פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



3
ועדת החינוך, התרבות והספורט
12/10/2021


מושב שני



פרוטוקול מס' 25
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שני, ו' בחשון התשפ"ב (12 באוקטובר 2021), שעה 13:04

פתיחת שנת הלימודים האקדמית תשפ"ב

חברי הוועדה: שרן מרים השכל – היו"ר
אלון טל
יוסף שיין

שרת החינוך יפעת שאשא ביטון
אדו פרלמן - סיו"ר מל"ג, המועצה להשכלה גבוהה

חווה קליין - סמנכ"לית תכנון ומידע, המועצה להשכלה גבוהה

מיכל נוימן - מ"מ מנכ"ל, המועצה להשכלה גבוהה

אשר כהן - נשיא האוניברסיטה העברית

שלומי יחיאב - יו"ר התאחדות הסטודנטים

רפאל אבירם - יו"ר פורום המנכ"לים, ארגון ור"ה - ועד ראשי האוניברסיטאות

יוכבד פנחסי אדיב - יו"ר פורום המכללות הטכנולוגיות

תמי סלע

יהודית גידלי

א.ב., חבר תרגומים

פתיחת שנת הלימודים האקדמית תשפ"ב

צוהריים טובים לכולם, אני מאוד שמחה ונרגשת לפתוח את ועדת החינוך של הכנסת באירוע חגיגי זה לפתיחת שנת הלימודים במכללות ובאוניברסיטאות. נמצאת איתנו כאן שרת החינוך יפעת שאשא ביטון שבאה להציג בפנינו גם את תוכנית פתיחת שנת הלימודים.

יש לנו לא מעט אתגרים שאנחנו נצטרך לעמוד בהם. כמו שכבר אמרנו ואנחנו דנים פה בוועדה פעם אחר פעם, אתגרים של מגפה עולמית, אתגרים בריאותיים שמאוד מרגש לראות סוף כל סוף באמת אחרי שנתיים שהצלחנו לפתוח את שנת הלימודים גם בצורה פרונטלית, ככה שהסטודנטים יוכלו להגיע אל הקמפוס וללמוד פיזית. זו באמת בשורה אדירה.

עם ההתרגשות הזו וההתגברות על האתגרים הרבים שהאוניברסיטאות גם כן הצליחו באמת לגשר על אותם פערים, בין אם זה טכנולוגיים, פיזיים, שנדרשו בתקופה כל כך קצרה, אל לנו לשכוח שהסטודנטים עדיין כרגיל עומדים בפני אתגרים וקשיים כמו בכל שנת לימודים. אתגרים פסיכולוגיים שקשורים להצלחה ומצוינות, אתגרים אינטלקטואליים לרכישת ידע, אתגרים פסיכולוגיים, בין אם זה לקויות למידה ובין אם זה חרדות ממבחנים או ממכלול של איזה שהם תנאים חברתיים, וגם אתגרים כלכליים לא פשוטים שסטודנטים עומדים בפניהם על מנת לשלם את שכר הלימוד, לכן חשוב לשמור על שיח פתוח ועל דיאלוג בין האוניברסיטאות לבין אותם סטודנטים, להיות קשובים אליהם ולראות מה הצרכים שלהם.

אני רוצה לברך את שרת החינוך ד"ר יפעת שאשא ביטון שבאמת הוכיחה בחודשים האחרונים מה זה מאבק אמיתי על תלמידי מדינת ישראל, לא רק על הילדים, גם על הסטודנטים כדי לפתוח גם את שנת הלימודים הרגילה וגם את שנת הלימודים האקדמית בצורה המיטבית ביותר. אני רוצה להודות על כך ואני אשמח לתת לך באמת את זכות הדיבור ולפתוח את הישיבה החגיגית הזו.

תודה רבה גבירתי יושבת-הראש, תודה רבה לכם, הנוכחים. נמצא איתנו פה סיור מל"ג, אדו, נמצא איתנו יו"ר ור"ה, פרופסור אשר כהן, מנכ"לית המל"ג, מיכל נוימן. אני מוכרחה להתחיל במשהו קצת אישי חווייתי. אתמול ביקרתי בקמפוס באוניברסיטת חיפה, אגב, האוניברסיטה שבה אני צמחתי בשלושת התארים שלי אז, לפני הרבה מאוד שנים. הייתה חוויה מרגשת לראות את כל הסטודנטים בקמפוס. באמת את מרגישה את האווירה, אני מוכרחה לומר לך, עוד הרבה יותר ממה שהרגשתי. כבר הייתי בקמפוסים וביקרתי, אבל את מרגישה באמת את החשיבות שלהם לחזור חזרה לקמפוס עצמו, לפגוש את כולם. שאלתי על חוויית הזום, עם כל המאמצים שעשתה האקדמיה כדי באמת להמשיך את שגרת הלימודים. זה לא אותו דבר. הם בעצמם אומרים את זה ורובם שמחים שהייתה הזדמנות באמת לחזור ללמידה פיזית.

אם אני מסתכלת ברמה כוללת, יש לנו מערכת השכלה גבוהה במדינת ישראל שאנחנו יכולים להתגאות בה. להתגאות גם בהישגים שלה. היא מצמיחה הרבה מאוד חוקרות וחוקרים שמגיעים באמת לעמדות מפתח ברמה הבין-לאומית, שזוכים בפרסים ברמה הבין-לאומית. אנחנו חוד החנית של החברה בישראל. הם נמצאים בהרבה מאוד מקומות שבהם יש מחקר מתקדם ברמה העולמית ואנחנו בהחלט יכולים להיות גאים בכך.

גם על פי הנתונים שפורסמו ב- OECDבדוח האחרון שלהם, אנחנו רואים שרמת ההשכלה בישראל הייתה ונותרה מהגבוהות ביחס למדינות האחרות ב-OECD. אנחנו מדברים על רבע מהאוכלוסייה שהיא בעלת תואר ראשון, כ-23%. אנחנו מדברים על קצת יותר מעשירית בעלי תואר שני, וקצת יותר ממחצית בני ה-25 עד 64 שהם בעלי תואר שלישי.

מחצית מבני ה-24?

זהו, זה נראה לי קצת מוזר. לדעתי זה מהיתרה שלהם אבל זה נתון שבאמת צריך לבדוק אותו. מיכל, זה מתוך מחצית אלה? זה מתוך מחצית אלה שבעצם סיימו את התואר השני והמשיכו לתואר שלישי.

מחצית ממי שסיים תואר שני, למעשה ממשיך לתואר שלישי.

כן, אבל זה תואר שני עם תזה.

זה מחצית מאלה שסיימו תואר שני והמשיכו לתואר השלישי.

אנחנו במערכת להשכלה הגבוהה סימנו מספר יעדים עבור השנים הבאות, אז קודם כל זה באמת להמשיך ולפתח את תחום המחקר גם הבסיסי וגם היישומי כתשתית ידע וכמקור לפריצות דרך בעולם בכלל. אמרתי, אנחנו באמת מצמיחים את החוקרות והחוקרים מהטובים שיש. אנחנו רוצים להמשיך ולצמצם את הפערים גם בפריפריה, אבל גם בין נשים וגברים וכחלק מתהליך של צמצום פערים בפריפריה, ובכלל הנגשה של ההשכלה הגבוהה לכל אזרח ואזרחית במדינת ישראל שירצו בכך.

הנושא של אוניברסיטה בגליל הוא חלק מהתהליך אבל יש לו גם את הבנפיט ואת הערך המוסף שלו באזור שבאמת חשוב לנו לפתח, לצד באמת צמצום הפער מבחינת ההשכלה הגבוהה גם בהיבטים של פריפריה, בין אם זה גיאוגרפית ובין אם זה חברתית.

אנחנו רוצים לראות יותר נשים בעמדות מפתח. יש הרבה מאוד נשים באקדמיה. אנחנו רואים אותן צומחות כחוקרות, תואר ראשון, תואר שני, תואר שלישי. כשאנחנו מגיעים לשדרה הניהולית, אנחנו פחות רואים אותן, ואני חושבת שזו הזדמנות מצוינת לומר שאנחנו נעשה הכול כדי לקדם גם את ההיבט הזה.

האקדמיה, מעבר להיבט המחקרי, היא גם מצמיחה את הבוגרים והבוגרות שלנו לעולם התעסוקה ולכן אנחנו חייבים להיות בקשב כל הזמן עם עולם התעסוקה במדינת ישראל, לראות איך אנחנו שומרים על הרלוונטיות בין מה שאנחנו מכשירים אליו אל מה שאנחנו מלמדים, למה שיצטרכו הסטודנטים שלנו לאחר מכן כשהם יגיעו בעצם לעולם התעסוקה, וכל זה אנחנו מתחילים עכשיו. אני אומרת מתחילים עכשיו, כי עשינו גם מהלך בשיתוף עם משרד הבריאות, אתם בטח שמעתם, על הגדלת מספר הסטודנטים לרפואה ב-60 סטודנטים נוספים. אלה תהליכים שבאמת קורים היום.

יש מי שאולי יסתכל מהצד ויגיד, 60 סטודנטים נוספים לרפואה זה נשמע מעט, אבל בעולם שאנחנו נמצאים בו זה הרבה מאוד. פעם אחת, הקדמנו תוכנית שהייתה אמורה להתחיל בתשפ"ג ואנחנו מתחילים אותה כבר היום. צריך לזכור שכל סטודנט לרפואה שנכנס, יש גם את האלמנט של שדות קליניים שהוא צריך אחר כך לצאת ולהתמחות בהם. לצערי הרב עדיין הרבה מאוד סטודנטים יוצאים החוצה וחשוב לנו לשמור עליהם כאן בתוך המערכת שלנו. זה חלק מתוכנית רחבה של הגדלת מספר הסטודנטים ב-400 סטודנטים נוספים בארבע השנים הקרובות ואני שמחה שלמרות סד הזמנים הקצר הצלחנו לעשות את זה כבר עכשיו. אלו הדברים. אם נצטרך להתייחס למשהו אחר כך, אז בשמחה.

תודה רבה. אני רוצה לתת את זכות הדיבור לפרופסור אשר כהן, נשיא האוניברסיטה העברית ויו"ר ועד ראשי האוניברסיטאות, משום שהוא גם הגיע כדי לכבד אותנו, ובגלל העיכובים בדיון הוא נאלץ לצאת לאירוע שכבר נקבע מראש, אז אני אתן לך באמת לומר כמה מילות פתיחה ולהציג את דבריך.

תודה רבה לך חברת הכנסת השכל. שלום לשרת החינוך ד"ר יפעת שאשא ביטון, שלום לפרופסור יוסי שיין אותו אני מכיר היטב. שלום לכל הנוכחות והנוכחים. קודם כל אני מצטרף למה ששרת החינוך אמרה. פתיחת השנה האקדמית השנה אולי יותר מתמיד, הייתה פתיחה מרגשת בצורה יוצאת דופן לראות את כל הסטודנטיות והסטודנטים בקמפוס, את כל הפעילות השוקקת הזאת שכל כך חסר לנו בשנתיים האחרונות. זה פשוט מרגש בצורה יוצאת דופן.

