פרוטוקול של ישיבת ועדה


הכנסת



157
ועדת הפנים והגנת הסביבה
10/10/2021

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



2
ועדת הפנים והגנת הסביבה
10/10/2021


מושב שני



פרוטוקול מס'26
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום ראשון, ד' בחשון התשפ"ב (10 באוקטובר 2021), שעה 11:06

פרק י"ג (רישוי עסקים) מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א-2021

חברי הוועדה: ווליד טאהא – יו"ר
שרון רופא אופיר – מ"מ יו"ר
סמי אבו שחאדה
איתן גינזבורג
רון כץ
מוסי רז

גדי יברקן
יצחק פינדרוס

שי עגמי - מנהל תחום רגולציה, משרד ראש הממשלה

עמיחי פישר - ראש אגף בכיר מדיניות רגולציה, משרד ראש הממשלה

דוד ימין - עו"ד, ממונה לשכה משפטית מדיניות רגולציה, משרד ראש הממשלה

חוה מונדרוביץ - ראש אגף בכיר רישוי עסקים, משרד הפנים

עידו מירז - מנהל אגף טיוב רגולציה, משרד הפנים

שחר פרלמוטר - עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד הפנים

גילי צימנד - ראש אגף רישוי עסקים, המשרד להגנת הסביבה

ליאורה עופרי - עו"ד, הלשכה המשפטית, המשרד להגנת הסביבה

עמיר יצחקי - ראש המערך הארצי לבריאות הסביבה, משרד הבריאות

שקד כסליו - הלשכה המשפטית, משרד האוצר

מעין ספיבק - רפרנטית פנים, אגף תקציבים, משרד האוצר

רפ"ק טל בסון - עו"ד, תובעת רישוי ארצי, המשרד לביטחון פנים

רפ"ק עידן כץ - עו"ד, ייעוץ משפטי, משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים

נילי מרטינז - רע"ן רישוי חקיקה כב"ה, המשרד לבטחון פנים

אבישי לדני - רמ"ד טיוב רגולציה כב"ה, המשרד לבטחון פנים

תומר חזות - יועמ"ש הכנה מאש כב"ה, המשרד לבטחון פנים

אילנית אייש - מתמחה יועמ"ש כב"ה, המשרד לבטחון פנים

נפתלי קאייקוב - יו"ר איגוד מנהלי רישוי עסקים, מרכז השלטון המקומי

איילת וסרמן - מנהלת אגף רישוי עסקים, עיריית תל אביב, וסמנכ"לית רגולציה באיגוד רישוי עסקים ארצי

ישראלה מני - סמנכ"לית אגף כלכלה ומסים, איגוד לשכות המסחר

רוני סורקיז - מנהל רישוי עסקים, איגוד לשכות המסחר

ענת לובזנס - סגנית סמנכ"ל היחידה הכלכלית, מרכז השלטון המקומי

ד"ר ליהי שחר ברמן - מנכ"לית איגוד ערים לאיכות הסביבה חיפה

שי ברמן - מנכ"ל איגוד המסעדות בתי קפה וברים

פרופ' חגי לוין - נציג איגוד רופאי בריאות הציבור, ההסתדרות הרפואית בישראל

ד"ר דורון יקיר - גזבר, ארגון הרופאים הווטרינריים הפרטיים

אביתר כהן - מנהל רישוי עסקים, רשת ויקטורי

הילה דוידיאן - מנהלת איכות, רשת רמי לוי

לילך דחוח - עו"ד, קצינת ציות, שופרסל

תמר מירסקי - מכוני כושר

הדס פרבר - עו"ד

אביב חצבני

תומר רוזנר
לירון אדלר מינקה

לאה קריכלי

חבר תרגומים


פרק י"ג (רישוי עסקים) מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א-2021, מ/1443
הכנה לקריאה שניה ושלישית

אנחנו ממשיכים היום דיון שני, בנושא של רישוי עסקים, מצטערים על האיחור הקל שאשם בו היועץ המשפטי של הוועדה. הנושא כמובן פרק י"ג (רישוי עסקים) מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2021 ו- 2022), התשפא- 2021, מ/1443, הכנה לקריאה שנייה ושלישית.

כבר היינו עם דיון ראשון, כולם דיברו, כולם הציגו. היום אנחנו נפתח בייעוץ המשפטי עם תומר ולירון, הם יתחילו את שלב ההקראה, כל אחד מתבקש לרשום את ההערות. לרשום את ההערות המהותיות לגבי הסעיף שהם יקריאו. אף אחד לא ידבר כללי בנושא ספציפי של סעיף. אז אם יש הערה לגבי סעיף ספציפי, אני אאפשר שמי שירצה להגיב שיגיב אבל אם הוא ירצה לדבר בכללי, אז יהיה לו זמן לעשות את זה אחרי שמסיימים הקראה או בדיון הבא. אז בבקשה תומר ולירון.

כן. בוקר טוב אדוני היושב ראש בפני חברי הכנסת מונחים 3 מסמכים בטאבלטים. הנוסח המשפטי בנוסח הכחול, הנוסח המשולב שמפרט את השינויים בתוך החוק הקיים כדי שאפשר יהיה לראות את ההקשר והנוסח של הצעת החוק עם הערות הייעוץ המשפטי שמסומנות בעקוב אחרי שינויים באדום. אנחנו נפתח ב- 3 תיקונים, הצעת החוק פותחת ב- 3 תיקונים נקודתיים, לחוק רישוי עסקים לגבי עסקים ספציפיים שלגביהם נקבעו הוראות בחוק והממשלה מבקשת לבטלן במסגרת הצעת החוק הזו. הנושא הראשון הוא עסקים שעוסקים במכירת משקאות משכרים.

בחוק הקיים בעצם נקבעו שתי הערות שהממשלה מבקשת לבטל, ההוראה הראשונה קובעת בעצם את שעות הפתיחה בהן מותר למכור בעסקים מסוג זה, והוראה שנייה קובעת סמכות לקבוע שלטי אזהרה שניתנת גם לשר ביטחון הפנים וגם לשר הבריאות לקבוע את שלטי האזהרה הרלוונטיים. לגבי ההוראה הראשונה אנחנו חשבנו שאין מקום לבטל אותה במסגרת הצעת החוק, משני טעמים עיקריים.

טעם ראשון קביעת שעות פתיחה וסגירה של עסקים עם פירוט של סוגי עסקים בהן ניתן לקבוע את אותן הוראות, היא בהחלט ראויה לחקיקה ראשית ועלול להיווצר קושי בחקיקתן בחקיקת משנה. בנוסף לכך בחוק נקבעה הוראה אחרת, בסעיף 23.א.1 שבה בעצם ניתנה סמכות מיוחדת למשטרה לסגור עסקים מסוג זה שמפרים את ההוראה הזו שמוכרים אלכוהול שלא בשעות הפעילות הרגילות. לדעתנו לפחות לפי המידע שנמסר לנו על-ידי גורמי איכפת החוק, הבעייתיות של מכירת משקאות משכרים בשעות הלילה וכו', לא פסה מן העולם ולא רצוי לבטל את ההוראה הזו שהמחוקק קבע כדי להילחם בתופעה. במיוחד במיוחד שהדבר הזה גם גוזר את ביטול הסמכות המיוחדת של המשטרה לסגור את אותם עסקים. אז קודם כל צריך לשמוע את עמדת הממשלה לגבי הדבר הזה.

להקריא קודם את הנוסח?

אנחנו נקריא את הנוסח בלי ביטול הסעיף שמדבר על סגירת שעות הפתיחה. לגבי ביטול השלטים, ביטול סמכות לקבוע שלטים, הצעת הממשלה שנראית לנו ראויה היא להעביר את הסמכות הזו לסמכות הכללית של השרים לקבוע תקנות מכוח החוק. וכפי שתראו בסוף הצעת החוק בהוראות שמופיעות בסוף הצעת החוק משמרת הצעת החוק את תוקפן של התקנות שכבר הותקנו שבהן נקבעו סדרי השילוט בכל הנוגע לעסקים האלה.

להציג את עמדת הממשלה בהקשר?

רצוי.

את רוצה לדבר אחרי שהיא מקריאה?

כן. כן.

כן.

פרק יג' רישוי עסקים, סעיף 69 תיקון חוק רישוי עסקים. בחוק רישוי עסקים תשכח 1968 בפרק זה חוק רישוי עסקים. 1 וסעיף 2 סעיף קטן ג' בטל. ב' בסעיף קטן ד' במקום סעיף קטנים א' 1 וג' יבוא סעיף קטן א' 1.

כן מעיין.

טוב. אז באמת אחרי שהשלכה המשפטית של ועדת הפנים הציגה את עמדתה, אנחנו קיימנו על זה דיון ארוך ובאמת הגענו למסקנה שאנחנו מקבלים את העמדה, כי בסוף הסעיף הזה סעיף 2 א' 1 קטן, מאפשר לפעול לפי סעיף 23א שהוא סעיף שמאפשר סגירה מידית של עסק אם הוא לא פועל אם הוא לא פועל לפי ההחלטה הזו ואין דרך אחרת לאכוף את אותה אפשרות בעצם, את אותה דרישה לסגור. מכיוון שאנחנו לא עוסקים בשאלה מה נכון או לא נכון שיהיה בחוק רישוי עסקים ככלל ואם נכון לסגור או לא לסגור עסק, אלא רק באים לעשות סדר בחוק ולייעל אותו, אנחנו לא ראינו לנכון לבטל סעיף שבעצם יש בו מהות. אז קיבלנו את עמדת הלשכה המשפטית ואנחנו משאירים את הסעיף.

אפשר רק - -

להקריא את הסעיף? או אפילו לעבור הלאה?

אף אחד לא מבקש, אתה רוצה שנעורר אותם?

חלילה. חלילה.

תמשיך. בזום רוצים הערה על הסעיף?

תגיד שמי שבזום צריך לרשום. מי שרוצה חייב לשלוח בצ'אט.

כן. הם יודעים. תאמין לי הם יודעים.

אני רוצה להגיד רק דבר אחד לגבי הוראת אפשר ברשות היושב ראש?

כן. בבקשה. אבל תציג את עצמך.

בוודאי. עו"ד עידן כץ מהלשכה המשפטית של משטרת ישראל.

אוקיי.

קודם כל כמו שנאמר ובצדק מטעם הייעוץ המשפטי של הוועדה ואני מודה גם לחברתי ממשרד האוצר, מדובר בתיקון לחוק שנעשה בעקבות חוק המאבק בתופעת השכרות שלמעשה מעניק למשטרה בנסיבות מסוימות, חזקה עובדתית לתפוס אלכוהול בדיוק בשעות האלה שמוצהרות גם כשעות האסורות בעצם 23 בלילה עד 6 בבוקר, וסמכות תפיסת אלכוהול ושפיכתו, אז זה גם מתחבר בעניין הזה שלא בכדי הסעיף הזה תוקן 4 חודשים אחרי חוק המאבק בתופעת השכרות. לגבי הוראות המעבר אני מבקש רק מהייעוץ המשפטי לתשומת לבו לגבי סעיף 73 ב' לנוסח המוצע שמדבר למעשה שצריך לתקן גם אותו בעצם לגבי ביטול תוך 3 שנים תוך מחיקת סעיף 2א1 וסעיף קטן ד' בהתאמות הנדרשות.

אוקיי. בסדר גמור.

בסדר גמור.

תודה.

תודה על ההפניה.

אוקיי. בסדר. אז יש לנו בזום את ד"ר ליהיא שחר ברמן, מנכ"לית איגוד ערים לאיכות הסביבה, חיפה. יש לך התייחסות ספציפית לסעיף שהוקרא? ד"ר ליהיא? שומעת?

כן. שלום. שומעים אותי?

כן. יש לך התייחסות ספציפית לסעיף שהוקרא?

לא. יש לי התייחסות לתיקון בחוק רישוי עסקים בנוגע לוועדה המסדרת.

לא אמרנו - -

אז תגידו לי מתי.

אמרנו שאנחנו נאפשר התייחסות ספציפית לסעיף שלירון מקריאה. עם התייחסויות כלליות תקבלי זכות דיבור בהמשך.

בסדר גמור.

אבל אם אין לך התייחסות ספציפית לסעיף הזה, אז נעבור לדוקטור דורון יקיר גזבר ארגון הרופאים הוטרינריים. לך יש התייחסות ספציפית לסעיף? דורון יקיר? הוא איתנו?

שומעים?

עכשיו שומעים. שומעים אותך ורואים.

אני גם כן רוצה להתייחס בהמשך.

יופי. אז אין לנו אף אחד שירצה. תמשיכי לירון.

כן. הסעיף תקריאי את זה.

הסעיף הבא הוא סעיף ממש טכני, יש בעצם איזושהי הפניה בחוק לסעיף שהוא כבר לא קיים, ובעצם אנחנו מציעים לבטל אותו פשוט במסגרת הזו של תיקון החוק. 1א בסעיף 2אב1 הסיפא אחרי המילים בערעור עליו תימחק. אני קוראת עוד את שני הסעיפים הבאים 2 סעיף 2 ד' בטל 3 סעיף 2 ו בטל.

אוקיי. שני סעיפים, הסעיף הראשון כמו שאמרה לירון הוא סעיף טכני של ביטול מנגנון ערעור שכבר בוטל מזמן בחוק רישוי עסקים ומתוך שכחה כנראה שכחו לבטל את ההפניה אליו כאן. אז זה באמת תיקון טכני לחלוטין. ביטול של סעיף 2 ד' ו2 ו שני הסעיפים האלה, סעיף אחד עוסק בהסדרת מכוני כושר, והסעיף השני עוסק בהסדרת מדי רעש באולמות שמחות, גני אירועים ודיסקוטקים. כאשר את הסעיף האחד מה שיחליף אותו אתם תראו בהמשך, יחליף אותו הסדר שמאפשר לשר התרבות והספורט לקבוע תקנות מכוח חוק רישוי עסקים לעניין מכוני הכושר. לגבי סעיף שני של מדי רעש בעצם, מבטלים את הסמכות ומעבירים אותה לסמכות הכללית של השר להגנת הסביבה ואין שינוי במצב המשפטי.

אנחנו הערנו וכנראה אתם תראו את זה בסוף הצעת החוק, שיש בסעיף הזה עבירה פלילית שחלה על כל אזרח שמבקשת למנוע עריכת שיבושים במדי הרעש. בהידברות מוקדמת עם הממשלה, הבנו שאין מניעה מבחינת הממשלה להעביר את הסעיף הזה כהוראה מהותית בחוק למניעת מפגעים ואנחנו נציע לוועדה לאשר תיקון עקיף בחוק למניעת מפגעים שבו בעצם יכנס התיקון הזה שדיברנו עליו. שיחליף את התיקון.

זאת אומרת שני התיקונים בעצם, לא משנים את המצב המשפטי אלא מסדרים במירכאות את החוק כך שהוא לא ידון בעסקים ספציפיים אלו אלא במסגרת הכללית. התקנות שהותקנו מכוח הסעיף הזה נשמרות גם הן בסוף הצעת החוק. כך שבעצם גם לגבי מכוני הכושר וגם לגבי מדי הרעש אין שינוי במצב המשפטי למעט עניין אחד שאנחנו רוצים להפנות את תשומת הלב אליו, בעניין מכוני הכושר נקבע בחוק רישוי עסקים שאחד מהתנאים שצריכים להיקבע זה ביטוח הסדרת הביטוח של המתאמנים. המתאמנים במכון הכושר. החובה הזו בעצם מתבטלת. אני רוצה שהממשלה תסביר מה עמד מאחורי החובה המהותית הזו, שאותה בעצם מבקשים לבטל.

באיזה עמוד אתם נמצאים בהקראה?

עמוד 1.

יש למישהו הערה?

1 , בפסקאות 2 ו-3.

תומר אם תוכל להגיד על איזה סעיף תרצה שנסביר את המהות?

הנושא של מכוני כושר. ביטול חובת ביטוח של המתאמנים.

אוקיי. אני אגיד.

אני רוצה לשאול שאלה בעמוד 3. לא השיבה הוועדה בחלוף 30 יום?

לא. לא. לא. בעמוד 1 בעמוד ראשון פסקה 2 ו3.

לטובת חבר הכנסת פינדרוס, אני אסביר. אנחנו דנים עכשיו בשני סעיפים שמבטלים סעיפים קיימים בחוק רישוי עסקים שעניינם הסדרת מכוני כושר ומדי רעש באולמי שמחות. הסברתי שמדובר בשינוי שבעצם מיועד לניקיון הדעת יותר מאשר שינוי מהותי, כי אין בו שינוי מהותי של ההסדרים. למעט שני דברים. אחד זה הנושא של העבירה הפלילית של שיבוש מד רעש שאותה, בסעיף היא "תעבור דירה" במירכאות, לחוק למניעת מפגעים. אז גם שם לא יהיה בעצם שינוי במצב המשפטי. וגם בנושא של מכוני הכושר אמרתי שהשינוי המהותי הוא החובה שבעצם מטיל חוק רישוי עסקים עד היום לבטח את המתאמנים במכון הכושר שחובה זו מבקשים לבטל. אתם יכולים לראות בנוסח המשולב בפניכם גם את הסעיפים הקיימים.

אז לנושא של תיקון סעיף 2ד אנחנו בעצם מבקשים למחוק את הסיפא שלו. בעיקר כי מדובר פה על כפל ביטוח המתאמנים הקיים בביטוח הבריאות הסטנדרטי ולכן אין צורך לציין את זה. התיקון הזה מתואם עם משרד התרבות והספורט, לא הייתה להם כוונה לייצר פה איזה שהוא כפל או איזה שהוא עומס, לא על מכוני הכושר ולא על האנשים שמתאמנים בו. אז מדובר רק על הבהרה שמורידה ספק.

אתה מסופק תומר?

זה אמרתם צריכים להיות מסופקים.

לא, לא. אני אשמח שתחדדו את זה שוב.

אוקיי.

אז לא הבנו מעיין.

תחדדי את זה.

בחוק רשות רישוי הקיים, קיים הסדר ספציפי לגבי מכוני כושר שההסדר המהותי אותו מבקשים לבטל, אם תראי בנוסח המשולב את יכולה לראות בסעיף עצמו כפי שהוא היום.

יש לנו את הנוסח המשולב?

כן. בוודאי.

ככה אני צריכה לצאת מזה, אוקיי. לא, לא. בסדר. אני מקשיבה לך.

אוקיי. אחת החובות המהותיות - - -

אבל אפשר להדפיס לחברי הכנסת?

אז זה הרבה יותר נוח, אנחנו לא צריכים לדלג פשוט.

רק תבקשו שרון.

אחת החובות המהותיות שיש שם, כי שאר החובות בעצם נשמרות בהסדרים אחרים, חובה שמבטלים אותה חובה מהותית, היא חובה לבטח את המתאמנים לפי - - -

זה אחד התנאים לקבלת רישיון עסק.

היום כן.

אותו מבקשים לבטל. היום יש תקנות שמסדירות את החובה הזו. חובה של ביטוח, לא גבוה במיוחד אני חייב לומר. ביטוח החובה עד 100 אלף ש"ח, למקרה פציעה או מוות או כזה. אומרת נציגת האוצר שבעצם מבחינתם הביטוח, ביטוח הבריאות, שיש לכל אחד מאיתנו מכסה את העניין הזה. אני לא כל-כך בטוח שבמקרה של תאונה כמו שהייתה לא מזמן של מתאמן שנפגע קשה במהלך האימון.

זה עדיין נכון. זה עדיין פגיעה במהלך פעילות.

לא, אבל אם זה מכסה דרך ביטוח בריאות עד סכום של 100 אלף ש"ח.

לא.

הסכום הוא כמו שאמרת באמת.

לא, לא. שנייה.

לצערי סכום זניח.

שנייה. יש הבדל. ביטוח בריאות מכסה את הטיפול הרפואי מן הסתם שהוא יקבל.

כן.

אני מניח שכמו כל אדם שנפצע או קורה לו איזשהו משהו באירוע.

פה אתה מדבר על אחריות.

אחריות נזיקית יותר.

בעצם מסיר ממנו.

כאילו נזיקית יותר.

אוקיי. הבנתי.

זה ספק בעיניי. אני לא נכנסתי לבדיקה, הטענה של משרד האוצר נראתה לי מכיוון שמדובר בביטוח שהוא בסכום יחסית לא גבוה, הוא לא באמת אפקטיבי אני חשבתי שזה לא משהו שצריך להתעקש עליו אבל זה החלטה של הכנסת מן הסתם. של הוועדה.

אוקיי. ומעיין, את הסברת שזה בעצם מכביד על הרגולטור? זאת אומרת זה כמו הכבדה רגולטורית למתן רישיון?

מדובר פה בעצם, מכון הכושר נדרש לוודא שהלקוחות שלו הם מבוטחים. בעצם. עכשיו .

לא, לא.

רגע, הוא צריך לבטח אותם או הם יבטחו את עצמם?

הוא צריך לעשות ביטוח.

הוא צריך לעשות ביטוח. כי מה הקטע?

החבות הנזיקית חלה עליו. הם נמצאים בשטח שלו. זה בעצם כמו שאת עושה ביטוח צד ג'.

נכון. נכון.

אם מישהו חלילה נופל אצלך בבית.

בדיוק.

נכון? הבנתי נכון?

בדיוק.

זה כמו ביטוח צד ג' בכל עסק.

בדיוק.

אני אגיד רק דבר כזה. אם אתם רוצים להרחיב את הדיון על זה, אז אני מציעה שנעלה את משרד התרבות וספורט לדיון בסדר? אני אומרת שאנחנו היינו בדיון על זה. משרד התרבות והספורט, אמרו שמבחינתם במהות לא הייתה כוונה לייצר פה ביטוח נוסף. אלא שמדובר בכפל. לכן - - -

מה זה מבחינתם? זה לא המצאה של זה לא - - -

לא, לא.

מה שמשרד התרבות והספורט.

רגע. רגע. רגע. לא מדובר בכפל.

אז אפשר להעלות את משרד התרבות והספורט.

איפה יש כפל?

אני לא יודע איפה יש כפל.

רגע. ביטוח מקורי, אין להם אין להם קשר אליו. הוא ביטוח של מערכות הבריאות. נכון?

איפה הכפל?

לא, לא. היא צודקת.

ביטוח הבריאות קיים תמיד לכל אדם.

והוא קיים תמיד.

ביטוח צד ג' כל מכון עושה.

אבל זהו, אז ביטוח צד ג' מה קשור לביטוח המקורי?

לא. לכן אני שואלת. כאילו האם רגע. רגע. אם יש לחדר כושר ביטוח צד ג' כבר ממילא - - -

נכון.

אז הוא לא צריך לבטח כל מבוטח ומבוטח.

בוודאי. לא. אין כוונה כזו.

לא. הוא צריך להגדיר מס' אנשים.

בסדר. במסגרת ביטוח צד ג'.

נכון.

אבל הוא לא צריך. פה יש כן הכבדה אם אני יורדת לסוף דעתם.

לא. לא. לא.

שבנוסף לצד ג' בוא גם תבטח כל מתאמן ומתאמן?

לא. לא. לא.

אז? מה הכוונה?

הכוונה היא שאותו ביטוח צד ג' שאת מדברת עליו, הרי אין חובה בחוק בעל עסק לעשות ביטוח.

כן.

אין חובה כזו.

נכון.

החוק קבע שלגבי מכוני כושר בגלל כנראה אני לא, אני לא ירדתי לסוף זה.

מסוכנות יותר גבוהה .

בגלל מסוכנות יתר יש חובה בעצם.

אוקיי.

חובה לעשות ביטוח צד ג' בגבולות מסוימים.

אני מציעה, אם רוצים להרחיב בנושא הזה נעלה את נציגת משרד התרבות והספורט.

אז מצד אחד אני חושב שאף אחד לא רוצה להכביד. על התהליך. מצד שני, צריך לוודא שאנשים לא יאכלו אותה אם הם יעברו תאונה במכון כושר.

חד-משמעית. אגב, לא רק אנשים. גם בעל העסק.

אז צריכים למצוא את האמצע.

מי שיאכל אותה יהיה בעל העסק.

כי אם היום לבעל העסק יש אינטרס לעשות ביטוח.

בדיוק.

אני אגיד למה. אתן דוגמא.

נכון. שלא יתבעו אותו. כן.

הרי המחוקק סייג פה לחדרי כושר. אני אגב, הייתי מרחיבה את זה לכל העסקים וזה לא עניין רגולטורי.

נכון.

כי אם אני היום חלילה הולכת במסעדה ונפלתי, היה שמן על הרצפה, אז אני לא אגיד תביעה נגד המסעדה?

נכון.

אני אגיד דבר כזה.

כן.

בהקשר של הביטוח, באופן כללי, ככל שכל בעל עסק מחליט אם לבטח את עצמו או לא, הוא עושה איזושהי עלות תועלת, תוחלת סיכונים, ושואל את עצמו האם במידה ואני אבטח את עצמי אני אשלם סכום נמוך יותר מאשר אם יתבעו אותי.

אם חלילה.

