פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



5
הוועדה המיוחדת לענייני התמכרויות, סמים ואתגרי הצעירים בישראל
06/10/2021


מושב שני



פרוטוקול מס' 4
מישיבת הוועדה המיוחדת לענייני התמכרויות, סמים ואתגרי הצעירים בישראל
יום רביעי, ל' בתשרי התשפ"ב (06 באוקטובר 2021), שעה 9:30

המאבק בחומרים מסכנים - נוכח הפצת הסם 'נייס גאי' והתוצאות הקטלניות בשל השימוש בו

חברי הוועדה: רם שפע – היו"ר

אורלי לוי אבקסיס

יפעת רווה - ראש אשכול סדר דין פלילי וראיות, מח' ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

עדן יאיר - לשכה מתאמת פעולות כנסת ממשלה, משרד החינוך

סנ"צ דנה זוננפלד - ר' מעבדת סמים משטרה, המשרד לבטחון פנים

טל פז מזרחי - יועמ"ש המשטרה, קמ"ד אח"מ וטכנולוגיה, המשרד לבטחון פנים

ד"ר רוני ברקוביץ - מנהל אגף אכיפה, משרד הבריאות

טלי יוגב - ראש אגף בכירה טיפול ושיקום, הרשות הלאומית לביטחון קהילתי

אתי כהנא - מנהלת תחום בכירה חומרים פסיכואקטיביים, הרשות הלאומית לביטחון קהילתי

אורית שפירו - מנהלת תחום בכירה מניעה, הרשות הלאומית לביטחון קהילתי

ד"ר יעל לוריא - מנהלת המרכז הארצי למידע בהרעלות, בית החולים רמב"ם

ד"ר אופיר לבון - יו"ר החברה הישראלית לטוקסיקולוגיה, בית החולים כרמל

ליאל סרוסי - נציגת מועצת התלמידים והנוער הארצית

אורן ליבוביץ - עורך מגזין קנאביס

בת שבע פנחסוב

סמדר לביא, חבר תרגומים



המאבק בחומרים מסכנים - נוכח הפצת הסם 'נייס גאי' והתוצאות הקטלניות בשל השימוש בו

בוקר טוב לכולם. אני מתכבד לפתוח את הישיבה של הוועדה. בוקר טוב לכל הצוות היקר, ישיבה ראשונה שלנו אחרי פתיחת המושב הזה. שלום לחברת הכנסת והשרה לשעבר, אורלי לוי, שיהיה לה הרבה דברים רלוונטיים להגיד בהקשרים האלה.

אתם יודעים, הרבה פעמים יש בוועדות נושאים שאתה הרבה חודשים מבין שצריך לדון בהם ומדי פעם יש דברים שצצים וחשוב מאוד להגיב עליהם. אני חושב שהנושא בכלל של סמי פיצוציות, ספציפית הסיפור של ה'נייס גאי' והדברים המאוד קשים שכולנו התוודענו אליהם לאחרונה, ערבוב של חומרים מזעזעים, אין לי מילה אחרת, שפוגעים בחיי אדם, ראינו בימים האחרונים 39 מקרים קשים וגם לצערנו מקרה של מוות, אני יודע שיש בשנים האחרונות המון ניסיונות לטפל בתופעה הזאת, אבל אנחנו גם רואים את ההתרחבות שלה, את ההתפרצות הזאת שנחשפנו אליה בשבועות האחרונים.

מבחינתי זה טריגר מאוד מאוד משמעותי גם לתת כמה שאפשר מענה מיידי, אבל בעיקר לפתוח צוהר לכל התופעה ולראות איך אנחנו מצליחים להתמודד איתה. יש פה כמה משרדי ממשלה מאוד מאוד רלוונטיים לנושא, אני יודע שמשרד הבריאות הכין מצגת, ובכלל משרדים שמבינים שתחת אחריותם ושרביטם האחריות המשותפת של כולנו היא לתת באמת מענה כמה שיותר מהיר כחלק משמעותי מהתפקידים של הוועדה הזאת.

אני יודע שיש אנשים שבהתחלה חשבו שמבחינתי הקנביס הוא הנושא של הוועדה, יש צורך מאוד גדול לעשות שינוי בכל מה שקשור במדיניות של הממשלה והמדינה בקנביס, זה בכלל לא קשור להבנה המאוד ברורה שלי ולאחריות שלנו לטפל בכל מה שקשור לסמים קשים שממש פוגעים בבני נוער, בצעירים ובצעירות, שמגיעים לזה, אגב, מכל מיני סיבות, אנחנו גם נגיע לזה אחר כך. יש מניעים שונים שגורמים לאנשים ללכת ולצרוך את אותם חומרים ואני בטוח שיש הרבה אנשים שגם יוכלו להחכים אותנו.

אורלי, ככל שיש לך כמה דקות, אני חושב שעדיף שאנחנו נשמע קודם את משרד הבריאות ואת ד"ר רוני ברקוביץ, מנהל אגף אכיפה ופיקוח במשרד הבריאות, שהכין מצגת, שאני מקווה שתשפוך קצת אור גם על הכלים שלכם להתמודדות עם התופעה המאוד מאוד מדאיגה הזאת.

בוקר טוב, אדוני היושב ראש, בוקר טוב לכולם. אני מודה לך מאוד על הישיבה היום, ישיבה מאוד מאוד חשובה. כל גורמי האכיפה, אני כאן רואה שנמצאים איתנו, כאלה שאנחנו משתפים איתם פעולה.

ד"ר ברקוביץ, אתה יכול להציג את עצמך? כדי שזה יישמע בפרוטוקול וגם לדבר מעט חזק יותר.

שמי ד"ר רוני ברקוביץ, אני מנהל אגף האכיפה של משרד הבריאות ואני אציג את המצגת, מצגת קצרה של כמה דקות, כדי להבין את התופעה.

לאורך שנים רבות גם משרד הבריאות וגם גורמים נוספים, המשטרה, רשות המסים, המכס, הרשות למלחמה בסמים עוסקים בנושאים של הסמים, אם זה בכדורים, באבקות ובעשבים ואנחנו גילינו המון צורות של החומרים האלה, המון תופעות לוואי ולאורך השנים גם עסקנו רבות בחקיקה של הנושא כדי לתת מענה ופתרון לזה.

במקרה הזה מה שקורה זה שאנחנו משתמשים בחומר 'נייס גאי' וזה המקרים שיש לנו אשפוזים. רק לעדכן, אדוני היושב ראש, יש לנו כבר 41 אשפוזים, אתמול כששלחתי את המצגת היו 39, נוספו עוד שניים, אחד מאזור הצפון ואחד מאזור המרכז שהגיע לבית החולים עם דימום מסיבי, אני מקווה שהוא יהיה בסדר גמור.

אז הקנבינואידים סינתטיים מגיעים בצורה של עשב, כשעשב יכול להיות טבק או עשב אחר שמרוסס עם כימיקלים שונים ואותם בני נוער בעיקר או צעירים שמעשנים או שואפים הם שואפים את מה שמרוסס על העשבים ומכאן מגיעות גם תופעות הלוואי.

ד"ר ברקוביץ, אתה יכול להתייחס לטווח הגילאים?

צעירים, בני 30 בערך, אלה הגילאים, כולם בחורים צעירים.

יותר צעירים ופחות בני נוער?

כן, פחות בני נוער, יותר בסביבות ה-20 ו-30, זה מה שמייחד את המקרים הללו. כמובן את אותם עשבים, את אותם 'נייס גאי', הם מערבבים באצטון ובכימיקלים שונים ולפעמים גם ראינו שאותם עשבים וחומרים - - - (נתק בזום).

שומעים אותך קטוע מאוד, לצערנו. נראה לי שמה שנעשה, אנחנו נעבור לדובר אחר כדי שאתה תשפר מיקום, אם תוכל, ואז אני מניח שהקליטה תשתפר ונוכל לחזור אליך.

בסדר גמור.

נמצאת איתנו ד"ר יעל לוריא, מבית חולים רמב"ם, מנהלת המרכז הארצי למרכז והרעלות, שלום לך.

בוקר טוב. לשאלתך הקודמת, הגיל הממוצע של הנפגעים בהתפרצות הנוכחית, כפי שאמר ד"ר ברקוביץ, עד כה ידוע לנו על 41 אשפוזים, הוא 38 שנים, טווח הגילאים הוא בין 25 ל-50, כך שמדובר בהחלט על גילאים צעירים, אבל בהתפרצות הזאת זה לא בני נוער.

מעניין. אני לפחות מעט מופתע מזה, אני לא יודע אם גם אתם. אני מודה שחשבתי שהתופעה היא באוכלוסייה מעט צעירה יותר.

בהתפרצויות קודמות עם סמים מהסוג הזה באמת האוכלוסייה הייתה צעירה יותר. אני חושבת שטרנד השימוש בחומרים המסוימים האלה השתנה עם השנים. כשאנחנו פרסמנו את הסדרה הראשונה בנוגע לקנבינואידים סינתטיים, זה השם של כל הקבוצה ששם הרחוב שלה זה 'נייס גאי' ושמות דומים, אז ב-2014 20% מאלה שידוע היה לנו על השימוש היה מתחת לגיל 18, זאת אומרת מתבגרים. לאורך השנים פרופיל המשתמשים מעט השתנה ואנחנו רואים את זה בהתפרצות הזאת שבאמת האוכלוסייה היא שונה, היא לא בני נוער. כרגע, בהתפרצות המסוימת הזו.

