פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



4
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
04/10/2021


מושב שני


פרוטוקול מס' 17
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום שני, כ"ח בתשרי התשפ"ב (04 באוקטובר 2021), שעה 9:15

פרק ט' (ביטוח לאומי), סעיפים 28-26 (שיפוי והגדלת קצבאות נכות), מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א-2021

חברי הוועדה: אפרת רייטן מרום – היו"ר
יוראי להב הרצנו
מופיד מרעי
אוסאמה סעדי
שירלי פינטו קדוש

יעקב אשר
טטיאנה מזרסקי
מאיר פרוש
שלמה קרעי

טלי ארפי - עו"ד, סגנית בכירה ליועץ המשפטי, משרד האוצר

עלי בינג - רכז רווחה וביטוח לאומי, אגף התקציבים, משרד האוצר

דניאל בלנגה - רפרנט ביטוח לאומי, אגף התקציבים, משרד האוצר

אסף דוברוביצר - רפרנט רווחה, אגף התקציבים, משרד האוצר

אורי כץ - עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד האוצר

יובל הרלב - יועץ כנסת וממשל לשר הרווחה והביטחון החברתי

זהבה זלמן - יועצת לשר הרווחה והביטחון החברתי לעניין הביטוח הלאומי

מאיר שפיגלר - מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי

לודמילה אליאסיאן - מנהלת אגף גמלאות נכות, המוסד לביטוח לאומי

שלומי מור - עו"ד, הלשכה המשפטית, המוסד לביטוח לאומי

נעמי מורביה - יו"ר מטה מאבק הנכים וחברה בפורום ארגוני הנכים

ד"ר עמיחי תמיר - יו"ר ארגון הנכים, זכויות נכים

אלכס פרידמן - יו"ר עמותת נכה לא חצי בן אדם

חנן טל - מנכ"ל עמותת נכה לא חצי בן אדם

יהודה דורון - יו"ר ארגון נכי הפוליו

ששון עוזר - ארגון איל"ה

לי מויאל - מנכ"לית לי"ן - למען ילדים נכים

יעל רלוי - עו"ד, ראש תחום ביטוח לאומי, אלו"ט

שרונה מזרחי - עו"ד, יועצת משפטית, אקי"ם ישראל

אריה ברנדר - חבר הנהלת עמותת שומרי הסף לעיוור

ארז שטיבל - נכה עבודה

נעה בן שבת

ענת כהן שמואל

אהובה שרון, חבר תרגומים


פרק ט' (ביטוח לאומי), סעיפים 28-26 (שיפוי והגדלת קצבאות נכות) מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א-2021, מ/1443

אני מתכבדת לפתוח את הדיון הבוקר, את ישיבת ועדת העבודה והרווחה. על סדר היום פרק ט' (ביטוח לאומי), סעיפים 28-26 (שיפוי והגדלת קצבאות נכות), מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א-2021. היום ה-4 באוקטובר, כ"ח בתשרי התשפ"ב והשעה היא 09:15.

אני מודה לחברי הוועדה שהתכנסו לדיון הראשון של מושב החורף שנפתח היום, אני מודה לחברי האופוזיציה שהגיעו ומשתתפים בדיון הבוקר הזה וכמובן לכל הנוכחים כאן.

לפני אנחנו ממש נכנסים ושומעים גם את משרד האוצר שייתן לנו הסבר על הדברים, אני אומר מילה. אני באה ממקום של משפטנות. במקום שבו המשפטנים באים, אחד הדברים שאנחנו אומרים זה שהסכמים צריך לכבד, במיוחד כאלה שבין האזרח למדינה. בשנת 2018 נחקק תיקון 200 לחוק הביטוח הלאומי שקבע בין היתר הגדלה של שיעורי קצבאות הנכות הכללי בשלוש פעימות, שסכומן סך הכול יעלה על ארבעה מיליארד שקלים. בשל אי העברת התקציב לשנת 2020 לא הושלם המהלך והמדינה בעצם נכנסה לסחרור פוליטי שמנע את היישום של ההסכמות עם ארגוני הנכים וחלף הרפורמה, אנחנו זוכרים, כאמור גם הוענקו מענקים חד פעמיים – תכף אולי נשמע עוד איזו סקירה מאלי. בממשלה שאנחנו הקמנו ואנחנו היום פותחים את מושב החורף שלה, אני הבטחתי שהסיפור הזה ייגמר ואנחנו נקיים את ההבטחה הזו לארגוני הנכים ונתקן את העוול הזה. זה הדיון הראשון שאנחנו מקיימים לאור החשיבות של הנושא וכדי לתת את כל האפשרות בחודש הקרוב למצות שיחות בין כל הגורמים ולפתור את הבעיות ככל שעדיין ישנן כאלו. המחלוקות אינן גדולות. ניהלנו במשך החודש האחרון, אם לא יותר, שיחות רבות וישיבות רבות עם משרד האוצר, עם ארגוני הנכים, עם משרד הרווחה, עם המוסד לביטוח לאומי כדי באמת להגיע לפתרונות יצירתיים ולסיכומים טובים שיאפשרו להגיע להישגים ואפילו מעבר להחלטות הממשלה.

אני רוצה לפתוח את הדיון הזה שהוא אחד מתוך סדרת הדיונים שאנחנו נקדיש לנושא התיקון. העלאת הדיסריגרד ושכר המינימום, העלאת קצבאות הנכות ל-3,700 שקלים, תוספת קצבה לנכים שהנם אזרחים ותיקים, העלאת קצבת שירותים מיוחדים – אלה דברים שאנחנו גם נדון עליהם כרגע בדיון הזה וגם בישיבות הבאות.

נתחיל מהתחלה ונפתח עם משרד האוצר.

הדיסריגרד כבר גדל ל-5,300, לא?

היה במסגרת המענקים של הקורונה ועכשיו אנחנו מכניסים את זה לחוק.

נתחיל עם סקירה של משרד האוצר.

רכז רווחה וביטוח לאומי, אגף התקציבים. כפי שציינה יושבת הראש, אנחנו ברגע מאוד מאוד משמעותי מבחינת קצבאות הנכות. בשנת 2018 תוקן החוק, תיקון מספר 2,000. אני אתן בריף קצר על ההיסטוריה. אני חושב שרובנו מכירים אבל בכל זאת למען הסדר הטוב.

באותו תיקון נקבעו מספר דברים. דבר ראשון, ניתנו שתי הפעימות בבת אחת, שתי הפעימות הראשונות והוגדלו כבר קצבאות הנכות והוגדלו באופן משמעותי. ניתנו גם תוספות שונות לאוכלוסיות אחרות, בין אם זה השר"ם, בין אם אלה הקשישים, וגם הדיסריגרד הוגדל בזמנו ובעצם נקבע דבר נוסף. בחוק נקבע סעיף שאומר שעל הממשלה להביא עוד העלאה הדרגתית בשנים 2020 ו-2021 כך שקצבת הנכות הבסיסית תעמוד לכל הפחות על 3,700 שקלים וסך ההגדלה יעמוד על 4 מיליארד ו-341 מיליון שקלים ביחס לתקופה שלפני ההגדלה.

חשוב להגיד שהדברים האלה, כפי שציינת יושבת הראש, היו אמורים להיות כבר בשנת 2020 במסגרת אישור תקציב המדינה. לצערנו לא אושר תקציב המדינה לשנת 2020 ולכן לא יכולנו להביא את זה. ייאמר לזכותן של אוכלוסיות הנכים וארגוני הנכים השונים שמייצגים אותם שהיינו אתם בשיג ושיח כל התקופה הזאת, הסברתי את העובדה שבעצם היכולת שלנו להגדיל את קצבאות הנכות בבסיס היא רק בעת אישור תקציב המדינה ובאמת הם הבינו את זה. עם זאת, לאחר שבעצם לא אושר תקציב המדינה בשנת 2020, מה שעשינו ביחד עם הוועדה הזאת ועם ארגוני הנכים, בעצם נתנו מענק חד פעמי לשנת 2020. המענק הזה נתן לאוכלוסיית הנכים בשנת 2020 את ההגדלה שהם היו אמורים לקבל באותה שנה. אפילו חלק מהסכומים שהיו אמורים להגיע ב-2021 ניתנו בשנת 2020. זאת אומרת, הפעימה הראשונה של קצבאות הנכות. בשר"ם הן קיבלו כבר את כל הסכום וכנ"ל בקשישים. ב-... קיבלו סכום גדול הם קיבלו את זה גם באופן רטרואקטיבי כמובן. זאת אומרת, בחודש אוקטובר ניתנה פעימה של עשרה חודשים אחורה, הפעימה השנייה הייתה בחודש דצמבר עבור החודשיים האחרונים של השנה. חשוב לומר שיש כאן איזו ביאה תזרימית מסוימת שאותם נכים לא קיבלו אל זה בחודשים הראשונים של השנה אבל מעבר לכך הם קיבלו את כל זכויותיהם.

בשעה טובה אנחנו עומדים כאן אחרי שהממשלה אישרה את התקציב בהחלטת ממשלה והכנסת בקריאה ראשונה. אנחנו עומדים במחויבות שלנו כלפי ציבור הנכים וההחלטה הזאת, אני חושב שהיא גם לא מובנת מאליה. הרבה פעמים בתקופה כזאת, אחרי משבר קורונה, אחרי גירעון גדול, אני חושב שהיו חששות גם מצד ארגוני הנכים שאנחנו כממשלה נבוא ונגיד שאנחנו רוצים לפרוס את זה או לעשות את זה הדרגתי וכולי אבל לא כך המצב כרי הממשלה באמת החליטה שהיא שמה א הנושא הזה בראש סדר העדיפויות. כך היה גם בשנת 2020 וכך יהיה בתקציב הנוכחי.

אני בכל זאת ארחיב ואומר מה בגדול נחנו עושים כאן. קודם כל, הקצבה הבסיסית תעמוד על 3,700 שקלים, שזאת המחויבות הכי בסיסית שלנו. זה לנכים שיש להם מאה אחוזים. כמובן ששאר רמות הזכאות, זה החלק היחסי שלהם.

