פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



2
ועדת ביטחון הפנים
05/10/2021


מושב שני



פרוטוקול מס' 6
מישיבת ועדת ביטחון הפנים
יום שלישי, כ"ט בתשרי התשפ"ב (05 באוקטובר 2021), שעה 10:03

חיזוק הביטחון האישי של תושבי הדרום

חברי הוועדה: מירב בן ארי – היו"ר
רות וסרמן לנדה
מאיר יצחק-הלוי

אמיר אוחנה
איתמר בן גביר
קרן ברק
אחמד טיבי
אוסאמה סעדי
יסמין פרידמן
יואב קיש
שמחה רוטמן
עמיחי שיקלי
עאידה תומא סלימאן

שר הרווחה והשירותים החברתיים מאיר כהן
פרץ עמר - ממ"ז דרום, המשרד לביטחון הפנים

יניב שלמה - י.ע.ע מחוז דרום, המשרד לביטחון הפנים

משה לוי - רענ"ח מחוז דרום, המשרד לביטחון הפנים

ירון ליאור - ראש מחלקת מדיניות ואסטרטגיה, המשרד לביטחון הפנים

ענבל דואק - מנהלת תחום תוכניות וארגון, המשרד לביטחון הפנים

נאוה דיהי - דוברת מחוז דרום, המשרד לביטחון הפנים

שי שיבר - מתמחה, המשרד לביטחון הפנים

טל אדיר כהן - מנהלת מחלקה בפרקליטות מחוז דרום - פלילי, פרקליטות המדינה

נורית יכימוביץ-כהן - חוקרת, מרכז המחקר והמידע של הכנסת

שיר צדוק - יו"ר אגודת הסטודנטים, אוניברסיטת באר שבע

ואליד - מנהל סיעת רע"מ

שי דוד - לובי לביטחון הנגב

רוביק דנילוביץ' - ראש העיר באר שבע

פיני בדש - ראש מועצת עומר

בני ביטון - ראש העיר דימונה

סלימאן אלעתאיקה - עיריית רהט

עידו בן-יצחק

לאה קריכלי

א.ב., חבר תרגומים

חיזוק הביטחון האישי של תושבי הדרום

בוקר טוב ושלום לכולם, אני פותחת את הדיון בוועדה לביטחון הפנים בנושא חיזוק הביטחון האישי של תושבי הדרום. היום 5 באוקטובר 2021, כ"ט בתשרי תשע"ב. אני מברכת את מפקד המחוז פרץ עמר שהגיע לדיון, והסגל שלו, חברי הכנסת, השר לביטחון פנים לשעבר, אמיר אוחנה. אנחנו נקיים דיון. היה גם אתמול דיון טוב. יהיה גם היום, אני מניחה. המטרה שלנו באמת לשמוע את המצב ולשמוע גם את חברי הכנסת.

למי שזה פעם ראשונה, ראשית, תדבר נציגת הממ"מ שתציג בפני חברי הכנסת את הנתונים. לאחר מכן נשמע את מפקד המחוז, ומי שתחליט מהמשטרה, זה הזמן שלך. גם אם לא תספיק, ב-10:30 נעשה הפסקה להעלות את שר הרווחה מאיר כהן, שהוא ממונה גם על ההסדרה של היישובים הבדואים. בגלל שהוא בלו"ז, הבטחתי לו שנעצור, והכי הרבה אם לא תספיק, נחזור אליך. לאחר מכן נשמע את ראשי הרשויות וחברי כנסת במין פינג-פונג כזה ביניהם. כמו אתמול, גם היום אני רוצה להעלות אזרחים, אז אנחנו נגיע גם לזה, אבל זה מבחינת הסדר.

אני אגיד בקצרה, אני לא מאריכה בדברים. קודם כל הייתי בשבוע שעבר בסיור ארוך עם מפקד המחוז, מפקדת יחידת יואב. ראיתי את הפעילות שלהם בנגב. מאוד התרשמתי. אני חושבת שחברי הכנסת גם צריכים להגיע ולהבין, בטח חברי הוועדה, אבל בכלל לבוא ולהבין מה אתם עושים, עם מה אתם מתמודדים. יש פשיעה מיוחדת לנגב, יש פשיעה מיוחדת לדרום, וזה גם המחוז הכי גדול של משטרת ישראל, לכן גם האחריות היא גדולה יותר, מה גם שכמו שאמרתי, יש עבריינות מאוד טיפוסית לאזור, שאנחנו כמעט לא רואים באזורי המרכז-צפון ולכן צריך גם את ההתייחסות המיוחדת, סיפרת לי עליה, מהגניבה של חשמל ומים באזור, לוונדליזם שאנחנו רואים, אותה נהיגה מסוכנת ועוד דברים שאתה כבר תדבר עליהם. אני לא אכביר במילים.

אני כן אגיד שיש תחושה שגם מגובה בנתונים, שתיכף הממ"מ גם יראו לכם, יש תחושה של עליית מדרגה בתקופה האחרונה, וזה לא רק תחושות. יש לנו גם נתונים. אנחנו תיכף גם נחשוף אותם, לכן ביקשנו לכנס את הדיון החשוב הזה. אני לא אכביר במילים. אני רוצה לשמוע את נציגת הממ"מ. תני לנו את הסקירה.

בוקר טוב, אני חוקרת במרכז המחקר והמידע של הכנסת. אני כתבתי את חומר הרקע הזה לקראת הדיון, בנושא של פשיעה ועבריינות באזור הדרום. בגלל קוצר הזמן הבאנו למסמך הזה בעיקר נתונים שהיו זמינים, נתונים מתוך שנתון המשטרה משנת 2020.

חברי הכנסת, יש לכם את הנתונים של הממ"מ? אז יביאו לכם.

מה שכן הוספנו על הנתונים, זה שקלול של מספרי התיקים עם גודל האוכלוסייה וזה בעצם הופך את הממצאים ליותר בולטים. אפשר לומר שאזור הדרום בולט בכמה מדדים של פשיעה ועבריינות. נתחיל מזה ש-21% מתיקי המשטרה בכלל בישראל נפתחים באזור הדרום, וכאשר אנחנו משקללים את זה עם גודל האוכלוסייה במחוז הדרום, אנחנו רואים שיש לנו 37% יותר תיקים פר 10,000 תושבים יחסית לנתון הארצי.

כשאנחנו מסתכלים על סוגים נבחרים של עבירות שהיו זמינים בשנתון הסטטיסטי של המשטרה, אנחנו יכולים לראות שבשקלול עם גודל האוכלוסייה בעבירות אלימות ואיומים, מספר התיקים פר 10,000 נפש הוא 50% יותר גדול מהממוצע הארצי וזה בעצם הופך את התחושה הזאת שלנו לבעצם משהו שמגובה בנתונים. כשמדובר על עבירות רכוש, אנחנו מדברים על 34% יותר במחוז הדרום יחסית לנתון הארצי.

עוד ממצא מעניין שאני יכולה להצביע עליו נוגע לנושא של עבירות חשיפה. אני אגיד רגע בשתי מילים מה זה עבירות חשיפה. יש עבירות שבעצם אין עליהן מתלוננים, למשל סחיטת דמי חסות, למשל שוחד, סמים. במקרים האלה העבירות יתגלו רק אם המשטרה עושה פעולות יזומות. מסתבר שבעבירות חשיפה, אין המון עבירות חשיפה במחוז הדרום. מדובר פה על 18.9%. יש מחוזות שיש בהם שיעור יותר גבוה של עבירות חשיפה ומחוזות עם שיעור פחות גבוה. זה אומר משהו לגבי הפעולות היזומות של המשטרה.

פוקוס קטן על עבירות נשק. יש לנו כאן נתונים משני סוגים. קודם כל, חשיפה כללית לירי יכולה להתבטא בנתוני מוקד 100 של המשטרה. אנחנו מדברים פה על ירי בשטח פתוח, ירי בחתונות וירי בשטח בנוי, כאשר בשנים האחרונות נרשמה עלייה של 64% בדיווחים למוקד 100 בין 2017 ל-2020.

מוקד 100 של מחוז הדרום.

במחוז הדרום. אני חייבת לציין שזה בעצם חלק מתמונה כללית. יש עוד מקומות במדינה שבהם הייתה עלייה ואפילו יותר גדולה מזאת, ובעיקר במחוז הצפון שהוא לא נושא הדיון היום.

לא, פה את מדברת על תיקים ולא על דיווחים.

אני מדברת עכשיו על פניות למוקדי 100.

שהן מוגדרות כתיקים?

לא, פניות למוקדי 100 בגלל עבירות ירי, וזה נתון שפורסם כבר במסמך שכתבתי, שהממ"מ פירסם לפני חודש. אם אנחנו רוצים נתונים על תיקים שכוללים גם את עבירות הירי וגם עבירות נשק רבות נוספות כמו סחר בלתי חוקי, החזקת נשק, נשיאת נשק, ייצור בלתי חוקי, בעצם כל עבירות הנשק יחד, אז יש לנו גם נתונים על תיקי עבירות נשק שנפתחו בתחנות משטרה באזור הדרום, שזה אומר בעצם נגב, לכיש ואילת ביחד, וכאן אנחנו רואים שבארבע השנים האחרונות נרשמה עלייה מכמעט 630 ל-1,170 תיקים, כלומר זה עלייה באמת מאוד משמעותית. כשמסתכלים על התחנות עצמן שבהן נפתחו תיקי עבירות הנשק, אנחנו יכולים לראות ששני שליש מהעבירות נפתחו בשלוש תחנות משטרה. אנחנו מדברים פה על תחנות רהט, ערוער ובעיקר בתחנת העיירות.

לסיום, אני רק רוצה להזכיר. מבקר המדינה בדוח שלו מאוגוסט האחרון על המשילות בנגב, המבקר מביא שם בעצם נתונים וגם תובנות והמלצות בהרבה תחומים, בין היתר גם בתחום הביטחון האישי והאכיפה, ובין היתר הוא מזכיר גם את זה שהיו אמורות להיבנות תחנות משטרה חדשות באזור הדרום, בחורה, לקיה וכסייפה ולא ניבנו, ויש לו שם גם הצעות נוספות בתחום הפרוטקשן ובתחומים נוספים שקשורים לביטחון אישי ואכיפה. תודה.

תודה רבה. עכשיו אנחנו עוברים לסקירה של מפקד המחוז, פרץ עמר, בבקשה אדוני.

קודם ברשותכם אני אשיב על הנתונים שהיא הציגה כרגע. קודם כל הנתונים מתייחסים ל-2020. אני אתייחס לנתונים שהיא הציגה כרגע, והנתונים מתייחסים ל-2020 כאשר 2021 זאת שנה אחרת בתפיסה של משטרת ישראל את עולם הפשיעה באזור הדרום, שתיכף אני אפרט. ההקשרים של עבירות החשיפה הם בעצם פעילויות יזומות שלנו. יש כמות גדולה מאוד של דוגמאות לעבירות חשיפה, זה סמים, ובהרבה מאוד מקרים אנחנו תופסים כמויות מטורפות של סמים שאנחנו נאלצים להשמיד אותם ללא עבריין בקצה, כי הגידול שלהם ושיטת הפעילות שלהם היא פעילות שונה מאשר במרכז הארץ במקומות אחרים, אבל בסך הכול תיכף אני אזכיר מה אנחנו עושים בשנת 2021. זה תפס תאוצה שונה לגמרי.

זה בגלל שאתם מוצאים חממות שאין להם בעלים, של קנביס?

כן. כדי להשמיד חממה של קנביס אני צריך כ-100 שוטרים שייצאו לשטח, יאבטחו את המקום, יאבטחו את הטרקטור שמשמיד. יש פה היקפי כוח אדם מאוד גדולים, ובקצה של הטיפול הזה, שזה כמעט אורך יום, אין בקצה הזה איזשהו תיק גלוי שבעצם הבאנו חשוד ונוכל להעמיד אותו לדין, כי הוא פשוט זונח את המקום כדי לא להיות מופלל.

מבחינת התיקים, היקף התיקים של המחוז הדרומי שנרשמו בשנת 2020, אתן רק דוגמה. בין מחוז דרום למחוז מרכז, שמחוז מרכז הוא המחוז השני, אנחנו פתחנו 58,000 ומחוז מרכז 54,000, שזה פחות או יותר מחוז בעצימות לא פחותה משל דרום. להם יש יותר היקפים כי סוג ומאפיין הפעילות הפלילית היא שונה משלנו, אבל בסוף רואים שיש פה פעילות ענפה מאוד של המחוז הדרומי בהקשרים של טיפול משטרתי בעבירות פליליות, כי לכל תיק כזה יש מתלונן ויש קורבן. לצורך העניין, תיק שנחקר.

בעבירות חשיפה היא דיברה על תיקים גלויים. התיקים הגלויים הם תיקים שבהם מובא חשוד לחקירה אבל הוא לא בהכרח יעמוד לדין, כך שיש לזה סוגיה שהיא לא מושלמת. התיק עצמו שהוא בעצם המשמעותי ביותר זה התיק שהוגש בו כתב אישום או שהיה מעצר והגענו איתו עם כתב אישום עם בקשה למעצר תום הליכים. ככה אתה מרחיק את העבריין ולא מאפשר לו להמשיך לפעול בהיבטים הפליליים שהוא ממשיך לעסוק. להרחיק אותו זה לחימה בפשיעה הרבה יותר משמעותית מבחינת הנתונים.

כל מה שקשור לעבירות החשיפה שהם קשורים ומאפיינים את הנגב, זה עבירות אמל"ח, ירי ועבירות של הצתות, העבירות הקשות שמבוצעות בעקבות פעילות סד"חית, שם אנחנו עולים לא רק בעשרות אחוזים, במקרים מסוימים אפילו מאות אחוזים. היקפים של עצורים, כמעט 150% יותר. מיקוד הפעילות שלנו בעקבות אותן תלונות או רחשי הציבור או תלונות הציבור שבאות אלינו כמעט מכל זווית, גם מהתקשורת, גם במסגרת התלונות, גם בשיח הציבורי וגם במדיה החברתית שהיא הפכה להיות מרכיב מאוד חשוב לנו כדי לדעת מה מציק לאזרח, ובעצם אנחנו מכווינים את עצמנו לטפל בתופעות שמכאיבות לאזרח, לאו דווקא בהכרח מה שחשוב למשטרת ישראל. בעצם אפשר לומר, מה שחשוב למשטרה זה מה שחשוב לאזרח. אנחנו בעצם משרתים אותו.

מאוד יכול להיות שבתקופות מסוימות המשטרה תזניח או תטפל בעצימות נמוכה בתופעה מסוימת, כשהיא תתמקד בתופעה אחרת שהציבור הניף לנו אותה להנחתה ונצטרך לעשות את זה, כך שאני יכול להגיד שבשנת 2021 כמעט בכל פרמטר שהם פרמטרים של עבירות חמורות: בריונות, פשיעה חמורה של סד"ח, הצתות, תפיסות נשק, ירי בשטח בנוי, אנחנו עולים בעשרות וחלק מהם גם במאות אחוזים, וכשאני מדבר בקצה יש גם עצורים. זאת לחימה בפשיעה. כשהכוונו את המלחמה שלנו לכיוון הזה, אנחנו ציפינו לראות עלייה בתחושת הביטחון, שהציבור בעצם הגיב למעצרים ולפעולות שאנחנו עושים, וזה בא לידי ביטוי לצערי בדיליי. גם כשאנחנו מבצעים מעצרים, התחושה כנראה מתמוססת לאורך זמן.

מעצרים, הנתונים כאן זה מעצרי ימים או מעצרים עד תום ההליכים?

איפה אתה רואה?

זה של הממ"מ.

הבנתי.

באת אחרי הסקירה של הממ"מ.

אני תיכף אסקור, אדון בן גביר, את המעצרים ומעצרי תום הליכים כדי שתדע פחות או יותר את המשמעויות ואיכויות המעצר. אגב, זה לא אומר שבדרום אין בעיות. יש בעיות שאנחנו כנראה לא נפתור אותן בשנה-שנתיים, אבל אני יכול להגיד בצורה ברורה שאנחנו בכיוון הנכון. יש לנו תוכניות מאוד משמעותיות שתיכף אני אפרט מה אנחנו עושים היום, מה אנחנו מתכוונים לעשות בטווח הקצר ומה אנחנו מתכננים לעשות בטווח הארוך. יש פה איזושהי תוכנית מאוד מסודרת. כמובן שהיא מגובה במשאבים ודברים נוספים, וכלים שנקווה לקבל בהקשרים, בעיקר בסמכויות, ואם כן נקבל את כל הדברים האלה, כל השטח הגדול הזה של 66% משטחה של מדינת ישראל יקבל צביון אחר לגמרי, הרבה יותר יציב, הרבה יותר בטוח והרבה יותר פרקטי בהיבטים שהציבור מצפה מאיתנו להגיב לעניין הזה. אם תירצו, אני יכול עכשיו לפרט את מה שאנחנו עושים ומה אנחנו נעשה בטווח הקצר ובארוך. אם תירצו, נמשיך בדברים הנוספים, אז ברשותך.

בוא אולי תתחיל בסקירה שגם חלק ממנה אני שמעתי, מה ההתמודדויות בעיקר של המחוז שלכם ומה עושים. כמובן חברי הכנסת ישאלו אחרי זה שאלות ואתה תתייחס אליהם שוב.

מתחילת השנה עם כניסתי לתפקיד, לקחתי את כל המחוז מבחינת הסד"כים וניסינו לאגם כוחות כדי להקים כוחות משימה ייעודיים לתופעות שהזכרתי כרגע, והתופעה הכי בולטת בדרום היא הבריונות. כשאני מדבר על בריונות, אני מדבר על בריונות כאלה שמציקים לנערות. כשאני מדבר על בריונות, זה שודד. כשאני מדבר על בריונות, זה אדם שמשתולל ברכב ועושה חרקות בתוך ביג או במקומות שיש בהם הרבה מאוד קהל, עם חלונות כהים והרבה מאוד דברים מהסוג הזה. כשאני מדבר על בריונות, זה להטיל אימה על הציבור ולא משנה אם זה ציבור בתוך באר שבע או ציבור בתוך רהט. זה בכלל לא משנה. החלטנו לטפל בדבר הזה. זה מה שהציבור אמר לי בדרכים שהזכרתי קודם, מה מציק לו ומה הוא מבקש ממשטרת ישראל לסייע.

הקמנו מפקדה אחת גדולה של כמעט 300 שוטרי מג"ב ברהט כדי לתת תחושת ביטחון לרהט. רהט זאת עיר גדולה מאוד. יש בה הרבה מאוד משפחות מסוגים שונים, מקבוצות שונות של מטות. מטבע הדברים כשגרים כולם בצפיפות, אז יש לא מעט בעיות. היו שם תופעות ירי מטורפות והמפקדה הזאת של מג"ב בראשות של מפקד מג"ב דרום שהוא בדרגת ניצב משנה, הוטל על העיר רהט באופן מלא.

בשל התחושות הקשות של העיר באר שבע, הקמנו מפקדה בתוך העיר באר שבע מתוך סד"כים שלנו. אגב, פשוט אספנו מהיקב ומהגורן ובוודאי החלשנו תחנות אחרות, כי בסוף התקנים האלה באים מתוך יחידות קיימות, והטלנו אותם לתוך העיר באר שבע כשמרב הפעילות שלה הייתה במסגרת של בריונות, תנועה פורעת ומסוכנת, ולצורך העניין היו הרבה מאוד הישגים של הרבה מאוד תפיסות כלי רכב. אני סתם אסבר את האוזן. תפסנו מעל 60 טויוטות קורולה שהן מזויפות, שנאלצנו בדרך כזו ואחרת להחזיר בשל היעדר יכולת להוכיח, כי לא היה לנו מספיק כלים, את הרכב שהוא רכב מזויף וגנוב, אבל החלטנו להתעקש. אספנו את המכוניות האלה. חלקן הוחזרו לחברות הביטוח, חלקן הוחזרו לבעלים, הכול לפי העניין. זו דוגמה אחת. יש הרבה מאוד מעצרים של אנשים שנוהגים ללא רישיון נהיגה, ויש כמות גדולה מאלה שנוסעים ללא רישיון נהיגה. הדינמיקה הזאת יצרה איזושהי יציבות מסוימת. לא שהיא סיימה את הפשיעה, אבל היציבות הזאת היא יציבות נשלטת שקל לעבוד איתה לאורך זמן בצורה מאוד שיטתית ומסודרת.

