פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



41
ועדת ביטחון הפנים
12/10/2021


מושב שני




פרוטוקול מס' 9
מישיבת ועדת ביטחון הפנים
יום שלישי, ו' בחשון התשפ"ב (12 באוקטובר 2021), שעה 11:00

פרק ח' (כבאות) מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א-2021

חברי הוועדה: מירב בן ארי – היו"ר
מאיר יצחק-הלוי
יום טוב חי כלפון
רות וסרמן לנדה
איימן עודה

אוסאמה סעדי

שי עג'מי - מנהל תחום רגולציה, משרד ראש הממשלה

עמיחי פישר - ראש אגף בכיר לטיוב רגולציה, משרד ראש הממשלה

הילה צור - יועצת השר, המשרד לביטחון פנים

חיים תמם - סגן נציב רגולציה ותשתיות לאומיות ומו"פ, המשרד לביטחון פנים

דורון לוי - רא"ג הגנה מאש, המשרד לביטחון פנים

טיראן שמר - רמ"ח הגנה מאש , המשרד לביטחון פנים

קרן גלאון - עו"ד, המשרד לביטחון פנים

בר כהן לוי - עו"ד בלשכה המשפטית, המשרד לביטחון פנים

יעל כהן וגון - עו"ד, המשרד לביטחון פנים

אורית פרידמן - ראש היחידה לשיפור איכות השירות, המשרד לביטחון פנים

מרוות זואבי - ראש חוליית נגישות, המשרד לביטחון פנים

מירי שמואלי - ראש אגף תיאום מערכת, המשרד לביטחון פנים

גיא מור - רמ"ח חקיקה ורגולציה, המשרד לביטחון פנים

דקלה פוגל - ראש מדור הנחיה וחקיקה, המשרד לביטחון פנים

אילן מלכה - ראש חוליית חקירות נוער ארצי, המשרד לביטחון פנים

נילי מרטינז - ראש ענף רישוי וחקיקה כבאות והצלה, המשרד לביטחון פנים

אבישי לדאני - מנהל תחום טו"ב ורגולציה, המשרד לביטחון פנים

תמר לוי בונה - אגף התקציבים, משרד האוצר

אביב פרון - רפרנט אגף התקציבים, משרד האוצר

יוחאי ברנשטיין - ראש תחום בכיר תעשייה, משרד הכלכלה

שירה קפלן - מלווה עסקים, משרד הכלכלה

נתנאל היימן - התאחדות התעשיינים

יהודה כהן - מנכ"ל התאחדות קבלני מערכות כיבוי אש

יאשי סהר - מנהל אגף בכיר ברשות התקנות והמכונים וחטיבות הרגולציה למנהל ותכנון ויו"ר וועדת המשנה לתקנות

ניר קפלן - התאחדות המלונות

שי ברמן - איגוד המסעדות

ישראלה מני - איגוד לשכות המסחר

מירי פרנקל-שור

לאה קריכלי

ענת נחום – חבר תרגומים









































פרק ח' (כבאות) מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א-2021, מ/1443

בוקר טוב, אנחנו פותחים את הישיבה של הוועדה לביטחון פנים. היום, 12 באוקטובר 2021, ו' בחשוון התשפ"ב. הנושא הוא פרק ח' (כבאות) מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א-2021, הכנה לקריאה שנייה ושלישית.

מה שאנחנו עושים זה בפעם הראשונה עוסקים כאן בוועדה לביטחון פנים בהסדרים, אז זה אירוע חשוב מאוד.

לפני החוק, הבנתי שיש מצגת גם של האוצר וגם של הכבאות. אז אנחנו מתחילים עם האוצר, תמר תציג לנו ולאחר מכן עם הכבאות, אנחנו מתחילים עם האוצר תמר, עם מי שמציג אצלכם. אם הכבאות מוכנים אז נתחיל עם הכבאות, זה גם ככה יקח כמה ישיבות, לכן החלק של הזמן הוא מאוד חשוב לי. הכבאות מוכנים? מי שמציג מהכבאות והצלה הוא דורון לוי.

טוב יש בעיה קטנה, אז זה יקח רגע. אז אני אגיד לכם בינתיים כמה דברים. קודם כל, לגבי העניין של התוכנית הכלכלית, אנחנו ישבנו עם האוצר, ראינו את התוכנית ויש לנו קצת כמובן השגות שנדון עליהן כאן. באופן עקרוני, אני יכולה להגיד שבעשורים האחרונים שירותי הכבאות בישראל מאורגנים באיגודי ערים ויחידות כבאות. בשנת 1998 המליצה הוועדה לבחינה ולתכנון של מערך הכבאות, בראשות יוסי גינוסר, להקים מערך כבאות ארצי אחד, אולם רק לאחר אסון השריפה בכרמל ייושמו מסקנות הוועדה עם החקיקה של חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, שזה בעצם חוק הכבאות.

חשוב לי פשוט שתדעו כל מי שיושב כאן, לגבי כמה דברים לפני שאנחנו מתחילים לדון על ההסדרים עצמם. בנוסף להוראות חוק הכבאות בעניין הקמת הרשות ומבנה של התפקידים, נקבעו גם הוראות בעניין הסמכויות והתפקידים של הכבאים מבחינת בטיחות אש.

בשנת 2018, שגם אני הייתי כאן, הרי התחלנו את הרפורמה בעצם של אישור העסקים וגם כבר שם תוקן חוק הכבאות ונקבעו בו הסדרים להבטיח את בחינת ההשלכות הכלכליות. אני יכולה להגיד לכם שבביקור שעשיתי בכבאות, התרשמתי מאוד מההתנהלות של הכבאות אל מול עסקים קטנים, אל מול בתי עסק בכלל במדינה. שבמקום כל הבירוקרטיה שהיתה לפני כן, שהיה צריך להגיע כבאי ולתת אישור, היום אנחנו רואים הרבה עסקים קטנים כבר ממלאים בסך הכל שאלון מקוון, אני מניחה שגם אתה תתייחס לזה, ובאמת מקבלים את האישור. אני מניחה שגם הם צריכים לעמוד בכללים מסוימים אבל בסך הכל אנחנו כבר הרגשנו בכנסת ה-20, אנחנו יזמנו, סליחה, בכנסת ה-20 את ההקלה על העסקים מהבחינה הזאת וראיתי כבר בביקור שלי בכבאות שזה באמת עובד וזה עובד מצויין בעניין הזה.

מעבר לעניין של 2018, אנחנו מביאים מפה והנה תיכף תמר ממשרד האוצר תציג אותה, של עוד נושאים בהם אנחנו רוצים להקל על הרגולציה והבירוקרטיה והמצגת שלך מוכנה אז את גם יכולה להראות לנו את הנתונים של מה שקורה בארץ. אני ראיתי אותה בעצמי, אז נראה לי שאנחנו נעבור לשם ונבדוק בדיוק מה המצב. אבל כן היה חשוב לי, כן לציין את התיקון של שנת 2018 מבחינת הכבאות וכן את היישום שלו בפועל. אבל יש עוד דברים של הבניינים וזה, אני מניחה שאתה תדבר עליהם, את היישום שלו בפועל מבחינת הכבאות ובאמת ההיענות, הטובה מאוד של הכבאות להקל על עסקים במדינה-שזה הדבר הכי משמעותי בעיני. כי בסוף אנחנו צריכים כחברי כנסת לדאוג שהאזרח הקטן נהנה מהיתרונות של הרפורמה. אז בבקשה תמר.

אז בוקר טוב לכולם ולכולן, אני תמר לוי בונה, מאגף התקציבים באוצר. אנחנו כאמור מביאים היום הצעת חוק שעיקרה הפחתה וטיוב של הרגולציה של הכבאות. זו הצעת חוק שמובאת כאן בשיתוף המשרד לביטחון פנים, רשות הכבאות, משרד ראש הממשלה, משרד המשפטים וגורמים נוספים.

אני מצטרפת לאמירות של יושבת הראש לגבי הנכונות של רשות הכבאות, לטייב את הרגולציה ולשפר את המענה לעסקים ובכלל.

כפי שניתן לראות, רשות הכבאות היא רגולטור משמעותי מאוד במשק. אנחנו מדברים על כ-140,000 עסקים טעוני רישוי מתוך כ-600,000 עסקים במשק, אנחנו מדברים על 14,000 היתרי בניה בשנה והיתרים ל-420,000 נכסים שאינם טעוני רישוי, כגון: בתי ספר, גני ילדים, מתנ"סים וכולי. אנחנו מדברים על רגולטור משמעותי מאוד וחשוב מאוד במשק הישראלי.

אם אנחנו מסתכלים על המשמעות של הרגולציה, אנחנו יכולים לראות שיש לה משמעות גדולה מאוד על העסקים במדינת ישראל. כשאנחנו מדברים על העלויות השוטפות של עסקים, כשאנחנו מדברים על העלויות החד פעמיות של העסקים, אנחנו יכולים לראות אלפים ועשרות אלפי שקלים לעסק ממוצע. צריך להגיד שיש פה סטיות תקן מאוד משמעותיות, יש עסקים גדולים עם עלויות הרבה יותר משמעותיות, עסקים קטנים עם עלויות משמעותיות פחות. השונות משמעותית במובן הזה, אבל עדיין אנחנו יכולים לראות שבממוצע אנחנו מדברים על הרגולציה שלעסק הבודד, העסק הממוצע-המשמעות שלה היא עשרות אלפי שקלים.

מבחינה היסטורית, כפי שציינה יושב ראש הוועדה, הכבאות החלה את דרכה כאיגודי ערים, 24 רשויות כיבוי מוניציפליות. לאחר אסון הכרמל הוקמה בעצם רשות הכבאות הארצית, באמצעות חוק הכבאות, שזה מה שנעסוק בו היום, תחת הממשלה המרכזית ובמסגרת הזאת עוגנו הוראות הנציב. הוראות הנציב יהיו במרכז של הצעת החוק שאנחנו מביאים בפניכם היום וההוראות האלה נועדו לעגן, לעיתים בזמן קצר, את הרגולציה של הרשות כדי להתמודד עם הקמתה.

אני רוצה לעשות קצת סדר המקור החוקי ובהיבטים החוקיים. אז אותם 140,000 עסקים טעוני רישוי, הרגולציה שלהם מעוגנת בחוק רישוי עסקים, בפרטי רישוי ובמפרטים אחידים. הרבה פעמים הם נשענים, המפרטים האחידים, על הוראות הנציב. שאר הנכסים, שאינם טעוני רישוי מעוגנים בחוק הארצי לכבאות והצלה ולגבי 14,000 היתרי הבנייה, המקור החוקי שלהם זה תקנות התכנון והבנייה ולכן אנחנו בעצם עוסקים בהוראות שנוגעות לשלושה חוקים.

אם אנחנו חוזרים רגע למשמעות של הרגולציה של הרשות לכבאות והצלה, אפשר לראות שאנחנו מדברים על רגולטור משמעותי. כשאנחנו מסתכלים על היקף העסקים או על כמות העסקים הפועלים ללא רישיון עסק, אז רובם פועלים או החלק העיקרי בהם פועל בגלל היעדר התאמות לתקנות התכנון והבנייה ולאחר מכן אנחנו רואים שהמשמעות היא כבאות והצלה. זה כמובן גם בגלל שמדובר פה ברגולטור מאוד מאוד גדול, אבל בהחלט יש כאן היקף עסקים משמעותי, שלא מצליח לעמוד בדרישות.

כשאנחנו מסתכלים על האתגרים שיש לנו ברגולציה הקיימת, צריך קודם כל להגיד שנעשו כבר מהלכים מרחיקי לכת, אולי הכי מרחיקי לכת שנעשו ברשות הארצית לכבאות והצלה וזה הודות לשיתוף הפעולה המשמעותי ולרצון האמיתי של הרשות להיטיב את התנאים ולהקל על העסקים במשק.

יש שלושה אתגרים שההצעה הזו באה לענות עליהם: ניהול סיכונים טוב יותר, שינוי של מנגנון הוראות הנציב-שכאמור, כפי שנראה בהמשך אנחנו מבקשים לעבור ממנגנון של הוראות הנציב למנגנון של תקנות ואנחנו רואים שבעולם קיימים אכן מודלים אלטרנטיביים לרגולציה, שלא נעשים באמצעות של מתן הוראות של הרשות הלאומית שם.

אם אנחנו מסתכלים לדוגמא על הנהוג בעולם, אנחנו רואים שבהחלט יש מקומות שבהם הרגולציה מעוגנת בחקיקה ראשית, יש מקומות שבהם יש קודקס מומלץ וכל רשות מקומית מעגנת את הקודקס הזה באופן שבו היא מוצאת לנכון ויש מקומות שהסמכות נתונה בידי רשות הכבאות, אבל בוועדה שחברים בה גם אינסטנציות נוספות ונציגי ציבור.

במסגרת הצעת החוק, כפי שתיכף נציג אותה, אנחנו יכולים לראות שאנחנו נבקש להתניע תקן אמריקאי, תקן ה-NFPA של האיגוד האמריקני וכאן, במסגרת החוק או במסגרת המצגת הזו אנחנו מבקשים להראות לכם את המשמעות של חלק אחד קטן, בתי ספר, של הטמעת התקן הזה. אנחנו יכולים לראות שלדוגמא, בדברים רבים שהיום נדרשים בהוראות הנוכחיות-אזעקת אש ידנית, גילוי בלוח חשמל, ברזי כיבוי וכולי, בתקנות הנוכחיות יש דרישה כזאת והתקן שאליו אנחנו נושאים עיניים לא קיימת בו את הדרישה הזאת וזה חלק מההתייעלות או ההקלה המשקית שטמונה בהצעת החוק שמובאת לפניכם שאני מיד עוברת לתאר אותה.

אם אנחנו מסתכלים על תקן ה-NFPA ממעוף הציפור, קודם תיארתי רק את הדרישות הרגולטוריות בבתי הספר, לעומת המצב הקיים בבתי הספר ועל תקן ה-NFPA בבתי הספר. כאן ניתן לראות עלויות משקיות לדוגמא, לפי החישוב של התאחדות המלונות שנשלח אלינו, המעבר ל-NFPA יכול לחסוך לעסק 30,000 ₪ בשנה ובאופן כולל, בנוסף לעלויות החד פעמיות כ-43,000 ₪ בשנה. אם אנחנו מסתכלים על מבני חינוך אנחנו יכולים לראות שבאומדן השוטף לדוגמא, הדרישות בישראל מהוות עלות של 127 מיליון ₪ בשנה ובאימוץ תקן ה-NFPA, העלות הזאת תיחתך ל-43 מיליון ₪ בשנה ולכן, כפי שנציג בקרוב, המעבר לתקן האמריקני ונשיאת העיניים לתקן האמריקני היא אחד הדברים המשמעותיים ביותר שיש בהצעת החוק הזאת.

אז בואו נעבור רגע לתיקון החקיקה המוצע. לתיקון זה יש שלוש רגליים מרכזיות. הרגל המרכזית או אחת הרגליים המרכזיות, היא התקנת תקנות. כאמור, היום כל הרגולציה מעוגנת בהוראות נציב, הוראות שרשות הכבאות מוציאה. מה שאנחנו מבקשים בתיקון החקיקה הזה, זה לעבור לתקנות, תוך ארבע שנים שיהיה סמכות למחוקק לאשר את התקנות ולאשר את הרגולציה ובידי כך, גם ייעשה שיתוף הציבור המתאים.

הרגל השנייה המשמעותית, היא אימוץ תקן בינלאומי. כפי שהראיתי מקודם, תקן ה-NFPA. יש לו אפשרות ואנחנו מאמינים כי יש בו כדי לטייב משמעותית את הרגולציה הקיימת ולייצר קודקס אחיד ביחס למצב שנעשה היום ולכן המטרה השנייה או הרגל השנייה של הרגולציה הזאת היא בעצם הטמעה של ה-NFPA כ-benchmark לרגולציה בישראל.

הרגל השלישית היא תקופת הביניים. כאמור, התקנות יותקנו בתוך ארבע שנים וגם בארבע השנים האלה ישנם עסקים שפועלים ומבקשים איזו שהיא הקלה רגולטורית. בתקופת הביניים הצעת החוק מבקשת להקפיא מצב רגולטורי עבור עסקים שיש להם רישיון עסק בתוקף, נכון לאוגוסט 2021 וכמו כן, אנחנו מבקשים את המנגנון של הוועדה המייעצת. זו וועדה שהיום קבועה בחקיקה, שתוכל לתת המלצות מסכום נמוך מ-200 מיליון ₪ כפי שקבוע היום בחקיקה, כדי לאפשר לוועדה להתמודד עם מצב שבו, כאשר יוצאות בארבע השנים האלה הוראות נציב חדשות, לשקול גם שיקולי עלות כלכלים ולא רק שיקולים של בטיחות מאש. אז זו הרגל של הקפאה לתקופת הביניים.

מעבר לזה, כפי שניתן לראות בשקף הבא, אנחנו מדברים על ארבע שנים עד התקנת התקנות, על מצב שבו ההוראות פוקעות במידה ולא הותקנו תקנות ועל כך שישנה חובת דיווח לכנסת אודות התקדמות התקנת התקנות.

זה באשר לרגל הראשונה וחוץ מזה, כפי שניתן לראות, איתרנו איזה שהוא הסדר בחקיקה למצב שבו יש דחיפות להתקין הוראה ולא ניתן לבוא ולהציג למחוקק ולעבור את כל האינסטנציות בדרך. אז יש אפשרות לתת הוראות בעלות אופי זמני או הוראות דחופות או הוראות כמובן שנוגעות לתחום חדשני-אם יש משהו שהרגולטור עדיין לא חשב עליו ומוטמע בשוק בישראל. אנחנו מבינים שלא ניתן ביום אחד להתקין תקנות וזה תהליך שאורך יותר זמן ועל כן ישנה אופציה להוראות זמניות, כדי לתת לכבאות להתמודד עם השינויים הדחופים שקורים במשק.

מבחינת הטמעת התקן האמריקני, כפי נשיתן לראות, אותן התקנות עליהן אנחנו מדברים, יותאמו ככל שניתן לתקן של ה-NFPA, האגודה האמריקאית לבטיחות מאש. ככל שהתקן האמריקני לא מתאים לצרכים המקומיים וברור לנו שישנם מקרים בהם הוא לא יכול להתאים לצרכים המקומיים. אנחנו מדברים על התקנת התקנות בהשוואה לתקן בינלאומי אחר, ככל הניתן, כדי שבכל זאת נסתכל על מה שנעשה אצל רגולטורים אחרים במשק.

כאן גם יש היום מנגנון שמדבר על זה ששר האוצר יכול, בתנאים מסוימים להתנגד לרגולציה ואנחנו מבקשים לתקן את החוק כך ששר האוצר לא יוכל להתנגד לרגולציה, אם היא תואמת ל-NFPA כדי לייצר קוהרנטיות בתמיכה שלנו ב-NFPA גם אם זה יכול במידה בתקנות מסוימות להחמיר את המצב הקיים.