עכשיו לצורך העניין, אם אנחנו אפילו עשויים להגיע למצב בו אם אנחנו מחייבים את העסק לבטח את עצמו אז הוא לא נוקט בכל אמצעי הזהירות שהוא היה נוקט בהם אלמלא היינו מחייבים אותו.

אוקיי.

זה לא נכון.

כי הוא אומר גם ככה אני ביטחתי. כשכל עסק עושה את זה, בעצמו, בסוף הוא יכול לבחור אם כן או לא. למה אנחנו בהקשר הזה צריכים להיות הפטרונים של מכוני הכושר ספציפית ולהגיד אתם כן מחויבים בביטוח?

בגדול גם זה נכון.

דיברתי קודם על כפל ביטוח. את רוצה להוציא את כל הנושא של הביטוח מהחוק, זה הגיוני.

כן.

אני מציעה להעלות את משרד התרבות והספורט.

מכון כושר לא אמור להיות - - -

אבל לא מכון כושר. למה דווקא רק מכון כושר?

אני מציעה להעלות את משרד התרבות והספורט אם אתם רוצים להמשיך בדיון הזה. הם יוכלו לייצג את עמדתם בצורה הנאמנה ביותר.

זה מוזר.

זה מוזר.

הם נמצאים בדיון?

מתוקף הצעת חוק פרטית בעקבות שהיו בכנסת אז דנו ספציפית בעניין.

יש פה הסכמה בין קואליציה לאופוזיציה.

כי זה נשמע מוזר.

נכון. נכון. בגלל זה אגב הם מבקשים לבטל את זה. בדיוק בגלל זה.

בסדר. לא, אבל מאוד יכול להיות שכן צריך בואו נוציא את כל - - -

אז אני מציעה שאנחנו נקיים איתם דיון, ונביא את הסעיף הזה לדיון הבא.

אוקיי, בסדר, אז ההצעה לקיים דיון עם משרד הספורט כדי להגיע לנוסחה.

אוקיי. מישהו אחר יש לו הערה? תמשיכי.

אוקיי.

הסעיפים הבאים הם סעיפים טכניים שבעצם אין להם מהות. הם פשוט יוצרים איזושהי - - -

מאיזה סעיף עד איזה סעיף?

3א' עד 3ד'.

מ3א' עד 3ד'.

זה באותו עמוד.

באותו עמוד.

מה זה מפעלי ים המלח?

לא, לא. עוד לא בחוק.

לא. לא. לא.

לא בחוק?

פסקאות בתיקון כאילו.

אני אבהיר רגע.

זה יש להם משמעות טכנית לא מהותית.

אני מקריאה את הנוסח שהוא נוסח לדיון.

אוקיי.

אנחנו לחברי הכנסת שמנו נוסח משולב שאפשר יהיה לראות את התיקונים.

אוקיי.

הנה היא מביאה לך.

יופי תודה.

אז הנוסח המשולב מודפס עכשיו?

מצוין, יופי תודה. זה ככה הרבה יותר פשוט.

אז מה שאני מקריאה זה הנוסח הרשמי.

זה התיקונים עצמם.

התיקונים עצמם.

מצוין.

אוקיי.

אז בנוסח המשולב זה נמצא, הסעיף הראשון שאנחנו מתקנים זה בסעיף 6ג'.

תגידי באיזה עמוד זה.

בעמוד 14 במשולב. בסדר?

הרבה יותר נוח ככה.

להסביר?

תקריאי קודם. קודם כל תקריאי.

אוקיי.

(3א) בסעיף 6(ג)(1) אחרי "בהתייעצות עמו" יבוא "(בחוק זה – השר נותן האישור)";

(3ב) בסעיף 6א(א) במקום "כל אחד מן השרים שקביעתו של עסק כטעון רישוי נעשתה בהתייעצות עמו" יבוא "כל אחד מהשרים נותני האישור";


3ג בסעיף 6א 1 א' בסעיף קטן א' 1 במקום כל אחד מן השרים שקביעתו של עסק טעון רישיון נעשתה בהתייעצות עמו, יבוא כל אחד מהשרים נותני האיש. ב. בסעיף קטן ד' 3 במקום נדרשים מטעם רשות רישוי לפי סעיף 6ד ו-7 יבוא שפורסמו במפרט הרשות יהיה לפי סעיף 7ג 3. ג. בסעיף קטן ז' 1.1 במקום באתר האינטרנט שלה יבוא במפרט הרשותי. 3ד בסעיף 6א 3 א במקום כל אחד מהשרים שקביעתו של עסק כטעון רישוי נעשתה בהתייעצות עמו יבוא כל אחד מהשרים נותני האישור.

השינויים כפי שאמרתי, זה שינויים טכניים. בסעיף ראשון אנחנו פשוט מגדירים מונח כדי שהוא לא יחזור 10 פעמים על משפט שלם שמגדיר אותו. מי הם השרים נותני האישור, השרים שבהתייעצות איתם נקבע עסק כעסק טעון רישוי. אנחנו פשוט מקצרים את המונח וקובעים אותו כמונח קצר יותר. זה פשוט תיקון טכני לחלוטין.

תיקון טכני נוסף הוא בעקבות תיקון שאתם תראו בהמשך שהוא המהותי שנדון בו מן הסתם בהרחבה והוא נושא המפרט הרשותי, ההפניה פה היא הפניה לנוסח הקודם של החוק. זה גם שוב, תיקון טכני שאין בו מהות.

אוקיי.

אפשר להמשיך?

כן. יש פה דברים טכניים לא צריך להתעכב.

בסעיף 6ב אחרי סעיף קטן ג' יבוא אני אקרא את הנוסח שמופיע פה ואז אני אגיד. 1. סעיף קטן א' לא יחול על עסק אשר השר ממונה על רשות ההסדרה פרסם או שינה מפרט אחיד לעסקים מסוגו. למעט מפרט אחד חלקי אלא אם כן נקבע במפרט אחיד כי יש לצרף בבקשה לרישיון או להיתר את המסמכים האמורים בסעיף אלו כולם או חלקם. לעניין חוק זה "רשות האסדרה" כהגדרתה בחוק יסודות האסדרה, התשפ"א- 2021.

אני רק אציין שהממשלה רצתה למחוק את סעיף קטנים א' עד ג'.

לא למחוק. לא להפעיל.

זאת אומרת לא להחיל אותם על העסקים להם פורסם המפרט האחיד. זה בעצם בסעיף שמדברים על חובה לצרף לכל בקשה לרישיון מפה מצבית, תכנית עסק, ועוד מסמך. רגע. ותרשים סביבה.

ותרשים סביבה.

שסעיף א' קובע את חובת צירוף המסמכים, סעיף ב' קובע שאם מצרפים את המסמכים הם צריכים להיחתם בידי בעלי מקצוע מסוימים וסעיף ג' נותן לשר הפנים את הסמכות לקבוע את אותם בעלי מקצועות. אנחנו מציעים למחוק רק את סעיף א' בעצם.

לא למחוק.

בעצם לא להחיל על עסקים שיש לגביהם מפרט אחיד. זאת אומרת רק את הנושא של הפטור מהמסמכים. אבל כן להשאיר שאם כבר יש חובה להגיש את המסמכים האלה, שהם ייחתמו בידי אותם בעלי מקצועות שמנויים בסעיף קטנים ב' וג'. הנושא של להסמיך בעלי מקצועות זה משהו שצריך לעשות בתקנות.

נכון.

ולא במפרט. ולכן אנחנו מציעים את הסעיפים האלה לא למחוק כפי שהיה בהצעת הממשלה.

אני רק אסביר במה עסקינן.

מעיין תהיי עם תומר.

על-פי החוק המקורי נקבעה הוראה גורפת שכל בקשה לרישיון עסק צריכה להיות מלווה אוטומטית ב- שלושה מסמכים. תרשים סביבה, מפה מצבית ותכנית עסק.

ברפורמה של 2018, הכנסת ביקשה והממשלה קיבלה את הצעתה, שהחובה הזו לא תהיה חובה גורפת כי זה לא הגיוני שכל עסק צריך את שלושת הדברים האלה. ברור שיש עסקים שלא צריכים את שלושת הדברים האלה ולכן הוסמך שר הפנים לקבוע עסקים בהם לא תחול החובה הזו.

שר הפנים אכן עשה שימוש בסמכותו וקבע רשימה של עסקים לגביהם לא תחול חובת צירוף שלושת המסמכים או חלקם. כלומר, לגבי חלק הוא קבע שלא צריך לצרף בכלל לגבי חלק הוא קבע שצריך לצרף חלק ולגבי אחרים הוא השאיר את המצב הקבוע שצריך לצרף את כל שלושת המסמכים הללו.

פה מוצע לאפשר לשר בעצם לאותם עסקים בהם ייקבע מפרט אחיד שזה כפי שאנחנו נדבר בהמשך בהרחבה, חלק גדול מהעסקים הקטנים והבינוניים ברירת המחדל תהיה שאם לא קבעו משהו אחר במפרט, לא צריך לצרף. אם צריך לצרף אז צריך לקבוע את זה במפורש במפרט. זאת אומרת זה בעצם סוג של היפוך ברירת המחדל. ברירת המחדל היא שלא צריך לצרף ואם רוצים שיצרפו צריך להגיד את זה במפורש במפרט.

בעינינו זו נראית הצעה מצוינת אנחנו חשבנו אותה גם ברפורמה הקודמת לא התקבלה הצעתנו אז. עכשיו היא הגיעה, הגיעה ההצעה בצורה יותר טובה. אני רק אעיר משהו שלא הערנו לממשלה בסיבוב הקודם אבל עכשיו כן צריך להעיר. שהמפרטים לפי החוק כפי שיהיה בסופו של דבר, לא ייקבעו בהכרח על-ידי השר הממונה על ההסדרה ולכן ייתכן שאנחנו נצטרך לשנות פה את הנוסח כי במקרים מסוימים המפרטים נקבעים על-ידי גורמים אחרים או על-ידי הממשלה או על-ידי השר נותן האישור, ולכן נצטרך אולי להפנות דרך אחרת למפרטים אחידים אבל לאו דווקא אם נקבעו על-ידי השר הממונה על האסדרה. אבל זה טעון בדיקה ניסוחית מה שנקרא.

אני רוצה להתייחס. שקד כסליו, מהלשכה המשפטית באוצר.

ברוך רופא חולים.

תודה רבה. אנחנו נבקש להכניס לסעיף הזה גם התייחסות לתנאי האחיד שאנחנו נגיע אליו בהמשך, כך שבמצב שבו נכנס תנאי אחיד למפרט אחיד למרות שמפרסם אותו השר הממונה על רשות האסדרה, זה לא אומר שבמצב הזה כל מסמכי היסוד לא מחייבים. כלומר, להחריג אבל שבו תוקן מפרט אחיד רק לעניין תנאי אחיד כפי שנגיע לזה בהמשך.

עוד פעם? תסבירי. לא כל-כך הבנתי.

במצב שבו נכניס תנאי אחיד, אני לא רוצה להרחיב עכשיו כי אנחנו עוד לא שם בנוסח, אבל שיכניסו תנאי אחיד אל תוך המפרט, אנחנו לא מצפים שבמצב הזה הוועדה או השר יצטרכו לדון בכל המפרט אלא רק בתנאי האחיד שמבקשים להכניס כי עברה שנה.

אוקיי.

לכן אנחנו חושבים שבמצב הזה חייבים להחריג אותו. מכיוון שלא ידונו בכל המפרט אז אי-אפשר להגיד שאז לא יידרשו מסמכי היסוד.

אוקיי.

אוקיי.

תציעו נוסח בעניין כאילו?

הצענו נוסח בעניין, נציע כן.

לא, אז אנחנו לא נחזור לנוסחים. אז אם יש לך נוסח שאת מוכנה איתו אז - - -

יש לך נוסח?

יש לי נוסח. אני אצטרך למצוא אותו רגע.

אז תעבירי.

לא. אז פשוט תקריאי אותו. כי חבל שאנחנו נחזור לזה שהולכים להקראות.

אוקיי. אז תקריאי את הנוסח.

הנוסח שאנחנו הצענו אומר: סעיף קטן א' לא יחול על עסק אשר השר הממונה על רשות האסדרה פרסם או שינה מפרט אחיד לעסקים לסוגו, למעט מפרט אחיד אלא אם כן קבע זאת השר האמור. ומה שאנחנו הוספנו: " או אם מדובר על תנאי אחיד לפי סעיף 7א.2" , ששם כרגע מוסדר התנאי האחיד.

טוב. זה נוסח.

נבדוק את זה.

נצטרך לבדוק את הנוסח.

כן. בוודאי.

בסדר. נדבר על הנוסח. אוקיי. יש מישהו צריך להעיר גם על הסעיף הזה? אז כנראה שלא. אז תמשיך תומר ולירון.

אנחנו מגיעים עכשיו לסעיף המהותי הראשון. סעיף 7 נכון?

כן.

כן. בעצם אנחנו מקדימים טיפה את המאוחר אבל זה בעצם השינוי המרכזי בהצעת החוק שבעצם מעביר את הסמכות לקבוע את המפרטים האחידים של העסקים לשר הממונה על רשות ההסדרה. נקרא לו מעכשיו כדי לקצר את הדברים השר הממונה. אוקיי? עד היום המפרטים האחידים כל עסק יש מס' נותני אישור לפי סוג העסק בין 2 ל- 4, לפעמים אפילו רק 1 שנותנים אישור. לצורך העניין אני אשמח אם משרד הפנים יעזור לי. מסעדה דורשת אישור של משרד הבריאות, של המשרד להגנת הסביבה, של רשות הכבאות.

משרד הבריאות וכיבוי אש.

של המשטרה.

אני לא זוכר אם משטרה גם או לא.

משטרה בכל כמעט.

במסעדה צריך משטרה?

כן.

אוקיי. אז למסעדה.

שלא יחליקו על השמנים.

למסעדה יש לצורך העניין ארבעה נותני אישור. המצב עד היום הוא היה, עוד לפני הרפורמה, כל מסעדה הייתה הולכת לאחד מהגורמים האלו ומקבלת ממנו תנאים. המשטרה הייתה אומרת מה היא צריכה, משרד הבריאות, המשרד להגנת הסביבה וכו'. ברפורמה של 2010 וברפורמה של 2018 הייתה כוונה שיהיה מפרט אחיד שייקבע לאותם עסקים קטנים ובינוניים שבעצם יאחד את כל אותם תנאים, כך שיהיה פשוט ויעיל לעסקים לקבל את כל התנאים מראש ובצורה מאוחדת ויעילה.

כפי שעלה בדיון הקודם, התקווה הזו לא כל-כך צלחה. חלק גדול, פרק זמן ארוך בכלל לא נכתבו מפרטים לרוב העסקים וגם שנכתבו בשנתיים, שלוש האחרונות מפרטים לרוב העסקים בעצם הם נכתבו בצורה שלפחות חלקם, לא השיגו את המטרה שהייתה לנגד עיני הממשלה והכנסת והיא מטרה של ייעול פישוט ותמצות התנאים בצורה ברורה ובהירה לעסקים.

קיצור דרך.

לכן בעצם הממשלה מציעה פה להעביר את הסמכות הזו לקביעת המפרטים האחידים, לשר הממונה. כאשר בהמשך אתם תראו יש הליך מאוד מפורט של איך בעצם השר הממונה יקבע את המפרטים הללו. אבל כדי שהשר הממונה יוכל לפרסם את המפרטים הללו אנחנו סברנו שיש להבהיר, שגם הסמכות שלו, יש לו סמכות ראשונית לקבוע את התנאים. כי המפרט הוא רק כלי המקור. הוא הסמכות של השר בעצם לבוא במקום נותני האישור או השרים כפי שאמרנו, גורמי נותני אישור בריאות, כמו שאמרת לצורך העניין בריאות, סביבה, כבאות ומשטרה במקרה של מסעדה. הוא בא במקומם ובעצם לאחר תהליך שאתם תראו אותו בהמשך, של ועדה מאסדרת ושיתוף של גורמים נותני האישור וכו', השר בעצם קובע את התנאים.

לאחר שקבע את הקריטריונים. מול כל משרד.

נכון.

כן.

אבל בסופו של דבר הסמכות לקבוע את התנאים, לא רק לפרסם, היא סמכות שלו.

שלו. נכון.

ואנחנו חשבנו שצריך לבטא את הדבר הזה בחוק שיש לו את הסמכות הראשונית לקבוע את התנאים. למעט אותם מקרים בהם החוק יגדיר במפורש מקרים של סמכותם של שרים אחרים או של הממשלה לקבוע את התנאים במצבים אחרים אבל הסמכות הראשונית עוברת בעצם בהצעה הזו, לשר הממונה.

אפשר שאלה אדוני? צהריים טובים. אני רוצה לשאול לגבי הקטגוריה, קטגוריות של עסקים. מדובר פה על גודל העסק? קטן ובינוני זה הולך לפי גודל השקעה של העסק? גודל העסק?

לא. הסעיף הזה שהוא מדבר עליו עכשיו הוא עקרוני. מי נותן סמכות, מי נותן אישור. אין לו קשר לגודל ולסוג.

אני חושב שהוא שאל מה המקור של זה. יש פרטי רישוי יש 200 ומשהו פרטי רישוי. לזה אתה מתכוון?

אוקיי.

שעליהם כותבים מפרטים. אם אין פריט רישוי - - למשל מסעדה זה פריט רישוי. אם אין פריט רישוי לא כותבים מפרט. הוא מתייחס כרגע למפרט ולמי שיש את הסמכות לכתוב את המפרט וגם אנחנו מזכירים שב-70 שנה האחרונות לא נכתבו מפרטים, רק בכמה השנים האחרונות.

המפרטים הולכים לפי סוג העסק או גודל העסק?

סוג העסק כן.

כן, כן. סוג עסק. יש עסקים שאין להם.

זה הולך לפי סוג עסק.

נכון.

אני אמרתי את המילה עסקים קטנים ובינוניים כדי לאפיין את רוב העסקים שאנחנו מדברים עליהם. זה לא בהכרח מבחינת, זה יכול להיות - - -

כן. הבנתי.

הקטגוריה היא סוג עסק ולא - - -

אוקיי.

הכוונה היא לסוגי עסקים. הכוונה היא שעסקים מורכבים וגדולים כמו מפעלים מסוכנים או מפעלים שיש להם מפעלי תרופות או דברים שיש להם השפעות מורכבות, תחנות כוח לצורך העניין, הם לא יהיו במסגרת המפרטים האחידים. הם לא נקבעו במסגרת המפרטים האחידים. אבל זה לא קשור לגודל העסק. גם נגיד רשת שיווק שיש לה הרבה מאוד מרכולים עדיין תהיה במפרט של מרכולים. זאת אומרת זה לא קשור. יכול להיות עסק גדול במובן פיננסי אבל שהוא מפעיל נגיד כמו שאמרתי רשת של מרכולים עדיין יהיה בתוך ההסדר הזה.

בדיוק.

אוקיי. חבר הכנסת אתה רוצה לדבר על הסעיף הזה ספציפי כן?

כן.

אני רוצה בעיקרון לשאול כדי להבין. כי אני לא בטוח שאני מבין.

אוקיי.

אוקיי. אז יהיה שר באחריותו לקבוע

הממונה, אוקיי.

באחריות לקבוע את כל המפרט. איך זה מול המשרדים הקיימים? כלומר, אותה מסעדה שנתת איך זה מול המשטרה שהיום? מה? משטרה אין לה Say?

לא, לא.

אני חושב שדיברנו על זה בדיון הקודם דווקא.

עיקר ההצעה מופיע בהמשך.

כן.

חבר הכנסת רז. המשך ההצעה יש הסדר מאוד מאוד מאוד מפורט.

נכון.

איך זה נעשה בפועל. זאת אומרת זה לא השר פועל בחלל ריק.

יש אסדרה.

יש הצעה להקים ועדה מאסדרת.

כן. אבל ועדה מאסדרת לא כל המשרדים האלה מיוצגים.

לא. מיוצגים.

לא. כל משרד רלוונטי לסוג העסק מיוצג.

אנחנו נגיע לזה. נגיע לוועדה המאסדרת. אני אומר פה אנחנו מדברים רק על העיקרון, שבמסגרת ההצעה שכשהסמכות הראשונית לקבוע את התנאים היא של השר. הפירוט איך זה נעשה ומה המעורבות של המשרדים האחרים שזה כמובן בעצם לב ההצעה שאתם תראו בהמשך, זה מופיע בהמשך.

זה בעצם סעיף כללי לגבי הסמכות להתנות תנאים ברישיון. או בצורה של מפרט אחיד או בצורה של התנאים פרטניים ברישיון שזה גם אפשר במסגרת החוק. זה הסעיף בעצם שאומר באופן כללי את הנושא הזה של הסמכות. אחר-כך כל הפרוצדורות, הסדרים, איך זה הולך ומה היחסים, מפורטים יותר מאוחר.

סליחה.

אבל זה הסעיף העקרוני.

רק תקריאי.

אני אקרא.

לירון סליחה.

אוקיי.

אז רגע, רק אני אקרא רגע. אני מקריאה את הפסקה של סעיף 7.

שנייה. רגע. היא רוצה להגיב על משהו שקדם.

שמי גילי צימנד מהמשרד להגנת הסביבה.

ביחס לתשובה שלירון נתנה כרגע. רק לדייק. אם אני מבינה נכון, הסמכות שניתנת לשר לרגולציה היא רק ביחס למפרטים אחידים.

כן, כן.

נכון.

לא ביחס לתנאים פרטניים כפי שהשבת.

נכון.

אז לדייק את התשובה. שלא תהייה אי הבנה.

נכון. הכוונה שלי הייתה שסעיף 7 מסדיר באופן עקרוני את כלל הסמכויות להתנות תנאים מסוגים שונים. התנאים פרטניים לעסקים פרטניים שהם לא כלולים במפרט האחיד הם רק אצל המשרדים. הסמכות שהיא למפרט שנוגעת לעסקים שכלולים במפרט אחיד זה בעצם החידוש שנכנס כאן שבעצם גם לשר הממונה יש.

אז אולי כדאי לדייק את זה באמת?

אז אנחנו עכשיו נקריא את הנוסח.

עכשיו נקריא את הנוסח.

אוקיי.

שהסמכות היא לעניין המשפטי.

עוד מעט היא תקריא את הנוסח. אבל אנחנו רוצים לשמוע גם ישראלה מני מאיגוד לשכות המסחר.

את מרבית חברי הוועדה אנחנו מכירים כבר שנים רבות.

יש לך הערה ספציפית על הסעיף שהוקרא?

כן.

עוד לא הוקרא.

יש לי הערה כי זה חשוב לי להבהיר דבר אחד.

דובר עליו.

כי אני מבינה שעלולים, סליחה אדוני היושב ראש?

כן. בבקשה.

אוקיי. הנושא הזה של כל הוועדה המאסדרת והשר שאמור לעשות אסדרה לא נולד יש מאין. הוא נולד בגין העובדה שהמגזר העסקי במשך שנים אוכל חצץ מנותני האישור. לא מכולם. בדרך-כלל זה בא מרצון טוב, כי כל אחד רוצה לשמור על הסמכויות שלו. ואנחנו בצר לנו לאורך שנים.

מה ההערה על הסעיף? ישראלה?

שנייה. חשוב לי להבהיר את הדברים האלה לחברי הכנסת.

כן. אבל עשינו על זה דיון דיברנו על זה. את צודקת ומסכימים. מה ההערה הספציפית?

אוקיי. אז בואו נמשיך.

מה נמשיך?

מה ההערה הספציפית?

ההערה הספציפית שצריך להבין שכשאנחנו מדברים על אסדרה, מבחינתנו זה לא רק מפרטים אחידים. זה צריך להבין. אנחנו צריכים שיהיו פה סמכויות לוועדה המאסדרת לבוא שאנחנו מקבלים למשל שיש עסק שלנו מקבל הוראה מאיזה שהוא נותן אישור שהיא לא נמצאת בתור המפרט האחיד, והיום אני פונה לראש הממשלה, אני בוכה להם, אני אומרת להם בבקשה תתערבו ואין להם כוחות היום להתערב.

אני צריכה היום שלוועדה המאסדרת ולשר תהיה יכולת להתערב ותהיה לו סמכות על אותו נותן אישור, לבוא להגיד לו ,הגזמת זה לא יקרה. אין היום שום גורם שיכול לקחת את כל התהליך הזה ותכלול אותו. עכשיו, לבוא להגיד שזה יהיה רק על מפרטים אחידים? מבחינתי זה אומר שאותו נותן אישור יבוא מחר בבוקר יחליט משהו אחר, ולי אין שום יכולת לפנות לוועדה המאסדרת.

אוקיי. אוקיי. בסדר גמור. בהמשך גם נתייחס ספציפית.

זה בסעיף 3.

כן.

נכון.

אז נהיה יותר ממוקדים. בסדר גמור. תקריאי לירון.

כן. אני מקריאה בעצם את הפסקה הראשונה בסעיף 7. בנוסח המשולב זה נמצא בעמוד 22. בסעיף 7.1א סעיף קטן א' האמור - - -

איפה את? איך הגעת לסעיף 7?

היא בעמוד 2.

אני רואה כן. סעיף 7. כן, כן.

עמוד 2 בנוסח שאני מקריאה בנוסח המשולב זה בעמוד 22.