המפקדה השלישית שהקמנו זאת מפקדת צירים. מי שמפקד על המפקדה הזאת זה מפקד יחידת יואב שיש לו את כל הכלים לפעול על צירי התנועה באופן כזה שכל מי שיזרוק אדם מהכביש ויסכן את חייו על ציר הנסיעה, הוא ייעצר. אין לו שום סיכוי לברוח. לצורך העניין גם הקמנו יחידת רקיע שזאת יחידה עם הרבה מאוד רחפנים שמשתמשים ותופסים את כל הצירים, שהם שם מזהים. כמובן אחרי שהם נותנים לנו צילום מלמעלה, יש צוותי תגובה למטה, שכל מי שמתפרע בקצה, הוא פוגש משטרה והוא נעצר. אני יודע להגיד שבמקומות מסוימים שעבדנו בצורה הרבה יותר אמיתית ורצינית, ההיקף של העבירות שם הצטמק למצב של מספר עבירות נסבל, דומה לכל הארץ.

אנחנו בעיקרון בשיתוף פעולה עם הצבא. מרמת נגב דרומה עשינו פעולות משותפות בינינו לבין פיקוד דרום. בנינו שתי פקודות שמשרתות את הציבור למרות שהציבור יחסית שם מאוד דליל, זה כמה יישובים על תא שטח ענק שבעבר לא ראו משטרה כי לא היה לנו כוחות לתת להם לשם לתוך הסיפור הזה, אבל השילוב עם צה"ל הביא אותנו להפעיל מספר ניידות משולבות חייל-שוטר בתא שטח מאוד גדול, שזה גם הביא את אותותיו בכל מה שקשור להתפרעות על הצירים. גם בעלי חיים וגמלים על הצירים והרבה מאוד תופעות שהן היו תופעות קשות, הן די מוסגרו.

התוכנית העתידית להמשך, אלה ארבעת המפקדות שכרגע הזכרתי, שהן פועלות מאז תחילת פברואר 2021 ואנחנו מקווים להמשיך לפעול איתן לאורך זמן. כמובן המפקדות האלה ישנו צורה מעת לעת כדי להשאיר אותן רלוונטיות, ובמסגרת הזאת אנחנו רואים הרבה מאוד תפוקות של עבירות חשיפה שאנחנו מביאים לידי ביטוי, הרבה מאוד תפיסות של כלי נשק, מאות כלי נשק, יותר מאשר בשנה שעברה ויש עוד אלפים. אני לא מנסה לתת תחושה שאין יותר כלי נשק במגזר. אנחנו מדברים על עלייה של 30% בתפיסות רק כלי נשק, לא חומרי נשק נוספים.

יש לכם הערכה כמה כלי נשק לא חוקיים יש, באופן גס?

יש אלפי כלי נשק אבל קשה לי להעריך. זה סתם איזה גחמה שאני יכול להגיד לך.

זה 30,000, 100,000? סדר גודל.

אין למשטרת ישראל הערכה רשמית. יש מספר שמישהו פעם זרק, 400,000, אבל אין לאף אחד מושג.

כל מספר שלא תזרוק, אף אחד לא יכול להוכיח אותו.

בקושי אפשר להוכיח כמה אנשים מתגוררים.

נכון. גם שם אין רישומים מספיק מדויקים אבל בסופו של דבר בתוך הכאוס הזה אנחנו מנסים לעשות את הדבר הכי נכון, פעם אחת, לשרת את הציבור הבדואי שרובו הגדול הוא אוכלוסייה נורמטיבית, טובה שאני מכיר אותה למעלה מ-36 שנים ויש לי הרבה חברים מהמגזר הבדואי. יש קומץ קטן שעושה רעש כל כך גדול אבל הרעש הזה הוא מוצדק. הוא בלתי נסבל ואנחנו ערים לעניין הזה ונותנים פתרונות לא מעטים.

לשלב הרחוק יותר, אנחנו הרי גם קוראים עיתון ואנחנו רואים שיש כוונה לעשות הסדרה לנושא של המגזר הבדואי. כדי לעשות הסדרה צריך ליצור גם במקומות שיוסדרו שתהיה משילות. שם יש תכנון לפצל את מרחב הנגב לשני מרחבים ולהפוך אותו למרחב ייעודי לטובת הסיפור של הסדרה, שסוף סוף אולי יצליח והבדואים יוכלו לגור במקומות מאוד מסודרים. אזרח במדינת ישראל, זה לא מספיק שיש לו תעודת זהות. אזרח במדינת ישראל צריך כתובת, מקום מגורים. הוא צריך גם לשלם ארנונה, מים וחשמל ואז בעצם יש לו מסגרת של משימות שהוא מציית להן, וכזה הוא הופך להיות אזרח מן השורה, לכן צריך לסיים את הסיפור של ההסדרה מהר.

חלקם לא רוצים. הציעו להם אדמות, הציעו להם דברים. הם לא רוצים בכוונה כדי לא לשלם ארנונה. יש מקומות, ואתה יודע את זה, שהכשירו להם. אמרו להם, בואו תיכנסו. הם לא רוצים כי הם לא רוצים לשלם ארנונה. אני לא מכליל את כולם אבל זה המצב.

זה הרבה יותר עמוק מלא רוצים לשלם ארנונה.

לא, לא. לא פותחים עכשיו. זה לא קשור למפקד המחוז. אני רוצה שתתייחס באמת לנושאים שלך וגם אם אתה יכול להגיד על עניין "שומר החומות", כי גם אתמול היה לנו דיון ודיברנו גם על הדרום, איך מונעים את זה לפעם הבאה, את חסימת הכבישים.

אגב, כל מה שאמרתי שאנחנו עושים זה מתוך הסד"כ הקיים של המחוז הדרומי. פשוט שינינו את סדרי העדיפויות. משום שכרגע סדר העדיפות בפרמטר הכי גבוה זה תחושת הביטחון, היינו חייבים לתת לה פתרון ושינינו את סדרי העדיפויות שלנו במחוז. זה יכול להימשך לתקופה מסוימת, אבל כדי לשים את זה כמשהו על סדר היום קבוע, ברור לגמרי שצריך לשנות את המאזן של המשאבים כדי שהמשאבים אלה יוכלו לתת את זה לאורך זמן.

אנחנו ב"שומר החומות", אני רוצה להזכיר לכולכם, זה היה 10 במאי. מחצית מהמחוז הדרומי היו בירושלים. היה יום ירושלים, יום קשה. ראינו את התמונות, כולנו, בטלוויזיה. לא נעים לראות. קשה. גם הכוחות שלנו עלו לירושלים לסייע. הכוחות שלנו, כשאני אומר עלול לירושלים לסייע, זה כל כוחות הדלתא המקצועיות שיודעות לבצע פעילות הפרות סדר ודברים מהסוג הזה, כמו יואב, יס"מ וכן הלאה.

לצערי ב-15:00 בצוהריים קיבלנו התראה לגבי הרצועה שיש כוונה לחצות אותה ולבצע איזשהו פיגוע ראוותני כזה ואחר, ויש פקודות מסודרות גם לנו וגם לצבא. נאלצנו להוציא 600 שוטרים גם מהמחוז וגם מתוך ירושלים כדי להגן על העוטף ועל הצד הדרומי של המדינה כדי שמישהו לא יחדור ויבצע פיגוע. 20:00 בערב התחיל האירוע השלישי המשמעותי, שהתחילו ליידות אבנים על הצירים, להבעיר צמיגים. זה תמיד מתחיל בשגב שלום. אנחנו גם יודעים מה הסיבה ולמה זה שם.

למה?

כי מבנה האוכלוסייה של שגב שלום הוא קצת יותר מוטה לשטחים ולכל מיני היבטים אחרים של אוכלוסיות שונות, ושם כנראה הבטן קצת יותר מקרקרת כשקורים כאלה דברים. הכול מטאפורי, כן? בסוף משם הכול התפרץ והגיע כמעט לכל היישובים. כל הצירים של הנגב היו עם אבנים וצמיגים ואפילו הפילו עמודים, דבר שאני לא זכרתי שפעם קרה מקרה כזה, אבל להפיל עמוד על כביש, צריך לעשות לזה עבודה לא קטנה. צריך להיות מפתחות וכלים מיוחדים, אבל הם כן הצליחו לעשות את זה. זה סיכן את כל הציבור ובעיקר את הבדואים. אגב, גם הבדואים רעשו וגעשו למה זה קרה.

אגב, אלה שהפילו את העמודים כבר שוחררו כי השטח נרגע.

בסדר, זה אחר כך אתה תגיד.

זה לא בטענה אליך. אני מציין עובדה.

הוא ציין עובדה.

אני יודע למה אתה מכוון. אני אגיד רק מה נעשה. תוך יומיים סיפור המאורעות של "שומר החומות" במחוז הדרומי נגמר. למה הוא נגמר? כי לנו היה בסיס מודיעיני מספיק טוב וידענו כמעט כל דבר, מי זרק אבנים, מי הבעיר צמיגים, מי הפיל עמודים.

ומה עשיתם למי שזרק אבנים?

כמה אנשים היו מעורבים?

אמרתי לפני שנכנסת, חבר הכנסת בן גביר, שיסיים לדבר מפקד המחוז, חברי הכנסת ישאלו אותו שאלות. הוא נשאר פה. זה בסדר מדי פעם הערות ביניים, אין לי בעיה, אבל אם יש לכם שאלות של כמה כתבי אישום, כמה הוגשו, בסדר, וגם יש פה נציגה של הפרקליטות. גם היא הגיעה לפה כי ביקשתי, אז היא תענה גם.

אני אומר אותם ואם חסר משהו, אני אשלים לך. אנחנו עצרנו ביומיים שהתרחשו האירועים למעלה מ-500 עצורים שלנו היה אינדיקציה שהם זרקו אבנים, הבעירו צמיגים ועשו פעולות כאלה ואחרות. ברור לגמרי שנגד כל ה-500 לא הצלחנו להביא ראיות, אבל כנגד 135 כן הבאנו ראיות וכן הגשנו כתבי אישום בבית המשפט המחוזי באמצעות הפרקליטות, בעבירות חמורות של המרדה, של הסתה, של עוד כל מיני סעיפים. אני באופן אישי אחרי 40 שנה לא ראיתי סעיפי עבירה כאלה של כתבי אישום.

שאלת ביניים. מפשיעה ממניע לאומני, אנחנו יודעים זה כפל. אתם משתמשים בסעיף הזה בנגב או שזה רק בחברון וביצהר?

ממש לא. אני רוצה להגיד לך, אנחנו אפס סבלנות לעבירות אלימות בדרום. אגב, אני הייתי במחוז חוף. גם בחוף, כי אדם אלים יישאר אלים לעד. הכאת פעם, תכה עוד פעם. זה כלל. אני אומר לכם שבעניין של אלימות לא מוותרים. 135 עצורים עם כתבי אישום חמורים ביותר. אני מימיי לא ראיתי כתבי אישום כל כך חמורים בסעיפי אישום שמואשמים. כשהפרקליטות הגישה את כתבי האישום לבית המשפט המחוזי, כולם קיבלו מתן החלטה, חלקם בדיונים נוספים, בעיון חוזר, בכל מיני תסקירים כאלה ואחרים, מצאו את עצמם מחוץ לכלא עם אזיק אלקטרוני. לא שאני מרוצה מזה. אני יודע שגם הפרקליטות לא הייתה מרוצה מזה.

הוגשו עררים?

ניסינו. זה לא אנחנו וזה לא רק הפרקליטות, כי אין לנו עצמאות לשלוט בכל התהליכים האבסולוטיים האלה, כי יש גם רמות ומדרגים. אנחנו עובדים לפי מדרגים ורמות. אני אומר לכם שיומיים אחרי אירועי "שומר החומות" במרחב הנגב במחוז הדרומי לא זרקו אפילו גרגר של אבן כי התרעה יושמה. אני אומר לכם בצורה הכי ברורה, אנשים שם קרסו, אלה שנעצרו, כי אף אחד לא גיבה אותם ולא סייע להם בתקציבים כדי למנות עורכי דין, ונשארו לבד עם ייצוג יקר מאוד בבית המשפט, והדבר הזה לדעתי יחלחל ואם יהיה אירוע דומה בעתיד, כנראה שזה לא יקרה עוד פעם. אולי יקרה באופן מינורי אבל לא באופן כזה גדול.

אני רוצה להגיד לכם שהזעקות הכי גדולות שקיבלנו זה גם מהציבור הערבי, שהם לא אהבו את מה שהם ראו. אני מדבר על הצד הנורמטיבי. הם ניסו, חלקם, להוריד ולהסדיר. זה לא עבד כי מישהו הכווין אותם. רוב האנשים הם אנשים שבאו מצאצאים של דור ב'. יש להם משבר זהות לא פשוט, האם הם כאלה או הם כאלה, ומאוד יכול להיות, ויש לנו לצערי כמות גדולה מאוד של בני נוער מהסוג הזה, שחייבים למצוא לדבר הזה פתרון.

דור ב', הכוונה פלשתינים, איחודי משפחות.

למה איחודי משפחות? זה מילה מכובסת. זה פוליגמיה של ריבוי נשים שאסורה במדינת ישראל. אני מציעה לכל מי שיושב כאן, לחברי הכנסת לקרוא את המסקנות של הוועדה של אמי פלמור ולראות את מצב הפוליגמיה שקיים בנגב וריבוי נשים, שלא לדבר שאתמול היה לנו שיחה ארוכה גם עם מאיר כהן וגם מנכ"ל ביטוח לאומי על זה שיש שם תופעה של גירושין, של מזונות שמשלמים 100 שקל ואז המדינה נכנסת בנעלי החייב, אבל עזבו. תאמינו לי, בנושא של פוליגמיה אני מבינה מצוין.

ההתנהלות מביאה לנו דור ב' של פלשתינים שלא היה. זה תופעה שאנחנו נחשפים אליה בעיקר בשנים האחרונות, ודור ב' של פלשתינים שנמצאים במדינה ונקרעים בין הזהות הלאומנית פלשתינית לבין הזהות הבדואית, ולכן אומר ובצדק מפקד המחוז, משהו השתנה מבחינת האוכלוסייה אבל זה לא רק משטרה, זה גם חינוך ורווחה שאנחנו צריכים כמדינה להתגייס גם לטובת הנשים, אבל גם לטובת הילדים האלה שברובם אפילו לא מדברים עברית.

אגב, דבר מדהים, אני לא יודע אם יש פה ממשרד החינוך מישהו. לא יכול להיות שאזרח במדינת ישראל ולא משנה מה דתו ומה השקפתו העולמית, הוא צריך ללמוד עברית בכיתה א'. זאת הכיתה שאפשר לקלוט עברית. הם לומדים מכיתה ג'. אני רוצה לגייס שוטרים. הם מגיעים אליי לבחינה הכי בסיסית, הם לא מצליחים לעבור כי הם לא מבינים את הבנת הנקרא, אז זה מסכל להם עבודה. מה אני עושה כדי בכל זאת לגייס מתוך המגזר הבדואי שוטרים, כי זה חשוב מאוד, אז אני עושה לכם מכינה שנה לפני.

יש כבר מכינה כזו?

כן. כבר סיימנו מחזור אחד שלם.

זה הראשון?

לא, זה המחזור השני.

כמה שוטרים בדואים נמצאים עכשיו במרחב?

במדויק אין לי אבל מדובר בכמה עשרות, שזה מעט. זה בטל בשישים.

אבל זה לא בעיה לשים שוטרים במקום שהם גרים בו? אתה לא יוצר להם בעיה? אם יש שוטר שגר ברהט, אתה לא יוצר לו בעיה? אני שואל כי אני יודע שהמשטרה פועלת בלא לשים - - -

אתה צודק, אבל אם אני אעשה השמה נכונה, לצורך העניין, אני לא אשים את הבדואי במקום שזה השבט האותנטי שלו, אז זה יהיה בסדר. מה חשוב בשוטר הערבי? השוטר הערבי שבא מהם מכיר את כל המגבלות של המסורת. לפעמים שוטר יהודי שעושה איזשהו אקט מסוים של אכיפה והוא לא מבין שפה הוא בעצם עבר על אחד מהכללים שאסור לך לעבור בתוך המגזר בהקשרים של תרבות. אתה תלמד אותו ובכל זאת הוא יפספס כי הוא בא היום לבית, מותר לו לעשות הכול. הוא בא למגזר הבדואי, הרבה מאוד דברים הם אסורים. אנחנו רוצים לכבד את האוכלוסייה הזאת ואנחנו לא רוצים לטעות ולשגות. חשוב גם שיבינו, גם מתוך האוכלוסייה, כמה מורכב לטפל בבעיות ותופעות פשיעה שהן בעיות חברתיות, שהם יצטרכו להיות אולי המנהיגות העתידית החיובית כדי שיובילו את המגזר הזה למקומות הנכונים ולא למקומות הלא נכונים.

בסך הכול במצטבר יש לנו מענה ותוכנית. חלק מהתוכנית היא בעצם כבולה בהקשר של מתן משאבים, שבסוף זה הנגזרת של התוכנית. אין תוכנית שהיא לא עולה כסף, ובסופו של דבר נצטרך לראות איך אנחנו משלבים את הסיפור הזה מול המשרד שלנו, מול משרדי הממשלה השונים כדי להביא את המיצוי המקסימלי שהאזרח בדרום ירגיש כאחד העם, גם האזרח הבדואי וגם האזרח הישראלי.

תודה רבה. יהיה לך שאלות של חברי הכנסת, אז תרשום לך ובסוף תיתן עוד התייחסות. לפני חבר הכנסת רק אני רוצה לשמוע את נציגת הפרקליטות.

הערה לניצב. גם האזרח הבדואי וגם האזרח היהודי.

אוקיי. נציגת הפרקליטות, עו"ד טל אדיר כהן, מנהלת מחלקה בפרקליטות מחוז דרום-פלילי. בקשה.

לגבי הנתונים, אנחנו התמקדנו בנתונים של כתבי אישום שהוגשו, למרות שאני חייבת לומר שאנחנו בקצה. רוב העבודה שמתבצעת בשטח בלתת תחושת ביטחון לאזרח, לבלום, לסכל ולמנוע את התופעות, היא של המשטרה. אנחנו מקבלים בסופו של דבר את מה שהצליח לעבור את כל הדרך, לגבש ראיות ולהבשיל לכדי כתב אישום. אני יכולה לומר שבמחוז הדרום יש כמות גדולה של כתבי אישום שמוגשים עם בקשות למעצר עד תום הליכים, יותר מבכל הארץ.

יחסית גם למספר האוכלוסייה, כן? זאת אומרת, זה לא רק בגלל שזה אזור הכי גדול בארץ.

אני עכשיו אתמקד בנתונים של כמה תופעות פשיעה בולטות. למשל בתחום הנשק והירי, אני מסתכלת מ-2017 עד היום שאנחנו עוד לא סיימנו שנה שלמה, בממוצע מוגשים בין 95 ל-100 כתבי אישום בשנה. בתחומי האלימות החמורה, בממוצע בסביבות ה-80. סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, בסביבות 20 כתבי אישום. סיכון חיי אדם על ידי השלכת אבן, השנה למשל היה גידול מאוד גדול. עד למועד הזה הוגשו כ-25 כתבי אישום כאלה בהשוואה לשנים קודמות שהיו חמישה, שישה או תשעה כתבי אישום.

אבל זה לא רק כתבי אישום, כי השאלה היא גם מה אתם עושים אחר כך. אם אתם מגישים כתב אישום ואחרי זה מתפשרים איתם באיזה הסדר טיעון מביך, אז יש לנו בעיה. אני יודע במחוז ירושלים, במחוז צפון הענישה היא מאוד מחמירה. זה שנים בכלא. זה מה שאתם מבקשים ומקבלים?

קודם כל יש הבחנה בין תיקי זריקת האבן של ירושלים, ברובם, לבין שלנו, ששלנו לא מוגשים ממניעים לאומניים ואידיאולוגיים, לרוב. אני לא מדברת על "שומר החומות", אני מדברת על השגרה הרגילה.

למה?

כיוון שהעובדות מוכיחות שזה לא נובע ממניע אידיאולוגי או לאומני.

כל ההתפרעויות האלה של "שומר החומות" זה לא היה לאומני?

לא, היא אמרה בלי "שומר החומות".

אמרתי שאני לא מדברת על "שומר החומות". העבירה הזאת הייתה קיימת קודם. ב"שומר החומות" ההתייחסות הייתה שונה. סך הכול ב"שומר החומות" הוגשו 63 כתבי אישום עם 127 נאשמים, כולם עם בקשות למעצר עד תום הליכים. כמו שמפקד המחוז הבהיר, לא כולם נשארו במעצר עד תום הליכים. עו"ד בן גביר יודע זאת היטב, יש דינמיקה לדברים.

