פרוטוקול של ישיבת ועדה


הכנסת



2
ועדת ביטחון הפנים
04/10/2021

הכנסת העשרים-וארבע

מושב שני



פרוטוקול מס' 5
מישיבת ועדת ביטחון הפנים
יום שלישי, כ"ח בתשרי התשפ"ב (04 באוקטובר 2021), שעה 10:30

מסקנות המשטרה בעקבות מבצע "שומר החומות" והיערכות לעתיד

חברי הוועדה: מירב בן ארי – היו"ר
רות וסרמן לנדה
יום טוב חי כלפון

איתמר בן גביר
אבי מעוז
יצחק פינדרוס
שמחה רוטמן
מוסי רז
קטי קטרין שטרית
יואב קיש
עמיחי שיקלי

גלית שוהם - עו"ד, ראש צוות מעצרים, פרקליטות ירושלים, משרד המשפטים

יוסי הרוש - מ"מ ראש העיר לוד

משה שטה - חבר מועצת העיר, רמלה

מאיר ליוש - תושב לוד

מאיר גולדרייך - נציג תושבי לוד

חני לוז - תושבת לוד

עמית אבירם - ראש אגף למדיניות פנים, מועצה לביטחון לאומי, משרד ראש הממשלה

כפיר אוחנה - רת"ח מבצעים, משרד הביטחון

שלומי טולדנו - רמ"ח מבצעים, המשרד לביטחון פנים

שמעון לנקרי - ראש העיר עכו

מיכאל וידל - ראש העיר רמלה

עידו בן-יצחק

לאה קריכלי

א.ב., חבר תרגומים

מסקנות המשטרה בעקבות מבצע "שומר החומות" והיערכות לעתיד

בוקר טוב, ברוכים הבאים לוועדה לביטחון פנים, היום ה-4 באוקטובר 2021, כ"ח בתשרי תשפ"ב, אנחנו דנים במסקנות המשטרה בעקבות מבצע "שומר החומות" והיערכות לעתיד. כמו ששמתם לב, אני לא מדברת הרבה, אני בעיקר שומעת ומדי פעם מעירה. אני כן אגיד שהדיון הזה הוא אחד הנושאים הראשונים שביקשתי מהרגע שקיבלתי את התפקיד, כי בעיניי כל אזרח במדינה, בטח חברי הכנסת חייבים לדעת כיצד המשטרה נערכת למבצע הבא של ישראל בעזה, והוא יקרה ואנחנו יודעים שזה עניין של זמן. אנחנו מכירים את האיומים של חמאס, אנחנו גם די יודעים להתמודד איתם. אנחנו כן נחשפנו ב"שומר החומות" לאיום בתוכנו, שלצערי ההתמודדות לא הייתה טובה. עובדה שאזרחים שילמו על כך בחיי אדם ובפציעות, אנשים שנמצאים עדיין בשיקום, תושבים שכל חטאם היה שהם גרו כנראה בעיר הלא נכונה.

אני עוקבת אחרי מה שקורה ברשתות, אני קוראת. הייתי בסיור מקיף בעכו, הייתי גם בסיור בלוד. הייתי בדרום בשבוע שעבר. ביקשתי, אגב, לא לקרוא לדיון ערים מעורבות כי גם בדרום תושבים יצאו עם רכבים וחטפו, וגם בוואדי ערה תושבים יהודים נסעו וחטפו ולכן ביקשתי שגם ערים מעורבות אבל שזה לא יהיה נושא הדיון, אלא נושא הדיון הוא באופן כללי איך אנחנו נערכים למבצע הבא של ישראל, שכנראה יביא עלינו בתוך המדינה שלנו לאומנות, ואנחנו רוצים לדעת שהתושבים במדינה הזאת מוגנים.

כמובן שאני לא חושבת שנוכל לכסות הכול, אבל בהחלט נוכל למנוע את האירועים שהיו כאן בתוך הערים אבל לא רק. גם מחוץ לערים. גם אזרחים יהודים שנסעו לאילת, שרפו להם את האוטו, תקפו אותם באבנים ואם לא קיבלו סיוע, כנראה גם הם לא היו כאן איתנו, ולכן האירוע הוא הרבה מעבר. הוא גם ערים מעורבות ברובו, אבל הוא גם מעבר לזה ולכן חשוב לי לדייק את זה, אז זה ממש בשתי דקות הדברים שלי. אני לא רוצה להכביר במילים. אני רוצה להתחיל קודם כל עם המשטרה ולאחר מכן חברי הכנסת.

מירב, אפשר רק לחדד מה שהצגת, והצגת את זה כמו שצריך. אולי מה התוכנית העתידית, איך אפשר למנוע את זה. לא רק על מה שהיה. מה שהיה היה חמור מאוד, אבל יש גם הווה ויש גם עתיד, כי עכשיו גם מתרחשים דברים, מתרחשים בערים רבות.

כן, כן. חברת הכנסת קטי שטרית, גם היערכות לעתיד אבל כן מסקנות גם מהעבר.

שלומי טולדנו, רמ"ח מבצעים של המשטרה. בקשה, אדוני.

בוקר טוב לכולם, לגבירתי יושבת-הראש וחברי הכנסת הנכבדים, והמשתתפים הנכבדים שנמצאים איתנו. אני ראש מחלקת מבצעים של משטרת ישראל. אני אסקור בפניכם את הלקחים והתובנות שלנו על בסיס התחקיר הארגוני ובין-ארגוני מקיף שקיימנו. משטרת ישראל היום נמצאת במקום אחר בהערכת גודל האיום ובמוכנות ובהיערכות אליו. שיתופי הפעולה שלנו והתיאום עם גופי הביטחון והחירום הועצמו כחלק מהאסטרטגיה המבצעית הכוללת.

אני חושב שאי אפשר לדבר על הלקחים של "שומר החומות" בלי שאנחנו נסקור תחילה את מה שעברנו ואיך הכול התחיל. למעשה אני מזכיר שהאירועים התחילו כשאנחנו נמצאים בתקופת הרמדאן, יום ירושלים וריקוד הדגלים, ואז למעשה ירי תל"ם ב-10 במאי כשאנחנו בעיצומו של ריקוד הדגלים בירושלים. סך הכול במהלך ימי הלחימה התמודדנו עם אלפי שיגורים לעבר מדינת ישראל וכמובן הפרות סדר והכרזה על מבצע "שומר החומות", במאות מוקדים, גם ירי מרצועת עזה וגם כמובן ירי תל"ם מלבנון. כמובן שהיו גם פיגועי טרור ברחבי הארץ. מיקוד הקשב של משטרת ישראל התקיים בשבעת מחוזות המשטרה, כשרוב המחוזות שלנו עברו הפרות סדר רחבות היקף, וכמובן ירי תלול מסלול, ולכן האיום והמשימות של משטרת ישראל היו רבות.

למעשה מה המאמצים הגדולים של משטרת ישראל במהלך ימי המבצע – הם גיבוש תמונת מצב, חיתוכי מצב והיערכות, קביעת סדרי עדיפויות, הקצאת כוחות ומשאבים וכמובן תכנון להמשך. מובן שהמאמץ המרכזי שלנו התבסס על הצלת חיים, כל מה שקשור בנפילת טילים וזירות הנפילה, מוקדי ההפס"ד הרב-זירתי ואירועי הפח"ע והטרור. משטרת ישראל התעסקה גם בסיוע לצה"ל בזירות הנפילה, באבטחת הצירים ובליווי השיירות של צה"ל מצפון לדרום והפוך. משטרת ישראל למעשה עיבתה את המערכים שלה על ציר הזמן. מתכונת פעילות של משטרת ישראל עלה לפע"מ ג' מיוחד שזה הרמה הגבוהה ביותר, תגבור מחוזות של משטרת ישראל בבתי הספר הארציים, יחידות, פלוגות מילואים שגייסנו, פלוגות מג"ב איו"ש שקיבלנו מצה"ל, הקמת מפקדות משימתיות לטיפול בהפרות סדר וכמובן כל מה שקשור במכלולי שליטה שלנו ושל צה"ל ושל הגופים, של משרד ביטחון פנים וגופים אחרים.

אני רוצה לדבר קצת על כל מה שקשור גם במבצע "שומר החומות" ולאחר מכן. לאחר מבצע "שומר החומות" מפכ"ל המשטרה הנחה אותנו על פתיחת מבצע "חוק וסדר" לביצוע מעצרים והבאה לדין של המעורבים בהפרות סדר. עד כה למעשה, ממבצע "שומר החומות" ומייד הקמת ופתיחת המבצע שלנו של "חוק וסדר" נעצרו כ-3,000 חשודים. חלקם עדיין עצורים עם כתבי אישום, ונאשמים רבים.

אני רוצה להתייחס בקצרה לעיקרי תהליך הפקת הלקחים. כשאני אומר פה את עיקרי הלקחים, צריך לזכור שתהליך הפקת הלקחים עדיין לא הסתיים. עיקרי הלקחים הופקו למפכ"ל אבל ישנם עוד מופעים שאנחנו אמורים לסכם איתו את עיקרי הפקת הלקחים ולאחר מכן כמובן להציג למשרד לביטחון פנים, לשר.

בהנחיית המפכ"ל למעשה הוקמו צוותי תחקיר והפקת לקחים בשני היבטים מרכזיים. ההיבט הראשון הוא כל מה שקשור בבניין הכוח, וההיבט השני, כל מה שקשור בהפעלת הכוח. התקיימו תחקירים במחוזות ובאגפי המטה במשטרה, בוצעו תחקירים משותפים עם צה"ל, שב"ס, כיבוי האש, שב"כ, רח"ל, מד"א, המשרד לביטחון פנים וגורמים נוספים. עיקרי הלקחים הוצגו למפכ"ל ואנחנו בקבועי זמן נוספים לחידוד התחקירים. נבנתה תוכנית ליישום הלקחים ומתבצע מעקב שיטתי אחר יישום הלקחים, של אגף המבצעים במשטרה.

אני רוצה לדבר קצת על יישום הלקחים. אני חושב שהלקח הראשון שלנו מהמבצע, הוא מדבר על איום ותרחיש הייחוס הלאומי להפרות סדר רב-זירתי. הוא לא שיקף את עוצמת והיקף האירועים במציאות. אחרי זה במסקנות ובהמלצות אני אתייחס מה למעשה משרד לביטחון פנים ומשטרת ישראל עושה יחד עם רח"ל, מל"ל, כל הגופים כדי להכניס את התרחיש הזה של הפס"ד רב-זירתי כגורם משמעותי בהיערכות של מדינת ישראל.

קיים פער בכיסוי המודיעין בנושא הפרות סדר על רקע לאומני. כל הסיפור הזה יבוא בהמלצות, החיבור שלנו עם השב"כ ואיסוף מודיעין על רקע לאומני. סדר הכוחות הרלוונטי המקצועי לטיפול באירועי הפס"ד המוני ורב-זירתי קטן באופן משמעותי מהמתחייב. יש חוסר בפלוגות מג"ב מילואים ופלוגות מג"ב רגילות וסדירות, יחידות הסיור המיוחד, סדר הכוחות בתחנות המעורבות והמגזר הערבי. חלק מהדברים, ניתן לזה מענה כבר בטווח הזמן המיידי, וחלק מתוכניות העבודה של משטרת ישראל ל-2022 ו-2023.

היו פערים באמצעים להתמודדות עם הפרות סדר רב-גזרתי, פערים באמצעים טכנולוגיים ובדגש לערים מעורבות כדוגמת מוקד רואה, מצלמות אבטחה וכל האמצעים החיוניים הרלוונטיים לטיפול בהפרות סדר בערים המעורבות ובמקומות רלוונטיים ובצירים הראשיים, והיעדר סמכות משטרה, שר לביטחון פנים לגיוס מילואים. ההסתמכות היא על צה"ל ושר הביטחון, אני אתייחס לזה בהמלצות.

בנושא ההמלצות אני רוצה להתייחס למספר נושאים עיקריים. אחד, גיבוש תרחיש ייחוס לאומי בעל עצימות גבוהה של הפס"ד רב-זירתי אלים הנמשך לאורך מספר ימים. למעשה בהובלה של משטרת ישראל והמשרד לביטחון פנים יחד עם המל"ל והרשויות הנוספות, נכנס תרחיש של הפרת סדר כתרחיש משמעותי בהיערכות של הגופים שציינתי קודם. בתרגיל שאנחנו נקיים בסוף החודש, תרגיל "נקודת מפנה", למעשה היום הראשון יתורגלו משטרת ישראל על גופיה יחד עם משרדי הממשלה ומשרד לביטחון פנים, וכל התרחישים של הפרות סדר רב-זירתי בדגש לערים המעורבות. ההמלצה השנייה שלנו זה מעורבות שב"כ במודיעין, וחקירה באירוע מסוג של פשיעה על רקע לאומני. בסיכום בין הגופים תהיה מעורבות של השב"כ בהפס"ד רב-זירתי. אמצעים וכלים מתאימים כמובן יופנו לסיוע משטרת ישראל. תיקוני חקיקה, ההמלצה השלישית, כל מה שקשור בהחמרת הענישה, סמכויות החיפוש, ראיות, ענישה מינימום. כל מה שקשור באיירסופט, זיקוקים, יוגדרו כאמצעי לחימה ואנחנו עובדים מול משרד הבט"פ ומשרד המשפטים לתיקוני חקיקה רלוונטיים.

הגדלת בטן אמצעים לפיזור המון של משטרת ישראל ל-35 ימי פעילות, אז תוקצבו למעשה כבר עכשיו. כבר אחרי "שומר החומות" משטרת ישראל תוקצבה בתקציב לטובת הנושא הזה ולמעשה יוקצו עוד 13 מיליון שקל בשנת 2022 לטובת הנושא הזה כדי שנוכל לתת מענה בהיקף של ימי פעילות רבים יותר.

מבחינת חיזוק מערכי משטרת ישראל בכוח אדם, אז נבנתה תוכנית רחבת היקף גם בכל מה שקשור במגזר הערבי, אבל גם כל מה שקשור בלקחי "שומר החומות" ולמעשה המלצנו את ההמלצות הבאות: הגדלת מערך מילואי משטרת ישראל מ-16 פלוגות ל-32 כדי שבזמן אירועים רחבי היקף נוכל לגייס מילואים בצורה רחבה, שלכל מחוז יהיה את היכולת לתת את התגובה, וכמובן צמצום פערי התקינה והאמצעים לפלוגות הקיימות. מה שאני יכול לעדכן, שבשנת 2022 אנחנו נקים שתי פלוגות מילואים חדשות לטובת מחוזות משטרת ישראל. המלצה שנייה זה חיזוק מערכי היסמ"ג שלנו, יחידות הסיור המיוחד גם במשטרה הכחולה וגם במג"ב, במחוזות ברמה ארצית. זה בשלב זה כרגע לא תוקצב ואנחנו ממשיכים בעבודת מטה לטובת הנושא הזה. תקנון פלוגות מג"ב נוספות במג"ב והגדלת הסד"כ במשטרת ישראל לבט"פ. חיזוק מג"ב אושר, פלוגות בהיקף של 340 תקנים לטובת טיפול בהפרות סדר וכמובן בפשיעה.

ערים בטוחות, מימוש הפרויקט בכל הערים המעורבות. כרגע תוקצבו שתי ערים, לוד ועכו. אני חושב שכל מה שקשור בערים המעורבות שלנו חייב להיות סביב העניין של Safe City עם כל מה שקשור במצלמות, כוח תגובה, אנליסטים, טכנולוגיות, ייתן לנו מענה טכנולוגי בשילוב כוח מבצעי. אני חושב שהמענה שלנו יהיה טוב יותר. חיזוק מערכי משטרת ישראל בערים המעורבת ובערים הערביות, אז התחנות האלה יחוזקו בכ-100 שוטרים בשנת 2022, כל מה שקשור בשיטור עירוני ופריסת יכולות של המשטרה לתת מענה טוב יותר. כל מה שקשור בהקמת כוח ייעודי לחיזוק והעמקת הקשר עם החברה הערבית וטיפול בפשיעה החמורה, אז חיזוק של אגף סיף ובתוכו מפלגי פשיעה. גם זה כמובן ייתן מענה לנושא של המגזר הערבי.

אנחנו רוצים להקים תחנות חדשות. התחנה הראשונה שמשטרת ישראל כבינוי ופריסה רוצה להקים זה כמובן בתחנת לוד. התקציב אושר לשלב התכנון ואנחנו ממשיכים בעבודת מטה, והקמת מערך מודיעין לניטור רשתות חברתיות בנושא סדר ציבורי, זה משהו שעלה לנו כלקח ב"שומר החומות" ונמצא כרגע בעבודת מטה.