תסתכל לפי הדף לא לפי הטאבלט.

בטאבלט אני מקריאה את הנוסח הרשמי.

עמוד 22.

יש נוסח משולב שהוא לא רשמי.

אני קורא את מה שאת קוראת פה אני בעמוד 2.

כן.

בסעיף 7-

(1א) בסעיף קטן (א), האמור בו יסומן "(1)" ואחריו יבוא:

"(2) על-אף האמור בפסקה (1), לעניין עסקים שלפי הוראות חוק זה יש לקבוע לגביהם מפרט אחיד, תהא הסמכות להתנות תנאים כאמור באותה פסקה במפרט האחיד, נתונה לשר הממונה על רשות האסדרה, בהתאם להוראות סעיף 7ג1 ובסייגים האמורים בו;

(3) אין בהוראה האמורה בפסקה (2) כדי לגרוע מסמכותם של נותני האישור לפי חוק זה להתנות ברישיון או בהיתר לעסקים כאמור תנאי מוקדם, את תנאי רישיון או תנאי נוסף ברישיון, אם ניתנה להם סמכות כאמור בהוראות לפי חוק זה"

אני פה אדוני היושב ראש.

כן. בבקשה.

גם בסעיף 3 אני אקפוץ בכוונה לעמוד הבא שיש פה עוד מעט שני סעיפים שנוגעים. נשאר פה איזהשהו באלאנס מאוד יפה. אבל השאלה באה מבחינה פרקטית. אם לשר הממונה על האסדרה יש את הסמכות, עכשיו יבוא לצורך העניין השר הממונה על הכיבוי, בסדר? השר הממונה על ההסדר אמר צריך בכיבוי שני מטפים.

כן.

קם בבוקר השר הממונה על הכיבוי הוציא הוראה שצריך שלושה.

הוא לא יכול. הוא לא יכול.

אם הנושא הוא שבסוף יש שר שממונה, שומע את מקבל את העמדה ונמצא בוועדה אצלו השר הממונה על הכיבוי, ונמצא אצלו בוועדה השר הממונה על החיידקים כן? השר הממונה על אין בעיה. אבל בסוף מי מקבל החלטה? מה שאתה אומר פה,אין בהוראה האמורה בפסקה 2 כדי לגרוע מסמכותם של נותני האישור לפי חוק זה להתנות ברישיון וזה וזה והוא נותן להם סמכות כאמור בהוראות. עכשיו אני אומר זה עוד יותר חזק.

אם תשימו לב. מגיע אחר-כך בעמודים הבאים, שהשר בעצם יכול פתאום לחזור בו ולהגיד לא, לא מתאים לי הסיפור הזה. אני הבנתי, רשות האסדרה לא קיבלה את מה שאני אמרתי אז אני עכשיו אוציא הנחיה מפה. אז אנה אנו באים? אז לא עשינו כלום. עכשיו, אם אני הייתי השר זה מה שהייתי עושה הייתי אומר לרשות האסדרה תמשיכו לדון.

תקבלו החלטה ואני מוציא הנחיה.

אבל פינדרוס, מה אתה מבקש? מה אתה מבקש לחדד?

שזה פוטו מורגנה. בגלל שאם אני יכול בסוף אחרי שאתם החלטתם לא לעשות כן, אז אני אמתין בסבלנות אתן לשר הממונה להגיד שלא אני אגיד שכן.

שמי עג'מי מאגף רגולציה, אני אשמח שנייה להתייחס כדי להבהיר נקודה אם אפשר.

באופן רוחבי. הסעיף הזה הוא סעיף שנועד להבנתי לתת את העיקרון, בסדר? העיקרון אומר שהשר הממונה על האסדרה הזו, שקובע את המפרט האחיד. סעיף 3 אומר שככל שניתנה סמכות פרטנית ספציפית שעוד מעט נגיע אליה בהמשך, לשרים נותני האישור, לשר הממונה על החיידקים להוסיף תנאי כזה או אחר, אז יש לו את האפשרות הזו. זאת אומרת זה נועד לבוא להגיד את המסגרת. עקרונית השר הממונה על האסדרה קובע את המפרט. איפה שהחוק קובע סמכות פרטנית נקודתית שנתנה לשר נותן האישור אפשרות להתערב במקרה דחוף.

למה הוא לא חוזר לרשות האסדרה?

עוד שנייה נגיע לזה. בהמשך אני אגיד דוגמא למשהו כזה, שאם נניח התעורר מקרה דחוף שמייצר סכנה אנחנו לא רוצים שזה יגיע לפרוצדורה של הוועדה. זה לוקח זמן ובינתיים צריך לטפל בסיכון שנוצר. אז חוק נותן במקומות מסוימים סמכות ספציפית לעשות התערבות או לדוגמא מקרה אחר.

שר אסדרה?

לא, לא. לשר נותן האישור.

שר האסדרה זו הבעיה.

זאת אומרת אם נקבע מפרט.

איפה הבאלאנס בין השר נותן האישור לשר האסדרה?

שנייה. הבאלאנס העקרוני.

איפה הבאלאנס הזה?

הבאלאנס העקרוני נמצא בסעיף של עבודות האלו שעוד לא הגענו אליהם. כרגע הסעיף הזה קובע באופן עקרוני את הדברים. יש את המפרט שהוא הדרישות.

זאת אומרת אתה אומר שיש יוצאי דופן שאנחנו נראה אותם אחר-כך.

נכון.

אתה מציע לי להמתין.

נחכה.

נכון.

בדיוק.

אני אשמח רגע לחדד.

אבל כדאי לרשום את ההערות. בהמשך, אם יהיו תשובות להערות ,אז אוקיי. אם לא, אז נחזור לדון בזה.

אני אשמח רק להשלים את ההתייחסות. המפרט האחיד קובע את התנאים הכלליים העקרוניים לאותו סוג עסק. אנחנו מקבלים את זה שיש מצבים שבהם בעסק ספציפי בגלל המאפיינים מיוחדים של העסק הספציפי, צריך לקבוע לאותו עסק ספציפי תנאים, למרות שהוא סוג עסק שיש לו מפרט אחיד.

אני מציע, אני עוד לא ראיתי את הסעיף הזה.

לא.

אני מציע שהסעיף, סעיף 3 אין בהוראה בפסקה 3.

יופיע אחרי.

יהיה מוגבל בזמן.

כן.

תתני לו 60 יום.

אז זה יחזור לרשות האסדרה. כי אם לא, אני אומר לך, אם אני הייתי השר ואני לצורך העניין עכשיו רוצה לקדם את אג'נדת החיידקים הייתי עושה דבר פשוט מאוד. אני הייתי נותן לאסדרה לזרום, אז מוציא הוראה חד-משמעית - - -

אבל אז נראה - - -

לכן הייתי מגביל את זה בזמן.

בסוף זה מגביל את זמנו. יכול להיות שזה היה צריך להיות בתהליך בסוף. לעכשיו.

שהוא חייב לחזור לרשות האסדרה.

זה לא הכוונה . הכוונה בסעיף - - -

כאילו לא ברור.

הסעיף הזה מפנה להסדרים אחרים שיש בחוק. הוא לא קובע את ההסדרים בעצמו.

מיד אתם תראו. אנחנו מיד מגיעים.

סעיף 3 אומר רק אם אין סמכות אחרת.

מיד אנחנו מגיעים. שנייה.

אני אומר, אני הייתי מגביל את זה בזמן.

אבל יש ספציפית.

יש הגבלות.

נתקדם.

אני אבקש מלירון תכף להקריא את הסעיף. מיד אנחנו מגיעים לדוגמא למקרים בהם עדיין משמרים את הסמכות של השרים נותני האישור או של גורמים מטעמם לקבוע תנאים פרטניים למרות שיש מפרט אחיד.

מקרה ראשון הוא מקרה כפי שהוזכר פה כבר כרגע, הוא המקרה שבו יש נסיבות מיוחדות מסוימות לעסק ספציפי מסוים, למשל אני אתן לכם דוגמא. אנחנו מדברים על מסעדה שמיקמו אותה מעל מפעל לייצור חומרים מסוכנים. צריך כנראה לאותו מקום, לקבוע תנאים מיוחדים כדי להבטיח שהסועדים לא יתפוצצו. אוקיי? לא חשבו על זה במפרט האחיד כי המפרט האחיד הוא כללי לכל הארץ כל מקום כל זמן וכל חפץ.

אז הסעיף הראשון שאתם תראו פה מתייחס לאותה אפשרות לקבוע תנאים מסוימים מיוחדים לעסק מסוים. הסמכות הזו נשארת בידי אותם גורמים ארציים של המשרדים נותני האישור. זו אפשרות ראשונה.

אפשרות שנייה, שיש מצבים בהם נקבע מפרט אחיד למשל ועכשיו התעורר צורך דחוף בשינוי התנאים. למשל דוגמא שכולנו לצערנו חווינו, יש עכשיו גל פיגועים והמשטרה צריכה לשנות את מערך האבטחה באופן דחוף למסעדות ודורשת עכשיו, מה שלא היה עד היום, להציב שומר. אם היא תצטרך ללכת במתכונת הרגילה של קביעת המפרט, זה ייקח בערך כמה חודשים עד שיבואו למפרט וישנו וזה. צריך לתת אפשרות לתת הוראות דחופות במקרים מסוימים, זאת הדוגמא שתכף תראו בנוסחים. אם תקראו בנוסח המשולב אתם תראו, תבינו באותם סעיפים (א2), (א4), זה סעיפים שבעצם משמרים את הסמכויות של נותני האישור לקבוע תנאים פרטניים למרות שיש מפרט אחיד.

הניסיון של המחוקק לעשות כאן הוא בעצם לתחום ולגדור את הסמכויות האלה, למצבים מאוד מוגדרים וספציפיים כדי שלא ייווצר מצב שבעצם המפרט יעמוד כאיזושהי המלצה אלא רק באותם באמת מקרים מאוד מוגדרים וספציפיים יוכלו לעשות את זה ובתנאים שהחוק מגדיר אותם.

אז אני מציע שלירון תקריא את הסעיף ואז ננסה לפרט אותם.

בסעיף 7-

(1) בסעיף קטן (א1)-

(1) ברישה, במקום "בדרך הקבועה בסעיף 7ג3" יבוא "במפרט רשותי" ובמקום "או עם גורם מוסמך ארצי קבע תנאי כאמור בהתקיים אחד מאלה" יבוא "ואולם רשאי גורם מוסמך ארצי לקבוע תנאי כאמור לעסק מסוים אם נוכח כי התקיים אחד מאלה";

(2) בפסקה (2), אחרי "לגבי העסק" יבוא "המסוים" והמילה "דחוף" תימחק;

(3) אחרי פסקה (2) יבוא: "(3) מתקיימות בעסק המסוים, במבקש או בבעל הרישיון או ההיתר נסיבות מיוחדות שבשלהן נדרש לקבוע תנאי כאמור, ובכלל זה נסיבות הנוגעות למבנה בו פועל העסק או למיקומו.

(2) בסעיף קטן (א2), אחרי "בהחלטה מנומקת ובכתב" יבוא "מצא גורם מוסמך ארצי כי תנאי כאמור נדרש באופן דחוף לעניין שיעור ניכר של עסקים מאותו סוג (בחוק זה- תנאי אחיד)-יקבע את התנאי לתקופה שלא תעלה על שנה מיום תחילת תוקפו, אלא אם כן התנאי נקבע עד המועד האמור בחיקוק או במפרט האחיד או בהתאם להוראותיו.";

(3) בסעיף קטן (א3), אחרי "תנאי נוסף לעסק" יבוא "מסוים", ואחרי "לתקופה שיורה" יבוא "בכפוף לאמור בסעיף קטן (א2).";

(4) אחרי סעיף קטן (א3) יבוא:

"(א4) תנאי אחיד כאמור בסעיף קטן (א2) אשר מחייב שינוי במבנה בו פועל העסק, לא ייקבע אלא באישור הוועדה לאסדרה; לא השיבה הוועדה בחלוף 30 ימים מיום שהועבר לאישורה תנאי כאמור, יראו את התנאי כאילו אושר על-ידה; סירבה הוועדה לאסדרה לאשר תנאי כאמור, תודיע על סירובה לשר הממונה על רשות ההסדרה";


"(א5) אחת לשישה חודשים יעבירו כל רשות רישוי ונותן אישור הודעה לוועדה לאסדרה שבה יפרט את התנאים שקבע גורם מוסמך ארצי מטעמו לעסק מסוים, בגין הנסיבות המפורטות בסעיף קטן (א1)".

אדוני היושב ראש, אני רוצה להתייחס כאן למה שבעצם אמרתי קודם, שפה הוא חוזר על עצמו ביתר תוקף. א' בסעיף ב' בסעיף קטן (א2) השר בסופו של דבר נכנס לאיזה שהוא ויכוח עם ועדת האסדרה ועם השר לענייני אסדרה 'דבר ראשון נתתי לו שנה, לקבוע תנאי. שנה זה המון זמן שנינו מבינים ואחרי השנה הזו הוא יכתוב אותה שוב עוד פעם לשנה. בעצם אתה מעקר את הוועדה המסדרת.

זאת אומרת צריך להיות כתוב כאן אני אגיד כל מה כן. צריך להיות כתוב פה שבסוף אם ועדת האסדרה קיבלה מאיזו שהיא סיבה שהיא, שהיא לא מקבלת את התנאי הזה, אני לא מחכה לא שנה ולא חודשיים ולא יום, מבחינתי לא רלוונטי. זאת אומרת, זה אין פה מסלול עוקף את ועדת האסדרה. זה אחד.

שתיים, פה אני סתם מתפלא. לא השיבה הוועדה בחלוף 30 ימים מיום שהועבר לאישורה תנאי כאמור, יראו את התנאי כאילו אושר על-ידה. אני עברתי הלאה, קראתי גם הלאה, בסופו של דבר אתה נותן 30 יום להערות הציבור, 30 יום להערות המשרדים.

לא, לא. זה לא קשור.

ואת אותם 30 יום הוא עכשיו קיבל את ההערות. היה לו 30 יום לקבל הערות כי זה מה שכתוב הלאה, הוא ב- 30 יום האלה ברור שלא יענה כי אם השר הממונה יענה פחות מ-30 יום לפני שהוא קיבל הערות, הוא לא עשה את תפקידו. כי תפקידו הוא לבדוק. אתה אומר, ככה, 30 יום זה אותו יום. תגיד 30 יום לבדוק ו-30 יום לענות בעצם אתה אומר הוא חייב לענות 30 יום מיום שהועבר לאישורו, את אותם 30 יום הוא בדק עם הציבור וחוזר אליו שוב. לכן אני מרגיש שבסוף אנחנו רוצים טוב אבל באיזה שהוא מקום אפשר להיתקע עם זה, אם אני הייתי בצד השני אני מנסה להציג את עצמי אם אני הייתי בצד השני

התנאי האחיד לא עובר את המסלול הרגיל, שעובר המפרט האחיד. כלומר, אין את ה- 30 יום להערות הציבור ברור שמדובר על תנאי שצריך לקבוע אותו בדחיפות לכן הוא לא עובר את המסלול הרגיל של המפרט האחיד.


אין את ה- 30 יום להערות.

אז תכניסו לפחות הערה שאם הוא עבר את ועדת ההסדרה ולא אושר אז לא אושר.

אני אנסה להציג.

אנחנו חושבים שזה מה שכתוב.

מבחינתנו זה אמור ברור. אם זה לא ברור - - -

גם בהערת היועץ המשפטי של הוועדה, כוונתי לדעת גדולים כותב על הערה ואתה והיועץ המשפטי של הוועדה, הערה מאוד יפה.

כן.

נדרש מנגנון הכרעה שנותן האישור רוצה לקבוע תנאים הוועדה מסרבת. כי זה בולט בעין. בסוף - - -

בעצם יש לו מסלול עוקף ועדה.

נכון.

לשנה.

אנחנו חשבנו אנחנו חשבנו שבמסגרת הזו צריך לקבוע כדי שבאמת זה לא יהפוך להיות מנגנון עוקף ועדה. צריך לקבוע באמת איזה שהוא מנגנון שאומר, שאם רוצים להפוך את זה לחלק לא משהו קבוע שיהיה קבוע באופן כזה, אז צריך לקבוע איזה שהוא מנגנון, שבעצם השר ואפילו לא הגורם המוסמך הארצי אלא השר שהוא נותן אישור הוא הדרג המדיני בעניין הזה, הוא חייב לנקוט פעולה מיד. לא לחכות את השנה הזו.

לגמרי.

זאת אומרת הוא צריך לפנות לוועדה המאסדרת שתטפל בעניין הזה בתוך תקופה מסוימת. אנחנו הצענו איזה שהוא - - -

כמה זמן הצעתם?

אנחנו הצענו 45 יום אבל אפשר לחשוב על זמנים אחרים. שהוא בעצם

כתבתם את זה?

לא, לא. לא כתבנו.

זה סוכם?

זה עוד לא סוכם ואנחנו מציעים את זה, כמשהו שבעצם נביא בפני הוועדה. אם הוועדה תרצה אנחנו נוכל לפרט. אנחנו הצענו את המנגנון שאומר ככה כדי שזה לא יהפוך להיות מנגנון עוקף של הוועדה. קודם כל אם נקבע תנאי כזה על-ידי גורם מוסמך ארצי שזה מה שנקרא תנאי רוחבי, הוא חייב לדווח על כך לוועדה המאסדרת תוך 7 ימים ולא להמתין. אם השר חושב שזה תנאי שצריך להיות חלק מהמפרט האחיד ומשהו באופן קבוע, הוא צריך לפנות לוועדה המאסדרת ולבקש שהיא תטפל בעניין הזה, ותחליט אם להכניס את זה לפרט אחיד או לא, תוך 45 יום ממועד שבו נקבע אותו תנאי. אם לא בסופו של דבר השאלה שאתם צריכים לחשוב עליה היא בעצם מה שקורה במצב שבו בעצם יש מחלוקת בין השר בין הוועדה המאסדרת.

מעיין.

במצב שבו השר כן פנה לוועדה המאסדרת וביקש להכניס משהו במפרט והוועדה המאסדרת אומרת לו לא, כמו שאמר חבר הכנסת פינדרוס צריך לראות כפי שכתבנו בהערות שציינו.

מה אתה מציע במקרה כזה פה תומר?

החוק אמור להיות שהוועדה המאסדרת היא הסמכות.

חבר הכנסת רון כץ תגיד לנו בעצם מה אתה מציע.

אנחנו מציעים איזה שהוא אנחנו נציע, אם הוועדה תרצה אנחנו נציע איזה שהוא מנגנון אנחנו צריכים לחשוב על מנגנון זה לא כל-כך פשוט לראות איך מטפלים בהתנגשות הזו כי זה בהחלט התנגשות שיכולה לקרות. אבל צריך לחשוב על איזה שהוא מנגנון שמכריע את הדבר הזה. אני חייב לציין שבמקרה אחר הממשלה הציעה בהצעת החוק מנגנון הכרעה, במצבים הפוכים. זאת אומרת שהשר הממונה רוצה לעשות משהו והשר נותן האישור לא מסכים. הממשלה הציעה מנגנון בהשוואה פונים לממשלה להכרעה, ואם הממשלה לא מכריעה אז השר נותן האישור בעצם הוא יכול לפרסם את המפרט שלו. ואם הוא אבל המילה האחרונה נתונה לשר הממונה שיכול לחזור בו מהיוזמה. אתם תראו את זה בהמשך זה מפורט.

בסוף צריך להיות שר.

חברת הכנסת שרון רופא בבקשה.

אין מחלוקת שאנחנו חייבים להסדיר את הנושא של רישוי העסקים ולהעביר אותו למסלול פשוט, וקל בהרבה ונהיר בהרבה. כדי שבאמת יגרום לבעלי העסקים להבין שפנינו אליהם, אבל אם אנחנו כחברי הוועדה לא כל-כך מצליחים להבין, זה עושה רושם שרצינו לברר - - -

כן. לא לגמרי ברור. כן.

וסרבלנו הרבה יותר את התהליך.

כן.

זאת אומרת אני לא מרגישה שהוא מפושט. אם אנחנו לא לגמרי מבינים אותו אז משהו פה כנראה לא ברור לגמרי. אז קודם כל, את זה תיקחו לתשומת לבכם.

שבעל העסק לא ייפול בין מי צריך לקבל את ההחלטה ומי מבטל אותה.

נכון. אני עדיין לא סיימתי. אני רוצה להגיד עוד משהו.

כן.

אז קודם כל, שזה באמת יהיה מאוד-מאוד ברור. אולי היה קל בהרבה אם הייתם מביאים אלינו איזה שהוא דף, תתייחסו אלינו רגע כבעלי עסקים ותביאו לנו את הדף מה היה שונה? מה יש היום? מה יהיה מחר?

יש לי עוד שאלה לשאול. אם אני מבינה נכון כל המנגנון כאן שתהיה פה רשות חדשה לרגולציה שתזרז הליכים.

זה רישוי עסקים.

זה רישוי עסקים. כן.

שזה חלק מהעניין. שאתה מוציא רישיון עסק יש לך לעתים 6 גורמים שאתה צריך להתנהל מולם.

אם לא 8.

אם לא 8. מישהו פה צריך לעשות סדר בבלגן. אז אני שואלת למה בעצם צריך שזה יחזור לשר הממונה אם גם אתה תוכל להתייחס, וגם אתם. למה זה צריך לחזור לשר הממונה? למה שזה לא צריך להיות מראש, בידיים של מי שעומד בראש הרשות הזו? או בראש מי שמקצר את ההליך הזה? אותה ועדה או אותו שר שיעמדו בראש אותה רשות. זאת אומרת אם אנחנו כבר הולכים להסדרה קצרה ומהירה למה פה אנחנו נופלים בפלפולי פלפולים?

לא.

יחזור לשר יחזור בחזרה לשר.

אני רוצה להציג את המורכבות כי אתם נוגעים בליבת העניין.

אנחנו כרגע דנים איך מגבשים איך המפרט האחיד. בסדר? מה שעשינו עכשיו אנחנו מנסים לייצר איזונים בין העולם שבו נותן האישור היה כותב את המפרט האחיד בעצמו באופן בלעדי, בין מנגנון שמייצר עכשיו איזונים. ובעצם האיזון שאנחנו הצענו פה זה שבאופן עקרוני בדרך המלך מי שקובע את המפרט זו היא הוועדה על כלל חבריה במנגנון שנראה בהמשך.

אין אוטומטית. אין בלנקו. שר רוצה לא עובר את רשות ההסדרה הולכת בחזרה מוציא לבד אחר-כך משהו אחיד.

אז בעצם ליבת העניין פה זה פה מייצרים את האיזונים הנדרשים. ההצעה שכאן באופן עקרוני אני אומר בהצעה הזו לאו דווקא בסעיף הספציפי הזה, זה שכדרך המלך הוועדה וכלל חבריה כי זו שממליצה לשר הממונה והוא זה שחותם. מתוך הבנה שבוועדה יהיה איזון של כלל האינטרסים שנמצאים בפני הוועדה. מהצד השני, כדי לאפשר לשרים הרלוונטיים האחראים על ההסדרה והאחראים על היישום לתת להם את האפשרות להתנהל בשטח מול דברים שקורים באופן מקומי ולא לקחת להם את הכוח במקומות האלה כדי שהם לטפל בדברים באופן נדרש.

לכן נוצר המנגנון הזה. כדרך המלך הולכים עם הוועדה, במקרים יוצאי דופן הולכים עם פרוצדורה מול השר נותן האישור, כדי לאפשר את הכלים להתמודד עם המציאות שנוצרה. אז המצבים האלה זה כמו שנאמר פה זה מקרה דחוף. מה לעשות הוועדה לא תוכל לדון בזה אלא צריך מישהו בקצה שיבוא ידע לטפל בזה. דבר שני זה מקרה פרטני של עסק.

משה מרחוב וייצמן יש לו מקרה ספציפי שהבניין לידו זה גן ילדים הוועדה לא תוכל לדון בזה. זה לא יוכל לקרות. המקום השלישי יוצא הדופן זה מקום שיש בו פטור ממפרט שבו הוועדה בוודאי לא קובעת והשרים האחראיים הם אלו שעושים את זה. זו הבעיה הרעיון האיזוני בין דרך המלך למקרים הפרטניים. זו ההצעה שלנו עכשיו זה הפרטים שלה שאפשר לדון אם צריך לדווח אחרי 7 ימים או 21 יום וכאלה אבל זו ההצעה ששמנו.

הבנתי. תומר תוכל להתייחס לזה גם בבקשה?

כן אני רוצה להתייחס. אני מבין את התסכול של חברי הכנסת, אבל צריך להסתכל על התמונה המלאה. בעצם מבחינת הרפורמה הזו פחות היא נוגעת בסופו של דבר לבעלי עסקים כמובן אבל בעל העסק לא יזדקק לכל מה שכתוב כאן. בסופו של דבר בעל העסק יראה מפרט אחיד שהוא צריך לעבוד לפיו. כאן אנחנו מדברים על הקומה העליונה שהיא קומת קביעת המפרט האחיד, לגבי בעל העסק הרפורמה כבר נעשתה ב-2018 ונקבעו המסלולים המהירים לרישוי עסקים שזה מסלול באמצעות הגשת תצהיר, מסלול באמצעות מסלול מזורז שמחולק לשני מסלולי משנה.

