פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



34
ועדת הכלכלה
05/10/2021


מושב שני



פרוטוקול מס' 30
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי, כ"ט בתשרי התשפ"ב (05 באוקטובר 2021), שעה 12:30

פרק י' (תחבורה) מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א-2021

חברי הוועדה: איתן גינזבורג – מ"מ היו"ר
בועז טופורובסקי
לימור מגן תלם

יסמין פרידמן

רן שדמי - סגן מנהל רשות ארצית לתח"צ, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

איתי סתת - יועץ לשרת התחבורה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

שירה יהלומי - לשכה משפטית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

דניאל מלצר - אגף התקציבים, משרד האוצר

שי שלף - הלשכה המשפטית, משרד האוצר

נועם בגינסקי - ראש משטרת התנועה, המשרד לבטחון פנים

סלבית מיכלס - ראש מדור ייעוץ וחקיקה, המשרד לבטחון פנים

רעות פרקש צימרינג - עוזרת ראשית, לשכה משפטית, משרד הפנים

אופיר כהן - מנהל הרשות העירונית לתחבורה וחניה, תל אביב, מרכז השלטון המקומי

יוסף בנישתי - מנהל אגף מקרקעין ומיסוי, משרד הפנים

ענת לובזנס - סגנית מנהל היחידה הכלכלית, מרכז השלטון המקומי

לרה פארן - מנכ"לית ארגון 15 דקות-ארגון צרכני תחבורה ציבורית בישראל

יהודה בר אור - יו"ר ארגוני המוניות

ורד קירו-זילברמן

עידית חנוכה

סמדר לביא, חבר תרגומים

פרק י' (תחבורה) מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א-2021, מ/1443

צהריים טובים, חברי הכנסת. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה בנושא פרק י' (תחבורה) מתוך הצעת החוק התכנית הכלכלית, היא חוק ההסדרים. אנחנו דנים היום בסעיפים הנוגעים לתיקון פקודת התעבורה בכל הנוגע להגברת האכיפה בנתיבי התחבורה הציבורית וייעוד ההכנסות לרשויות המקומיות.

קיימנו על כך דיון ואנחנו ממשיכים בו היום. ביקשנו ממשרד האוצר ומשרד התחבורה להציע תיקונים לנוסח ברוחב הדברים שהכתיב היושב ראש ביטון ואני מבין שנעשתה עבודה, אז אולי נציג את הדברים לחברי הוועדה ומשם נתקדם בסדר הדיון שלנו. מי ממשרד התחבורה או משרד האוצר יציג את התיקונים.

אני אציג בגדול את ההסכמות שהגענו אליהם בין משרד האוצר, משרד התחבורה והוועדה, כמובן ברוח הדברים שנאמרו אתמול על ידי היושב ראש. היו שלוש סוגיות שהתבקשנו לענות עליהן, אחת לגבי המודל של כניסה של משרד התחבורה לאכיפה בתחומי רשות מקומית ספציפית. המודל, כפי שהוצג פה, הוא שלמעשה יש שנה גרייס, יש שנה אחת שבה יש התארגנות לכל הרשויות המקומיות לבצע אכיפה.

לאחר השנה הזאת תהיה רשאית שרת התחבורה לפנות בבקשה לרשות מקומית להתחיל אכיפה בשטחה. לרשות המקומית תינתן תקופה של 180 יום להתייחס לפנייה, היא יכולה או להשיב שהיא איננה מעוניינת, במידה שהיא עונה שהיא מעוניינת לבצע את האכיפה, היא צריכה לעשות זאת בתוך פרק זמן סביר שהגדרנו אותו ב-18 חודשים. במידה שכל זה לא נעשה משרד התחבורה רשאי לבצע את האכיפה.

חוץ מזה היה את סעיף הקצאת כספים, כאשר 50% מההכנסות לרשות המקומית יוקצו – הרחבנו קצת את ההגדרה של המטרות שניתן לממן מאותם כספים.

אתה יכול בבקשה לציין את ההרחבה?

כן, אנחנו נעשה את זה בהקראה, אבל הרחבנו את זה מעבר לתחבורה הציבורית הקלאסית, גם לפעולות אחרות שמעודדות שימוש בתחבורה ציבורית והפחתה של שימוש ברכב פרטי ותחבורה שיתופית.

בטיחות בדרכים?

בטיחות בדרכים, אנחנו כרגע החלטנו שזה לא מתאים לפעולות האלה.

אבל זה יכול להיות מה-50% הנותרים.

ודאי.

כן. הרציונל של משרד התחבורה היה שהוא מבקש שמחצית מהסכום שנובע מתוך גביית הקנסות בגין אי ציות לתחבורה ציבורית ייועד לשיפור תשתיות ותפעול תחבורה ציבורית או עידוד. אני אקריא, ברשותך.

עידוד.

גם שיפור תשתיות.

כן, אני אקריא, למטרות של תפעול, תחזוקת התחבורה הציבורית, תשתיות תחבורה ציבורית, שבילי אופניים והוצאות שנועדו להפחתת השימוש ברכב פרטי ועידוד תחבורה שיתופית בתחומה. פה דיבר אתמול חבר הכנסת ביטון, יושב ראש הוועדה, על כך שהוא רוצה למשל לאפשר לרשויות מקומיות להשתמש בזה להסעות של תלמידים עם מוגבלויות, או לקשישים למרכזי יום לקשיש ודברים כאלה.

לטעמי זו הוצאה שנועדה להפחית שימוש ברכב הפרטי ולכן אפשר לעשות שימוש בזה. אני חושב שאלה מטרות שהרשויות המקומיות יברכו עליהן, זו הוצאה כספית נרחבת, ממילא יש לרשות המקומית עוד 50% שהיא יכולה להוציא לכל נושא.

אני פשוט חושבת שחשוב שהרשויות המקומיות יוכלו להשתמש בכסף הזה גם לייעול בכל מה שקשור לתאונות הדרכים. זאת אומרת שאם יש צומת מסוים שהוא מאוד מסוכן וידוע שיש בו אינספור תאונות אז שהם יוכלו לעשות שם מעגל תנועה או יוכלו לשפר את התשתיות. השאלה אם זה נכלל כי אתה אמרת שכן יש שיפור כבישים.

אני אגיד שני דברים. אחת, מעגלי תנועה הם במימון משותף עם משרד התחבורה, לא תמיד, אבל גם. שתיים, מעגלי תנועה נובעים מכספי פיתוח ולא כספים שוטפים של רשות מקומית, ושלוש, רשות מקומית יכולה לבחור לעשות מעגל תנועה גם מהשוטף שלה, למרות שאני לא מכיר הרבה רשויות שעושות את זה, ויש לה פה מקור תקציבי של 50%.

ועוד נקודה שהוספנו גם, שאנחנו מבקשים שהכספים האלה ינוהלו בקרן ייעודית.

בחשבון בנק נפרד.

כן.

זה דומה לאגרת שמירה, שזה כסף צבוע למטרות האלה.

גם להיטלי השבחה, הם גם נכנסים לאותה מטרה, לא לחשבון נפרד, אבל לאותה מטרה ספציפית.

אבל זה לא בהכרח להשבחה, זה לא חשבונות להשבחה, זה חשבון ייעודי לתחבורה ציבורית.

לא, אותו רעיון, זה מיועד למטרה מסוימת, כמו כופר חניה אגב.

קרן חניה, גברתי היועצת המשפטית, אין כופר, כופר זה בעולם פלילי.

תגבור כופר חניה.

עבור קרן חניה, כופר לא מופיע בחוק, אנחנו לא עוסקים בכופר, אבל זה דומה לאגרת שמירה בעיקר, זה כסף שוטף צבוע לייעוד מסוים.

שינוהל בנפרד.

וה-50% הנותרים הם גם מיועדים אך ורק - - -

לא, לא.

אפשר לעשות איתם מה שהם רוצים?

כן, שיקול דעת על הכול.

גם היום הכנסות של חניה בכחול לבן נכנס לשוטף, מממן הרבה מאוד דברים שונים. אז זה נכנס לאותו שוטף, זה האינסנטיב לרשות המקומית לעודד אותה לאכוף, כי אם כל הכסף היה צבוע רק למטרת תחבורה ציבורית אין הרבה שימוש לדבר הזה.

זה מוביל אותי לנקודה האחרונה לגבי סוגיית הדיווח של רשויות מקומיות לגבי הנתונים. אני לא בטוח שיש על זה עד הסוף הסכמות, אבל לעמדתנו לפחות, עמדת הממשלה היא שהרשויות המקומיות ידווחו באתרי האינטרנט שלהם באופן תדיר שנתי לגבי ההכנסות ולגבי השימושים. אני חושב שאתר האינטרנט מייצר מענה לכל גוף כזה או אחר שמעוניין לראות אותם, גם משרד התחבורה, גם הכנסת וכמובן גם הציבור. זו עמדתנו.

תודה. אני רוצה לפתוח את הנושא הזה של הדיווח. כל הנושאים כמובן ייפתחו לחברי הכנסת, אבל להתייעץ איתכם בקול רם, אולי גם לשמוע את אנשי הרשויות המקומיות והאחרים בכל הנוגע לדיווח. אני תוהה בכלל האם ואם כן איפה. הכוונה היא לדיווח על השימוש בכספים הייעודיים, בעצם לאותם 50% שמיועדים לאותן מטרות שמנינו, איך ידווח. אני לא יודע, אני חשבתי שנכון שהדבר יבוא לידי ביטוי בתקציב, תהיה שורה תקציבית חדשה בתקציב ויהיה כתוב כמה הכנסות יש מאכיפה של תחבורה ציבורית, יהיה את ההוצאות, במילה יהיה אולי אפילו פירוט של הוצאות לאילו סעיפים ובכך להסתפק.

