פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



2
ועדת הכלכלה
14/10/2021


מושב שני



פרוטוקול מס' 57
מישיבת ועדת הכלכלה
יום חמישי, ח' בחשון התשפ"ב (14 באוקטובר 2021), שעה 14:07

פרק כ"ג (יבוא) מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א-2021

דיון בסעיפים 113-112 – תיקון חוק הגנה על בריאות (מזון)

חברי הוועדה: מיכאל מרדכי ביטון – היו"ר
רון כץ
לימור מגן תלם

נירה שפק

פנינה אורן שנידור - ראש שירות המזון הארצי, משרד הבריאות

שרון גוטמן טרודלר - עו"ד, סגנית בכירה ליועצת המשפטית, משרד הבריאות

דניאל שגיא - משרד הבריאות

ד"ר זיוה חממא - מנהלת היחידה לניהול סיכונים במזון, משרד הבריאות

טלי ארפי - סגנית בכירה ליועץ המשפטי, משרד האוצר

הילה אורן - עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד האוצר

נעם דן - רפרנטית תעשייה, מסחר ותיירות, אגף התקציבים, משרד האוצר

שי סומך - עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

דנה רוטשילד - עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

אפרת אביאני - עו"ד, היועצת המשפטית, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

חגית איגרמן - עו"ד, המחלקה המשפטית, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

יפעת ענבר - מנהלת אגף מזון, מינהל תעשיות, משרד הכלכלה והתעשייה

אנואר חילף - הממונה על חוקיות היבוא, משרד הכלכלה והתעשייה

שחר שטיינר - יועץ לשרת הכלכלה והתעשייה

צחי ברקוביץ - רשות התחרות

אבשלום וילן - מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל

איציק שניידר - מנכ"ל המועצה לענף החלב בישראל

דורון ליבנה - מנכ"ל ארגון מגדלי דבורים

רוית ארבל - עו"ד, יועצת משפטית, איגוד המזון, התאחדות התעשיינים

גליה שגיא - מנהלת איגוד תעשיות המזון, התאחדות התעשיינים

רז הילמן - סמנכ"ל יבוא מכס ותקינה, איגוד לשכות המסחר

ד"ר סרחיו דולב - מנהל המחלקה לפיקוח על מוצרים מן החי, השירותים הווטרינריים

אלעד מלכא - מנכ"ל האינטרס שלנו

יפתח שקד - מייצג מחאת הקוטג' בוועדת הכנסת

–


זאב פיקובסקי - טכנולוג מזון, התאחדות התעשיינים

אלי שלום סתוי - יו"ר פורום הקמעונאים הקטנים בענף המזון

רחל גור - עו"ד, לובי 99

אפרים (אושיק) משה - מנכ"ל ויטה הגליל

נעה בן שבת
טליה אידס, מתמחה

עידית חנוכה

אהובה שרון, חבר תרגומים




פרק כ"ג (יבוא) מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א-2021, מ/1443

דיון בסעיפים 113-112 – תיקון חוק הגנה על בריאות (מזון)

שלום לכולם. אנחנו ממשיכים את סדרת הדיונים של ועדת הכלכלה כהכנה לתקציב המדינה ואישור חוק ההסדרים, מה שאנחנו מכנים רפורמת היבוא שיש לה פרקים שונים והיא מחולקת ליבוא כללי, לענף המזון וענף התמרוקים עם רגישויות של בריאות וסיכון חיים. אנחנו בפרק המזון המכונה בחוק פרק כ"ג (יבוא) מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), דיון בסעיפים 112 ו-113 – תיקון חוק הגנה על בריאות (מזון).

אנחנו נמשיך את הדיון הזה עד לשעות המאוחרות, או שנסיים לפני כן. אם נאריך מאוד, אנחנו נעשה הפסקה בדיון להתרעננות. לא חייבים להאריך. לעשות את העבודה כמו שצריך.