אני לא בטוח שהתשובות לשאלה הזאת נמצאות אצלך, אבל נראה לי שכן יהיה מעניין לשמוע, אולי במשרד לבטחון פנים, להתחקות אחרי המניעים ובכלל הסיבות שהובילו לשינוי כזה כי זה שינוי די משמעותי, תוך כמה שנים להכפיל את הגיל.

ד"ר לוריא, אם יש לך עוד דברים לומר עכשיו, פשוט בהזדמנות שיש לך את זכות הדיבור, אז בבקשה.

אני רק רוצה להבדיל, כרגע התופעות שאנחנו מוצאים, התופעות הקשות של ההתפרצות הזאת, זה לא תופעות הלוואי של הסם עצמו. גם לסם עצמו יש פרופיל תופעות לוואי, כמו שאמר ד"ר ברקוביץ, מאוד מדאיג, אנחנו רואים ממש את קצה הקרחון של המשתמשים מכיוון שאנחנו נפגשים רק עם האוכלוסייה שמגיעה לאשפוז ומה שמאפיין אותה זה שהם מגיעים במצבים קשים. הרבה פעמים הם משתמשים וגם אם הם לא מרגישים כל כך טוב הם לא מיד רצים למיון וגם אם הם מגיעים למיון הם לא מיד מספרים לנו.

אנחנו נפגשים עם הסמים מסוג קנבינואידים סינתטיים בהרבה תופעות של חוסר שקט, תופעות של השפעה על מערכת הלב וכלי דם, פרכוסים לפעמים. באמת פרופיל מדאיג של תופעות לוואי, אם כי, כמו שאני אומרת, זה הפלח שאנחנו נפגשים איתו שהוא הנפגעים הקשים יותר.

כרגע אנחנו רואים תופעות לוואי לא בגלל הסם עצמו, אלא בגלל חומר שהוסיפו לסם, מזהם של הסם, שגורם להפרעות קשות בקרישת הדם ואנחנו פוגשים אנשים במצבים ממש מסכני חיים. אצלנו בבית החולים כרגע מאושפזים אנשים במצבים קשים באמת. לשמחתי רובם לאחר ייצוב ואחד נפטר. העניין של זיהום סמי רחוב וחומרים נוספים שיכולים להזיק זה חלק נוסף ממה שיכול להזיק לבריאות בסמים האלה, בנוסף לחומרים הפעילים עצמם.

את יכולה להתייחס מעט יותר על המצב הרפואי של אותם אנשים שמגיעים אליכם?

המצב הרפואי של הנפגעים שמאושפזים כרגע, שוב, השאלה אם יש מאופיינים ייחודיים או מצב הנפגעים מקנבינואידים סינתטיים בכלל?

ספציפית אותם 41.

אותם 41, אוקיי. מה שמשותף ל-41 האלה זה שהיום, כתוצאה מהמאמץ של המעבדה לזיהוי פלילי, אנחנו יודעים באופן ודאי שהם נפגעו מחומר נוגד קרישה שלרוב משמש להשמדת מכרסמים שהוסף לסמים האלה. הם סובלים מדימומים קשים בכל מערכת הגוף, מדימומים במערכת העיכול, דרכי השתן, דימומים באיברים פנימיים. דימומים במערכת העצבים המרכזית הם המצבים שהכי מדאיגים ואנחנו באמת קיבלנו נפגעים קשים, חלקם עם דימומים שאם הם לא היו מגיעים, הם ממש הגיעו, איך להגיד? ברגע האחרון.

אם הם לא היו מגיעים במצב שהם הגיעו הם היו נפטרים. בהחלט יכול להיות ואנחנו חושבים שיש אנשים שנפטרו ואנחנו לא יודעים עליהם, הם לא הגיעו לבתי החולים, זו אוכלוסייה שלא תמיד מגיעה לבתי החולים.

עוד מאפיין של האוכלוסייה הזאת זה שגם כשייצבנו את מצבם באופן ראשוני, וכרגע כמעט כולם קיבלו טיפול ראשוני והתייצבו היטב, אנחנו נצטרך לטפל בהם עוד זמן ארוך, חודשים, מכיוון שהפעילות של הרעל הזה היא פעילות ממושכת ביותר, זה לוקח חודשים עד שהוא מתפנה מהגוף והאנשים האלה יצטרכו להיות במעקב ובטיפול רפואי רצוף בחודשים האלה, ואם הם יפסיקו את הטיפול הם יהיו שוב בסכנת חיים.

האוכלוסייה שאנחנו פוגשים זו אוכלוסייה קשה, זו אוכלוסייה שרובה הם משתמשים כרוניים בסמים, חלקם דרי רחוב, רובם הגדול לא נמצאים בקשר הדוק עם המערכת הרפואית וזה יהיה אתגר מאוד מאוד גדול לעקוב ולטפל בהם לאורך זמן.

אחת השאלות שאותי מטרידה, כדי שאנחנו ניתן אולי כלים לסובבים, מתי צריכה להידלק נורה אדומה. בעיקר כשאנחנו חושבים על אותם אנשים שלוקחים את הסמים, בטח אם אנחנו מדברים על הגילאים, שזה גיל אחריות, שאנחנו יודעים שבגילאים האלה אנשים יותר מאוזנים בחיים, זה פרק זמן שההתנסויות של בני הנוער וכדומה הן קצת מאחוריהם מבחינה כרונולוגית של גיל, והשאלה שלי היא כזו, אם אותו מבוגר לא רוצה להתפנות, או לא רוצה להגיע לשירות רפואי, כדי שלא יגלו שהוא השתמש בסם הזה, האם אנחנו כסביבה יכולים לזהות? אם זה בני המשפחה, אם חברים קרובים וכדומה, מה הן אותן נורות אדומות שאותנו צריכות להקפיץ ולהבין שיש פה אירוע מסכן חיים וצריך להגיע לבית החולים.

שאלה מצוינת, ואנחנו גם מנסים להזהיר את הסביבה כדי לא להחמיץ מקרים. הסימנים יהיו סימנים של דמם, כל דמם חריג, דמם מפצע שלא מפסיק, דמם אחרי טיפול שיניים שלא מפסיק, אחרי חבלה מינימלית. דימומים פנימיים יהיה לנו יותר קשה לזהות ואם אנחנו מבחינים בסימנים כמו חולשה, סחרחורות, אפתיות, שינוי בהתנהגות, שינוי בתיאבון, שינוי במרץ, אנשים שפתאום נראים חלשים, זה יכול להיות סימן לדימום פנימי. אלה הסימנים שאנחנו אומרים לאנשים לשים לב אליהם.

אנחנו גם פרסמנו בכל המקומות שאנחנו יכולים להגיע אליהם, שמי שחושש שהוא נפגע, גם אם הוא עדיין מרגיש טוב ורוצה לוודא שהוא בסדר, הוא יכול לעשות בדיקה של תפקודי קרישה אצל רופא משפחה. אז אם הורים חושדים שהילדים שלהם משתמשים, או שהגיעו לחומרים האלה ורוצים לוודא שהם בסדר, שוב, אני לא מדברת על תופעת הסמים בכלל, אני מדברת על ההתפרצות הנוכחית, אפשר להגיע לרופא משפחה, לבקש ממנו בדיקה של תפקודי קרישה, זו בדיקה שנעשית בקלות ובמהירות בקהילה ולוודא שהמצב הוא תקין. אם מישהו מרגיש טוב ורק רוצה לוודא שהוא לא נפגע.

כרגע, כשאנשים מגיעים למיון אנחנו לא חוקרים אותם יותר מדי, אם הם נותנים לנו רמז, אנחנו לא רוצים להביך אותם, אנחנו שואלים כמובן, אבל אם מישהו לא רוצה להגיד, אנחנו מטפלים קודם כל. אנחנו לא עוסקים בבית החולים באופן מיידי בחלקים פליליים, אז שאנשים לא יחששו להגיע, לא נשאל אותם יותר שאלות אם הם לא רוצים בזה.

תיאורים קשים. בהמשך לשאלה שלך, חברת הכנסת לוי, לא פשוט לאתר את הסימנים ולהבין את ההקשר המיידי שלהם ואם אנחנו מוסיפים על כך את החשש של אנשים ללכת להיבדק אז זה רק מעמיק את האתגר של לגלות את התופעה.

אבל אני חושבת שמה שאמרה פה ד"ר לוריא, צריך להבין, יש פה איזה שהוא מקום ששומר את הסודיות ואת הפרטיות של האדם, ולכן הפחד מזה שייחשפו, הרעיון שמוריד את הרף של מה יחשבו עליי הסביבה והמשפחה וכדומה, זה משהו שבאמת אולי חשוב מאוד להעביר אותו הלאה, כדי שאנשים יידעו שהטיפול הזה לא ישים עליהם את הכוכבית הזו בהמשך אלא באמת קודם כל לטפל בדבר הדחוף ביותר וזה הצלת החיים.

נקודה מצוינת. ד"ר לוריא, אם יש לך עוד משהו להוסיף אז מצוין, ואם לא, אנחנו נחזור לד"ר ברקוביץ ששיפר את מיקומו.

אני זמינה לשאלות, אם תרצו.

תודה רבה. אנחנו חוזרים אליך, ד"ר רוני ברקוביץ.