התקציב גם הוצג באתר האינטרנט העירוני, הייתה הצעה להציג רק את השימוש בכספים האלה באתר האינטרנט העירוני, אני לא רואה בזה הרבה טעם, אני חייב להודות. כמה שנים זה יישמר בתוך האתר העירוני כדי שיידעו לאורך שנים כמה דווח, רק לאותה שנה? ושנה הבאה העירייה תוריד את הקובץ ותכניס קובץ חדש? אני לא ממש יודע איך הדבר הזה יעבוד וכמה אפקטיבי הוא יהיה, ואולי בכלל שליחת הודעה למשרד התחבורה: השנה עשינו שימוש ב-50% האלה או הקצינו כספים לתחומים האלה והאלה והאלה. אני גם לא יודע למה צריך לשלוח את המידע הזה למשרד התחבורה, זה חלק מניהול רגיל של עיר, אבל אני פותח פה.

אני אשמח להתייחס. אני חושבת שחובת הדיווח הזו מיותרת, לרשות מקומית יש ראש עיר שמנהל את הרשות, יש לה מועצת עיר, ברגע שהחוק קבע לה את המתווה של השימוש בכספים אני חושבת שזה די מרחיק לכת ומיותר לחייב אותה בדיווחים האלה. משרד התחבורה יכול לפנות ולקבל נתונים, יש דוחות של מבקר המדינה על שימושים בכספים, אני חושבת שזה מיותר ואני לא הייתי רוצה להטיל את חובת הדיווח הזו.

כן, עוד מישהו? יסמין.

אני מנסה להבין מה ההבדל בין שאתה קורא על ההכנסות שיש מארנונה למשל.

את לא יודעת בדיוק, נראה לי יותר מתאים לשאול על הכנסות מאגרת שמירה.

בתור חברת מועצה כן ידעתי.

לא, בואי נדבר על הכנסות מאגרת שמירה, זה יותר מתאים, כי זה כסף צבוע. יש לך דיווח של הרשות המקומית לאילו הוצאות יצא כל הכסף שנכנס מאגרת השמירה?

לא.

והיה חסר לך בתור חברת מועצה?

לא.

מה עוד שכל חבר מועצה יכול לפנות ולקבל את הנתונים בכל מקרה.

נכון, לכן אני לא רואה את הטעם של הדיווח המיוחד הזה.

אני רוצה להבין, האם אתה חושב שצריך שהאזרח יידע או שהמועצה צריכה - - -

אני לא חושב שצריך בכלל, אני חושב שהסעיף הזה צריך לרדת.

אז מי חושב שצריך?

לא יודע, משרד התחבורה העלה את זה.

כן, אדוני, משרד התחבורה סבור שצריך לתת איזה שהוא דיווח כי זה בעצם מנגנון של זכות שמשרד התחבורה נותן לרשויות המקומיות, מאפשר להם לבצע בתחום שלהם את האכיפה בנתיבים, וכספים שמיועדים לעניינים מסוימים ולכן משרד התחבורה רוצה לבדוק מה הרשויות המקומיות עושות.

אבל למה, גברתי? למה משרד הפנים לא דורש דיווח מה עושים עם כספי אגרת השמירה שנכנסת לתוך חשבון ייעודי שאפשר להוציא אותו רק למטרות שמירה ואבטחה?

אני משרד התחבורה, לא יודעת למה.

לא, אבל זה אותו רציונל, גברתי. מה שאני רוצה לומר הוא, אם הכסף הזה צבוע חזקה על הרשות, ואם לא, בניגוד אלייך או לכל אחד אחר במשרד התחבורה, למי שעושה שימוש לא ראוי בכספים יש חיוב אישי, הוא צריך לשלם על זה מכיסו, חזקה על הרשות המקומית שתפעל בכספים הייעודיים הצבועים האלה בחשבון הנפרד. הם שמו פה מנגנון שאתם לא חשבתם עליו, הרעיון לשים חשבון ייעודי היה רעיון שלנו כדי להבטיח שהדבר הולך רק למטרות הללו, אבל אני לא מבין את הצורך - - -

שזה כשלעצמו בעצם מספק כי זה מכיל - - -

בדיוק. אני לא מבין, עכשיו את תקבלי דיווח בתור רשות מקומית שפה תיקנתי מדרכה, פה תיקנתי עמוד תאורה קרוב לתחנת אוטובוס, פה הדגל של התחנה, הפח הזה, הגועל נפש, שעד היום לא תיקנתם אותו והוא נשאר כזה בתור הנחיה מנדטורית חלוד, אז החלפתי אותו. אגב, אתם יודעים שהחלפה של דגל כזה מצריך רישיון של משרד התחבורה? לא, ברצינות. אני לא יכול להחליף את הדגל, אם הוא חלוד, נראה רע, מקולף, דהוי, אין לי סמכות להחליף אותו ולתקן אותו אלא באישור משרד התחבורה.

איזה דגל?

הדגל שמעל התחבורה הציבורית, הקווים. אם אני רוצה לחדש אותו, לא לשנות, רק לחדש אותו, אין לי סמכות. הפח הזה שהוא תמיד חלוד. אז את הדברים האלה את רוצה לדעת, שהחלפתי פח והחלפתי מדרכה?

מדובר על דיווח שנתי, לא כל פעם הם ידווחו.

כן, בדיווח השנתי תקבלי: תיקנתי מדרכה, תיקנתי זה, צבעתי זה, קרצפתי פה, החלפתי זה. זה מה שאת רוצה לקבל מכל הרשויות בארץ?

כל המנגנון של סעיף 27א1, שהוא יחסית חדש, בעצם כל האפשרות של הפיקוח נתונה למשטרה או אלינו ונתנו את זה לרשויות המקומיות. נכון, זה משהו שעובר, עכשיו אנחנו מתקנים את זה, למה זה מגיע רק עכשיו שזה היה רעיון של היושב ראש? כי זה משהו שאנחנו כל פעם עובדים, רואים איך זה מתקדם ומנסים לתקן ולשפר. אז הרעיון הוא שהרשות המקומית, מהרגע שאנחנו נותנים לה 50%, קובעים לה 50% מהכנסות למטרות ייעודיות מסוימות, אנחנו רוצים לפקח על זה, לבדוק אותה.

זה גם לא סמכות פיקוח, מדובר בדיווח.

לא, להסתכל, לראות את זה.

מדובר בדיווח של נתונים שהם בלאו הכי, גם טען היושב ראש, אמורים להיות ציבוריים.

לא יודע. מה המטרה של הדיווח הזה? תגידי את הדוח הזה שישלחו לך מהרשות המקומית, את תתייקי אותו בתוך קלסר ומה תעשי איתו?

אני לא יודעת מה יבדקו בהמשך, אנחנו עוד לא שם, אבל הרעיון הוא שאנחנו נבקש את הדיווח.

שיהיה, שיהיה.

אנחנו בגדול מאמינים בזה שהציבור יודע. במשרד התחבורה מדווחים כבר לכל העולם על הפעילויות שלנו, על הרישום, על הקנסות, על המכרזים, הכול פתוח.

משרד ראש הממשלה נמצא פה? משרד ראש הממשלה נמצא בדיון? לא, כי אני רוצה לשאול אותם אם זה לא רגולציה מיותרת.

אנחנו לא מקבלים את הדיווח אלינו. לא ביקשנו דיווח.

לא, זה מה שמבקשת הנציגה.

לא, דיווח, באתר, פרסום באתר, לא דיווח אלינו.

אמרנו פרסום באתר של הרשות, שתושבי הרשות יידעו מה עשו בכסף של האכיפה בנת"צים. לא נראה לי כזה לא הגיוני.

מיותר פשוט. באמת מיותר. לטעמי מיותר, זה באמת מיותר.

מי שחי את הרשות המקומית מבין שאין לזה –

כן. לו משרד התחבורה ירצה לקבל נתונים הוא יכול לפנות לרשות והרשות תענה לו.

והוא יקבל.

באמת שזה מיותר.

אבל אני כן חוזרת שוב פעם לנושא הזה של 50% כי זה כן מטריד כל הזמן. להבין שאפשר להשתמש בכספים האלה גם לשפר תשתיות ליד בתי ספר, בגלל ריבוי התאונות. חשוב לי שזה יהיה מובן שאפשר להשתמש בכסף גם לדברים האלה.

הכסף הזה, כתוב באופן מפורש, ואני אקריא לך את הסעיף, ככה: הרשות המקומית תקצה לפחות מחצית מההכנסות לכל אותם דברים שאמרתי. כלומר, מזה משתמע, שכל שאר 50% מההכנסות הולך לקופה שלה והיא תעשה עם זה כאוות נפשה.

אבל ה-50% האלה שאמורים ללכת בכל זאת להשקעה חזרה, שהם צבועים?

הם צבועים לתחבורה ציבורית.

אז השאלה אם התחבורה הציבורית זה אומר שגם - - -

המטרה של משרד התחבורה, אני הייתי בגישתך, משרד התחבורה ביקש לייעד מכיוון שזו תשתית שהיא מפגרת, לא מושקעת וכו' ויש פער גדול ביחס לתשתיות האלה. הבקשה של שרת התחבורה, וזה מה שאתמול אמר יושב ראש הוועדה, שלפחות חצי מהסכום יילך לשיפור וקידום התשתיות שנוגעות לתחבורה ציבורית כי המקור הכספי הוא מתחבורה ציבורית. להגיד לך שאני מסכים לגמרי? לא, אבל זו פשרה שאני מוכן לחיות איתה.