הילדים הנכים, זה בהתאם לרמתם אבל הדרגה החדשה שבעצם נוצרה במענק של 2020, אנחנו נקבע אותה עכשיו. הדרגה החדשה של 112 אחוזים וגם הדרגה הגבוהה של 188 אחוזים תהיה תוספת של 490 שקלים לקצבה. בדרגות הנמוכות יותר של חמישים ומאה אחוזים, תהיה תוספת של 83 שקלים. בשר" יש תוספות של 100, 200, 300 שקלים בהתאמה, בהתאם לדרגת החומרה.

שר"ם, שירותים מיוחדים של הסיוע.

נכון. מונשמים מקבלים תוספת משמעותית של 5,341 שקלים והדיסריגרד צפוי לעלות ולעמוד על 5,300 שקלים. כפי שציין חבר הכנסת קרעי, הדיסריגרד כבר עלה במסגרת התוכנית הכלכלית של הקורונה אבל זאת מסגרת הוראת שעה וזה גם פג תוקף בסוף יוני ובעצם אנחנו גם מאריכים את זה קודם כל רטרואקטיבית על מנת לא לפגוע באותם נכים שעבדו או עובדים בחלקיות.

אתה אומר שזה יהיה רטרואקטיבית?

זה יהיה החל מחודש יולי. באופן כללי כלל החוק הזה ייתן לציבור הנכים את מה שמגיע להם החל מה-1 בינואר. חלק מהסכום, עד למחצית הראשונה, כאשר בעצם הם כבר קיבלו חלק מהסכום. לא ציינתי קודם אבל מה שעשינו בתחילת השנה, אחרי שראינו שיש עוד מערכת בחירות, עשינו העתקה של החוק מ-2020 והעתקנו אותו למחצית הראשונה של 2021. לכן חלק מהסכום ציבור הנכים כבר קיבל. אנחנו נשלים את היתרה למחצית הראשונה של 2021 וכמובן החל מחודש יולי מכניסים את זה לבסיס הקצבה. לכן מעתה והלאה בסיס הקצבה צפוי להשתנות. חשוב לומר שמה שעשינו ב-2020 היה מענק חד פעמי. זאת אומרת, עדיין הקצבה עומדת על 3,321 שקלים. פשוט קיבלו את הדלתא בצורה של מענק חד פעמי. במסגרת החוק עכשיו שמונח לפתחה של הוועדה, אנחנו בעצם נעגן את זה כך שהקצבה הבסיסית, 3,700 שקלים, וכן כל שאר התנאים שאמרתי קודם.

כפי שציינת היושבת ראש יש עוד נושאים נוספים שאנחנו מדברים עליהם. לא ארחיב כרגע אבל אני חושב שזה כן רגע משמעותי מאוד. גידול של למעלה מארבעה מיליארד. התחייבנו בחוק לארבעה מיליארד ו-341 מיליון שקלים. היו בינינו קצת חילוקי דעות איך מחשבים את הסכום אבל גם ביטוח לאומי וגם אנחנו בחישובים שלנו מסכימים שנתנו לכל הפחות את הסכום הזה, לתפיסתנו אפילו כמה מאות מיליונים יותר, אבל בכל מקרה בלי להיכנס לחילוקי הדעות, הסכום הזה של ארבעה מיליארד ו-341 מיליון שקלים ניתן. המחויבויות הבסיסיות ניתנו ומעבר לזה מתקיים שיג ושיח פורה גם עם הוועדה וגם עם ארגוני הנכים.

שאלת הבהרה גברתי יושבת הראש.

עוד רגע.

הסכום הזה מופיע שהוא ב-2021.

בכל זאת אני אשמח אם נוכל לקיים דיון תרבותי. עלי, אתה מסיים?

כן. בקיצור, מה שחשוב לי לומר זה שאני חושב שזה אירוע מאוד מאוד משמעותי, הצעת החוק הזאת והעמידה במחויבות שלנו כממשלה וככנסת והמחויבות שלנו כלפי ציבור הנכים. אני מקווה שבהמשך הדיונים אנחנו נעשה עוד איזה שהן התאמות בהתאם לשיג ושיח שמתנהל עם ארגונ הנכים.

אולי תכף נפרט גם את זה. בבקשה, חבר הכנסת קרעי.

אחר כך.

גברתי היושבת ראש, בוקר טוב, תודה על הסקירה. לפחות אני באופן אישי ליוויתי את העניין הזה מאז 2018, עת התקיים מאבק הנכים, בעלי המוגבלות, עם חברנו וידידנו מנכ"ל הביטוח הלאומי מאיר שפיגלר.

3,700 שקלים, זו קצבת נכות על מאה אחוזים.

נכון.

מי שיש לו 50 אחוזים או 60 אחוזים נכות, זה באופן יחסי?

כן. אני אסביר. אין 50 אחוזים. יש עוד שלוש מדרגות מעבר ל-100 אחוזים - 60, 65 ו-74 אחוזים. זה באופן יחסי. זאת אומרת ה-60 אחוזים, הסכום יעמוד על 2,135 שקלים, ה-65 אחוזים, הסכום יעמוד על 2,273 שקלים וה-70 אחוזים, הסכום יעמוד על 2,522 שקלים. כן חשוב לומר שמרבית ציבור הנכים – אם תרצו, תכף נביא את המספר המדויק – הם מקבלים את ה-100 אחוזים כי הם עומדים ב-100 אחוזים נכות. מרבית הנכים. תכף נביא לכם את המספרים.

יש קבוצת נכים קשה שהיא מעל ה-100 אחוזים.

כן. חשוב לומר שהתוספת של שר"ם, היא מעבר לקצבת הנכות הבסיסית. זאת אומרת, התוספות שדיברנו עליהן קודם של השר"ם, ש-50 אחוזים צפוי לעמוד על 1,527 שקלים, 112 אחוזים על 3,535 שקלים ו-188 אחוזים על 5,641 שקלים. הסכומים האלה הם און טופ לקצבת הנכות. כמובן שמעבר לזה יש הטבות שונות. מי שזכאי לניידות, מקבל ניידות והנחות כאלה ואחרות אבל אנחנו מדברים רק על הבסיס.

למעשה מדברים על הבסיס.

העניין הזה של הצמדת הקצבה לשכר הממוצע, הבנתי שזה בוועדת הכספים ולא כאן.

כן. אני אתן את הנתון. מתוך כמעט 280 אלף נכים בגיל העבודה, 220 אלף מקבלים מאה אחוזים. הרוב המכריע.

זה לא בוועדת הכספים. הסיפור של 2.45 יצא מוועדת הכספים.

הוא בוועדת הכספים אבל ועדת הכספים כרגע הקפיאה.

לא דנה בזה. סביר מאוד להניח שזה לא יידון שם.

אנחנו עוד נדבר על זה בהמשך.

אני חושב שזו באמת בשורה. גם העדכון לנכים, הוא בשורה. אם אני מבין נכון מהסקירה שלך, אנחנו בעצם הולכים להחליט על דבר שהוא מחויבות של הממשלה הקודמת שהייתה צריכה לעשות את זה אבל לא עשתה כי לא היו בחירות ועכשיו אנחנו משלימים את זה? זאת המשמעות של הדברים שלך?

פחות או יותר.

זו הייתה ההתחייבות.

זה אפילו היה בחקיקה. זה לא בדיוק של הממשלה. הכנסת חוקקה.

ב-2018.

בקדנציה הקודמת קודמת שלה, ב-2018, חוקקה והייתה התחייבות של הכנסת.

הבנתי. עכשיו, כשאתה אומר שאתם נותנים את הארבעה מיליארד שקלים, זה כדי לעשות את המהלך הזה. אם נניח מישהו רוצה שתיתנו לו שמונה מיליארד. מה זה אנחנו נותנים ארבעה מיליארד? למה אתה קובע ארבעה מיליארד? אנחנו מכירים את המצב של הנכים ואולי מגיע להם שמונה מיליארד והקצבה החודשית תוכפל?

תמיד אפשר לתת תוספות.

אני שואל מאיפה הביטוי הזה "אנחנו נתנו". על פי מה נתתם?

הממשלה כמובן.

בכל זאת אתה מסביר את האוצר.

כן. אני אסביר. בכל מקרה, כבר בסעיף החוק שהסדיר את הנושא הזה נקבעו שני מספרים ושני המספרים האלה מחייבים אותנו, את כל מי שכפוף לחוק. המספר הראשון אמר שלכל הפחות קצבת הנכות הבסיסית של הנכות של המאה אחוזים תעמוד על 3,700 שקלים והמספר השני אמר שסך ההעלאה תעמוד על ארבעה מיליארד ו-341 מיליון שקלים.

האם לא הייתה מחשבה באוצר, בכל אופן ממשלה חדשה, לתת סכום יותר גבוה ממה שקבעו שיהיה, ה-3,700 שקלים? לא שהקודמים עשו את זה.

השאלה היא מאיפה נולד הסכום הספציפי הזה?

אני שואל לגבי ה"אנחנו". אולי ליברמן ייתן עוד שני מיליארד, עוד ארבעה מיליארד, כדי שירגישו טוב עם הממשלה החדשה. למה כאן מתקמצנים?

הסברתי. כנראה שלא הסברתי טוב. אנחנו כממשלה נתנו כבר בתזכיר חוק הזה סכום שהוא עולה על ארבעה מיליארד ו-341 מיליון שקלים מעבר.

תן שמונה מיליארד, אז יהיה יותר טוב.

כמו שציינתי, אנחנו גם נמצאים בשיח נוסף על נושאים נוספים.

נכון. אם אני אצליח לפרש את הדברים האלה, מעבר לאותו תזכיר חוק שאנחנו מדברים על 2018 שקבע סכום מסוים, אנחנו מדברים על מאות מיליונים נוספים, כבר עכשיו בהצעת החוק הזו עליה אנחנו דנים כאן. כמו שדיברנו ואמרנו בתחילת הישיבה, יש עוד מספר נושאים שאולי תכף נשמע מארגוני הנכים שעלותם מאות מיליוני שקלים נוספים ואנחנו צריכים לדון בהם גם בישיבות האלה כדי למצוא את הפתרונות הראויים והנכונים, כמו שאתה דיברת על הצרכים של הנכים שאולי הם גדולים יותר ממה שכרגע אנחנו מדברים עליהם.