הקראנו את פסקה (10). שיטת העבודה שלנו היא שאנחנו מקריאים שלוש פסקאות בחוק, מקבלים הערות ב-זום ומאנשי המקצוע שנמצאים כאן, התייחסות הייעוץ המשפטי שלנו והערות שלו ותשובות של משרדי הממשלה. כך אנחנו מתקדמים.

סיימנו להקריא את פסקה (10).

אם כן, אנחנו בפסקה (11). נקריא את פסקאות (11), (12) ו-(13) ונפתח להערות.

(11) בסעיף 83 -

(1) במקום "בסמוך להגעת מזון לישראל, ולא מוקדם מיום העבודה הקודם ליום שבו הגיע משלוח המזון לישראל" יבוא "לאחר יציאתו של משלוח המזון מהארץ שממנה יובא, לישראל".

ההוראה הזאת לא מתייחסת רק למזון במסלול האירופי אלא זו הוראה רחבה. קודם היו הוראות אחרות לגבי מתי צריך לבקש תעודת שחרור ואולי משרד הבריאות יכול להסביר במילה.

רגע. נסיים את ההקראה ואז הם יסבירו. אני רוצה שיובהר שרוב אי ההסכמות בתוך משרדי הממשלה, הוכרעו. יש עוד כמה פרטים שכל אחד ועמדותיו עושה קווץ' אחרון בתוך משרדי הממשלה. סעיף כזה שלא הוסכם ביניכם, פשוט תגידו לנו לדלג על הסעיף הזה ועוד היום אתם תגיעו להסכמות. אנחנו נמשיך בהקראה ואחר כך נחזור לסעיף הזה אחרי שתודיעו לנו שהגעתם להסכמות.

(2) אחרי פסקה (2) יבוא:

"(3) לגבי מזון במסלול האירופי – יש בידיו אישור קבלת הצהרת יבואן נאות שקיבל לעניין אותו מזון קודם הגשת הבקשה".

(12) בסעיף 84, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:

"(ב1) בקשה לקבלת תעודת שחרור למזון במסלול האירופי, תכלול את הפרטים והמסמכים האלה:

(1) פרטי אישור הרישום של מגיש הבקשה כיבואן נאות.

(2) פרטי משלוח המזון, ובכלל זה פרטי חשבון המשלוח, נמל ההגעה וכלי התחבורה שבו יגיע המשלוח.

(3) מספר אישור קבלת הצהרת יבואן נאות בדבר מזון במסלול האירופי ופרטים בדבר המזון שבמשלוח.

(4) אישור כי המזון שבמשלוח נכלל בהצהרה בדבר ייבוא מזון במסלול האירופי שפרטי אישור קבלתה נמסרו לפי פסקה (3) וכי האמור בהצהרה נכון לגבי המזון שבמשלוח במועד הגעת המשלוח.

(5) הפרטים והמסמכים המפורטים בתוספת השלישית ב'".

(13) בסעיף 85 -

(1) בכותרת, בסופה יבוא "ולמזון במסלול האירופי".

(2) ברישה, אחרי "רגיל", יבוא "או למשלוח מזון במסלול האירופי, לפי העניין".

תודה. נציגי משרדי הממשלה, בבקשה לתת הסבר בהיר ופשוט, בעברית קלה - לא של משפטנים – על מהות הסעיפים שהקראנו עכשיו.

שאלה. יש תיקוני נוסח שפרסמתם באתר והשאלה היא מתי יהיה אפשר לדבר על הסעיפים שכבר הוקראו ושיש בעניינם תיקוני נוסח.

אנחנו נפיץ תיקוני נוסח. אנחנו לא חוזרים אחורה לסעיפים. אם יש לך הערות אתה תעשה את זה עם אנשי המקצוע. אתה מחזיר אותי אחורה וכרגע זה לא טוב לי. תשב עם אנשי המקצוע ותראה שהתיקונים עליהם הוסכם או לא הוסכם, מופיעים בנוסח המעודכן.

נציגי הממשלה, הסבר בהיר על מטרת הסעיפים שקראנו זה עתה.

