פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



7
ועדת החינוך, התרבות והספורט
04/10/2021


מושב שני



פרוטוקול מס' 16
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שני, כ"ח בתשרי התשפ"ב (04 באוקטובר 2021), שעה 8:19

פרק י"ח (תכנון ובנייה), סימן א' - היתר שימוש להפעלת מעון מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א-2021

חברי הוועדה: שרן מרים השכל – היו"ר
אימאן ח'טיב יאסין
משה טור פז
אלון טל
יוסף שיין

סגן השר אביר קארה



שיר סגל - מנהלת מדיניות רגולציה, משרד ראש הממשלה

חגי פורגס - מנהל תחום בכיר, תקנון והקמה, אגף מעונות, משרד הכלכלה

רות שוורץ חנוך - לשכת התכנון חיפה, משרד הפנים

יקירה גבאי - עו"ד, מינהל התכנון

אביעד שוורץ - רפרנט תעסוקה, אגף התקציבים, משרד האוצר

ביאן אסמעיל עאבד - עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד האוצר

שלומית גרינפלד גילת - עו"ד, רפרנטית חינוך, משרד המשפטים

רוסלאן עותמאן - עו"ד, משרד המשפטים

מירה סלומון - עו"ד, ראש אגף מינהל, משפט וכנסת, מרכז השלטון המקומי

יניב בר אור - מנכ"ל התאחדות מעונות היום

קרן אוחנה איוס - מנכ"לית חיב"ה, איגוד הגנים הפרטיים

לוסי חדידה - מנכ"לית גנים ברמה אחרת

דבי ספיר אליעזר - עו"ד, ראש הלשכה המשפטית, זרוע עבודה, משרד הכלכלה

אילנה טלר - משרד הבריאות

ציפי בורשטיין - עו"ד, יועצת משפטית, רשות מקרקעי ישראל

מיטל בק - עו"ד, עו"ס, המועצה לשלום הילד

חנן דגן - מנכ"ל איחוד גני הילדים

רותי יונה - יו"ר ארגון גני הילדים הפרטיים

עירית חדד - גננת, גן עולם קטן, חולון

ריקי בוחבוט - גננת, צור יצחק

קונסטנטין שוויביש - מנכ"ל איגוד מורים עולים

תרצה אטיה - פורום קהלת

נירה לאמעי רכלבסקי
תומר רוזנר

יהודית גידלי

אהובה שרון, חבר תרגומים




פרק י"ח (תכנון ובנייה), סימן א' - היתר שימוש להפעלת מעון מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א-2021, מ/1443

בוקר טוב. אני פותחת את ישיבת ועדת החינוך. ברוכים הבאים כולם. אנחנו חוזרים מהפגרה, לא שהיה לנו הרבה זמן מנוחה, בכל זאת התכנסנו כל השבוע, אבל אני שמחה לפתוח את הישיבה הראשונה במושב הנוכחי. תודה לכל חברי הכנסת שהגיעו, חברת הכנסת אימאן ח'טיב וסגן השר לענייני רגולציה, אביר קארה.

הדיון היום הוא בעניין הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022, התשפ"א-2021.

אני שמחה לפתוח את הישיבה. אנחנו פותחים את המושב כאשר אתמול החלו עיצומים ולמעשה השביתו חלק ממעונות היום, המעונות של ויצ"ו, נעמ"ת, כל המעונות שלמעשה מסובסדים על ידי המדינה. אנחנו מבינים שבמדינת ישראל יש אתגר לא פשוט. ברוך השם הילודה בין הגבוהות בעולם, יחסית, אם אנחנו משווים את זה לסוג האוכלוסייה, ובמדינת ישראל חסרים מעונות. לא רק שחסרים מעונות אלא חסרים מעונות איכותיים במחיר סביר לכל כיס והמטרה שלנו בסופו של דבר היא לדאוג שלהורים יהיו מעונות ולא סתם מעונות אלא מעונות איכותיים, והמעונות האיכותיים האלה צריכים לבוא גם במחיר שכל הורה יוכל להרשות לילד שלו. ככל שאנחנו נקל על אותם מעונות מבחינת רגולציה ובירוקרטיה מיותרת שמעסיקה אותם יום ולילה, שלא רק עולה להם הון עתק אלא גם מבזבזת זמן יקר של גננות שצריכות לעסוק בחינוך. הן לא צריכות לרדוף אחרי פקידים ואנשי עירייה. כך למעשה נוכל להוריד את העלות של אותו מעון. ברגע שזה עולה פחות למעון, כך גם ההורים בסוף ישלמו פחות. כך נוכל לייצר זמן איכותי יותר של הגננות עם הילדים במקום שיעסקו בבירוקרטיה.

לכן החוק הזה שאנחנו מביאים היום, לי ברמה האישית מאוד מאוד חשוב. חשוב לי להבהיר שהחוק הזה לא בא להחליף את חוק הפיקוח על המעונות. חוק הפיקוח על המעונות הוא חוק חשוב שחשוב לעמוד עליו. בנוסף לזה, ברגע שהחוק יגיע בינואר, אנחנו הרי מבינים שהמעונות היום יעברו ממשרד הרווחה, ממשרד העבודה, ממשרד הכלכלה למשרד החינוך במקום שבו הן צריכים להיות. הדבר יקרה בינואר. שם אנחנו נעשה רפורמה בכל מה שקשור לפיקוח על המעונות, להכשרה של הסייעות, להכשרה של הגננות. החוק הזה לא בא להחליף את חוק הפיקוח על המעונות. הוא בא לתת סיוע ועזרה, להקל על אותם גנים באיזשהו תהליך כפוי שמנסים להעביר אותם. המטרה שלנו היא להקל על הגנים ככל שניתן על מנת שיוכלו לעסוק במה שהכי חשוב וזה חינוך הילדים.

אנחנו נפתח את הדיון. אני אומר ראש שחשוב לי לשמוע את העמדות של כולם. חשוב לי לשמוע את כל עמדות המשרדים. חשוב שנקיים דיון מעמיק. חשוב שנשמע את הגננות. חשוב שנשמע את בעלי הפעוטונים, במיוחד עכשיו בצל העיצומים, את הקשיים שיש להם, על האתגרים שש להם. מה שצריך לתת לו מענה מבחינת תכנון ובנייה, אנחנו ניתן לו כאן. מה שצריך לתת פתרון מבחינת הפיקוח על אותם הגנים, אנחנו נעשה בחוק הפיקוח על המעונות וחשוב לומר את זה.

נפתח את הדיון. אני אתן את זכות הדיבור קודם כל לחברי הכנסת ולסגן השר ואחר כך לאוצר. סגן השר, אביר קארה, אתה רוצה לומר כמה דברים בפתיח?

כן. בוקר טוב שרן ובהצלחה. ועדת חינוך, ועדה מעוד מאוד חשובה בכנסת. בשבילי זה סוג של יום חג ואני חושב שגם של רבים מהצופים שלנו ב-זום, ממעונות היום הפרטיים. אנחנו לא יודעים על כל המסגרות ואחת הסיבות היא היתר שימוש חורג המיותר הזה שפשוט גורם לכל המסגרות האלה להתחבא במקום שנגלה איפה הן נמצאות ונוכל לתת את הטיפול ההולם. עבורי זה יום חג כי במשך שנתיים וחצי, אפילו בשלוש השנים האחרונות, זכיתי להכיר חלק מהאנשים שיושבים כאן, גם את לוסי, גם את קרן, וממעונות היום את יניב והרבה מאוד חבר'ה שכל מה שהם עושים בוקר, צהריים וערב, הם מתמודדים עם רגולציה מיותרת ועם בירוקרטיה מיותרת. זאת פעם ראשונה שאנחנו דנים בנושא הזה ולא בערב חג. בערב כיפור הלכנו לבקר במעון יום פרטי בחולון שעובר התעללות. אני חושב שאחת הסיבות שאני יושב כאן, זה בגלל אותו מעון פרטי. מ-1930 זה גן ילדים ובשנים האחרונות החמירו עליו את הדרישות – בניין פרטי, כניסה פרטית, חניה פרטית. ראינו את הכול ביחד בעינינו, כמה זה מרווח, כמה זה גדול, כמה כל אחד מאתנו היה רוצה לשים את הילדים שלנו באותו מעון יום פרטי של עירית בחולון ובעצם מה שהעירייה עשתה שם – דיברנו קודם על יוקר המחיה – היא סגרה את המעון הזה כשאין פתרון להורים במקום אחר. זה לא שיש חלופות. אין פתרון להורים במקום אחר ויוצא ההורים נפגעים, הסביבה נפגעת, הרווחה של התושבים נפגעת וגם החינוך נפגע בצורה מאוד מאוד קשה.

לכן אני חושב שהדיון כאן היום הוא סוג של דיון שמהווה יום חג. הוא גם יקל על מעונות הסמל שעכשיו נמצאם בשביתה כזו או אחרת. אולי אחת הסיבות היא הבירוקרטיה המיותרת שיש עליהם ומעלה את המחירים והם עוסקים בהרבה מאוד דברים בהם הם לא צריכים לעסוק, ואז במקום להשקיע את הכסף בכוח אדם איכותי – שזה מה שאנחנו רוצים, אנחנו רוצים שכוח אדם איכותי יטפל בילדים שלנו – הם כל היום עסוקים באלף ואחת דרישות מיותרות וברדיפה אין סופית אחרי אישורים.

אם כן, אני מאוד שמח שהנושא הזה עולה כאן היום בכנסת. את הייתה מלחמה להכניס את זה לתוך חוק ההסדרים אבל הייתה תמיכה של השרה אילת שקד והייתה תמיכה של השרה יפעת שאשא ביטון. אחרי שעשינו באמת מאמץ ובליץ בלילה האחרון, זה הצליח להיכנס.

אני עוד יותר שמח שזה הצליח להגיע לוועדה הזאת, לשרן אתה אנחנו חולקים את אותן תפיסות עולם. אני מקווה שבסוף נצליח להביא למצב שיהיה הרבה יותר קל גם לפתוח מעונות יום ושאנשים שמשקיעים את הכסף שלהם ידעו שהם יכולים גם להתפרנס בכבוד אבל להביא את החינוך הטוב ביותר לילדים שלנו וזה תלוי באנשים שנמצאים כאן. תודה.

תודה רבה לך סגן השר. חברת הכנסת אימאן ח'טיב.

בוקר טוב לכולם. אני מברכת על הישיבה ומקווה שהמושב הזה יביא תוצרים והצלחות. אני לא יכולה להתחיל את הדברים שלי בלי לדבר על הנושא הכי מדובר עכשיו וזה הנושא של המטפלות במעונות היום, השביתה שלהן ותנאי ההעסקה שלהן. אני חושבת שמן הראוי, לפני שנדבר על פתיחת מעונות יום, אנחנו נדאג שמי שנמצא בתוך מעונות היום – אם אלה המטפלות ואם אלה הילדים – יהיו להם את התנאים הפיזיים, הרגשיים, המבניים, התנאים הכי טובים כדי שהילדים שלנו יתפתחו גם בצורה התקנית ביותר.

אני רוצה שכבוד יושב ראש הוועדה תיקח את הנושא לידיה ותקדם אותו בכל פורום בו את נמצאת.

הדבר השני שאני רוצה להתייחס אליו, חודש אוקטובר. חודש אוקטובר הוא חודש המודעות לסרטן השד. אני רוצה לפנות לצוותי המורות, לצוותי ההוראה בבתי הספר, למחנכות וגם למטפלות, גם בגני הילדים. מה לעשות, המקצוע הזה הוא מקצוע נשי, ומה לעשות שהרוב המוחץ של חולות סרטן השד הן נשים, ומה לעשות שאין מספיק מודעות לנושא הזה וכנראה אין מספיק עשייה בנושא הזה. אני רוצה לשים על השולחן שלך, כבוד היושבת ראש, ולבקש ממך שתקדישי לנושא הזה ישיבה כדי שנוכל לדבר עליו, שהמורות יהיו מודעות למה שקורה בגופן, שיהיו רגישות לאותם תלמידים ותלמידות שמגיעות מבתים בהם יש בבית חולת סרטן ושייתנו את היחס המתאים ואת המענה המתאים.

הדבר האחרון שאני רוצה לדבר עליו זה נושא הישיבה, מעונות היום והמבנים של מעונות היום. אני חייבת להתריע על המצב הקשה בתוך החברה הערבית בנושא הזה, על היעדר מסגרות, על חוסר יכולת של ההורים לשלם למסגרות הקיימות שהן מסגרות רשמיות ושצריך לשלם להם סכום נכבד ומי כמוך יודעת את זה, כמי שיש לך עכשיו תינוקת קטנה שתהיה בריאה.

לכן אני חושבת שהנושא של מעונות בתוך החברה הערבית צריך טיפול ממוקד ותוכנית מיוחדת. נכון שלפני מספר שנים הייתה הצעה לרשויות לבנות מעונות יום בסבסוד מלא, רק צריך להקצות חלקת אדמה, מגרש בתוך הישוב. מה לעשות שהרבה פעמים המדיניות כאילו מביאה פתרונות אבל לפני הפתרונות ומול הפתרונות יש חסמים שצריך קודם להסיר אותם. לכן הנושא של מעונות היום, ספציפית בחברה הערבית, הוא נושא מאוד מאוד בעייתי והלוואי עלינו כבוד סגן השר שיהיו לנו אותם מענות פרטיים ברמה שאתה מדבר עליהם ותהיה לנו היכולת גם כהורים לשלם באותם מקומות.

אני שמה כאן מספר נקודות. אני מקווה שכבוד היושבת ראש, תיקחי אותן בחשבון ושיתקיים דיון מעמיק ונצליח לתת פתרונות גם במקום הזה. זה לא יקרה בישיבה אחת, בישיבה הזאת, אבל צריך להתחיל תהליך של מדיניות בנושא וללכת על הכיוון הזה.

דבר אחרון. אם אנחנו כבר מדברים על נושא של מעונות, אנחנו יודעים שאנחנו לקראת העברת נושא המעונות בגילי לידה עד שלוש למשרד החינוך. אני מקווה שהשנה הזאת תהיה שנת התארגנות מקיפה ומלאה כדי שהמעבר הזה יניב פירות ושווה ולא נישאר באותו מקום ובאותו מעמד ורק יוחלפו הכובעים ואת מי שאחראי על הנושא. יש הרבה מה לדבר ולספר בנושא הזה. תודה.

תודה רבה לך. אני רוצה לחזק אותך על הדברים. אני רוצה שהחוק הזה של שימוש היתר חורג לא יהיה כמו לפני כן. אני רוצה שזה יהיה חוק שיתאים לכל האוכלוסיות ולכל המגזרים. אנחנו מדברים כאן על חוק תכנון ובנייה ואם פתאום מכניסים לי תקנה על רישוי של פעוטון, שכדי להוריד את הילדים צריך לפחות שני מטרים או שלושה מטרים מדרכה, אז צריך להבין שברוב הכפרים הערביים אין מדרכה וצריך להתחשב בזה. גם שם הם זקוקים לפעוטונים והם לא בהכרח יעמדו בכל מה שאפשר אבל הם גם זקוקים לפעוטונים איכותיים וטובים וצריך להתחשב גם בתנאי התכנון והבנייה שאנחנו מבינים שהם יותר מאתגרים גם במגזר הערבי וגם במגזר החרדי. ראינו איך בני ברק בנויה ואנחנו מבינים את האתגרים האלה. לכן גם כאשר אנחנו מדברים על החוק הזה, חשוב לי שהוא יהיה אוניברסלי, שהוא יתאים לכולם ופשוט יקל על כלל האוכלוסיות.

אני רוצה לתת למשרד האוצר. מי יציג בפנינו את הצעת החוק?

בוקר טוב לכולם. התחלת את הדיון והתייחסת לשביתה בחלק ממעונות הסמל, אפילו חלק קטן מהמעונות שזכאים לקבלת סבסוד, אבל רוב הילדים בישראל נמצאים במסגרות פרטיות שהן לא תחת הסמל. לא ברור לגמרי מה מספר הילדים ומה מספר המסגרות. אנחנו יודעים על כמה אלפים והשאלה המשמעותית היא כמה אלפים. זה אחד מהדברים שהתיקון הזה בא לפתור.