איזוק בפיקוח אלקטרוני והרחקה מהאזור. בדרך כלל לא משאירים אותם ברהט. מישהו שזרק אבן ברהט לא צריך לחזור לרהט. ככה זה בירושלים מקובל, שמישהו שזרק אבן בירושלים, מגלים אותו.

אם הגשנו בקשה למעצר עד תום הליכים, אז אנחנו מתכוונים שיהיה מעצר עד תום הליכים. אנחנו לא הגורם המחליט, אנחנו הגורם המבקש.

זה אני יודע.

אוקיי. אם זה בסופו של דבר נגמר באיזוק, אנחנו ננסה למקסם, לבקש כמובן שהוא יורחק מהאזור, ולרוב עבריין לא מוחזר לאיזוק אלקטרוני בתחום ביצוע העבירה, לא רק בתחום הזה. עם הזמן, אין מה לעשות, ברגע שהאש יורדת, מגישים עיונים חוזרים, אני לא צריכה להגיד לך.

כמה הרשעות יש מ"שומר החומות"? כמה משפטים מנהלים?

ראשית, אנחנו עוד לא שם. זה מאוד טרי.

גם מפקד המחוז אמר לי שיש עדיין חקירות שעוד לא הגישו אפילו, שיש כאלה שעוד חוקרים אותם ועוד לא הגישו עליהם כתבי אישום של "שומר החומות", נכון?

איך יכול להיות?

אני אסביר למה. מכיוון שהיו אירועים רבי משתתפים שהמשטרה סימנה את החשודים. הם היו בבחינת ד"ח (דרושי חקירה) ואחד אחרי השני, לאט לאט כולם הגיעו וימשיכו להגיע. אנחנו הגשנו כתבי אישום לאחרונה על אירועים שהיו בתחילת "שומר החומות", זאת אומרת, אנחנו לא מוותרים לאף אחד, בשיתוף פעולה מלא - - -

אני יכול לספר לך בשאלה ששאלת, שייקח עוד שנה לסיים להוביל את כל אלה שיש בידינו ראיות כדי שבסופו של דבר יוגש כתב אישום.

זה בגלל שאתם לא נכנסים לבתים?

לא, לא. אתה חייב לבוא איתנו פעם אחת. אני מזמין אותך לביקור. אתה תבוא איתי לבקר ותגיד לי לאן בדיוק אתה רוצה להיכנס, אפילו למקום שהוא הכי מפחיד. אתה תיכנס איתי בוודאות, לא יקרה לך שום דבר.

שר הרווחה מאיר כהן מחכה כבר בזום, ממונה על ההסדרה של הבדואים, קיבל את התפקיד לדעתי בשבוע האחרון, אבל איש הנגב, איש דימונה, מכיר מצוין את האזור. אני מבקשת להעלות אותו בזום.

שלום לכולם.

שלום אדוני. בינתיים שתדע, היה סקירה של מפקד המחוז, סקירה של הממ"מ בכל מה שקשור לעלייה בפשיעה ועבריינות באזור הדרום, ונציגת הפרקליטות. בקשה.

מירב, תודה רבה לכם, תודה רבה לכל הנמצאים. שלום פרץ עמר, שמעתי אותך, ושלום לכל המכובדים שנמצאים שם, חברי הכנסת. ראו, אני ארצה להוסיף. אני מקווה שאני אוסיף לדיון הער והמכובד, משהו מתפקידי היום, מהנתונים שאני מנקד ומהשיח החדש עם הבדואים בפזורה.

תפקיד הרשות הוא באמת לארגן את ההסדרה. אני רק רוצה לתת נתונים. 300,000 בדואים חיים בנגב, ריבוי של בן 3.5% ל-3.8% כך שכל שנה מתווספים והדור הצעיר גדל וגדל. קצת יותר מ-50% נמצאים בערים מסודרות שזה רהט וכסייפה ולקיה וכו', והשאר נמצאים בפזורה, זאת אומרת בכל מיני צבירים אנחנו קוראים לזה, ב-1,000 צבירים, כלומר ב-1,000 נקודות שפזורות ברחבי הנגב, במיוחד במשולש בין באר שבע לדימונה ולערד. לצערי הגדול רובם הגדול מגיעים לבית הספר אחרי כמה דקות טובות של הליכה בשמש הקופחת ובגשם הנורא.

אנחנו מגלים עוד כמה עובדות שצריך לשים אותן בוועדה כזאת ולא להתעלם מהן, כי הדבר הכי טוב זה לקחת את זה למישור הפלילי ולהגיד אוקיי, שם יש משטרה, אנחנו פותרים. אנחנו חייבים באומץ גדול מאוד לשים את הכול על השולחן. יש שם תחושות לאומניות לא קלות. יש שם תחושה של הדתה. יש שם אצל חלק מהאנשים, אני פוגש את זה אצל חבר'ה צעירים, יש להם בעיה גדולה מאוד של זהות ואני מתחיל להגיע למסקנות שבניגוד לערביי מרכז הארץ והגליל, הקשיים שלהם בהשתלבות בחברה הישראלית, של הערבים הבדואים בדרום, הם הרבה יותר מורכבים בגלל הדברים האלה שאמרתי.

עד היום ניסו לדבר מעל הראש שלהם. אחד הדברים שאני היום מנהיג זה לשבת איתם בשולחן, גם אם הדברים שנאמרים הם דברים קשים אבל הם השותפים לשיח. היום בשעה 13:30 בבאר שבע אנחנו מקיימים פגישה של כל ראשי הרשויות בנגב אצל רוביק בחדר, הבדואיות והיהודיות, כי חייבים להתחיל לדבר וחייבים להרגיע את השטח. זה לא צריך למנוע את הטיפול שאנחנו כרשות עושים, שהמשטרה חייבת לעשות, כי יש היום שתי מערכות חוק וצריך להגיד את זה. יש מערכת חוק שהיא החוק של מדינת ישראל, הברור, שאם אתה עובר אותו, אתה נענש, ויש מערכת חוקים שהופכת את המקום למקום שהוא קשה מאוד. לנסוע מבאר שבע לדימונה ב-00:00 בלילה זה בערך לבלום בין שלוש לארבע פעמים כי אתה נתקל בנסיעה מטורפת שמסכנת את חיי הנוהגים וחיי אדם. להיכנס לתוך היישובים ולראות את התשתיות ולראות שאין כמעט תשובה לא לבנייה בלתי חוקית ולא לבעיות כל כך קשות.

שאלתי בחור צעיר, למה? הגענו ביחד לתחנת דלק. למה אתה עוקף ונוסע ככה? הוא אומר לי, ואלה אדוני, קשה לי לעבור מהכפר שאני נוסע שם איך שאני רוצה, ואין תמרורים ואין משטרה. שתי דקות אחרי זה אני יוצא לכביש ואני ממשיך לנהוג באותה תרבות. אז אלה הדברים שאנחנו צריכים לטפל בהם. אחד, זה להחזיר את המשילות.

אתה מכליל, אדוני השר. אתה מכליל על אוכלוסייה שלמה. אתה מצטרף ללהקה פה של המסיתים נגד ציבור שלם. אם יש כמה נהגים, יש חוק. מי שעובר על החוק, צריך להגיש נגדו, אבל לבוא ולהסית נגד אוכלוסייה שלמה, נגד 300,000 אזרחים בדואים - - -

חבר הכנסת סעדי, אני קוראת אותך לסדר פעם ראשונה. מספיק. דיברת ודיברת. תעצור.

לא יכול להעיר הערה לשר?

לא, לא. אתה מעיר ומעיר ומעיר. תעצור. אני קוראת לך, אתה בכלל לא מתייחס אליי.

אז עצרתי.

סליחה, אתה תעצור. יחסית, עם כל הכבוד, אנחנו שומעים פה את הדברים. הדבר האחרון שאפשר להגיד, שהוא מכליל. האחרון. תיתן למאיר לדבר, ועם כל הכבוד, זה דברים שחברי כנסת פה, אני רואה מהימין, מגלגלים עיניים, אז תאמין לי, הדבר האחרון שהוא עושה זה הכללות. בקשה, מאיר.

גבירתי היושבת-ראש, חבל שאמרת את זה, סעדי. אתה יודע שאני לא מכליל ואתה יודע שאני ממש - - -

אני מכיר אותך, לכן הערתי.

זה טקטיקה.

מאיר, חבל להתחנף.

זה מיותר.

זה טקטיקה, מאיר. ככה הם עובדים. הם מלחיצים. אני קלטתי אותם בוועדות. הם יגידו לך תיכף גזענות. אני למדתי את השיטה. כל דבר זה גזענות, גזענות.

הוא לא מפריע, הא? אני הערתי הערה, בן גביר כבר מעיר אלף הערות.

מספיק. בקשה אדוני השר.

חשוב לי להגיד את הדברים. תראו, אנחנו יכולים לשבת כאן ולגלגל עיניים וכל אחד לייפות את המציאות. אני לא מכליל חס ושלום. אני נוסע שם ומרגיש שאני בבית, ואני מכיר את האוכלוסיות הנהדרות ואת ראשי הערים שנותנים את נשמתם במגזר הבדואי, שנותנים את נשמתם ועושים יש מאין, אבל אם אתם רוצים שאנחנו נבוא לכאן ולא נגיד את הדברים, אז חבל על הפגישה הזאת.

אבל מאיר, למרות זאת הרשות שלך מתעלמת - - -

איתמר, אני קראתי גם לך כמה פעמים לפני. תפסיק.

לא, אני שואל. זה הערת ביניים, מאיר. אתה יודע שאני מכבד אותך מאוד אבל אני שואל.

לא, אתה לא שואל כי השר תיכף נכנס לישיבת ממשלה. הוא במיוחד אתמול בערב אמר לי, אני כן עולה, זה חשוב לי, אז תנו לו לסיים את הדברים.

אתמול ישבנו בוועדת שרים למיגור הפשיעה במגזר.

בחברה הערבית.

ויואב סגלוביץ' הכין תוכנית. התוכנית היא בוודאי ובוודאי לא מתייגת ולא עושה עוול לאף אחד, ואנחנו תומכים בתוכנית הזאת ואנחנו מתחילים כבר לבצע אותה. חוץ מההסדרה וחוץ מלתת עוד אחריות לראשי הערים במגזר הבדואי, אנחנו נותנים להם אחריות על היישובים שלהם. הם לא צריכים לבוא לשום מקום לבקש רשות לבנות עוד מדרכה ולא לתכנן את הבתים שלהם. זה אחד. יחד עם זה ובנוסף לזה אנחנו צריכים לדאוג שבכל מקום תהיינה תחנות משטרה, ואני מאוד מבקש מפרץ עמר לספר לכם על התוכנית הטובה שלו של להוסיף עוד מרחבים ולהכניס לשם עוד כוחות, ואנחנו בהיבט האזרחי מוותרים על חלק מהכסף בכדי להביא עוד תקנים למשטרה.

פעם אמר נדמה לי הנשיא רובי, שאם אנחנו נסגור את הדלת ואת החלון, הם לא יישארו בחוץ. הנגב היום עובר תקופה יפה. מה שקורה בבאר שבע אצל רוביק ובדימונה אצל בני זה דבר נהדר, אבל אני תמיד מסייג. אם בפזורה הבדואית וביישובים הערבים, אותו שגשוג לא ייגע בהם, שום דבר טוב לא יקרה בנגב. צריך להגיד את זה באומץ, לכן זה לא שאלה של תיוג חס ושלום, זו שאלה של לשים את הדברים על השולחן. אם זורקים בקבוקים וזורקים אבנים בדרך, ואם שמים מחסום בתקופת הפרעות ואומרים לך, אם אתה יהודי, צא מהאוטו, ושורפים לך את האוטו, ואם אתה בדואי, תמשיך לנסוע, אם אנחנו נתעלם מזה, ואני לא אומר את זה כי אני איש ימין. אם אנחנו נתעלם מזה ולא נשים את זה על השולחן באומץ ונפתור את זה, לא נגיע לשום מקום, נמשיך להתבחבש.

אני באתי בכדי לשנות את הפנים של המציאות, קצת. לא בטוח שאני אצליח, אבל מעט. להתחיל להידבר, לתת עצמאות לראשי הערים הבדואים, להקים מרכזי שירות בתוך הפזורה הבדואית, ולא משנה, ילד הוא ילד, הוא ילד, וקשיש הוא קשיש, הוא קשיש גם בכפר שאינו מוכר, ואין שום סיבה שהוא לא יוכל להגיע לרופא. אם אנחנו נותנים זכויות, אנחנו צריכים גם להכביד את היד בכל מה שקשור לחוק, והמשטרה לבד לא תוכל לעשות את זה. יושב שם כמדומני גם השר לביטחון פנים לשעבר. גם לו יש המון ניסיון והוא יכול להוסיף כי הוא התעסק עם זה, אני יודע.

עוד פעם חבריה, שהוועדה הזאת לא תהפוך לטובים ורעים. זה לא. לוועדה יש אחריות לדון במה שקורה בנגב, וכל אחד מהמקום הטוב, להציע את הצעותיו. זה מה שצריך לעשות בוועדה הזאת כי אנחנו נשארים שם. היהודים והבדואים יישארו בנגב, ואם לא נלמד לחיות ביחד ואם לא נרגיש שכולם מקבלים את מה שצריך, גם חובות וגם זכויות, אנחנו נאבד את המקום הזה. כולנו נאבד אותו. אני מצטער שאני צריך לסיים. יש שם אנשים מאוד מנוסים, כולל אוסאמה שהעיר הערה שלא הייתה במקום. תודה רבה לכם.

תודה רבה, השר מאיר כהן.

אני עוברת לחברי כנסת, ראשי רשויות. נתחיל לפי סדר הכניסה. חברת הכנסת יסמין פרידמן, בקשה גבירתי.

תודה. אני אמנם כאן כחברת כנסת אבל אני כן מרגישה שאני פה בכובע כבאר שבעית שנולדה וחיה שם עד היום. אני רוצה לומר לכם תודה על העבודה הקשה, תודה על המאמץ. אני נמצאת שם ויודעת. מצד שני, אני גם רואה איך בעשור האחרון לאט לאט דברים קרו. ראיתי את אוזלת היד של כולם, של כל הרשויות. ראיתי דברים מתדרדרים. אני לא מאשימה אתכם, אני מאשימה את הממשלה הקודמת. אני מאשימה אותם שהתעלמו, שראו מה קורה, שלא העבירו מספיק תקציבים.

כרגע התקווה שלי היא באמת מה שקורה, התוכניות החדשות, הוועדה של מירב, התוכניות של מאיר, אבל חשוב לי שאתם כגוף שאמור לאכוף את זה, תגידו עוד מה אתם רוצים. תגידו למה אתם זקוקים. אני כן חושבת, מירב, שבכל התוכנית החדשה הנגב צריך לקבל יחס שונה, זאת אומרת שאם החליטו להקצות 1,100 שוטרים, אז שהרוב צריך להגיע לנגב, גם כי זה שטח מאוד גדול, גם כי זה ייחודי. אנחנו צריכים לקבל יותר תקציבים, יותר יחס. לצד האכיפה וכל מה שדרוש, גם כל מה שמאיר אמר. דרוש חינוך, דרושה השקעה. אנחנו חיים שם. אין לאן לברוח. כולם יכולים לדבר פה עד מחר. אנחנו אלה שחיים שם. אף אחד לא הולך לשום מקום. אני אהיה שם והם יהיו שם ואנחנו צריכים ללמוד לחיות ביחד בצורה הכי מיטבית. הנגב זה העתיד של המדינה, ככה אני רואה את זה ואני מאוד מקווה שכל חבריי, חברי הכנסת רואים את זה. זה המקום.

תודה רבה חברת הכנסת. חבר הכנסת עמיחי שיקלי ולאחר מכן נעבור לרוביק דנילוביץ' שהוא מחכה לנו בזום. בקשה, חבר הכנסת שיקלי.

שמענו כאן סקירה חשובה ואני מאוד שמח שיש נציגים באמת רציניים היום גם מהמשטרה וגם מהפרקליטות. כרגיל, חסר המשרד לביטחון פנים גם אתמול, גם היום.

הנציג כאן, הכול בסדר.

אני אומר שבדרג יותר גבוה.

זה דרג גבוה. יש לך פה את מפקד המחוז, הכי גבוה שיש כאן.

המצב בנגב שתואר כאן מתואר יחסית על מי מנוחות. אני חושב שהמבחן היחידי שקובע הוא מבחן התוצאה, ומבחן התוצאה זה התחושה של ביטחון אישי של תושבים, יש ביטחון אישי או אין ביטחון אישי? במבחן התוצאה, בנגב, יותר אולי מכל אזור אחר בארץ לתושבים אין תחושת ביטחון וזה לא נובע מפנטזיות או פרנויות, זה נובע מקליעים שמגיעים מלקיה לכרמית, וזה נובע מבחורות שלא מסוגלות להסתובב בלילה בבאר שבע מחוץ לרחוב או לצאת לריצת ערב פשוטה בבגדי מד"ס. זה נובע ממה שאנחנו רואים ברשתות החברתיות, בעיקר ברשת טיקטוק. יש עניין של סמל סטטוס של נשקים. יש כנופיות שלמות. יש מליציות שמחזיקות עשרות כלי נשק. אנחנו רואים תמונות. הם מצטלמים מסוערבים. הם מצטלמים עושים מטווחים ברובים באמצע השטח, ברובי סער מכל סוג אפשרי. זה משפחה שמורידים אותם מהכביש, רוגמים אותה באבנים, מאיימים עליה, רק לפני כמה שבועות, ובקיצור, המצב בנגב הוא בלתי נסבל. נכון, זה לא תופעה שהתחילה עכשיו אבל התופעה הזאת מזנקת כפי שראינו בנתונים סטטיסטיים חד משמעיים, ואני חושב שמדינת ישראל וגם משטרת ישראל צריכה להתייחס למה שקורה בנגב כמצב שהוא מצב חירום, לא פחות מזה.

השאלות הקשות שעולות כאן זה בעיקר מה שקורה בציר שהוא הציר המשפטי. אנחנו רואים שאנשים שלקחו חלק במעשי לינץ', ביידויי אבנים, בהורדה של עמודי חשמל, ואנחנו מדברים על עמודי חשמל עצומים בכביש שם ליד חורה וליד שוקת. בסופו של דבר למרות שהוגשו כתבי אישום ולמרות שהיה כן ניסיון לעשות פעולות, הם משוחררים בטוענות הזויות שהשטח נרגע וכל מיני דברים מהסגנון הזה. אני רוצה לשמוע מכם פה בדיון הזה איך אנחנו מתמודדים עם העובדה שבסופו של דבר מערכת המשפט נותנת כאלה עונשים מקילים? בסוף אין הרתעה. ראינו גם את התיעוד של אותה יחידת יואב. למרות שכבר מגיעים אליו שוטרים, הוא ממשיך להתעמת איתם. עד שהם לא ירו ברכב, ואותו מעצר מתועד, הבן לא חדל להתעמת עם כוח השיטור. יש לנו בעיית הרתעה חמורה. מה לגבי הוראות הפתיחה באש? האם שוטרים חוששים לעשות שימוש בנשק אישי? האם בסופו של דבר עבריין שנמצא עכשיו בשטח ורודפת אחריו ניידת, הוא מורתע מהמשטרה או שהמשטרה מורתעת מהעבריין? אני לא בטוח מי פה מורתע יותר ומי מורתע פחות.

לסיכום העניין, בקצב האירועים הנוכחי התחזית שלי היא שכשצה"ל יהיה בשטחי כינוס במבצע הבא, יהיו מליציות בדואיות, וזה לא איזה תחזית אפוקליפטית, זה בדוק, שיפתחו באש על צה"ל בשטחי כינוס. במבצע האחרון אי אפשר היה להגיע לטייסות מבצעיות, אי אפשר היה להביא אספקה לבסיסים בנגב. העניין הזה הופך לבעיה ביטחונית ממדרגה ראשונה וכל מה שקשור בטשטוש בין ביטחון וביטחון פנים, כשנכנס הרכיב הלאומני-הפלשתיני שחברי הכנסת הערבים מרבים ללבות אותו ולהסית אותו, אז אנחנו מגיעים לסיטואציה שבה הבעיה הזאת של ביטחון פנים ושל המשטרה, היא כבר הופכת לבעיית ביטחון לאומי מן המדרגה הראשונה.