אנחנו פותחים סמסטר שיכול להיות, אני אומר את זה בזהירות, כולנו נמצאים בעולם שבו יש אי ודאות. יכול להיות שהוא סמסטר נורמלי שבו הסטודנטיות והסטודנטים נמצאים ולומדים כמו שצריך. למידה כמו שצריך, אגב, היא לא דומה למה שהיה לפני שנתיים. אמנם הסטודנטים חוזרים לקמפוס אבל תוכנית הלימודים היא אחרת. היא משלבת הרבה מאוד טכנולוגיות בתוכה. חלק מהקורסים אפילו מקוונים אבל לא הרבה מהם, מכיוון שלמדנו כמו שגם שרת החינוך אמרה, למדנו שיש מגבלות פדגוגיות ושאנחנו צריכים לעשות הכול במסגרת המגבלות הפדגוגיות האלה. אני מאמין ומקווה שלכל קהיליית האוניברסיטאות והמכללות תהיה שנה מרגשת שבה נעשה את הדברים הנכונים ונמשיך לעשות אותם.

אני רוצה להוסיף שלפחות בשלב הזה אנחנו גם פועלים לפי ההנחיות של משרד הבריאות. יש חשיבות מאוד גדולה לשמור על בריאות הציבור.

שיגיעו בעוד כשבוע שוב לוועדת החינוך על מנת לאשרר אותן.

כן, אבל בסופו של דבר ועניין, המטרה שלנו זה לספק את ההוראה ברמה הכי גבוהה שיש, לתת את החוויה האקדמית ברמה הכי גבוהה שיש בלי לסכן את הבריאות של כל אלה שנמצאים שם. זאת המטרה שלנו. אנחנו מאפשרים בעצם לכולם להיכנס, למי שיש תו ירוק או למי שעושה את הבדיקה העדכנית כפי שהוא עושה אותה. אנחנו מספקים אלטרנטיבות לאלה שמסיבות כאלו או אחרות אינם יכולים לעמוד בתנאים האלה, ואנחנו עושים את כל זה על מנת להגיע למצב כפי שעשינו בשנה וחצי האחרונה, שלא תהיה פגיעה ברמה האקדמית, שסטודנטים וסטודנטיות יסיימו את הדברים כמו שצריך.

בגדול, אין לי הרבה מה להוסיף מעבר לזה. הכול כבר נאמר על ידי השרה. אני פשוט מאחל לכולנו בהצלחה בסמסטר הקרוב, בשנה האקדמית הקרובה, ואנחנו נמשיך לעבוד במשותף כמו שאנחנו מנסים לעשות לאורך כל הזמן.

אני אוסיף רק דבר אחד. כשמדברים על אוניברסיטה בגליל, לפעמים יש לכאורה שמועות כאילו יש כאלה שמתנגדים לזה, אז כפי שאמרתי לשרת החינוך בעל פה ואמרתי גם לך, חברת הכנסת השכל, זה לגמרי פררוגטיבה של הממשלה, של המערכת הפוליטית להחליט אם רוצים להקים עוד אוניברסיטה. אנחנו אפילו נהיה שם במקרה שההחלטה הזאת אכן תתקיים, כך זה נראה. אנחנו נהיה שם כדי לעזור, לא כדי להפריע. צריך לעשות את זה נכון ולכן אני גם שמח שהוקמה הוועדה שאת הקמת, שבוחנת את הדברים בצורה מסודרת, ואני משוכנע שההצעות שתבאנה תהיינה הצעות טובות, ואנחנו שם כדי להיות חלק מהמערכת וכדי לעזור.

יפה מאוד. אנחנו ממש שמחים לשמוע. סך הכול יש לזה חשיבות אדירה, ואם כבר פתחנו את הנושא של האוניברסיטה בגליל, כבוד השרה, האם יש איזשהו עדכון בנוגע לוועדה או להתקדמות?

חברת הכנסת השכל, סליחה, אני רק רוצה להוסיף שבכל זאת, הזכירו לי כאן, הכול שוטף, שאנחנו גם מאוד שמחים שמי שזכה בפרס נובל היה בוגר - - -

גנבת לי. תן לאחרים לברך את האוניברסיטה העברית בתור בוגר. זוכה פרס נובל לכלכלה גם היה סטודנט וגם מרצה. כבוד גדול.

ונאלץ לעזוב.

הוא המשיך להיות, דרך אגב. הוא היה בתוכנית שנקראת "לידיי דיוויס" אצלנו למשך שנה לאחר מכן. הוא לימד בקייצים עד 2016. יש לנו מערכת יחסים מאוד קרובה איתו.

אשתו התראיינה אתמול ואמרה ששניהם ישראלים בכל רמ"ח - - -

הוא גם שירת בצבא.

יפה מאוד. תודה רבה.

כן, מתכתב עם מה שפתחנו בו, שבאמת המערכת להשכלה גבוהה במדינת ישראל מצמיחה חוקרות וחוקרים שכובשים את הפסגות ברמה הבין-לאומית.

לגבי האוניברסיטה בגליל, אנחנו הקמנו ועדה. כתב המינוי בעצם יצא לפני כשבוע. הוועדה אמורה להתכנס בשלושה חודשים הקרובים כדי לבחון את המודל. מי שיעמוד בראש הוועדה זה פרופסור אהרון צ'חנובר. אנחנו לקחנו באמת אנשים גם מהשורה הראשונה של האקדמיה כדי שיוכלו לבחון את זה בהיבטים הנכונים, כולל נציג תעשייה כי אנחנו רוצים שהאוניברסיטה בגליל תהיה גם בהיבט היישומי, התרומה שלה לקהילה שבתוכה היא נמצאת, לאזור שבתוכו היא בעצם נמצאת, שיהיה משהו ייחודי באוניברסיטה הזו, כי בסוף כמו שאמרתי גם במל"ג, אם אנחנו נבחן האם יש צורך או אין צורך בעוד אוניברסיטה, אני חושבת שזה דיון שהוא פחות רלוונטי בהקשר הזה. הרעיון שלנו הוא לגמרי אידיאולוגי, לראות איך אנחנו מחזקים את הגליל.

הרבה מאוד שנים מדברים גם על תוכניות מיוחדות וגם על להביא עוגן לגליל. לא באמת הצליחו לעשות את זה. אוניברסיטה תעשה את השינוי בהיבט של חינוך, בהיבט של תעסוקה, בהיבט של הון אנושי שיגיע לשם וגם בהיבט של השכלה גבוהה והנגשת ההשכלה הגבוהה ברמה איכותית וטובה וגבוהה גם לילדים שנמצאים שם, לאזרחים שנמצאים שם, אבל גם תוכל להביא סטודנטים ממקומות אחרים. תוך שלושה חודשים הוועדה אמורה להביא את המלצותיה, לא אם כן או לא אוניברסיטה בגליל, אני תמיד מחדדת את זה, אלא מה המודל הנכון שצריך להיות שם כדי שנקיים את כל מה שאני הצגתי כאן, ואני מקווה שבעוד שנה כשאנחנו נשב כאן, נוכל לבשר שאנחנו כבר צועדים את הצעדים הראשונים בתהליך.

תודה רבה לך כבוד השרה. אני אתן לחברי הכנסת את ההזדמנות גם כן לברך וגם לשאול כמה שאלות, לפני שאני אתן את הבמה למל"ג להציג בפנינו קצת את הנתונים לקראת פתיחת שנת הלימודים.

אני מתנצל.

תודה רבה לך. אנחנו מאוד מודים לך שהגעת לוועדה ובהצלחה באירוע.

חבר הכנסת יוסי שיין, בבקשה.

שלום לכולם, אני שמח שהשרה כאן וחבריי מהמל"ג. אשר היה צריך לצאת. פתיחת שנת לימודים היא תמיד שמחה גדולה. אני הייתי עסוק בפתיחת שנת לימודים באוניברסיטאות בארץ מעל לשלושה עשורים לפני שהפכתי לחבר כנסת, וגם הייתי כמובן חבר הות"ת. אני חושב שהאתגרים שלנו הם עצומים וגדולים לא רק בגלל הקורונה שכמובן עצרה הרבה דברים ויצרה אתגרים נוספים, ולא רק בגלל אוניברסיטה בגליל שזה בהחלט חזון נהדר. היום נמצא שר האוצר ושר החקלאות בגליל. הייתי צריך להיות איתם בנושא הזה ממש, בגולן, אבל אמרנו שנהיה פה לפתיחת שנת הלימודים בוועדה, ולכן בגלל זה הודעתי שאני בא לכאן.

גם לשרה שאשא ביטון אני רוצה לומר, כולנו קיבלנו פה החלטות אמיצות בצורה בלתי רגילה על פתיחת שנת הלימודים, גם במערכת היסודית וגם במערכת האקדמית. יושבת פה חברת הכנסת השכל שהיא הנהיגה אותנו. אני רוצה גם לברך אותך. עשינו עבודה אמיצה שכולם דיברו, אבל אנחנו בדקנו את הנתונים. זה דבר מאוד חשוב שפתחנו. כל הנושא של הזום בלבל את כל היוצרות לגבי מה היא השכלה והשכלה גבוהה גם כן.

אני רוצה גם לומר שההשכלה הגבוהה בישראל, למרות שיש לה הישגים גדולים מאוד, ודיברתי קודם על כל חתן פרס נובל שהוא פרודקט שלה, יש לה גם אתגרים גדולים. האוכלוסייה הישראלית והאוכלוסייה שמקבלת תארים ולא השכלה גבוהה, היא אוכלוסייה שגדלה בצורה בלתי רגילה, וגם המל"ג והות"ת הפכו לגופים שהם מפקחים על המון נושאים והמון מוסדות, והדברים האלה גם יוצרים עיוותים חמורים ביותר שאסור לשכוח אותם, בתוך המערכת הזאת. לנו יש חובה גדולה מאוד להסתכל גם על הדברים האלה לא בגלל שהעיוותים האלה הם חס וחלילה, אלא כתוצאה מהגודל העצום, גם המכללות הפרטיות והמכללות הציבוריות וסמינרים למורים. הכול נכנס לתוך מכלול אחד, וגם הרצון להנגשה שהוא חשוב, אבל ההבדלים הם תהומיים והניהול חייב לקבל ביטוי לדבר הזה. זה דבר שמאוד דורש רוויזיה עצומה בחשיבה, ואומץ לב כפי שגילית בנושאים אחרים, לכן אני אומר כאן לחבריי, פתיחת שנת הלימודים היא הזדמנות מצוינת גם עבורנו בוועדת הכנסת.

אני שמח שהשנה הצטרף אליי גם חברי, פרופסור אלון טל שעוד לא הצגנו אותו כי הוא הגיע שתי דקות מאוחר, אבל שנינו כאן ואחרים שנותנים לנו יד לצידך, יושבת-הראש, לדון בנושאים האלה. זו הזדמנות לעשות רוויזיה גדולה כי היא נדרשת. היא נדרשת בגלל האופי הישראלי המשתנה, הצרכים המשתנים של השוק, האופי של ההשכלה הגבוהה, מה שאנחנו קוראים. כל הדברים האלה, לא היה לנו באמת יכולת לדון בהם, ולדעתי אנחנו חייבים לדון בהם כי זה דברים אקוטיים.

