעת האפס. רגע לפני שבעל עסק שוכר מקום, חושב באיזה רחוב הוא יקים את העסק שלו. באיזה עיר הוא יקים את העסק שלו. חשוב שגם לרשות וגם לנותני האישור השונים יש שיקוף מלא למה עלולים או צריכים והוא צריך עצמו לעמוד באותן דרישות. עכשיו, החוק, ותומר ישב לידך כבוד היועץ המשפטי, הוא יגיד לך, הוא מאפשר לראש רשות הרישוי שבועיים לפני החלת תנאי חדש להגיד לבעל העסק 'הנה, שלחתי לך תנאי חדש' ויגידו את זה גם בעלי העסקים שיושבים פה. 'תוך שבועיים מהיום עליך ליישם את התנאי הזה'. אנחנו לא רוצים להיות במקום הזה. אנחנו רוצים לבוא מראש ולהגיד 'תשמעו, זה רחוב שיש בו בעיות של מטרדים. דעו לכם שברחוב הזה אנחנו עלולים לבקש מכם במקום 70 דציבל', אני סתם נותנת דוגמה, לא להיתפס למספרים, בסדר? רק כדי שאנחנו כהדיוטות כולנו נבין במה מדובר. 'במקום 70 דציבלים אני אבקש ממך 50, תדע שזה רחוב בעייתי'. יכול להיות שבשעת האפס הזאת הוא יבוא ויגיד וואי, לא מתאים לי. אני אחפש רחוב שאני כן יכול לעשות 70. אנחנו מבקשים לשקף את המידע. זה מה שמהפרט הרשותי אומר. אני לא חושבת שבכלל יכולים להיכנס לרזולוציה כזאת במפרטים האחידים. המפרטים האחידים זה חוקי מדינה. זה כמו שיש חוקי עזר. וחוקי עזר אנחנו עושים את ההשלמות של הרשויות הספציפיות.
היו"ר איתן גינזבורג
הנקודה ברורה.
איילת וסרמן
הרי יש חוקי עזר שהם לתל אביב, יש חוקי עזר שאין בתל אביב ויש ברשויות אחרות. מה שאנחנו צריכים להנחות זה איך באמת המפרטים הרשותיים האלה הופכים להיות ברורים, נהירים וגלויים לציבור.
היו"ר איתן גינזבורג
תודה רבה.
קריאה
במה הם לא עוסקים איילת?
היו"ר איתן גינזבורג
כן, בבקשה.
גילי צימנד
אני חושבת שיש בהחלט מקום למפרט רשותי, אנחנו לא נגד הדבר. רק אסור שהוא יעסוק בדברים שהמפרט האחיד, שהיום כבר יקבע על ידי ועדת ההסדרה, עוסק בהם. צריך לומר, מה שהמפרט האחיד קובע, זה אחיד, זה אושר על ידי הוועדה להסדרה. הרשות יכולה במפרט הרשותי להתייחס לדברים שהמפרט האחיד לא התייחס אליהם. ויש הרבה כאלה.
קרן ברק (הליכוד)
תתי סעיפים.
גילי צימנד
מה שלא עוסק המפרט האחיד זה בסדר גמור. אבל איפה שהמפרט האחיד עוסק הוא צריך לגבור וצריך אחידות. אנחנו מקבלים תלונות מתושבים על מקומות.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
לא הבנתי. את מקבלת מקומות שבחוק היה מותר להם לעשות רעש והרשות לא נותנת להם?
גילי צימנד
אני מקבלת תלונות תושבים שעברו דירה מרשות לרשות והם אומרים ברשות החדשה שלי לא מקפידים.
היו"ר איתן גינזבורג
טוב, הנקודה ברורה.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
לא מקפידים, אבל על זה אנחנו לא מדברים, זה כבר קבעת בראש שלך.
היו"ר איתן גינזבורג
שנייה. מירה, שלטון מקומי.
