פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



3
ועדת הכלכלה
05/10/2021


מושב שני

פרוטוקול מס' 31
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי, כ"ט בתשרי התשפ"ב (05 באוקטובר 2021), שעה 18:00

פרק כ"ג (יבוא) מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א-2021

חברי הוועדה: מיכאל מרדכי ביטון – היו"ר
לימור מגן תלם

טלי ארפי - סגנית בכירה ליועץ המשפטי, משרד האוצר

נעם דן - רפרנטית תעשייה, מסחר ותיירות, אגף התקציבים, משרד האוצר

הילה אורן שפיס - הלשכה המשפטית, משרד האוצר

ד"ר רון מלכא - מנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה

איגור דוסקלוביץ - הממונה על התקינה, משרד הכלכלה והתעשייה

גלית יעקובוב - משנה ליועץ המשפטי, משרד הכלכלה והתעשייה

ינון אלרועי - משנה למנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה

רועי ברית - מנהל מחלקה בכיר ייעוץ משפטי, משרד התקשורת

תמר בנתורה - עוזרת ליועצת המשפטית, משרד התקשורת

גיא מור - רמ"ח רגולציה כב"ה, המשרד לבטחון פנים

חיים תמם - סגן נציב רגולציה תשתיות לאומיות, המשרד לבטחון פנים

גלעד גולוב - מנכ"ל מכון התקנים

אתי פלר - מנכ"לית הרשות הלאומית להסמכת מעבדות

רז הילמן - סמנכ"ל יבוא מכס ותקינה, איגוד לשכות המסחר

איל הרט - מנכ"ל סימנט, איגוד לשכות המסחר

מנחם טיאנו - נציג מטעם הלשכה בוועדות מכון התקנים, איגוד לשכות המסחר

גרישה דטייש - יועץ תקינה, התאחדות התעשיינים

אייל פרובלר - יועץ משפטי, התאחדות התעשיינים

דניאלה זלוטניק רז - ס' יועמ"ש ואחראית תחום מחקר ומדיניות, המועצה הלאומית לשלום הילד

שמעון בויקו - מנכ"ל סיסטם מעבדות מתקדמות בע"מ

יאיר דוחובני - מנכ"ל ובעלים יאיר דוחובני כבלים

רמי טרבולסקי - מנכ"ל נמרוד דודים, יצרני ומשווקי מוצרי חשמל

רחל גור - עו"ד, מנהלת תחום ממשלה, לובי 99

אופיר קצב - סמנכ"ל חברה, אמיל תבור סחר בע"מ, יבואני חלקי חילוף תחליפיים

גיא ג'ון - חברת טריגון מפעלי תאורה

עמית תנאים - חברת דוד, חברת יבוא של צעצועים

איתי עצמון

עידית חנוכה

סמדר לביא, חבר תרגומים

פרק כ"ג (יבוא) מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א-2021, מ/1443

ממשיכים בדיוני ועדת כלכלה בחוק ההסדרים ותקציב המדינה, פרק כ"ג (יבוא), מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022. אנחנו נעסוק בסעיף ג', דיון בסעיף 116 טלגרף אלחוטי, קדימה.

שלום, אתם רוצים שנתחיל עם הסבר לגבי הצעת החוק?

קצר והקראה, כי אני מבין שזה עניין יחסית תמציתי.

כן, פקודת הטלגרף האלחוטי זה בעצם החוק שמכוחו מסדירים את השימוש במכשירים אלחוטיים בישראל ובתדרי רדיו. הסיבה שזה נדרש זה כדי לאפשר ניצול יעיל של תדרי הרדיו במדינת ישראל, תדרים שהם במצאי מוגבל ולאפשר שימוש יעיל בצרכים אזרחיים שונים לצרכים ביטחוניים ולטובת הציבור.

בעצם תיקנו את החוק הזה, למרות השם המיושן שלו, בחוק ההסדרים לפני שלוש שנים וסידרנו את כל תהליכי הרישוי וגם קבענו מנגנון דומה של מתן אישורים על סמך הצהרות ליבואנים כפי שמוצע עכשיו להחיל גם ביחס לרגולטורים נוספים. בניסיון שצברנו מאז הרפורמה ב-2018 זיהינו שלמשרד התקשורת אמנם יש כלים שונים מכוח פקודת הטלגרף האלחוטי, כלי פיקוח ואכיפה, אבל חסר לנו כלי נוסף שיש אותו לרגולטורים אחרים בישראל שאחראים על יבוא, כמו משרד הכלכלה, משרד הבריאות, משרד התחבורה וגם יש אותו לרגולטורים שונים בחו"ל, זה מה שאנחנו קוראים לו סמכות ריקול, זו סמכות להורות ליבואנים של מכשירים אלחוטיים לבצע פעולות שונות במכשירים שהם ייבאו לישראל שלא כדין וגורמים להפרעות אלחוטיות.

הפרעות אלחוטיות יכולות להיות לרשתות של חברות תקשורת, לכוחות ביטחון, למכשירים של אזרחים אחרים והסמכויות האלה כוללות למעשה לא רק ריקול, שזה המונח האנגלי, אלא סמכות להורות על הפסקת יבוא נוסף של מכשירים לישראל. אם המכשירים שכאמור יובאו שלא כדין לישראל, אם המכשירים האלה גורמים להפרעות אלחוטיות אבל טרם שווקו לציבור אז גם אפשר לתת הוראה להפסיק למכור ולשווק את המכשירים לציבור כדי שלא יתחילו להשתמש במכשירים נוספים ויחריפו את הבעיה.

יש סמכות גם להורות על איסוף המכשירים שכבר נמכרו או שווקו לציבור או שנמסרו לחנויות אחרות. לתקן ליקויים שנמצאו במכשיר אלחוטי, יכול להיות שתיקון מסוים במכשיר אלחוטי יכול להפסיק את ההפרעה האלחוטית. יכול להיות שבמקרה מסוים נבחר להורות ליבואן בעצם לייצא את המכשירים מחוץ לישראל לתקופה שתאפשר לו למכור אותם במדינות שבהן זה מותר.

לייצא?

כן, מה שכתוב ב-5טו1(א).

מכשירים שיובאו לכאן שלא כדין ולא עומדים בהוראות לפי הפקודה?

נכון. מכשירים שיובאו לישראל שלא כדין, אז בכלל לא היו אמורים להיכנס למדינת ישראל, יש להם ערך כספי, היבואן רוצה בכל זאת לעשות בהם שימוש, יש לנו סמכות - - -

תקרא לזה להוצאתם מהמדינה, מה אתה עכשיו קורא לזה יצוא? הוצאתם חזרה ממדינת ישראל.

נכון. וכאמור גם להפסיק לייבא, כאשר המטרה שלנו כמשרד התקשורת בראש ובראשונה בהקשר הזה, לפי פקודת הטלגרף האלחוטי, זה לאפשר שימוש יעיל בתדרים, זאת אומרת להפסיק את ההפרעות הקיימות. אמנם אלה יבואנים שביצעו הפרה של הוראות הדין, אפשר גם להטיל עליהם עיצום כספי, אבל זה לא יפתור את הבעיה של ההפרעות האלחוטיות, ולכן אנחנו צריכים סמכות שתאפשר לנו להורות ליבואנים ללכת לאסוף את המכשירים שהם הכניסו שלא כדין וגורמים להפרעות.

יש לנו כלים נוספים לפי פקודת הטלגרף האלחוטי להתמודד עם סיטואציות - - -

אני ממליץ לכם לשנות את השם של הפקודה, מאז הטלגרף המציאו את הטלפון, את הפקס, את האייפון, את האייפד ועוד מעט ממציאים עוד משהו. הציבור לא יכול לשמוע שיש פה דיון על טלגרף כל יום, זה די נשמע הזוי.

כן.

תטפלו בשינוי השם בלי קשר לדיון היום.

זה גם מונח שמקובל אפילו היום בחקיקה מודרנית באנגליה, בארה"ב.

אנגליה, אל תביא לנו מובאה כי הם השאירו לנו את זה, זה בטח חוק בריטי שאימצנו בקום המדינה.

נכון, פקודה מנדטורית שתחגוג עוד מעט 100 שנים.

רק אם אפשר להגיד עוד משהו קטן?

בטח.

בעצם התוספת הזאת של סמכות האיסוף, הריקול והפסקת שיווק ויבוא זה חלק מהרפורמה, מכל הרצון של להגביר את האכיפה. משרד התקשורת עבר כבר ברפורמה קודמת יותר למסלול של הצהרה, שזה מה שאנחנו עושים עכשיו עם מזון ותמרוקים ותקינה, אבל באמת מצאנו במסגרת המיפוי שעשינו שחסרה לו סמכות הריקול ופשוט אנחנו מוסיפים את זה עכשיו, זה חלק מהמישור של חיזוק האכיפה.

בסדר גמור, תתחילו להקריא.

אני אקריא.

תיקון פקודת הטלגרף האלחוטי
116
בפקודת הטלגרף האלחוטי (נוסח חדש), התשל"ב-1972 -



(1) אחרי סעיף 5טו יבוא:


"איסוף מכשירים והפסקת מכירה, שיווק ויבוא
5טו1.
(1) היה למנהל יסוד סביר להניח כי עוסק ביבוא מכשירים אלחוטיים ייבא מכשיר אלחוטי שאינו עומד בהוראות לפי פקודה זו (בסעיף זה – המכשיר), רשאי הוא להורות לו, בהודעה בכתב, לאחר שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו –
(1) להפסיק למכור או לשווק את המכשיר;
(2) לאסוף את המכשיר אשר נמכר או שווק לציבור למקום שעליו יורה המנהל ובהתאם להוראותיו;
(3) לתקן ליקוי שנמצא במכשיר;
(4) להוציא את המכשיר מחוץ לישראל;
(5) להפסיק לייבא מכשירים אלחוטיים מסוג המכשיר.




(2) הורה המנהל לעוסק ביבוא מכשירים אלחוטיים הוראה כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא להורות לו, לאחר שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו, להודיע לציבור ולפרסם בכלי תקשורת מסוגים שונים, כפי שיורה, הודעה כי המכשיר אינו עומד בהוראות לפי פקודה זו ואת ההוראה שניתנה לו כאמור בסעיף קטן (א), ורשאי המנהל לפרסם הודעה כאמור באתר האינטרנט של המשרד.




(3) הוראות לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ב), לרבות פרק הזמן לקיום הוראות כאמור, יינתנו בשים לב לנסיבות העניין ובכלל זה לחומרת ההפרה של ההוראות לפי פקודה זו ולנטל שההוראות משיתות על העוסק.




(4) סבר המנהל כי קיים חשש מיידי לשלומו, לבריאותו או לבטיחותו של הציבור או לבטחון המדינה, רשאי הוא לתת הוראה לפי פסקאות (1) עד (5) שבסעיף קטן (א) עוד טרם שנתן לעוסק הזדמנות לטעון את טענותיו, ובלבד שהוראה כאמור תינתן לתקופה שלא תעלה על 30 ימים, ושייתן לעוסק הזדמנות לטעון את טענותיו בהקדם האפשרי ולאחר מתן ההוראה."



(2) בסעיף 6ה(א), אחרי פסקה (10) יבוא:



"(11) עוסק ביבוא של מכשירים אלחוטיים שלא קיים את הוראת המנהל שניתנה לפי סעיף 5טו1."

לעניין זה אני מבקש להוסיף הסבר, סעיף 6ה זה הסעיף שמאפשר למשרד התקשורת להטיל עיצומים כספיים על מי שהפר את הוראות הדין, הוראות התקנות, הרישיון והתקנות. אנחנו מכניסים עכשיו הוראה חדשה ואנחנו צריכים את הסמכות להטיל עיצום כספי על מי שמפר את ההוראות של הריקול, אותו סעיף 5טו1 המוצע.

בסדר גמור.

יש לי שתי הערות לעניין התיקון שהקראתם. ההערה הראשונה נוגעת ליחס בין ההוראה שאתם מציעים עכשיו לקבוע בפקודה לבין כלי אכיפה שקיימים כבר היום בפקודה והוספו אכן בתיקון הרחב שנדון כאן ב-2018. אנחנו תהינו אם יש איזה שהיא חפיפה מסוימת בין ההוראות שאתם רוצים לקבוע כאן לבין ההוראות הקיימות.