ללא ספק כל נושא ההשכלה החרדית וכל הדברים האחרים גם כן, הכול נכנס. זה הכול מקשה אחת, החברה הישראלית שמתעלת לתוך ההשכלה הגבוהה, לכן אני אומר, אני מברך כמובן ויש פה הרבה בזום. יש לנו המון עבודה לעשות בדברים האלה. אסור לתת לדברים האלה רק להתנהל, כי בשנים האחרונות הם רק התנהלו, זזו. הספינה זזה. בפעמים רבות היא זזה גרוע מאוד. היא לא רק זזה טוב, היא גם זזה גרוע מאוד גם במל"ג וגם בות"ת וגם במערכת ההשכלה הגבוהה, ולנו יש תפקיד שהגרוע מאוד ישתנה. הוא לא גרוע מאוד בגלל פרסונליות. בגלל שלא שמו לב לשינויים הטקטוניים. אתה שם במהלך ואתה נוסע. אי אפשר לשים במהלך ולנסוע בשום תחום וגם בתחום ההשכלה הגבוהה, לכן אנחנו כאן. כולנו מחכים לעבודה מאומצת בשיתופי פעולה ולא בהתנגחויות, בלימוד הדברים.

אני באמת חושב שהאוניברסיטה בגליל היא בשורה עצומה לחברה בישראל. בנייתה של האוניברסיטה יכולה להדהד באמת בתכנון נכון כחלק מתוך ההשכלה הגבוהה ממש, גם במובן הדמוגרפי וגם במובן הגיאוגרפי וגם במובן הנושאים. זה יכול להיות משאב מבחינתנו לגייס את כל הנושאים האחרים מבחינה ארגונית, מוסדית וגם תכנית וגם מבחינת האוכלוסייה.

לצד כל הברכות שהן ראויות ובהחלט אנחנו כולנו מתברכים באקדמיה, כולנו חלק אינטגרלי ממנה. כמו שאני אומר, אנחנו חיים אותה יום ולילה, ומי שאיש אקדמיה, יודע, אין דבר כזה איש אקדמיה רציני שהוא לא יום ולילה חי את הדבר הזה. יש פה באמת אפשרות לעשות גם את השינויים הנדרשים בתוך ההשכלה הגבוהה, והם לא רק בישראל, דרך אגב. כל מי שמכיר את זה, זה קורה בכל העולם כולו. אנחנו מקום מסוים. זה לא רק בגלל ישראל, אבל ישראל היא מקרה מיוחד. מבחינת ה- OECDאנחנו האוכלוסייה שצומחת הכי מהר בעולם. זה רק כשלעצמו נתון, לכן באמת ברכות, אבל יש פה לעשות המון עבודה לדעתי.

תודה רבה לך חבר הכנסת שיין. חבר הכנסת אלון טל, בבקשה.

נעים לי לדבר אחרי חברי, יוסי שיין. מזל שזכיתי בעמית מאוניברסיטת תל אביב שאני מסכים איתו כמעט בכל דבר ועניין. כבוד השרה, באמת טוב שאת פה. שמחתי גם אני לשמוע את הבשורה בעניין האוניברסיטה החדשה. אוכלוסיית ישראל לטוב ולרע, מכפילה את עצמה כל 30 שנה, אז אנחנו נצטרך אולי הרבה יותר, ואני לא רואה את אוניברסיטת תל אביב הופכת למקום של 60,000 סטודנטים, כלומר נצטרך עוד מוקדי לימוד.

אני רק רוצה לומר מילה על המצוינות שאת ציינת את זה בעצמך. יש הרי איזשהו ויכוח באקדמיה של הספורט, מה יותר חשוב בקבוצה, האם השחקן הכוכב או השחקן החלש? מסתבר שבכדורסל, ועשו מחקר סטטיסטי מאוד מקיף, חשוב מאוד לקבוצה שיהיה לה לבן, מישהו שיכול להוביל את זה, ומצוינות זה מה שקובע אם קבוצה תנצח. דווקא בכדורגל מה שחשוב זה השחקן מספר 11. אם יש לך שחקנים חלשים למטה, אז בחיים לא תזכה באליפות, ואז נשאלת השאלה מה זה השכלה גבוהה? אם אנחנו כדורגל או אם אנחנו כדורסל? יש על זה ויכוח מאוד גדול בארצות הברית. לדעתי בישראל אין לנו את הפריבילגיה להיכנס לוויכוח מכיוון שהתחרות על מענקי מחקר בתוך המדע הם כל כך קשים, שאנחנו חייבים להבטיח שהמוסדות להשכלה גבוהה שלנו יהיו מצוינים ושניתן אלטרנטיבה לאותם בוגרים מצטיינים שקורץ להם בכל האקדמיה בארצות הברית ובאירופה.

אנחנו מכירים את הבעיה של בריחת המוחות. מחקריו של דן בן דוד הם מאוד מפחידים אותי, לכן אני מאוד מברך על האמירות האלה ואני מבטיח שאנחנו פה נעשה הכול כדי שאותה אוניברסיטה חדשה, ובחרת באמת בטופ של הטופ לעמוד בראש הוועדה, וזאת גם בשורה, שאנחנו נוכל באמת להבטיח שסטודנט שלומד בישראל ובוחר בכחול לבן אוניברסיטה, לא ישלם מחיר אלא ירוויח מההחלטה הנכונה הזאת. תודה רבה.

תודה רבה לך חבר הכנסת אלון טל. אני רוצה לעבור למל"ג, לפרופסור אדו פרלמן שיציג בפנינו את הנתונים לקראת פתיחת שנת הלימודים. בבקשה.

תודה רבה לחברת הכנסת השכל, יושבת-ראש הוועדה. תודה לד"ר יפעת שאשא ביטון, שרת החינוך ויושב-ראש מל"ג, ופה היא בתור יושב-ראש מל"ג. אני מוכרח להגיד לפני שאני אפתח בדברים שלי, אני מאוד שמח לראות פה שיש שני פרופסורים מהאקדמיה שמכירים מה זה אקדמיה ויושבים פה בוועדה הזו. בכל דיונים עתידיים יהיה גם צד של האקדמיה וגם צד של - - -

יש לכך סוכן לא סמוי.

בדיוק ככה, אז אני מקווה לשמוע מהוועדה הזו הרבה גדולות ונצורות במשך השנה ונראה לאן זה הולך. היום מה שאני אעשה, אני רוצה להציג קצת מספרים. אנחנו פותחים שנה חדשה. איפה אנחנו נמצאים, לאן אנחנו הולכים. קצת מטרות אבל בעיקר מספרים.

לפני שאני אפתח בדברים שלי, אני מוכרח לעשות פה איזה תודה מאוד גדולה. אני רוצה להודות לכל מערכת ההשכלה הגבוהה מצפון לדרום, ממזרח למערב, כל המוסדות להשכלה הגבוהה, לצוות המקצועי של מל"ג, לצוות המקצועי של ות"ת, שבעצם מערכת ההשכלה הגבוהה במהלך משבר הקורונה, אני לא אגיד אם היחידה, זה לא טוב להגיד היחידה, אבל היא עבדה בצורה מופלאה. בבת אחת כל המערכת שינתה כיוון מהוראה פרונטלית ללימודים מרחוק. האם זה אותו דבר? אני לא יודע, אבל זה שמר על המערכת. אני חושב שרק בזכות העבודה הקשה של המוסדות, של אנשי הסגל של המוסדות, אנשי המינהל של המוסדות, הצוות המקצועי של מל"ג, צוות מקצועי של ות"ת, אני יכול היום להציג מספרים שבעצם מגבים את מה שאמרה השרה, מראים את מערכת ההשכלה בהדרה. יכול להיות שאם זה לא היה קורה, המספרים היו לגמרי שונים, אז באמת דבר ראשון תודה רבה.

(הצגת מצגת)

בואו נפתח בשקף הראשון. קודם כל אני רוצה להראות איפה אנחנו עומדים, מה הן התשתיות של מערכת ההשכלה הגבוהה. בכל מקום אני אראה את הדברים בהיבט היסטורי קצר, מפני שזה נורא חשוב לדעת מה קרה לפני 50 שנה ולפני 30 שנה ולפני 20 שנה והיום.

פה אתם רואים שקף שמראה בעצם את החלוקה של המוסדות להשכלה גבוהה. היום יש לנו 59 מוסדות סך הכול. בתש"ן היה לנו 21 מוסדות, ואז אתם רואים שמשנת תש"ן יש עלייה הדרגתית במספרים, וכל העלייה הזו נובעת מתוספת של מכללות מתוקצבות ומכללות לא מתוקצבות. זה בעצם העידן של המהפכה של המכללות. הגענו לסך הכול 67. בשנים האחרונות, אנחנו יודעים, הירידה הזו היא בסדר. היא נובעת מכך שיש איחודים בין מוסדות קטנים כדי להגיע למה שאנחנו קוראים מסה קריטית של אנשי אקדמיה. חלק מהמוסדות הלא מתוקצבים כשלו. בצורה הזו אנחנו היום מהווים 59 מוסדות.

בשקף הבא זה בעצם מראה לנו את מהפכת המכללות במבט אחד. מה שזה מראה, את אחוזי לומדים לתואר ראשון מסך כל הסטודנטים מתש"ן, שהיה לנו סך הכול 55,000 סטודנטים עד שנה שעברה, תשפ"א שהיה לנו 208,500 בערך, ואתם רואים איך האחוזים משתנים בצורה מדהימה. בתש"ן מרבית הסטודנטים לתואר ראשון היו סטודנטים באוניברסיטאות, 85%. שאר ה-15% היו במוסדות אחרים, מכללות. בתשפ"א בערך 40% מהתואר הראשון לומדים באוניברסיטאות ו-60% לומדים במכללות. זו מהפכת המכללות. העלייה במספרים והשינוי באחוזים בעצם מצביע איך המכללות תרמו למצב שבעצם כל אזרח ישראלי שרוצה לרכוש השכלה גבוהה ויש לו את היכולות לכך ואת הנתונים, אין לו שום בעיה לרכוש השכלה והוא יכול לעשות את זה באחד מהמוסדות.

אני אגיד רק שהמספר הזה של התואר הראשון הוא ללא סטודנטים באוניברסיטה הפתוחה.

כן, זה ללא הסטודנטים באוניברסיטה הפתוחה.

באוניברסיטה הפתוחה זה עוד כ-40,000.

עוד לא הגענו למספרים. השקף הבא מראה את פיזור המכללות, שזה חשוב לדעת איך הם הצליחו לעשות את המהפכה. פה יש רק פיזור מכללות. אנחנו לא שמנו את האוניברסיטאות. אנחנו רואים שיש מכללות שמקיפות את כל הארץ מצפון ביותר, זה מכללת תל חי ועד הדרום ביותר, זה מכללת סמי שמעון בבאר שבע. יש ריכוז גבוה במרכז באזור תל אביב, שזה בעיקר מכללות לא מתוקצבות, אבל סך הכול יש לנו פיזור יפה מאוד של מכללות בכל מרכזי האוכלוסייה מצפון עד דרום. השקף הבא מראה את הפיזור של המכללות האקדמיות לחינוך, שהוא גם כן מפוזר לכל אורכה ורוחבה של מדינת ישראל, מחיפה בצפון עד באר שבע בדרום, מתל אביב במערב עד ירושלים במזרח, ובעצם הפריסה הזו היא זו שאפשרה, מפני שחלק גדול מהאוכלוסייה לומד במוסד האקדמי שקרוב לו. זה יותר נוח, זה יותר קל, זה אפשרי מבחינה כלכלית.