אבל זה לא משנה. מבחינת בעל העסק הרפורמה החשובה כבר נעשתה. זאת אומרת יש הרבה מאוד עסקים שבעצם התהליך שהם עוברים הוא תהליך מאוד-מאוד פשוט, שמגישים תצהיר לרשות המקומית אומרים אנחנו עומדים במפרט האחיד הנה התצהיר. אנחנו פותחים. זאת אומרת מבחינת בעלי העסקים - - -

זאת אומרת אין פה בשורה לבעלי העסקים?

לא. לא. לא. עכשיו אני אסביר מה הבעיה. הייתה הבעיה.

כל התהליך שנקבע לגבי בעלי העסקים התבסס על כך שיהיו מפרטים אחידים.

אבל עכשיו המפרטים האחידים לא נעשו כמו שצריך, ואנחנו עכשיו מדברים על איך אנחנו מתקנים את הקומה העליונה. הקומה העליונה זה הקומה שבעלי העסקים לא נחשפים אליה ביום יום. זאת אומרת בעל עסק ביום יום לא מגיע לשר הזה והשר ההוא ולוועדה המאסדרת וכו' וכו'. זאת אומרת אנחנו - - -

רוצים לסדר את עבודת הממשלה.

בדיוק. הרעיון הוא לסדר את עבודת הממשלה שהייתה אמורה להניב מפרטים אחידים ברורים ופשוטים.

אבל זה בסוף יפגוש בקצה את אותו שולמן את אותו בעל עסק.

שולמן יתפוס ההוראה בסוף של אותו משרד רלוונטי שנותנים לו עכשיו סמכות.

זה שצריך גם בסעיף יוצאי דופן כי תמיד מכל כלל יש יוצא דופן ואדוני היועץ המשפטי אני חושב שזה חשוב מאוד, שבסופו של דבר ייכתב שלוועדה המאסדרת גם בהחלטה חדשה, גם במשהו זמני, גם משהו זה, יש לוועדה המאסדרת את הסמכות לא ביקשתי תמיד, הוא לא חייב להפעיל את זה. יש לו סמכות בתוך 30 יום 60 יום, להודיע רבותיי עם כל הכבוד לא צריך 3 מטפים מספיק 2.

בדרך שהוא יודע להפנות.

אחר-כך נסדיר אותו. אבל שלוועדה המאסדרת בסוף בסוף יש לו את הסמכות העליונה.

זו הסמכות האחרונה.

היא השר.

אחרי השר בסוף.

אתם מציעים לנו - - -

כמו שאמרת יש פיגועים. גם הוועדה המאסדרת וגם השר הממונה יודעים שיש פיגועים. מגיע השר לביטחון פנים לצורך העניין, ולא בשביל לפגוע באנשי המשטרה שיושבים פה ואומר אני רוצה 3 שומרים. בסוף יש לו 60 יום יש לוועדה 60 יום להגיב על זה. יש 60 יום להגיב על זה.

זאת אומרת לתחום את זה בזמן.

נראה לנו לא נראה לנו.

לתחום את זה בזמן.

אם לא זה הפתח תאמינו לי זה הפתח הכי קל. אני יודע את זה במשרד החקלאות.

טוב.

כל מיני דברים מוצאים איזה מומחה לאיזה חיידק.

אז יש פה שני - - -

כן.

לא סתם אמרתי ממונה על החיידקים.

נכון.

נכון.

אז אתה עומד בתור ואין לך עם מי לדבר. אתה מדבר לקיר. בסוף צריך להיות מישהו עם סמכות.

מה התייחסותכם, תומר?

יש פה 3 מנגנונים שעל אחד מהם אציע להרחיב יותר בעקבות ההערות שנשמעו כאן. קודם כל אנחנו נציע שאת מנגנוני הדיווח יחולו גם על תנאים מסוימים שקובעים. כדי שבאמת הוועדה המאסדרת תוכל לקבל תמונה על אותם תנאים ספציפיים שנקבעים. שלא נעשה פה איזה שימוש שנרחב מדי, באותם תנאים ספציפיים שנקבעים לבעלי עסקים. זה מה שאני מציע לממשלה.

תנאים ספציפיים לא על תנאי אחיד?

נכון. גם על תנאים ספציפיים, כדי שבאמת תתקבל תמונה. כי הרי אחת הטענות של בעלי העסקים שקובעים להם התנאים ספציפיים בבקשה המפקח וקובע להם התנאים ספציפיים.

אוקיי.

אז שידווח על זה, קודם כל שידווח על זה.

אם הוא חושב שמוישלה מגן הילדים זה תנאי ספציפי אז יכול להיות שהוועדה המאסדרת תקבל את זה, תגיד זה בסדר אם יש גן ילדים ליד הפלאפל אז באמת צריך לעשות גדר יותר גבוהה.

כן.

אני לא יודע או משהו כזה.

נוהל.

אז זה בהיבט הזה.

בהיבט הזה קודם כל שתהיה חובת - - -

(היו"ר שרון רופא אופיר)

מבחינת מניין הימים?

מבחינת מניין הימים מה שמוצע כאן, זה שיש פה כרגע בהצעה יש שתי מגבלות זמן. אם זה נקבע על-ידי המפקח המחוזי במחוז יש לו 60 יום שהוא יכול לעשות.

אז יש 60 יום באמצע.

רגע. מעל זה יש את הממונה הארצי שהוא ממונה, קובע יכול לקבוע תנאי שתוקפו - - -

שם כמה זמן?

עד שנה.

אז אולי צריכים להוריד את פרק הזמן של עד שנה.

לא. רגע. זה כבר שאלה שאתם צריכים לדון בממשלה.

ויש פה דבר נוסף שהוא יותר חשוב לטעמי. הם אומרים אם התנאי שאותו גורם ארצי רוצה לקבוע הוא בלתי הפיך במובן זה שהוא דורש השקעה ממונית כזו שהיא לא ניתנת לביטול, מה שנקרא שינוי במבנה למשל, את הדבר הזה הוא חייב לקבל אישור של הוועדה להסדרה תוך 30 יום.

אז זה נכנס. זו ההצעה כרגע של הממשלה.

טוב. בואו נתקדם. חבר הכנסת רון כץ בבקשה.

תודה רבה. אז באמת רישוי עסקים זה אחד התחומים הסבוכים ביותר הקשים ביותר ויש עסקים שלא פותחים את העסק שלהם בגלל שעודף הרגולציה שקיימת במדינה הזו כמעט בלתי אפשרית. מה שאנחנו יוצרים פה היום היא אבל שהוועדה הזאת לא מבינה איך העסק הזה אמור לפעול בשביל מה להתנהל, המטרה שלנו זה משהו שחשוב כל פעם להזכיר לעצמנו שאנחנו דנים בנושא הזה, היא איך אנחנו מפשטים את תהליך פתיחת העסק, איך אנחנו מקלים על עסקים במדינת ישראל איך אנחנו יחד כולנו כל מי שיושב סביב השולחן הזה חושב איך פותחים יותר עסקים במדינת ישראל ועושים את המדינה יותר נגישה לכל מיני סוגים של עסקים.

אני לדוגמה יושב ראש שדולת ההיי-טק, אני שומע על חברות בין-לאומיות שלא מוכנות לבוא לישראל בגלל רוצים - - ורישוי עסקים של מדינת ישראל. זו מצב הזוי. עכשיו מה אנחנו מבקשים לעשות פה? לוקח לנו אנחנו יושבים כבר 10 דק' מנסים להסביר אם השר הוא זה שיחליט או הוועדה שמייעצת לשר תחליט שהשר יבין ואם השר לא מחליט זה יחזור לוועדה ואם הוועדה תחליט לא להחליט זה יחזור בחזרה לשר איזה בעל עסק ואיזה חברה בין-לאומית רצינית תיקח את הסיכון שבמדינת ישראל ככה מתנהל פתיחת עסק? בטח עסק גדול. בואו חבר'ה, אין בעיה להגיד רגע קחו את הזמן. תעשו לנו אפילו בתור ועדה אני רוצה לדעת אני רוצה לדעת להסביר את זה גם הלאה. תזרים איך פותחים עסק במדינת ישראל.

כן. אני מסכימה.

עכשיו בן-אדם פותח עסק, לדוגמה הוא רוצה עכשיו לפתוח מכבסה, מה השלב הבא, מה השלב הבא אחריו ומה השלב הסופי? והוא צריך להיות מהיר הוא צריך להיות נכון הוא צריך להיות טוב. כי עודף הרגולציה הזו מביאה את זה שהעסקים הטובים עוברים לחו"ל, עסקים טובים לא נפתחים במדינת ישראל ומי שכן פותח עסק במדינת ישראל, כל מי שיושב פה בוודאי מכיר את זה, מסתייע או בעורכי דין שמקדמים את זה. אני באתי ברשות מקומית אני לא רוצה להסביר לכם איזה טיפוסים מסתובבים ברישוי של רשויות מקומיות בשביל לפתוח עסק במדינת ישראל. למה זה צריך להיות ככה? למה שלא נפשט את הדבר הזה?

תוך כמה זמן יהיה לך? אמרת שאתם עובדים על מסמך כזה?

כן. חברת הכנסת רופא אני מזכיר שביקשת את זה כבר בישיבה הקודמת.

נכון. ביקשתי את זה פעם קודמת.

אני רק לחדד, אני חושב שיש פה משהו שחוזר על עצמו.

תודה רבה.

יש משהו שחוזר על עצמו אני חושב במטרת מה שמונח לפנינו. בסדר? מה שמונח לפנינו זה לא התהליך שבעל העסק עובר. אוקיי? התהליך שבעל העסק עובר כדי לקבל רישיון עסק הוכרע ברפורמה ב-2018 שזה בעצם הרפורמה של המסלולים המקוצרים על-בסיס תצהיר. בעל העסק מגיע לרשות המקומית ברוב המקרים, עם תצהיר שהוא עומד בתנאי המפרט האחיד. ואז הגלגל עובר למשרדי הממשלה ורשויות מקומיות לבדיקה, הרבה פעמים הוא יכול להיות להתחיל לעבוד אחרי 21 יום.

פה הבעיה. הגלגל שהוא עובר והבדיקה זה הזמן שהוא הבעייתי.

רגע. זה לא מה שמונח בפנינו.

אז מה מונח?

אז מה שמונח בפנינו זה איך הממשלה מחליטה מה יהיה כתוב במפרט. היינו, האם יהיה שם שני ספרינקלרים או ספרינקלר אחד זה הדוגמה שכולם אוהבים.

לא, אז למה זה לא מראש? אם אנחנו עכשיו דנים - - -

אני רוצה רגע להוסיף, בעצם, אמר תומר בישיבה אחרת שהיינו בדיון, אם חוק רישוי עסקים היה מסמך שעסקים צריכים להתמצא בו בשביל לפתוח עסק עבדנו זה ברור. אנחנו לא מתקנים את מה שהעסק צריך לדעת להתמצא בו אנחנו מתקנים את מה שאנחנו צריכים לדעת לעבוד לפיו.

אבל זה אותו דבר.

רגע.

זה ביצה ותרנגולת.

לא. זה לא היה. עבודת הממשלה. עכשיו שאנחנו מסתכלים על סעיף 7 קטן א' 1 אנחנו רואים שכיום כבר נמצא בתוך המנגנון, נמצאת האפשרות של נותני האישור לתת תנאים ייחודיים. הדבר הזה אנחנו באים לתקן את הפרצה הזו, שאנחנו מכירים שיש איתה היום הרבה מאוד בעיות לכן יש פה התייחסות ספציפית למצבים בהם אפשר לתקן ואפשר לדרוש תנאי איכותי. ואנחנו מגדירים פה כמה דברים שמגדרים את האפשרות.

אבל אני רוצה לשאול. אתם אומרים אתם פתאום שמתאם הספוט על עבודת הממשלה ואני מבינה אבל האם זה לא כמו שאמר רון כץ, זה ביצה ותרנגולת.

לא, לא. אני אסביר - -

כי הרי בסוף שעבודת הממשלה תתייעל יותר הצרכן שזה אותו בעל עסק שרוצה לקבל רישיון, יקבל עבודה יותר טובה, ומהירה יותר.

בדיוק.

אני אגיד ככה חברת הכנסת.

אני מבינה נכון?

יכולנו לכתוב משהו מאוד פשוט, יכולנו לכתוב שאסור להם לתת כל תנאי ויכולנו לכתוב שמותר להם לתת כל תנאי וזה היה הרבה יותר פשוט. מה לעשות? אנחנו לא יכולים לכתוב לא את האפשרות הזו שאסור להם לתת שום תנאי כי אז אנחנו לא מתייחסים למצב שבו מתגלה משהו חדש לגבי גורם זיהום סביבה או בריאות, ואנחנו לא יכולים להגיד שמותר בכל תנאי. לצערנו אנחנו נדרשים לקבוע מנגנון, שהוא מורכב אולי להבנה, אבל בתקווה יהיה פשוט ליישם אותו. עכשיו מה אנחנו אומרים? אנחנו אומרים, תנאי ייחודי שנדרש הוא חייב להיות דחוף.

מעיין איך זה משנה את התנאים של בעל עסק?

רגע אחד וצריך לנמק למה הוא דחוף. ומהבחינה הזו זו התשובה אליך.

אני רוצה לדעת מה בעל עסק איך אנחנו מייעלים ומקלים עליו.

לחלוטין.

בסוף בעל העסק צריך לדעת מה מותר ואסור לדרוש ממנו. הוא צריך לקבל לצורך העניין

אבל אנחנו לא אומרים לו את זה עכשיו.

אני רוצה להגיד. קודם כל, תומר קודם התייחס לזה שהוא אמר שאנחנו רוצים ככל שנותן אישור דורש תנאי ייחודי הוא לא יוכל לדרוש את זה משום מקום. אני גם חושבת וזו יכולה להיות ההחלטה של הוועדה, שאם עסק מקבל תנאי שהוא מחוץ לתנאים שהם מחויבים על-פי המפרט, יידרש נימוק. בתוך רישיון עסק יהיה כתוב קבוע.

אוקיי. בסדר.

נימוק למה זה נדרש.

זה כתוב?

אז בעצם אנחנו קודם כל מאפשרים - - -

לדעתי זה נדרש. זה לא נדרש?

אז בעצם אנחנו מאפשרים לו קודם כל הבנת המצב.

אם זה קיים אז מצוין.

אוקיי. אז זה דבר אחד.

דבר שני, יש פה סוגיית ערעור אפשרות ערר אל הוועדה שגם היא בעצם, מאפשרת לבעל העסק להגיד - - -

תוך כמה זמן?

אנחנו נגיע לזה בהמשך אבל דרשו ממני דרישה שהיא לא לפי המפרט האחיד.

אוקיי. מצוין.

אז ברגע שאנחנו נותנים לעסק שתי האמירות האלה אתה קודם כל שתי אמירות האלה קודם כל אתה תדע למה דורשים את זה ממך ולכן אם יש לך גן ילדים ליד מפעל.

ליד בתים תהיה לך דרישה אחרת אבל אתה תבין למה זה, ואם לא קיבלת את זה את זה אתה אמור להיות סגור והמפרט האחיד הוא מה שרלוונטי. אז זה מבחינת איך שזה ייראה בסוף לעסק. עכשיו מבחינת איך אנחנו סוגרים את המנגנון? זה מה שאנחנו דנים בו כרגע. באיזה מצבים אנחנו נאפשר לנותני האישור בכלל לדרוש דרישה חדשה? אנחנו סוגרים את המנגנון הזה, אנחנו מצמצמים את האפשרויות. מה יהיה המקום של הוועדה המאסדרת הוועדה להסדרה כן להגיד מקובל לא מקובל, התייחסנו באופן פרטני לתנאים שהם תנאים מבניים שמהבחינה הזו יש לה גם עלות יותר גבוהה וגם במהות שלהם הם לא זמניים ולכן אנחנו לא מאפשרים שינויים מבינים באותו המנגנון. אוקיי?

אוקיי. עכשיו זה נשמע כבר - - -

זה מתקרב.

כן. זה נשמע כבר יותר ברור. תודה מעיין.

בסדר?

כן.

לילך דחוח קצינת ציות בשופרסל.

אחד הדברים שרציתי להגיד על הסעיף הזה, למרות שזה כבר נאמר והתקיים דיון, אבל כן חשוב לנו לחדד. הדבר הראשון שרצינו להגיד שאנחנו באמת חוששים מכך שזה יהיה איזו שהיא דרך כי אנחנו חיים את הפרקטיקה. אני מאוד מבינה את הדיון כאן גם היינו בדיון ברפורמה, תמיד הדיונים פה הם דיונים עם כוונות טובות אבל בסוף שכל מיני משרדים או כל מיני גורמים אחרים באים ליישם את אותם הדברים, הדברים מאוד רחוקים מהדיונים המאוד טובים שמתקיימים בכנסת ולכן מאוד חשוב שהדברים יקבלו ביטוי מדויק בחוק, כדי להבהיר בסוף למי שנותן את התנאים ומי שקובע אותם שלא כל תנאי הוא יכול להיות לקבוע. הגם שלשיטתו ואני רוצה לחדד את מה שמעיין אמרה.

זה שיש כאן איזו שהיא חובת נימוק לא תמיד גם זה עוזר. צריך להבהיר אולי שצריכות להתקיים איזה שהן נסיבות מיוחדות כדי לתת את אותו תנאי. לא סתם לנמק כי הרבה פעמים הגורמים מנמקים את זה במשפט כללי שזה גורם לאיזה שהוא יש חשש לפגיעה בבריאות הציבור בלי להבהיר את הנסיבות הספציפיות והמיוחדות שהם בשלם חושבים.

אולי את יכולה לתת לנו איזו שהיא דוגמה איפה זה פוגש אתכם? תני לי דוגמה מהשטח.

רוני נמצא בוועדה.

איפה זה פוגש אתכם?

יכול להיות שרוני יכול לתת דוגמאות ספציפיות על המקרים האלה. כי נתנו הרבה מאוד דוגמאות למקרים שפוגשים אותנו בשטח בהקשר של מפרט רשותי וזו הייתה ההערה השנייה מכיוון שהסעיף הזה נותן גם סמכות ותתקנו אותי אם אני טועה כאן תומר, בניסוח שלכם. שלא רק השר או המשרד הרלוונטי שנותן אישור שאגב זה מה שנקבע בחוק רישוי עסקים ברפורמה אז, שמי שקובע את המפרט האחיד יהיה המשרד שממונה על זה אלא יש כאן מונח שנקרא מפרט רשותי וזה אומר שגם רשויות יוכלו לקבוע תנאים כאלה, ואז זה לא ברור גם איך זה נכנס בתוך איזה שהוא תהליך של בחינת אני לא יודעת שיקולים, הוגנים מדתיים ראויים. כי אנחנו היום נמצאים במצב שבו אנחנו נמצאים גם מול נותן אישור ארצי, גם מול רשויות מקומיות, לא תמיד יש בהירות אחידות בוודאי שאין.

כן.

יש לנו הרבה מאוד דוגמאות בהקשר הזה. וכן יש לנו בעיה. אני חושבת שפה אמנם הדיון הזה טיפונת מקדים את עצמו אבל הוא כבר כאן הוא נמצא פה בסעיף הזה.

אוקיי.

כי זו הפרקטיקה ואני אשמח אם רון יוכל להדגיש דוגמה.

מי זה רון? רון נמצא איתנו?

צהריים טובים, התחלנו בבוקר כן. ראשית אני רוצה להבהיר משהו מאוד-מאוד חשוב לטעמי מכיוון שנוקטים פה כל הזמן ותומר נקט במיוחד בעובדה והאמירה שהמפרט האחיד הוא מפרט כללי. אז אני חייב לומר שאני קראתי את המפרטים האחידים שיצאו עד עכשיו על-ידי נותני האישור השונים, הם מפרטים עומסים, מורכבים מאוד-מאוד רחבים מכילים באמת את כל הקשתות האפשריות של הגנה ושל סגירת מעגלים כאלה או אחרים, כך שאני לא יכול לבוא לומר, ואני נמצא שנים רבות בענף הזה של רישוי עסקים ושל תחומים אחרי. שהושמטו דברים. מעבר לזה, אני חייב לומר - - -

אתה מדבר על מפרטים שאושרו כבר ב-2018.

אני מדבר על המפרטים האחידים וזו רוח המפרטים. אני דרך אגב מבין את נותני האישור.

נציגי הממשלה יוכלו להביא לנו לדיון הבא לראות איך נראה מפרט כזה? כדי שנבין? נתרשם?

אני חושב שזה כדאי מאוד.

יש?

דרך אגב אני חושב שהמפרטים האחידים מה שחשוב לומר זה לא מפרט אחיד לצורך העניין את יודעת לאטליז לבוא לומר.

אוקיי.

אלא זה מפרט לאטליז שמפנה גם לחוקים אחרים לתקנות אחרות ולהנחיות אחרות, ודברים אחרים שדרך אגב, זה יצא בגלל סיבות כאלה או אחרות כמו תמיד אצלנו בנושא של הרגולציה.

אוקיי.

כך שבדרך כלל המפרטים האחידים לכאורה הכלליים מאוד-מאוד ממצים. זה דבר ראשון. צריך לבוא לומר את זה. לכן, אני חושב שיש מקום לבוא לשים מוסרות מאוד חזקות על-גבי האפשרות להעלות משהו מעבר למפרט האחיד. לגבי תנאים ספציפיים של נותני האישור בוודאי שכן. ואני קשה לי לקבל את האמירה שמישהו אומר, פתאום מגלים שליד בית אוכל יש מפעל כימי כזה או אחר. לא. כי הגופים שאחראים בעצם על התחומים האלה הן סביבה והן בריאות - - -

זאת אומרת אתה אומר שלא יכולות להיות הפתעות.

הם מבקשים תכנית סביבתית.

כן.

הם מבקשים בעצם את הפרטים האלה מבעוד מועד .

אז מה אתה אומר בעצם, שמה היית רוצה?

אז מה שאני אומר זה שצריך להיות מאוד-מאוד זהיר עם הדבר הזה, ועם מתן האפשרויות ומתן כוח לנותני האישור מעבר למה שהם קיבלו.

אני כן מבין את הצורך שלהם לפקח.

אבל צריך לשים על זה באמת אותה ועדה היא ועדה מבורכת.

מבורכת, ואני חושב שהיה צריך למצות את הנושא של הוועדה והמפרטים האחידים ואחר-כך, בכלל לבוא לדבר על דברים אחרים כי אנחנו רואים היום - - -

100 אחוז. כן

הבדלים בין רשות לרשות, בין מחוז למחוז, בין נפה לנפה. בכל התחומים.

לכן הבקרה חייבת להיות מאוד הדוקה.

תודה רבה.

דוגמאות יגיעו אחר-כך.

נמצאת איתנו בזום דוקטור ליהי שחר.

כן. אני דוקטור ליהי שחר ברמן, מנכ"לית איגוד ערים מפרץ חיפה להגנת הסביבה. אני מדברת היום בשם 7 מנכ"לי איגודי ערים במדינה כולם חתומים על מכתב שנשלח לוועדה בנושא של הוועדה המאסדרת ושל השינויים בחוק רישוי עסקים. קודם כל, בהמשך לדיון שהיה כאן קודם אני רוצה לתת כמה דוגמאות חשובות לאותם מפרטים אחידים מילה גדולה שאנחנו לא בטוחים מה היא חובה. אז למשל מפרט אחיד של מוסכים מפרט אחיד של מוסכים מסדיר את הטיפול בשמנים, מסדיר פינוי מסודר של מצברים.

נגריות שיוצרות הרבה פעמים מפגעים של הרבה חלקיקים אז מפרט אחיד של נגריות מסדיר את התנאים של פליטת חלקיקים. מכבסות בדיון הקודם הייתה התייחסות למכבסות והמפרט האחיד של מכבסות. אז בישראל חשוב שתדעו יש שימוש בחומר שנקרא פרק שזה חומר מאוד-מאוד מסרט שנאסר לשימוש בניו-יורק כבר בשנות ה-80 בישראל הוא עדיין בשימוש אז במפרט האחיד של מכבסה, אתם תראו את הטיפול בחומר הזה. את העובדה שאפשר להשתמש במכונות ייבוש רק במכונות ייבוש חדשות.

מה את רוצה לומר לנו? מה את רוצה לומר לנו בעצם? ליהי בואי נחדד את זה.

אני רוצה שתבינו את המשמעות של אותם מפרטים אחידים שכאשר אתם אומרים - - -

שהם בעייתיים? את אומרת במילים אחרות שהם בעייתיים?

לא. אני אומרת שהתוכן שלהם הוא תוכן מקצועי שנוגע לסביבה בריאות ובטיחות. ושבדיון הקודם של הוועדה דיברנו על אכסניה שאכסניה לוקח לה הרבה מאוד זמן לקבל רישיון עסק כי היא נדרשת לעמוד במפרט אחיד שהוא עב כרס מה שנקרא.

כן.