כמו שאמרת, יש את חוק הפיקוח שעבר ב-2018 והוא חוק שבא להתחיל להסדיר את הנושא הזה של מעונות היום הפרטיים שעד אז לא ממש היה מוסדר והם היו לגמרי מתחת לרדאר. חלק ממה שקרה תוך כדי יישום החוק, יש בעצם מעונות רבים שמפחדים להירשם באגף למעונות יום, שהפיקוח הזה יחול עליהם, בגלל החשש שלהם מההיתר לשימוש חורג ומהרשויות המקומיות.

הנושא הזה הוא מאוד משמעותי. מאחר שמאוד חשוב לנו הפיקוח שיהיה על מעונות היום, אנחנו רוצים לעודד את הרישום של אותם מעונות, במיוחד בהיבטים החשובים יותר שכבר קיבלו ביטוי בחוק הפיקוח והתקנות הראשונות שעברו בתחילת השנה, כך שנוכל לפעול יחד עם המעונות, לשפר את האיכות שלהם ולאפשר להם להתרכז, כמו שאמרת, בדברים החשובים ולא ברגולציה ובבירוקרטיה שלא תורמת.

באופן כללי אנחנו עדים לזה שיש דרישות רבות ושונות מהרשויות. אין אפילו כל ודאות רגולטורית בנושא של מעונות היום הפרטיים, מה הדרישות שהם צריכים לעמוד בהם מבחינת הרשות ברגע שהם יבקשו את ההיתר לשימוש חורג. אין להם כל כך ברירה אלא לבקש את ההיתר כי רובם פועלים בבתי מגורים, בבתים פרטיים, כי אין ממש קרקע שמוקצית למעונות יום. הדרישות האלה יכולות להביא או לייקור עלויות משמעותי למעונות לא משום הסיבות שציינת שהיינו רוצים שבהן הם ישקיעו או לסגירה של חלק מהמעונות, מה שאחר כך ייצר בעיה גדולה גם להורים.

נראה לי שנציגי מעונות היום יוכלו להרחיב ולהתייחס לפירוט הדרישות בהן הם נתקלים במהלך ההליך הזה, מה זה דורש מהם, איזו התעסקות הם צריכים ואילו עלויות נלקחות מהם. ניתן להם להציג את זה. המטרה של ההצעה הזאת היא להוריד את הנטל הזה מהם ולהעלות אותם כך שכן יהיו מעל הרדאר ולא מתחתיו ושיירשמו בחוק הפיקוח ונוכל לדעת ולוודא את הדברים החשובים.

הצעת החוק הזאת היא יחסית פשוטה. היא אומרת מעונות יום בהם עד שישה ילדים יהיו פטורים לגמרי מההיתר לשימוש חורג. מעונות יום עם בין שבעה ל-36 ילדים, יעברו הליך חליפי שיהיה במקום הוצאת היתר לשימוש חורג. זה יהיה הוצאת היתר לשימוש כמעון אבל הוא יהיה היתר הרבה יותר פשוט במטרה ליצור מסלול ירוק ואם אין פגיעה מרחבית משמעותית, ההיתר הזה יינתן תוך זמן קצוב על מנת לתת ודאות למעונות ולא למשוך ואתם חודשים ושנים בבקשות והיתרים תוך כדי שהם לא יודעים אם בסוף יאשרו להם או לא. מעונות בבתים פרטיים, אפילו כתבנו בחוק שתהיה אפשרות להקלות נוספות אם כל הבית הוא בבעלות המעון. כל המטרה היא שבסוף המעונות האלה יהיו על פני השטח. ברגע שהם יהיו רשומים ברשות המקומית ובאגף למעונות יום, נוכל להתמקד בדברים החשובים וזה איכות הטיפול עצמו שניתן במעונות.

תודה רבה. משרד ראש הממשלה, אגף רגולציה. מישהו רוצה להציג את הדברים?

כן. אני מצטרפת לדברים שאמר אביעד. החוק הזה נולד כצורך בעקבות ההסדרה של חוק מעונות היום. מעונות רבים לא נרשמו ואנחנו רוצים לדעת עליהם. כדי שהתהליך הזה יקרה, אנחנו צריכים להגיע לתהליך. רוב המעונות כבר נמצאים בשטח ופועלים. אף פעם הם לא יכלו להגיש בקשה להיות חוקיים שלא דרך השימוש החורג, לא הייתה בתב"ע אפשרות לעשות את זה ונדרש לעשות את זה דרך ההליך התכנוני של השימוש חורג שיש לו עלויות רבות. מהרגע שמשרד העבודה – היום משרד הכלכלה, האגף למעונות יום – העביר את חוק מעונות היום, אנחנו יודעים על הגנים ואז יש מבחינתם חשש שידרשו מהם את העלויות של השימוש החורג. מאחר שבראש ובראשונה האינטרס הגדול שלנו הוא לדעת עליהם, להתחיל לפקח עליהם, לוודא שהם עומדים בדרישות החוק, בטיחות, הכשרה וכדומה – אנחנו רוצים לעודד את הרישום שלהם. אנחנו מקווים שהדבר הזה ייתן את הפתרון ומצד שני יאזן בין השיקולים התכנוניים של טענות של שכנים לגבי רעש וכדומה.

תודה. משרד הכלכלה. חגי פורגס, אתה רוצה להגיב ולהציג את הדברים?

זה פחות תחום שנוגע אלינו. אנחנו מתעסקים יותר ברגולציה של חינוך-טיפול וכאן זה יותר בהיבטים תכנוניים. אנחנו כמובן מברכים על כל הקלה רגולטורית ובירוקרטית על מעונות היום אבל לעצם העניין אנחנו פחות קשורים לנושא.

תודה. משרד הפנים. גברת רות שוורץ חנוך.

אנחנו ממינהל התכנון. אני אומר שבעקרון אנחנו תומכים בהצעה והיינו מעורבים בהליך כתיבת ההצעה והחשיבה עליה. יש לנו כמה הערות טכניות אבל יש איזושהי הערה מהותית ואם אפשר, אני אומר אותה עכשיו.

כן.

בהליך של שימוש חורג יש אישור של גורמים מאשרים, שבעיניי החשובים הם הג"א וכיבוי אש. אנחנו ביקשנו שמאחר ואין כאן הליך של שימוש חורג ומאחר ובעצם הרגולטור, המפקח, הוא ממשרד העבודה, שייכתב באופן חד משמעי שהוועדות לא צריכות לבדוק ולבקש את האישורים של הג"א וכיבוי אש, כדי שלא יהיו שאלות בנושא הזה, כדי שנדע שכל הנושא הבטיחותי, במיוחד של כיבוי אש, נמצא בחלק של הרגולטור ולא בחלק של הוועדות המקומיות. היום זה ההליך. הם לא יכולים לקבל היתר לשימוש חורג בלי האישורים האלה ואנחנו רוצים שכולם ידעו שאין צורך באישורים האלה, בהליך הזה. היה לנו סעיף כזה, כך החוק פורסם, ומשום מה הוא ירד.

לא, לא היה.

אנחנו מציעים להכניס אותו.

כרגע הרגולטור לא בודק את זה.

הוא לא מעוניין.

הוועדה המקומית בהגשה לא תבדוק את זה.

רק שיהיה ברור שהוועדה המקומית לא אחראית על בדיקת הנושאים האלה.

ברגע שנגיע לקראת הסעיפים, תוכלו להעיר. אנחנו לא רוצים להוסיף, בטח שלא על מה שלא קיים היום, על מנת להקשות עליהם.

כבוד היושבת ראש, לא ביקשתי להוסיף.

כן. רק להדגיש.

ביקשתי שיהיה ברור שהם לא בודקים את זה. זה הכול.

בסדר. משרד החינוך, יש איזושהי תגובה? אתם רוצים לומר כמה דברים בפתיחה? הם נמצאים אתנו? לא.

אנחנו נעבור לדוברים שהגיעו גם כדי לספר לנו. אני רואה שנמצאות אתנו כאן גם גננות. נתחיל עם קרן אוחנה, יושב ראש פורום הגנים הפרטיים.

תודה כבוד יושבת הראש על קיום הדיון החשוב הזה. זה ממש מרגיש כאילו אנחנו עושים היסטוריה. אני יכולה לומר שבאופן אישי אני חובשת כאן שני כובעים. כבעלת גן ילדים פרטי כאן בירושלים.

סליחה. אני רק אומר כאן שמי שמעוניין לדבר – בין אם הוא בוועדה ובין אם הוא ב-זום – בבקשה לשלוח לנו או הודעה ב-זום עם השם או להעביר אלי פתק ואני אדאג להכניס אותו לרשימת הדוברים.

כמי שחוותה את החוויה הזאת של הוצאת היתר לשימוש חורג על הגן הפרטי שלי והשקיעה את מירב המשאבים, כדי לסבר את האוזן אני רק אתן לכם סכום. אני הוצאתי על גן של 24 ילדים 300 אלף שקלים כדי לקבל היתר לפרק זמן קצוב של חמש שנים. חוויה מאוד מאוד קשה ואני רוצה לומר לכם שלשקל יש ערך וככל שתחלק אותו וכמה שלא תחלק אותו, בסוף, כשאתה משקיע בבירוקרטיה, זה שקל שיורד מהילד ומההורים שלו.

זה סכום אסטרונומי.

כן. זה סכום אסטרונומי.

למי הלך הכסף הזה?

לאדריכל, לקונסטרוקטור, להיטל השבחה, למס שבח, ליועצים שונים ומשונים שנדרשתי לבדיקות כאלה ואחרות, לוועדות המקומיות, להתנגדות שכנים, לבית משפט, לעורכי דין ובסוף בסוף עד שסיימתי את התהליך, גם נגמר לי פרק הזמן של השימוש החורג. לקח לי בערך שלוש שנים לקבל את ההיתר שבסופו של דבר קוצצו מהתקופה שקיבלתי היתר שזה אבסורד שלא נשמע כדוגמתו. אני יכולה להגיד לך שאני מפעילה גן בשכונת שיקום כאן בירושלים, שהיא צפופה ועמוסה למשעי, שכמות הילודה שם גם הולכת וגדלה כי יש שם גם מרכז קליטה, וככל שתנסה או תשתדל לבנות שם מעון, לא תמצא קרקע, לא אפורה ולא חומה ולא ירוקה כדי לבנות. אם אני סוגרת את הגן שלי שם, כנראה שלילדים לא יהיה לאן ללכת. אני תומכת בעמדתה של יושבת ראש הוועדה ובעמדתו של סגן השר. אני חושבת שילדים צריכים להיות בסביבת המגורים וקרוב למקום המגורים ולהקל על הבירוקרטיה כדי לאפשר חינוך טוב.

אני יכולה להגיד לכם שבאופן אישי פתחתי את הגן לא ממקום עסקי וכלכלי. פתחתי אותו אחרי שבעת מדורי גיהינום של טיפולי פוריות, אחרי שנולד לי ילד שלא מצאתי לו מסגרת. כל כך חיכיתי לו שגם לא יכולתי לשחרר ולשים אותו בידיים של כל אחד והחלטתי שאני שמה את הילד שלי ובונה מסביבו גן כמו חומה ומגדל. אני חושבת שחינוך עושים באהבה ומי שלא יאפשר לאנשי חינוך טובים לייצר חינוך טוב, בסופו של דבר ייתקל בדברים שאנחנו לא רוצים לשמוע עליהם.

אני כן חושבת שאנחנו צריכים להעצים את חוק הפיקוח. אנחנו בעידן חדש. חוק חדש גובר על חוק ישן. ברוח התקופה שיש לנו ילודה גוברת ויש לנו מדינה מתקדמת, אני חושבת שיש מקום לחינוך הפרטי ויש אפשרות לאפשר להורים לבחור את החינוך שבו יתחנך ילדם.

אני כן חושבת, כבוד יושבת הראש, שבמעמד ישיבה ראשונה שני דברים חייבים להתקיים. האחד, הקפאת הליכים של הרשויות המקומיות כרגע, שהן כחרב מאכלת מעל גנים שנמצאים בהליכים האלה של השימוש החורג ונמצאים תחת סכנת סגירה. הדבר השני, לאור העובדה שחוק התכנון והבנייה שייך לתחום החקיקה הפלילית, כל גננת טובה, גם זאת שאת הלכת לראות, היום נמצאת תחת רישום פלילי, מה שאומר שלימים היא גם לא תוכל לעמוד בדרישות חוק הפיקוח מכיוון שצריך להגיש היעדר רישום פלילי. ראשית, צריך להוציא מחוק התכנון והבנייה מההליך הזה של שימוש חורג את הקביעה הזאת שמי שפתחה גן והרשות המקומית או שכן מתנגד לכך, היא כרגע הופכת להיות עבריינית. היא לא עבריינית. היא מישהי שמתמודדת עם בירוקרטיה ורגולציה של מדינת ישראל. זה שם עליה רישום פלילי מיותר לחלוטין. היא לא עבריינית. היא אשת חינוך טובה שרוצה לתת שירות לילדים במדינת ישראל.

הדבר הנוסף הוא הקפאת ההליכים המתקיימים. כמי שמכירה את הוועדה או מי שמלווה את הוועדה לזכויות הילד, לפחות 12 שנים, אני יודעת שיכול שייקח לנו זמן לטפל בחקיקה הזאת עד תום ועד להצבעה. כל מי שכרגע עומד נגדה הליך פתוח של בקשה לשימוש חורג והיא מול ועדה מקומית או ועדה מחוזית או התנגדויות כאלה ואחרות, אין לה סיכוי לשרוד עד תום התהליך. אני מבקשת ממך לפנות ליועץ המשפטי ולבקש הקפאת הליכים.

אני חושבת שאת צודקת, שצריכה להתקיים אחידות בתחום. היום חוק התכנון והבנייה והיתר שימוש חורג בו, יושב על תקנות עירוניות. מה שנדרש בתל אביב, זה לא מה שנדרש בירושלים. מה שנדרש בחיפה, זה לא מה שנדרש ברהט. ברגע שתייצרי אחידות וקו אחיד, מי שיבקש לפתוח גן ילדים פרטי במדינת ישראל, ידע בדיוק מה הצ'ק ליסט שהוא צריך לעמוד בו ולא בהכרח לפי המקום בו הוא גר. לא יכול להיות שיש רשויות מקומיות שמקלות ויש רשויות מקומיות שהן פשוט מתנהגות כמו מאפיה. סליחה שאני משתמשת במלים קשות.

אני חושבת שעניין הבטיחות, מה שאמר אן ממשרד הפנים, קבוע וטמון היטב בחוק הפיקוח. יש סעיף שלם על בטיחות שדורש עמידה בתנאים כאלה ואחרים שמייתרים המון סעיפים בתוך חוק התכנון והבנייה, היתר לשימוש חורג. ולכן, אם אנחנו בוחרים להישען על חוק הפיקוח, תובילו כמו משפך לתוך החקיקה הראשית הזאת, תורידו מהתקנות את הדברים שמיותרים. חבל שאנחנו צריכים כל הזמן להתנהל מול רגולטורים כאלה ואחרים שמקשים עלינו ומייצרים לנו עלויות נוספות.

אני חושבת שבעל עסק הוא בעל אינטרס לתת את השירות הטוב ביותר ללקוחות שלו. מי שבחרה לעסוק בחינוך, הלקוחות שלה הם ילדים. היא לא תקל ראש, לא בבטיחות, לא בכוח אדם ולא בהתהוות ולא בהתנהלות. בסופו של דבר כן, פרנסה היא לא מילה גסה ואנחנו רוצים לחלק את השקל בצורה הוגנת. אפרופו השביתה של המטפלות.