אני מבינה, אבל השאלה אם אפשר להוסיף גם איזה שהוא סעיף של תיקון ליקויים במקומות שמועדים לתאונות, בתי ספר, בתי אבות.

אבל החשש של משרד התחבורה הוא שעכשיו ישימו במפרים בכל העיר כי זה מפחית תאונות, ישימו כיכרות להפחית תאונות ולא ישקיעו במה שרוצים שישקיעו, קרי בתחבורה ציבורית, בתחבורה שיתופית, בתשתיות, תשתיות זה גם חלק מזה, תאורה, תמרור. דברים כאלה.

אני חושבת, אדוני היושב ראש, שהרחבנו את זה באופן משמעותי יחסית לדיון של אתמול ואני חושבת שההרחבה הזאת מספיקה והולמת. זה בדיוק ההרחבה שהיינו צריכים להרחיב וזה נותן מענה מספיק ונכון לצורך המתווה הזה של תחבורה ציבורית.

יסמין, יש פה 50% שמיועד לדברים האלה.

כן, אבל הם לא צבועים והוא יכול לעשות עם זה גם את פסטיבל האורות.

נכון.

כן, אבל עדיין כל ה-100% שם ו-50% בכל זאת, הרעיון היה באמת לתחבורה ציבורית, זה משפר את התחבורה הציבורית והרחבנו את זה מאוד. אתמול הרחבנו את זה מאוד את מה שביקשו.

לא, אני מסכימה איתך, אבל - - -

אני אגיד לך מה התשובה של משרד התחבורה, כמה תאונות נובעות מתחבורה ציבורית. יש תשובה למשרד התחבורה? אין הרבה כנראה.

הפתרון הטוב ביותר לבטיחות בדרכים זו תחבורה ציבורית. אם אנשים יעברו משמעותית לתחבורה ציבורית יהיו הרבה פחות תאונות, אין מחקר בעולם שלא מראה את הדבר הזה.

ההרחבה באמת לטעמי מספקת ומתאימה.

בואו ניתן גם לאנשים מהציבור לדבר. ענת לובזנס.

רציתי להתייחס לנושא חובת הדיווח והקרן הזאת להכנסות. אני רוצה לדייק, באמת כל הנושאים האלה של צביעת כספים בדרך כלל לא מעוגנים בחקיקה ראשית, הם מעוגנים בנהלים של משרד הפנים, היטל השמירה בזה הוא חריג בגלל שזה כספים ציבוריים שנועדו למימון משימות שוטפות. בהקשר הזה אנחנו חושבים שלהכניס עוד רגולציה של להפוך את זה לקרן זה פשוט תהליך בירוקרטי יותר מורכב להוציא את הכספים על המטלות שמוטלות על הרשות.

גברתי, זה לא קרן, זה חשבון בנק ייעודי ואם הרשות המקומית תרצה להוציא הוצאות על אותן מטרות שמנינו היא תדע שהחשבון שמור לדברים הללו, מה בירוקרטיה בזה? שאתה צריך להביא אישור מועצה לפתיחת חשבון בנק X? זו הבירוקרטיה היחידה שקיימת.

החשבון זה מצוין, אמר נציג האוצר שמדובר באיזה שהיא קרן, זה מה שאני רוצה שלא יקרה.

לא, זה לא קרן, זה חשבון בנק ייעודי, זה בדיוק כמו אגרת שמירה.

חשבון בנק ייעודי זה בסדר גמור, אנחנו בדרך כלל מעגנים את זה בנהלים של משרד הפנים.

הסעיף מועתק מפקודת העיריות, מאותה חובת פתיחת חשבון ייעודי לאגרת שמירה ואבטחה.

אני אומרת שזה מקרה ייחודי שמעוגן בחקיקה ראשית ובדרך כלל מעגנים את זה בנהלים של משרד הפנים.

מכיוון שפה משרד התחבורה מקצה כספים שלכאורה הוא חושב שהשלטון המקומי לא היה אמור לקבל הוא מבקש לעגן את זה בחקיקה ראשית, זה נראה לי בסדר.

ורציתי רק להגיד דבר שנאמר אתמול בדיון על ידי כמה דוברים, אני רואה שיש דוברים שלא היו אתמול. בעצם צריך לעודד פה את הרשות המקומית לאכוף, לצערנו יש כמה וכמה רשויות שהיום לא אוכפות מטעמים שונים. כן זה נושא שעלה אתמול, אבל ככל שהופכים את הנושא הזה ליותר ויותר קשה לרשות המקומית היא תמצא את עצמה אולי לא רוצה לאכוף ואנחנו כן היינו רוצים שתתבצע אכיפה בנתיבי תחבורה ציבורית ואני חושבת שזו גם מטרתו של משרד התחבורה.

אז מה את מציעה?

אני מציעה, מה שמוצע כרגע הוא בסדר, אבל ככל שמשרד התחבורה רוצה להוסיף עוד ועוד מטלות על הרשות המקומית בשל אותה אכיפה הוא מוריד את התמריץ לייצר את אותה אכיפה. היום הרשויות שאוכפות, למשל תל אביב וירושלים, מקבלות את 100% הכספים ומשתמשות בהם לצרכיהם, בין השאר צרכים של תחבורה זה נושא מרכזי בתוך הוצאות הרשות המקומית.

אני חייבת לשאול אותך איזה מטלות, לאיזה מטלות את מתכוונת שהטילו על רשות מקומית חוץ מלפתוח חשבון נפרד?

לדווח למשרד התחבורה בנפרד, לפרסם באתר.

על זה דיברנו שאנחנו גם לא בעד, אבל איזה עוד מטלות? אנחנו סך הכול לא הטלנו שום עול ושום מגבלה על הרשות.

ענת, מה המרכז לשלטון מקומי עשה ביחס לאותן רשויות שלא אוכפות?

אנחנו לא פעלנו למען אותה אכיפה. אגב, ברוב הרשויות אין עכשיו נתיבי תחבורה ציבורית.

אבל את התייחסת לאותן רשויות שלא אוכפות. אגב, אני אתמול בדקתי כמה מתוך הרשימה ובדקתי מה מידת האכיפה. יש פה פערים בין הממשלה לבין הרשויות, אני שם את זה כרגע בצד, אבל את מדברת על כך שיש רשויות מקומיות שלא אוכפות. אני תוהה מה המרכז לשלטון המקומי עשה כדי לגרום להן לאכוף.

אז ניסינו לברר, חלקם בתהליכים שלהוציא מכרז לאותן מצלמות אלקטרוניות שנדרשות, חלק מהן אומרות שבגבעתיים למשל יש נתיב מאוד מאוד קטן, אין להם שום עניין להוציא, זה תהליך בירוקרטי של להוציא מכרזים ואחר כך לאכוף. לא תמיד זה כדאי להם כשיש מעט נתיבי תחבורה ציבורית, אבל חלק מהרשויות פשוט בתהליכים וככל שמשרד התחבורה, כמו שנאמר אתמול בדיון, יסייע למצוא את אותן מערכות אכיפה ולאפשר את הקיום של האכיפה יותר בפשטות הם ירצו לאכוף. למשל באר שבע, אני יודעת שהם בתהליך.

האם יושב ראש ועדת התחבורה של המרכז לשלטון מקומי הוציא מכתב לכל אותן רשויות שיש בתחום שיפוטן נתיבי תחבורה ציבורי, מכתב שמעודד אותן לאכוף? למשל.

ככל הידוע לי עדיין לא, אבל יש כרגע 12 רשויות שיש בהן נתיבי תחבורה ציבורית, ככל הידוע לנו, מלבד שלוש רשויות שבהן זה המטרונית, אין שום צורך לאכוף באופן רשותי כיוון שזה מופרד לחלוטין מנתיב התחבורה של רכבים. אבל מתוך ה-12 האלה, בחלקן זו בני ברק למשל שזה רק בנתיבים בין עירוניים, גבעתיים בה יש קטע כביש קטן אחד בו יש נתיב תחבורה ציבורית, בחולון יש שני נתיבים, אחד לרכבת ואחד מהרכבת. זה המצב. לצערי יש מעט מאוד נתיבי תחבורה ציבורית כרגע.

טוב, תודה רבה לגברתי.

אם אפשר, אדוני היושב ראש, להתייחס, או לבקש לפחות ממשרד הפנים להתייחס בסוגיית החשבון הנפרד או הקרן הייעודית?

אנחנו דווקא כן חושבים שיש חשיבות לקרן ולא לחשבון בנק, כי מבחינה רישומית חשבון בנק לא נרשם נפרד.

לא הבנתי, מה זאת אומרת?

מבחינה חשבונאית זה לא נרשם כשורה נפרדת בדוח הכספי. אי אפשר לבודד את זה בדוח הכספי ודווקא קרן זה יותר צובע את זה שזה - - -

איך את עושה את זה עם אגרת שמירה? את דורשת אגרת שמירה בקרן?

בפועל בחוזר מנכ"ל של משרד הפנים כן נדרש קרן ולא חשבון שמירה. בחוזר מנכ"ל. בחוק נכון שזה חשבון, אבל בפועל כן נדרשה קרן.

אז מה את מציעה?