עכשיו אנחנו מבינים למה. כי אם למשל אותה אכסניה מחזיקה מכבסה, אז היא צריכה את אותם תנאים שמטפלים באותו חומר מסרטן מצד שני היא מחזיקה בר משקאות אז בהיבט גם לשמור את האלכוהול בצורה מסודרת, שאף ילד בן 12 לא יגנוב בקבוק וודקה באמצע הלילה.

ליהי סליחה. סליחה, רגע ברשותך, ברשותך אעצור אותך רגע. אני רוצה לדייק אותך. מה בעצם את רוצה לומר? המפרטים הם לא מפרטים טובים? הדיון כרגע לא עוסק במפרטים הוא עוסק בהסדרת עבודת הממשלה כדי להקל אותה ועדיין המפרטים לא טובים? מה את אומרת?

הדיון לא. אני אומרת שיש הבדל גדול בין תוכן המפרטים לבין פעולת הממשלה. אני אומרת שתוכן המפרטים עצם העובדה של הניסוח - - -

אז זו הרפורמה.

נכון.

אז לכן יש רפורמה.

אז אני אומרת הרפורמה של 2018 היא רפורמה מבורכת.

ועכשיו?

שבמסמך אחד בעל עסק לא צריך לעבוד מול הרבה מאוד כפילויות של אנשים גורמים שונים.

אוקיי. ועכשיו?

כאן מה שאנחנו מנסים לעשות בתיקון מס' 34 בחוק רישוי עסקים, זה ליטול את הסמכויות של הרגולטורים, כל רגולטור בתחומו שזה הגנת הסביבה, בריאות, כיבוי אש.

למה ליטול סמכויות?

עסק ומשרד החקלאות. כי הסמכויות - - -

להיפך להסדיר אותן.

לתקן את אותם מפרטים אחידים, הסמכות לתקן את אותו מפרט אחיד שזה גם כולל לשנות מפרטים קיימים. זה מאפשר לבטל מפרטים קיימים. זה הסמכות לחתום על מפרטים חדשים, עוברת לגורם אחר, שהוא גורם כלכלי. שזו אותה וועדה המאסדרת, מי שעומד בראש רשות ההסדרה.

אני לא חושבת.

הדברים פה לא מדויקים.

היא מתנגדת.

הבנתי. בסדר. בסדר. 100 אחוז.

לא, לא. אני לא אומרת. שנייה. אני רוצה להגיד אנחנו בעד רפורמות שיקלו על בעלי עסקים אבל אני אומרת שאי-אפשר להשתמש בקושי של אותם בעלי עסקים ועוד לקדם אותן ויש פה המון-המון קולות שאומרים אנחנו רוצים מעבר לאותם מפרטים אחידים. מה שאנחנו רואים שכבר קורה כאן שיש משחקי חתול ועכבר, שהרגולטור ימצא לעצמו כל מיני דרכים ותקנות בשביל לעקוף את המפרטים האחידים שנשללו ממנו ואז תבוא אותה וועדה המאסדרת ותסתום את אותן פרצות. הדיון כאן הוא על פרצות כשבעצם המהות עצמה היא שהעבודה של הגנת הסביבה, של בריאות, של כיבוי אש צריכה להיות בידיים של אנשי המקצוע. ובדיון קודם נציגת אגף תקציבים מעיין, אמרה שעם הזמן לאותה וועדה המאסדרת יהיה את הניסיון ואת הידע, והם יוכלו לתת מענה במפרטים אחידים באותם כל מגוון הנושאים. אז אני אומרת לא יכול להיות שאנחנו מייתרים את הפעילות של אותם רגולטורים ונותנים את הסמכות לאותה וועדה המאסדרת ומאפשרים גם מדרון חלקלק לכיוון של תשתיות נוספות ותקנות וחוקים. אנחנו צריכים - - -

את אומרת את זה - - -

אני בטוחה שאף אחד כאן בישיבה לא היה רוצה שבמפרט אחיד לא יהיו כל התנאים ששומרים על בריאות הציבור ובריאות של הילדים שלו, באף אכסניית נוער לא יהיה אחסון של חומרי הדבר בצורה לא מסודרת. אלו החיים עצמם. אלו הדברים שמופיעים באותם מפרטים אחידים ואסור לזלזל בזה.

אבל את אומרת, ליהי, את אומרת את הדברים למרות שבוועדה ישבו נציגים של המשרד להגנת הסביבה? ונציגים של משרדים שונים?

לא ישבו נציגים. ישב נציג אחד.

שניים.

לא.

נציג של משרד אחד.

ישבו שניים.

יהיו 6 נציגים.

קודם כל ישבו שניים.

אוקיי.


אבל יהיו ששה נציגים שונים של משרד ראש הממשלה של אגף תקציבים של משרד המשפטים.

ליהי סליחה רגע ברשותך. כשאת אומרת זה יהיה מנוהל כי גורמים כלכליים תדייקי, שני גורמים מהמשרד להגנת הסביבה, זה לא גורמי כלכליים. זאת אומרת שאת מסתכלת על זה את מסתכלת בעיניים מפוקחות?

אז אני אדייק. אז נכון יהיה גורם אחד או שניים אני ראיתי גורם אחד. אבל שני נציגים של הרגולטור, האחראי זה יכול להיות כיבוי אש זה יכול להיות משרד הבריאות זה יכול להיות המשרד להגנת הסביבה. לא כולם. אבל שאר חברי הוועדה, שזה רוב מוחלט.

ואנחנו יודעים איך מתקבלות החלטות הכוח הוא בעיניים כלכליות שאני מאוד מעריכה, אבל אני אומרת שהוועדה הזאת שהיא חשובה צריכה לטפל בהליך עצמו, ודווקא לקחת את אותם מפרטים אחידים ולהנגיש אותם ולפשט אותם ולבאר אותם לאותם בעלי עסקים שבהחלט אוכלים חצץ.

אבל זו המטרה.

לא. המטרה היא לא להנגיש. המטרה היא לכתוב את אותם מפרטים אחידים, להגיד מה יהיו התנאים. שני מתזים או שלושה מתזים. לבדוק אטימות לתחנות דלק.


שנה שעברה כמעט היה פה אסון בחיפה על תחנת דלק שלא היה לה מיכל אטום.

אנחנו נתכנס לסיום כי יש פה עוד הרבה אנשים שרוצים לדבר. אז משפט אחרון.

אז משפט אחרון. אתם דנים פה כרגע על פרצות אני מדברת על המהות עצמה. והסמכות להגנה על הסביבה, על בריאות ובטיחות צריכה להיות בידיים של הרגולטורים ואותה וועדה המאסדרת שאני מברכת עליה צריכה להנגיש את אותם מפרטים אחידים לבעלי עסקים ולא ליטול את הסמכות מהרגולטורים שאחראים על הנושאים האלה היום.

מסכימה לחלוטין.

תודה.

ליהי תודה רבה. אנחנו נעבור לשי ברמן מאיגוד המסעדות. שי איתנו?

שלום. אהלן. שי ברמן מנכ"ל איגוד המסעדות. אין לי קשר ממשפחתי לדוברת הקודמת דוקטור ליהי ברמן. ככל שידוע לי כן. ואני גם לא מסכים עם דבריה.

בעצם אנחנו מייצגים בערך 14 אלף עסקים שפשוט כורים תחת נטל הרגולציה. זה כבר נהיה בלתי נסבל. ואנחנו היינו שחקנים אני חושב מאוד משמעותיים, גם ברפורמה הקודמת. ואני רוצה להצטרף גם לדברים של שי עג'מי ממשרד ראה"מ וגם לדברים של מעיין ממשרד האוצר. הרפורמה הקודמת עסקה בקונסטרוקציה. היו שם דברים מאוד-מאוד חשובים שנגעו בתהליך לקבלת רישיון עסק.

היו שם הישגים גם חשובים. המסעדות היום יכולות לקבל רישיון עסק ל- 10 שנים, במקום ל- 3 שנים. כלומר, התהליך הזה, צריך לעבור אותו פעם אחת ב- 10 שנים ולא פעם אחת ב- 3 שנים. והיו עוד הישגים גדולים, וחשובים, אבל כמו שנאמר פה בוועדה בישיבה הקודמת, בסופו של דבר בעלי העסקים מצבם בהשוואה ל- 2018 שהרפורמה יצאה לדרך, מצבם היום הרבה יותר גרוע. ואני רוצה להסביר למה. וזה בדיוק, המהות של הדיון הזה שאתם מדברים עליו ששי ומעיין הזכירו, זה עניין המפרטים. התוכן בסופו של דבר, זה המפרט. זה המפרט הוא ואיום ונורא. הוא פשוט ואיום ונורא.

את זה אנחנו מנסים לתקן. אז אתה מחזק את הרפורמה.

אז אני יודע אז אני רוצה לתת דוגמה, בגלל שביקשת דוגמה.

אני רוצה להגיד לוועדה וחשוב מאוד שתדעי מה קרה למה זה נהיה יותר גרוע? לפני 3 חודשים, פרסם משרד הבריאות, את המפרט שלו למסעדות. לפני שלושה חודשים זה קרה. מי החליט על המפרט הזה?

זה לא נכון.

החליט עליו בן-אדם אחד במשרד הבריאות.

זה לבתי קפה.

אבל שי, שי.

אני לא בא אליו אפילו בטענות.

שי ברשותך. הרי בדיוק על זה אנחנו דנים. זה מה שמונח על שולחננו. יש פה רפורמה, הממשלה מבינה את המצוקה שלכם, רוצה ליעל את התהליך וזה הדיון שמתנהל כאן כרגע בוועדה. האם יש לך איפה השקל תרומה שלך לטובת הדיון למה לדייק את זה יותר.

אז אני אשמח לדייק את עצמי.

מה ימהר את זה יותר.

אני אגיד מה את הזה. מכיוון שנשמעים פה דעות לכאן ולכאן, אני חייב להגיד גם לתאר את המצב בשטח. ולתאר את מה שקורה עם המפרט של משרד הבריאות. ואני שמח שביקשת לראות את המפרט הזה של משרד הבריאות. אני מפנה אותך גם שאת מסתכלת על המפרט הזה, תבקשי גם את המפרט של משרד הבריאות האוסטרלי. תביני את הכול. באותו רגע.

בהקשר של מסעדות?

למסעדות כן. תראי מפרט שהוא 2 עמודים. ותסתכלי אחרי זה על המפרט של משרד הבריאות, של מה שהוא דורש פה ממסעדות ותביני את הטירוף. זה פשוט טירוף. אני היום קיבלתי הודעה, הנה דוגמה, מסעדה, כיור, רוצים 7 כיורים. הוא צריך לפתוח עסק לכיורים. לא מסעדה. תשטוף את הכלים בזה, תשטוף את זה את הירקות רק בכיור אחד. תשטוף את הדגים רק בכיור אחר.

זה פשוט מטורף זה הזוי. זה המצב וזה קורה כי קבע את זה בן-אדם אחד. ובסופו של דבר הוועדה המאסדרת שהיא ועדה שהיא צריכה לקום וצריך להיות בה נציג של הרשויות המקומיות של נותני האישורים וצריך להיות שם גם נציג של בעלי העסקים לא ייתכן שלא נהיה שם. ייתכן שלא ישמעו את קולנו. אנחנו יודעים הכי טוב. לא כי אנחנו יודעים חכמים, יכול אנחנו חיים את זה ביום יום. אנחנו יום מה קורה. אז לא תקשיבו לנו? אל תתנו לנו להחליט. אנחנו יודעים שאנחנו לא נחליט. אנחנו יודעים שבסוף המשקל יהיה של משרד הבריאות ושל משרדי הממשלה השונים. אבל לפחות תנו לנו להשמיע את קולנו. אנחנו יודעים מכירים את כל האבסורדים.

אז זה הדבר המשמעותי שאני מבקש שתשימו לב אליו. שהקמת הוועדה המאסדרת היא תהיה כזו שתשמע גם את הקול של בעלי העסקים. היא תשמע גם את הקול של אילת וסרמן, ושל נפתלי קייקוב או של כל נציג של הרשות המקומית שהם בסופו של דבר אחראים לנושא הזה.

הוועדה מאוד קשובה לנושא הזה.

הוא הופץ אליכם עכשיו.

עכשיו הופץ אלינו המפרט? לבקשתי? שי תודה, דברים חשובים, שמחנו לשמוע אותך.

הילה דוידיאן מרמי לוי איתנו? אבל אני מבקשת התייחסות לסעיף שדנו בהם עכשיו , לא באופן רוחבי לרפורמה והתכנית. התייחסות ממוקדת.

קוראים לי הילה דוידיאן אני מנהלת איכות של רשת חנויות רמי לוי.

קודם כל אנחנו מברכים על הוועדה הזו היא חשובה לנו מאוד. המציאות שאנחנו מתמודדים איתה, היום, בנושא של רישוי עסקים גם אחרי המפרטים קשה מאוד. יש חשיבות שהוועדה תדון במפרטים גם ואם יש כמו בסעיף שאנחנו דנים בו עכשיו, אם משרד מסוים רוצה להוסיף איזה שהוא סעיף או המפרט הרשותי שאנחנו גם נדון בו עוד פעם חשוב מאוד שגם יעלה לעניין הוועדה.

אני רוצה לתת לכם דוגמה פשוט קטנה כדי להמחיש את המצב וכל העמיתים שלי פה יוכלו לתת דוגמאות נוספות. אני באחד הסעיף שלנו שיניתי מיקום של מקרר גיבוי שהעלות שלו היא כמה עשרות אלפי ש"ח, 3 פעמים בשנתיים האחרונות. עברתי במשרד הבריאות שני מחלקות שונות, בגלל שינוי פריט רישוי ושילוב של העירייה והשירות הווטרינרי גרם לנו להוצאות לא מבוטלות שבסוף חזרנו גם למצב הראשוני. אנחנו רשת שספגנו את זה, שבעל עסק קטן לא יוכל לספוג את זה. הסמכויות שהיום יש והמפרטים שלא באמת מציגים את התנאים, מפרט אמור להיות נורא ברור. זה מותר זה מותר זה אסור זה מה שנדרש.

הילה ברשותך אני רוצה לפקס אותך רגע. אנחנו לא מדברים בדיון הזה על מפרטים. בדיון הזה אנחנו מדברים על רפורמה של עבודת הממשלה. אם יש לך התייחסות לטובת הנושא הזה נשמח לשמוע אותך.

אוקיי.

בנושא הספציפי.

אנחנו נמשיך ובהמשך הסעיף אנחנו נתייחס.

אני ממתינה. כן בבקשה. בהמשך. 100 אחוז תודה. אז אנחנו לאיילת וסרמן ואני רוצה שוב לחדד, אם אתם רוצים להתייחס לסעיף שאנחנו דנים בהם כרגע לא לעניין המפרטים של שנת 2018. למה שכרגע מונח על השולחן אז בבקשה איילת.

תודה. אני כאן.

איילת וסרמן אגף רישוי עסקים עיריית תל-אביב. סמנכ"לית רגולציה באיגוד רישוי עסקים ארצי. יו"ר האיגוד דיבר במושב הראשון, ואמר שאנחנו בעד ההסדרה הזו.

אנחנו בעד הקמת ועדה. אנחנו חושבים שהגיע הזמן לקחת את ההליך הזה ואני כן מדברת על המהות של הוועדה ולעטוף אותו במשהו אחר. להסדיר אותו קודם כל תהליכית. שימו רגע את הסמכויות בצד. להסדיר אותו תהליכית. לכתוב אותו נכון שיהיה ברור. לא יכול להיות שבעלי עסקים יצטרכו להתמודד עם מפרט של דפי זהב. אי-אפשר להבין את זה. גם אני לא מבינה את זה. הגיע הזמן שנעבור ל- 4 עמודים מכוונים. עכשיו, החשש באמת אני חושבת שבסוף - - -

מעיין פניכם לשם?

אני אגיב לזה עוד מעט.

אוקיי. תגיבי לזה אני אשמח.

שבסוף החשש אני חושבת שהוא יהפוך למשהו שמח. אני חושבת שגם המשרדים שבאמת, נאבקים לכל אורך השנים האחרונות לכתוב מפרטים טובים והם חברים שלנו, וגם להם קשה, גם להם יש חוסר במשאבים כדי לכתוב את המפרטים האלה פתאום תהיה להם ועדה שישבו שם אנשים שיכולים גם לסייע להם. להביא להם חומר מהעולם לעזור להם לטייב. לעשות ריא. עד היום אף משרד יכול להיות אני טועה יכול להיות שחלק מהנושאים כן עושה, צריך לעשות ריא של עלות תועלת. יכול להיות שכל דרישה היא חשובה. השאלה היא מה העלות שלה, עד כמה תועלת היא מניבה. איך הופכים מפרטים לתבנית אחידה.

זה החלק החשוב, עכשיו אני כן אני אגיד משהו אחד קטן בנוגע למפרטים שדרך אגב יהווה דוגמה הרפורמה הזו שגם שי דיבר עליה וגם הקודמים, שסומכה לאחרונה שהיא רפורמה טובה בעינינו אוקיי? היא קבעה שינוי מסלולי רישוי מקוצרים. במאי 2021 עכשיו, לפני 4 חודשים, 5 חודשים, אם אני סופרת לא נכון, קבעו מפרט אחיד חדש לבתי קפה. הרפורמה - - -

מי קבע את המפרט האחיד החדש לבתי קפה?

המשרדים.

משרד הבריאות.

כולם. זה הרי מפרט שכולל את כל המשרדים.

לא, לא את כולם.

משרד הבריאות.

זה פורסם ברשומות.

משרד הבריאות. כבאות.

פורסם ברשומות. נכון.

המסלול המקוצר הזה שמאפשר לבית עסק הזה לבית קפה להוציא רישיון עסק, תוך 21 ימים מחולק ל- 2 מסלולים. עד 150 מטר ו-150 מטר הוא כבר במסלול המחמיר יותר. בואו נסתכל רגע על המפרט שנכתב עכשיו לא לפני שנים. עכשיו. הוא לא מחלק את המסלולים ל- 2. אז מה?

לא הבנתי לא הבנתי.

בעל בית קפה קטן של 40 מטר מרובע צריך לעמוד באותן דרישות של בית קפה של 300 מטר מרובע?

זאת אומרת שלפני כן זה כן היה מחולק ל- 2 ועכשיו לא?

לא, לא.

לא. כי את אומרת שהיה.

לא חולק בכלל.

היה סייג עכשיו לא?

באה רפורמה חדשה שחילקה ל- 2 מסלולים מקוצרים.

ועכשיו הם טרפו את הקלפים וזה לא חולק?

המפרט שעכשיו נכתב עכשיו ופורסם ברשומות לא עסק בשני מסלולים.

כלומר, מה בעל עסק מבין? שהוא צריך לעמוד בדרישות של 300 מטר מרובע?

אוקיי. אז אני חושבת ואני אשמח - - -

אותו דבר המספרות. המסעדות ששי דיבר עליהן.

אוקיי.

מדובר על עב כרס מסמך עב כרס שנכתב ב-2015.

זה עדיין מסמך עב כרס?

עדיין. זה המסמך. אם אנחנו - - -

אוקיי. אז מעיין ושי.

עוד דבר הכי חשוב ברשותך. עוד משפט אחד. הנוכחות של נציגי האיגודים העסקיים בוועדה הזו כדי להגיד קול אחר כדי להגיד מה קורה בשטח, הוא חשוב מאין כמוהו. לנו מאוד חשוב שהם יהיו שם. ולנו מאוד חשוב להיות שם.

כמו שאתם שומעים אותנו ככה בוועדה נלחמים על הדברים החשובים שיהיו ככה אנחנו גם נהיה בוועדת ההסדרה כדי שכולם בסוף יצאו מרוצים. כי יכול להיות שגם בסוף לילי - - -

איזה נציג יכול להיות מטעמכם?

הגנת הסביבה. נציג של שלטון מקומי.

מישהו מטעם השלטון המקומי, אבל את זה כבר ביקשנו בסעיף הקודם.

כן. נגיע לסעיף הזה.

עוד לא הגענו.

לא.

אבל אני רוצה זה עלה אנחנו ביקשנו שיהיה. אני רוצה את ההתייחסות שלכם. נכון, שהדיון פיקסתם אותנו לעניין הפרמטרים והתנהלות הממשלה אבל כמו שאתם רואים, נושא המפרטים שב ועולה ושב ועולה גם מצידנו כחברי הכנסת וגם מצד האנשים. בואו כן תעשו פה איזה סדר. איך זה הולך לעבוד? איך זה יכול להיות שבאמת פנינו לרפורמה אבל לפני חודשיים הגישו מפרט חדש? איך זה יעבוד פה עכשיו? מה יהיה שונה? מה הבשורה החדשה?

אני קודם כל לגמרי בסופו של דבר אנחנו מתכוונים שהמפרטים ודרישות מהעסקים יהיו יותר סבירות. זה כן בסוף צריך להתגלגל לזה. זה שני הדברים שאני רואה אותם כדברים נפרדים. אחד שהדרישות עצמן יראו את העולם העסקי שבו העסקים חיים ומה בעצם זה דורש מהם דבר שני שהוא יהיה יותר ידידותי למשתמש. עכשיו דוגמה לקחה איילת שגודל שעסק יכול להוות סיבה לדרוש דברים מסוימים ודברים אחרים לא לדרוש.

נניח נדמיין אבל שבו אני רוצה לפתוח עסק בית קפה אני נכנסת לאתר שמסביר לי מה אני צריכה. אז יהיה לי איזה שהוא שאלון ששואל אותי על הדברים העקרוניים ואחרי שהוא מוודא איתי אם אני מגישה גם מוצרים שדורשים טיפול יותר מדוקדק וגם מוצרים יותר פשוטים, ואיזה גודל אני אגיד אם כך אלו הם הדברים שאת צריכה לדרוש.

הרפורמה מתייחסת לזה?

כן.

כן. הרפורמה מתייחסת.

קודם כל לדיגיטציה וחוץ מזה באמת לתוכן מבחינת זה, שכל סוגיה תישקל יידרשו כמה חלופות והן יישקלו לאור המשמעויות הכלכליות שלהן. ותידרש גם השוואה בין-לאומית. אלו דברים שהיום משרדים מסוימים כן בדברים מסוימים עשו את זה. בדברים רבים לא בשל היעדר משאבים, כוח אדם, עומס, חוסר פוקוס. מגוון של דברים. עכשיו אני אומרת בסוף אנחנו רוצים שהוועדה גם תעשה את הדברים האלה תדרוש אותם וגם תדע להגיד אלו הן החלופות שבחנו וזה מה דרשנו.

דוגמת הכיורים היא דוגמה מצוינת בזה שכנראה מי שבא ודרש את זה, ראה לנגד עיניו איזו שהיא איזה שהוא תהליך סטריליזציה חשוב. אבל מאוד חשוב לבדוק אם יש דרכים אחרות שאפשר להגיע לאותה מטרה, בדרך שאולי תהיה יותר זולה או אפילו להציע כמה חלופות לבעלים עסק כדי שהוא יוכל להחליט אם הוא מעדיף מבני או שהוא מעדיף טיפול יום יומי יותר אינטנסיבי. אז כן, אלו ממש הדברים שהוועדה אמורה לטפל בהם. לסוגיית אורך המפרט אני אגיד בהגינות גם בהגינות כלפי המשרדים נותני האישורים שעובדים בזה. יש נושאים שהם מורכבים. זה אין מה לעשות אם אתה עסק של - - -

אז למה הנושאים המורכבים האלה יכולים להיות בעלי שני עמודים באוסטרליה כמו שהוא נתן דוגמה? אצלנו פחות חכמים?

אז אני אגיד, רגע. אני אגיד שבמהלך עבודתנו לקראת הרפורמה נכנסנו לכמה דוגמאות ממדינות נוספות וראינו שבנושא בתי קפה ומסעדות המפרטים הם הרבה פעמים כן ארוכות ומורכבים.

הוא כל הזמן מנסה לדבר.

סליחה. אין בעיה. אחזור רק על המשפט האחרון, כן במהלך העבודה שלנו לקראת הרפורמה נכנסנו ובחנו מפורטים או דרישות מעסקים מבתי קפה מסעדות מקומות אחרים וראינו שגם שם יש דרישות שיכולות להיות ארוכות ומפורטות.

יש מצבים שבהם זה נכון.

יש כאן נציג של משרד הבריאות? אולי שיוכל גם להתייחס? עמיר? כן.

אז אני אגיד רק שיש מצבים שבהם זה נכון. אבל באמת צריך להבין איך מנגישים את זה בכל זאת בצורה הכי ידידותית ורואים את העלויות לעסקים ורואים אותן בדרישות .

אוקיי. עמיר בבקשה. נציג משרד הבריאות.

אני צר לי אבל יש נטייה לעשות לומר כל מיני דברים אני קורא לזה בהשמצות בלי שבאמת מראים ומוכיחים את הדברים. מפרט אם אנחנו מדברים על בית אוכל מדובר על מפרט מורכב מכיוון שבעצם, יש בתוכו את סל הדרישות לכל הסיטואציות האפשריות. אם אתה מחליט להכין סוג מסוים של מזון, או שאתה מכין מגוון רחב התפריט שלך מאוד-מאוד רחב. וזה משפיע על ההנחיות שאתה צריך כאילו לעמוד בהן. מי שמכיר את התקינה והחקיקה בעולם, היא בסדר גודל אחד יותר גבוהה הדרישות הן הרבה יותר חמורות קודם כל יש דרישה - - -

זאת אומרת אתה אומר שאנחנו פה במשרד הבריאות הישראלי פחות מחמיר?