רציתי להוסיף. זה לא רק שהסכום האבסולוטי עלה.

אולי כדאי לא לסכם את הסעיף הזה כי אולי נראה שכן צריך להעלות את הסכום.

אנחנו כרגע עוד לא מסכמים.

כבוד היושבת ראש, אני רוצה לומר משהו חשוב שעלי לא אמר. מעבר לזה שהסכום האבסולוטי הוא יותר גבוה מאותם ארבעה מיליארד ו-341 מיליוני שקלים שזה מה שהיה בבסיס אותה החלטת ממשלה ולאחר מכן כנסת ישראל, יש כאן עוד סכום נכבד מאוד של מאות מיליוני שקלים שבזמנו, במארס 2018, היה חלק בלתי נפרד מאותה החלטה. הוא בעצם נגזר מדבר שנקרא שינוי התנהגות והדבר הזה כרגע זז הצידה, לא נכלל בתוך התחשיבים ומדובר כאן בתוספת של מאות מיליוני שקלים. זה יכול לנוע בין 203 ל-517 מיליון שקלים שהם מעבר לסכום שגם כך עבר את אותה מסגרת של 4.341 מיליארד שקלים.

זה נמצא כאן.

כן. הסכום הזה, מיד הופנה לטובת נושאים של תוספת זכויות לנכים. ב-2018, במארס 2018, זה נגרע. מה זה נגרע? זה לכאורה שוריין למשהו שעתיד להיות ולא הופנה בצרה צבועה לטובת זכויות. כרגע, במצב הנוכחי, כל הסכום עבר לטובת זכויות נוספות של הנכים.

אדוני המנכ"ל, אתה מרוצה?

כן. ממה שגובש עד כה, אני מצטרף לגמרי למה שאמר עלי ולמה שגם עומד על הפרק שתרחיב עליו אחר כך כבוד היושבת ראש.

גברתי יושבת הראש, תודה. בהחלט מבורך להשלים את המהלך החשוב הזה לטובת הנכים. רק רציתי לשאול שאלה לגבי הסכום של הארבעה מיליארד. על איזו שנה מדובר? בדברי ההסבר שלכם אתם כותבים שזאת שנת 2021.

נכון, כי זה מה שהיה בחוק.

זה כתוב בחוק.

זה עוד לא שולם. 2021 עדיין לא שולם.

אני אשמח להסביר.

הוא אמר את זה בדבריו. נתנו שתי פעימות של שלושה חודשים ושלושה חודשים על בסיס מה שצפוי להיות. כמו היה במהלך שנת 2020, אז היה באוקטובר ובדצמבר, עשרה חודשים וחודשיים, הפעם נתנו פעמיים שלושה חודשים במארס וביוני וכרגע מדובר על מה שיהיה.

כלומר, עוד לא ניתן הסכום הזה.

לגבי יולי ואילך, לא.

החוק הזה משלים.

למעשה אנחנו מעגנים בחוק את מה שבפועל קיים.

זה מעבר לכך.

זה מעבר לכך בצורה משמעותית. במארס 2018, מתוך מסגרת התקציב, הוצע סכום טובת דבר שנקרא שינוי התנהגות. הסכום הזה לא נותב ישירות לתת מענה לזכויות של הנכים. כעת כל הסכום הזה עובר ישירות לתוספת זכויות לנכים. זה ללא שום קשר לזה שגם מסגרת התקציב גדולה יותר ממה שאושר בזמנו, בשנת 2018.

גם מבחינת הסכומים, גם מבחינת העיגון, מדברים כאן על שינוי.

מדובר במאות מיליוני שקלים.

שאלה. פנו אלינו הרבה ושאלו למה זה לא חל על נכות מעבודה.

אני חושבת שיש כאן הרבה הסתייגויות ואולי תכף ניתן להן את המקום שלהן, אבל אולי בהתחלה נשמע עוד קצת סקירה. אני רוצה לשמוע את גברת זהבה זלמן ממשרד הרווחה והביטחון החברתי.

שלום. אני יועצת שר הרווחה. אנחנו נפגשים בנושא הזה גם עם ארגוני הנכים, גם עם ביטוח לאומי וגם עם האוצר על מנת להגיע להסכם ומהר.

תודה רבה. תמסרי גם לחשר שהוא מוזמן לדיונים הבאים. אני רוצה כן לחזור אליך מאיר כדי לתת סקירה יותר רחבה מעבר לדברים שעלי אמר ונתן סקירה של ההחלטה ושל הסעיפים. יש כאן בשורות שהן שונות ואחרות שגם עליהן אנחנו נדון בהמשך.

בהמשך לדבריה של זהבה, עכשיו זה כבר פחות טכני ויותר מהותי, תחת קורת הגג של שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן, היו לא מעט ישיבות עם כל הגורמים שצוינו קודם לכן, עם אנשי משרד האוצר ונציגים של לא מעט מארגוני הנכים וכמובן הביטוח הלאומי. אגב, מדובר על דיונים שהתקיימו במשך חודשים ולא שבועות בודדים. במסגרת הדיונים האלה יש עוד סדרת זכויות שלא הייתה בעבר מנת חלקם של הנכים והיא כרגע עדיין נמצאת בדין ודברים כאשר על הפרק, מעבר לזכויות בצורה ספציפית, אנחנו כמובן גם עוסקים במקור התקציבי הנדרש לכם כך. ברגע שהדברים האלה יתגבשו במסגרת הדיונים שיהיו תחת קורת הגג שלך יושבת ראש הוועדה, אנחנו מאוד מקווים שאותן זכויות נוספות מוצדקות, ענייניות, מהותיות שהן אכן מחויבות המציאות לפחות מבחינתנו, אכן תאושרנה ותקובענה בחוק התקציב לשנת 2021 ו-2022.

גברתי היושבת ראש, הייתי בין החברים שהגיעו להסכם הזה ואני זוכר את המאבק של הנכים באותה תקופה והשביתות שהיו, אז באמת כל חברי הכנסת מכל הסיעות התכנסנו בבית סוקולוב. אני לא רואה כאן מהחברים החדשים מי שהיה אז, אבל באמת אז כולנו מכל הסיעות, קואליציה ואופוזיציה, תמכנו במאבק הזה והגענו להסכם הזה שהיה מקובל כמעט על כל ארגוני הנכים.

אני חייב להגיד שנכון שיש פה עלייה והסכום הוא 3,700 שקלים אבל האמת היא שהסכום הזה והקצבה הזאת היא מינימלית. היא אפילו לא מכסה את המינימום של המחיה של כל בן אדם. תארו לעצמכם אנחנו מדברים על נכה קשה, מאה אחוזי נכות, והוא צריך לחיות מ-3,700 שקלים. נכון שאנחנו מגדילים ומגיעים לסכום הזה אבל תמיד צריך לזכור שתמיד צריך לדאוג לאוכלוסייה החלשה הזאת שתקבל את המינימום שבמינימום של התנאים. במצב שלה, צריך לעשות הכול להגדיל כמה שיותר את הקצבה שלה. אני עדיין מחכה לתשובה לשאלה ולפניות אני מקבל מזה כמה ימים, לקראת הדיון הזה, לגבי נכות מעבודה.

יש להם כאן נציג ותכף נשמע אותו. ברשותכם, אני רוצה לפנות לנציגי ארגוני הנכים שיושבים כאן אתנו. אלכס פרידמן שהצטרף אלינו ולחנן טל.

בוקר טוב. נכה לא חצי בן אדם. אנחנו מברכים על הדיונים בוועדת הרווחה. הגיע הזמן ליישם את חוק הנכים ולהביא בשורות טובות לציבור הנכים.

כמו שעלי ציין, היו בינינו חילוקי דעות מסוימים בנוגע לסעיפי החוק. עמדת משרד האוצר היא ששולם סכום מעל 4.341 מיליארד שקלים. עמדתנו שגם מלווה משפטית הייתה כי שולם פחות מ-4.341 מיליארד שקלים ולכן בחודשים האחרונים גם התנהל מאבק עיקש ומשותף של כלל ארגוני הנכים. מצד שני גם נערכו שיחות ודיונים והרבה בזכותך, היושבת ראש, הגענו להבנות מסוימות של תוספות מעבר לבסיס המדובר. כמובן שכל הדברים הללו עדיין בדיונים. בהמשך אנחנו נציג בהם במשותף אבל גם בהמשך לדבריו של חבר הכנסת פרוש, גם הבסיס כולל כרגע בשורות נוספות שהתווספו במסגרת המענקים ועכשיו הופכים לקבע, כמו התוספת לילדים והשינוי המשמעותי ביותר לגבי הנכים הקשים ביותר, חוק שאנחנו מנסים להוביל כבר שלוש שנים, חוק שבעצם מכפיל את קצבת שירותים מיוחדים של הקבוצה הזאת. מדובר בבשורה חשובה. מעבר לכך, אנחנו ממשיכים לעבוד ולהביא בשורות נוספות בדגש על הילדים הנכים שצריכים תוספת טיפה יותר משמעותית.

נכון. אני אוסיף על זה מילה, לפני שחנן יתייחס. במהלך החודשים האחרונים ניסינו להגיע להבנות נוספות בקשר לאוכלוסיות וקבוצות בתוך בעלי המוגבלויות, אם אלה ילדים ואם אלה מבוגרים שהביעו צרכים, כמו שאלכס פירט על קצה המזלג, אבל אם מדובר על אוכלוסיית המונשמים שהייתה צריכה סיוע נוסף ואם אלה קבוצות של ילדים שלא נכנסו במתווה הספציפי הזה ושהיה צריך למצוא להם מענה ועוד קבוצות אחרות, ולכן התקיימו דיונים מאוד אינטנסיביים בין כל הגורמים וכמובן בניצוחו של מאיר שפיגלר היקר.

אולי אני מקדימה את המאוחר אבל אני חושבת שגם השיח היה מאוד ענייני ופורה ומאוד קשוב אחד לשני. משרד האוצר. הניסיונות של כולם כאן, גם של ארגוני הנכים, למצוא פתרונות יצירתיים כדי להגיע כאן להסכמות היו באמת מעל ומעבר. כל אחד תרם את שלו ואני מקווה שבאמת נוכל להגיע במהלך הדיונים לאיזה שהן תוצאות טובות שמקובלות על כולם.