זהו, זה מבחינתנו גם עיקר החקיקה וגם המוטיבציה שלנו להביא את תיקון החקיקה הזה. אני מבינה שגם לחברינו מהכבאות יש מצגת.

יש שאלה אחת שאני מבקש לשאול. אני מכיר את הנושא הזה, אבל מה שלא מופיע במצגת המצוינת שלכם זה סרגל הזמן. איך בסוף מתקצר משך קבלת הרישוי? כי אנחנו יודעים שהפרוצדורה-אם זה לבעלי העסקים או אם זה בענף הבנייה, היא פרוצדורה ארוכה והאם על סרגל הזמן אתם יודעים להגיד איפה יחול השיפור?

אז אני מציעה חבר הכנסת יצחק הלוי, שקודם כל נשמע ונראה את המצגת של הכבאות ואז נוכל לענות, בסדר? כי אז זה נראה לי יהיה יותר מסודר ואז יענו לך גם על השאלות.

שמי דורון, אני ראש אגף ההגנה מאש. נמצאים איתי כאן גם סגן הנציב לענייני רגולציה-חיים תמם, ראש מחלקת רישוי והגנה מאש-טירן שמר, ראש מחלקת חקיקה ורגולציה-גיא מור וסגנית היועץ המשפטי, שיושבת לידי פה-קרן גלאון.

אז עד שהמצגת תעלה אני רוצה להודות ליושבת ראש הוועדה על המילים החמות ובאמת על הרצון שלה לקדם את הדברים האלה ואותו הדבר גם פה לתמר, שהציגה את הדברים בצורה נפלאה. עשינו עבודה משותפת לאורך כל הדרך ואנחנו באמת רוצים להציג את זה.

בחלק מהדברים ואולי כתוספת ממה שנאמר פה על ידי תמר ממשרד האוצר, לחלק מהדברים אנחנו נוסיף פה ונחדד בעניין של התקינה. כי זה לא רק להקל או לשנות מבחינה כלכלית או איך גם להפחית את העלות, אלא יותר גם כמורה נבוכים, שיהיה לנו יותר לאן ללכת ולפנות מצד אחד ומצד שני גם כן, התקינה הזאתי תאפשר לנו גם עדכון במשך הזמן. אז אלו שני הדברים הנוספים, בנוסף לזה שאנחנו קצת נקל ברגולציה בחלק גדול מהמקרים, לא בכל המקרים.

אז השקופית הזו באמת מציירת את מערך הכבאות בגדול, קצת את הייעוד שלנו ואת התפקידים. ישנם חמישה תפקידים עיקריים שעיקרם בכיבוי ומניעת התפשטות האש, לפעול למניעת דליקות, לפעול לחילוץ לכודים, חומרים וכמגיבים ראשוניים.

למעשה, תכלית הרגולציה שאנחנו מתעסקים איתה בהגנה מאש, על שלוש רגליים. אנחנו מסתכלים קודם כל על צמצום ההסתברות לשריפות ולדליקות, מצד שני אנחנו מסתכלים גם כן על מילוט אזרחי-מבחינתנו זה נחשב לזמן מילוט והסיוע ללחימה באש, אנחנו מתייחסים ברגולציה שלנו לזמן לחימה.

למעשה שלושת הרגליים האלו, על פיהן אנחנו פועלים ותכלית הדרישות שלנו ומאיתנו מושתתות על הדברים הללו.

קצת על היקף הפעילות וחלק מהדברים גם כן תמר הציגה, רק זה פה בצורה קצת יותר רחבה. אנחנו מדברים על 600,000 עסקים ונכסים באחריות הכבאות, 66,000 ביקורות שאנחנו מבצעים במהלך השנה, 14,000 אישורים להיתרי בנייה, 40,000 התחלות בנייה ו-176,000 פרטי רישוי שאיתם אנחנו מתעסקים שחלק מהם עברו למסלול תצהיר, כפי שציינה יושבת הראש וחלק מהם אנחנו בעבודה על מנת לשנות גם את המסלול שלהם.

קצת על מקרי המוות בעולם ופה אפשר לראות בגדול שאנחנו, מקרי המוות שלנו בעולם רובם במבני מגורים והשאר במבנים אחרים. מה שחשוב פה לציין זה שהרוב במבני מגורים.

אם אנחנו מסתכלים על הפריזמה שלנו בארץ, מדובר בערך על 20 הרוגים בשנה, שמתוכם ב-80% מדובר על בניינים של מתחת ל-13 מטר. המשמעות היא שבגובה זה, זה או דירות ישנות או שלנו אין רגולציה בשלב זה.

פה אפשר לראות בגדול, אמנם מדובר פה כלכלית, אבל אפשר לראות שהשריפות שמתרחשות איפה שאנחנו לא נמצאים הן גדולות ויש הרבה שריפות ואיפה שאנחנו נמצאים מספר השריפות הוא קטן יותר.

פה אנחנו רוצים לתאר את הרגולציה ואנחנו אומרים שאיפה שיש מתזים, במבנים ובעסקים שיש בהם מתזים, הכיבוי מסתיים במיידי. זאת אומרת, המתזים מיד מתחילים את האירוע ולכן אנחנו מחייבים אותם פה, זה האירוע שמבחינתנו עבורו חשובים המתזים.

בעניין מנגנונים לבקרה. גם פה מתוארים שלושת המצבים שבחוק שזה רישוי עסקים, תכנון ובנייה והכבאות ואנחנו נמצאים בהרבה חוקים אחרים. אלו החוקים המרכזיים, כאן אפשר לראות שהכבאות גם ברישוי בעסקים וגם בתכנון ובנייה. בצבע אדום ניתן לראות את התהליכים שאנחנו נמצאים בהם ואיפה שצבוע בכחול את התעריפים שלא קשורים אלינו, או שעוברים למקומות אחרים ואפשר לראות גם את המינון ואת התהליכים ההתחלתיים שלהם.

קצת על טיוב הרגולציה. כפי שציינה פה יושבת הראש, אנחנו כבר בארבע השנים האחרונות מתעסקים בטיוב רגולציה. כשהתחלנו להתעסק בזה, לחלק מהתהליכים אתם הייתם שותפים. ביטול הגדלה של רוחב הדרך-המשמעות היא לבניין הערים, לראות שאנחנו בתמ"א 38 מאפשרים, עד כמה שניתן, שבתוך בניין הערים ובעיקר בערים הצפופות אנחנו יכולים לטפל. באותה המידה, גם כן הגישה ודרך הגישה שאנחנו גם כן היטבנו בה, זה לעסקים ולמקומות שאנחנו רוצים לקחת את המבנים הישנים ולהפוך אותם לבתי מלון, אלה ההקלות הגדולות שישנן. אם אנחנו מסתכלים מצד שמאל, אז באמת מסלול תצהיר רישוי עסקים, כפי שתואר. הדוגמא המוחשית שלנו, היא קצביה. בקצביה אנחנו לא צריכים להיות ואנחנו חושבים שאין לנו מה לעשות, אז בשביל זה מסלול התצהיר פה מבחינתנו כבעל עסק לרשות הכיבוי, הוא יגיד "אנחנו עושים את מה שצריך, כן או לא" ומצד שני, אולי למשרד הבריאות הוא משמעותי קצת יותר.

זה התהליך הבא שלנו בעניין רישוי העסקים, כבוד יושבת הראש. אנחנו כרגע, אם דיברנו על 176,000 מקומות שאנחנו נמצאים בהם ברישוי עסקים, אנחנו הולכים לעשות שינוי גדול מבחינתנו וזה אושר על ידי הנציב ועובר לכיוון השר ואנחנו פה גם מראים אותם.

אנחנו משנים את המסלולים הללו. חלק מהמסלולים שהיו לפני כן, באופן הבא: במסלול שנדרש כבאות, אנחנו מורידים למסלול תצהיר בצורה כזו או אחרת. אנחנו מעבירים חלק מהמסלולים האלה ואנחנו גם נפתור אותם מאישור הכבאות. סך הכל המספרים הם מספרים.

תן לנו דוגמא דורון, למי נגיד מקבל פטור.

לדוגמא את בעניין של מכבסות. לדוגמא מכבסה עד 300 מטר, עד היום אנחנו היינו אמורים להיכנס. היום אנחנו אומרים שמכבסה עד 300 מטר לא צריכה אישור שלנו. היא תעבור למסלול תצהיר, אנחנו מעבירים אותה, כך שבעל המכבסה לא צריך להתעסק. רוב המכבסות הן כאלה ולכן אנחנו ניתן הקלה. אפשר לתת עוד דוגמאות, טירן אתה רוצה אולי להוסיף עוד דוגמא את או שתיים?

נגיד מזורז מה? מעניין אותנו וגם זה מתחבר לשאלה של חבר הכנסת יצחק הלוי. מה זה נגיד תצהיר מזורז?

חיים תמם: אנחנו העברנו המון פריטים שהם בסיכון נמוך, שאין בהם מערכות כמו גלאים, כמו מתזים וכן הלאה, העברנו אותם לתצהיר. זאת אומרת שבעל העסק יודע מראש מה הן הדרישות והוא נותן תצהיר.

באינטרנט?

חיים תמם: באינטרנט, באופן זה. זה לא רק זה, התצהיר הזה מחליף את הביקורת של הכבאות. זאת אומרת, הוא נותן תצהיר וזה.

זאת אומרת את הביקורת מראש שהייתה.

כן. נניח והוא נדרש למטף גלגלון, הוא כותב תצהיר שיש לו את זה והוא תקין, עם התצהיר הזה הוא מגיע לרשות הרישוי וזה מהווה אישור כבאות. זאת אומרת הוא לא צריך את הכבאות בתצהיר כי זה במקום ביקורת פיזית. זאת אומרת, אנחנו אומרים בניהול הסיכונים שכאן יש סיכון נמוך.

מה שאני מוסיף גם, שכשאזרח מגיע לביקורות הוא מנוע מתשלום אגרה שזה יוצר הקלה לאזרח.

זאת אומרת, ברגע שאנחנו לא מגיעים אליו לעסק אז כמובן שלא גובים אגרה. אבל זה מאוד פשוט, זאת אומרת באותו היום. אני זוכר שראש הממשלה אמר "..אני רוצה שיקצרו את התהליכים בדיונים.." וכן הלאה. אז אנחנו ממש קיצרנו את זה לרמה אפסית. זאת אומרת, היום בעל העסק ממלא תצהיר ועל סמך זה יש לו אישור, זה מהווה אישור כבאות לצורך העניין. עשינו את זה בעסקים רבים.

גברתי יושבת הראש,5 אני רוצה לומר לך שבעניין הזה אנחנו מקבלים מלא מלא פניות על עיכובים במתן אישור הכבאות, כמובן שזה כבר מעכב את כל הרישיון. אני אתן לכם דוגמא שאני מטפל בה ואני אפילו פניתי לנציבות ואני ביקשתי לזרז, זו חוות סוסים בכפר אכסאל. חודשים על חודשים על חודשים הבן אדם לא מקבל אישור בגלל שהטופס של הכבאות לא ניתן לו. למה זה הוא מחכה ? אז אני רק אגיד שאנחנו בעד טיוב וצמצום ורגולציה וכל הדברים האלה, אבל צריך לזרז את זה.

אני הבנתי דווקא שבמספרות זה עובד מהר.

כן אבל חבר הכנסת, כל דבר הוא לגופו. אנחנו לא יודעים לבחון בדיוק למה שם לא ניתן אישור, חלק מזה זה באמת באיזה שהוא תהליך. אני אומר, כמו שיושבת הראש פה דיברה על מספרות-אז גם במספרות אנחנו ירדנו.

כן. דווקא אני קיבלתי תגובות טובות על השיטה. שתדע, אבל יכול להיות שצריך לטפל בזה. כאילו עסקים קטנים שהיו מחכים לכבאי שיגיע פיזית והיום אין את זה בכלל. היום את ממלא באינטרנט, אומרת יש לי מטף.

לא אני בהחלט מברך על העניין הזה של הזה, אבל אני אומר אני רק נותן לכם דוגמא.

לא, לא . אין בעיה, מה שצריך לטפל אנחנו נטפל.

רק בשביל לסבר את האוזן, ברייה שעשינו על הדבר הזה הוא בסביבות 100 מיליון בשנה. כלומר, זה מבחינת החיסכון למשק הוא בסביבות 100 מיליון בשנה.

השאלה בעניין הזה, שוב אני חוזר מניהול רשות של הרבה מאוד שנים. אני שואל האם אותו בודק, מה שהולך בתצהיר זה מצויין וזה באמת חוסך. ברמה של נגישות הבודק, אני יודע להגיד שבאילת התקבלה החלטה שהבודקים יושבים בבאר שבע.

אתה מדבר על תכנון ובנייה, על המב"תים.

אם אני מבין נכון זה החלק הארי. מה שאני שואל ולא רק לגבי אילת, אני אומר לכל מי שנגדיר אותן "ערי קצה", האם ניתן פשוט לטפל בהנגשת הבודק, שאתם יודעים שהתקן שלכם ממועד הבקשה, בטווח שתגדירו אתם אבל בתנאי שהוא מצמצם רווחים, אבל שאתם יודעים שהבדיקה הזאת מתבצעת. גם אתם צריכים שיהיה תקן בדיקה.

אתה מדבר על היתרי בנייה.

לא אז היתרי בניה זה כבר אירוע אחר.

היתרי בניה זה משהו אחר, היום זה כבר עובר למכוני בקרה. עד 29 מטר מגורים זה עובר למכוני לבקרה ובתוך זמן קצר זה יעבור בכלל למכוני בקרה. אז בכלל זה יוצא מכאן.

לגבי רישוי עסקים, באילת יש מחלקה שם, שהיא מטפלת ברישוי עסקים ושם זה בא מיידית. זאת אומרת, קודם כל הרבה עסקים נכנסו למסלול של מה שנקרא "תצהיר" ואלה הגדולים כמו בתי מלון, שהוא לא במסלול תצהיר ושם צריך לבדוק באמת שהמערכות גילוי פועלות, אז מגיע.

האמירה העקרונית שלי שתהיה הנגשת הבודק בטווחי זמן. הנגשת הבודק שתהיה בתקן שאתם מציבים, שיהיה מצומצם מהיום. כי בסוף בסוף, גם יושבת ראש הוועדה וגם אתם ואנחנו רוצים ש-100% מהעסקים שלנו יהיו עסקים שיש להם רישיונות עסק והבנייה שלהם נבנית, זה מה שאנחנו רוצים כולנו. הממוצעים נדמה לי היום הם פחות מ-50% לעסקים טעוני רישוי, אם אני זוכר נכון. אני הצבתי רף להגיע ל-90%, הדרך ל-90% זה על ידי הנגשה מהירה ומקלה ואם היא מוזילה, בכלל טוב. לכן אני אומר, הסיפור הזה נמצא אצלכם בתוכנית העבודה של הבודקים.

אני אתן רגע לטירן לומר משהו ולהגיב לזה, בבקשה.

בהתייחס למה שאתה אומר, אנחנו עשינו המון המון תהליכים ואחד התהליכים העיקריים זה באמת לעבור - - - . היום המיקום של הבודק הוא בכלל לא רלוונטי, האזרח בעצם נכנס לתוך אתר הכבאות, מגיש את הקבצים באופן מקוון, כך שמבחינתי מה שקורה באילת היא לוו דווקא תהיה בקרית שמונה - - - כל המשק עבד באופן מקוון. יש את הבודדים שלא עובדים באופן מקוון ולהם אנחנו נותנים את הדעת. לדוגמא באילת, הורדנו בודקת שתשב באילת ולא תהיה.

על זה אני מדבר בעצם.

אז אמרתי. בחרצית למשל עברנו למקוון ואין יותר בעיה של מרחק. ספציפית בנקודות שאתה הזכרת, בטח באילת יש בודקת ייעודית שנותנת את המענה.

בהתייחס לשקף שהציג ראש האגף, חשוב לציין את מסלול לתצהיר כחלק מהעבודה שעשינו לאחרונה וביקשנו להוריד את כב"ה כנותן אישור מהרבה פריטים. זאת אומרת, במסלול תצהיר אנחנו עוד חלק בתהליך ואנחנו מבקשים בעבודה הקרובה שכב"ה לא יהיה חלק שנותן אישור. דוגמא שביקשת, אטליז שיושב בתוך סופר מרקט אז הסופר מקבל את אישור מספר X והאטליז מקבל את מספר אישור Y. כשאני מגיע לביקורת במקום כזה, אני בודק את המרכול על כל המכלולים שלו. במקרים האלה באנו ואמרנו שמיותר שכב"ה ישב תחת הרישוי של אטליז, היסטורית זה נבע מהחלטה של משרד הבריאות וזה בעצם מהות העבודה, להקל ככל שאפשר.

אני רוצה קודם כל שנמשיך על מה שעשיתם כאן, על ה-19 אישורים שהולכים להתבטל?

אז גם כאן אני אומר פה ובחינתנו אנחנו גם, כשאנחנו בסופו של דבר לתת אישור אנחנו דורשים אישורים גם את הפרה-היסטורי, דברים שאנחנו דרשנו עד עכשיו ואנחנו מצאנו שחלק מהאישורים האלה מיותרים לנו מבחינתנו. זה לא שהם לא צריכים להידרש, אבל הם צריכים להידרש על ידי גופים אחרים ופה יש דוגמא אחת או כמה דוגמאות, חלק מהם למשרד העבודה, חלק שייך לתכנון ובנייה, למנהל התקינה, רשות החשמל, אלה האישורים שאנחנו מורידים. מתוך 52, אישורים אנחנו רוצים להוריד 19 אישורים מבחינתנו שזה יידרש. יש לזה משמעות גדולה גם כלכלית וגם מבחינת האזרחים או הקבלנים או מי שנמצא בצד השני, אז זו הדוגמא.

מבחינתנו גם תוכנית החומש ועוד לפני שבכלל התחלנו לדבר גם כן על תיקון החוק, אנחנו באגף או בכלל אפילו ברשות עצמה, מול המשרד לביטחון פנים, ניהלנו את מה אנחנו עושים בשביל לבוא לטובת הציבור בכלל בשיפור הרגולציה ומצאנו כמה וכמה דברים.

קודם כל, אנחנו באגף עצמו מתעסקים בניהול הידע, איסוף, קטלוג ופרסום של כל הדברים שלנו, שעד עכשיו חלק מהם עמומים. אימוץ תקינה בינלאומית, למעט כמו שתמר הזכירה על הקודקס פה, אנחנו מדברים פה על מורה נבוכים, על מורה שאנחנו יכולים ללכת אליו ולהסתכל עליו. תורה שיש לנו לגשת אליה מצד אחד. מצד שני, היום הרבה חוקים מושתתים על NFPA מ-2006 בלי מערכות ובלי מנגנוני עדכון. פה אנחנו יודעים שברגע שאנחנו מאמצים את התקינה הזו, אנחנו יודעים לעדכן אותה באופן אוטומטי.