לטובת חבר הכנסת ששאל אותי לאן הולכות העלויות, אני יכולה להגיד לך שאני במדינת ישראל עסק לכל דבר. זה אומר שעל כל שקל שהורה משלם לי בגן, אני משלמת 17 אחוזים מע"מ, ארנונה עסקית, 30 אחוזים מס שולי, הוצאות של מעסיק שבסופו של דבר משאירים אותי עם השקעה בשקל של 21 אגורות. אני משלמת היום על 74 מטרים גן, 24 אלף שקלים ארנונה עסקית לעיריית ירושלים, 330 שקלים למטר, כסף שיכולתי להשקיע בכוח אדם איכותי ואז המטפלות לא היו יוצאות לשביתה כי המעסיק היה תומך בהן. אני משלמת 17 אחוזים מע"מ על הכנסה שהורה לא מזדכה על כך. אני נותנת לו קבלה וחשבונית מס, אבל מה הוא יכול לעשות עם זה? אפילו שוטרים, אפילו כוחות הביטחון מקבלים הטבה מהמדינה, החזר של 300 שקלים לחודש. זאת בדיחה. זה כסף שאני זורקת אותו בבחינת שלח לחמך. אני משלמת ביטוח לאומי עובדים, ביטוח לאומי עצמאים, ביטוח לאומי מעסיקים. אני משלמת את אותו הכסף שוב ושוב ושוב ואני יכולה לתת לכם נתונים משנת הקורונה.

אני בגן שלי החזרתי 180 אלף שקלים להורים ממקום הוגן על אף ההסדרים וההסכמים, מה שגרם לגן שלי כמעט להגיע לפשיטת רגל. במקום שאני אפרנס את שבעת הילדים שלי, אני מביאה מהבית כסף לגן מכיוון שאני מאמינה בשירות שאני נותנת ואני עושה חינוך באהבה. אני עורכת דין ואני מחזיקה גן ילדים מהסיבה הפשוטה שזה מה שאני אוהבת לעשות בבוקר, לקום ולקבל את האהבה והתמיכה שאני לא אקבל בשום מקום אחר. לא רוצה להשתמש בתעודה שיש לי כעורכת דין, מי אמר למי, מי התגרש ממי, מי דרס את מי. אני רוצה לקום בבוקר ולספק עבודה לשמונה נשות צוות שלא ימצאו את עצמן בשוק הפתוח, שהן אוהבות ילדים, שעוד אין להן את ההכשרה המתאימה, שהן רוצות ללמוד, שיש להן את האהבה, שהן מלוות אותי דרך, 16 שנים, וכל יום אני מפחדת שידפוק לי פקח על הדלת.

תודה שאת משתפת אותנו. אני יודעת שבכלל עסק בישראל, אני מסירה את הכובע בפני בעלי העסקים הפרטיים במדינת ישראל. אני יודעת עד כמה המערכת הבירוקרטית והרגולטיבית פשוט מתעללת בכם יום יום. זה ברור לי. דברים פשוט בלתי הגיוניים שראינו. הדבר היחיד שאת רוצה לעשות זה לטפל ולאהוב את הילדים הקטנים האלה. זה סוג הגננות שאני רוצה לראות במדינת ישראל.

זה מה שרואים במסגרות הפרטיות.

כבוד היושבת ראש, אני רוצה לחזור להיות גננת. יש לי שלושה תארים בחינוך. אני באתי ממשרד החינוך. הייתי עשר שנים בננת במערכת. אני עומדת בכל דרישה של הכשרה ואני ירדתי כדי לראות מאין באנו ולדעת לאן נלך אבל אני כבר הרבה זמן לא גננת. אני הרבה זמן יועצת בטיחות, מעבירה קורסי עזרה ראשונה, מכשירה את הצוות שלי, רצה לרשות המקומית, מדברת עם הפקח הזה, מתמודדת עם כיבוי אש, מתמודדת עם חברת חשמל, מתמודדת עם כל כך הרבה דברים שהם הכי רחוקים מלהיות גננת. אני קמה בבוקר עם דפיקות לב כדי לדעת מי הבא שידפוק לי בדלת ויגזור קופון. אנחנו היינו צריכים לצאת לרחובות כדי לבקש עזרה מהמדינה, לשמור על העסקים שלנו פתוחים. יושבים כאן נציגי משרד האוצר, יושב כאן כבוד סגן השר ויצאנו יחד לרחובות כדי להתחנן, על מה? כדי להתחנן שלילדים יהיה לאן לחזור? הרי אנחנו יודעים שבסוף – ועכשיו אני אומרת משהו אולי קצת בהתנשאות – שאנחנו צוואר הבקבוק של המשק. כשלא יהיו גני ילדים פרטיים או מסגרות חינוך, להורים לא תהיה יכולת לצאת לעבודה. גילי לידה עד שלוש, אלה ילדים שצריכים השגחה מתמדת. ילד כזה שיהיה בבית, ישאיר את ההורה בבית. זה יגדיל את מערך האבטלה, זה יוריד את המוטיבציה באוכלוסייה, זה ייצר לנו מסגרות קטנות בתוך מקומות שלא נוכל לעבור עליהם. אנחנו תמכנו בחוק הפיקוח, אנחנו בעד השגחה יתרה, אנחנו חושבים שהאחריות של המדינה היא על הילדים יחד אתנו אבל אנחנו כן כאן כדי לשבת ולעשות את הדברים ביחד. אני חושבת שיש מקום לשמוע את השטח, אני חושבת שאנחנו יודעים להגדיר את הצרכים שלנו ואת היכולות שלנו וכל מי שחושב שהוא יכול לגזור קופון על ראש של ילד, הוא ממש מתבלבל.

אנחנו כאן כדי לעשות היסטוריה ואני ממש מודה לך ולסגן השר על המקום הזה כי הגיעו מים עד נפש. אני מבחינתי יכולה לומר שאפילו הדיון הזה, אפשר לסגור אותו, לנעול את הישיבה ולומר שסיימנו עם היתר לשימוש חורג. מבחינתנו פטור מוחלט בלי מ-6 עד 12, מ-36, מ-78.

בלי להשאיר עיזים.

בלי. יש חוק פיקוח שקבע תקינה, איקס מטרים, פר ילד, פר מבוגר, עם דרישות בטיחות ודרישות הכשרה. למה עכשיו להגיע בואו נשיטם על הסוגריים עוד סוגריים? בואו נחליט על השורות הקטנות, עוד שורות קטנות? אני עורכת דין, אני יודעת לקרוא. אני שומעת מה נאמר ואני מפחדת מהעיזים האלה. זה כמו להגיד היה לנו טוב לשבת על סיר הבשר, מה נכון לנו. מבחינתנו שייגמר בפטור משימוש חורג. המונח הזה עבר מהעולם. ילדים הם לא שימוש חורג ואנחנו לא צריכים לפטור מסגרות חינוך מדברים כאלה ואחרים כשיש חוק פיקוח. חוק חדש גובר על חוק ישן. שחררו אותנו מדבר הזה. מינימום שבמינימום, כדי שנוכל להמשיך לעבוד, במקסימום פדגוגיה, הכשרה, פיקוח, בטיחות, עזרה ראשונה וחינוך טוב במדינת ישראל. מה לעשות, יש ערך לשקל. בואו נחלק אותו נכון. שחררו אותנו ממה שלא צריך. תודה רבה על זכות הדיבור. ממש תודה.

תודה רבה לך.

אני חושב שאי אפשר לבטא את הדברים בצורה טובה יותר מכפי ששמעתי כאן מקרן, גם עם הרגש של גננת אבל גם עם כל כך הרבה שכל וכל כך הרבה תובנות אלים הן הגיעו בשנים האחרונות. פשוט לא להאמין. כך נראה בעל עסק שעובר במדינת ישראל התעללות. פשוט התעללות על ידי הרשויות. קודם כל, כל הכבוד לכן. אני כל כך גאה בכן. כל מעונות היום הפרטיים משלמים מסים, משלמים מע"מ, מעסיקים עובדים בשכר יותר גבוה מכפי שמשולם במעונות הסמל, בלי לקבל את ההטבות של מעונות הסמל, בלי לקבל הנחה בארנונה ובלי לקבל הטבה במע"מ, אתם משלמים לא רק את המשכורות של העובדים שלכם אלא אתם גם מחנכים את הילדים שלנו. אני גאה בכם. אתם גם משלמים את המשכורות שלנו ואני חושב שאנחנו צריכים לזכור את זה ואני אתך לגמרי. צריך להביא לפטור משימוש חורג לחלוטין.

תודה רבה ותודה ששיתפת אותנו בחוויות שלך מהשנים האחרונות ובכללץ

אפשר לשאול שאלה?

כן. אני גם נותנת לך עכשיו את זכות הדיבור, אם תרצה להרחיב.

אני לא רוצה בינתיים להרחיב אבל קודם כל באמת לומר תודה לקרן אוחנה. הדרך בה את מתבטאת, בה את מתארת, במקצועיות וברגישות, היא נוגעת בנו. היא כל כך חשובה לוועדה הזאת שבאמת מנסה להבין בצורה כל כך עמוקה את כל נושא הרגולציה ונושא החינוך. כולנו באים לכאן במטרה לנסות להיטיב ועדות כמו שלך, היא בהחלט מטלטלת את חברי הוועדה שצריכים לראות את הדברים מהשטח כמו שתיארת. אני באמת מברך אותך על העדות הזאת.

אני רוצה לשאול אותך שאלה אחת. אחרי אנחנו מסירים את החסמים האלה שעל פניו נראים באמת חסמים בלתי אפשריים שמזעזעים את אמות הספים של העבודה שאת עושה, איזה חסמים כן היית משאירה? את הרי גם מייצגת גוף, את מייצגת אנשים ואנחנו יודעים שיש חששות להורים. את עצמך ביטאת את החשש הזה כשאמרת שלא רצית לשלוח את הילד שלך שנולד בטיפולי פוריות כי את אמרת שאת חוששת.

נכון.

זאת אומרת שזאת לא תיבה נקייה לחלוטין. יש חששות שקשורים לנושאים שהם רגולטוריים, לנושאים של מבנים, לנושאים של מורים, של מחנכות וכן הלאה וכן הלאה. לכן הייתי אומר לך שברמה החיובית כרגע תבואי ותני לנו את הטבלה שלך ותגידי זה וזה כן חייב להיות בפיקוח. לא יכול להיות הכול פרוץ כי אנחנו יודעים שבמדינת ישראל לא כולם – ואני לא אומר את זה לגנאי – הם כמוך, שבאים עם אותו חזון ועם אותו רגש. לדעתי החריגים תמיד מעידים – אולי לא טוב אבל הם תמיד יעידו – על הכלל והמחוקק חייב לעבוד לפי החריגים כי כל ילד עבורנו הוא קריטי. אם חלילה יקרה לילד אחד אסון, כל מה שנאמר בוועדה הזאת כבר לא רלוונטי.

לכן אני אבקש ממך למנות כפי שמנית בצורה כל כך רהוטה את הנושאים שאת חושבת שכן עלינו לשים סייגים עליהם.

אני מודה לך על השאלה. היא בהחלט במקום והיא מבליטה ומחזקת את מה שעשינו בשלוש השנים האחרונות עם חוק הפיקוח. בעצם ההיתכנות של הבקשה לפטור משימוש חורג יכלה להתקיים רק בעליית שני חוקים מקבילים. ראשית, עבר חוק הפיקוח על מעונות יום ומסגרות לפעוטות שמסדיר בדיוק את מה שאמרת כרגע. כל הדברים שאנחנו משאירים נמצאים בחוק שיושב עכשיו על כל מסגרת משבעה ילדים ומעלה שכוללים בעצם את הבטיחות, את ההכשרה, את התזונה, את ההיתכנות של המבנה, את התקינה וכולי.

הדבר השני הוא חוק המצלמות. יש חוק שהוא חוק תומך בחוק הפיקוח שבעצם מחייב התקנת מצלמות בכל מסגרת מעל שבעה ילדים, מה שמאפשר יתר פיקוח גם על ידי משרד הכלכלה היום או משרד החינוך בעתיד, משטרת ישראל וכמובן הדבר הראשון, בראש ובראשונה שאני שמה לנגד עיני, אלה ההורים במדינת ישראל. אנחנו ראינו בשנים האחרונות את החשיפה והעלייה באלימות בקרב מסגרות. אני חושבת שזה יותר חשיפה כי יש קצת יותר מודעות וקצת יותר רצון של ההורים לעקוב אחרי מה שקורה עם הילדים שלהם, ובעצם כשהורה נכנס לגן והוא יודע שהגן אמור לעמוד בדרישות חוק הפיקוח ולעמוד בדרישות של אישור ראשוני או רישיון עסק, הוא יודע שמי שיקבל את הרישיון עמד בתנאים מצטברים מאוד ארוכים. יושב כאן גורם ממשרד העבודה והרווחה, חגי, שעברנו תהליכים מאוד מאוד גדולים בחקיקת חוק הפיקוח שגם על תקנותיו עוד יש לעבוד אבל כל מה שאתה מבקש, בעצם קיים. זה לא שחלילה עכשיו אם הוועדה תפטור אותי משימוש חורג, פתאום ייווצר לי איזשהו רווח כספי כזה שאני אומר איך נפל עלי כל הטוב הזה. אני פשוט מעבירה את המשאבים שהשקעתי בשימוש חורג למשאבי שאני אשקיע בחוק הפיקוח, בהכשרת הצוות שלי, בשליחת העובדות לקורס עזרה ראשונה, בהתקנת מצלמות, בקורסי התנהלות בטוחה, בהעברת המבנה בהתאמה לגילי לידה עד שלוש בבטיחות שלו ובשמירה על שלומם וכבודם של הילדים.

יש מסמך חיובי שיוכל להיות מנוסח אל ידכם?

הוא קיים.

החוק הוא חוק. אני חושב שגם ראוי לאור ההתנסות שלכם לבוא ולומר לנו, רבותיי, המשאבים האלה, אתם מסייעים לנו, יש לנו עדיין מה לעשות. ראינו חריגות עצומות והחריגות האלה מעידות על כאלה שעושים טוב אבל החריגות האלה, כל התמונות שאנחנו רואים, מספיק שיש לך דיווח אחד בטלוויזיה שמראה לך פגיעה בילדים, אז כולם מדברים על המערכת שהיא פרוצה לחלוטין. לכן אתם צריכים להראות לנו מעבר לחוק.

אתה צודק.

זה לא ממש נכון.

הפטור משימוש חורג לא קשור לזה.

רגע. יש לנו שני חוקים. אחד למעונות הפרטיים ואחד למעונות המסובסדים שזה חוק הפיקוח. יש לי כאן גם את הרשימה של כל הנהלים, של הרישיונות, של הבטיחות. אנחנו יודעים מה זה לקבל רישיון עסק במדינת ישראל, בטח כשיש לך חוק מיוחד ספציפי שאתה צריך לעמוד בו בגלל שהנושא כל כך רגיש ומדובר בפעוטות שרובם עדיין לא יודעים לדבר, להתלונן ולבטא את עצמם. הדברים שנדרשים נמצאים כאן. יש גם מקום לתקן אותם. אגב, בינואר כאשר זה יעבור למשרד החינוך, זה יצטרך לעבור שוב דרך הוועדה. חלק מההסכמים הקואליציוניים הם באמת רפורמה בכל מה שקשור לפיקוח, להכשרות, לכל הדברים האלה לכן בינואר זה יגיע. חשוב לומר את זה. החוק שאנחנו דנים בו היום הוא להיתר שימוש חורג. הרבה פעמים העירייה ניצלה אותו כאיזשהו סוג של כלי כפול בנוסף לרישיון שהם צריכים לקבל, גם היתר שימוש חורג ופתאום הם מפילים עליהם את כל הדברים. אני אומר אולי בזהירות שאמנם עיריות צריכות את המעונות האלה, אבל חלקן לא מעוניינות בזה ולכן משתמשות בכלי הזה כדי למנוע את הבנייה שלהם.

ברשותכם, אני רוצה לעבור לדובר הבא. יניב בר אור, התאחדות מעונות היום שנמצא אתנו ב-זום. נשמח לשמוע את תגובתך לחוק.

תודה רבה על הדיון החשוב הזה. ההתאחדות קמה אחרי שעבר חוק הפיקוח וחוק המצלמות. למעשה הבנו, בעלי הגנים הפרטיים, שאושרנו עבריינים לחוק תכנון ובנייה, חשודים בחוק המצלמות ונטולי כל זכויות אל מול מעונות הסמל. החלטנו להתאגד ולהקים את התאחדות מעונות היום הפרטיים. אני כל כך מברך על ההסכמה סביב השולחן כי באמת היה לא פשוט להגיע למקום הזה. אני רוצה להודות לכל אחד ואחת מהנוכחים, ולך יושבת הראש וכמובן לאביר קארה שדוחף את זה יום ולילה.