מירה סלומון
תודה רבה. אני האזנתי לדיון בזום. אני שמעתי הכל, אני חייבת להבהיר, כדי שיהיה ברור שאני לא נכנסת ויוצאת. אז עמדתנו היא שקודם כל צריך להכניס בבקשה קצת את הדיון למסגרת המשפטית הנכונה שלו. נותן הרישוי היא רשות הרישוי המקומית. מי שנותן ומסדיר במפרטים אחידים הם נותני האישורים. הם צעד בדרך למתן הרישיון. מי שנותן בסופו של יום את הרישיון, מי שאחראי להיבטים של מתן הרישיון זה רשות הרישוי המקומית. זאת גם הסיבה שבמסגרת תיקון 34 כפו על נציגי הממשלה להגיע, כמו שאמר חברי נפתלי, להגיע לשולחן עגול. כדי לדבר ולתכלל את הדברים באספקלריה מקומית של צרכי המקום, כי ככה צריך לנהל עסקים. באספקלריה מקומית. גם אז, אגב, נותני האישורים לא כל כך אהבו את הרעיון של להגיע לשולחן משותף. עד היום ישנם מרכזי שירות משותפים שהם לא פעילים כי יש בעיות של כוח אדם.
איילת וסרמן
כמעט כולם.
מירה סלומון
כמעט כולם, אומרת איילת, ובצדק. כי יש בעיות של כוח אדם ויש כל מיני בעיות מכל מיני סוגים. אבל תכנון של האופן שבו רישוי עסקים צריך להתנהל באספקלריה מקומית אין. וזה חבל. ובגלל שאין את הדבר הזה, והראייה הארצית, בכל הכבוד, לא יכולה לראות את הצרכים המקומיים, רשות הרישוי המקומית, שהיא זו שנותנת את הרישיון, בל נתבלבל, היא זו שצריכה להוסיף במפרט הרשותי שלה תנאים שרלוונטיים לעסקים בתחומה. זו נקודה אחת שרציתי בבקשה להציג בפניכם, כי זה המתווה של החוק. זה לא המצאה של מרכז השלטון המקומי, זה חוק רישוי עסקים.
הנקודה הבאה
מאוד מאוד התפלאתי על מה שנאמר כאן בדיון על ידי נציגת אחד מהארגונים היציגים של העסקים, על החשש שלה משחיתות. פתח לשחיתות.
היו"ר איתן גינזבורג
בסדר, לא, לא צריך.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
אף אחד מאתנו לא קיבל את זה. אף אחד. סעיף הבא.
היו"ר איתן גינזבורג
בסדר, לא צריך.
מירה סלומון
רק רוצה לומר עוד משפט בעניין הזה.
היו"ר איתן גינזבורג
משפט אחרון בבקשה.
מירה סלומון
אני מבקשת להזכיר שהמפרט הרשותי, כך לפי ההצעה שמונחת בפניכם, מתפרסם לציבור פעמיים: פעם ראשונה מראש, להערת של הציבור.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
איפה זה מופיע בנוסח?
היו"ר איתן גינזבורג
זה מופיע בעמוד 14.
מירה סלומון
בנוסח שהונח בפני הוועדה. פעם שנייה לאחר שהמפרט הרשותי גובש סופית. אנחנו לא חושבים שיש מקום לקבוע שצריך או לא צריך לסטות מהמפרט האחיד. המפרט האחיד כבודו במקומו מונח והצרכים של הרשות המקומית ושל הקהילה המקומית צריכים לקבל ביטוי. אנחנו מתנגדים להבאת מפרטים רשותיים טכניים מקצועיים בפני דיון של חברי מועצה. מדובר במשהו שהוא טכני ומקצועי.
היו"ר איתן גינזבורג
טוב, זה ברור. תודה רבה. חברים, אני רוצה רגע לסכם את העניין הזה.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
סעיף שנכנס היום ודיברנו עליו.
היו"ר איתן גינזבורג
לא, שנייה. הסעיף הזה נוסח על ידי היעוץ המשפטי לאור הערות חברי הוועדה בישיבות הקודמות. אז בגלל זה מגיע כאן, בגלל זה מסומן.
אבל אני רוצה לומר משהו ביחס, אלא אם כן יש חברי כנסת שרוצים לדבר. אה, משרד הבריאות, בבקשה.
קרן ברק (הליכוד)
אבל פינדרוס עוד לא דיבר, לא?
היו"ר איתן גינזבורג
לא חייבים, את יודעת.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
אני רוצה להתייחס לסעיף זה שנכנס היום. בוא, הייתי פה בכל הדיונים, אני רוצה להתייחס לזה.
היו"ר איתן גינזבורג
כן, משרד הבריאות. בקצרה בבקשה.