מנכ"ל ארגון נכה לא חצי בן אדם. אני חושב שברמת המיקרו יש עוד מספר אוכלוסיות קצה שצריך לתת להן מענה וכמו שציינה כבוד יושבת הראש אנחנו באמת עושים מאמצים בשיתוף פעולה עם ארגוני נכים אחרים, אגף התקציבים, אתכם ואנחנו מאמינים ששיתוף הפעולה הזה יביא תוצאות ובשורות, אני מקווה בזמן הקרוב.

ברמת המקרו, ברמת האסטרטגיה, יש כאן איזשהו מהלך גדול מאוד. ארבעה מיליארד ו-341 מיליוני שקלים, אמנם לא עונים על כל הצרכים של 430 אלף שמהווים את ציבור הנכים הכלליים אבל בהחלט מדובר בכברת דרך מאוד משמעותית, ביישום חוק היסטורי שמעלה בסך הכול את קצבאות הנכות, ההוצאה על קצבאות הנכות, בהיקף כולל של כמעט חמישים אחוזים ביחס למה שהן היו בתחילת 2015, אז התחלנו את מאבק הנכים באופן רשמי.

אנחנו מאוד מקווים שכאשר הפערים שהצבענו עליהם בעבר ומה שקורה היום יעבור, אנחנו נודיע בצורה רשמית על הפסקת מחאת הנכים. הפערים לא מצדיקים מחאה אבל הם כן מצדיקים שיח פתוח והמשך שיתוף פעולה כדי להמשיך ולייצג את ציבור הנכים הכלליים ואת המצוקות הכול כך קשות שלהם. אנחנו מעריכים שזה יקרה בחודשים הקרובים. נאחל בהצלחה לכולנו.

תודה.

ברשותך, משפט. בהמשך לדברים הנהדרים שאמר שותפי חנן, אני חושב שיש הסכמה גורפת בין חברי הכנסת לבין כולם שעדיין יש שיפור משמעותי אבל הבסיס חייב מתי שהוא להגיע לשכר המינימום. זה יעדינו ומן הסתם אנחנו עדיין חושבים שזה הדבר הצודק ונדון בכך בהמשך. יחד עם זאת, מטרת החוק הזה היא לתת מענה למצוקות הקשות ביותר, לתת מעטפת סביב לאוכלוסיות קצה ובעצם בשורה התחתונה, באופן כללי, לשפר את המצב ובעיקר לתקן עוול של עשרות שנים.

תודה. חבר הכנסת מרעי.

אני רוצה לברך על הצעד שבסופו של דבר מביא לסיום. השאלה שלי היא כמה נכים, אלה שלא מקבלים תוספות.

כמה נכים נשארים מחוץ למתווה הזה שלא מקבלים עכשיו תוספת?

נכה שנשאר עם 3,700 שקלים בחודש.

אני חושב שאת הנתונים האלה אנחנו צריכים לבקש מאנשי הביטוח הלאומי. אולי ממנהלת אגף נכות. אני כן אומר שלפני שהיא עונה שיש עוד הטבות נוספות מעבר למענקים האלה של שר"ם וניידות וכולי. זאת אומרת, יש סיוע בשכר דירה למי שאין לו דירה וכולי. המעטפת היא מעט רחבה יותר רק מחוק הביטוח הלאומי. יש הנחות כאלה ואחרות.

את הנתונים צריך לקבל מהביטוח הלאומי?

כן.

לפני שלודה תענה, אני הייתי רוצה לומר שבגדול בתוכנית העבודה שלנו מדובר בעיקר על מתמודדי נפש. מתמודדי נפש, חלק מחבילות הסיוע שלהם, למי שצריך שר"ם, זאת הורדת הסף הרפואי לשר"ם ואנחנו נמצאים במשא ומתן גם מול הגורמים המקצועיים באגף התקציבים וגם מול ביטוח לאומי כדי לתת את הפתרון הזה. הקבוצה השנייה היא מתמודדי נפש שמקבלים אך ורק קצבת נכות כללית וסיוע בשכר דירה שזה למעשה בתכנית העבודה שלנו לשנת 2022. אנחנו מקווים להציג פתרונות ברמת הסיוע בשכר דירה לאותם מתמודדי נפש שמקבלים אך ורק קצבת נכות כללית, קרי, 3,700 שקלים. להזכיר, תחילת המסע שלנו התחיל כאשר קצבת הנכות עמדה על 2,300 שקלים והיום היא עומדת על 3,700 שקלים וכפי שאמר שותפי אלכס, השאיפה היא להגיע לקצבת נכות בגובה שכר מינימום.

תודה רבה. אני רוצה ברשותכם לעבור אליך אדוני, מר יהודה דורון.

אני מברך את כל מי שנמצא כאן כולל חברי הכנסת, חברי הוועדה והיושבת ראש. את מנכ"ל ביטוח לאומי שעושה עבודה נפלאה. אני רוצה לומר שמה שנותנים היום בא לסייע לציבור הנכים אבל יש כאן משהו שאתם צריכים להבין אותו מהתחלה ואני חושב שאף אחד לא נתן את הדעת על כך.

העלו בארבע פעימות את שכר המינימום לעובדים במשק. במשך ארבע פעימות, הנכים לא קיבלו שום דבר, לא בקצבת הנכות ולא בהגדלת השירותים המיוחדים. זאת אומרת, במקום שיהיה כסף לנכים לשלם לעובדים הזרים ושיהיה להם כסף לכלכלה שעלתה, כי שכר המינימום עלה, לא נתנו את זה ובאיזשהו מקום שחקו את קצבת הנכות ב-1,200 שקלים. בעלייה שהעלו בשכר המינימום, שלא נתנו לנכים, כמובן שמישהו פגע בהם. היום באים ואומרים שנותנים לנו 3,700 שקלים. אם אני לוקח את ה-1,200 שקלים שהעלו בשכר המינימום, אתם מגיעים למצב שפחות או יותר זה הסכום. לנכים יש היום הוצאות, לשלם לעובד הזר בעקבות העלאת שכר המינימום. העליתם לעובד זר את השכר ומי שצריך לשלם זה אנחנו, הנכים. השאלה שלי היא מהיכן נשלם. גם מה שאתם נותנים עכשיו, זה ילך לשירותים מיוחדים, לעובד הזר ולא לאוכל. הכלכלה, אנחנו נשארים במקום.

אולי באמת נשמע התייחסות של המנכ"ל.

רק רגע. אני רוצה לומר משהו חשוב. אני הייתי בין החבר'ה שהיו בהסתדרות, ארגוני הנכים, ואני התנגדתי לסיכום שהיה שם וגם יצאתי להפגנה. הייתי גם בהפגנה בתוך הכנסת עם ציבור גדול של נכים. ישנו כאן בתוך הבית. אני רוצה להדגיש שישנו כאן בתוך הבית כמעט כמה ימים כי לא הסכמנו למה שהיה. מה שקרה זה שהוציאו קבוצה גדולה מתוך הזכאות ואמרו שהם יקבלו פחות. את מי? את הנכים שעבדו והשתדלו לעשות הכול והגיעו לשלב שהם מתמוטטים והגיעו למצב שיש להם נכות נוספת. מעבר לנכות הנוספת הם הגיעו לגיל זקנה. להם לא מגיעה תוספת. הנכים הכי קשים, לא מגיעה להם תוספת שווה. אני משנת 1977 נאבק למען הנכים כאן. אני אומר שלא אהיה מוכן שנכים יהיו דרגה אחת ודרגה שתיים. כולם צריכים לקבל את התוספת באותה מידה. לא יכול להיות שנכים שגם התבגרו וגם המצב שלהם חמור יותר, הם לא יקבלו את אותו הסכום. המצב שלהם מבחינה כלכלית הוא הרבה יותר חמור. הם צריכים תרופות יותר מהתרופות שצרכו עת היו צעירים.

העלית שלוש נקודות ואני אשמח שהמנכ"ל יתייחס אליהן.

אחר כך אני רוצה לומר עוד משהו.

אנחנו נשמע אבל מדובר כאן על הקשישים, על העובדים הזרים ועל נכים עובדים. מקווה שהצלחתי לתמצת את הנקודות.

אני אתחיל עם העובדים הזרים. לגבי העובדים הזרים, הנושא של הסכום שהם מקבלים עבור העבודה שלהם שהוא משתנה כלפי מעלה בצורה משמעותית מאוד בזמן האחרון, הוא בין היתר תולדה של היצע וביקוש. יש היצע קטן, ביקוש גדול, והעסק גו רם לכך שהתשלומים הם לאין ערוך גבוהים יותר ממה שהיה בתחילת הדרך, בשנות ה-2000. הדבר הזה נמצא כרגע בין היתר לפתחה של שרת הפנים ורשות ההגירה, האוכלוסין ומעברי הגבול. למיטב ידיעתי הם הקימו איזושהי ועדה בנושא הזה כדי לתת מענה. שר הרווחה נפגש אתה לטובת העניין לפני כחודש וחצי, העלה את הסוגיה הזאת בפניה והתקבלה איזושהי החלטה אבל לא החלטה גורפת אלא החלטה נקודתית. אני מקווה שמאוד שבפני הדברים ישתנו בהקשר הזה כי אני מסכים לגמרי עם יהודה שזה מצב שהוא פשוט יצא מכל פרופורציות. אנשים מקבלים עבור העסק עובד זר והם משלמים גם 10,000 שקלים ללא שום קשר להפרשות הנלוות ו הדבר הזה מטבע הדברים גורם למועקה כלכלית אדירה לנכים כי אין להם מאיפה לשלם.

כלומר, בעצם היום יש ממש מחסור בעובדים.

חד משמעית. מחסור בעובדים זרים.

גם בגלל תקופת הקורונה שהיה קושי להביא אותם וגם בגלל המכסות.

נכון.

אתה מצדיק את הטענה שלו.

בוודאי. אנחנו כן נותנים את הדעת, שוב, במסגרת אותם דברים נוספים שנמצאים לפתחך, כדי לסייע לאותם נכים שבגלל מצבם זקוקים ליותר מעובד זר אחד, בגלל המצב אתו הם מתמודדים והדבר הזה הופך להיות אקוטי שבעתיים.