דברים שאנחנו רואים לנגד עינינו זה מעבר לדיגיטציה מלאה, גם להנגשה, גם להיסטוריה, גם לשמירה ובעניין הכוח כמובן, בהתאמה למשימות שלנו הן במחלקת הרגולציה, הן באגף ואני מדבר גם כן על השלכותיו מסביב.

את זה תמר הציגה לפני כן, אבל אני פה אומר מה זה נותן ואיך זה יבוא לידי ביטוי מבחינתנו. אנחנו עקרונית מסוכמים על הכל, יש לנו את הכל או שלפחות אנחנו נקבל את הכל ואנחנו מתקדמים הלאה. חשוב לציין שהחיסכון הזה או לפחות המצב הזה שאנחנו מציגים פה, יחסוך למשק כ-7.5 מיליארד ₪ בשנה, שזה המון כסף. אנחנו עד עכשיו חסכנו קרוב ל-3 מיליארד ₪, אנחנו עד סוף החמש שנים ואני מדבר בכלל, על כל המרכיבים של הרגולציה אצלינו באגף, נחסוך בערך עוד 7.5 מיליארד ₪ וזה מבחינתנו הכסף הגדול לאזרחים. זהו, תודה רבה.

אני רוצה עוד שאלה, אני חוזר וסליחה אם אני מטריד אתכם קצת. אבל אני, בסוף בסוף ממד הזמן הוא דרמתי ואני שואל האם במסגרת החוק יש דרישה מהכבאות ודרך אגב, גברתי יושבת הראש, אני צריך להגיש שאני מכיר את הכבאות 18 שנים. לפני הרפורמה ואחרי הרפורמה אלו שני ארגונים שונים.

נכון.

יש כאן ארגון אחר, מתקדם, פתוח ואני מפרגן לכם מכל הלב. אני רק אומר, האם אתם מחוייבים בתקן, מרגע בו מגיעה פנייה ולא משנה אם היא מכוונת או אחרת לזמן תגובה? להוריד את העריצות הפקידותית. בנאדם הגיע, אתם מחוייבים לתת ועל זה אתם גם נבחנים.

חוק רישוי העסקים וחוק תכנון הבנייה קובע לוחות זמנים של 30 ימים, אלא אם כן יש הערות אז מעירים וכן הלאה, אבל בעיקרון יש לוחות שמנים ואנחנו גם נדרשים לעמוד בלוחות הזמנים שנקבעו.

בנוסף למה שחיים אומר, ככל שאתה לא עונה ולא נותן את תשובתך בנושא, מנהל הרישוי או מנהל הרישוי של הוועדה המקומית רשאי לראות באי המענה כהסכמה.

אז זו השאלה, זו הנקודה בדיוק גברתי יושבת הראש וזה דבר שהוא מאוד חשוב , אחרת אנחנו נתונים בידיהם.

מאוד חשוב.

גם בתקנות זה מופיע שאם לא נתת תשובה זה כאילו אישרת.

בסדר, אני מכיר את התקנות תאמין לי אבל אני מכיר גם את המציאות. אז אני אומר שבטווח הזה, בדיוק כמו שנאמר-לא קיבלת תשובה, זה ייחשב כאמירה. וזה צריך להיות מעוגן גם בסעיף רלוונטי.

זה מעוגן בסעיף 34 לחוק הרישוי. מהבחינה הזאתי אנחנו עדיין לא מיצינו את החוק הזה או את התקנה הזאתי, שנכנסה לתוקף רק בתחילת השנה ואנחנו מקווים שאנחנו נצליח להבין את זה כמה שיותר מהר.

אוקיי. עוד מישהו מהכבאות?

אני אשמח. אני מירי שמואלי מהמשרד לביטחון הפנים.

אז רגע שנייה. רגע מירי, חבר הכנסת אוסאמה סעדי ידבר ואז את. אנחנו נלך לפי סדר של חברי כנסת ונציגי ממשלה ואת תהיי הראשונה לדבר.

כן תודה גברתי היושבת ראש. באמת אתמול גם שמענו את הנציב וגם השתתפנו בישיבה וזה היום השני בו את מתעסקת גם בנושא הזה של רשות הכבאות וההצלה ואני מכאן עובר לוועדת הכספים, שם תהיה הצגת התקציב של המשרד לביטחון פנים, שבתוכו כולל גם חלק מהתקציב של הכבאות ואני ראיתי שגם יש שם תקציבים לרגולציה ולכל הדברים האלה אז זה חשוב מאוד. מה שאני שאלתי זה לא על דוגמא ספציפית, אלא שבאמת חשוב מאוד שאתם תעשו כמה שאפשר על מנת לצמצמם כמה שאפשר את הדרישות ולהוריד 19 דרישות זה טוב וחשוב מאוד, וגם נוהל ההגשה היום עם התצהירים באופן מקוון ובלי כל זה.

אני מאיר, לא הייתי 18 שנה ואני לא מכיר את הכבאות כבר 18 שנה, אבל אני מכיר אותם בשנים האחרונות ובאמת יש מהפכה ברשות ובכבאות. אני ביקרתי גם במשרדים ובמטה בראשון לציון, עוד לפני שגברתי יושבת הראש קבעה את הביקור ליום חמישי הבא ואנחנו בקשר גם, אנחנו עושים סיורים בישובים הערביים עם קאהד באהר, שהוא גם הדובר וגם היועץ של הנציב ואנחנו פתחנו ושמנו אבן פינה לתחנת כיבוי אזורית בישוב שלי, עראבה, לפני שבועיים. הטקס התקיים בהשתתפות סגן השר ובהשתתפות הנציב. ראיתי שגם בתקציב יש 19 מיליון ₪ המיועדים להקמת תחנות כיבוי חדשות, אני חושב שזה לא מספיק ואנחנו לוחצים שבאמת יהיה עוד תקציב במסגרת תוכנית החומש.

בשביל זה אנחנו שולחים אותך לוועדה כשאנחנו פה.

אז כל הכבוד לכם ואני הולך לוועדת הכספים. תודה.

כן תודה, יופי. אם אתם הולכים אבל אתם צריכים להילחם בשבילם, כן? כי אני צריכה להיות פה. סומכת עליכם. כן רצית להעיר משהו, תאמר בבקשה שם ותפקיד.

גיא מור, רמ"ח חקיקה ורגולציה ברשות לכבאות והצלה לישראל. הערה כדי להסבר את המתווה ואת ההיקף של הרפורמה הזו. אנחנו בעמם מדברים על לקחת רגולציה בינלאומית ולהטמיע אותה ולאמץ אותה אצלינו. זאת אומרת, זה לא רק לקחת את ההוראות הקיימות ולהעתיק אותן לתקנות ולפזר אותן במסמכים אחרים.

כן, חד משמעית.

אלא אנחנו לוקחים משהו בינלאומי, בודקים את הדרישות שלנו, בודקים את ההתאמות, כותבים, הרבה פעמים אנחנו נכתוב את הפרקים האלה בצורה חדשה על בסיס הניסיון.

על מנת להתאים אותה למציאות הישראלית.

כן, אבל בעצם להתבסס על הידע, על הניסיון, על מחקרים בינלאומיים שנעשים באמצעות משאבים שאין למדינת ישראל ואת הדבר הזה אחר כך בשלב השני גם לעגן בתקנות. זאת אומרת, יש פה את הפן המקצועי.

כן, כן האמת שתמר הסבירה את זה מצויין גם כשעשינו את העבודה לפני הישיבה. על ההטמעה המיוחדת של המערכת הישראלית אבל אני לא חשבתי שאנחנו רק מיתרגמים את זה. אבל זו הערה חשובה מאוד.

ומה שחשוב לציין לגבי זה, שאנחנו לא. תמר דיברה על זה שזה בעצם, מה שכתוב בהצעת החוק המונחת לפניכם, שזה יקח בעצם ארבע שנים. אנחנו לא מתכוונים לחכות ארבע שנים ורק בעוד ארבע שנים להתחיל ליישם.

ברור, ברור. גם אנחנו ננהל מעקב, המטרה היא שנתקתק את זה.

זאת אומרת, אנחנו כבר בעצם דיברנו והתחלנו לבנות בעצם תוכנית רב שנתית עם יחידות מסירה שהמטרה היא שכל כמה חודשים נעביר פרק ואז בעצם הציבור ייהנה גם מבטיחות וגם מביטחון בצורה מדורגת. אנחנו לא נחכה את הזמן הזה.

זאת אומרת מה שאתה אומר זה נכון לגבי כל ההנחיות שברשימה שאתם צריכים לעשות את התיאום לתקן הבינלאומי?

כן, כן.

יש תקנות שנגיד יעברו לשר הפנים, שעניינן תכנון ובנייה. אז שם ההשוואה לתקן הבינלאומי גם רלוונטית?

בוודאי, גם בתכנון ובנייה. אני חייב שתהיה קוהרנטיות בין הדרישות שלי ברישוי עסקים ותכנון ובניה. אני לא יכול לבנות מבנה לפי תקן אחד.

כמו שזה יהיו תקנות בסמכות שר הפנים.

נכון. אנחנו כבר בתיאום עם מנהל התכנון ועם משרד הפנים, במטרה שהעבודה הזאת תהיה משותפת ובעצם אנחנו נייצר תוצר משותף, אנחנו כגורם מקצועי וכגורם שמתחלל ומבין את עולם התכנון, כדי שהתוצר הזה יוכל להיכנס לתוך תקנון תכנוני הבנייה.

אתם יודעים מההנחיות שיש לכם בתוספת השלישית שאתם צריכים להעביר לתקנות איזה הנחיות יהיו בסמכות של שר הפנים למשל?

חלקן הן מובהקות צריכות ללכת בסמכות של שר הפנים, אבל חלקן הן מעורבות. כי אם יש לי למשל הוראה שמתייחסת לסוג מסויים של מבנה או סוג מסויים של שימוש, אז כאשר אני מדבר על הקמה מחדש זה בתכנון ובנייה, אבל כאשר כבר יש לי מבנים שכבר קיימים כמו למשל בתי סוהר, אז הקמה של בתי סוהר חדשים זה בתכנון ובנייה. בתי הסוהר שכבר עומדים, יש לי דרישות עבורם שהם עומדים, כי מה לעשות, הם נבנו לפני שהחוק הזה עבר.

במסגרת הארבע שנים אתם גם צריכים להחליט מה יהיה בסמכות מי.

החלוקה היא מאוד ברורה. כל מה שחדש זה בסמכות תכנון ובנייה והדברים הקיימים הם בסמכות שלנו, בין אם זה רישוי עסקים ובין אם זה מתוקף החוק שלנו.

חשוב לציין כאן שתקנות תכנון ובנייה בבניינים חדשים, רשות הכבאות וההצלה פרסמה את זה כבר בשנת 2008 וזה מבוסס על ה-NFPA. זאת אומרת, אנחנו כבר משנת 2008 את תקנות התכנון ובנייה לבניינים חדשים פרסמנו אותם בשיתוף עם משרד הפנים על פי ה-NFPA. זאת אומרת, אנחנו עכשיו רוצים להתאים את זה על פי ה-NFPA. אנחנו עכשיו רוצים גם להתאים את הבניינים הקיימים, את הרישוי וכן הלאה, שגם זה יהיה בהתאם ל-NFPL לבניינים כאלה.

עוד הערה אחרונה שאולי היא לא קשורה, אבל אתמול יושבת ראש הוועדה הובילה מהלך ביחד עם חברי כנסת בנושא עידוד ארגוני ותנועות נוער בישראל. לכם יש ארגון של לוחמי אש צעירים ואני ממש מבקש, פה בכנסת, תגבירו מאמץ, תשימו יד שכל שנה אתם מגדילים את מספר המשתתפים ב-10% ותובילו פה תנועה שאני חושב שיש בה גם מבט חיוני, גם מבט ערכי וודאי ובוודאי מבט מבצעי ועתודה איכותית ואני חושב שבזה נצא כולנו נשכרים.

לצערנו הקורונה קצת שיבשה לנו, לכולנו את הכל.

אני יודע. אז שיהיה בהצלחה וחשוב מאוד שתעשו את זה.

הערה אחרונה גברתי יושבת הראש, בעניין מה שאמר חברי בעניין תנועות הנוער. אני יודע שיש מערך של מתנדבים ברשות ואנחנו גם מעודדים התנדבות ויש גם בהרבה ישובים מתנדבים ערבים לרשות הכבאות וההצלה וגם קליטת לוחמי אש, לא רק מתנדבים. אני יודע שהיום יש ביקוש לעניין הזה גם אצלינו בישובים הערביים שהם רוצים להיקלט ולעבוד כלוחמי אש ברשות. אני יודע שנקלטו מספר מצומצם של לוחמי אש וחשוב כמה שיותר לגייס לוחמי אש מהחברה הערבית.

ושירות לאומי שזו דרך גם. אוקיי, המשרד לביטחון פנים מירי בבקשה.

טוב אז שלום לכולם, אני מירי שמואלי, ראש אגף בכיר-תיאום מערכתי במשרד לביטחון פנים. חשוב לי באמת לציין מספר נקודות קצרות ואני לא אחזור על הדברים שאמרו כאן חבריי קודם לכן.

דבר ראשון גם מבחינתנו ומבחינת השר זה אכן בא לידי ביטוי במדיניות של השר. הנושא של הפחתת הרגולציה וכל מה שקשור להפעלת עסקים בכללותם ובטח עסקים קטנים ובינוניים, כפי שציינה חברת הכנסת, אלה נושאים שנמצאים במרכז המדיניות שלנו וכן חשוב לי לציין שגם בשיחות שאנחנו עושים עם עסקים ותהליכי שיתוף ציבור כאלה ואחרים בשיתוף גופי המשרד ובמקרה הזה כבאות והצלה, אנחנו עדים למגמה החיובית, שבאמת באה לידי ביטוח בשיחות השונות של הרצון האמיתי והכנה של הכבאות לעשות מהלכים, לטובת באמת ההתייעלות והשדרוג אל מול הלקוחות ואל מול הציבור שלנו. אנחנו עדים לכך גם בהקמת המוקד שפחות הוזכר פה, אבל באמת יש את המוקד הארצי לש כבאות והצלה שמתפקד היטב, גם הנושא של הטפסים המקוונים, גם המעבר למסלולים המקלים יותר, שזה רפורמה שהתחילה בכבאות והיום עוד משרדי ממשלה באמת ככה מאמצים את המהלכים האלה.

רפורמה הנוכחית מבחינתנו היא באמת מאוד מאתגרת, בסוף בתוך ארבע שנים הכבאות צריכה לעשות פה מהלכים מאוד משמעותיים ולהביא תקנות חדשות. אני מאמינה שאנחנו מן הסתם נצליח לעמוד בזה, נגייס את כל המשאבים לטובת הדבר הזה יחד עם משרד האוצר שבאמת יש פה שותפות מאוד טובה וגם רצון כנה של כל הצדדים לבוא ולייצר פה איזה שהוא שינוי אמיתי במציאות.

אני כן אגיד שמבחינתנו גם, כמשרד לביטחון פנים אנחנו נעקוב אחר הרפורמה הזאתי, אחר היישום שלה, אנחנו נעמיד את המשאבים שנדרשים, את הקשר שצריך ככה לעשות גם עם משרדי ממשלה אחרים וגם עם הגופים השונים, כדי שבאמת נצליח ליישם את הדברים הללו ושיהיה לכולנו בהצלחה.

תודה רבה. משרד ראש הממשלה, שי-מנהל תחום רגולציה.

השבחים שנאמרו נאמרו בצדק והדרך קדימה אני חושב שהיא נכונה, אין לי מה להוסיף.

תודה רבה שי. משרד האוצר, תמר את רוצה להוסיף משהו?

לא.

אוקיי. אני עוברת עכשיו להתאחדות קבלני מערכות כיבוי אש ואינסטלציה, יהודה בבקשה.

אז קודם כל בוקר טוב וכמו שאומרים, אני שמח שסוף סוף אנחנו פה. החשיבות שלי בנושא הזה זה להציג. כבאות אש נלחמת כדי לכבות את האש והיא נעזרת במערכות של מתזים ומערכות כיבוי אש. חשוב לנו פה לדעת ואני שם את זה פה על השולחן, אתה הצגת שבארצות הברית אחוז הנפגעים הוא קטן בגלל המתזים וכי שם עובדים על פי חוק. מי שמתקין את המתזים הוא אדם שמאושר על ידי המדינה לצורך כך, לצערנו, פה כל מתקיני מערכות כיבוי האש והקבלנים, הם על פי חוק רישום קבלני, החוק לא מופיע פה, חוק רישום קבלני ואם לפי חוק רישוי קבלני, קודם כל בכדי להתקין את המערכת הוא חייב להציג שהוא קבלן מאושר על ידי חוק רישום קבלנים להתקין את המערכת הזאת. היום מי שנכנס למערכת הזאת אלו אנשים לא ידועים, העיקר יש להם שלט "אני מתקין מערכות כיבוי אש" וכל שאר הדברים האלו. אנחנו רוצים, כמו שאומרים לעשות גם סדר בענף הזה, כי על המחיר ה"זול" אנחנו בסוף משלמים על זה יקר.

הדוגמא הקלאסית ביותר זה איקאה, שבבדיקה שנעשתה על ידי המשרד לביטחון פנים, מערכות כיבוי האש לא עבדו, כל המשאבות לא עבדו. הבניין נשרף אבל המזל שזה היה ביום שבת ולא היו אנשים, אז לא מדברים על זה הרבה. אבל הדו"ח של המשרד לביטחון פנים מעיד על כך שהמשאבות לא עבדו, למה? כי אנשים לא מקצועיים מתקינים אותם.

אני חרד לנושא הזה ואני אשמח אם המשרד לביטחון פנים, בשיתוף עם המשרדים האחרים יקראו לסדר בענף הזה, שיכנסו אך ורק, אנחנו לא מונעים אנשים מכניסה לפעילות הזו, אבל שיהיו אנשים מאושרים על פי חוק. באותה המידה שחשמלאי נכנס עם תעודת חשמלאי או כל בעל מקצוע אחר, אני חושב, בגלל שזה בטיחות באש. אני גר היום בבניין של 19 קומות, אני גר בקומה 14 ותאמינו לי אני לא יודע מי בנה. עכשיו, מה אומר החוק? הוא אומר שמי שאחראי למערכות כיבוי האש הוא בעל הבית. אבל ברגע שאני נכנסתי, זה כבר בפקטור קיים שם, מי בנה את זה? הרי אני לא אחראי על מי שבנה. אז יש פה איזו שהיא בעיה מסוימת, שמי שבונה צריך לדאוג למערכות. כי כשאני מקבל את האחריות על המבנה זה כבר בפקטור שהתקין אותו אדם לא אחראי, הוא איננו מוסמך, הוא לא עבר הכשרות, הוא לא התעדכן במערכות כיבוי האש, נציבות כיבוי האש לא מכירה את הקבלן שהתקין את המערכת. יש פה איזו שהיא בעיה ממסוימת שצריך לקרוא אותה פה לסדר. אני העליתי את הנושא, תודה.

בסדר גמור, תודה רבה יהודה. שי ברמן מאיגוד המסעדות, בבקשה שי.

