פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



52
ועדת העבודה והרווחה
07/10/2021


מושב שני



פרוטוקול מס' 24
מישיבת ועדת העבודה והרווחה
יום חמישי, א' בחשון התשפ"ב (07 באוקטובר 2021), שעה 12:30

פרק ט' (ביטוח לאומי): סעיפים 26–28 (שיפוי והגדלת קצבאות נכות) מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א–2021 (מ/1443)

חברי הוועדה: אפרת רייטן מרום – היו"ר
יוראי להב הרצנו
אוסאמה סעדי

משה אבוטבול
יעקב אשר
מאיר פרוש

שלומי מור - סגן היועמ"ש, המוסד לביטוח לאומי

לודמילה אליאסיאן - מנהלת אגף גמלאות נכות, המוסד לביטוח לאומי

עלי בינג - רכז רווחה, בטל"א ועלייה באגף תקציבים, משרד האוצר

טלי ארפי - סגנית בכירה ליועץ המשפטי במשרד האוצר, משרד האוצר

אורי כץ - עורך דין בלשכה המשפטית, משרד האוצר

דניאל בלנגה - רפרנט בטל"א אג"ת, משרד האוצר

קסניה קירילין - עו"ס (מרכזת אחראית) מחוזי, שרות הרווחה מחוז חיפה, משרד העלייה והקליטה

אלכס פרידמן - יו''ר עמותת נכה לא חצי בן אדם

חנן טל - מנכ״ל עמותת נכה לא חצי בן אדם

ירון לוי - יו"ר מטה קולם – פעילים למען נכים וקשישים בישראל

נעמי מורביה - יו"ר מטה מאבק הנכים

יהודה דורון - יו"ר ארגון נכי הפוליו

ד"ר עמיחי תמיר - יו״ר ארגון הנכים

איתן פלג - עו"ד, יועץ משפטי, ארגון לי"ן למען ילדים נכים

לי מויאל - מנכ"לית, ארגון לי"ן למען ילדים נכים

נעה בן שבת
יעל סלנט

ענת כהן שמואל

ירון קוונשטוק
פרק ט' (ביטוח לאומי): סעיפים 26–28 (שיפוי והגדלת קצבאות נכות) מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א–2021 (מ/1443)

אני פותחת את ישיבת ועדת העבודה והרווחה, 7 באוקטובר 2021, א' בחשוון תשפ"ב, השעה היא 12:36. הנושא שאנחנו נדון בו בישיבה הקרובה יעסוק בפרק ט' בביטוח הלאומי, סעיפים 26–28 (שיפוי והגדלת קצבאות נכות), מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א–2021.

זה דיון המשך לדיון שקיימנו לפני מספר ימים בנוגע להצעת החוק הזו, והיום אנחנו נבקש לעבור על הסעיפים, על התיקונים של הצעת החוק, ולשמוע את הנציגים ממשרד האוצר, וכמובן את ארגוני הנכים שנמצאים כאן. אני מבינה שהייתה כאן איזו בקשה לדבר. אתם רוצים בתחילת הדברים או שאנחנו נתייחס לסעיפים בהמשך?

אנחנו רוצים לומר כמה מילים.

בבקשה, אדוני, רק תציג את שמך ואת התפקיד.

אני יושב-ראש ארגון נכי הפוליו, יו"ר ארגון איל"ה וחבר בהנהלת פורום ארגוני הנכים. אני קודם כול שמח שאתם מתקנים את העוול שנעשה לציבור הנכים, אבל אני חושב שצריך לתקן את העוול לאו דווקא לקבוצה מצומצמת, או אפילו קבוצה גדולה אבל היא קבוצה, ושכחתם את הקבוצה השנייה, שיש לה את הסיבות שציינתי גם בדיון הקודם: נכים שעברו את הגיל. הם נכים כפולים בנכות, בגלל המסה שהייתה על השרירים של אותם אנשים שהפעילו את השרירים ועבדו ועשו, וכשהם הגיעו לזקנה, הם גם זקנים והם לא מקבלים את אותה תוספת. זה לא יכול להיות, נקודה.

אתם גרמתם לעליית שכר המינימום בארבע פעימות. ארבע פעימות זה 1,200 שקלים, שהנכה היה צריך לקבל כמו כל אזרח במדינה שקיבל את העליות – רמת הכלכלה עלתה, והוא היה צריך לקבל את אותו דבר בשכר המינימום. וזה לא נתתם לנכים. אחר כך הטלתם על הנכים גם לשלם לעובד הזר תוספות של מעל 1,200 – 1,200 כי שכר המינימום עלה. הנכה צריך לקחת מהאוכל שלו ולשלם. לא מספיק שלא נתנו לו, גם צריך לשלם מהכיס כסף שאין לו.

נוסף לזה, היום אתם מעדכנים, ואתם אומרים לאותם אנשים: אתם יודעים מה? אתם לא תקבלו שווה בשווה, אתם תקבלו פחות. זה דבר שאסור שיהיה. אף פעם לא היה מצב כזה שהכנסת עשתה חקיקה שהגבילה קבוצה בתוך הנכים. אני מ-1977 פה, לא נתתי יד לדבר כזה. ואני חושב שאסור לנו לתת יד, שחלק מהנכים יישארו עם קצבה פחותה, למרות שההוצאות שלהם הן גבוהות יותר מכל נכה צעיר יותר, שיכול גם ללכת לעבוד לפעמים ולהשתכר 5,300. הזקן לא יכול כבר ללכת, כי אף אחד לא יקבל אותו. אז איפה ההיגיון? חבר'ה, תסבירו לי, אני רוצה קודם לשמוע את ההיגיון בדברים.

תכף נשמע גם התייחסות מסודרת. תודה רבה. אני רוצה לעבור לירון לוי ממטה קולם – פעילים למען נכים וקשישים בישראל, בבקשה.

שלום לכולם. אני הגשתי לוועדה לפני יומיים מספר נקודות והערות. בהמשך למה שאמר יהודה, לגבי השר"מ, מה שקרה זה שב-2018 חילקו את זה לשתי קבוצות.

הגיע אליכם? הוא אומר שהוא שלח.

רק דקה. אתה שלחת את זה למייל של הוועדה?

כן.

כי אנחנו לא יודעים על מה אתה מדבר.

זה במייל ועדה. יש לי את זה פה.

אוקיי. בוא תגיד בכמה מילים. זה לא לפנינו.

לגבי השר"מ, מה שיהודה התחיל לומר, ב-2018 חילקו את זה לשתי קבוצות, את הנכים שמגיעים לגיל פרישה – עשו לפני גיל פרישה, אחרי גיל פרישה.

זה לא רק את השר"מ, גם את הקצבה הבסיסית.

רק דקה, גברתי.

בסדר, דיברנו על השר"מ.

עכשיו מה עושים? מחלקים לשלוש קבוצות. את אותה קבוצה של אנשים, שהיו חדשים אז ב-2018, ואז הם קיבלו כפול מחבריהם, היום שמו אותם בתווך. הקבוצה האמצעית אלה אנשים שנכנסו בין 2018 ועד היום, וזה מעניין למה. זו נקודה אחת של השר"מ, בוודאי כל מי שעובר לגיל פרישה חייב לקבל אותו דבר כמוני וכמו כולנו. זה דבר שצריך להיות מובן. מצידי תוריד עשרה שקלים ושכולם יקבלו שווה. זה דבר ראשון.

דבר שני שמאוד מאוד מטריד אותי, ב-2018 הייתה תמימות דעים בין שר הרווחה וכולם לא להפקיר שום קבוצה. אני מדבר על סעיף 307, מדובר על אנשים שמתגוררים במעונות של משרד הרווחה. אני אומר לך, כגמלאי יצאתי לפרישה רפואית במשרד הרווחה, עבדתי במעון הכי גדול בארץ לאנשים עם מוגבלויות, 400 איש, בתל מונד, ואני פשוט מתבייש להסתכל להורים בעיניים כשעכשיו מחריגים אותם. תראי בסיפה: אבל למעט מי שחל עליו סעיף 307 – אלה הדיירים שבמעונות. זה דבר שלא יכול להתקבל.

עכשיו אני רוצה לתת פה מסגרת, סליחה שאני אומר את זה עכשיו, הייתי צריך להגיד את זה בראשית דבריי. יש פה תקלה חמורה. אני מכבד, כולם חברים שלי פה, אני אומר את זה בלב שלם, אבל יש פה תקלה חמורה.

אני לא מדבר פה באופן אישי. כשאני מדבר על האוצר, כשאני מדבר על הביטוח הלאומי, אני מדבר על המנגנון – המנגנון הזה לא טוב. כמה פעמים אני צריך לבוא לפה? לדוגמה ב-2018 באתי, הייתי בדיונים אצל אלאלוף, אמרתי: תקשיבו, אתם אומרים שהתקציב מ-2021 והלאה הוא יהיה 4.2 מיליארד. אני שואל אותו: וכי מצבת הנכים לא תגדל? אז הוא אומר לי: אתה פותח פה בור, תשתוק. סתם לי את הפה. עכשיו מגיע האוצר ואומר, בצדק: חסר לו חצי מיליארד. אנחנו לא אשמים. לא לקחת בחשבון גידול של האוכלוסייה? אז האוצר מתחכם עוד יותר: לא, יש עוד 200 מיליון שקל, שזה לא הגידול הטבעי – אלה שנכנסו ומקבלים קצבה שלא ביושר. בשביל זה יש לכם 136 חוקרים בביטוח לאומי, שיעשו את עבודתם. זה מה שצריך להיות לגבי כל ההחרגות האלה, כל קבלת החלטות.

אני לא צריך להגיע לוועדה מתל מונד בשביל להתברבר, שלא יושבים איתם קודם ביחד, בשיתוף פעולה, ואני יודע שהדברים סגורים. אנחנו נעדרי ארגון יציג, חייבים פה שיתוף פעולה פורה. ואף אחד לא יכול לסתום לי את הפה, אף אחד לא יכול להגיד לי: תשמע, אולי תעביר את ההערות שלך למאן דהוא, אחד מהחברים, כי אנחנו לא יכולים לשבת עם כולם. אתם אומר לי את זה היום?

ברמה האישית אני מאוד מכבד ואוהב את השר מאיר כהן. אבל מעולם לא היה דבר כזה, מידור כזה. שלושה חודשים לשכת השר לא מוכנה לקבל אותנו. אני מדבר על הנושא של הקצבאות, אני מדבר על נושא של ארגון יציג – זה נושא אחר שטיפלנו בו בעבר. משתיקים אותנו. אז אנחנו לא רוצים לבוא לפה להתווכח. אז בדיונים יגידו לנו: למה אתם לא מסתדרים? מספיק להסתכל במליאה, לראות מה קורה. אז לחברי כנסת מותר. גם לנו מותר להתווכח.

אז בואו נמנע את זה. כל עוד אנחנו נעדרי ארגון יציג צריך שיתוף פעולה פורה. כולנו פשרנים, אבל יש דברים שאי-אפשר להתפשר עליהם, כמו שר"מ, כמו 307. ויש עוד כמה נקודות שצריך לתת עליהן את הדעת, כמו ההצמדה לשכר הממוצע במשק, כי זה עוול אם זה לא יעבור. זה עוול. הם רוצים לתת לנו 74 שקלים עכשיו. זאת אומרת חישוב של השכר הממוצע בחמש שנים האחרונות – 74 שקלים – אז ייתנו אותו. זה נחמד.

תסכם. תודה.

רק אני אומר: תכניסו את זה בהצעת החוק. אם כל המשק הולך להיעצר בהצמדה, אין הצמדה בשנתיים הקרובות – אין בעיה, גם אוכלוסיית הנכים תהיה ככה. אבל שעוד שנתיים ייכנס באוטומציה, לא נצטרך עוד חקיקה לבוא לפה.

אוקיי. תודה רבה לך. גב' נעמי מורביה.

אני רוצה לחזק את מה שאמרו חבריי ולהביא קצת נתונים. ב-2001 עשינו שביתה של 77 יום, סגרנו את הבניין של משרד העבודה והרווחה. בגללנו יש את כל השערים והברזלים והמוטות שעולים ויורדים מהאספלט וכל הדברים האלה. מה שיצא מאותו מאבק הוא שהושגה העלאה בקצבאות, וקרה בדיוק מה שקורה גם היום. כשהגיע השלב של עיבוד החוק לקראת 2003 השאירו קבוצה של הנכים, אלה שעברו עם קצבת הנכות שלהם לקצבת זקנה, שזה היה חלק מההסכם, כי עד אז מי שהיה עובר מנכות לזקנה היה מאבד הכול. אחד מההישגים הגדולים של אותה הפגנה, וזה נכנס כחקיקה, זה שעוברים עם הקצבה לזקנה. משנים טכנית את השם, אבל הקצבה נותרת, הקצבה הגבוהה, ואנחנו עוברים גם עם השר"מ שלנו ועם הניידות.

עכשיו, באיזשהו שלב, תוך כדי עיבוד החוק, במשרד האוצר החליטו שרק אנשים שעברו עד תאריך מסוים ייכנסו למסגרת החוק, ואחרים שלחו אותם על קרחון לים כמו אסקימואים. התארגנו, הוגש בג"ץ שושנה לוי 2009, אנחנו במטה מאבק הנכים היינו חלק מהבג"ץ הזה. אני חושבת שאחד מהמייצגים היה עו"ד ערן טמיר, שהיום הוא בנציבות שוויון, ואפשר לקרוא לו, אפשר לדבר איתו, והוא יכול לתת את כל הפרטים, כי הוא גם היה מזכיר ועדת לרון לאחר מכן. ובאותו בג"ץ הוחלט שלא תיתכן אפליה כזו, וצריך לשלם גם לנכים שעברו עם קצבת הנכות שלהם לזקנה בתאריך מסוים, צריך לשלם להם כמו לשאר. אי-אפשר לקחת קבוצה ולהגיד להם: לא, אתם עכשיו נכים סוג ב'. זו אפליה גילנית. והשתמשו במושג אפליה גילנית.

אנחנו מוצאים את עצמנו היום בשידור חוזר. לוקחים קבוצה של נכים, ב-2018 הושארו נכים מאחור – כשכולם קיבלו 380 שקל תוספת, אותם נכים קיבלו 190 שקל תוספת לקצבה. עכשיו אומרים להם: לא רק שנשארתם, אתם תישארו, כי מה אכפת לנו שבג"ץ אמר שלא תיתכן אפליה גזענית ושלא יעלה על הדעת לעשות את זה.