מה שאני יכול לספר, בתחילת האירוע, הייתי בקשר רצוף עם ד"ר יעל לוריא. איך שקיבלנו את המידע אנחנו העברנו אותו באופן מיידי למשטרה, אנחנו פתחנו צח"מ יחד עם המשטרה, וכאן אפשר לראות שעד 26.9 היו כבר 19 מקרים ועד אתמול היו 29 מקרים והיום יש לנו 41 מקרים. באותו רגע שאנחנו מקבלים את הדיווח מאותו בית חולים ואנחנו מעבירים אותו ישירות למשטרה.

החשד, כמו שיעל דיווחה לגבי כל המקרים שהיו, זה לגבי חומרים נוגדי קרישה, היה לנו חשד לגבי שני חומרים. כאן זה בבית חולים רמב"ם, אנחנו גם מודים לד"ר דראושה, מנהל המיון, על שיתוף הפעולה וכל ההדרכה שהם עשו לרופאים. אנחנו לקחנו גם דוגמיות של אנשים שלקחו את החומרים והתאשפזו. אלה הדוגמאות שדנה ממז"פ שלחה ונתנה אישור להשתמש בו. אלה החומרים, ה'נייס גאי', שאותם אנשים שהתאשפזו לקחו אותם. אנחנו יכולים לראות שאין עליהם שום כיתוב. בדרך כלל כשמוכרים את ה'נייס גאי' יש עליהם כל מיני כיתובים, הפעם אפשר לראות שזה בלי כיתוב ואנחנו רואים את העשבים שנמצאים שם מצד ימין כשהם מרוססים.

ד"ר ברקוביץ, אני חש שאנחנו מעט עושים פה בלבול במושגים. 'נייס גאי' בסופו של דבר זה מוצר שנמכר, לא משנה, בכל מיני דרכים, בין אם זה דרך הרשת או בפיצוצייה, פה מדובר על שקית, ככל שאני רואה, שאין עליה מיתוג והיא כמובן משהו שהוחדר לשוק בדרכים לא חוקיות. אז ככל שאני מבין אנחנו קצת מבלבלים במושגים.

אתה הבנת נכון. ה'נייס גאי' זה המוצר שאנחנו מדברים על העשבים, כמו שאתה רואה שם, העשבים מרוססים עם כימיקלים שונים. אנחנו גילינו לאורך השנים עשרות כימיקלים שונים של 'נייס גאי', זה שם כולל של עשבים שמרוססים עליהם כימיקלים וכשאנשים שואפים הם שואפים את הכימיקלים. עכשיו במקרה הזה זה לא רק שיש את החומר עצמו אלא יש גם את החומר נוגד קרישה, כמו שיעל אמרה, כלומר יש לנו גם את הסם עצמו ויש לנו גם איזה שהוא חומר שהחדירו, או בזדון או לא בזדון, פנימה, כשאותו חומר הוא נוגד קרישה ולכן אנחנו פתאום רואים תוך מספר ימים היארעות כל כך גדולה של מקרים.

אתה צודק לגמרי, זה בלי מיתוג, זה בלי שם, אין אישור של משרד הבריאות, אין אישור של שום דבר, אלה עשבים מרוססים בכימיקלים שונים, ככה פשוט אפשר להגדיר אותם, והכימיקל יכול להיות כל כימיקל, עשרות סוגים, יחד עם חומר נוגד קרישה מסוכן ביותר שגם נמצא בחומרים האלה. לכן אנחנו רואים את כל המקרים הללו.

זה החומר שהמעבדה לזיהוי פלילי מצאה, הברודיפקום, שהוא החומר שהיה בתוך הדברים האלה ולכן אנשים הגיעו עם דימומים. זה חומר שיש לו שימוש חקלאי, אפשר לקנות אותו בקלות יחסית, זה חומר שנותנים אותו לחולדות וכל מיני חומרים למכרסמים בתור חומרי הדברה, חומר מעכב קרישה, לכן ראינו את כל ההיארעות של המקרים האלה. בגלל הזיהוי המהיר של המשטרה שגילו את החומר הזה בפנים, זה החומר שגרם לכל מה שדיברנו עליו, לכל הדימומים המסיביים שד"ר לוריא תיארה.

זה שקף של ההתפרצות שאנחנו רואים את העלייה, 39, יש כבר 41. זה השקף האחרון, אבל רק לציין שאנחנו מכירים את התופעה של ה'נייס גאי' לאורך השנים, לאורך השנים גם ראינו הרבה אשפוזים ומקרי מוות, אבל היארעות כמו שהייתה לנו עכשיו לא היה מקרה כזה וזה לא רק בגלל הסם, זה בגלל החומר נוגד הקרישה, החומר הקטלני המסוכן שהוא גם מוגדר כרעל, לכן כל יומיים-שלושה משרד הבריאות מוציא אזהרות לציבור יחד עם המשטרה ובכל מקרה אנחנו כמובן מעורבים ומעבירים ישירות למשטרה. אנחנו יודעים שיש להם כבר מספר עצורים בנושא. תודה רבה.

תודה רבה, אנחנו כמובן תיכף נפנה לגורמי האכיפה כדי לשמוע איפה עומד המעקב המשטרתי, חקירה, חשודים. מיד נעבור למשרד לבטחון פנים, לפני כן חברת הכנסת אורלי לוי, בבקשה.

מראש אני מתנצלת, כי יש ועדה במקביל על הנושא של הטרדות מיניות ושני הנושאים מאוד חשובים לי. ראשית, גם טוב מאוד שאני אדבר לפני הנציג לבטחון פנים כי אני רואה, לפי הנתונים שאנחנו רואים פה, שרוב המקרים החדשים הם מקרים שנתגלו בצפון, לכן גם בית החולים רמב"ם הוא זה שהציג את הדברים ומטפל ברוב הנפגעים.

בתחילת הדיון אמר פה ד"ר רוני ברקוביץ שאנחנו מכירים לאורך השנים, וכמי שעוקבת אחרי זה, תופעת ה'נייס גאי' זה כל הזמן עניין של חתול ועכבר מול המשטרה, מוציאים מפקודת הסמים, מחזירים לפקודת הסמים וכדומה ובסוף אנחנו מוצאים שם את העניין של הקנבינואידים סינתטיים. הגוף שלנו במצבים מסוימים מייצר קנבינואידים טבעיים, בקנביס יש את הנושא הזה וכשאנחנו מדברים על הסינתטי אנחנו יודעים שלאורך השנים גם הגוף לא מקבל את זה נכון. יש תופעות לוואי גם כאשר מדובר בחומר הסינתטי בלי הנושא של הדברים המזיקים שהכניסו עכשיו בנגזרת החדשה של אותו סם.

כאשר אני שמעתי על הגילאים אני מודה שהופתעתי ולכן גם רציתי שתשאל את השאלה הזו כי בדרך כלל התופעה של ה'נייס גאי' זו תופעה של צעירים, של בני נוער, צעירים מאוד, אולי זה הסם הנגיש להם יותר, כי אפשר להשיג את זה בפיצוציות בצורה כזו או אחרת, וכשאנחנו שומעים על אנשים בגילאי 30 ו-40 זה בדרך כלל גם גילאים שאנשים מתחילים בהם את הילדים, את התא המשפחתי, אנשים שמחזיקים בדרך כלל בעבודה סדירה שצריכים לתפקד לאחר מכן ולכן השאלה אם זו לא בעיה נקודתית, אירוע מסוים ששם הופצו הסמים הללו, בין אם זה במחוז חיפה ובין אם זה באזורים אחרים, אבל הגיע לקבוצה מאוד מסוימת. מה הפרופיל של אותם אנשים? כדי שנדע עם מה אנחנו מתמודדים. האם זה היה אירוע ששם הופץ ואחר כך זה איבד קצת את הביטחון האישי של אותם אנשים?

ואם אנחנו מדברים על דרי רחוב וזה האופי של דרי הרחוב אני חושבת שיש לנו פה אחריות כפולה ומכופלת. אלו אנשים שלא נמצאים, כמו שנאמר, במסגרת נורמטיבית שיכולה לפקח, שיכולה לעזור, בטח ובטח כשאנחנו מדברים על טיפולים רפואיים ועל שגרה רפואית וניהול תיק רפואי, וכאשר אנחנו מדברים על כל אותם אנשים שנמצאים ברחוב אז השאלה המתבקשת היא גם מה אנחנו עושים עם זה. ופה זו שאלה לא רק למשרד לבטחון פנים, אני חושבת שזה המערך הגדול ביותר שאנחנו צריכים להבין.

ואנחנו צריכים גם להסתכל על ההיבט הפלילי. כשאנחנו מדברים על חומר הדברה רעיל, יכול להיות שיש פה גם אירוע ביטחוני נוסף, מעבר לנושא של הסמים. אולי אני הולכת רחוק מדי, אבל אלה שאלות שצריכות להישאל כי אנחנו רואים נקודתית בחיפה ובאזור הצפון את רוב הנפגעים.

דבר נוסף שאני רוצה לשים עליו את הדגש, פרט להבדל מה קורה לגוף עם הקנבינואידים הסינתטיים לעומת אותם חומרים שאנחנו מכירים בקנביס, בין אם זה הרפואי והאחרים, ואני חושבת שאנחנו צריכים לפעול יותר בהסברה כדי שזה לא יזלוג אחר כך. אנחנו מדברים עכשיו על פרופיל מסוים של גילאים מסוימים, אבל הגלישה לבני נוער ולילדים זה אחד הדברים, אני חושבת, שצריכים להטריד את כולנו.

אני באמת מודה לד"ר לוריא שנתנה לנו איזה שהם כלים להבין מתי אנחנו מתמודדים עם סכנת חיים באירועים האלה. ושוב פעם אני מתנצל, אני אשתדל להישאר פה כמה שאפשר, אבל חשוב לי מאוד לא לפספס גם את הוועדה האחרת.