אני מתייחס גם ל-5טו שהזכרת קודם לכן בדבריך שבעצם לפיו המנהל רשאי להורות למי שעוסק בסחר, שזה כולל גם יבואן, להודיע על הפסקה זמנית של סחר במכשירים מסוג מסוים, אם הם המכשירים האלה מסוכנים, ויש הוראה נוספת בסעיף 11ד(ה), שלעניין מכשירים כאמור בסעיף קטן (א) שיובאו לישראל בניגוד להוראות לפי פקודה זו רשאי המנהל להורות לעוסק בסחר באותם מכשירים וכו' לנקוט פעולות לגבי מכשירים כאמור לשם מניעת הפעלתם או לשם הוצאתם מישראל. השאלה שלי האם בחנתם את החפיפה האפשרית בין ההסדרים האלה, או איך הם ייושמו לאחר שהתיקון הזה, אם הוא יעבור כלשונו, ייכנס לתוקף, איך בעצם יעבוד היישום של הסעיפים האלה.

שאלה במקומה כמובן. נכון, כמו שאמרתי, למשרד התקשורת יש כבר היום בפקודת הטלגרף האלחוטי כלי פיקוח ואכיפה שונים ורובם נועדו להתמודד עם סיטואציה שנקרא לה יותר דרמטית, יש הפרעה אלחוטית שחייבים להפסיק אותה באופן מיידי כי היא גורמת להפרעות לתשתיות לאומיות, לא יודע, למגדל הפיקוח של נתב"ג, למד"א וכדומה, או שחס וחלילה המכשירים בכלל מסוכנים לבריאותו של הציבור, לשלומו. במקרים כאלה יש לנו סמכויות שהן רחבות שהן לא רק ביחס ליבואנים, הן גם ביחס לעוסקים בסחר בתוך ישראל, גורמים שבדרך כלל הם מחוץ לתחום הרגולציה שלנו, והסמכויות האלה מקנות לנו את האפשרות לתת מענה מיידי לצורך כדי להפסיק את המסוכנות לציבור.

הסמכות שעכשיו אנחנו מבקשים לקנות אותה בתיקון החוק היא סמכות שחלה רק על יבואנים ורק על יבואנים שהפרו את הוראות הדין מתוך תפיסה שעליהם האחריות, הם בעצם גרמו לבעיה בכך שהם ייבאו לישראל מכשירים אלחוטיים שהם בניגוד להוראות הרישיון או היתר היבוא שניתן להם. הסמכות הזאת היא לא ביחס לבעלי חנויות ומשקים אחרים, אלא רק באותם יבואנים שעוררו את הבעיה מלכתחילה. כמו שאמרתי, הצורך שגילינו מאז 2018 זה שאין לנו את הסמכות להורות ליבואן שהכניס את המכשירים לישראל לאסוף את זה מהציבור הרחב או מהמקומות נמצא בהם. זאת סמכות שכיום אין לנו.

נכון, אבל למה לא הוספתם רק אותה? בשביל מה בעצם הכפל הזה? מתי אתם תנקטו בהליך לפי הסעיף שהקראתי קודם לכן, 11ד, לגבי מתן הוראות לעוסק בסחר שזה כולל גם יבואן, להורות למשל על הוצאת המכשירים האלה מישראל, מדובר על מכשירים שגורמים לשיבוש או להפרעה בניגוד להוראות הפקודה, ומתי תנקטו בהליך לפי הסעיף הזה? בעצם פחות או יותר יש חפיפה.

אני אסביר וגם נמצא איתנו בזום מימון שמילה, שהוא המשנה למנכ"ל, מנהל הנדסה אצלנו וגם סמנכ"ל פיקוח ואכיפה בפועל.

אבל השאלה היא בעיקרה שאלה משפטית שצריך לתת עליה את הדעת ואם אין כאן חפיפה בין ההסדרים.

אני יכול לתת דוגמה מלפני שנה, שבה גילינו שיובאו לישראל אלפי מכשירים אלחוטיים, תמימים לכאורה, רמקולים, והם גרמו להפרעות אלחוטיות בתדרים שמשמשים את חברות הסלולר וגילינו את זה אחרי שהוקצו התדרים במכרז התדרים האחרון. בעצם המכשירים האלה יובאו עוד קודם לכן בהיקף נרחב. מקרה כזה של הפרעה לרשת סלולרית הוא לא בהכרח נופל בגדר סעיף 5טו בגלל שאין סכנה מיידית לשלום הציבור או אין הפרעה לכוחות הביטחון, לא במישרין. במקרים כאלה אנחנו לא נוכל לעשות שימוש בסמכויות האחרות שקיימות היום בחקיקה. זאת דוגמה, למשל, למקרה שכן היינו רוצים להשתמש בסמכות - - -

אני מציע, מכיוון שזה דיון ראשון, אחר כך תהיה ישיבה נוספת, שבה יכול להיות שכבר הסעיפים האלה יאושרו או יוצבעו, תבחנו בכל זאת אם לא צריך לכתוב כאן איזה שהיא הוראה או התייחסות ליחס בין הסעיפים האלה. זאת הערה אחת.

הערה שנייה שלי נוגעת לפרסום לציבור לגבי מתן ההוראות לעוסק ביבוא. אתם מציעים כאן לתת למנהל סמכות להורות ליבואן להודיע לציבור ולפרסם בכלי תקשורת מסוגים שונים ולעניין הפרסום של המשרד, יש כאן סמכות שהיא בשיקול דעת ורק באתר האינטרנט של המשרד. השאלה אם לא ראוי לקבוע שאם נתן המנהל הוראות ליבואן הוא יחייב לפרסם הודעה לציבור בעניין הזה בכל דרך שימצא לנכון. זאת אומרת אני לא בטוח שצריך בהכרח להיכנס בדיוק לפרטים של האמצעים או כלי התקשורת שבהם תפורסם הודעה, ובלבד שאכן הציבור הרחב יידע שנתתם הוראה כזאת ליבואן שיש איזה שהיא תקלה במוצרים האלה שחייבה למשל לאסוף אותם מנקודות השיווק או להוציא אותם מישראל.

עלינו זה מקובל, התכלית של הסעיף היא בעצם ליידע את הציבור שיש מכשיר אלחוטי שהובא לישראל שלא כדין, גורם להפרעה אלחוטית ושניתנה ליבואן הוראה, בין אם להוציא אותו מישראל, לתקן אותו, או לאסוף אותו, שהציבור יידע. גם היבואנים צריכים ליידע את הציבור, בפרט ציבור הלקוחות שלהם, אבל גם חשוב שאנחנו נעשה שימוש ביכולות שלנו, בין אם זה באתר האינטרנט של המשרד או - - -

ובכל אמצעי אחר. כלומר בכל מקרה אני מציע שכן תהיה חובה לפרסם את ההוראות האלה.

כן, זה גם מופיע בסעיף אחר, ב-5טו, כחובה, עלינו זה מקובל.

לפני שנמשיך, יאיר דוחובני, מנכ"ל ובעלים של חברת דוחובני כבלים, אנא התייחסות קצרה ביותר, בבקשה.

אני לא יודע אם זה קשור לעכשיו, יש לי בעיה ספציפית בקשר לכבלי חשמל.

אבל עכשיו לא עוסקים בכבלים.

אני מבקש פשוט בשל אילוצי זמן שבשעה הקרובה אני אתייחס.

אנחנו מבינים את אילוצי הזמן שלך, אבל כנסת ישראל עוד לא החליטה לעבוד לפי הלו"ז האישי שלך ואנחנו מכבדים אותך. תתאזר בסבלנות עד שיגיע הזמן של הנושא שלך ואנחנו בהחלט ניתן לך את זכות הדיבור, בסדר?

אני אתאזר בסבלנות. תודה רבה.

אז אנחנו עכשיו מתחילים עם מנכ"ל משרד הכלכלה. בבקשה. קודם כל תודה על כל העבודה המאומצת של ועדת הכלכלה ועל כל המחליפים שלי ואלה שעתידים להחליף, הלב שלי הוא כבר בוועדת כלכלה. אני מאוד אוהב את הוועדה ואת העשייה בה, אבל היום היה לי יום מאוד מרגש של שוויון בחינוך וחינוך חינם, דבר שאני עוסק בו, הוועדות דנו בשוויון בחינוך וגם במליאה היה יום מיוחד וגם כינוס מיוחד.

ואנחנו חוזרים לענייני דיומא של חוק ההסדרים והתקציב והוועדה דרשה ממשרד הכלכלה הבהרות כיצד הוא נערך ואיזה תשתית הוא מקים לאכיפה מוגברת של המשמעות של פתיחת היבוא. רפורמת היבוא, בעצם תכליתה הרחבת האפשרויות ליבואנים, הרחבת המוצרים, הרחבת התחרות והדבר הזה ייצר בהחלט היקף פעילות כלכלית שמחייבת מערך חדש של פיקוח ואכיפה.

אני מעריך מאוד את מנכ"ל משרד הכלכלה, רון מלכא, שהתייצב במהירות ויציג לנו את ההיערכות של המשרד לאכיפה ברפורמת היבוא. זה מה שנעשה עכשיו בזמן הקרוב. ואם יש עוד דבר תכליתי שניתן לקדם עוד הערב, של הקראות אחרות, או הבהרות אחרות שלא עשינו, בואו ננסה גם את זה לקדם וכמובן את התוספת שהתחייבתם להביא הערב. אם היא קיימת אפשר לדון בה, ואם היא לא קיימת אז נקבע את המועד.

היא לא פורסמה.

לא פורסמה עדיין. תראה אם יש דברים אחרים שניתן היום לעשות.

השלמנו למעשה את הדיון בחוק התקינה. ועדת חריגים, דנו בה, אבל הממשלה ביקשה ללבן את ההערות של הוועדה.

אז אנחנו נתמקד במערך הפיקוח והאכיפה ובזה נסיים להיום. בבקשה.

תודה, אדוני היושב ראש, חברי הכנסת. כמו שאמרת, אדוני היושב ראש, באמת זה מרגש ממש מה שקורה בתחום הכלכלי וספציפית הרפורמה הזאת זה משהו שכבר שנים דיברו על זה שצריך לעשות במשק פתיחת המשק ליבוא, הסרת חסמים, זה משהו שיאפשר תחרות, יאפשר יעילות, יוריד את יוקר המחיה, ייצור תשתיות נכונות לצמיחה. ברגע שיש תחרות ויעילות יש הקצאה יותר נכונה של גורמי הייצור ופוטנציאל הצמיחה של המשק ממומש בצורה טובה יותר. לכן אנחנו מאוד שמחים ומתרגשים מהרפורמה הזאת ורוצים לעשות אותה בצורה נכונה.

בעצם הרפורמה היא, כמו הרבה דברים אחרים, ניהול סיכונים מושכל. אני לא אגיד שאנחנו לא לוקחים פה סיכונים, אבל הם סיכונים מחושבים, מנוהלים, נכונים, והצלחת הרפורמה תלויה רבות ביכולת שלנו להקים מערך אכיפה ופיקוח אפקטיבי, יעיל ומרתיע. כי בסוף יש פה שינוי של פרדיגמה, ממצב של אנחנו בודקים כל מוצר שמגיע בנמל, בכניסה לארץ, ונותנים לו אישור ובעצם האחריות לתקינות ולבדיקה היא עלינו, אנחנו מעבירים את זה לשוק, ליבואנים, סומכים עליהם יותר, מעבירים להם אחריות ומסתמכים על הצהרה של היבואן. כדי שבאמת אנחנו נדע שהיבואנים עומדים ולא מפרים את האמון שאנחנו נותנים בהם אנחנו חייבים להקים מערך אכיפה אפקטיבי ויעיל.

כפי שאמרתי, הרפורמה תביא להגברת התחרות, הורדת יוקר המחיה, שמאוד מעיק וכובל את המשק, ויצירת התשתיות המתאימות והנכונות להאצת הצמיחה. הסיכון הוא שהיבואנים במצב הזה לא ישמרו על ההוראות ויפרו, ינצלו לרעה את האמון שמגולם במסלול של ההצהרות. אם הסיכון הזה יתממש ואכן יבואנים יפרו אז זה יכול לפגוע, אם ייכנסו לפה מוצרים שלא באמת עומדים בתקן שעליהם הוצהר אז עלולה להיגרם פגיעה בבטיחות ובבריאות של הציבור, תיפגע התחרות שאותה אנחנו רוצים לקדם ויהיה חוסר הוגנות בשווקים.

יש חשש שאם אכן יקרו כאלה דברים ויהיו נזקים הרפורמה כולה תיכשל ורפורמה חשובה ותורמת שיש לה הרבה ערך מוסף עלולה לרדת לטמיון כתוצאה מזה שיהיו פרצות. לכן אנחנו חייבים להיות בטוחים שנקטנו בכל האמצעים כדי לנטרל לחלוטין את כל הסיכון שיש ביכולתנו לנטרל. תמיד יש איזה שהוא סיכון שאריתי, אבל אנחנו צריכים להיות בטוחים שאנחנו מנטרלים את כל הסיכון.