היי. תודה רבה גברתי יושבת הראש. אני רואה שפה כולם מחמיאים לאנשי כיבוי אש, אז אני לא רוצה להישאר מאחור וגם אני רוצה לשבח אותם על הדיאלוג הטוב, שאני חושב שגם את נחשפת אליו במהלך קידום הצעת החוק והעברת הצעת החוק בנושא של המועדונים.

אבל אני פה גם כדי לדבר על הבעיות ועל הדברים ועל איך ואיפה זה פוגש אותנו המסעדנים ואני רוצה לדבר על כל העניין של התפוסה והמטראז', שבעצם אנחנו פוגשים ממנו את הרף שממנו אנחנו פוגשים את כיבוי אש. בעצם כיבוי אש קבע רף של 150 מטר או תפוסת קהל של מעל 50 מטר, ששם אנחנו בעצם נכנסים למגרש שלו. עכשיו למה 150 מטר ולא 300? זו שאלה אחת וזו שאלה טובה. למה בתוך ה-150 מטר האלה נכלל גם שטח הפרגוד בחוץ, זה לא ברור! זה אי אפשר להבין את זה. מה? השטח החיצוני, הפרגוד הזה שיושב במדרכה, שיושב ברחוב, שיושב בשטח החיצוני, שאין בו לא גז ולא כיריים ולא פלנצ'ה או גריל, כלום אנחנו לא יכולים לעשות בו, אז רמת המסוכנות שלו היא כמו רמת המסוכנות של השטח הפנימי? זה ברור שלא. זה יוצר מצב, שאם לצורך העניין יש לי חנות שנמצאת והיא בגודל של 50 מטר, כן? והשטח החיצוני שלי, הפרגוד הוא 100 מטר אז אני כבר במגרש של כיבוי אש וצריך להגיע אליהם ולעבור את כל הויה דל רוזה הזאת ואני חושב שזה מיותר ולא מצדיק את עצמו.

דבר נוסף בהקשר הזה, שגם בנושא הגודל והשטח עליו אני מדבר, תפוסת הקהל של ה-50 איש או 150 מטר, זה תקף אך ורק למסעדה שיכולה לעבור במסלול א', כלומר במסלול המזורז, סליחה זה תקף רק לבית קפה, אני לא זוכר אם ציינתי מסעדה או בית קפה. אם אני עכשיו מסעדה, מסעדת פועלים, כן? ואני מטגן בצוהריים 20 שניצלים שהשכנה מקומה שלישית כשבאים הילדים מבית הספר יחד עם החברים שלהם, היא מטגנת יותר-אני כבר במגרש של כיבוי אש אני כבר במגרש של כיבוי אש ואני צריך לעבור את כל התקנות, את כל הדברים האלה שתיכף ניגע בתמהיל עצמו ובדרישות עצמן, שהן דרישות מאוד מחמירות. אז אלו שני דברים שצריך לדבר עליהם וצריך לשנות אותם, כי הם אקוטיים מאוד ועולים לנו הרבה מאוד כסף ומכבידים על הרגולציה.

דבר נוסף, שהוא דבר שאנחנו נתקלים בו המון ואנחנו רואים אותו בתלונות של המסעדנים הוא נושא הבדיקות השנתיות. אנחנו נדרשים לבדיקות שנתיות, לפעמים חצי שנתיות, בחלק מהדברים רבעוניות בנושא של כיבוי אש ואנחנו שואלים את עצמינו למה.

אני רוצה להקריא לך גברתי יושבת הראש, עכשיו מתוך הצ'אט של המסעדנים שמהם ביקשתי לשמוע בצורה הכי אותנטית שיש, בואו תגידו לי מה אתם צריכים לעשות כל שנה. אז ככה: חשמלאי-1,000 ₪, מהנדס מיזוג ואינטגרציה-4,000 ₪, טכנאי גז-800 ₪, ניקוי מנדפים-1,200 ₪, אישור תקינות ספרינקלרים 800 ₪, אישור גלאי עשן-3,000 ₪, אני ממשיך פה, אל בדיקות שעושים אותם פעם בשנה, חומר מעכב בערה על משטחי עץ-2,000 ₪, אישור שחרור עשן, גברתי כמה עולה אישור שחרור עשן? כמה את חושבת? אני אעשה לך את זה בחינם בבית. 3,000 ₪. מנדף-1,500 ₪ כל שלושה חודשים, בדיקה של הציוד והמיטלטלין-1,000 ₪. את כל זה אני מקריא עכשיו משיחת צ'אט עם המסעדנים שביקשתי מהם ככה, תשלחו ומה שיהיה יהיה. אז זה דבר אחד שאנחנו לא מבינים למה צריך לעשות את זה כל שנה.

כל הרשימה שי שאמרת, זה כל שנה?

חלק מהדברים פה הם פעמיים בשנה ויש פה גם חלק שהם אחת לרבעון. מנדפים אנחנו עושים רבעוני.

וזה לעסק שמה הגודל שלו?

אם אני מסעדה בגודל של מ-150 מטר או מעל תפוסה של 50 איש, אני צריך לעשות את כל הבדיקות האלה ואני בעצם נמצא במגרש של כיבוי אש וצריך לעמוד בכל הדברים האלה והאישורים האלה. לצערי אני אומר, לצערי, אנחנו יודעים איפה אנחנו חיים ואנחנו יודעים שחלק מהאנשים שצריכים לבוא ולתת את האישורים הם בכלל לא באים, זה לא זה, באים עושים איזה הוא, מסתכלים על הערובה וזה ונותנים לנו אישור. עכשיו, אני באמת שואל ואנחנו כבר מנוסים בעניין הזה של הרגולציה ויודעים שתמיד הטענה של הרגולטורים, יש להם איזה שהוא ארגומנט מנצח "אנחנו מסתכלים על חיי אדם", "אנחנו מצילים חיי אדם" וחס וחלילה אם תהיה שריפה ויהיה זה. הכל טוב ויפה, אבל לא ייתכן שזה יהיה הארגומנט היחידי ולא ייתכן שלא יביאו נתונים. בואו תראו לנו, קודם כל כמה שריפות היו במסעדות, כמה אנשים חלילה נפגעו. 15,000 עסקים, 200,000 עובדים-זה עסק שעובד כמעט כל יום בשנה, כמה שריפות היו? כמה אנשים נפגעים? האם הדרישות האלה, האם יש פה קורלציה בין כמה שזה עולה לבין רמת הסיכון?

אתה יכול להגיד לי בסיכום, בעצם מסעדה שיש בה תפוסה של 100 איש, מסעדה רגילה נראה לי פחות או יותר, כמה בעצם בשנה זה עולה לה האירוע הזה בערך?

הסדר גודל של הבדיקות זה סדר גודל של בין 20,000 ₪ ל-30,000 ₪ בשנה, שאנחנו משלמים את הבדיקות.

עכשיו אני רוצה להגיד לך עוד דבר ברשותך גברתי יושבת הראש, גם הנושא של המפרטים, זאת אומרת שהדרישות הבסיסיות של כיבוי אש, לא ייתכן שעלות כיבוי האש ודרישות כיבוי האש היא לפעמים מגיעה ליותר מ-20% מעלות ההקמה של מסעדה, זה לא סביר חברים. אתם יכולים להגיד הכל, שזה מציל חיי אדם והכל נכון, אבל אי אפשר לנתק את העניין הכלכלי ואת העלות מול התועלת. זה משהו שהמדינה והממשלה ורשות ההסדרה שעכשיו קמה בשעה טובה, רשות הרגולציה, צריכה להבין וזה צריך לעמוד לנגד עיניה ולנגד עיני הוועדה הזו בכל דבר. כמה זה עולה לנו, לעומת מה זה חוסך לנו מבחינת חיי אדם חס וחלילה או פגיעה באדם. אנחנו לא מזלזלים בזה, אנחנו רוצים שהלקוחות שלנו יגיעו לעסק וירגישו בטוחים, אבל אנחנו רוצים גם שהדרישות האלה שיעמדו במבחן המציאות ויהיו סבירות.

אוקי, תודה רבה שי. אז יש לנו את נתנאל היימן מהתאחדות התעשיינים, בבקשה.

כן, תודה גברתי. אז קודם כל אני רוצה להתחבר תחילה לדברי התודה והברכה שהיו פה. אני חושב שהמדיניות של הנציב הנוכחי והחבר'ה שמיישמים פה-דורון וחיים וגיא, הם באמת אנשים שהלוואי שבוועדה הראשונה של ההסדרה היו עושים עשירית ממה שהחבר'ה האלה עשו בשנים האחרונות.

נכון.

לגבי התיקון שנעשה פה היום, זה תיקון מאוד חשוב ואני חושב שזה אולי התיקונים אולי הכי משמעותיים, שיכול להביא להקלה משמעותית לעסקים בתקופה העתידית.

מה שכן חשוב ופה אני מתחבר קצת לטענות של שי, אני חושב שהרבה מאוד פעמים הבעיה היא ברמת השטח. זאת אומרת, האדונים הנכבדים שיושבים בראשון לציון יודעים לתחלל בין הבטיחות לבין ההקלה על העסקים, לא תמיד זה מגיע לרמת הרמ"ד. בהקשר הזה, מה שהיה חשוב לנו בחוק הזה זה באמת להקפיא את המצב הנוכחי. זאת אומרת, יש לכם עכשיו תוכנית חומש, תוכנית שתיקח לפחות שלוש או ארבע שנים לעשות אותה. בשטח, עדיין אנשים מקבלים דרישות. זאת אומרת, כן היינו רוצים שלא יהיו דרישות חדשות בתקופה הזאת כלפיי אנשים שכבר יש להם רישיון עסק או שמחדשים או בתהליך של חידוש רישיון עסק. זה מוגדר בתקנות פה שזה כן יכול להיות באישור מחוז, אבל אני חושב שבגלל שהבעיה היא בשטח זה צריך להיות באישור הנציב ולא באישור המחוז ולעשות שינוי רטרואקטיבי בעסק.

תודה רבה וישראלה מני מאיגוד לשכות המסחר, בבקשה.

בוקר טוב ותודה רבה. טוב, אז אני אתחיל קודם כל, כמובן בברכות, כי לכל אנשים אני לא יודעת מי הם בכנסת, אבל גם לחיים וגם לגיא וגם למירי וגם לטיראן, שעושים עבודה באמת קדושה ואני חייבת להודות. למי שלא יודע אנחנו מייצגים את כל אנשי המסחר והשירותים בכלל ואת רשתות ורשתות המזון בפרט. אני יכולה להגיד ששאלתי אתמול את הרשתות מה יש להן להגיד על הכיבוי אש, הם אמרו "הם הכי טובים מכולם" וזה מתקשר למה שגם נתנאל אמר שבאמת, אנחנו ישבנו בדיונים של וועדות פנים ובאמת, הלוואי ונותני השירות האחרים היו עושים רבע ממה שאתם עשיתם.

בתוך כך אני חייבת להגיד, שמה שחשוב לנו בתהליכים האלה גם זה שבמקביל יהיה תהליך של שינוי ההתקשרות של העסקים ובעיקר עסקים גדולים ובינוניים עם כיבוי אש ובכלל זה מערכת דיגיטלית הרבה יותר נוחה וזמינה ללקוחות כדי באמת להקל ולזרז את התהליכים.

יחד עם זאת, אני רוצה רגע להתחבר למה ששי אמר ולהוסיף על כך . בבדיקות השנתיות שיש במהלך השנה, שהן לפעמים וברוב המקרים יותר מפעם אחת, אנחנו יכולים למצוא את עצמינו לפעמים בשתי בדיקות עם דרישות שונות ולפעמים גם סוטרות אחת את השנייה והמשמעות של הדבר הזה היא קודם כל תוספת עלויות מאוד כבדות. אם למסעדה, כפי ששי אמר זה עולה עשרות אלפי שקלים אז בעסקים קצת יותר גדולים זה במאות אלפי שקלים. הסתירות האלה מייצרות אי וודאות אצל המגזר העסקי. עכשיו שוב, כמו שנתנאל אמר, זה לא נובע בגלל שבמטה משהו לא בסדר, המטה מצויין. הבעיה היא בהטמעת הדיאלוג עם השטח ואני אגיד את האמת, גם לפעמים יש סיטואציות ואני חושבת שזה השטח הארי של הדיון, שאנשי שטח קצת מפחדים גם על עצמם. כי אני לא יודעת אם במקרה שחס ושלום קורה משהו כמו שקרה אז ברשת חביב, אז אותו נציג שהיה באותו האזור, אחראי כיבוי אש שהיה באותו האזור, עמד לבית משפט בעצמו. אז אני מניחה שאותם גורמים בשטח גם חוששים על עצמם שאם חס וחלילה יקרה משהו ולכן הם נותנים לעצמם סוג של דרגת חופש להחמיר עם העסקים ואת הלקונה הזאת אנחנו צריכים לסגור. או לסגור אותה דרך תהליך שבו המפרטים האחרים הם יותר ברורים ומחייבים או על ידי זה או/וגם שנותנים סוג של "ערובה" לאלה שנמצאים בשטח ונותנים את ההוראות, שיש להם סוג של גיבוי. אנחנו צריכים לחשוב על זה, אבל אנחנו יוצאים פה בלקונה שעולה הרבה מאוד כסף לתעשייה וכתוצאה מכך לצרכן.

תודה רבה לך. יאשי סהר ממנהל התכנון, בבקשה.

שלום לכולם, אני יאשי-מנהל אגף בכיר, רשות התקנות והמכונים וחטיבת הרגולציה למנהל ותכנון, אני גם יושב ראש וועדת המשנה לתקנות. אנחנו תומכים כמובן בחקיקה, אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם רשות הכבאות ועם אגף הרגולציה במשרד ראש הממשלה על העברת הוראות הנציב שעניינן תכנון ובנייה ואת תקנון התכנון והבנייה. התקנות עוברות בהדרגה ובשנים הקרובות נשלים את המהלך שאת כל ההתחלה שלו כבר עשינו בשנה החולפת ועל חלק משאר התקנות אנחנו עובדים כבר בימים אלה, אז שיהיה בהצלחה לכולנו.

לשאלתו של חבר הוועדה בתחילת הדיון ובהמשך לדבריו של סגן הנציב לרגולציה, אני רוצה באמת להתייחס ולומר שאת הסמכות לאשר בקרת טכנית וביצוע גם בתחומי הכבאות נמצאת היום ועוברת בהדרגה למכוני הבקרה. מכוני הבקרה היום אחראיים על מבני המגורים החדשים, על חלקם ובשנים הקרובות סמכותם תתרחב כמעט לכלל סוגי הבנייה והמבנים בישראל, כך שהנושא מוסדר בחוק לוחות הזמנים, למתן התייחסות ואישור המוסדר בתקנות מכוני הבקרה.

הערה אחרונה, רק עלה קודם לדיון עניין הסמכות לאישור תקנות, אז אני רוצה להזכיר שהסמכות להתקין תקנות לתכנון ובנייה לסוגים שונים, גם מבנים חדשים וגם פרויקטים של בניה במבנים קטנים היא של שרת הפנים.

תודה רבה. אחרון מטעם הארגונים השונים הוא ניר קפלן מהתאחדות המלונות, בבקשה ניר.

שלום גברתי ושלום לנכבדים. את הברכות אני אעשה בקצרה כי כבר דוברו מספיק. גברתי יושבת הראש חשוב שתדעי שהכבאות עשו קפיצת מדרגה מאוד יפה. בעבר הכבאות, לפני ארבע וחמש שנים היו אחד הגורמים הכבדים או המכבידים ביותר על העסקים אצלינו בהתאחדות המלונות. אז הכבאות מאוד השתפרו.

אנחנו התאחדות המלונות, גוש שמייצג כ-440 בתי מלון בישראל, 98% מהמלונות בארץ, 42,000 מועסקים, תרומה של כ-6%, יחד עם התיירות לתוצר. יש לנו משקל לא מבוטל ואגב, אנחנו נמצאים בעיקר בפריפריה-אילת, ים המלח, טבריה וכולי. זה ככה על מי אנחנו.

אני חייב לספר לגברתי ממש בקצרה שאנחנו עשינו לפני מספר שנים עבודת השוואה, שגם פורסמה בדוח לבחינת מחירי הנופש בישראל-וועדת בר-ניר ומצאנו, עשינו השוואה על שישה בתי מלון בישראל, מול שישה בתי מלון של אותה הרשת בגרמניה ומסתבר שלהפעיל בית מלון בישראל עולה פי שתיים. הצגנו את הדוח גם בפני כל המשרדים ויש תמימות דעים שישנה בעיה. אחת הסיבות ליוקר התפעול של המלונות בישראל וזה כנראה נכון אגב, לשאר המשק, אחת הסיבות-לא כל הסיבות, זה גם הכבאות. יש גם אבטחה וכשרות וכולי, כן? בכבאות, קודם כל הם עשו כברת דרך, אני התחלתי בברכות. אני רק רוצה לספר לגברתי ולכל הנוכחים שאנחנו עדים לכך ומצאנו שאף על פי שבארץ אנחנו עובדים לפי התקן ה-FPDA הלכה למעשה, אנחנו בישראל מחמירים בהרבה מאוד מקרים על התקן. זה מתחלק לשתי דברים: יש החמרות בתחום התכנון והבנייה-דרישות שדורשים פה ולא דורשים בתקן האמריקני ויש החמרות בדרישות התחזוקה השנתיות שנדרשות בישראל ולא נדרשות בארצות הברית ועל כן הרפורמה הזאת, אנחנו כל כך מברכים עליה. כי המטרה היא בסופו של יום להשוות את הדרישות בארץ גם לדרישות בארצות הברית .

אני רוצה לומר פה משהו בסוגריים, אני אומר את זה על אחריותי בלבד ואני מקווה שזה לא יצור סערה. אנחנו מצאנו, יש הרי את התקנים של התחזוקה והתקנים של התחזוקה נקבעים במכון התקנים. אנחנו מצאנו שמי שקובע את התקנים של התחזוקה, שמחמירים על התקנים האמריקאיים זה הרכב וועדות התקן המורכבות מהיבואנים, מהיצרנים ואין שם למעשה את הנציגים שלנו, של מושאי הרגולציה וזו הסיבה שכנראה במכון התקנים הישראלי, התקנים שלנו הם מחמירים יותר מהתקנים האמריקאיים. בכל מקרה, הרפורמה הזאת אמורה לעשות את התיקון של הדברים האלה ולכן אנחנו מברכים על כך.

אני רוצה להציע משהו לכל המשתתפים בדיון בזום. אנחנו, הכנסת פתוחה ואם הנושא הזה חשוב לכם אני מבקשת שתדאגו להגיע לכאן. כי זה נחמד אנחנו רואים פה את התמונה שלך כבר הרבה זמן אבל פשוט יוצר חוסר קשב של רוב האנשים כאן.