מובן ביותר ואנחנו שמחים שהצטרפת אלינו. אני חושב שאנחנו בתזמון מצוין לפנות למשרד לבטחון פנים. סגן ניצב דנה זוננפלד נמצאת איתנו?

נמצאת, כן.

שלום לך, בבקשה.

האמת שמעבר למה שד"ר לוריא אמרה ורוני, אז באמת אנחנו זיהינו את הרעל בתוך המוצגים האלה שהגיעו אלינו. אני לא רוצה לחזור על דברים, אני רוצה רק להוסיף משהו אחד.

אותה תמונה שרוני הציג במצגת של האריזות הלבנות, אלה אריזות שהגיעו אלינו ובהן מצאנו את הרעל. אריזות ה'נייס גאי' הרגילות, הרגילות במרכאות, אבל מה אנחנו רואים לאורך השנים האחרונות, זה אריזות שחורות, נראות באותו גודל, אבל אריזות שחורות עם כל מיני ציורים עליהם, סמיילי וכל מיני כיתובים משעשעים. כמובן לא אלה ולא אלה מורשים לשימוש, אלה סמים מסוכנים וכו'.

אחת התופעות שכן ראינו זה שבחלק מהאריזות הלבנות האלה אין בכלל את הסם המסוכן שמדובר עליו, כלומר אין קנבינואיד סינתטי בכלל, יש את הרעל, אבל אין את הקנבינואיד הסינתטי. זה איזה שהוא מידע שחשוב לי להגיד אליכם, גם יצאה אתמול הודעה של המשטרה בעניין. שוב, אין משהו קונקרטי מעבר למידע הזה, זה איזה שהוא מידע, זה לא שאני יכולה לעשות איתו משהו, אבל רק שתדעו.

קודם כל תודה. מה שאת אומרת פה, וכולנו ככה מסכימים, בעצם מדובר על מישהו שהרעיל אנשים, אין אפילו את התירוץ, במרכאות, לקנבינואידים סינתטיים, זה פשוט רעל.

נכון.

זו תופעה משוגעת. מישהו מהמשרד לבטחון פנים יכול להתייחס לנושא של מה קרה עד עכשיו עם החקירה? אם חשודים, אם יודעים את המניע, רקע. אתם יכולים להתייחס לזה? טל פז מזרחי נמצא פה? אנחנו ננסה להעלות אתכם אחר כך שוב. עו"ד רווה, את רוצה להתייחס?

אני יכולה להתייחס לכלים החקיקתיים. אני לא אכנס למקרה הספציפי, אני מניחה שהדברים מצויים בחקירה ויש הבדל אם עכשיו אנחנו במישור של סמים או במישור של הרעלה. לזה המשטרה תוכל להתייחס, אבל מבחינת כלים חקיקתיים, למיטב ידיעתי, לפחות לפי החומר שיש אצלי, כלים חקיקתיים קיימים.

דברים שנמצאים בפקודת הסמים הם כבר בפקודה, חומרים מסוכנים, שוב אני לא מדברת על עניין של הרעלה, אבל חומרים מסוכנים שלא נמצאים בפקודת הסמים המסוכנים, אז יש לנו את חוק המאבק בתופעת השימוש בחומרים מסכנים. את הדבר הזה אנחנו עשינו בזמנו יחד עם המשטרה והמשרד לבטחון פנים בדיוק בגלל שכל פעם נוצרים חומרים חדשים.

וזה מצליח באופן יחסי? הרי יש פה חתול ועכבר, אפרופו העכברים.

יש חתול ועכבר, על היישום בפועל המשטרה תדבר כשהיא תוכל, אבל מהמידע שהועבר אלינו בזמנו אז מול פיצוציות הרבה פעמים כן נעשה שימוש בכלי הזה.

כמה בעלי פיצוציות הגיעו לכתב אישום בעקבות זה?

את זה צריך לשאול את המשטרה, אבל אני יכולה להגיד שזה נותן כלים מהירים הרבה יותר כי התהליך של להכניס חומר לפקודת הסמים המסוכנים הוא תהליך מיידי.

כמה זה מיידי התהליך הזה?

אפשר לשאול את משרד הבריאות איך בפועל זה נעשה, אבל זה יכול להיות אפילו בתוך כמה ימים.

אבל זה משרד הבריאות שמוציא את ההכרזה?

בעבר היינו צריכים לאשר את זה בוועדת הבריאות.

הרעיון הוא הכרזה דחופה עד שאפשר להכניס את החומרים לפקודת הסמים המסוכנים.

יש מגבלה למשך הזמן?

כן, הכרזה דחופה תעמוד בתוקפה לפי סעיף 6 לתקופה שלא תעלה על 12 חודשים, אפשר להאריך את התוקף פעם אחת בשלושה חודשים נוספים מטעמים שיירשמו. ההנחה היא שבתקופה כזאת בוודאי אפשר ל - - -

זה כלי משפטי מעניין, עולות לי עוד כל מיני מחשבות על השימוש בו.

זה לא היה פשוט לחוקק את זה, עלו פה שאלות חוקתיות, אבל באמת המטרה הייתה למנוע את החתול והעכבר הזה, או לצמצם אותו לפחות. חתול ועכבר תמיד יהיה, אבל לצמצם אותו ולא לחכות שחומרים ייכנסו בגלל שמדובר בחיי אדם או בבריאות של אנשים צעירים.

חד משמעית.

ויש עבירות פליליות בנושא התפוצה. לא עשינו פה עבירה פלילית על הצריכה, מטעמים ברורים, אבל על ההפצה.

על ההפצה.

על ההפצה ובוודאי הדחת קטין לחומר אסור בהפצה. עשינו פה מנגנונים שמאפשרים בתקופת הביניים ונותנים את הכלים. אם אנחנו נמצאים במקום של הרעלה אז בוודאי יש הרבה מאוד, בחוק העונשין יש מספיק סעיפים, אבל זה עניין של חקירה.

תודה רבה. אחרי זה נחזור למשרד הבריאות כי אני רוצה לשמוע איך זה עובד. זה אכן כלי חקיקתי יחסית נדיר.

זה מתפרסם ברשומות.

היעילות שלו דווקא חשובה. ביקש מאיתנו לדבר ד"ר אופיר לבון, בית חולים הכרמל.

שלום. קודם כל בוקר טוב ותודה על ההזמנה וגם שלום לחברים פה בקהל שאני מכיר. אני רוצה לקחת את הדבר למשהו רחב יותר. האירוע האחרון, גם אצלנו בכרמל מטופלים אנשים, אנחנו שותפים לכל הבירור, הוא בעצם רק דוגמה פרטית, לא שהיא לא חשובה, היא חשובה מאוד, יש פה אנשים שנפגעו ואולי עדיין יש כאלה שיגיעו, אבל הנגע שעליו מדברים הוא רחב יותר ובו צריך להתמקד ואני אתן רק מספר קטן של נקודות כדי שהוועדה וגורמי החוק יחשבו איך אפשר לקדם, כי אפשר לדבר על זה ארוכות.

אחת, כל הנושא של הסברה. נשמע אולי נורא בנאלי, אבל אחד הדברים שאנשים נופלים בהם, והוזכר עכשיו שזה שאנשים מנסים להרעיל את האנשים, זה שאנשים חושבים שמה שהם מקבלים מאותם גורמים זה קנביס, שהוא כשלעצמו דרך אגב מסוכן, אבל בוא נשים את הנושא של צמח הקנביס בצד, סוגיה מרתקת שגם הכנסת עוסקת וצפויה לעסוק בה.

אל חשש, אנחנו נעסוק בה רבות, אתה מוזמן לעקוב אחרי הוועדה.

נכון. ספציפית, קנבינואיד סינתטי, ונאמרו כמה דברים על ידי חלק מחברי הכנסת, זה לא קנביס, סימן קריאה, זה פשוט משהו אחר. זה לא משפיע רק על רצפטורים של קנבינואידים, זה משפיע על המון דברים ועושה המון נזקים ולמעשה כנראה יש הרבה מאוד אנשים שמגיעים עם התקפי לב, הפרעות בכבד, הפרעות בכליות ואנשים לא יודעים אותם.

כלומר הנושא של הסברה, שאנשים חושבים שמוכרים להם משהו מסוים והם מקבלים משהו אחר הוא חשוב. גם אם הדבר הזה הוא לא חוקי, עדיין צריך להסביר אותו. זאת אומרת זה נשמע קצת הפוך, אנחנו רוצים שהם לא ישתמשו בזה, אבל בדרך צריך גם לתת קצת הסברה שאם מישהו מחליט ללכת על אותם קווים אדומים הוא יצטרך לדעת, כי יש לנו גם איזה שהיא אחריות, נקרא לזה ציבורית ומוסרית.

אני ממשיך לדבר הבא, הנושא החשוב של איך אנחנו נדע מה יש. אז כמה דברים, לחדרי המיון מגיעים המון המון אנשים עם המון תחלואים והרבה פעמים הרופאים, למרות המגבלות, עדיין חושדים אולי זה סוג של הרעלה, אולי זה סוג של סם. הבעיה היא שבחדרי המיון במדינת ישראל אין אפשרות לבדוק נוכחות של חומרים מלבד כמה סמים מאוד קלאסיים, אין לנו אפשרות לבדוק אף אחד מהקנבינואידים הסינתטיים, רק בעצם מעבדה אחת ראשית ואולי עוד כמה וריאציות, המעבדה הפורנזית בשיבא יודעת לעשות את זה וגם היא עושה את זה בקבועי זמן ארוכים של ימים ושבועות.