עכשיו אנחנו רואים את סך כל הסטודנטים. בשקף הזה אנחנו לא סופרים את האוניברסיטה הפתוחה כרגע, מפני שבאוניברסיטה הפתוחה אופי הלימודים הוא אחר. לומדים קורס אחד, שני קורסים, שלושה קורסים. באוניברסיטאות ובמכללות נרשמים לתואר, אז יש לנו את הגרף העליון שזה סך כל הסטודנטים, זה תואר ראשון, תואר שני ותואר שלישי. אתם רואים שמתש"ן שהיה לנו בערך 70,000 סטודנטים, עד היום שיש לנו למעלה מ-287,000 סטודנטים, זה בערך קפיצה של פי ארבע. פי ארבע זה מה שעשה לנו בעצם מספר אוניברסיטאות לא גדול. הוא היה אז שמונה והיום הוא תשע. מספר המכללות הוא זה שעשה את ההבדל.

איך אתה מסביר את הקפיצה הזאת?

את הקפיצה בסוף?

בכלל.

זה בגלל המכללות, התוספת של הרבה מוסדות בכל רחבי הארץ.

שבעצם אפשרו ליותר סטודנטים ללמוד.

כן, זה נתן אפשרויות לכל סטודנט בכל מקום להירשם.

ובממוצע כמה סטודנטים מסיימים באוניברסיטה הפתוחה בשנה?

לדעתי 3,000-4,000.

לא, לא, בין 4,000 ל-5,000.

משהו כזה. מה שחשוב להסתכל זה בתשפ"א. תראו מה שקרה בתשפ"א.

אני רוצה להגיד בתור חבר סגל באוניברסיטה הקונבנציונאלית. הרבה יותר קשה לסטודנט לסיים באוניברסיטה הפתוחה. זה דורש משמעת עצמית. הרבה מאוד לא מצליחים לעמוד בזה.

אני אעיד על כך. חמש שנים של תואר באוניברסיטה הפתוחה.

בעצם השיטה שזה עובד, סטודנטים נרשמים לקורסים ואז באיזשהו רגע מסוים כשהם מתחילים לצבור קורסים, הם מורידים, אנחנו רוצים ללכת לתואר ראשון, והם צריכים לסיים. עד שהם לא מודיעים את זה, לא יודעים כמה. אתם רואים את הקפיצה בתשפ"א. יש גידול של 7.4% תוך שנה, מתש"ף לתשפ"א במספר הסטודנטים הכללי, ואותו דבר, בערך 7.2% או 7.3% במספר הסטודנטים לתואר ראשון. זה בעצם משקף את משבר הקורונה. סטודנטים בוגרי צבא לא יכלו לצאת לטיולים אחרי צבא לכל העולם, ומטיילים אחרים היו צריכים לחזור. הטיולים שלהם נגמרו או שהם היו צריכים להפסיק אותם באמצע ולחזור ארצה. הם הבינו שהדבר הכי חשוב להם עכשיו זה להירשם ללימודים, אז יש לנו קפיצה מדהימה. נדמה לי שבתשפ"ב יש קפיצה נוספת אבל עוד אין לנו נתונים, אז אני לא אזכיר.

השקף הבא מראה בעצם את אותו דבר, סטודנטים לתואר ראשון, מפוצל לפי סוג מוסד. כפי שאתם רואים, האוניברסיטאות זה הכחול. הם התייצבו. יש איזה קפיצה מסוימת בתשע"ה וירידה במכללות המתוקצבות, זה כאשר אוניברסיטת אריאל הפכה ממכללה לאוניברסיטה ואז בבת אחת כל הסטודנטים שלהם עברו להיות נספרים עם האוניברסיטה ולא עם המכללות. אתם רואים באמת את העליות האלה. עדיין הכי הרבה סטודנטים לומדים באוניברסיטאות, אבל אם לוקחים את כל המכללות המתוקצבות, את המכללות החוץ-תקציביות ואת המכללות האקדמיות ביחד, זה 60% מהסטודנטים.

בכוונה ביקשתי לעשות שקף של הסטודנטים לשנה א' לפי סוג מוסד, מפני ששם בעצם זה ההגדלה הגדולה בתשפ"א, אותם סטודנטים שסיימו צבא ונרשמו לשנה ראשונה או כאלה שחזרו מחו"ל ונרשמו לשנה ראשונה. אתם רואים שבסך הכול יש לנו 12% גידול במספר הסטודנטים בשנה א' בתשפ"א לעומת תש"ף, וזה פחות או יותר לפי סוג. במכללות האקדמיות זה 16% גידול, באוניברסיטאות זה 13% גידול, במכללות האקדמיות לחינוך לא היה גידול, המספר לא משתנה כמעט.

חלק מזה הוא בגלל הקורונה, שהצעירים הישראלים גם לא נסעו לטיולים בחו"ל?

כן.

זה שינה לנו את כל הנושא. בהתחלה כשהתחילה המגפה, ממש חששו שיהיה ירידה ברישום אבל בסך הכול הרישום גדל.

יוסי, זה היה בזכות זה שכל המוסדות להשכלה גבוהה עבדו.

הרישום היה לא בגלל שהם עבדו. בהחלט האוניברסיטאות היו צריכות להכין עצמן לתוך הדבר הזה, לקליטת אותה מציאות שהיא לא מציאות פשוטה.

הרבה חל"תניקים ניצלו את החופשה.

בשקף הנוכחי זה התפתחות של לימודי תואר שני. עד תשנ"ז, תשנ"ח כל הסטודנטים לתואר שני, שזה הכחול, הם באו מהאוניברסיטאות, שזה האדום, ואז בעצם המל"ג נתנה אישורים למכללות להתחיל לפתוח תוכניות לתואר שני. אתם רואים שמספר הסטודנטים לתואר שני עולה, ובסוף יש לנו שוב קפיצה מתש"ף לתשפ"א מאותה סיבה כמו שדיברנו קודם, זה 9% גידול במספר הסטודנטים. האוניברסיטאות זה בערך 40,000 סטודנטים בתשפ"א, וכל השאר למטה זה המכללות האקדמיות החוץ-תקציביות, המתוקצבות והאקדמיות לחינוך והאוניברסיטה הפתוחה. סך הכול אם אני מסתכל על הכלל, שוב פעם, המכללות מתחילות לתפוס חלק נכבד. בכלל, יש לנו נגיד 70,000 סטודנטים בתואר שני. האוניברסיטאות זה בערך 58%–60% מהם, וכל המכללות תורמות קרוב ל-40%.

השקף הבא מראה את התפתחות מספר הסטודנטים לתואר שלישי. בעצם זה רק באוניברסיטאות. האוניברסיטאות הן היחידות שיכולות לתת לימודים לתואר שלישי. למטה כתוב שבתשפ"א היו 11,860 סטודנטים. זה כולל 28 סטודנטים מהמרכז הבין-תחומי שקיבל אז שלושה אישורים לפתוח תואר שלישי במדעי המחשב, בפסיכולוגיה ובמשפטים. היה להם אז 28 סטודנטים. הם כלולים כבר בסך הסטודנטים לדוקטורט.

האישור של כל מי שלמד שם גם לתואר ראשון בעצם, איך זה משנה את המספרים שראינו לפני כן?

מאחר וזה תשפ"א, המרכז הבין-תחומי אז היה חלק מהמכללות.

אוקיי, זה רק שנה הבאה נוכל לדעת.

עכשיו אני רוצה קצת להתייחס לאוכלוסיות ייחודיות, שזה אחד הדברים החשובים ואני חושב שיוסי שיין חברי גם הזכיר כמה דברים ובאמת צריכים לדאוג להם באופן מיוחד. אנחנו מראים שלוש אוכלוסיות ייחודיות, החברה הערבית בכחול, חרדים בירוק וסטודנטים ממוצא אתיופי באדום. מה שאני משווה זה התפלגות הסטודנטים בתואר ראשון עם התפלגות האוכלוסייה. המטרה שלי כרגע זה להגיע למצב שבו כל אוכלוסייה תהיה מיוצגת בצורה שוות ערך לייצוגה באוכלוסיית מדינת ישראל.

אני מסכים איתך וקידמתי תוכנית לאפליה מתקנת כשהייתי ראש החוג, אבל אני רוצה לשאול אותך על טענה ששמעתי, לא יודע אם היא נכונה, שכ-60% מהחרדים שהולכים למכללות, בסוף נושרים כתוצאה מהאתגרים שם. יש בזה איזשהו ישראבלוף במספרים.

פרופסור טל, תן לי שתי שקופיות ואז נחזור לזה. מה שאתם רואים זה נכון לתשפ"א. האוכלוסייה הערבית כולל בדואים ומזרח ירושלים זה 21%. באוכלוסיית הסטודנטים זה 19.3%. זה לא רע. זה לא בדיוק אותו דבר אבל זה כבר מתקרב. לגבי סטודנטים ממוצא אתיופי, האחוז של החברה האתיופית באוכלוסיית מדינת ישראל זה בערך 1.7%. אחוז בסטודנטים זה 1.5%, שזה די מספק. לגבי החרדים, אנחנו עוד לא שם. החרדים היום מהווים 13% מאוכלוסיית המדינה. רק 5% מאוכלוסיית הסטודנטים. שם משקיעים את עיקר המאמץ ותיכף אני אדגיש.

זה שקף חשוב כדי להראות איך הגענו למצב שהאוכלוסייה הערבית, אחוז הסטודנטים בה הוא כמעט משקף את האחוז באוכלוסייה. בתשס"ז, לא מזמן, בערך 15 שנה, סך הכול הייצוג של האוכלוסייה הערבית בהשכלה הגבוהה היה 9.7% בתואר ראשון, 5.8% בתואר שני ו-3.5% בתואר שלישי. הפער הזה הולך ועולה, הולך ועולה, כאשר גם תואר ראשון גדל, גם תואר שני גדל וגם תואר שלישי גדל. היום אנחנו במצב הרבה יותר טוב ממה שהיינו לפני 15 שנה. יש לנו 18% ערבים בתואר ראשון, 15.6% בתואר שני ו-8% בתואר שלישי. כן, יש לנו פה עוד עבודה. איך הגענו לזה? זה לא הייתה אפליה מתקנת. זה מכינות מיוחדות, זה ייעוץ בבתי ספר תיכוניים. זה באמת לדחוף את האוכלוסייה הערבית לבוא וללמוד במוסדות להשכלה גבוהה במדינה. הגענו להישג יוצא מן הכלל והרבה תודות לוועדת היגוי להנגשת האוכלוסייה הערבית, בראשותה של פרופסור מונא מארון מהות"ת, ובעזרת המוסדות שהם תרמו הרבה.

יפה, ממש הכפלתם את מספר הסטודנטים הערבים.