העמדה שלנו שזה כן יהיה קרן במקום חשבון בנק.

אז למה לא עשיתם את זה לעצמכם בחוק אגרת שמירה? למה לא החלתם את מה שאתם מבקשים מאחרים על עצמכם?

זה היה בטעות.

אוקיי, תשובה כנה. אני רק לא מבין את ההבדל, רק כדי שיהיה בדוח המבקר דוח ביקורת שורה ייעודית לזה?

כן. אם המטרה כמה שיותר לדעת ולעקוב דווקא קרן ייעודית יותר משרתת את זה.

קרן היא לא הליך יותר בירוקרטי?

היא הליך יותר בירוקרטי, אדוני היושב ראש, חד משמעית.

אז למה אנחנו צריכים את זה?

למטרה שציינתי.

רק בשביל הפיקוח? אבל נגיד מועצת הרשות יכולה לדעת, גם אתם יכולים לדעת, את השימושים שנעשו בכספים הללו, יש לכם את המבקר שאתם ממנים.

מבקר רשות, מבקר מטעם משרד הפנים.

המבקר מטעם משרד הפנים שמגיע ועושה שמות בכל הגזברייה, פותח כל חשבונית, בודק, זה כן, זה לא, זה זה.

קרן חניה בירוקרטיה הרבה יותר מורכבת מבחינת אישור מועצת העיר וטפסים ומול הבנק ואישורים. אני חושבת שזה מיותר וזה מכביד. חשבון בנק נפרד לגמרי מספק.

טוב. יוסי בנישתי, מנהל אגף המקרקעין ומיסוי במשרד הפנים.

כן, שלום. אני איתכם.

ביקשת לדבר.

דיברתם מקודם על היטל שמירה. בהיטל שמירה חובת הדיווח היא של הגזבר למועצת הרשות המקומית, שם הוא מדווח על השימושים שנעשו בכספים שניגבו במסגרת היטל השמירה. אז אין חובת דיווח למשרד ממשלתי, אבל יש חובת דיווח למועצה. ההבדל, אכן בחוזר מנכ"ל שעוסק בהיטלי שמירה יש חובה לנהל בקרן, אבל בחקיקה משום מה זה התפספס ומה שמופיע זה חשבון נפרד. הרישום הנפרד כקרן מאפשר לבודד את הכספים לעומת כספים אחרים שנגבים לאותה מטרה ממקורות אחרים ואז אם זה לא כקרן אז אין את ההפרדה הזו ואז אי אפשר לדעת כמה נגבה מהמקור של אכיפה על נתיבי תחבורה ציבורית וכמה הגיע ממקור אחר או מענק או השתתפות.

אם רוצים בהמשך לראות, ירצו לראות דוחות, אני מניח, כמה גבו ואיזה שימוש נעשה, אז יש פרקטיקת רישום שהיא מוכרת לרשויות המקומיות של קרנות ואפשר לאמץ אותה. יש גם כספים שהם מצטברים, זה לא שמה שגבו השנה השתמשו בהכרח באותה שנה. זה כמו כל קרן פיתוח אחרת.

כמה פעמים בדק משרד הפנים את מועצות הרשויות המקומיות ואת גזברי הרשויות המקומיות שדיווחו דיווח שנתי ביחס לשימושים שנעשו בכספי אגרות השמירה, אדוני?

מה זאת אומרת השימושים? אנחנו בודקים את השימושים באופן שוטף במסגרת אישור חוקי עזר, אנחנו מאשרים פרטנית גם את התכנית המבצעית של הרשות המקומית ומתוקף זה את השימושים שהיא כוללת בתחשיב שלפיו נקבע התעריף.

שאלתי שאלה אחרת. אתה אמרת שבניגוד לסעיף הזה פה בחוק שאנחנו דנים בו בפקודת העיריות יש סעיף שמחייב את הרשות המקומית לפתוח חשבון בנק ייעודי וציינת, ובצדק, שעל גזבר הרשות לדווח פעם בשנה למועצת הרשות על השימושים שנעשו באותם כספי אבטחה. זה כתוב בחוק.

נכון.

אני שם בסוגריים את זה שמשרד הפנים עשה דין לעצמו והחליט שחשבון בנק זה לא מספק וצריך לפתוח גם קרן, למרות שזה לא קבוע בחוק, בסדר, סגרתי סוגריים, כבר התרגלנו.

אבל בפועל לא נפתחה קרן להיטל השמירה.

זה בחוזר מנכ"ל.

נכון, אבל החוק גובר על חוזר מנכ"ל.

השאלה שלי היא האם בדקתם כמה פעמים או בכמה רשויות גזבר הרשות מגיע פעם בשנה למועצת הרשות כדי לדווח לה על השימושים שנעשו בכספים שנצברו בחשבון הבנק הייעודי של אגרת השמירה.

ועדת הפנים של הכנסת ביקשה לקבל דיווח בעניין הזה.

לא, שאלתי על משרד הפנים.

אנחנו לא דרשנו את זה, הדיווח הוא למועצה. אם היינו רוצים את הדיווח - - -

האם בדקתם שהמועצה עושה את עבודתה? האם בדקתם שהמועצות באמת מקבלות דיווח שנתי בנושא הזה? מה אני רוצה לומר, אדוני? שאתם לא בודקים את זה, התשובה היא שלא בדקתם את זה, מעולם לא התעניינתם בזה, זה לא מגיע לכדי בדיקה וזה סתם הכבדה. זו קביעה חוקית, אם תרצו אולי כמעט נורמטיבית - - -

אני גם לא דרשתי את זה כאן, אדוני. אני רק הסברתי לנוכחים את הנושא של היטל השמירה כי זה עלה, לא אמרתי שאני חושב שזה נכון להטיל את זה גם כאן, את חובת הדיווח.

כן, אבל ביקשת שזה יהיה קרן.

קרן זה משהו אחר, זה לא קשור לדיווח.

אדוני היושב ראש, אני חושב שאפשר להתקדם עם הנוסח שאנחנו הגשנו.

לא, הסעיף הזה, אין בו הצעת נוסח.

לא, עם חשבון בנק.

חשבון בנק ולא קרן? אוקיי. חשבון בנק ולא קרן.

טוב. עוד מישהו שרוצה לומר דבר מה?

כן, אני. אנחנו ביש עתיד מתעקשים ממש להוסיף סעיף בשימוש בכספים שגם הכספים האלה יוכלו ללכת לטובת נושא בטיחות בדרכים. בגלל הצמצום בכל התקציבים שקשורים לזה, בגלל עלייה מאוד גדולה בתאונות הדרכים אנחנו כן רוצים שתהיה אופציה לראשי הערים להשתמש בכסף - - -

אבל, יסמין, האמירה בטיחות בדרכים זו אמירה נורא רחבה, עכשיו, תני לי מזור לי לשאלה הבאה, כיצד את מונעת מתוך ה-50% שכל הכספים האלה לא יילכו לבטיחות בדרכים כמו נגיד במפרים בכל רחבי העיר.

אבל נתתם שלוש אופציות לשימוש בכספים, פשוט להוסיף - - -

לא.

כן, נתתם שלוש אופציות, היו שלושה סעיפים.

50% - - -

עזבו ה-50%, שזה יכול ללכת, אמרנו, גם לפסטיבל האורות.

לא, זה הולך ככה, זה הולך לתפעול. סליחה, נתחיל מזה, א', יש כסף של האכיפה עצמה, הוצאות האכיפה. חלק מהכסף גם חוזר למשרד התחבורה, צריך לזכור. משרד התחבורה, איפה אתם? חלק מהכסף חוזר אליכם גם, תזכרו.

איזה כסף חוזר אליהם?

כי כשאני תופס רכב שנסע על נת"צ ואני רוצה עכשיו לזהות מי בעל הרכב אני צריך לשלוח שאילתה למשרד התחבורה, היא עולה לא מעט כסף, אדוני, לא מעט כסף. אנחנו יודעים את זה מעולם החניה. כל דוח חניה הולך למשרד התחבורה כדי לבדוק מי בעל מספר הרישוי, אמת?

אמת.

כן, התשובה היא כן.

זה הולך אלינו?

ברור, ברור. משרד התחבורה גובה כסף על זה, אנחנו משלמים למשרד התחבורה. לא יודע מה משרד האוצר עושה לכם בכסף הזה, אבל זה דניאל בכוונה לא מקשיב. לא, אני צוחק, זו הייתה אנקדוטה, אבל הכסף הולך אליכם. הייתי שמח, אגב, אם הרשויות המקומיות היו פטורות מתשלום לשאילתות על רישוי כי זה סתם מכביד על העבודה וזה מייצר בירוקרטיה ורגולציה ודוחה שליחת דוחות וכו', אלא אם כן הן מייצרות אצלן מאגר מידע של כלי רכב, מה שלא בטוח רצוי לכם, אבל לעתים זה מה שקורה.

אבל, יסמין, אני חוזר אלייך. מדובר על תפעול, תחזוקת תחבורה ציבורית, תשתיות, תשתיות זה דבר נרחב, של תחבורה ציבורית, שבילי אופניים.

תשתיות לא יכול להיות גם במפרים?

לא, בתחבורה ציבורית?

רק בתחבורה ציבורית?

כן. שבילי אופניים, הוצאות שנועדו להפחתת שימוש ברכב פרטי, שזה, כמו שאמרנו, הסעות, עידוד תחבורה שיתופית, שעכשיו יש בדיון מקביל את היכולת לעשות, איך זה נקרא? קו שירות מותאם אישי, וליצור תחבורה ציבורית או מוניות שירות בתוך הרשות המקומית.