מיגון שוטרים - תיקי פיזור וציוד הפרות סדר, הוכנה תוכנית רב-שנתית בסדר גודל של עשרות מיליונים. זה נמצא כרגע בתהליך עבודת מטה. מה שהיה צריך להשלים בטווח הזמן המיידי, הושלם. כל מה שקשור בחיזוק יכולות משטרת ישראל להתמודדות עם אירועי הפרות סדר, עניין של תורה, אמצעים, הכשרות, אימונים, אנחנו נמצאים בשיא של עבודת המטה וכבר בסוף החודש הבא אנחנו עושים מבחנים למפקדי היחידות סביב כל העניין הזה של הפרות הסדר, שינוי של תורות הלחימה והתאמת האיום לפעילות המבצעית.

כמה מילים לסיכום, גבירתי יושבת-הראש. מרגע פרוץ מבצע "שומר החומות" ועד לסיומו, משטרת ישראל מתחה את אבריה הן בהתמודדות של ירי תלול מסלול מאסיבי לעבר מרכזי אוכלוסייה והן עם אירועי הפרות סדר אלימים. המשטרה הובילה הליך של תחקיר מעמיק ומוקפד לצורך הפקת לקחים, והוחל ביישומם במיידי במסגרת היערכות המוכנות לאיומים עתידיים ואפשריים. אני חושב שישנה חשיבות עליונה לסגירת פערי כוח האדם והאמצעים הטכנולוגיים בטווח הזמן המיידי, ובנוסף שינויי חקיקה רלוונטיים שיוכלו לתת לנו מענה טוב יותר באם יתרחשו אירועים כאלה.

אני חושב שאכיפת החוק במדינה דמוקרטית היא לבנת היסוד ושמירת הביטחון הלאומי וככה אנחנו מתייחסים לזה, ואני בטוחני שחברי הוועדה הנכבדים אוחזים אף הם בתפיסה הזאת. עד כאן. תודה.

תודה רבה.

מירב, אפשר לשאול אותו שאלות?

כן, כן, אתם תשאלו. אני רק רוצה שנייה את נציג משרד ראש הממשלה, עמית אבירם מהמל"ל, איתנו? בקשה אדוני.

בוקר טוב, אני ראש אגף פנים במל"ל. כל הנושא של לקחי "שומר החומות" והמוכנות של משטרת ישראל והמשרד לבט"פ לתרחישים העתידיים, הוא נושא שנמצא למעשה כחלק מהנושאים המרכזיים שבהם המל"ל מטפל וגם במסגרת צוות השרים שעוסק בפשיעה ובאלימות בחברה הערבית. אני יכול לציין שהמל"ל היה שותף גם לדיונים שהיו במשטרה מייד לאחר "שומר החומות" במסגרת הלקחים לגבי תרחיש הייחוס, ומהרגע שיושלם התחקיר במשטרת ישראל לגבי הלקחים וההמלצות, אז בכוונת המל"ל לכנס דיונים על מנת לבחון את כל הצרכים והפערים הקיימים מבחינת המוכנות לחירום של משטרת ישראל, בדגש גם על הצרכים של הגדלת הסד"כ. אתמול הנושא הזה עלה גם בישיבת צוות השרים בראשות ראש הממשלה, וראש הממשלה הנחה במפורש שנעסוק ונבחן את כל הצרכים שקיימים בעניין על מנת לתת מענה לתרחישים השונים שעלולים להתפתח במצבי חירום.

אני חושב שלכולם ברור שמה שציין שלומי בסקירה שלו, שבמסגרת "שומר החומות" התגלו והתבררו פערים הקיימים בסד"כ ובמוכנות, והמטרה כמובן היא להסתכל בראיה לאומית על בסיס כל היכולות שהמדינה יכולה להעמיד, איך אפשר לתת מענה לפערים האלה ולבנות את כוחה של המשטרה גם לחירום, במקביל לכל הבניה כרגע והמהלכים הרחבים המתבצעים לגבי המענה בטווח המיידי והבינוני לפשיעה ולאלימות בחברה הערבית.

אני מניח שבסך הכול שמעתם על הסיכומים וההחלטות שהתקבלו אתמול בדיון צוות השרים, בראשם אישור תוכנית הבט"פ לטיפול חירום מיידי באלימות ובפשיעה בחברה הערבית, התוכנית שיובל סגן השר לבט"פ, יואב סגלוביץ', שהיא באה במקביל ולא במקום התוכנית הגדולה שמוביל משרד ראש הממשלה בהיקף של 2.4 מיליארד שקלים לטיפול ולחיזוק הגופים השונים העוסקים בהתמודדות עם הפשיעה והאלימות בחברה הערבית, וכמובן גם הטיפול בנושא בעיית האמל"ח הבלתי חוקי בחברה הערבית.

אדוני, הדיון הזה על הפשיעה בחברה הערבית, עשיתי אותו בשבוע שעבר. הבנתי, רק בוא משפט לסיכום כי יש לי עוד נציג של המשטרה שמבקש לדבר.

שורה תחתונה, כל הנושא של הפערים לחירום, אנחנו מתכוונים לעסוק בו.

בסדר גמור.

משרד הביטחון, כפיר אוחנה, רת"ח מבצעים.

שלום לכולם, אני ראש תחום מבצעים, נציג רח"ל. כפי שרמ"ח מבצעים, שלומי, ציין, אז לכל נושא תרחיש הייחוס כרגע מתבצע עדכון. בחודש הקרוב הנושא הזה יוצג גם כן לשר הביטחון ולאחר מכן זה יאושר בדרגים שצריך.

במהלך המבצע עלו בעצם מספר בעיות משקיות מכל מיני בעיות אופרטיביות שעלו, כמו למשל הפס"ד בצירים שבעצם גרם לבעיות בפינוי אשפה, אם זה בגלל ההפס"ד שהיה בצירים ואם זה בגלל תחנת הרכבת ברמלה שהיה שם כן הפס"ד. בעצם המענה שניתן לקח מספר ימים אבל בסוף ניתן מענה נקודתי לנושא הזה.

לא הבנתי, למה, לפינוי אשפה?

היה בעיה בפינוי אשפה בגלל הפס"ד שהיה בצירים בדרום, הנושא של עמודי החשמל שנפלו שם. בעצם משאיות של אשפה שלא יכלו להגיע לאן שהם אמורים לפרוק את האשפה, וגם ברמלה הרכבות שאמורים לפנות את האשפה, גם כן - - -

על מה אתה מדבר? איזה פינוי אשפה? אנשים נהרגו באירועים האלה. מה זה השטויות האלה?

אני גם לא הבנתי, בגלל זה שאלתי אותך.

מירב, אולי הם לא יודעים מה נושא הוועדה.

תקשיבי, אני הייתי בהרבה ועדות בחיי וניהלתי ועדות בחיי, וגם אני וגם לאה, כל מה שאנחנו עושות בימים האחרונים זה להתכונן לדיון מול הגופים האזרחיים ומול המשטרה.

ביקשתם לדבר, משרד הביטחון. בוא תגיד לי מאוד פשוט. גם הגדרתי את זה פשוט. זה לא מעניין אותי הפינוי אשפה. מעניין אותי עכשיו לדעת מה המסקנות של משרד הביטחון ל"שומר החומות" וכיצד נערכים לאירוע הבא.

רח"ל אחראית על ההיבט המשקי. אנחנו לא משטרת ישראל, זה הצלת החיים.

אם זה המשקי, אז בגני אביב נותקה השכונה מפני שהם יושבים על הגשר ולא סופקו שם, לא מזון, לא לחם, לא מטרנה, לא טיטולים. שכונה שלמה עם עשרות אלפי אנשים היו מנותקים לגמרי. איפה אתם שם? אשפה זה הצרה האחרונה שיכולה להציק לאותם אנשים. לא היה להם חשמל. ברמת אשכול ניתקו את החשמל. אי אפשר היה להגיע לתקן. חברת חשמל לא תיקנה, למה? כי הם פחדו להגיע לשם לתקן. מדברים על לוד, מרכז הארץ. הוא מדבר איתי על אשפה.

הבנתי את הבעיה כשהוא דיבר והערתי לו בצורה אדיבה. אני יודעת שרח"ל הוא מההקשר של שירותים חיוניים, לא בהקשר של אלימות, אז אולי רק תתמקד יותר בשירותים חיוניים.

הנושא של האשפה היה רק דוגמה לבעיות שהיו בעצם, בעיות משקיות, ובעצם נוצרו במהלך כל התקופה הזאת ואנחנו טיפלנו בהם. זה היה דוגמה אחת מיני רבות. נושא נוסף שקשור לנושא הזה זה נושא של מפעלים חיוניים, שלא היה מאבטחים בעצם במפעלים האלה, גם כן תאום של הגנת הסביבה. זה גם משהו שעלה ואנחנו בעצם מבצעים שם עבודה ביחד עם כל הגורמים כדי לתת מענה לנושא הזה. עד כאן. תודה.

עכשיו חברי הכנסת ישאלו את השאלות שלהם, ובין לבין אני מכניסה גם גופים אזרחיים. קודם כל חבר הכנסת שמחה רוטמן. בקשה, אדוני.

אני חייב לומר, זה מחוויה אישית עכשיו. נהייתי גם תושב לוד, אז אני מקווה שלא יהיה לי עוד חוויות אישיות. כמעט בכל ערב ובכל יום מימי המאורעות של "שומר החומות" הייתי בעיר לוד, ואני אגיד בצורה עדינה, לא היה מחסור בכוח אדם למשטרה. אני מאוד בעד שיגדילו את כוח האדם של המשטרה. אני מאוד בעד שיתגברו איפה שצריך. לא היה שום מחסור בכוח אדם. היה מחסור בתפיסת הפעלה או אם תרצו, במוח אדם, סליחה שאני אומר את זה בצורה הזו.

כאשר אני הגעתי לעיר לוד, נסעתי בעקבות פניות של תושבים שפנו אליי. הם אמרו לי, זה היה ביום שאחרי, אנחנו מתקשרים למשטרה ואנחנו מבקשים שיחלצו אותנו, והמשטרה לא באה. רכבים בוערים והמשטרה לא באה ולא היה מענה, אז התקשרתי. אמרתי, טוב, אני אסתובב. אני אבוא בעצמי, אבקש ליווי דרך קצין הכנסת. אני אעבור דלת-דלת, כתובת-כתובת. קיבלתי כתובות מאנשים. אולי הליווי המשטרתי שיתנו לי כחבר כנסת יעזור שאנשים יוכלו לצאת מהבית שלהם ולברוח על חייהם.

קצין הכנסת לא הצליח להשיג את משטרת ישראל. קצין הכנסת לא הצליח להוציא מהם ליווי. אני הגעתי לשם פיזית ולא הצלחתי להוציא מהם ליווי, אבל תצוגת תכלית נפלאה עמדה שם בצומת. פרשים, קסדות, מיגון מלא. כולם עומדים מסביב בצומת הכניסה לעיר לוד. מגיעים לבקר שרים, ראש ממשלה מגיע, הכול בסדר, הכול בשליטה. שני מטר משם, סליחה שאני אומר, אזור קרב עד גיהינום. הכול עומד בכניסה, אף אחד לא נכנס פנימה. משאית כיבוי, אני נכנס, אני רואה רכב בוער. אני חוזר למשאית כיבוי ואני אומר לה, תבואי, תיכנסי, יש שם רכב בוער, צריך לכבות אותו. אומר לי מפקד הכיבוי, אתה יודע כמה כבאיות הלכו לי היום? אני לא נכנס. המשטרה לא נותנת לי ליווי, אני לא נכנס, והמשטרה עומדת שם ליד. אף אחד לא נכנס פנימה, אף אחד לא ליווה, וכשאני הסתובבתי שם בפנים פנימה עם הצוות שלי וחילצתי אנשים בעצמי בלי ליווי משטרתי, אז כשיצאתי החוצה, סליחה שאני אומר, שמעתי באוזניי כשאני בתור העיר, זורקים בקבוקי תבערה על שוטרים, יורים בכינון ישיר זיקוקים על שוטרים, שמעתי באוזניי את מפכ"ל המשטרה אומר לשר לביטחון פנים שהמצב בשליטה, לכן אני לא חושב שהיה מחסור בכוח אדם.

הוא לא אמר בשליטה של מי.

בדיוק. היה בשליטה נפלאה של כנופיות העיר לוד. אני לא חושב שהיה מחסור בכוח אדם. אחר כך הגיעו פלוגות מג"ב. גם בהם לא השתמשו. במקום להשתמש בכוח שלהם כאשר ירו עליהם, אזרחים חילצו אותם תחת אש. אזרחים חילצו שוטרי מג"ב, כי לשוטרי מג"ב היה הוראה לא לירות, לא לתת מענה. סיפרו לי אנשים בוגרי יחידות קרביות, אני קרבי קטן מאוד, הייתי מש"ק דת אבל סיפרו לי בוגרי יחידות קרביות שהיו שם והיו גם בג'נין, שהיה שם יותר גרוע מג'נין.

בלילה הראשון בכיכר הפרחים היו מטר ממטה מג"ב.

אז לכן אני אומר, מחסור בכוח אדם לא היה. היה מחסור ברצון להפעיל אותו. השוטרים שפגשתי בעיר אמרו לי, אתם חברי כנסת, שחררו לנו את הידיים. זה שוטרים שיושבים בתחנה ולא יוצאים כי בשביל מה לצאת? סתם לחטוף אבנים, מכות ובקבוקי תבערה? ולכן תפיסת ההפעלה היא הבעיה.

כאשר מספרים לי מה נערכים מבחינת כוח אדם, אני רוצה לשמוע איך נערכים מבחינת תפיסת הפעלה. את זה לא שמעתי פה. אני רוצה לשמוע התייחסות לאיך הם משנים את הסוויץ' בראש. איך הם יודעים לעבור ממצב של הפרות סדר, התפרעות אחרי משחק כדורגל שזה אירוע אחד, למצב של התקוממות, והמעבר הזה צריך להיעשות במאמר של תפיסת הפעלה. אני לא רוצה שוטרים שמתמודדים עם כל הפגנה עם אמצעים לפיזור הפגנות וקורעים לאנשים את הצורה במכות. אני לא רוצה מראות שאנחנו רואים בהפגנות, של חרדים. אני לא רוצה את זה בהפגנה רגילה אבל כשאנחנו עוברים לסיטואציה של התקוממות, אני רוצה לשמוע איך יודעים לעשות את הסוויץ' הזה. לא שמעתי תשובה לדבר הזה. זה רק שאלה אחת שחסרה לי מאוד.

נקודה שנייה, ופה זה הערה לך. את אמרת ובצדק שהדיון הזה הוא על ההתקוממויות, על הפרעות, על מאורעות "שומר החומות" ולא על הפשיעה במגזר הערבי. אני חושב שלמרות הכול לא ניתן להפריד את הדיונים.

לא, ברור, פשוט יש כאן עומס של נושאים, שעכשיו אם הוא יתייחס לפשיעה, אני לא אגיע לנקודה אבל ברור שזה חלק מהעניין.

אני מסכים, אני רק אומר שבסופו של דבר היעדר המשילות שבאה לידי ביטוי בהתעלמות מפשיעה, במקרה קיצון מגיע לסיטואציה שאנחנו ראינו ב"שומר החומות". מן הסתם עוד יהיה סדרת דיונים. נדבר עוד בהמשך אבל אני חושב שה-א'-ב' לפני הכול זאת תפיסת הפעלה, ושם שמענו בזמן המאורעות דברים מאוד חמורים מהפיקוד הבכיר של המשטרה, שלא הבינו את האירוע, ואני לא שומע עכשיו הפקת לקחים בתחום הזה.

תודה. אנחנו נשמע את זה. חבר הכנסת פינדרוס, בקשה.

תודה רבה. אני רוצה ממש להסכים עם כל מה שאמר שמחה. אני רק רוצה לבשר לו שהוא עבר עכשיו ללוד ופגש את זה עכשיו. אני גר בעיר העתיקה כבר 13 שנה, שם אין מחסור בסד"כ. משטרת ישראל כידוע משופעת בכוח אדם, קיבלה בכמה תוכניות וכמה אינתיפאדות תוספת ירושלים. יש תוספת שכר לירושלים לשוטרים ויש שם שוטרים עד בלי די. כפי שאמר שמחה, אני מסכים, הבעיה היא תורת ההפעלה. זאת הבעיה מתחילתה ועד סופה ועד שלא נשמע סוויץ', ואני מאוד מכבד את שלומי טולדנו. אני זוכר אותו בירושלים, קצין מוערך. הקצינים, כל אחד מהם וכל אחד מהשוטרים מוערכים מאוד, אבל תפיסת ההפעלה של משטרת ישראל נכשלה כישלון טוטאלי. זה לא כוח אדם, לא אמצעים טכנולוגיים. תפסיקו לעבוד על כולנו.