כן, והיה מצוין. השקף הבא מדבר על הסטודנטים החרדים. פה יש לי נתונים רק מתשע"ד שזה לפני שבע שנים. לפני שבע שנים היה לנו בטוטאל 9,200 סטודנטים חרדים במוסדות להשכלה הגבוהה. היום הגענו ל-15,300. תאמינו לי, זה גידול מדהים.

צודק פרופסור טל. אנשים מגיעים, הם לומדים אצלנו קדם מכינה ומכינה ואחר כך מתחילים ללמוד. הם באים בלי מקצועות ליבה והם צריכים להשלים בעצם במכינות את כל הבגרויות או שווה ערך לבגרות, במתמטיקה, פיזיקה, כימיה, מקצועות מדעי החברה והרוח, אנגלית, לכן יש שם נשירה. כשאני התחלתי, ואני עובד בזה ארבע וחצי שנים, לא האמנתי שזה קורה. היום אני מעדיף להסתכל על חצי הכוס המלאה ולא על חצי הכוס הריקה. כששואלים אותי למה יש לך 50% נשירה, אני אומר, תשאלו אותי למה יש לי 50% הצלחה. זה נורא קשה.

אנחנו אתמול קיימנו דיון מאוד חשוב על המגזר החרדי. הגילוי הזה שסך הכול 16% מהגברים החרדים מסיימים עם בגרות, זה נתון מטורף שפשוט שם עליהם אזיקים ומונע מהם כניסה לאקדמיה למקצועות נחשקים, למקצועות שבהם הם ירצו אחר כך להתפתח וללמד. זה משהו בלתי נסבל. השרה, אנחנו הקמנו ועדת משנה שתגיש המלצות למליאה על מנת לראות איך אנחנו מתקנים ועושים חוק חינוך ממלכתי חרדי כדי לראות איך אנחנו מטפלים באותה בעיית שורש, שבתוך עשור הם יהיו מעל ל-30%–40% מסך התלמידים במערכת החינוך. אם אנחנו לא נתנה להם את הכלים של אותם מקצועות שאחר כך יביאו אותם לאקדמיה, המדינה תהיה בפני קריסה. זה העתיד שלנו. הנתונים האלו מאוד משמחים, באמת הכפלה של מספר הסטודנטים החרדים, אבל זה מתחיל במערכת החינוך וביכולת לתת להם את האפשרות להגיע לבגרות.

אני גם רוצה לחזק את דבריך מאוד. אני חוזר על זה. זה לא רק כמות החינוך אלא איכות החינוך, ואני יכול לומר לכם, אני ישבתי עם לא מעט סטודנטים חרדים אצלנו לתואר שני, שהגיעו ולא ידעו אנגלית, והעבירו אותם ככה סתם בלי אפילו לעשות משוואה בסיסית באלגברה כדי שייקחו מבוא לכלכלה.

ואז הם פורשים. 50% בעצם פורשים.

ואז יש לנו מספרים אבל זה לא אומר הרבה. מה שחשוב זה באמת להבטיח שאותם מוסדות שלוקחים כסף מהמדינה כדי להקנות את ההשכלה הגבוהה, שיעמדו בסטנדרטים לפחות סבירים.

שניכם צודקים במאה אחוז. הדבר הכי טוב שיכול לקרות לאקדמיה של החרדים זה מקצועות ליבה במהלך בית ספר תיכון. אני יכול להגיד לכם עוד סוד. כשאנחנו מקבלים את החרדים ללימודים, יש מקצועות מועדפים. המקצועות הכי מועדפים זה כמובן מקצועות של הנדסה, הייטק וכו', ומקצועות הבריאות הם חשובים מאוד. יש הרבה שהולכים לחינוך אבל שם ההעדפות שלנו זה לחינוך מדעים, מתמטיקה, אנגלית כדי להכין את אותו קאדר שכאשר יהיה שם לימודי ליבה, יהיה מי שילמד אותו.

תשימו לב שבין תש"ף לתשפ"א יש לנו גידול של 15% בסטודנטים חרדים. זה גידול שאין באף שנה בכל השנים הקודמות. זה לא סטודנטים שלא יצאו לטיולים במזרח הרחוק או בדרום אמריקה. אלה סטודנטים שלדעתי, אני לא יודע, צריכים לעשות את המחקר הזה, צריכים לברר, זה סטודנטים שעברו את משבר הקורונה, ראו שהרבה אנשים בהרבה מקצועות נפלטו מהעבודה, לא קיבלו אותם מחדש מפני שאין להם השכלה אקדמית ואין להם יכולות, ואמרו, זה הזמן, אני צריך ללכת לאקדמיה כדי לרכוש תעסוקה, כדי לרכוש כלים כדי שאני אוכל להתמודד עם המשק התעסוקתי כשהקורונה תיעלם, אז יש לנו פה גידול מאוד יפה וזה גם קשור להרבה משימות שלמל"ג יש, ועדת היגוי חרדים שבאמת פועלת בכל הכיוונים כדי לראות איך אפשר להגדיל יותר את אוכלוסיית החרדים.

המל"ג והות"ת עשו המון עבודה בנושא החרדים בוועדות שונות עם אנשים מצוינים, והנושאים האלה כמו שאת אמרת, הם לא פשוטים. היה גם דוח מבקר מדינה שבדק את הנושאים האלה, ולצערנו דוח מבקר המדינה היה מאוד נחרץ, שהוא דיבר על שילוב חרדים באקדמיה, שנכשל, כך הוא כתב, זה המילים שלו, כאשר 76% מהגברים נושרים. יש המון מה לעשות. הדברים האלה קשורים לדיון שהיה לנו אתמול פה כפי שאמרה יושבת-הראש. הנושא הזה הוא הנושא של מדינת ישראל, אנחנו יודעים, כי זה מתחיל באמת כפי שהשרה יודעת, בכיתות א'. זה נושא ענק. כפי שאמרנו, העבודה שלנו היא חלק מתוך המשימה הזאת.

תודה רבה. כן, כבוד השרה.

רציתי לומר, גבירתי יושבת-הראש, שהעניין לא מתחיל בהשכלה הגבוהה. זה מתחיל במה שקורה באמת, אתה אומר מכיתה א', כל שכן כשאנחנו מתקרבים לבגרות. דיברנו על כך השבוע גם בהקשר של הממלכתי-חרדי, איך אנחנו נותנים לו הרבה יותר מקום וביטוי ומעודדים אותו בתוך המערכת. גם מי שנמצא במוכר שאינו רשמי, היום הם דורשים העלאה של התקציב. מאוד יכול להיות שזו הזדמנות מצוינת, שככל שיחזקו את לימודי הליבה, ייבחנו בהם, יעודדו לבגרות, אז אנחנו אולי נייצר מודל שגם ייתן תקצוב נוסף, לכן אני בהחלט מסכימה שבכל מה שאנחנו נעשה בתיכון, ואגב, אני אומרת את זה לא רק לגבי העניין של החרדים אלא בכלל. מה שאנחנו נייצר בתיכון, זה בסוף מה שיגיע לאקדמיה. זה נכון לגבי איך הבגרויות יראו, איזה מיומנויות הם מקבלים. איך אנחנו מכשירים בעצם את הילדים שלנו ללימודים האקדמיים ומשם אחר כך הלאה לחברה. כמי שיושבת רגע על כל הרצף הזה, מה שנקרא, ברור לכולנו שיש פה תהליך שצריך להתחיל אותו מוקדם יותר.

תודה רבה.

שני שקפים אחרונים שלי. קודם כל חלוקה בין סטודנטים וסטודנטיות. כפי שאתם רואים, זה לפי תואר ראשון, תואר שני, תואר שלישי, לפי שלושה עשורים, תש"ם, תש"ן, תש"ס ועכשיו תשפ"א הנוכחי.

מה זה כל צבע?

משמאל לימין בכל קבוצה, משמאל לימין זה תש"ם, תש"ן, תש"ס - - -

הגדרה מגדרית לא מופיעה - - -

לא, כתוב סטודנטיות במערכת ההשכלה הגבוהה.

לפי תואר ראשון, תואר שני, תואר שלישי. רואים בעין שזה עולה.

כבר בתואר ראשון בתש"ם, 47% מהסטודנטים היו סטודנטיות וזה עולה עם השנים. אתם רואים שבשנה שעברה, תשפ"א, 58% מהסטודנטים היו סטודנטיות.

כלומר עברנו כבר את ה-50% בתואר ראשון, בתואר שני, בתואר שלישי. בתואר שני כבר 63%.

נכון. בדוקטורט זה 53%, שזה מצוין. בעצם בכל התארים יש לנו רוב של נשים.

אני מבין שאצל החברה הערבית יש דווקא רוב מאוד גדול של נשים. בקרב הציבור היהודי זה יותר מאוזן?

מה עם החברה החרדית?

גם בחברה החרדית יש יותר.

כן, גם בחברה הערבית יש יותר נשים מאשר גברים. זה בערך 60%–70% לעומת פה. בחברה החרדית זה הרבה יותר גרוע, שם הנשים זה 70% לעומת גברים, בדיוק מה שאמרה יושבת-ראש הוועדה, ש-16% בסך הכול מהם, יש להם בגרות וכל השאר אין להם כלום. לנשים יש לפחות מבחני סולד או דברים כאלה שזה דומה לבגרות.

אבל נדמה לי שאם אתה תוציא חרדים וחברה ערבית, עדיין יש יותר נשים סטודנטיות באקדמיה במגוון התארים.

כן. השקף האחרון שהוא טיפל'ה מורכב אבל הוא חשוב. פה מחלקים סטודנטים לתואר ראשון לפי מיקום המוסד. כל עמודה, יש לה שני חלקים, כחול ואדום. כחול מדבר על מוסדות שנמצאים או בצפון, בגליל, או מדרום למרכז. סתם כדוגמה, אוניברסיטת בן גוריון ומכללת סמי שמעון הם בדרום. מכללת צפת, מכללת תל חי הן בצפון. סופרים את המספר של הסטודנטים בכל המוסדות בצפון ובדרום לעומת כל המוסדות במרכז, בירושלים ובחיפה. אתם רואים שבתש"ן 91% מהסטודנטים למדו בעצם באוניברסיטאות. אז עוד לא היו מכללות. ככל שהתפתחו המכללות שהן כמו שאמרנו, מפוזרות בכל הארץ, אנחנו הגענו השנה, בתשפ"א, ש-23.4% מהסטודנטים הם לומדים במוסדות דרומיים וצפוניים. 76% לומדים בתל אביב, מרכז וירושלים. השווינו את זה לאחוזם באוכלוסייה. 23.4% זה לא רחוק מאחוז התושבים בצפון ובדרום, שזה 30% מהתושבים במדינה. 76% זה קצת יותר גבוה מ-70%, שזה אחוז - - -

האתגר שלנו הוא יותר גדול.

אני יודע. זה ברור לי.