מפלים אותנו גם בנושא של השר"מ, כי באמת אנחנו מגיעים לגיל שבו הצרכים שלנו גדלים, זה לא שהצרכים שלנו קטנים. אז מצד אחד ניתנה לנו אפשרות בחוק לבחור לעבור לזקנה. אני יכולה לעבור היום לזקנה, אבל אם אני עוברת לזקנה אני צריכה לוותר על הניידות והשר"מ. נכון, קצבת הזקנה מינואר תהיה יותר גבוהה, קצבת הזקנה תהיה 3,700.

השלמת הכנסה, לא קצבת זקנה.

בסדר, לא על הניידות, אבל על השר"מ מעבירים אותי לגמלת סיעוד, שזו אופרה אחרת.

הניידות נשארת.

הניידות נשארת.

לגבי השר"מ זה סיפור אחר.

גם שר"מ נשאר.

גם השר"מ נשאר?

למה? שר"מ עובר. אחרי גיל 65, מי שקיבל אותו קודם - - -

כן, הוא עובר, אבל - - -

- - - מגורמי המקצוע שהדברים נשארים.

אנחנו עוברים בתעריף הנמוך. התוספות לא חלות על האנשים המבוגרים. התוספות לא יחולו.

אני תכף רוצה לשמוע התייחסות.

לודה מתקנת אותי, קיבלתי. אבל בנושא קצבת הבסיס אלה העובדות. סבתא שלי לימדה אותי, הייתה אישה מאוד חכמה, שמאותו סיר דייסה אפשר להוציא עשר מנות ואפשר להוציא גם 12 מנות. וכמו שאמר ירון לוי, אני מחזקת אותו: אפשר להוריד עשר שקל מכולם, ובאיזשהו מקום לתקן את העוולה הזו. אנשים מבוגרים לא צורכים פחות מאנשים צעירים.

תודה רבה, גברתי. חבר הכנסת משה אבוטבול, בבקשה.

ראשית, אנחנו כדרכנו לא מהיום, במשך שנים רבות, תנועת ש"ס וחברי הכנסת שמייצגים אותם תומכים במאבקים שלכם. אנחנו חושבים שאתם באמת מגזר שראוי לתת את הדעת כדי לפתור את הבעיות הקשות שבמשך שנים הצטברו במדינה. גם בקדנציה הקודמת וגם שלפניה, מאז שאני בכנסת בוועדת העבודה והרווחה, יעידו החברים, בראשן גם מנהלת הוועדה שלנו, שאנחנו חושבים שבאמת צריכים לעשות את הכול, לא רק לתת את ארגז הכלים למגזרים אלה, אלא גם כן לנסות להמתיק את זה, כלומר לעשות את זה בלי פרוצדורה ובלי כל הדברים האלה.

וגם המדינה צריכה לשאת. לדוגמא, יש איחור מצד המדינה, את תראי גם בהסתייגויות שהגשתי לגבי החוק הזה, שהם אמורים טיפה יותר להיטיב. אם המדינה שוגה בכל מיני דברים, שהמדינה, כמו שהם יודעים לקחת מאתנו הצמדה וריבית על כל מיני דברים שאנחנו שוגים או לא משלמים – אם לא אתה לא משלם ביטוח לאומי, מיד באים ומתנפלים עליך: אדוני, תשלם את זה, עם הריבית הזו והזו. אז גם כן שלא משלמים את אותה תמיכה בזמן, מכל מיני סיבות כאלה ואחרות, אני חושב שגם המדינה יכולה לשפות את זה.

לא יקרה שום דבר למדינה אם גם כן הם יוכלו להצמיד את זה או לסדר את הנושא הזה, כי הציבור הזה, שאנחנו בקשר איתם זמן רב, ואנחנו באמת משתדלים לייצג אותם גם בדברים שלא קשורים לכסף, כמו המאבק הצודק שלנו שהצליח, ברוך השם, גם על ידי בתי המשפט, ונמצא פה גם ידידי, לגבי הנגשת מערת המכפלה, שזה היה מאבק מאוד מאוד מאוד עקבי, וניצחנו הרבה כוחות שם בנושא הזה. כלומר אנחנו צריכים להבין דבר אחד. ראשית כול, לדעת ולהבין שהמגזר הזה כבר סובל כשלעצמו מעצם הלקויות שלו או מעצם הנכות. דבר שני, בוא לפחות נעשה מקדם מסוים בעניין הזה.

אני מנצל ברשותכם את הבמה הנכבדה הזו להביע מחאה מאוד גדולה. מחאה מאוד גדולה על הכאב העצום שלי מאתמול בערב. זה חוק שעבדתי עליו הרבה זמן, סך הכול למען אותו מגזר של מוגבלים ודברים מהסוג הזה, שאם הם מגיעים להפגנה או לעצרת כזו ואחרת, אז עד היום היה מצב כזה ששוטרים היו מפזרים הפגנות בלי חמלה, בלי רחמים. והיו גם מקרים מזעזעים, שנערים כאלה שהם על גבול לקויות כאלה ואחרות, שמוגדרים כאלה, התנהגו אליהם בצורה ברוטלית. יעיד ידידי חבר הכנסת הרב מאיר פרוש, שהיו כמה מקרים מזעזעים עם חינוך מיוחד, ששוטרים היכו אותם או שהתנהגו אליהם בברוטליות. ואחרי זה כשאמרו להם: למה עשיתם את זה ואת זה? לא ידענו שהוא חינוך מיוחד, לא ידענו שהוא מוגבל, כי הוא נראה רגיל.

סך הכול החוק שלי בא לעשות טוב עם כל עם ישראל. אנשים כאלה ישנם בכל המגזרים, אפרת. גם במגזר הדתי, הלאומי, החרדי – אצל כולם ישנם כאלה. אז מה ביקשתי סך הכול בחוק שלי? לתת הכשרה מתאימה לשוטרים, שכשהם מגיעים להפגנות, שלא יהיה מצב כזה שהם לא יודעים לזהות את אותם דברים; פלוס אותה נקודה, שבתוך המחשב של המשטרה תהיה איזה כוכבית או משהו, כשהם לוקחים או אוסרים מישהו, איך שהם רואים את הכוכבית הזאת, יקפוץ להם שמה שצריכים להתנהג בצורה אחרת בקודים אחרים.

לדבר כזה סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ' עונה תשובות כאלה מצחיקות: שמע, צנעת הפרט. מה צנעת הפרט? כשמרביצים לאותו אחד הוא לא מעדיף שיידעו שהוא כזה, כדי שלא יהיה את זה? כמה צנעת הפרט שומרים אצל כאלה שלדוגמה עשו תאונות דרכים או דברים מהסוג הזה? או כאלה שלא שילמו מזונות לאנשים שלהן, וכן מופיע שמה בתוך המחשבים שלהם? פתאום נעשו כאלה אניני טעם?

אני מאוד כואב את זה. אומנם החוק נפל בהפרש קטן. אני עוד אמשיך להיאבק לנושא הזה. אני חושב שהמדינה חייבת להכיר באנשים האלה, ולא לתת להם חס וחלילה לסבול פעמיים, גם בגלל הלקויות שלהם, שה' ישלח להם רפואה שלמה ואריכות ימים. פה ההזדמנות להיפרד מאחד שהיה מייצג אתכם ונפטר לפני מספר שבועות.

אבנר עורקבי.

כן, כן. שבאמת היה מגיע לכל הוועדות, ועושה את זה בהתנדבות, גם בישיבת סיעת ש"ס.

גם בישיבה הקודמת אנחנו כמובן - - -

הזכרתם את זכרו. אני הכרתי אותו. אדם נחמד ביותר. הכול בדרכי נועם.

אנחנו נמשיך לעזור לכם. אנחנו יחד. ואני אומר פה: זה לא עניין של קואליציה ואופוזיציה, זה עניין שאנחנו צריכים לדעת, שלכל אחד במשפחה יש איזה מישהו, קרוב משפחה, שגם צריך לקבל את העזרה הזאת. ניתן את כולנו למענכם. אנחנו בשבילכם פה בנושא הזה. תודה רבה.

תודה רבה על דבריך. חבר הכנסת יוראי להב.

תודה רבה, גברתי היושבת-ראש. אני רוצה להתייחס לדברים שלך, חבר הכנסת אבוטבול, ולברך אותך על היוזמה שלך. אני חושב שזאת יוזמה מאוד מאוד חשובה, אני התעסקתי גם בנושא הזה. אני חלוק על הדרך. אני לא חושב שצריך חוק שיגדיר לשוטרים או לכל אדם במדינת ישראל לא להתייחס בכבוד או באלימות כלפי האחר, ודאי לא כלפי אנשים עם צרכים מיוחדים.

אני נפגש בשבוע הבא עם סגן המפכ"ל, באישורו של סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ', כדי לדון איתו על הפרוטוקול, שמתחיל בזיהוי אנשים עם צרכים מיוחדים ובטיפול בהם. אז אני רוצה להזמין אותך להצטרף אליי, ניפגש יחד עם סגן המפכ"ל. זה חשוב לך כמו שזה חשוב לי.

אני מודה לך, יוראי, אתה אדם נחמד. אני רוצה לומר לך, שאני מרים את הכפפה, בעזרת השם. אם אין פה איזה משהו שנתקע עם איזה פגיעה שנקבעה, אני בא איתך.

בבקשה. זה בפרוטוקול של הדיון.

אז נזיז את הפגישה כדי שתצטרף. אגב, גם מיכל וולדיגר מצטרפת אליי.

היא גם מטפלת בזה כל הזמן, ייאמר לשבחה.

זה לא עניין של קואליציה - - -

אגב, אני חייב לציין לך, יושב-ראש הוועדה, שאני לחוק הזה החתמתי מכל המפלגות, אפילו מהמגזר הערבי. מהמגזר הדתי-הלאומי גם החתמתי. לא עשיתי את זה פוליטי, עשיתי את זה - - -

אין לזה משמעות מבחינה פוליטית. בסדר גמור. בואו נתקדם, יש לנו הרבה מאוד אנשים שמבקשים לדבר עוד קודם לכן. אבל רציתי כן לשמוע את לודה מהביטוח הלאומי.

על ההסתייגויות אני צריך עכשיו?

לא, לא. איך שאתם רוצים. אם יהיה לנו זמן אחר כך. אבל אני מעדיפה שנשמע את כולם. אנחנו גם עוד נותנים זמן לאנשים להגיש את ההסתייגויות, וגם בדיון הבא אפשר יהיה לדון בהן.

בסדר גמור.

אנחנו הגשנו את זה טכנית, אבל נביא את זה עם חתימות בתחילת שבוע הבא.

בדיוק. בסדר גמור.

כנ"ל גם פרוש.

הרב פרוש.

אני חייב לומר לכם שאין לי תעודת סמיכה לרבנות. שיהיה גילוי נאות.

תודה רבה. בבקשה, גברתי.

אני רק רציתי לחדד משהו קטן בנושא שנאמר פה. אדם שהתחיל לקבל שירותים מיוחדים וגמלת ניידות, הוא ממשיך לקבל את אותן הקצבאות גם אחרי גיל פרישה. אם המצב שלו הוחמר הוא יכול להגיש החמרה גם אחרי גיל פרישה, ולהמשיך לקבל את אותה קצבה. זה מה שרציתי לציין.

תודה רבה.

לא לגבי קצבת הנכות.

אבל זה לא קצבת נכות, זו קבצת זקנה.

מה שדובר פה, יש פה דיון סביב קצבת נכות, שגברתי יושבת-הראש מכירה, ואנחנו מודעים שיש פה סכומים שונים שאמורים לקבל שעברו את גיל הפרישה לפני תחילת החוק ואחרי. אז לגבי קצבת נכות ברור? רק רציתי להתייחס לסוגיית - - -

מאה אחוז.

גברתי, אפשר להגיד משהו לגבי הילדים?

מי אדוני?

נעים מאוד, אני היועץ המשפטי של לי"ן.

האמת היא שגם לי מבקשת לדבר, בדיוק רציתי לפנות אליה., אני מבינה שגם היא מהארגון שלכם והיא בזום.

אז אם אפשר להגיד כמה מילים.

בבקשה. אז תציג שוב את שמך המלא.

אני היועץ המשפטי של התארגנות ההורים לי"ן – למען הילדים הנכים. קודם כול אני גם בתחושה שיש פה יום חג. ואני גם ראיתי את הישיבה הקודמת, אני מברך אתכם על שיתוף הפעולה והאווירה העניינית. אבל הבקשה שלי בשם עשרות אלפי בתים עם ילדים מיוחדים היא לצרף את הילדים באמת ליום החג הזה. זאת הבקשה שלנו.

כן. אתה יודע שהוועדה כבר הביעה את עמדתה בעניין הזה, ושאנחנו פועלים גם לעשות את זה?

נכון, ואני מברך על כך. אני רוצה להגיד שהעוול פה הוא גדול והוא ניתן להוכחה במספרים. אני רק רוצה להעמיד אתכם על הנתונים. הילדים המיוחדים הם בערך 80,000 ילדים. הנכים הבוגרים הם בערך 270,000. כלומר מדובר על בערך 22% מתוך הנכים שהם ילדים. בתקציב שניתן להסכם הילדים קיבלו 3.5%, שזה אחוז אפסי.

עכשיו, למה זה גרם? זה נכון לגבי כל דרגות הנכות של הילדים המיוחדים, אבל הכי מובהק לגבי ילדים של ה-100%. אם בשנת 2017, לפני ההסכם הזה, ילד נכה של 100% קיבל 2,500 שקל, ומבוגר של 100% קיבל 200 שקל פחות – 2,300, היום נפתח פער של מעל 1,000 שקל לטובת המבוגר.

עכשיו, מי זה הילדים המיוחדים של 100%?

רגע, כשאתה אומר 100% אתה מתכוון לקצבה בשיעור של 100%, לא דרגת נכות 100%.

נכון.

קוראים לשניהם 100%, אבל זה לא אותם מאה אחוזים. הוא לא מדבר על אחוז נכות, הוא מדבר רק על סכום הקצבה שמקבל אותו ילד.

100% של קצבת נכות ולא 100% שנקבעה כנכות.

100% מקצבת יחיד מלאה. זה סכום, זה לא מעיד על גובה הנכות שלו.