אני רוצה לספר סיפור. ביום שישבתי פה בוועדה והיה פה המפכ"ל, באותו ערב הבן שלי היה בכניסה לרמות, קבר שמואל הנביא. היה בחור ערבי מעורער בנפשו שרץ בין הרכבים. הוא התקשר למשטרת ישראל. מה שקרה, אחרי שתי דקות הגיע אמבולנס. במרחק 400 מטרים משם עמדה ניידת. המשטרה הגיעה אחרי 20 דקות. הוא מתקשר ל-100, הוא אומר, יש לכם ניידת 400 מטר מפה, הבחור רץ פה בין רכבים. 20 דקות עד שהגיע שוטר. כמובן שהוא אחרי 17 דקות נסע, ראה את הניידת עוברת אבל זה כבר לא עניין אותו. האמבולנס הגיע תוך שתי דקות, דרך אגב. משטרת ישראל, לקח לה 20 דקות להגיע בזמן שהייתה ניידת, סד"כ דיברנו, ניידת שעמדה סתם, ישבה במחסום. דרך אגב, זה יציאה ליהודה ושומרון, אז זה לא ניידת תנועה. עמדה שם כאילו כלום לא קרה ועומד 400 מטר משם בחור מעורער בנפשו.

כשאני הגעתי ללוד למוחרת הפרעות, בכניסה ללוד עמדה ניידת. נכנסתי פנימה, הסתובבתי בעיר ואז יצאתי איכשהו, לא להיכנס לתוך הלוויה. זה היה בדיוק בהלוויה של הערבי. אני עושה סיבוב, מצליח לצאת, אומר לי, לא, אתה לא יוצא מפה. נכנסתי פנימה, אתה לא יוצא מפה. אותה ניידת עומדת סטטית שם. עשיתי סיבוב, נכנסתי לתוך הפרעות. נכנסתי לתוך ההלוויה, אני רכב יהודי. יצאתי משם בשלום בלי ליווי משטרתי, בלי שום דבר. אני חוזר, עושה שלום לניידת, לא נתת לי לעבור, יצאתי דרך היישוב. 20 דקות אחר כך אני מקבל הודעה שהניידת עלתה באש.

עוד פעם תסבירו לי, יש פה בעיה של סד"כ, יש פה בעיה בהפעלת הכוח. אין שום סיבה להוסיף תקן אחד למשטרת ישראל. אפשר להוריד 50% מהתקנים, רק דבר אחד, תסובבו את הסוויץ'. אני נמצא בעיר שיש בה את כל האמצעים הטכנולוגיים. מי שלא מכיר את מבט 2000, מי שלא מכיר את כל המצלמות שנמצאות. הכול אני מכיר. אני אומר לכם, משהו צריך לשנות בסוויץ'. כל זמן שזה לא ישתנה, כל מה שאנחנו אומרים פה לא רלוונטי. אמרתי את זה בדיון הקודם ואני אומר לך עכשיו.

כשהיה דיון על ל"ג בעומר בסיעת יהדות התורה אמרתי אז לראש הממשלה נתניהו, הולכת לפרוץ אינתיפאדה, ולא אמרתי את זה כנביא אלא כמי שמכיר את השטח. אמרתי לו, אני רואה אותם משתוללים, אני רואה איך המשטרה מתנהלת. הולכת לפרוץ בשבועות האחרונים אינתיפאדה. לא עבר שלושה שבועות, אני מזכיר לכם, אני מדבר אתכם לפני ל"ג בעומר. זה סדר גודל של י' אייר. לא עבר שלושה שבועות ופרצה אינתיפאדה בכל המקומות, ואומרים, לא היינו ערוכים, לא היה לנו מידע. מה שהיה בניו יורק עם ג'וליאני, מישהו צריך לשנות את הדיסקט ואם לא ישנו את הדיסקט במשטרת ישראל, פשוט חבל על בזבוז הזמן, על הסד"כים והמג"בים והבט"פים וכל הסיפורי עליבאבא. אני באמת בכנות מעריך את שלומי טולדנו מאוד, קצין מוערך מאוד, אבל הכול סיפורי עליבאבא. תשנו את הסוויץ', יש אולי סיכוי שתעשו משהו, ואם לא, חבל על הזמן.

תודה. חבר הכנסת איתמר בן גביר, בקשה.

טוב, גם אני הגעתי ללוד כבר בלילה הראשון של אותן התפרעויות ומה שראו עיניי באמת לא ראיתי הרבה שנים. אני מכיר שיש לפעמים משטרה שקצת לא מתפקדת, שיש בעיות פה ושם. שם היה כשל מערכתי. אני מדבר על אבנים ועל בקבוקים שזרקו גם לעברי, ועומדים שוטרים ופשוט מחפשים מקום מסתור. נשמעות יריות ועומדים מג"בניקים ומכניסים אותם לפינות הרחוב כדי שלא יצטרכו לעמוד מול אותם יורים ואותם פורעים.

אני אהיה קצר. אני רוצה להבין כאן מנציג המשטרה כמה וכמה דברים ואני מקווה שלא תהיה כאן התחמקות מהתשובות לשאלות שלי. דבר ראשון, מה סל הארסנל של משטרת ישראל? מה הפעולה שלכם כאשר זורקים אבנים? מה עושה המשטרה? מה כתוב בנהלים שלכם? מה כתוב בנוהל המשטרתי כאשר זורקים אבן על שוטר?

איזה אבנים? זרקו בקבוקי תבערה.

אני אעלה אחרי זה לבקבוק תבערה ואחרי זה ירי. מה בנוהל שלכם מופיע? אני רוצה להבין האם הדבר היחיד שאתם יכולים להשתמש זה הזיקוקים האלה, זה הקפצונים, רימוני הלם או שיש לכם יד יותר חופשית? תגידו אתם, ואגב, תגיד לפי איזה חוק אתה פועל? כי אני מכיר את החוק. אני משפטן ואני יודע, כשבן אדם, קל וחומר שוטר בסכנת חיים ממשית לחיים שלו, יש לו אפשרות לירות, אז תגידו לנו אתם מה הנוהל המבצעי שלכם. זה דבר ראשון.

שאלה שנייה לגבי המסיתים. אנחנו היינו בציונות הדתית בסיור בעיר לוד כמה שבועות לפני שכל הסיפור הזה התחיל, ושאלנו שם את מפקד המשטרה, שאני הבנתי שבעקבות ההצלחה הגדולה קודם בתפקיד, הפך להיות מפקד תחנה גדולה, מפקד נתניה. כל הכבוד, מצוין, אבל אנחנו שאלנו מה קורה עם אותם גורמים מסיתים. יש הסתה, יש המרדה, יש איזשהו קו של כל מיני גורמים, כמובן לא כל הערבים, כמובן לא להכליל אבל כמה מנבחרי הציבור שם, כמה ממנהיגי הציבור שמסיתים לרצח של ילדים וילדות. מה קורה מהבחינה הזאת? אני יודע שבעקבות תלונה שאני הגשתי, עצרתם את השייח' אלבז והגשתם כתב אישום. יופי. מה הלאה? מה קורה עם עשרות מסיתים שנמצאים שם בעיר? האם אתם מטפלים? האם יש טיפול בנושא הזה של ההסתה?

אני הגעתי לפני כמה ימים ליצהר. ביצהר לא היה אירועים ברוך השם של ירי. היה אירוע אחד חמור מאוד לפני שנתיים שתקפו חיילי צה"ל וראוי לכל גינוי. בעקבות האירוע הזה במשך שנתיים, חבר הכנסת פינדרוס היה שם באותה גבעה שאני הייתי, היית לפניי. במשך שנתיים סגרו את הגבעה. הציבו צוות של מג"ב, אגב, שלושה שוטרים שהציבו מחסום, אין יוצא ואין בא חוץ מתושבי המקום. סבתא שרוצה לבקר את הנכד שלה, אומרים לה, מצטערים. בחוץ. הזוג רוצה ללכת לבית קפה? אין דבר כזה. הוא לא יכול להביא בייביסיטר, למה? כי כאן פגעו בחיילים. אני שואל שאלה: האם בחנתם אפשרויות כאלה גם בעיר לוד או שזה דברים ששמורים רק לאנשי יצהר ורק למתנחלים?

תודה. חברת הכנסת קטי שטרית.

תודה רבה. מירב, אני רוצה לברך אותך על הדיון הזה כי אני חושבת שהוא חשוב מאוד דווקא בגלל ההווה והעתיד. קודם כל למען הגילוי הנאות, אני תושבת העיר לוד שנים רבות הייתי, גדלתי, משפחתי נמצאת שם, אחותי מנהלת בית ספר בעיר לוד. אפשר שאני אצא מלוד אבל אי אפשר להוציא את לוד ממני. כשהייתי בלוד בשלושת הימים האחרונים, זאת אומרת לא הייתי ביום הראשון אבל בשלושת הימים האחרונים שהייתי בלוד אצל חברים טובים, ראיתי מקרוב את הדברים המזעזעים שאירעו בעיר הזאת. אני קודם כל רוצה לומר שבמסגרת האירועים שהיו, נרצחו שלושה יהודים, האחד בלוד, יגאל יהושע, השני בעכו, אבי הר-אבן, וברמלה נרצח גם דסטאו ביסט, אני מקווה שאני אומרת את השם כמו שצריך, ואת זה אנחנו לא מציינים.

שמענו את מר טולדנו מדבר על כך שבעצם מצעד הדגלים ו"שומר החומות", אז זה מאוד נאיבי להגיד את זה ואני מאוד מקווה שהוא לא אומר את זה בישיבות הסגורות שלהם, כי אז אני עוד יותר מוטרדת, ולמה אני עוד יותר מוטרדת? מפני שמה שקורה היום בערים המעורבות זה משהו שהוא יושב כל כך הרבה זמן וכל כך הרבה זמן מתעלמים מזה. לצערי הרב זה נראה לי הזוי שהשב"כ לא העריך את ההתקוממות האלימה של ערביי ישראל.

אני רוצה לדבר על ההתקוממות. מי הם בעצם האב טיפוס של אותם מתקוממים? אנחנו יודעים את זה בוודאות, מדובר במדריכי נוער, מדובר במובילי דעת בעיר, מדובר באנשי דת, מדובר בפוליטיקאים. אתם מנסים כל הזמן לקחת את זה לרמות של ארגוני פשע. ממש לא. להערכתי ארגוני הפשע לא רצו באירועים האלה כי זה מפריע להם לעבודתם השוטפת, לכן אני בטוחה שמדובר דווקא באנשים מאוד נורמטיביים בחברה. כל הזמן מנסים לקחת את זה לקטע של שוויוניות, לא מעניקים להם, אין להם זכויות. לא, לא, לא, מדובר באנשים נורמטיביים ואפילו ממוצע ומעלה.

המסיתים, שזה הדבר הכי חשוב, יש מסיתים במסגדים, עולים, מדברים. ברשתות החברתיות קראו לאותם צעירים לצאת לרחובות. אפשר היה לחסום מייד את הרשתות החברתיות, והשב"כ ידע לעשות את זה. זה לא נעשה. במערכת החינוך בעיר לוד יש כמה מדריכים, מורים, מנהלים שגם היו שותפים לדבר הזה. הם יכלו לשלוט באותם בני נוער שיצאו, אבל הם בחרו לא לעשות את זה.

זה מביא אותי לכך שאני באמת רוצה לשאול מה המדיניות של המשטרה בנושא הזה? אני יודעת שכשיש הפגנות, אז משתמשים בבואש, במכת"זית ,בכל מיני דברים כאלה. אני ראיתי שוטרים עומדים. אני לא באה בטענות אליהם, כי המראה שהיה בכפר קאסם לא יורד מעיניי. הרי למוחרת כל אמצעי התקשורת לא דיברו על השוטרים שחטפו מכות. הם דיברו רק על כמה בערים הערביות הם נמצאים במצוקה והם נורא מסכנים. הם מסכנים מאוד. יש אנשים חפים מפשע אבל המראה של השוטרים מדיר שינה מעיניי כי מה שקורה, זה הולך ויהיה יותר גרוע.

גם מדיר שינה מעיניי כולם.

להערכתי מישהו החליט במדיניות שיהיה גירוש אתני מלוד, מעכו ומהערים המעורבות. מה שקורה כרגע זה שכולנו חושבים שהכול בסדר בעיר לוד. אז לא. רק בשבוע שעבר התגלה מטען חבלה איפה שראש העיר גר, מטען חבלה ליד ביתו. אישה נוסעת עם ילדיה, מהגשר למעלה חוטפת אבנים, כל השמשות שלה מתנפצות. ילדים שמגיעים להסעה, גם תוקפים אותם באבנים. איש קשיש, מנסים לדרוס אותו, אבל אין.

אני רוצה להגיד לך מספרית כמה כתבי אישום, וזה לא אני. השאילתה נשאלה על ידי עיתונאית, שהוגשה למשטרה. כתבי אישום הוגשו נגד 80 אזרחים ערבים, מתוכם שישה בלוד, היה רישום פלילי. המשמעות היא שמעל ל-90% מהנאשמים לא מוכרים למשטרה. רובם הם לא חלק ממשפחות הפשע, זאת אומרת שהמלאכה היא פה רבה מאוד מאוד.

טולדנו ציין שהם ישתמשו באמצעי לחימה. מעניין אותי לדעת על איזה אמצעים הוא מדבר כדי שנוכל לדעת.

נשמע אחרי זה את הסיכום. אני מרכזת גם את השאלות.

אני אשמח מאוד גם אם הוא יגיד לנו מה מדיניות המשטרה.

אם תישארו עד הסוף, אני מבטיחה לך שהוא יגיד.

חברת הכנסת רות וסרמן לנדה.

תודה רבה ליושבת-ראש הוועדה, למירב בן ארי וגם לחברים הרבים שהגיעו. אני חושבת שמדובר בנושא שהוא מאוד קריטי ברמה שזה ממש מדיר שינה מעיניי. זה לא רק הערים המעורבות, זה בכלל הנושא של המשילות. את שאלת, חברת הכנסת קטי מה מדיניות המשטרה. למשטרה אין מדיניות. המשטרה הוא גורם מבצע. ככל שאנחנו פה יושבים ומאשימים את המשטרה - - -

אנחנו לא יושבים ומאשימים את המשטרה. ממש לא.

אני שואלת מה מדיניות פתיחת אש.

ככל שאנשים מסוימים יושבים בתקשורת וכו' ודנים במה המשטרה עשתה או לא עשתה, נכון או לא נכון, מי שקובע מדיניות אלה מקבלי ההחלטות. מקבלי ההחלטות באופן שיטתי התעלמו מבעיה שהייתה קיימת, שזו הפשיעה והאלימות בחברה הערבית. היא גלשה, ואת צודקת במה שאת אמרת, שארגוני הפשיעה המאוד גדולים ומשמעותיים לא יושבים בלוד. לא ארגוני הפשיעה הם אלה שעשו ועושים, וזה יום ביומו, זה גם ממשיך היום, את השמות שנעשות בלוד. השאלה היום, 100 ימים לתוך הממשלה הזו, אם המצב הקיים, שזה מצב רחוק מאידיאלי, המשטרה לא במצב אידיאלי, שזה גורם ביצוע.

אתמול הוכרז על כך שצוות משימה ספציפי הוקם כשעומד בראשו אדם שיש לו הרבה מאוד שנים של ניסיון במשטרת ישראל, יואב סגלוביץ', שאמור לטפל בסיפור הזה. אני בטוחה שהוא גם יטפל אבל חברים, אני רוצה להגיד משהו ובאמת צריך לבחון את זה ובאופן מיידי ולא תוכניות ארוכות טווח של עוד שנה. המצב קריטי. המאורעות הבאות ייצאו, לצערי אני אומרת את זה ואני מסתכלת פה על החברים שלי מלוד. לא רק זה. יש חשש אמיתי וזה מה שמדיר שינה מעיניי. מלחמת אחים במדינה הזאת יכולה להתפתח ספציפית מאותן מאורעות שבעיניי יקרו אם לא ייעשה דבר, מהעיר לוד.

אם אנחנו נשב, לא אנחנו ספציפית. אם אנחנו נשב ונאשים אחד את השנייה ונחפש אשמים ונסתכל על זה מהיבט פוליטי, אנחנו אבודים. חברים, מי שאוהב את המדינה, וכל מי שיושב פה אוהב את מדינת ישראל, הפעם הבאה שזה יקרה ואם לא ייעשה כלום, אני חוזרת, זה יקרה, זה יקרה בקרוב, זה יהיה הרבה יותר גרוע וזה יקרה בעיניי בלוד. רמת המתח שם היא מטורפת. כשזה יקרה, זה יזלוג לכל הארץ. זה שאין שם את ארגוני הפשיעה, לא מפחית מהעוצמה כי המתח שם הוא רב מאוד. במקומות אחרים יש את אותה פשיעה שתתלבש על זה בצורה מאוד מאוד מפורשת ומה שאנחנו נראה פה זו מלחמת אחים חס וחלילה, הרבה יותר גרועה ממה שהיא הייתה במאי. אנחנו צריכים להתאחד ולחשוב מה צריך לעשות לא עוד שנה, אלא מחר בבוקר. לא לריב אחד עם השני, כן המשטרה אשמה, לא המשטרה אשמה, אני ראיתי, לא ראיתי.