עמיר יצחקי
אנחנו לא חולקים על זה שרשות מקומית יכולה להציב כל מיני תנאים. אנחנו חושבים שצריך לעשות חיתוך מאוד ברור באיזה מקומות כן או לא. ולכן מה שכתוב פה בסעיף 2, אלא אם כן אישרה מועצת הרשות המקומית, אני חושב שפשוט צריך שם לכתוב, לסיים בנקודה "המפרט הרשותי לא יכלול תנאים בעניינים שנקבעו לגביהם במפרט האחיד". אני אתן לכם דוגמה: נניח שבמפרט של בריכת שחייה נקבעים איכות המים וברשות מקומית יחליטו על איכות אחרת. זאת אומרת,
סימון דוידסון (יש עתיד)
לא, לא, דווקא בריכות השחייה זה משהו שאני, זה לא נכון.
היו"ר איתן גינזבורג
הנקודה ברורה. אתה לא רוצה שיקבעו משהו אחר ממה שקבעה הממשלה. הבנתי את הנקודה, בסדר. לא חייבים לעשות דוגמה עם כל דבר.

אני רוצה להציע הצעה כזאת לחברי הכנסת ובוא נראה אם זה מקובל עליכם, בסדר? אני חושב שיש חשיבות למפרט מקומי. בסופו של יום, מי שבא במגע עם העסקים עצמם אלה רשות הרישוי בשלטון המקומי. והם אלה שנוגעים בכל עסק ועסק. זה לא ברמת המקרו. זה ברמת אשכרה המיקרו. ולכן אי אפשר לבטל את שיקול דעתם של הרשויות המקומיות, זה בלתי אפשרי. המדינה לא תתפקד כך. יהיו פה דברים, אי אפשר להגיע לרמת רזולוציות בכל ישוב וישוב, זה נכון. אני אקח את זה מעולם אחר, עולם התכנון והבנייה. יש שם הנחיות פטור שקבעה המדינה על כל מיני נושאים שבהם יש פטור מרישוי. אבל עדיין לרשות המקומית יש סמכות לקבוע תנאים לפטור. ולכן אני חושב שגם פה צריך להיות איזה אמירה כזאת. בסוף מדינה לא יכולה לקבוע כללים אחידים שיהיו תואמים לכל מקום ולכל ישוב. צריך להבין את הדבר הזה. ובסוף, אגב, האחריות היא של הרשות המקומית. היא זו שאמורה לתת את הרישיון. משרדי הממשלה לא נותנים את הרישיון. הם נותנים אישורים ספציפיים מקצועיים לנושאים מסוימים. בסוף מי שחותם את הרישיון, אני חתמתי על רישיונות, בסדר? על אלפי רישיונות. האחריות היא עליי כמי שחותם על הרישיון והאחריות עליי לפקח שמבצעים את רישיון העסק כפי שחתמתי עליו וכפי שנתנו כל התנאים. ולכן מי שיש לו את האחריות צריכה להיות לו גם הסמכות.

ולכן אני מציע כך, לפי עמדת היועץ המשפטי: א', אני חושב שהסיפור של מועצת הרשות היא בעייתית. נתחיל שעכשיו הפוליטיקאים יתחילו להכניס תנאים, אני חושב שזאת בעיה. בבקשה פינדרוס.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
בשביל זה ביקשתי את זכות הדיבור.
היו"ר איתן גינזבורג
בבקשה.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
אני רוצה להסביר מאיפה הוא נולד. הוא נולד תוך כדי דיון. איתן, אולי לא היית באותו דיון, אבל היה פה דיון יחד עם ווליד, יחד עם אנשי משרד ראש הממשלה ומשרד האוצר. והוא לא נולד בחלל ריק. אני מדבר על סעיף 2 בניסוח שלו. ואני רוצה להסביר לרגע, גם בעקבות הערות, ולכן ביקשתי את זכות הדיבור.