אוקיי.

תכף אני אדבר על זה.

אז אתה מתייחס לאיזו קבוצה, לפי מה שאומרת היועצת המשפטית?

בשנת 2017 ילדים עם קצבה של 100% קיבלו 2,500 שקל, ומבוגר עם כושר 100% קיבל 200 שקל פחות. היום מהפך. המבוגרים – ולי"ן מברכים על כך – שהמבוגרים מקבלים 3,700 שקל.

עדיין לא מקבלים, אנחנו בדרך.

נכון, מברכים על כך שזאת הכוונה. אבל אי-אפשר להשאיר את הילדים מאחור, עם 1,000 שקל פחות. זה לא יכול להיות. אני מבקש מגברתי לא לתת לזה לקרות.

עכשיו, מי זה למשל הילדים של 100%? זה ילדים אוטיסטים, זה ילדים שצריכים השגחה צמודה. מה זה צמודה? שבאותו חדר צריך להיות מבוגר. זה עולה כסף הדברים האלה. ההורים האלה לא יכולים לעבוד. יש צרכים שצריכים לטפל בהם. הם קורסים. ההורים פשוט קורסים בעניין הזה.

נדרשת כאן התייחסות מיוחדת. אנחנו מודעים לזה.

אני מבקש שההעלאה תהיה כמה שיותר גבוהה כבר בפעם הזאת, ולהתחיל לתקן את העוול הזה. אבל אני מבקש גם שבעיקר לי"ן תהיה כתובת עבור הוועדה הזאת ועבורך להמשך שיתוף פעולה, כי יש פה הרבה מאוד דברים לעשות.

ואני אומר עוד דבר. למבוגרים יש קצבת נכות, ויש שירותים מיוחדים למבוגרים שתלויים, שהן מצטרפות אחת לשנייה. לגבי הילדים הנכים זה בפנים. כלומר, ילד שהוא תלוי לחלוטין בעזרה, כלומר שמגיע לו שר"מ מלא לכאורה, זה חלק מהנכות שלו. הוא לא מקבל גם נכות, גם שירותים מיוחדים, הוא מקבל רק את הנכות פעם אחת. חייבים לעזור לילדים האלה ולתקן את העוול הזה.

תודה רבה, עו"ד פלג. ד"ר עמיחי תמיר בזום, ארגון זכויות נכים, בבקשה.

צוהריים טובים. כמה הערות. תודה על זכות הדיבור, חסכתם לי לבוא למשכן הכנסת, נעשה את זה מהבית. קודם כול דרישת העמותה שאני עומד בראשה הייתה תמיד, לשם כך היא הוקמה – קצבת נכות בגובה שכר המינימום ולא בשקל פחות. ב' אנחנו גם הצבענו על מקור המימון – אותם כספים של הביטוח הלאומי שהאוצר מעביר אליו באופן קבוע. מדובר בסדרי גודל של 20 מיליארד שקלים לשנה.

עכשיו, אנחנו בעצם עוסקים בתיקון 200, ואנחנו נתנגד לכל שנמוך של תיקון 200. ובמה הדברים אמורים? קודם כול בתיקון 200 ההצמדה אמורה להיות לשכר הממוצע במשק, כמו שהיה לפני 2003. למרות שהשכר הממוצע הוקפא, אין לזה שום קשר לקצבת הנכות, ולכן אין שום בעיה להחזיר בדרך האחורית את ההצמדה למדד מחירי הדיור, ויש להתייחס לשנים האחרונות. מדובר בתוספת של כ-200 שקלים לקצבה.

באג נוסף בנושא הזה הוא שהחוק מחייב להעלות את בסיס הקצבה לערך הכי נמוך של 3,700 שקלים, אבל מסתבר שאת אותם 50 שקלים שהעלו את הקצבה בהצמדה ב-2019, פשוט מכניסים אותם פנימה, כלומר על גב הנכים לוקחים בעצם את אותה הצמדה ומשאירים את הקצבה קצת יותר נמוכה, כאילו נתנו 3,700 שקלים. אנחנו כמובן דורשים את ה-50 שקלים האלה.

עכשיו, לגבי אפליה גילנית, נושא שכולם עוסקים בו אבל אני רוצה לחדד. ילדים עם 100% נכות, ואני נזכר בצעירותי כי הייתי כזה, על סף בין החיים למוות באותן שנים, לא קיבלו בכלל בפעימות הראשונות המאוחדות של 2018 ו-2019 שקל אחד בעליה לקצבה. ובהמשך עשו לנו טובה גדולה – או להם, כי אני כבר לא בתקן הזה כמובן – והוסיפו 83 שקלים בלבד, במקום 380.

לכן הדרישה שלנו זה שכל הילדים וכל הנכים קשישים – פה גם יש אפליה, כמו שחבריי ציינו – יקבלו את הקצבה בגובה של 3,700 שקלים. תודה רבה.

תודה רבה לך. משרד העלייה והקליטה, גב' קסניה, בבקשה. אנא תציגי את שמך המלא ואת התפקיד.

שלום לכולם. שמי קסניה קירילין סוויסה, אני עובדת סוציאלית מחוזית במחוז צפון במשרד העלייה והקליטה. אני רוצה להעלות את הנושא של עולים חדשים והנכות המיוחדת שניתנת להם בשנה הראשונה בארץ. כפי שידוע לחלק מכם או שלא ידוע, עולה חדש חדש שמגיע לארץ לא זכאי לקצבת נכות – אני מדברת כמובן על נכים. אני לא מדברת על ילדים נכים, כי להם יש זכאות מהיום הראשון לעליה לעומתם מבוגרים נכים שמגיעים לארץ, קודם כול צריך לעבור 91 ימים, ורק אז הם יכולים להגיש בקשה לשירותים מיוחדים. ורק אלה שזכאים לשירותים מיוחדים יוכלו לזכות בקצבת נכות אחרי חצי שנה בארץ.

יש גם דקויות ויש הפרשים בין התשלום של שירותים מיוחדים לאוכלוסיית נכים כללית מול אוכלוסיית עולים חדשים. איכשהו נוצר פער. אלה שזכאים ל-50% שירותים מיוחדים, הפער בין הקצבה שלהם של 50% לקצבת נכים רגילים זה 312 שקלים. ובאחוזים יותר גדולים הפער מגיע ל-1,151 שקל. זה אומר שכבר עכשיו בלי העלייה של קצבת הנכות וקצבת שירותים מיוחדים לכלל האוכלוסייה, אוכלוסיית העולים החדשים נמצאת בפער מאוד משמעותי בתשלומים. החצי שנה הראשונה של העלייה, עד שהבן-אדם בעצם יהיה זכאי לשירותים מיוחדים, זכאי לנכות, הוא מקבל סל קליטה ליחיד. לסבר את האוזן, סל הקליטה זה 2,636 שקל.

בואי נתקדם ותגיעי לשורה התחתונה, בבקשה, גברתי.

זאת אומרת שהפער גם בנכות וגם בשירותים מיוחדים לעולים חדשים בשנה הראשונה בארץ הוא מאוד משמעותי, ואני מבקשת התייחסות גם לזה. תודה.

כן, ברור. אוקיי. אז אני רוצה התייחסויות לסיכום של המשרדים שיש כאן, גם של הביטוח הלאומי אם אתם רוצים עוד להוסיף, וגם של משרד האוצר לכמה מהדברים שעלו: גם לענייני השר"מ; גם לענייני הצמדה לשכר המינימום; סעיף 307 – אתם צריכים לי מה זה היה; האפליה הגילנית עלתה כאן; ועלה הסיפור של ה-50 שקלים האלה, שאתם צריכים יותר להבהיר לי את העניין. בבקשה, משרד האוצר.

אני מאגף תקציבים, משרד האוצר. אני חושב שעלו הרבה סוגיות ויהיה קשה לתת את המענה לכולן. אבל אני חוזר רגע על מה שאמרתי בפתח דבריי בדיון הקודם: אני חושב שזה אירוע די דרמטי בתולדות קצבאות הנכות. מדובר על העלאה משמעותית ביותר. חשוב לזכור שתמיד אפשר לתת יותר. ותמיד יש עוד דברים לתקן, אנחנו לא נתקן את הכול בפעם אחת. אני כן אתייחס למספר דברים שאני זוכר, ואם תרצי, היושבת-ראש, אז תשאלו בצורה מפורשת, ואנחנו ונציגי הביטוח הלאומי ננסה לענות.

ראשית, בנוגע לאוכלוסייה הזקנה – מי שעבר את גיל הפרישה, כבר בתיקון הקודם זה נחקק בשנת 2018, נקבע בחקיקה שמגיל העבודה מקבלים העלאה מסוימת ומעבר לגיל העבודה מקבלים חצי. זה גם נתקף בבג"ץ שאישר את זה.

שזה השושנה לוי, נכון?

היו שני בג"צים. בבג"ץ הנוסף המליץ בית המשפט לעותרים לחזור בהם מהעתירה.

למשוך את העתירה?

כן.

ולחזור אל המחוקק.

אולי צריך להבהיר, בבג"ץ שושנה לוי הייתה אפליה הייתה אפליה בין שתי קבוצות של אנשים שכבר עברו לקצבת זקנה. הם היו בקצבת נכות ועברו לקצבת זקנה, וביניהם עשו הבחנה. אבל המקרה שדובר עליו בתיקון 200, הפער שנוצר הוא בין האם משולמת מלוא התוספת, כפי שמשולמת לנכים, או משולמת מחצית התוספת, כפי שמשולמת לנכים שעברו לקצבת זקנה.

ועל כך הייתה עמדת בית המשפט ש - - -

ובית משפט לא התערב פה. אמר שיש פה עניין ציבורי, אבל לא עניין משפטי.

וחשוב להגיד, כפי שנאמר, שהמחוקק עשה זאת. זאת אומרת, בשנת 2018 זו בעצם ההכרעה שהייתה.

בנוגע להצמדה – אז החוק קובע באמת הצמדה לשכר הממוצע החל משנת 2022 וצפונה. אנחנו לא מתכננים לבקש להחזיר את זה למדד, למרות שקצבת הנכות זו הקצבה היחידה כרגע מקצבאות הביטוח הלאומי, למעט קצבאות קטנות שהן בדרך כלל בחוקים אחרים, שאינה צמודה למדד.

לא הבנתי, למדד? לפי החוק היה מדובר על הצמדה לשכר הממוצע במשק.

זה בדיוק מה שאמרתי. אני אומר: היא הקצבה בביטוח הלאומי שאינה צמודה למדד.

היה מדובר שהיא תוצמד לשכר הממוצע במשק.

לשכר הממוצע ולא למדד.

למה זה לא בחקיקה אבל, עלי?

זה בחקיקה שכבר עברה.

זה כבר בחקיקה של 2022.

זה כבר מופיע. אם תרצה, היועצות המשפטיות של הוועדה יציינו לך את זה, אבל זה עבר בתיקון 200.

אוקיי. עוד שנתיים צריך לעבור בחקיקה עוד הליך?

לא.

השאלה מה עושה הקפאת השכר הממוצע.

זה נושא אחר. אבל רק לשאלתו של ירון, זה כבר עבר בחקיקה בתיקון 200 בשנת 2018.

צריך להופיע היום, לא?

לא, זה מופיע בהגדרות של חוק הביטוח הלאומי - - -

לא, הוא אומר שזה מ-2018 בתוקף כבר.

זה כבר קיים בחוק, כן. החל משנת 2022 והלאה. שלומי, אתה רוצה להסביר?

כן. אני מהמוסד לביטוח לאומי. בהגדרה של ההצמדות של קצבת נכות כללית, באותו תיקון משנת 2018, כבר כתוב שהחל מה-1 בינואר 2022 תופסק ההצמדה למדד, תתחיל ההצמדה לשכר הממוצע. זה כבר קיים. זה כבר קיים בחוק, אין צורך לתקן שום דבר.

אנחנו לא נוגעים בזה.

אלא מאי? שעכשיו יש הקפאה של השכר הממוצע, שזו סוגיה בפני עצמה. אבל לא נדרש שום תיקון חקיקה נוסף, זה כבר נמצא עלי חוק.

למה מופיע פה שר"מ? למה מופיעים כל הנושאים שדיברנו קודם?

לא, זה מה שיפה. ההגדרה מצמידה לשכר הממוצע במשק של כל הגמלאות מכוח פרק נכות – נכות כללית, שר"מ, ילד נכה – בלי בכלל לעשות שום דבר.

זה ייכנס אוטומטית - - -

אוטומטית זה קיים. אבל יש כעת הקפאה.

אוקיי. התייחסות נוספת, עלי?

אם יש משהו נוסף, אז בשמחה. ואם לא, אני חושב שאפשר במהלך - -

מה זה הסיפור של ה-50 שקלים? לא הבנתי. הפער.

אני אסביר, אם אני הבנתי את הכוונה. החוק קובע, באותו תיקון 200 המפורסם מ-2018, שהקצבה תעמוד בשנת 2021 לכל הפחות על 3,700 שקלים. ונאמר פה שבמעלה הדרך הקצבה גם עלתה גם מכוח העלאה אקסוגנית של תקציב המדינה שהעלה את הקצבה וגם מכוח הצמדה. אז האם ה-3,700 הזה אמור להיות גם מוצמד? אבל החוק לא קבע שהוא יהיה מוצמד אלא קבע את שלוש האפשרויות כמספר נומינלי. ולכן אנחנו עושים את מה שהמחוקק קבע, שזה 3,700 בשנת 2021.

לפחות.

לכל הפחות, כמובן. תיקון חשוב של נעה, לכל הפחות 3,700.

אגב, יש לכם עלויות לגבי המשמעות של התיקון שדיברנו עליו מקודם, שנעמי העלתה לגבי האוכלוסייה המבוגרת?

האם הפחתה של עשרה שקלים לכולם תאפשר לתת לכל הקשישים עוד מחצית הגמלה?

קודם כול, אפשר עוד לבדוק. עשרה שקלים לכולם לא יאפשר את זה, אני חושב, אבל אנחנו נוכל לנסות לבדוק עם אנשי ביטוח לאומי את המספרים. אם אני זוכר נכון, תוספת של כ-200 מיליון.

כ-200 מיליון?

כן.

כן, בבקשה, אלכס.

אלכס, מחילה רגע, רק משפט אחד. הוועדה עכשיו נאלצת להתמודד עם כל מיני סוגיות – שר"מ, 307 והצמדה.