הייתי שמח לשמוע איך אנחנו מתמודדים עם הנושא של ענישה מקלה? אתה עכשיו תופס בקניון בבאר שבע בחור גיבור, צעיר מה שנקרא במחוזותינו, שמסתובב עם שני גלוקים ברכב. מה דינו? מה העונש על להסתובב עם שני גלוקים ברכב ללא רישיון? זה דבר מטורף, וגם מה עושים עם רשת הטיקטוק? הרי אתה רואה שבטיקטוק זה הופך להיות ממש עניין של כבוד. אני, יש לי 16M, אז למה לא להילחם בזה גם בתוך הרשתות החברתיות? עד כאן דבריי. תודה.

תודה רבה. אנחנו עוברים לראש עיריית באר שבע, רוביק דנילוביץ', ואחרי זה חבר הכנסת אמיר אוחנה. בקשה, רוביק.

תודה רבה גבירתי היושבת-ראש, חברות וחברי הכנסת. אני מתנצל שנכנסתי לישיבה באיחור. הייתה לי שיחה מאוד חשובה דווקא בימים האלה עם חבורה של 120 שינשיניות ושינשינים שהם עושים את המעשה הציוני, אני חושב, הגדול ביותר. בראשית דבריי אני רוצה לומר משהו. אני מכבד את כל חברות וחברי הכנסת. אני היום לא איש פוליטי, לא חבר באף מפלגה בשנים האחרונות, מכבד את כולכם. אני אוהב את מדינת ישראל כמו כל אחת ואחד מכם. אין לנו מדינה אחרת ואני רוצה לדבר בדם ליבי, לומר את הדברים כהווייתם ולקרוא לילד בשמו.

מדינת ישראל נרדמה בשמירה, כל המערכות שלה. אני לא מחפש אשמים כי אני מחפש פתרונות ביחד. אם אנשים חושבים שמדובר רק על המשילות בנגב, אתם טועים, כי הטיל הראשון שנפל בעוטף עזה, אמרו, הוא לא יגיע לבאר שבע. אמרו, הוא לא יגיע לאשדוד והוא לא יגיע לראשון לציון והוא לא יגיע לתל אביב. פשיעה, היא פשיעה, היא פשיעה, אין לה גבולות, ומדינה ריבונית שמאבדת את ההרתעה שלה, מובילה לאנרכיה לכולם, אגב, יהודים, לא יהודים, כל האזרחים שלה. זה צריך להיות אינטרס משותף של כולנו. אם בעבר דיברנו על קומץ, זה כבר לא קומץ. צריך לקרוא לילד בשמו. לא מדובר בקומץ. יחד עם זאת אני חושב שעדיין הרוב המכריע של האזרחים, יהודים ולא יהודים רוצים לחיות פה ביחד. יש להם אינטרס משותף אבל יש קבוצה של אנשים שהלכה וגדלה והתפתחה וצמחה הרבה אודות לאזלת היד של היעדר טיפול של מדינת ישראל.

אני רוצה לומר משהו כי אני כואב את כאבם של האזרחים שלי ואני הפכתי להיות כתובת בשבועות האחרונים ואני מקבל את זה. אני מרכין את ראשי. אני כתובת. כשנופלים טילים, אני כתובת. כשיש קורונה, אני כתובת, ואני כתובת גם עכשיו. אמנם אנחנו לא באנו להיות במודל האמריקאי. המשטרה לא כפופה אליי. אם המדינה הייתה נותנת לי את כל הסמכויות שהמשטרה תהיה כפופה אליי, אני אומר, תנו לי הכול, את כל הכלים וכל הסמכויות. אני מניח שזה לא יקרה. אם זה לא קורה, אני חושב שכולנו צריכים להסתכל בחשש מאוד גדול.

על אף הכוונות הטובות של האזרחים הטובים שלנו שרוצים לסייע, רוצים להתנדב, רוצים לעזור, אין תחליף למשטרה חזקה. לאורך שנים המשטרה לא קיבלה את התקנים שהיא צריכה, לא גייסה אנשים חדשים כפי שהיא צריכה. כל שאר המערכות לצערי לא עובדות בסנכרון. גם בתי המשפט והפרקליטות, אני חושב שאין הרתעה, אין ענישה חזקה, כי כשכל אחד מנסה לחצות עוד פעם קו אדום ועוד קצת קו אדום ועוד קצת קו אדום, והם רואים שלא עושים להם שום דבר, אלה התוצאות, והתוצאות הלאה יגיעו לכולם.

המדינה הייתה צריכה להתעורר כשהיו יורים בכפרים הערבים, כי גם בתל שבע שירו כל הזמן והילדים הקטנים התמימים האלה לא מבינים מה זה היריות האלה, אבל זה לא פרץ לכיוון בהתחלה כשפיני בדש ידידי כל הזמן באמת אמר את הדברים בצורה מאוד ברורה. אמרנו כל השנים, יש לנו תיקים. לכל השרים לביטחון פנים בכל הממשלות, וכולם בקונסטלציה כזו או אחרת היו בממשלה כזו או אחרת. אני מדבר על כולכם. כשהיה צריך להציב קו אדום, ליצור הרתעה ולהגיד, זאת מדינה שיודעת למשול, זאת מדינה ריבונית שמביאה שקט ושלווה לאזרחים שלה, זה לא קרה. מה שקורה עכשיו זה מסוכן. כוונות טובות וטהורות של אזרחים, אבל אם האזרחים ייקחו את החוק לידיים ויגידו, המשטרה לא עושה את עבודתה, בתי המשפט לא עושים את עבודתם, מדינה לא יודעת למשול, אנחנו על סיפה של אנרכיה. את זה צריך לעצור. אנחנו כבר באיחור. המדינה צריכה לדעת איך היא מתמודדת מייד.

נושא ההסדרה, עוד הרבה מאוד שנים המדינה מפחדת לקבל הכרעות לכאן ולכאן, אני אומר. צריך כבר לקבל החלטות כי תמונת המצב כל הזמן משתנה. היא לא קפואה, היא לא נשארת במקום. צריך לקבל החלטות, צריך לשנות את המציאות. אני אומר את זה בכל ההיבטים, אני אומר את זה לכל האוכלוסיות. בסוף אנחנו רוצים לחיות פה והנושא של המשילות, לפני שעושים הסדרה גדולה וצריך לעשות את זה ולעסוק בזה, צריך קודם כל שכל אזרח במדינת ישראל ידע ויבין, יש זכויות לכולם, שוות, אבל יש גם חובות לכולם. יש גם חובות לכולם, לכולנו, יהודים ולא יהודים. הפשיעה היא פשיעה, היא פשיעה והגיע הזמן, אני ממש קורא לכם, אני מבקש.

אני שמעתי רק את הסיפה של הדברים של חבר הכנסת שיקלי. אני מתנצל שלא שמעתי את האחרים. חבר'ה, אני פונה אליכם, לכולכם, אל כל חברי הכנסת. אני יודע, זה נשמע אולי תמים. מאיתמר בן גביר ועד החברים שנמצאים פה, חברות וחברי הכנסת במשותפת או ברע"מ. אני אומר לכולכם, אין פה קואליציה ואין פה אופוזיציה. התעשתו כולכם. אנחנו חלוקים בדעות כאלה ואחרות. אנחנו נמשיך להיות חלוקים בדברים כאלה ואחרים ומותר לנו, זאת מדינה דמוקרטית. בנושא הזה של הפשיעה אין חילוקי דעות, יד קשה, יד נחושה. אין אזרח שיהיה לו נשק אוטומטי בבית. אין כזה דבר. צריך לעקור את זה מהשורש ולא חשוב אם זה בכפר קאסם, בנתניה, בבאר שבע, בתל אביב וחיפה, בכסייפה, בכל מקום. מדינת ישראל חייבת מייד להחזיר את המשילות עם כולם, המודיעין שלה, המשטרה שצריך להוסיף לה עוד 6,000 תקנים. השוטרים עובדים יום ולילה, אני רואה אותם, אבל בכלים שיש להם ובחוסר הגיבוי שנותנים להם, איזה תוצאות אתם מצפים מהם? בואו נחזק את המשטרה, בואו ניתן להם גיבוי. תתחילו לעשות עונשי מינימום. הגיע הזמן שיתחילו להיות עונשי מינימום על דברים.

אני כואב כל בחורה שמוטרדת. היא כמו אחות בשבילי. היא יכולה להיות כמו הבת שלי. אני כואב את כאבם של התושבים. לי אין משטרה, לי אין בתי משפט. אני מצפה שאנחנו כולנו, הממסד, עברנו עכשיו חודש של חשבון נפש של כולנו, ממשלה, רשויות מקומיות, משטרה, בתי משפט, שב"כ, כולנו, נבחרי ציבור. זה עכשיו חשבון הנפש של כולנו. זאת הסיטואציה, איך אנחנו ביחד יוצאים למציאות חדשה מהר מאוד ובנחישות רבה.

תודה רבה, רוביק. ישבתי אצלך גם שבוע שעבר, ראיתי כמה שאתה מדבר מדם ליבך. יש כאן דברים שאנחנו כולנו לגמרי צריכים להתגייס, אבל בוא נמשיך.

חבר הכנסת אמיר אוחנה, השר לשעבר לביטחון פנים, בקשה.

אז קודם כל רוביק דיבר לא רק מדם ליבו אלא מדם ליבם של תושביו. אני אומר את זה כמי שגם נולד וגדל בבאר שבע וגם כמי שבמהלך השנה כשהייתי שר לבט"פ, אני חושב שהמחוז שביקרתי בו הכי הרבה זה מחוז הדרום, אפילו בפער ניכר ביחס למחוזות אחרים, וזאת בגלל המצוקה והאתגרים המיוחדים שמייד אני אדבר עליהם כמה מילים.

לפני שאני מתחיל, אני חייב להפריך איזה טענה שעולה לחלל האוויר, כולל בדיון הזה וראיתי גם במקומות אחרים, כאילו המשטרה בעשור האחרון הוקפאה והוקפאו התקציבים וכוח אדם וכו'. הנתונים הם כדלהלן: בין 2009 ל-2019, כלומר במהלך העשור הזה תקציבי הבט"פ הוכפלו פי שניים, 102%, זה קצת יותר מפי שניים. מקצת יותר מ-9 מיליארד ב-2009 ל-19 מיליארד ב-2019, וזה בא לידי ביטוי כמובן גם בכוח אדם, גם באמצעים, גם בטכנולוגיות, אז קודם כל בואו נפריך את הדבר הזה.

קודם כל אני רוצה להגיד כמה מילים על מפקד המחוז. ניצב פרץ עמר הוא איש הדרום. רוב שירותו, כמעט כל שירותו במחוז הדרום גם פיקד על תחנות, גם פיקד על מרחבים. הוא בסך הכול נכנס לתפקידו לפני כמה חודשים, נכנס בתקופה קשה מאוד, תקופה שבאמת השיח הציבורי שאנחנו שומעים כאן עכשיו, אפיין גם את השיח ברמה הלאומית. ריבוי של מקרים קשים מאוד. אני מזכיר לכם כמובן את המעשה הנפשע שנעשה בילדה בת 10 בעזוז, גם את הפריצה לבסיסי שדה תימן וגניבה של 90,000 כדורים אם אני זוכר נכון, והפריצה כמובן לנבטים שאתם זוכרים את זה, את הכניסה לתוך בסיס נבטים. גם השוד של הרכב עם המצ'טה שעשה גלים ברשתות החברתיות, ולאחר מכן באותו רכב שנגנב גם עשו שוד בתחנת דלק. היו עוד מקרים אבל כל המקרים הללו, אני מדבר על 100% במקרים שפירטתי כרגע, את כולם המשטה פענחה, תפסה, עצרה והעבירה אחר כבוד למערכת המשפט. מה קרה מכאן והלאה, זה כבר לא בידי המשטרה. צריך להכיר.

אני רוצה להגיד משהו. קודם כל נמצאת פה נציגת פרקליטות מחוז דרום. אני יכול להגיד לכם שביחס לפרקליטויות, פרקליטות מחוז דרום וכנראה גם בתי המשפט הם מהיותר לוחמניים, אבל זה ממש לא מספיק. אני לכם דוגמה אחת, פסק דין מהשנה, מחוזי באר שבע. נאשם שרכב על אופנוע ללא לוחיות זיהוי, ניסה להימלט משוטרים שבאו לעצור אותו, ברח מהם, הגביר את מהירות הנסיעה, עלה על מעגל תנועה ונמלט לרחוב אחר, שם ירד מהאופנוע והחל להימלט רגלית. לאחר מכן הוציא מתוך השיחים המקיפים חצר בניין תיק צד שחור קטן שהכיל אקדח חצי אוטומטי מסוג ברטה, ובתוכו מחסנית וכדור בקנה, 9 מ"מ עם משתיק קול. משתיק קול, אף אחד לא יכול להגיד שהוא מחזיק להגנה עצמית. משתיק קול זה כלי התקפי. זה כלי שנועד לחסל, להרוג. עבר פלילי מכביד בעבירות אלימות. יש לו הפרת הוראה חוקית, יש לו החזקת סכין. העונש שקבוע בחוק להחזקת אקדח הוא עד שבע שנות מאסר, ואם זה גם הובלה ונשיאה, זה עשר שנות מאסר. אלה המימדים שאנחנו מדברים.

הפרקליטות ביקשה מבית המשפט להטיל 27 חודשי מאסר, ובית המשפט בסופו של דבר הטיל 24 חודשי מאסר. אני יכול להגיד לכם בצער גדול שזה תיק שעוד קיבלו עונש "משמעותי". יש גם תיקים אחרים שאני יכול להביא בפניכם, ואתם יודעים מה? למה בדיון כזה נמצאת המשטרה וחוטפת גם ביקורת, אבל אין פה נציג של בתי המשפט? למה בתי המשפט שהם חולייה מרכזית בצמצום הפשיעה, באכיפה, גם בהיבט של מעצרים, גם בהיבט של ענישה, למה הם לא נמצאים פה? למה אנחנו לא יכולים לשמוע גם אותם? מה המניעים של בתי משפט שמטילים עונשים כאלה? תאמינו לי, אני ראיתי את המשטרה. אמרתי לכם, 100% מהמקרים האלו פוענחו.

אמיר, אתה היית שר משפטים, שר לביטחון פנים. אתה מביא פסק דין אחד. אני יכול להביא לך עכשיו 20 פסקי דין שקיבלו כמה חודשים, והם מביאים יהודים ישראלים ואני לא רואה שאתה מתקומם על זה. אנחנו באנו אליך כשהיית שר משפטים ושר לביטחון פנים. אמרנו לכם, בכתובים יש לנו את זה, תגדירו את העבירות האלה כמכת מדינה. עד היום אתם, לא משרד משפטים, לא משטרה, אז מה ההתלהמות הזאת, כביכול בגלל שהוא בדואי נתנו לו 24 חודשים.

זה לא קשור לזה שהוא בדואי, זה קשור לזה שהוא עבריין.

הדיון הזה, כביכול אתם אומרים שהוא כאילו פשיעה אבל הכיוון הוא ברור, הסתה ועוד הסתה נגד ציבור שלם של הבדואים. תפסיקו. אתם רוצים דיון על רמת ענישה? תעשו דיון על רמת ענישה. אמיר, זה לא מתאים לך.

אוסאמה, הנה אני אומרת לך, אל תאלץ אותי. אנחנו רוצים לעשות פה דיון. יהיה לך את הזמן שלך, תגיד.

אוסאמה, אני אפילו לא ידעתי שהוא היה בדואי.

חבר הכנסת אמיר אוחנה מדבר בדקה האחרונה שנותרה לו, ואתם לא תפריעו כי יש ראשי רשויות שצופים בדיון והם מחכים.

אני יודע עכשיו שהעבריין שאמיר אוחנה דיבר עליו הוא יהודי, אז מה אתה רוצה, אוסאמה? תפסיק.

אוסאמה, באיזשהו שלב כשאתה צועק זאב, זאב, כבר לא ייקחו אותך ברצינות. אני דיברתי על נאשם יהודי.

אני לא אמרתי אם זה יהודי או לא יהודי.

אז למה אתה צועק?

לא דיברתי על יהודי או לא יהודי.

ועוד אני אמרתי עבריין והוא אמר יהודי. לא תהיה כאן שכונה בדיון הזה. יש כאן תושבים, יש כאן ראשי רשויות. אמיר אוחנה חבר הכנסת יסיים בדקה האחרונה שנותרה לו, ואני רוצה בקשה לעבור הלאה.

אני רוצה להגיד מילה על האתגרים הגדולים שניצבים בפרט במחוז הדרום, וזה המרחבים העצומים. אני אתן לכם דוגמה אחת, תחנת דימונה. תחנת דימונה היא אחת מבין 82 תחנות במשטרת ישראל, אבל היא חולשת על שטח של 23% ממדינת ישראל, רבע מדינת ישראל. אלה שטחים עצומים. אני אומר לכם, המאמצים האלה שדיבר עליהם פרץ, שאנחנו רואים בחודשים האחרונים, כבר נושאים פירות. לא מיגרו את הפשיעה. לוקח זמן עד שתחושת הביטחון מחלחלת, אבל כשקמה מפקדה משימתית ברהט והיא מביאה לעלייה מאוד משמעותית בתפיסות נשק, בהפסקה של אירועי הירי לא רק ברהט. אגב, רהט מחוללת פשיעה גם מסביב כמובן.

אני יודע מבעלי חנויות בדרום, כשרב פקד לוי אוחנה, הוא עדיין מפקד המפקדה. רב פקד לוי אוחנה נכנס לחנות-חנות, אומר להם, זה הנייד האישי שלי. כל מה שקורה, אתם קוראים לי, אנחנו בשטח, ואני רואה גם את ההגעה המהירה. מגיעים עם אופנועים, עם אמצעים. מגיעים מייד. יצא לי כמה פעמים גם עם רגבים, דרך אגב, שחשוב גם שהם יהיו בדיון הזה, וחשוב ששר הרווחה שאחראי גם על הנושא של הבדואים יפגוש גם אותם.

יש נציגים של רגבים.

אני ביקרתי גם כחבר כנסת, לא כשר. כשר אתה מגיע, אז תמיד עושים רושם ושיירות, אבל גם כחבר כנסת הגעתי ואני אומר לכם, רואים הגברה של הנוכחות המשטרתית בצירי הדרום. הדבר הזה נותן פירות. דיבר מפקד המחוז על העלייה בכתבי האישום בתפיסות כלי הנשק. זה דבר שרואים אותו, אגב, גם במקומות אחרים בארץ, אפילו ביתר שאת במחוז צפון, אבל גם במחוז הדרום, ובסוף כולנו נהנה מהפירות האלה.

מה שצריך, וזה מילה אחרונה שלי, לגבות את השוטרים, לתת להם גב כי אנחנו צריכים כן משטרה יותר התקפית, יותר יוזמת, יותר חותרת למגע. אני אומר את זה אחרי 20 שנה לצערי מאז ועדת אור שיצרה לנו משטרה שהיא מסורסת מדי, שהיא מפוחדת מדי, מח"ש ובתי משפט ויועץ משפטי לממשלה. אנחנו צריכים לתת להם יותר גב, יותר כוח.

תודה רבה.

רזיאל רווח, שם הנאשם שדיברתי עליו.

כשאני הייתי שר משפטים אז קודמי בתור שר הבט"פ, גלעד ארדן, ביקש לפגוש את נשיאת העליון בדיוק כדי להביא להחמרה בענישה, כדי שבתי משפט ייקחו יותר ברצינות את עבירות הנשק כדי שיכירו בהם כמכת מדינה. בצדק, צריך להכיר בהם כמכת מדינה, והוא אכן פגש את נשיאת העליון וביקש ממנה את כל הדברים הללו. מה השיבה לו נשיאת בית המשפט העליון? אני לא יכולה להנחות את השופטים איך להעניש, זה הפרקליטות צריכה לבקש ענישה מחמירה יותר. מה שאני רוצה להגיד, כל המערכות חייבות להתגייס למאבק.

לגמרי. אנחנו שם.

פיני בדש מעומר, בקשה.