צריכה להיות תורת לחימה ומדיניות מעודכנת של הממשלה שלנו, עם יישום. אנחנו על זה. צריך לוודא שזה קורה לא עוד שנה אלא מחר בבוקר. לא רק ברמת התקנים אלא ברמת ההפעלה, ברמת האכיפה. אנחנו צריכים לגבות את זה ברמת החקיקה, לתת את אותם הכלים. אנחנו גם צריכים ממש לחזק את המערך האזרחי, את הקהילות בחינוך וחינוך בלתי פורמלי, לא זה שייקח עוד שנים אלא מיידי. עו"סיות למשל שעובדות יחד עם המשטרה, שדוברות את השפות, שמורידות את מפלס המתח בלוד, כי מלוד זה ייצא. אני יודעת שאני נשמעת קצת כמו נביאת זעם. הדבר הזה מדיר שינה מעיניי. זה ייצא מלוד. זה קרוב מאוד ואסור לנו להמשיך ולריב אחד עם השני.

תודה רבה לחברת הכנסת רות וסרמן. אני רוצה רגע לעשות הפסקה ולדבר עם נציג עיריית לוד, יוסי הרוש, מ"מ ראש העירייה.

שלום לכולם. רק רציתי להגיד לדוברת האחרונה שבמקרה בעלה היה אצלנו סגן ראש עיריית לוד, לרות, שזה מתחיל בשר הבט"פ שהגיע לסיור בלוד, אז הוא התעקש להיפגש עם הנציגים הערבים שהחרימו את העירייה ושעודדו שמי ששובר את בניין העירייה, מותר לו כי הוא רק מביע זעם.

יוסי, ל-12 שנים, שרי בט"פ לשעבר, גם הם ביקרו בלוד. אתה עושה בדיוק את מה שאמרת שחבל. זה לא הסיור הזה וזה לא הסיור הקודם.

רות, אני הקשבתי לך בקשב רב.

מתוך כבוד אני אומרת, מתוך חשיבות לנושא.

רות אמרה את דבריה בצורה מאוד ברורה וחדה. אני רוצה שתנסה לענות לי על השאלה. על מה היה, נראה לי שהרוב כאן ויש לי כאן תושבים שיגידו. בוא תגיד לנו מה קורה אתכם היום.

אני רוצה לחלק את השיחה לשני חלקים קטנים. אני לא רוצה לדבר על העבר. ברור, כולם ראו בתקשורת, היו בסיורים. התושבים בטוח יגידו את התחושה שלהם על מה שעברנו. משילות, משטרה, הכול בסדר גמור. אנחנו כעירייה רוצים לדעת מה קורה מחר בבוקר. לנו חשוב מה קורה מחר בבוקר. הפרעות נגמרו ועכשיו אנחנו אוספים את השברים. יש לנו הרבה בעיות. הבעיה לא מסתכמת בזה שעכשיו יוסיפו לנו תקנים לתחנה. יש לנו בעיה הרבה יותר קשה. ברגע שעצרו 200 אנשים ו-198, שחררו אותם, או אם תופסים בן אדם עם נשק והוא מגיע לבית המשפט והשופט משחרר אותו, אז זה יחזור.

אם המדינה לא תשנה בבסיס את החקיקה, שבן אדם שמחזיק נשק זה מינימום חמש שנים, ולא נקבל תשובה מהמדינה שאנחנו לא נכבול את ידיהם של השופטים, לא יכול להיות שבן אדם שרוצח, יש מינימום בשנים בבית סוהר, אבל בן אדם שמחזיק נשק ויורה ופוצע, השופט יכול לקבל החלטה לתת לו חצי שנה. אם יש ילד בן 17 שמגיע בפני שופט, שירה, השופט אומר לפרקליטות, מה אתם רוצים שאני אעשה איתו? אז אם המדינה רוצה באמת לעשות שינוי, ובטח בטח, תיכף אני אדבר על הערים המעורבות ושלנו, זה קודם כל בחקיקה. קודם כל בן אדם, שיידע בבסיס שאם הוא זורק אבן, אז זה מינימום, ואם הוא מחזיק נשק גנוב או מהשטחים או צה"לי, זה מינימום. אני חושב שמשם זה מתחיל. זה לגבי שינוי חקיקה בבסיס, ואם המדינה לא תיתן שם את הדעת והמשטרה לא תיתן ותשתף פעולה עם הרשויות לשנות את החקיקה בבסיס הזה, זה תמיד יחזור.

עכשיו לעצם העניין. מעולם לא היה לנו הפגנות במבצעים שמדינת ישראל ערכה, לא במבצעים הקודמים, לא בהפגנות הקודמות של ערביי ישראל. היה לנו ממש במשורה הפגנה ממש קטנטונת. הפעם זה יצא בשיא עוצמתו מהעיר לוד, והפגנה שיזמו שני חברי מועצה אצלנו שהם רצו להזדהות עם אל אקצה, ופשוט זה איבד שליטה ועכו הצטרפה אלינו למוחרת. זה לא שהם עשו את זה מאורגן בכל הארץ, אלא מלוד זה התחיל. אנחנו לא הבנו. שמונה שנים של שיתוף פעולה עם החברה הערבית, עם הנציגים ולקבל כזאת תגובה? והתגובה הייתה לאומנית וזה ההבדל המשמעותי. כשאנחנו הצפנו את זה בפני המשטרה ובפני כל גורם שמגיע, אנחנו אומרים לו, תקשיב, זה לא זבנג וגמרנו. המדינה חייבת לתת על זה את הדעת. אני לא יודע אם מחר בבוקר יהיה אירוע ולא תצא ההתפרצות הבאה.

אתה ממלא מקום ראש העיר. תגיד מה היום לעומת מאי.

בגלל זה חילקתי את זה לשני חלקים. החלק הראשון, רק להסביר לכם שזה לא שזה דבר של זבנג וגמרנו. דבר שני, אנחנו לא רוצים להסתכל אחורה, אנחנו רוצים להסתכל קדימה. כדי להסתכל קדימה אנחנו מבקשים לתגבר את השוטרים של התחנה. קחו דוגמה קטנה. במשטרת מודיעין ובמשטרת לוד יש את אותם שוטרים בתחנה. זה נראה לך הגיוני? מדינת ישראל עשתה שפר תושב יש תקן לשוטר. איך יכול להיות שבלוד יש עשרות אירועים ביום ויש לנו את אותם תקנים של תחנת מודיעין, שבמודיעין במקרה הטוב אולי סכסוך שכנים ובלוד כל יום קורה אירוע, במיוחד בסכסוכים של המשפחות הערביות. אתם קוראים בעיתון. כל יום ירי. יש פה תושבים שיכולים לספר לך. אם המדינה לא תשנה בבסיס את המשוואה של התקנים של ערים מעורבות מול ערים רגילות, אנחנו לא נצליח לתקן. הרי אם ניידת כל רבע שעה תסתובב בשכונה, יהיה פחות פשע מאשר אם היא תסתובב פעם בלילה.

חד משמעית.

וכאן צריך לתקן את זה. זה מה שאנחנו מבקשים מהמדינה. זה הבקשה שלנו הראשונה. הבקשה השנייה, הכפלת השיטור העירוני. אמר טולדנו בהתחלה שזה חלק מהמבצעים. אנחנו כבר ארבעה חודשים מחכים לזה. המפכ"ל אמר שזה חלק מההמלצות, להכניס כוח בסיס ולהכפיל את השיטור העירוני בערים המעורבות. בינתיים אנחנו לא רואים כלום. הבטיחו לנו תקציב למצלמות. שום דבר.

זה בטח תלוי בתקציב המדינה שיעבור בתחילת נובמבר.

היום עיריית לוד, כל שקל מיותר וגם שקל שאין לה, משקיעה במצלמות, למה? כי גילינו שמצלמות זה דבר שובר שוויון. כל הרציחות האחרונות בלוד, המצלמות שלנו תפסו אותם. אנחנו צועקים למדינה, אתם כבר אומרים שאתם נותנים, אז תיתנו. דבר נוסף על המצלמות שהוא אמר, אבל מתי? כל יום באמת זה קריטי. תושב שרואה מצלמה, הוא יודע שהוא ייתפס. אין לנו אירוע בשנתיים האחרונות שקרה במרחבי העיר לוד, שהמצלמה - - -

אתם כרשות מקומית הגדלתם את מספר המצלמות בחודשים האחרונים?

ברור. כל כסף מיותר של עיריית לוד, אנחנו שמים במצלמות.

מירב, אני רוצה להגיד לשבחו של הרוש. הוא מחזיק את תיק החינוך. הפרויקטים הרבים שמוזרמים לבתי הספר, זה אפרופו מה שרות אמרה לגבי מערכת החינוך. הפרויקטים שמוזרמים למערכת החינוך, שווה ומועמסת בפרויקטים אדירים, מה שקורה בעיר לוד. מבחינת מערכת החינוך אין לה אח ורע.

אני מתנצלת, את מוסיפה דברים מדהימים אבל יש פה מלא אנשים שמחכים לדבר והזמן שלנו קצר.

טולדנו דיבר על תחנת משטרה בלוד. אנחנו שמונה שנים בתפקיד. שמונה שנים אנחנו שומעים שתחנת המשטרה תקום בלוד, ומה קרה פתאום? פתאום הכסף הוסת ובנו תחנה במודיעין. בנו תחנה לתפארת במודיעין. באנו למדינה לפני הפרעות, אמרנו, איפה הכסף של התחנה? לא תוקצבתם. אבל מה? תקצבו לנו בלוד בסיס מג"ב שרוצים להעביר ממקום שמכרו אותו למדינה. את זה הם תקצבו בשנייה ובונים אצלנו. נתנו להם שטח לבנות שם בסיס.

עכשיו אני שואל אותך, מירב. במדינת ישראל, שתי דקות נסיעה משדה תעופה עשינו הנחת אבן פינה לתחנת משטרה שלא תוקצבה. הערבים גנבו לה הברזל של הגדר שהם גידרו את השטח. עכשיו אני שואל אותך שאלה. איך את רוצה שיתייחסו למשטרה שהיא לא שומרת אפילו על הנכס של עצמה? בואו תענו לי אתם. הגדר של תחנת המשטרה, הערבים גונבים לה את הגדר. אני מה זה אשמח שתבואי לסיור. תבואי, תראי בעיניים. למשטרה גנבו את הגדר.

אני אבוא, אפילו שהייתי גם בלוד.

משטרת לוד יושבת בצריפין. אתם יודעים, תחנת משטרה רגילה, סתם דוגמה, בתחנת משטרה יש 100 שוטרים. שליש מהשוטרים תמיד נמצאים בהשתלמויות, בקורסים, במחלה. שליש זה פקידים ושליש זה בעצם שטח. תחשבו שמתוך השליש הזה תמיד אתה נמצא מחוץ, אין לך כוח אדם בשטח. אתה צריך להיות בנוי על אזרחים, על מתנדבים.

יש לך מתנדבים?

זו הנקודה הבאה שאני רוצה לדון עליה. בשכונות לוויין, יש לנו שכונת גני יער, שכונת גבי אביב, שכונת בן שמן שנבנית עכשיו. בשכונות לוויין אנשים לא מוכנים להתנדב לתוך העיר. בן אדם רוצה להתנדב בתוך השכונה שלו. באה המשטרה, אומרת, אתה תתנדב איפה שאני רוצה. הגענו לאיזה הבנה קצת עם המשטרה עכשיו, שהם יסכימו שאנחנו נתנדב בשתי שכונות סמוכות, אזור תעשייה וגני אביב. גייסנו תושבים, עשינו להם את הקורס. אנחנו עכשיו מקווים לקבל ניידת ולעשות את המשמרות.

רוצים לעשות כיתות כוננות. בעקבות הפרעות גילינו שהמשטרה במצב אמת לא מתפקדת לצערי הרב. הם נתנו את כל הכוחות שיש להם. היה להם כמה פקודות מקבילות. פקודה אחת אמרה, אתה לא פוגע בשום אזרח, לא יהודי ולא ערבי. שורפים בית כנסת. אומרים למג"בניקים, תן לו בראש. הוא אומר להם, זה לא חיי אדם, מס רכוש. שורפים לבן אדם את האוטו. מג"בניקים אומרים לו, זה לא חיי אדם, מס רכוש. באתי לקצין, אמרתי לו, תקשיב, אתה מקשיב למה שאתה מדבר? הוא אומר לי, זה הפקודה. ביום שני התחילו הפרעות. ביום רביעי בלילה נתנו להם אישור שאפשר להוציא אלות, אבל מסכנים, נתנו להם 24 שעות להיות בכל החליפה, בכל המיגון, למות מחום, אבל ביום רביעי בערב אישרו להם לתת אלות. ביום חמישי שכבר הגיע כוח טקטי, אז הם כבר לא עושים חשבון, הם יורים, הם עשו סדר, פתאום נהיה רגיעה, פתאום ערבים פחדו לצאת. אפילו בן אדם שנכנס לתוך המסגד, הם זרקו אותו החוצה מהפחד. איפה הייתם ביום שני?

הדבר הראשון שיצא מהפרעות האלה, אחד, שהשב"כ, אסור לו לצאת מהעיר לוד ולא מהערים המעורבות, כי מתברר שבתוך הערים המעורבות יש כינים של אנשים לאומניים והם כל הזמן דואגים שתהיה בערה בצד הזה, בשיחות, בחוגים, בהפצה של הדברים, אז אנחנו מבקשים קודם כל שהשב"כ לא ייצא, שתמיד יהיה בתוך השטח. שניים, אנחנו רוצים לעשות כיתות כוננות בשכונות. עכשיו יש לנו פורום שבתקופת הפרעות לקח אחריות. תושבים שלקחו אחריות והציבו חמ"לים בשכונות, אז אנחנו רוצים למסד את הדבר הזה. כמו שיש ביישובים כיתת כוננות שהמדינה מכירה בזה, אנחנו רוצים להקים בערים המעורבות.

מאוד חשוב.

חייב להיות. אי אפשר להזניח אותם לגורלם עוד פעם.

זה בדיוק המטרה של הדיון הזה.

הבקשה שלנו היא הרבה יותר מהותית כי אנחנו רוצים לבטח את האנשים שמתנדבים. יש לנו אנשים שבאו מערים אחרות ושמרו לנו על בתים, וחלקם נפצעו ואין לנו - - -

אני מודה לך.

מילה אחת, יו"ר הוועדה. קודם כל הדיון הזה סופר חשוב. הדבר הזה זה מהות העניין. אי אפשר להשאיר אותם לגורלם, ואת העניין הזה של כיתות כוננות או משמר לאומי או פתרון שייתן לא על סמך התנדבות. פתרון בזמן אמת זה המשימה של הוועדה הזו, בעיניי הכי מרכזית.

אני רוצה את ראש עיריית עכו, לנקרי, כי הוא צריך ללכת.

תודה לכל הוועדה. אני חושב שזאת הוועדה אולי הכי חשובה היום. עם כל הכבוד לאישורי התקציב ועם כל הכבוד לכל הוועדות האחרות, של כלכלה וכל זה, היום הסכנה הגדולה במדינת ישראל זה לא הסכנה מחוץ למדינה אלא הסכנה בפנים המדינה, על שנים של הזנחה, שנים של חוסר משילות, שנים על שנים. לא נציין איזה ממשלה. כולנו מכירים את הנושא. אני חושב שדיברו פה לפניי כל כך הרבה אנשים שהמדינה יקרה וחשובה להם, ואני חושב של-99% מאנשי מדינת ישראל או הגרים במדינת ישראל, המדינה חשובה להם. יש אחוז אחד שהוא בעצם האחוז שבגלל היעדר המשילות, הוא האחוז שמשתלט על המרחב הציבורי.

במדינת ישראל, מה לעשות, יש ערים מעורבות שהן בעיקר הסמל של החיים המשותפים במדינת ישראל. לא נציין באיזה רמה העיר המעורבת מתפקדת כמעורבת ושוויונית וכבוד הדדי, אבל נגיד שבגרוסו מודו זה המבחן שלנו במדינת ישראל. האם זה אפשרי או לא אפשרי? יש בערך שבע-שמונה ערים מעורבות שסובלות באמת מאותם דברים שאמרתי וציינתי, שקשורים לכל מה שקורה במדינת ישראל בכלל ובערים המעורבות בפרט.