אז אני חושבת שהנושא הזה חשוב ואני קוראת מכאן לכל מי שנמצא בזום וזה באמת חשוב לו. מי שיש לו הערת אגב אז זה לא. אבל זה לא נראה טוב, אנחנו רואים את התמונה שלך, היא אמנם יפה אבל זה באמת מוריד קשב כאן מהאנשים ואתה מדבר דברים לעניין ואני מנסה באמת להקשיב לך אבל זה לא פשוט. אז כהערת אגב, כל מי שבזום, הכנסת פתוחה ואין סיבה לא להגיע שמים מסכות ותו ירוק ומגיעים. אז בוא רק תסכם כי אני עדיין רואה רק תמונה.

אני רק אגיד הקשבנו ורצינו להגיע ובדיון הבא אנחנו באמת נגיע לוועדה.

יש מספר דברים שנבקש מהוועדה לבחון. הדבר הראשון שזה - - - אנחנו מבינים שכהונתו של הנציב אמורה להסתיים בפברואר השנה, אנחנו מבינים שאנחנו כנראה אם והרפורמה בעזרת השם והיא תאושר, היא תהיה עמוסה מאוד ולא פשוטה ואולי כדאי לשקול את האפשרות להאריך או שתהיה לפחות לכנסת או לממשלה את האפשרות של להאריך את הכהונה בזמן מסויים של שנה או שנתיים, לא יודע כמה זמן. מאחר וכרגע זה נראה שכשהנציב יסיים את כהונתו בעיצומו של המהלך, אז אולי כדאי לשקול את זה. אנחנו מבקשי שהקלות שיש הן ידונו במסלול המזורז, אנחנו יודעים שהקלות היום כמו החמרות אמורות לידון בוועדה מיוחדת בראשות משרד ראש הממשלה ואנחנו בעד. אנחנו רק אומרים שיש הקלות, כדי שזה לא יקח משהו כמו שנתיים או שלוש לעשות משהו שנועד להקל על העסקים, שזה יהיה במסלול מזורז. אני כן ארצה שהיא תדע הוועדה שיש לנו בעיה בשטח, ביישום בשטח של דרישות רטרואקטיביות. זאת אומרת, דרישות חדשות על העסקים הקיימים. הנציבות למעלה עושה עבודה נפלאה, אבל בשטח יש לנו קצת קשיים וזה משהו שאני רוצה שהוועדה.

טוב אנחנו חייבים להתקדם, אני אשמח שבפעם תגיע לוועדה ותוכל להמשיך להעיר את ההערות, אבל אני חייבת להתקדם. אתה רוצה דורון רק להתייחס בכמה מילים? ואז אני עוברת להקראה.

קודם כל תודה ואת רואה גם כן פה שהנציגים מבחוץ גם התעשיינים וגם המלונאים וגם כולם משבחים את העבודה שנעשית בכבאות, גם לשיפור ותודה רבה לכם שאתם גם כן מציגים את זה. מבחינתי זה הישג.

דווקא בנושא האחרון שעכשיו העלה ניר. אנחנו הקמנו מחלקה חדשה באגף, מחלקת הטמעה ומחלקת בקרה, ככה שאנחנו לשטח נרד בצורה קצת יותר מובנת ויותר יסודית בשביל לראות מה קורה.

לגבי הדרישות וכל מה שעלה פה, בשביל זה אנחנו נמצאים פה. אנחנו עושים רגולציה, אנחנו נמצאים בתוך העניין כדי לשנות ולעשות אחידות, להפחית איפה שצריך ולתקן את מה שנדרש. זה מהבחינה הזו.

לגבי הדברים שהעלו על הדרישות שלנו למעשה או לדרישות הכבאות לבדיקות בתוך עסקים או מסעדות או בתי קפה, כמו שניר ציין לפני זה. יש תקן תחזוקה שלא שייך אלינו, זה תקן התחזוקה של מכון התקנים והוא קובע את כל הדברים הללו. אז עד כאן ותודה רבה.

תודה רבה. אני רוצה, בעניין של המסעדות להתעמק אז אנחנו נדבר אחרי הדיון ונראה איך אנחנו יכולים לסייע להם. כי זה הרבה כסף 20% מערך של להקים מסעדה, להשקיע את זה בכבאות, זה לא נראה לי גם בכלל שזה קורה בשאר העולם. אבל על זה נשב בנפרד. אני גם באופן אישי מלווה את המסעדות והברים והנושא הזה מאוד חשוב. אבל אנחנו נתעסק בזה ואתה תסביר לי את האירוע ביניכם ולבין מכון התקנים.

טוב ועכשיו ברשותכם, אני שמעתי את כל הארגונים שפנו, משרדי הממשלה ואני רוצה להתחיל בבקשה בהקראה. אז פרק ח', כבאות. בבקשה, עידו.

סעיף 53, תיקון חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, בחוק הרשות הארצית לכבאות והצלה התשע"ב 2012,

1. בסעיף 1, אחרי ההגדרה "..הוועדה המייעצת להסדרה.." יבוא "..השלכה כלכלית לעניין הנחיה מקצועית או התקנת תקנות. עלות היישום לכלל הגורמים הנדרשים לבצע את ההנחיה או התקנות לפי העניין, העולה על 30 מיליון שקלים חדשים בשנה מסוימת..".

קודם כל נגיד שהמעבר של ההשלכה הכלכלית לסעיף התקנות, עצם המעבר הוא טכני מסעיף 126/ב'. לגבי ה-200 מיליון ₪, תיכף גם חברי ממשרד ראש הממשלה ירחיב. אנחנו סבורים ש-200 מיליון ₪ הוא סכום גבוה מידי, אנחנו רואים שבקושי נעשה שימוש בסעיף הזה. אני מזכירה שהצעת החוק הזו נותנת איזה שהוא מזור לעסקים באופן משמעותי בעוד ארבע שנים. זה נכון שאנחנו וגם הכבאות מגויסים לעשות את זה יותר מהר, אבל לוחות הזמנים וסעד הזמנים מדבר על ארבע שנים. הוועדה מייעצת סוג של פתרון לטווח ביניים. אנחנו לא נרצה שהיא תהיה קיימת יותר ברגע שהמחוקק יחליף אותה במידה מסוימת ולכן, כדי שגם בטווח הביניים אנחנו נוכל לראות הקלה, אנחנו מבקשים להנמיך את הרף של המנגנון הזה מ-200 מיליון ₪ לסכום נמוך יותר, כדי שהמנגנון הזה יהיה אפקטיבי. כיום המנגנון הוא קבוע בחוק מאז שנת 2018, הוא לא בדיוק עובד וזו דוגמא לכך שזה סכום גבוה מידי. תיכף יהיה פה את שי כדי להסביר.

שי עג'אמי מאגף הרגולציה במשרד ראש הממשלה. בעצם הסכום של 200 מיליון ₪ הוא סכום שבעצם לעולם לא הופעל. הוא סכום בעצם שלא ניתן ליישום, אז לכן אני חושב שנכון להוריד בעצם את הסכום. אגב, אנחנו עושים פה מעבר גדול של מעבר מנהלים לתקנות, זה הרי חלק מליבת החוק וברגע שאנחנו עושים את זה, אנחנו רוצים שלוועדה המייעצת תהיה יכולת גם להפעיל את תהליך ייעוצה. אני חושב שחלק גדול מהתהליכים שצוינו כאן על ידי רשות הכבאות בעצם גם הותנעו ועובדים בשיתוף פעולה עם הוועדה המייעצת ולכן יש לה חלק חשוב בקידום התקנות ובעבודה משותפת לכיוון התקן האמריקני וזו בעצם מטרת הסעיף.

גברת יושבת הראש אני רוצה בבקשה להעיר מספר הערות.

בבקשה מירי.

אני קופצת רגע לתוספת השלישית שנמצאת בעמוד 926 להצעת החוק, שמבחינתי היא אמנם נמצאת בסוף הצעת החוק, אבל היא מאוד רלוונטית לתיקון הזה. לאחר תקינת ההנחיות בעצם יהיו לנו פה ארבע סוגים של דיונים, יהיו לנו שלוש תקנות, מתוכן שתי תקנות בסמכות השר לביטחון פנים, כאשר סוג אחד של תקנות הם בהתאם לחוק הכבאות והסוג האחר של התקנות הן לפי החוק לרישוי עסקים. סוג אחר של תקנות יהיו בסמכות.

תכנון ובניה.

בסמכות שר הפנים שהן התקנות שתכנון והבניה וכבר פה אני אומרת שהמעבר של הפחתת הסכום מ-200 מיליון ₪ ל-30 מיליון ₪ לא יחול וזאת מכיוון שאין לנו בעצם תיקון כזה לחוק התכנון והבנייה. אני מבינה את זה נכון?

נכון, אני גם אגיד למה. תהליך קבלת ההחלטות בחוק התכנון והבנייה הוא תהליך מאוד משותף של כל הממשלה. בעצם יש וועדת משנה לתקנות בתוך מנהל התכנון שחברים בהם כלל משרדי הממשלה ואחר כך יש מועצה ארצית לתכנון ובניה שחברים בה כלל משרדי הממשלה ורק אז שר הפנים חותם. זאת אומרת, יש שם תהליך שהוא כבר תחת פרוצדורה שמאפשרת הסתכלות רוחבית על הדברים ואין צורך בהוספת הוועדה המייעצת.

אני לא אומרת וועדה מייעצת, אני מדברת רק על נקיטת הסכומים.

לא, כן כי הסכום רלוונטי לוועדה המייעצת, אז ולכן אני אומר שם מנגנון קבלת החלטות רוחבי בממשלה, בעצם אין צורך בוועדה המייעצת וממילא אין צורך גם בסכום, הוא לא רלוונטי.

למה אני מדגישה את עניין שר הפנים, מכיוון שבישיבה מקדימה שאנחנו גם קיימנו עם נציגי המשרדים אנחנו שאלנו מה הנימוק להפחתת הסכום ואחד הנימוקים שעלו זה ש"זה בגלל הבניינים הגבוהים", אז הבניינים הגבוהים הם בכלל לא בעניינו של החוק הזה, אלא בעניינו של שר הפנים ואנחנו מנסים רגע להבין את הצורך שבהפחתת הסכום. כי ככל שצריך להפחית ברגולציה וכלונו רוצים בכך כדי שלכולנו יהיה הרבה יותר קל, אבל בכל זאת מדובר כאן על כיבוי אש ועל הצלה של חיי אדם. אז קודם כל צריך להבין על מי זה יחול. זאת אומרת, בסופו של דבר זה יחול על חוק רישוי העסקים שלא נמצא בסכות הוועדה הזאת והוא נמצא בסמכות וועדת הפנים, חוק רישוי העסקים. אנחנו עדיין לא יודעים מה התקנות שיהיו לפי החוק הזה ומעבר לכך, אני עדיין לא יודעת מה בסופו של דבר תהיה הדלתא של הנציב לגבי הנחיות. זאת אומרת, אני כרגע האמירה שלי שכרגע לא נמצא בפני הוועדה בעצם תשתית עובדתית ראויה על מנת להבין ושחברי הכנסת יוכלו להחליט, האם יש צורך לעניין חוק הכבאות, להפחית את הסכום מ-200 מיליון ₪ ל-30 מיליון ₪. אני מבינה את הרציונל לגבי חוק רישוי עסקים וצריך לדעתי לבסס את זה, אבל עדיין לעניין חוק הכבאות שחברי הכנסת יצטרכו להחליט על הפחתת הסכום לעמדה - - - שכרגע, בשלב זה של הדיון לא מצויה תשתית עובדתית.

הערות?

כן. אני רק אחדד ואגיד שמבחינתנו המטרה היא לא הפחתת רגולציה, אני אחדד. אנחנו רוצים להתאים את עצמינו לתכנים הבינלאומיים, רק בשביל השפה.

אבל אנחנו רוצים גם להפחית רגולציה.

אבל גם צריך להגן על בטיחות הציבור וצריך לאזן בין הדברים. אז לכן אני אומר, אני חושב שזו מטרת כולנו ולכן התקנים הבינלאומיים הם בעצם.

אז רגע, אז אתה קושר את הסכום לתקן הבינלאומי?

לא לא, אני לא, אני אמרתי רק הערת אגב. אנחנו לא אוהבים להשתמש במונח "הפחתת רגולציה", אלא שיפור וקידום להתבססות של תקנים בינלאומיים, כי בעצם זה מה שכולנו רוצים וזה נעשה מתוך יצירת איזון. אז זו רק הערת אגב.

מבחינת הסכום, אני חושב שהוצע כאן מבחינת כך שגם רשות הכבאות תוכל להציג את זה יותר טוב ממני. חוק רישוי העסקים חל על 150,000מהעסקים בישראל. חוק התכנון והבניה, הוא בעצם חל על כל סוגי המבנים, כי כל מבנה שקם בעצם צריך לעמוד בדרישות התכנון והבניה וחוק רשות הכבאות בעצם, חל על הרבה מבנים שהם אינם טעוני רישוי. החבר'ה מרשות הכבאות יוכלו להציג את זה יותר טוב ממני, אבל חלק גדול מהעסקים, הם הבטיחו לנו שהם יפרטו את הפרטים, אני אגיד את הדברים אבל אני אגיד את זה פחות מדויק מהם, אז אני אשמח.

זה בדיוק הדלתא שצריך להבין האם הפחתת הסכום היא רלוונטית או לא. כי אני מבינה את הפחתת הסכום על עסקים טעוני רישוי. אני בכל זאת חוזרת להפחתת הרגולציה, כי זה מה ששמענו מכם,. אבל אני באמת רוצצה להבין, על מנת שחברי הכנסת יבינו, מי הם העסקים שבסופו של דבר יישארו תחת חוק הכבאות, בין אם זה תקנות על ידי השר או בין אם זה הנחיות הנציב.

אז אני מניח שחברי מהכבאות יגידו מה נשאר ואני אגיד שנייה אמירה עקרונית לגבי הפחתת הסכום, הורדת הסכום מ-200 מיליון ₪ ל-30 מיליון ₪, ההורדה הזו נועדה כדי בעצם.

אתם הגעתם לזה ולכן גם צריך להציג את הדברים.

אני אסביר גברתי. ה-200 מיליון ₪ לא נעשה לפי שום תחשיב, הוא נעשה.

ה-200 מיליון ₪ זו הוראה חולה שהיתה בחוק האיזונים של שנת 2018 ואפילו לא הייתה בהצעת החוק הממשלתית.

אז לכן אני אומר, בעצם הורדת הסכום נועדה כדי לאפשר יותר את עבודתה של הוועדה המייעצת בתהליך קבלת ההחלטות בנוגע לדברים שקשורים לראשות הכבאות ובהחלטת ממשלה 4398, הסכום של 10 מיליון ₪ ברגולציה, לפי השוואה בינלאומית שנעשתה נקבע כסכום בעל השפעה משקית ובעצם כאן נקבע הסכום שהוא בעצם פי שלוש. אפשר לשאול תמיד למה לא פי ארבע או פי משהו, כי פי שלוש אפשר להגיד, 'אוקיי, זה כבר סכום יותר מבעל השפעה משקית, הוא אפילו פי שלוש מבעל השפעה משקית' שבעצם הוועדה המייעצת היא שברגע שזה נועד בסכום כזה היא תיכנס לפעולה כדי לתת עוד זווית לעבודת רשות הכבאות. אגב, אני לא חושב שאפשר לתת פה דוגמא שהוועדה מייעצת או עיכבה תהליכים בתהליך העבודה, אז אני חושב שיש פה עבודה מאומצת כדי לתת בעצם זווית רוחבית כלל ממשלתית על העבודה. אז בעצם אנחנו מאוד רוצים שהיא תיכנס לעבודה השוטפת.

אז לא הבנתי אבל למה קבעתם 30 מיליון ₪ דווקא? סבבה אז עשרה מיליון זה לא זה, אבל למה לא נגיד 50-60 מיליון ₪? מאיפה הגיע הסכום?

אז אמרתי, זה מסוג הדברים שהממשלה קבעה לסכום שהוא בעל השקעה משקית רגולטורית.

אבל למה דווקא פי שלוש?

אפשר לדון על זה, זה היה.

אני לא, אני רוצה רגע שנשאיר את זה, זה צריך עיון.

אפשר רגע שתי שאלות כבוד יושבת הראש? בחוק רישוי עסקים, מה הרף שדורש התייעצות עם הוועדה להסדרה?

בחוק רישוי עסקים? דומני שאין רף.

יש שם לדעתי רף של 200 מיליון ₪.

בכבאות אין.

אין.

לא לעניין כבאות, לעניין אחרים.

אם אנחנו מדברים על זה, עכשיו יש דיונים בוועדת הפנים שבעצם.

למה יש רף? תסביר לי.

אין רף, יש וועדה מיוחדת שהיא תקבע את הדרישות. אין שום רף.

ומה הרף שאתם נתתם ברשות הרגולציה?

מרשות הרגולציה אתה צריך להגיע ליעוץ מ-0, אין סכום.

טוב. אני רוצה את הסעיף הזה, לשבת ביחד עם האוצר בפורום מצומצם יותר ונחליט ביחד. בואו נעבור הלאה, עידו ונשאיר את זה וצריך עיון להתעסק עם זה. אני רוצה לשבת הכבאות והאוצר ולהגיע למתווה מוסכם ביחד עם היועץ המשפטי.

בקשה 2: אחרי סעיף 43 יבוא סעיף 43/א' – עתירה לביטול:

1. הרואה את עצמו נפגע על ידי צו שהוצא לפי סעיף 43, רשאי להגיש לבית המשפט לעניינים מנהליים עתירה לביטולו. בחוק זה בית משפט לעניינים מנהליים, כמשמעותו בסעיף 3 לחוק בתי המשפט לעניינים מנהליים התש"ס, 2,000.

2. הגשת עתירה לביטול צו לפי הוראות סעיף קטן א' לא תתלה את תוקפו של הצו כל עוד לא החליט בית המשפט לעניינים מנהליים אחרת. החליט בית המשפט על מתן צו ביניים, שיתלה את תוקפו של הצו במעמד צד אחד, תידון העתירה במעמד הצדדים בהקדם האפשרי ולא יאוחר מתום שבעה ימים מיום ההחלטה כאמור.

טוב אני אין לי הערות על זה.

מה היה בעצם עד היום?

אני קרן גלאון, סגנית יועץ משפטי לכבאות. עד היום ניתן היה להגיש עתירה מנהלית רגילה, למעשה אבל עד היום גם לא ניתן צו מכוח הסעיף הזה. זו הסדרה יותר מדוקדקת של הסעיף.

אז עד עכשיו הייתה פשוט עתירה?

למעשה הסעיף הזה לא הופעל עד היום. בעולם המשפטי ניתן היה להגיש עתירה לבית הדין לעניינים מנהליים, עכשיו זה איזה שהוא חידוד.

את מעגנת את זה פשוט.

עיגון טוב יותר של הסעיף.

אוקי, מבחינתי אפשר להתקדם.

3. בסעיף 126/א':

א'. בסעיף קטן א' אחרי הנחיות מקצועיות כהגדרתן בסעיף 126/ב', יבואו התקנות לפי סעיף 126/ה'.

זה סעיף, 126/א' זה סעיף שמדבר על הקמת וועדה מייעצת לפי חוק הכבאות.