צוהריים טובים. שירות המזון הארצי. המהות של הסעיפים האלה, יש את סעיף 83 שנועה הקריאה והוא מדבר על כך שאנחנו עושים תיקון רוחבי ומאפשרים לכל יבואן באשר הוא – לאו דווקא יבואן במסלול המדובר – להגיש בקשה לשחרור של המשלוח ברגע שיש לו את כל המסמכים הנדרשים. המשמעות היא שברגע שיש לו את שטר המטען, את ה-אינוויס, הוא יכול להגיש. זאת הקלה משמעותית ליבוא של מזון רגיש שלא נבדק ולא עולה למדגם והוא יכול להשתחרר עוד בדרך שהוא עושה למדינת ישראל. זה התיקון לגבי סעיף 83.

התיקון לגבי סעיף 84, זאת המשמעות של המסלול האירופי. המסלול האירופי, כפי שאמרנו, הוא מסלול ירוק לחלק מן המוצרים שהם לא מוחרגים בתוספת ה-13 והמשמעות היא שהשחרור כאן, אמנם היבואן יידרש כבר בשלב השחרור להגיש את כל המסמכים כמו שהוא מגיש לשחרור של מזון רגיש, אבל השוני במקרה הזה הוא שהמשלוח כאן ישתחרר מראש והבדיקה תיעשה בדיעבד, כך שגם המפקח שיבדוק את המזון שמשוחרר, הוא יוכל לבדוק אותו ולראות שהיבואן עומד בתנאים גם בלי לעכב פיזית את המשלוח עד הבדיקה.

סעיף 85 מבטיח שגם היבוא במסלול האירופי זכאי ליבוא במסלול של הצהרה. השחרור הוא מקוון. חמישה אחוזים מהמשלוחים יעלו באופן רנדומלי לבדיקה ויתר המשלוחים ישוחררו. זה שווה ערך למסלול של המזון הרגיל.

תודה. הערות ב-זום לשלושת הסעיפים האלה שהוקראו. האם נרשמו אנשים? בינתיים לא. מישהו כאן בשולחן רוצה להעיר לסעיפים הללו? לא. תודה היועצת המשפטית, נמשיך בהקראת פסקה (14) עד (16).

(14) בסעיף 86(א), במקום פסקה (1) יבוא:

"(1) המשלוח, כולו או חלקו, כולל מזון רגיש שאינו מזון במסלול האירופי".

(15) בסעיף 89, במקום "64(ב) ו-75" יבוא "64(ב), 75 ו-79ב".

(16) בסעיף 90(א) -

(1) בפסקה (1), בסופה יבוא "ולעניין מזון שיובא במסלול האירופי שהוא מזון רגיל – הוראות סעיף 15".

(2) בפסקה (2), אחרי "|רגיש" יבוא "ובכלל זה מזון במסלול האירופי שהוא מזון רגיש".

הערות ב-זום. אין. הערות אנשי המקצוע מסביב לשולחן כאן. אין.

אולי אני אסביר לגבי סעיף 90. יש הוראה בסעיף 90, הוראה שמאפשרת ליבואן להשלים דרישות של הוראות התרת סימון ומסמכם למזון אחרי תעודת השחרור אבל היתר הוצאת המזון מהמחסן הרשום והמועדים בעניין הזה או ההוראות שיחולו לעניין הזה חלות לפי סוג המזון שהוא מזון במסלול הירוק, בין או הוא רגיש או רגיל.

פנינה, הסבר פשוט לסעיפים האלה, מעבר למה שאמרה היועצת המשפטית.

סעיף (14) הוא תיקון של סעיף 86 שקיים היום, הוא מוסיף שמזון במסלול האירופי יזכה לשחרור במסלול של הצהרה אלא אם כן הוא מכיל מזון רגיש. אם הוא מכיל מזון רגיש שמוחרג מהמסלול האירופי, כמובן שהמשלוח ייעצר ויעלה למדגם.

סעיף 89 וסעיף 90, אלה שינויים שנעשים בסעיפים הקיימים על מנת לאפשר את המסלול הנוסף שנוצר היום, מעבר למסלול הרגיל ולמסלול של המזון הרגיש.