אני אגיד שלנהל עיר במדינת ישראל זה לא פשוט. לנהל עיר בפריפריה זה קשה. לנהל עיר מעורבת בפריפריה זה מסובך ופשוט קשה מאוד. אנחנו לא באים ומבקשים עזרה בניהול החינוך, בניהול התרבות, אלא מבקשים דבר שהוא לא בתחום סמכותנו. יכול להיות שהגיע הזמן לבחון גם את העניין, כמו בארצות הברית, להעביר לראש הרשות על פי תבחינים ובדיקה, יכולות וכאלה, להעביר לו את הניהול גם של הביטחון, אבל עד שזה יקרה הביטחון הוא באחריות משטרת ישראל.

אני רוצה להגיד מילה. יש משטרה שמתאמצת ורוצה, אבל במדינת ישראל יש משטרה לארבעה או חמישה מיליון תושבים. מה לעשות, אנחנו 10 מיליון תושבים. אין התאמה בין כמות השוטרים והאמצעים והדרישות ומה שצריך להיות כדי באמת לשמור בצורה מוחלטת כפי שצבא הגנה לישראל שומר על הגבולות. זה לא קורה בתוך שטח מדינת ישראל. פעם היה נהוג לומר, זה לא אצלנו, זה לא קשור אלינו, זה הם. חבר'ה, כל מה שהם, זה בא אלינו בסופו של דבר. כל מה שקורה שם, קורה אצלנו, לכן כל הגישה והתפיסה הלא נכונה הזאת שאומרת, זה בינם לבינם, לא רצינית, לא קיימת ולכן כדאי שנדע להתמודד עם זה, ויפה שעה אחת קודם.

משטרת ישראל חייבת אמצעים מתאימים להתמודד בשנת 2021 עם כל מה שקרה, עם כל המחלות של ה-30 שנים האחרונות, והאמצעים לא עומדים לרשותה. אני אתן לכם רק אמצעים אחדים: שב"כ, שזה שירותי הביטחון הכללים, אם לא יכנסו לעבודה בתוך תחומי מדינת ישראל, אין סיכוי למשטרת ישראל להתמודד עם הפשיעה משום שאין להם את האמצעים כדי להתמודד עם הפשיעה שהיא פשיעה ברמה מושרשת. אני לא רוצה לדבר על כל מה שקורה במדינה. אני מדבר פה על העיר עכו. באמת זאת עיר שהובלנו אותה וחיים משותפים. יש לי סגן מהתנועה האסלאמית עוד לפני שידעו על מנסור עבאס וממשלת ישראל. הוא חי איתי הסגן שלי, כמעט 20 שנה והשותפות פה והמערכות החינוכיות והתרבותיות והדתיות, כולם פה עובדים בשיתופי פעולה. מה לעשות שיש נוסחה שצריך לפרק אותה וזה הלאומני-דתי-עברייני.

כל נזק שיש במגזר הערבי יופנה נגד יהודים באירועים של פרעות. זאת האקסיומה. אני אומר את זה. יכולים לחלוק עליי גדולי המודיעין וגדולי אנשי המשטרה. פה אנחנו חיים בתוך עמנו, רואים את זה יום-יום בשוטף. יש סיפור שצריך לפרק אותו, שנקרא דתי-לאומני-עברייני. החיבור הזה שלא היה אף פעם, קורה בשנים האחרונות יותר ויותר ויקרה עוד יותר בהמשך. את הסיפור הזה צריך לפרק. את העברייני צריך לפרק. את הרשתות החברתיות ואת ההסתה שיש בהקשר ללאומני ודתי צריך לפרק. צריך לתת כוחות למשטרה, כוחות של מודיעין, כוחות של אמצעים, כוחות של כוח אדם, כוחות של כוח אדם איכותי. זאת הסכנה היום במדינת ישראל. היא סכנה לא בגבולות שלנו, היא סכנה בתוך הערים שלנו. היא סכנה בתוך המרחב הציבורי של מדינת ישראל. רואים את זה בכל מקום. זה לא רק בערים המעורבות. בכל מקום, בכל שעה אתה רואה את זה ואני חושב שהגיע הזמן, במקום לדבר בעוד ישיבות ועוד ישיבות, לשים את זה על סדר היום. לא חינוך, לא תרבות, לא רווחה. הכול חשוב. זה הכי חשוב.

אני רוצה לשאול אותך מה השתנה מאירועי "שומר החומות" להיום, לאוקטובר, בעיר עכו מבחינת שיטור. מה קיבלת, אם קיבלת? משהו השתנה מאז?

קיבלנו כמובן, רשות המיסים. העיר הייתה מצולמת קודם. היו לנו 400 מצלמות ברחבי העיר. זאת עיר שהיא מאובטחת ומצולמת. יש לנו מוקד עירוני שעולה לעיריית עכו 10 מיליון שקל בשנה. יש לנו משטרה עירונית שמשתפת פעולה עם מכפילת כוח למשטרה, אבל במבחן התוצאה, אמר פה בחור מקסים קודם. במבחן התוצאה שהיה צריך את האנשים למנוע את מה שקרה, לא היו אנשים, לא היו הכוחות, לא היו אמצעים, לא היה מי שיעמוד נגד הגל של השריפות שהיו פה בעיר העתיקה, של נכסים של יהודים. זה לא היה.

הביטחון פה, מביטחון שהיה ברמה טובה, ירד לרמת אפס. אני חושב שכדי להרים את הביטחון עשינו המון פעולות בארבעה-חמישה חודשים האלה ובאמת השקט חוזר. היה פסטיבל עכו שעבר פה בהצלחה גדולה, אבל זה לא מה שהיה קודם. האמון בין התושבים נפגם. אצלי היה דרך של באמת שותפות אמיתית, של כבוד הדדי, של רצון לעשות ביחד, של אמונה. אני עדיין מאמין שאפשר לחיות בערים מעורבות בצורה מכובדת. מדברים על חינוך, בריאות. חבר'ה, זאת הבעיה הגדולה היום של מדינת ישראל בכלל ושל הערים המעורבות בפרט ושל המרחב הציבורי. זאת הבעיה. הבעיה היא החוסר משילות, חוסר הביטחון. הגיע הזמן באמת אחרי כל כך הרבה שנים של הזנחה, להתכנס ולהגיד, חבר'ה, עד כאן.

אתן דוגמה. האנשים שנעצרו, חלקם שוחררו. הענישה חלשה. בתי המשפט מוותרים. במקום לתת עונשים כבדים, אנשים יודעים שהם יוצאים. נכנסים בדלת מסתובבת ויוצאים, אז גם המשטרה עם כל הכוחות שלה לא יכולה. צריך לעשות רפורמה בשיפוט, בעונשים. אי אפשר להמשיך ולהתנהל ככה. האירוע הבא שאני מקווה שלא יקרה, יהיה פי אלף יותר חמור מהאירוע שעברנו. פי אלף, לא כי אני נביא זעם, אלא כי אני יודע, אני חי פה, אני רואה מה קורה במדינת ישראל, מה קורה בתוך הערים. זה יהיה פי אלף יותר חמור ולכן צריך להתארגן שעה אחת קודם, לעשות רוויזיה בכל עניין ובכל דבר: בכוח אדם, באמצעים, בשיפוט, בעונשים, הכול כולל הכול. כל אזרחי מדינת ישראל צריכים לחוש ביטחון, יהודים כערבים. כולם ככולם.

תודה רבה ראש עיריית עכו, שמעון לנקרי.

אני יכול לסיים בעוד משפט?

אתה רוצה ששמעון ישמע?

כן, למה לא. שמעון חבר.

אוקיי.

אני רוצה להגיד רק עוד נקודה אחת חשובה שאנחנו נלחמים עליה הרבה זמן, זה שהמדינה מקבלת הרבה החלטות לחברה הערבית, והערים המעורבות תמיד יוצאים החוצה ולא נחשבות בתוך הפול הזה. אתן לך דוגמה קטנה. אנחנו בלוד, יש לנו 86,000 תושבים, מתוכם למעלה מ-25,000 תושבים מהחברה הערבית. אנחנו היישוב הערבי השמיני בגודלו בישראל. אם אני לוקח עכשיו אום אל פאחם, טייבה, לוד, היישוב השמיני בגודלו במדינה כיישוב ערבי, אבל שום החלטת ממשלה לא מתקבלת. אני אתן דוגמה הכי פשוטה. אני רושם ילד מהחברה הערבית בבית ספר יהודי. הוא לא רוצה להיות בבית ספר ערבי, הוא רוצה להיות בבית ספר יהודי. כל המשאבים של הילד הזה בבית הספר הולכים לילד מהחברה הערבית, למה? כי הילד לא יודע את השפה, אז יש לי שכבה שלמה בכיתות א-ב עם 10–15 ילדים מהחברה הערבית. כל השכבה מפסידה כי כל השעות שלהם הולכים אליהם. כשאנחנו באים למדינה, אומרים, אתה לא יישוב ערבי. מה זה לא יישוב ערבי? ומה עם הילד? הוא יתום? כל הזמן מתייחסים אלינו, אתם תקבלו החלטה בערים מעורבות.

לא, לא, אתה צודק. אני כבר שם. יש לנו על זה הרבה שיחות גם בגלל עכו וגם בגלל לוד. אני חושבת שההתנהלות צריכה להיות אחרת.

חבר הכנסת אבי מעוז, בבקשה.

תודה רבה. ראשית, אני רוצה לחזק את ידי תושבי לוד, תושבי עכו שעמדו במתקפות באמת אלימות, ומחזיקים ובגבורה גדולה.

תושבי רמלה גם.

גם רמלה. תיכף גם נגיע לראש עיריית רמלה.

גם רמלה, גם יפו. אתה צודק לגמרי. דבר שני, אני רוצה לחזק את ידי השוטרים וכוחות הביטחון שעסקו במלאכה. דבר שלישי, גבירתי היושבת-ראש, חברת הכנסת מירב בן ארי, יישר כוח על הדיון הזה ובאמת ברכות. אני חושב שזה דיון חשוב.

אני רוצה להתמקד במה שאני חושב כעיקר. אני מכיר את ראש עיריית עכו מתקופתי כמנכ"ל משרד הפנים, משרד השיכון, וגם את יוסי הרוש מהתקופה ההיא. אני רוצה לתת עצה לממשלה אבל זה בסוף דבריי. שמענו הרבה מנציג המשטרה, אני לא ספרתי אבל אני חושב שעשרות פעמים הוא הזכיר את המילה הפס"ד, הפרות סדר. אני לא הבנתי ממנו מתי זה עובר בפועל, בשטח. מי אחראי ומתי ואיפה יש תפיסה סדורה למשטרה, שמתחילה מדרגי הפיקוד הגבוהים ומגיע עד השוטרים בשטח? מתי אירועים אלימים עוברים מהגדרה של הפס"ד, הפרות סדר להגדרה של אירועי ירי ופיגועים, להתקוממות אלימה? מתי זה עובר לשם? לפי דעתי, אני לא יודע ואני אשמח לשמוע שאני טועה, אבל אני חושב שאין למשטרה משנה סדורה, תורת לחימה כתובה, סדורה, באיזה דרג פיקודי מקבלים את ההחלטה שעכשיו עוברים מאירועי הפס"ד לאירועי התקוממות אלימה. אני חושב שזאת הנקודה העיקרית, למה? כי המשטרה מדברת בהפס"דים. להפרות סדר באמת, הפתרונות הראויים זה פערים בסד"כ ופערים בתקציב. תשלימו להם את הפערים בתקציב, תשלימו להם את הפערים בסד"כ, הם ידעו לטפל בהפרות סדר. זה תפקידה של המשטרה.

לא שמעתי ואני חושב שזה לא קיים, השיח הזה שם במשטרה. לא שמעתי על הפערים בתודעה. הפערים בתודעה זה היכולת להפנים. רבותיי, מה שקרה ב"שומר החומות" זה התקוממות אלימה של חלק מערביי ישראל נגד המדינה, ולזה צריך לכתוב תורת לחימה של המשטרה. אני מסכים לגמרי עם מה שאמר ראש עיריית עכו. מסכים איתו לחלוטין. אם לא יכניסו את השב"כ לטיפול בערים המעורבות, לא יחזור הביטחון האישי. השב"כ צריך להיכנס. מי עומד בראשות השב"כ? זה ראש הממשלה. תיכף אני אתן עצה מניסיוני בעבר לראש הממשלה. למרות שהוא בקואליציה ואני באופוזיציה, אני אתן לו את העצה הזאת על מנת להועיל לעיר לוד, להועיל לעיר עכו, להועיל לעיר רמלה וכל הערים המעורבות. אנחנו צריכים להשלים את הפערים בתודעה ואני חושב שזה העיקר.

עכשיו אני רוצה לקצר לפי בקשתך ואני רוצה לתת הצעה לממשלה. בתקופתי כמנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, זה היה בשנת 2001 עד 2005, ראש הממשלה דאז אריאל שרון, הקים בראשותו צוות שרים, אבל היה פורום של ראש הממשלה וכמעט כל מנכ"לי משרדי הממשלה, וראש הממשלה לקח לטיפול את העיר עכו ואת העיר לוד, נכון? אתה זוכר, יוסי.

נכון. היו 11 ערים ואנחנו נשארנו.

העיר עכו והעיר לוד. מה זה אומר טיפול ממשלתי רצוף? כל מה שיוסי ביקש, היה פעם בחודש ישיבה בראשות ראש הממשלה. פינינו יום שלם לצורך הישיבה הזאת, והוא היה יושב פעם אצלו בלשכה, פעם בעיריית לוד. פעם הוא בא לסיור בלוד, פעם הוא בא לסיור בעכו. פעם הוא בא לעיריית עכו וישב שם עם ראש העיר המנוח, נדמה לי, בירן. היה יושב והיו מכינים לו תיק, ואם אחד ממנכ"לי משרדי הממשלה היה מעז לומר, עוד לא עשיתי מה שהטלת עלינו לפני חודש, אז ראש הממשלה ידע לדפוק על השולחן כמו שהוא ידע לעשות.

תראי, זה טוב שזה בא אלינו וזה טוב שאנחנו חברי הכנסת אבל אנחנו יודעים שהביצוע הוא אצל הממשלה. ראש הממשלה נפתלי בנט רוצה להצליח בנקודה הזאת. אני מוכן לסייע לו בנקודה הזאת כי אני חושב שהנקודה הזאת היא קריטית לקיומנו כמדינת ישראל, מדינת לאום של העם היהודי. קח אצלך, תכנס את כל המנכ"לים פעם בחודש ישיבת מעקב. דפוק על השולחן כשאחד המנכ"לים לא עשה, ואני חטפתי צעקות בזמנו בתור מנכ"ל, וככה הדברים התקדמו בלוד והדברים התקדמו בעכו, וברוך השם נבנתה, אלא מה, זה היה לפני 20 שנה. עבר מאז הרבה זמן.

וגם קרו הרבה דברים טובים.

תודה.

אני רציתי משפט לאבי מעוז, שאתמול היינו במשרד ראש הממשלה, עיריית לוד. הייתה לנו ישיבת עבודה ראשונה עם מנכ"ל משרד ראש הממשלה בהוראת ראש הממשלה, לקחת את לוד להחלטת ממשלה ואחרי זה גם עם ערים מעורבות אבל קודם כל את לוד. אתמול הייתה לנו ישיבה עם מנכ"ל המשרד. הייתה ישיבה מעולה ואני מקווה באמת שהם יאמצו את הפגישה של אחת לחודש עם מנכ"לי משרדים שהם עכשיו עושים שולחן עגול.

תודה. חבר הכנסת יום טוב, בקשה.

תודה, גבירתי יושבת-הראש, אני רוצה להודות לך על הדיון החשוב הזה. למרות דיונים מקבילים, באתי במיוחד לדיון הזה כי באמת זה בנפשנו מה שדנים פה היום, מה שקרה ב"שומר החומות".

אני רוצה דווקא להמשיך מהנקודה המאוד נכונה שהועלתה על ידי חבר הכנסת אבי מעוז בנוגע לתפיסה. לפני שניכנס לפרטים, צריך קודם כל לדבר על התפיסה, על רוח המפקד, על התודעה. לי אישית מאוד הפריע האמירות כמו הפרדה בין הניצים.

טרוריסטים משני הצדדים.

כן, טרוריסטים משני הצדדים. הנטייה להעמיד את הפורעים הלאומניים שבאו בעצם כסוג של קבוצת תמיכה לחמאס במקביל למבצע בעזה, ושיצאו לפעול נגד היהודים ברחובות, ולשים את זה על אותו משקל מתגובות מאוד מעטות שהיו, של חלק מהאזרחים היהודים, אז הדבר הזה מאוד מפריע לי.