בעולם נורמלי ומתוקן היה צריך להיות, אם אתה שואל אותי, הרשות המקומית הייתה צריכה לקבוע את התנאים לרישוי עסקים בכלל, הם אלה שנותנים. אין להם את האפשרות לקבוע את הכל. מה קורה בסיטואציה הפוכה? היה צריך להיות במסגרת חוקי עזר עירוניים, ואתה העלית את זה אדוני באותה ישיבה. אמה מה? בעולם המעשה לא כל דבר יכול להיקבע בחוק עזר עירוני מצד אחד. ומצד שני, אני מסכים עם בעלי העסקים. לא יכול להיות שיש איזה פריק של איכות הסביבה באיזה רשות מסוימת, שהוא בא ויש לו ג'וקים בנושא איכות הסביבה, הוא הרבה יותר מחמיר מהמשרד לאיכות הסביבה, לצורך העניין, והוא כתב עזר. כשאתה מגדיר שיש על זה דיון במועצת העיר, יש לזה דיון ציבורי. למה? כי למה זה נוגע הסעיף הזה? בוא נהיה אמיתיים. זה לא שאנחנו רוצים שבכל רשות מקומית יהיה מפרט חדש. אנחנו לא רוצים. אבל מה שאנחנו כן רוצים זה שאם בנתניה, במרכז העיר, אני אין לי שום בעיה שיפתחו פאבים ברעש שקבע משרד איכות הסביבה מבחינה מקצועית עד 70 דציבלים. בנינו עכשיו בדרום נתניה שכונות גדולות והחלטנו על עירוב שימושים ולהכניס מסחר פנימה ולא הצליחו לבנות שם סופר, לצורך העניין, כי לסופר זה תוכנן. ועושים שם אולם שמחות. הרגת לאנשים את החיים. ואז הם באים ואומרים 'רגע, מותר על פי תנאי איכות הסביבה עד 70 דציבלים עד שעה מסוימת' וראש הרשות עומד עם ידיים קשורות.
היו"ר איתן גינזבורג
הבנתי, הנקודה ברורה.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
אתה החלטת במחנה יהודה לעשות. עכשיו, אני אומר את זה מהיום יום.
היו"ר איתן גינזבורג
יש לי שאלה רק לשלטון מקומי.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
רשות מקומית שזה בא במועצת העיר, זה לא איזה ג'וק.
היו"ר איתן גינזבורג
לא, אני מבין, מבין. מירה, למה כשמדברים על הנחיות הפטור בתכנון ובנייה זה כן מגיע לדיון בוועדה המקומית? כי זה הרי בסוף הנחיות פטור כלליות ויכול להיות מרחביות וגם הנחיות פטור וכו'. ופה, כשמדובר על מפרט רשותי כללי, הוא לא פרטני לעסק, הוא כללי, את לא מוכנה שהוא יגיע למועצה?
מירה סלומון
אני אסביר. קודם כל, צודק יושב ראש הוועדה כשמדובר בתכנון ובנייה הדברים נבחנים ושם באמת נבחנת המדיניות. במפרט הרשותי אתה לא מתייחס לשאלות של מדיניות, אתה ממש נכנס לקרביים של האופן שבו העסק מתנהל.
היו"ר איתן גינזבורג
אבל זה לא מפרט רשותי פרטני. שנייה חברים, אני לא צריך עזרה. זה לא מפרט רשותי פרטני לעסק. הוא מפרט רשותי כמדיניות עירונית.
מירה סלומון
נכון. זה לא, אבל זו בדיוק הנקודה. המדיניות העירונית במפרט הרשותי נכנסת ליישום שלה באופן טכני, באופן מקצועי. אתה צודק אדוני שהמדיניות בבחינה התכנונית כבר הוסדרה. כמו שאמר חבר הכנסת פינדרוס.
היו"ר איתן גינזבורג
לא. לא, לא. לא גברתי. אם יש פטור לצורך הקמת פרגולות, בסדר? אבל עדיין יש לה סמכות, לוועדה המקומית, לקבוע כל מיני תנאים לפרגולות. וזה מגיע לרזולוציות של גובה, של מרקיזות וכו'. של סככות. זה מגיע לרזולוציות האלה. בסוף זה מגיע לידי פרסום לציבור וזה מגיע לידי דיון בוועדה המקומית. מה ההבדל בין זה לבין מפרט רשותי? זה לא עוסק ביינות ביתן ברחוב הרצל. סליחה על השימוש ביינות ביתן. מדובר פה במדיניות עירונית ביחס לתחום מסוים. נראה לי סביר שמדיניות תאושר במועצת הרשות.
נפתלי קאייקוב
חוק תכנון ובנייה שונה מחוק רישוי עסקים. בחוק רישוי עסקים יש את רשות הרישוי, שאתה גם היית רשות.