בעצם במצב הקיים, רואים את זה בשקף, מספר הפניות של יבואנים זה 450,000 ובתהליך של בדיקות אנחנו משחררים כ-200,000 והגשת הצהרות זה 250,000 הצהרות בשנה. במצב העתידי אנחנו מניחים שיהיו הרבה יותר פניות של יבואנים, יותר יבואנים ייכנסו לשוק, אנחנו נראה יותר מוצרים ומגוון וכמות ההצהרות שייכנסו לתהליך יגדלו מ-250,000 ל-480,000 הצהרות. זו התחזית שלנו וזו החשיפה.

אז מה תהיה השיטה שבה אנחנו ניישם מערך אכיפה ופיקוח יעיל ואפקטיבי? קודם כל אנחנו נדגום בכניסה על פי אינדיקציות שנקבל ממערכת הערכת סיכונים. אנחנו נהיה בקשר עם המכס, עם שלטונות המכס שעושים מעקב על יבואנים. יש ניסיון מצטבר, הוא ייתן לנו אינדיקציות, סימנים מחשידים, מעידים, ואנחנו נפעל על פיהם.

אנחנו נבצע בדיקות בשווקים לפי תכנון, ממש נחלק לגזרות, לחלקים, וגם על פי מידע ממוקד ומעודכן שיהיה בידינו נבצע את הבדיקות בשווקים וננסה לגלות אם יש הפרות. אנחנו נרתיע, וזה מרכיב מרכזי, ואני מבקש ממך, אדוני היושב ראש, לתמוך בנו בעניין הזה, שבאמת כל החוק יעודכן ויטיל סנקציות משמעותיות ומרתיעות על יבואנים שיפרו. אנחנו חושבים שזו המשקולת המאזנת לסיכון שאנחנו לוקחים למען המשק הישראלי, שיידע כל יבואן שאם הוא יפר את האמון שאנחנו נותנים בו הסנקציה תהיה קשה, מכאיבה, קנסות יכולים להגיע למיליוני שקלים וביטול רישיון היבוא כדי להרתיע את אלה שרוצים להפר. אנחנו מדברים על בטיחות ובריאות הציבור, לא פחות מזה.

בהתאם להצעת המחליטים, וזה משהו שאנחנו חשבנו שנכון לעשות, כי בסופו של דבר לא מספיק שיש לנו רפורמה, שהרעיון המסדר שלה הוא נכון וחיובי, צריך גם ליישם אותה נכון. ראינו לא מעט רפורמות שבאו עם רעיונות נכונים ומקובלים תחת קונצנזוס, אבל ביישום לא נכון פספסו את המטרה ולכן אנחנו המלצנו, ואני שמח שעמדתנו התקבלה, שתוקם ועדת מעקב. אני אעמוד בראש הוועדה הזו, יהיו איתי מנהלים בכירים, והיא תפקח ותראה שאכן הרפורמה גם מיושמת בצורה הנאותה ובאמת על פי מדדים ופרמטרים מדידים שייקבעו באמת מביאה את התוצאות המקוות. אנחנו נבדוק את זה ונדווח באופן שוטף.

כיצד אנחנו נממש את האכיפה והפיקוח בהתאם לשיטה? אז קודם כל יש תוספת כוח אדם לזרועות הפיקוח והאכיפה, נראה תיכף את הכמויות. אנחנו נפעיל מערכת של הערכת סיכונים, כפי שאמרתי, של המכס לטובת זיהוי משלוחים חשודים. המערכת הזאת תהיה מערכת לומדת, ממוחשבת, שמטייבת את עצמה ואנחנו נעקוב ונראה אם משהו זלג דרך המערכת ונטייב אותה.

אנחנו נפעיל מעבדות בדיקה לפיקוח בשלב שבו אנחנו משחררים יבוא. אנחנו, כפי שאמרתי, נגביר את האכיפה המנהלית באמצעות עיצומים כספיים משמעותיים. זה נמצא בדיון עם משרד המשפטים. אני מאוד מקווה שמשרד המשפטים יבין את החשיבות של לצאת לקראת, אני מקווה, אדוני היושב ראש, שגם נקבל את התמיכה והרוח הגבית גם מפה, ואנחנו פתחנו במגעים עם חברות הביטוח. אנחנו חושבים שאם חברות הביטוח ייכנסו לשוק הזה ויפתחו מוצרי ביטוח ליבואנים, גם ליבואן עצמו וגם למוצרים שהוא מייבא, זה יהיה נכון לשוק, זה מסדיר את השוק, זה עושה ניכוי, ב-כ', של השוק ובעצם מערכת הערכת הסיכונים וחיתום שחברות הביטוח ייבנו ישמשו אותנו כאינדיקציה לאיזה יבואן הוא מועד לסיכון, מועד לפורענות, מועד להפרה. זה משהו שאנחנו רוצים לבנות. ברגע שתהיה מערכת כזאת היא תהיה מאוד תומכת למערכת ניהול הסיכונים שלנו.

מבחינת כוח אדם ותקציב. אני מודה, בדיונים עם האוצר קיבלנו את מה שביקשנו, את מה שצריך, גם האוצר שותף לתהליך הזה, מחויב לזה שאנחנו נצליח להעמיד מהר מערך אכיפה אפקטיבי. אז קיבלנו ממש מסגרת של 46 תקנים של מפקחים, זה אנשים עובדים בכירים עם כל הנלוות וכל מה שצריך, רכב, אמצעים וכו'. כבר בשלב הראשון, בעת השקת הרפורמה, אנחנו נעמיד מיד 27 מפקחים שיעברו הכשרות ובהתאם לצורך נגדיל בעוד 19 מפקחים.

קיבלנו גם תוספות תקציביות ייעודיות רק לעניין של יישום הרפורמה, 30 מיליון שקל נוספים עבור בדיקות יזומות כדי לוודא שאין זליגות ופרצות ודליפות, ו-30 מיליון ₪ נוספים כדי לשמר יכולות בדיקה שלנו בכל מיני תחומים. יש לזה חשיבות לאומית ולכן היות שהיקף הבדיקות בכניסה לשוק יירדו יהיו כאלה מקרים שאנחנו נצא מתחת לנקודת האיזון הכלכלית ונצטרך לתמוך באותן מעבדות כדי שישמרו את היכולות, כדי שהיכולות האלה לא יישחקו. אז לזה קיבלנו עוד 30 מיליון שקלים, שזה מה שנדרש. אנחנו רוצים שחלילה לא במסגרת הרפורמה גם ייפגעו או יישחקו איזה שהן יכולות לאומית. אז גם לזה קיבלנו שיתוף פעולה מלא ממשרד האוצר וגם את זה אנחנו נעשה.

זהו. כפי שאמרתי, הצלחתה של הרפורמה כרוכה מאוד ביכולת לאזן אותה באמצעות מערך אכיפה יעיל. אנחנו מקימים צוות משימה מיוחד לעניין הזה, עומד בראשון המשנה למנכ"ל, המשנה שלי, שנמצא גם פה, הוא מאוד מנוסה, מאוד מכיר, מאוד יודע, הרבה מאוד שנים. אנחנו מאמינים שביישום נכון של הדברים אנחנו נוכל לאזן ולנהל נכון את הסיכון. סיכון ראוי, מחושב, מי שלא מסתכן לא מתקדם, אני יכול להגיד כמי שבא מעולם ההשקעות שזה ברור וגם פה צריך לקחת סיכונים מחושבים.

מינו אותנו, אנחנו משרתי ציבור, כדי לקחת סיכונים מחושבים, לא כדי להתבצר ולא להתקדם, אלא כדי באמת להביא בשורה ואני חושב שהרפורמה הזאת, ובטח כשהיא תיושם נכון, תביא בשורה גדולה לעם ישראל, למשק הישראלי, לחוסן הלאומי שלנו ונהיה במצב הרבה יותר נכון מבחינה כלכלית וזה גם מחזק את כל שאר המאמצים שלנו. זהו, תודה, אדוני היושב ראש.

אז על פי טיוטת הצעת החוק מועד הכניסה לתוקף של הרפורמה הוא 1.6.22, וזה בעצם אומר, אחרי כל דיוני החקיקה וההצבעות, חצי שנת היערכות. אתה כמנכ"ל מרגיש שאתה תעמוד בלוחות הזמנים ותקים את המערך הזה?

בהחלט. יש לנו תכנית סדורה, מהגיוס של האנשים להכשרה שלהם, יש לנו אפילו קצת ספיירים למקרה של דברים שלא צפויים מראש. אנחנו מרגישים שעד ה-1 ביוני יהיה מערך אכיפה אפקטיבי, פרוס, מחולק לגזרות עם יכולות, מחובר למערכת של המכס, מחובר לכל מערכת המחשוב המתקדמת שאנחנו צריכים כדי באמת לאפשר סנכרון מלא של כל המערכת. אין לי ספק שיהיה לנו איזה שהוא עקומת למידה ונשתפר וזה הרעיון, ליצור מערכת של משוב, של פידבק, כדי שהמערכת הזאת תשפר את עצמה. אנחנו גם לומדים ממה שקורה בעולם, בסופו של דבר כל הגישה עצמה היא יותר דומה למה שקורה בעולם.

ואני מאמין שבלוחות הזמנים – ואנחנו שותפים לקביעת לוחות הזמנים, זאת אומרת זה היה בהתייעצות איתנו. 1 ביוני זה כמובן בהתייעצות איתנו. נמצאים פה אנשי המקצוע שאיתם התייעצנו וכמה זמן לוקח לגייס, להכשיר מפקחים, לבנות מערך, לסנכרן, ואנחנו חושבים שאנחנו באמת נהיה מוכנים.

תודה. המנכ"ל, אני אשמח שתישאר איתנו עוד קצת, אין הרבה מגיבים, וזו גם אפשרות לחברת הכנסת, קראתי את מחשבותיה לפני שהיא הרימה יד, כדי שתקבל פידבק גם על ההצגה שלך ונוכל לסכם את הדיון.

יאיר דוחובני, מנכ"ל ובעלים של חברת דוחובני כבלים, בבקשה.

ערב טוב. אני מבקש להתייחס לבעיה ספציפית לכבלים. אנחנו מוצאים את עצמנו לעתים עם פגם זניח, קל, מינורי שאי אפשר לתקן אותו, חריגה של 0.01% מדרישות התקן. זה פגם שלדעת כל הגורמים המקצועיים, גם בארץ וגם באירופה, לא מהווה שום סיכון בטיחותי, שום סיכון שימושי. באירופה יש הסדרים, יש הסדר של פגם כזה מינורי, מאפשרים למכור ולשווק. אנחנו בעבר קיבלנו אישור מהממונה על התקינה בהמלצת המעבדה לחשמל, במקרים כאלה בודדים, שיהיה אפשר למכור את הכבלים האלה.

לאחרונה אנחנו נתקלים במצב שלא מאפשרים כי מה שנאמר לנו זה שהחוק הישראלי זה שחור או לבן. חריגה של 0.01% במשלוח שיצרן אירופאי, שבאירופה הוא יכול למכור את הכבלים, אנחנו צריכים להחזיר את המכולה. הערך של המכולה 100,000 יורו. עכשיו הדבר חמור שבעתיים כי בישראל לפי חוק החשמל - - -

יאיר, אתה מדבר על משהו שבתוקף כבר עכשיו.

כן, אני מדבר על משהו שהוא בתוקף עכשיו ואני מבקש שתהיה התייחסות בתיקון של חוק ההסדרים כי זו בעיה שמהווה חסם יבוא בצורה שאני רוצה לתאר אותה. בישראל לפי חוק החשמל הצבעים של הכבלים של הבידוד הם צבעים שונים מאשר באירופה. בישראל הציפוי החיצוני הוא בצבע ירוק, שזה ייחודי לישראל. אם אני מחזיר את המכולה ליצרן האירופאי הוא צריך להשמיד את הכבלים. חריגה קטנה שבאירופה משווקים את הכבלים, אין שום סכנה ציבורית. אנחנו מציעים שם לממונה על התקינה תוך המלצה - - -

זה מקרה מאוד מאוד ספציפי שהוא עוד לפני החוק החדש, אבל בוא ניתן לאנשי המקצוע להתייחס, בבקשה.

אני רק אסיים את הנושא הזה. ספק אירופאי שאנחנו מביאים במסגרת יבוא חופשי, יש לנו מספר ספקים, לא מוכנים לקחת את הסיכון שהם יצטרכו להשמיד מכולה של 100,000 יורו בשל פגם קטן וזניח שלפי כל הגורמים המקצועיים הוא לא מהווה שום סכנה. ספקים נרתעים מלמכור כבלים לישראל.