אני רוצה לספר לכם גם את הסיפור האישי שלי. אני בן לשוטר, 31 שנים שהשתחרר בדרגת רנ"ג. אשתי גננת בוגרת אורנים. היינו במלחמת לבנון השנייה וחשבנו מה לעשות והחלטנו לפתוח גן ילדים כי היא לא יכלה להגיע למקום העבודה שלה. אבי זכרו לברכה אמר לי שהוא לא רוצה לשחרר אותי מהכלא, לך תבדוק מה צריך לעשות. הלכתי ובדקתי עם הרשות המקומית ואמרו לי שעד גיל שלוש תעשה מה שאתה רוצה. כל עוד לא מתלוננים עליך, תעשה מה שאתה אוצר. אבי לא הסתפק בזה ואמר לי לך תעשה מה שצריך ובדקתי וחפרתי באתרים והבאתי בודקי בטיחות ולימים השקענו למעלה ממיליון שקלים כדי להקים את הפעוטון בכרמיאל שלימים היה שם דבר עד שהתחלף לנו שכן. כשהתחלף שכן, לא מצא חן בעיניו שיש לנו גן ילדים לידו והוא טען שהוא לא ידע שיש מספר ילדים כזה. זה מבנה דו משפחתי, 200 ומשהו מטרים, עם 40 ילדים, עומד בכל הדרישות עם אישור של עורך מבדקי הבטיחות, כיבוי אש, יועץ חינוכי וכל המטפלות מוסמכות ואנחנו עשינו את הדברים ועוד לפני שנוצר החוק כבר עמדנו בכל הדרישות ויכולנו לעבור את הדרישות של חוק הפיקוח בהליכה לאחור עם ידיים קשורות מאחורי הגב.

אני חייב לפרגן לרשות המקומית שלי כי ראש העיר אמר עד שהמדינה לא תחליט מה עושים, את הגן הזה לא יסגרו ולכן לך תילחם דבר הזה. כרגע אל תעשה שימוש חורג. אז הגיעה הקורונה והוועדה עוד המשיכה ללחוץ והקורונה לחצה והגן שלי נסגר על כל ההשקעה שהשקענו. אני רוצה לומר לכם שגם במקומות אחרים, גנים נסגרים משימוש חורג. הייתי שמח להביא אליכם את משה אילוז מבאר יעקב שהפסיד 850 אלף שקלים בגן חמד, גן לחירשים. הוא הפסיד 850 אלף שקלים כי הוועדה, אחרי כל ההשקעות, לא הסכימה שהוא יקבל את שימוש חורג. נמצאת אתנו כאן עירית חדד שתספר לכם את הסיפור שלה. היא הפסידה מאות אלפי שקלים. תרצה מתל אביב שהפסידה 250 אלף שקלים.

אני חייב לומר לכם שאנחנו קוראים את הנוסח המשפטי ואחרי כל הרגש וכל ההתרחשויות – וזה באמת לא פשוט לא לפתוח עסק ולא לסגור עסק ואנחנו עוד נשלם את החובות האלה עוד הרבה שנים קדימה אבל היום אנחנו חייבים לעזור לדור המדבר. אנחנו חייבים לעזור לאנשים האלה שזה כל עולמם. לעסוק בחינוך, לקום בבוקר ולעסוק בחינוך, זה כל עולמם. זה מפעל החיים שלהם וזה מפעל חיים שעובר מאם לבת. היום, כשאנחנו רואים את התקנות ואנחנו אומרים פטור לשימוש חורג, חשוב לדעת שבאמת הפטור הזה יינתן לכולם בצורה שווה. זאת אומרת, יש לי כבר מעון שעובד בתוך השכונה, הוא נותן שירות בתוך השכונה, הוא לא יכול לצאת החוצה לאזורי תעשייה, הוא לא יכול להיות במקום אחר. גם אם המדינה תבנה, היא לא יכולה לשכנע אימא לנסוע חצי שעה הלוך וחצי שעה חזור כשיש לה את המעון הפרטי מתחת לבית שלה, מעון שנותן לה שירות מצוין, שיש לו שם מצוין וצריך לשמור על האנשים האלה וצריך לשמור על מפעלי החיים שלהם כדי שהם לא יקרסו.

נכון לעכשיו החוק מאלץ שבמקרה של שבעה ילדים עד ל-36, הצעת החוק מאלצת להגיש בקשה ועדיין להיות כפופים לרשויות המקומיות ולאישורים שלהן. כמוש אתם בעצמכם הזכרתם יש רשויות מקומיות שלא נזכיר את שמן שהן מפעילות בעצמן רשת מעונות ואנחנו מהווים להן איזושהי תחרות ולא מתאים להן אנחנו נהיה כאן. הן ממש מתנכלים. גננת בתל אביב שעשתה את כל מה שצריך ורק בסוף בסוף אמרו לה שדלת הכניסה שפרצו לא מאושרת, אז לא תקבלו היתר לשימוש חורג.

אחרי שהשקיעה את כל הכספים.

יכלו להגיד לה בהתחלה אבל בחרו לסחוב אותה ולתת לה להשקיע. מה שצריך לעשות כאן זה להגיד שאתה קיים, אתה כבר עובד, תודיע שאתה קיים, תודיע שיש לך את האישור להפעלת מעון יום על פי חוק הפיקוח, אתה עומד בתקנות חוק הפיקוח, בטור ד' בתקנה 4, ואתה לא צריך יותר מזה שום דבר, ולא משנה מספר הילדים כי מספר הילדים באמת נקבע בתקנה 4 טור ד' בתקנות חוק הפיקוח. לשם אנחנו צריכים לכוון, שנהיה כפופים לא לתמנון רב זרועות שיד אחת שלו נותנת לנו רישיון והיד השנייה לוקחת את הרישיון. זאת אומרת, אנחנו במקם אחד משקיעים בחינוך ומעודדים יזמים לפתוח ולהיות במקום שהמדינה לא נמצאת בו ולא הייתה שם כל כך הרבה שנים, וביד השנייה השלטון המקומי פשוט לוקח, בגלל חוק ישן שאין לו שום קשר לשום דבר, בטח לא לשלומם וביטחונם של הילדים כי ברגע שהעברנו את חוק הפיקוח וברגע שטיפלנו בכל התנאים להפעלת מעון יום לפעוטות, אז כל מה שנשאר בתוך השימוש החורג, זה 180 שקלים אגרת בנייה ואגרת הקמה לרשות המים כשאף אחד לא יודע מה רשות המים מקימה שם אבל לוקחים 150 שקלים למטר. היטלי השבחה ולך תבוא, נבדוק, נחשוב, נדון, ניתן לך תשובה ולא תקבל כי לא אוהבים אותך כאן בעיר או מכל סיבה אחרת ולא משנה מה תעשה, עכשיו לא תקבל היתר לשימוש חורג. כבר שמענו את זה.

אני מאוד מאוד מבקש שתאפשרו גם לעירית חדד לספר את הסיפור שלה כי הסיור שלה הוא באמת אחד המצמררים שתשמעו.

אני רוצה לומר לכם. אם יש לי מבנה שהוא מבנה פרטי, הוא לא מבנה דירה של שלושה-ארבעה חדרים שאפשר להכניס שם עד 36 ילדים, אבל אם יש לי מבנה פרטי של יותר ממה שמבנה דירתי רגיל יכול לספק ויש לי דו משפחתי של 200 מטרים או וילה של 400 מטרים, למה להוריד את הגרזן על 36 ילדים? אם אני עומד בדרישות חוק הפיקוח, אני בסך הכול רוצה להודיע לרשות המקומית שאני כאן כבר הרבה שנים, אין לי שום התנגדויות, אין לי שום דבר, תנו לי את האישור. זה כל מה שצריך לעשות.

אנחנו ניכנס לפרטים עת נתחיל להקריא את הצעת החוק. אין צורך כרגע להתייחס. אני כמובן אתן גם הזדמנות לכולם לומר את דברם על כל סעיף וסעיף. אנחנו נקיים דיון מעמיק בעניין. ברשותך, או מילת סיכום או שנעבור לדובר הבא כי יש לנו עוד רשימה ארוכה.

לסיכום. אני רוצה להודות לכם על הדיון הזה ועל התיקון המסתמן בחוק הזה. זה חשוב לנו מאוד אבל גם חשוב לי מאוד להזכיר. הוזכרו כאן נושאים של בעיות מרחביות. חברים, חשוב להבין שכל הנושא של רעש, מ-7:00 עד 11:00 לא יכול להיחשב כנושא של רעש. נושא של פינוי אשפה, בואו נשים עוד פח ונפנה בתדירות יותר גבוהה. נושא של חניה, חברים, בתי ספר, אני יכול לשלוח לכם מכאן, מחיפה, בית ספר שהבן שלי לומד בו שבשעות ההורדה יש עומס כי זה רחוב חד סטרי. בכרמיאל, היכן שגרנו, ברחוב האיריסים, יש עומס. בהרבה מאוד מקומות בארץ יש בתי ספר וגני ילדים בשכונות, בתוך רחובות חד סטריים, בתוך רחובות הולנדיים, בתוך כל מיני מקומות שבמהלך השנים הרשויות החליטו ששם לא יכולים להיות גנים פרטיים אבל כן יכולים להיות בתי ספר וגנים עירוניים.

מאוד חשוב לי כאן, גם לגבי הבעיות המרחביות שאנחנו לא נדרוש מהגנים הפרטיים את מה שהמדינה לא מסוגלת לדרוש מעצמה.

תודה רבה לך. הדוברת הבאה, לוסי חדידה, מנכ"לית גנים ברמה אחרת.

אני מברכת על הדיון שאנחנו מקיימים היום. קודמיי כבר הרחיבו. אני רוצה לחדד וקודם כל לענות לחבר הכנסת יוסי שיין. אמרת שצריך איזו הגנה מסוימת. מבחינת תקנות חוק הפיקוח, אנחנו בשאיפה שברגע שיורידו מאתנו את כפל הרגולציה שהיא עם עלויות מאוד נכבדות, ברגע שכל מסגרת תצטרף לתקנות חוק הפיקוח, מה שהיום לא נעשה והרעה יכולה להגיע משם, ברגע שהם יכנסו לתהליך הזה, זה יעשה סוג של דרך שהרעות יצאו מאתנו. זה סוג של הגנה כי הרגולציה של שימוש חורג לא נותנת את ההגנה הזאת. היא רק נותנת עלות כספית. מבחינת חוק הפיקוח שאנחנו מברכים עליו, הוא מאפשר גם לרתום את השטח להיכנס לתהליך הזה ומבחינתנו זה מבורך. כל מסגרת חינוכית באשר היא שזאת המהות של ההקמה שלה, היא באמת תעשה דרך של פדגוגיה, של הכשרה, של כל הלמידה שמשתמעת מהמונח הזה של מסגרת חינוכית.

מבחינתי זה באמת מבורך. ברגע שיורידו מעל ראשינו את התהליך הזה של שימוש חורג, אני כמנכ"לית ארגון באמת הבאתי את השטח וכבר יעלו כאן שלושה חברי ארגון שמשקפים את המציאות היום יומית שלהם את הדרישה הזאת של שימוש חורג, שזאת עירית חדד מחולון, שזה קוסטה מהרצליה ושזאת ריקי מצור יצחק שנסחטת באיומים על ידי הרשות כאשר עד ינואר היא צריכה לשלם 23 אלף שקלים כי אם היא לא תשלם ייסגר לה הגן שנמצא בבית פרטי, בפינה, לא מפריע לאף שכן. הלקוחות שלה מחנים מעבר לכביש. הם לא מחנים ברחוב שלה כדי לא להפריע וגם זה מהווה קושי לרשות שמתחרה ברוב המקומות, כפי שציין יניב. הרבה רשויות מתחרות בנו כעסקים פרטיים וזה מהווה קושי וחשש יום יומי לגבי העסק שנבנה מהלב ומדברת מול כולם כאן בעלת גן ילדים, מעל 20 שנים, שנאלצתי לסגור כי לא עמדתי – מעבר לדרישות הכספיות – בשכר לעובדות ש-55 שקלים לשעה לא הספיקו להן הן רצו 70 שקלים לשעה. לנוכח כל ההשקעה היום יומית בעסק, מעבר לילדים, לא יכולתי לעמוד בשכר הזה לעובדים. בצער רב נאלצתי לסגור עסק, אהבת חיים, בשל קושי לעמוד בשכר ראוי ומכבד את ההון האנושי שכן שאפתי שייכנס למסגרת שלי.

לגבי מבנים מסחריים שבתקופה זו לצערנו נסגרו ונשארים נטושים, אנחנו כן היינו שמחים שיינתן מענה שלא נצטרך אולי להיות במבנה מגורים אלא שבאמת נקבל תשתיות כמו של מעונות הסמל וכמובן מקבל מוסד חינוכי במקום שלא מפריע לאף אחד והוא כן קיים והרשות כן יכולה להקצות לנו אותו. אפילו שנשלם עליו שכירות, ואין בעיה, הכול בסדר, אבל לפחות יהיה לנו שקט לעשרים השנים הקרובות וכל המבנה הזה יהיה מותאם כמו למעונות הסמל ומותאם מבחינה מבנית, בטיחות וכל מה שצריך. אנחנו פשוט נכנסים ועובדים במהות לשמה הוקמנו.

הדבר שהוא הכי חשוב בתקופה הזאת זה לתת הנחיה גורפת לכל הרשויות לגבי הקפאת הליכים. החברה מצור יצחק לא יודעת אם להשקיע את הכסף הזה שאין לה. אחרי הקורונה הרבה מסגרות סגרו את שעריהן באמת בצער ובכאב ורובן מהטובים שבנו. סגרו את שעריהן בגלל העול והפגיעה הכלכלית. אני ממש אשמח שתהיה הקפאת הליכים באופן גורף לכל הרשויות כדי לתת לנו לעבור ובאמת לעבוד במה שזה הייעוד שלנו. זאת השליחות, פשוט לחנך את דור העתיד, את האוצר של המדינה שהוא הילד הקטן הזה וזאת המטרה שלנו.

יושבת ראש הוועדה, תודה על זכות הדיבור.

תודה רבה לך. אני אשמח אם משרד המשפטים ייתן מענה לעניין הקפאת הליכים פליליים נגד גננות שנמצאות כרגע בעניין של עבירה על היתר שימוש חורג בלבד. לא גננות שהתעללו, אלא רק לעניין שימוש חורג.

רק על חוק התכנון והבנייה.

רק על חוק התכנון והבנייה, בין אם הן לא ידעו או לא קיבלו אישור מהעירייה. האם ניתן להקפיא את ההליך? האם הן באמת ייחשבו עברייניות פליליות בגלל עניין היתר שימוש חורג?

בוקר טוב לכולם. אני ממשרד המשפטים. קודם כל, משפט כללי. אני חייב להגיד שהצורך והאינטרס בהפעלת מעונות יום ברור לכולנו ואף אחד לא מקל ראש בזה. יחד עם זאת, צריך לזכור שיש שיקולים אחרים, שיקולים תכנוניים, שגם הם צריכים לקבל ביטוי. אני חושב שהתיקון שמונח בפניכם היום, הוא באמת מאזן נכונה בין השיקולים האלה. התיקון הזה בסופו של דבר היה תוצר של משא ומתן ארוך וממושך ומה שאנחנו מציגים היום מאזן בין כל השיקולים, בין מכלול השיקולים הקיימים, ובסופו של דבר יש כאן הקלות מאוד משמעותיות לגבי מעונות יום ואת זה צריך לזכור. זה כאילו קצת מתפספס כאן אבל צריך להגיד את זה. יש כאן הקלות מאוד משמעותיות לעומת המצב הקיים.

גם אנחנו מבינים שזה היה לא פשוט להגיע לנוסח המשפטי ולאזן.

נכון, אבל כן חשוב לי להדגיש שבסופו של דבר יש כאן הקלות. אם תהיינה הקלות נוספות, האיזון הרגיש הזה שבאמת הושג אחרי משא ומתן ממושך וארוך, עלול להיות מופר. כן חשוב לומר את זה.