אתם כפי שיודעים, אני כמו קאטו הזקן כבר 30 שנה ומתריע ומתריע ובסופו של דבר כולם התעוררו כי זה התפוצץ לכולנו בפנים. היום מה שמעניין את תושבי הנגב זה ביטחון אישי בלבד ולכן מה שקרה בזמן האחרון, כל ההפגנות והמליציות שהקמנו, כי זה כבר עבר את כל הגבולות ואי אפשר היה לנשום יותר. חבר הכנסת אוחנה נגע בדבר הכי מרכזי ואני אומר לכם, זה בתי המשפט והפרקליטות. כל ראיון שלי בתקשורת אני חוזר ואומר, יסלחו לי, אבל הגעתי למסקנה שהשופטים מפחדים. אין לי הסבר אחר שתופסים רכבים עם נשקים ואנשים יורים, ומשחררים את הבן אדם למעצר בית באום בטין. מה זה אום בטין? אומר לי מפקד תחנה, שני קילומטר על שני קילומטר, איך אני בדיוק בודק שהוא במעצר בית? הענישה מגוחכת. אין ענישה, אין הרתעה. - - -, לצערי הרב מת מקורונה לא מזמן, אמר לי, אתם חארטה. בסעודיה אין אחד בלי שתי ידיים. הענישה ברורה. בין לבין צריך להיות משהו.

אני אומר לכם, 80% מהתיקים נסגרים, גם ירי וגם נשקים שתופסים, ו-40% נסגרים תוך שבוע. אין שום היגיון בזה. היום עבירות בינוניות-קטנות בכלל לא נחשבות. היום מתחילים לטפל רק בעבירות הגדולות, ואני אומר לכם, ב"שומר החומות" כשדיברתי עם שוטרים, למה לא ירו, למה לא הגנו, אתה יודע מה השוטרים אמרו לי? ומפקד המחוז, פרץ, הוא חבר טוב. תדעו ששוטרים אמרו לי, אנחנו מפחדים ממח"ש יותר מכל דבר אחר, לכן כל אחד כזה שירה, הלך למח"ש ולכל מיני מקומות. השוטרים לא מוכנים להתמודד עם הבעיה ואני מרחם עליהם. הם עושים מאמצים בזמן האחרון, באמת רואים. פרץ פה פרס עבודה מדהימה. יש תפיסות נשקים. פשוט אנשים הולכים הביתה.

רבותיי, על העבריינים הצעירים שהם שולטים ביישובים, הפשע שולט פה. לראשי הרשויות כמעט אין אפשרות לעשות משהו. הם כולם חשים שהם פלשתינאים. ב"שומר החומות" נפתחים סוכות אבלים פה בכל האזור. הם מרגישים חלק מהפלשתינאים ולכן הם התנהגו כפי שהתנהגו ב"שומר החומות".

המשטרה, הפכו אותה שק חבטות. המשטרה היא רק אמצעי לעזור. הפתרון הוא בבתי המשפט ולכן אני דיברתי גם עם שר המשפטים. השופטים אומרים לי, תשנו את חוק המעצרים, תעשו חקיקה מינימאלית.

ענישה מינימאלית.

דיברתי עם שר המשפטים. הוא אומר שהוא רוצה להוביל שינוי של חוק המעצרים והענישה המינימלית. רבותיי, הפשע הכלכלי הוא אדיר. מגיעים אלי פה מכוניות עם ילדים בני 20–22, מכוניות פאר, עם BMW עם דלתות נפתחות כלפי מעלה. מישהו שואל אותם מאיפה הכסף? מישהו מברר מאיפה הכסף? להשלמת הכנסה מגיעים פה לדואר בעומר עם מכוניות הכי מפוארות שיש. מישהו בודק מאיפה יש להם את הכסף? אף אחד לא מעז להתעסק בבעיה הזו, והסמים וכל מה שקורה על הכבישים. אנחנו כבר למדנו לנהוג על הכבישים. יש לי ירוק, אני לא אצא לכביש עד שאני לא מוודא שכולם עצרו. פחד בכבישים, רצח בכבישים. 70% מתאונות הדרכים הקטלניות בנגב, מעורבים בדואים. זה לא עניין של גזענות ולא עניין של כלום. 70% מכמעט כל המעצרים וכל הפשע פה הוא במגזר וזו המציאות. השר מאיר כהן אמר דברים שאנשים לא אוהבים לשמוע את זה. זו המציאות. חבר'ה, אל תטאטאו את הבעיה.

תראה איך אתה מדבר ואיך ראש עיריית באר שבע מדבר. אתה כל הזמן מסית. תלמד מראש עיריית באר שבע, איך שהוא מדבר ואיך אתה מדבר.

התחנה בערוער, עושים טקס ענק. אחרי שבוע אני שואל את מפקד תחנת עיירות, מה קורה, למה אין פה משטרה? הוא אומר לי, מה אתה רוצה, חצי מהשוטרים שלי לקחו מעיירות, העבירו לערוער, אז מה עשינו בזה?

ערוער ועיירות זה סוגיה שהתעסקתי איתה עם מפקד המחוז. אנחנו שם. זה נקודה שאנחנו צריכים להתעסק איתה.

אני אומר לכם, היום מצב הביטחון האישי הוא קטסטרופלי, ועד שלא נתעשת, אין הרתעה, אין ענישה, לא תהיה הרתעה. עד שלא תהיה ענישה מחמירה, והשנתיים שדיבר עליהם אמיר זה באמת בדיחה. אגב, אם הוא היה יהודי, היה מקבל שמונה שנים, אני אומר לכם.

הוא היה יהודי.

אין ענישה, אין הרתעה. ברגע שתהיה ענישה מינימלית, תגיע ההתרעה. העסק מורכב. זה חינוך, זה ביטחון, זה תשתיות, זה תוכנית רחבה מאוד שכל משרדי הממשלה צריכים להיות מעורבים בה, להכין תוכנית כזו ולצאת לדרך. אני עוד אופטימי שעכשיו יקרה משהו למרות האכזבות שהיו כל השנים, אבל אני מקווה שיהיה שינוי.

תודה רבה, הדברים שלך ברורים ואנחנו חייבים להמשיך.

חבר הכנסת מאיר יצחק הלוי.

תודה רבה גבירתי היושבת-ראש, אני חייב להגיד שמה שקורה פה, יש גם פה גבירתי, סממנים קלים של אלימות. לא עולה על הדעת שיושבים אנשים בשקט, מאזינים ומקשיבים, ופה התפרצויות על כל עבר. לא מכבד. יש תמיד סממנים כאלו. אני רוצה להגיד שאין ספק שהגורם המאיים אסטרטגית על מדינת ישראל ותושביה זה נושא האלימות במדינת ישראל. זה ברור לכול. אני חושב שעל זה אין עוררין. אני אומר כמי שהוביל את תוכנית עיר ללא אלימות שהפכה להיות תוכנית לאומית, אם מישהו חושב שהפתרון היחיד לטיפול באלימות זה המשטרה, התבלבל בהתבלבלות גדולה מאוד. כדי לטפל באלימות צריכה קהילה שלמה להיות מגויסת. זה לא רק המשטרה. המשטרה היא רכיב אחד.

אני אגיד פה משהו שאני מקווה שהמשטרה לא תכעס עליי. המשטרה נמצאת לא בתקופת העוצמות שלה. המשטרה לצערי הגדול, כשאני בוחן את זה בפרספקטיבה של 40 שנה, ואני מלווה את המשטרה לא רק כראש עיר לשעבר אלא כמי שעסק כל חייו בחינוך, זה לא אותה משטרה. היום השוטר הוא חצי עורך דין, שיותר מסתכל מה יגידו הפרקליטות, והוא מבוהל וקשה לו לעשות הרבה מאוד דברים וזו האמת ואין בלתה, לכן אני חושב שאם ניתן יותר כלים לשוטרים כולל כלי עצירה משובחים, פחות מבוהלים, הוא יוכל לעשות את עבודתו כעבודה מצוינת.

דבר נוסף אני רוצה להגיד. חשוב להגיד את זה ואני אומר את זה פה לאוסאמה ולכל החברים. אמרתי את זה גם בדיונים הקודמים. אם הקהילה לא תתגייס ותגיד, אצלנו פעילויות אלימות הן לא לגיטימיות, אנחנו לא נוכל להתקדם. לגלות נשק אוטומטי בתוך בתים זה פעולה של המשטרה בראש ובראשונה ושל גורמים אחרים, אבל גם לקהילה יש מה להגיד בעניין הזה. כשאנחנו יצאנו לתוכנית עיר ללא אלימות, גייסנו את הקהילה, נציגות הורים, נהגי מוניות. כולם היו מגויסים כי כולם הבינו שתופעת אלימות, משמעותה פגיעה באיכות החיים של התושבים, לכן אני אומר, חייבים שהמבט יהיה יותר פתוח. אני עכשיו מסתכל רק על המשטרה, זה מבט עצל. צריך להסתכל על קהילה כקהילה שלמה בתוכה. אני מדבר גם על הפרקליטות.

אני לחלוטין מסכים עם מה שאמר פה פיני לגבי בתי המשפט שיש להם נטיות סלחניות, ואני יודע את זה דרך התופעות של האלימות ברשתות החברתיות, שזו עוד תופעה. דרך אגב, אתמול, אני חייב להגיד לכם, שש שעות כל אותם מקלידים של שיימינג היו עצובים בעצב גדול מאוד. לקחו להם את פרי לחמם. אני יודע את זה מתגובות שקיבלנו לאחר מכן. הם ממש התפרקו כי הכלים שלהם לא היו להם ביד.

לסכם את דבריי, גבירתי. אני חושב שצריך לתת למשטרה לא רק משאבים כספיים אלא להוציא מהם את החרדות ואת הבהלה. היה בתקופתי המפקד אבני. הוא היה מפקד המשטרה הראשון כשאני הגעתי לאילת ב-79'. אני לא זוכר שהוא היה עסוק בסעיפים משפטיים כשהוא בא לעצור עצור, והוא ידע לעשות את העבודה שלו והוא קיבל גיבוי מלא. כשאבני הלך ברחוב, אז היו כאלו שזזו ימינה או שמאלה כי הוא היה שוטר. אני חושב שצריך לחשוב מה קרה. אני מפנה מבט גם לפרקליטות שאני בקשר טוב איתם. הקהילה כולה צריכה להתגייס. זה נכון לגבי הקהילה הבדואית וזה נכון לגבי הקהילה בבאר שבע וזה נכון לגבי הקהילה באילת. כולה צריכה להתגייס.

תודה. יש לי בקשה, לתת לחברת הכנסת עאידה תומא סלימאן לדבר שתי דקות אם זה בסדר מבחינתכם, כי היא צריכה ללכת.

תודה לחברי הכנסת שאפשרו את זה ותודה לך כבוד היושבת-ראש. אני ישבתי והקשבתי ואני הייתי רוצה לשאול. אותם הדברים שאני שומעת גם מראש העיר באר שבע וגם ראש העיר דימונה בניואנסים ובשפה אחרת לצערי הרב, אני יכולה לשמוע אותם מכל ראש עיר וכפר ערבי. עובדה, הביטחון האישי הוא לא רק נחלת אנשי הדרום והוא לא רק היהודים בדרום. אנחנו כבר איבדנו את הביטחון האישי שלנו מזמן ואנחנו כבר שש, שבע, שמונה שנים נאבקים ונלחמים ומשמיעים צעקה, בואו תצילו את המצב, בואו תעצרו את קבוצות הפשיעה המשתוללים. כשתדברו על ביטחון בדרום, תדברו על קבוצות פשיעה שקיבלו חיסיון עד עכשיו. אני לא ידעתי שיש לנו הנחות בבתי המשפט, הנחה לערבי שהוא מקבל פחות.

יש. אני יכול להוכיח לך.

תבדקו את המחקרים שנעשו בעניינים האלה, אתם תמצאו שבמחקרים של אוניברסיטאות שעשו, כולל מחקר שנעשה באוניברסיטת חיפה, דווקא הענישה נגד ערבים היא יותר חמורה בבתי המשפט הישראלים.

סיפורי סבתא.

אולי סבתא שלך, אני לא יודעת.

אני יכול להוכיח לך.

אז תפסיק לקטוע אותי. הדבר השני שאני הייתי רוצה, אני כן הייתי רוצה לראות ענישה יותר חמורה עם הפושעים ועם קבוצות הפשיעה. אני הייתי רוצה לראות את השב"כ מסיר את החסינות של קבוצות הפשיעה כי הם משת"פים שלו, ואת זה המשטרה אמרה, לא עאידה תומא. אני הייתי רוצה לראות כן שהמשטרה נאבקת בפשיעה, לא באזרחים. הייתי רוצה לראות ביטחון אישי לכל אנשי הדרום, במיוחד האוכלוסייה הערבית הבדואית בדרום.

לכל אלה שאומרים, מרגישים שהם פלשתינים, יא חביבי, אנחנו לא מרגישים, אנחנו כאלה. אנחנו פלשתינים.

זה לא נותן לגיטימציה לזרוק אבנים.

אז מה את עושה בכנסת אם את פלשתינית? זה כנסת ישראל. לכי לרמאללה.

תודה.

אני רוצה לדבר על נושא אחד שפשוט לא שמעתי אותו מאז שנכנסתי, הייתי בוועדת כספים, מתנצל, אולי היה. הנושא הוא מאוד פשוט, פרוטקשן. בסוף, המנוע לכל מה שאני רואה בדרום, אני אומר לכם - - -

הוא התייחס, מפקד המחוז.

מה שאני מבקש בעניין הזה, שילוב. התופעה הזו של הג'יפים של היוקרה, דיבר על זה גם פיני. אתה מסתובב, אתה לא מבין איך קורה דבר כזה. אתה רואה אנשים שברור לחלוטין שזה כסף שחור. אם אנחנו נצליח לפצח ולעצור את הפרוטקשן הזה מכמה סיבות, גם כפשיעה כלכלית וגם כפשיעה אלימה, כמקור לעידוד פשע, את הדבר הזה בנחישות רבה, זה צריך להיעשות.

תודה יואב.

חברת הכנסת רות לנגה.

ספציפית אני רוצה להגיד משהו לגבי מה שאתה אמרת על פרוטקשן, וספציפית מה שעאידה תומא סלימאן אמרה קודם. אנחנו אומרים, אנחנו רוצים לראות ענישה יותר קשה ואנחנו מדברים על עניין של פרוטקשן. כל הנושא הזה, מדובר בחקיקה. חברים, אם אני לא טועה, אנחנו חברי כנסת. המטרה שלשמה אנחנו פה, גם הנורבגים, ואני כמו שאתם רואים, באמת נראית נורבגית, אז המטרה שלשמה אנחנו כאן זה כדי לחוקק ולתת את המעטפת שתהיה בהלימה, שתעזור לאנשים המאוד מכובדים האלה שעומדים בתווך אל מול הפושעים, ואני באה מלוד, אז אנחנו כאן כדי לחוקק.

זה לא מספיק, כי החקיקה קיימת והפרקליטות ובתי המשפט לא - - -

לא, החקיקה לא טובה היום.

עונשי מינימום מתחילים עכשיו, לא ב-12 שנים האחרונות. העניין של הפרוטקשן, להוציא את זה ולהכפיף את זה בעצם לחוק ענישה שקשורה להלבנת הון ולא לקקמייקה שנמצאת היום והייתה נמצאת הרבה שנים, כדי שאפשר יהיה באמת לעשות משהו עם הנושא הזה. יש לי הרבה שעות, אדוני היקר, עם אנשים כמוך שאני באמת, אני אומרת ללא טיפת ציניות, מצדיעה לכם. נכון, אתם לא טלית שכולה תכלת. אף אחד לא טלית שכולה תכלת. אין קבוצה, ארגון שלא עושים טעויות, אבל עלינו חברי הכנסת לתת גיבוי, לחוקק את המעטפת. מקבלי ההחלטות בעבר ובהווה חייבים לתת את המדיניות, לא אתם. אנחנו, הממשלה הנוכחית שקיימת שלושה וחצי חודשים, ו-12 שנים של שלטון, חייבים לתת את המדיניות שתיתן את הכלים.

אני רוצה להגיד משהו על מה שאמר פה רוביק דנילוביץ'. הוא אורטור מדהים. בניגוד לאורטורים מדהימים אחרים, הוא אמר דברי אמת. הוא אמר, אין פה משילות. אני, בתור מי שעלתה לארץ בגיל 17 לבד, גרתי בלוד, שירתי את המדינה לבד בקהיר שלוש שנים. אני אוהבת את המקום הזה. בלי שתהיה פה משילות אי אפשר להמשיך.

עם כל הכבוד, אני בן אדם שיש לו כבוד. כל מי שמכיר אותי יודע. כל הצרחות האלה מפה ומפה, מה זה לא עוזרים לפשיעה, מה זה לא מטפלים בשום דבר. אנחנו נשמעים כמו חבורת חוליגנים שנותנים דוגמה לאנשים צעירים. אני ממש מתביישת. עזבו את מה שהעולם חושב, עזבו את יהדות התפוצות שמסתכלת עלינו. אני, בתור מי שעלתה לארץ, מה לעשות, אני רואה ושומעת את זה. אני מדברת על אותם צעירים שהם רואים את המרצדס או ה-ב.מ.וו או את הכסף או את הבחורות. אנחנו צריכים להיות הדוגמה שלהם, ומה שאנחנו עושים פה זה צורחים אחד על השני. אנחנו צריכים להפשיל שרוולים, לחוקק חוקים שיעזרו למשטרה לעשות את העבודה שלהם. להפסיק להאשים אחד את השני ולעשות מדיניות שמדברת על אכיפה אמיתית.

בלוד שעוד רגע תתפוצץ לנו בפרצוף, ולא כמו שהיה במאי אלא בצורה מטורפת, שתגרום למלחמת אזרחים. החמאס יושב ומחכה, פשוט מתחנן שנמשיך לעשות את מה שאנחנו עושים. זה מטורף.

תודה רבה. אני רוצה להעלות את בני ביטון, ראש עיריית דימונה.

גבירתי יושבת-ראש הוועדה, אני קודם כל רוצה להחמיא לך על הדיון הדחוף, כי אני כבר ב-13:30 בדיון אצל ראש עיריית באר שבע יחד עם שר העבודה והרווחה מאיר כהן, בנושאים האלה ובנושאים האקטואליים.

תראי, אני אגע במספר נקודות שהן מאוד חשובות ואני אולי לא אחדש לכולם. אני לא שמעתי את כל הדיון אבל תקשיבו. הדבר הראשון, אני גם אמרתי ומחר אני גם יושב עם השר לביטחון פנים בלהבים. אנחנו באמת בצורה אינטנסיבית כרגע באזור הדרום ברצף. תראו, אולי באר שבע כרגע עלתה לכותרות אבל הבעיה היא לא רק בבאר שבע. הבעיה היא בכביש 25, הבעיה היא בכביש 31. אי אפשר גם לעשות הכללה על כל המגזר הבדואי. הם אנשים נהדרים אבל יש 10% של עבריינים שצריכים להתייחס אליהם, ואם אנחנו רוצים להתייחס ולגעת בנקודה הרצינית, זה קודם כל לפי תוכנית, מפקד המחוז, עוד 1,000 תקנים של שוטרים. חייבים לתגבר את כוח המשטרה ולהכניס בצורה מסיבית. אין מספיק כוח משטרתי כדי להיכנס לתוך היישובים. זה אחד. שניים, מה שהולך בדרכים, אני אומר לכם, זה קטסטרופה. לנסוע בכביש 25 ובכביש 31 זה פחד אימים בשעות מסוימות. צריכה להיות תנועה. בסדר, משטרת ישראל כרגע הכניסה את יחידת יואב. אני חושב שהם עושים עבודה טובה אבל זה לא מספיק.

הדבר השלישי זה נושא התעסוקה להם. אם לא תהיה תעסוקה למגזר הבדואי, ואנחנו רואים את המצבים. אם אצלנו האבטלה מגיעה עד ל-10%, מה שרשומים אצלם זה 30%. אני מדבר מה שרשומים בשירותי התעסוקה. צריכים להכניס תעסוקה, ותעסוקה גם איכותית. זה לא מה שהיה פעם. גם הנשים הבדואיות יוצאות לעבודה.

הדבר האחרון שאני רוצה להתייחס אליו שזה גם מתסיס את האווירה, זה נושא הפינויים שלהם במגזר הבדואי. צריכים לקבל החלטה. היה לי הרבה דיונים איתם. מעבר לזה שאני ראש עיריית דימונה, אני מחזיק במספר תפקידים אבל אני בתפקיד אקטואלי כיושב-ראש אשכול הנגב המזרחי ש-80% מהמגזר הבדואי נמצאים אצלי באשכול והם אומרים את זה, אנחנו רוצים לגור. יש מגרשים. לא מחלקים את חלקם וככה נבנית הבנייה הפירטית.