מה שם רוצים 14 כיורים?

אנחנו אני לא מדבר על כיורים אני מדבר על - - -

לא, לא. אני אשמח בגלל שאני מכיר את התחום טוב. אני אשמח לרדת לרזולוציות על מה אתה מדבר. כי אני נכנסתי למטבחים לחו"ל ראיתי איך נראים מטבחים בחו"ל איך נראים מטבחים בארץ ואנחנו הרבה יותר מחמירים מכל העולם אבל בוא תסביר לנו במה אנחנו פחות מחמירים. בוא נלך הפוך. לא בסיסמאות. במה אנחנו פחות מחמירים.

אנחנו, אני אתן לך במה קודם כל אנחנו פחות מחמירים. בהכשרה המקצועית של העובדים. קודם כל, בעולם המערבי יש דרישה שהעוסקים בתחום יעברו הכשרה בתחום - - -

בוא תנסה לענות לי. מבחינת בינוי.

סליחה. אז גם יהיה להם קל הם יכירו את המושגים, יבינו על מה - - -

לא, לא. אני אומר הפוך.

אנחנו ניתן לו רגע רון.

אין בעיה. אבל אני אומר בואו נשאל לגבי הבינוי.

שנייה. בואו ניתן לו לסיים, הוא יסיים את דבריו ואז ניתן לחבר הכנסת כץ.

לא, לא. זה דברים כאלה - - -

תרשום לך.

אני חי את זה כבר 10 שנים.

אני מבקשת שאנחנו לא ננהל פה דיאלוג.

בסדר גמור.

תרשום לך את ההערות בצד. כן. בבקשה אתה יכול להמשיך.

אז אני אומר שבעולם המערבי יש דרישה מבעל העסק לערוך הערכת סיכונים בעסק שלו. כל מסעדה, בית קפה, צריך לבצע מסמך של הערכת סיכונים בעסק שלו לבצע בקרה עצמית בעסק שלו. יש מגוון רחב. ויש שונות במדינת ישראל שהיא שונות היא לא קשורה למשרד הבריאות.

של מה?

שונות כתוצאה מהכשרות, יש הפרדה בין חלב לבשר.

זה מייצר הכבדה במפרטים?

זה לא נוגע במפרט של משרד הבריאות.

אז איפה זה פוגש אותנו במשרד הבריאות?

אבל זה גורם לזה שמישהו בא לראות מטבח במדינת ישראל, לעומת מטבח אחר, אז יש הפרדה כאילו יש חלק מהדברים כפולים.

זאת אומרת אתה אומר 7 כיורים זה עדיין לא מתחלק כי זה לא זוגי. כי צריכים 2 בשרים 2 חלבי.

לא, לא. שוב.

או בנפרד דגים נפרד בשר.

זה תלוי מה אתה עושה.

נפרד פירות נפרד ירקות איך זה קשור לכשרות? אבל אני אשמור את השאלות.

בסדר. כן. בבקשה.

אני לא אוסיף כי אני רואה פה כאילו את הגישה. תאמין לי - - -

מה זה את הגישה? בוא אנחנו - - -

הגישה. אני לא מצפה - - -

תשמע, אני במשך 8 שנים הייתי חבר מועצה ברשות מקומית סגן ראש עיר ממלא מקום ראש עיר. הגיעו אליי אלפי עסקים שלא הצליחו לפתוח כי דרישות של משרד הבריאות זה כיור מיוחד לירקות אין קשר לכשרות. לירקות בנפרד לדגים בנפרד לפירות בנפרד.

נכון.

לבשר בנפרד.

הנה. אבל זה פרקטיקה מקובלת בעולם.

אין בזה שום היגיון. זה לא מקובל בעולם. אנחנו מחמירים.

רגע.

אנחנו מחמירים פי כמה וכמה.

בוודאי שזה מקובל.

לא רק באוכל.

רגע. סליחה. חברים אנחנו לא מנהלים ככה את הדיון. אתה סיימת לומר את מה שרצית לומר?

כן.

בבקשה. סליחה. חבר הכנסת כץ.

תודה. תודה. פשוט באמת הנושא הזה זה נושא שמי שהגיע גם גברתי פה מכירה את זה, שמי שהגיע יודע כמה קשה וכמה נאבקים ומנהל אגף רישוי דווקא בעירייה שלי הוא סופר משתף פעולה סופר מנסה לעזור הוא גם באיגוד ואני מאוד מעריך הזה שכן סוף-סוף רוצה ללכת צעד אחד קידום ואת רשות הרגולציה וכל מי שלוקח חלק בעוול הזה שנגרם לבעלי עסקים במדינת ישראל שסוף-סוף יש פה ממשלה שרוצה לשנות את זה. כי עד עכשיו אף אחד לא התעסק בזה וזה לא עניין אף אחד וזה היה בעל העסק נגד מדינת ישראל. זה לא צריך להיות ככה.

מדינת ישראל צריכה לעודד פתיחת עסקים צריך להקל ברגולציה ומשרד הבריאות שהוא אחד הגורמים החשובים ביותר בפתיחת עסק, חייב להבין מה זה לפתוח עסק. יושבים אנשים שמעולם לא פתחו עסקים ומעמיסים דרישות כאילו דרישות וממשיכים עם זה. ובואו אני רוצה לתת לך דוגמה אתה יודע כמה זמן לוקח למפקח של משרד הבריאות לבוא לפתוח עסק? מישהו פה בשולחן הזה יודע? יש פה נציגים של רישוי עסקים אז הם יודעים. כמה קשה לתאם. אתה יודע כמה פעמים ביקשו ממני לעשות טובה לבקש מאותו נציג של משרד הבריאות רק להגיע?

צריך לחזק את משרד הבריאות.

אני בעד לחזק. אני בעד לחזק.

כי אין במשרד הבריאות תקנים של - - -

אבל להוריד רגולציה. לא יכול להיות שיש לנו רגולציה - - -

אתה צודק. אתה צודק.

לא יכול להיות שיש לנו רגולציה כל-כך כבדה על עסקים לא משמעותיים. אתה יודע מה צריך לעשות בשביל איך אפשר מכבסה? מכבסה, אני לא מדבר על אוכל. מכבסה במדינת ישראל יותר קשה לפתוח מכבסה במדינת ישראל מאשר בית חולים בארצות הברית. זה לא הגיוני הדרישות של רישוי עסקים במדינת ישראל. עוד פעם אני אומר - - -

אין היבטים שיש - - -

נכון. עוד פעם אני אומר - - -

אגב ברפורמה - - -

זה לא נכון. זה לא נכון. כי מי שפתח עסק במדינת ישראל - - -

מה לא נכון?

יודע שזה בלתי אפשרי לעשות את זה.

רגע. רגע, חבר הכנסת רז, תכף אתה תתייחס.

אין שום בעיה שתתייחס.

זה נושא מאוד אמוציונאלי אני מבינה.

אין בעיה לשמוע פה את כולם. אבל השורה התחתונה יש פה בעלי עסקים שנאבקים וחבל שסגן השר קארה לא פה ואני אשמח לייצג אותו תמיד בכל דיון כזה כי הוא צודק. חייבים להוריד את הרגולציה חייבים לעזור לבעלי העסקים. יש לנו מטרה אחת בשולחן הזה, מי שבסופו של דבר מניע את הכלכלה במדינת ישראל - - -

זה העסקים.

ודואג שכולנו נשב פה ונוכל לדבר - זה העסקים של מדינת ישראל, הגיע הזמן לעזור להם. תודה.

תודה חבר הכנסת כץ. אגב רק הערת אגב ברפורמה הקודמת כן נכנס שאם מפקח מטעם משרד הבריאות לא מגיע הוא מקבל את האישור אוטומט.

אבל זה לא עובד. במציאות זה לא קיים.

כי עוד לא הפעילו את זה. ואנחנו פועלים שעכשיו זה יופעל. זה חלק מהעניין.

נכון להיום נכון להיום אני אומר לך שיש עסקים שמדברים איתי שמחכים חודשים רבים לרישיון עסק ולא מקבלים אותו. הזוי

אם אני מבינה נכון, לטובת מי שמאזין לנו, אני מניחה שיש רבים שמאזינים ואני מקבלת המון תגובות, בעצם מה שבסוף התהליך הזה יקרה יש פה איזה שהוא שילוב בין הרפורמה שהייתה לרפורמה של עכשיו, כדי שהדברים ינועו ויעבדו כמו שצריך.

דרך אגב רק משפט אחרון. אני לא מדבר על עסקי מזון.

בכלל.

אני מדבר על כל עסק באזורים רגישים.

באופן רוחבי. כן. חבר הכנסת רז.

רק שוב תראו הרפורמה הזו היא חשובה והרצון לעשות עסקים במדינת ישראל צריך לעזור לעסקים ולקבל רישיון עסק כמה שיותר מהר בצורה מיטבית. אבל מסגנון הדברים ששמעתי קודם קודם כל האמירה שיש לנו רק מטרה אחת שיהיה קל לעשות עסקים האמירה שנאמרה הייתי מציע שיתחמק מהפרוטוקול.

לא . אני לא מסכים.

אני עומד מאחוריה. המטרה שלנו שיהיה קל לעשות עסקים במדינת ישראל.

עסקים קטנים ובינוניים הם מנוע צמיחה.

נכון.

עם זה אתה מסכים?

אנחנו לא - - -

מוס בוא אני ישבתי אתמול עם פורום ראשי קהילת ההיי-טק של מדינת ישראל אתה צריך לשמוע אותם עסקים בין-לאומיים לא מגיעים לפה בגלל רגולציה.

אתה לא היחיד שמדבר עם אנשים.

כן.

אני רוצה להגיד בשום פנים ואופן זה לא המטרה היחידה. זה מטרה חשובה. הבריאות מטרה חשובה אפילו יותר. הסביבה מטרה חשובה אפילו יותר.

זה לא סותר.

למה זה לא צריך לעמוד בהלימה?

זה סותר.

זה לא סותר.

סליחה. לא הפרעתי. אתה סתרת בזה שאמרת שיש לנו רק מטרה אחת.

לא, לא.

אנחנו הכנסת של מדינת ישראל, צריכים לשמור בריאות התושבים.

מוסי זה לא סותר.

אתה נתת דוגמה של ארצות הברית שבה תוחלת החיים של גבר ירדה ל- 74. שש שנים פחות מאשר - - -

אבל זה לא קשור. מה זה קשור לעסקים?

זה קשור כי אתה אמרת שיש רק מטרה אחת.

מה בעצם אתה אומר?

ואין רק מטרה אחת.

אבל בוא תתייחס לגופו של עניין.

יש הרבה מטרות. אנחנו צריכים לשמור על האיזונים.

אבל אנחנו מדברים על רישיון עסק.

חבר הכנסת רז.

בוא זה אני לא יודע.

אני שואל.

יש לנו מטרה שיהיה קל לעשות עסקים.

אוקיי.

אבל זה בשום פנים ואופן לא מטרה אחת בלבד.

לא, אבל אתה חושב שיש איזונים?

והסגנון של הדקות האחרונות, הוא סגנון בלתי מתקבל על הדעת. גם ההפרעה לנציג משרד הבריאות. גם הזלזול בבריאות. אני לא שותף לזה.

אף אחד לא מזלזל. אני בן של רופא ואח של מתמחה.

זלזלת מאוד.

אף אחד לא מזלזל.

זלזלת מאוד.

בוא מוסי. מוסי בוא.

מאוד.

אני חי את רישוי העסקים כבר 10 שנים.

אבל בסדר. אבל אני לא רוצה למות - - -

אני לא יודע מתי התעסקת עם ללוות

בגלל שאתה חי את רישוי העסקים.

לא, לא. אף אחד לא מת מזה, זה לא סותר אחד את השני.

לא, אז תדבר בצורה יותר מאוזנת. ולא כל-כך קיצונית.

מוסי תאמין לי את האיזון אני מכיר. אני עבדתי בזה 10 שנים.

אז תדבר בצורה יותר מאוזנת.

אני אומר לך אני עבדתי בזה 10 שנים. בוא אני לא רוצה להתחיל מי מה.

שמעתי אז תמשוך את הדברים שלך.

להיפך אני עומד מאחורי הדברים שלי ואני אומר הנה עוד פעם ועוד 10 פעמים ורשות הרגולציה פה שומעת.

טוב. חברים.

תלכו קדימה.

אני מציעה ככה, בואו רגע נרגיע את הדיון. נחזור שנייה אחת אם אתם עדיין חוזרים את הסיפור של חדרי כושר. אנחנו ביקשנו התייחסות.

אל תדאג העניינים יחזרו להיות לוהטים. פה אגב, קודם כל ברוך הבא. העניינים פה בוועדה בוועדת הפנים תמיד מעניינים ולוהטים.

זה בהחלט אירוע צריך לשמור לציין שמישהו מהליכוד משתתף.

לא. כבר השתתף חבר הכנסת דוד ביטן. אנחנו שמחים גם בבואך. אבל אני רוצה לאפשר דקה אחת. כי אנחנו ביקשנו נציגה מטעם משרד התרבות והספורט. הדס פרבר איתנו או קודם תמר? אז תמר מרסקי ממש כמה דק'. אחרי זה הדס. ומוסי אל תברח כי אנחנו תכף חוזרים לדיון הזה.

לא, לא בורח. אני אחרי זה צריך ללכת.

אז תחכה עוד מס' דקות. תמר איתנו? אתם זוכרים מה היה הנושא עם חדרי כושר? או שכבר שכחנו בלהט הדיון?

היי. צהריים טובים.

אז תמר תחזיר אותנו. כן. בבקשה התייחסותך לעניין שעלה כאן.

כן. לגבי הנושא של מכוני הכושר עשינו ביחד תיקון בחוק בשיתוף פעולה בין משרדי לגבי הנושא של הביטוח במכוני הכושר. מכוני הכושר היו מחויבים לעשות לכל המתאמנים שלהם ביטוח תאונות אישיות. זה מה שהיה בחוק. זו הדרך נוצר שהם צריכים לעשות ביטוח תאונות אישיות שזה יחסית דרגה גבוהה של ביטוח? אחרי שהם מכוסים גם בצד ג' וגם בביטוח ממלכתי.

כן.

ביטוח בריאות של מדינת ישראל.

למה גם וגם?

זה בעקבות תיקון שהיה לפני כמעט 30 שנה שמה שעמד מאחוריו שמי שמתאמן במכון כושר יש לו סיכון גבוה מאוד ולכן הוא יבוטח כמו שספורטאי מבוטח על הפעילות שלו. עכשיו, היום אנחנו הרבה שנים אחרי זה, היום מכוני כושר זה משהו שהרבה אנשים עושים. אוכלוסייה גדולה עושה הרבה אנשים עושים את זה גם במכוני כושר ולעתים עושים את זה גם בגנים ציבוריים ומתקנים שהעירייה עושה לה בחוץ. עושים פעילות דומה.

נכון.

לכן היום ההבנה שמכון כושר הוא ספורט עממי, הוא לא ספורט מקצועי. לכן השכבה של הביטוח של תאונות אישיות יכול להיות שהוא כבר לא נכון להיום.

זאת אומרת את אומרת צד ג' כן תאונות אישיות לא.

לכן גם על ההסכמה על זה, סליחה?

את אומרת צד ג' כן תאונות אישיות לא.

כן. צד ג' הם עושים וגם ביטוח ממלכתי, והגענו להסכמה הרחבה של כל המשרדים שאכן באמת ניתן היום, זה כבר ניתן להוריד את השכבה הזו של הביטוח.

וזה התיקון שנעשה לחוק רישוי עסקים.

חברי הכנסת רוצים לשאול משהו? זה ענה על שאלתנו? אני מבחינתי זה ענה על השאלה. חבר הכנסת כץ?

לא.

לא? זה בסדר? אז תודה רבה, תודה תמר.

בבקשה. תודה.

הבא בתור בהקשר הזה, הדס פרבר.

עורכת דין הדס פרבר אלמוגי, יועצת משפטית משרד התרבות והספורט.

אנחנו מלווים את הנושא של ביטוח חדרי כושר מזה תקופה ארוכה. הייתה הסכמה די רחבה שאכן הביטוח הזה הוא מיותר. עשינו בזמנו בירור עם רשות שוק ההון שגם היא סברה.

ביטוח תאונות אישיות נכון?

כן.

את מדברת עכשיו על ביטוח תאונות אישיות?

כן. לא צד ג.

לא צד ג. אוקיי.

אני לא אכנס כרגע לנימוקים. אבל זו הייתה השורה התחתונה לכן אנחנו שמחנו גם שזה נכנס לחוק רישוי עסקים ואנחנו ביקשנו ביטול שהוא בפועל ביטול מידי. אנחנו חושבים שגם שזה מגזר שנפגע מאוד-מאוד קשה בקורונה.

בהחלט. בהחלט.

לכן גם אנחנו מבקשים לעשות פה איזו שהיא הקלה בשבילם. אנחנו לא חושבים שזה יפגע בצרכנים. כלומר, מי שרוצה יכול לעשות ביטוח תאונות אישיות לעצמו באופן פרטי.

אוקיי, כן.

כמובן יש את הכיסוי הסטנדרטי הרגיל של קופות חולים. הביטוחים המשלימים שמכסה גם אם מישהו נופל לו משקולת על הרגל בחדר כושר.

כן. וללא קשר גם יש ביטוח צד ג'.

כן.

שהוא וולונטרי כמובן.

כן. אבל הוא וולונטרי ביטוח צד ג'.

הוא כרגע וולונטרי. אפשר כמובן לחשוב - - -

אז אולי אפשר לחשוב על כן לחייב ביטוח צד ג'.

כן.

שזה משהו שצריך לחשוב עליו במסגרת תנאי הרישוי החדשים במסגרת התקנות החדשות שיותקנו מכוח החוק הזה.

אוקיי. תרצו לשאול משהו? ברור לנו הנושא? משהו בהקשר הזה שאתה רוצה לומר?

בהקשר שדיברנו לפני.

לא, לא. רגע. רגע. אני מודה לך מאוד.

תודה רבה.

תודה הדס. תודה.

אנחנו חוזרים לנושא הסוער שלנו נרגענו קצת. נשמנו אוויר. הכול בסדר. חבר הכנסת כץ אתה רוצה לתת את ההסבר שלך לדברים שחבר הכנסת רז העלה?

כן. קודם כל תוך כדי אני מקבל את ההבדלים בין מדינת ישראל לשאר מדינות העולם ברגולציה, עוד מעט אני אקרא את זה. אתם תתפלאו שיש דברים שאפילו אני לא ידעתי כמה אנחנו מחמירים במדינת ישראל. אבל זה לא ה- Issue. הנושא המרכזי אני באמת לא נכנס לאיזונים שאנחנו עושים מול דברים אחרים כי אני בטוח שאנחנו עושים את זה בצורה נכונה ושקולה. אבל צריך להגיד אבל גדול. מה שטוב לאיחוד האירופאי ומה שטוב לארצות הברית גם צריך להיות חבר הכנסת למדינת ישראל. אין שום סיבה בעולם שדווקא אנחנו מדינה קטנה שאין לנו פה משאבי הנה עמוס יסכים איתי, משאבי טבע אדירים בשביל להתקיים ממנה, חייבים - - -

אין לנו גם קרן עושר עדיין ממשאבי הטבע. עם זה הוא בטוח יסכים איתך.

כן.

חייבים לעודד את העסקים הקטנים הבינוניים וכן גם הגדולים, להשקיע במדינת ישראל לפתוח עסקים במדינת ישראל, להתפתח במדינת ישראל. ואחד הדברים המשמעותיים ביותר בלפתוח עסק הוא לבדוק את הרגולציה באותה מדינה. עסקים קטנים ובינוניים כנראה לא יבדקו את הרגולציה כי הם נמצאים פה ולא ילכו למקום אחר. עסקים גדולים שמדינת ישראל מתקיימת מהם ולא מספיק מדברים על זה לאט-לאט אנשים לא שמים לב לזה. לא פותחים פה עסקים.

רק שלשום ישבתי בנשיאות איגוד ההיי-טק של מדינת ישראל. יושבים שם חברות ענק כמו אינטל, ופיליפס. החברות הכי גדולות בעולם אומרים הבורדים לא מגיעים לישראל, בגלל עודף רגולציה. אתם שומעים מה אנחנו עושים לעצמנו? בקרוב מאוד אם לא נתאפס על עצמנו הצעירים שלנו יתחילו לעבור לחו"ל. הצעירים המוצלחים שמובילים את התחום הזה יעברו לחו"ל כי שם עסקים יפתחו. ואיפה ממה מדינת ישראל תישאר? זה רק תחום אחד שאני נוגע בו וזה היי-טק. אנחנו מדברים על זה גם על חדרי כושר וכל תחום אחר. אין שום סיבה בעולם שלא נתפתח חוק רישוי עסקים הוא חוק עתיק הוא חוק ישן הוא חוק שצריך לשנות אני אומר לכם מי שחי את זה ברשות מקומית יודע ומבין את זה.

לפתוח עסק במדינת ישראל, צריך שילוו אותך עורכי דין, אנשים שיעזרו לך הרבה רצון טוב ושלטון מקומי שרוצה לעזור לך, אחרת אין שום סיכוי שתפתח עסק חוקי עם רישיון. אתה תפתח עסק במדינת ישראל אבל לא יהיה לו רישיון, יהיה לו רישיון זמני, לא יהיה לו טופס. כל הדברים הזמניים ילוו אותך במשך הרבה מאוד זמן. זה לא צריך להיות ככה. צריך להיות מאוד קל לפתוח עסק במדינת ישראל. אנחנו מדינה צעירה מדינה חכמה. מדינת ההיי-טק. בירת אנחנו צריכים להיות בירת העסקים של העולם. פה צריך להיות הכי קל לפתוח עסקים בעולם.

קחו את זה לתשומת לבכם. אני מבין שזה לא אתם אשמים בזה, וזה משהו שאנחנו סוחבים איתו הרבה מאוד שנים, אבל דווקא עכשיו זה המקום שלנו, כל אחד שיושב פשוט לעשות את השינוי. בואו נהיה חלק מההיסטוריה. תודה.

כן תודה רבה חבר הכנסת כץ. בבקשה חבר הכנסת יברקן. רצית להשיב לו?

לא. אגב כמה שהוא אמר עכשיו אני כן מסכים.

אתה כן מסכים.

מה שהוא אמר עכשיו כן.

אז קודם כל ראיתם מה שקרה, בזכות ה- 5 דק' הגענו להסכמה. כן. בבקשה.

לא. הם הסכימו לא להסכים על הפרק הקודם.

אני מצטער.

אתה חייב ללכת בסדר.

קודם כל אני חייב להגיד שחבר הכנסת מוסי רז כנראה היה צריך את חבר הכנסת כץ - - -

אני מקשיב לך.

כנראה היה צריך את חבר הכנסת כץ שאתה ואני נסכים על כמה דברים. אני בהחלט מסכים - - -

תראו מה קורה פה היום.

מה?

מצוין.

אני מסכים איתך עם ההערות שלך בתחילת דבריך.

אנחנו מזמינים אותך אלינו לחזור הביתה.

אני בבית. מה שחשוב אני קודם כל רוצה להגיד שבעניין של הרפורמות אני מסכים עם המהות. שכן חייבים לעשות רפורמה. הרפורמה הזו היא מאוד חשובה. אם היא לא הייתה חשובה היא לא הייתה עולה לדיון. אבל יש לי בעיה עם הסגנון של הדבר הזה.

מה זאת אומרת?

מה? עם הסגנון שמציגים את הרפורמה?

כן. קודם כל אני שומע עכשיו את חבר הכנסת כץ כאילו היום מדינת ישראל הוקמה. הוא אומר כאילו עד היום לא היה שום דבר.

משתפר.

הגיעה ממשלה.

מדינת ישראל משתפרת.

כאילו אתם מגלים את אמריקה.

להיפך. הוא לא אומר שלא היה שום דבר. הוא אומר שמה שהיה היה עקום.

נכון. זה בדיוק מה שאני אומר.

אני מבין ששניכם מדברים באותו לשון אבל תנו לי להסביר לכם למה אני חושב.

אתה רואה מה זה קואליציה? מסכימים.

בלי לדבר אפילו.

אתה רואה מה זה?

אתה בעד רישוי עסקים, אבל הצבעתם נגד על הטבות לעסקים קטנים ואנשי עסקים.

לא. הצבענו נגד חוק פופוליסטי שהעליתם שאין לו שום אחיזה למציאות, שום עבודת מטה, ואנחנו נביא חוק הרבה יותר טוב בהקדם.

בוודאי.

בעזרת שר האוצר.

אני לא רוצה לקחת אותך לפוליטיקה, אני רוצה לדבר איתך על המהות.

בסדר.

מהות אני חושב שזה לא מכובד ולא מכבד, לא את הכנסת ולא אותנו במקרה הזה, לבוא לתקוף את עובדי ציבור נאמנים שמגיעים להשמיע את דעתם המקצועית.