יאיר, אנחנו שמענו את מה שאמרת, אתה מדבר על נוהל חדש או שזה שנים ככה?

עד לפני מספר חודשים במקרים כאלה הממונה על התקינה, בהמלצת המעבדה לחשמל, הסכים לאשר את אותה מכירה. לאחרונה נאמר לנו שהחוק לא מאפשר.

יאיר, בוא נקבל התייחסות.

נמצא פה הממונה על התקינה במשרד הכלכלה.

אנחנו נשמע אותו. בבקשה.

אני מכיר את הסוגיה, באמת חברת דוחובני פנו אלינו בבקשה לאשר להם חריגה מהוראות התקן הרשמי במשלוח שנמצא בבדיקת מעבדה בכניסה לישראל. לצערנו אין לנו אפשרות, התקן הרשמי בחוק התקנים, המעמד של התקן הרשמי לא מאפשר לנו לתת החרגה מדרישות התקן. אנחנו ניסינו לחשוב אם במסגרת חקיקה אפשר לייצר איזה שהוא מנגנון, כרגע אנחנו לא רואים שניתן לייצר מנגנון במסגרת החקיקה. ואני לא יודע עד כמה זה נכון, שנאפשר החרגה מהוראות התקן הרשמי על ידי הממונה על התקינה. קיים מנגנון רוחבי שמי שיכול לפטור מהוראות התקן הרשמי זה שרת הכלכלה והתעשייה בצו שהיא מפרסמת, אבל מדובר בצו שהוא רוחבי.

לא מקרה ספציפי, במוצר ספציפי?

במקרה ספציפי זה בעייתי, כן.

אבל אתה עוד בודק את זה? הנושא בבדיקה אצלך.

אנחנו בודקים, כרגע התשובה שלנו שלילית.

בסדר, נסתפק בתשובה הזאת. תודה.

איל הרט מנכ"ל סימנט יבואן מלט. אני כמעט חשבתי מזל"ט.

שלום וערב טוב לכולם. חברת סימנט היא יבואן המלט הגדול בישראל, אנחנו היינו בין אלה שפתחו את שוק המלט לתחרות בשש השנים האחרונות וכיום כ-50% מהמלט בישראל מיובא, מטורקיה, יוון וקפריסין.

אנחנו יודעים שבתהליך הפתיחה של התקינה יש התנגדויות גדולות לתחום המלט, למרות שבצמנט התקינה הישראלית מקבילה לתקינה האירופית ובימים אלה אנחנו חווים עליות מחירים קיצוניות בתחום חומרי הבנייה אחרי שנים של ירידות שמשפיעות באופן מיידי על מדד תשומות הבנייה. הנושא העיקרי שלנו במלט זה שבשנתיים האחרונות אי אפשר היה להסמיך, בגלל שאנשי מכון התקנים לא יצאו למדינות מסוימות, מפעלים בתקינה ישראלית בחו"ל. כדי לייבא מלט בישראל המפעל בחו"ל חייב לעמוד בתקן הישראלי המלא, זאת אומרת בדיקה של המפעל בחו"ל לפחות פעמיים בשנה והסמכה שלו.

כתוצאה מכך היצרנים שמוסמכים לתקן הישראלי בטורקיה, יוון וקפריסין, רואים בישראל כיום שוק שבוי כי אנחנו לא יכולים להכניס יצרנים חדשים. לדוגמה כרגע אנחנו התחלנו במגעים שיארכו יותר משלוש שנים של יבוא מלט ממצרים, שהיא יצרנית מלט מובילה, בתקינה אירופית ומייצאת גם לאירופה וגם לארה"ב, או לדוגמה לנצל תקופות בשנה, כגון חופשות הקיץ באוגוסט כשיש עודפי מלט בצרפת ובאיטליה ואפשר לייבא מלט אירופי שישמר את התחרותיות בשוק הישראלי. לכן לדעתי חשוב מאוד להכניס את המלט לרפורמה בתקינה ולאפשר יבוא של מלט בתקינה אירופית.

תודה. תרשמו את השאלות ותהיה התייחסות כוללת.

עו"ד דניאלה רז, סגנית יועמ"ש, המועצה הלאומית לשלום הילד.

שלום, תודה רבה לוועדה. העמדה שלנו במועצה לשלום הילד היא שלגבי מוצרי ילדים אין מקום להקל ביבוא עד שלא נחמיר בפיקוח וגם נוודא שהפיקוח עובד. הרפורמה אולי מביאה אותנו להיות אירופה ביבוא, אבל היום אנחנו ממש לא אירופה בפיקוח ואנחנו לא קרובים. בהקשר הזה אנחנו גם סבורים שניהול סיכונים שנוגע למוצרי תינוקות וילדים הוא אחר.

הרפורמה הופכת את השווקים לזירה העיקרית, כמעט הבלעדית, לפיקוח, אבל כבר היום יש בעיות רציניות ותשתיתיות עם הפיקוח בשווקים, גם ביחס למוצרי תינוקות וילדים ואנחנו חושבים שראוי להרחיב על כך. זאת לא רק העמדה שלנו, אני מפנה את חברי הוועדה לממצאי דוח הממ"מ שיצא באוגוסט 2020 בעמודים 13 עד 26.

חשוב להגיד, אנחנו כמובן לא מתנגדים ליוזמות הברוכות שציין משרד הכלכלה, אבל הן גם שאפתניות נוכח המצב בפועל. לגבי מספר פעולות הפיקוח במשך ארבע שנים, בין 2016 ל-2019, בוצעו 4,000 פעולות פיקוח סך הכול, זה ביחס לכל התקנים שיש במדינת ישראל במשך ארבע שנים. רק 469 מוצרי תינוקות וילדים נשלחו לבדיקות, ב-42% מהם נמצאו אי התאמות וליקויים מהדרישות של התקן וב-55% מהם נפתחו הליכים פליליים בגין ליקויים חמורים. עכשיו, נכון, האחוזים הגבוהים גם נובעים מזה שהבדיקות מתבססות על מידע מקדים, וזה מצוין והגיוני מאוד, אבל נלקחים עדיין מעט מדי מוצרים לבדיקה.

גם חשוב לציין שלפי הדוח אין מספיק נתונים כי גם אין מערכת ממוחשבת היום. אז האמירות לגבי הקמה של מערכת ממוחשבת חכמה כרגע, לפחות מהדוח של הממ"מ, אין מערכת כזאת בכלל שפועלת. מספר המפקחים כיום הוא, לפי הדוח, שישה, יש מחסור משמעותי בכוח אדם. העיצומים הכספיים, מצוין שמתכננים להעלות את סכומי העיצומים, חשוב להגיד שזה מנגנון שקיים מ-2013 והוא לא מתקיים בגלל שאין תקנות.

אנחנו כמובן בעד היוזמה להחמיר את העיצומים הכספיים ובמיוחד ביחס להפרות שקשורות למוצרי פעוטות וילדים ומוצרים רגישים אחרים. לגבי שקיפות, כיום אין דוחות שנתיים ואין דיווח על ממצאי אכיפה, לא לכנסת ולא לציבור. זה לפחות תיאור של המצב היום.

יכול להיות שאנחנו נכניס מרכיב של דיווח לוועדת הכלכלה, חצי שנתי או חד שנתי, על התקדמות הרפורמה הזאת, נשקול את זה. תודה לך, דניאלה רז.

מצוין. אם אפשר לסיים, דקה אחרונה?

בבקשה. על ילדים אנחנו נותנים יותר מדקה.

אני מעריכה את זה, אני אנסה לא לגזול יותר מדי. על המצב הקיים הזה הרפורמה עכשיו רוצה לבטל את קו ההגנה של הבדיקות ביבוא שגם מוצא המון המון ליקויים. שוב, חשוב בעינינו להתייחס לאכיפה בשווקים ברפורמה ולוודא שמערכת הפיקוח מתפקדת בפועל ולכן בעינינו הדבר הנכון הוא להחריג את מוצרי הילדים וגם לקבוע תקנות מתאימות שמסדירות את הנושא של פיקוח ואכיפה בשווקים גם באופן שנותן דגש לפעוטות וילדים. בזה אני אסיים, תודה רבה.

תודה לך. אתם תאספו את כל השאלות, יש לנו עוד שני דוברים, ותחלקו ביניכם את התשובות. רמי טרבולסקי, מנכ"ל נמרוד דודים וקולטי שמש. אל תגיד משהו שכבר אמרת בפעמיים הקודמות, רק דברים אחרים.

ערב טוב. קודם כל השאלה שלי מופנית למנכ"ל, אבל אני חושב שכדאי שאני אומר דברי פתיחה בשביל שהמנכ"ל יבין על מה אני מדבר.

אני כמעט שוקל לקחת את ההקלטות של הדיונים הקודמים, לשלוח לו סרטונים שלך, הוא ישמע את כל מה שאמרת לי פעמיים. אבל אם תהיה תמציתי אז אני מאפשר לך.

תודה. כמו שציינתי, דוד שמש או דוד חשמל זה מוצר מסוכן, זה מוצר שמשלב חשמל, מים והתקנה על גגות ובמקומות שילדים מסתובבים, כמו חדרי מדרגות, כמו בוידמים, כמו חדרי כביסה. אדוני ביקש ממני להביא דוגמאות, אז יש לי פה דוגמה של הכלה שהתחשמלה, ואתה יכול בדפדוף באינטרנט לראות את זה בקלות. יש לי פה עוד דוגמה של אישה שהתחשמלה. יש לי פה דוגמה של דודים שנפלו מהגגות ויש לי דוגמה של עובדות באלביט שנכוו ממים חמים ויש לי כאן עוד דוגמה שדוד קרס על מכונת כביסה. אלה הדוגמאות שאדוני ביקש והבאתי.

ועכשיו אני רוצה להפנות שאלה למנכ"ל משרד הכלכלה. כפי שידוע לך, הגבולות במדינת ישראל, בינינו לבין השטחים, הם גבולות פתוחים. איך אדוני מתכוון או איך המשרד שלך מתכוון לעצור טנדר שמגיע עם עשרה או חמישה דודים ונכנס פנימה למדינת ישראל, מתקין אותם בגגות בתי ישראל, וכידוע, אסור לך לגעת בדוד שהותקן לגב' כהן, אתה לא יכול לעלות לגג, אתה לא יכול להיכנס לשטח הפרטי שלה ולבצע אכיפה. איך אתם מתכוונים לעצור את אותו טנדר עם דוד מסוכן שנכנס ומתקין את הדוד לילד קטן שחלילה מחר בבוקר ייכנס לאמבטיה ויקבל מכת חשמל וימות?

בבקשה, עוד מעט הוא ישיב לך.

אז אם אתם מבקשים שאני אסיים אז אני רוצה ש - - -

איך הבנת את זה, רמי?

אני הבנתי. אני מקווה בשביל כולנו שלא נסתכל להורים של התינוק הזה בעיניים ונגיד להם: אנחנו מצטערים שלא הקשבנו לבעלי המקצוע וחשבנו שאנחנו יכולים לאכוף את המוצר המסוכן הזה ונכשלנו. אני מקווה שלא נצטרך להגיד את זה להורים של התינוק הז.ה

תודה רבה, מצטרפים לתקווה שלך. עוד ארבעה דוברים אחרונים בזום ואחרי זה התייחסות אנשי המקצוע. רז הילמן, סמנכ"ל יבוא מכס ותקינה. אני מבקש מהדוברים להיות קצרים.

ערב טוב ותודה. אני רוצה להתייחס לנושא של הכבלים, של חברת דוחובני, ורק להגיד שלא מדובר בבעיה של חברה ספציפית כזו או אחרת אלא פנו אליי חברות נוספות שיש להם בדיוק את אותה בעיה. אני מבין שבחוק אי אפשר לתת את ההסדר המלא לנושא הזה, מה שאנחנו חושבים שנכון לעשות, בהזדמנות הזאת שפותחים את החוק ומתקנים אותו, זה לתת סמכות לממונה על התקנה לתת מענה למקרים כאלה.

כי מה שקורה עד היום, כמו ששמענו היום את הממונה על התקינה בדיון, הוא אומר שיש תקן רשמי, אין לי מה לעשות, זה המצב. אז אם ניתן סמכות לממונה על התקינה לתת מענה כששיקול הדעת המקצועי שלו אומר שזה בסדר, לתת מענה שיאפשר לשווק מוצרים עם ליקויים מאוד מינוריים, כמו שמקובל באירופה, זה יכול לתת לזה את הפתרון. לכן מה שאנחנו מבקשים זה בעצם סעיף שייתן סמכות לממונה על התקינה או לגורם אחר במשרד הכלכלה לתת מענה למקרים כאלה.