נכון.

ואת אומרת לעצמך: בעצם למה לא נסגר קודם? עכשיו, מה התקלה החמורה? זו תקלה ראשית. בא האוצר בזמנו, מביא 4.2 מיליארד, ועכשיו הוא זורק – תריבו. נכנסו היום דברים אחרים שלא היו ב-2018. האחים שלי המונשמים.

אז הינה, אני חושבת שלא היית, אדוני, בדיון הקודם, ודיברנו גם על סוגיית המונשמים, ואמרנו שגם להם אנחנו מבקשים למצוא כאן איזשהו פתרון.

אין בעיה, אבל למה בתוך התקציב?

אז אנחנו על זה, ואני מקווה שיימצאו פתרונות ממש בימים הקרובים גם לאוכלוסייה הזו, גם לילדים. דברים שדיברנו עליהם. אלכס פרידמן, ביקשת לומר משהו?

נכון. אני רוצה להמשיך את דבריו של עלי. כידוע, מחאת הנכים התעוררה בחודשים האחרונים מחדש בעקבות פערים עם משרד האוצר. ואחד הדברים היה החישובים של משרד האוצר, שלטענתנו אינם צודקים. וזה כולל בין היתר את ה-50 שקלים המדוברים ועוד ועוד ועוד.

יחד עם זאת, הפערים האלה הגיעו, כמו שאת יודעת, להבנות, ויש תוספות עליהן דיברנו בדיון הקודם, שאמורות לפצות על הפערים מבחינה תקציבית. ובדברים נוספים שאנחנו דנים בהם במסגרת ההרחבות, כמו שאת יודעת, אנחנו בהחלט מחפשים פתרונות, קודם כול לילדים, אבל גם לאוכלוסיית הקשישים.

משרד האוצר קיבל מאיתנו הצעה מאוד מעניינת בנושא הנכים הקשישים. ההצעה הזאת נבדקת. גם בנושא השוהים במוסדות, שקיבלו פעימה מאוד מאוד גדולה ב-2018. יחד עם זאת, אנחנו כן מנסים לכלול גם אותם בתוך החוק.

וגם לגבי השר"מ, צריך לומר. חשוב מאוד.

כמובן. כמובן. ובמידה והכול יסתדר מבחינה חוקתית ותקציבית, בדיונים בשבוע הבא יהיו בשורות טובות, שאת יודעת עליהן.

נכון. אז באמת חסכת לי את הדברים לקראת הסיום, אבל באמת חשוב לומר, שאנחנו כל העת, בכל הימים, החודשים האחרונים, מחפשים את הפתרונות לדברים שאתם מעלים כאן, חלקם דברים ידועים, באמת כבר הרבה שנים אתם עוסקים בזה.

על כך אני גם, אגב, רוצה להצדיע לכם, לכל ארגוני הנכים, ולמטה המאבק, באמת לכל הארגונים כולם, שהינה גם יודעים לשבת פה ביחד, ולדבר בצורה מכובדת ועניינית ולכבד זה את זה. ובאמת, כמו שירון אמר מקודם, האחדות שלכם היא פשוט חשובה מאין כמוה, כדי להגיע להישגים ולהסכמות עם האוצר, עם הביטוח הלאומי, איתנו חברי הכנסת. כולנו כאן בעצם רוצים להגיע להסכמות, שייטיבו עם כמה שיותר אוכלוסיות. לעולם לעולם הרי לא נצליח להכליל את כולם, אתם יודעים את זה היטב, אתם יודעים את זה טוב ממני, אתם ותיקים ממני בתחום.

אבל עדיין אנחנו עושים, ואני אומרת לכם את זה ביושר, כל אחד תורם את יכולותיו, כדי שעוד אדם עם מוגבלות יוכל לזכות עכשיו בהטבה מסוימת, גם אם זה לא יהיה ב-100% וזה לא יהיה מלא. אני באמת מתחייבת לכם שהמאמצים הם כנים ואדירים, כדי שכמה שיותר פתרונות יימצאו כאן עכשיו. בבקשה, דורון.

רציתי להוסיף, בדיון הקודם דיברתי על נפגעי עבודה. ואני מבין שאנחנו לא דנים כרגע בנושא, אבל מאוד הייתי רוצה שיושבת-ראש הוועדה תיקח על עצמה ותגיד: אני לוקחת על עצמי לתקן את החקיקה, שנפגעי עבודה - - -

אז, יהודה, הרי דיברנו על זה בפעם הקודמת.

בסדר. רציתי להזכיר את זה, שזה יירשם בפרוטוקול.

אני יכולה לשלוח לך גם את התמליל של הפרוטוקול הקודם, שבוודאי תמצא את זה שם.

תודה.

והדבר יהיה פה על סדר-היום. אבל באמת כרגע אני רוצה לגעת בדברים שנמצאים על הפרק. כמו שאמרת את זה היטב, נכי העבודה לא במסגרת עכשיו התיקון הזה, ואנחנו נטפל בזה בהמשך. ביטוח לאומי, אתם רוצים להוסיף עוד התייחסות?

לא, תודה.

אוקיי. עלי?

לא.

אוקיי. אז אני כן אבקש מהיועצת המשפטית של הוועדה, שתקריא עבור חברי הוועדה כאן והנוכחים את התיקון המוצע, ואם יש למישהו התייחסויות והערות זה הזמן.

אז אנחנו בפרק ט': ביטוח לאומי. בסימן ג': ביטוח נכון. והתיקון הוא תיקון לחוק הביטוח הלאומי.

תיקון חוק הביטוח הלאומי
26.
בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995 –



הפסקה הראשונה עוסקת בנושא של שיפוי המוסד לביטוח לאומי בידי המדינה, את השיעורים מתוך סכומי הגבייה של המוסד לביטוח לאומי. בדרך כלל הסעיף הזה נדון אחרי שכבר רואים תמונה כוללת של הסכומים שהוטלו על המוסד לביטוח לאומי לשלם, ואז יש איזושהי התחשבות לצורך קביעת הסכומים של השיפוי. ולכן אני מציעה שלא נדון בפסקה הזאת כרגע.

כי עוד אין לנו את התמונה הרחבה.

כי אין עדיין את התמונה הרחבה.

בסדר גמור. בואי נתקדם.

אנחנו עוברים לפסקה (2).



(2) בסעיף 200(א) –




(א) במקום "37.35%" יבוא "50.23%";



זה העלאת סכום ההכנסה שאינה מובאת בחשבון, ה-disregard. לאיזה סכום זה מועלה?

5,300.

5,300 במקום – כמה היה עד עכשיו?

3,941.

3,700 שעלה ל-3,941 בעקבות ההצמדה לשכר הממוצע במשק.

ועכשיו החוק מציע שהסכום שהוא יהיה הסכום ההתחלתי לחישוב קיזוז הגמלה – נכון? תקנו אותי – הוא 5,300 שקלים.

5,300. שכר המינימום.

סליחה, אפשר הערה? אם אמרו ש-5,300 זה שכר מינימום, אז אולי הצעה לתקן שיהיה שכר מינימום?

אם אפשר רק להסביר, בעצם הסכום הזה זה הסכום שאותו מי שמקבל קבצת נכות יכול להשתכר בלי שהקצבה שלו תקוזז בכלל.

תקוזז מהשכר שלו. שינוי משמעותי.

כן, שינוי מאוד מאוד משמעותי. וכפי שציין חנן, זה גדל בצורה דרמטית, ראשית בתיקון הקודם, ואנחנו עכשיו משלימים את ההעלאה הזאת בעוד כ-1,300 שקלים ל-5,300.

אתם ראיתם שיש לזה השפעה לשיעורי תעסוקה של נכים? זה אחד הדברים שביטוח לאומי התבקש לדווח.

זו שאלה מאוד טובה.

רק דקה. בבקשה, לודמילה.

אני רוצה להגיד רק שני דברים קטנים. דבר ראשון, שבעצם מעל 5,300 זה לא שהבן-אדם מאבד את הקצבה. הקצבה שלו - - -

תרד בהדרגה.

בצורה הדרגתית, ככה שבעצם הבן-אדם עדיין ברמת שכר של 12,000 שקל הוא יכול להמשיך לקבל קצבה מאוד קטנה, אבל היא פשוט יורדת הדרגתית מ-5,300 עד 12,000 שקלים.

תודה.

זה דבר אחד. ולגבי השאלה של אחוז המועסקים.

האם זה מעודד תעסוקה? זאת השאלה.

תראו, לפני הקורונה, אני מתייחסת פה לשנת 2019, כי 2020 זו שנה שהרבה אנשים עם מוגבלות, לצערי, היו הראשונים לאבד ולצאת משוק העבודה.

נפלטו מהשוק. פוטרו.

אבל בשנת 2019 אנחנו הגענו לכמעט 25% מועסקים מכלל מקבלי קצבת הנכות, כאשר בעצם ערב חוק לרון, עשור לפני, עמדנו על 12%.

כן, יוראי.

אני רוצה לשאול את עלי או את היועצת המשפטית של הוועדה: זה תיקון מדהים, ההעלאה של ה-disregard. אם דה-פקטו אנחנו מצמידים אותו לשכר המינימום, למה לא לעשות את זה דה-יורה?

תסביר את השאלה, לא הבנתי.

אם ההצמדה היא לגובה שכר המינימום דה-פקטו, ואני מצטרף לשאלה של ירון, למה לא לעשות דה-יורה?

קודם כול, ה-disregard בעצם צמוד לשכר הממוצע. תלוי מה יקרה לשכר המינימום, אבל גם שכר המינימום בעיקרון אמור להיות צמוד לשכר הממוצע, אז בעצם זה די דומה. זאת אומרת, כמו קצבת הנכות, שהיא חריגה ביחס לשאר הקצבאות בביטוח הלאומי, אז "דיסריגרדים" בביטוח לאומי – כמעט כל ה"דיסריגרדים", גם disregard ומבחני הכנסות בקצבת הנכות – היא צמודה לשכר הממוצע, היא לא צמודה למדד. אז ההצמדה גם פה היא גבוהה יותר.

לא הבנתי.

ההצמדה של סכום ה-disregard היא לשכר הממוצע. ככל שהשכר הממוצע גדל, גם ה-disregard יגדל בהתאם.

כן, אבל העלייה - - -

העלייה כרגע היא עלייה נומינלית, אנחנו מקפיצים בצורה משמעותית את ה-disregard. ומעתה והלאה, כמו כל ה"דיסריגרדים" בביטוח הלאומי, וגם כמו קצבת הנכות, זה יהיה צמוד החל מעתה והלאה לשכר הממוצע.

אז להדגיש את זה.

זה כבר קיים היום בחוק. נכון, שלומי?

- - - שבהם השכר הממוצע הוקפא.

עדיף שתגדיר disregard בגובה שכר מינימום.

יש כאן חסרונות ויתרונות. שכר המינימום לא עולה באופן קבוע, הוא עולה אחת ל - - - בקפיצות, בעוד שההצמדה של השכר הממוצע היא כן שנתית. אנחנו לא יודעים, רק בדיעבד נוכל לדעת אם זה טוב או רע לעשות את זה ככה.

אבל כן חשוב להגיד, שהצמדה לשכר הממוצע זו ההצמדה יחסית הנדיבה יותר.

שיהיה הגבוה מביניהם.

תשובה טובה.

כן, תשובה מצוינת.

חנן, בבקשה.

חנן טל, נכה לא חצי בן אדם. חשוב לי לציין בהקשר הזה שני דברים: אחד, 24%, כמעט 25% זה יפה מאוד ביחס לעולם. שיאניות העסקת אנשים עם מוגבלות בעולם מגיעות לכ-28% עד 30%. זאת אומרת, שאנחנו כן נמצאים בקבוצה הגבוהה ביחס למקבילות בעולם.

דבר נוסף, בינואר 2015, כשהתחלנו את המאבק, בשנת 2017 למעשה, ה-disregard עמד על 1,900 שקלים. אז מקצה השיפורים משנת 2017 הוא 1,900 עד 5,300, הוא דרמטי.

דרמטי לחלוטין.

השילוב למעשה של קצבת הנכות הכללית בשנת 2017 או 2015, פלוס ה-disregard, יכול היה להגיע ל-4,200 שקלים. לעומת זאת, ה-disregard פלוס הקצבה החדשה יגיע ל-9,000 שקלים. זה למעשה מקצה השיפורים. הכפלנו למעשה את התמריץ בעבור אותם אנשים שירצו לצאת ולהשתכר ועדיין לשמור על קצבתם.

יפה. בוא נתקדם לסעיף הבא בבקשה.

(ב) אחרי פסקה (3) יבוא:





"(4) 17%, למעט לעניין מי שהוראות סעיף 307 חלות לגביו.";

הכוונה?

אז כאן יש לנו את התוספת שניתנת בתיקון הזה, שהיא משלימה, היא תוספת שנוספת לשיעורים שנחשבים חלק מקצבה חודשית מלאה. 17% זה בערך 190 שקלים. אבל הוא לא חל על מי - - -

זה 380.

אה, זה כל הסכום, סליחה. למעט לעניין מי שהוראות סעיף 307 חלות לגביו.

מה זה 307?

סעיף 307 מתייחס לאדם שנמצא במוסד במימון של המדינה או גוף ציבורי.

כן, שאמרנו שנתייחס לזה גם כן בניסיונות של התיקונים שלנו.

בשביל זה אני כאן. באתי מהכשרות, קפצתי רק לעניין הזה.

איך הלך שמה? היה בסדר?

נורא נחמד.

את שומעת שהוא צרוד.

היה נדמה לנו שאנחנו שומעים צעקות.

אני רק אזכיר, צוין פה קודם, שבתיקון 200, התוספת שניתנה באותו תיקון ניתנה גם למי שהוראות סעיף 307 חלות עליו. ונקבע שם גם תיקון לסעיף 307 לגבי אותו סכום, שהוא לא יחולק. היום אותו אדם יקבל רק סכום קטן מתוך קצבת הנכות, וכאן ההוראה שהתוספת הזאת לא תשולם לו.

אגב, זה לא רק על לימוד? זה גם אם יש מישהו שקיבל מתנה של 1,500 שקל או - - -

אם אתה שואל על ה-disregard שבו מדובר, זה disregard - - -

לא, כשדובר על ההצעה הזאת, שגם דיברנו עליה בישיבה הקודמת, מה שהתכוונה היושבת-ראש, זה היה שעד ה-17% לא ייקרא הכנסה גם אם זה לא מעבודה.