אני מסיים ואני אומר לך מירב ברמה האישית, אני מכיר אותך. את עושה עבודה יוצאת מן הכלל והדיון הזה, אמנם זה כרגע בוועדה, זה חשוב אבל צריך להקדיש. כמו שראש הממשלה ושרת הפנים הלכו בקמפיין שלהם ואמרו, הנגב מופקר, הנגב מופקר, אז הנה, זה הזמן שלכם לתת מענה לנגב, ואנחנו לא מוחים. יש פה ראשי רשויות מצויינים. אנחנו רוצים ביטחון אישי לאזרחים שלנו. תודה רבה לכם.

תודה רבה. בהצלחה שם בפגישה גם היום עם השר. הוא גם עידכן אותנו.

חבר הכנסת שמחה רוטמן, בקשה אדוני.

תודה רבה גבירתי יושבת-הראש. כמובן שגם אני מצטרף. אני חושב שהדיון הזה יחד עם הדיון שהיה אתמול מאוד חשובים וצריך לעשות אותם ולעשות אותם בדחיפות והרבה, ולא רק לעצור בדיונים. אני רוצה להזכיר, בטח תסכימי איתי שבדיון שכזה היה מאוד טוב אם הייתה יושבת איתנו חברתנו אורית סטרוק שהנושא הזה הוא בדמה. היא לצערנו יושבת שבעה ואני רוצה לנצל את ההזדמנות לשלוח מפה את הניחומים בשמי, אני מתאר לעצמי שבשם כולנו, כי היא עוסקת בנושא הזה הרבה במשך שנים רבות וגם בקיאה בו רבות.

אני רוצה קצת לחלוק על רות. היא צודקת שאנחנו מחוקקים, היא צודקת שהתפקיד שלנו הוא לקבוע, וגם עונשי מינימום עבר בכנסת הנוכחית, חוק מינימום לעניין החזקת נשק לא חוקי.

נכון, בקריאה טרומית.

עבר בכנסת ואפשר לקדם אותו. אם הוא יקודם, יכול להיות שזה יהיה פה בוועדה או בחוקה, אני לא יודע.

זה בחוקה.

בסדר. חקיקה היא דבר נחמד. בסופו של דבר כמו שאמר חברי, השר לשעבר אמיר אוחנה, הבעיה היא בתי המשפט, סליחה שאני אומר. הם החשודים המיידים תמיד אצלי אבל במקרה הזה זה מאוד בולט, ולא רק הם. אני אשאל פה שאלות שהתשובה עליהן צריכה להיות לדעתי בכן ולא. כמה ניידות ותחנות משטרה ובכלל, נפגעו במהלך האירועים?

איזה אירועים?

של "שומר החומות". תחנות הותקפו, בסיסי צה"ל.

אז אני אומר, במחוז דרום אף תחנה לא הותקפה. הייתה נקודת מש"ק שישב שם שוטר במבנה של רשות כי ניסו להצית את הדלת.

וניידות?

אף אחת מהניידות.

לא הותקפו באבנים ניידות?

הותקפו באבנים, כן.

הותקפו באבנים ניידות.

לא נשרפו.

התכוונתי על הפעולה, לא התכוונתי על התוצאה.

כל יום אנחנו נפגעים מאבנים.

בלי קשר ל"שומר החומות".

בלי קשר.

בלי קשר ל"שומר החומות", וב"שומר החומות" כמובן ראינו את התופעה הזאת גם בלוד, שעל זה דיברנו אתמול, וגם בדרום.

עכשיו אני אשאל אותך, גבירתי מהפרקליטות, כמה כתבי אישום הוגשו על סעיף 108? פגיעה ברכוש של כוחות מזוינים, יש שם עבירה. מי שעבר עבירה לפי סעיף קטן (א) שזה פגיעה בזדון ברכוש שהוא בשימוש כוח מזוין, שזו משטרת ישראל, היא אחד מהכוחות המזוינים של מדינת ישראל, או אפילו סיכן בזדון את האספקה לכוחות המזוינים, שזה חסימת כביש לבסיס. זה הסיפור. מי שעבר עבירה לפי סעיף קטן (א) בתקופה שבה מתנהלות פעולות איבה צבאיות של ישראל או נגדה, דינו מאסר 15 שנים, אז יש חוק, יש עבירה של 15 שנות מאסר. למיטב ידיעתי, תקני אותי אם אני טועה, אפילו כתב אישום אחד כזה לא הוגש, לא על מי שזרק אבנים על ניידות, לא בדרום, לא מי שפגע בבסיסי צה"ל, לא מי שחסם כבישים לבסיסי צה"ל. אני לא יודע שהוגש אפילו כתב אישום אחד כזה, אז יפה שאנחנו חוקקנו חוק.

אין לי ניתוח של סעיף 108. אני יכולה לומר בפשטות, אם היה מגיע תיק עם ראיות על סעיף 108, על כל סעיף שתבחר, היה מוגש כתב אישום, ואם זה היה נוגע לאירועי "שומר חומות", הוא גם היה מוגש עם בקשה למעצר עד תום הליכים. אני דיברתי על 63 כתבי אישום ב"שומר החומות". יש 19 כתבי אישום שהוגשו בגין מניע גזעני או לאומני.

בכוונה לא שאלתי על זה כי הטענה שלי היא טענה אחרת. אני בטוח שהמשטרה הביאה אנשים שזרקו אבנים על שוטרים או על ניידות או על תחנות משטרה. אני בטוח שהמשטרה עצרה אותם. אפשר להגיש עליהם על תקיפת שוטר ואפשר להגיש עליהם על עבירה עם 15 שנות מאסר. גם כשאתה מגיע לבית משפט כמו ששמענו, גם כאשר העבירה היא שבע או עשר שנות מאסר, אפשר לבקש עונש בהתאם למתחם שיקול הדעת ובית המשפט יכול עוד להקטין את זה. בסופו של דבר גם אם החוק יקבע, וסיכון חיים בנתיב תעבורה זה 20 שנות מאסר. לא הוגשו הרבה כתבי אישום על זה למרות שלכאורה כל נהיגה פרועה היא זה, ואני יודע שלהבדיל, בתקופת ההתנתקות מי שחסם כבישים באיילון, הגישו על זה, אז שם הגזימו לכיוון אחד, פה אנחנו הולכים לכיוון אחר.

הטענה היא מאוד פשוטה. הטענה היא שהפתרון הוא לא חקיקה. הטענה היא שאנחנו מחוקקים ומתעלמים ממה שאנחנו מחוקקים פה. הטענה היא שיש סעיפי חוק חמורים מאוד שאפשר להשתמש באירועים כאלו. או שלא משתמשים בהם מראש או שמשתמשים ובתי המשפט לא מתעסקים בהם. הטענה היא שאם תקבעי עונשי מינימום, אז מה שיעשו, זה פשוט ימחקו את סעיפי האישום האלו כדי שחס ושלום לא יגיעו לעונשי מינימום, כי העבירה הכי חמורה בספר החוקים של מדינת ישראל נכון להיום זה צמצום שיקול הדעת השיפוטי.

בדקתי כמה יוזמות היו, החל משר המשפטים רמון, עוד מלפני, עונשי מינימום. זה הפך סירוס להבניית שיקול הדעת. אחרי הבניית שיקול הדעת התברר שאין הבניית שיקול דעת. סיפרו לנו על פגישה עם נשיאת העליון שאומרת, אני לא יכולה להנחות את השופטים. סליחה, בשביל מה חוקקנו הבניית שיקול דעת בענישה? הכנסת פה חוקקה כדי שאת, בית המשפט העליון תבואי ותגידי לשופט שנותן עונש קל מדי, חרגת ממתחם הענישה. לא עושים את זה כמעט ואם עושים את זה, עושים את זה על מתחם ענישה הרבה יותר נמוך מהעונשים. בקיצור, אנחנו משחקים בנדמה לי. אנחנו נקבע עונשי מינימום, לא יוגשו כתבי אישום על מה שיהיה. יש פה מערכת שצריכה ניעור, והמערכת שצריכה ניעור, שמענו סקירה מאוד יפה ממפקד המחוז מה הם עושים בכבישים. אני לא אומר שהוא טועה. אני אומר שזה מה שהוא עושה, אבל בסופו של דבר אם כל בן אדם שנוהג בפרעות לפי הנתונים, מחכה לו ניידת בסוף ועוצרת אותו, אני הייתי מצפה, חצי שנה, שנה, האירוע נגמר, כי כל בן אדם שנעצר באירוע הזה, יש לו מסוכנות, הוא מסכן חיים, הוא יהיה במעצר עד תום ההליכים ויהיה לו כתב אישום והוא יקבל גם עונש רציני.

העובדה שמאיר כהן מגיע לפה ואומר, כל פעם לנסוע מבאר שבע לדימונה זה אירוע, העובדה שראש עיריית עומר אומר את אותו דבר, שלנסוע בכבישים כשיש אור ירוק, לא חוצים את הכביש, סימן שכל המאמצים ההרואיים שהמשטרה עושה, נתקעים איפשהו. אם אתה עוצר כל אחד שמתפרע והוא מגיע לבית משפט והוא יוצא מבית המשפט, אז משהו דפוק במערכת, אז אנחנו משחקים בנדמה לי.

חבר הכנסת איתמר בן גביר, בקשה אדוני.

אני מלא הערכה לך, גבירתי יושבת-הראש, ואנשי הרשויות המקומיות ששמענו אותם, עושים עבודה גדולה וחשובה, וגם אתה אדון פרץ עמר וכמובן נציגי הפרקליטות. אני יודע שאתם עושים עבודה ועבודת קודש. אם אני אומר ביקורת, זה ביקורת בונה, זה ביקורת שבאה מתוך אהבה.

אני אקרא לכם איזשהו מייל שאני קיבלתי. גם למפקד משטרת באר שבע שלחו את זה. "אתמול, תאריך 4.10", כותבת כאן איזה גברת, "לקראת השעה 22:00 הלך בעלי לסופר תהילה לדוד בשכונה ג' לרכוש מספר פריטים שהיינו נחוצים לבית. בעודו בחנות נכנסו ארבעה רעולי פנים, בני מיעוטים, ריססו אותו, את בן המשפחה הקופאי בגז פלפל, צרחו בקול רם כי זה שוד, החלו להכות אותם. בעלי נכה 100% נחבל חבלות קשות, ספג פגיעות. אחרי זה הם רוקנו את הקופה. אחרי זה מגיע עוד מישהו מסופר אחד ליד ומספר שגם עבר שוד".

בואו נאמר את האמת והאמת היא כואבת. אין שלטון חוק בנגב. כשרוצים שיהיה שלטון חוק, יש דגם. בזמנו היו אירועי תגי מחיר. כאן טוש, כאן גרפיטי. לא מקל בהם ראש אבל עבירות קלות, מה שנקרא. הקימו, גבירתי היושבת-ראש, יחידה לפשיעה לאומנית, יחידה שלמה שזה העיסוק שלה, שזה המדיניות שלה.

איפה זה היה?

במחוז ש"י. כשאתה מקים דבר כזה התופעה נפסקת. דיברנו כאן על המניע הלאומני. זה ממש מעט. כשמייחסים רק 19 כתבי אישום ממניע לאומני על מאות אירועים לאומניים, זה כלום, גבירתי מהפרקליטות, ואת צריכה להבין את זה. אנחנו יודעים מה המשמעות של מניע לאומני. אנחנו משפטנים. מניע לאומני זה כפל עונש. זה מכפיל את העונש. היחס של בית משפט הוא יחס אחר. היחידה הזאת לקחה כל אירוע של הפרת הוראה חוקית או גרפיטי, סעיף 196, זה עבירה של עד שנה מאסר, זה משהו מגוחך, והפכו אותו לבקשות למעצר עד תום ההליכים, אירוע הכי קטן. אני שואל למה זה לא יכול להיות בנגב. למה כל מי שמטריד מינית בחורה, ואני מקבל עשרות, כל חודש עשרות תלונות כאלה. כאן בחורה הולכת לקניון וכאן בחורה הולכת למכולת ומטרידים אותה מינית. למה כל מי שמטריד מינית, לא עוצרים אותו ולא משחררים אותו אחרי חקירה, אלא מגישים כתב אישום?

יש תופעה שהתלונות מגיעות בפייסבוק. אין לי תא, אני לא בקבוצה ומן הסתם זה לא תלונה. מי שנפגע וצריך סיוע רשויות המדינה, הוא צריך להתלונן או להרים טלפון לקו 100.

מפקד המחוז, תרשום לך. אנחנו ניתן התייחסות.

הסמכות שלכם היא לפתוח בחקירה גם בלי תלונה. ברגע שאתה יודע, ברגע שמעבירים לך גם דרך הפייסבוק תמונות או סרטונים, אתה צריך לפתוח חקירה.

בן גביר, זה לא ממוען אליי. אני לא בקבוצה הזאת.

אבל תראה כמה תיקי חשיפה יש בימ"ר ש"י.

אני אספר לך משפט או שניים על ימ"ר ש"י. זה לא אותו ימ"ר, זה גם לא אותה משטרה, זה גם לא אותה משילות.

בוא תסביר לנו למה ימ"ר ש"י יכולים ואתם לא יכולים? למה הם יכולים לפתוח יחידה לפשיעה לאומנית ואתם לא? למה על כל שחרור של נער, אני אומר עוד פעם, אני ייצגתי כל גרפיטי, עוצרים. בית משפט משחרר? עיכוב ביצוע אוטומטית. כבר הוא מקבל עוד יומיים. הולכים למחוזי. מחוזי משחרר? רוצים להגיש בקשת רשות ערעור לעליון. למה זה לא נעשה אצלכם? אני שוב אומר, אני יודע שאתם רוצים לעבוד. אני יודע שאתם עובדים אבל אולי אתם לא עובדים בכיוון הנכון.

מילה אחת לגבי בתי המשפט. חבר הכנסת, חברי, שמחה רוטמן, אתה צריך להיות מודע לזה, וחברי הוועדה למינוי שופטים צריכים להיות מודעים לזה, וזה סיפור שערורייתי שאני גיליתי אותו. יש שופט אחד בבאר שבע.

אתה לא אומר שמות.

לא אומר שמות. טענו הבדואים שהוא מחמיר את הענישה. שופט כזה, אחרי כל הדיון ששמענו כאן היה צריך להיות מקודם למחוזי. היה צריך להגיד, איזה יופי, סוף סוף יש שופט שמחמיר את הענישה. אתה יודע מה עשו לו? הוא היה שופט פלילי. אמרו לו, מעכשיו אתה תשפוט רק בדיונים - - -

סליחה שאני שואל אבל למה לא להגיד שמות?

כי היה לנו כבר פה אירוע עם שמות של שופטים ואני ביקשתי לא לומר.

אני אגיד לך את השם שלו בצד. עצרו לו את הקידום.

אולי פשוט ראו שהוא מחמיר. רוצים שהוא יעשה יותר מעצרים.

הטילו וטו על הקידום שלו. כאשר יש דבר כזה, אז המסר לכלל השופטים בבאר שבע זה שמי שמחמיר לא מקודם, ומי שמשחרר, אותם שופטים ששופטים שמשחררים אחרי כמה שעות מעצר, הם מתקדמים.

תודה. אני רוצה לשמוע את סלימאן, הוא גם בזום, חבר עיריית רהט. בקשה.

שלום לכולם, אני חבר עיריית רהט. רציתי להבהיר דברים שנשמעים לי לא נכון. המגזר הבדואי הוא מגזר נורמטיבי. אנחנו פה יושבים עם חבר מועצה של הכפרים הבלתי מוכרים, לידי, חסין אלרפיעה גם כן הוא מכיר בחברה הבדואית.

אנחנו נגד ההכללה שנשמעת פה מפיני בדש וגם כן מאחרים. אני ראיתי ושמעתי את הדברים של מפקד המחוז, מר פרץ עמר, ואני שמעתי גם את כן את הדברים של השר מאיר כהן. אני שמח לשמוע שיש ישיבה היום בעיריית באר שבע, שצריכה להתמקד בנושא הזה. אנחנו נגד פשיעה מכל סוג, אם זה גניבת סיגריות ואם זה רצח. אנחנו רוצים לבדוק את הסיבות שגרמו לזה. אנחנו מכירים שבחברה הבדואית, שהיישובים לא מוכרים וגם המוכרים מוזנחים במשך עשרות שנים. אנחנו פונים לגורמים ולכל משרדי הממשלה להסדיר את העניין של הקרקעות.

ברשות מאיר כהן אני פונה אליו אישית פה. אני אומר לו, אנחנו צריכים להיות עצמאיים הן בתכנון והן בשיווק. לא יכול להיות שעשרות מקרי רצח בנגב בשנים האחרונות נגרמו מסכסוך קרקעות. אנחנו רוצים להפסיק את זה. אנחנו נותנים את כל הכוח שלנו. אני חבר עירייה ועמדתי באירועים של מבצע "שומר החומות". אני ראיתי את הצעירים ואני עמדתי שם בעיריית רהט והסברתי להם שאסור לעשות את זה. צריך להפסיק עם זה, וזה רכוש של עיריית רהט.

אנחנו נגד הכללה לגבי הבדואים. צריך להפסיק את זה. אנחנו צריכים לשבת, אם זה חברי המועצות ואם זה שכנים מראשי מועצות יהודיות ואם זה ערבים. צריך לשבת ביחד וגם המשטרה צריכה להיות מעורבת. את ההכללה של הבדואים, הם פושעים והם עבריינים, זה צריך להפסיק. אני אומר שהעניין הזה יגלוש למימדים לא נכונים. אנחנו לא רוצים את זה. אנחנו רוצים שהנגב יהיה של כולם. הנגב צריך להיות של כולם, יהודים וערבים. אין יהודים ואין ערבים. הנגב צריך להיות של כולם ואנחנו צריכים לשמור על העתיד של הדור הבא, אחרת אנחנו נאבד את הכיוון.

אני שומע את ראש עיריית דימונה אומר ש-10% מהבדואים הם פושעים, זאת אומרת שיש לנו 30,000 עבריינים בנגב. זה לא יכול להיות. זה דבר בלתי נסבל. אני שמעתי את פיני בדש. הוא אומר, חברים, באים עם רכבי פאר וג'יפים ורכבים מפוארים. כמה יש כזה? ריבונו של עולם, מה זה? אני מכיר שרוב האוכלוסייה הם אנשים נורמטיביים. אני אומר לך שזה לא 10% ולא 1% אפילו שהם נכללים בעניין של הפשיעה. הפשיעה הזאת היא בכל מקום בעולם ובכל החברות בעולם, אם זה בבאר שבע, אם זה בקריית מלאכי, אם זה באשדוד, אם זה ברהט, אם זה בלקיה, אם זה בחורה.

אני ראיתי בכתבה האחרונה ששני בדואים מרהט גנבו קופסת סיגריות וטלפון של בחורה. אני נגד פשיעה מכל סוג, אם זה בגניבה של קופסת סיגריות ואם זה בנושא של רצח. צריך לעצור את המטרד הזה. צריך להקים אזור תעשייה, צריך להקים תשתיות, צריך להכיר בכפרים, צריך לתת לצעירים. אני פונה מפה למאיר כהן ואני אומר לו, צריך לתת פתרון לצעירים. לא יכול להיות.

קודם כל תודה. הוא דיבר על זה גם. כל הזמן אנחנו מדברים כאן על העניין הזה שבנוסף לנושא של ביטחון פנים, זה הנושאים הנוספים של תעסוקה, חינוך ורווחה, אבל אני רוצה רגע שנחזור לעניין שלנו. תודה רבה לך.

חבר הכנסת אוסאמה סעדי, בקשה אדוני.

תודה גבירתי היושבת-ראש.

אני חייבת רגע להגיד משהו על מה שרות אמרה, בגלל שיש לי כאן באמת קדנציה של ארבע שנים בוועדות ונראה לי הרבה ועדות היינו ביחד. מותר לחברי הכנסת קצת להתלהם וקצת להעיר הערות ביניים. זה לא הופך אותם לחוליגנים. שמעתי את הדברים שלך. כשהם מגזימים יותר מדי, אני מנהלת את האירוע, אבל זה מאוד חשוב לי. חלק מתפקיד חבר הכנסת הוא לקרוא קריאות ביניים, הוא להעיר. מה לעשות, נימוס בריטי כנראה לא מאפיין פה את האירוע, אבל עדיין כשזה מוגזם, הם עוצרים וזה בסדר. זה חלק מהתפקיד שלהם, אז קצת הפריעה לי המילה חוליגנים. אני מבינה גם אותך - - -

אני לא חושבת שהנימוס הבריטי זה מה שהתכוונתי.