אם אני זוכר, ההערה הזאת שלך נאמרה בעבר בלי קשר לפנייה.

היא נאמרה בהקשרים אחרים, אבל היא נכונה גם לעניין הזה.

באופן כללי על מה שקראת ליקויים קטנים או זוטי דברים, נכון? זו המילה שאתה בחרת.

נכון. יכול להיות שלסוגיה של הכבלים - - -

אבל אני אגיד לך, בסוף הממונה על התקינה הוא גם נושא באחריות. אם הוא יילך הביתה לשיעורי בית וירצה לנסח מה הן חריגות מינוריות ואיזה סמכות הוא רוצה במקרים מינוריים ולהגיש לנו את זה, שזה עדיין לא פוגע בבטיחות, ביטחון וכל היבט אחר, אנחנו נשקול את זה. אבל זה צריך לבוא מצד המשרד שהוא לוקח אחריות על ליקויים מינוריים כאלה ומאשר אותם במצבים מיוחדים. אם הם ינסחו מרכיב כזה בחוק אנחנו נשקול את זה בחיוב.

אז אני רק אגיד שיש רשימות מאוד מסודרות באירופה שאפשר להסתמך עליהן, לא צריך להמציא את הגלגל. זה יכול גם להסתמך על חוות דעת של מעבדה שהיא לוקחת את האחריות ואומרת שזה בסדר גמור, ועל בסיס אותה חוות דעת - - -

לא, אנחנו אומרים שאנחנו הולכים על תקן אירופאי ואם הטענה האמיתית שבאמת יש תקן אירופאי שגם יודע להכיר בליקויים קטנים ביותר ולאשר אותם וזה קיים בתקן האירופאי, או בתהליך הרגולציה שלהם, אז ילמדו את זה החבר'ה ויש להם אפשרות עוד לפנות אלינו בנושא.

תודה רבה. אני רק אגיד שיש יבואן בשם מנחם טיאנו, שהוא איתנו בישיבה, אני לא יודע אם הוא הצליח - - -

רגע, אני רוצה לתת לו לדבר ואתה מפריע לי. אני כבר אמרתי את השם שלו.

אבל אם תבוא לכנסת אני אתן לך להחליף אותי מתי שהוא, כשייגמר הזום, כי אתה חרוץ.

חשבתי שהוא לא הצליח להעביר את הבקשה שלו, תודה רבה.

מנחם טיאנו, נציג מטעם לשכת המסחר בוועדת מכון התקנים, איגוד לשכות המסחר. בבקשה.

אני מדבר על העניין של תקן 1836 שהבנתי שהולך להיות בין המוחרגים מהחוק החדש. אני רציתי לומר שהמוצר הזה, שאנחנו מדברים עליו, דרך אגב, אני רוצה להראות לכם אותו כי זה המוצר שהתקן מדבר עליו, דיסק קטן כזה, שהיום לפי הדרישה של התקן צריך להביא אותו – הכול פה כתוב בעברית וכאשר המוצר הזה, שהוא עולה בחוץ לארץ, ביבוא, כשמחייבים את היבואן, בערך 0.40 יורו, שבוא נגיד שבמקרה כזה צריך להגיע מקסימום לצרכן בארבעה שקלים, אולי, זה גם יהיה הרבה, מגיע ליותר משמונה שקלים ומעבר לזה וזה משום שהבדיקות של מכון התקנים עם הדרישות שיש לו הן כל כך יקרות שבסופו של דבר המוצר, הוא לא כדאי ליבוא בכמויות קטנות. ואז מה קורה? קורה שרק כאלה יבואנים שמביאים כמויות מאוד גדולות אז להם כדאי כל הסיפור הזה ואז יש לנו מצד אחד את העלות על המוצר עצמו, בגלל הבדיקות שהם די דרקוניות, דרך אגב, ויש לי פה את כל המספרים, אם אתם רוצים אני יכול לפרט את המספרים.

, וגם בגלל שכל הסיפור הזה כל כך בעייתי אנשים, סוחרים יבואנים שרוצים להביא 1,000, 2,000 יחידות, לא מביאים. והם לא מביאים כי הוא אומר לך: איך אני אכנס? זה יעלה לי יותר מדי כסף ויש את כל הבלגן הזה ואז בסופו של דבר המסחר נשאר בכמה ידיים עם כמויות גדולות וזה מגדיל עוד יותר את המחיר לצרכן.

אנחנו מדברים על מוצר שרוב היצרנים, מדובר על יצרנים אירופאים או אמריקאים, שהם עושים לפי תקן ויש להם את הסימנים של התקנים ויש להם את התעודות, תעודות שאפשר להציג אותן למשרד הכלכלה או אפילו למכון התקנים עצמו ובזה לגמור את הפרשה ולהגיד: הנה, בבקשה, המוצר שלי עומד בתקנים, בבקשה, הנה התעודות שאתה רוצה. אז זה יכול לאפשר לנו בסופו של דבר להביא יותר דברים ובהחלט בצורה משמעותית להוריד את העלות.

אני רוצה לומר לכם דבר אחד, יש לי התכתבות ענפה עם הממונה על התקינה בנושא הזה וכשהם אומרים שהמוצר הזה מאוד בטיחותי, אני יכול לומר לכם, כמו שאתם רואים אני כבר לא צעיר, אני בשוק 50 שנה, אני זוכר גם את השוק מלפני שהתקן הזה היה רשמי, לא היו תאונות עבודה עם המוצר הזה גם לפני שהתקן נהיה רשמי וגם אחריו. זאת אומרת כל הסיפור הזה שאומרים שהמוצר הזה הוא מאוד מסוכן, זה לא נכון. מה עוד שאנחנו יכולים להציג תמיד, ואין לי בעיה עם זה שצריך להציג את התעודות של היצרן עם ההצהרות שלו ועם התעודות שלו, זה בסדר, מקובל עליי, אין שום בעיה, אבל בזה לגמור את הפרשה ולא לשלם למכון התקנים 5,000 שקל על יבוא של 2,000 או 3,000 דיסקים.

תודה רבה לך.

רחל גור, מנהלת תחום ממשל, לובי 99.

אני לצערי נאלצתי לפספס את הוועדה הזו הבוקר, אבל שמעתי שמועה מאוד מטרידה, שהוועדה שוקלת לצאת ליצרנים מהתאחדות התעשיינים ייצוג בוועדת החריגים. אני אשמח אם תאשר לי שמה ששמעתי אינו נכון.

הם עושים ככה עם הראש.

אנחנו לא הולכים לתת לחתול לשמור על השמנת.

לא, הם ביקשו, אז זה לא עלה בכלל.

הם עושים ככה עם הראש, אז כנראה שלא. אבל אל תחיי משמועות, תבואי לוועדות, זה יותר טוב.

חלילה, הייתי הבוקר במשרד הכלכלה.

לא, אני יודע, אני צוחק. תודה.

שמעון בויקו, מנכ"ל סיסטם מעבדות, ואחריו עמית תנאים ואחר כך התייחסות של אנשי המקצוע והמנכ"ל.

ערב טוב. כמה דברים. החוק לא מבטיח תחרות באכיפה ואנחנו כמעבדות פרטיות שהשקענו המון כסף בכל התחומים והתכוננו לרפורמות רוצים לבקש התייחסות של מנכ"ל משרד הכלכלה שאנחנו ניקח חלק פעיל בתחום של האכיפה.

נושא שני, נושא של ניגודי עניינים. אני מבקש גם התייחסות של מנכ"ל הכלכלה, שגוף שמטפל בנושא של אישור של תיק מוצר וטיפול בהצהרות לא יטפל באותו מוצר מבחינת האכיפה. צריכים לחשוב על זה טוב טוב.

דבר שלישי, אני מבקש להכניס לחוק את הנושא של תו תקן, מפני שלא ייתכן מצב שהנושא הזה, שעושים רפורמה כל כך מז'ורית ומכניסים דבר כל כך מינורי מחוץ לחוק. אם עושים מהפכה כמו באירופה אז בואו נעשה את זה בדיוק כמו באירופה. תודה.

תודה רבה לך, שמעון. דובר אחרון, עמית תנאים.

שלום רב, אני עמית תנאים, מנהל בחברת צעצועי דוד, חברת יבוא של צעצועים. אני קצת עוקב אחרי הדיונים של הוועדה ותפסתם אותי, אני בנהיגה, אני מקווה ששומעים אותי כמו שצריך. ראשית, אני כיבואן חשוב לי להבהיר שבסופו של דבר ההצלחה של הרפורמה הזאת תלויה מאוד גם ביבואנים, בהצלחה שלהם להביא את המוצרים הבטיחותיים לציבור. כל הנושא של האכיפה, לנסות להפיל קנסות ועיצומים בסכומים עצומים על היבואנים ברמה כזאת שזה יוציא אותם מהמשחק, אז זה לא ישרת את המטרה ובסופו של דבר וכלם ייצאו מזה מופסדים.

דבר נוסף שרציתי להתייחס אליו ואני לא יודע עד כמה חלק מהנוכחים פה בדיונים, שגם נכון להיום כשאנחנו מייבאים משלוחים והבדיקות מתבצעות דרך מכון התקנים, נכון להיום המכון כשהוא נוטל דוגמה אחת לבדיקה הוא מתחייב לתוצאות הבדיקה עבור היחידה הספציפית הזאת שהוא בדק. זאת אומרת גם בתעודת הבדיקה של מכון התקנים כתוב במפורש שהבדיקה מתייחסת ליחידת הדגם שנבדקה ולא לכלל המוצרים במשלוח. זאת אומרת שבמצב הנוכחי כיום אפילו מכון התקנים כשהוא דוגם מוצר הוא לא מוכן לקחת אחריות על כל המשלוח וכאן מצופה ברפורמה מיבואן, שאין לו את כל הכלים ואת המעבדות של מכון התקנים, להצהיר ולקחת אחריות על כל היבוא שהוא עושה. מבחינתנו כיבואנים זה מהווה בעיה מאוד קשה.

מעבר לזה אני גם יכול להגיד שאני באופן אישי מכיר מקרים שאנחנו עשינו יבוא של מוצרים מסוימים ובאותו משלוח, ממש באותו משלוח, אפשר לדגום דגם אחד, פריט אחד שהוא כן עבר את התקן ופריט אחד שהוא ממש היה גבולי ואפילו נכשל, באותו משלוח בדיוק. אז כשבאים לבחון את הדברים האלה צריך לראות איך עושים את זה כדי שגם אנחנו, אני לא מדבר כרגע על יבואנים שמחפשים להביא מוצרים שהם לא בטיחותיים בשביל להוזיל את המחיר, אבל מצד שני יש הרבה יבואנים שבאמת מנסים לעבוד לפי הסדר וללכת לפי כל התקנים שקיימים ועדיין יכולים ליפול. צריך לראות איך מוצאים את התלם הנכון כדי שגם כאלה שמנסים ללכת לפי התלם הנכון לא ייפגעו.

ועוד נקודה אחת לסיום. באופן אישי אני חלק מקבוצה, משהו כמו 30 יבואנים בקבוצה הזאת, ואני מייצג את הדעה של הרוב, אני חושב שצריך לעשות גם בנושא של האכיפה הבדל בין – הקנסות או דרך האכיפה צריכה להיות תלויה גם בכמות היחידות שהובאו מהדגם. זאת אומרת אם יבואן הביא קונטיינר שלם של מוצר אחד ויבואן אחר הביא מהמוצר הזה 100 יחידות והמוצר הזה נכשל, נמצא בדגימה של השוק ונמצא כנכשל, אני לא חושב שאפשר להטיל את אותם הקנסות ואותם העיצומים על אחד שהחדיר 40,000 יחידות לשוק ואחד שהחדיר 100 יחידות לשוק. הקנסות והעיצומים צריכים להיות, למיטב הבנתנו, באופן יחסי לכמות שיובאה.

ומעבר להתייחסות לכמות שיובאה גם צריך לתת משקל לאופי העבירה שבוצעה. זאת אומרת גם המכון היום, כשסימון של מדבקה הוא לא תקין הוא לא פוסל את המוצר. יש הבדל בין מוצר שהסימון של המדבקה הוא לא תקין לבין מוצר שבאמת הוא רעיל או מהווה סכנה לציבור. צריך לקחת גם את ההבדלים האלה בחשבון כשרוצים להטיל קנסות או להטיל עיצומים על היבואנים.