היו"ר איתן גינזבורג
מה זה משנה? גם בתכנון ובנייה יש רשות רישוי.
נפתלי קאייקוב
אבל מפרט הרשותי לא בא לוועדת הפנים.
היו"ר איתן גינזבורג
מה קשור ועדת הפנים עכשיו? לא הבנתי.
אביר קארה (ימינה)
כי זה ילך ויתבחבש.
נפתלי קאייקוב
הזירה של העסקים היא זירה דינמית. להביא את זה למועצת עיר, קואליציה, אופוזיציה. בין 50 ל-70 דציבלים.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
זה בדיוק מה שאני רוצה. אבל זה בדיוק מה שאני רוצה. ואני אומר את זה כאחד שהיה ראש רשות והיה תמיד בקואליציה.
נפתלי קאייקוב
אנא אנו באים? הפוך, זה צריך להיות בסמכות של ראש רשות הרישוי של הרשות מקומית. נראה לי זה על כל מפרט ---
היו"ר איתן גינזבורג
נפתלי, לא על כל מפרט. אנחנו אומרים אמירה כזאת,
קרן ברק (הליכוד)
הוא אומר על דציבלים למשל.
היו"ר איתן גינזבורג
שנייה. לא, אני בכוונה לא יורד לרזולוציה. מכיוון שבסוף מדובר על מדיניות רשותית. ומדיניות רשותית, כשאנחנו לא נוגעים, אני מסכים איתך, כשיש איזה עניין עם עסק מסוים אז לא מועצת העיר צריכה לדון בו. אבל כשמחליטה הרשות המקומית האם לקבוע כללים שונים שנוגעים למאפייני הרשות המקומית, מי שנכון שיצביע עליו בסופו של יום, כקו מתווה, זה מועצת הרשות. אני לא מבין למה לא. זה קורה אותו דבר במליאת הרשות או בוועדת המשנה שדנה בזה. זה מפורסם לציבור, זה מגיע לאישור. ומהרגע שזה מאושר במועצה, זה הכללים. זה כמו חוק עזר. זה בדיוק כמו חוק עזר.
תומר רוזנר
רק בלי צורך באישור משרד הפנים.
היו"ר איתן גינזבורג
כן, לא צריך אישור משרד הפנים פה, מספיק אישור המועצה.
רון כץ (יש עתיד)
נפתלי, זה גם הוגן כלפי עסקים, שיידעו אם לבוא לעיר. יש איזה שהיא מדיניות כללית ועסק ידע מה המדיניות הכללית של העיר הזאת. מה קורה היום? היום עסקים מגיעים ואז הקריטריונים משתנים תוך כדי תנועה. הנה, הנציגים פה אומרים לך את זה, זו הטענה המרכזית שלהם. עכשיו, זה לא שאומרים אל תחליטו. אומרים בואו, תביאו את זה להחלטה במועצה, שזה הכי לגיטימי בעולם, בתור מי שהיה סגן ראש עיר, ממלא מקום ראש עיר, ורק בקואליציה. לא רואה עם זה בעיה. אם ראש העיר רוצה להעביר משהו, הוא מעביר אותו.
היו"ר איתן גינזבורג
כן קרן?
קרן ברק (הליכוד)
אני רוצה רגע לשאול ממה אתם מפחדים? כי לצורך העניין, חברי מועצה גם מייצגים רבעים שונים בעיר, בסדר? הרי אתה רוצה שמפרטים יהיו שונים. הרי זה מה שאמרתם, שבכל רחוב יהיה לו את האופי שלו כביכול. ויש שם נציגות של כולם. השאלה, מה מלחיץ אתכם? למה אתם רואים בזה כזו סכנה?
נפתלי קאייקוב
לא, אם אתה, כבוד יושב הראש, אם אתה מציג שאת המפרט, שנייה.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
הייתי כראש עיר חבר מרכז השלטון המקומי, זה אחד הדברים הנורא מטרידים אותם שיש בכלל חברי מועצה בעיר.
רון כץ (יש עתיד)
לכן לא מתגמלים אותם, לכן הם לא מקבלים החזרים. אם אפשר, שלא יגיעו.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
אומר את זה כראש רשות לשעבר.