יש אפשרות לצייד ולשפר את היכולת של חדרי המיון לזהות מהר יותר ויעיל יותר אנשים שנחשפו למגוון הסמים החדשים יותר. דרך אגב זה לא רק קנבינואידים, יש גם סטימולנטים, זאת אומרת סמים באמת מאוד מאוד מגוונים, והדבר הזה יקל.

לבית החולים אין ערכה לבדיקה של סמים כאלה? אתה אומר שיש לכם את היכולת להתחקות אחר הסמים רק כשאתם חושדים במשהו? וגם אז הבדיקה היא מאוד מאוד מצומצמת למספר סמים?

יש הרבה מאוד מצבים שאנשים מגיעים עם איזה שהוא אירוע שהוא לא כל כך ברור, למשל בחור צעיר שאין לו מחלת לב, כשהוא מגיע עם אירוע לבבי, עם התקף לב, שזה מאוד מוזר, אחד החשדות שהוא בעצם לקח סמים. זה יכול להיות קוקאין, שאנחנו יודעים לבדוק, אבל זה יכול להיות אחד החומרים האלה. אנחנו שולחים בדיקה שנקראת בדיקת סמים בשתן, אבל הבדיקה בישראל היא בדיקה מאוד מוגבלת. יש אפשרות לשפר את היכולת של בתי החולים וחדרי המיון לזהות את המטופלים האלה ולדעת גם יותר על ההסתמנות האפידמיולוגית.

נקודה נוספת שאפשר לשפר אותה, גם מבחינה רגולטורית וחוקתית. יש מדינות רבות בעולם שהם מבצעים מערכות ניטור ציבוריות שמזכירות את מה שאנחנו עושים בישראל עם הנגיפים, שיש מרפאות מוניטור שדוגמים באופן מזדמן מטופלים בשביל לדעת איזה נגיפים יש. כאן אני לא מדבר על דגימה של מטופלים או אנשים, אולי זה גם נשמע לא נעים, אלא עושים בדיקות, שימו לב, לדוגמה של משתנות ציבוריות בכל מיני מקומות ציבוריים, במועדונים ובעוד אזורים.

זה נעשה בלונדון, זה נעשה בעוד מקומות בעולם, אנחנו לא יודעים מי לוקח, אבל אנחנו מזהים חומרים, ככה החברים שלנו, הטוקסיקולוגים, בלונדון עושים את זה, והם יודעים לזהות טרנדים עוד לפני שמגיעים המטופלים הראשונים.

כלומר יש מגוון גדול מאוד של כלים. אנחנו בחברה לטוקסיקולוגיה של ההסתדרות הרפואית, יחד עם מרכז ההרעלות, שהם הקולגות, יעל ואני ביחד מובילים ועם נוספים, יש לנו עוד הצעות איך אפשר לשפר את המצב, ולא דיברתי מילה אחת על שיפור יכולת הטיפול במטופלים, דיברתי רק על יכולת האבחנה. אנחנו יודעים בהרבה סביבות, כולל ביטחוניות, שהדרך הראשונה שאנחנו מזהים משהו זה באמצעות הזיהוי הקליני, כלומר דרך המטופלים, ואז הולכים אחורה ומבינים מה קרה.

אז, כמו שאמרתי, אם אנחנו נצליח לדגום את האנשים בצורה יעילה יותר בחדרי המיון ובמקומות ציבוריים באמצעות בדיקות שהן יותר בעולם הקליני אנחנו גם נדע יותר על התופעה, לא צריך לחכות עד שנתפוס את הסם עצמו ונשלח למעבדות המצוינות של מז"פ, אלא נתפוס אותם בשלבים מוקדמים יותר, אפשר גם לזהות את האפידמיולוגיה בישראל, ואפשר לעשות הרבה דברים אחרים. אני אעצור כאן, אני חושב שהרעיון מובן. תודה.

אכן, החכמת אותנו. תודה, אני שמח שביקשת את זכות הדיבור.

רם, שאלה אחרונה לפני שאני הולכת, האם זה חשוב מאוד לדעת או לדגום את החומר הספציפי שגרם לבעיה בשביל לתת את הטיפול המיטבי, או האם ברגע שהבן אדם הגיע לבית החולים וזיהו כבר את הבעיה עצמה, בלי לדעת מהו החומר הספציפי שהביא לה, האם אז הטיפול פחות טוב? אם יש התקף לב, אנחנו מטפלים באירועים המשניים גם, ולכן אולי אנשים לא משתפים פעולה ולא אומרים ולא מסכימים שיעשו להם בדיקה של סמים כי הם אומרים שהם כבר בבית חולים, הם מטופלים, הם מוגנים.

התשובה היא כזאת, אפשר לטפל בהרבה מההסתמנות הקלינית רק באמת באמצעות הסימנים והבדיקות שאנחנו רואים, אבל אם אנחנו לא מבינים שזה אירוע הרעלה הדבר יכול להוביל את הרופאים לבחירה לקויה של בדיקות מסוימות, בדיקות חודרניות שהן מיותרות, לטיפולים תרופתיים שהם פחות מתאימים, כך שהדבר הזה הוא בעייתי. אפשר להתמודד בלי, עובדה היא שאנחנו מטפלים במטופלים שכנראה חלקם כן נחשפו לסמים ואנחנו לא יודעים את זה, או לא בטוחים שזה זה. ככל שנחכים יותר נוכל לתת טיפולים יותר מדויקים, בעיקר לאורך זמן, גם לא נכתים אנשים בכותרות לא נכונות, ניתן כותרות של מחלות כרוניות כשזה לא הבעיה. אין ספק שמידע זה כוח, כולנו יודעים, וככל שנדע יותר נטפל יותר נכון.

אוקיי. תודה רבה. אני שמח שהצטרפה אלינו נציג המשרד לבטחון פנים, טל פז מזרחי.

קודם כל נציגת המשטרה, הייעוץ המשפטי. נחדד את זה, אני בטוחה שיש היום את ענת מססה, הנציגה של המשרד לבטחון פנים מבחינת הייעוץ המשפטי.

בעניין של החקירה שהבנתי שנשאלתי מקודם וזה התנתק לי, ענייני זום, בעדכון האחרון שאני קיבלתי על החקירה, היא מן הסתם עדיין מתנהלת, לא ניתן למסור פרטים, אבל ככל שיש עניין שבמדיניות שנשמח לברר כדי שניתן יהיה לראות איך אפשר להתקדם עם זה הלאה, אז אני אפנה בעניין הזה לנציג של האח"מ.

אני מבין את התשובה ואת העובדה שזה בחקירה, בכל זאת עולה לי פה מחשבה, וגם קיבלתי כמה פניות, נבדקים גם כיווני חקירה של אירוע לאומני אולי? (נתק בזום), אני יוצא מנקודת הנחה, למרות שזה מאוד מעניין, שאת לא תעני לשאלה הזאת. אני מקווה שזה לא המצב שאנחנו מצויים בו, אבל שווה כמובן לבדוק את זה.

אני יכול לראות מי נמצא איתנו פה? נמצאים פה הנציגים של הרשות הלאומית לביטחון קהילתי, טלי יוגב? מיד אנחנו פונים אליכם.

תודה. בוקר טוב לכולם. אני אתייחס ממש בקצרה ואחריי תדבר אתי על הנושא של הכרזה על חומרים, היא מרכזת את העניין הזה במדינתנו, ואורית תדבר על איך אנחנו עובדים עם הדברים האלה בשטח ואיך הנושאים האלה מגיעים לשטח ומה נעשה בנקודה הספציפית של מה שהיה בשבוע האחרון.

אני רוצה להגיד באופן כללי שאנחנו מכירים את הנושא של שתי הזירות שמוצאים בהן את החומרים האלה. מצד אחד זה באמת, כמו שהזכירה חברת הכנסת אורלי לי, אנחנו רואים את זה בקרב מתבגרים.

אני חייבת להתייחס למספרים, גם בסקר האפידמיולוגי הרחב שנעשה ב-2016 אחוזי השימוש היו 1.9, כמעט 2, אבל ממוצע הגילאים היה 18 וחצי, זאת אומרת עיקר המשתמשים היו בין גילאי 16 ל-21, שם זה היה בין ה-30% ל-40% מכלל המשתמשים, 24% עד גיל 15.

בסקר של ה-EBSC של 2019, שמתייחס למתבגרים, לכיתות י' עד י"ב, אלה שעשו שימוש פעם אחת בשנה ראינו ממוצע של 5.5%, אבל פה אני רוצה להתייחס לזה שבחברה היהודית בקרב מתבגרים אנחנו רואים אחוזים נמוכים יחסית, שזה 3.3% ובחברה הערבית זה 10.5% כשבנים בחברה הערבית זה 17%. זאת אומרת 17% מהבנים בחברה הערבית שמשתמשים בסמים עושים שימוש בחומרים האלה, שזה פשוט גבוה בצורה דרמטית מכל מקום אחר.

גם בסקר שאנחנו עשינו עכשיו כרשות באפריל 21' בדקנו את שיעורי השימוש מעל גיל 18 ומצאנו אחוזים מאוד נמוכים של 0.2% בחומרים האלה. אז אני עוד פעם אומרת, החלק שאנחנו באמת מכירים אותו מהאוכלוסייה הרחבה יותר זה את החלק של בני הנוער והצעירים מאוד בגיל, והזירה השנייה שאנחנו מכירים היטב זה הזירה של אנשים שחיים ברחוב, בין של המשתמשים הכרוניים, דרי רחוב, ואת זה אנחנו גם מכירים.