תודה רבה, עמית. אני רוצה להגיד לך הערה כללית. אנחנו מקלים על היבואנים בזה שמאפשרים להם מסלול הצהרה ותקן אירופאי ועוד המון הקלות, אבל זה יחייב אותם להמון החמרות וזהירות. האירופאים מטילים קנס של חצי מיליון יורו, לפי מה שראינו. אולי זה לא המספר שרלוונטי לנו, אבל אכיפה מחמירה, במיוחד על יבואן שייבא מוצר מסוכן, אבל את האפשרות לרמת אכיפה או רמת קנסות משתנה, אם המשרד יחשוב שהוא רוצה להציג מתווה כזה אנחנו נהיה קשובים.

אני אתייחס לזה.

אני מבקש מאנשי המקצוע להתייחס לכל הדוברים והמנכ"ל ישלים את הדברים.

ברשותך, אדוני היושב ראש, אני אתייחס לנושא המדיניות ואני אאפשר לראש מינהל תקינה להתייחס לנושאים הטכניים, בסדר? כי נשאלו פה גם שאלות מדיניות וגם שאלות טכניות, אז נעשה את ההבחנה הזאת.

בבקשה.

מבחינת מדיניות, אני רוצה להתייחס לנציגה של המועצה לשלום הילד, ההערות שלך, גברתי, באמת במקום ואני חושב שאנחנו רואים את הדברים בהחלט כך. לכן חלק ממוצרי הילדים אנחנו לא מחריגים ואנחנו מסתמכים על תקן אירופאי, איפה שאנחנו חשבנו או ראינו שקיים סיכון אנחנו כמובן לא לוקחים את הסיכון ומחריגים עד וכאשר אנחנו נשתכנע ותנוח דעתנו שיש לנו מערך פיקוח ובקרה אפקטיביים. אז אנחנו רואים את זה ככה, אנחנו חרדים לא פחות לשלומם של ילדי ישראל מכל אחד אחר ואפשר להיות סמוכים ובטוחים שאנחנו בעניין הזה נוהגים בצורה מאוזנת.

למר רמי, שפנה אליי אישית ושאל אותי בנושא דודי שמש וחשמל. שוב, כמו כל שאר התקנים גם פה אנחנו בוחנים ובודקים ובהחלט אני חושב שדוד שמש שטוב לגרמניה, צרפת וארה"ב אין סיבה שלא יהיה טוב לנו, אז בהחלט זו הגישה וכאשר זה יעמוד בתקנים האירופאים והאמריקאים אנחנו מאמינים שזה גם יתאים לאזרחי ישראל.

באשר לגבולות פתוחים, השטחים, הברחות, פשעים ונושאים פליליים אחרים, זה קיים לפני הרפורמה. דווקא פה אני חושב שאנחנו מביאים בשורה כי אנחנו הולכים לבנות מערך פיקוח ובקרה אפקטיבי אז ממילא הוא יחול גם על המקרים האלה וזו אולי גם תשובה לנציגה של המועצה לשלום הילד שדיברה על מעט מאוד מפקחים. אנחנו הולכים להגדיל את כמות המפקחים בסדר גודל, זה ממש אירוע אחר, מאמץ פיקוח ואכיפה אכיפה, בסדרי גודל אחרים, לכן אני חושב שדווקא בעניין הזה אנחנו מביאים בשורה.

כמו שאמרתי, אני יכול להתייחס רק לנושא המדיניות כרגע. כמובן שאנחנו רוצים לשמר תחרות בקרב המעבדות, אני חושב שזה נכון, תחרות היא טובה בכל תחום ובכל עניין נרצה שיהיו כמה ספקים. כל הנושא של ניגוד עניינים זה משהו שנמצא בבחינה, כמובן שלא נרצה שיהיה ניגוד עניינים, זה יוצר עיוותים וכל המטרה של הרפורמה היא למנוע ולנטרל ולחסל עיוותים באשר הם.

מר תנאים, היבואן, שהתייחס לעיצומים. כבר עכשיו מנגנון העיצומים שלנו הוא כזה שהוא מותנה במספר המוצרים שבהם יש הפרה, זאת אומרת שממילא אם הפרה תהיה במוצר כזה או אחר, בודד, כמובן שאנחנו נפעיל שיקול דעת וממילא סכום העיצום הוא פר מוצר או מספר המוצרים שלא עומדים בתקן, לכן זה ממילא מידתי. אנחנו גם מתייחסים כמובן לסוג ההפרה. אין הפרה של משהו זניח דומה להפרה שיכולה לגרום להרעלה או חלילה לסכן בני אדם, שאז העיצום יהיה משמעותי, מהותי.

אני יכול להבטיח לך שיבואן שיפעל לפי הנורמות המתבקשות לא צריך לחשוש, אין לנו כוונה לפגוע ביבואנים, היבואנים הם השותפים שלנו, יש להם תפקיד חשוב במשק. אמרנו, יצירת תחרות, התייעלות, מגוון של מוצרים. אנחנו רוצים לחזק את היבואנים, אבל כל עוד הם עומדים בנורמות ובדרישות. מי שיפר יקבל עיצומים ועיצומים לא פשוטים ומידתיים בהתאם לסוג ההפרה וכמות המוצרים שלא יעמדו בדרישות.

זה באשר למדיניות. אם תוכל, בבקשה, איגור, ראש מינהל תקינה, להתייחס לשאלות הטכניות שהיו פה על צמנט וכבלים וכו'.

לפני שאתה ממשיך, בינתיים קיבלנו פניות גם של גורמים משמעותיים, ניתן להם. גלעד גולוב, מנכ"ל מכון התקנים, בבקשה.

ערב טוב. קודם כל אני רוצה להגיב לגבי שניים מהדוברים וטיפה להסביר. לגבי הנושא של יתרונות לגודל, ברור שבכל דבר לבדיקה מעבדתית יש עלות מסוימת והעלות הזאת מתחלקת לגבי מספר היחידות. גם לאחר הרפורמה יבואן אחראי צריך לבדוק את הספקים שלו מחו"ל. יבואן שלא יבדוק את הספקים שלו יכול להגיע למצב שבו הוא יקבל תעודה שלכאורה מייצגת מוצר טוב ויתברר לו שהמוצר לא טוב והאחריות פה היא שלו, במקרה הזה גם אחריות פלילית וקנסות כבדים. לכן גם יבואן בעתיד שייבא סדרות קטנות צריך לבצע בדיקות כדי לוודא.

בנושא הזה אנחנו מציעים ללכת למצב של הקלה וליצור מצב מקביל שיש בתחום המזון, של יבואן נאות, שמי שמקיים מערכת בקרה שיטתית על תהליכי היבוא שלו או על תהליכי הייצור יקבל הקלות בתחום האכיפה. אנחנו העברנו את זה במסגרת ההערות שלנו ליועצים המשפטיים של הוועדה ושל משרד הכלכלה ומשרד האוצר ואנחנו מקווים שהם ייתנו את המסלול הזה.

לגבי הנושא השני שדיברו עליו, לגבי יבואן הצעצועים, אני רוצה לומר, האחריות עוברת פה מגוף כמו מכון התקנים או מעבדות מאושרות אחרות ליצרנים וליבואנים. זו אחריות כבדה וצריך להשית אותה לגבי מי שלא יישא בה כמו שצריך. תודה.

תודה רבה לך, גלעד. גרישה דטייש, יועץ תקינה, התאחדות התעשיינים.

ערב טוב. אני בנוסף לכך שאני יועץ להתאחדות התעשיינים הייתי גם במשך 21 שנה, עד לפרישה לגמלאות, הממונה על התקינה, רגולטור אחראי על האכיפה. אני מבקש להתייחס כאן רק לאכיפה במסלול מה שנקרא בינלאומי או CASSIS בטרמינולוגיה של האוצר. מדובר פה על מסלול שבו יבואן יכול להכניס את המוצר לשוק הישראלי על סמך תעודה שהוא מביא מחו"ל על כך שהמוצר עומד בתקן בינלאומי. עד כאן ברור, כן? כאשר אנחו מדברים על אכיפה אנחנו מתכוונים לא רק לנטילת מוצר ובדיקה במעבדה, אלא מתכוונים למיצוי דין עם העבריין, מה שאמר מנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה, הוא אמר פיקוח אפקטיבי, יעיל ומרתיע.

מה זה מיצוי דין עם העבריין? במקרה הספציפי הזה במסלול הבינלאומי ברגע שיבואן מביא תעודה ממעבדה בחו"ל על עמידה של המוצר בתקן בינלאומי הוא בעצם מילא את מה שמטילה עליו המדינה, מה שמטיל עליו החוק. אם מוצאים שהמוצר בשלב השיווק נבדק והוא לא מתאים לדרישות התקן אי אפשר לעשות שום הליך משפטי נגד היבואן כי היבואן מילא את המוטל עליו, הוא הביא את התעודה מחו"ל. זאת אומרת מה שצריך לעשות זה לוודא או לבדוק את אמיתות התעודה מחו"ל, האם היא תעודה אותנטית, האם היא תעודה לאותו מוצר, האם המעבדה הוציאה אותה לגבי המוצר הספציפי.

אבל הדבר הזה הוא כמעט בלתי אפשרי משתי סיבות. סיבה אחת היא שהמעבדה, ברגע שמאתרים אותה נגיד, מה שמאוד קשה, כי מדובר על 60,000 מעבדות מוסמכות במסגרת ILAC, אם מאתרים את המעבדה התשובה של המעבדה, אם היא תענה, היא לא עונה, אבל אם היא תענה תהיה שהיא מחויבת בסודיות מול היצרן של אותו מוצר ואין לה שום מחויבות כלפי גורם אחר במדינת ישראל. זאת אומרת מעשית לאמת את התעודה לא ניתן, מעבדה מחויבת בסודיות ליצרן וברגע שלא ניתן לאמת את התעודה לא ניתן להשלים את הליך האכיפה. אני רוצה להביא ברשותכם דוגמה מהניסיון שלנו בעבר.

יש לך דקה לסיים.

עגלת נכים, הייתה כוונה לייבא לישראל. פנה יבואן והביא תעודת בדיקה ממעבדה מאוד מאוד מכובדת שקוראים לה 'קמה' מהולנד. היה לנו ספק לגבי האמיתות של אותה תעודה. אני לא נכנס לפרטים, בהזדמנות אני יכול לספר. ברגע שפנינו למעבדת 'קמה' בהולנד התשובה הייתה שהמעבדה מחויבת בסודיות כלפי היצרן בסין. מה עשינו? נכנסנו מה שנקרא לפרינציפ, כמו שאומרים, ובדרכים דיפלומטיות, דרך שגרירות ישראל בהולנד הצלחנו בכל זאת לקבל את התשובה מהמעבדה והמעבדה הודיעה שהתעודה, הכול שם אותנטי, החתימות אותנטיות, הכול אותנטי, חוץ מדבר אחד, שהבדיקה הזאת לא נעשתה באותה מעבדה בכלל ולא הייתה תעודה כזו. זו אחת הדוגמאות, ולא אפשרנו אז כניסה של המוצר לישראל.

גרישה, תודה.

אני מסיים במשפט אחרון. מדובר פה על כמות אדירה של מעבדות, היות שלא ניתן לקיים אכיפה במסלול הבינלאומי, אכיפה אמיתית, זאת אומרת מיצוי דין עם העבריין, אז כל המסלול הבינלאומי, ושוב, אני לא מתייחס למסלול הרגיל, לליברליזציה, אלא המסלול הבינלאומי, צריך להוציא אותו עכשיו מהחוק, אולי לדון בו בעתיד, אבל צריך בינתיים לבטל אותו כי הוא לא ישים מבחינת האכיפה. תודה.

תודה רבה. אנחנו סגרנו את רשימת הדוברים לערב זה, אבל קיבלתי הרבה בקשות, עכשיו שלושה אחרונים ובאמת כל אחד דקה, כי זה אחרי שסגרנו את הרשימה. הראשון יהיה אייל פרובלר, אחריו אופיר קצב ואחרון גיא ג'ון.

תודה, אדוני היושב ראש. ממש ממש קצר. האמת היא שאני רציתי לדבר על אכיפה וחששות התעשייה וכו', אבל כשפוגעים בך אתה חייב להגיב, אני בטוח שגם אתה היית עושה את זה באופן אישי. חייבת להינתן תגובה לדברי הנציגה של לובי 99 וחבל שבוועדה אף אחד לא קפץ להגן על כבוד התעשייה הישראלית. בעיניה התעשייה זה החתול והשמנת, אז אני חייב להגיד שהחתול, לטענתך, זה מפעל גמל שריד בעמק יזרעאל ופניציה בדימונה וסינרג'י בשדרות ועוד מאות מפעלים כחול לבן, קטנים ובינוניים, אני מזכיר שאנחנו מדברים על מפעלים שלא בתחום המזון והתמרוקים היום.