תודה רבה. אנחנו ממשיכים לפסקאות (17), (18) ו-(19).

(17) בסעיף 94, האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא:

"(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), לעניין שמירת מסמכים בנוגע למזון במסלול האירופי יחולו הוראות סעיף 54א(ב), למשך התקופה האמורה באותו סעיף או התקופה האמורה בסעיף קטן (א), לפי המאוחר".

התוספת כאן, "למשך התקופה האמורה בסעיף קטן (א), לפי המאוחר". בדיון הקודם הוועדה החליטה לא לאפשר זאת. אמרו ששבע שנים, אלה מועדים רחוקים.

(18) בסעיף 96(ד), אחרי "יבואן של מזון רגיל" יבוא "או מזון במסלול האירופי".

(19) בסעיף 97 –

(1) במקום פסקה (2) יבוא:

"(2) אישור סחר חופשי".

(2) בפסקה (3), בסופה יבוא "אף אם כינויה שונה, שנתן גורם מוסמך כאמור".

(3) פסקה (4) - תימחק.

סעיף 97 בו עוסקים, הוא סעיף שכבר התייחסנו אליו ותיארנו איזה מסמכים צריך להביא היבואן הנאות שמבקש לקבל אישור ליבוא במסלול האירופי. כאן יש תיקון לגבי המסמכים לעומת הנוסח שהיה קודם לכן. אישור סחר חופשי, במקום התיאור שהיה במקור שדיבר על הגורם במדינת הייצור ועכשיו יש לנו הוראה אחרת. השאר הם תיקונים יותר נוסחיים.

הסבר פשוט על הסעיפים האלה.

למעשה אלה סעיפים טכניים שתיקנו על מנת להחיל על היבואן שמייבא במסלול האירופי חובות לעניין שמירת מסמכים ומסמכים של יצרן שהוא נדרש לצרף להצהרה שהמזון שהוא מייבא עומד בתנאי המסלול.

הערות ב-זום לסעיפים הללו. אין. הערות והתייחסות מסביב לשולחן? אין. ממשיכים בהקראת פסקה (20), (21) ו-(22).

ברשותך, נוספה כאן עוד פסקה באמצע ואני אקריא אותה.

(20) בסעיף 100(4), אחרי "רגיל", יבוא "אישור קבלת הצהרת יבואן נאות".

הסעיף הזה מוסיף לנו חובת שמירה של המסמך הזה, של קבלת הצהרת יבואן. אנחנו מוסיפים תיקון בסעיף 114, זאת הפסקה שאין לה מספר.

בסעיף 114, אחרי פסקה (2) יבוא:

"(3) הופרו תנאים או התחייבויות שנכללים בהתחייבות שנתן היבואן לפי סעיף 79ד(א) או באישור לפי סעיף 84(ב1)(4)".

הסעיף הזה הוא סעיף שנוסף עכשיו והוא מאפשר להגביל את הרישום במרשם היבואנים בכלל של היבואן, אותו יבואן נאות שהפר התחייבויות שהיה צריך להתחייב להן במסלול האירופי. זאת אומרת, לא רק שוללים ממנו את האפשרות להמשיך להיות במסלול של יבואן נאות אלא גם יכולים לשלול ממנו את הרישום במרשם היבואנים.

(21) בכותרת סימן ח', במקום "אישור ייבוא נאות" יבוא "רישום יבואן נאות".

(22) במקום סעיף 115 יבוא:

"115. רישום יבואן נאות

(1) מנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו לכך (בסעיף זה – מנהל השירות) ירשום יבואן רשום כיבואן נאות ויחדש רישום של יבואן רשום כיבואן נאות אם מצא שהיבואן הגיש לו את כל אלה:

(1) תכנית בקרת איכות ובטיחות שהיבואן הרשום מקיים, לכל סוג מזון מסוים שהוא מבקש לייבא, הכוללת נהלים וסקר סיכונים ובו התייחסות למערכת האיכות של היצרן, להרכב המזון, בטיחותו, סימונו, תנאי הובלתו, אחסונו ומכירתו, להבטחת עקיבות ולנקיטת פעולות לתיקון ליקויים ומניעת הישנותם, הכול בהתאם לתהליכי בקרת איכות ובטיחות הקבועים בתקנים בין-לאומיים מקובלים.