פשוט המילה חוליגנים היא קצת קשה לי, עד עכשיו עוד תקועה לי פה באירוע הזה.

אז מחילה מכבודך כי יש לי הרבה מאוד כבוד אליך. אני חושבת שמה שאת עושה פה בוועדה הספציפית הזאת הוא מאוד חשוב, להביא את כולם, ובאמת אלה דיונים שהם בליבה של מדינת ישראל. אגב, לא התכוונתי ספציפית לוועדה הזאת. זה מאפיין את כל הוועדות. זה מאפיין את המליאה שאתמול באו ספורטאים פרא-אולימפיים ואנשים צורחים לנשיא המדינה וליושב-ראש הכנסת דברים הזויים על זה שכמה חברי כנסת החליטו ללכת לאבו מאזן. בלי שום קשר שאם אני מסכימה או לא, זה בכלל לא רלוונטי. לא דיברתי על זה, דיברתי על חוליגניזם במובן של דוגמה אישית, לא בדבר הזה שזה לא מנוהל.

נראה לי שגם הבנו אחת את השנייה. אוסאמה, בקשה.

גבירתי היושבת-ראש, כשקראנו שיש היום דיון על חיזוק הביטחון האישי של תושבי הדרום, אני חושב שאין חולק שצריך ביטחון אישי לכלל תושבי הדרום. לא רק לתושבי הדרום, לכלל תושבי ואזרחי המדינה. אנחנו הראשונים כמיעוט שנפגעים מהעניין הזה ואנחנו תמיד זועקים, תצילו. ריבונו של עולם, תביאו לנו את הביטחון האישי הזה. שנים אנחנו זועקים את הזעקה הזאת.

רות, אני לא יכול לשבת בשקט כל הזמן. כשאני שומע דברים והסתה, והסתה פרועה והכללות נגד - - -

חבר הכנסת אוסאמה סעדי, למה לא? אתה עשית את זה קודם ואתה אומר שזה בסדר. קריאת ביניים זה מה שאני עושה עכשיו.

ואני לא קורא לזה חוליגנים.

אני רוצה שאוסאמה ידבר עכשיו. בקשה.

זה בדיוק העניין. אני לא יכולה להפריע לך לא בגלל שאתה אומר בדיוק את מה שהוויית נפשי ומה שהבטן שלי חושבת, אלא כי אתה, כבודך במקומו מונח. מותר לך לדבר, מותר לו לדבר ומותר לנו גם לא להסכים, אבל ראוי שנקשיב אחד לשני. זאת הייתה הכוונה, וזה מפריע, נכון.

זהו, מיצינו את האירוע הזה. בואו נתקדם.

אז אני אומר, גבירתי היושבת-ראש, לבוא ולהסית נגד ציבורים שלמים, נגד אוכלוסייה שלמה זה אסור ולא נסכים ולא ניתן את זה. הייתה להקה פה שתזמרה כל הזמן נגד הבדואים בדרום. מה זה? בדואים זה 300,000. אם יש פה כמה פורעי חוק כמו שיש בכל חברה, אי אפשר להכתים ציבור שלם ולעשות תיוג ופרופיילינג, וזה בדיוק מה שעשה, עם כל הכבוד, השר מאיר כהן, שהוא דיבר על 10%. מה זה 10%? אני מסכים עם מה שאמר סלימאן. 10% זה 30,000.

זו תופעה קשה.

אתה תופעה בעצמך. אתה תופעה נלוזה.

לא כולם שומרי חוק, מה לעשות.

30,000?

מסתבר.

גם בציבור הערבי, אדוני שר ביטחון פנים הקודם, יש עבריינות ויש ארגוני פשיעה כמו שיש בחברה היהודית, ויש שיתוף פעולה גם בין הארגונים האלה.

אין סימטריה.

אני יכול להשיב לך? אני חושב שאף אחד כאן לא אמר, כל האוכלוסייה הערבית או כל האוכלוסייה הבדואית. אף אחד לא עשה לך הכללה.

שמעת את פיני בדש?

שמעתי.

אני אמרתי, אני מסכים עם מה שאמר ראש עיריית באר שבע. הוא דיבר בצורה מאוזנת.

אוסאמה, אני אתן לך נתון ותגיד לי מה אתה חושב. האוכלוסייה הערבית מתוך אוכלוסיית מדינת ישראל, היא כמה?

21%.

20%, נכון? האוכלוסייה הזאת של 20%, כמובן מיעוט מתוכה, לא כולה, לא רובה - - -

מיעוט שבמיעוט.

מיעוט שבמיעוט מחולל 60% מהפשיעה החמורה במדינת ישראל: מקרי הרצח, עבירות הנשק.

מי אשם?

אתה מבין שיש פה בעיה?

מי אשם? זה המדינה.

היהודים תמיד אשמים.

אמרתי המדינה, לא היהודים. שתבין פעם אחת מה מדברים. אתה לא מבין אפילו. יש לך קשיי הבנה.

חבר הכנסת בן גביר, מספיק.

אמיר, אני רוצה לענות.

לא, אתה לא עונה לו. נתתי לאמיר להעיר לך את ההערה. לא יקרה. אתה מסיים לדבר. יש לי כאן סטודנטים שאני רוצה לשמוע, וסיכום של מפקד המחוז.

רק לענות, שיש שבעה-שמונה מיליוני פלשתינים בשטחים הכבושים, בגדה המערבית, ברצועת עזה. למה אין אחוזי הפשיעה האלה? כי אני אומר לכם, המדינה הפקירה את הציבור הערבי. המשטרה הפקירה. יש סייענים של השב"כ שעובדים בדברים האלה של הפרוטקשן, אדוני הממ"ז. פעם אחת תגידו, אנחנו אשמים.

כולם אשמים. השב"כ אשם, המשטרה אשמה. הם אף פעם לא אשמים. אוסאמה אף פעם לא אשם.

גבירתי היושבת-ראש, אנחנו כן בעד ביטחון אישי.

כן, אבל אם לא תיקחו קצת אחריות, אז אנחנו לא נתקדם.

ניקח אחריות אבל אני אומר, אדוני השר לביטחון פנים הקודם, אנחנו גם רוצים לא רק ביטחון אישי. הציבור הזה בנגב, הכי חלש, הכי עני, הוא מחפש חיים. הוא לא רק מחפש ביטחון אישי, הוא מחפש חיים.

היית צריך לבוא לראות את הווילות. עייני לא צרה בהם אבל בוא תראה את הווילות. את יודעת איזה וילות יש שם?

אני יודעת.

בקיסריה אין דברים כאלה.

כשיש 150,000 תושבים עם 35 יישובים בלתי מוכרים, מה זה יישובים בלתי מוכרים? אין בהם אפילו תנאים בסיסיים.

אז בונים לכם. הם לא רוצים לשלם ארנונה.

בן גביר, אני קוראת לך לסדר פעם שנייה. דיי.

הם פשוט לא רוצים לשמוע את האמת. אין תנאים, אין חשמל.

אגב, גם האוכלוסייה החרדית היא אוכלוסייה מאוד ענייה אבל אתה לא רואה שם פשיעה כזאת.

אז אני אומר לך, אין חשמל, אין מים, אין כבישים, אין לימודים, אין חינוך, אין תעסוקה. אני מברך על זה שהיום רוצים לעשות תוכניות גם ברווחה, גם בתעסוקה, גם באזורי תעשייה. אני אומר, אנחנו רוצים לשלב ידיים, ואני אמרתי לך את זה. אנחנו ברשימה המשותפת וגם ברע"מ וגם כשהיינו רשימה משותפת אחת, כשהלכנו לשר לביטחון פנים ולשר המשפטים ולמפכ"ל, הלכנו לכולם ויש את זה בכתובים. אנחנו נוכל להראות לכם את זה. אני מסכים איתך, חקיקה קיימת, ענישה מקסימלית. ביקשתי להגדיר. אדוני הממ"ז והפרקליטות, אתם הגדרתם גניבת רכב, מכת מדינה. אתם הגדרתם זריקת אבנים באינתיפאדה הראשונה, מכת מדינה. היום עם כל העבירות האלה שפוגעות גם בציבור הכללי, גם ביהודי, גם בערבי אנחנו משלמים מחיר דמים. היום אנחנו עם 100 הרוגים מתחילת השנה. אנחנו קוראים לכם להגדיר את העבירות האלה כעבירות מכת מדינה. גם פרוטקשן, גם שוק אפור, גם החזקת נשק. בקשה, תרימו את העניין.

על זה אנחנו מסכימים.

תודה רבה. הנה, אנחנו מסכימים בסוף.

חברת הכנסת קרן ברק.

אני חושבת שרוב הדברים נאמרו. אני פשוט זוכרת את מערכת הבחירות. אני זוכרת שפשוט נפתלי בנט ואיילת שקד ירדו לדרום ואמרו, אנחנו נחזיר את המשילות לדרום. זה הייתה סיסמת הבחירות של ימינה: אנחנו נחזיר את המשילות לדרום. מאז, מה שאנחנו רואים זה את הדבר ההפוך. אני קודם כל חושבת שחבל, כי הם באמת נתנו איזושהי תקווה לתושבי הדרום, ובטח תושבי הדרום מאוד שמחו שאותו בן אדם שאמר שיחזיר את המשילות לדרום, גם עומד היום בראש הממשלה ואין לו שום מעצור בעצם להחזיר את המשילות לדרום. אני חושבת שאם זו הייתה סיסמת הבחירות, אז צריך לחזור אליו ולומר לו, איפה המשילות? אם אני עכשיו פורטת את זה לפרוטות, חברתי רות, אין בעיה של חוקים. החוקים קיימים כמעט כולם.

זה לא נכון.

כן נכון. נתנו פה אין-ספור דוגמאות של חוקים שכתובים ולא נאכפים. אנחנו יכולים לשבת ולדקדק על כל אות ועל כל מילה, ואז בסוף בפרקטיקה של החיים שום דבר מזה לא קורה. אני מסכימה שהרבה מזה זה לא קשור באמת למשטרה אלא גם לפרקליטות וגם לבתי המשפט.

הסיפור של הטרדות הנשים בבאר שבע, אז תוסיפו את זה לכל הפגיעות בנשים, והאלימות בתוך המשפחה והאלימות נגד ילדים ופדופיליה. בסוף כמעט בכל הנושאים האלה יש חוקים, ובסוף מי שבעצם משחרר את העבריינים זה הפרקליטות. אין לי מושג למה תמיד בסוף, במאזן הזה שבין הגנה על הציבור הכללי לבין הגנה על זכויות העבריין, כמעט תמיד זכויות העבריין אצלם מנצחות והחברה כולה יוצאת נפגעת.

אם אנחנו לא נשנה את כל הסדר הזה בכל העבירות האלה, ונגיד, אנחנו צריכים לקיים פה חברה מתפקדת, משילות, חוסר אנרכיה, סדר וארגון. חברה בלי ביטחון פנים חזק, היא לא יכולה לתפקד. זה כלל ידוע בכל החברות בכל העולם. ביטחון פנים חזק הוא זה שיוצר את החברה כסדר מאורגן. אנחנו עדיין חברה דמוקרטית ואנחנו לא נתנער מהדמוקרטיה אצלנו, אבל בין הסדר של זכויות הנאשם והעבריין לבין לשמור על החברה, אנחנו חייבים לשים את זה בראש סדרי העדיפויות וקודם כל לשמור על החברה. גם להפר את האיזון מבחינתי. נפר אותו לצד השני מתי שזה יתאזן, אבל זו העת שבה אנחנו צריכים להחזיר את החברה לסדר.

יש לנו היום, לי ולרות את השדולה לערים מעורבות. מהבדיקות שאני עשיתי יש קושי אולי כן באיסוף הנשקים ובפרוצדורה של האיסוף. אם אתה צריך לכל דבר כזה שופט ואחרי זה נותנים לך כתובת ואין שם כלום, אם אפשר את התהליך הזה, שאולי שופט לא צריך לאשר כל דבר וכשנותנים כתובת, אז לא שהבן אדם יגיד, אני לא יודע למה יש לי פה נשק מתחת לרצפה, זה לא קשור אליי, אלא שכל האנשים באירוע הזה יישאו באחריות, זאת אומרת, בין זה שהוא אומר זה לא אני, כולם יישאו באחריות ולא אף אחד. האיזונים האלה חייבים להשתנות בעיניי בדברים האלה, ואת זה אולי פה בוועדה את כן יכולה לשנות.

אוקיי, אני אבדוק את זה. אנחנו רוצים לשמוע את הסטודנטית שיר צדוק שהיא יו"ר אגודת הסטודנטים, מגיעה מבאר שבע. בקשה.

שלום, תודה רבה על ההזדמנות לשתף אתכם בחוויה של צעירי וצעירות הדרום. אני ברשותכם אתחיל באיזשהו מקרה שקרה חודש שעבר. צעירה, סטודנטית הגיעה לפארק שנמצא בלב שכונה צעירה, תוססת, פארק מלא באנשים, התיישבה עם חברים כשלפתע מישהו ניגש מאחוריה, תפס אותה בידיים, התחיל לגרור אותה לאחור כשהוא קורא "בואו לאנוס אותה". המקרה המזעזע הזה התרחש בפארק מלא אנשים ותודה לאל שהיה שם המון אנשים שיכלו לעצור את המקרה. לאחר שהגיעה המשטרה היא התלוננה. התוקף נעצר. חמישה ימים בלבד לאחר המקרה הזה היא הגיעה שוב לאותה נקודה, לאותו פארק וראתה את אותו תוקף. היא העלתה את המקרה הזה לרשתות החברתיות. מהתגובות ומההדף שנוצר מהמקרה הזה התגלו עשרות נשים שחוו הטרדה מאותו בחור בדיוק, ותנחשו מה? גם באותו פארק.

תראו, המקרה הזה הוא אחד מתוך רבים שבחרתי להציג את זה בפניכם פה ולהגיד לכם אותו היום, אבל האמת היא שאנחנו סובלות וגם סובלים ממקרים רבים כאלה. בשנים האחרונות התחילו להתפתח גם אפליקציות ומיזמים חברתיים כדי לאפשר לנשים לדבר אחת עם השנייה כשהן הולכות ברחוב במרחב הציבורי, כדי שהן ירגישו מוגנות ושיש להן תמיד למי לפנות ומישהי שתגן עליה למקרה שיקרה משהו, אבל זו לא צריכה להיות אחראיות רק של הקורבן. היא לא צריכה להגן על עצמה. צריך לעצור את ההטרדה הבאה. צריך מבעוד מועד לקדם תהליך מדיני כדי למנוע מהמקרים האלה להיות.

אני פונה אליכם, חברי וחברות כנסת כמפתחות ההגה של הספינה הזאת. היא בידיים שלכם. אני תושבת העיר באר שבע. באר שבע היא עיר שמפתחת צעירים, היא מפתחת הזדמנויות. באר שבע היא הבית שלי והיא הבית של כולנו ואנחנו מרגישים לא מוגנים בבית שלנו.

אני אשתף אתכם במשהו שסטודנטית אמרה לי לא מזמן. היא אמרה לי שהטרדה מינית זה חלק מהסיכונים שאת לוקחת על עצמך כשאת עוברת לדרום. איזה משפט כואב לשמוע על זה. להגן על תושבות הדרום זה לא אינטרס רק של באר שבע, זה אינטרס לאומי כי הדרום זה העתיד של מדינת ישראל. אני אסכם ואני אגיד שביטחון המרחב הציבורי היא זכות שמגיעה לכולנו. אל תדירו את הזכות הזאת מאיתנו. תודה.

תודה רבה לך. אני רוצה לשמוע את מנהל סיעת רע"מ, ואליד, בבקשה. הוא ביקש לדבר, גם תושב הנגב.

תודה מירב. אני תושב הנגב. אני מסכים עם כולם. יש בעיה רצינית בנגב והיא בעיה גם כללית בחברה הערבית, שהיא בעיית הפשיעה ולכן רע"מ כשנכנסה לממשלה, אנחנו שמנו על זה דגש, על נושא הפשיעה והאלימות החברה הערבית. גם בדרום, היישובים היהודיים וגם היישובים הערבים באותה קלחת, לכן אנחנו צריכים להיות ביחד בנושא הזה ולנסות כמה שיותר לצאת מהפלונטר הזה ולעזור לאנשים שירגישו בנוח ושיהיה להם ביטחון אישי.

חשוב לי להגיד ש-50% מהאוכלוסייה הבדואית בנגב הם מתחת לגיל 15 ו-32% הם צעירים. יש הזנחה של שנים רבות בנגב. זה מתבטא בכל מיני נושאים. יש את הנושא של האבטלה. ראש המועצה של דימונה דיבר גם על אזורי תעשייה. יש מחסור באזורי תעשייה. אני אתן לכם דוגמה. מזה שלוש שנים אנחנו מטפלים בנושא אזור התעשייה של תל שבע ולא מצליחים להגיע לפתרון. צעירים שאין להם תעסוקה, איפה ילכו?

יש עוד סוגיה, סוגיית הדיור של כלל האנשים ובמיוחד הזוגות הצעירים. אני רוצה לספר לכם סיפור שאני מכיר באופן אישי. יש צעיר בדואי שרוצה להתחתן. בנה בית, המדינה הרסה אותו. חיכה כמה חודשים, בנה אותו שוב והמדינה הרסה אותו. אני מכיר את הצעיר הזה באופן אישי. הוא התייאש והלך לעולם הפשיעה.

אם זה בית לא חוקי, מה אתה רוצה?

אני כרגע מדבר על למצוא פתרונות. אנחנו לוקחים אחריות בנושא הזה ורוצים לעזור לצעירים לצאת מכל העולם הזה ולחיות בשלום בתוך החברה ולהתנהל בצורה תקינה. בכל הנושא של חינוך פורמלי ושירותי רווחה, יש מחסור בנושא הזה. אנחנו רוצים לשפר את הנושא של התיכונים, יותר סטודנטים באוניברסיטאות ולהשתלב בשוק העבודה.

אני בסוף רוצה להתייחס לנושא ההסתה של התקשורת. באר שבע היא עיר גדולה ואני שמעתי את רוביק דיבר בצורה יפה, בצורה מאוזנת. התקשורת צריכה להפסיק את נושא ההסתה הזה. יש פשיעה בכל החברות. אנחנו רוצים להשתלב בתוך החברה, רוצים לסייע לצעירים לצאת מכל הנושא הזה של פשיעה ולצאת לדרך חדשה שאנשים ישתלבו בכל התחומים שנמצאים על סדר היום במדינה. תודה.

תודה רבה. אנחנו עוברים למפקד מחוז הדרום, פרץ עמר, קודם כל התייחסויות לחברי כנסת וסיכום שלך.

אוקיי, אז אני קודם כל אומר כמה דברים לדברים שנאמרו על ידי חברת הכנסת יסמין. אני חושב שדווקא תושבי באר שבע שיכולים להביע ולהשמיע את קולם, הם אלה שמשמיעים בצורה הכי אמיתית ואותנטית את המצוקות ואת הקשיים של העיר, כך שאני יכול לומר בוודאות שמה שהיא אמרה זה באמת התחושה של רוב הציבור בבאר שבע, אבל חשוב גם לומר שלדברים האלה גם ניתנו לא מעט פתרונות, ופתרונות, כשאתה נותן אותם, התגובה והשינוי תמיד חל באיזשהו זמן אחרי, אבל הדברים נמצאים על סדר היום.

שיקלי אמר במספר דברים על הביטחון האישי, הוא רוצה לראות תוצאות. קשה מאוד למדוד מה זה ביטחון אישי. אין סרגל מדידה לביטחון אישי. ביטחון אישי הוא דבר סובייקטיבי. ככל הנראה כל פעם שמישהו יגיד שהוא לא מרגיש בטוח, זה אומר שזה 100% לא ביטחון אישי. זאת הגישה שלי ואני לא מסתכל על מספרים ולא מסתכל על סטטיסטיקות. אנחנו מדברים על ביטחון אישי. אני מנסה לדלות את תחושות הביטחון האלה. מאחר ואין לי גישה לכל אדם שמביע חוסר ביטחון, אנחנו עושים את זה דרך המדיה.