רק את פניציה תשים בירוחם, כי זה המפעל שלי.

ירוחם, סליחה, אתה צודק.

אבל כל השאר, אף אחד לא יפגע בתעשייה, היא פשוט דיברה על שמועה שלא הייתה. אבל אנחנו לא בקלות ניתן למישהו לפגוע בתעשייה הישראלית.

רק אני אסיים. אני מאוד מאוד גאה לייצג את המפעלים האלה שבהרבה ענפים נשארו בודדים בישראל, דרך אגב, ומתקשים לשרוד גם מול יבוא אגרסיבי והשמנת, דרך אגב, היא מאוד מאוד חמוצה.

לפרוטוקול בנושא הזה, אנחנו לא ביקשנו לשבת בוועדה, לא שזה אסון גדול שנציג התעשיינים יישב בוועדה כזו, אלא הערנו על האיזון של הוועדה, שאין נציגי צרכנים ולא משרד הבריאות שאחראים על הצד השני של המטבע, לא הצד הכלכלי, אלא בריאות ובטיחות הצרכנים. לא ייתכן שלא יישב נציג כזה בוועדה. הגיע הזמן שגם ארגון כמו לובי 99 אולי יפסיק לעסוק בפרנויות של התעשייה והשמצות אלא בענייניות ובאיזון. תודה רבה.

אייל, סליחה, סיימת?

סיימתי, אדוני, תודה.

אופיר קצב.

ערב טוב לכולם. אני סמנכ"ל בחברת תבור סחר, חברה שעוסקת ביבוא מקביל של חלקי חילוף ומוצרי חשמל ביתיים, גם תעשייתיים. בהוראות המנכ"ל האחרונות, בטיוטה, ראינו כל מיני סעיפים שמקשים עלינו להביא חלקי חילוף, מקוריים כמובן.

כולם פה דיברו, ודיברו אגב יפה מאוד, שהמטרה של משרד הכלכלה היא להגביר את התחרותיות, להפחית את יוקר המחיה, ומה שעושים זה פשוט הפוך, פשוט פוגעים בחברות יבואניות כמונו. אנחנו, אגב, שומרים על מחירים נמוכים ואז הצרכן פשוט יכול לתקן את המכשיר החשמלי שלו ולא לזרוק אותו ואז גם כל הפסולת האלקטרונית עולה, שזה גם בחקיקה בממשלה, מחזור פסולת אלקטרונית, ואנחנו הרבה פעמים מקבלים כתף מאוד מאוד קרה ממשרד הכלכלה.

אבל איך בחקיקה הזאת פוגעים בך? תסביר.

מבקשים ממני מכתבים מספקים שהם מספקים לנו חלקי חילוף מקוריים. למשל בוש ספרד, בוש ספרד לא ייתן לי מכתב למי הוא מוכר חלקים, למה? כי הם רוצים להגן על היבוא המקביל, מדוע? כי הם מעלים את המכירות שלהם והם לא יפגעו בזה והם לא ייתנו לנו שום מידע. זאת אומרת שמבקשים ממני בקשות שאני לא יכול להתחיל לעמוד בהן.

אופיר, אנחנו בונים מסלול שלמרות שיצרן לא נותן לך אישורים אתה תוכל לייבא את המוצרים שלו על ידי בדיקה שלו פה. אתה מכיר את זה?

כחלק מהרפורמה אתה לא תצטרך להביא את תעודות המקור.

אני לא מדבר על מוצרים, אני מדבר על חלקי חילוף.

זה אותו דבר, זה מוצר לכל דבר ועניין.

אנחנו מייבאים מעל 30 שנה ואין לי מוצר אחד שאני מייבא, אם זה ברי מים, אם זה הכול, אין דבר כזה שזה לא עובר בדיקה מלאה של מכון התקנים.

שנייה, אנחנו מדברים, אם עד היום עשית יבוא לפי תקן ישראלי אז נבדקת פה והכול בסדר, אנחנו מדברים על זה שתוכל לייבא גם לפי תקן אירופאי. אתה צודק שיש יצרנים שרוצים לשמור על בלעדיות של יבואנים פה וככה לייצר מונופולים של המוצר, גם בזה אנחנו נלחמים ויהיה מסלול שתוכל לייבא את המוצר הזה וחלקי חילוף זה מוצר לכל דבר ועניין ודרך הוכחת התאימות של המוצר הזה במעבדה למוצר האורגינלי. אז גם מסלול כזה יהיה. אבל אם אתה יבואן מיצרן מסוים, מה זה שלא ייתן לך אישורים? אם אתה מייבא מהיצרן עצמו, ודאי שהוא ייתן לך אישורים.

לא, היצרן זה בטוח, אני מדבר על ספקים. אבל אני חייב להגיד לך משהו, כבוד היושב ראש, חלק חילוף זה לא יכול שיהיה לו תיק מוצר. יש לנו מעל 40,000 חלקי חילוף, מי אמור לעשות תיק מוצר לחלק חילוף? זה חלק חילוף למתן שירות.

אבל לא על כל המוצרים פה חל תיק מוצר, אם אני זוכר נכון. אנחנו נקבל הבהרות להערות שלך, יש עוד משהו שאתה רוצה להגיד?

אני מבקש, זה נושא מאוד חשוב, אנחנו חברה מאוד ותיקה, אנחנו עובדים לפי חוק, אנחנו מעסיקים 45 עובדים, אנחנו מעודדים את התחרות במשק, אנחנו גורמים לאנשים ליכולת לתקן מוצרים במחירים מאוד מאוד סבירים כי היבואנים הרשמיים מעלים את המחיר לשחקים ובזה הם מונעים ממך לתקן את המוצר. חברת תבור סחר זו חברה מאוד אמינה, מאוד ותיקה, ואני מבקש שהנושא הזה יטופל כי זה מאוד חשוב.

תודה. אופיר, אתה קצת מרים לי פה להנחתה לשאלה שלי, אני מניח שכשנכתבה הרפורמה של היבוא מישהו דיבר עם יבואנים, מישהו שמע אותם, מישהו למד את השטח, זה הרבה אנשי מקצוע שיש ויש להם ניסיון, אבל אני חושב שכשעושים רפורמה גדולה, את זה אני אומר למנכ"ל, אם אתה תוכל לעשות קבוצת מיקוד ותזמין לחדר 30 יבואנים ובזום יהיו עוד 40 או 100 ותקדיש להם שעתיים-שלוש, הרי אנחנו באמת הולכים לשנות את הכלכלה הישראלית, זה מעשה של פעם ב-70 שנה, ולאסוף תובנות שפתאום בן אדם מאיר בזרקור משהו שלא כל התורה אצלנו, שהוא גם קיבל את הזכות להישמע. אנחנו בוועדה מצליחים לשמוע ארבעה-חמישה יבואנים, אבל אנחנו שומעים אותם בלחץ ובסד דיון, אבל כקבוצת דיון אם תוכל אתה פשוט להקדיש להם שעתיים, 30-20 בחדר ו-40 בזום, יש לכם שעתיים עם מנכ"ל הכלכלה, בואו תגידו את הדברים. אנשים יירשמו לזכות דיבור מראש, אני חושב שזה ייתן לנו ידיעה שהם גם נשמעו לא רק בוועדה בלחץ הזמנים, אלא שהבכירים ביותר הקשיבו להם.

העלית פה רעיון מצוין, אני אשמח לבוא ולהיפגש עם מנכ"ל המשרד.

זה רעיון מצוין, אדוני היושב ראש, אני מרים את הכפפה, אנחנו נעשה את זה. אמרתי, היבואנים הם שותפים שלנו, הם חשובים, יש להם מרכיב מאוד מאוד חשוב ביעילות של המסחר, של התחרות.

הם מושא הרפורמה, אנחנו רוצים שהם ייבאו הרבה ובטוח ויורידו מחירים, אז נאפשר להם את זכות העברת המסרים בצורה ישירה. אז המנכ"ל ייקח את זה, תודה רבה.

בהחלט.

גיא ג'ון, חברת טריגון מפעלי תאורה.

שלום לכולם, תודה על הזכות. אני דווקא רוצה לדבר על בעיה קטנה, אולי גם אפילו קצת מצחיקה, כדי להסביר ולהמחיש את הפער הגדול שיש בהתפתחות של התעשייה. אנחנו חברה משפחתית, אני מנהל את החברה כבר מעל 20 שנה, למדתי תאורה בגרמניה. אגב לנושא קבוצת המיקוד, אני מאוד מאוד אשמח לתת מניסיוני.

הנה, יש לנו לקוח אחד. זה יעלה לך כסף, זה כרטיס יקר. סתם, אתה תבוא להשמיע את דברך.

אנחנו במשך חצי השנה האחרונה, בין סגר לסגר, תכננו את המהלך הבא שלנו גם לשוק הישראלי וגם ליצוא ולמעשה בנינו תכנית סדורה של עבודה, מכונות חדשות, גם מכונות לחצנות, גם מכונות CNC, תכננו להעסיק אנשים מקצועיים 15 שנה. צריך להבין, החברה שלנו, אני דור שני, יש לנו אנשים שעובדים גם 45 שנה בחברה. זה אומר הרבה, ויתרה מכך, אנחנו משלמים משכורות לא מינימום, האנשים פה מפרנסים את המשפחות שלהם בכבוד וכולם פה מהעמק.

אנחנו צריכים לייבא עכשיו בתי נורה. יש לנו 25 סוגי בתי נורה של הברגה רגילה של נורית ליבון פשוטה וכבלים צבעוניים בכל מיני סוגים. אנחנו עובדים עם חברה איטלקית, מתעסקת בזה רק 85 שנה, עם כל התעודות. אני התבקשתי על ידי מכון התקנים, בגלל שיש כל מיני דגמים וצורות, לשלם 3,000 שקל על כל בית נורה ו-3,000 שקל על כל סוג של כבל. הנושא הזה זה 260,000 שקל, זה אומר שאני בעצם מבטל את כל הפרויקט שלי שעמלתי עליו המון המון זמן, אנחנו מדברים על 15 משרות חדשות, ופשוט כואב הלב שלא נותנים לי כתעשיין, כיצרן מקומי, את היכולת להתפרנס כמו חברים שלי מאירופה, חברים שלי ללימודים, שהם לא רק מקבלים את האפשרות להתפתח במהירות.

גיא ג'ון, א', תכתוב את זה למנכ"ל ולממונה על התקינה, תכתוב את הקייס סטאדי שלך ותשמיע אותו בקבוצת המיקוד, זה מאוד מאוד ספציפי, אלא אם כן אתה רוצה לתת לנו עצה כללית עכשיו על האכיפה, כי זה הנושא שאנחנו עוסקים בו.

אנחנו גם מתעסקים כמובן ביבוא מאירופה, לי אישית אין שום בעיה עם שום גודל קנס, אנחנו מכירים את היצרנים שלנו, היצרנים האירופאים לא משחקים משחקים, כאשר הם מצהירים משהו הם עומדים מאחוריו, וגם אם יש לנו לצורך העניין מה שנקרא תקלה או בעיה במוצר, אם ימצאו, הם מחויבים כלפינו גם חוזית, זאת אומרת שהקנס כביכול יושת עליהם באותה מידה. אז אנחנו לא מפחדים מהרפורמה הזאת, ההיפך, אנחנו מברכים עליה.

תודה רבה, כל הכבוד. אתי פלר, דוברת אחרונה, מנכ"ל הרשות להסמכת מעבדות.

ערב טוב, תודה, אדוני היושב ראש. אני מבקשת להתייחס לנקודה שהועלתה על ידי דובר מוקדם יותר לעניין האמינות של תעודות של מעבדות מוסמכות בעולם. אני מנכ"ל הרשות הלאומית להסמכת מעבדות וגם יושב ראש ILAC, דיברנו על זה בישיבה הקודמת. יש מנגנון, קוראים לו הרשות הלאומית להסמכת מעבדות, ככל שיש בעיות עם תעודות פונים אלינו, אנחנו פונים לגוף ההסמכה באותה מדינה והיו דברים מעולם, אנחנו ניהלנו עבור המשרד להגנת הסביבה חקירה בת חצי שנה שכללה את צ'כיה, ארה"ב ואוסטרליה והבאנו לפתרון של סוגיה מסוימת. כך שהמנגנון של אמינות תעודות בינלאומיות מבוצע.