הרבה פה הזכירו את הזיכרונות שלהם מהביקורים שלהם בערים המעורבות. אני דווקא אזכיר כאן את מה שראיתי בטלוויזיה, זה הבכי של העיתונאית שירין אביטן כהן באולפן כאן 11, שבעצם היא ראתה שהדיווחים ניסו להיות אובייקטיביים, מצד אחד מראים ערבים, אחרי זה מראים יהודים, שחלילה לא נחשוב שיש פער בין שתי האוכלוסיות ושבעצם מדובר בשני צדדים שמתקוטטים, כביכול אנחנו פה ניטרליים.

אבל יש פער מאוד משמעותי בהתנהלות ובהתנהגות שהייתה.

בדיוק.

התקשורת חד משמעית הציגה את זה. אמרו, רמת אשכול, שיש מתנחלים שהגיעו. אני גרתי ברמת אשכול ברחוב החשמונאים 8/28. גרתי שם למעלה מ-30שנה. עם כל הכבוד, זה לא שכונה ערבית.

תודה, חברת הכנסת שטרית. אני רוצה להמשיך מכאן. אחרי זה גם התחלנו לשמוע שכביכול המקור למהומות זה הימצאותם של גרעינים תורניים באותן ערים מעורבות. חברים, אנחנו מאבדים את הנקודה. יש פה לצערנו סכסוך ערבי-ישראלי שמשתולל פה למעלה מ-100 שנים וזה עוד פרק בסכסוך הזה, סכסוך על רקע לאומני, על רקע דתי, ואין כאן איזשהו עניין, סליחה שאני אומר, עניין אזרחי. אין כאן מהומות שהיו למשל אצל כל מיני קבוצות מיעוט. אני בא מתחום העלייה והקליטה, ראינו את זה אצל חלק מהעולים מאתיופיה בעבר. זה לא המקרה פה. זה לא הפנתרים השחורים. יש פה מלחמה בין יהודים וערבים, לצערנו, מחוץ לגבולות ישראל ובתוך ישראל. יש פה לצערנו חלק קטן ברוך השם, מהאוכלוסייה הערבית במדינת ישראל שמזדהה עם הצד השני לסכסוך, עם הצד הערבי.

זה לא עוזר לי שזה מיעוט. מרבית תושבי לוד היום חוששים לצאת לרחוב.

אני לא אכנס לדיון הזה. לשמחתי אני כן תופס שמתוך ה-2 מיליון או 20% מהאוכלוסייה שהיא לא יהודית במדינת ישראל, הרוב המוחלט שומר חוק ולא מתכוון פה לפגוע ביהודים, לכן לפני שניכנס לפרטים צריך להחזיר כאן את הנקודה. לא היה כאן סיפור של הפרדה בין הניצים. היו כאן פרעות לאומניות בדיוק כמו תרפ"ט ובדיוק מה שקרה פה ב-36' ובדיוק כמו האינתיפאדה הראשונה והשנייה ואירועי אוקטובר וכו'. היו כאן פרעות לאומניות ומרגע שאנחנו מתחילים מהנקודה הזאת, הכול ימשיך הלאה בנוגע לשימוש בנשק חם, לכניסת כוחות מג"ב וכוחות צה"ל ולכל האמצעים שצריך לנקוט. אם אתה מבין שמה שקרה בלוד, ברמלה, בעכו, ביפו זה בדיוק מה שקורה בג'נין, בשכם, מרגע שהבנו שזה אותו דבר, אז אנחנו נוכל לפעול ולטפל בדברים בצורה הראויה. אני מאוד מודה, גבירתי יושבת-ראש הועדה.

תודה רבה. בקשה, ראש עיריית רמלה, מיכאל וידל.

אנחנו בכנס תאגידים באילת, אז מאילת הרחוקה והחמימה אני אומר שלום. אני לא רוצה להאריך. אני מצטרף לדבריהם של חבריי, יוסי הרוש מלוד, שמעון לנקרי, ראש עיריית עכו, לכל מילה. הייתי מוסיף מספר דברים קטנים. חשוב לנו מאוד שבערים המעורבות התקצוב יהיה שונה מערים רגילות. לא דין רמלה כדין יבנה ולא דין רמלה כדין גבעתיים. ערים מעורבות, עוד יותר שוטרים, כי אם פעם-פעמיים דיברתי עם אמיר אוחנה ואני זוכר שהוא נתן להטמיע את זה, שאם קובעים כמות שוטרים בתחנה, דוגמה שוטר לכל 1,000 נפש, אז זה לא נכון לעשות את זה. בערים מעורבות צריכים לעשות, סתם דוגמה, לכל 500 נפש, ובערים לא מעורבות פחות. עובדה, כל פעם שיש טיפה מהומות או טיפה רעש, מביאים לנו מכל התחנות באזור.

מפקד המחוז שאני בקשר איתו יום-יומי נותן הוראה, מביאים מיבנה, מביאים מגדרה, מביאים משאר הערים, אז למה שלא יהיה קבוע אולי יותר שיטור, יותר מצלמות, וכל זה ערים כמונו, כמו לוד, רמלה ועכו, 4 סוציו אקונומי, לא יכולים לממן. למרות זאת שמנו כבר 200 מצלמות במימון שלנו פנימי, סיוע קטן של המשרד לביטחון פנים. אנחנו לא יכולים לעשות את הדברים האלה לבד. זה תפקידה של הוועדה. אנחנו לא צריכים לחכות לעוד מקרה. גם אם יקרה מקרה, אז יש כוח במקום, לא צריכים לחכות עכשיו שיבואו 1,000 שוטרים ויעזרו לנו, ולא צריכים בעקבות איזה אסון להביא מצלמות. צריכים עכשיו לעשות דברים. צריכים לעשות חבילה לערים המעורבות. לא בושה להגיד את זה. אני אומר לך, אנחנו רמלה פחות מכולם. יש לנו עיר מצוינת, יש לנו עיר טובה, יש לנו חיים משותפים טובים אבל למרות זאת באו גורמים בחוץ והתסיסו את גורמי הפנים.

יש לך תושב שנרצח ברמלה, איך אתה אומר שהכול בסדר? אני לא מצליח להבין. אני חבר מועצה ברמלה. יש לך אזרח, תושב שנרצח בעיר, אז איך אתה אומר שהכול בסדר?

איזה אזרח נרצח בעיר?

דסטאו ביסט. איך אתה יכול להגיד שהכול בסדר?

מה זה קשור?

איך אתה יכול להגיד שהכול בסדר כשתושב עיר נרצח? אני לא מצליח להבין את זה.

אל תנסה לבוא ולהגיד. רמלה, תוך יומיים גמרה את המהומות, ולמרות זאת אסור שיקרה כאן יומיים מהומות. רמלה לא כמו כל הערים. אל תנסה לבוא להגיד. נרצח אזרח.

חמי נרצח, מחילה, מה זאת אומרת? איך אתה יכול להגיד שאין?

יש קטע כזה כנראה שראשי ערים רוצים לשדר שהעסקים כרגיל ושהכול טוב.

אתה משדר עסקים כרגיל כאילו לא קרה כלום. תושב שלך בן 74, חמי, יצא ללוות את אורחיו והוא נרצח על רקע לאומני. איך אתה יכול להגיד שהכול מתנהל כמו שצריך?

זה אולי יפריע לו להיבחר עוד פעם.

איך אפשר להגיד את זה? אני לא מצליח להבין את זה, ועוד אתה אומר בוועדה בכנסת שהכול בסדר?

כי אני אומר את האמת.

מה אתה עשית כדי שהאזרח שלך שנרצח, שייתפס? מה אתה עשית, אדוני ראש העיר?

אל תנסה להסית את כל הדבר הזה. מי שרצח אותו ישלם את כל - - -

ישלם, כן. בינתיים ארבעה חודשים וחצי ואף אשם לא נעצר. איך אתה יכול להגיד כזה דבר?

אז תגיד למשטרה. אני משטרה? מה אתה בא אליי? תגיד את זה למשטרה.

אוקיי, אבל אז אל תגיד שהכול בסדר.

הכול טוב לעומת ערים אחרות.

סליחה אדוני, אבל ששניכם צועקים, לא מבינים לא אותך ולא אותו. אתה תדבר. הנה, גם עכשיו אני לא מבינה.

הכול טוב לעומת ערים אחרות. זה מה שאמרתי ואל תמציא שקרים. זה מה שהיה ברמלה. עצרנו את זה אחרי 48 שעות או 72 שעות. זה מה שאמרתי. לא אמרתי שאין בעיות. עובדה, ביקשתי עוד שוטרים.

להיפך, כן.

ביקשתי עוד כוחות, ביקשתי עוד מצלמות שלא יקרה גם מקרים, אבל רמלה לא כמו שאר הערים. אל תנסה לעשות מאיתנו שיקאגו. זה לא נכון. זה מה שאמרתי. תודה רבה לכם.

המסר ברור. תודה רבה, מיכאל.

תודה רבה לך.

נשחרר אותך לכנס שלך. חבר הכנסת עמיחי שיקלי, בקשה.

קודם כל תודה. אני חושב שההיעדרות של השר לביטחון פנים, מפכ"ל המשטרה, בכירי משטרת ישראל, נציגי שב"כ, משרד ביטחון ופרקליטות, מדיון על אחד האירועים הביטחוניים החמורים בתולדות המדינה, ההיעדרות הזאת מבטאת זלזול בחומרת האירועים, זלזול בכנסת ישראל, זלזול באזרחי ישראל.

שיקלי, אני שחררתי את המפכ"ל ואת השר, ורמ"ח מבצעים שנמצא כאן הוא דמות מספיק בכירה במשטרה כדי לענות.

בזום זה לא מספיק, סלחי לי.

הוא נמצא כאן לאורך כל הדיון.

מילא שמשטרת ישראל נעדרה מרחובות, רמלה ולוד במהלך האירועים. מילא שהיא נעדרה מסמטאות העיר העתיקה בעכו ומכבישי הנגב וכבישי משגב. מילא שעד כה לא טרחתם להגיש לציבור תחקיר מקיף, דין וחשבון לאירועים האלה. מילא שאף מפקד משטרה לא לקח אחריות ואף אחד לא פוטר ולא שילם, לא מפקד עכו ולא מפקד רמלה ולוד, אבל לפחות תאזרו אומץ ולעמוד פה בנוכחות מכובדת, בנוכחות מסודרת. האירועים שמכונים בטעות "שומר החומות", הציבור בכלל לא קורא להם שומר החומות, הוא קורא להם מאורעות תשפ"א, רמז לימים בהם לא הייתה לנו מדינה, כי לא היו שומרי חומות בחודש מאי במדינת ישראל, כי שומר החומות נרדם בשמירה.

שירות ביטחון כללי כשל כשל חמור בהבנת חומרת ההסתה והתסיסה בשטח. משטרת ישראל והעומד בראשה נרדמו בשמירה והם עוד לא התעוררו. הם עוד לא התעוררו. כשמגיע לפה לכנסת מפכ"ל ואומר, תוך יומיים האירועים הסתיימו בלי נפגעים, אני תופס את הראש ואומר, אנחנו חיים באותה מדינה? תתייצב, תעמוד בפני משפחת יהושע ותתנצל. יגאל יהושע נרגם על ידי פורעים, מחבלים מלוד שרגמו אותו באבנים, חיסלו אותו. משפחת הר-אבן, חתן פרס ביטחון ישראל, אדם שנשרף בעכו על ידי מחבלים ערבים תושבי עכו, שחברי כנסת עלו לרגל אחר כך לחזק אותם, וחמור מכל מה שקורה עם דסטאו ביסט ברמלה, שעד עכשיו המשטרה ממסמסת את החקירה ולא יודעת לתת תשובות מה קורה עם העניין הזה.

אי אפשר בלי לדבר גם על מערכת המשפט, מערכת המשפט שלא נמצאת כאן. איך אנחנו נטפל בזה בלי ענישה חמורה? איך אנחנו נטפל בלי שתהיה התייחסות לדברים האלה גם מצד הפרקליטות, גם מצד שופטים? שימו לב רגע לאחריות. קודם כל ראשי המסיתים, האנשים שקראו לאינתיפאדה זה אנשים שיושבים פה בכנסת. עמד איימן עודה וקרא לשב"ב הפלשתיני לצאת לאינתיפאדה, והוא עוד יושב בכנסת ישראל בניגוד מוחלט לחוק יסוד הכנסת, ואחריו עוד חברי כנסת כמו כסיף ותומא סלימאן ואחמד טיבי, תומכי טרור. דבר שני זה שופטים שיושבים במחוזי בבאר שבע ובמקומות אחרים והם סוללים את הדרך למהומות האלימות הבאות, ואני אציין את שמם: נאסר אבו טאהא, שופט במחוזי בבאר שבע משחרר אנשים שלקחו חלק בוונדליזם חמור, במעשי חבלה, בלינצ'ים, למה? כי השטח נרגע. יריב בן דוד משחרר מחבלים שהשליכו בקבוקי תבערה. למה?

שיקלי, אני מבקשת ממך, אתה אומר דברי זעם מאוד נכונים.

לא דברי זעם, עובדה.

אבל קרה בעבר שחברי כנסת קראו נגד שופטים, מה שגרם לסכנה לחיים שלהם, ולכן אני מבקשת ממך כי אתה אדם נבון, תפסיק. אתה קורא לחברי כנסת, יושבים כאן, לצורך העניין איימן עודה והתמונה באמצע השבוע על חומות בכותל, כנראה הבין את ההשלכות של התמונה ובחר. אני מבקשת ממך לא להקריא את השמות של השופטים מהמחוזי. זה לא מתאים. אגב, אני מוכרחה להגיד לך שלפחות מנשיאת בית המשפט המחוזי, גם שם חסרים שופטים כדי לנהל את התיקים. אל תעשה את זה.

המהות היא ששופטים משחררים אנשים.

אתה יכול לדבר על המהות.

זה המהות.

אני מסכימה איתך.

האנשים האלה זה אנשים שהם אנשים במעמד ציבורי רם. יש להם אחריות. הם לא יכולים לשחרר אנשים שלקחו חלק במעשי לינץ', טוב, השטח נרגע, בוא נשחרר אותם. אני רוצה לדבר גם על הפרקליטות. אני הצגתי לפרקליטות, דרשתי תשובות, איימן עודה מסית. כתבתי להם. אמרתי, אני רוצה שתחקרו. עד היום, עברו מאז חודשים, אפילו לא טרחו להשיב במייל. אותו כנ"ל על השייח' הזה ברמלה, אדם בשם אלבז.

אלבז בלוד.

גם הוא מסית. נשלח למעצר בית, ממשיך להסית.

אבל הוא מסית כבר 15 שנה. איפה היינו 15 שנה?

הפרקליטות מתעלמת מפניות של חברי כנסת בנושאים של הסתה. היא התעלמה מהפנייה על אלבז. לא ענו אפילו למייל, שום דבר, והיא לא נותנת דין וחשבון לציבור, כמה כתבי אישום הוגשו, כמה הרשעות יש. אני חושב שמה שהכי חשוב זה שנקיים דיון חוזר.

דיון המשך.

דיון המשך שיהיה רציני, עם אנשים שמגיעים. גם משרד הביטחון, העובדה שלא נשלחו כוחות צה"ל, כוחות מג"ב בהיקפים הנדרשים כדי לדכא את המהומות, משרד הביטחון גם אחראי לדבר הזה. זה שמגיע לפה נציג משרד ביטחון ומדבר על פינוי אשפה, זה פשוט הזיה.

לא, זה נציג של רח"ל והוא מתעסק בזה.

הזיה, סליחה.

בסדר שיקלי, הנקודה ברורה.

חבר הכנסת אופיר סופר.

גבירתי יושבת-הראש, אני רוצה לחזק אותך על המשימה החשובה שלקחת, להוביל את הוועדה הזאת. דיברנו על זה גם כן לפני כן. אני רוצה לומר לך שבעניין הזה, בטח אחרי הדברים החריפים שהשמיע חברי, עמיחי שיקלי, התחושה שלי שאת לבד בעניין הזה. אני אסביר למה. אתמול יצאה הודעה מבישה מלשכת ראש הממשלה על כך שצה"ל והשב"כ השתתפו באיסוף הנשק בערים המעורבות. השב"כ זה דבר פשוט, טריוויאלי שצריך להיות. להכניס את צה"ל לתוך הסיפור הזה, בוודאי כשמדובר פה באירוע מאוד מורכב, למי שמבין מהן הסמכויות של צה"ל, להוציא כזאת הודעה מלשכת ראש הממשלה על הראש של צה"ל זה פשוט זלזול באינטליגנציה של הציבור הישראלי, וזה מה שמעיד שראש הממשלה מתייחס לכל האירוע הזה כגימיק אחד גדול ובגלל זה אנחנו לא רואים שום דבר רציני שקורה.