126/ב' רבתי. אני רואה את זה כן. 126/א' מתייחס ל-126/ב', כן.

נכון. עכשיו במה בעצם עוסק סעיף 126/א'? הוא עוסק בוועדה מייעצת להסדרה לפי חוק הכבאות. זאת אומרת, מה שבעצם ייווצר כאן זה שהשר לביטחון פנים, כשהוא עכשיו יתקין את התקנות. אם התקנות היו לפי כיבוי אש הוא ילך לוועדה המייעצת לפי חוק כיבוי אש. אם הוא יכין תקנות לפי חוק רישוי עסקים, הוא ילך לוועדה המייעצת בחוק רישוי העסקים. השאלה הראשונה שנשאלת לפעמים כשתקנות קצת מעורבות לאן הוא ילך והשאלה היא האם באמת, לאחר השוני של המעבר מהנחיות לתקנות, האם יש צורך שיהיו שתי וועדות מייעצות.

כן, למה זו לא אותה הוועדה?

וועדה מטעם משרד ראש הממשלה ואמורה לקום לפי חוק ההסדרים, אמורה לקום רשות רגולציה שאמורה לבחון את כל התקנות במשרד ראש הממשלה. אז השאלה, אם עושים כבר הסדר והוא גם לעמדתנו, אם השר יצטרך להתייעץ רק עם הוועדה המייעצת, אז אולי אפשר לקצר את הזמנים ומעבר לכך שתהיה איזו שהיא ראייה הוליסטית ואין הצדקה לקיום שתי וועדות.

לא אני אסביר. אני חייב להגיד שנעשתה כנראה תקלת ניסוח שלא הייתה בממשלה ובעצם בחוק רישוי העסקים היא יצרה איזה שהוא עיוות שפעם אחת הולכים לפי הוועדה המייעצת לכבאות ופעם אחת לוועדה המייעצת לפי חוק רישוי עסקים, זאת תקלה וזאת טעות ואנחנו בעצם מסדרים אותה. כל התקנו יועברו בעצם לוועדה המייעצת לכבאות.

לשאלתך למה צריך שתי וועדות, וועדה מייעצת מתוקף חוק רישוי העסקים וגם וועדה מייעצת מתוקף חוק הכבאות, זה היה חלק מהשאלה.

למה לא ללכת לוועדה מתוקף חוק רישוי עסקים?

כי ברישוי עסקים אין, כשמעבירים תקנות מתוקף חוק רישוי עסקים אין בעצם וועדה מייעצת.

יש לנו וועדה מייעצת.

מה זאת אומרת, יש רישוי עסקים וועדה מייעצת.

אז אני אסביר שנייה. היום לפי חוק רישוי עסקים ובוא נדבר שנייה על אזורים שהם מחוץ לעולם של רשות הכבאות, נותני האישור האחרים. בעצם יש סעיף של וועדה מייעצת, אבל הן לא חלות על תקנות שמגיעות לכנסת בעצם. כל תקנות רישוי העסקים צריכות להגיע לכנסת, אוקיי? אז לכן הוועדה המייעצת שם לא חלה על תקנות בכלל, הוועדה המייעצת הכללית בחוק רישוי העסקים. בסוף, כשאתה עושה את השכלול של החוק שום תקנה של רישוי עסקים לא מגיעה לכנסת ואני אשמח גם להבהיר את זה במידה וצריך אחרי זה.

לעניין השאלה למה יש פה בלבול של שתי וועדות-הוועדה המייעצת מתוקף חוק רישוי עסקים והוועדה המייעצת מתוקף חוק הכבאות אז בעצם אין צורך בשתיהן. זו תקלה טכנית שנעשתה והיא לא הייתה מכוונת. בעצם הכל יהיה לפי חוק הוועדה המייעצת לרשות הכבאות.

אז אני אגיד לך, על זה צריך לבחון. מכיוון שבוועדה המייעצת לפי חוק של הרשות לכבאות, לדעתי-וזו הערה לנציגת המשרד לביטחון פנים, צריך לבחון האם הרכב הוועדה המייעצת שקיימת היום בכבאות, האם לא צריך לשנות את ההרכב. אני שואלת את עצמי ומפנה גם את השאלה אליכם מכיוון שאם אני מסתכלת למשל על הנחיות הנציב, הדלתא שאישר השר לביטחון פנים בכלל לא בתמונה והאשלה היא אם באמת ההרכב שקיים היום בחוק הכבאות לעניין השר זה ההרכב הנכון.

זה היה ההרכב שנקבע גם לעניין הוועדה המייעצת, כאילו הסעיף בחוק רישוי עסקים הפנה לפני הטעות הנוכחית לחוק הזה. זאת אומרת, כשנבנתה הוועדה זה מתוקף ההסתכלות הזו. אפשר לחשוב שנייה על עניין תמהיל הוועדה, אבל זה דיון אחר וזה לפי רשות ההסדרה והבקרה שלה. נקבע בעצם סעיף מפורש בחוק רשות ההסדרה שברגע שמתייעצים עם הוועדה המייעצת לכבאות פטורים מההתייעצות מהוועדה המייעצת להסדרה, כדי שלא ייווצר כפל תהליכים.

זה נכון שנקבע. אבל בתפיסה, מדוע שתהיה וועדה לעניין חוק הכבאות ולא תהיה וועדה שמסתכלת באופן הוליסטי על כלל התקנות?

אז בעצם הוועדה כמו שאת אומרת ברשות ההסדרה, הרשות היא זו שבוחנת באופן כללי את מסמך ה-ria. אני אשמח להסביר את זה. זו המתודולוגיה הממשלתית לאיך עושים דברים וזו הסתכלות מאוד רוחבית שחלה על כולם, ממשרד המדע עד משרד המשפטים. הרגולציה, היא הסתכלות מאוד מאוד רוחבית.

בנוסף, יש המון המון מקרים של וועדות מייעצות לפי חוקים ספציפיים שהן בעצם עוסקות בנושא עומק, הן לא בהסתכלות רוחבית כללית על התהליך המתודולוגי הכללי לפיתוח רגולציה, אלה הן בהסתכלות עומק על נושא מסויים ויש לא מעט כאלה ואני אשמח לפרט. זה אנחנו חושבים לאור ההשפעה של רשות הכבאות על המשק כרגולטור רוחבי שנמצא כמעט בכל מקום אז הייתה הסתכלות לייצר משהו שהוא מסתכל לעומק על הדבר ולא בהסתכלות רוחבית כללית שצפה על פני כל המשרדים באותה השיטה.

אנחנו נבחן את ההערה ונדבר עם משרד האוצר.

וגם עם הוועדה.

2. בסעיף קטן ט' בסופו יבוא:
"..בין השאר בהתאם לדו"ח הארכת השפעת הסדרה regulatory impact assessment.."

מה זה הדוח הזה?

דוח ה- ria זה בעצם המתודולוגיה הממשלתית לגיבוש רגולציה חדשה. אנחנו חושבים שהוא נכון שהוא יוגש לפני הוועדה. בעצם הוא מספר את מכלול השיקולים וההסתמכות שעליהם הרגולטור מתבסס כדי לקדם את הרגולציה שלו. אז יש פה בעצם הבהרה, אני מניח שגם ככה זה היה מועבר, אבל זו הבהרה די טכנית שכדאי גם להתבסס על דוח ה – ria לצורך גיבוש חוות דעתה של הוועדה.

טוב, תמשיך.

4. בסעיף 126ב'/א' ההגדרה "השלכה כלכלית" תימחק וזאת בעצם, היא כמו בעצם ההגדה שכוללת את הסכום של 200 מיליון ₪ הם פשוט העבירו אותה למקום אחר.

5. בסעיף 126/ג':

1. במקום סעיף קטן ד' יבוא:

3. שר האוצר לא יסרב לתת את הסכמתו למתן ההנחיות המקצועיות, אלא אם כן שוכנע
והתרשם בחוות הדעת של הוועדה המייעצת להסדרה כי התקיימו כל אלה:

1. העלות המשקית הנוסעת מנתינתן של ההנחיות גבוהה באופן ניכר מן התועלת שנובעת מהן.
2. ההנחיות אינן תואמות לתקן האמריקני לפי סעיף 126/ז'.

כאמור אנחנו, כחלק מהרצון להטמיע את התקן האמריקני, הייתה סמכון שקיימת לשר האוצר לסרב לתת את הסכמתו למתן הנחיות, אז הוספנו כאן שהוא לא יסרב אם.

תגידי, למה צריך את שר האוצר פה? מה הקטע, אני לא מצליחה להבין משרד האוצר, עוד וועדה. כאילו למה פשוט שר לביטחון פנים, מה קשור שר האוצר עכשיו?

אז קודם כל אני אגיד שבחקיקה קיימת, כדי למנוע מצב.

ראיתי אותו כן, אז מה אנחנו מתקנים עוד תיקן?

צריך להגיד שכל המכלול הזה, הוא מכלול לתקופת הביניים. אני חושבת שגם גבירתי הזכירה את זה בשיחות עבר, שארבע שנים זה זמן שבו הכבאות יצטרכו לעשות.

עבודה, הם יעשו. בינתיים נראה שהם עובדים טוב.

ובינתיים קיימת תקופת הביניים. בתקופת הביניים יש שתי דברים משמעותיים בהצעת החוק הזאת. הראשונה, היא זוג של "הקפאת הרגולציה", שזה בסעיף אחר והמענה השני לתקופת הביניים זה המנגנון של הוועדה המייעצת.

אבל אם יש וועדה אז למה צריך את שר האוצר פה? למה להוסיף עוד בנאדם שעובר? למה לא להקל את האירוע הזה, אני לא מצליחה להבין מה קשור שר האוצר? תסבירי לי את.

לפעמים אני חושבת שאני גם עוזרת, רק הם לא.

את תמיד עוזרת מירי.

ההליך הזה, אנחנו מדברים כאן על הנחיות. צריך להבדיל בין הנחיות לבין תקנות. כאשר מדובר על הנחיות חדשות בתקופה של הארבע שנים שהן הם עושים את המעבר, ההנחיות ממשיכות להתקיים לפי המהלך הישן. לפי המהלך של זה ולכן שר האוצר יהיה רלוונטי רק כאשר מדובר על הנחיות הנציב בתקופת הביניים. הרי אחר כך.

אין בעיה, אבל למה שר האוצר?

אז זה ההסדר שהיה. אני לא יודעת למה נקבע בזמנו שר האוצר, זה לא חדש. למה נקבע בזמנו שר האוצר ולא השר לביטחון פנים, אין לי מושג.

רגע גברתי יושבת הראש. אני רק אגיד שהמנגנון הזה נועד לאזן בין השיקולים הכלכליים לבין שיקולי בטיחות מאש. מה שנאמר זה שאם יש הנחיה עם השלכה כלכלית, שכרגע הסכום הוא 200 מיליון ₪ , יש מנגנון ששוקל את העלות מול התועלת ומי שאחראי על צד התועלת זה השר לביטחון פנים באמצעות רשות הכבאות והחלק של התועלת המשקית והכלכלית זה החלק של שר האוצר. שני השרים האלה מייצגים את האיזונים. כאמור, מהרגע שיותקנו התקנות, מי שיחליט על האיזונים האלה זה המחוקק ולא השרים. בינתיים אבל צריך להבין ששר לביטחון פנים לא יכול לשקול שיקולים משקיים או שיותר מורכב לו לשקול שיקולים משקיים ושר האוצר כאן.

אבל הוא עובר לוועדה מייעצת אז למה צריך גם את שר האוצר?

הוועדה המייעצת היא מייעצת, היא מייעצת במידה מסוימת לשר האוצר. אבל שר האוצר לוקח את ההחלטה, תסתכלי מה כתוב.

הרי עשינו את הגרף הזה, אז למה צריך גם את זה וגם את זה?

השאלה היא, בסופו של דבר, הרי יש פה גופים כלכליים שנטרלו את מי שעליו קיימת האחריות והסמכות. האחריות בסופו של דבר מוטלת בידי השר לביטחון פנים וכאשר מדובר בהנחיות הנציב, השר לביטחון פנים בכלל לא בתמונה, אלא השיקול הוא שיקול כלכלי. הוועדה המייעצת, יש פה שלושה נציגים שיש להם אוריינטציה כלכלית ושני נציגים שיש להם את האוריינטציה המקצועית, כאשר גם ההליך הוא פעמיים כלכלי, אחד אצל הוועדה המייעצת ואחר כך בחינת שר האוצר ואת לא רואה בהנחיות של הנציב ודרך האישור את לא רואה את השר לביטחון פנים, אפילו שמדובר בתקופת הביניים.

הוועדה המייעצת היא מייעצת, כלומר היא אין לה סמכות לאסור או לאשר, היא רק אומרת "יש כאן עלות כלכלית של כך וכך ואלו התועלות ואלו העלויות.

אבל את צריכה לעשות את האיזון שבין העלות הכלכלית לבין - - -

נכון ולכן שר האוצר לא יסרב לתת את הסכמתו.

אבל מה שאת עושה, את שמה את שר האוצר על. את מגבירה אותו על סמכותו של השר לביטחון פנים.

ממש לא. יש מחלוקת בין שר האוצר לבין, "..סרב שר האוצר לתת את הסכמתו להנחיות המקצועיות, רשאי השר להביאן בהקדם האפשרי להכרעת ראש הממשלה. הודיע ראש הממשלה כי הוא מקבל את עמדת השר.." יש פה נייר הכרעה. יש כאן שר שמייצג את העלות הכלכלית ושר שמייצג את התועלת המשקית-את הבטיחות מאש ויש ביניהם מנגנון הכרעה ושוב, המנגנון הזה נכנס לתוקפו רק בהנחיות עם השלכה כלכלית מעל סכום מסויים. כלומר, על הנחיות קטנות המנגנון הזה לא יופעל.

אני הבנתי את הרעיון.

צריך לחשוב על זה.

גם צריך להדגיש פה משהו, שמדובר בנהלים. הכוונה היא שאנחנו מדברים פה על נהלים שניתווים בעצם ברמה המנהלית. הם לא מגיעים לשום מחוקק ולא עוברים הליך חקיקתי ונהלים שמגיעים לסכומים של 30 מיליון ₪ ו-200 מיליון ₪ מדובר על נהלים מנהליים עם השלכה מאוד מאוד גדולה.

אתה צודק ולכן המהלך המאוד מאוד מבורך להעביר את הכל לתקנות.

אבל הסעיף הזה חל רק על נהלים, חשוב להגיד ולכן רצינו בעולם המנהלי לייצר שנייה גם את האיזון הזה שלו זה היה מגיע לתקנות אז זה היה מגיע לחקיקה משנית במשרד המשפטים, מגיע לדיון בוועדה. אז לכן אני רק מדגיש את ההיבט הזה שמדובר רק על נהלים, זה בעצם הליך מנהלי מהיר שרוצים לתת לו שנייה את האיזון וזו המטרה שלו.

אתה לגמרי צודק, זה בהחלט ברור אבל ובכל זאת, הטענה שלי בהינה עומדת שהשר לביטחון פנים, שהינו בעל האחריות והסמכות.

אנחנו יוצאים דווקא מנקודת הנחה שכאשר הנציב מוציא נוהל בתוך הבית, עם השר לביטחון פנים, הוא מגיע מסודר וזה העניין.

בואי נחשוב על זה אבל.

אני הבנתי את הרעיון. אני פחות מוטרדת כמו מה שהשארנו וצריך עיון בראשון. אין לי בעיה אבל בעיקרון אפשר להמשיך.

אגב, בוא נאמר כאן משהו. כאן הצרנו את סמכותו של שר האוצר צריך לומר את זה.

לא ממש הצרת.

לא, למה? יש פה הצרה, אני חייב להגיד. ברגע שהתקן הוא תקן בו מגיעות הדרישות האמריקאיות, שר האוצר בעצם לא יכול להתנגד.

גם אם זו החמרה ביחס לקיים.

חשוב להדגיש את זה בסדר? זו הצרה רק לשיקול דעתו של שר האוצר.

עידו אנחנו יכולים להמשיך.

הסעיף קטן ו'/2: בסופו יבוא "..וכן רשאי ראש הממשלה בתוך התקופה האמורה להכריע בדבר שינוי תוכן ההנחיות..".

כן הבנו, הוא המכריע נכון?

בעצם בסעיף הקיים הוא יכול לקבל את העמדה של זה או לקבל את העמדה של זה, אבל אין לו את האפשרות ליצור איזה שהוא שינוי.

כן.

6. בסעיף 126/ד' במקום "..כל עוד לא בוטלו או שונו על ידי הנציב או על ידי ראש הממשלה כאמור באותם הסעיפים.." יבוא: "..לתקופה של 180 ימים השר רשאי להאריך בצו את תוקפן של ההנחיות לתקופות נוספות שלא יעלו יחד על 180 ימים..".

כן. תסבירו?

אנחנו רוצים בעצם לייצר מנגנון שבמסגרתו הנחיות מקצועיות, כבר היום בחקיקה יש מנגנון שבמסגרתו הנחיות מקצועיות אם יש להן השלכה כלכלית והן דחופות, ניתן לתת אותן על מנת למנוע מצב מסכן חיים. כאן אנחנו מבקשים שהמנגנון הזה יהיה מוגבל בזמן, ב-180 ימים ועוד 180 ימים.

שהוא יכול לעמוד בזה מבחינת הזמן? ה-180 ימים.

בזמן הזה יהיה אפשר להפעיל את המנגנון שבמסגרתו הולכים לשר האוצר והולכים לראש הממשלה וכולי.

אוקיי.

7. אחרי סעיף 126/ד' יבוא 126/ה': תקנות שיש להן השלכה כלכלית.

1. בטרם התקנת תקנות לפי חוק זה בעניין בטיחות אש בנכסים לסוגיהם שיש, או עשויה להיות ביישומן עלות תקופה כהגדלת ההוצאה, יבחן הנציב את עלות היישום בסעיף זה מבחינת עלות.
2. מצא הנציב כי לתקנות יש השלכה כלכלית, יחולו הוראות סעיף 126/ו'.
3. מצא הנציב כי לתקנות אין השלכה כלכלית, יפנה לעובד משרד ראש הממשלה, כשהמנהל הכללי של משרד ראש הממשלה - - - לעניין זה (בסעיף זה ובסעיף 126/ו'-עובד משרד ראש הממשלה) לשם ביצוע תקינת עלות. עובד משרד ראש הממשלה יודיע לנציב על עמדתו בעניין תקינת העלות בתוך 30 ימים מיום שהועברה לו.
4. 1. הודיע עובד משרד ראש הממשלה כי לתקנות יש השלכה כלכלית, יחולו הוראות 126/ו'.
2. הודיע עובד משרד ראש הממשלה כי לתקנות אין השלכה כלכלית, או לא הודיע לנציב על עמדתו כאמור בסעיף קטן ג', בתוך כ-30 ימים, רשאי השר להתקין את התקנות.

תגיד, אני רוצה לשאול, למה כאשר יש עלות כלכלית בתקנות השר צריך להעביר את התקנות לבדיקת עובד משרד ראש הממשלה ולא להעביר אותן ישירות לוועדה המייעצת?