אנחנו נמצא לזה פתרון.

הסוגיה הזאת על הפרק ומטבע הדברים בוודאי לא מתייחסים אליה בצורה קלה אלא נותנים עליה את הדעת בכובד ראש.

לגבי הנושא של הנכים שעברו את גיל הפרישה. קודם כל, קצת עובדות. במארס 2018 כל מה שאמר יהודה דורון זה נכון. הוא נאבק, הוא לא הסכים אבל התקבלה החלטה שנתנה להם 50 אחוזים מהתוספת שניתנה למי שהיה בגיל העבודה. אני לגמרי מזדהה עם כל מה שאמר יהודה בפן המהותי אבל התקבלה אז החלטה ובג"ץ לא התערב בה. זאת אומרת, אותה החלטה שהתקבלה בכנסת והפכה להיות חלק מהחקיקה בנושא של רפורמה בנכים, בסוף יצאה לא הפועל כפי שהיא. אנחנו עוסקים במה שאמר יהודה. הייתה לנו בביטוח לאומי ישיבה אתו ועם כל הנציגים שהצטרפו אליו לפני כחודש בערך. ישיבה ושבחלקה השתתף גם עלי בינג ולאחר מכן הוא עזב. שר הרווחה כמובן מודע לזה ומעורב בנושא הזה. יש כל מיני רעיונות שאנחנו בוחנים אותם כדי לראות איך אפשר לתת מענה. אני לא יודע אם המענה יהיה מאה אחוזים כי בסוף מדובר בתג מחיר תקציבי אבל הנושא הזה בוודאי נמצא עדיין בדין ודברים בין הביטוח הלאומי, נציגי הנכים ומשרד האוצר תחת קורת הגג של שר הרווחה וכמובן בתיאום ושיתוף מלא אתך כיושבת ראש הוועדה.

הנושא השלישי, נכי עבודה.

תכף נדבר על זה. אולי עכשיו נעבור ל-זום. מר ארז שטיבל נמצא ב-זום. הוא ידבר על זה ואז נוכל להתייחס.

גם אני רוצה לדבר על זה לא סיימתי את דבריי.

עוד דבר. נרשה גם לאחרים להשמיע את עמדתם. ככל שיהיה זמן,. אני אוכל לחזור אליך.

שלום לכולם. אני ארז שטיבל, אני בן 50, נכה עבודה משנת 2015. לצערי הרב אני מקבל קצבה של 2,900 שקלים. אני אב חד הורי, משמורן יחיד, הקצבה שלי לא עולה באחוז אחד משנת 2003. היא צמודה למדד. היא נחשבת לקצבה מחליפת שכר. אף אחד לא מסתכל עלי. לעומת זאת, אני מקיים שני ילדים, פונה לביטוח לאומי. בנכות עבודה אין אפשרות לקבל הטבה לילדים. אין אפשרות לקבל שום הטבה בארנונה. אני נשאר חסר אונים. אני כל חודש מתחנן לסיים את החודש, מתחנן לגמ"ח. איפה אני בתור אחד שעשה צבא, שירת את המדינה., נתן מהנשמה, עבד כלוכד בעלי חיים מטעם המדינה? נפגעתי בעבודה. אני חולה תסמונת CRPS, חולה עצבים, כאבי תופת ולא מסוגל לעבוד. עלי חלה תקנה 15 במלואה ואני לא מסוגל לחזור לעבודה. התקנה הזאת לא נותנת לי כלום. היא בתוך ביטוח לאומי, אף אחד לא מכיר אותי בחוץ. איך אני יכול לעשות? אף אחד לא העלה את הקצבאות של נכי עבודה. אף אחד לא העלה אותנו. שמו ארגון יציג וכאשר אנחנו פונים אליו, הוא לא מתייחס ל אלינו. הוא מנער אותנו מכל המדרגות. הוא אפילו לא עונה למיילים שלנו. אין לנו למי לפנות.

אנחנו פונים, זועקים לעזרה, בבקשה, תשנו את הגזרה שנתתם על נכי העבודה. תשפרו לנו לשכר ממוצע כדי שנוכל לחיות. בבקשה. אין לנו יותר מה לומר.

הדברים שלך ברורים מאוד. תודה על השיתוף ועל האומץ לומר את הדברים מהלב. אנחנו כמובן משתתפים בתחושות הקשות שאתה מביע כאן. צריך להבין את העניין ואת ההבדל. קודם כל, הנושא הוא חשוב וצריך לתת גם אתה דעת על נכי העובדה כאשר זאת אולי קבוצה אחרת מהקצבאות עליהן אנחנו מדברים כאן היום בדיון הזה. כמה נכי עבודה יש ולמה זה באמת שונה ולא נכנס במסגרת הקצבאות.

הרפורמה בנכות שעלתה אחר כך לחקיקה בכנסת ישראל, במארס 2018, נגעה בנכות כללית בלבד. היא לא נגעה כהוא זה בנכים מעבודה ולכן כל מה שכרגע עומד על הפרק, זה להשלים את מעשה המרכבה של אותה חקיקה והיא נוגעת לפן העובדתי, אך ורק לנכות כללית ולא נכות מעבודה.

אני לא מכיר את הפרטים הספציפיים של הדובר אבל הקצבה של נכות מעבודה נגזרת גם מהשכר שאותלו אדם קיבל ערב פגיעתו ומעבר לזה, גם מאחוזי הנכות שנקבעו לו. אני לא מכיר את הפרטים אבל כך זה הולך. צריך לומר בהגינות שגם התנאים של מקבלי נכות מעבודה והקצבה שבעצם היא תוצאה של אותה נכות שנקבע לבן אדם שונים לחלוטין, כמעט בכל היבט שלא יהיה, מהתנאים שהם חלק בלתי נפרד מהזכאות לנכות כללית. זו מסגרת שונה לחלוטין כמעט בכל היבט שלה והיא פשוט כרגע לא נמצאת על הפרק. היא בוודאי ראויה, אני מניח" לדיון ולעריכת רביזיה ולמחשבות בהקשר הזה לגבי העתיד, אבל כרגע זה לא נמצא על הפרק.

את הנתונים יש לנו. אני לא חושב שנציגת הביטוח הלאומי הנוגעת לנכות בעבודה נמצאת כאן כי לא עלה על דעתי שזה יעלה על הפרק, אבל אפשר להביא אותה והיא תיתן את הנתונים.

קודם כל, אני מצטרפת לדבריך. היות ובאמת הנושא של נכי עבודה איננו חלק מהנושא עליו אנחנו כרגע דנים, אבל הוא כן נושא חשוב מאוד ונוגע להרבה מאוד אנשים. גם אלי, כמו לחבר הכנסת אוסאמה סעדי, פנו במהלך התקופה האחרונה לא מעט נכי עבודה שהשמיעו את זעקתם ואת כאבם. כנראה יש כאן באמת איזשהו מקום שצריך לתת עליו את הדעת ולקיים עליו דיון. כמו שהסביר מר שפיגלר, מדובר על קצבה אחרת. לא מדובר על קצבת הנכות הכללית ולכן זה לא במסגרת החוק הזה וצריך לדון בנפרד על הנושא הזה.

אני רוצה להוסיף כמה דברים. יש קשר בין שני הנושאים, ואני אסביר.

בבקשה.

כאשר נכה עבודה מקבל 3,000 שקלים בחודש, הוא נמצא באותו מצב של הנכים הכלליים. מה הוא עושה? הוא רואה שהוא לא מקבל תוספת. לנכה רגיל כללי שלנו, אם יש לו שני ילדים, הוא מקבל על שני הילדים תוספת. בזמנו זה היה חוק שחוקק בזמנה של אורה נמיר שאנחנו חוקקנו אותו. הוא מקבל תוספת עבור שני ילדים, מקבל תוספת עבור אישה, הוא יכול להגיע על-6,000 שקלים ועכשיו הסכום יהיה 7,000 שקלים. אותו נכה בעבודה נשאר עם 3,000 שקלים. מה הוא עושה? אני מספר לך מה קורה ובפועל מה עושים הנכים האלה. הם עוזבים את נכות מעבודה ועוברים לנכות כללית ואז אתם באים ואומרים בדיונים שהיו עבר שהמספר של הנכים הכלליים הולך וגדל. למה הוא גדל? כי יש התניידות מצד אחד לצד שני, דבר שהוא חמור מאוד והיה אסור שיהיה.

אני הגשתי בג"ץ בקשר לתאונות עבודה. בג"ץ החזיר אותי ואמר לי שקודם כל אנסה לבקש חקיקה בכנסת לתיקון העיוות. מה שאני מבקש כעת, לא בישיבה הזאת, לקיים דיון ולעשות חקיקה מתקנת מיד לנכי עבודה.

הכסף של נכי עבודה לא נמצא במשרד האוצר. הכסף שלנו נמצא בביטוח לאומי. ביטוח לאומי צריך רק לקבל את ההוראה לבצע ואז הוא יבצע. למה אני אומר לכם את זה? נכה עבודה, לא מספיק שהוא שילם, כולכם כאן משלמים לביטוח לאומי, אבל אם קרה לכם אירוע בעבודה וקיבלתם כסף מחברת ביטוח, הביטוח הלאומי לוקח את הכסף הזה אליו. הנכה מקבל את זה לפי העלויות של השכר העתידי והיום אתם רואים שהוא לא מקבל, הוא הולך לפי מדד ולא לפי מה שהיה. אנחנו אומרים שצריך לתקן את זה.

ההערה התקבלה כאן. התפרצת לדלת פתוחה. העניין הזה הוא חשוב מבחינתנו. כמו שאמרת נכון, במסגרת הדיון הזה לא נוכל לתת לו מענה אבל אני כן מצהירה כאן שאנחנו נדבר על כך בדיון נפרד עם כל הגורמים שגם יושבים כאן עכשיו - גם משרד האוצר, גם ביטוח לאומי, חברי הכנסת הנוספים – כדי לחפש ולמצוא לזה פתרונות. תודה רבה.

עלי, אתה רוצה להתייחס לעניין הספציפי או שנדבר על זה בדיון נפרד?

נראה לך שזה כפי שאמרת.