אז כחלק מההתראה שקיבלנו ממשרד הבריאות, הדבר הראשון שעשינו זה העברנו את זה לתכנית משותפת שלנו עם משרד הבריאות שנותנת מענה לאוכלוסיית קצה הרצף וזה מיד עבר לכל הרכזים שלנו, עם בקשה לעשות ממש עבודה ברחוב ולהזהיר את האנשים ולוודא שהם בודקים שבע פעמים, למרות שזה מאוד קשה ברחוב.

תזקקי את המילה 'מיד', זה משהו שקורה תוך יממה, תוך כמה שעות, זה לוקח כמה ימים?

אז אנחנו קיבלנו את ההתראה ממשרד הבריאות, אני קיבלתי את זה בווטסאפ ברגע שזה פורסם במשרד הבריאות ומיד העברנו את זה הלאה. מיד זה מיד, זה ווטסאפים, אנחנו לא מחכים עם הדברים האלה.

בסדר גמור, רציתי להבין את המשמעות. אוקיי, מצוין.

מעבר לזה הרשות עובדת בכל הרשויות המקומיות בארץ ואת אותה התראה העברנו גם באמצעות מנהלי המחוזות שלנו לכל המנהלים היישוביים שיורידו את זה לשטח. אני כן רוצה להגיד שתוך כדי זה שגם נודע לנו שהמיקוד של הפגיעה פה היה בעניין של דרי רחוב אז נתנו יתר דגש לנושא של קצה הרצף, וזה תיכף אורית תדבר על זה, היא גם תגיד מה עשינו בעבודה השוטפת שלנו.

עכשיו אני מזיזה את הראש הצדה ואתי תדבר על הנושא של החומרים והחלק החוקי שיפעת התחילה לדבר עליו, ההכרזה על חומרים.

בוקר טוב לכולם, אני אציג את עצמי, כי אני בפורום הזה של הוועדה המחודשת בפעם הראשונה. שמי עו"ד אתי כהנא, והתפקיד שלי זה מנהלת תחום בכירה חומרים פסיכואקטיביים.

אנחנו עושים בנושא הזה של סמי הפיצוציות, שזה שוב איזה שהוא מונח סלנג כמובן, יש גם הרבה בלגן במונחים, אבל הנושא הזה של אותם סמי פיצוציות, נמשיך לקרוא לזה, וה'נייס גאי', כבר למעלה מעשור הרשות מרכזת את הוועדה לבחינת חומרים פסיכואקטיביים, ועדה בין משרדית שהיא זו שלמעשה ממליצה לשר הבריאות על תיקון התוספת והוספת חומרים חדשים לרשימת הסמים המסוכנים שבפיקוח של פקודת הסמים המסוכנים.

הרשות גם מהווה גורם מייעץ למנכ"ל משרד הבריאות להכריז על חומרים כאסורים בהפצה מכוח חוק המאבק בתופעת השימוש בחומרים מסכנים. אנחנו גם נמצאים בקשר עם ארגונים בין לאומיים שונים, כמו האו"ם, כמו ה-EU CDDA שגם מנהלים את הפיקוח הבין לאומי על הסמים באו"ם וגם יש להם מערכות התראה מוקדמת לגבי סמים חדשים שצצים בשוק.

ואני כבר רוצה לציין שהייתה אליי פנייה מה-EU CDDA שהם מבקשים מאיתנו לשתף במידע לגבי הפרשה האחרונה שגם הם נחשפו אליה מפרסומים בתקשורת ומאוד מאוד מתעניינים במה שקרה עם האשפוזים הרבים שהיו לאחרונה.

הנושא הזה באמת עמד בשיאו לפני 15 שנים, הנושא של המרוץ מבחינת האכיפה אחרי השינויים התכופים של סמים חדשים שכל פעם צצו בשוק אחרי שחומרים נכנסו לפקודת הסמים המסוכנים והיו תחת הפיקוח של הפקודה וצצו חומרים חדשים. התופעה הזו הייתה ממש קשה, בלתי נסבלת והשאירה את גורמי האכיפה כמעט חסרי אונים, ואז באמת התחילו שינויים. כבר ב-2010 הגישה השתנתה מהכללת חומרים באופן פרטני להכללת חומרים באופן גנרי, כלומר משפחות של חומרים, חומרים ביחד עם הנגזרות שלהם ובשנת 2013, כשנחקק חוק המאבק בתופעת השימוש בחומרים מסכנים, הוא הביא לשינוי, הייתי אומרת אפילו דרמטי, ומאותה תקופה שבה אנחנו ראינו את החומרים האלה נמכרים באופן חופשי ביותר, הייתי קוראת לזה תחת אורות ניאון בחוצות, החוק הזה נתן כלים מאוד מאוד משמעותיים.

את יכולה לפרט איך התבטא השינוי הדרמטי בעקבות הכלים שקיבלתם?

בשני דברים. האחד, בכך שהוא נתן סמכות של תפיסה והשמדה של חומרים שנתפסים, כשבעצם בהינתן סימנים שמצביעים שהחומרים הם אכן חומרים מסכנים, הנטל להוכיח שהחומרים האלה הם אכן חומרים תמימים מוטל על מחזיק החומר. הדבר הזה נתן סמכות תפיסה מיידית של כל חומר כזה שנתפס בשוק. זה חלק אחד מהסמכויות שהחוק הזה נותן.

החלק השני של החוק יצר את האפשרות להכריז הכרזה דחופה באופן מהיר של חומרים כאלה שאסורים בהפצה, זו עבירה לפי החוק הזה עם עונש בצדה של שלוש שנות מאסר בהפצה רגילה וחמש שנות מאסר כאשר מדובר בהפצה לקטינים, ובעצם זה הפך לעבירה פלילית את המעשה הזה של הפצת החומרים המוכרזים האלה. ההליך של הכרזה על חומרים הוא הליך מהיר יותר, הוא הליך שלא צריך לעבור ועדת כנסת, זה למעשה הליך שבו מנכ"ל משרד הבריאות, בהתייעצות עם גורם מהרשות, בזמנו למלחמה בסמים, היום הרשות שלנו, הרשות הלאומית לביטחון קהילתי, ונציג של משטרת ישראל, מכריז על החומרים האלה. זה הליך שקורה מהר ואני כבר אתייחס למה שקורה בימים האלה.

אז השינוי הדרמטי כבר התחולל באותן שנים עם הגישה שמכלילה משפחות של חומרים, שהיום אנחנו כבר עובדים בה באופן רגיל קבוע, וגם עם החקיקה של החוק הזה ובאמת החומרים האלה ירדו מאורות הניאון, ירדו מהרחוב. לכן גם המונח הזה של סמי פיצוציות, שנתבע באותה תקופה שהחומרים האלה נמכרו בגלוי בפיצוציות, הוא כבר פחות מתאים היום, כי היום זה לא נמצא שם באופן הזה ואם הוא נמכר זה נמכר כמו סמים מסוכנים והזירה העיקרית היא באמת אינטרנט, שליחים וכו'.

יחד עם זאת חייבים לומר שאנחנו לא יכולים לחשוב שבעקבות חקיקה תופעות נעלמות והתופעה הזו עדיין נמשכת. מה שכן ראינו, ואנחנו רואים את זה כל הזמן, זה הפחתה גדולה בכמות החומרים החדשים שצצים בשוק ושאנחנו מכניסים אותם כל הזמן לפיקוח, זאת אומרת שאם בעבר אנחנו היינו מדברים על עשרות חומרים שבכל פעם הוכרזו באותו הליך של הכרזה מהירה ואחר כך הוכללו בפקודת הסמים, היום אנחנו רואים את זה בכמויות הרבה יותר קטנות, גם בהכרזות וגם בהכללות בפקודת הסמים, גם מבחינת כמות החומרים וגם מבחינת התדירות שבה החומרים האלה נפוצים בשוק.

אגב, הנושא הזה הוא בכל העולם, כלומר השינויים האלה באופן שבו מתנהל כיום השוק של החומרים האלה, התהליכים האלה עברו גם במדינות אחרות בעולם שגם בחרו בכל מיני שיטות פיקוח מתקדמות יותר בחומרים האלה. אבל כמו שאני אומרת, זה עדיין חי, זה עדיין קיים, לצערנו נושם ובועט ואנחנו גם עושים הכרזות וגם עושים הכללות גם בשנים האחרונות, זאת אומרת זה לא לגמרי נעלם מהשטח.

אני לא יודעת אם הייתה איזה שהיא שאלה שפספסתי, כי דיברתי ברצף, אני רוצה רק להתייחס לפרשה האחרונה.

לא הייתה שאלה, רק את האמירה שלי שאנחנו יחסית מתקרבים לסיום הדיון אז אני אבקש לתמצת את דברייך בבקשה.

אוקיי. אני רק רוצה לומר עוד משפט אחד. כפי שהבנתי מדנה מהמעבדה, החומר שנתפס במקרה הזה, החומר הפסיכואקטיבי, הקנבינואידים הסינתטיים שנמצאו בפרשה הזאת נמצאים בתוך פקודת הסמים, זאת אומרת הם סמים לפי הפקודה, הם מהווים נגזרת של איזה שהוא חומר שכבר הכללנו אותו בפקודת הסמים המסוכנים, כך שהנושא הוא לא הנושא של החומרים החוקיים אל מול הלא חוקיים, הבעיה של החומרים האלה, ואת זה יגידו כל אנשי המקצוע והפרשה האחרונה גם הוכיחה את זה, שאנשים לא יודעים מה הם מכניסים לגוף שלהם, פעם אם זה רעל עכברים ופעם אם זה חומר אחר וזה בעצם הסיכון הכול כך גדול שנלקח כאן על ידי המשתמשים.