לגבי הקפאת אכיפה. חשוב להדגיש שאי אפשר להקפיא באופן גורף הליכים שמתנהלים. הדרישה כאן היא לבוא ולהקפיא הליכים שמתנהלים. אין דבר כזה. אנחנו קיבלנו פניות בעניין הזה. העניין גם נבחן. אין אפשרות להקפיא הליכים מתנהלים. בסופו של דבר צריך לזכור שבקשה להיתר לשימוש חורג היא לא סתם נטל בירוקרטי. יש רציונלים מסוימים שהשימוש החורג נועד להגן עליהם. בסופו של דבר נכון להיום, לפני התיקון הזה, הפעלת מעון יום או הפעלת כל עסק אחר בניגוד לדיני התכנון והבנייה, הדבר הזה מהווה עבירה על חוקי התכנון והבנייה.

יותר מזה. העניין הזה הובא לפתחו של בית המשפט העליון בעתירה שהוגשה כנגד האכיפה שמתבצעת נגד מעונות יום שפועלים ללא היתר לשימוש חורג והעתירה הזו נדחתה ובית המשפט הדגיש את הרציונל שעומד מאחורי השימוש - - -

אנחנו עכשיו למעשה מקלים בצורה משמעותית על העניין הזה.

ודאי.

למעשה העבירה שהייתה נגיד לפני שנה, היא לא הולכת להיות עבירה עכשיו. השאלה שלי היא האם אותן גננות – בין אם זה בתום לב, בין אם זה מתוך תסכול, בין אם זה מתוך מאבק אישי מול עירייה – למעשה הורשעו בעבירה של היתר שימוש חורג, עומדים מולן הליכים פליליים על היתר שימוש חורג בלבד. משום שאנחנו מתקנים את החוק ומה שהן עברו בעבר, למעשה לא תהיה עבירה בעתיד. האם יש אפשרות מהבחינה הזאת לביטול הליכים, להקפאת הליכים, להסרת העבירה הפלילית מאלו שכבר הורשעו?

ליועץ המשפטי יש הערה.

בוקר טוב. אני יועץ משפטי של ועדת הפנים וכאן כשחקן אורח.

שחקן חיזוק.

אני מקווה. יש כאן שאלה שהיא במקומה. אנחנו רוצים עכשיו לאפשר לאנשים שיפעילו מעונות יום להגיש בקשות להיתר לשימוש חורג. אנחנו רוצים לתת אפשרות לבעלי מעונות שפועלים היום להגיש בקשות להיתר לשימוש להפעלת מעון כאשר ההצעה מבקשת, אם היא תתקבל ויש להניח שהיא תתקבל, התנאים יהיו הרבה יותר מקלים והרבה יותר מצומצמים בהיקפם ובדרישותיהם. נניח אחד מבעלי המעונות שנפתחו נגדו הליכים שהוא פועל ללא היתר לשימוש חורג, עכשיו הוא רוצה להכשיר את עצמו והוא מגיש את הבקשה הזאת להיתר להפעלת מעון שהתנאים שלה הם מאוד מקלים. אני באמת לא מבין איזה טעם יש להמשיך בהליכים שמתנהלים מולו בגין זה שאין בידיו היתר לשימוש חורג. יש היגיון רב, ואני מציע שתשקלו את זה, במצב שבו בעל מעון מגיש בקשה לפי החוק החדש שיעבור ומן הסתם יש איזשהו תהליך שהבקשה הזאת צריכה לעבור, אנחנו מקווים שהתהליך יהיה מאוד מאוד קצר, אבל יש תהליך שהיא צריכה לעבור, זה נשמע ממש לא הגיוני שבאותו זמן גם ימשיכו להתנהל נגדו הליכים לגבי פעולה ללא היתר לשימוש חורג.

אני מבין את מה שאתה אומר אבל בסופו של דבר ללא קשר אנחנו מדברים על תיקים שמתנהלים ומנוהלות על ידי - - -

תיקים מיותרים.

מיותרים ועוולה.

אני מציעה שתיקחו את זה, הוועדה מבקשת לעצור הליכים פליליים כנגד גננות. אנחנו מבקשים לבטל את האישום הפלילי לגננות מהעבר. זו בקשה של הוועדה. אני מבקשת שתיקחו את זה למשרד המשפטים, יתקיים דיון נוסף בשבוע הבא ואז תחזרו אלינו עם תשובה אחרי שקיימתם דיון מעמיק בסוגיה הזאת כי לנו הדבר הזה חשוב.

בסדר. רק משפט אחד. צריך לזכור שבסופו של דבר שההליכים האלו מנוהלים על ידי הוועדות המקומיות וצריך גם לזכור שיש כאן שיקול דעת בלעדי לגורמי התביעה ואני לא חושב שזה המקום שאנחנו נבוא ונגיד - - -

לא.

אני כן מסכים אתך שהשיקולים האלה כן צריכים לקבל ביטוי כזה או אחר במסגרת ההליך המתנהל, אבל זה צריך להיות מובא לידי ביטוי מול התביעה ובכל תיק ותיק ולא שתהיה איזו החלטה גורפת. גם אין אפשרות כזאת. מעולם לא שמעתי שיצאה הוראה גורפת להקפיא אכיפה כנגד תיקים מתנהלים. שוב, אנחנו מדברים על תיקים מתנהלים באופן גורף.

היועץ המשפטי לממשלה מוסמך לעכב הליכים, כל הליכים פליליים, שמתנהלים.

נכון, אם תוגש בקשה לעיכוב הליכים פר תיק.

כמה תיקים כאלה יש לנו?

אין לי נתונים. אני לא יודע כמה.

אלפים.

זה מנוהל על ידי הוועדות המקומיות ולא על ידי המינהל.

חברים, לא מדובר כאן בגנבים, לא מדובר כאן ברוצחים.

חלילה. אף אחוד לא מתייחס אליהם כך.

לא מדובר כאן באנשים שעברו עבירה פלילית כנגד אדם אחר שפגע בהם. מדובר כאן על גננות, על מורות, על נשים וגברים שמטפלים בילדים ובפעוטות שכן עברו עבירה אבל העבירה היא שהם לא קיבלו היתר שימוש חורג ואנחנו מבטלים את הדבר הזה. הבקשה של הוועדה היא להקפיא את ההליכים. אנחנו מבקשים שבמשרד המשפטים תקיימו דיון בעניין ותחזרו אלינו עם תשובה מנומקת בשבוע הבא, בבקשה.

זה מאוד חשוב שהם לא יבקשו שכל פעם בן אדם אחד יגיש.

לא.

זה צריך להיות גורף.

זו בקשה של הוועדה, להקפיא את ההליכים. אני מבקשת שיקיימו דיון במשרד המשפטים ויחזרו אלינו עם תשובה.

אני אמקד את מה שאמרה יושבת ראש הוועדה. אנחנו מדברים על מצב שבו אותן בעלות מעונות – אני עכשיו מדבר בלשון הנכונה יותר – גננות, יגישו את הבקשות לפי החוק החדש שיעבור אי"ה במסגרת הדבר הזה. אם הן מגישות בקשות, אני חושב שבהחלט אפשר לשקול – זה כמובן לשיקול דעת היועץ המשפטי לממשלה – שבאותו שלב שהן מגישות את הבקשה, הרי אנחנו לא מצפים שהן מגישות את הבקשה והן גם יסגרו את המעונות, אנחנו מדברים על מעונות קיימים שיוכלו להגיש בקשות, גם שאנחנו עדיין במסגרת איזשהו תהליך של – אני אקרא לו במירכאות – "הלבנה", אז בתקופה הזאת יש בהחלט היגיון רב לשקול הקפאה של ההליכים. אם הן לא יקבלו בסופו של דבר את ההיתר לפי החוק החדש, אפשר יהיה לטפל בהן. במתכונת שאפשר לטפל בהן, אבל אם הן יקבלו את ההיתר, אני לא רואה טעם שבמקביל יימשך אותו הליך.

זה רעיון מצוין של היושבת ראש ומה שאתם אומרים, לתת כאן מה שאנחנו קוראים אמנסטי. אנחנו משחררים אותם מתוך המערכת המשפטית. זה בהחלט רעיון מצוין. אני חושב בו בזמן, בלי לשים אובר רגולציה, בגלל שהצעד הזה הוא צעד נדיר בתוך המערכת, אני הבנתי מסגן השר קארה שיש אלפי מקרים, אני לא מכיר אבל אלפי מקרים זה המון, שלא נעשה כאן איזו טעות גדולה. אנחנו לא הולכים לפליליזציה של התהליכים אבל אנחנו בו בזמן אנחנו רוצים לבדוק שאנחנו חס וחלילה לא עושים טעויות. אני חושב שהפנייה למשרד המשפטים היא נכונה, היא צריכה להיעשות מהר אבל כיוון שהיא כל כך גורפת, אנחנו נבדוק גם בשוליים כי אולי יש מקרים.

הם יחזרו אלינו עם התשובה.

אם יש מסגרת שיש בה 100 ילדים ב-50 מטרים אנחנו רוצים לדעת.

הדברים האלה הם פתח.

אנחנו נשוחח אתם במהלך השבוע הזה. זכות הדיבור לחבר הכנסת משה טור פז.

תודה, בוקר טוב. אני חושב שחשוב מאוד שבדיון המאוד חשוב הזה בנושא רגולציה נזכור שאנחנו בוועדת חינוך. אנחנו נמצאים בתקופת ביניים. הדוגמה לכך היא כמובן שכאשר אנחנו עוסקים ברגולציה, יש היגיון להחרגה של עד ששה פעוטות כולל אבל חוק הפיקוח שהוזכר כאן, בעיניי נותן מענה ראשוני ובסיסי בלבד לכל נושא מעונות היום. אני חושב שהפטור משימוש חורג הוא מסיר רגולציה שהוא דבר נכון לנו כממשלה, לנו כוועדה, והוא גם נכון לשדה החינוך. גם שדה החינוך סובל מעודף רגולציה. אנחנו כן צריכים לשאוף בעתיד הקרוב – ואני בטוח שהוועדה הזו תעסוק בכך – כשנעבור מהשיח העסקי לשיח החינוכי. כלומר, אנחנו מסירים היום רגולציה ואני אתמוך בה כי זה חשוב להסיר רגולציה וכי מה שקורה כרגע גם מונע ממעונות היום לעסוק בחינוך כמו ששמענו קודם. מה שנצטרך לשאוף בזמן הקרוב זה שהשיח שלנו אודות מעונות היום יעבור ממיקוד ברישוי ומצלמות לעיסוק בחינוך וכיצד אנחנו נותנים חינוך טוב יותר. אני חושב שהיום זה צעד ראשון חשוב וצריך להמשיך אותו בהמשך.

תודה רבה. תודה על הדברים. אני רוצה לעבור לדובר הבא, מר חנן דגן מאיחוד גני הילדים שנמצא אתנו ב-זום. בוקר טוב חנן. לרשותך חמש דקות.

בוקר טוב. אני שומע כאן את הדברים ואני עובר לכל אורך הדרך, נקרא לזה בסאגות שאנחנו עברנו במהלך השנים, ואני זוכר שלפני מספר שנים היו דיונים על חוק תכנון ובנייה בוועדה משותפת של הפנים והכלכלה. העליתי את הנושא ושם בעצם אמר אחד מחברי הכנסת שאני מגן על עבריינים. עניתי לו שנכון להיום, באותו יום, אני מייצג הכי הרבה עבריינים במדינת ישראל, דהיינו, אני ראש משפחת פשע והפושעות שלי הן אלה שגידלו אותו, את הילדים שלו ואת הנכדים שלו. זה פשוט אבסורד, כל התפיסה הזאת והגיע הזמן שיהיה כאן שינוי. אני שומע כאן את משרד המשפטים שמתפתל בפתרונות. כשאנחנו דנו בחוק הפיקוח ב-2011, בראשותו של זבולון אורלב בוועדה לזכויות הילד, כן יצא עיכוב הליכים מהיועץ המשפטי. אפשר לשחזר את זה וניתן לשחזר את זה ולא להתחמק מהדבר החשוב הזה שהוא בעצם עוולה שהייתה מ-1965 אז הילדים ישבו עם האימא עד גיל שלוש. העולם השתנה אבל החוק נשאר כמו שהוא מאחור. הגיע הזמן לעשות את השינוי ואני באמת רוצה להודות לכל הנוגעים בדבר - אם זה אביר ואם זו את, לכל מי שדוחף קדימה – לבוא וסוף סוף לעשות את ההיסטוריה הזאת. ב-16 השנים שאני עוסק בתחום, אני אומר שהחלום שלי היה להחזיר את הגננת להיות גננת.

חנן, אני מתנצלת שאני עוצרת אותך באמצע. אני אשמח שתעביר לנו את המקרה שהיה בתקופתו של זבולון אורלב, של עצירת הליכים, כדי שנוכל קצת יותר להתעמק בו גם כאן בוועדה.

בתקופתו של זבולון אורלב יצאה המלצה מהיועץ המשפטי לעכב את ההליכים לכל אלה שנמצאים מכיוון שהנושא נמצא בחקיקה. יצאה המלצה מהיועץ המשפטי. בזמנו הוא הביא מסמך ובמסמך הזה במפורש נעצרו ההליכים עד לסוף דיוני החקיקה.

אם תוכל להעביר לנו, אני מאוד אשמח. אם תוכל להעביר אלינו את המסמך.

אני אחפש אותו ואני אשמח להעביר אותו. הוא קיים. אנחנו רוצים לראות באמת את השינוי הזה. אנחנו רוצים לראות. לא הגיוני שלא קיים שום הסדר לגנים פרטיים, גם בשכונות חדשות בהן היום נבנים גנים פרטיים. זאת אומרת, נבנות שכונות חדשות אבל אין שום מקום בתוך התכנון לגן פרטי. גן פרטי הוא דבר לא קיים. הגיל הזה כאילו לא קיים. אנחנו רוצים לראות את השינויים האלה מתבטאים גם באחריות שאנחנו לוקחים. אם בא חוק הפיקוח ואם הסתכלנו לכל אורך החוק, היחידים שלקחו אחריות היה המגזר הפרטי. הסתדרות המורים לא הייתה מוכנה לקחת אחריות, לא מעונות ויצ"ו או נעמ"ת, כולם אמרו שאצלם זה לא קורה. אנחנו היחידים שעמדנו על הרגליים האחוריות ואמרנו שזה קורה וצריך לעצור את זה. באמת תמכנו בחוק לכל אורך הדרך כדי שלא יישנו המקרים האלה. בואו נחזור לחינוך, נתחיל לעבוד חינוך, נתחיל לתת את הדבר שהילדים מגיעים לקבל אותו. אני לא רוצה לראות יותר גננות מפוחדות. דעו לכם שהשנה נסגרו כ-2,500 גנים מאז תחילת הקורונה וחלקם נסגרו מתוך הפחד. לפעמים אני מגיע לגנים, אני מגיע לבקר, אני דופק על הדלת ואני רואה את הבהלה בעיניים של הגננות, מי זה? שלא ידעו, שלא יסגרו, אין בחוץ שלטים, אין כלום, ולמה? הן מפחדות מהרשות המקומית.

כמו שנאמר כאן, בחלק מהמקרים הרשות פשוט עומדת בניגוד אינטרסים כי היא מפעילה מעונות משלה. אנחנו רואים את ההתנגדות של השלטון המקומי לכל אורך הדרך ולמה ההתנגדות? כי הם רוצים את הענף הזה אצלם. לא הגיוני שמאז קום המדינה הגנים הפרטיים הם אלה שמחזיקים את החינוך הזה ויבואו ויאמרו אחרי 70 שנים לכו, לא צריכים אתכם יותר. עשו את זה בגילי שלוש-ארבע וזרקו אותנו לכלבים, השתמשו בנו ובסוף אמרו שלא צריך את זה. אני רואה גנים שלא מאשרים להם עכשיו את כל התקצוב, גילי שלוש עד חמש, למה? כי הגן מפריע לגן עירייה קיים ואין אליו רישום. למה? כי הגן הזה טוב יותר וזה צריך להגיע לבג"ץ כדי לשמור על הזכויות, לשמור על חופש העיסוק, לשמור על זכות ההורים לחינוך טוב יותר ולא נותנים אותו.