אז אני אסביר. מטרת הסעיף הזה כולה היא בעצם העתקה של מנגנון הוועדה המייעצת הקיים כבר בחוק, עם התאמות לעולם התקנות. אם בעצם מה שהיינו בדיון הקודם כשדיברנו על הוראות מנהליות, שבעצם ההליך שלהן הוא אולי יותר מהיר ולכן עדיף גם שאולי שר האוצר יוכל לתת את שיקול דעתו, אז בעצם מטרת הסעיף הזה היא העתקה של אותו מנגנון רק לעולם התקנות בשינויים הנדרשים והשינויים הנדרשים זה בעצם, בגלל שמדובר בחקיקה-אם אנחנו מניחים שהליך חקיקתי יוביל את האיזונים מעצם טבעו, אז בעצם אין צורך בהסכמת שר האוצר בסופו ומטרת הסעיף הזה היא בעצם לקבוע.

יש לנו פה שתי מדרגות, השר, כאשר יש עלות כלכלית מעבירים את זה להמתנה של 30 ימים לעמדת הפקיד ממשרד ראש הממשלה ואם יש עלות כלכלית מעבירים את זה לוועדה המייעצת אז מדוע לא לוותר על הפקיד ולהעביר את זה ישר לוועדה המייעצת?

אז אני אגיד. מדובר פה על קביעת לוחות הזמנים לעבודת הוועדה ולעובד משרד ראש הממשלה בעצם כדי לקבוע לוחות זמנים שלא יעכבו את ההליך החקיקתי.

מאותו רציונל.

מאותו רציונל. מבחינת הדו שלביות של עובד משרד ראש הממשלה והוועדה המייעצת, לשאלתך, בעצם עובד משרד ראש הממשלה יוכל, יש פה בעצם שאלה של עלות אוקיי? האם אנחנו עוברים סף מסויים או לא עוברים סף מסויים.

מי בוחן את זה, איך בוחן את זה העובד?

פקיד משרד ראש הממשלה הוא בעצם מי שאחראי על המתודולוגיה לאיך מחשבים עלויות של רגולציה ויש פה בקרה.

אבל למה אתה חושב שהוועדה לא יכולה לעשות את זה?

לא היא יכולה, אבל אני חושב.

אז למה? למה? אני לא מבינה אתכם, אתם רוצים להקל אז תעבירו ישר לוועדה. עכשיו צריך עוד עובד ועוד 30 יום, מה?

אין לנו בעיה. המטרה הייתה לשחרר דברים.

אז יאללה, אז תמר, אפשר להוריד בבקשה את העובד הזה.

רק רגע, המטרה הייתה לשחרר דברים שלא צריכים להגיע לוועדה.

אז איך את משחררת את זה עוד פעם אם יש עלות?

אני אגיד לך למה.

בוא אני אעשה לך את זה קצר. הנציב בוחן האם יש להנחיות השלכות כלכליות על 200 מיליון ₪ או 30 מיליון ₪ או מה שנחליט. תשמע, אתה איתי? הוא אומר שאין השלכות, אומר את זה הנציב,] הבנאדם הכי מקצועי באירוע אומר שאין השלכות ואתה אומר שלא, אתה רוצה לבדוק עוד פעם את מה שהוא אומר, אז אתה נותן לפקיד ממשרד ראש הממשלה, אחרי עובד משרד ראש הממשלה.

לא, אז הוא מגיע להחלטה שאין.

אין ואז כל זה. אז למה?

אתם בעצם אומרים שגורם ממשלתי אחר יבדוק את המשרד לביטחון פנים, נכון? אוקיי. אבל אם הוא מצא, אם הנציב עצמו אומר שיש עלות?

אז אם הנציב אומר שיש עלות, אז ישר לוועדה.

אם הוא אומר שיש זה מגיע ישר לוועדה, בזה אין מחלוקת.

המטרה הייתה להיות שסתום מהיר שלא צריך לחכות לוועדה, אפשר להוריד את זה.

כן אם רוצים לקצר אנחנו לא מתכוונים פה.

צריך לחשוב על זה.

אנחנו רוצים, לא. אז לא צריך לחשוב על זה כי כבר חשבנו על זה את ואני ועידו, חשבנו על זה. אני חושבת שהאירוע הזה עם ה"עוד פקיד" במשרד ראש הממשלה מיותר, אפשר להעביר. אם יש השלכות אני. יש לנו כאן עניין גם של נציב שמבין את האירוע.

בסדר, אנחנו אין לנו בעיה מהבחינה הזאתי אבל אני רק אחדד ואגיד, שברגע שיש השלכות כלכליות זה בעצם עובר ישר לוועדה, אבל.

נכון. אני רוצה לתקן את זה בבקשה.

בסדר, אוקיי.

סעיף 126/ו', תקנות שיש להן השלכה כלכלית, בחינת הוועדה המייעצת להסדרה: מצא הנציב או הודיע משרד ראש הממשלה לנציב כי לתקנות יש השלכה כלכלית, כאמור בסעיף 126/ה'/ב' או ד'/1-לפי העניין, יעביר הנציב את התקנות לוועדה המייעצת להסדרה והיא תמסור לו את חוות דעתה בנוגע לתקנות בתוך 60 ימים מיום שהועברו לה. חוות דעת הוועדה המייעצת להסדרה תועבר על ידי הנציב לידיעת השר.

אני רק רוצה להגיד פה שבאמת, מה שדיברנו בהתחלה על ההפחתה מ-200 מיליון ₪ ל-30 מיליון ₪, זה לא רלוונטי רק לתקופת הביניים. כי כשאנחנו מדברים עלך תקנות זה לתמיד.

כן, אבל פה זה מייעץ. בסדר.

בסדר.

סעיף 126/ז', התאמה לתקן האמריקני: 1. תקנות והוראות נציב, נהלים והנחיות לפי חוק זה (להלן: בסעיף זה תקנות והוראות) אשר יש בהן כדי להשפיע על ההסדרה בתחום בטיחות האש, ייקבעו ככלל על סמך תקן של האגודה האמריקנית לבטיחות ואש- NFPA(להלן: התקן האמריקני) תוך מתן עדיפות לתקן NFPA 101-LIFE SAFETY.
2. על אף האמור בסעיף א', בנסיבות שבהן יש צורך לבצע התאמות לתנאים במדינת ישראל, ייקבעו תקנות והוראות, כאמור על בסיס תקינה בינלאומית מקובלת אחרת ככל הניתן ובהתחשב בשיקולים הנוגעים בין השאר למבנה הארגוני של הרשות, להתאמה לדין הישראלי, למצב הביטחוני, לתנאי אקלים ובשיקולים כלכליים.

בסדר אז זה מה שדיברת. בדיוק.

8. אחרי סעיף 147 יבוא 148-תוקפן של הוראות הנציב:

1. הוראות הנציב בתחום בטיחות אש המפורטות בתוספת השלישית (להלן: הוראות הנציב) יעמדו בתוקפן עד יום י"ב בטבת התשפ"ב, 1 בינואר 2026 (להלן: המועד הקובע), אלא אם כן בוטלו קודם לכן.
2. עד המועד הקובע השר יתקין תקנות לפי חוק זה או לפי חוק רישוי עסקים-לפי העניין, אשר יבואו במקום הוראות הנציב כאמור בסעיף קטן א'. לעניין הוראות הנציב שנוגעות לתכנון ובנייה, יתקין שר הפנים תקנות מכוח סמכותו לפי סעיפים 158/א'/ב'/ג' ו-235 לחוק התכנון והבנייה.
3. לא הותקנו תקנות כאמור בסעיף קטן ב' עד למועד הקובע, רשאי השר ובהסכמת שר האוצר לדחות את המועד הקובע לעניין הוראת נציב מסוימת לתקופה אחת נוספת של 120 ימים (להלן: תקופת הארכה) ובלבד ששוכנע כי מדובר במקרה חריג שבו ביטולה של הוראה יביא לפגיעה ממשית בשלום הציבור ולאחר קבלת חוות דעת של הוועדה המייעצת להסדרה על פי סעיף 126/א'.
4. לא נתן שר האוצר את הסכמתו לדחיית המועד הקובע כאמור בסעיף קטן ג', יכריע ראש הממשלה לגבי תוקפן של הוראות הנציב ורשאי הוא להכריע גם לגבי תוכנן. לא יתקין השר או שר הפנים, לפי התקנות כאמור בסעיף קטן ב' עד תום תקופת ההארכה, יפקע תוקפן של הוראות הנציב וראש הממשלה יהיה רשאי להתקין תקנות תחתיהן. השר או שר הפנים-לפי העניין, רשאים להתקין, לבטל או לתקן תקנות שהותקנו בידי ראש הממשלה, כאמור בסעיף קטן זה.
ו. השר ושר הפנים ידווחו כל אחד לוועדת הפנים ו - - - של הכנסת בדבר התקדמות התקנת התקנות לפי סעיף קטן ב', עד יום 31 בדצמבר של כל שנה בשנים 2022 ועד 2025.

רגע, רגע. השר זה שר האוצר?

השר הוא השר לביטחון פנים.

אז למה רק לוועדת הפנים?

לא, זה צריך להיות בוועדה לביטחון פנים.

אז לתקן את זה.

בוודאי.

אפשר להמשיך.

6. הוראות פרטניות שאינן פרטניות, המשנות את המצב המשפטי בנוגע לבטיחות אש ובנכסים לסוגיהם ייקבעו בתקנות על ידי השר. על אף האמור, ההוראות כאמור יכולות להיקבע שלא בתקנות אם יתקיים אחד מאלה:
1. אם נקבעה בחוק אחר סמכות מפורשת לקביעת ההוראות כאמור שלא בתקנות.
2. אם ההוראה קובעת היבטים הנוגעים לאופן הפנייה לראשות, לרבות אופן בקשת הגשות המסמכים ובפרט שנקבעה על ידי הנציב.
7. על אף האמור בסעיף קטן ז':
1. נציב כבאות והצלה רשאי לקבוע הוראה כאמור בסעיף קטן ז' רישה, בהתקיים אחד מתנאים אלה ובלבד שאינה הוראה מההוראות המפורטות בתוספת השלישית.
1. ההוראה נדרשת בשל צורך בעל אופי זמני.
2. ההוראה נדרשת באופן דחוף בשל חשש משמעותי לחיי אדם.
3. ההוראה נוגעת להסדרה של תחום חדשני או ניסיוני.
2. ההוראה, כאמור בפסקה אחת, קבעה כהוראה זמנית לתקופה שאינה עולה על שנה.
3. השר רשאי, בהתייעצות עם הוועדה המייעצת להסדרה להאריך את תוקפה של ההוראה כאמור בפסקה שתיים לתקופות נוספות שלא יעלו יחד על שנה.
8. על אף האמור בסעיף קטן ח', סמכות הנציב בסעיף הקטן האמור תחול גם לעניין המיסים המוסדרים והוראות המפורטות בתוספת השלישית, בתנאים המפורטים באותו סעיף קטן ובלבד שהותקנו תקנות באותו עניין לפי סעיף קטן ב'. אין באמור כדי לגרוע מסמכות הנציב לתקן את ההוראות המנויות מהתוספת השלישית ועד למועד הקבוע, כאמור בסעיף קטן א' או עד תום תקופת ההארכה, כאמור בסעיף קטן ג'-לפי העניין.
9. נוסף על האמור בסעיפים קטנים ח' ו-ט', לא יקבע הנציב הוראה, כאמור בסעיף קטן ז' בעניין שבו הותקנו תקנות לפי החוק לתכנון ובנייה, אלא אם כן בתקופה שמיום התקנת התקנות כאמור, חל שינוי נסיבות משמעותי המצדיק זאת ולאחר היוועצות במנהל מינהל התכנון כמשמעותו בחוק התכנון והבנייה, אשר ימסור את עמדתו בתוך 30 ימים מיום הפנייה אליו.
10. 1. הוראות הנציב שניתנו לפי סעיף קטן ז'/2 ועד י, אין חובה לפרסמן ברשומות ואולם הנציב יפרסם ברשומות הודעה על מתן ההוראות כאמור ועל מועד תחילתן ובלבד שהוראות תחילתן כאמור לא יקדם למועד פרסום ההודעה ברשומות, אלא אם כן קיימת דחיפות ממשית.
2. הוראות הנציב לפי סעיף זה יפורסמו באתר האינטרנט של הרשות, באופן בולט לעין ובמיקום שייועד להוראות הנציב ובאופן שיאפשר מעקב אחר שינויים ותיעודם לאורך זמן. השר רשאי לקבוע דרכים נוספות לפרסום הוראות הנציב.

אוקיי. יש הערות?

לי רק חשוב לתקן טעות. יש טעות שנאמרה פה, המנגנון הזה של ה-30 מיליון ₪ ושל הוועדה, הוא לא מנגנון ביניים ולא מנגנון זמני גם לתקנות וגם להנחיות. רק שלא ישתמע אחרת.

התכוונתי שזה המענה לתקופת הביניים.

כן, אבל זה מה שחשוב לי להדגיש, שהוא לא לתקופת הביניים. זה מה שהסעיף שעכשיו קראנו והוא מנגנון קבוע. הוא לא רק לתקופת הביניים והוא לא זמני.

אני רוצה רק להעלות שאלה לגבי - - - יש כאן בעצם תקנות שהיו בסמכות השר לביטחון פנים. יש כאן תקנות, אני לא מדברת כרגע על שרים אחרים. אני מניחה שיהיו שיש תקנות שיהיו בהתייעצות עם שרים אחרים, סביר להניח וגם תקנות שיהיו באישור שרים אחרים. כלומר, אני חושבת מחשבה שאני, זו מחשבה אבל אנחנו עדיין לא יודעים מה תהיה הכמות אז קשה להגיע כאן כרגע לידי החלטה אני חושבת לעשות איזה שהוא מדרג. זאת אומרת, תקנון שבסמכות השר לביטחון פנים , זה מצוי בתחום שליטתו בזמן. כאשר הוא צריך להתייעץ עם שרים אחרים, זה כבר קצת יוצא משליטתו וכאשר הוא צריך לקבל אישור משרים אחרים-אנחנו ראינו אתמול מה קרה בתקנות של קווי החייץ, שאין את האישור של שרת הפנים ואיכות הסביבה אז אין תקנות. אז אני חושבת שצריך ולכן אני חוזרת לתוספת השלישית, צריך להבין את הפילוח שצריך לעשות במעבר בין הנחיות לתקנות ואז לראות מה ההסדר המתאים למעבר. כי יכול להיות שארבע שנים, כמובן בתוספת תקציב וכוח אדם וכולי, מה שקשור בשר לביטחון פנים הוא צריך לעמור בכך. אבל אני חושבת שכאשר מדובר בנושא בו שרים אחרים נכנסים לתמונה, צריך לתת פה. צריך אולי לחשוב על.

איזה שרים עוד יש חוץ מהשר לביטחון פנים , רק שר הפנים לא? במנהל תכנון ובנייה?

קובי שאל את המומחים.

החברה פה יודעים יותר טוב ממני.

הגורם המרכזי פה, שהוא באמת מתוך הממשלה, זו שרת הפנים. כי אנחנו מדברים כסדר גודל של בוא נגיד בין שליש למחצית מהעבודה פה צריכה לעבור דרך שם וצריך לומר, זה לא רק בהסכמה של שרת הפנים. עולם התכנון והבניה הוא עולם מאוד מאוד מבוסס. היה פה יאשי, שהוא יושב ראש לוועדת המשנה לתקנות ואז צריך לעלות למועצה הארצית וכולי. זאת אומרת, הפרוצדורה היא מאוד גדולה.

מה שאתה אומר שכל עוד ששר הפנים לא מסיים את התהליך ההנחיות יישארו בתוקף.

נכון. למעשה אנחנו נעשה איתם תהליך מקצועי, אבל בנקודה ממסוימת אני מעביר את זה אליהם וזה מתחיל לרוץ בצינורות שלהם ואז, לא רק שאין לי שליטה על זה-גם להם, צריך להגיד, השליטה היא מוגבלת במידה ממסוימת כן? במועצה הארצית ישנם 17 חברים, אני לא יודע מה יהיה שם.

אבל צריך להגיד, ההצעה הזאת היא גם על דעתם. כלומר, הם מחוייבים לעמוד בה כמו שהשר.

אנחנו צריכים למצוא פה משהו פרקטי, שבסופו של דבר יעבוד.

מה ששואלת היועצת המשפטית זה האם הם יעמדו באירוע של ארבע שנים?

אני קודם אגיד שאנחנו כמשרד אוצר, קיבלנו ביקורת בוועדת השרים מהממשלה על הארבע שנים כתקופה ארוכה מידי, כיוון שהיה רצון לעשות פעולות מהירות יותר.

הם יכולים לעשות מהר יותר, אף אחד לא יתנגד.

אנחנו עמדנו על זה שזה יהיה ארבע שנים, כדי שיהיה מספיק זמן לכבאות ועל מנת שלא נייצר פה הסדר שאף אחד לא יוכל לעמוד בו. המשאבים, תקן אותי גיא אם אני טועה, רובעו ביחס למצב הקיים. כלומר, פי ארבעה ממה שהיום יש תחתיך ואנחנו רוצים לייצר את ההסדר הזה כדי לעמוד בו והוא מתואם על הגופים. כלומר, יש פה מחויבות, אגב גם שלנו.

עד שיעשו את הפילוח, עד שיעבירו ויגידו מה התקן וכולי וכולי ואז שר הפנים נכנס לתמונה? צריך באמת להיות מדויקים. אנחנו איתכם בדבר הזה, אבל צריך להיות פה באמת הסדר חזק.

היא אומרת אבל שהם עוד רצו פחות והם דחפו.

הם רצו, אבל עם כל הכבוד, סליחה ממשרד האוצר. אבל ברגע שהוא מעביר את הרפורמה הכדור עובר לגופים המומחים, הוא עובר לכבאות ולשרים הרלוונטיים.

כן. אבל אני דווקא חושבת שתחימת הזמן היא נכונה. כאילו, לבוא ולהגיד.

אין ספק שצריך לתחום בזמן, השאלה היא אם אנחנו.

אני לא חושבת שצריך לתת יותר.

רגע, אני גם אגיד משהו. בהחלטת הממשלה חברינו בכבאות אמרו לנו שיש פה מגה פרויקט שצריך לעשות וזה מצריך משאבים וזה מצריך שיתוף פעולה ממשלתי רחב. אני יכולה להגיד לך, אני לא יודעת לחזות מה יהיה עוד ארבע שנים ואני לא חושבת שמישהו כאן יכול. אני יכולה להגיד לך שהוקם צוות בהחלטת הממשלה, בהמשך לשיחה שלנו עם הגורמים בכבאות, שהמטרה שלו והוא לא בחקיקה, הוא צוות ממשלתי, שהמטרה שלו זה לוודא שאנחנו עומדים בלוחות הזמנים. אני יכולה להגיד עלינו כמשרד האוצר ואני בטוחה שזה גם נכון לגבי כל השותפים שלנו, מבחינתנו הדבר הזה הוא תוכנית עבודה. כלומר, אנחנו לא מסיימים פה שלוש קריאות במידה והדבר יאושר ונותנים לחברינו בכבאות לנסות את מזלם ולעשות את זה. זה גם פרויקט שלנו, יהיו שסתומים ממשלתיים שנצטרך לשחרר ואני חושבת שיש מחויבות ממשלתית גבוהה לדבר הזה. המטרה היא לעמוד בלוחות הזמנים. קשה לי לנבא אילו קשיים יעלו, אבל אני לא חושבת שנכון עכשיו להניח שתקופה שהיא יחסית ממושכת בתכולתה, להגיד שהיא לא מספיקה. אם זה לא מספיק כי יעלו קשיים שאנחנו לא צופים אותם כרגע אז אנחנו.