אף אחד לא תוקף.

אבל מי תקף?

אף אחד לא תוקף.

סליחה. איך שאתה דיברת, הוא לא סיים את דבריו ואתה כבר תוקף אותו.

אף אחד לא תוקף. רק אתה הבנת את זה. אבל אף אחד לא תוקף. אמרנו את זה גם בשביל שלא בטעות ישתמע משהו אחר, אנחנו כולנו בעד מטרה אחת לשפר את עשיית העסקים במדינת ישראל.

כדי לשפר את עשיית העסקים תעשייה גם צריך לשפר את הסגנון. אתם רגילים לגדף לרמוס ופה עכשיו גם זה מה שאתם עושים עכשיו לעובדי ציבור מסורים. אני אומר אני בעד הרפורמה. אני חושב שהרפורמה צריכה להיות.

אז מה בעצם אתה רוצה לומר?

אבל לא יכול להיות שרק לכם יש סגנון כזה בוטה, ואת חושבים אתם מורמים מהעם ומדברים על המדינה בסגנון כזה.

על מה אנחנו מדברים לא הבנתי?

אני לא הבנתי מה זה קשור? חוץ מדף מסרים מה זה קשור לרישוי עסקים?

אנחנו בינתיים - -

אנחנו מדברים על רישוי עסקים.

גברתי יושבת ראש אמרו לי ניגשתי לישיבה ברפורמה לרישוי עסקים. עד עכשיו לא הבנתי על מה מדברים.

בדיוק. אני מסכים איתך. גם אני לא הבנתי על מה מדברים.

אז אם אפשר להשלים מילה.

אבל אני אשמח שתתייחס עניינית לרפורמה.

זה מה שאני מתייחס.

אנחנו מחכים לשמוע אותך.

זה לעניין שדיברתם לא עניינית?

שבינתיים אתה מתייחס עניינית לחבר הכנסת כץ.

תציגו את הרפורמה, טוב, לא טוב, נצביע עליה אין בעיה. אבל למה לתקוף את עובדי המדינה?

הנקודה הזו הובנה.

בסדר.

מה אתה רוצה לומר בהקשר לרפורמה?

וגם עוד טעות שלך שאתה ניסית להסביר עכשיו - - -

אם אתה רוצה להעמיד את חבר הכנסת כץ על הטעויות שלו - - -

כן.

גברתי היושבת ראש, מותר לי להגיד מה שאני רוצה. אם את לא יודעת את זה אני מציע לך - - -

אבל אנחנו מבקשים להתקדם.

אז אני אדבר על מה שאני רוצה.

שיש פה תמימות דעים.

אז תרשי לי להשלים.

חבר הכנסת יברקן.

לא, לא.

יש פה תמימות דעים שאנחנו רוצים לקדם את הרפורמה.

אז תרשי לי להשלים את המשפט.

בבקשה.

תנאי להפקדת התכנית לזרוק סיסמאות באוויר כאילו אתם בקמפיין פוליטי זה לא נכון. הוא בא ואומר שהוא נפגש עם אנשי עסקים מהטופ שבטופ בהיי-טק. המדינה מתערבת רגולציה לכן אנשי עסקים לא מגיעים. בוקר טוב, מדינת ישראל פורחת בהיי-טק. אם יש פה משהו שמדינת ישראל לא מתערבת בו זה ההיי-טק.

אני בדיוק מקבל הודעות מהם. אני בדיוק מקבל הודעות מהם.

אתה רוצה לראות אותן?

עזוב. עזוב. מה אתה חושב?

יש ארגון. ארגון מייצג.

לא, לא. סליחה. אני מצטערת. אני רוצה להפסיק את הדיון הזה.

אני חייב לחדד. יש ארגון מייצג שלהם.

אנחנו צריכים להתקדם.

אתה פשוט מדבר - - -

תסלח לי. אני אבקש להוציא אותך.

מילים ללא קשר.

אני אבקש להוציא אותך. אתה מפריע לי בניהול הדיון.

מותר לי לדבר.

סליחה.

מותר לי לדבר.

מותר לך בהחלט לדבר.

את רוצה להוציא אותי אני אצא.

מותר לך.

אני חבר בוועדה הזו.

מותר לך.

אני רוצה להגיד את דעתי.

זה סקופ.

את תשמעי אותה גם אם טוב לך ולא טוב לא. בסדר?

יש בליכוד סוף-סוף שיבוצים.

בסדר? אני אגיד את מה שאני רוצה להגיד.

אז אני, אני - -

את לא תשתילי לי מילים לפה. אני אגיד מה שאני רוצה להגיד.

אף אחד לא רוצה, אף אחד - - -

זה שאתם מתנהלים פה כפיל בחנות חרסינה - - -

אתה תקשיב לי רגע.

גם לחברי הוועדה.

סליחה אדוני חבר הכנסת.

גם לעובדי הממשלה.

אתה תקשיב לי.

זו בעיה שלך לא שלי.

אני פעם ראשונה - - -

זה שאתם - -

אני קוראת אותך לסדר פעם ראשונה.

אז תקראי לי פעם שלישית גם.

אתה תהיה - - -

תקשיבי למה שאני אומר.

אתה תהיה רגע אחד בשקט.

את רוצה לנהל את זה לבד.

אני מבקשת שתצא מהדיון.

ככה את רוצה לעשות את זה?

אני מבקשת שתצא מהדיון.

בוודאי שאני אצא.

תודה.

זה הדבר היחיד שיש לכם לעשות.

אנחנו ממתינים.

פשוט בוטות וחסרי אחריות.

לא אמרת כלום. דיברת פה על רישוי עסקים ולא אמרת כלום.

אמרת ש- - לא, אנחנו לא- -

עזוב לא משנה. חבל על הדיון.

אני דואג לבריאות הציבור.

חבל על הדיון.

אתה מגיע לפה - - -

חבר הכנסת, אחד אני מבקשת שתצא. שתיים אני אשמח שתחזור אחרי שתשב עם עצמך 5 דק' ותשב ותדבר על הרפורמה כל מה שאתה רוצה לומר. נשמח לשמוע את דבריך החכמים. תודה רבה אדוני חבר הכנסת. כן. אנחנו מתקדמים. יש איתנו בזום את חגי לוין?

(חבר הכנסת דסטה גדי יברקן יצא ממליאת הוועדה)

אני כאן כנציג ההסתדרות הרפואית, איגוד רופאי בריאות הציבור. תראו קודם כל, אנחנו כפי שגם הראינו בתקופת הקורונה, אנחנו חושבים שהפעילות של העסקים הקטנים ובינוניים קריטית למשק וגם לבריאות. ולכן נלחמנו לפעמים גם כנגד משרד הבריאות, בעד הפתיחה שלהם. בכל מיני אירועים. אבל כפי שדרשנו שגם שיש אירוע חמור של סכנת מגיפה, נמשיך לשמור על הכלכלה ועל העסקים כך כדי להגן על העסקים, צריך גם לשמור על הבריאות שמפעילים אותה.

וגם אם המטרה היא לעזור לעסקים וזו בהחלט מטרה ראויה שאנחנו תומכים בה, אי-אפשר לבוא בגישה שזו המטרה היחידה זו טעות איומה שתפגע בעסקים. אם אנחנו לא נשמור העסק והעסק בסוף יגרום להרעלת מזון או להרעלת מים או לסיכון חמור לבריאות הציבור, הוא יצטרך לשלם והציבור יאבד אמון באותו עסק. לכן אנחנו חייבים מקצועיות ואיזון. ולצערנו ההצעה שמוצעת כאן אין בה איזון. היא מוחקת לחלוטין ומפקירה, את בריאות הציבור. לא ייתכן אין את זה במדינות אחרות.

זה לא דבר מקובל.

אתה יכול בבקשה חגי, לדייק במה היא פוגעת בבריאות הציבור?

תראי, אנחנו היום מדברים על גישה של בריאות בכל מדיניות. למשל דיברנו עם חברינו בנורבגיה, יש בנורבגיה בכל רשות מקומית רופא בריאות הציבור. אז שמקבלים החלטה יש עם מי להתייעץ מבחינה מקצועית.

לא. אבל אתה יכול להתייחס עניינית.

אצלנו אין - -

למה שמונח בפנינו?

עניינית.

עכשיו אנחנו לא הולכים למנות רופא לבריאות הציבור.

עניינית שיש ועדה - - -

אני מדברת על הרפורמה.

ועדה שאמורה להסדיר. ועדת ההסדרה.

ובוועדת ההסדרה אין נציג של משרד הבריאות?

איפה הבריאות שם?

אין?

צריך להיות בכל דיון נציג ציבור שעוסק בבריאות הציבור ונציג משרד הבריאות. זה לא קיים. אז איך אפשר לדאוג לבריאות, אם אין בכלל מי שישמיע את הקול של הבריאות?

זה לא נכון. אם אנחנו הבנו נכון יש נציגים של משרד הבריאות.

שניים.

יש שני נציגים של משרד הבריאות.

בכל דיון בכל נושא, או רק אם זה - - -

בכל דיון. בכל דיון שרלוונטי.

אה. שרלוונטי. אז הנה אמר פה חבר הכנסת למה צריך מכבסות? אז סליחה. מכבסות למשל מפזרות חומר שעלול להיות רעיל. לכן גם המכבסות צריך להיות פיקוח.


קודם כל הגורם הבריאותי יכול לקבוע אם זה רלוונטי או לא רלוונטי. אי-אפשר להחליט מראש על-ידי גורם עליון.

כן. אבל תראה חגי, אם פנינו לרפורמה בעצם אתה מבקש במידה מסוימת להשאיר את המצב על כנו. כי אתה אומר, שכל אחד יהיה סוברני להחליט אם זה רלוונטי או לא רלוונטי. ואנחנו רוצים להיות בכל דיון שהוא רלוונטי. אז איפה הרפורמה? איך נוכל להתקדם? באה הרפורמה- - -

הרפורמה לא אומרת - - -

עוד לא הגענו לחלק שדן בהרכב הוועדה, אבל כחלק מהרכב הוועדה יהיו 2 נציגים של משרד הבריאות. זה לא שלא יהיו נציגי משרד הבריאות. אני מסכימה איתך בריאות זה דבר מאוד חשוב. זה מונח לנגד עינינו. אבל מצד שני צריך להתקדם פה, צריך לייצר פה איזונים ובלמים לתהליך הזה.

אז קודם כל אנחנו מסכימים שצריך איזונים ובלמים.

מצוין. כבר טוב.

צריך גם נציג של הציבור שעוסק בבריאות הציבור. צריך שגם יהיה מי שייצג את האינטרס הציבורי האמיתי. ואנחנו לא יכולים לדרוס את הבריאות. אמר פה נציג משרד הבריאות - - -

למה? למה יש לכם תחושה שמישהו פה דורס את הבריאות? אני חייבת להבין.

לא, קודם כל נאמרות פה אמירות - - -

יש פה לדעתי איזו שהיא אי-הבנה שאולי נורא חשוב שכולנו כוועדה ניישר פה קו. בריאות זה דבר מאד חשוב. אני חושבת שחבריי יסכימו איתי. אף אחד מאיתנו לא היה רוצה לרמוס את בריאות הציבור. אנחנו הציבור, אנחנו לא רוצים לרמוס את בריאות הציבור. אנחנו רוצים רק לייעל תהליכים. זו המטרה של כל הדיון הזה. באה הממשלה הציגה X אנחנו דונם ים בזה ב- Y נגיע בסוף לעמק השווה. אז קודם כל תוציאו מהראש שמישהו פה רוצה לרמוס אתכם. מסכימים פה כולם אני מתארת לעצמי.

אמר פה חבר כנסת מאוד מכובד, באמת. אמר יש רק מטרה אחת,
הגישה הזו היא גישה מסוכנת. כפי שבקורונה אין רק מטרה אחת למגר את הקורונה - - -

אז חבר הכנסת כץ אתה רוצה להבהיר?

גם ברישוי עסקים אסור להיות בחשיבה.

אני חושבת שחבר הכנסת כץ רגע עורר פה פולמוס שאולי הוא לא מדוייק.

כן. אני אחדד את זה שוב. קודם זה היה לחידוד לפרוטוקול כי זה היה חבר כנסת מהאופוזיציה, עכשיו זה חידוד חשוב אני גם מתכוון אליו. אין לי שום כוונה באמירה שלי אין לי שום כוונה לפגוע בבריאות הציבור. בריאות הציבור חשובה לי לא פחות משהיא חשובה לך. כן יש לי כוונה להקל על עסקים כמה שאפשר במדינת ישראל. מבלי לפגוע בבריאותם.

מטרה חשובה, מטרה מאוד חשובה.

תודה רבה. אנחנו לפחות מסכימים.

אז אני רוצה להדגים לך את זה באופן ספציפי. תראי למשל בנושא של שימוש בחומרי הדברה או כל תחום אחר. למשל אמרתם קודם על הנושא של כיורים נפרדים. כן אנחנו יודעים שבהרעלות אחד הכללים הבסיסיים במזון זה הפרדה בין מזון גולמי למעובד. צריך להקפיד על הדבר הזה. צריך להדריך את העובדים בהרבה מדינות בעולם יש חוקים הרבה יותר נוקשים לגבי הדרכת העובדים בהיגיינה בדברים חשובים מאשר אצלנו. יש הרבה מדינות שבכל גלידרייה תלוי השלט של הפיקוח התברואי אם יש בעיה אז הציבור מיד יכול לראות את זה. אצלנו אין את הדברים האלה. לכן דווקא עושים רפורמה, טוב שעושים רפורמה.

אבל החוכמה שלנו איך אנחנו משתמשים ברפורמה הזו כדי לחזק את הבריאות של התושבים בישראל, ולא כדי להחליש את הבריאות.

אני רוצה לחדד את הנקודה.

חגי אני יכול להגיד לך - - -

הגשת התנגדות שנייה.

כמי שעמד בראש רשות ראש רישוי עסקים בעיר שלו, ראיתי את הדרישות לעתים של משרד הבריאות, בוא, אי-אפשר להתגרות בכל דבר. לא הכול במסגרת בריאות. אני אתן לך דוגמה. הדרישה לעניין כביסת מגבסות במספרה וייבוש שלהן. היום בכלל אין התייחסות לזה שאף אחד לא עוסק בזה בכלל. מביאים את זה מבחוץ בכלל - - -

יש לזה התייחסות.

משלמים למישהו שיכבס את זה ויביא את זה מסודר בתוך שקית, או הדרישה הנחיות לעובדים כיצד לשטוף ידיים מפרק כף היד עד קצה האצבע במשך 20 שניות ולסובב לצד ימין אחרי זה לסובב לצד שמאל. הדברים האלה לא מומצאים. הכול כתוב בהנחיות משרד הבריאות. כחלק מתנאי לקבלת רישיון עסק. ומספרה לא יכולה לפתוח ולקבל רישיון עסק אם היא לא שמה שם איזה מכונת כביסה שהיא בכלל לא צריכה מכונת כביסה. ולא עוסקת בכלל בכיבוס של מגבות כי היא מקבלת את זה. מה עושים במשרד הבריאות לא מוכנים לדברים האלה.

אני רוצה להוסיף לדברים החיים של איתן רק משפט אחד.


במאפייה במדינת ישראל צריך בשביל לקבל רישיון עסק שתי מקלחות: שתי מקלחות לגברים שתי מקלחות לנשים.

למה?

למה צריך את זה? למה צריך את זה?

כן. אנחנו נשמח להתייחסות.

אז אני אגיד רק באמת אולי גם יגיד נציג משרד הבריאות - - -

הכול מתוך כבוד הדדי.

שנייה חגי. מעבר לפלסטיקה של הדברים אני רוצה שנייה להתכנס למקום הרציני שלהם. אין ספק שמשרד הבריאות הוא גורם מאוד חשוב בכל הסיפור של רישוי עסקים אי-אפשר בלעדיו. שום רישיון עסק שקשור לבריאות הציבור לא יעבור ולא יקבל רישיון עסק בלי אישור משרד הבריאות בלי שיש הסדרה מוסדרת וכו'. אבל צריך להיות היגיון בתוך השיגעון. לכן כל הרצון לשים היגיון בתוך השיגעון ולומר תבקשו את הדרישות הנדרשות באמת לתפקוד וקיום העסק דברים שבאמת חשובים אבל לא יכול להיות שכל גחמה הכי קטנה של כל עובד ציבור נאמן, ויש כאלה. רבים כאלה. רובם כאלה. אבל אנחנו מכירים אני אומר את זה גם מהצד של אדם שפתח עסק ובא במגע עם משרד הבריאות עם אגף רוקחות וגם אדם שנתן רישיונות עסק ויודע מה אני בדיוק דרשתי מאותם בעלי עסקים שרוצים לפתוח.

אני אומר לך לעתים שתהיה בלתי הגיוניות ובסוף מי שקובע אותן זה לא השר זה גם לא הוועדה. בסוף זה אותו עובד ציבור שנמצא בקצה השרשרת, ואם לא תביא את מה שהוא דורש, שלא כתוב בשום מקום, או אפילו אם הוא הצליח בסוף לעגן את מה שהוא דורש בכתובים ומישהו אפילו אישר את זה נגיד מנהל המחלקה שלו או ראש האגף שלו ואפילו אולי המנכ"ל שבטח לא קרא את כל הדברים. בסוף נשארים עם המילה הכתובה לא הגיונית שאי-אפשר להתקדם קדימה בגלל הדבר הזה. אז את זה רוצים לתקן.

תודה רבה חבר הכנסת גינזבורג. אני אשמח להתייחסות שלכם משרד הבריאות כי בסוף אתם מבינים, אנחנו חוזרים אליכם כל הזמן בגלל שאתם כל-כך חשובים. לכן זה מונח פה באמצע השולחן. כן, התייחסות שלכם איך אתם רואים את ההקלה של הרגולציה של הרפורמה. איפה זה פוגש אתכם?

אני אתייחס לדבריו של חבר הכנסת גינזבורג. יש מפרט אחיד למספרות במפרט אחיד למספרות יש לבעל העסק שתי אפשרויות. אפשרות אחת לעשות את הכביסה אצלו אפשרות שנייה לקבל את השירות הזה מבחוץ. צריך להיות לו מקום לכביסה מלוכלכת מקום לכביסה נקייה זה לא יכול להיות באותו מקום. אני חושב של הדרך הזאת בסיסי וזה מובן. תמיד יכולה להיות בעיה של הטמעה. מה שהוא כתוב ובסוף איזה שהוא עובד, לא מבצע את מה שכתוב כמו שצריך. יש מנגנונים בחוק רישוי עסקים גם של השגה. ויש מנגנונים נוספים שאנחנו מפעילים עוד לפני המנגנון של השגה. ועסק יכול לערער על ההחלטה אם היא נראתה לו לא נכונה.

מה תפקידך אדוני?

אני ראש המערך הארצי לבריאות הסביבה.

הוא כותב את המפרט.

אז יכולים לבוא אבל לדוגמה שהובאה כאן במשרד הבריאות, היא דוגמה לא נכונה.

חווית פעם בחייך הוצאת רישיון עסק אדוני? אתה יודע איזה ויה דה לה רוזה?

אני לא פתחתי בעצמי שום עסק אבל אני עוסק בכך הרבה מאוד שנים.

כן. אבל האם חווית? האם הבנת רק מתוך רצון - - -

להבין את התהליך.

אני מבין.

האם ליווית פעם בעל רישיון, אדם שרוצה לפתוח עסק? רק מכיוון החוויה, כדי להבין מה אני כרגולטור דורש ממנו?

אני למשל כשהייתי חותם על היתרי בנייה ברעננה או במקומות אחרים, הייתי יושב ראש ועדות מרחביות אחרות. פעם אחת כמה פעמים ליוויתי את האדריכל ואת בעל הרישיון לראות מה הוא חווה. ראיתי כמה זמן דורש ומה דורשים, למדתי מזה וזה. האם משרד הבריאות אי פעם חווה את הליך הוצאת הרישיון?

בוודאי.

לא מכיוון ההסדרה, מכיוון ההוצאה.

לא רק זה - - -

כי אתה מדבר איתי על מנגנון השגה, אלוהים יודע בכלל אם בעל עסק יודע שהוא יכול להשיג על מישהו ואם פעם בחודש הוא יתכנס וידון בבקשה.

אז לא. אני לא רק חוויתי אני הגעתי לעבוד במשרד הראשי אבל אני 17 שנים עבדתי מול עסקים. אני מכיר היטב הרבה מאוד - - -

אתה יכול להבין את התסכול שלהם?

עסקים. אני יכול גם להגיד שאני לפני כמה שנים והצגתי את זה בוועדה הבין משרדית לרישוי עסקים, אני לקחתי עשיתי סקר שביעות רצון של מגישים, אנשים שהגישו בקשות לרישוי עסק, בבתי אוכל ומרכולים, ולמרות - - -

מה מצאת?

98 אחוז מרוצים.

98 אחוז מרוצים?

98 אחוז מרוצים.

לא אמרתי.

אני שואל.

לא. אני גם מוכן להציג את הזה כאילו - - -

האם עשית זאת בתור, נגיד, מנהל בחינה של הרגולציה?

אבל התשובה היא כן.

האם אפשר להקל על מישהו.

חבר הכנסת גינזבורג בוא ניתן לו להשיב. כן.

אני לא זה, אני אומר שעלו שם, איפה שעלו הבעיות, עלו בעיות של זמנים, לא עלתה בעיה של הגינות של עובדים דווקא הציונים שהמפקחים קיבלו שעוסקים בזה היו ציונים גבוהים יחסית. אז עכשיו, האם יש מה לעשות? האם יש מה לתקן? אני חושב שיש. אנחנו הצענו לעשות - - -

לא, באמת בואו נתקדם.

שלושה תחומים: של בתי אוכל, של שיווק מזון של מרכולים, ושל טיפול לא רפואי בגוף האדם שזה מרכז את מרבית העסקים הקטנים והבינוניים בתחום של משרד הבריאות. ללכת בדרך המלך בשלושת התחומים האלה ולעדכן את התקנות.

אוקיי טוב.

רפורמות כאלה נולדות - - -

כדי לתקן תקנות ולעשות להביא את זה לשולחן פה של הוועדה הזו.

אני מחכה למפרטים של כלל משרדי הממשלה לא רק של משרד הבריאות. למפרט של תקנות שהוגשו לפני כמה שנים, אני לא יודע כמה זמן מחכים למפרטים האלה.

בסדר.

זה דרך המלך אגב. דרך המלך שהייתה בתקנות.

אני אעדכן אותך.

אוקיי.

כל המפרטים - - -

האם כבר קיבלתם את המפרטים האלה? כמה אנשים אצלך במשרד עובדים במפרטים? בדרך המלך שקבוע היום בחוק אדוני. רפורמות כאלה

זה מה שביקשנו קודם. זו הייתה הבקשה.

אגב אלו שהיום, המפרטים שהיו צריכים להיות לפי לוח הזמנים המפרטים הנפוצים,

כולם נעשו.

רפורמות כאלה - -

ואני אגיד, אני אגיד שרוצים לעשות רפורמה - - -

לא, אבל הם נעשו סוף-סוף? זה היה צריך להיעשות לפני 10 שנים כבר.

הם נעשו.

כן?

מ-2010.

2010. כן. זה 11 שנה אפילו אתה צודק. זה לא 10.

רגע. אבל המילה האחרונה.

שרוצים לעשות רפורמה ורוצים שתהיה רגולציה חכמה ואני חייב להגיד את זה פה כי זה נכון לגבי רשויות מקומיות, ונותני האישור האחרים. רוצים לעשות את זה, בעולם משקיעים הרבה משאבים כדי לייצר את הרגולציה החכמה. פה לא מייצרים.

כמה אנשים יש במשרד הבריאות שיושבים על המפרטים האלה?

אז מעט מאוד.

למה?

הוא עם תקנים משנות ה-70. אין לו אנשים.

בדיוק. כי אני נמצא עם תקינה משנת תרפפ"ו.

אדוני, בסוף בסוף אנחנו לא באים אליך, בוודאי לא אישית. אבל אני רוצה לומר לך משהו, רפורמות כאלה נולדות - - -

לא, לא אני, אבל כשאתם מקבלים פה החלטה אתם צריכים לדאוג - - -

רפורמות כאלה נולדות, אדוני, אחרי תקופה שבה רואים שהעסק לא עובד כמו שצריך. תקופה ארוכה, ארוכה מדי, ארוכה מאוד. והרפורמות האלה מגיעות שאנחנו כל אחד ברגולציה שבה הוא עוסק ואני מגיע מתוך מקום רגולטורי הייתי ברשות מקומית גם שם יש לא מעט רגולציה. שהרגולטור לא עושה לעצמו בקרה לא מנסה להשתפר כי הוא לא מנסה להבין שיש כל מיני דרישות הארכאיות שאנחנו מבקשים וכבר לא צריך אותן.

אז יש בעיה.

ואני אומר את זה כאחד שעשה את זה בתוך הבית פנימה. אם אנחנו לא ניגע בדברים האלה, בסופו של יום התוצאה היא רגולציה כזו. התוצאה היא רפורמה כזו. אם דיברת על רשויות מקומיות, בעולם שממנו אני מגיע, התכנון והבנייה, נעשתה לזה רפורמה מאוד מקיפה עם תיקון 101 לחוק התכנון והבנייה.