אני רוצה לומר לך משהו שעלה פה וראיתי שעלה בצורה מאוד סדורה ומאוד ברורה, רק אני רוצה לקרוא לילד בשמו. כולם דיברו פה על העניין של שינוי התודעה. לאחר אירועי מנהרת הכותל, אני חושב שגם את חווית את השנים האלו בצבא, את 96', זה היה שלב שחטפנו את הבומבה אחרי אוסלו. החיילים בשטח, אני זוכר את זה אז כמ"מ צעיר, היו מאוד נבוכים אל מול הוראות פתיחה באש, אל מול המדיניות שצה"ל היה בתוכה אז עמוק בעקבות הסכמי אוסלו, ואז הוגדרה פקודה מאוד ברורה, קראו לה היפוך קערה, קרי שינוי תודעתי שאנחנו יודעים שאנחנו מתנהגים אחרת. זה כבר לא הבט"ש, זה כבר לא פעילות שוטפת במקרה שלנו של משטרת ישראל, אלא זה מעבר למצב לחימתי על מלא.

אני אומר את זה כי האסימון הזה כנראה לא נפל, כי כשהסתובבנו כולנו בלוד וברמלה ובעכו, ואני יכול לומר שבלוד ראיתי מניסיוני האישי, אני הייתי בלוד, הייתי נוכח לאירוע שמסתובבת חוליית ירי ומבצעת ירי קבוע באזור המכינה שם, וריבונו של עולם, אתה שואל את עצמך איפה היחידה ללוחמה בטרור? איפה יחידות הגדעונים? כל מיני יחידות אחרות שמשטרת ישראל יכולה להביא אותם, ואני מניח שהיה להם עוד תפקידים במקומות אחרים, בעזה וכו', אבל אני חושב שבסנכרון נכון אם משטרת ישראל הייתה מתייחסת לזה נכון, חוליית הירי הזאת הייתה מסוקלת. זה דבר שאני אומר לך, הוא מבייש. ההתנהלות שם לא ביישה את טול כרם בתקופת טרום "חומת מגן". היא לא ביישה את שכם באותה תקופה. מה שהלך בלוד לא בייש את הערים האלו ולכן הנושא של הפלת האסימון וההתייחסות בהתאם זה דבר שהוא מאוד משמעותי. יש לזה נגזרות אחרות, חוליית ירי, נתתי דוגמה, שימוש בעוצר וכו'.

אני רוצה לדבר על נקודה נוספת. אנחנו נפגוש מציאות אחרת. אנחנו עכשיו מדברים על לקחי עבר אבל אנחנו נפגוש מציאות הרבה יותר קטלנית, הרבה יותר קשה ועם הרבה יותר נפח ובהיקפים אחרים. אני מזכיר שיו"ש באירוע הזה לא היה במשחק. יו"ש הייתה שקטה לגמרי. מי ערב לנו שפעם הבאה? אז אוקיי, נוסיף עוד שלוש פלוגות מג"ב אבל נצטרך אותן ביו"ש. אנחנו לא דיברנו על לחימה בצפון, ואני מדבר על הקשרים של פתיחת צירי תנועה. אנחנו מדברים על שלושה צירים ראשיים. תיקחי את חוצי שומרון, תיקחי את ואדי ערה, תיקחי את הציר של צומת גולני.

לי הייתה בת מצווה בקיבוץ לביא באחד מן הימים. האורחים לא הגיעו, הצלמת לא הגיעה. אף אחד לא הגיע כי פשוט צומת גולני היה סגור, אז מה המשמעות של זה? איך פותחים את הצירים האלה בזמן לחימה כשכוחות צריכים לעלות צפונה? אנחנו מדברים על לקחי "שומר החומות", נכון? לא על משהו אחר, בהקשר של ביטחון פנים. את זה צה"ל לא יוכל לעשות. את זה יצטרכו לעשות כוחות אופרטיביים תחת פיקוד משטרת ישראל.

מפה אני רוצה לגעת בנקודה השלישית שמדברת על בניין הכוח בשגרה שיביא גם כן לבניין הכוח בעת חירום. אני הייתי היום מקים חטיבת חי"ר של משטרת ישראל עם כוחות של חיילים שלי, רק שהם היום במילואים. אגייס אותם למשטרת ישראל, בונה חטיבת חי"ר ועושה את כל הפעילות שעשינו אחרי "חומת מגן" באום אל פאחם, בכל עיר ועיר ואוסף נשקים. מכניס חטיבה כזאת לחצי שנה, מנקה אותה יחד עם השב"כ. היא תהיה חטיבה משטרתית.

כמו יחידת יואב בדרום.

עם מיומנות חי"ר, עם פיקוד ושליטה של חי"ר. אני אתן דוגמה למה זה פיקוד ושליטה של חי"ר. מוקד 100 בזמן חירום לא יכול להיות חמ"ל אזרחי לטובת תושבי לוד. זה בדיחה. צריך להיות חמ"ל שליטה אזרחי כמו חמ"ל אגמ"ר. זה לא עובד. כשאני מדבר על לשנות ראש, אז בהגדרת המשימה ומכאן להפעלת הכוח ואופי הפעלת הכוח. את הדברים האלה לא ראינו קורים במשטרת ישראל.

עם כל הפרטיה והחגיגה שאנחנו רואים כאן, עם הזילות בוועדה הכול כך חשובה הזאת, ודיבר כאן ראש העיר לנקרי ודיבר חבר הכנסת שיקלי על כמה הוועדה הזאת חשובה. ההיעדר והנוכחות, נכון ששחררת אותם. זה שהם לא בחרו להיות כאן, זה מעיד על הזילות שלהם בחשיבות הוועדה.

אני רוצה לומר דבר אחרון, הזכיר את זה גם חברי והזכיר את זה גם ראש העיר. יש פה כל הזמן שחרורים של סגירת תיקים ושחרורים, וחבר'ה, אנחנו מתקדמים הלאה. אנחנו לא מתקדמים הלאה. לא צריך לסגור תיקים וצריך לטפל אחד-אחד. זה חלק מהמשילות.

תודה רבה.

מאיר ליוש מלוד, בקשה.

תודה רבה גבירתי יושבת-הראש. ראשית, אני רוצה לומר, חמישה ימים, ארבעה לילות עמדנו בחלונות ביתנו וראינו את העיר שלנו הולכת לאיבוד. ראינו את המשטרה לא נוכחת. מוקד 100 קרס. אם אנחנו מסתכלים על השימוש באמצעים לפיזור הפגנות שדיברו עליהם פה, רימוני הלם זה סתם פירוטכניקה. הם לא באמת מועילים לשום דבר. הם מדליקים זיקוקים מדי יום. זה לא מזיז להם, רימוני ההלם. בעיר לא היו מכת"זיות, לא היו כדורי ספוג, לא היה ירי בגומי. אנחנו ראינו את המשטרה רק בשישי בלילה עושה ירי ראשון ברוגר לכיוון מתפרע שזורק בקבוק תבערה על מתנ"ס שיקאגו, ורק אז הסתיימו המהומות באופן מה שנקרא אלים, כי באמת אז נוצרה רתיעה.

ההפתעה המתמשכת הזאת שבלילה הראשון המשטרה הייתה מופתעת, בלילה השני באירועי ההלוויה המשטרה לא הייתה ערוכה. אם נדבר לא רק על נושא המשטרה אלא גם על נושא כתבי האישום, איך זה שמכל מבני הציבור שניזוקו, בתי ספר, עירייה, מוזיאון, בית כנסת, המבנה היחיד שהחקירה בעניינו הביאה לכתב אישום היה תחנת משטרה, לא היה שום דבר אחר, ונדבר גם על תיקים שנעלמים. תיק הדגל של בית משפחת דנין שנשרף. כל חברי הכנסת הסתובבו וראו אותו, נעלם מהרשימות. אף אחד לא יודע איפה הוא נמצא. אין באמת המשכיות, אין עקביות בנושא הזה של ההיערכות לפעמים הבאות, ופה אני רוצה לשאול שאלות את המשטרה ואת כולם.

האם יש למשטרה תוכנית פעולה באמת לאיום בהיקף דומה כדי שבפעם הבאה הם לא יהיו מופתעים? מה יעדי הגיוס וטווחי הזמנים של תגבור? מה נהלי פתיחה באש? האם משנים אותם? האם נראה שימוש באמצעים יעילים יותר לפיזור הפגנות? ויותר מהכול, האם המשטרה פועלת? כי אני פניתי למשטרה והעליתי את זה גם בשדולה שעשה חבר הכנסת שיקלי ממש אחרי המהומות, ודיברתי על כיתות הכוננות שאני שמח מאוד שהמציאו את התפיסה הזאת פה, לערב את האזרחים שומרי החוק להגן על הבית שלנו, כי אני אומר לכם, אני בפעם הבאה אעשה הכול כדי להגן על שכניי, להגן על בנותיי, להגן על אשתי, להגן על כולם. אני אעשה הכול בכל מחיר, כי זה הבית שלי. לוד זה הבית שלי. אני לא מתכוון לעזוב את המקום הזה בשום מחיר. זה מרכז ארץ ישראל, זה מרכז מדינת ישראל. מדינת ישראל נעדרה לחלוטין מהמהומות ואנחנו הגנו על הבית שלנו. לנו קוראים מליציות. אנחנו לא מליציות, אנחנו אנשים פרטיים שרוצים להגן על הבית שלנו.

נאספו פה חמישה נשקים מהמשטרה ללא הסבר, והמשטרה, איפה היא? למה היא לא נמצאת פה? נאספו נשקים. תסבירו לנו. זה הנשקים שמגנים עם החיים שלנו. אנחנו לא סתם מחזיקים אותם.

אתם מחזיקים אותם ברישיון. זה הבדיחה.

אנחנו מחזיקים אותם ברישיון. כולנו לוחמים, אנשים שלחמו למען מדינת ישראל. האקדח הזה לא משמש לשום דבר אחר מלבד הגנה עצמית.

דיבר פה רח"ל על פינוי אשפה והכול. אליי הגיע באחד הערבים של המהומות בשיא הבלגאן, חבר טוב, חבר נפש שבא עם אשתו ופשוט העמיסו לנו. שמו קניות וברחו, כי לא היינו מסוגלים לצאת מהבית. לא ישנו ארבע לילות. אני ואשתי לא ישנו כי הגענו לבית שלנו ואז כשאנחנו מסיימים ב-02:00 לפנות בוקר לדווח לכל העולם על מה קורה, יש ירי טילים מעזה, וירי הטילים זה ירי טיל אחרי טיל אחרי אזעקה אחרי אזעקה. מה אנחנו אמורים לעשות במקרה הזה? אנחנו בעצם מפקירים את הבית שלנו, נכנסים לתוך הממ"ד. אין לנו מושג מה קורה מחוץ לבית שלנו. באותה מידה הפורעים היו יכולים להגיע לחלונות הבית, לזרוק בקבוקי תבערה פנימה. זו הייתה הסיטואציה של "שומר החומות" ואני לא יודע אם בפעם הבאה באמת יגנו עליי. אני באמת לא יודע. בסוף מה אני שומע? טרוריסטים משני הצדדים. תודה רבה.

תודה, מאיר. כן, בקשה.

שמי חני לוז, אני תושבת לוד בשנים האחרונות. אני רוצה להגיד, אני אימא ששלחתי ילדה ובעל בליל יום ירושלים לעמוד עם דגל בכיכר שליד הבית שלנו, דגל ישראל. זאת המדינה שאני חיה בה. הדגל הכי לגיטימי לאחוז אותו במדינת ישראל בליל יום ירושלים. הבעל שלי והבת שלי חזרו מהכיכר הזאת בטראומה. הם חטפו סלעים מעשרות פורעים ערבים שהם שכנים שלנו, שגרנו איתם במה שחשבנו שזה דו-קיום ופתאום קמו עלינו והתפרעו עלינו. הבעל שלי ש-30 שנה שירת במילואים, הוא חי"רניק שלחם בלבנון והיה באזור שכם. אנחנו גרנו בבית אל. אנחנו גרנו באזורים האלה. הוא אמר שהוא לא פחד כמו שהוא פחד בכיכר הפרחים בלוד, כי הוא היה בלי שום גב ביטחוני.

האמון של הילדים שלי, האמון של הבעל שלי, האמון שלנו במשטרה נפל לתהומות. אנחנו היינו שכנים של המשטרה. הבן שלי למד בישיבה שסמוכה למשטרה. הם היו יושבים עם השוטרים. הם היו עושים מניין כל יום במנחה. האמון של הילדים שלנו בממשל ובמשטרה ובכוח שלהם להגן עליהם, נפל לרצפה, ואת האמון הזה אנחנו רוצים שהמדינה הזאת תחזיר. זה לא יוחזר על ידי זה שאת התיקים שפתחנו במשטרה, אנחנו מקבלים תשובות שהתיקים נסגרו. אחד אחרי השני התיקים האלה נסגרים. זו לא הדרך להחזיר את האמון.

אני מאוד מודה לוועדה הזו. אני חושבת שזאת ועדה מהחשובות שהייתה ואני מבקשת שהדברים האלה ימשיכו ושהמשטרה תבין שהיא צריכה לשנות את הסוויץ'. יש לנו אויב כאן ויש התקוממות. גם אם זה מיעוט, המיעוט הזה צריך לדעת שהוא יקבל את העונש על התפרעות, ושיפסיקו את ההסתה. אני התחלתי אישית לעקוב אחרי ההסתה גם בתקשורת, במדיה החברתית הערבית. אני מבקשת שיתייחסו לזה בחומרה ושיראו שהשטח עדיין בוער. כל הקריאות האלה על אל אקצה ולשמור על אל אקצה הן עדיין קיימות היום והדברים האלה מבעירים את השטח. אני מבקשת שמכאן תצא הקריאה להגן על חיינו בלוד ובכל הערים המעורבות ובכל הארץ.

תודה. בקשה.

גבירתי היושבת-ראש, תודה רבה קודם כל. העובדה שבאמת כאן בדיון רמלה היא לא על המפה, זה אומר דרשני. אני חושב שרמלה היה אותו מצב אם לא היה יותר גרוע מכל הערים המעורבות האחרות, אבל עובדה שגם על רמלה לא מדברים, זה באמת צריך להדליק נורה אדומה.

אנחנו מדברים על רמלה. לוד ועכו לא בר השוואה לשום עיר אחרת, ואנחנו עדיין מדברים על רמלה, אגב, גם על יפו בעיר שאני גרה בה. דיברתי גם על כבישי הדרום, אבל לוד ועכו זה אירוע אחר לחלוטין ממה שהיה בכל רחבי המדינה. בהחלט אנחנו מדברים על רמלה. בגלל זה גם אתה פה וגם ראש העיר היה.

מעולה, אז קודם כל אני באמת באתי לדבר בעיקר על הרצח שהיה ברמלה של חמי ז"ל, השם יקום דמו, שיצא בחמישי ב-30 במאי 2021 ללוות את האורחים שלו, ממש לתחנה הסמוכה, כמה מטרים מהבית שלו. שני רוכבי אופניים חשמליים, פשוט משום מקום, תכננו את זה היטב. הוא נעמד בתחנת אוטובוס כאשר האורחים שלו היו בתוך תחנת האוטובוס. הם פשוט באו, תכננו את זה בצורה ממש קפדנית, פגעו בו, הפילו אותו על המדרכה והמשיכו הלאה. הוא נפצע בראשו, פונה כאשר האורחים שהיו שם ועוברי אורח דיווחו על פיגוע דריסה שהיה באזור. חמי פונה לבית חולים אסף הרופא במצב קשה, נותח יום למוחרת ואחרי שלושה ימים שהיה מורדם ומונשם, נפטר מפצעיו.

מאז אותו יום שנפגע, הבת שלו ואנוכי מסתובבים במשך עשרה ימים כדי לאתר מצלמות ולהגיד למשטרה, בואו תאספו את המצלמות. במשך עשרה ימים המשטרה לא אספה את המצלמות ולא עשתה שום דבר. יום למוחרת הבת של המנוח הלכה לתחנת משטרה, חיכתה חמש שעות עד שגבו ממנה ומהעדים עדות. בסופו של דבר אחרי חמש שעות לקחו אותם לאיזה חדר צדדי, חדר אוכל, שם גבו מהם את העדות. מאז המשטרה פשוט ממשיכה לזלזל בתיק. ארבעה וחצי חודשים עברו. חמי נרצח על רקע לאומני ולאף אחד זה לא אכפת.