נקיים דיון נפרד על הנושא הזה. בסדר. אני רוצה לעבור ללי מויאל שנמצאת אתנו ב-זום, מנכ"לית לי"ן, למען ילדים נכים.

בוקר טוב. אני מנהלת את ארגון לי"ן. אנחנו מייצגים כשמונים אלף ילדים נכים בישראל. דיברנו קצת על קצבת ילדים נכים שבעצם בחוק הנתון במה שכרגע קיים, הם די מופלים לרעה. אני יכולה להגיד לכם שבדרגת המאה אחוזים שכרגע עומדת על כ-48 אלף ילדים נכים, יקבלו עוד 83 שקלים. אני יכולה לומר שזה פשוט ביזיון. היה עדיף שבכלל לא תתנו לנו. זה לבוא ולהגיד להורים תתמודדו.

כמובן צריך להדגיש שמדובר בתוספת.

נכון, בתוספת בחוק. אני יכולה להגיד לכם שבשתי הפעימות הקודמות , מאה אחוזי נכות, הילדים האלה לא קיבלו כלום.

במענקים.

הם קיבלו גם בבסיס. עובדתית זה לא נכון. היה סכום מסוים שחולק ממש לקראת אישור הכנסת והוקצה לטובת הילדים הנכים סכום ספציפי של 50 מיליון שקלים. אנחנו יודעים שהם אכן הופלו לרעה במהלך השנים. אנחנו יודעים את זה וניתנה בהחלט התייחסות לכך. גם זה עומד על הפרק כמובן לפתחה של הוועדה שאת עומדת בראשה.

במסגרת הדיונים שנקיים.

ברשותכם, אני רוצה לחדד את הדברים.

בסקר שערכנו שענו עליו מעל 200 הורים, נמצא ש-74 אחוזים מכלל הבתים שמגדלים ילד נכה, לא מצליחים להחזיק בשתי משרות עבודה. זאת אומרת, או הורה אחד לא עובד בכלל ונמצא בבית ומטפל בילד או עובד במשרה חלקית. זה אומר שבנוסף לעלויות המטורפות שיש לנו על הילדים שלנו, אנחנו לא מצליחים להכניס למשק הבית משכורות. אני אישית התפטרתי במהלך הקורונה וכרגע אני יושבת בבית ללא עבודה. גם לא נותנים לי המשך אבטלה. זאת אומרת, אני כרגע בית עם הכנסה שהיא רק קצבת שמקבלת הילדה שלי. איך אני אמורה לקיים אותה? איך הורים אמורים לקיים את הילדים שלהם? הם לא זוכים לטיפול, הם לא זוכים לשום דבר, הם מופלים. פשוט מופלים וזה עצוב לראות את זה שהילדים לא מקבלים את הטיפול הראוי שלהם כי להורים אין את היכולת הכלכלית לממן טיפולים שהם חשובים וקריטיים כדי להביא את הילדים האלה למצב שהם יכולים בעתיד להשתלב בחברה ולא להיות נטל על מדינת ישראל. תודה רבה.

תודה לך.

אני יכולה לחזק את דבריה?

עוד רגע. אני מיד אפנה אליך. הקצבה שמקבל ילד במאה אחוזי נכות, על איזה סכום היא עומדת?

2,691 שקלים.

אני רוצה לחדד את דבריו של מאיר. במסגרת ההסכם ב-2018, המאבק על העלאת קצבאות הנכות, היה לנכים בגיל העבודה. במסגרת 2018 החלטנו כן להקצות מתוך שהוקצה לנכים בגיל העבודה, 150 מיליון שקלים לילדים הנכים.

50 מיליון.

150 מיליון שקלים.

אתם מערבבים בין השנים.

150 מיליון שקלים שיינתנו בשלוש פעימות. פעימה ראשונה ניתנה במסגרת 2018, פעימה נוספת שתוכננה ב-2020 במסגרת המענק ואז פנו הארגון של לי וארגונים אחרים ובתוך כך הוקצו עוד 50 מיליון שקלים שאמורים להיות חלק מהמענק של 2021 ובכך נעשה מקצה שיפורים של 150 מיליון שקלים לילדים הנכים.

בד בבד חשוב לזכור שב-2014 נעשה מקצה שיפורים נוסף במסגרת הילדים הנכים אבל עם כל זאת אנחנו מאוד מאוד מחזקים את הדברים של לי ושל ארגון לי"ן וארגונים אחרים. זה לא מספיק. המצב של ההורים לילדים הנכים והילדים הנכים בכלל הוא לא טוב. כן צריך לעשות שם מקצה שיפורים משמעותי מאוד. אנחנו נצטרך להיות יצירתיים בהקשר הזה ולשאת באחריות. לעשות כל מה שאפשר כדי למצוא להם פתרונות בהיקפים גדולים ולא בהיקפים קטנים. כמו שאמרתם, אנחנו דנים בנושא הזה. זה נושא ליבה עבורנו. זה בהחלט חלק מהמטרות שלו.

יש שיח משמעותי בנושא הזה, גם בתקופה האחרונה. אנחנו מקווים שזה יגיע לכדי מיצוי במסגרת הדיונים שיהיו כאן בוועדה. אני מצטרף למה שהוא אמר ומה שרוצה, אני מניח, לומר נעמי והצוות שלה שכולל את שמחה בניטה, שהסוגיה של הילדים הנכים חייבת להיות חלק בלתי נפרד מהמענה שהמערכת תיתן לצרכים שלהם. כמובן זה מגיע להורים שנדרשים לטפל בהם. הביטוח הלאומי עוסק בזה דרך קבע. הוא עשה את זה בשנת 2018 בנושא תסמונת דאון, ויליאנס ודיס-אוטונומיה ועוד כהנה וכהנה דברים. אנחנו כל הזמן ממוקדים בעניין ומבינים מה המשמעות של משפחה שנדרשת להתמודד עם ילד נכה. זה לא דבר של מה בכך.

אני רוצה לחזק את דבריהם של ההורים. אני רוצה קצת להכניס אתכם לתמונה. זה לא רק הקשיים עם זה שאחד מההורים צריך לוותר על המשרה שלו. זה גם קשור לכך שהמדינה לא מכסה את ההוצאות העצומות. אני מדברת אפילו על האוכל המיוחד, הפדיהשו והאנשור - השתתפות עצמית, אביזרים מיוחדים, אביזרי שיקום, עמידונים, הליכונים, השתתפות עצמית או שלכו תקנו לבד. עגלות, עגלות נכים. הם מקבלים – סליחה שאני אומרת את זה - אבל בהרבה מקרים הם מקבלים את הדברים הנחותים ביותר שיש בשוק. אם הם רוצים להתאים את זה לצרכים של הילדים, תוסיפו מכיסכם. את יודעת מה? אפילו דברים פשוטים כמו מיטה הולמת. מה שיש היום במשרד הבריאות ונחשב כמיטת נכים, זה לא מתאים לילד. לילד יש צרכים אחרים. תזמינו נגר פרטי. ההוצאות הן לא פרופורציונאליות לקצבה. אנחנו חייבים לחשוב על זה כי אנחנו לוקחים את החוליה הכי חלשה. אלה ילדים שהם לא ביקשו להיוולד. הם הגיעו לכאן ויש לנו ערבות הדדית ואחריות כחברה לדאוג להם וכדי להביא אותם לאיזושהי הסללה, להשתלבות בחברה ולהפוך אותם – אני לא אומרת לאנשים שכן, למרות שכן, הם מביאים את הכי הרבה מדליות זהב באולימפיאדות.

נכון. לפני חודש היינו באים בהם מאוד.

כן, הם הופכים לספורטאים אדירים אבל שוב, זה הכול בהשקעת ההורים ואנחנו כחברה חייבים לעשות את הצעד הנוסף הזה קדימה. תודה.

אני מודה לך ואני אומרת לכם בצורה גלויה, כמו שגם אמרתי לחברים ולגורמים אם נפגשתי במהלך החודש האחרון, ומהרגע שהתחלתי לטפל בנושאים כולם, נושא הילדים הנכים עלה מיד על השולחן לדיונים. מבחינתי זה היה המשך או לא המשך מבחינת הדיונים שלנו וביקשתי ודרשתי מכולם למצוא פתרון לילדים הנכים שלא נכנסו כרגע למתווה הזה. לא הכרתי ואני לא מכירה את כל הצרכים המיוחדים כמו שכרגע את מתארת. כן שמעתי גם בשיחת טלפון שהייתה לי עם לי ועם הורים אחרים, נחשפתי כמובן לעניין הספציפי הזה, למורכבות. אני כאימא לא יכולתי להמשיך הלאה בדיונים כולם מבלי לתת גם על זה את הדעת. הנושא הזה היה חשוב לי מהיום הראשון ואנחנו נמצא לזה את הפתרון.

אני רוצה לעבור ליעל, ראש תחום ביטוח לאומי באלו"ט שנמצאת אתנו ב-זום.

שלום לכולם. בוקר טוב לכל הנוכחים. ראשית, חשוב לי מאוד להצטרף לדברים החשובים שנאמרו כאן קודם לגבי הילדים. אני חושבת שזה בהחלט מצריך הערכת צרכים נפרדת ותשומת לב מיוחדת. להזכיר שהיום לפי הערכות משרד הבריאות יותר מ-25 אחוזים מהילדים מטופלים בשירותי התפתחות הילד נאלצים ללכת לשירות פרטי. המשמעויות והנטל הטיפולי והמשאבים הכספיים הכרוכים בכך הם ברורים. בקרב ילדים עם אוטיזם אנחנו רואים שהעלויות הן אפילו גדולות יותר. יותר מ-50 אחוזים. אפילו 50 אחוזים מגיעים לשירות פרטי. זה מצריך תשומת לב מיוחדת. הבעיות הן שונות וזה מצריך התייחסות.