אנחנו עושים דברים שבדרך כלל מעולם לא עשינו. אנחנו מנסים להגיע מתוך המדיה, לא מעט אינפורמציה כדי להבין באיזה קבוצות יש חוסר ביטחון אישי ושם בעיקר למקד את הפעילות. יתרה מזאת, אמרנו והדגשנו שקהילה היא קהילה מונעת פשיעה. קל מאוד לטפל בפשיעה ותופעות פשיעה בתוך הקהילה כשהקהילה עצמה מתארגנת ומסייעת. במקומות מסוימים בבאר שבע שלא היו קהילות, בנינו קהילות. אנחנו כמשטרה, לא התפקיד שלנו לבנות קהילה. התפקיד של המשטרה לא לבנות ועדים של כלניות וחרציות, כי כל הזמן נבנים שם שכונות שלמות בתוך העיר באר שבע כאיזושהי עיר שמפתחת בהיקפים מטורפים, ואנחנו באים מיוזמתנו ומקימים קהילה כי קל לי יותר לטפל בפשיעה כשאני מדבר לקהילה ולא מדבר לאדם פרטני, כי אז היכולת שלי להשפיע היא הרבה יותר גדולה.

כמה מתנדבים יש היום בבאר שבע במשטרה?

אני לא יודע את המספר המדויק אבל תיכף נדבר על זה שאנחנו מקימים יחידות מתנדבים דווקא לאור העובדה שהביעו הרבה מאוד מציבור העיר שהם רוצים לעשות פעילות מליצית. אני לא רוצה שיהיו מליציות, אלא להפוך אותם להיות משהו יותר מוסדי, יותר מסודר, פעם אחת, כדי למנוע חלילה איזשהו אימפקט לא טוב שיכול בעצם לדרדר את המצב ולא לתקן אותו, ופעם שנייה, גם לתת להם כלים וסמכויות כדי שלא יסתבכו, אז זה דברים שתיכף אני גם אומר בסוף.

כל הסיפור של הבנות שעושות ג'וגינג, בסוף השבוע האחרון אנחנו נתנו לזה פתרון. אנחנו לא מקלים ראש בדבר הזה. היו גם לא מעט מקרים שאנשים העלו בטיקטוק איזושהי נערה שיוצאת מהפורום ואיזושהי יד נשלחת לעברה מרכב נוסע והיא קיבלה פליק. אני רוצה להגיד לכם שתוך ארבע שעות הגענו לחשוד ועצרנו אותו.

מה איתו?

בבית המשפט לא היו יכולות מעצר. אתם מסתכלים על הדברים האלה כאילו שזה איזושהי רשלנות או משהו בדומה לזה.

זה לא נגד המשטרה.

השאלה אם הוגש כתב אישום.

עוד לא הספקנו כי בהארכת מעצרים הוא שוחרר. אני צריך להגיד ואתם חייבים להבין שבמסגרת איסוף הראיות משטרת ישראל ביממה לא יכולה לאסוף את כל הראיות ולגשת עם זה לכתב אישום כי לפעמים צריך הרבה מאוד השלמות שנדרשות על פי דין, וכדי להגיע לכתב אישום נדרשים לנו לא מעט ימים.

אני עורך דין ואני ראיתי אלפי כתבי אישום. כשיש לך סרטון ורואים בסרטון שהוא מטריד אותה מינית, אתה תוך יומיים יכול להגיש כתב אישום כזה.

לא מספיק. אני אומר לך בוודאות.

אני מכיר התנהלות אחרת.

אנחנו באופן מעשי אמורים להתמודד עם הסוגיות הלא פשוטות. כשמישהו פה דיבר, לא צריך חוק או לא צריך שינויים, אני חושב שכן צריך לעשות שינויים, לקחת את החוקים ולהתאים אותם לתקופה הבוערת.

תן את הדוגמה של הבחור הזה עם האוטו בבאר שבע בשבוע שעבר. יש פה גם אמרות שזה קורה בכל מקום בארץ. פה יש משהו מאוד מיוחד בדרום. רואים את זה בטח בעליית מדרגה בתקופה האחרונה, אבל ספר על האירוע הזה שבו תושב באר שבע נוסע באוטו ומישהו שולף אותו מהאוטו.

זה באמת מטורף.

מה זה הדבר הזה?

זה באמת מטורף אבל מה שקרה ביום שבת, הנה, תקשיבו למשל דוגמה מובהקת איך המשטרה צריכה להיערך לבלתי נודע, כי זה מבחינתנו נעלם. במתמטיקה זה משוואה שקשה לפתור אותה. לנו עוד יותר קשה לפתור כי אני לא נמצא בכל צומת, אבל בנינו לעצמנו כל מיני רשתות כדי להצליח וללכוד אדם שלוקח מישהו באמצע הרחוב, לשלוף אותו, ואני יכול לתפוס אותו תוך 100–200 מטרים, וזה מה שקרה עם אותו תושב שגב שלום, עבריין מוכר. הוא ילך לשנים ארוכות כי אין פה ויכוח, כי הוא נשלף מתוך האוטו. מבחינה ראייתית היא אבסולוטית, אבל יש עבירות שכדי להוכיח את העבירה, יש הרבה מאוד דברים שאני צריך לבוא ולהשלים, שלעיתים אני צריך את שיתוף הפעולה של העבריין, למרבה הפלא. אם אתה כמובן מבוסס בראיות צילומיות פורנזיות, אז אולי אתה צריך פחות, אבל דרישת הסף להגיש כתב אישום היא תשתית ראייתית בסיסית שהיא צריכה להיות מספיק טובה לבית המשפט.

אמר השר לשעבר אמיר אוחנה לגבי הפרקליטות. אני הייתי בפרקליטות גם אחרת. פרקליטות דרום זה פרקליטות שהיא באמת לוחמנית והיא לא מוותרת על אף תיק, אבל לפעמים קורה שהתיק הוא מחורר, אין בו מספיק ראיות. אנחנו נגיע לבית המשפט, נקבל סטירת לחי בזיכוי. אין פה חוכמות. אני אומר לכם שבהרבה מאוד מקרים התיקים הולכים להשלמות ועוד השלמות כדי באמת לנסות להציג את הראיות החסרות בשביל להביא לדין. איפה הסמכויות והשינויים בחקיקה שאנחנו צריכים? יש פעולות בעבירות שהמהירות שלהן כשהן מתבצעות, אין זמן ללכת לבית המשפט. אם אני צריך לאכן עבריין שכרגע עשה שוד, ואני צריך ללכת לבית המשפט כדי להוציא צו - - -

למה? סעיף 25 לפקודת סדר הדין הפלילי, אתה יכול להיכנס לבית אם זה פשע שבוצע. אתה לא צריך צו.

ואם זה נודע לך אחרי 48 שעות?

לצערנו לא כל התלונות מגיעות בזמן. אם אני רוצה לצאת במסר פה לציבור, אני מבקש מהציבור שיתלונן אבל שיתלונן למשטרה, לא בפייסבוק ולא בכל מיני אתרים שפתאום צפו בהם.

האם אין פה עניין של הסברה? אני אתן לך דוגמה. בטירה המשפחה של מנסור, המשפחה התלוננה למשטרה. מה שקרה זה שהאימא פשוט נרצחה. יש להם ילד אוטיסט, סיפור מאוד קורע לב, באמת משהו נוראי. אנשים מפחדים, במיוחד בחברה הערבית, לשתף פעולה עם המשטרה כי העבריינים פשוט באים ומחסלים אותם או בן משפחה. מה עושים?

אני אומר שני דברים. פה קראו כמה קריאות ביניים, שהאוכלוסייה האזרחית הערבית צריכה להבין שהיא צריכה גם היא להגן על עצמה, היא לא יכולה רק לסמוך על משטרת ישראל. אם אני מגיע לזירת רצח, אני אסבר לכם את האוזן, באום אל פאחם או ברהט, ואנחנו מגיעים עם ניידות ואתה רואה את הבן אדם עם צינור מים שוטף את הזירה. הוא לא שוטף בגלל שהוא לא רוצה לראות דם, הוא שוטף כי אם הוא לא ישטוף, הוא יקבל את הכדור הבא בראש. אני רוצה לומר ששיתוף הפעולה של האזרחים איתנו הוא כורח המציאות כדי לאסוף את הראיות שבסוף יהיה תיק בבית המשפט שהוא יוכל בסוף להיות מורשע. סיכויי הרשעה, שיהיו סיכויים טובים.

כל אותן בנות שמוטרדות, וזה דבר שכואב לי בצורה מטורפת כי בחורה בציבור הישראלי הולכת עם מכנסים קצרים ועם חולצה בלי כתפיות ומישהו כנראה מתרגם את זה לא נכון והוא חושב שהכול מותר. זה אם כל הצרות ושם צריך לטפל בו. כשדיברתי על בריונות, זאת בריונות. בריון, זה שמניח את ידו על אדם ללא אישור ומשפיל ופוגע. צריך לטפל בו במלוא החומרה, אבל כדי שנוכל לטפל בו במלוא החומרה היא צריכה להיות עבירה כזו שאפשר לטפל בה במלוא החומרה. הטרדה מינית היא לא מסוג העבירות החמורות לצערי במדינת ישראל ואני חושב שהיא צריכה להיות כזאת, כי לא יכול להיות שאם אנחנו מגדלים ילדים וילדות, ולי יש גם ילדה. לא הייתי רוצה שמישהו יתחב את ידו, איזה גיבור גדול. אני רוצה לראות שמישהו בתוך המגזר הערבי יניח את ידו על נערה ערבייה. באותו יום יהיה שם קטטה המונית וחלילה יכולים להיהרג אנשים.

מישהו פה הזכיר את הטיקטוק. אתם יודעים כמה מעצרים אנחנו מביאים בטיקטוק? עשרות רבות.

כן, הציבור הערבי הצעיר יותר ויותר בטיקטוק.

גם היהודי. הם מתגאים ברובה 16M ומשתוללים. אנחנו מביאים את כולם, חוקרים את כולם. הולכים עם הצילומים האלה למעבדות. איפה שמעבדה יכולה לכתוב ולהוכיח שמדובר בנשק קטלני, הוא ילך לבית המשפט עם כתב אישום מאוד חמור, אבל איפה שהמעבדה לא יכולה להוכיח, לא יהיה כתב אישום כי החוק דורש חוות דעת. בלי חוות דעת זה לא עובד. אי אפשר כל הזמן להגיד, הפרקליטות, המשפט.

החוק דורש מה?

חוות דעת שהנשק הוא נשק הורג, כי אם אני רוצה להאשים אותו בהחזקת נשק - - -

זה בדיוק המקום להגיד מה יכול לעזור לך. הנה אתה אומר, חוות דעת. אולי את זה צריך להוריד מהמילים? זה מה שאנחנו שואלים.

כאן זה יותר בעיה כי בסוף יגידו לך שזה היה נשק צעצוע. חוות דעת, יש היגיון.

הוא אומר שכל דבר קשה לו. מה אנחנו יכולים לעזור לו שיהיה לו יותר קל?

אני אסביר בשני משפטים. אסור להוריד כל מיני דרישות חוק בהקשרים לנשק. מחר בבוקר בפורים אני ארצה לתפוס מישהו מסוים, אני אגיד לו, היית עם נשק, הנה התמונה שלך. זה יעמיד אותו לדין על נשק?

זה גם קיצוני, פורים.

אני סתם הבאתי את זה כמשל. ברור לי. אני לא עושה מזה כאילו זה חזות הכול.

התוכנית החדשה של המשרד לביטחון פנים, איך זה משפיע על האזור שלך?

אני רוצה לומר לך שמחוז דרום עם המשאבים הקיימים שלו יעשה ועושה את המקסימום.

היה שאלה על הימ"ר. למה לא פועלים כמו ימ"ר ש"י?

אז אני אסביר לך. יש ימ"ר שהוא נושאי ויש ימ"ר שהוא ימ"ר כללי.

אז תקים ימ"ר נושאי.

בקשה, אתה מוכן להעביר לנו משאבים ממפלגת - - - ?

לא, הוא לא בקואליציה. משאבים זה פחות הוא.

מירב תעביר לך את המשאבים. אם זה הבעיה שלך, מירב תעביר לך את זה.

בן גביר, אתה מוזמן אליי לביקור. אני חייב להראות לך דברים שאתה לא רואה אותם, כי אתה תמיד נכנס בקצוות.

אני רוצה לבוא בקשה.

את מוזמנת.

אני אעשה לכם סיור של הוועדה.

אני רוצה להגיד לך, בן גביר, דבר מאוד פשוט. יש הרבה מאוד דברים שהם דינמיקה של איזשהו קמפיין שמוביל, ולפעמים בקמפיין הזה יש הרבה מאוד דברים לא כל כך מדויקים וכולם, כל הציבור כי אין דרך אחרת לדעת. השופר, הוא נמצא בתקשורת. הוא מבין את מה שהוא מבין. בואו תראו בעיניים את הדברים האמיתיים.

פעם אמרו לי שיש דון קישוט. חיפשתי אותו עד גיל 12, לא היה, התייחסתי אל זה כאל אגדה. תתייחסו לדברים שאתם רואים בקמפיינים כאלה כאל אגדות. 37 שנים אני בנגב. אני אומר לכם שאני כואב את הנגב לא פחות מאף תושב. אני גם תושב הנגב, לא תושב תל אביב, ואני לעולם לא אעבור לתל אביב. אני חושב ששם פחות טוב אבל לא משנה. אני תושב הנגב. כואב לי ואני רוצה להישאר בנגב. הנה, מפקדי, השר שלי היה השר אוחנה. יכולתי לפרוש, לקבל פנסיה מלאה ואולי ללכת לעבוד עם בהמות וצמחים, פחות לראות אנשים, זה הרבה יותר נוח כי לוועדה הזאת לא הייתי מגיע, אבל אני בחרתי ללכת לשנתיים ושלוש לדרום כדי להשלים אג'נדה שלי ולמידה שלי במהלך כל השנים האלה, שאני יודע מה הדרום צריך. אני יודע גם בלי אמצעים, אני כבר אומר את זה בצורה הכי גלויה בפרהסיה. גם אם לא יתנו לי תקן אחד, אני אעשה את הכול כדי שהתופעות האלה לא יהיו, כי אני לא רוצה שהם יהיו שם לא בגלל שעכשיו אני ריבון העולם, אלא בגלל העובדה שאני נמצא במשמרת הזאת. יש לי הרבה מה להשפיע ואני אעשה את הכול. יתנו לי יותר כלים, אני אעשה יותר. יתנו עוד יותר כלים, אני אעשה עוד יותר. יש לי תוכנית סדורה מה הדרום צריך.

זה מאוד יעזור אם המשפטנים של המשטרה ספציפית לאזור שלך יכווינו את הוועדה בסיור.

אני רוצה לסכם את הדיון עם כמה דברים להמשך. קודם כל תודה רבה מפקד המחוז על הסקירה, ההתייחסות לשאלות של חברי הכנסת, גם לנציגת הפרקליטות. אני יודעת לפחות ממה שנחשפתי על העשייה והעבודה, אבל אני גם באותה מידה מודעת לחשש האמיתי של תושבי הדרום והפגיעה בביטחון האישי שלהם, ולכן אנחנו צריכים לשלב בין העשייה שנמצאת וקיימת לבין להחזיר את תחושת הביטחון לאותה צעירה שחוזרת לפארק ועד אותו בחור שנוסע באמצע באר שבע ונשלף מהאוטו או סתם משפחה מתל אביב שנוסעת לאילת ועל הדרך נרגמת באבנים או נתקלת בנהיגה מסוכנת.

מאוד חשוב לי להגיד, לא היה כאן בעיניי הכללה. אנחנו ממש לא שם. אני מכירה, לפחות מה שראיתי, ואני גם אגיע עוד שבועיים עוד פעם לנגב. חוץ מהסיור של הוועדה שיהיה אצלך במחוז, אני רוצה קצת יותר להעמיק בנושא הפזורה. מטריד אותי הנושא של הפוליגמיה. מטריד אותי הדור ב' של הפלשתינים שנוצר שם בגלל הנשים, אבל מטריד אותי העניין שיש כאן ריבוי נשים, שזאת תופעה שלא קיימת בשום מדינה מודרנית בעולם והיא קיימת פה מתחת לאף. אנחנו גם הרבה פעמים מתגברים אותה בכספים של המדינה שזה גם, אגב, חייבת לומר, בשיח עם מאיר כהן ועם מנכ"ל ביטוח לאומי כדי לעשות איזשהו צוות חשיבה כדי לראות איך אנחנו בולמים את התופעה של החד-הוריות שנמצאת, שזה אירוע בפני עצמו, לכן אני באופן אישי אגיע עוד שבועיים. בלי קשר, יהיה סיור של הוועדה למחוז הדרום עם חשיפה של התוכניות שלכם, כולל כמובן יחידת יואב, מגן, מה שתחליטו שחברי הוועדה יראו. אנחנו נעשה סיור עומק. נבוא אליכם שגם הם יחשפו לאירוע הזה.

אני לוקחת כמה דברים לפעולה. אחד, אני חושבת שאנחנו צריכים להגביר את הפיקוח על העניין של טיקטוק, על הרשת הזאת שאמנם מביאה גם לכם את הכלים להתמודדות, אבל אם היא נותנת פתח שבו אפשר מלהטריד בחורות ועד נשקים, אולי הכנסת צריכה באיזשהו מקום להתחיל להבין את האירוע הזה, כי הוא אירוע מאוד מורכב.

הנושא של בתי המשפט שעלה כאן, אני אישית אלך ואפגש עם הנשיאה של המחוזי באר שבע. נבדוק איזה כלים אנחנו יכולים כחברי כנסת, איזה כלים אנחנו יכולים כוועדה לקדם. יש בעיה אמיתית בבתי המשפט, השחרורים, האזיק האלקטרוני, מעצר בית, אותם מקומות שלא ניתנים לפיקוח. גם לשם אנחנו ניכנס.

העונשים.

נכון. הגיעה הערה חשובה באמת בעניין שגם רות דיברה, על הגנת עדים. אנחנו נעשה ועדה חסויה כאן עם הרשות להגנת עדים כדי להבין איך מתמודדים בעניין הזה בעיקר באזור הדרום. נקיים את הוועדה הזו כאן.

דבר אחרון בעניין הזה. המטרה של הוועדה היא לסייע למחוז הדרום, שזה בעצם לסייע לתושבי הדרום. אני חושבת שגם התושבים היהודים אבל התושבים הבדואים-ערבים נפגעים כשיש אלימות בחברה, ושמענו כאן חברי כנסת מדברים וגם את הנציג של סיעת רע"מ. אם יש משאבים, שאני כבר אומרת, כבר עכשיו בתוכנית החדשה, בתקציב, שאפשר לעזור, הוועדה תעשה כל מה שאפשר כדי לסייע. אנחנו ממשיכים לעקוב אחרי מה שקורה בדרום.

חס וחלילה אם יהיו איזה שהם אירועים, אנחנו נחזור לפה ואנחנו נראה כל הזמן איך מחוז הדרום מתמודד, מה הכלים אבל מה אנחנו גם כחברי כנסת צריכים לעשות. אני יכולה להבטיח לך שדיברנו על העניין של הכסף. גם רשות המיסים, גם הרשות להלבנת הון מעורבים באירוע הזה של הפרויקט. אתמול ישבתי על זה עם סגלוביץ'. באתי לדבר איתו על הפוליגמיה, בסוף דיברנו 40 דקות על רשות המיסים ואיך אנחנו מונעים את הפשיעה הכלכלית. אנחנו נמצאים שם. זה המטרה של התוכנית של החברה הערבית ונעשה כל מה שאפשר כדי לסייע, אבל שוב פעם, גם מה שנוכל כדי לפקח שבאמת המצב של תושבי הדרום מתחיל לחזור לשגרה מסוימת, בטח אחרי ששמענו גם את הזעקה של ראשי הרשויות שגם להם צריך להגיד תודה שלקחו חלק בדיון הזה.

אני יודעת שיש לנו הרבה תושבים שמאזינים וצפו בשידור. אנחנו אתכם והמטרה היא, אנחנו יודעת שכל מי שיושב פה כולל חברי הכנסת, צריך להגיד להם תודה גם שהגיעו. אני לא יודעת אם אתם מכירים מה קורה בוועדות, אבל בוועדות הכנסת בדרך כלל יש שניים-שלושה. היו כאן היום 11 חברי כנסת שהגיעו וחיכו לזכות שלהם לדבר. גם השר לביטחון פנים לשעבר שישב פה כל הדיון. זה מראה לכם כמה זה חשוב. חשוב לנו מאוד. אמרתי לרוביק ביום חמישי, לא צריך לגור בבאר שבע כדי לסייע ולעזור ככל האפשר לתושבים שמתמודדים באמת עם הפשיעה, ופשיעה מאוד מיוחדת שנמצאת בדרום ביחס כמובן עם מה שקורה בשאר החברה הערבית, אז אני מודה לכולכם על הדיון. הישיבה נעולה. תודה רבה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:44.