(2) התחייבות ולפיה הוא יישם את תכנית בקרת האיכות והבטיחות כאמור בפסקה (1) בעבור כל משלוח של מזון המיובא על ידו.

(2) מנהל השירות ינהל מרשם יבואנים נאותים לפי סעיף זה (בסעיף זה – המרשם) ויפרסמו באתר האינטרנט. רשם מנהל השירות יבואן במרשם כאמור, ייתן לו תעודת רישום כיבואן נאות.

(3) החלטת מנהל השירות תינתן בתוך עשרה ימים מהמועד שבו הוגשה הבקשה בצירוף כל המסמכים הנדרשים לפי סעיף קטן (א). לא ניתנה ההחלטה עד למועד כאמור, יירשם היבואן כיבואן נאות במרשם ותינתן לו תעודת רישום כיבואן נאות.

(4) הוראות סעיפים 112 עד 114 יחולו לעניין תעודת רישום כיבואן נאות, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: במקום "הרשם" יקראו "מנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו".

חלק מההבהרות נתת. פנינה תשלים את ההסבר בפסקאות הללו.

כאן נמצא סעיף מרכזי במסלול הזה שאומר שהתנאי להצטרף להיות יבואן שמייבא מזון רגיש במסלול של הצהרה על מסלול אירופי הוא שהוא מקיים תנאים של מערכת בקרת איכות עצמית. קראנו לזה יבואן נאות. בעצם כאן יש לקיחת אחריות מלאה של היבואן על כל המוצרים שהוא מייבא מ-א' עד ת'. הפרוצדורה כאן אומרת שגם התיקון שעשינו בסעיף שנוסף, בסעיף 114, הוא נתן סמכות לרשם שאם נמצא שיבואן מפר את אחת ההתחייבויות או שמצהיר הצהרה שלא תואמת את המוצר שהוא מייבא או מתחייב שיש לו את אחד האישורים ובסופו של דבר אין לו אותו – זאת עילה להוציא אותו ממרשם היבואנים הנאותים. הפרוצדורה כאן היא מצד אחד פרוצדורה מאוד מאוד מחייבת כאשר הרעיון הוא לפשט ולעשות תהליך של רישום ולא אישור כאשר הבדיקה תיעשה בדיעבד. אמרנו שינוי פרדיגמה ויבואן יזכה למלוא האמון אלא אם כן יימצא אחרת, או שהוא מתחייב או יש לו תוכנית והוא לא מיישם אותה.

מפר.

כן. מפר.

תודה. הערות ב-זום לסעיפים שהוקראו. תציג את עצמך למי שפוגש אותך פעם ראשונה.

אני יושב ראש פורום הקמעונאים הקטנים בענף המזון. אני רוצה ליידע את היושב ראש לגבי המושג יבואן נאות. המושג יבואן נאות, אני לא רואה, וכנראה שאין. אנחנו פנינו לרשות לתחרות בטענה שהיבואנים במדינת ישראל, חלק גדול גם מהיצרנים הגדולים שכידוע לכם הם גם יבואנים, לא מעוניינים למכור לנו סחורה כחוק, למרלוג שהקמנו בחסות משרד הכלכלה. אני רוצה לדעת איפה מופיע יבואן נאות, איזושהי פסקה שמאלצת אותו למכור לאנשים שמוכנים לשלם לו כסף.

למה הוא לא רוצה למכור?