הזכרתי גם בפעם הקודמת, בכל פעם שיש - - - של חומרי הסברה חדשים, גם כך הרשות תומכת בוועדה הבין משרדית, אז אני חושבת שממש לא לבטל את הרפורמה המאוד מאוד משמעותית למדינת ישראל. תודה רבה.

תודה, אתי. אנא, אנשי המקצוע, המנכ"ל יסכם ונסיים את הדיון, בבקשה.

אני אתייחס לכמה דברים. הדברים של אופיר קצב, שימו לב שלמעשה מדובר לא במסלול רגיל של יבוא באמצעות תקינה אלא במסלול יבוא על ידי פטורים שהמשרד שלנו מפיק ובמסגרת הוראות הפטורים והוראת המנכ"ל שקיימת לנו חובתנו לוודא כשאנחנו פוטרים אותו מחובת המצאת אישור תקן שלמעשה הרכיב שהוא מייבא הוא זהה לרכיב המקורי שנמצא בתוך אותו מוצר שמייבאים. מכאן הקשיים בהוכחת מקוריות המוצר. לגמרי ברורה לנו הטענה של היבואן של חלקי החילוף, אנחנו מנסים להקל, אבל עדיין צריך לשים לב שאנחנו מחויבים לוודא באמת שמדובר במוצר מקורי על ידי כל הכלים הניתנים, גם על ידי בדיקה וגם על ידי מסמכים.

לגבי צרכנות, היקפי הפיקוח ומערכות ממוחשבות. באמת אנחנו היינו בהיקפי פיקוח יחסית נמוכים לאחרונה, אנחנו מאוד מקווים שעם הרפורמה נקבל תוספת כוח אדם משמעותית. לגבי המערכת הממוחשבת בדיוק אנחנו נמצאים בשלבי השלמה של פיתוח של מערכת חדשה שתתמוך בכל מערך הפיקוח והאכיפה ותיתן מענה גם לנושא של הדיווחים על היקפי פעילות פיקוח והנושאים האלה.

לעניין שמעון בויקו, הטענה של שמעון לגבי תחרות והשתתפות באכיפה. כמובן שהכוונה שלנו להפעיל את כל מעבדות הבדיקה בבקרה ביבוא, לא להפלות מעבדה אחת מול השנייה, וכל המעבדות המוכרות על ידינו יופעלו. לעניין ניגוד העניינים, כמובן אנחנו נשמור שלא יתקיים ניגוד עניינים בתוך המעבדה עם השירותים שהיא נתנה קודם לכן.

לגבי הטענה של אי יכולת אכיפה במסלול בינלאומי עם הצגת תעודת הבדיקה. למעשה במסגרת האכיפה אנחנו לא מתכוונים להסתמך על אותה תעודת הבדיקה שמציג היבואן. הכוונה שלנו זה לבדוק קיום של תיק מוצר לדגם ליבואן וגם לבדוק את התאמת המוצר לתקן. ככל שהמוצר לא יעמוד בהוראות התקן למעשה היבואן הזה יהיה צפוי לכל הסנקציות, גם מנהליות וגם סנקציות בפן החברתי ללא קשר איזה תעודה הוא החזיק יחד עם ההצהרה, כי הוא למעשה צריך להגיש הצהרה על התאמת המוצרים לתקן.

אני גם אשמח להתייחס, יו"ר הוועדה.

בבקשה.

ראשית לגבי מה שאמרה נציגת בטרם, הרפורמה לא מבטלת את הצורך בעמידה בתקן, זה ממש חשוב, אמרנו את זה גם, לדעתי, בדיון הקודם. כל המוצרים, קל וחומר מוצרי ילדים, יצטרכו לעמוד בתקן הרשמי שחל עליהם, וכמו שאמר עכשיו הממונה על התקינה יצטרכו לשמור תיק מוצר עם בדיקת מעבדה רלוונטית שמראה על עמידה בתקן.

רק אני לא יודע אם הייתה נציגה של בטרם, אבל אולי המועצה לשלום הילד, זה מה שהתכוונת, אבל בסדר גמור.

סליחה, המועצה לשלום הילד.

אז הנה, דייקתי אותך. בבקשה.

לגבי הפערים שהיא הציגה בדוח של הממ"מ, אני אזכיר שהפערים האלה, וגם אגב הכתבות של רמי טרבולסקי, זה כבר במצב היום, שכל מוצר עובר בדיקה בכניסה, הן הדודים והן מוצרי הילדים. בעצם המענה לפערים האלה זה בדיוק האכיפה שהמנכ"ל והממונה על התקינה דיברו עליה.

כן, רק ההערה שלו על הפלסטינאים, אז העבריין שייכנס עם טנדר בגדר פרוצה בתוך הקו, החומר או הגדר, אז הוא עבריין, אבל תנועה של סחורות בין ישראל לרשות הפלסטינית, התנועה הזאת קיימת בכללי, האם במעברים יהיה פיקוח על מוצרים בכניסה לישראל?

אין פיקוח במעברים כי זו מעטפת תקינה אחת, זה בהתאם להסכמים הבינלאומיים שחתומים. אין פיקוח במעבר נניח בין יו"ש לישראל על הנושא של תקינה.

אבל אם זה יימכר בשווקים אז יש לנו יכולת אכיפה אל מול המוכר.

יש לנו קושי באכיפה.

זה לא קשור לרפורמה. מה שמצוין פה זה באמת פרצה שיכולה להיות בתחומים אחרים, בהרבה תחומים.

כן, אבל אני שואל, אין לנו דרך ל –

בעצם מערך האכיפה יאפשר לנו למצוא את זה בשווקים, ללכת לשווקים ולבדוק את זה. זה חלק מהמערך.

וגם שיתוף פעולה עם עמיתים שלנו בשטחים, אנחנו גם מנסים לקיים שיתוף פעולה כזה או אחר.

אבל אני אכביד עליכם עוד טיפה, הנחת העבודה פה, נניח, שמישהו מייצר בתוך הרשות הפלסטינית, אבל הוא גם יכול להבריח לתוך הרשות הפלסטינית מחוץ לארץ מוצרים. זה קורה במנהרות, זה יכול לקרות בעוד מקומות. למה אין לנו שום מנגנון בדבר הזה?

אנחנו לא מפקחים בתוך הרשות הפלסטינית.

לא, בכניסה לקו הירוק.

אין לנו יכולת לפקח בכניסה בגלל הסכמים בינלאומיים, אבל כן יש לנו יכולת לפקח בשווקים. זאת אומרת אם אנחנו עושים פיקוח בשווקים ומישהו מוכר את אותו דוד או מוצר שהוברח הוא חייב להראות תיק מוצר.

מה שאני מבקש, שבתכנית העבודה של הפיקוח החדש תהיה התייחסות לפחות במשאבים שיעשו את הדבר הזה.

בעצם הרפורמה מביאה בשורה.

כללית, לשיפור הפיקוח הכללי.

לא, יצרנים של מוצרי צריכה גם שאמרו שמהרשות הפלסטינאית יש כל מיני הברחות של זיופים, יש תעשיית זיופים שלמה.

לשכלל את האפקטיביות של האיתור והאכיפה.

אם ימצאו מוכר שמוכר ואין לו עקיבות כי הוא לא יודע להגיד ממי הוא קנה את זה, אז עליו יושתו כל העיצומים שאמורים להיות מושתים על היבואן.

אז בשוק עצמו, בקצה.

בדיוק.

בסדר גמור, יש עוד הערות, התייחסויות?

אני אשמח לסיים את ההתייחסות שלי. באמת כמו שהמנכ"ל אמר, הרפורמה רק מחזקת את האכיפה בהיבט הזה, ונהפוך הוא, כשמוצרים כמו מוצרי ילדים נבדקים כל פעם בכניסה לשוק זה כמובן מייקר אותם, מה שגורם לאנשים אולי לא לקנות מוצרים חדשים יותר, אלא לקנות יד שנייה ויד שלישית, מה שעלול להגביר את הסיכוי לתקלות וטעויות.

לגבי הפערים שעלו בנוגע למוצרי תאורה, השחזה, צמנט וכבלים, הרי שזו בדיוק מהות הרפורמה. מהות הרפורמה אומרת, כל עוד המוצרים האלה לא בחריגים, שאפשר לייבא אותם על בסיס תקן אירופי, וכמו שלדעתי הנציג של מוצגי התאורה אמר בסוף, על בסיס תעודת בדיקת ILAC אמינה, כלומר אותם יבואנים שכן רוצים לקחת אחריות וכן מרגישים בנוח להצהיר על עמידה בתקן, לצרף את תעודת הבדיקה הזו, הם יוכלו להיות זכאים להקלות האלה, הם לא יצטרכו יותר את הבדיקה בכניסה של מכון התקנים.

לגבי מה שעמית תנאים, יבואן הצעצועים, אמר, אם יבואן לא מרגיש בנוח לקחת את האחריות הזאת הוא מוזמן לעבור אצל מכון התקנים בצורה וולונטרית ולקבל את האישור שהמוצר שלו עומד בתקן. אנחנו לא מבטלים את המסלול הקיים, עדיין מי שרוצה וולונטרית ללכת למכון התקנים מוזמן. אנחנו פשוט אומרים שיבואנים שכן מסוגלים לקחת אחריות, שיש להם תעודת בדיקה ועמידה בתקן אירופי יכולים להיכנס על בסיס הצהרה, זה הכול.

תודה רבה. עוד אנשי מקצוע? המנכ"ל, בבקשה.

אז באמת יש פה שתי נקודות שאני רוצה להתייחס אליהן. אחת, התייחסה נציגת האוצר עכשיו, אם יש ספק אין ספק. זה מה שלמדנו בצבא. אם יבואן מרגיש שהוא לא בטוח, וזה הרעיון של להעביר את האחריות ליבואן, אם הוא מרגיש שהוא לא בטוח תמיד נעמיד לרשותו את המעבדות הרלוונטיות, יביא לבדיקה ויקבל אישור שזה באמת עומד בתקן, עומד בדרישות, ושייצא עם זה החוצה. הוא יכול להביא דגם אחד לבדוק אותו, לקבל את האישור ולצאת.

וכפי שאמרה הממונה על המעבדות בארץ, ההערה שהייתה על היכולת להשלים את האכיפה, היא קצת לא מתאימה ל רוח התקופה. היום יש לנו נציגה של רשות להסמכת מעבדות, היא אפילו היושבת ראש של המעבדות הבינלאומיות, היא נציגה שלנו שם, ראש הסמכת המעבדות שלנו היא בעצם היו"ר של כל הארגון הבינלאומי. יש לה יכולת להגיע, לבדוק, לראות, לשלול, לפעול לשלול הסמכה של מעבדה שתפר או שתזויף הבדיקה שלה. לכן אנחנו בהיבט הזה נוכל להשלים את האכיפה וזה הרעיון.

ועדיין, אחרי שאמרתי את כל זה, אנחנו נכנסים לתהליך חדש ויכול להיות שאנחנו נגלה תוך כדי שצריך לטייב, לשפר, אני לא מתיימר להגיד שהכול הכול סגור. מדובר על משהו מאוד מאוד מורכב, עם הרבה מאוד שכבות וחלקים שהם שונים ואנחנו תוך כדי נשפר, אבל הרעיון הוא רעיון טוב, אנחנו ננסה ליישם את זה בצורה טובה, בצורה מאוזנת, ואני מקווה שנביא את הבשורה.

תודה רבה למנכ"ל, גם על ההבהרות בסוגיית האכיפה וההיערכות, ולכל אנשי המקצוע. שני דברים עם הפנים לעתיד, בסך הכול התקדמנו מאוד עם החוק הזה. לצערי התוספת לחוק לא הגיעה, אבל המנכ"ל הבטיח לי הלילה, אז תעמדו ביעד הזה, תעבירו את זה ליועצים המשפטיים שלנו כי אנחנו רוצים לדון בזה ביום חמישי.

בנוסף, אם אנחנו נרצה להתחיל בהצבעות על חוק היבוא כבר ביום שני הקרוב תידרשו להציג לנו עד יום חמישי את הנוסחים הסופיים להצבעות. אז יש לכם פה עבודה מואצת. נראה לי שהוועדה הוכיחה שהיא מהירה יותר מכם, אז תרוצו כמונו, כי התקדמנו ובאמת יש פה הישג, אבל בואו תעשו את המאמץ. אני יודע שזה מחייב אתכם למרתון פנימי, אבל תביאו לנו גם את התוספת היום וגם את הנוסח ביום חמישי כדי שנעבור לדיון הצבעה ביום שני.

תודה רבה לכולם.


הישיבה ננעלה בשעה 19:39.