הבנתי שזה לא כזה הולך.

לא, כי עדיין אין סמכות, רק עכשיו אנחנו מחוקקים את זה. זה עוד לא קיים, זה מתחיל עכשיו. זה יתחיל אחרי חוק ההסדרים. אז זה מגוון רחב של תחומי. החשש הוא, הסיפור של בטיחות בדרכים, את מדברת על קיצוץ תקציבה של הרלב"ד, על זה את מדברת. הרלב"ד עוסק במגוון רחב של דברים, הוא לא עוסק בכיכרות, הוא לא עוסק בבמפרים, הוא עוסק בחינוך, הוא עוסק בפעילות הסברתית, הוא עוסק בדברים כאלה. את צודקת שעם השנים קוצץ תקציב הרלב"ד, היום הוא עומד על עשרות אלפי שקלים לרשות מקומית, שזה כלום, מה, 50,000 שקל לשנה זה כלום.

נכון.

אבל זה עדיין לא קשור לתחבורה ציבורית. פה יש כספים שמיועדים לתחבורה ציבורית ואת מבקשת שהכספים האלה יוסטו למטרות אחרות.

אני לא מבקשת שהם יוסטו, אני מבקשת שתהיה להם אופציה. קח לדוגמה את תל אביב, שראינו שתל אביב מכניסה 100 מיליון מאכיפה בנת"צים, שתהיה להם אפשרות להשתמש בזה גם לשיקול דעתם. בסופו של יום אתה סומך על ראשי הערים, לשיקול דעתם שאם יש מקומות ליד בתי ספר - - -

אבל יש להם.

יש להם את ה-50% השניים.

יש להם את ה-50% השניים שזה יכול להסתיים בפסטיבל האורות גם.

בסדר, אבל גם החשש הוא בדיוק אותו דבר. בדיוק החשש שאת אומרת, שזה יילך לפסטיבל האורות, החשש הוא שהם ייקחו את ה-50% הצבועים וישתמשו בזה רק לכיכרות ובמפרים ולא ישקיעו בכלל בתחבורה ציבורית כי הם פחות אוהבים להשקיע בתחבורה ציבורית, כי זה לא דבר שהוא בנתיב הקריטי של ה – לא תמיד זה פופולרי אפילו. אז אומרים במשרד התחבורה: אנחנו מוותרים על ההכנסה, אנחנו נותנים לכם את הסמכות, נותנים לכם את הכסף, אבל חלק מהכסף תשקיעו בדברים שחשובים לנו, בשאר הכסף תעשו במפרים, תעשו מעקות בטיחות, תעשו שיעורים בנושא בטיחות בדרכים, אתם תחליטו. או פסטיבל אורות.

תחליטו אתם, אתם ראשי העיר, אתם תחליטו, אבל חלק מהכסף לתחבורה ציבורית. אבל הרחבנו את זה מאוד, זה כבר לא רק על אוטובוסים שיעברו ברחוב, זה הסעות לתלמידים, הסעות של ילדים עם מוגבלויות, הסעות של קשישים. זה הוכנס עכשיו, זה לא היה בחוק המקורי. לכן נראה לי שזה איזון סביר. נגיד בעולם אידיאלי הייתי אומר תנו 100% שיקול דעת לרשות המקומית, אבל זה לא יקרה ומשרד התחבורה לא ייתן לזה יד, אז אני חושב שיש פה איזה בלנס - - -

יש פה איזון ויש היגיון נכון שהכספים האלה יילכו למטרה הספציפית הזאת בלי להרחיב אותה מעבר למה שהרחבנו אתמול.

אני חושב שמשרד האוצר ומשרד התחבורה מעולם לא חשבו שאני ככה אגן עליהם.

יושב בנחת.

כן, שקט שורר באגף הזה, אני מתחיל להיות מוטרד מהפוזיציה שבה אני נמצא. אני רואה פה את יהודה בר אור, אתה רוצה לדבר? אנחנו לא שומעים אותך, יהודה, יש לך בעיה. אנחנו בינתיים נעבור ללרה פארן, מנכ"לית 15 דקות. שלום, גברתי, מה שלומך? ברוכה הבאה, בבקשה, 15 שניות תהילה שלך.

תודה רבה על זכות הדיבור. שתי הערות, אחת הערה, אחת שאלה. קודם כל אני מבקשת שלא לנגוס בתקציב לפיתוח התחבורה הציבורית, מבחינתנו 50% זה מעט, היינו רוצים שיהיה סכום גדול יותר שיוקצה לתחבורה הציבורית. כפי שכבר נאמר, הדרך הטובה ביותר להילחם בבעיה של תאונות הדרכים זה לשפר את התחבורה הציבורית, כל שאר הדברים זה פלסטרים, ולכן פיתוח התחבורה הציבורית זו המלחמה בתאונות הדרכים. אז אנחנו מאוד מבקשים לעגן גם את ה-50% הללו ואפילו לחשוב על לתת נתח גדול יותר לפיתוח התחבורה הציבורית. זו הערה אחת.

דבר שני זו שאלה לדניאל שאמר בהתחלה, אני לא בטוחה שקלטתי נכון, אם רשות מקומית לא אוכפת אז נותנים לה 180 יום לענות או לא לענות לבקשה של משרד התחבורה לאכוף ואז עוד 18 חודשים עד שמשרד התחבורה אוכף, האם זו לשון החוק? 18 חודשים זה המון זמן, אפשר לקצר את הזמן הזה?

לא, האמירה היא שבמידה שרשות מקומית רוצה לקחת על עצמה את האכיפה יהיו לה 18 חודשים להיערך לזה מרגע הפנייה.

הבנתי. זה לא ניתן לה קודם כל ואחר כך אם היא לא עושה את זה אז משרד התחבורה לוקח את זה ממנה?

לא, עוד פעם. יש פנייה של משרד התחבורה, לרשות המקומית יש 180 יום להשיב. במידה שהיא בוחרת לקחת על עצמה את האכיפה יש לה 18 חודשים להתחיל את האכיפה, ממועד פניית השר.

למה 18 חודשים? למה צריך כל כך הרבה זמן?

מכיוון שיש צורך בהיערכות של הרשויות המקומיות. החוק הזה ייכנס לתוקף בתחילת השנה הקרובה, נניח, והם צריכים להשקיע לאורך כל השנה הזאת בתשתיות, למשל במצלמות, הדבר הזה כרוך בהוצאת מכרזים, באפיון, זה לוקח זמן. החוק כרגע אומר שאם שרת התחבורה בשנת 2023 נוכחה לדעת שאין אכיפה היא יכולה לפנות, אבל איך תהיה אכיפה אם לא גמרו להתארגן? ולכן צריך את הזמן הזה.

הבנתי, תודה רבה על ההבהרה.

אם אין עוד הערות נרצה להתקדם בהקראות. נציגי המשרד, מי המקריא המשרדי?

הלשכה המשפטית שלנו.

בבקשה.

רק, בבקשה, לאור התיקונים שאתם מציעים אז נא להקריא את זה בקצב שנוכל לעקוב. כשיהיו לי הערות אז אני אעצור אותך.

אין בעיה, אז אני מקריאה את הנוסח שפורסם, שהונח, ואנחנו נדבר על ההסכמות שהגענו, על השינויים.
הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022) התשפ"א-2021
פרק י' תחבורה – תיקון פקודת התעבורה



(12) בסעיף 27א במקום סעיף קטן (ד) יבוא:
"(ד) בסעיף זה "סרט" – לרבות התקן אלקטרוני, שבב או כל אמצעי שנועד לאחסון של מידע חזותי, מידע מילולי, מידע מספרי או מידע אחר המופק ממצלמה.";

1.
(13) בסעיף 27א1 –
(א) אחרי סעיף קטן (יג) יבוא:
"(יג1) רשות מקומית תקצה לפחות מחצית מההכנסות שהפיקה מקנסות על עבירה של שימוש שלא כדין בנתיב התחבורה הציבורית כאמור בפרט (1) לתוספת האחת עשרה, בניכוי הוצאותיה לצורך אכיפת העבירה האמורה, למטרות תפעול - - -




תפעול, פסיק, תחבורה ציבורית. סליחה, תפעול, פסיק, תחזוקת התחבורה הציבורית, פסיק - - -

ותחזוקת התחבורה הציבורית.

לא, תפעול, פסיק, תחזוקת התחבורה הציבורית.

לא תפעול בכלל, תפעול ותחזוקת התחבורה הציבורית.

התפעול זה רק תפעול באופן כללי.

הכוונה היא לתפעול ותחזוקה.

אז זה תפעול ותחזוקת התחבורה הציבורית.

אבל יש פה בעיה מכיוון שבדרך כלל רשות מקומית לא מתפעלת תחבורה ציבורית.

אז המילה הזאת מיותרת.

יש מקרים ש - - -

זה מקרים מאוד בודדים, אני לא מכיר הרבה רשויות שמפעילות תחבורה ציבורית, אבל ברור שהתפעול מתייחס לכל הנוגע לתחבורה ציבורית ולתשתיות תחבורה ציבורית. למשל תפעול המצלמות, אבל כתוב פה תחזוקה, לכן שמתם פסיק, כי תחזוקת התחבורה הציבורית, התחבורה הציבורית זה האוטובוסים, זה לא הכבישים, זה לא התשתיות ולכן כתבתי תפעול.