אז חשוב להבהיר, שכל סכום שהוא לא הכנסה מעבודה במשלח יד, הוא לא משפיע על הקצבה החודשית המלאה עצמה אלא רק על התוספות התלויים - - -

על זה אני מדבר, כי זה משמעותי מאוד.

זה עלה בדיון האחרון, אנחנו עוד מחכים לנתונים מהביטוח הלאומי, להבין את - - -

זה על השולחן?

הבטחתי לחבר הכנסת יעקב אשר שזה בטיפול.

העלית את זה בדיון הקודם, אנחנו לוקחים ברצינות.

אתה רואה? קיבלת כאן את האישור לזה. יש למישהו הערה לסעיף הזה? בבקשה, שלומי.

רק על מנת לסבר את האוזן, היום מי שנמצא במוסד שמעל 50% מההוצאות שלו הן על חשבון המדינה, מקבל סכום של בערך 950 שקלים. אלה לא סכומים נמוכים מאוד, זה 950. אומנם מ-3,700, אבל זה הסכום, רק לסבר את האוזן.

תודה רבה, שלומי.

אפשר משפט, היושבת-ראש? לגבי העניין הזה, בהחרגה של ה-307, המעונות, אז בדברי ההסבר מובא שם שממילא רוב הקצבה שלהם הולכת למעון.

למעון, נכון.

אוקיי, 80% הולכים למעון, 20% נשאר להם – להורים, לאפוטרופוס. זאת טענה מצחיקה, כי אם אתה אומר: נשאר להם 20%, תוסיף להם עשרה שקלים, ה-20% יעלה, לא? למה לא לתת להם עוד כמה שקלים?

כן, הדבר זה נמצא בדיונים, עלי?

ראשית, הוא נמצא בדיונים. אבל אני כן אגיד, ושלומי יכול להרחיב על זה, כי הוא היה חלק מהצוות הבין-משרדי, אבל כשהצוות דן בנושא הזה, המחשבה הייתה להקצות הפעם, מכיוון שפעם שעברה, כפי שציינה נעה, הם קיבלו ב-100%, דווקא הפעם להקצות את התקציבים למי שלא נמצא במעונות. זאת הייתה ההכרעה של הצוות הבין-משרדי. ועם כל זה, אנחנו עדיין פתוחים לשיח בנושא ומנהלים על זה שיח בימים אלה.

טוב. תודה רבה. נעה.

(3) בסעיף 201(א), במקום "בסעיף 200(א)(1), (ג) ו-(ד)" יבוא "בסעיף 200(א)(1) ו-(4), (ג) ו-(ד)";



סעיף 201 עוסק באנשים שדרגת אי הכושר שלהם להשתכר היא 74 ומטה. חלק מהמרכיבים של קצבה חודשית מלאה הם מקבלים באופן יחסי לדרגת אי הכושר, ורכיב אחד, אותה תוספת שניתנה בתיקון 200, הם מקבלים באופן מלא.

מה השינוי?

כאן הובהר שהתוספת הנוכחית ניתנת להם באופן חלקי, בהתאם לאחוז דרגת אי הכושר לסכום המלא שנכלל בקצבה חודשית מלאה.

מישהו רוצה להעיר על זה משהו? אוקיי, בואי נתקדם.

(4) בסעיף 206א –




(א) בסעיף קטן (ב) –





(1) בפסקה (1), במקום "51.61%" יבוא "65.05%";





(2) בפסקה (2), במקום "37.61%" יבוא "46.57%";





(3) בפסקה (3), במקום "14%" יבוא "18.48%";

זה התיקון של השיעורים של - - -

זו קצבה שניתנת למי שזכאי לשר"מ. מי שזכאי לשר"מ לפי סעיף 206 מקבל גם את אותה קצבה מיוחדת לפי סעיף 206א. וכאן מגדילים את השיעורים לפי שלוש הרמות שקיימות - - -

כן, החדשות.

מה הסכומים?

100, 200 ו-300.

הדרגה של ה-50% - - -

רגע, אי-אפשר ביחד. עלי.

זה בעצם 100, 200 ו-300 שקלים בהדרגה, בהתאם לדרגת השר"מ. זאת אומרת, ככל שדרגת השר"מ חמורה יותר, 188% זה 300, והדרגה הנמוכה יותר, 50% זה 100 שקלים.

הבנתי. תודה רבה. נעה.

(ב) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:





"(ב1) מי שזכאי לגמלת שירותים מיוחדים לעולה המשתלמת לפי ההסכם בדבר מתן גמלאות מיוחדות לעולים התלויים בעזרת הזולת, זכאי גם לגמלה חודשית שתחושב באחוזים מקצבת היחיד המלאה, כמפורט להלן:






(1) 13.46% לזכאי שמידת תלותו בעזרת הזולת מזכה בגמלה בסיסית בשיעור של 188% מקצבת יחיד מלאה;






(2) 8.97% לזכאי שמידת תלותו בעזרת הזולת מזכה בגמלה בסיסית בשיעור של 111.9% מקצבת יחיד מלאה;






(3) 4.49%, לזכאי שמידת תלותו בעזרת הזולת מזכה בגמלה בסיסית בשיעור של 50% מקצבת יחיד מלאה.";



אולי נבקש מהמוסד לביטוח לאומי להסביר את התוספות האלה שניתנות?

לעולה. וזה גם אפרופו מה שקודם התייחסה הגברת - - - צפון.

נכון, מה שקודם התייחסה הגברת ממשרד הקליטה, שהיום, כמו שאתם מכירים, קצבת שירותים מיוחדים מורכבת משני רכיבים. אז רכיב אחד ניתן לעולים שתלויים בעזרת הזולת ורכיב אחד לא, אבל את התוספת של ה-100, 200 ו-300 שקלים הם מקבלים.

תחזרי על הדברים.

העולים יקבלו את התוספת של 100, 200, 300 שקלים, כמו אנשים - - - בארץ.

הבנתי. זאת אומרת, אנחנו מחילים את אותה עלייה גם על העולים. זה התיקון שבסעיף.

נכון.

מאה אחוז. אבל אתם רוצים להתייחס למה שמקודם העלתה קסניה? היא העלתה מקודם התייחסות לעולים ולפער הזה שיש בקצבה שלהם.

אני יכולה להתייחס לפער הזה. העולים מקבלים את ההטבות שלהם בשנה הראשונה במסגרת הסכם שר"מ עולים. וכמו שהיא אמרה, העולים שתלויים בעזרת הזולת, יקבלו את השירותים המיוחדים אחרי שלושה חודשים שהם נמצאים בארץ, ואת קצבת הנכות אחרי חצי שנה שהם נמצאים בארץ.

עכשיו, החקיקה שעמדה אז, בתקופה שהייתה, זה בעצם שבשנה הראשונה האחריות לעולה זה בידי משרד הקליטה. רק עולים שהם נכים מאוד קשים מקבלים את הסיוע מביטוח לאומי במסגרת הסכם העולים, והם לא מקבלים את התוספת – כמו שאמרנו, הקצבה מורכבת משני סכומים, אז את הסכום הקטן יותר הם לא מקבלים.

הבנתי. והמבנה הזה נשאר קבוע גם - - -

זה נשאר. זה משתנה אחרי שנה. הזכויות שלהם משתוות לזכויות של כל אזרח ישראלי.

הבנתי. ירון, במילה.

כשאנחנו מדברים על התוספת לשר"מ – 100, 200 ו-300 – אז ניקח את הדרגה הגבוהה, זה 300 שקלים. היום זה עומד על 5,300. זה יהיה 5,600. עם 5,600, התוספת של ה-300 שקל לא תעזור לי להביא את המטפל.

כמה יעזור להביא את המטפלת?

מטפל, לפי הממ"מ, זה כ-8,500–9,000 שקל.

אוקיי.

אני לא אומר: תעשו.

11,000 שקל בשנת 2012. הממ"מ עשה את התחשיב. וזה לפני שהתחילו עם – תשלמו להם פנסיה ותשלמו להם - - -

אנחנו מדברים על כ-272,000 מקבלי קצבאות נכות כללית. 82% מהם מתקיימים אך ורק מהקצבה הבסיסית, נכון להיום היא תעלה 3,700. אני לא רוצה. אני כירון, כסיעודי ברמה הגבוהה, לא רוצה את התוספת הזאת. תביאו לטובת הקצבאות.

לשים את זה בקצבה ולא בשר"מ?

זו קבוצה קטנה. השר"מ זה לא 200,000. 100 או 200 שקלים לא יעזרו לי – אני לא מזלזל חס ושלום בשקל – אבל בזמן שאני יודע, נכי נפש וכולם, 82% מתקיימים רק – כל השאר, ה-19%-20% שנותרו, יש להם - - -

אבל מדובר כאן בעלייה מאוד משמעותית, אם אני לא טועה, לגבי הקצבה הבסיסית. הרי על זה אנחנו מדברים, עלה ל-3,700, כמעט 2,000 - - -

אבל - - - 82% שהם רק מהקצבה הזו, מה אתה צריך את התוספת של השקלים האלה לשר"מ, ממילא - - -

אני מניחה אבל שיש אוכלוסיות שלא יסכימו אותך בתוך הקבוצה הזאת, שכן צריכים - - -

זאת הבעיה, שאנחנו - - -

וצריך גם לתת להם את המקום שלהם.

לא מסכימים – אין בעיה. אבל צריך לדון קודם - - -

אלכס, רצית לומר משהו?

אני רציתי להגיד משהו.

אה, סליחה.

כמו שהזכרתי לפני שהתחלתי לדבר, קצבת השר"מ לנכים עלתה ב-1,200 בשנת 2018–2019. היא עלתה לנכים יותר כי השכר הממוצע עלה.

כן, אבל לחזור על הדברים, כי הם באמת כבר נאמרו.

אז באיזשהו מקום אם נותנים להם 300 זה חשוב, ואם היינו יכולים לתת להם את כל העלייה שהייתה אז זה היה עוד יותר חשוב. אין פה מקום להוריד את זה.

ברור.

רציתי עוד פעם לשאול ולברר לגבי העולים. הסעיף הזה חל על העולים רק בשנה הראשונה להגיעם לארץ?

כל הסכם העולים חל בשנה הראשונה ארץ. חוק הביטוח הלאומי לנושא של נכות, פרק ט', לא חל על עולים בשנה הראשונה בהיותם בארץ.

אתם מתקנים פה רק חלק מהפער שנוצר בגלל שסעיף 206א לא חל עליהם?

נכון.

אבל זה חלק של תיקון של הפער, לגבי אותה שנה ראשונה.

התיקון מתייחס רק לתוספת של מסגרת הנכים של 100, 200 ו-300 שקלים.

וכעבור שנה הם מקבלים מכוח החוק?

כן. ולא מדובר בהרבה אנשים. 100 איש?

הרבה עולים נכים.

הרבה עולים נכים. זה לא כמויות גדולות. מה שלא נעשה ב-2018, שאז התוספת לא ניתנה להם, כן ניתנת כעת. אבל רק התוספת שניתנת כעת.

רק התוספת שניתנת כעת ולא התוספת - - -

נכון.

ומה העלות של מתן התוספת של 2018 לקבוצה הזאת? יש לכם הערכה?

זה לא רק 2018, זה גם העלות של 206א כולו.

נכון. אני לא יודע.

אפשר לחשב כמובן את העלות הזאת של - - -

אז אנחנו עוברים הלאה?

סעיף 251 זה הסעיף של אותה קבוצה של אנשים שעוברים מקצבת נכות לקצבת זקנה.



(5) בסעיף 251, במקום סעיף קטן (ג) יבוא:




"(ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), לעניין חישוב הגמלה הנוספת לנכה, מבוטח ששולמה לו קצבת נכות יהיה זכאי לתוספת לקצבת הנכות בשיעורים המפורטים להלן מקצבת יחיד מלאה כמשמעותה בסעיף 200(ב); תוספת לפי פסקאות (2) או (3) לא תחול על מי שהוראות סעיף 307 חלות לגביו:





(1) אם נעשה זכאי לתשלום קצבת אזרח ותיק ביום תחילתו של תיקון מס' 200 או לפניו – 10.7%, ואולם בעד התקופה שמיום כ"א בתמוז התשפ"א (1 ביולי 2021) ואילך יהיה זכאי אדם כאמור, שלא חלות הוראות סעיף 307, לתוספת לשיעור האמור, ששיעורה 8.52%, ואם היה זכאי לקצבה חלקית לפי סעיף 201 טרם שנעשה זכאי לקצבת אזרח ותיק – ששיעורה היחסי ל-8.52% הוא כיחס בין אחוז דרגת אי-כושרו להשתכר ובין מאה.

משמעות של הדברים האלה?

ברשותך, אולי נקרא את שלושת הסעיפים, ואז נוכל להסביר את שלוש הקבוצות שיש לנו?

בסדר.

(2) אם נעשה זכאי לתשלום קצבת אזרח ותיק לאחר יום תחילתו של תיקון מס' 200 עד יום ט"ז בטבת התשפ"א (31 בדצמבר 2020) – 8.52%, בעד התקופה שמיום כ"א בתמוז התשפ"א (1 ביולי 2021) ואילך, ואם היה זכאי לקצבה לפי סעיף 201 טרם שנעשה זכאי לקצבת אזרח ותיק – כיחס שבין אחוז דרגת אי-כושרו להשתכר ובין מאה, במכפלת 8.52%;





(3) אם נעשה זכאי לתשלום קצבת אזרח ותיק בתקופה שמיום י"ז בטבת התשפ"א (1 בינואר 2021) עד יום כ"א בתמוז התשפ"א (1 ביולי 2021) – 17%, בעד התקופה שמיום כ"א בתמוז התשפ"א (1 ביולי 2021) ואילך, ואם היה זכאי לקצבה לפי סעיף 201 טרם שנעשה זכאי לקצבת אזרח ותיק – כיחס שבין אחוז דרגת אי-כושרו להשתכר ובין מאה, במכפלת 17%%.";



ואולי גם נשלים רק את 251 שמדבר על שמירת הטבות? כלומר, יש אנשים שכתוצאה מהעלאה הזאת תישלל להם קצבת הבטחת הכנסה, ואז גם יישללו ההטבות שמקבלים מי שמקבלים קצבת הבטחת הכנסה - - -

מעבר, כמו בתשלומים, בתרופות.