כלומר הבעיה לא נמצאת במישור של הפיקוח, זה סם לפי פקודת הסמים, אלא באמת זה הסיכון העצום שקיים בחומרים האלה, בין אם הם בפני עצמם, בין אם הם מעורבבים כמה חומרים ביחד, ובין אם מערבבים בהם, כמו במקרה הזה, שבאמת הקפיץ את הנושא הזה לתודעה ולמודעות בצורה מאוד מאוד דרמטית עם הנושא של הערבוב של רעל העכברים.

אוקיי. קודם כל מאחל לך שיחזור לך רגע הקול. תודה רבה.

אני רק מבקשת שתעבירו את זכות הדיבור לאורית שפירו, שלא יושבת איתנו באותו חדר.

בסדר גמור, תודה רבה לשתיכן, בהחלט שפכתן אור גם באמת על הפרקטיקה היומיומית של החלטות שקורות פה ואיך הן יורדות ממש עד השטח וזה לא תמיד קורה, אז תודה.

בבקשה, אורית שפירו. שלום.

שלום וברכה. אני מנהלת תחום בכירה באגף המניעה ברשות. לקצר, אני אומר שהנושא של המניעה והחינוך הוא מתנהל לאורך כל השנה בדגש עם עבודה עם הורים. ההדרכות וההכשרות נעשות גם בסדנאות תהליכיות וגם בהרצאות חד פעמיות.

מה שקרה עכשיו זה שהיה הרבה רעש בשטח, בשבוע וחצי האחרונים, זה התחיל מהצפון, יש לנו 250 מנהלים יישוביים בפריסה ארצית, זה התחיל שם, הורים שואלים מה לעשות, מה זה סמי פיצוציות, מה זה 'נייס גאי' ומבקשים עזרה ותוך מספר ימים שמנו דגש מיוחד ומענה ספציפי לאירוע הזה של ה-39, וכרגע של 41 מטופלים, ומיד כתבנו עלון מידע להורים, הוא נקרא 'הורים, בואו נדבר על זה – 'נייס גאי''. העלון מכיל גם מידע בכלל על החומר, על ההשלכות שלו, אבל יותר חשוב, כי אנחנו יודעים שזה מה שהורים הרבה פעמים מחפשים, זה ממש כלים יישומיים, איך אתם הולכים לדבר עם הילדים שלכם הצעירים על הנושא הזה.

בד בבד, כפי שטלי אמרה, את כל האזהרות של משרד הבריאות העברנו באופן מיידי. כבר במוצאי שבת נשלחו לשטח, ועכשיו גם בתרגום לערבית זה נשלח לשטח, זה לכלל האוכלוסייה, אבל הנושא של ההורים ואיך הם מתווכים את זה מול הילדים שלהם ומול הצעירים שלהם במשפחות, זה משהו שנדרש. אז כרגע שוחרר בעברית, אני מאמינה ומקווה שעד סוף היום, כבר ראיתי שעובדים על התרגום, והיום או מחר זה כבר יוצא לשטח בשפה הערבית.

אני כבר ראיתי נכון לאתמול, תוך שעה זה נכנס לתוך רשתות חברתיות ביישובים השונים, וזאת המטרה שלנו, לדבר באופן כללי על הסכנות שבשימוש בחומרים השונים ובאירוע הספציפי הזה בכלל מה זה אומר.

תודה רבה, אני רק חייב להתייחס. אני מבין את הצורך באמת לייצר הסברה להורים ולבני הנוער, אבל ניכר, לפחות בתקופה הזו של השבועיים האחרונים, שרוב המקרים הם של בגירים, אפילו היא דיברה באזור בין 20 לעד 50, אם אני זוכר נכון.

אתה צודק, אבל היום זה בגירים של 25 עד 39, בעוד שבוע, עוד חודש, זו הרי עבודה מניעתית תהליכית, זה יהיה יותר צעירים, זה יהיה אירוע אחר.

אין שום ספק, ברור שאם נייצר הסברה משמעותית יותר בקרב בני הנוער אנחנו נפגשים אותם אחרי זה מודעים יותר כשהם יגדלו. זה ברור ונכון, בסדר, רק רציתי להתייחס ספציפית. תודה רבה.

חשוב לי גם לשמוע את מועצת התלמידים והנוער, למרות מה שאמרנו פה, אבל באמת אנחנו מדברים על תופעה הרבה יותר רחבה מהשבועיים האחרונים בהקשר הספציפי של אותם חומרים רעילים. בבקשה, ליאל סרוסי.

קודם כל חשוב לי להגיד תודה על זכות הדיבור. אני ליאל סרוסי, תלמידת כיתת י' בבית הספר הרב תחומי בחדרה, נציגת מועצת התלמידים והנוער הארצית.

חשוב לי להתייחס לכמה דברים, בין היתר גם לכמה דברים שנאמרו כאן במהלך הדיון. קודם כל אני שומעת דיונים על זה שזה לא כל כך נפוץ בקרב בני הנוער ושטווח הגילאים בהתפרצות הנוכחית הוא צעירים בני נוער. קודם כל כואב לי שככה מסתכלים על המצב, בהתחלה גם סיגריות לא היו אתגרים לבני נוער ובהתחלה גם קנביס לא היה אתגר של הנוער ובהתחלה גם אלכוהול לא היה אתגר של הנוער, אבל בכל אחת מהפעמים לא היה שיח קדימה לעתיד של בני הנוער ואנחנו רואים את התוצאות בשטח. היה כישלון משמעותי בלהסתכל קדימה איך נותנים לנוער מעטפת על מנת למנוע את ההידרדרות הזאת. אנחנו באמת רוצים לטפל קודם כל בגורם לבעיה ולא רק בבעיה עצמה.

באופן כללי מבחינת הסם, המדינה צריכה למצוא דרך כלשהי להגדיר את זה בפקודת הסמים המסוכנים ובאמת להתייחס לזה בצורה הזאת כי יש קושי משמעותי לאכוף אותו, בעיקר בקרב צעירים ובני נוער וזו גם הסיבה שלא מודעים לזה שהתופעה הזו קיימת שם. נוער תמיד השתמש בסמים ואלכוהול, בקרב צעירים תמיד היו התנהגויות סיכוניות, אבל הקורונה העצימה את מה שהיה וה'נייס גאי' נתן פתרון נוח.

בעצם השימוש בסם הוא חלק מתהליך, זה לא קורה שהיום בבוקר אני קמה ומחליטה להשתמש ב'נייס גאי', זה בעצם איזה שהוא תהליך, זה מתחיל בסיגריות וסיגריות אלקטרוניות, זה ממשיך ל'נייס גאי' ויכול להסתיים בסמים מסוכנים הרבה יותר. מה הסיבות לרכישה? קודם כל המחיר מאוד זול, ה'נייס גאי' נמכר במחירים נגישים לכל כיס ביחס לסמים האחרים. המצב הנפשי, קודם כל השימוש ב'נייס גאי' עלה בתקופת הקורונה, כמו שנאמר כאן לפניי, בעיקר בעקבות המצב הנפשי של בני נוער וצעירים.

עוד נקודה שחשוב לי לדבר עליה זה המצב החברתי והלחץ החברתי שבני נוער נתונים בהם. רוב בני הנוער נמצאים במצב חברתי לא טוב ועל מנת להשתלב בחברה ולהשתלב בקבוצות שונות אנחנו נכנעים ללחץ חברתי ובעצם מידרדרים לשימוש בסמים בשביל להיות איזה שהוא חלק מהחברה. הלחץ הוא לא בהכרח של אם לא תעשו את זה אז נעשה ככה וככה, אלא דווקא מקומות שבהם בתוך קבוצה נער מרגיש בודד, הוא שונה, כי הוא לא צורך את אותם דברים כמו החברים שלו ובמצב כזה הנער מרגיש בלחץ ואין לו שום סיכוי מול אותו לחץ. בתי הספר חייבים לעמוד לצד אותו הנער ולתת לו את הכלים והתמיכה להתמודד עם אותו הלחץ.

מבחינת הרשתות החברתיות, יש תמונות של הסם, סיפורי הנאה מהסם, סרטונים של שימוש בסמים מתפרסמים מדי יום. כוכבי רשת מצטלמים עם סמים ומדברים עליהם באופן גלוי וההשפעה שלהם על בני נוער היא רבה. אם אני אראה מפורסם שאני מעריכה ואוהבת ברשתות החברתיות מפרסם סמים כמשהו לגיטימי יכול להיות שמחר בבוקר אני אלך ואעשה את אותו דבר.

המכירה העיקרית, קודם כל, כמו שנאמר פה הרבה לפניי, היא דרך סוחרים ברשתות החברתיות. משהו נגיש מאוד, בעיקר לבני נוער, כי כל בן נוער שיש לו גישה לרשת פשוט יכול להשיג את זה מאוד בקלות וגם אין שם שום אכיפה.