אני אסביר לך. זה טיפה מסובך אבל אני אסביר לך. בענף המזון בישראל, כידוע לכם או אולי לא ידוע לכם, הריכוזיות מובילה לכך שמעט מאוד יצרנים ומעט מאוד קמעונאים שולטים ללא מיצרים בענף המזון. זה חלק ממסקנות קדמי וחלק ממסקנות טרכטנברג, וזה דבר ידוע לכל שבאמת מתמצא ברזי קשר השוק של ענף המזון.

אנחנו נתבקשנו לפני שלושה חודשים על ידי הרשות לתחרות לבקש מכל היצרנים והיבואנים בענף המזון למכור לנו תמורת כסף מזומן, למכור לנו סחורה, למרלוג שאמור לשרת את המכולות ואת המיני מרקטים, יוזמה ברוכה של שר הכלכלה לשעבר נפתלי בנט. אנחנו נמצאים ממש ברגעים בהם אנחנו יכולים ליישם את התוכנית שלכל הדעות היא תוכנית מופלאה. יבואנים ויצרנים במדינת ישראל מתעלמים לחלוטין.

אלי, הבהרת לנו נושא שבמהותו הוא לא בחוק הזה.

אני לא יודע מה זה יבואן נאות.

יבואן נאות הוא מי שהוא יבואן נאות, שעומד בכללים, בכללי היבואן הנאות, שלא כוללים חובת מכירה למרלוג של קמעונאים.

לא צריך לוודא שהוא ימכור לכל גוף שרוצה לקנות? לא צריך לוודא את הדבר הזה?

ההערה שלך היא נכונה ואתה מתאר מיזם יפה שנועד לסייע לחלשים ביותר במסחר, שאלה הקמעונאים הקטנים והבינוניים, ואנחנו נוודא האם יש כאן ניצול או מונופולים או קרטלים או מישהו שבולם את התחרות אבל אנחנו לא נעשה את זה בחוק הזה. זה לא קשור לחוק הזה.

בסדר. עוד הערה קטנה כבוד היושב ראש.

שקשורה לסעיפים שהקראנו.

לא. קשורה לכל הדיון שאתם מקיימים כרגע.

אם ההערה קטנה, אני מאפשר לך.

אני רוצה לומר שבהתרשמות הענקית שלי מעבודת הקודש שאתם עושים כאן בדיונים האלה לתועלת הציבור, אני התרשמתי, ולכן שלחתי לכולכם הזמנה לתערוכת שבוע המזון שתתקיים בחודש הבא בגני התערוכה. אני חושב שהתערוכה הזאת תעצים את הידע ואת היכולות שלכם שקשורות בתחום המזון ונשמח אם תבואו.

התערוכה הזאת היא חשובה. הבעיה היא שבשבוע הבא אנחנו קבורים בכנסת. חוק ההסדרים הרג אותנו.

לאו דווקא בשבוע הבא. בחודש הבא.

בחודש הבא יש מצב שאני אבוא לבקר אותך.

ההזמנה אצלך.

אני, רון כץ ולימור מגן תלם נבוא למסיבת סיום של חוק ההסדרים אצלך. אנחנו ננסה. תגיד לאנשים שלך לתאם עם הלשכות שלנו.

אגב, היושב ראש שקדם לך, איתן כבל, כיבד אותי בעניין הזה.

גם אני מכבד אותך ואני אבוא אליך בעזרת השם.

תודה רבה.

תודה רבה לך.

יועצת משפטית, איגוד המזון. הסעיף שהוקרא כרגע מתייחס לחובת יבואן נאות במסלול האירופי. הבעיה היא שהסעיף הזה, כמו שהצעת החוק כרגע מנוסחת, לפני כן הקראנו את הסעיף שמדבר על חובת אישור ייצור נאות ליצרנים, כרגע יש א-סימטריה. היא הייתה אמורה להיפתר עד לדיון היום אבל היא לא נפתרה. כרגע אנחנו מקריאים סעיף שמייצר א-סימטריה בלי שפתרנו את הא-סימטריה.