אנחנו נדבר גם ואני לא אעלה את זה כרגע, על מנגנון ההארכה של הארבע שנים, עם כל ההתייעצויות וכולי וכולי, לדעתי הוא מסורבל. אבל מה אתה אומר על הארבע שנים, נראה לכם? כי סיום התקנת התקנות הוא בעצם ביטול הנחיות הנציב.

תראו, אין ספק שזה לוח זמנים שהוא מאתגר ואנחנו נעשה אתל כל המאמצים כדי לעמוד בו. אני מאמין שנקודת המפתח להצליח פה, זה באמת הקשר והליווי של הוועדה הזו. זה לא רק הדין וחשבון שאנחנו צריכים לספק פעם בשנה, אלא גם היותכם בקרה. כי אם למשל נזהה שיש איזה שהוא חסם, איזה שהוא אתגר, אנחנו צריכים להגיד שתקנות גם צריכות לעבור את משרד המשפטים ויש פה תזמורת שלמה שצריך לנצח עליה. אני חושב שלהגיע לכאן אליכם ולייצר פתרונות תוך כדי תנועה, זו הדרך בעצם להצליח. כמו שתמר אמרה, אנחנו לא יודעים להגיד מה יקרה בעוד שנה או שנתיים-אף אחד לא עשה כזה פרויקט בממשלה.

אני בעד האירוע הזה של ארבע שלנים, ליווי של הוועדה לביטחון פנים . אמרה תמר שמשרד האוצר, גם אנחנו נלווה את האירוע הזה כדי שהוא יתקדם.

אנחנו מגדירים את זה בתוכנית עבודה.

בואי, אם זה היה עסק פרטי זה היה גם קורה תוך שנה. אבל זה מגזר ציבורי וארבע שנים זה לגמרי בסדר. מבחינתי את יודעת אם זה היה עסק פרטי הכל היה מתקתק הרבה יותר מהר, אבל בסדר. ריבעו את התקציב, אני רוצה.

אנחנו בעד תחימת הזמנים, רק אנחנו רוצים בסופו של דבר באמת להגיע לסיום הפרויקט.

בסדר. הפרויקט יסתיים ובעזרת השם גם הממשלה תחזיק ארבע שנים ואז נלווה את כל האירוע הזה, אפשר להמשיך.

149, תנאים נוספים: 1. עד להתקנת תקנות על ידי השר כאמור בסעיף 148/ב', בעניין עסקים טעוני רישוי, עסק טעון רישוי שהיה לגביו ביום כ"ד באב השתפ"א, 2 באוגוסט 2021, אישור תקן מאת נותן האישור לעניין סעיף 1/א'/7 לחוק רישוי עסקים, אשר לא יבצע שינוי ייעוד, או שינוי שימוש במשמעותו בחוק התכנון והבניה ושיש לו השפעה משמעותית על בטיחות האש בעסק, לא יידרש ליישום תנאים נוספים מעבר לאלה שנדרשו ממנו בעת קבלת האישור האמור.
2. על אף האמור בסעיף קטן א':
1. גורם מוסמך מחוזי כהגדרתו בסעיף 8/ד' לחוק רישוי עסקים, ווידוא הגורם מוסמך ארצי כהגדרתו לסעיף 7/ה' לחוק האמור, רשאי להורות לעסק מסויים כאמור לעמוד בתנאים נוספים בשל סיכון משמעותי שהתגלה בעסק. הוראה כאמור תימסר לבעל העסק בצירוף הנימוקים לקביעתה.
2. הנציב רשאי לקבוע כי יישום תנאים נוספים כאמור, נדרש ביחס לסוגי העסקים ובנימוקים מיוחדים ולאחר שיידע על כך את הוועדה המייעצת להסדרה.

אני לא זוכרת מי העיר את זה, אבל הייתה הערה של אחד המשתתפים בזום.

כן אני, לגבי סעיף ב'. כתוב פה שגורם מוסמך מחוזי יכול לתת דרישות רטרואקטיביות-זה בעצם מה שכתוב בסעיף. עכשיו, זה בעצם המצב היום בשטח וזה לא ממש עובד. זאת אומרת, כן היום עסקים מקבלים דרישות רטרואקטיביות, לדוגמא: מסעדה שלא הייתה צריכה גלאים. יכול רב"ט השטח, באישור המחוז להתקין גלאים למבנה שקיים. אז כן היינו רוצים, בשביל לשנות את המצב הקיים, להעלות את זה לרמת הנציב ולא לרמת המחוז. כתוב מחוזי.

אנחנו מתייחסים פה לגורמים שיש להם רישוי עסק בתוקף במועד הקבוע. זאת אומרת, שכבר הם מילאו את כל הדרישות ולכן המצב הזה לא יקרה ואם הוא יקרה, הוא בגורם מאוד מאוד גבוהה.

לא. אבל זה קורה, למה את אומרת "אם זה יקרה"? זה קורה.

אנחנו מדברים על עסק שיש לו רישיון עסק.

לצערי, בביקורות השנתיות אנחנו כן מקבלים דרישות רטרואקטיביות. אחרת לא הייתי פה.

רק תן לי לסיים, שנייה. במקרה הזה, שנמצא מקרה כל כך חריג, גם ההוראה פה היא חריגה במהותה. כי גם היום, חוק רישוי העסקים קובע פרוצדורה מאוד ברורה איך נותנים דרישות נוספות ומתי ופה יש עוד איזו שהיא מגבלה שרשות הכבאות לוקחת על עצמה שהיא חריגה בנוף החקיקתי והיא בעצם אומרת שבמקרה זה יצטרף גורם מחוזי מוסמך, שזה גורם מאוד בכיר, להורות עם נימוקים מיוחדים ועם סיכון משמעותי שהוא מצא וזה בדיוק נותן מענה לקושי שהוצג כי זו הוראה שעוד יותר מפחיתה את הסיכוי שמדבר עליו חברי.

אני מבקש לענות לזה.

כן.

זו לא הוראה חריגה, כי זו הוראה שקיימת כבר מאז שנת 2018, שאתם רק מעגנים אותה בחוק. למכתב מהנציבות ואני חושב שחיים חתום על המכתב הזה. זו הוראה שקיימת היום והיא לא נותנת מענה בשטח. לכן אנחנו אומרים, על מנת לשפר את - - - לעסקים, כן להעלות את זה לרמה הארצית.

הבקשה שלכם היא להעלות את זה לרמת הנציב?

כן ואתם מתנגדים?

כמובן שזה לא ישים, הנציב לא יכול.

למה אתה בעצם רוצה ברמה של נציב?

אני אומר עוד פעם, התקנה הזאת ומה שכתוב פה בחוק כאילו קיים היום. אוקיי?

זה לא מה שקיים.

זה קיים במכתב, אני חושב של חיים תמם.

אוקיי.

ועדיין, למרות שהמכתב הזה קיים מאז שנת 2018, זה לא עובד בשטח. זה לא מספיק רמת המחוז, מסיבות לא יודעת אולי של התערבות ארגונית. כן היינו רוצים להחזיר את זה למטה בראשון לציון.

מי זה גורם מחוזי מוסמך בכיבוי אש?

לדוגמא הרמ"ח בטיחות אש המחוזי, שהוא אחראי על בטיחות האש בכל המחוז שלו. הוא לא המפקח, הוא לא דרג אחד, לא שניים, לא שלוש, הוא כבר רמה מאוד מאוד בכירה ומקצועית ברשות הכבאות. מעליו יש את הרמה הארצית.

מעליו זה הנציב.

לא.

יש לו. מפקדי המחוז שלכם.

לא, המפקד מחוז הוא לא הרמה המחוזית פה, אלא הגורם המקצועי של בטיחות האש. הרמ"ח בטיחות אש הוא הגורם.

אה אז הוא נמצא מתחת למפקד המחוז שלכם.

נכון. אבל מפקד המחוז הוא לא הדרג. פה, יש פה בחינה מקצועית.

הוא לא גורם מוסמך מחוזי בהגדרה. אוקיי, לא הבנתי איך זה שזה עולה לנציב זה פותר לכם את הבעיה.

כי אני רוצה, אני חוזר לתחילת הדיון, שאנשים מהמטה שאנחנו יודעים שהם יודעים להיות מאוזנים-שהם אלה שיתנו את ההנחיה.

שהם מה?

הם אלה שיתנו את ההנחיה ולא רמ"ט השטח. רמ"ט המחוז והרמ"ח המחוזי הם בסוף האנשים שנמצאים שטח ואיתם עד היום יש לנו בעיות בעסקים שמקבלים דרישות רטרואקטיביות.

רמ"ח מחוזי הוא לא רמ"ט השטח במובן הזה, הוא כבר הרמה של רמ"ח המחוז. חוץ מזה שזה כן הוראה חריגה שמאוד מאוד מקלה, שמטרתה להקל ובשביל זה היא נמצאת כאן, על עסקים שיש להם כבר רישיון עסק ואומרת שהם לתקופה ממסוימת רק במקרים מאוד מאוד חריגים ובאישור גורם בכיר ידרשו מהם גברים נוספים. אגב, המנגנון השגה פתוח, כמו שקיים היום ואם מישהו חושב שההחלטה שגויה יכול להשיג ויכול לערער לגורם ארצי, אבל זה לא צריך להתחיל משם ולהיגמר שם.

זה רק עסק מסויים ספציפי ולא לסוג עסקים נוסף.

נכון. הסוג עסקים זה רק הנציב, זה מה שכתוב פה. כי זה כבר משהו יותר. אבל עסק מסויים, נציב כבאות והצלה לא יכול להתייחס ואנחנו גם לא רוצים ששם הוא יהיה, הוא גם לא הגורם המקצועי הרלוונטי לכל עסק ועסק. זו הרמה הכי בכירה במחוז בתחום המקצועי הזה. יש פה בשורה בסעיף הזה, זה לא משהו שהיה פתוח.

לא. זה המצב הקיים אין פה בשורה.

אפשר לתת דוגמא, אתם יכולים לתת דוגמא?

אני נתתי דוגמא. יכולה להיות מסעדה שקיימת כבר 15 שנה, קיבלה רישיון עסק לפני 15 שנה, נערכות לה או חידוש רישיון עסק או בדיקות תקופתיות ומגיע פקח שהתחלף. אוקיי? הפקח שהתחלף אומר "תשמעו, המסעדה הזאתי בעצם צריכה מטפים או גלאים", זה משהו שהעלות שלו היא מאוד מאוד גבוהה לעסק בשני הסעיפים האלה גלאים ומטפים ויש עוד כל מיני סעיפים ואני לא אלאה את הוועדה. כרגע ברמת המחוז, הוא יכול לשנות את ההחלטה, ככה שאני שם דרישה רטרואקטיבית לאותה המסעדה או לאותו המלון או לכל מקום.

לא הוא לא יכול. יש הנחיית נציב שלא נותנת דבר כזה.

שמה?

לדרוש דרישות לאחר שניתן רישיון עסק, אי אפשר לדרוש דרישות חדשות.

דורון אבל זה כן קיים ברמת המחוז, זה לא נכון מה שאתה אומר. אני יכול להעביר לוועדה את המכתב של הנציבות אם יש דרך להעביר אותו.

יש פה שדרוג של המכתב הזה ועיגון שלו בחקיקה וזו משמעות מאוד מאוד רצינית.

אבל הוא קיים.

אני יכולה להגיד שבמהלך הדיונים זה משהו, זה ויתור הצעה מאוד משמעותית שעשתה רשות הכבאות כדי לעגן אמירה כזאת וכדי לתת איזה שהוא מענה לתקופת הביניים עד להתקנת התקנות ואני חושבת שזה צעד מאוד משמעותי למה שנמצא כרגע בחוק ולא טריוויאלי.

אולי צריך רף מסויים?

גברתי אני אשמח להסביר יותר בפירוט. מדובר פה בעסק טעון רישוי שיש לו אישור תקף בעניין כבאות בתאריך שקבוע פה ויש פה אמירה חוקית מאוד ברורה, שלמרות מה שכתוב בחוק רישוי עסקים לגבי האפשרויות לקבוע לו דרישות נוספות. עכשיו, הדרישות האלה הן לא סתם, הרי הדרישות האלה הן באות כדי להגן על ציבור הבאים בשערי העסק וכאשר נמצאים ליקויים. הסעיף הזה בחוק בא ואומר שלתקופת ביניים שהוא קבוע, ככלל, הכלל הוא שלא יינתנו לו דרישות נוספות ואם הן יינתנו לו, הן בנסיבות מאוד חריגות. למרות שאנחנו מדברים על שיקולים של חיי אדם, למרות שיש אפשרות כזאת בחוק רישוי העסקים ובהתקיים הנסיבות החריגות האלה, זה יהיה גם גורם מוסמך מחוזי, שזה גורם מאוד בכיר. יש פה חידוש ואמירה. אנחנו, כשלעצמינו התלבטנו מאוד אם נכון לחוקק סעיף כזה ובניהול סיכוני ובניסיון ללכת לקראת השוק ולקראת הציבור, הוא מוצע כאן כהצעה ממשלתית.

לכל הפחות שדורון יהיה, אם לא הנציב עצמו. שזה כן יהיה במטה.

טוב. אני משאירה את זה, אני רוצה שעידו, בוא נשאיר את זה רגע ואנחנו צריכים לדבר על זה. אני רוצה שתמשיך שנסיים להקריא, אז בוא נעשה את התוספות.

9. אחרי התוספת השנייה יבוא התוספת השלישית, סעיף 148:
1. הוראה 503-הכנת תיק שטח.
2. הוראה 504-סידורי בטיחות אש בתחנות משנה של חברת החשמל.
3. הוראה 505-סידורי בטיחות אש בבתי חולים ומוסדות בריאות.
4. הוראה 507-אמצעי כיבוי במתקני גפ"מ.
5. הוראה 508-סידורי בטיחות אש ומניעת דליקות במרפאות.
6. הוראה 509-ציוד כיבוי בחניונים.
7. הוראה 511-ציוד כיבוי בחוות נחלים.
8. הוראה 512-סידורי בטיחות אש בבתי אבות.
9. הוראה 514-אמצעי כיבוי במתקני שאיבת מים.
10. הוראה 515-סידורי מניעת דליקות במוסדות לטיפול במשתמשים בסמים.
11. הוראה 516-סידורי מניעת דליקות בדירות מעבר לשיקום אסירים משוחררים.
12. הוראה 517-שימוש במבנים יבילים, קרוואנים ככיתות לימוד.
13. הוראה 519-דרישות בטיחות אש לאספקת מים לברזי כיבוי אש וגלגלונים בבניינים בגובה של 100 מטר ומעלה.
14. הוראה 521-סידורי בטיחות אש בחדרי אירוח.
15. הוראה 522-סידורי בטיחות אש באולם שמחות קיים ובגן אירועים קיים.
16. הוראה 523-סידורי בטיחות אש במוסדות חינוך.
17. הוראה524-בטיחות באירועים שנעשה בהם שימוש באש. משואות, סיסמאות אש ותהלוכות לפידים.
18. הוראה 525-תנאי רישות ראשות הכבאות ורישוי עסק לשינוע דלק.
19. הוראה 527-סידורי בטיחות במרכזי יום לזקן.
20. הוראה 528-סידורי בטיחות אש במתקני trms ובמערכת הולכת הגז הטבעי.
21. הוראה 528/א'-סידורי בטיחות אש במתקני פריטה לגז טבעי דחוס.
22. הוראה 529-זמינות רשת מים ופריסת ברזי כיבוי.
23. הוראה 530-סידורי בטיחות אש בתחנות טרנספורמציה של חברת החשמל.
24. הוראה 531-סידורי בטיחות אש במנהרות תשתית אש רב מערכתיות.
25. הוראה 534-סידורי בטיחות אש באתרי אחסון צמיגים.
26. הוראה 536-משטר הפעלות מערכות בטיחות אש אינטגרציה.
27. הוראה 537-סידורי בטיחות אש ומניעת דליקות במתקני כליאה ושב"ס.
28. הוראה 538-סידורי בטיחות אש במחנות נוער.
29. הוראה 539-סידורי בטיחות אש בתחנות כוח.
30. הוראה 541-סידורי בטיחות אש במעגנות.
31. הוראה 542-חלוקת גז טבעי פנים מפעלית.
32. הוראה 543-סידורי בטיחות אש במתקנים - - -.
33. הוראה 544-סידורי בטיחות אש בעת ביצוע עבודות שדרוג בקניונים ומרכזים מסחריים פעילים.
34. הוראה 550-מערכות סיעוד לגילוי וכיבוי אש.

טוב אנחנו בדיוק בזמנים. אז סיימנו עם ההקראה, סיימנו הכל עידו?

כן.

אוקיי, מה שאני מציעה. יש לנו כאן שלושה אירועים שאליהם אנחנו צריכים להתייחס. דבר ראשון, זה העניין של ה-30 מיליון ₪ וה-200 מיליון ₪, שזה לדעתי האירוע הכי גדול פה ושעליו אנחנו נדבר.

אני מזכירה לכם שביקשתי להוריד את נציג ראש הממשלה כשהנציב אומר שאין השלכות. אני מזכירה לכם שביקשי מכם להכניס את הוועדה לביטחון פנים כמובן, שלא כתובה ויש לנו את האירוע שעלה כאן בסוף שגם עליו אנחנו צריכים להסכים.

והנושא של הזמן, של הארבע שנים.

וגם על הוועדה המייעצת ועל מקומו של השר לביטחון פנים אולי?

כן. את הדברים האלו אני ורצה לבחון בפורום מצומצם יותר ואנחנו נעשה את זה. הדיון הבא, ביום שני 18 לאוקטובר בשעה 10:00 יש לנו את ההמשך. המטרה היא שנתכנס, נגיע להסכמות ונגיע לפה לעוד דיון. נשמע את הכבאות, נציגי ציבור ומשרדי ממשלה והמטרה היא להצביע על הרפורמה בשבוע הבא ביום שני.

יש לנו דיון נוסף ביום רביעי לא?

אני הקדשתי לזה שלוש שעות, המטרה שלי ביום שני זה להצביע כי יש לוועדה מספיק עוד דברים להתעסק בהם וגם יש פה בסך הכל דברים שאפשר לפתור. אני לא רואה פה משהו מורכב מאוד.

תודה רבה לכולם, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:25.