נקודה מאוד דרמטית שקצת התפספסה כאן היא בעצם מה קורה בתוך מערכת החינוך. אין התייחסות בשיח בתוך מערכת החינוך, יש אולי הרצאה בודדת בחטיבות הביניים ומערך שיעור בודד אחד בשנה. מורים אומרים שהם מודעים לתלמידים שמעשנים בתוך שטחי בית הספר, בעצם יש פה איזה שהיא התעלמות. רואים תלמידים מעשנים ומתעלמים מזה ומעלימים עין ובעצם אותם תלמידים מקבלים מסר מהסביבה ובעיקר מהמורים שלהם שהמצב הזה הוא לגיטימי, שזה לגיטימי לעשן. אותם תלמידים הולכים בשעות אחר הצהריים ומעשנים 'נייס גאי' או סמים קשים יותר.

בהרבה מבתי הספר יש איזה שהוא הסכם לא כתוב בין התלמידים להנהלה, באזורים מסוימים בבתי ספר תלמידים יכולים לקיים התנהגויות סיכוניות ובעצם הדיל זה שתלמידים יעשו את זה בשטח ספציפי וההנהלה לא תאכוף ותעלים עין. הקריאה שלנו כאן היא באמת לוועדת חינוך, לכנס דיון דחוף בנושא, מאוד חשוב לדבר על זה ומאוד חשוב לדבר על התופעה בתוך בתי הספר.

מבחינת המודעות, נאמר כאן ממש לפניי, אין מודעות לתופעה בקרב הורים ולכן אין התערבות בתוך הבתים. לרוב התופעה קורית בבתים שאין בהם עורף משמעותי לבני הנוער, כלומר הורים שעובדים עד מאוחר, הורים גרושים, מצב שהילד נשאר המון שעות לבד בבית ונחשף לחומרים, בגלל שאין מודעות לסכנות ולהשלכות שלהם.

ליאל, למרות שאת אומרת דברים סופר משמעותיים, תשתדלי לתמצת, בבקשה.

שלושה משפטים אחרונים. בעצם לבני נוער מובטח, ממש דיברתי עם חברות שלי, שכן חשופות לתופעה, אתמול בערב, מה שמבטיחים להם כשהם רוכשים את הסמים זה איזה שהיא חוויה של להתנתק מהמציאות, להיכנס לתוך איזה שהוא סרט, משחק מחשב ולהרגיש מנותקים וזה משהו שבני נוער מחפשים.

משהו שכן חשוב לי להציף זה שדווקא מעבר לכול אני באמת חוששת, אני חוששת ומלאה דאגות גם לעצמי. בסופו של דבר המצב הנפשי שלי והמודעות שלי כרגע להשלכות והתופעות היא מאוד גבוהה, אבל אני לא יודעת מה יהיה איתי בעוד חצי שנה, אני לא יודעת מה יהיה המצב שלי בעוד שנה ובכנות, כרגע אני לא רואה שיש מישהו שיתמוך ויעזור לי במידה שאני אדרדר למצבים האלה וזה ממש מפחיד.

יש פעמים שנוער אפילו לא מודע למה הוא קונה, לעתים 'נייס גאי' נראה כמו סמים אחרים ובאמת נמכר תחת שמות אחרים ובעצם הסם הזה מורעל ויש בו המון חומרים שבני נוער לא מודעים להם. הקנייה היא בסופו של דבר קנייה תמימה. וזהו, זה מה שחשוב לי להציף, אז תודה רבה על זכות הדיבור.

תודה רבה לך. דבר אחד אני יכול להגיד לך, שמבחינתי יקרה איתך בחצי שנה-השנה הקרובה זה שתהפכי להיות שותפה שלנו בוועדה, להכיר לעומק את האופן שבו זה מתנהל בבתי הספר, בקרב בני הנוער. אני מצטער שלא נתתי לך לדבר יותר מוקדם כי אולי חלק מהדיון לפחות היינו מסיטים לעומק התופעה וגם להסתכל עליה בהיבטים ארוכי טווח.

אבל אני מוכן להתחייב כמובן שזה ממש ממש ממש לא הדיון האחרון ובאמת חלק גדול מהדיון התמקדנו בשבועיים האחרונים, כי יש פה סיטואציה מאוד מאוד חריגה, אבל כל תופעת סמי הפיצוציות היא כמובן הרבה יותר רחבה והיא, אני מניח, כמו שאת מתארת, ואני בטוח שגם אנשי המקצוע יודעים, היא אכן עדיין, אני לא רוצה להתנבא, אבל ממה שאני מבין, היא כן בקרב בני נוער, לפחות באופן יותר מובהק ממה שראינו עכשיו. אז אנחנו ניצור איתך קשר וככל שאת תרצי שזה מה שיקרה איתך בחודשים הקרובים אז אנחנו ממש נשמח.

אני רוצה לראות את כל מי שאיתנו ואם יש עוד מישהו שמאוד חשוב לו להוסיף משהו שלא נאמר לפני שאנחנו מסיימים אז שירים את ידו, אבל עם כוונה אמיתית. אורן, רצית להגיד משהו?

שלום לנוכחים. בהחלט רציתי לציין משהו שלא נאמר פה עד עכשיו בוועדה, אני מרגיש שיש פה טמינת ראש בחול, של כל חברי הוועדה, אני מרגיש כאילו אני בדה-ז'ה-וו. לפני שבע שנים, לפני שש שנים ולפני חמש שנים, בכל שנה בעצם, הייתי נוכח בוועדות כאלה בדיוק, הדיונים חוזרים על עצמם ודבר לא משתנה, זה מה שקורה בפועל.

טמינת הראש בחול. בתחילת הדיון ציינת שאין קשר לנושא הקנביס, אני חושב שהקשר לנושא הקנביס הוא כל כך ברור. ראשית השימוש באותם תחליפים כגון 'נייס גאי' ודומיהם, קנבינואידים סינתטיים, נובע מעצם האיסור בחוק על קנביס, השימוש שהיה בוודאי פחות אם הקנביס היה חוקי, ואכן אנחנו רואים שבשנים האחרונות ירד השימוש באותו 'נייס גאי' בעקבות ירידת המחירים של הקנביס בשוק השחור והגישה הנוחה דרך הטלגרם.

לא שאנחנו בעד הדבר הזה, אנחנו רוצים שזה יהיה מוסדר, אבל למי שמפקפק בטענה הזאת אני אזכיר שלא רק השימוש ב'נייס גאי' הוא תוצאה של האיסור החוקי על קנביס, אלא עצם המצאת אותם קנבינואידים סינתטיים הם בשנות ה-80 של המאה הקודמת תוצאה של האיסור החוקי על קנביס בארה"ב, האיסור על מחקר ברכיבי הקנביס, ולכן פותחו אותם חומרים שדלפו לשוק הלא חוקי והפכו כך בשימוש נפוץ בחברה, בין השאר בישראל.

אני מאמין ורבים כמוני מאמינים שכאשר הקנביס יהיה חוקי השימוש ב'נייס גאי' ודומיו כמעט וייעלם. אנחנו שמענו פה מהנוכחים שהשימוש הוא דווקא לא בקרב בני נוער, שאני חושב שדווקא כן מודעים, הרבה יותר ממה שאתם ואנחנו מעריכים, מודעים לסכנות ויודעים מה טוב ומה לא טוב ומה מסוכן או מה מסוכן פחות, אלא בקרב אנשים שמחפשים משהו כדי לשנות תודעה וזה החומר הנגיש והזול עבורם כל עוד קנביס איננו חוקי.

ומילה אחרונה, לגביך כבוד היושב ראש, אני רוצה לציין שאני מאוכזב ברמה הציבורית מכיוון שאתה התחייבת שעד נובמבר יתקיימו בוועדה הזאת שישה דיונים שיעסקו בניסוח של חוקי הלגליזציה בישראל, בפועל זה הדיון השני ואין מילה על ניסוח חוק הלגליזציה, אלא רק על דברים שחוזרים על עצמם, דיבורים בעלמא, שלא מובילים לשום מקום בשורה התחתונה, לצערי הרב. אני מקווה שהדברים האלה ישתנו. תודה רבה על הזמן.

תודה רבה, אורן, אני אתייחס לשני הדברים שאמרת. ראשית, בשמחה שזה ייאמר לפרוטוקול, אתה צודק, זה לא נאמר ולא היה פה את הלינק להקשר הרחב של הלגליזציה ושימוש בקנביס. אני מסכים חד משמעית עם ההשערה שיש קשר ישיר גם בייצור של התופעה בכלל של סמי פיצוציות וגם בשימוש. זה משהו שאנחנו עוד נעסוק בו, זה פשוט לא היה המיקוד היום, אבל אני חד משמעית מסכים. זה אחת.

לגבי הסוגיה השנייה, יופץ בקרב סדר היום של הוועדה ואתה תיווכח שאנחנו כמובן, כמו שאמרנו, הולכים להתעסק בהחלט בקידום הלגליזציה ורפורמת הקנביס שאני ועוד כמה חברי כנסת פה מובילים, אל חשש. לוועדה הזאת פשוט יש עוד הרבה מאוד תפקידים שחשוב מאוד למלא גם אותם.

מכיוון ש-11:00 ונכנסו פה כבר שני נציגים שמסבירים לי שאני חייב לנעול את הדיון, אז ככה אני אעשה. אני מתנצל אם עוד מישהו רצה לדבר, אבל בימי רביעי חייבים לסגור ב-11:00 ואני באיחור של 17 שניות. אז תודה רבה לצוות הוועדה, תודה רבה לכל מי שהיה, אני מתנצל אם מישהו לא דיבר, אבל זה ממש לא הדיון האחרון, המשך יום נעים. אני נועל את הישיבה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:02.