נציג המשטרה לפני כן דיבר על החשיבות של כניסת השב"כ לערים מעורבות. אני לגמרי מסכים איתו, אבל זה לא רק צריך להיות. דרשנו שהשב"כ ייכנס ויחקור את התיק הזה. אתם מבינים את הזלזול הכול כך מטורף הזה שאדם נרצח ופשוט אף אחד לא עושה כלום? שאלנו את המפכ"ל מה קורה עם התיק. אנחנו חוקרים, אנחנו מטפלים, המשטרה עם המשפחה ומחבקים אותם. אני לא צריך שיחבקו אותי. אתם לא עובדים סוציאליים. אתם אמורים לתת מענה. צריך להכיל אותי, צריך להתייחס אליי בצורה יפה. לא צריך את זה. אני צריך שיבואו ויתפסו את החשודים האלה ויכניסו אותם לדין. ארבעה וחצי חודשים עברו. מספיק יום אחד כדי לשבש ראיות. אנחנו דורשים מהמשטרה, מהשב"כ, מראש הממשלה שיכניס את השב"כ ויתפוס את החשודים. אנחנו באמת אומרים לכם, גבירתי היושבת-ראש, אנחנו חוששים שהתיק הזה ככה יישאר ולעולם החשודים האלה לא יימצאו.

לא, לא, אני מבטיחה לך אישית שאנחנו נעקוב אחרי התיק של חמך.

מלבד העובדה שאני באמת מברך אותך על הוועדה החשובה הזאת, אני חושב שאנחנו צריכים את העזרה שלך. זה המקום גם כחבר מועצת העיר להזמין אותך לסיור אצלנו ביישוב.

רק לסיים באמירה. המשטרה כשלה בכל הפרמטרים. מה שצריך עכשיו, שהשב"כ ייכנס ויחקור את התיק וככה יוכלו להביא את החשודים.

רוצה לסיים בנתונים ברמלה. רק לפני שבועיים נזרקו בקבוקי זכוכית על נערות שחזרו מפעילות בתנועת נוער, נערות בנות 8 ו-14. ניידת משטרה הגיעה עם שוטרת והשוטרת גם זכתה לבקבוקי זכוכית גם עליה. יריות ממש בכל שעות היממה. אני גר לא רחוק משם. האחרונה בשישי האחרון ב-05:30 בבוקר. אנשים קפצו מהמיטות כדי לשמור על הילדים שלהם. בשבוע שעבר שרפו סוכה וריססו גרפיטי. כל זה לא נאמר.

משה תשמע, יש גם בלוד עדיין אירועים וגם בעכו, אבל אני לא יכולה עכשיו להתייחס לזה. שמענו את הדברים. אני גם אישית אעקוב אחרי האירוע שלך. אני חייבת שתסיים ונשמע את נציג המשטרה.

גולת הכותרת, הבוקר נשרף אוטובוס. אני שוב חוזר ואומר, אני מבקש שהשב"כ ייכנס ויחקור את התיק של חמי. תודה רבה.

תודה רבה. אני מבקשת, טולדנו, התייחסות קצרה כי גם לך בטח הזמן הסתיים, אבל אני כן רוצה שתתייחס לאירוע שעלה כאן מחברי הכנסת גם לגבי המסיתים, האם יש איזשהו טיפול? מדיניות, אני לא אכנס לזה. אתם הגוף המוביל. אנחנו צריכים להתעסק בזה יותר. האם יש לך איזושהי התייחסות ליחס של שוטר פר תושב אל מול אירוע של ערים שהן יותר מורכבות? למה זה ככה והאם חברי הכנסת צריכים להתערב? כי אם כן, אנחנו גם יכולים להתערב.

אם אפשר, אפרופו יחס פר תושב, האם בעקבות "שומר החומות", וזה אני יודעת שיש לכם מסקנות שאתם מגישים, ואני כבר אמרתי שיהיה לנו כאן דיון אחרי שתגישו את המסקנות שלכם כי אני יודעת שאתם לקראת סיום, אבל השב"כ, אני לא דואגת, אני יודעת שזה כבר בדרך לשם. האם יש לכם איזושהי התייחסות לגבי ספציפית עכו ולוד מבחינת תגבור הכוחות והתייחסות לערים האלה? נכון שהיו עוד דברים וגם אני דיברתי, אבל מה שעברו התושבים שם, לא עבר אף תושב במדינה הזאת.

ומה עם הסטטוס של כתבי האישום? האם יש כתבי אישום? מדובר בשלושה נרצחים.

זה, האמת שרציתי את הפרקליטות. אין לה נתונים בשבילי. אמרתי לה, תבואי עם הנתונים לדיון הבא ותגידי לי מה קורה עם כתבי האישום. בבקשה.

קודם כל אני מודה לגבירתי יושבת-הראש וחברי הכנסת והמשתתפים בכלל על התמיכה וההבנה של מורכבות תפקיד השוטר, ואת המאמץ הנרחב שעשתה המשטרה וגופי החירום באירועי "שומר החומות".

קודם כל אני רוצה לפתוח ולהגיד שאנחנו ארגון מקצועי שלומד ומפיק לקחים, ונכון, יש לנו כמו כל ארגון גם הפקת לקחים פנימית ודברים שהיינו טובים ודברים שהיינו פחות טובים ודברים שאנחנו צריכים להשתפר, וכך אנחנו עמלים.

יש תחקיר כתוב?

אני אענה לך, חבר הכנסת שיקלי. יש מסקנות של המשטרה. טולדנו אמר את זה בתחילת הדברים שלו ויהיה כאן דיון על המסקנות ברגע שהם יגישו. אתם אמורים להגיש תוך כמה זמן, תתייחס לזה. יהיה כאן המשך.

התייחסתי לזה בפתיח, חבר הכנסת שיקלי, לגבי הצגה למפכ"ל ולאחר מכן לשר ובוודאי לאחר מכן לוועדה.

לגבי בניין הכוח, התייחסו חלק מחברי הכנסת לעניין של תפיסת הפעלה ועניין של מקצועיות, אז קודם כל אנחנו עמלים להכשרת המפקדים שלנו, הכשרת היחידות בטיפול בהפרות סדר. אנחנו לא מטפלים בהפרות סדר על בסיס תחנות מקומיות. כשיש הפרות סדר רחבות היקף, אנחנו מקימים מפקדות משימתיות שמתאמנות לזה במהלך השנה בפיקוד ניצבי משנה ובהרכב של פלוגות מג"ב ושוטרים כחולים שמתאמנים להפרות סדר. לדוגמה, ב"שומר החומות" הוקמה מפקדה גדולה בעכו, בלוד, בג'סר א-זרקא, בוואדי ערה, ביפו ובמקומות אחרים, אז זה לגבי שאלה של חברי הכנסת.

לעניין השאלה שנשאלנו על מדרגי אמצעים לטיפול בהפרות הסדר, אז גם תוך כדי "שומר החומות" לא חיכינו לסוף. עשינו שינוי במדרגים ונתנו יותר סמכויות לפיקוד שנמצא בשטח לשינוי הטיפול במדרגי הפרות הסדר, וכך אנחנו פועלים גם היום לאחר "שומר החומות".

ביקשה גבירתי יושבת-הראש התייחסות לעיריית לוד, רמלה ועכו, אז נכון, אלה ערים שבלטו גם בדיון וגם בלטו באירועים, אך עיריית עכו ועיריית לוד, למעשה יש תוכנית שנכתבה במשטרה יחד עם המשרד לביטחון פנים, להפוך אותן לערים חכמות, ערים בטוחות בעניין הזה של מצלמות ויזינט, כוח תגובה, אנליסטים שיטפלו בכל מיני משימות שאנו חושבים שהן מתאימות, ואני פחות רוצה להרחיב אותן פה. גם הערים האלה שציינתי וערים נוספות יחוזקו במערכי המשטרה במערכי סיור, חקירות ושיטור עירוני, ולשם כך מפכ"ל המשטרה בתוכנית העבודה שלו הקצה לזה כוחות רבים.

נושא המעצרים עלה פה על ידי כמה מהדוברים, אז הטיפול בתיקים ובאירועים לא הסתיים. ישנם תיקי חקירה שעדיין מתנהלים, גם תיקי חקירה משמעותיים וגם תיקי חקירה פחות משמעותיים. יש עד כה 3,000 עצורים וכמאות כתבי אישום. אנחנו לא סיימנו את החקירה. יש תיקים שמובילים לתיקים חדשים ואנחנו כל הזמן מעדכנים את העניין הזה. אנחנו נבוא חשבון עם כל מי שהיה שותף לאירועים ב"שומר החומות".

לעניין יחס פר תושב, תראו, ברור, זה לא סוד. משטרת ישראל הייתה רוצה להיות משטרה גדולה יותר, חזקה יותר עם מערכי שיטור רחבים יותר. מפכ"ל המשטרה כשבנה תוכנית, בנה תוכנית גדולה יותר מהתקציב שהתקבל ולכן היינו שמחים להיות יותר, אבל במסגרת הזאת של התקציב שהתקבל, משרד לביטחון פנים ומשטרת ישראל תיעדפו את הערים של המגזר הערבי והערים המעורבות גם ביחידות שיטור, גם ביחידות אכיפת פשיעה, גם ביחידות מג"ב, גם ביחידות שיטור עירוני, וכל המערכים החזקים וגם יחידות טכנולוגיות ומודיעיניות שזה לא המקום לפרטן.

זאת אומרת, טולדנו, שבתוכנית לפשיעה בחברה הערבית, אותה תוכנית לאומית, אותו 1,100 שוטרים, מבחינתך זה גם היישובים הערבים ביחד עם הערים המעורבות.

רק אני לא מבין איך הוא חוקר תיקים שכבר סגרו. הם סגרו תיקים והם לא עשו איתם כלום. קיבלנו סגירות תיקים.

אם רציתם לעשות דיון על התיקים, אז זה דיון בנפרד. אני רוצה רק לעניין הזה של תוכנית העבודה של משטרת ישראל. תוכנית העבודה של משטרת ישראל נבנתה גם על בסיס האיומים שלה. יש תוכנית עבודה סדורה גם על בסיס האיומים שלה, איומי הפשיעה, איומי הטרור, איומי התנועה, תאונות הדרכים וכמובן כל מה שקשור בלקחי "שומר החומות". חלק מהתקציב ומהתוכניות ניבנו בעקבות לקחי "שומר החומות", כמו החיזוק של הערים המעורבות, כמו יחידות מג"ב, כמו הסיכומים שלנו עם צה"ל בנושא מג"ב איו"ש, כמו כל מה שקשור ביחידות המילואים שאנחנו רוצים להקים. היום ל-16 פלוגות שיש לנו אנחנו רוצים ציוד מלא. אנחנו מבינים את האיום, פועלים לתת מענה באם אירוע כזה. תודה.

תודה רבה. תראו, מה שאני מציעה גם מהדברים ששמעתי מחברי הכנסת וגם מהנציגים ברשויות, קודם כל רק טולדנו, תגיד לי מתי אתם אמורים להגיש את המסקנות של "שומרי החומות" לשר ולמפכ"ל, שנדע מבחינת לוחות זמנים.

במהלך השבועיים הקרובים אנחנו מציגים את הסיכום הסופי לאחר שהצגנו סיכום ראשוני למפכ"ל. לאחר מכן זה יועבר למשרד לביטחון פנים. אנחנו נעדכן אותך בסוף הדיון על תאריך סופי של הגשת המסקנות שלנו.

אוקיי, אז כבר אני אומרת לכם שלאחר שיגישו את המסקנות לשר, אנחנו נמשיך כאן בוועדה. הוועדה הזו רואה באירוע "שומר החומות" כאירוע שטלטל את המדינה, את החברה. אני הייתי אצל שמעון לנקרי בעכו, שמעתי אדם שהיה כל כך הרבה שנים בתוך האירוע של דו-קיום עם סגן מהתנועה האסלאמית, כל כולו שם ובאמת אנחנו ראינו איך עיר שלמה פשוט ארבעה ימים, תושבים היו לבד, ואז הלכתי לסיור בלוד, ראיתי את בתי הכנסת השרופים. ראיתי תושבים שבאו להגן על עצמם, על החיים שלהם, והאמת, במכינה הייתי קצת זמן. אתה לא תאמין, רוב הזמן הייתי בכפר הסטודנטים שהקמנו שם, ושמעתי את בז'רנו מדברת, אישה מדהימה שאני שמתי אותה שם. אנחנו הרחבנו את כפרי הסטודנטים, שאמרה לי, שני הילדים הקטנים שלי, חשבתי שזה הסוף, וזה לוד וזה עכו וזה רמלה וזה מרכז של המדינה, ואת עם כיכר הפרחים ובעלך.

חברי הכנסת, קודם כל תודה רבה גם שהייתם כאן ושהסתובבתם והלכתם ושמעתם את התושבים, כי זה המשימה הכי חשובה שלנו.

מירב, זו הוועדה הכי חשובה שקיימת היום בכנסת ישראל.

מאיר, תודה, יש עוד ועדות חשובות, תאמין לי.

זאת הכי חשובה לחיים שלנו.

קודם כל אני וחברי הכנסת שהיו כאן, והיו כאן הרבה חברי כנסת, תאמינו לי. היו, הסתובבו אתכם והבינו שזו משימה לאומית הכי חשובה היום. באמת אין דבר יותר חשוב מביטחון, מאימא שלא יכולה להגן על הילדים שלה בתוך הבית שלה, מאישה שמסתובבת ברחוב ומפחדת שיזרקו עליה משהו. מה זה? זה לא היה ככה. לא היה ככה, ואפילו עד לא מזמן.

אגב, את יודעת, השכונה שמדברים עליה היא השכונה הכי מדהימה. ברמת אשכול יש לך מסגד, בית כנסת וכנסיה.

הייתי, הסתובבתי ברגל.

כשהיו חגים נוצרים, היינו נוהגים ללכת בסביבה של סנט ג'ורג', והייתה שם מערכת יחסים מדהימה עם משפחת מונאייר המסועפת והגדולה בלוד, וכך גם לגבי המסגד. הלחם הראשון שהיה מגיע בפסח, היה מגיע מהשכונה הערבית שהייתה מביאה ליהודים, ואנחנו היינו נותנים להם את העוגות של המימונה שהיו נשארות לנו. איפה זה נעלם? זה לא יאומן.

אין לי ספק שמשהו קרה, אבל אנחנו לא יכולים להישאר רק בנוסטלגיה, אנחנו צריכים להתעסק באמת בהווה. הוועדה תתכנס כאן בחודש הבא בעזרת השם עם המסקנות של המשטרה על "שומר החומות" ועם נציגים של הפרקליטות שיבואו לפה ויסבירו מה הם כתבי האישום שנסגרו, מה הם כתבי האישום שנפתחו.

ותפיסת ההפעלה הכי חשוב.

תראו, זה עניין של המשטרה והמשטרה תבוא לכאן בחודש הבא עם המסקנות שלה מ"שומר החומות", אבל אנחנו נעקוב גם אחרי הפרקליטות, בתי המשפט באירוע הזה, כי זה אירוע מורכב.

אני יכולה להגיד לכם, אנחנו לא ננוח, הוועדה הזאת, גם חברי הכנסת, לא רק אני, חברים הכנסת ששותפים שלי פה לאירועים האלה, עד שלא נבין שאזרחי ישראל בטח בערים המעורבות, נמצאים בידיים בטוחות יותר. אני יודעת שאתם שומעים הרבה תוכניות אבל גם צריך להבין שהתקציב הוא קריטי להגביר את השוטרים, להיכנס לתוכנית אמיתית, ולכן אני יודעת שהאופוזיציה פחות אוהבים את זה, אבל אני כקואליציה, נעשה הכול כדי שהמשטרה, וטולדנו היה פה ועשה סקירה באמת טובה בעיניי, תקבל את כל הכלים כדי לטפל. בגלל זה שאלתי אותו גם בסוף האם התוכנית של ה-1,100 שוטרים, של 1.5 מיליארד שקל מגבה לי גם את הערים המעורבות או רק שמה שוטרים. מבחינתם זה חלק מהאירוע, אז אנחנו נוודא שזה יקרה ואנחנו נעקוב. אני יודעת שאתם שומעים הרבה דיבורים אבל באמת זה פעם ראשונה שיש כאן ועדה כזאת. אנחנו נעשה הכול כדי להחזיר את השקט ולא כסיסמאות, כי אנחנו באמת יודעים שדבר כזה לא קרה ויכול שזה לא יקרה יותר. זה לא יקרה יותר. אפשר להפסיק את האירוע הזה וצריך לקטוע אותו עכשיו באיבו לפני שהוא מתחיל להתחמם ובאמת להרוס לנו לא רק את לוד ועכו אלא את כל הערים פה במדינה.

אני מודה לכולם, מודה לחברי הכנסת. אני מצטערת, אנחנו חייבים לסגור את הדיון. תודה רבה. יהיה דיון המשך, אנחנו נודיע לכם. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:51.