אנחנו היינו רוצים לראות את רוב האוכלוסייה שגרה בתוך המטרופלינים במרכז הארץ, בתל אביב, בחיפה ובירושלים, באה ומתיישבת בכל חלקי הארץ, ויותר מזה, מעודדת אותה לעבור לתוך האזורים הפריפריאליים, כי בסוף היא מפתחת אותה לא רק מבחינת כמות האנשים שמגיעים. אתה מפתח שם מסחר ואתה מפתח שם דיור. ברגע שאתה דוחף אותם צפונה או דוחף אותם דרומה, את אותו הדור הצעיר, אנחנו מקווים שהם יתאהבו במקום ויחליטו להשתקע שם בעתיד, אבל אתה נותן שם ממש זריקת כוח גם איכותית לתוך שוק התעסוקה והעבודה והדיור, ועסקים שפתאום מתעוררים, ופתאום בארים וחיי לילה, לכן כמובן התוכנית של השרה לפתיחת אוניברסיטה נוספת בגליל זאת תהיה זריקה עצומה לדבר הזה.

זה בעצם מה שבן גוריון עשתה בדרום.

נכון.

בדרך כלל במוסדות להשכלה גבוהה לומדים 60%–70% לפחות מהאזור הגיאוגרפי הקרוב. זה אומר באמת שהפריסה של המכללות נתנה אפשרות לפריפריה הגיאוגרפית, אני לא מדבר פה על פריפריה חברתית, כן ללכת ולקבל אקדמיה ברמה גבוהה וטובה, נאותה, במוסדות האלה. ברור שיש סטודנטים מהדרום או מהצפון שלומדים באוניברסיטת חיפה. יש הרבה. הם נספרים פה בתור חיפה, הם לא נספרים פה בתור גליל. המטרה תהיה לנסות בשנה הבאה להביא אליכם שקף חדש שאומר שזה מפולג לא לפי מיקום המוסד אלא לפי אזור המגורים של הסטודנטים. זה קשה יותר אבל עם הלמ"ס אפשר לעשות הכול. זהו, תודה רבה לכם.

אני רוצה ברשותכם להתייחס לנתונים הראשונים שהצגנו של ה-OECD, גם כמי שמה לעשות, לא מוותרת. בגלל שהנתונים של ה-OECD הם באמת מרשימים, אז אני רק אדייק אותם. אנחנו מדברים על כמעט 24% מקרב אותם אנשים שיש להם השכלה על-תיכונית שהם בעלי תואר ראשון, 12.9% בעלי תואר שני כפי שאמרתי קודם. דוקטורט זה 1.3% מסך אותם בוגרים. אם אתם רוצים במספר מוחלט זה 52,000, כשהצעירים שבאים בעצם עם תואר מחו"ל הם ממש מעטים ביחס לאלה שלומדים כאן בישראל.

כמה אנחנו יודעים באמת שמגיעים מחו"ל לפה עם תואר?

מעט מאוד. אין את זה בתוך הפילוח אבל רוב מוחלט של הסטודנטים בעלי תואר שלישי הם סטודנטים שלומדים כאן בישראל.

אוקיי, מצוין, תודה רבה. אני אשמח לתת את זכות הדיבור לשלומי יחיאב, יושב-ראש אגודת הסטודנטים במדינת ישראל. תודה רבה שהגעת ואתה משתתף בדיון. אני אשמח לשמוע את דבריכם, הסטודנטים.

תודה רבה יושבת-ראש הוועדה על ההזמנה וקיום הדיון, ותודה השרה גם על ההצטרפות וכמובן על כל העבודה המשותפת בחודשים האחרונים, כל חברי הכנסת וכמובן חברינו ושותפינו מהמל"ג/ות"ת.

כמו שאמרנו וציינתם כאן ואנחנו מאוד מאמינים בזה, זה שנה מאוד משמעותית להשכלה הגבוהה בישראל. אנחנו מדברים על שנה שעדיין משבר הקורונה לא נגמר אבל קרו דברים גדולים בהשכלה הגבוהה, וכמו המהפכה הדיגיטלית, הלמידה מרחוק שתיכף נתייחס לזה קצת יותר נקודתית, שבהם אנחנו לא רוצים ללכת אחורה. הרבה מהשינויים המשמעותיים הטובים שקרו בהיבטים האלה, אנחנו היינו רוצים לראות אותם קדימה ותיכף אני אפרט.

נקודה משמעותית נוספת זה שבשנה הקרובה בהשכלה הגבוהה, ישרטטו את התוכנית הרב-שנתית הבאה שתסתכל חמש-שש שנים קדימה אל תוך ההשכלה הגבוהה, וכמו שנראה לי פרופסור שיין, חבר הכנסת ציין, זו ההזדמנות המשמעותית לגעת בשינויים הטקטונים שצריכים בהשכלה הגבוהה. אלה השינויים המשמעותיים הגדולים. השרה דיברה על הסוגיה של שוויון ההזדמנויות והתפתחות ההשכלה הגבוהה. גם אנחנו כציבור סטודנטים, דיברו פה על אוניברסיטה בגליל. צריך להגיד, אנחנו תומכים בזה בצורה מוחלטת ואנחנו חושבים שזה גם יגביר את המוביליות אבל גם את הרמה ואת האיכות האקדמית ואת ההנגשה, ולדעתנו זאת בשורה גדולה.

מעבר לטווח הארוך, הגענו לכאן היום אני וחבריי, וגם יש לא מעט סטודנטים וסטודנטיות שנמצאים איתנו גם בזום וברשתות החברתיות שצופים. חשוב לנו לדבר רגע על מה קורה עכשיו, כרגע, כי עדיין האפקט של הקורונה לא מאחורינו. עדיין המוסדות האקדמיים נמצאים בימים אלו ברובם תחת התו הירוק וחשוב לי להגדיש כמה פערים. כבוד יושבת-הראש, כמו שציינת, שבוע הבא התקנות אמורות להסתיים, ב-17 באוקטובר, אז אנחנו רוצים לתת כמה מהזוויות שלנו לקראת אותם דיונים, כי בסוף שם זה אמור להיסגר וזה עוד כמה ימים. אנחנו פשוט רואים בימים האחרונים מאז יום ראשון שנפתחו הלימודים, כבר צפו כמה אתגרים שחשוב לנו לדבר עליהם.

הנקודה הראשונה זה באמת ההוראה מרחוק. חשוב לנו להגיד שאנחנו לא רוצים ללכת אחורה. מצד אחד אנחנו מאוד מעודדים את החזרה הפרונטלית, הפיזית לקמפוסים. בקיץ האחרון ולאורך החגים אנחנו באמת סקרנו אלפי סטודנטיות וסטודנטים מכל הארץ, ואנחנו רואים שכמחצית מהם מדברים באמת שבהתחלה זה היה הכרח אבל יש שחיקה בסוגיה של איכות ההוראה, וזה ברור, ולכן יש חשיבות אקדמית משמעותית לחזרה הפרונטלית.

הנתון השני שאפילו לדעתי הוא עוד יותר חשוב, זה ש-80% מציבור הסטודנטיות והסטודנטים בישראל מצביעים על זה שהלמידה מרחוק שחקה את הקשר החברתי הכול כך חשוב בתקופה הזאת. אנחנו לא מדברים על התקופה שלנו, הקשר החברתי בדשא והאירועים. גם צריך להגיד שהיום ההשכלה הגבוהה כמו שראינו את הנתונים, זה המקום אולי היחיד שאנחנו רואים אנשים שונים מאיתנו, מאוכלוסיות שונות, ממרחבים שונים. המגע הזה והקשר הזה בתקופה הזאת בחיים הוא כל כך קריטי ולכן החזרה הפיזית הפרונטלית היא מאוד חשובה. אנחנו כהנהגה סטודנטיאלית מעודדים התחסנות ומעודדים את הדור הצעיר לבוא ולשמור על בריאות הציבור ולהגיע לקמפוסים תחת מתווה התו הירוק. לצד זאת חשוב להגיד שאנחנו גם מבינים שיש קבוצות שלא יכולות להוציא את התו הירוק או בוחרות שלא, ולכן צריכים למצוא את האיזון הנכון ואת האיזון הראוי כדי לתת גם את הפתרונות עבורם.

אנחנו הגשנו גם לוועדה וגם כמובן לשרה מתווה מדויק לפי מה שקורה כרגע, צף. אני לא אצלול לכל הנקודות הקטנות, אבל כן חשוב לנו למרקר את האזורים הראשונים. כמובן ראשון הסיפור זה ההוראה מרחוק. כשצריך להגיד מילה טובה, אנחנו אומרים. אנחנו לא רק מציפים את האתגרים. חלק מהקמפוסים בישראל עושים את זה בצורה מצוינת. לוקחים מערכים היברידיים, חלק עם מערכים של הקלטות. הם מבינים גם את האתגר לאלה שלא נמצאים, אבל גם מבינים את ההזדמנות שאנחנו מדברים פה על הקפיצה הבאה של האקדמיה, ונותנים את הפתרונות, אבל חלק לא. חלק מהקמפוסים, כרגע מבחינתם המענה החלופי שמחויב בחוק זה לשלוח את המצגות.

לא באנו פה לבוא לגעת במוסדות כאלה ואחרים אלא להיפך, המגמה הרחבה היא טובה אבל חשוב לנו גם שהנתונים האלה יאספו, שגם אם זה במסגרת הוועדה או במשרד החינוך והמל"ג, להתחיל מהשטח, לבקש לראות את כל המענים המקוונים, כי גם חלק מהדברים זה לא בגלל שהמוסדות לא רוצים לתת פתרונות. חלק מהם זה כי יש מוסדות שיש פערים. דין אוניברסיטה מבוססת זה לא דין מכללה מבחינת איתנות פיננסית ויכולות, ולכן צריך לראות אם יש פערים בהיבט הזה שהמערכת מלמעלה יודעת להסתכל עליה ולתת את המענים, אז זה מאוד חשוב. יש חופש אקדמי ואנחנו מאמינים בו, אבל צריך גם לייצר איזה שוויון הזדמנויות מסוים, שזה לא משנה אם למדת במוסד הזה או במוסד הזה, שתקבל את ההזדמנות לעבור את השנה הזאת.

נקודה שנייה שחשוב לנו להדגיש זה הסוגיה של ההכשרות המקצועיות. היום במסגרת התקנות, הכשרות מקצועיות אפשר ללמוד במסגרת התו הסגול, אבל צריך להגיד שיש מוסדות אקדמיים שמציינים שהם לא יכולים לפתוח את זה במסגרת התו הסגול ופותחים תחת תו ירוק. חשוב להגיד שהכשרות מקצועיות, אין מענה מקוון מקביל עבורם וסטודנטים וסטודנטיות שלא יכולים להגיע במסגרת תו ירוק להכשרות מקצועיות, המשמעות היא שהם לא יסיימו השנה את התואר. אנחנו הצענו פה מתווה וכתבנו מקומות שאי אפשר לייצר - - -

בעיקרון הם לא יכולים לעשות את זה. הם חייבים בהנחיות.

אם זה נכנס תחת ההגדרה של הכשרה מעשית כפי שהיא מופיעה, שזה לא דבר שאפשר להעביר אותו בצורה מקוונת, אז הם מחויבים לעשות את זה פיזית.

אנחנו בדקנו את זה מספר פעמים ושקלנו האם להחיל את התו הירוק גם על המעבדות וההכשרה הפיזית. הוחלט בוועדה שזה יישאר בתו סגול על מנת לא למנוע מסטודנטים לא לסיים את התואר שלהם בגלל שהם לא יכולים להגיע לשיעורי מעבדה. אנחנו נשמח לדעת איזה אוניברסיטאות למעשה לא מקיימות את אותן הנחיות בריאותיות שאנחנו העברנו.