נושא נוסף הוא החרגה של השוהים בהוסטלים מהעלאת הקצבאות. להזכיר שלפי סעיף 307 לחוק ביטוח לאומי, האוכלוסייה הזאת זכאים ל-20 אחוזים מקצבת הנכות הכללית. לאחר התוספת מדובר בכ-740 שקלים שהולכים לזכאי. השוהים בהוסטלים הם עדיין נדרשים לנטל טיפולי. ההורים, רבים מהם מבוגרים וצריכים להגיע לביקורים בהוסטלים שלפעמים מרוחקים ממקום המגורים. הם לוקחים אותם לבתים והרבה פעמי צריכים לשכור מטפל לצורך כך. הם לא זכאים לקצבת שר"ם כי הם מטופלים בהוסטלים וגם זה מצריך איזושהי התייחסות. אנחנו מתנגדים להחרגה. בעבר הם9 לא ה וחרגו ונכללו בהעלאה והוגדר שהם יקבלו את ה-20 אחוזים תוספת במסגרת הזאת. אנחנו חושבים שזה צריך להיוותר על כנו וגם העלויות של זה הן די מינוריות. ידוע לנו על 15 אלף שוהים בהוסטלים היום. המשמעות היא שהתוספת היא בקושי 13 מיליון שקלים בשנה. לפי הערכתנו כמובן, הערכה כללית, מדובר בתוספת לא גדולה.

הנושא הנוסף הוא נושא של הורדת סף השר"ם מ-60 אחוזים ל-40 אחוזים כדי לאפשר גם לאנשים עם אוטיזם ומתמודדי נפש ליהנות מהתמיכות שכללות בקצבה הזאת.

גם בנושא הזה אנחנו דנים וחותרים בדיוק לנקודה הזאת.

תודה לכם על ההקשבה. אנחנו הבענו את העמדה שלנו בנושא השר"ם מאוד בהרחבה בדיון הקודם ואנחנו מבקשים שהדברים יילקחו בחשבון ובמהירות האפשרית יימצא פתרון לאוכלוסייה הזאת כיוון שזה הובטח ונכלל במתווה.

בהחלט. תודה. שרונה מזרחי מאקי"ם ישראל שגם היא ב-זום.

בוקר טוב. האמת היא שרציתי להתייחס לנקודה האחרונה לגבי השר"ם שכמו שיעל אמרה ציינו את זה בהרחבה בדיון הקודם. מדובר בסך הכול כדי להיכנס, כדי להיבדק. זה לא שעכשיו כולם ייכנסו וכולם יקבלו שר"ם אלא באמת המטרה היא רק כדי לתת לאנשים האלה את האופציה להיבדק.

להוריד את הסף כדי שאפשר יהיה לבוא ולקבל את האפשרות לקבל את הסיוע.

נכון, כי מדובר באמת בין היתר גם באנשים עם מוגבלות שכלית שהם גם לא מבינים סיכומים, גם צריכים השגחה, אלה אנשים מבוגרים ובוגרים שההורים נשארים אתם בבית ולא הולכים לעבודה או חוזרים מוקדם יותר מהעבודה כדי להיות אתם כי אי אפשר להשאיר אותם דקה אחת בחדר לבד בגלל חוסר המודעות לסיכונים, בגלל הצורך בהשגחה, בגלל שהם לא יכולים לתפקד לבד, לא יכולים להתקלח לבד, לא מודעים לבעייתיות ולסכנות שבחשמל, בגז וכולי. לכן כדי שבאמת אלו שכן זכאים ועומדים בקריטריונים יוכלו לקבל את מה שמגיע להם, אמור להגיע להם לפי החוק, אנחנו רוצים שהסף הזה ירד מ-60 אחוזים ל-40 אחוזים. המון זמן מדברים על זה. אני מאוד מקווה שזה יתקדם.

אם יורשה לי, אני באמת רוצה, בהמשך לדברים הללו, להרחיב מעט על מה מדובר. מדובר כאן בנקודות, על מה דובר ועל מה לא. אנחנו כרגע מדברים ספציפית, שוב, בכפוף למקורות תקציביים ו המשך בדיונים הבאים, אבל בגדול - זה גם פורסם כך שזה לא חדש – מדברים כרגע על שישה סעיפים מרכזיים מעבר לנושא של הילדים. זה אומר:

הורדת הסף הרפואי כאשר כרגע מדובר על כך שזה הסעיף הגדול והמשמעותי ביותר.

נושא של כפל קצבאות כאשר היה צריך לבחור אחד מבין שתי הקצבאות אחרי 90 ימים. אנחנו משנים את זה ומי שזכאי יוכל לקבל גם וגם.

לא. בין 31 ל-90.

מ-31 עד 91.

אני כרגע לא נכנס לדקויות אלא מדבר בגדול.

לא את הגבוה מביניהם.

נכון. כמובן שברגע שנגיע לדיונים נסדר סופית את העניין של משרד האוצר. הכול יפורט בדיונים הבאים.

נכון. מה הדברים הנוספים?

הדברים הנוספים הם לסייע לנכים הקשים שמביאים קצבה נוספת עבור ילד עד גיל שלוש.

הנושא הרביעי הוא שוב הרפורמה במונשמים בהתאם לחוק שהגשנו בדצמבר 2018. כלומר, 250 אחוזים מקצבת שירותים מיוחדים עבור העומס הטיפולי. דיברו כאן על כל העובדים הזרים ועל ההוצאות.

מה שנקרא חוק המונשמים.

נכון. הנושא החמישי הוא זה שדיבר עליו מאיר. חוק המונשמים התרחב גם לאנשים שהן לא מונשמים אבל מעסיקים בפועל שני עובדים זרים.

הנושא השישי הוא העוול ההיסטורי שנכים מופלים לעומת נכים... שכדי לרכוש רכב היו צריכים לשלם עשרות אלפי שקלים למרות שמצבם בדרך כלל יותר חלש וכרגע יקבלו את אותם התנאים.

אלה היו ששת הנושאים עליהם גם נאבקתם בחודשים האחרונים וגם דנו בהם עם משרד האוצר ועם הביטוח הלאומי.

נכון.

אני רוצה לתקן משהו. לא מדובר בשני עובדים זרים אלא בשני עובדים.

נכון. צודק.

נכון. עד כדי כך שגם מצב שבו העובד השני או שניים הם עובדים ישראלים בתנאים מסוימים, הם יקבלו את התוספת הזאת שזה דבר מאוד משמעותי.

אלה הדברים שכרגע נשארים בדין. לא שאין הסכמה עליהם עם כל הגורמים, גם עם הביטוח הלאומי וגם עם משרד האוצר. כמו אמרת, נכון, אנחנו עדיין תרים אחרי המקורות התקציביים הנכונים כדי לאפשר את הסיועים הספציפיים האלה.

אתנו ב-זום, אם אני לא טועה, אריה ברנדר, מעמותת שומרי הסף לעיוור שביקש להצטרף לדיון ולהתייחס.

בוקר טוב. רציתי בהתחלה לדבר על הנושא של הקשישים אבל דובר על זה כאן לא מעט ולכן אוסיף את אוכלוסיית העיוורים שאני כרגע בישיבה הזאת הפה היחידי שלה.

הועלו כאן נושאים במסגרת הזכויות הנוספות שדובר בהן גם על ידי ארגוני הנכים וגם מאיר שפיגלר דיבר על זה ושכחו את ציבור העיוורים כי במאי 2019 אמר בית המשפט העליון שציבור העיוורים מופלה לרעה בכל הזכויות שלהם, אם אלה שירותים מיוחדים, אם זאת קצבת ניידות, אם זה סבסוד עזרים ואנחנו הולכים הלוך וחזור לפגישות עם מנכ"ל הביטוח הלאומי ושום דבר. הנושאים האלה בכלל לא עלו על השולחן ו גם אליך חברת הכנסת רייטן שלחתי נייר עמדה בנושא הזה ואמרת שנקיים על כך איזשהו דיון. לא יתכן שאנשים עיוורים מקבלים שירותים מיוחדים 50 אחוזים בלבד וגם בזה עושים להם טובה. אנשים עיוורים הם לא פחות נכים, אם לא יותר קשה.

אותו דבר לגבי הניידות שלהם. אנשים עיוורים היום סגורים בבית שלהם. הם לא זכאים לקצבת ניידות, איך יכול להיות דבר כזה? הם מקבלים דמי ליווי עלובים ממשרד הרווחה שבשנת 2018 אמנם נעשה תיקון בזכות הבג"ץ הזה אבל הבג"ץ אמר בעצמו שיש שם עוד הרבה מה לעשות וצריך לפתוח את הסכם הניידות . קיימנו דיונים עם עלי בינג ועם מנכ"ל הביטוח הלאומי אבל לצערנו הרב מאיר כהן מסרב לקלוט אותנו ולפגוש אותנו ושום דבר לא נעשה. והנה, זה אפילו לא עלה על שולחן הדיונים כי ציבור העיוורים לא נמצא שם. בואו תזמינו גם אותנו לישיבות האלה. איפה אתם ארגוני הנכים? אתם לא מתביישים? אתם שוכחים אותנו ציבור העיוורים?

אם לרגע אחד יש איזו תחושה שאתם מודרים, הרי אתה נמצא כאן אתנו בחלק אינטגרלי מהדיון הזה.

הטענה שלו היא על השולחנות הממשלתיים.

של משרד הרווחה. אלינו חד משמעית כל הציבור מוזמן. הנושאים והדיונים מפרסמים ימים קודם לכן וכל מי שמבקש לומר את דבריו, מוזמן להביע את עמדתו. אני מעבירה את זה הלאה, גם אליך גברתי, נציגת משרד הרווחה, וגם למשרד האוצר כדי להביא בחשבון את הביקורת ואת הצרכים המיוחדים של ציבור העיוורים שמבקשים כאן מענה.

אני אשמח להזכיר בהזדמנות הזאת שנתי ביאליסטוק זיכרונו לברכה שאותו איבדנו לפני כמה חודשים. אני חושב שנתי עשה עבודה נהדרת. הוא היה שותף לאורך השנים האחרונות בכל התהליכים, בכל השולחנות העגולים והוא הביא בשורות משמעותיות. כמובן גם אוכלוסייה זו כמו נכי עבודה, כמו נכי צה"ל שהצליחו עכשיו להביא תוספת משמעותית, זקוקים לסיוע. זה אחד לא מפריע לשני וחשוב לומר תודה לנתי.