אז אולי תפעול ותחזוקת התחבורה הציבורית.

אבל זה מה שכתוב פה עכשיו, גברתי, וזה לא טוב כי הרשות המקומית לא מתפעלת תחבורה ציבורית.

אז להוריד את המילה תפעול.

למה? אתם רשמתם אותה.

יש מספר מקרים כאלה.

להפעלת הסעה כלשהי זה תפעול של תחבורה. אם אתה מפעיל אוטובוס אז אתה בעצם מפעיל תחבורה ציבורית.

אבל מה לגבי תפעול של כל סוגיית הפיקוח והאכיפה והמצלמות? זה תפעול שהוא קשור לתחבורה הציבורית, אבל הוא לא תפעול התחבורה הציבורית, לכן נראה לי שהתפעול, נכון שיעמוד כשלעצמו.

אולי תפעול הקשור לתחבורה ציבורית.

אבל שיהיה ברור שזה לא רק תפעול.

לא תפעול שוטף של רשות מקומית.

בדיוק.

לא מדובר בתפעול העירייה וניקיון, נו באמת.

כשרשום תפעול זה יכול להיות התפעול של בית הספר.

תפעול הקשור לתחבורה הציבורית, זה יכול לפתור את זה, במקום ו"ו יהיה ה"א.

אם אנחנו אומרים שחלק מהמצלמות זה חלק מהתחבורה הציבורית או תשתית התחבורה הציבורית, אולי, שזה כתוב פה, תשתיות התחבורה הציבוריות. אז אולי באמת לא צריך את המילה תפעול. כי יש לך גם תחזוקה וגם תשתיות.

יש דבר כזה שלעירייה יש תחבורה ציבורית?

יש מקרים כאלה. עיריית תל אביב מפעילה תחבורה ציבורית, אני יודע שבהרצליה, אני חושב שיש.

טוב, בואו נגמור את זה אחר כך, נחליט אם יש פה פסיק או ו"ו החיבור או הסרה של המילה 'תפעול'. נשים את זה רגע ב'צריך עיון'.




- - - תשתיות התחבורה הציבורית, שבילי אופניים.

אדוני היושב ראש, אתה קורא מהנוסח המעודכן, זה לא הנוסח שפורסם.

כן, אבל אני עכשיו קורא את הנוסח שהוועדה מבקשת. זו ההקראה שהוועדה מבקשת:



תשתיות התחבורה הציבורית, שבילי אופניים, הוצאות שנועדו להפחתת השימוש ברכב פרטי ועידוד תחבורה שיתופית בתחומה (להלן – הכספים המיועדים).



(יג2)הרשות מקומית תנהל את הכספים המיועדים בחשבון בנק נפרד המיועד למטרה זו בלבד.




(יג3) לטעמי יצטרך לרדת.

(יג3) מופיע בנוסח הכחול והוועדה, אני מבינה, מבקשת להסיר את חובת הפיקוח. אז הסעיף הזה יימחק.

עכשיו (יג) שיהפוך ל-(יג3).



(1) מצא שר התחבורה ובטיחות בדרכים לאחר יום 31 בדצמבר 2022 כי רשות מקומית מסוימת אינה מבצעת אכיפה של העבירות המפורטות בתוספת האחת עשרה יהיה רשאי לפנות לרשות המקומית בבקשה כי הרשות המקומית תבצע אכיפה כאמור;

אני רק מבקשת להוסיף כאן 'אינה מבצעת אכיפה של העבירות המפורטות בפרט (1) בתוספת האחת עשרה'.

מקובל עליהם?

כן.

(2) לא השיבה הרשות המקומית תוך 180 ימים כי בכוונתה לאכוף את העבירות וזאת תוך פרק זמן שלא יעלה על 18 חודשים ממועד פניית השר כאמור, או הודיעה כי אינה מעוניינת בביצוע אכיפה כאמור, יהיה השר רשאי להורות כי מפקחים שהוסמכו לפי סעיף 61ז יאכפו את העבירות בתחום אותה רשות מקומית; הורה השר כאמור - - -

לא, זה אנחנו לא מוכנים. למה הוא צריך להודיע לשר הפנים? לא צריך.

אנחנו במשרד הפנים, אלה היו הסכמות שלפחות יהיה יידוע של שרת הפנים בעניין הזה.

למה?

שהיא תוכל - - -

לפקח, לדעת.

יידוע על מה, אדוני היושב ראש?

יידוע שהרשות המקומית לא רוצה לאכוף תחבורה ציבורית בתחומה.

הוא צריך להודיע למשרד התחבורה.

מה הקשר למשרד הפנים? לא הבנתי. למה שר הפנים צריך לדעת? לא הבנתי.

לא, הרשות לא אוכפת ולכן משרד התחבורה מתחיל לאכוף, אז שרת הפנים מעוניינת לדעת.

למה?

אם היא תרצה להתערב, אם היא תרצה לפתוח בדין ודברים עם הרשות שאולי היא תתחיל לאכוף.

מה? לא הבנתי. מה הקשר של משרד הפנים בכל הנוגע לאכיפת נת"צים?

העובדה שלרשויות מקומיות יש סמכות לאכוף נת"צים, אז זה קשור גם למשרד הפנים, לרגולטור.

תגידי, כשהרשות המקומית מקימה כיכר ובשיח עם משרד התחבורה והיא בשיח עם משרד התחבורה אז היא מיידעת את משרד הפנים? אני לא מבין את הלוגיקה, למה צריך לדווח למשרד הפנים שהיא מפסיקה לאכוף, שהיא לא רוצה לאכוף נת"צ? אני לא מבין את ההיגיון.

זה משהו שהמשרד רוצה לדעת. סך הכול חובת יידוע.

משרד התחבורה, זה עניין שלכם, אני לא מבין את ההיגיון פה. באמת שאני לא מבין את ההיגיון פה.

הגענו להסכמה על זה.

אני רוצה להבין את הרציונל, אותי לימדו שיש משמעות לחוק. יש משמעות למה שכתוב בחוק. מה המשמעות של הדבר הזה? מה היא תעשה עם המידע הזה?

יכול להיות שברשויות מסוימות אולי היא תרצה לפעול, לעודד את האכיפה.

זה התפקיד שלה? זה התפקיד של שר התחבורה לעודד את האכיפה. אילו כלים יש לשר הפנים בכל הנוגע לאכיפה בתחבורה ציבורית ובכלל ברשות המקומית?

אני חושבת שמדובר פה בסך הכול בחובת יידוע, זה לא איזה חובה אחרת שנותנת מעבר לזה.

את מכירה את המונח TMI?

כמובן.

אז מה תעשו עם זה? קיבלתם את המכתב ממשרד התחבורה ותייקתם את זה בקלסר, ועכשיו מה? אז עכשיו השרה יודעת שהרשות לא רוצה לאכוף תחבורה ציבורית ועושה את זה משרד התחבורה, איך זה קידם את משרד הפנים בחיים? אני לא מצליח להבין. הסיפור הוא שזה כאילו חובה חוקית, את מבינה? את מחייבת את שר התחבורה להודיע לשר הפנים, מה החובה החוקית פה? למה? אני לא מבין. זה לא משפיע על הרשות המקומית, אבל אני לא מבין.

לא, זה עוד הכבדה, זה עוד רגולציה מיותרת.

אני לא מצליח להבין, זה עוד מכתב של שרת התחבורה למשרד הפנים שאין לו מה לעשות עם המידע הזה.

אני לא חושבת שיידוע זה כל כך הכבדה, זה בסך הכול לשלוח מכתב, זה לא מעכב את ההליך גם.

זה כן הכבדה וזה מיותר ואין לזה פשוט שום היגיון.

אני לא חושב שזה צריך להיות מעוגן בחקיקה, הדבר הזה.

אני אציין בסעיף הזה, יש פה כמה פעמים שמשתמשים במונח 'העבירות' וכמו שמירב אמרה פה, מדובר בעבירה אחת של פרט (1) ולכן יכול להיות שבכלל בהתחלה בסעיף 13 צריך לכתוב להלן – העבירה וכל פעם להשתמש במונח העבירה ולא עבירות.

כל מה שקשור לנוסח אנחנו כמובן נטייב את הנוסח, יש לנו עוד הרבה עבודת נוסח.

אגב, זו דרישה שמשרד הפנים בחוזר מנכ"ל יכול בחוזר מנכ"ל אם הוא רוצה לחייב את הרשות, אני לא חושבת שאנחנו צריכים להכניס את זה בחקיקה.

את מה?

את העניין של שר הפנים. אם משרד הפנים רוצה, הוא יכול בחוזר מנכ"ל לדרוש, אבל אני לא חושבת שבחקיקה צריך לחייב את זה.

לא, זה שר הפנים מבקש דיווח ממשרד התחבורה, או זה מטיל חובה על שר התחבורה להודיע לשר הפנים שהוא הפעיל את סמכות האכיפה שלו ברשות המקומית. יש לי שאלה, אם שר התחבורה שולל מרשות מקומית רשות תמרור הוא צריך לדווח לשר הפנים על זה?

לא.

זה נראה לי הרבה יותר חמור, למשל. לא?

כן.

ויש סמכות לשר התחבורה לשלול את רשות התמרור מרשות מקומית, זה הרבה יותר דרמטי מאשר הידיעה שעכשיו מי שיאכוף את זה הוא שר התחבורה ולא הרשות המקומית. אני פשוט לא מצליח להבין. אני לא חושב שצריך את זה, אני חושב שרק את הסיפור 'הורה השר כאמור יפרסם הודעה ברשומות על העברת ביצוע האכיפה למשרד התחבורה ובטיחות בדרכים ועל מועד תחילת ביצוע האכיפה כאמור'.