אנחנו נמצאים במקום אחר. הגנים הפרטיים נותנים מענה שלא נותנים באף מקום. אתם צריכים לשמור עלינו, לתת לנו להתקיים, לאפשר לנו לתת את הנשמה שלנו כפי שאנחנו נותנים במשך כל השנים לילדים. הגננות כאן ואנחנו רואים שהן עושות את זה מתוך הלב.

תודה רבה. אני רוצה לעבור לדוברת הבאה, עירית חדד, מגן עולם קטן שנמצאת אתנו ב-זום.

תודה רבה.

אני רק אומר גילוי נאות. בבוקר ערב יום כיפור אביר סגן השר ואני הגענו לגן הילדים של עירית בחולון, גן שפועל עוד משנות ה-30 של מדינת ישראל. גן באמת מקסים שאבא שלה, כמעט בן 80 פלוס, כמעט 85, 87, קם כל בוקר כדי לטפח אותו.

88.

לצערי ממה שמצטייר ונראה שעיריית חולון פשוט במשך כמה שנים מתעללת בגננת. מתקנים חדישים, נקיים, משהו באמת מדהים בדרגה כל כך גבוהה שפשוט סגרו אותה והיא עוברת מסע של כמה שנים עם עלויות מטורפות שנזרקו פשוט לפח האשפה. עירית, היה לי מאוד חשוב שתבואי לכאן ובחמש דקות שיש תספרי לנו על החוויה האישית שלך.

קודם כל, תודה רבה. דיון מבורך. אני ממש מתרגשת. אני מרגישה שסוף סוף יש לי אימא ואבא, לגן שלי, ויש לי למי לפנות. אני מודה לך באופן אישי שהגעת בערב יום כיפור, שזה לא מובן מאליו. הגעת אלי עם אביר קארה המדהים ועם לוסי חדידה. באמת באמת תודה.

אני לא רוצה לדבר יותר מדי ולגזול מזמנכם כי כל החברים שדיברו עד כה הסבירו את המצב העגום של הגנים הפרטיים. אני רוצה לומר דבר מאוד מאוד חשוב. העבודה שלנו היא לא סתם עבודה. זו עבודה שהיא שליחות. אני באופן אישי מרגישה שאני נולדתי לעבודה הזאת ואני היום נמצאת עם גן סגור כי העירייה החליטה, הפקידים בעירייה החליטו, לסגור לי את הגן למרות שיש לי את כל האישורים. סגרו לי את החשמל. אין לי חשמל. אני חייבת לציין למי שלא יודע שהגן שלי נמצא בחולון ברחוב תל חי 4. זה גן שאבא שלי בנה. אחרי שזה היה גן, הוא הרס את הכול והוא בנה מקום דו-קומתי עצמאי שלא קשור לשום מבנה אחר. זה לא מבנה משותף. כל הבניין שלו. הקמנו שם גן. אני רוצה לומר לכם שלפני המון שנים אף אחד לא ידע מה זה שימוש חורג. גם כשפנינו אז לשאול מה צריך לעשות לגן ילדים, בדיוק כמו שנאמר - אני לא זוכרת אם זה חנן או יניב – אפס עד שלוש, אתה יכול לעשות מה שאתה רוצה. הקמנו גן מאוד מאוד מטופח עם כל האישורים, הוצאנו הון עתק. אני יכולה לומר לכם חבריי היקרים שאנחנו עומדים כרגע על הוצאות ומשפטי ענק , וזה בעל כורחנו, של למעלה ממיליון ו-300 אלף שקלים שהוצאנו לכל האישורים, למשפטים, לעורכי הדין, לאדריכלים, ליועצי תנועה, ליועצי בטיחות ומדידת שטחים, למכבי אש ולחשמלאים. יש הכול בגן הזה. הגן הזה עכשיו עומד מיותם ואין בו שום דבר. אין חשמל, אין ילדים, אין שום דבר. יש לי עובדות שהן למעלה מגיל 60 שרועדות על מקומן ואני ממשיכה לשלם להן משכורת כי גם לא נותר לי כסף לשלם להן פיצויים.

אני רוצה לומר לכם שהדבר הכי הכי חשוב בביטול של השימוש החורג הזה הוא למעשה האיום הקיומי. אני עירית חדד חיה בפחד יום יומי שיבוא אלי פקח ויאיים עלי ויסגור לנו את הכול. זה בדיוק מה שקרה. לא יכול להיות שלמנהל גן פרטי שנותן מענה לגילי אפס עד שלוש, שמראש מספר המקומות לגנים פרטיים מאוד מאוד מצומצמים – זה המבנה שלי, זה פשוט מבנה שלי – שגננות יפחדו וכל פעם, בדיוק כמו שחנן אמר, כל אדם שעובר ברחוב שלי, אני הייתי שמחה לצלם את עצמי שתראו באיזה פחדים אני, אם זה להגיד לעובדות שלי במשך שנים שלא יפתחו את הדלת, תתכופפו, תהיו בשקט, בבקשה, שלא יבואו. בסופו של דבר באו הפקחים של עיריית חולון והנה אני עומדת מול כולכם רועדת ואומרת שהגיעו אלי פקחים ואמרו לי: אנחנו נעשה הכול שהגן שלך ייסגר, וזה מה שקרה. הגן שלי נסגר. תדעו לכם שהוצאתי סכומי עתק גם לתוכניות לאישורים לממ"דים שבין כה וכה כשהייתה לנו מלחמה, גם גנים שיש להם ממ"ד לא הורשו לפתוח את הגן. ממ"ד היום עולה למעלה מ-110 אלף שקלים מלבד כל האישורים שאתה צריך להוציא עוד לפני ההיתר וקחו בחשבון שהיתר, במיוחד בעיר חולון, לוקח שנים. במקרה שלי למעלה מעשר שנים אני במשפטים עם העירייה. לעירייה שלנו, לפקידים של העירייה, יש כוח. אם הם החליטו שהם לא רוצים, הם לא צריכים סיבות, הם החליטו הם לא רוצים שהגן שלי יהיה פתוח – הוא לא פתוח וזה לא משנה שכל האישורים נמצאים אצלם המון זמן. הם פשוט החליטו שהם לא רוצים. נקודה. הם לא רוצים שיהיה לי גן.

לכן, מה שאני מבקשת מכם, בבקשה, לעשות הקפאת הליכים. לא יכול להיות שאנחנו נמתין בפחד לאיזשהו מישהו בוועדה שיגיד כן כי הוועדה שלנו קובעת. האנשים האלה שיושבים בוועדה, אני זוכרת את המילה של קרן אוחנה שאמרה שהם מתנהגים כמו מאפיה ואלוהים יסלח לי כי אסור להגיד דבר כזה אבל אצלנו מתנהגים כמו אנשי מאפיה. אם הם החליטו שזה לא יהיה, זה לא יהיה. הם יכולים להתעלם מדברים אחרים אבל הם החליטו לקחת את הגן שלי כגן הדגל להתעללות. הכפישו אותי בעיתונות, רשמו שאנחנו עבריינים. אני היום גננת בגן ילדים, אני נחשבת עבריינית. אין לכם מושג איזו הרגשה זאת בלב כשאני מטפלת באוצר של המדינה. להרגיש כל יום כשאני קמה בבוקר לילדים שלי, והילדים שלי צריכים לדעת שאני עבריינית. לפי המדינה והרשויות אני ואבא שלי עבריינים שזה נורא ואיום לחשוב את זה שאני מטפלת בילדים הכי הכי טהורים, מתוקים וקטנים. לחשוב שגננת במדינת ישראל נחשבת עבריינית כי היא לא הצליחה לשכנע את חברי הוועדה שהגן שלה ראוי.

היום אני מבקשת מכם, מכל מי ששומע אותי, בבקשה תעזרו לי ולכל הגנים הפרטיים להסדיר את התחום הזה. אנחנו שנים נלחמים. זה פשוט בלתי נסבל. זאת פשוט התעללות. אני החלטתי, אנשים באו אלי ואמרו לי די, התעללו בך יותר מדי, תרימי ידיים. ואני אומרת שאני מרימה ידיים רק כשאני מנצחת. אני לא ארים ידיים.

תודה רבה שאת משתפת אותנו. אני יודעת שהמקרה הזה יכול להיות מקרה קיצון אבל זה ספציפית מקרה שקרה לך והוא ממש שובר את הלב. אני מקווה שהוועדה הזאת תוכל סוף כל סוף לתקן את העוול הזה.

ברשותך, עוד משפט אחד. תודה רבה. המדינה צריכה להבין שאנחנו המענק הראשון למשק, לכך שהורים יוכלו לצאת לעבוד. הום המעונות המפוקחים שבתו. חס וחלילה, אני לא רוצה לחשוב שהמעונות הפרטיים ישבתו ואף אחד לא יצא לעבודה. באמת זה לא בא ממקום של איום אלא זה בא ממקום של מצוקה. גם הבנייה בחולון ובכלל בכל הארץ היא לגובה. אין גני ילדים. המון גני נסגרו גם בגלל הקורונה. אנשים לא מוצאים גנים ראויים לילדים שלהם. לכן אני מבקשת שוב, בבקשה תעזרו לנו להסדיר את הנושא ולבטל את השימוש החורג הזה כי היטלי השבחה וכל האישורים שכל שנה אנחנו מחדשים, עדיין יא לנו היתרים ויש לנו המון כתבי אישום. זה יעזור לנו לתת מענה הרבה יותר ראוי ואיכותי לילדים שהם האוצר של המדינה. תודה רבה.

תודה רבה. אני מקווה שנצליח לסייע שם. הדוברת הבאה ריקי בוחבוט שנמצאת אתנו ב-זום. לרשותך חמש דקות. בקצרה ואם אפשר לא לחזור על הדברים. אנחנו נשמח לשמוע מנקודת מבטך. תודה רבה.

תודה רבה. אני אגיד את החוויה האישית שלי ומה אני עוברת במסע היום יומי שלי או במשפחתון שנמצא בצור יצחק. מעון שנמצא ברחוב הולנדי ללא מוצא, שיש שבו בסך הכול שישה קוטג'ים ואני הקוטג' האחרון. ההורים מחנים מחוץ לרחוב ועולים למעון ברגל.

יום בהיר אחד הגיע פקח מהמועצה וביקש שאני אגיע לשימוע כי אני מפעילה מעון ללא שימוש חורג ואני עומדת על קנס של 50 אלף שקלים. אני רוצה לומר שהגב שלי של הגן הוא הגב של מעון של משרד הכלכלה. זאת אומרת, להם מותר להפעיל את המעון. שם אין בעיה של חניה, שם אין בעיה של המון תלונות ואצלי זה כן מפריע. כך מתנהל המצב שלי של קנס שכל הזמן עומד מעל ראשי. פניתי למישהי שמתעסקת בשימוש חורג שהיא זאת שמעבירה לי את האינפורמציה למי לפנות, איזה היתרים אני צריכה להתחיל לבקש, רק לה אני צריכה לשלם 20אלף שקלין ועוד לפני כל התהליך הזה. הבאתי מהנדס, הבאתי אנשים שבודקים את ההיקף של הבית ולכל אחד כזה אני צריכה לשל 5,000, 6,000 שקלים כדי שייתנו לי את האישורים האלה. אני גרה בבית בדירה שהיא שכורה והיא לוקחת ממני סכום עתק שמתחיל ב-14 אלף שקלים. היא לא מסכימה שאני אשכור את המקום מעל לשנה כי אולי מהשימוש החורג ירצו לשבור לה קיר או יהרסו לה כך שהיא יכולה להחליט אם להוציא אותו בסוף השנה או לא.

בשרטוטים גילו שיש איזו מבואה קטנה שאני צריכה לשבור אותה כי הקבלן לא שבר אותה כשהוא בנה את הבית. גם על זה אני צריכה לשלם. כך מתנהל היום יום שלי, על כף המאזניים, שלא לדבר על תקופת הקורונה הקשה שהורידה לי חצי ממספר הילדים כי להורים לא הייתה את היכולת הכלכלית לרשום את הילדים. אני פיטרתי עובדות כי לא יכולתי להחזיק אותן. כל הזמן עומד לי על כף המאזניים האם להמשיך במסע הזה כי אני לא יודעת אם בסוף השנה אני נשארת או כן נלחמת באהבה שלי, בנתינה שלי, במה שאני, במה אני רגילה לעשות כבר 20 שנים. זה הקיום היום יומי שלי, האם להישאר או לא להישאר. שלא נדבר על הקנס הזה שעומד כל יום על ראשי. מהעירייה ומהמועצה שולחים לי לא לשכוח ושהם רוצים לראות איך זה מתנהל ושאני אשלח להם איך אני מתקדמת, כי אם לא, הקנס הזה ימומש. כל יום אני חושבת האם בסוף שנה לסגור את הגן או לא לסגור אותו. כך אני מתנהלת.

תודה רבה. נעבור לדובר הבא, קונסטנטין שוויביש שנמצא אתנו ב-זום, מנכ"ל איגוד מורים עולים.

שלום לכולם. אני לא אחזור על התיאורים הצבעוניים ומה ששמענו מעמיתיי מנהלי הגנים והגננות. אני רק יכול לומר שאצלנו, מכיוון אנחנו מפעילים את הגנים במעונות בעצמנו, מי שלא ישן בלילה, זה לא גננת אלא אני. 40 מנהלות גנים וגננות עובדות אצלנו, סך הכול 280 מועסקים כיום.

אני לא רוצה עכשיו להתייחס לדברים כלליים. אני אבקש מכם עת נגיע לסעיפים קונקרטיים של החוק, אז אני אבקש להתייחס. אני מודה על כך כי החוק הזה הוא חיובי ביותר.

אתה מייצג את הארגונים של ילדי עולים?

כן. איגוד מורים עולים. אנחנו הקמנו בזמנו עמותה, ב-1991, על מנת לעזור בתעסוקת מורים עולים ובזה הצלחנו יותר ממשרד החינוך כי משרד החינוך העסיק בסך הכול במצטבר כ-10,000 מתוך 50 אלף מורים שעלו ארצה. דרכנו עברו יותר מ-25 אלף , כל אחד תקופה מסוימת על מנת להבין מה הדרך. חלק עובדים אצלנו.

לאיגוד יש גם גני ילדים

יש לנו גני ילדים ויש לנו מעונות.

כמה ילדים יש לכם בגני הילדים?

יש לנו יותר מאלף ילדים. אני יכול להגיד שקיבלנו לכל הגנים שלנו שימוש חורג וזה עלה לנו יותר מ-3 מיליון שקלים. כלומר, אם זה לחלק ל-1,000 תלמידים, אז לכל הורה זה כ-3,000 שקלים שבעצם הוא שילם כי לנו אין מקורות אחרים. 3,000 שקלים פר הורה במשך השנים.

כמה כיתות גן יש לכם?

יש לנו 13 כיתות גן. יש 18 כיתות מעוף. אנחנו נפלנו כקורבן במלחמה של משרד החינוך מול גנים פרטיים, מה שחנן כבר דיבר עליו, ופשוט חנקו אותנו. זה בדיוק המקרה כאשר התחרות לא הוגנת. כאשר המפעיל של גני הילדים, משרד החינוך, נותן לנו רישיון לגן ילדים, אז לא צריך להיות נביא על מנת להבין איך הוויכוח הזה והתחרות הזאת תסתיים. אותו דבר יהיה עם הרשויות המקומיות. כאשר רשות מקומית היא זאת שלא מרשה לי לעבוד ומפעילה בעצמה את המעונות, גם לא צריך להיות אסטרטג עליון על מנת להבין שהמלחמה הזאת תיגמר בזה שימחקו את המעונות הפרטיים מהמפה ושוב יהיה מונופול.

תודה. אני אתן לכם את זכות התגובה כאשר נגיע לסעיפים.

תודה ליושבת ראש שזימנה את הישיבה החשובה הזאת.

הדוברת הבאה שלנו היא מירה סלומון, ראש אגף מינהל משפט וכנסת במרכז השלטון המקומי. את אתנו ב-זום?