כן. ולכן אנחנו שומרים להם את ההטבות.



(6) בסעיף 251א –




(א) בסעיף קטן (א), אחרי ההגדרה "תיקון מס' 200" יבוא:




""תיקון מס' 226" –




(ב) בסעיף קטן (ב), במקום "לתקנות לפי סעיף 220ב, אם נקבעה" יבוא "להוראות סעיף 26 לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"ב–2021.";

אני מניח שזה צריך להיות אם נקבעו, לא?

נכון, אם נקבעו – לא ההגדלה, אם נקבעה, סליחה.

יש לנו פה שלוש קבוצות בתוך האזרחים הוותיקים, אבל זה לא באמת שלוש קבוצות. פסקאות (1) ו-(2) מדברות על קבוצה לפני שאנחנו מחילים את התיקון הנוכחי. מי שיפרוש מ-1 ביולי 2021 הוא פורש כבר עם הקצבה המוגדלת, כיוון שההגדלה של הקצבה, כפי שנראה סעיף התחילה, תחול עליו, גם רטרואקטיבית. גם אדם – אנחנו נמצאים עכשיו באוקטובר – הוא כבר עבר, כבר הגיע לקצבת זקנה - - -

הוא כבר זכאי להגדלה הזאת של שיעור הנכות שלו אם הוא פרש ביולי?

נכון. עכשיו אנחנו מדברים רק על אנשים שפרשו לפני 1 ביולי, עברו לקבלת קצבת אזרח ותיק לפני 1 ביולי, ויצאו בעצם מהנכות.

לפני 1 בינואר.

אני יכולה לתקן משהו? לא מדובר בפרישה.

לא, זה רק מבלבל אותי.

זה לא פרישה, זה יום הולדת. אנחנו נכים, אנחנו לא עובדים. זה מעבר לגיל פנסיה. אנחנו לא יוצאים לפנסיה, אנחנו לא פורשים.

סליחה, תודה שדייקת אותי. אני אגיד: מעבר לגיל פנסיה. אשתדל לזכור.

אז אנחנו עוברים לגיל הזכאות לקצבת אזרח ותיק. בתוך הקבוצה הזאת של האנשים יש שלושה הסדרים. הסדר אחד, מי שהיה זכאי כבר, מי שעבר לפני תיקון - - - הוא קיבל 10.7%, הוא כבר קיבל את זה בתיקון 200. אז אומרים: הוא מקבל את ה-10.7%, והוא יקבל את התוספת שהיא בשיעור מחצית מהתוספת הנוכחית, שזה 8.52%. זה מה שהוא מקבל. והסיפה בפסקה (1) אומרת שאם הוא בדרגת אי-כושר של 74% ומטה הוא מקבל אותה באופן יחסי, את התוספת הנוכחית. בתיקון 200 לא עשו הבחנה ביניהם, כרגע עושים הבחנה ביניהם.

בפסקה (2) יש לנו אזרח שעבר לגיל הפנסיה, הוא עבר אליו אחרי תיקון 200, אבל לפני 31 בדצמבר 2020. אותו אדם מקבל רק את מחצית התוספת, אבל צריך להזכיר, שאנשים שבשנת 2021 עברו לגיל הפנסיה, במסגרת המענקים הם קיבלו מענק בשיעור דומה.

זאת אומרת המשיך אותו עיקרון עכשיו בחוק כמו שהיה בקורונה?

לא.

אני אנסה.

תנסה להסביר, כי זה מורכב.

כן, זה באמת מורכב. קודם כול העיקרון הבסיסי הוא שמי שעבר לקצבת אזרח ותיק, עבר לקצבת אזרח ותיק ב-1 בינואר 2021, הוא מבחינתנו כבר מגיע עם מלוא התוספת. מי שהוא במאגר, מי שעבר לקצבת אזרח ותיק עוד קודם, העיקרון הבסיסי – נכון, זה נאמר כאן, וזה באמת היה כך בבג"ץ – מקבל רק 50% מהתוספת הזאת. זה העיקרון הבסיסי.

עכשיו, תשימו לב שאנחנו מדברים על ה-1 בינואר 2021 ולא על ה-1 ביולי 2021. זאת אומרת, הלכנו רטרואקטיבית, כיוון שהמדינה התחייבה שהתוספות, ה-3,700, יהיו כבר מה-1 בינואר 2021. ולכן על אף שהחוק עדיין לא תוקן והם קיבלו את זה מה-1 בינואר 2021 כמענקים, אנחנו רואים בהם כאילו הם כבר עברו עם קצבת נכות יותר גבוהה, ולכן הם יקבלו את מלוא התוספת.

אז אלה עקרונות הבסיס, כשכפי שנעה הסבירה, יש לנו את התיקון של 2018. מי שהיה במאגר לפני קיבל אז כבר חצי, אז לחצי הזה אנחנו מוסיפים לו עכשיו עוד חצי. אבל מי שנכנס עם מלוא התוספת של 2018, והוא כבר קיבל את מלוא התוספת של 2018, עכשיו הוא יקבל עוד חצי. אז זה באמת שלוש דרגות. ואם זה לא היה ברור אני יכול לנסות שוב.

אני מרגיש כמו בפסיכומטרי.

אתם אוהבים לסבך דברים. לקחת דברים ולסבך אותם, אלוהים. זה כל כך פשוט. קחו את כולם, תעבירו אותם כמו שצריך – לא, הוא עבר ככה, עשינו לו ככה, ובחצי של החצי של הרבע.

אפרת, אם את הבנת, אז תסבירי לי אחר כך.

אז אתם יודעים מה? בשביל הפרוטוקול ובשביל כולנו ובשביל חבר הכנסת יוראי להב, עלי, תורך להסביר - - -

ברשותכם, לפני שעלי מסביר. קודם כול יש בינינו פערים בהקשר הזה. לטענתנו אתם מדברים על תחולת החוק. החוק עכשיו מוחל ב-2021. אנחנו חושבים שתחולת החוק למעשה זה בשנת 2018, וכל מי שעבר לגיל זקנה בשנת 2018 צריך לקבל את התוספת המלאה. אתם מכירים את עמדתנו בהקשר הזה. כן ציינה נעה, ובצדק, שהקבוצה של הנכים הקשישים בדרגות חלקיות למעשה לא נלקחה בחשבון במסגרת התיקון בשנת 2018. חלקם נלקחו, מי שעבר את 2018, ומי שלא עבר את 2018 לא נלקח בחשבון. אנחנו כן ביקשנו שבמסגרת התיקון הזה כל הדרגות החלקיות כן יילקחו בחשבון, ואנחנו רואים את זה פה מתוקן, אבל אנחנו כן חושבים שצריך לעשות מקצה שיפורים דווקא בקבוצת הביניים שהיא פוסט 2018, שכן צריכה לקבל תוספת מלאה.

זו שלא נכנסת עכשיו למעשה - - -

לא נכנסת עכשיו.

אבל מה הבסיס לטיעון שלכם שזה צריך לחול כבר מ-2018? מה הבסיס לזה?

הבסיס לזה, לפי מה שאני קורא, שכתוב ערב תחולת החוק – מבחינתנו תחולת החוק מדברת על 2018.

תחולת החוק הזה אתה מתכוון היא ערב 2018?

כן, מרץ 2018.

על בסיס מה?

כי הבטיחו.

לא, אבל הבטיחו - - -

זה הטיעון שלו.

עלי, תתייחס.

להסביר פעם נוספת את האירוע?

לא, הבנתי את האירוע. בהמשך לטענתו של חנן.

בסדר, אז אני אנסה להתייחס, אני לא אסביר פעם נוספת. בעצם מה שחנן אומר זה שהם העלו טענה, שגם אנחנו שאלנו את אותה שאלה שנעה שאלה. לטענתם מי שעבר את גיל הפרישה רק אחרי מרץ 2018 צריך לקבל את הקצבה במלואה.

לכל הפחות.

אנחנו לא חושבים שיש לזה עיגון בחוק. וגם אנחנו לא חושבים שאפשר לעשות את ההבחנה הזאת, מכיוון שהחוק לא עושה אותה, ואנחנו לא יודעים גם להצדיק אותה, בין אזרחים שונים שעברו את גיל הפרישה. לכן כרגע זה לא מקבל מענה.

בנוגע לסוגיה הזאת של הזקנים – מי שעבר את גיל הפרישה, סליחה.

יצאו לפנסיה.

לא, אמרנו שהם רק עברו את גיל הפרישה, הם לא יצאו לפנסיה.

הטרמינולוגיה הנכונה היא אזרחים ותיקים בנכות.

אני אגיד: עבר את גיל הפרישה, זה מתגלגל לי יותר בקלות. אז מי שעבר את גיל הפרישה ולפני כן קיבל באופן יחסי, אז אנשי הביטוח הלאומי כבר במהלך הדיונים וגם בדיונים שלנו עם אנשי הוועדה זה עלה. ולאור ההצעות שעלו אז אנחנו מוכנים לתיקון שהוצע. זה אומר שהסיפה של סעיף (1) וסעיף (2) תימחק, כך שהאזרחים הוותיקים, שגם אם היה להם בעודם בגיל העבודה קצבת נכות יחסית, הם עדיין יקבלו את המחצית המלאה. כן חשוב לי להגיד שהסיפה של סעיף (3) תישאר, כי מי שעדיין בגיל העבודה קיבל את החלק היחסי שלו, הוא עובר איתה גם לגיל הפרישה.

ה היה לבקשת הוועדה וכן לבקשת הביטוח הלאומי. אנחנו נענים לבקשה הזו, והסיפה של פסקאות (1) ו-(2) – מבחינתנו ניתן למחוק אותן, את החלק היחסי. עקב ההנהונים אני רואה שלפחות מבינים - - -

מעולה, תודה רבה, עלי.

מה לגבי הקבוצות? הקבוצות זה הבעיה. לקחתם קבוצה אחת וחילקתם אותה לפי תאריכים ויצא לנו שלוש קבוצות. ב-2018 היו שתיים. מי שטרם התחולה עבר לגיל פרישה קיבל כפול – מה שנקרא החדשים – הישנים קיבלו מחצית. זה מה שהיה ב-2018.

נכון.

עכשיו עושים שלוש קבוצות.

לא, זה אותו דבר.

- - - הקבוצה השנייה מתחלקת בעצם לשתיים, פותחים אותה לשתיים. למה? מסבכים את ביטוח לאומי.

יכול להיות שזה מבלבל. קודם כול, הנוסח פה מתואם עם הביטוח הלאומי. יכול להיות שזה מבלבל מבחינת איך שזה כתוב בחוק, אבל החלוקה היא אותה חלוקה. עוד פעם, מי שבגיל פרישה כרגע, ערב תחולתו של החוק הנוכחי, מקבל 50%. מי שהיה לפני כן מקבל 100%. הדבר היחידי שאני חושב שאנחנו כממשלה, כביטוח לאומי, באנו לקראת, זה כמו ששלומי ציין, מי שהיום הוא כבר מעבר לגיל פרישה, אבל הוא נכנס לגיל פרישה רק בשנת 2021, אנחנו מסתכלים עליו כאילו הוא קיבל את התוספת בעודו בגיל העבודה, ולכן אנחנו נותנים לו את התוספת במלואה. זה כל - - -

אבל התפר בין 2018 - - - חילקתם את הקבוצה לשתיים.

לא.

מה לא? כתוב - - -

לא, זה רק כדי להסביר ולא לפגוע במי שקיבל בשנת 2018 את התוספת המלאה.

מה שכולכם אומרים לנו פה זה נעמי, דורון, חנן, אלכס, קחו את עצמכם, תיגשו עוד פעם לבג"ץ, כדי שבג"ץ יפתח את העיניים לכולם, ותפסיקו לעשות את האפליה הגילנית, כמו שנקבע ב-2009. ואת אותה תוספת שאתם נותנים לכל הנכים תיתנו גם לקשישים. הקשישים לא יוצאי דופן. הם לא קונים את הלחם בפחות כסף מהנכה הצעיר יותר. נהפוך הוא, יש לו יותר הוצאות בגלל זקנתו. אז מה שאתם עושים, אתם דוחפים אותנו לפתחו של בג"ץ או לחזור למאבק. למה? למה להאריך? בוא נעשה את הדברים פעם אחת כמו שצריך.

שלומי רוצה להתייחס. בואי רגע נקשיב.

אני לא חולק על הצרכים, אני רק רוצה אבל לתת תמונה יותר מלאה, כיוון שגם במסגרת חוק ההסדרים הזה יש כן אלמנטים שבאים לטובת האזרחים הוותיקים – השלמת הכנסה לקשישים באמת הנזקקים ביותר הולכים להעלות; וגם מבחן ההכנסות, ה-disregard, לעניין קשישים בגיל המותנה שיכולים לעבוד, גם הולכים להשתפר. זאת אומרת, יש מענה לאזרחים ותיקים, מגדילים את הקצבה. זה לא כאן. כאן זה 50%. וב-2018 בג"ץ בעצם אמר שזה ככל הנראה יכול לעמוד.

בחייאת, כל הקשישים היום יכולים להשתלב בשוק העבודה עם הקורונה? בואו נהיה מציאותיים. אנחנו משחקים ב - - -

נעמי, אני חושבת שהקדשנו לזה התייחסות. אלכס, מילה, ואני רוצה להתקדם.

יחד עם זאת, אני חוזר ואומר: הגשנו למשרד האוצר הצעה מאוד מעניינת. מחכים לתשובות.

טוב, עלא כיפאק. בואו נתקדם. נעה.

(7) בסעיף 315ד(א)(3), אחרי פסקת משנה (ב) יבוא:




"(ג) לגבי הסכם התקשרות שנכרת עד יום י' בכסלו התשפ"ב (14 בנובמבר 2021) – כל סכום שנוסף על הקצבה בשל הוראות סעיף 26 לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"ב–2021 (בסעיף זה – תיקון 226) ובשל התיקונים שנעשו במסגרתו לתקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה), התש"ע–2010, לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (מתן שירותים מיוחדים), התשל"ט–1978, ולהסכמים לפי סעיף 9.



ככל שיהיו כאלה תיקונים.

מה זה אומר?

סעיף 315ד כולו עוסק בהגבלת סכום שכר טרחה בשל מטפלים בתביעה כנגד המוסד לביטוח לאומי.