איילת וסרמן
אני חושבת שהלכנו רחוק מידי עם התהליך הזה. עשינו הפוך על הפוך, יצרנו עוד איזה שהוא כלי להחמרה. מה שלא היה עד היום. צריך להסתכל על זה הפוך. זה פשוט כלי חדש להחמרה שאנחנו לא מבקשים שהוא יהיה. אנחנו רוצים שיהיה בצד של ההקלות.
תומר רוזנר
מה זאת אומרת? אתם לא עושים החמרות? בואי, בואי איילת, אתם לא עושים החמרות היום?
איילת וסרמן
תן לי רק להשלים.
תומר רוזנר
אתם עושים החמרות כשאתם רוצים, שזה בסדר.
איילת וסרמן
אני אומרת, יש פה פתאום כלי חדש להחמרה. יש לנו היום ככה.
היו"ר איתן גינזבורג
לא, שנייה איילת. שנייה, אני עוצר אותך, שנייה. אני מבין מה את אומרת. אבל אומרים כאן בעלי עסקים, או חלק מסוים, בסדר? באה המדינה, קובעת כללים אחידים. באה הרשות המקומית, רוצה את הסמכות לידיה, שזה בסדר. אני חושב שהיא צריכה לקבל את הסמכות לידיה. את אומרת תשאירו את זה רק בידי ראש העירייה. ואנחנו אומרים אם מדובר פה במדיניות עירונית כללית, אז זה צריך להגיע לכדי מי שקובע את המדיניות העירונית. הרי ההחלטה היא פעם אחת. פעם אחת קובעים את הכללים, מפרסמים. ובכך נגמר. אני לא מבין למה ההתנגדות. אין פה עוד כלי להכבדה.
איילת וסרמן
לא, אין התנגדות. אנחנו מחדדים. אנחנו בעד הסעיף הזה, שהוא לא היה עד היום. רק אנחנו אומרים להוסיף ראש הרשות, ראש העירייה, זה מה שאנחנו אומרים, במקום המועצה.
עכשיו, אנחנו אומרים דבר כזה.
היו"ר איתן גינזבורג
את לא מסבירה למה.
איילת וסרמן
כי אנחנו אומרים שאנחנו נותנים כלי חדש.
היו"ר איתן גינזבורג
את לא מסבירה למה זה לא מועצת הרשות.
איילת וסרמן
כלי חדש שהוא בסופו של דבר על נושא שהוא מקצועי טכני.
תומר רוזנר
כל הנושאים שעולים למועצה הם מקצועיים.
איילת וסרמן
רגע, תומר, שנייה. ויכול להיות ---
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
לא, לא, המקצועי טכני החליטו באיכות הסביבה והבריאות. ממש לא. אנחנו לא רוצים את המקצועי טכני. כי אנחנו לא רוצים עוד רגולציה.
ישראלה מני
המקצועי טכני זה בידיים של נותן אישור.
היו"ר איתן גינזבורג
גברתי, את רוצה שאני אנתק לך את המיקרופון? לא, לא, גברתי, את הזמן שלך קיבלת.
איילת וסרמן
אז אנחנו מתחילים לחדד את זה שהוא לא יהיה מקצועי טכני, זו בדיוק הנקודה.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
נכון, נכון.
היו"ר איתן גינזבורג
שנייה איילת. מה שאני רוצה להבהיר הוא ככה: גם כשאני קובע שסככות שאמורות לקבל פטור, ינתן פטור או רק במקרים כאלו ואחרים, ממש טכניים - הדבר הזה מגיע לכדי אישור הוועדה המקומית. נזכיר לך, חברי הוועדה המקומית הם חברי מועצת העיר.
קרן ברק (הליכוד)
לא, לצורך העניין, אולי גם זה לא טוב?
היו"ר איתן גינזבורג
אבל זה החוק, מה זה?
קרן ברק (הליכוד)
אולי ההליך שכל סככה צריכה לעבור אישור הוא גם לא טוב?
היו"ר איתן גינזבורג
לא כל סככה. זה לא עובד ככה. קרן, את אומרת דברים לא נכונים.
קרן ברק (הליכוד)
אני שואלת, אני לא אומרת.