גם צריך לזכור שהייתה פה הכרעה והיא הכרעה נהדרת, הייתה לדעתי טובה, שבתחילת הדרך הרי האוניברסיטאות לא חייבו את העובדים עצמם בתו הירוק. הסטודנטים חויבו אבל העובדים והסגל לא חויבו, ואנחנו שינינו את זה. אמרנו, זה קהילה אחת. היה פה דיון מאוד רציני בנושא הזה.

ולכן שמרנו ככל שניתן על אותו ביטחון של הסטודנטים שהגיעו גם למעבדות. אנחנו נשמח לקבל לידי הוועדה את שמות האוניברסיטאות והמכללות שלא מקיימות אחר ההנחיות ומחייבות בתו ירוק במעבדות.

אני כן אגיד בעניין הזה, כי אנחנו כן מוציאים תזכורות ומרעננים את ההנחיות ואת התקנות. התקנות הנוכחיות הן עד יום ראשון הקרוב, אז נראה, אבל אני אגיד שהטענות שמגיעות אלינו מהמוסדות, ושלומי ואני מדברים לא מעט על העניין הזה, הם באים ואומרים, אין לנו לפעמים את היכולת לוודא שהסטודנט הגיע לכיתה ויצא מהמוסד, כי הם מסתובבים. היישום של זה הוא יישום מורכב. הם צריכים לעשות את זה, ואני אומרת, צריך להבין גם את המורכבות במוסדות, של סטודנטים שמסתובבים ואין לך שליטה. אתה לא מצמיד להם מישהו ואומר להם, עכשיו סיימת את ההכשרה המעשית, צא החוצה מהאוניברסיטה או מהמכללה. רוב ההכשרות המעשיות, דרך אגב, נעשות מחוץ למוסדות כך שהבעיה פחות גדולה בעניין הזה, אבל אני אומרת, עדיין זה מורכב. אנחנו מרעננים את ההנחיות. המוסדות נמצאים כאן, שומעים את הדברים. הם אמורים לעמוד בתקנות ולמלא אותן.

צריך למצוא את הדרך. הרי הסטודנטים האלה לא יוכלו להיכנס לשיעורים כי בשיעורים הם לא יכולים לפי התו הירוק. אני ביקשתי גם מהמוסדות השונים לא להחמיר יותר ממה שכבר מוחמר ובאמת לראות איך אנחנו מנגישים את הלמידה הפיזית בקמפוסים לכמה שיותר, ובהכשרות המקצועיות במיוחד לכמה שיותר סטודנטים. הם צריכים את זה ואנחנו צריכים את זה, כי בסוף הסטודנטים האלה זה אותם אזרחים שיצאו לשוק התעסוקה ואנחנו נצטרך אותם בהרבה מאוד גזרות, לכן צריך למצוא את הפתרון לזה.

הערה קטנה בעניין התו הירוק והשכלה גבוהה, כי באמת זה יבוא לפתחינו בשבוע הבא. הרי זה לא היה מתחילת הדרך בהשכלה הגבוהה, תמיד הדרישה לתו ירוק, וככל שהתחלואה יורדת, אני מניחה שעכשיו הדיונים האלה מתקיימים, זה הרי לא מובן מאליו לא מבחינת הסטודנטים ולא מבחינת העובדים. כמובן שכשזה - - -, אז רלוונטי גם לעובדים, אבל זה כן משהו שהיה נכון לשקול עם ירידת התחלואה, עד כמה באמת הוא נדרש, המגבלות האלה. כל הזמן עושים את ההבחנות בדרישות התו הירוק בין דברים שהם פנאי ושהם בונוס, פעילות של אנשים שהיא לא מחויבת, לבין תחומים אחרים כמו חינוך, מסחר, בריאות, ששם לא מחייבים. השכלה גבוהה זה משהו שהוא נמצא בין לבין, מצד אחד חינוך וזכות לתואר וכו', מצד שני כן החובה שהם מטילים על המוסדות להמשיך ללמד גם מרחוק. זה לא משהו שזהו, מעתה ועד עולם ברור שתמיד יהיה תו ירוק במוסדות להשכלה גבוהה. עם התחלואה ועם האיזונים צריך לשקול מחדש ולשכנע שמבחינה בריאותית יש הצדקה להמשיך עם ההגבלה הזו לאור המחיר שזה גובה.

אם אפשר לתת עוד איזה זרקור קטן ממש לקראת סיכום כי זה הציר האקדמי, אבל אני מאמין שגם לקראת הדיון על התקנות עוד נרחיב עליו. יש את הסוגיה הכלכלית-חברתית. עדיין שנה שעברה הייתה הרבה יותר קשה עבור הציבור הצעיר בישראל. נתוני התעסוקה משתפרים. עדיין אנחנו מזהים שיש פערים.

אגב, בזכות כך שהצלחנו למנוע סגר. סגר נוסף על אוכלוסייה הצעירה במדינת ישראל היה יוצר משבר חמור, בין אם זה בתעסוקה, בצורה כלכלית, בכל כך הרבה דברים. היכולת שלנו ושל הממשלה הנוכחית על פי ההחלטות שהם קיבלו למנוע את אותו הסגר ולמצוא פתרונות יצירתיים, כולל עידוד להתחסנות וכולל קמפיינים שונים והקמפיין שמשרד החינוך בכלל עשה בעניין התחסנות של בני נוער וכו'. כל זה יצר את המערך שאיתו הצלחנו למנוע את אותו סגר שהיה ממוטט באמת את החבר'ה הצעירים פה במדינת ישראל.

אנחנו כמובן מסכימים מאוד ומחזקים, יושבת-הראש. יש זווית אחת שחשוב לנו להדגיש לקראת סיכום, שאנחנו בשנה הקרובה בפן החברתי-כלכלי, כי לצד השמחה וההתרגשות, אנחנו גם צריכים לראות שיש אוכלוסיות וקבוצות מסוימות שעדיין האתגר הזה לא מאחוריהם, והקבוצה שאני רוצה לדבר עליה זה היום הסטודנטים עם המוגבלויות בקמפוסים בישראל, וספציפית על תוכנית מאוד מרגשת שנקראת תוכנית "סמן", שזה סטודנטיות וסטודנטים מנהיגים ומנהיגות נגישות.

בשנה שעברה אנחנו באמת נאבקנו עבור כלל האוכלוסיות, ויש קבוצה שאני אומר, לא הצלחנו עדיין למצוא פתרון. אחד מהאתגרים, צריך להגיד, אתם קיבלתם את הירושה עוד מהיעדר ממשלות, מה שלא היה, והיום מדובר בקבוצה שפועלת בעשרות קמפוסים במדינת ישראל, כמה מאות סטודנטיות וסטודנטים שמגיעים יום-יום לקמפוס, גם עם וגם בלי מוגבלויות, בקבוצות חברתיות מרגשות שהם פועלים להגברת הזכויות של הסטודנטים, העלאת המודעות. בתוך תקופת הקורונה ראינו כמה הדבר הזה מציל ברמה האקדמית סטודנטיות וסטודנטים שהמערכת בתקופת הלמידה מרחוק הייתה באמת מורכבת.

הפעילות הזאת בזכות הדורות הקודמים שלנו בהנהגה הסטודנטיאלי, הצליחו לייצר מצב שהדבר הזה אפילו מתוקצב על ידי המדינה. המדינה הכירה בצורך הזה ותקצבה בכמה מאות אלפי שקלים את הפעילות הזאת בקמפוסים. כבר שנתיים שהתקציב הזה לא עובר לפעילות, ומדובר בעיקר במלגות לסטודנטיות ולסטודנטים שמפעילים את פעילות הקודש הזאת. השורה התחתונה, שבגלל מאבקים בין החשכ"ל ומשרד האוצר ומשרד העבודה והרווחה, אנחנו כרגע לא פותחים את שנת הפעילות בפעם השלישית עם מענה לאותם סטודנטיות וסטודנטים. התקציב קיים. זה פשוט שאלה של ביורוקרטיה.

צריך לציין לטובה את הפעילות ואת הפעילים הנמצאים כאן איתנו, והם מסמסים לנו תוך כדי. אני לא יודע אם רואים דרך הפייסבוק שלנו.

הנושא הזה ייבדק.

פה דווקא צריך להגיד, הות"ת והמשרדים הם לצידנו בנושא הזה. זה בעיקר שני המשרדים האלה שזורקים שנייה את הזוויות. בימים האחרונים משרד העבודה והרווחה כן לקח צעד קדימה ועובד איתנו. כרגע אנחנו מבינים שזה עבר לכיוון של החשכ"ל. תקציב קיים. אנחנו רוצים לפתוח את השנה הזאת עם בשורה מאוד משמעותית לציבור הסטודנטיות והסטודנטים. אני גם רוצה לנצל את ההזדמנות בלהודות להם על זה שהם לא מוותרים. בשנתיים האלה הם לא באו ואמרו, בגלל שאין תקציב אנחנו - - -. הם פעלו בהתנדבות מלאה אבל צריך להגיד, זה סטודנטיות וסטודנטים שהמלגה הזאת עבורם עוזרת לממן את התואר ואת שכר הלימוד, ואנחנו פה באמת צריכים את עזרתכם. אני באמת מאחל לכל הקהילה האקדמית שתהיה לנו באמת שנה הרבה יותר טובה מהשנה האחרונה ושגם נסתכל רחוק. שנחזור לקמפוסים ושכולנו נסיים בצורה טובה את השנה הזאת. תודה רבה.

תודה רבה לך יו"ר התאחדות הסטודנטים. כמובן השרה אמרה שהיא תטפל בעניין.

אנחנו נבדוק את זה. זה לא קשור אלינו אבל אנחנו בהחלט ננסה לבדוק מה הסיפור שם.

תודה רבה. כמובן שהוועדה תמיד זמינה לכם ופתוחה לכל הסטודנטים וקשובה לכם, וכמובן גם כאשר יגיעו התקנות החדשות, אתם מוזמנים להגיש כמו שהגשתם היום, הערות, וכמובן שהוועדה תתייחס אליהן במלוא הרצינות.

אני רוצה להעביר את זכות הדיבור לד"ר רפי אבירם, יו"ר פורום מנכ"לים, ור"ה, ועד ראשי המכללות.

צוהריים טובים ותודה רבה גבירתי היושב-ראש וגבירתי שרת החינוך, מכובדיי שם כולם. ראשית, באמת התרגשות גדולה של כולנו לפתוח את שנת הלימודים שרובה הגדול בקמפוסים השונים עם האתגר וכל הקשיים של התו הירוק ובדיקות הקורונה. בסך הכול המכללות מתמודדים יפה מאוד.