ברשותך, גם אני רוצה להצטרף. אני כתבתי והקדמת אותי. אני רוצה להעלות על נס גם את פועלו הרב של אבנר עורקבי שלצערי הרב נפטר ממש לאחרונה. במשך שנים על גבי שנים הוא היה פעיל מאוד בכל מה שנוגע לנכים ועשה זאת בהתנדבות מלאה. בן אדם משכמו ומעלה, ביחד עם נתי ביאליסטוק. אני חושב שאכן זה מקום ראוי להעלות על נס את פועלם בהתנדבות מלאה, בצורה מאוד מאוד עיקשת כדי ללכת ולשפר את היכולת של הנכים כולם ללא יוצא מן הכלל לתפקד ביום יום.

אני רוצה להוסיף משהו לגבי העיוורים. בשנת 2008 עשינו הפגנה גדולה שנמשכה ארבעה חודשים מול משרד הרווחה. הנכים הרגילים. קיבלנו שם תקציב של 200 מיליון שקלים לחלק למי שאנחנו חושבים שצריך ואנחנו הכנסנו את ההגדרה לתת לעיוורים את 50 האחוזים. במקום לתת לנכים שהיו בהפגנה, נתנו את זה לעיוורים ולעוד קבוצות. אי אפשר להגיד שאנחנו לא עשינו.

ברשותכם, ביקש חבר הכנסת יעקב אשר שהצטרף אלינו לומר כמה דברים.

קודם כל, גברתי יושבת הראש, תודה רבה על הדיון. אני עוקב אחרי הדיונים כאן. אנחנו רצים מוועדה לוועדה אבל אני חושב שאפשר לציין דווקא בקדנציה הזאת את הצורה שאת מנהלת את הישיבות ואני אומר לך את זה באמת ואני מתכוון לכך כי אנחנו חווים דברים אחרים בוועדות אחרות. אני רוצה לשבח אותך על העניין הזה.

כמובן גם בנושא עצמו, צריך להגיד הרבה מילות שבח לאנשים שנמצאים כאן ואלה שלא נמצאים כאן, שבאמת בהתמדה ובעקשנות עומדים על הזכויות של הציבור היקר הזה והחשוב הזה. כמובן שעדיין תמיד יש מה להוסיף ותמיד יש מה לעשות אבל זה לא צריך לרפות את ידינו מלהמשיך, להתקדם ואנחנו נהיה גם בהמשך קשובים לנושאים הללו.

יש נושא אחד שאולי אפשר לעשות אותו במהלך הזה ואני עוד לא הספקתי לדבר אתך על זה אבל הוא חשוב לי. בזמנו, בקדנציה הקודמת, גם ניהלנו שיחות עם מנכ"ל הביטוח הלאומי מר שפיגלר והצוות שלו. יש דבר שנקרא ניכוי הכנסה חודשית שלו ממשלח יד. זאת אומרת, אם יש למשל מלגת לימודים או אם יש איזוהי מתנה שבן אדם קיבל בסכום כזה או אחר.

אני הגשתי הצעת חוק ולדעתי אולי אפשר גם לשנות את זה בצורה אחרת ואולי להכניס את זה לכאן ולא מדובר בהרבה מאוד כסף אבל מדובר בדבר שבעצם גורם לכך שמקזזים מסכום הקצבה. בזמנו דובר שעד 17 אחוזים מהשכר הממוצע, אם לבן אדם יש למשל הכנסה ממלגת לימודים או מלגה כזו או אחרת שהוא קיבל שהיא לאו דווקא עבודה – עד 1,700 שקלים, שזה סכום יחסית זניח, עד הסכום הזה לא יורידו מהקצבה.

אם אני זוכר נכון העלות המשוערת לדבר הזה היא עשרות מיליוני שקלים בודדים מאוד ואני חושב שזה הזמן כי כאשר מתקנים את הבסיס, צריך גם לתקן את השורות הקטנות או את האותיות הקטנות שכאן מורידים בגלל דבר כזה או כאן בגלל דבר אחר.

אני גם יכול להצטרף לנושא שדובר בו קודם לגבי נושא הניידות. הסוגיה הזאת של ניידות לעיוורים היא סוגיה אבל אני אומר שבכלל כל נושא הניידות יש בו הרבה דברים שצריך לתקן אותם. אנשים לפעמים מאבדים בדרך את הכוח שלהם להמשיך ולנסות. יש המון בירוקרטיה בעניין הזה, בירוקרטיה שלדעתי הרבה יותר גבוהה מכפי שצריך, עד שאנשים מצליחים לממש את מה שמגיע להם בניידות. נכון שאלה נושאים שצריך לבדוק אותם אבל לדעתי אפשר לשפר אותם גם בכל מה שקשור לבירוקרטיה. אני גם חושב שהנושא שעלה על ידי קודמי שדיבר קודם ב-זום, הוא נושא ראוי.

אני חוזר שוב ואומר שאני מבקש שתבדקי להוריד את המגבלה הזאת של עד 1,750 שקלים. אם אני זוכר נכון – ונמצא כאן המנכ"ל – בזמנו הייתה הסכמה של הביטוח הלאומי. כמובן זה תלוי בתקציב, זה תלוי בדברים מהסוג הזה אבל זה דבר נכון ואני מעניק לך את הכלי הזה בשמחה רבה כי המטרה היא הדבר החשוב.

אם התחלתי עם מחמאות, אני חייב גם לסיים עם מחמאה. זה לא סוד שאנחנו באופוזיציה וזה לא סוד שדברים שרואים מכאן לא רואים משם, אבל יש דבר אחד מאוד יציב בתקופה האחרונה ואני חושב שהוא דבר טוב ויסכימו כל יושבי השולחן הזה עם הרבה חילוקי דעות שהיו. התפקיד שממלא מר שפיגלר, שאני מכיר אותו הרבה מאוד שנים במשרדים אחרים, אני חושב שבאמת יש כאן מהפך אדיר גם בגישה, וכאשר מחליטים משהו - זה יוצא לפועל.

נכון. מעולם לא ראיתי אותו מסמיק כך.

חייבים לומר את האמת.

אנחנו מסכימים אתך. כל הציבור בארץ מסכים אתך.

הוא לא אדם שמשנה את דעתו בקלות ואני אומר את זה לא כדי להחמיא לו אלא אני אומר את זה כדי לאתגר את האחרים. אתם יושבים על תפקידים, פקיד בדרג כזה שיושב על המקום הכי רגיש במדינת ישראל שהוא הביטוח הלאומי, וכזה ראה ולמד.

נכון. אני מודה לך.

יש לו הערכה בכל הציבור ולא רק אצל הנכים.

חבר הכנסת אשר, ראשית, אני מודה לך שהצטרפת לדיון. סבלנו כאן בדיונים שקיימנו כאן מחוסר בחברי כנסת מהאופוזיציה.

אני יודע. אנחנו מתמרנים בין כל הוועדות.

זה חשוב לנו מאוד, לא רק בגלל כל הסיבות הדמוקרטיות ומהותה של הכנסת, אלא גם באמת בגלל הדעה והעמדה שאתם מביאים לשולחן שהיא חשובה וצריכה להישמע שזה כמובן המחמאות שאתם נותנים, אבל לא רק זה.

אני לא מבטיח שכך יהיה תמיד.

אם אני אתייחס עניינית לעניין שעליו דיברת וגם מהשתיים-שלוש מלים שהחלפתי כאן עם חברותיי, עם היועצת המשפטית, אתה כבר טענת שבאמת יש הסכמה.

דיברנו על זה בעבר.

אני אחליף על זה מילה אתך עלי בינג כי אם מדובר בעלות לא גבוהה וגם המטרה נשמעת לי כל כך ראויה וחשובה, אם אנשים מקבלים מלגת לימודים ואנחנו רוצים לעודד אנשים להשתלב בחברה, אנחנו רוצים אנשים שיהיו משכילים יותר, שיעבדו ויתרמו לחברה וגם ירגישו יותר טוב, לבריאות הנפש ולכל מה שכרוך בזה. על פניו אני אומרת כאן שאני מקדמת את הנושא. ממש, בצורה חיובית מאוד. כך אני רואה את הדברים ואני מקווה שנוכל למצוא לזה פתרון.

כבוד היושבת ראש, תודה רבה על כל מה שנאמר כאן, הגם שהפתעתם אותי. לגבי עיוורים, הם מקבלים – צריך להדגיש את זה – את הקצבה המלאה בסך 3,700 שקלים, את השר"ם כמו כולם בסך 1,527 שקלים וכתוצאה מבג"ץ שבזמנו הם הגישו, נתי ביאליסטוק שעמד בראש המערכת וקידם, דמי הליווי שלהם הוכפלו למיטב זיכרוני והם עומדים כעת על 2,364 שקלים.

לפי גובה הניידות.

כן, לפי גובה הניידות המלאה. הביטוח הלאומי תמך בזה, חשב שזה נכון ואנחנו מטבע הדברים קיבלנו את זה מבחינתנו בשמחה רבה.

תודה. אנחנו מוכרחים לסכם משום שאנחנו בדרך להר הרצל להזכרה של נשיא המדינה לשעבר פרס שמתחיל בדיוק בשעה 11:00 ואני לא יכולה לאחר לשם. אבל ביום חמישי אנחנו ניפגש לדיון נוסף ומי שלא הספיק לדבר היום, יוכל להביע את עמדתו. מי שלא הספיק היום, נוכל לשמוע אותו ביום חמישי וגם אני אבקש מהיועצת המשפטית להקריא את סעיפי החוק כדי שכולנו נוכל להתייחס אליהם. לאחר מכן, בשבוע הבא, נקיים דיון נוסף כדי שנוכל להגיע להצבעה גם על נוסח החוק וגם על הדברים, על ששת הנקודות שאלכס דיבר עליהן קודם לכן, שיש להן חשיבות דרמטית מבחינת אוכלוסיות הנכים השונות, אם זה הנכים הילדים שלהם הקדשנו היום את הדיון ואם אלה הנכים הכלליים הבוגרים. אני מאוד מקווה שאנחנו נוכל לשבת ביחד עם הגורמים ממשרד האוצר ולמצוא את הפתרונות.

תודה רבה לכל מי שהגיע לדיון החשוב הזה. כאמור, בשבוע הבא ההצבעות וביום חמישי הדיון.

אנחנו נועלים את הישיבה.


הישיבה ננעלה בשעה 10:35.