היו"ר איתן גינזבורג
אני אומר שהכללים הכלליים, ההחלטה שיהיו דציבלים מסוימים ברחובות מסוימים, בסדר? כהחלטה גורפת לכל העיר, לא פרטנית פר עסק, תהיה החלטת מדיניות. ואז רשות הרישוי תוכל לקבוע מזה את האופן שבו היא מתמודדת. ולא מצב שבו יבוא מנהל מחלקת רשות רישוי ויחליט בעצמו.
נפתלי קאייקוב
כבוד יושב הראש, אני רוצה להתייחס לנקודה הזאת. תראה, אנחנו עובדים בזירה של כמעט מול 15 נותני אישור. חלקם לא נמצאים פה. משרד התחבורה, משרד אחר.
היו"ר איתן גינזבורג
מה זה קשור עכשיו נפתלי?
נפתלי קאייקוב
תן לי רגע, אני אגיע.
היו"ר איתן גינזבורג
שנייה רגע, לא, שנייה אני עוצר אותך.
נפתלי קאייקוב
אבל אני רוצה להתייחס למה ששאלת.
היו"ר איתן גינזבורג
שמעתי. אני עוצר אותך רגע. אני לחוץ בזמן עכשיו. יש לי שעה לכל הדיון הזה ועוד נושאים שלא נגענו בהם. בסדר? ולכן בקצרה ממש, למה אתה מתנגד שמועצת הרשות? תעזוב אותי משרד התחבורה עכשיו.
נפתלי קאייקוב
אז אני לא אחזור על דברים שאמרו קודמיי. אז אני אומר, אם תהיה ברירת מחדל, אז אני אומר שהמדיניות העירונית של המפרט הרשותי תעבור את האישור של מועצת העירייה. החמרה רק רשות הרישוי, רק ראש הרשות המקומית.
ישראלה מני
מה פתאום, מה פתאום. זו סמכות מטורפת, מה פתאום.
היו"ר איתן גינזבורג
הבנתי. שמעתי. חברים, סליחה גברתי. יש לי פלאש ניוז עבורך, זו דעתו. בסדר? זו דעתו. לא צריך להגיב על כל דעה. זו דעתו וזכותו להגיד אותה, כמו שאת לא רצית וחשבת שזה פתח לשחיתות. זו הייתה דעתך וזו דעתו. וראוי לה שהיא גם תישמע.
נפתלי קאייקוב
דעתי היא קצת שונה. אבל מה שכבוד יושב הראש ציין כרגע, לגבי ההקבלה בין הוועדה המקומית לתכנון ובנייה למועצת עיר, לנושא של רישוי עסקים, אז אני אומר, מדיניות הרשות המקומית שהולכת במפרט הרשותי תעבור מי שעוד לא כתב מפרט, או שהיא תעבור למועצת העיר. מועצת העיר תחליט, תצביע, תאשר את המפרט הרשותי. עכשיו, כשיש מהלכים, אני אמרתי, הזירה של השלטון המקומי, הזירה של עסקים היא זירה דינמית. 50-70 דציבלים, עניין של ההחמרות זה מעמד של ראש רשות המקומית.
היו"ר איתן גינזבורג
תודה.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
יש לך כל שבועיים או כל חודש ישיבת מועצה.
נפתלי קאייקוב
אני מקבל את מה שכבוד יושב הראש אמר, אני אחרי זה עושה את האיזון הנכון.
היו"ר איתן גינזבורג
כן. סגן השר קארה ונסכם את הדיון הזה.
אביר קארה (ימינה)
אני רוצה לעבור, יש עוד ועדה בכלכלה שאני רוצה לעבור אליה. אז אני אומר את זה רק קצר בעניין הזה. היו פה שני דברים, משהו שדיברנו עליו מקודם. שאני חושב שאנחנו צריכים להסדיר את זה בינינו קצת יותר את הנושא הזה, על ה-default לאן זה עובר. בנושא של מחלוקת, לאן תעבור ההכרעה. שאנחנו רומים שיהיה רשות ההסדרה, אם לא התכנסה הממשלה, אז רשות ההסדרה, העמדה שלה תקבע. אני חושב שאנחנו צריכים עוד למצות את הדיון בעניין הזה.

ובעניין הזה של הרשויות המקומיות. אני כן חושב שצריך לאפשר לרשות להתערב, אבל באופן שהוא מוגבל, לא באופן שהכל רחב. הם לא יוכלו להתערב בכל. ובכל מקרה, אני רוצה שגם במקרים האלה, אם יש מקר