(3) הסמיך שר התחבורה ובטיחות בדרכים מפקחים כאמור בפסקת משנה (2) ברשות מקומית מסוימת רשאית אותה רשות מקומית לפנות לשר בבקשה להשיב לסמכותה את האכיפה כאמור בפסקת משנה (1); ביקשה הרשות המקומית כאמור יורה השר למפקחי משרדו לחדול מביצוע האכיפה; הודעה על תחילת ביצוע האכיפה לידי הרשות המקומית ומועדה תפורסם ברשומות;



ׁׁׁ(ב) בסעיף קטן (טו) במקום ההגדרה "נתיב תחבורה ציבורית" יבוא:
"נתיב תחבורה ציבורית" – חלק מדרך שהנסיעה בה אסורה, לפי תמרור, למעט לרכבת מקומית, לאוטובוס או למונית או לרכב המבצע פנייה בהתאם לסימון המופיע על גבי התמרור, וכן לרכב אחר מסוגים שנקבעו בתמרור כאמור ובתנאים הקבועים בו.";

יש כבר הגדרה, אולי רק תסבירו את התיקון של ההגדרה?

אני בודקת את ההגדרה היום.

את בודקת ונמשיך בינתיים?

כן.

פרק שישי, אנחנו עוברים פה לאכיפת עבירות בנתיבי תחבורה ציבורית בידי מפקחים

אכיפת עבירות בנתיבי תחבורה ציבורית בידי מפקחים

הסמכת מפקחים
61ז
(1) לשם אכיפת עבירות תעבורה המנויות בתוספת האחת עשרה, השר רשאי להסמיך מפקחים, מבין עובדי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, שיהיו נתונות להם סמכויות לפי פרק זה, כולן או חלקן.




מי מסביר? עוד לא דנו בזה עדיין.

עוד לא דנו. למעשה כדי שלמשרד התחבורה תהיה את הסמכות להפעיל מצלמות ובעצם לאכוף את העבירות של נסיעה בנתיב תחבורה ציבורית יש צורך בהקמה של יחידת אכיפה והסמכת משרד התחבורה להתקנת המצלמות ולהסמכת פקחים שיוכלו בעצם להסתכל על הצילומים ולבצע את האכיפה.

טוב, יש שאלות? ברור.



(2) לא יוסמך מפקח לפי הוראות סעיף קטן (א), אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:
(1) הוא לא הורשע ולא הוגש נגדו כתב אישום בעבירה אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה הוא אינו ראוי, לדעת השר, לשמש כמפקח;

ברשותך, אדוני, אני עוצרת אותך רגע. בפסקה (1) בנוסח המקורי הופיע רק 'הוא לא הורשע', אנחנו מבקשים, בהתאם למודל הסמכת מפקחים לצורך אחידות בחקיקה שיוספו גם המילים 'ולא הוגש נגדו כתב אישום'.

זה בסדר מבחינתכם או שזה מצמצם לכם את האנשים?

יש להם התנגדות?

מישהו מתנגד?

לא, אין התנגדות.

(2) הוא קיבל הכשרה מתאימה למילוי תפקידו לעניין העבירות, כאמור בסעיף קטן (א), כפי שהורה שר התחבורה והבטיחות בדרכים;




לדעתי צריך להיות כתוב פה 'כפי שהורה השר' כי בכל הפקודה הזאת ובכל החוק הזה מופיע 'השר'.

אין הגדרה של שר, יש לאקונה.

שוב בדקתי את זה היום, כל פעם שאני מטפלת בפקודה, פעם כתוב 'השר', פעם כתוב 'שר התחבורה', פעם כתוב 'שר התחבורה והבטיחות בדרכים', אז אין עדיין אחידות בעניין הזה. אנחנו נחליט אם לכתוב כאן השר או רק שר התחבורה.

אז הנה סעיף (3) מדבר על זה שהוא עומד בתנאי כשירות נוספים כפי שהורה השר.



(3) הודעה על הסמכת מפקח לפי סעיף זה תפורסם ברשומות.

בדרך כלל גם נהוג לפרסם על הסמכת מפקחים באתר המשרד. אם אין לכם התנגדות אנחנו נבקש שהסמכת המפקחים גם תפורסם באתר המשרד.

אין התנגדות.

אם יורשה לי, יש לי עוד שאלה. למיטב הבנתי פעילות המפקחים תהיה מתוך משרד התחבורה ולא מתוך השטח ואני שואלת את השאלה הזו לצורך החובה הכללית של מפקחים להזדהות ולענוד תג, גם בדרך כלל מדים ולפחות תג זיהוי לפני שהם פונים לאזרח והשאלה היא איך תתבצע האכיפה בפועל כדי לדעת האם יש צורך להוסיף את אותה הוראה לעניין זיהוי מפקחים.

אין צורך לעשות הוראה כזו, המפקחים יישבו בתוך חדר, הם יצפו במצלמות, הם לא יהיו בשטח.

לא יהיה שום קשר פיזי בין המפקחים לבין האזרח או המפר לצורך העניין?

הכול רק באמצעות מצלמות.

שוטר כן יוכל לעצור, אני מניח.

לשוטר תמיד יש את הסמכות.

אכיפת עבירות תעבורה בידי מפקחים באמצעות מצלמות
61ח
לשם אכיפת עבירות כאמור בסעיף 61ז, יחולו הוראות סעיף 27א1, ויהיו למפקח הסמכויות לפי הסעיף האמור בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
(1) בסעיף קטן (א), במקום הרישה יקראו "משרד התחבורה והבטיחות בדרכים יהיה רשאי לבצע פעולות כמפורט להלן בדרך או בדרך עירונית";



(2) סעיף קטן (א1) – לא ייקרא;



(3) במקום סעיף קטן (ב) יקראו:
"(ב) מפקח רשאי למסור הודעת תשלום קנס כאמור בסעיף 228 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), התשמ"ב-1982, אם נוכח על סמך צילום כאמור בסעיף קטן (א)(2) כי אדם עבר עבירות.";



למה עבירות ולא עבירה?

הנוסח בגדול הותאם לנוסח סעיף 27א הקיים שמקנה לרשות המקומית סמכות אכיפה דומה.

יכול להיות שפה צריך לרשום ביחיד כי יש פה סמכות לעבירה אחת.

אם זה יהיה ביחיד אין לנו התנגדות.

זה עניין של נוסח.



(4) בסעיף קטן (ו), במקום "ברשות המקומית" יקראו "במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים";



(5) במקום סעיף קטן (ח) יקראו:
"(ח) מנהל אגף אכיפה ופיקוח במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים, או מי שהוא הסמיכו לכך, יהיה אחראי לשמירת הצילומים;



(6) בסעיף קטן (ט), המילים "ברשות המקומית" – לא ייקראו;



(7) סעיפים קטנים (יא) עד (יג) – לא ייקראו;

כפי שכבר אמרתי לצורך הסמכה היה צורך ליצור מנגנון לפיו יוסמכו ויפעלו הפקחים. אנחנו התאמנו את זה למה שמצוי כיום בפקודת התעבורה יחד עם התאמות מסוימות לאור הערות המחלקה הפלילית של משרד המשפטים להתאמה לימינו אנו. אם אתם רוצים נוכל להיכנס לשינויים, אבל בגדול לקחנו את המקומות הרלוונטיים מתוך הסעיפים שמדברים על הרשויות המקומיות.

הערות, חברי הכנסת?

אין לי עוד הערות בעניין הזה, אני מזכירה שאנחנו צריכים לחזור למונח תפעול.

אז לגבי התפעול, אני חושב שהסיפה שהוספנו היום די מכסה את עניין התפעול ולכן אפשר לוותר על המילה.

ברשות אדוני היושב ראש, אתה יכול שוב להקריא? שנהיה סגורים על זה.

אני מזכיר שהשימוש הוא אכן ניכוי ההוצאות לצורך האכיפה, כלומר אחרי ששילמו את שכר המפקח ואחרי ששלחו את הדוח עם הבול ואחרי שעשו אס.אמ.אסים, אחרי כל זה רק בכסף הזה אפשר לעשות שימוש וזה ככה: למטרות תחזוקת התחבורה הציבורית - - -

אפשר עצה? פשוט לכתוב 'תחזוקת תשתיות תחבורה ציבורית'?

אבל כתוב 'תשתיות של תחבורה ציבורית' אחר כך.

פשוט להוריד את 'התחבורה הציבורית'.

אבל אם אתה אומר שיש לך תפעול?

לא, תפעול ותחזוקת תשתיות תחבורה ציבורית. הוא לא מדבר על התחבורה הציבורית.

לא, רגע, שנייה, אמרתם הרגע שיש רשויות מקומיות שיש להם תחבורה ציבורית, אז אנחנו רוצים שאם יש תחבורה ציבורית שהם יוכלו לממן את זה גם.

אני חושבת שמה שצריך לעשות זה פשוט תפעול תחזוקת ותשתיות התחבורה הציבורית.

אבל זה מתייחס רק לתשתיות.

לא, גם תפעול, פסיק, תחזוקה ותשתיות התחבורה הציבורית ואז זה הרבה יותר ברור וזה נותן לך הגדרה רחבה שלא מטעה.

יש תחזוקה שהיא של התשתיות. אני חושבת שאפשר להשאיר את זה, להוריד את 'תפעול' וזהו.