אז ממשיכים את העיקרון גם ב - - -

ממשיכים את העיקרון כי יש פה איזו הגדלה. אני מבינה שהטענה היא שיש פה הגדלה שלא נבעה מפעולה של המטפל אלא נבעה מהגדלת הקצבה.

עלי, מילה.

התפיסה שהמטרה של מתן הכספים האלה זה שהם יגיעו לציבור הנכים ולא למי שעזר לו לקבל את התביעה, ולכן ממילא המעמד של אותו גוף או עורך דין או מייצג שעזר לא היה משתנה בהתאם לסכום, זה גם היה ממילא לפני כן, לכן אין סיבה שההגדלה הזאת, ככל שההסכם הוא באחוזי, ילך לאותו מייצג.

אני מייצג פה את הילדים ואני גם בעד.

כעורך דין אתה אומר?

כעורך דין אני אומר.

מאה אחוז. ייצגת לרגע את עורכי הדין. תודה.

יש פה הבחנה בין הסכם שנכרת לפני התיקון, אז לא מקבלים שום חלק מהתיקון. אנחנו פשוט הולכים באותו נתיב, וכבר היו ויכוחים בזמנו - - -

כן, כבר היה על זה קודם לכן, ואני מבינה שזה עבר. אני זוכרת שגם שאלתי אתכם, נדמה לי, אני לא זוכרת את מי שאלתי לפני כן, כי אני מבינה שכן הייתה התנגדות בפעם הקודמת של ציבור עורכי הדין לתיקון הזה, והיה חשש שזה יפגע בפעילות של עורכי הדין וכו', ועד היום לא שמענו שקרה משהו, אז אנחנו מתקדמים באותה דרך. כן.

(ד)  לגבי הסכם התקשרות שנכרת ביום י"א בכסלו התשפ"ב (15 בנובמבר 2021) או לאחריו – סכום של 300 שקלים חדשים מגמלה שהוגדלה לפי תיקון מס' 226, ולגבי מי שזכאי להגדלה של קצבה כאמור לפי התיקונים שנעשו במסגרתו לתקנות - -



במסגרת אותו תיקון לתקנות, אם יהיו כאלה תיקונים, אותן תקנות שקראנו קודם.




- - גם סכום השווה ל־40% מההגדלה כאמור.";



כאן יש איזושהי הצעה, אני רק לא בטוחה שאנחנו צריכים. למעשה הצעת החוק הממשלתית העתיקה את הנוסח שקבוע בפסקאות (א) ו(ב) לאותו סעיף. שם דובר על סכום, כשמביאים בחשבון רק סכום של 300 שקלים מאותה הגדלה של תיקון 200, ו-40% מההגדלות שיהיו לפי תקנות לפי סעיף 220ב. אלה אותן הגדלות שהובטחו, אותה הגדלה שאנחנו מביאים כאן בחקיקה ראשית בסוף ולא בתקנות. בסעיף 220ב אפשרו לשרים להגדיל בתקנות את שיעורי הקצבה. ולמעשה ההגדלה הזאת מתממשת היום לא בתקנות אלא בחקיקה ראשית.

לכן צריך לעשות פה את ההתאמות בנוסח, וצריך לבחון – אם ייעשו תיקונים, אנחנו עוד לא יודעים אם ייעשו תיקונים ותקנות בהסכמים – אם תעשו תיקונים בתקנות ובהסכמים אנחנו מציעים ש-40% אולי יתייחס לתיקונים האלה. צריך עדיין לבחון, אני חושבת, את - - -

ככל שנגיע כאן באמת לתיקונים הרלוונטיים, אז צריכה להיות התייחסות לסעיף.

המחשבה שלנו, עוד פעם, זה שמקסימום הסכום יגיע לציבור הנכים. ולכן גם בנוגע להסכמים שייכרתו וגם בנוגע להגדלות - - -

כן, רוצים להגביל, שתהיה תקרה.

אז אתה אומר 300 שקל מהגמלה שהוגדלה ו-40% מתקנות הפריפריה, אם הן יבואו?

לי זה נשמע סביר וראוי, אלא אם כן מישהו חושב משהו אחר. אוקיי, בואו נתקדם.

(8) בלוח ח'1, בטור א', בכל מקום, במקום "37.75%" יבוא "50.23%".



יש שם איזה טעות כתיב. לוח ח'1 זה השלמה של נושא ה-disregard, כפי שהזכרנו אותו קודם.

סעיף 27, תיקון חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 218 – הוראת שעה) (מענק חד-פעמי חלף הגדלת קצבאות הנכות לשנת 2020): אותו חוק הוא החוק שהעניק את המענקים לשנת 2020.

בקורונה.

את המענקים לקורונה בשנת 2020, ואחריו מחצית שנת 2021.

תיקון חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 218 – הוראת שעה) (מענק חד-פעמי חלף הגדלת קצבאות הנכות לשנת 2020)
27.
בחוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 218 – הוראת שעה) (מענק חד־פעמי חלף הגדלת קצבאות הנכות לשנת 2020), התשפ"א–2021 - - -

לפני זה, סליחה, על סעיף קטן (1): במקום 3,500 יבוא 3,700 – 3,500 זה מה שהיה מעודכן עד אז? כי אמרנו שההעלאה היא מ-3,400.

למעשה הקצבה עומדת על 3,321. בשנת 2020 ניתן - -

זה המענקים?

בדיוק. - - כחלף קצבאות מענק של 190 שקלים, שהעלה את זה ל-3,511 שקלים. ועכשיו מקבלים את ה-3,511, ואז נותנים את ה-190 הנוספים.

זאת אומרת, מקבעים את מה שהוענק כמענקים, עכשיו מכניסים את זה למסגרת החוקית.

בדיוק.

לא, הבנתי שעם המענקים זה הגיע ל-3,700, ואנחנו מקבעים את ה-3,700.

זה הגיע ל-3,700?

לא, המענקים שניתנו עד כה לא הגיעו ל-3,700. מה שעשינו בחלק הראשון של החוק זה בעצם קיבענו את זה ל-3,700 מעתה והלאה. בחלק הזה מה שאנחנו עושים, אנחנו משלימים למחצית הראשונה את הפער בין מה שניתן ל-3,700.

מה שאומר, אני מניחה, חבר הכנסת סעדי, שניתנו מענקים שהגיעו כבר ל-3,700?

לא, לא, לא.

לא? זה מה שהבנתי.

אני אחדד עוד פעם. המענק שניתן במחצית השנה הראשונה, אפשר לראות פה גם, תכף נעה תקריא את זה, כתוב: 3,511 שקלים, כי זה היה המענק שניתן על הדלתא הזאת של 3,511.

נכון. שהגדילה ל-3,500.

ואנחנו עכשיו מגדילים את זה ל-3,700.

מתי זה יהיה 3,700, אחרי התקציב?

אם עובר החוק. אחרי אישור החוק.

מחילה, אפשר משפט? זה רק המחצית הראשונה.

אני רוצה להדגיש לגבי הילדים, הייתה פעימה אחת שהעלתה באופן קבוע את הקצבאות, הפעימה של שנת 2018. בפעימה הזאת כל הילדים של 100%, שזה 45,000 ילדים, לא קיבלו אפילו לא שקל אחד. לאחר מכן, כשהתחילו לתת את המענקים הזמניים, הם קיבלו 83 שקלים לחודש. כלומר, זה בכלל לא בסדר גודל, זה לא קרוב בכלל למה שקרה, כשהאנשים הבוגרים מקבלים עכשיו בסיכום כ-1,400 תוספת, פלוס שר"מ של עוד מאות שקלים, רק שתבינו עד כמה הילדים נשארו מאחור.

אנחנו מודעים לנקודה הזאת, כמובן. תודה. נעה, בואי תתקדמי.

אני מעדיפה את חלופת הנוסח שהצענו פה ולנסות להסביר אותה. אחר כך אם יוחלט להעדיף איזה ניסוח, אבל ברמת הניסוח. אני פשוט חושבת שזה יבהיר לנו מה נעשה פה, הניסוח שלנו. אז ברשותך. הקראנו את שם החוק.

סעיף (1). (1) ברישה – הרישה קובעת שזו הוראת שעה. כרגע הוראת השעה קבועה עד ה-31 בדצמבר 2021, אבל כיוון שהביטוח הלאומי מבקש לשלם את התשלומים אחרי אותו מועד, אז אנחנו מציעים שבמקום התאריך הזה, 31 בדצמבר 2021, יבוא: 31 במרץ 2022 – להאריך את תוקף אותה הוראת שעה, למרות שההוראות – קבוע שם מי זכאי לפיה.



(2) בפסקה (1), בסעיף 222ד לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995, המובא בה, אחרי סעיף קטן (ד) יבוא:




"(ד1) מי ששולם לו מענק חד-פעמי כאמור בסעיף זה בעד החודשים בתקופה ינואר עד יוני 2021 ומתקיים בו האמור בפסקה (1), (2) או (3) שלהלן, יהיה זכאי בעד כל אחד מהחודשים כאמור שהיה זכאי בו למענק, לתוספת חד פעמית בסכום האמור בפסקאות האמורות לפי העניין, שתשולם לא יאוחר מיום כ"ז באדר א' התשפ"ב (28 בפברואר 2022) –





(1) אם היה זכאי למענק לפי פרט (1) בלוח ח'1א – 189 שקלים חדשים;



זאת אומרת, הוא קיבל כבר עכשיו את המענק בסכום דומה, ועכשיו הוא מקבל עוד תוספת כזאת למענק.

מענק?

בגלל תאריך התחולה, ינואר 2021.

הוא קיבל מענק ועכשיו הוא מקבל תוספת. היא גם משולמת כמענק, אבל היא בעצם נוספת על אותו מענק. אבל היא תוספת חד פעמית גם היא במהותה.

זו השלמה?

זו בעצם השלמה.

כן, הקצבאות יוגדלו החל מה-1 ביולי 2021.

אז כרגע זה מענקים.

אבל כיוון שההתחייבות הייתה שמה-1 בינואר תהיה הגדלה, ומכיוון מינואר עד יוני כבר שילמנו מענקים, אז לא עושים מישמש – מגדילים את המענקים.

הבנתי. מאה אחוז.

אז אמרנו, פרט (1) בלוח ח'1א – זה אנחנו מדברים על אדם שהוא ב-75% דרגת אי-כושר ומעלה.





(2) אם היה זכאי למענק לפי פרט (2) בלוח ח'1א – מכפלת הסכום כאמור בפסקה (1) ביחס שבין דרגת אי הכושר להשתכר לבין מאה;



באופן יחסי הוא מקבל את התוספת הזאת.





(3) אם נעשה זכאי לתשלום קצבת אזרח ותיק מיום י"ז בטבת התשפ"א (1 בינואר 2021) והיה זכאי למענק לפי פרט (6) בלוח ח'1א - - -

מה זה פרט 6?

פרט (6) זה מענק לאדם שהיה נכה ועבר לגיל פרישה.

כן. תוספת של 189.

תוספת של 189 שקלים.





(4) אם נעשה זכאי לתשלום קצבת אזרח ותיק מיום י"ז בטבת התשפ"א (1 בינואר 2021) והיה זכאי למענק לפי פרט (7) בלוח ח'1א – 189 שקלים חדשים במכפלת אחוז דרגת האי-כושר להשתכר בתכוף לפני שנעשה זכאי לקצבת אזרח ותיק.



אבל השאלה אם לא צריך להוריד את הדרגה הזאת.

לא, זה אותו דבר כמו קודם. זו המקבילה לסעיף (3).

אם זה המקבילה לסעיף (3), אז הורדתם שם.

לא, ההפך, בסעיף (3) השארנו את זה.

מכיוון שהוא מקבל את המלא - - -

אה, כי הוא מקבל - - -

זה מי שעבר את גיל הפרישה - - -

אוקיי. מישהו רוצה להתייחס לסעיף הזה?

אנחנו בסעיף (2)?

עכשיו אנחנו עוברים לעמוד האחרון, סעיף 28.

אני אז שאלתי, גברתי היושבת-ראש, על מענקי נכות מעבודה.

דיברנו על זה גם בפעם הקודמת, וגם קודם דיבר על זה יהודה דורון, על הנכים מעבודה. ואמרנו שזה כרגע לא רלוונטי לנו לנושא הספציפי הזה, ודיברנו על כך שנדון על כך כשאנחנו נסיים את - - -

אני אשמח להתייחס לתאריך שדובר פה, שהמענקים ישולמו לכל הפחות תוך 90 יום. ביטוח לאומי הבטיח לנסות לעשות. נובמבר – 28 בפברואר נראה לי קצת רחוק. אפשר לקצר את זה.

זה 90 ימים.

ממתי? מיום תחילת החוק? אבל אנחנו פה יכולים לדעת מה התאריך המאוחר ביותר של החוק או שאתם רוצים להשאיר 90 ימים? אפשר לכתוב 90 ימים.

אנחנו נעשה כל מאמץ שזה יהיה הרבה לפני תום 90 ימים.

בסדר גמור. אם זה מקובל אז אפשר כבר לתקן.

מאוד מסרבל את הנוסח, להגיד: 90 ימים מיום – בסדר. אולי נכתוב את זה בהוראות המעבר.

זה חוסך בסך הכול שבועיים, אבל אני כן חושב, ממה שאני מכיר את הביטוח הלאומי, שממילא הוא ישלם את זה עוד בשנת 2021.

אוקיי. אני לא רואה שיש פה מחלוקות.

אוקיי.

סימן ג' – תחילה, תחולה ותשלומים ראשונים
28.
(א) תחילתם של סעיפים 26(2) עד (8) ביום כ"א בתמוז התשפ"א (1 ביולי 2021), והם יחולו על גמלאות המשתלמות בעד יום תחילתו ואילך, ואולם תשלומים ראשונים לפי הסעיפים האמורים ישולמו על ידי המוסד לביטוח לאומי בתוך 90 ימים מיום פרסומו של חוק זה.



זאת אומרת אנחנו מתחילים רטרואקטיבית את החוק הזה.

יש פה הקדמה מיום פרסומו של חוק זה ולא ליום תחילתו של - - - כי החוק הנוכחי מתחיל ב-1 בינואר.

כן, הכוונה 90 ימים מיום פרסומו. אם זה יהיה 15 בנובמבר, זה יצא 15 בפברואר, משהו כזה.