אני רוצה להצטרף לדבריו של סיו"ר מל"ג, פרופסור פרלמן שסיפר על המהפכה שהמכללות עשו בשנים האחרונות והיא נמשכת גם השנה. מגמת עלייה בסך הכול במספרי הסטודנטים במכללות השונות, והפיזור שלהם על פני כל הארץ מחייב את כולנו להמשך תשומת לב, ובתוך זה שרת החינוך והפרויקט של אוניברסיטה בגליל שכמובן יש לו משמעויות לכלל המכללות בצפון. אלה הם דברים שהם בלב השנה הקרובה של כולנו. כדי לשמור על המכללות ברמה הנדרשת ולהמשיך לקבל סטודנטים, צריך לזכור שהסגל האקדמי ממשיך לחקור ולהתקדם ולהתפתח, ובמכללות נושא המחקר, גם מחקר יישומי וגם מחקר בסיסי, אלה הם נושאים שהם בלב העשייה שלנו וחשוב לנו לראות אותם ממשיכים ומתקדמים גם בשנה הקרובה.

המכללות מהוות גשר לעולם התעסוקה, וגם כאן היכולת של המכללות והתרומה שלהן לכלל הפעילות, אנחנו חייבים להמשיך עם זה ומשתלבים עם היעדים כפי שמציבה אותם שרת החינוך ומציב אותם המל"ג. כולנו ביחד משתפים פעולה כדי להגיע לתוצאות טובות יותר. כמובן שהסטודנטים הם בלב העשייה שלנו והם כל הזמן מול העיניים שלנו. אנחנו משתפים פעולה עם התאחדות הסטודנטים הארצית ועם אגודות הסטודנטים המקומיות. אני חושב שנאחל לכולנו גם שנה בריאה וגם שנת הישגים אקדמית מוצלחת. תודה.

תודה רבה לך רפי אבירם. אנחנו מאוד שמחנו לשמוע וגאים כמובן במכללות בכל מדינת ישראל. הנתונים שאנחנו רואים על יותר סטודנטים שמקבלים תארים, אנחנו מבינים שזה גם בזכות המכללות. התנועה הזו שאנחנו רואים מהמרכז לפריפריה, שהיא באמת אודות לפעילות הענפה שלכם בתוך האזורים האלו, זה באמת עניין אידיאולוגי, משהו שאנחנו מבחינה ערכית רוצים לדחוף, ואנחנו מודים לכם המון על העבודה הלא פשוטה והמאתגרת הזו שאתם עומדים בפניה.

אני אפנה לדוברת האחרונה להיום, ד"ר יוכי פנחסי אדיב, יו"ר פורום המכללות הטכנולוגיות שביקשה גם כן את זכות הדיבור. שלום.

שלום, קודם כל צוהריים טובים. אני מברכת את פתיחת שנת הלימודים האקדמית שנפתחה ביום ראשון. אני רק אציין ששנת הלימודים נפתחה לא רק באקדמיה אלא גם במכללות הטכנולוגיות. אנחנו פותחים שני מחזורים, אחד ב-10 בחודש, השני ב-17 בחודש, עוד מספר ימים, יום ראשון הקרוב, פתיחת מחזור נוסף, שנתון נוסף במכללות הטכנולוגיות שמבצעות תהליכי לימוד לסטודנטים ממארג הסטודנטים במדינת ישראל. כ-32,000 סטודנטים פועלים במכללות הטכנולוגיות בלימודים של השכלה גבוהה, חלקם תחת מוסדות אקדמיים בשיתוף מוסדות אקדמיים, חלקם מה שנקרא ברשתות וחלקם כמפעלות עצמאיות. בסך הכול הלימודים במכללות הטכנולוגיות, כמו שנאמר על ידי מל"ג, בוצע בצורה הטובה ביותר בלימודים מה שנקרא מרחוק, אבל אנחנו מבינים שאנחנו צריכים להתכנס לתוך הקמפוסים, בטח ובטח כשאנחנו עוסקים בהכשרות מקצועיות או מעבדות, סדנאות וכל הקרבה שעוסקת בתעשייה.

ראשית, אני מברכת את שרת החינוך על הפעילות, על שנת הלימודים החדשה שנפתחת. אנחנו מבקשים לקבל כמובן קשב גם בזכותה, במשרד שאנחנו יושבים בתוכו שהוא משרד הכלכלה. אני רק אציין שהסטודנטים במכללות הטכנולוגיות שפועלות תחת השכלה גבוהה, כרגע לפתיחת שנת הלימודים נמצאים גם כן בסימן שאלה היות ושנת הלימודים במכללות הטכנולוגיות תיפתח בהחלט בסימן שאלה עקב אי עמידה של הממשלה בהסכם שעצמה היא כתבה, ברפורמה, בקידומן של המכללות הטכנולוגיות גם לנושא תקציב אבל גם לנושא ערך הלמידה, ואני מקווה שבהחלט גם מהוועדה הזו, ועדת החינוך, גם מוועדות אחרות וגם עצם החגיגה של פתיחת שנת הלימודים לא תפגע במכללות הטכנולוגיות. אנחנו נשמח לקשב, לשיתוף פעולה וכמובן למעקב אחרי מה קורה בתחום ההשכלה הגבוהה גם כן בתחום הטכנולוגיה.

תודה רבה לך יוכי פנחסי. אנחנו נעביר את הפנייה הזו לשרת הכלכלה ולמשרד הכלכלה על מנת לוודא ולראות באמת ששנת הלימודים נפתחת גם במכללות הטכנולוגיות, מקצועות מאוד חשובים שמדינת ישראל רוצה להמשיך ולהוביל בהם. גם אתמול הדבר עלה בדיון, וגם בנושא המגזר החרדי שמגיעים לא מעט אנשים לתוך אותם המקצועות והמכללות הללו, אז באמת הוועדה תעביר את דברייך לשרת הכלכלה בעניין הזה.

שרת החינוך, האם תרצי לסכם בכמה דברים?

ממש בקצרה, רק לאחל לכל הסטודנטיות והסטודנטים, כ-350,000 שנכנסו בשערי הקמפוסים בראשית השבוע, וכמובן גם לכל הסגל המקצועי בהשכלה הגבוהה, לאחל לכולם שתהיה שנה רציפה.

אני אתייחס רק במשפט גם למכללות להכשרת מורים. אם דיברנו קודם על הרצף ועל מה שאנחנו מצמיחים מתוך מערכת החינוך, אז עוד לפני שאנחנו מגיעים פנימה למערכת החינוך, אנחנו צריכים שהכשרת המורים במדינת ישראל תתחזק ותועצם. אנחנו נשקיע גם שם כדי שהמורים שיכנסו לתוך המערכת יוכלו באמת להוביל את כל מה שאנחנו רוצים להוביל בתוכם מבחינת החדשנות, הפדגוגיה האחרת וכו'. בסופו של דבר מי שירוויח בחזרה זו ההשכלה הגבוהה. זה מעגל שאנחנו צריכים לזכור שהוא קיים. בהצלחה לכולם.

תודה רבה לך שרת החינוך.

אני רוצה לציין שביקשנו זכות דיבור ואף אחד לא נתן לנו.

קודם כל רבים ביקשו זכות דיבור. לצערי זמננו מוגבל אבל אנחנו כמובן נקיים עוד דיוני המשך ואנחנו כמובן נעלה עוד ועוד דוברים שיבואו ויתנו לנו גם כן את דעתם. אני יכולה לומר שכל פנייה או כל אתגר, כמובן ניתן לשלוח במייל למנהלת הוועדה והיא כמובן תעביר את הדברים. אנחנו נמשיך ונקיים דיונים כמובן בנושא האוניברסיטאות והמכללות. זה נושא שאנחנו ניכנס לעומק, וכמובן נעבוד ונעקוב אחר ההתפתחויות של הוועדה לקביעת אוניברסיטה חדשה גם בגליל.

אני רוצה להודות לכל המשתתפים ולכל הנוכחים. אני רוצה להודות לך שרת החינוך, באמת על הרפורמות החשובות שאת מובילה. כולי תקווה שבעוד כשנתיים נשב כאן בוועדה ונראה את השיפורים האדירים בגלל פתיחה של אוניברסיטה בגליל, על התנועה של המעבר של הסטודנטים לצפון והכמות הגדולה יותר של סטודנטים, והכשרות ותארים. יש לך משימה מאוד קשה ומורכבת ואנחנו מאחלים לך בהצלחה. אנחנו כמובן מפה נמשיך לפקח ולעקוב אחר הרפורמות.

אני רוצה אולי בהזדמנות הזו גם לבקש להתחשב במה שאמרו הסטודנטים. למרות הרפורמות והתיקונים שאנחנו נערוך בתו הירוק ובמגבלות הקורונה, עדיין להמשיך ולאפשר להם גם למידה מקוונת. את זה אני אומרת כמישהי שלמדה את רוב התואר שלה בלימודים מקוונים באוניברסיטה הפתוחה. זה יותר מאתגר. זה לא פשוט אבל צריך לאפשר את הגמישות הזו בייחוד לסטודנטים שמגיעים מרקע כלכלי יותר קשה, סטודנטים עם הפרעות קשב ולימוד. צריך לאפשר את הדבר הזה ולראות איך אנחנו לא סוגרים אותו בגלל הקורונה.

עם זאת אני אומר שעלה בוועדה והתקיים דיון בעניין לימודים מקוונים גם בבתי ספר יסודיים ותיכונים, משום שהגיעו לוועדה לא מעט תלונות מהורים ומתלמידים על כך שגם במתכונת שבה הם יכולים ללמוד פרונטלית, וכבוד השרה, אנחנו בוועדה הדגשנו את החשיבות של למידה פרונטלית. הגיע לידינו למשל כל מיני טענות של הורים על כך ששבוע הלימודים שלהם צומצם ושיום אחד בשבוע, למרות שאין שום מגבלה של לימודים פרונטליים, המנהל הדגיש שפעם בשבוע הם ילמדו למידה מקוונת, כלומר היברידית.

כן, שתהיה למידה היברידית. נכון, יש מוסדות - - -

אנחנו מעודדים למידה היברידית אבל יש עם זה כמה קשיים, ספציפית בלימודים יסודיים למשל, שזה יוצר קושי וההורים עדיין צריכים להישאר עם הילדים בבית. יש את האתגר הזה. יש אתגר למשל שטענו בפנינו על ביטול חוגים, בין אם זה חוגי ריקוד או מוסיקה שהיו אמורים להיות בשיעורים ולכן גם לא עשו אותם בצורה מקוונת, או צמצום לארבעה ימים, כלומר תיכונים שהתחילו לימודים של חמישה ימים בשבוע פלוס יום אחד היברידי, ואז זה גם כן מקשה על ההורים. צריך לראות איך אנחנו מפקחים על זה ובודקים שהנושא הזה לא פרוץ.

אם יש דברים קונקרטיים, אז אנחנו נשמח לקבל, כי יש מקומות שבאמת עשו את זה בצורה מסודרת, אני חושבת שאפילו בצורה מאוד מוצלחת, אבל בטח לא בכיתות יסוד של א'-ב' שזה חלק מאיזושהי תפיסה פדגוגית כוללת. אם זה משהו שהוא טכני, אני אשמח לקבל דוגמאות ולבדוק אותן.

תודה רבה לך השרה. אני רוצה לאחל לכל הסטודנטים במדינת ישראל באמת שנת לימודים מוצלחת, פורייה, ואת היכולת לממש את כל הפוטנציאל שלכם. תודה רבה לכל הנוכחים, אני נועלת את הישיבה.


הישיבה ננעלה בשעה 14:29.