תיקון 101. נכון. נכון.

שעשה שינוי דרמטי אחרי ששנים הרשויות המקומיות קפאו על השמרים בכל הנוגע להוצאת היתרים.

נכון.

הדבר עדיין לא משביע רצון אבל השתפר בריאותית. לכן אני לא מציע לשום משרד ממשלתי לעמוד על הרגליים האחוריות ביחס לרפורמה. הרפורמה חשובה, הרפורמה צריכה להתקיים. דרך המלך הקיימת היום היא לא דרך המלך. היא דרך חתחתים. היא דרך שמובילה אותנו אתה יודע כוונות טובות מובילות לאן. לכן הייתי מציע לכולם להתגייס, לראות איך אפשר לשפר את החוק שמונח בפנינו. ולא להיעמד על הרגליים האחוריות על דרך המלך הקיימת היום כי הדרך היום לא עובדת.

תודה רבה חבר הכנסת גינזבורג.

אני רוצה להשלים בקצרה.

שנייה. אני מיד אתן לך. אני רוצה שאנחנו נתקדם לסעיף הבא מזווית אחרת. זה בעצם לב העניין. אני בטוחה שהוא יעורר עוד הרבה מאוד אמוציות נתקדם לסעיף הבא והתייחסותם אחר-כך.

אני רק אציג בקצרה. הסעיף הזה בכלל כולל לראשונה מה התוכן של המפרט איזה שיקולים צריכים להילקח בחשבון, ואיך מתבצע הליך הכנת המפרט כל התהליך מתחילה עד סוף. כלומר, בעצם יש פה הבניה של הדרך שבה הממשלה תעבוד משרדי הממשלה יעבדו בכל הנוגע לכתיבת המפרטים האחידים דבר שעד היום החוק נמנע מלעשותו כפי שאמר חבר הכנסת גינזבורג, כנראה שאין מנוס מכך שהמחוקק יתערב בעניין הזה.

לגבי נוסח הסעיף, הסעיף ברובם מכיוון שהסעיף היו מפוזרים במקומות שונים בהצעת החוק, רוב רובם של הסעיף, הם פשוט אוחדו כאן למסגרת אחידה אחת כדי שבעצם הקורא שינסה להבין מתוך החוק מה הוא מפרט אחיד ומה יש בו ואיך עושים אותו בעצם יהיה לו סעיף מרכזי אחד שבו כלולים כל ההסדרים הרלוונטיים. ההסדרים הוצעו בהצעת החוק כפי שאמרתי בסעיף שונים ופשוט אנחנו על דעת הממשלה לשמחתי אחדנו אותם בעצם לסעיף אחד מרכזי שמגדיר את כל הדברים בצורה מסודרת. אז אני מציע שלירון תקרא את הסעיף.

בסדר. אני בנוסח בעמוד 5 ובנוסח המשולב זה נמצא בעמוד 28. פסקה 6. במקום סעיף 7.ג 1 יבוא 7ג 1 מפרטים אחידים א' 1. השר הממונה על רשות ההסדרה יפרסם בדרך שנקבעה לפי סעיף 7ג 2 מפרט המאחד את כל במסמכים ותנאים הנדרשים מטעמו ומטעם נותני האישור לפי סעיף 6 ד' ו-7 לפי סוגי העסקים, בהחלט זה המפרט האחיד.

2. על-אף האמור בפסקה 1, השר הממונה על רשות ההסדרה לפי הצעת הוועדה להסדרה ובהסכמת כל אחד מהשרים נותני האישור, ביוזמתו או לפי בקשתו של שר כאמור, רשאי לקבוע בצו סוגי עסקים לגביהם לא יפורסם מפרט אחיד, או שלגביהם יפורסם מפרט אחיד חלקי הכולל רק חלק מהמסמכים הנדרשים מטעמו או מטעם נותני האישור. בצו כאמור יפורטו לצד כל סוג עסק שנקבע בו נותני האישור שרשאים לדרוש מסמכים ותנאים לגבי אותו סוג עסק. ואם פורסם לגביו מפרט אחיד חלקי ותנאי אישור שרשאים לדרוש מסמכים ותנאים נוספים על אלו המפורטים באותו מפרט. ב' 1 במפרט אחיד יובאו כלל התנאים המוקדמים ותנאים ברישיון או בהיתר הנדרשים לעניין כל סוג העסק וכן מסכימים הנדרשים לבחינת בקשה לרישיון או להיתר לעסק מסוגו לרבות אישורים דוחות חוות דעת תכניות ותרשימים. וניתן לקבוע מסמכים ותנאים שונים לאזורים שונים בארץ או לעסקים שמתקיימות בהן נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת. מפרט אחיד יכלול גם התנאים ומסמכים כאמור שנקבעו כמתחייבים לפי חיקוק לגבי עסק מאותו סוג ואולם אין באי-פרסומם במפרט האחיד כאמור כדי לפתור מהדרישה להגשים או למלאם.

3. במפרט האחיד יצוינו מועד פרסומו ומועד כניסתם לתוקף של תנאים ומסמכים הנדרשים בו ולעניין עסק קיים מועד כניסה לתוקף לפי סעיף 7 ג 4. ג' השר הממונה על רשות ההסדרה יפרסם את המפרט האחיד או כל שינוי בו, לפי הצעה שתגיש לו הוועדה להסדרה והכול בכפוף להוראות סעיף זה. ד על הצעת המפרטים האחידים ועריכת שינויים בהם יחולו הוראות אלו 1 הוועדה להסדרה תקבע את סדר הדיון במפרטים האחידים שבהם תדון לצורך גיבוש הצעה לפרסום או שינוי מפרט אחיד בתיאום עם נותני האישור הנוגעים לעניין, בין השאר בהתחשב בהשפעה הכלכלית ומשקית של סוג העסק, מס' העסקים הקיימים אשר למפרט אחיד יש השפעה עליהם, ועלות ההסדרה המוטלת על עסקים מסוג מסוים בהיעדר פרסום מפרט אחיד, או נוכח מפרט אחיד החל עליהם.

הוועדה להסדרה תקבע את סדר הדיון במפרטים כאמור, כך שעד ליום 1.6.25 יפורסמו מפרטים אחידים אשר יש בהם השפעה על לפחות 50 אחוז מהעסקים. הוועדה להסדרה תפרסם עד מדי שנה סוף חודש נובמבר, את תכנית העבודה השנתית שלה לשנה עוקבת לעניין סעיף קטן כזה באתר האינטרנט של משרד ראש הממשלה. 2 טרם דיון הוועדה להסדרה במפרט אחיד סוג עסק מסוים תודיע הוועדה לשרים נותני האישור, לאותו סוג עסק, כי בכוונתה לדון במפרט האחיד כאמור ותיתן להם תקופה של 4 חודשים להביא בפניה את הצעתם, לחלקם במפרט האחיד. 3 בלי לגרוע מהמטרות שקביעתו של עסק טעון רישוי נועדו להבטיח לפי סעיף 1א בגיבוש הצעתה לפרסומו או שינויו של מפרט אחיד רשאית הוועדה להסדרה לבחון גם את אלו א' מיפוי סיכונים והערכת נזק אשר קביעת סוג העסק טעון רישוי נועדה למנוע מיפוי חלופות שונות להתמודדות עם סיכונים כאמור.

ב' עלויות ישום אמצעי שנדרש מעסקים מאותו סוג, כתנאי מטעם נותן אישור או שהוצע על-ידי נותן אישור, וקיום מטרה אשר לשם הבטחתה נקבע העסק טעון רישוי. עסקים קיימים ועסקים חדשים והערכת התועלת הצפויה מיישום האמצעי לרבות התועלת מהפנמת העלויות החיצוניות על-ידי העסק. ג' האפשרות לקיים את המטרה אשר לשם הבטחתה נקבע עסק טעון רישוי על-ידי קביעת חלופה, שעלותה לעסק נמוכה יותר, או על-ידי קביעת תוצאה נדרשת, וכן האפשרות לקבוע במפרט דרישות מותאמות לפי גודל העסק ומידת הסיכון שהוא יוצר. ד' השוואה לדרישות מעסקים דומים במדינות ייחוס בקרב ארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי OECD. ה' השפעת התנאים המוקדמים או תנאים ברישיון כפי שייקבעו על עסקים שיש בהם שימושים המשלבים יותר מסוג עסקים טעון רישוי אחד ככל שנדרש תציע הוועדה להסדרה הוראות ייעודיות לעסקים כאמור.

4. טיוטה של הצעת הוועדה להסדרה למפרט אחיד או לשינוייו בליווי דברי הסבר פירוט נתונים ושיקולים, שישמשו בסיס להצעה תפורסם באתרי האינטרנט המנויים בסעיף 7ג 2א ותעמוד לעיון הציבור במשרדי הוועדה להסדרה. המידע שתפרסם הוועדה להסדרה כאמור לא יכלול מידע שאין למוסרו לפי סעיף 9א לחוק חופש המידע, תשנ"ח 1998 וחוק חופש המידע, ורשאית שלא לכלול בפרסום כאמור מידע שאין חובה למוסרו לפי סעיף 9ב לאותו חוק. לצד ההצעה יצוינו אופן ומועד להגשת ההערות להצעה, הייתה הצעה בשינוי המפרט האחיד, תפורסם הערה להצעה לשינוי לצד הוראה במפרט מוצע לשנותה. הוועדה להסדרה תעביר הודעה על פרסום טיוטת ההצעה נותני אישור לשר הפנים לארגון המייצג את מרבית העיריות והמועצות המקומיות וארגון המייצג את מרבית המועצות האזוריות, ולארגונים המייצגים לדעת הוועדה את מרבית העסקים טעוני הרישוי.

5. כל אדם רשאי להגיש לוועדה להסדרה הערות לטיוטת הצעה למפרט אחיד או שינוייו תוך 30 יום ממועד פרסומה, הוועדה להסדרה תדון בהערות ותחליט אם לשנות את ההצעה למפרט אחיד ותגיש לשר הממונה על רשות ההסדרה את הצעתה. ה' 1. הוגשה לשר הממונה על רשות ההסדרה הצעת הוועדה להסדרה על מפרט אחיד, לגבי סוג עסק או שינוייו והיה בכוונת השר לפרסמו, יודיע על כוונתו לכל אחד משרים נותני האישור לעניין אותו סוג עסק. 2 התנגד שר נותן אישור לחלקו במפרט האחיד כאמור, רשאי הוא להביא בפני הממשלה תוך 45 יום מיום שנמסרה לו הודעה הצעה חלופית לחלקו במפרט האחיד והממשלה תדון בחלופות ותקבל החלטה.

הממשלה תהיה רשאית להפעיל את סמכותה לפי סעיף קטן זה באמצעות ועדת שרים כפי שתחליט בסעיף זה ועדת השרים. 3 הממשלה תחליט בעניין תוך 30 יום מהיום שנמסרה לה הצעת השר נותן האישור, אלא אם כן האריך את תקופה זו ב- 30 יום ובהתקיים תנאים מיוחדים על כך ב- 30 יום נוספים. 4 המפרט האחיד יפורסם או ישונה בידי השר הממונה על רשות ההסדרה לפי סעיף קטן א בהתאם להחלטת ממשלה.

6. לא החליטה הממשלה בתקופה הקבועה בפסקה 3 יראו את הצעת השר נותן האישור כאילו התקבלה, אלא אם כן יחזור בו השר הממונה על רשות ההסדרה מהודעתו לפי פסקה 1 טרם סיום התקופה האמורה. לא חזר בו כאמור, יפרסם את המפרט האחיד או השינוי בו לפי הצעת השר נותן האישור. ו' שר הפנים רשאי לקבוע בתקנות הוראות לעניין אופן קביעת המסמכים, ותנאים הנדרשים מטעם נותני האישור המפורטים בצו לפי סעיף קטן א 2 לגבי סוגי העסקים המפורטים בו וכן לעניין אופן השינוי הוספה וגריעה של המסמכים ותנאים הנדרשים כאמור.

תודה רבה.

אם אפשר להסביר.

כן. אני אשמח אבל יש לי שאלה שאני רוצה לצרף להסבר. נקבע פה רגע. בואו נראה איפה הסעיף הזה נמצא. שעד ליום ה- 1.6.25 יפורסמו מפרטים אחידים אשר יש בהם השפעה על לפחות 50 אחוז מהעסקים. אני שואלת למה 4 שנים? אי-אפשר לצורך קצת את הזמן?

אני אשמח, קודם כל אפשר לגשת לדיון על לוחות הזמנים והמשרדים נותני האישור יכולים להסביר את המשמעות של קביעת מפרטים. כך גם אנחנו. אני כן אבל אשמח לעבור על כל הנוסח.

בטח.

קצת להסביר.

בבקשה.

אז גם נתייחס באמת לשאלה הזו, אוקיי. אז באמת עברנו פה עכשיו, על ליבת איך זה ייראה. אז אני רוצה להגיד - - -

סוף-סוף הגענו לליבת העניין.

כן. לליבה של המנגנון. ובעצם העבודה של הוועדה - - -

כן.

אז בעצם מה שנאמר פה קודם כל? השר הממונה על רשות ההסדרה הוא זה שיפרסם את המפרט.

אוקיי.

אוקיי. אנחנו הסעיף הראשון אני מתייחסת לסעיף סליחה. 7ג 1 א 2.

איפה זה אצלנו בנוסח המשולב בואי תפני אותנו אם אפשר?

7ג 1 א 2.

בעמוד 32?

הוא ממש מתחיל ב- על-אף פסקה 1 השר הממונה על רשות ההסדרה לפי הצעה.

איזה עמוד אנחנו?

28.

כן. עדיף שזה יהיה במשולב זה הרבה יותר נוח.

בעצם פה מדובר על קבוצת הפריטים שמחויבים במפרט אחיד או לא מחויבים.

כן.

אז לפני שנכנסנו לשאלה איך מפרסמים מפרט אחיד, אז השאלה מי מחויב במפרט אחיד ומי לא.

אני מזכירה הוועדה בעצם מוסמכת לטפל רק מה שבתוך המפרטים האחידים. אם יש פריט רישוי שהוא מחוץ למפרטים האחידים זה עדיין נשאר תחת טיפול המשרדים השונים, נותני האישור השונים, אז יש פה בעצם התייחסות למנגנון בו ניתן להחליט אילו פריטי רישוי נכנסים לדרישה למפרט אחיד. גם מפרט אחיד חלקי יכול להיות פתרון כשמפרט אחיד חלקי נותן גם הוא ודאות לעסקים? כי בעצם הם אומרים לפחות בתחום של הגנת הסביבה או בתחום של הבריאות אני יודע מה נדרש ממני. אז מפה ואילך יש ברור לי שאקבל דרישות פרטניות. אז יש פה בעצם התייחסות לזה שהשר הממונה על הרגולציה, בהסכמת השרים נותני האישור, יכול לקבוע שפריט רישוי מסוים יכנס או יצא ממפרט אחיד או מפרט חלקי.

לא. חשוב להבהיר, מעיין, רק פה ברירת המחדל היא שיש מפרט אחיד ורק אם קובעים רוצים לקבוע שלא, אז צריך כאילו.

זה נכון. אבל כבר נקבע אילו פריטים הוחרגו מהדרישה הזו. אז בעצם עכשיו אפשר.

במפעלים גדולים.

נכון. תחנות כוח.

בסדר.

נכון. וגם דברים נוספים שנמצאים מחוץ לזה, כל מיני סוגים של נגריות לדוגמה. יכול להיות שאפשר להכניס אותם על המפרט האחיד ובזה את זה יכול להציע השר וצריך את אישור השרים. יש סוגים מסוימים שכן ויש סוגים אחרים שלא.

כן. תתקדמי מעיין.

טוב. נמשיך.

כן.

לגבי האופן שבו מפרט אחיד ייקבע ממש מוגדר פה התהליך. שבעצם קודם כל מפרט אחיד כמובן כולל את כל התנאים הנדרשים. זה באופן כללי גם לגבי המפרט האחיד. וכמה נוהלים פרוצדוראליים. ואני לא יודעת איפה זה בנוסח המשולב אבל בעצם אנחנו מתייחסים קודם כל אני מתייחסת עכשיו לסעיף ד' לסעיף הזה. סעיף קטן ד' ובעצם אנחנו אומרים קודם כל את סדר הדיונים. בעצם הוועדה מתחייבת לסדר הדיונים שהיא קובעת בתיאום עם נותני האישור. והיא עושה את זה כמו שדיברנו בדיון הקודם בעצם גם בבחינה של ההשפעה הכלכלית שתהיה על המשק, בתיקון של מפרט, או בפרסום של מפרט טרם פורסם. לדוגמה בתי קפה, יש הרבה מאוד בתי קפה בישראל. עשרות אלפים. אז תיקון של זה יכול להיות משמעותי כלכלית.

ויש פה באמת התייחסות להתחייבות של הוועדה ללוחות זמנים. שפה ההתחייבות היא עד ל- 1 ביוני 2025 שבעצם כן צריך להגיד שדיברנו עליו 3 וחצי שנים.

מה? יוני 25?

סליחה. 4 וחצי שנים מהיום המוקדם ביותר שבו הוועדה יכולה להתחיל את עבודתה גם.

למה לא ניתן לקצר את משך הזמן הזה? זאת אומרת איך קבעתם את משך הזמן הזה? תסלחו לנו. למה זה יוני 2025?

זו ההצעה שהוועדה שמה.

לא, לא.

אנחנו כוועדה? זה הצעה שאנחנו שמנו?

לא, לא. ממש לא זה הצעה שלכם.

למה עד יוני 2025?

עם זה אנחנו אפשר לקצר.

לא, לא. אם זה אנחנו והטעות שלנו אנחנו רוצים לקצר.

כן.

אנחנו מקבלים את זה. זה בסדר.

אם הטעות שלנו אנחנו נקצר.

אנחנו רוצים להסביר יש בזה הרבה מורכבות בסדר?

אנחנו איתך. בהצעה הממשלתית לא היה לוח זמנים כל שהוא. אנחנו ביקשנו מהם לוח זמנים.

ביקשנו לוח זמנים. זה מה שהיה בדיון הקודם.

נכון.

זו הייתה הבקשה.

זה מה שהממשלה הציעה פשוט.

הממשלה הציעה יוני 2025.

אנחנו נסביר שנייה את המורכבות.

כן שי.

כן. בעצם קביעת לוח הזמנים יש בזה הרבה מורכבות. כי לייצר מפרט מ-0 איפה שאין מפרט - - -

כמה מפרטים חסרים?

יש בעצם 75 מפרטים שפורסמו באופן רשמי.

אז כמה חסרים?

חסר משהו כמו 100 וקצת. בסדר? אבל המאה האלה - - -

אוקיי. וכמה זמן לקח לפרסם את ה- 75?

10 שנים 11 שנים כמעט.

השאלה מה מפרט.

בדיוק. בדיוק. אני נכנס למורכבות לכן אני רוצה שנייה להסביר על המורכבות.

אוקיי.

כמובן לעיון הוועדה ונשים מה עמד לנגד עינינו ששמנו את זה. יש בעצם ה- 75 מפרטים האלה חלים בערך על 80 90 אחוז מהעסקים טעוני רישוי. משמע כל ה- 110 חלים על משהו כמו 10 אחוז מהעסקים, שזה הרוב היום העסקים היותר גדולים שאולי גם העלויות שם יותר גדולות. זאת אומרת הכמות עסקים לעומת השפעה על כל עסק זה אחד כנגד השני. לכתוב אותם לכתוב מפרט שלא קיים זה בעצם מאמץ מסוג מסוים, לעומת ללכת לשנות מפרט קיים. דבר שני - - -

מה יותר מורכב?

לייצר מ-0 כמובן. כי זה לייצר את התשתית.

נורא תלוי.

לא בטוח.

אני לא בטוחה בכלל דרך אגב.

רגע. אני אסביר שנייה למה.

לפעמים יותר קל ליצור בפלסטלינה משהו חדש מאשר לבוא ולשנות משהו קיים.

זה נכון. אבל זה לא יצירה מ-0. כי יש מצב קיים בשטח.

עובדה שבן 11 חודשים יותר קשה. עדיף לעשות חדש.

כן.

רגע. רגע. לא. אבל אני אסביר שנייה. יש מצב בשטח. היום נניח בוא נגיד גם מפרט שאין לו עסק שאין לו מפרט יש תנאים בשטח. יש מצוקה בשטח.

אוקיי. אבל אתם מעריכים שלוקח בערך 4 שנים לייצר מפרט?

לא, לא. למה? לא אמרנו 4 שנים לייצר מפרט.

שי כמה זמן לוקח?

4 שנים זה לא מפרט אחד.

זה לא מפרט אחד.

את כל המפרטים כמה אתה מעריך?

בואו ניקח כבנצ' מרק כל משרד ב- 3 שנים האחרונות פורסמו - - -

הרבה גם צריך התאמות דברים אתה יודע. זה עסקים משיקים זה לא אתה צריך להמציא. אבל בוא כמה זמן אתה חושב שצריך בשביל זה?

אז אני אגיד רגע. בוא לא נשכח שלכל מפרט יש כמה נותני אישור. זאת אומרת בדרך-כלל יש כבאות שהם קבועים בכל המפרטים, ועל זה מתוספים הרבה פעמים משרד הבריאות,משטרה. זאת אומרת שאנחנו מדברים על מפרט זה לא נושא אחד לפעמים במפרט אחד יכול להיות 4 נושאים שזה 4 עולמות תוכן שונים לחלוטין. אם ניקח כבנצ' מרק בעצם התיקון מ-2018 קבע שנתיים לייצר להשלים את המפרטים הנפוצים שזה היה אם אני לא טועה כמות של בערך 30 מפרט. יתקנו ויש החברים. ואז אנחנו לקחנו על עצמנו את האפשרות לתקן מתוך זה שזה מנגנון חודשים לחלוטין העבודה בוועדה אנחנו נצטרך ללמוד אותו להבין איך הוא עובד בתוך הממשלה.

אולי אפשר לייצר כאן מדרג. בואו נייצר מדרג. נבוא נגיד שאנחנו מבקשים שזה יהיה בתוך שנתיים. אני חותכת את זה בחצי אני מניחה שחבריי יסכימו. ועוד שנתיים זאת אומרת המקסימום שהם יוכלו זה יהיה עד יוני 2025. שאנחנו מבקשים שזה יהיה תוך שנתיים. היה ולא נתכנס פה שוב ונבין למה מה איפה זה נתקע. מה קרה.

אין בעיה.

אז בואו נעשה שתי תחנות. שיהיו.

אני הייתי רוצה.

אני הייתי מוסיף עוד תחנה לעדכן את הוועדה הזו אחרי מה קרה אחרי שנה.

יפה.

אין שום בעיה. גם יש סעיף שאומר שמעדכנים . הוועדה הכניסה סעיף שהוועדה תעודכן.

לא, אבל שכן שיהיה רשום שתוך שנתיים.

לא. אני אציע לכם הצעה.

שמה? מה אתה מציע תומר?

תראו יש 3 או 4 או 5 מפרטים מאוד-מאוד נפוצים המפרטים החשובים של בתי אוכל של מרכולים. אני לא יודע אם יעזרו לי אנשי רישוי עסקים ברשויות מקומיות. ישוב 3 או 4 או 5 מפרטים שהם באמת המפרטים.

תחומים אפשר להגיד.

זה תחומים כי בבתי אוכל יש 3.

אוקיי. אז בבתי אוכל יש 3.

אוקיי.

בסדר. 3.

כאילו שיווק מזון. יש גם כן 3.

נכון.

אוקיי. אבל יש

ובטיפול לא רפואי בגוף האדם. אני ציינתי את זה. קודם.

שוב אני אומר תראו, יש אני חושב שהוועדה צריכה ככה לדרוש לוח זמנים קצת יותר מוגדר. יש את המפרטים החשובים שהם המפרטים שמשפיעים על רוב חלק גדול מהעסקים הקטנים ובינוניים. וזה באמת הנושא של בתי אוכל הנושא של מרכולים או שיווק מזון. ואולי עוד נושא אחד או שניים שצריך.

תומר הבעיה אני אף פעם לא מפריע לך אבל הבעיה זה פה באמת שזה נושא בוער בי. הבעיה פה שאנחנו לא מדברים על עסק ספציפי.

כן.

סתם דוגמה קח מלונאות, שאף אחד לא חושב עליהם פה בכלל.

כן.

יש הבקשה של משרד הבריאות לקרות 35 אחוז מהבריכה בניגוד לזה יש תקנה שמבקשת 15 אחוז. מי מטפל בזה?

אז מי צודק?

ואין להם רישיונות עסק.

לא. גם מי צודק?

לא רק מי צודק רוב המלונות במדינת ישראל אין להם רישיונות עסק בגלל הדבר הזה.

יש בתקנות התכנון והבנייה.

לא. אבל חבר הכנסת כץ זה בעצם מה שהחוק - - -

אני אומר לך עכשיו תוך כדי ממשרד התיירות מעלים את זה. שזו הבעיה הקשה.