לא. נוכחת כאן. אנחנו נתחיל קודם כל מהצד החיובי של הדברים. אנחנו מברכים על הצעת החוק ותומכים בה. יש לנו כמה סוגיות שלדעתנו צריך לטייב אותן בהצעת החוק וגם הנחנו בפני הוועדה חלק מהסוגיות וכשתהיה הקראה של הסעיפים, נשמח להעיר לגופם של דברים.

אבל אנחנו חייבים להביע מחאה מאוד מאוד כנגד הדברים החמורים שנאמרו כאן בוועדה כנגד הרשויות המקומיות. הרשויות המקומיות פועלות בהתאם לחוק ולסמכויות שנמסרו בידיהן. כל עוד סוגיית השימוש של מעונות ושל גנים פרטיים במגורים לא מוסדרת בצורה אחרת, חייבות הרשויות המקומיות לפעול בהתאם לחוק שמסור בידיהן. האמירות המאוד קשות על התעללות של רשויות מקומיות, על תחרות של רשויות מקומיות עם גנים, אני מבקשת להזכיר בוועדה הזאת מי כמוכם יודע שיש בחינוך של גילי שלוש ומעלה, חינוך רשמי וחינוך שאינו רשמי וגם שם אין תחרות. כל תחום מוסדר בפני עצמו. הרשויות המקומיות לא מחפשות להתנכל. הן מחפשות לפעול בהתאם לסמכויות ולחובות שניתנו להן וחשוב שנקל וחשוב שנסיר חסמים אבל אי אפשר לומר דברים כל כך קשים על עובדי ציבור, על משרתי ציבור. זה לא מסוג הדברים שראוי שיאמרו אותם, בכל הכבוד, בוועדה של הכנסת ואנחנו מוחים על הדברים שאמרו.

אחרון אחרון חביב. אנחנו תומכים מאוד במהלך שהזכירה יושבת ראש הוועדה כחלק מההסכמים הקואליציוני של הכנסת הנוכחית ושל הממשלה הנוכחית, כחלק מחשיבה שהחלה עוד לפני מספר שנים של העברת גילי לידה עד שלוש למערכות החינוך ולטיפול של החינוך. אנחנו חושבים שצריך להתייחס לגילי לידה עד שלוש לא ככאלה שצריכים להיות בשמרטפייה בזמן שההורים עובדים אלא ככאלה שצריך להכין תכניות ולהתייחס להיבטים פדגוגיים שלהם.

אנחנו חושבים שזרוע העבודה שעברה בין המשרדים עושה כמיטב יכולתה אבל אין חלופה טובה יותר ממערכת החינוך שתדע להכין תכניות לימודים ולהתמודד עם החשיבות הזה. באמת, זה גיל שמצריך התייחסות מאוד מאוד טובה, נכונה ומדויקת אליו. תודה על רשות הדיבור.

תודה רבה. ברור ומובן מאליו, ואני אומרת לך שיש גם רשויות מקומיות וראשי רשויות, כמו שנאמר גם לפני כן, שההיפך, שסייעו לאותן גננות משום שהם זקוקים לגנים האלה והם רוצים אותם. הרי גם המשפחות שלהם משוועות לעוד גנים. אנחנו מבינים שיש מחסור אדיר, גם המחירים עולים, התושבים מתלוננים, האיכות יורדת. ברור ומובן מאליו שיש גם ראשי רשויות מדהימים שלא רק עודדו אותן אלא כמו שנאמר לפני כן, היו תלונות, היו בקשות לביטול היתרים והם עצרו את ההליכים האלו. אבל אי אפשר להיתמם ולומר שכל המקרים האלה הם כאלה. אמרנו, המקרים שהציגו גם אחרים, יכול מאוד להיות שם מקרי קיצון והם נדירים ככל שיהיו – אלה מקרים חמורי שבאמת רשות מקומית או ראש רשות לקח מקרה פרטני של אזרח וממש לקח אותו ספציפית החוצה ונלחם מולו מלחמה אישית. גם מהדברים האלה אי אפשר להתעלם ולומר שהם בכלל לא קורים. הם יכולים לקרות ברמה מאוד מאוד נדירה אבל אנחנו רואים שהם קורים.

רואים הרבה.

גברתי, אנחנו לא יכולים להתייחס לזה כמסיבות מאוד מסוימות כששמענו רק צד אחד. הדברים האלה, ככל שהם קיימים, צריכים להתברר בפני בתי המשפט.

הם לא צריכים להגיע לבתי המשפט.

אם לבית המשפט יהיו אמירות בעניין, הוא יאמר את דברו. אי אפשר לשמוע צד אחד של הסיפור. יכול להיות שלאותה גברת או לאותו אדון שעלו ב-זום הדברים נראים מאוד מאוד קשים כלפיו אבל למעשה הוא התעלם מהפרות מאוד בוטות של תכנון ובנייה שהצדיקו את הסגירה של אותו מקום. נאי באמת לא יכולה להתייחס למקרים נקודתית.

ברור. אני לא מצפה ממך שתתייחסי למקרים בודדים אבל אי אפשר לעצום עיניים, להתעלם ולומר שהמקרים האלה לא קורים. הם יכולים לקרות בתדירות מאוד נדירה או בתדירות קצת יותר, אבל אני אומרת לך שכאשר מגיעים כל כך הרבה מקרים, אולי מקרה אחד, שניים, שלושה מקרים – את צודקת. אנחנו שומעים כאן לא על מעט מקרים שממש התייחסות אישית ואני אומרת לך שגם בשיחות אישיות שאמנם לא נאמרו כאן, דברים שנאמרו בתוך בית המשפט או שפתאום שמעו את עורכי הדין של העירייה אומרים, מעלים שאלות מאוד מאוד קשות בעניין הזה.

כבוד יושבת הראש, אני אשמח להפנות את הגברת הנכבדה לצדי לפרוטוקול הוועדה לזכויות הילד, ערב חקיקת חוק הפיקוח בו עורך הדין של הרשות המקומית אמר שהגנים הפרטיים הם מורסה בלב החברה. הדברים מתועדים, מצולמים ומופיעים בתוך הפרוטוקול. נציג של השלטון המקומי אמר לי – אני כמעט הורחקתי באותה ועדה - אתם מורסה בלב החברה. לכן אפשר לשמוע מקרה פרטני או אחר, יכולנו להעלות עשרות ומאות של מקרים בהם לא הצלחנו למצוא הצדקה ולו קטנה לסירוב לקיום גן פרטי. אני גם רוצה להבליט את המקום של הצורך היום, במיוחד אחרי סגירה ואחרי קורונה, כאשר גדל הביקוש על ההיצע ולכן אני חושבת שאין רשות מקומית שלא פועלת כחוק. לראיה, יש רשויות מקומיות שמקלות. את אומרת שחלקן של רשויות מקומיות הן עברייניות? ראשי רשויות שמקלים, הם עבריינים ומי שמקפיד הוא השה התמים בתך העדר? אנחנו בבעיה גורפת שחייבים לשים לה סדר.

אני חייבת לומר - מירה טוענת ובצדק – יש חוק ואת החוק ראשי הרשויות חייבים למלא. ברוב המקרים יש להם גם חבות פלילית לעניין האכיפה של כל הדברים האלה. יש ראשי רשויות שמוכנים להסתכן ברמה האישית ולסייע לגני ילדים בגלל המצוקה. זה ברור ומובן מאליו. אבל יש גם אי אפשר לעצום עיניים ולהתעלם ממקרי הקיצון.

אני רוצה לעבור לדוברת הבאה. ציפי בורשטיין, יועצת משפטית של רמ"י.

בוקר טוב. אנחנו רצינו לדבר לגבי סעיף 9(1). אני לא יודעת אם אתם מעדיפים שנדבר עכשיו או כאשר נגיע לדיון לגבי הסעיף הספציפיים.

הערה ספציפית לסעיף, אני ארשום את זה.

סעיף ט(1) שמתייחס לרשות מקרקעי ישראל.

את יכולה להציג את ה עכשיו.

הצעת החוק הועברה אלינו אתמול בלילה. לא התייעצו אתנו לגביה. העמדה של רמ"י היא שבעצם לא צריך במסגרת חקיקה לקבוע את הפטור מהיתר. אני אוסיף ואומר, לפני שתהיה כאן התנגדות, שגם היום, בהתאם לנהלי רמ"י, אנחנו לא גובים דמי היתר בנסיבות כגון אלה ולא נדרשת הסכמת הרשות. כלומר, גם היום, כאשר תגיע בקשה להיתר, לוועדות התכנון, ממילא ועדות התכנון יקבלו הודעה אוטומטית מרמ"י שאומרת שהעניין יכול להמשיך להידון בלעדינו. אנחנו סבורים שהמקום של זה לא אמור להיות בחקיקה. זאת ההערה שלנו.

אנחנו מעוניינים לעגן את זה בחוק כדי שלא ישנו את זה. אולי הייתה הזדמנות של כמה שנים טובות לעשות תיקונים, תקנות, כל מה שיש צורך ואנחנו לא רואים זאת כך. אנחנו כן דורשים לתקן זאת גם בחקיקה כדי בעיקר להבטיח להם אופק יציב וודאות. כשאני שומעת גננות, כדי לטפל בילדים משקיעות מעל למיליון שקלים ואחרי שנה באים סוגרים להן את המקום בגלל היתר שימוש חורג – זה נשמע הגיוני? ממש לא.

זה לא אצלנו. אני אדייק. כל העניין של השימוש החורג הוא לא אצלנו. אין כאן טענה שרמ"י באה ודרשה דמי היתר. אין כאן טענה שרמ"י עמדה בפתח ולא נתנה את ההיתר לשימוש חורג. אנחנו אומרים שהנהלים שלנו היום – אנחנו יכולים לצרוף לוועדה הנכבדה את הנוהל כדי שתראו – שבעצם אין צורך בתשלום. מעבר לזה, גם כשההיתר הזה עובר בוועדת התכנון, יש אישור אוטומטי של הרשות לדון בזה בלעדינו.

זו בקש הממשלה וזו גם בקשת הכנסת.

זאת לא בקשת הממשלה.

אנחנו הוספנו את זה.

אנחנו נמשיך לדון בזה תוך כדי ו נעלה את הטיעונים האלה כאשר נגיע לסעיף. תודה רבה לך. הדוברת הבאה היא מיטל בק, עובדת סוציאלית ועורכת דין במועצה לשלום הילד שנמצאת אתנו ב-זום.

תודה רבה יושבת ראש הוועדה על קיום הדיון החשוב הזה. המועצה לשלום הילד פעלה במשך למעלה מעשור לקידום חוק הפיקוח, לתקנות הפיקוח, והיא פועלת גם היום ועושה לילות כימים על מנת שהחוק והתקנות ייושמו באופן מלא כדי להבטיח את הביטחון ואת שלומם והגנתם של הילדים.

מבחינתנו ואני בטוחה שמבחינת כל הנוכחים בדיון היום, הילדים הם לב העניין. הם מרכז הדאגה שלנו. כידוע חוק הפיקוח הוא חוק חשוב והיסטורי וחשוב לנו לוודא שהפיקוח על המסגרות יתהדק עוד יותר לאור כניסת החוק והתקנות לאחרונה לתוקף.

לגבי התיקון המוצע היום, אנחנו מבקשים רק דבר אחד, שהוא לא יפגע במעטפת של ההגנה על הילדים שאנחנו רוצים להעניק לילדים במסגרת לגיל הרך.

אני רוצה להתייחס לשתי נקודות חשובות בהקשר הזה של הבטיחות של הילדים ואני אצלול לתוך התקנות. ראינו שיש פטור מהגשת בקשה להיתר שימוש חורג או היתר שימוש להפעלת מעון למסגרות בהם שוהים פחות משש פעוטות. אנחנו יודעים שגם חוק הפיקוח לא חל במקרה של פחות משבע פעוטות והדברים האלה מתכתבים אחד עם השני. בעצם הילדים מבחינתנו, ברגע שראינו את התיקון הזה, זה דבר שמאוד הדאיג אותנו כי אנחנו חוששים שהילדים יהיו מופקרים פעמיים, כי פעם אחת חוק הפיקוח לא חל עליהם עם כל ההגנות והדרישות שלו, ובפעם השנייה גם עכשיו אותן מסגרות לא מתבקשות להגיש בקשה לשימוש חורג וכך למעשה המסגרות האלה נעלמות לנו לחלוטין מתחת לרדאר כאשר איש לא בוחן את נושא התכנון, את נושא הבטיחות והבריאות עבור הפעוטות ששוהים במקום.

המצב הזה מדאיג ואנחנו נבקש התייחסות ומענה לדרישה הזאת של הבטיחות והבריאות ביחס למסגרות הללו.

הסוגיה השנייה. אנחנו רוצים לוודא שתנאי הסף לאישור שימוש להפעלת מעון, קרי, ההיתר החדש שאמור עכשיו להיכנס, שהוא באמת מייצר הקלה משמעותית על בעלי המסגרות – אנחנו כמובן מכירים בכך – אבל אנחנו רוצים גם שתהיה התייחסות לבחינה של נושא הבריאות ובטיחות של הפעוטות כי ללא הסדרה של הנושאים האלה בניסוח שמוצע לא יוכל להינתן האישור. כך אנחנו מאמינים וזה מה שצריך לקרות. אנחנו נבקש מהוועדה לשים לב לזה. עוד מעט תגיעו לדיון על הסעיפים עצמם ואנחנו נבקש התייחסות לנושאים האלה.

כמו שאמרתי, הבטיחות והבריאות של הילדים זה לב העניין ואני בטוחה שאין אחד בחדר וב-זום שיתנגד לסוגיה הזאת. זה קול שחשוב לנו מאוד להשמיע היום בדיון.

יש לי שאלה. האם הנושא של בטיחות, בריאות וכולי נמצא בחוק הפיקוח על המעונות?

הוא נמצא. בוודאי שהוא נמצא. הוא נמצא באמצעות התקנות אבל כמו שאמרתי, מסגרות מתחת לשבע פעוטות לא נכללות, לא שם וכרגע גם לא כאן.

זה בחוק פיקוח על המעונות מבחינת המסגרת הזאת.

זה לא קשור להליך תכנוני. היתר שימוש חורג הוא בדיוק הסיבה לזה שמסגרות לא יוצאות החוצה. הדרישות המיותרות, הרגולציה המיותרת, זאת בדיוק הסיבה לכך שאנחנו לא יודעים איפה המסגרות. אז אתם בעצם מציעים במועצה לשלום הילד – וזה יפה שלוקחים שם כאילו רק אתם לשלום הילד. כל מי שנמצא כאן הוא לשלום הילד וזה לא בסדר להגיד דבר בלי לבדוק אותו, בלי לבחון לעומק מה הסיבה שהמסגרות האלה לא צצות. כל מסגר כזאת שצצה עם מעל שבעה ילדים, מתחילה דרך ייסורים של דרישות. גם במגזר החרדי לצערי, במגזר הערבי וגם במגזר החילוני, אנשים שמנסים להתפרנס ושמנסים לעשות טוב, מעדיפים להישאר מתחת לרדאר. אתם בעצם מציעים לקחת את הסיבה, להרחיב אותה וליצור עוד מסגרות מתחת לרדאר, עוד מסגרות פירטיות ולהגביר את הנזק. יש חוק תקנות פיקוח, החוק הזה הוא חוק טוב, הוא קבע בצורה מצוינת את כל הנושאים של בריאות. אין קשר לנושאים התכנוניים של מבנה לבין אותם דברים שאנחנו דורשים ונמצאים כבר בחוק תקנות הפיקוח.

אני מבקש מכם לתמוך תמיכה מלאה במסגרות הפרטיות.

אני רוצה לומר עוד דבר אחד. בשנים האחרונות השלטון המקומי עובר תהליך מצוין. חיים ביבס, יושב ראש השלטון המקומי, וגם מירה מבינים את הבעיות ואת כל הכשלים והתקלות והם מתקנים בצורה מצוינת וצריך להגיד את זה כאן מעל הבמה. צודקת מירה. הממשלה היום מעבירה בחוקים שלה. יש פה סל התעללות שלם. מערכת התעללות שלמה שאנחנו אחראים לה. הממשלה מתעללת ברשויות המקומיות, שאלה – עם החוק – מתעללים בבעלי עסקים ובבעלי המסגרות ובסוף ההתעללות הזאת הופכת למחיר המאוד מאוד יקר שיש לצרכנים במדינת ישראל. זה מעגל התעללות בלתי פוסק. אנחנו מציעים כאן לסיים את המעגל הזה ולעצור ואתו.