להוריד לגמרי את המילה 'תפעול'?

כן, כי בסיפה זה מכיל בתוכו.

בואו נשאיר תפעול ותחזוקת התחבורה הציבורית, כפי שכתבתם, ואז יהיה גם תשתיות תחבורה ציבורית. וגם אם זה נוגע רק לרשויות בודדות שיש להם תחבורה ציבורית אז שתהיה להם את האפשרות.

אז הורדנו את הפסיק.

הורדנו את הפסיק, כן, והוספנו את ו"ו החיבור.

האמת שהפסיק כאן מחוק אצלנו.

כן, אני סתם התעקשתי על זה. יש עוד הערות? אני רוצה בבקשה לתת רשות דיבור למר יהודה בר אור מאיגוד נהגי המוניות.

קודם כל אני שומע שם תחבורה ציבורית ואתם לא מתייחסים לדבר חשוב מאוד שכרגע אנחנו עובדים עליו חזק מאוד, זה התחבורה השיתופית שנהייתה עם המוניות שבו יהיה אפשר להפעיל אפשרות שכל מונית תוכל להסיע ולתת חשבונית לכל אחד בנפרד, להסיע נוסעים, ארבעה אנשים, בהוספה של עד 40% ו-50% בכל נסיעה ואנחנו תחבורה ציבורית משלימה שחבל שלא מתייחסים לעניין הזה. נהג המונית נמצא ומסיע 450,000 עד 500,000 איש ביום ואנחנו היום יכולים להגדיל את זה אפילו למיליון וחצי נוסעים עם השיטה החדשה שעכשיו אושרה על ידי נסיעה שיתופית במוניות.

כפי שאתם יודעים, אנחנו נתחיל עם זה, אם העיריות וכולם ישקיעו גם בעניין הזה של פרסום העניין ושהתחבורה הציבורית מתחילה לפעול בכל עיר ועיר על ידי המוניות, והיום זה נכנס ב-33% מהמוניות, עד סוף השנה הזאת זה ייכנס בכל 22,000 מוניות, אז נוכל להגדיל את האפשרות של הורדת הגודש בעיר והפעלת המוניות כמשלימים תחבורה ציבורית בעיר.

יהודה, למוניות מותר לנסוע בנתיב תחבורה ציבורית היום והמצב לא משתנה בחוק.

לא, היום יש מקומות, כמו בנתניה ועוד כמה מקומות, ששם לא נותנים לנו להיכנס. יש כמה נתיבים שעדיין אומרים שהם לא יהיו למוניות. הם שכחו שהם הכניסו בחוק וחייבו אותנו להחליף מונית שיכולים לתת אפשרות לנסיעה שיתופית ולהוציא חשבונית לארבעה אנשים, לא כפי שהיה עד כה שרק חשבונית אחת היה לנוסע או לכל הנוסעים. היום אנחנו עוברים לשיטה החדשה, להוריד את המחירים בעיר או מחוץ לעיר עד 50%, אבל זה יינתן לנו כשאנחנו נוכל להסיע את האנשים בכל מקום ובכל נתיב ולא יפריעו לנו לנסוע בנתיבים מסוימים כפי שמתוכנן כרגע.

טוב, תודה רבה, אדוני, על הדברים, ניקח אותם בחשבון. אופיר כהן, מנהל הרשות לתחבורה בתל אביב.

צהריים טובים. אתה רוצה שאני אתייחס לאיזה נושא?

אתה ביקשת לדבר, זכות הדיבור שלך. אם יש נושאים שאתה רוצה לחדד אחרי שהקראנו אנחנו נשמח לשמוע.

אני רק אגיד שאני מאוד מברך על הדיון, אני חושב שטוב תעשה המדינה שתסייע לרשויות לקדם נתיבי העדפה בתחבורה ציבורית, זה צו השעה, אנחנו בעיר תל אביב יפו מסדירים גם נתיבי תחבורה ציבורית בפח וצבע, ללא עבודות תשתית כמעט, כמובן המצלמות הן הנדבך המרכזי לוודא שנתיבי התחבורה הציבורית נשארים בלעדיים לתחבורה הציבורית. אני לא מזהה חסם ארגוני ברשויות המקומיות להקים מערך תפעולי של מצלמות, צריך רצון טוב ולהיטות ובהחלט זה מסייע לכל מערך התחבורה הציבורית העירוני.

אנחנו בדעה ארגונית שנכון לא לצבוע תקציבים לנושאים מסוימים אלא לתת שיקול דעת מלא לרשויות המקומיות, אבל בהינתן שהממשלה מבקשת לצבוע תקציבים מסוימים אז ההצעה ששמתם על השולחן בהחלט מקובלת עלינו.

תודה, אדוני. יוסי בנישתי, משרד הפנים.

רציתי רק לחדד. שאלת לגבי הרציונל של שרת הפנים ולמה היא צריכה להיות מיודעת, אז באמת בשונה מתמרורים או סוגיות אחרות שאין להן נגיעה תקציבית ההקשר של משרד הפנים הוא רק בהקשר התקציבי לעניין הזה. אכן יכול להיות רשויות שיימנעו מביצוע האכיפה, מכל מיני טעמים, למרות האפשרות שהאכיפה יש לה גם תמורות כלכליות מבחינת הרשות המקומית, ובמקביל תהיה אותה רשות נסמכת על שולחן הממשלה בתכנית הבראה או בצורך בסיוע כזה או אחר או תקציבי פיתוח. אז הרציונל שלנו הוא מהמקומות האלה, לא כל הרשויות הן רשויות איתנות שרוצות גם לבצע את האכיפה. זה היה הרציונל מבחינתנו.

תודה רבה.

אני הבנתי שהיה כאן דיון על הדרישה של מפלגת יש עתיד כולה שחלק מהכסף כתוצאה מהקנסות שיילך לבטיחות בדרכים. אני רוצה להדגיש, כרגע אין מספיק בתקציב ובחוק ההסדרים בשביל להציל את מדינת ישראל ממכת תאונות הדרכים, אני לא רואה שיש כאן איזה שהוא איגום של משאבים ואני לא רואה שיש טיפול. הדבר הזה גורם לכך שבלית ברירה אנחנו נאלצים להשתמש בכל מה שיש לנו בשביל לוודא שכספים יילכו לבטיחות בדרכים. לכן בסעיף (13), שנוסיף לסעיף 27א1: הרשות המקומית תקצה לפחות מחצית מההכנסות שהפיקה מקנסות של עבירה על שימוש – אנחנו דורשים ונעמוד על זה שהכסף יילך גם לבטיחות בדרכים.

אם יש שאלות מה זה בטיחות בדרכים, בכיף גם נכניס כאן שזה יהיה בהתייעצות עם הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, אני בטוח שהיא תסכים ואני בטוח שזה יעזור להבין מה עוזר לבטיחות בדרכים ומה לא. אני חוזר ומדגיש את זה כאן ואני מצפה לראות את התיקונים האלה. גם אתמול אני באתי לדיון, היה כאן יושב ראש הוועדה, גם אתה היית, אנחנו הסברנו את זה ואמרנו את זה ואני הבנתי שזה לא היה ברור מספיק, אז באתי לכאן כדי להבהיר את זה.

משרד התחבורה?

אני חושבת שהבהרנו את הנושא שוב ושוב, למה יש צורך להקצות את זה דווקא לנתיבי תחבורה ציבורית ולא לכל בטיחות בדרכים, שהוא נושא מאוד נרחב וחשוב, אבל לא בהקשר הזה מבחינת הכספים המיועדים.

אין בעיה, כנראה מה-50% מהם, שזה 25% מהם נצטרך להסביר בדיוק, לרשום כאן שיילכו לבטיחות בדרכים בהתייעצות עם הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. אני אומר את זה ואני אמשיך להגיד את זה, לא נחה דעתי ולא נחה דעתנו מהטיפול של משרד התחבורה בתקציב הזה בבטיחות בדרכים, אנחנו רואים תאונות על גבי תאונות, התקציב בהרבה מאוד מקומות לא רק שלא עלה, אלא ירד.

התקציב של הרלב"ד, בכלל אני לא מדבר עליו, תכנית רב שנתית, בכלל אני לא מדבר עליה, התכנית של 2030 שהבטיחה השרה הקודמת, בכלל אני לא מדבר עליה. אז אם אנחנו לא מקבלים פתרונות, ואנחנו לא מקבלים פתרונות, אנחנו נגרום לזה שיהיו פתרונות. אני מבין שעמדת משרד התחבורה היא שונה מזה, אני אומר לך שעמדתנו כאן שונה מעמדת משרד התחבורה והבאתם את זה לנו להכרעה וככה אנחנו גם נכריע, כל עוד זה תלוי בי, אני גם חבר בוועדה בין השאר.

טוב, עד כאן משימתנו ליום זה. מחר יום חדש. אני מניח שבפעם הבאה יהיה פה יושב ראש הוועדה וינהל את העסק ונלך לכיוון הסתייגויות והצבעות. אני מודה לכל העוסקים במלאכה על הדיון הפורה, על שיתוף הפעולה, על ההבנות, על אי ההבנות וחוסר ההסכמות, הכול נעשה ברוח טובה.

תודה לכל המשתתפים, תודה למשתתפים פה באולם, תודה למשתתפים בזום, תודה לצוות הוועדה, תודה למחלקת הפרוטוקולים, לזום, לערוץ הכנסת. ישיבה זו נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 14:00.