אבל למה 90 יום?

אז אמרנו, המנכ"ל שלנו התחייב לעשות כל מאמץ כדי שזה יהיה הרבה הרבה יותר מוקדם. אבל יש פה תיקון מאוד מורכב, וזה גם לא התיקון היחיד. בכל זאת נשתדל שזה יהיה הרבה הרבה יותר מוקדם.

אבל זה קיבוע של המענקים. למה זה לוקח זמן?

לא ניכנס למערכת המחשוב, אבל המענקים זה מערכת אחרת והקצבאות זה מערכת אחרת.

ואי-אפשר להקדים את המענקים, את ההשלמה?

סביר מאוד מאוד מאוד – תראי, זה יהיה שיטת סלמי – אבל שהמענקים ישולמו הרבה יותר מהר בשלב א', ולאחר מכן התוספת לקצבאות והשר"מ בשלב ב'. אנחנו עובדים על זה.

טוב. חבר הכנסת אבוטבול.

אני רק רוצה לומר, שאנחנו אומרים את זה כל הזמן, ההתייחסות שלנו זה במה שאני העליתי. כלומר, שם אני מבקש אולי להקדים את זה, כל מיני תאריכים, זה בהסתייגויות.

כן, אני מבינה שגם חבר הכנסת פרוש רוצה לנמק - - - מי נשמע.

אני רק רוצה לומר: אני לא הולך להתווכח על זה, כי אני מבין שלכם יש את לשון החוק. אני גם לא נאיבי, מאוד יכול להיות שיידחו את ההסתייגויות, אבל אני בכל מצב אומר את המשנה הסדורה שלי, מה אנחנו חושבים שיותר טוב שיהיה לציבור הנכים, הציבור שחייבים לקבל את העזרה שלנו. אבל בהחלט הדברים שלי מופיעים פה, ואני לא חושב לחזור עליהם, כי הם מופיעים בצורה מאוד ברורה פה.

בסדר גמור.

תהיה לי את האפשרות לנמק בסוף?

כן, אני מיד נותנת לך. אנחנו ממש מגיעים לסוף.

תחילתו של סעיף 27 – סעיף 27 זה סעיף העוסק במענקים, ותחילתו תהיה ביום פרסומו של חוק זה, כיוון שאנחנו שם משלמים תוספת על תשלומים שכבר נוספו.

כן, נובמבר.

אולי באמת לאור ההערה פה של הוועדה, שאמרה 90 ימים מיום הפרסום, אז אנחנו נחזור לנוסח של האוצר – סליחה, אני אחזור לנוסח של האוצר בסעיף הזה, למעט הארכת הוראת השעה – שצריך להאריך את הוראת השעה. אנחנו נאריך את הוראת השעה, נחזור לנוסח של האוצר שהוא יותר קצר, כי ממילא אין לנו פה את ההוראה של מועד התשלום, ותשלומים מכוחו ישולמו גם כן בתוך 90 ימים מיום פרסומו של חוק זה.



(ג) תחילתו של סעיף 26(1) - - -

תזכירי מה זה?

זה סעיף השיפוי, שאנחנו עדיין לא דנו בו – בעיקרון צריך שתחילתו תהיה ביום תחילת החוק.

בסדר. כמובן. טוב, אז אלה הדברים. הוגשו מספר הסתייגויות עד מועד זה.

נעה, על ההערה האחרונה של 26(1) – תחילתו של חוק זה – הרי של כל חוק ההסדרים הוא ב-1 בינואר 2022. לדעתי 26(1) צריך להיות גם מיום הפרסום, כי אנחנו גם נתקן את 2021.

אוקיי.

מצוין. בבקשה, חבר הכנסת פרוש.

יש הסתייגויות שרשומות פה בהסתייגות שאני הגשתי. הן מתייחסות לפרק ט' בביטוח לאומי, סימן ג'. ואני מציין שם את הסכומים שאני חושב שצריך, לטעמי, להעלות את האחוזים שלהם, כאשר בדברי ההסבר על החשיבות מדוע נותנים להם את זה, באותם דברי הסבר שנמצאים בחוק הזה, משכנעים אותי לפחות להציג הסתייגות ולבקש שהם יוגדלו מעבר למה שמוצע. אז על כל אחד ואחד מהם, אם זה סעיף 26 פסקה (2), שאני מבקש במקום 50.23 שיבוא 60. זה מפורט.

אני רואה. 60, 25, 70 - - -

ואני מבקש שהדברים האלה יובאו גם להצבעה, וכמובן בהמשך, אם זה לא מתקבל פה, בכל דרך שיגיע למעלה.

אני מבקש גם להתייחס לעוד נושא, שאומנם לא הגשתי על זה עכשיו הסתייגות, אבל אני מבקש שזה יירשם ואני אגיש את זה ביום ראשון בכתב. אני מבין שיש הבדל בין קצבאות של נכי תאונות עבודה וקצבאות קשישים, שהם באיזשהו מקום כרגע, הממשלה יוצרת אפליה בין הקבוצות של הנכים, בזה שהיא גוזרת על נכי תאונות עבודה וקשישים, שמה ההצמדה היא למדד, בעוד ששאר קצבאות הנכים מוצמדים לשכר הממוצע במשק. ואני בזה רואה פגיעה בחלק מקבוצות הנכים. ולכן על זה אני אבקש להגיש הסתייגות. אני חושב שזה מתייחס לסעיף 26, פסקה (5), אני אגיש על זה ניסוח מדויק של הסתייגות ביום ראשון, אם זה מקובל.

מה המהות של ההסתייגות?

אני מבין שיש הבדל בין הצמדה בקבוצות נכים, שההצמדה שם זה למדד, ויש כאלה שההצמדה שלהם זה לשכר הממוצע במשק.

יש רק קבוצה אחת. יש קבוצה של נכים - - -

נכי עבודה.

לא, נכי עבודה, אני לא יודעת איך ההצמדה שלהם. אני מדברת על הקבוצה הזאת המסוימת של הנכים עם נכות כללית. הם מוצמדים מ-2022 לשכר הממוצע, כשהשכר הממוצע הוקפא.

בעוד שאחרים מוצמדים למדד.

הסכום הבסיסי מוצמד למדד, אבל - - -

אוקיי, אז אני מתייחס לזה. ברשותך, היושבת-ראש, אני מתייחס לעוד נקודה מסוימת, שאני אומנם לא מביא את זה כתוב, אבל אני הסברתי מה זה, ואני עד יום שני אביא את זה כתוב, את ההסתייגות הזאת.

אתה תביא את ההסתייגות הספציפית בהמשך בכתב.

אמרתי את מהות ההסתייגות עכשיו, ואני אביא את זה ביום ראשון.

רק לגבי ההסתייגות הנוכחית, יש לך הערכה של הסכומים?

מה שאני אגיד האוצר יגיד שזה השלכות רוחב.

ברור. אתה כבר מכיר את זה טוב מאיתנו.

ואם אני אגיד שזה מיליון שקל, האוצר יגיד שזה 40 מיליון.

אבל אין לך עלות תקציבית של ההסתייגות?

אין לי עלות.

האוצר יגיד את העלות האמיתית.

אני גם לא חושב שזה נכון, ברגע שאני אומר שיש אפליה בין אלה לאלה, אז אסור שתהיה אפליה. אם זה עולה הרבה כסף מה אני יכול לעשות.

בסדר גמור.

ביטוח לאומי הוציא מכתב שכתב שעלות בשנה זה 102 מיליון.

עלות של מה?

להצמיד את השכר הממוצע לתאונות עבודה.

אוקיי, יש לנו תאונות עבודה ויש לנו את ההסתייגות של חבר הכנסת פרוש שמדברת כאן על שינוי בקצבאות - - -

באופן של ההצמדה.

לא, הסכומים.

הדף הזה עם הסכומים זה בוודאי גם כן תקציבי.

ודאי.

אני יודע שזה תקציבי. למה אתם חושבים שרק פקידי האוצר יכולים להחליט? הרי זה העלאה מסוימת ממה שהיה, נכון?

לא, אנחנו רק שאלנו אם יש לך את העלות התקציבית של ההסתייגות. זה הכול.

אבל גם אם יהיה לי תהיה לזה התנגדות של האוצר.

יכול להיות. אנחנו נבדוק את העלות שלך ושלהם, ואולי נביא מומחים.

ואז מה? נניח אם יהיה הפרש של מיליון בין אחד לשני?

אם יהיה מיליון - - -

אני מוכן להיות במצב הזה שהוויכוח יהיה כמה כסף.

בדיוק. בסדר גמור.

אנחנו מגישים הסתייגויות?

כבר הוגשו חלק. חברי כנסת כבר הגישו. לא נדון בהן היום, כי אנחנו לא מגיעים להצבעה. אז חבל, יש לכם זמן.

כל חבר כנסת שרצה. אבל יש לך זמן, אוסאמה. הם פשוט כבר הגישו.

חבר הכנסת אבוטבול, אתה רוצה גם להעלות?

לא, הגשנו את זה. אני חושב שפחות או יותר גם החברים אמרו דברי טעם. אנחנו נחתים גם את חברי הסיעה שבוע הבא ונגיש את זה.

בהמשך, כן, לדיון הבא. בסדר גמור. אם אין עוד למישהו התייחסות נוספת - - -

אני אשמח להוסיף, שיש דברים נוספים שניתנו במסגרת המענק, והם כבר בטוחים וסגורים, כמו התוספת 83 ו-490 שקל לילדים, והתוספת למונשמים, שלא מופעים פה אלא בתקנות והסכמים, עלי יוכל לפרט. אבל חשוב שיהיה ברור שזה כבר סגור וסופי. עלי.

נכון. והדברים האלה יבואו, אני מאוד מקווה, לדיון הבא, שאפשר יהיה - - -

המטרה שלנו, ביחד עם הביטוח הלאומי שעובד ממש קשה על זה, זה שבאמת נוכל לבוא כמקשה אחת לוועדה, כדי להצביע על זה בפעם אחת. היום זה עולה לדיון במועצת הביטוח הלאומי. ככל שזה יאושר שם, ואנחנו מאוד מקווים שכן, אז אנחנו נוכל - - -

נוכל לבוא עם בשורות נוספות.

לגבי הילדים הכוונה?

ילדים, מונשמים, שר"מ. הרבה דברים.

מונשמים זה דבר נפלא, והטענה בעצם שהם מחזיקים שני מטפלים. מדברים על - - -

כן, אנחנו יודעים.

לא, ירון, בעצם יש שתי קבוצות. יש את המונשמים מונשמים, ויש את הסעיף החדש שמדברים עליו במסגרת התוספות, זה סעיף נפרד, חדש, שמרחיב את הנושא של המונשמים.

אני מדבר על המונשמים, מדברים על 400, פעם 500. הם צריכים לקבל. אם הטענה של שני מטפלים, אז בוודאי, מי שמחזיק שני מטפלים, כמו משה רוטמן, יש מלא כאלה, בוודאי ייתן להם. למה? אם תעשה חשבון פשוט. אני לא נכנס לכיס. כואב לי הלב - - -

אנחנו לא בוויכוח, ירון. אנחנו מסכימים.

רגע, אתה מדבר שהיה פעם 1,800 במשרד הרווחה, זה עבר לביטוח לאומי היום, פלוס שר"מ 5,300, פלוס 5,300 תוספת עכשיו, אתה מגיע לכדי 12,000 שקל - - - אבל נכון, זה אדם - - - בשר"מ הוא 5,000 שקל. למה לתת רטרו 20 מיליון שקל לשנה? למה לתת רטרו?

אלכס, מילה לסיכום.

- - - אותם לילדים.

א' אני מסכים איתך ש-12 זה לא מספיק, ולכן גם אחד הסעיפים שדובר עליהם בדיון הקודם מדבר על הרחבה. האנשים הללו יקבלו בסביבות ה-14. כמובן שאנחנו נרחיב בדיונים הבאים גם את ההרחבות ודברים אחרים, אבל אתה צודק במאה אחוז.

בסדר גמור. אנחנו שלחנו גם את האוצר וגם את הביטוח הלאומי לעוד שיעורי בית, כדי שבאמת הם יגיעו להסכמות בכל הנושאים הבאים האלה. אנחנו נמשיך לדון בזה בשבוע הבא. מילה אחרונה שלך, נעמי? מילה וקצר, כי אנחנו מסיימים.

בקצרה.

לא בקצרה, ממש מילה.

אני רוצה להחמיא ולהודות לך.

לזה קחי את כל הזמן.

אני רוצה להחמיא ולהודות לך על הפתיחות שלך ועל הנכונות שלך להקשיב. בישיבה הקודמת התמקדתי בדבריי על הילדים עם המוגבלות. באמת נכון נעשים תיקונים חשובים וגדולים, אבל עדיין יש עוד הרבה עבודה לעשות.

נכון. את צודקת.

ואני מצפה בקוצר רוח להמשך העבודה איתך. תענוג. עונג גדול.

תודה רבה. רק שנצליח.

גברתי היושבת-ראש, בשמי ובשם הרשימה המשותפת, אנחנו מבקשים, ואני אמרתי בתחילת הדיון, שאנחנו מבקשים להעמיד את קצבת הנכות המלאה על שכר מינימום, ולחלופין על 80% משכר המינימום, ולחלופי חילופין על 75% משכר המינימום. אני חושב שזה המינימום שבמינימום לאנשים עם מוגבלות כאלה, לתת להם את המינימום על מנת לחיות בכבוד. ובמקום 90 יום אני מבקש 60 יום.

נרשם. חנן.

קודם כול תודה רבה על הדברים. אנחנו כמובן קצבת נכות בגובה שכר מינימום על דגלנו חרטנו, ונכה לא חצי בן אדם במובן התקציבי של המילה. בהחלט מדובר ביום חג, גם שיש קונצנזוס בין כולם עם כל הממשלה הזאת באמת על מרבית הדברים, וגם על הדרך שבה היושבת-ראש מנהלת את האירוע הזה, באמת בצורה מעוררת השתאות.

תודה רבה.

תודה רבה לך, תודה רבה לכולכם. יום חג.

אז אנחנו ניפגש בשבוע הבא, נדמה לי ביום שני.

אנחנו נצביע על ההסתייגויות במרוכז?

כן, בשבוע הבאה נטפל בכול.

תודה רבה. הישיבה מסתיימת.


הישיבה ננעלה בשעה 14:22.