אני רוצה לומר עוד דבר ללוסי שדיברה על הרשויות המקומיות. הן לא מתחרות בכן. זאת לא תחרות. הלוואי שהיה מדובר בתחרות כי בתחרות הוגנת יש יותר תחרות, יש יותר היצע ואנשים נהנים ממחירים שיורדים, אבל כאן מדובר במונופול שאוחז ביד אחת באפשרות שלו להשית מגבלות ובצד השני גם לפתוח מסגרות. לצערי הרב המערכת במדינת ישראל היא מערכת – יש כאן איזושהי מלחמה מסוכנת של המערכת הציבורית במערכת הפרטית. אני מבקש מכל החברים שלי כאן להתייחס מהיום למערכת הפרטית במדינת ישראל כשותפים כי אלה הם הפתרון והם לא הבעיה. אם נתחיל להתייחס אחד לשני כשותפים, אתם תראו דברים נפלאים במערכת הבריאות, במערכת החינוך ובכל מערכת שהמדינה רוצה לעבוד בה.

77 אחוזים נמצאים בפרטי. אי אפשר להתעלם. זה מעבר לשותפות. זה רוב.

אני רוצה לעבור לדוברת הבאה. יש לך תגובה לנושא?

כן. אני ממשרד המשפטים. אני רפרנטית חינוך. אני רוצה לדייק קצת את מה שנאמר כאן על ידי המועצה לשלום הילד. בתקנות הפיקוח יש התייחסות להיבטים בטיחותיים אבל נושאים כמו הג"א כיבוי אש, לא נמצאים בתקנות. לא שאני אומרת שזה פוגע בתיקון הזה אבל חשוב שלא יהיה מצג שווא כאילו תקנות הפיקוח עוסקות בנושאים האלה. הן לא מפקחות על זה.

חשוב להבהיר שדברים סיבתיים כמו בדיקת גזים רעילים ומה שאמרה כאן שלומית, התקנות נהדרות. הדברים הספציפיים האלה הושארו באופן מובהק ומפורש בדיונים של הוועדה, הושארו לצד התכנוני עירוני.

אני ממינהל התכנון. בהמשך לדברים שלך, בחוק הפיקוח ובתקנות הפיקוח אין התייחסות לנושאים האלה מבחינה תכנונית. הובהר בתקנות ובחוק הזה שכל הנושא הזה הושאר לדיני תכנון ובנייה. מה שקורה כאן זה שבעצם בבקשה לשימוש חורג המיוחדת הזאת, לא הולכים להיבדק הנושאים האלה. כלומר, מה שקורה בבקשה לשימוש חורג רגילה שמבקשים את האישורים של פיקוד העורף, של הג"א, של הבטיחות – כל האישורים האלה לא יובאו בנושא הזה והם גם לא נבחנים במסגרת חוק הפיקוח. חשוב להבהיר את הדבר הזה. משרדי הממשלה מסכימים לזה ולכן אנחנו הצענו להוסיף איזושהי הוראה.

מי יבדוק?

בדרך כלל בשימוש חורג מי שבודק את זה, הוועדה המקומית מבקשת אישורים של פיקוד העורף, של בטיחות, של בריאות. יש היבטים שקשורים לתכנון ובנייה ויש היבטים שקשורים לחוק הפיקוח. אלה שני דברים שונים.

אני אשמח להרחיב קצת. קודם כל, בחוק מעונות היום נבדקים היום יועץ בטיחות כל שנה ויועץ חשמל כל חמש שנים. זה מה שנמצא היום בחוק. יש עוד דברים מתוקף רגולציות אחרות. בדיקת גז לא נעשית מתוקף חוק מעונות היום אלא ממסגרת אחרת. לגבי מה שאמרה עורכת הדין נירה, הסיפור של הגז, לגבי סוגיית הגזים הרעילים, עוד במסגרת חוק מעונות היום בחנו, הרגולטור של האגף למעונות יום, את הסוגיה והחליט שאין כאן צורך מבחינת ניהול הסיכונים. הסוגיה נבחנה.

נכון. זה בסדר גמור.

הנושא נבחן בתהליך של חוק מעונות היום והוחלט שאין בו צורך ולכן הדרישה לא הובאה.

מבחינת הפעוטונים. אין צורך שהממונה יהיה אחראי על זה אבל ההנחה היא שיש מישהו שבודק את זה.

לא. ממש לא. צריך להגיד שהאגף למעונות יום בתהליך – וליוויתי את התהליך לאורכו – בבחינות שהוא עשה, אמר שהוא לא מסתמך בהכרח על תכנון. אנחנו לא מסתכלים על השימוש החורג. אף מעון יום כמעט לא עשה את התהליך הזה ולכן אנחנו לא מסתמכים. אנחנו כן נשענים על רגולציה מתוקף אחר. זאת אומרת שאם יש לרשות הכבאות או להג"א וכדומה סמכות מתוקף חקיקה אחרת, כמו שיש לנו במקרה של גז – אנחנו מסתמכים על הדבר הזה.

אבל אין.

ולכן אתם מביאים אותי לנקודה הבאה. נושאים שבעצם לא נמצאים ובדרך כלל נבדקים בשימוש חורג, הם למעשה שלושה נושאים. זה נושא הכבאות, נושא הג"א ובחצי נכון משרד הבריאות, סוגיות בריאות. סוגיית הבריאות נמצאת היום בחוק מעונות היום בצורה מסוימת, נעשה עליה פיקוח ואנחנו נמצאים בתהליך עבודה במסגרת חוק מעונות היום להביא תקנות נוספות. אנחנו בתהליכי עבודה לגבש את המדיניות כי היום אין מדיניות שמתאימה למעונות פרטיים. יש מה שמותאם למעונות הסמל ואנחנו עדיין בוחנים את תהליכי ההסדרה. זה נמצא בתהליך שמשרד העבודה מוביל אותו מול משרד הבריאות. לכן, גם אם נרצה לקבוע דרך שימוש חורג, לא נוכל כי עוד אין מדיניות. כשתהיה מדיניות כזאת, היא תיבחן במסגרת חוק מעונות היום.

לעומת זה, יש לנו את שני האזורים האחרים שהזכרתם ובצדק ובאמת לא נמצאים היום לא בחוק מעונות היום שזה פיקוד העורף, הג"א וכבאות. עם כבאות דיברנו. אפשר גם להעלות אותו במרחק קריאה טלפונית, את גיא מור, שהוא רמ"ח חקיקה במשרד הכבאות והוא אומר שאיטן להם דרישות רגולציה מותאמות למעונות יום פרטיים, עד היום הם לא בדקו את הדבר הזה והם ישמחו לגבש וכדי לגבש הוא צריך שהם יירשמו והוא צריך שהדבר הזה יקרה.

גם נושא הג"א, בדרך כלל יש מבצע צבאי, הם נותנים הנחיה לסגור, ההורים ממילא לא שולחים ולכן מתוך הדבר הזה הרציונל.

תודה רבה. נשארו לנו עוד מספר דוברים ואני רוצה לסיים כי נותרו לנו עוד חמש דקות לדיון. תרצה מפורום קהלת ביקשה את זכות הדיבור. היא נמצאת אתנו ב-זום?

בהקשר להיתר שימוש חורג יהיה על גנים פרטיים עד שישה ילדים, הפרשנות היא שהרגולציה הכבדה ביותר היא על העסקים הכי קטנים, שיש להם הכי פחות שולי רווח. חוק הפיקוח בכוונה החריג את הגנים האלה מתוך תפיסה שהם קטנים ולכן כל הנושא של הפיקוח פחות חל עליהם. להגיד שבגלל שחוק הפיקוח לא חל עליהם, היתר שימוש חורג צריך לחול עליהם – זה אבסורד.

בהקשר של הג"א. הג"א על מעונות יום, פשוט לא סביר ולא רציונלי. גנים לא נפתחים כשיש אירועים כאלה. הם לא נפתחים והסיפור הזה עולה הון תועפות למעונות ואין שום הצדקה.

בהקשר של כבאות, אני רוצה להגיד שעשרות סעיפי בטיחות שמופיעים בסוף תקנות הפיקוח, הרבה מהם עוסקים בנושא של בטיחות אש כמו נושא של מכשירי חשמל, הציוד בגן, הגז והחשמל ובעצם בכוונה בנו את תנאי הבטיחות כך שייתנו מענה מספק ולא יצטרכו להשתמש בתהליכי התכנון מתוך הנחה שזה יכביד על הגנים. לכן אנחנו לא רואים כל חשיבות. תקנות הפיקוח מבחינת הבטיחות בוודאי מספקות גם אם היתר שימוש חורג לא חל. תודה רבה.

תודה רבה. הדוברת הבאה, דבי ספיר אליעזר ממשרד הכלכלה.

שלום לכולם. כמה הערות קטנות. כמו שאמר חגי, אנחנו מברכים על הקלת הרגולציה ככל שאפשר להקל. כן חייבים לומר שלא כל תנאי הבטיחות במדינת ישראל מוסדרים היום במסגרת תקנות הפיקוח ולכן לתוך התקנות עצמן יש איזשהו סעיף סל שאומר שאין באמור בתקנות כדי לגרוע מהחובה של כל מעון לפעול לפי חובות הבטיחות המוטלות עליו על פי כל דין.

יש נושאים שעדיין לא הוסדרו ושהם אמורים לעבור באיזשהו שלב שני כמו נושא הבריאות שיש איזושהי תקנה כללית שמדברת על כך שצריך לקיים תנאי תברואה, אבל היה רצון להתחיל ולפרט מה הם אותם תנאי תברואה.

נושא של כיבוי אש, הנושא טרם הוסדר במסגרת התקנות. זה נכון, יש התייחסות לחשמל אבל אין התייחסות לכיבוי אש ככזה באופן ספציפי במסגרת התקנות ועדיין זה נכנס לתוך סעיף הסל.

הדבר השני שכן רציתי להתייחס אליו ואני לא אכנס לשאלות של הקפאת הליכים משפטיים. אני כן רוצה להבהיר מבחינת חוק הפיקוח על מעונות יום שההתייחסות ובחינת העבירה הפלילית של המחנכים/מטפלים הוא בקשר לאותן עבירות שמהותן, חומרתן או נסיבותיהן אינו ראוי אותו אדם לטפל בפעוטות. יש נוהל, נכון לעת הזו, יש נספח א' ונספח ב' שמצמצמים את שיקול הדעת של הממונה בלי קשר להתייחסות לאותן עבירות. עבירות התכנון לא מופיעות בנספחים. זה לא אומר שאי אפשר לשקול אותן אבל לצורך השקילה, השקילה היא הרבה יותר חזקה ובעצם צריך ממש לשקול את טיב העבירה כדי לבוא ולומר על עבירת תכנון שהיא חלק מעבירות שבגלל מהותן ונסיבותיהן אינו ראוי אותו אדם. יש נוהל כתוב שפרסמנו לציבור בעניין הזה.

אלו ההערות שלנו.

תודה רבה. הדוברת הבאה רותי יונה מארגון גני הילדים הפרטיים.

אני יושבת ראש ארגון גני הילדים. אני רוצה להודות לכם על המפגש היום. אנחנו באמת מקווים ומצפים שתצא מכאן קריאה שתעודד את הגננות הפרטיות. החברות שלי בארגונים העלו את כל הבעיות שלנו ואני לא אחזור עליהן, אבל מה שאני כן רוצה עליו זה על המורל שהגננות נמצאות בו כעת. בכל מפגש שאנחנו עורכים, אני שומעת: אני לא יודעת אם אני אפתח את הגן בשנה הבאה. זה מאוד מדאיג ואתם צריכים לתת את הדעת על זה שלא יקרה מצב שהמדינה תעמוד בפני שוקת שבורה וגנים פרטיים ייסגרו. גם כך יש מצוקת גנים. לכן אני מאוד אשמח אם תצא מכאן איזושהי קריאת עידוד לגננות שהדברים נלקחים בחשבון ושבאמת אולי יוסר השימוש החורג לאלתר, מה שהיה כחרב פיפיות בגרוננו במשך 70 שנים. אני מאוד מאוד אשמח שזה יקרה כי מאוד קשה לנו לעבוד עם מורל כל כך נמוך. תודה רבה.

תודה רבה. הדוברת האחרונה, אילנה טלר ממשרד הבריאות שנמצאת אתנו ב-זום.

שלום, תודה גברתי יושבת הראש. אנחנו מדברים על מתן מענה למיקום מעונות יום בבנייני מגורים אבל לא כל בניין מגורים מתאים מבחינת המבנה שלו ומבחינת התנאים למעון יום, מבחינת תאורה טבעית, חלונות, חצר, הצללה. אנחנו מדברים על הילדים שהם הדבר החשוב ואני חושבת שילדים בכל מקום ראויים לאותם תנאים.

ביקשתי להתייחס ספציפית לסעיף 88(ה), אם תרשי לי את זכות הדיבור.

כן.

הסעיף הזה מדבר על כך שהוועדה המקומית יכולה למעשה לקבל התנגדות למעון יום בהיבטים המאוד מאוד מצומצמים של התנגדות שכנים או פגיעה מרחבית. אני חושבת שצריך לתת שיקול דעת נרחב יותר, כמובן מבלי לפגוע במעונות היום אבל לא לצמצם את זה רק להיבטים האלה. תודה רבה.

גברת טלר, במצב הנוכחי שקיים היום, האם יש מעורבות למשרד הבריאות בתהליך מתן היתר לשימוש חורג למעונות?

במצב הקיים היום, כן.

איך זה קורה?

למעשה תקנות רישוי הבניה, סעיף 18(ב), אם אני לא טועה, קובעות שמהנדס הוועדה המקומית, הוועדה המקומית, רשות הרישוי, צריכה להתייעץ עם משרד הבריאות בנוגע למבני ציבור.

אני שאלתי איך זה קורה בפועל. את התקנות אנחנו כנראה מכירים.

איך זה קורה בפועל, סליחה שלא הבנתי את השאלה. למעשה בקשות לשימוש חורג במצב הקיים מגיעות אל מחוזות משרד הבריאות ואל הנפות שלנו.

גורם מספר אחד לסגירה זאת החלטת משרד הבריאות מכיוון שהוא עובד לפי הפרוגרמה לתכנון מעונות יום במסגרות של מעונות מפוקחים ומצפים מה שנקרא מחמור להיות סוס. דירת מגורים לעולם לא יהיה לה מטבח של 22 מטרים, ארבעה כיורים, חמישה מקררים וכל מיני דברים שדורש משרד הבריאות. לכן גורם מספר אחד לסגירת או לקבלת החלטה לסירוב לשימוש חורג, זה משרד הבריאות ואני דורשת שהוועדה תשמור על הנוסח של תזכיר החוק ותשאיר את זה מחוץ ותחכה להלימה בין תקנות חוק הפיקוח לתקנות חוק התכנון והבנייה. אם זה תלוי במשרד הבריאות, אף גן ילדים פרטי לא יקבל אישור לעבוד במדינתי ישראל. סליחה על ההתפרצות.

תודה רבה. אני מסכמת את הישיבה הראשונה בעניין חוק התכנון והבנייה. אנחנו מסיימים את הדיון הראשון. שמענו את כולם, אנשי ציבור, ארגונים, משרדי ממשלה, חברי כנסת ובישיבה הבאה אנחנו נתכנס ונתחיל בהקראה של סעיפי החוק ותגובות לכל סעיף בחקיקה.

אני מבקשת ממשרד המשפטים להגיע לאחר דיון בעניין עצירת הליכים כנגד גננות, להגיע עם תשובה לדיון הבא על מנת שנוכל גם לדון בעניין הזה.

תודה רבה לכל מי שהגיע. אני נועלת את הישיבה ואנחנו כולנו נתראה בדיון הבא.


הישיבה ננעלה בשעה 10:30.