בעיקרון יש כמה בעיות. היבואן הנאות הוא רצוי אבל יש אתו כמה בעיות. האחת, הוא מוגבל רק למסלול האירופי. יבואן במסלולים אחרים לא מחויב ביבוא נאות בעוד שיצרנים מחויבים לכל אורך השדרה כתוצאה מהצעת החוק הזאת. בעיה שנייה היא שהקריטריונים ליבואן נאות, אנחנו עכשיו ראינו, היועצת המשפטית הקריאה את הסעיף, שהקריטריונים בפנים, הכול טוב לגבי יבואן נאות, לוחות הזמנים, יש לוחות זמנים נפלאים של עשרה ימים ויש מנגנון מאוד מאוד קשוח שאם לא עומדים בעשרת הימים, הוא מאושר גם אם לא הספיקו לבדוק אותו. זה חלום מנקודת מבט בירוקרטית. מה שקורה זה שזה הסעיף שמנוסח לגבי יבואן נאות בו בזמן שהודיעו לנו היום שה-GMP, הקריטריונים נשארים בחוץ, לוחות הזמנים שלפחות אותם הבטיחו להכניס, לא נכנסו .

את מדברת על יצרנים.

כן. המקבילה.

את אומרת את זה הרבה פעמים ואת צריכה תשובות ואני מסכים אתך.

זה היה אמור להיפתר.

בסדר. אנחנו לא נצביע על החוק בלי שלא נראה שפגעו ביצרנים והעדיפו את היבואנים.

הבהרות להערות של רוית.

אולי אפשר להתייחס לנושא. אכן היה ניסיון להביא לנוסח שייתן איזשהו מסלול לגבי היצרן הנאות אבל כיוון שהנוסח הזה נתקל בכל מיני בעיות ושאלות, וכיוון שהמסלול של היצרנים נכנס לתוקף רק ב-2026, נראה שמצד הזמנים של חוק ההסדרים יהיה קשה להביא את התשובה לדבר הזה. לכן הנוסח לא הגיע לפתרונו היום. הובטח לנו שיהיה תזכיר לגבי תנאים כספיים ובתזכיר הזה יביאו את אותו תיקון לגבי היצרן הנאות.

נציגי הממשלה. האוצר, בריאות ואחרים, נא להבהיר את הדאגה הזאת של פגיעה ביצרנים ביחס ליבואנים.

קודם כל, רק אמירה אחת כללית. משרד הבריאות רואה בנושא הזה של יצרן נאות, יבואן נאות, אבן יסוד ולקיחת אחריות של העוסק במזון. מצד שני אני אמרתי לפרוטוקול בדיון הקודם שאנחנו נסדיר גם את הנושא של הזמנים וגם מה הם הקריטריונים הברורים לאותה מדרגה נמוכה שהיא לא אישור ייצור נאות אלא תוכנית בטיחות ובקרה עצמית.

הכוונה שלנו היא להסדיר את זה. אם לא נצליח לקראת חוק ההסדרים הזה, אם יורשה לנו אנחנו נעשה את זה בתזכיר המשלים. להוריד את הסעיף הזה זה לא יהיה נכון כי אנחנו גם ככה מדברים על חמש שנים של התארגנות.

אני רוצה לשמוע בעברית. את אומרת לי שיהיה תזכיר. מתי יהיה תזכיר?

אנחנו נשמח להכניס את זה כבר עכשיו לחוק ההסדרים אם לוחות הזמנים יאפשרו לנו.

איך יאפשרו?

אם נמשיך, יהיו לנו יותר מ-24 שעות ובלחץ בו אנחנו עובדים – אז הזמן יוכל לאפשר לנו. בהינתן שלא - - -

אז כן או לא? לא בהינתן.

אנחנו לא שחקן לבד.

מי צריך להשיב על השאלה הזאת? מי עוד יחד אתך?

יחד אתי האוצר, משרד המשפטים וגם הייעוץ המשפטי של הכנסת.

משרד האוצר, נעם, ההערה הייתה שזאת לא פעם ראשונה שרצים קדימה להקל על יבואנים נאותים אבל בו זמנית מכבידים על יצרנים או עתידים להכביד על יצרנים ביחס אליהם. מה התשובות שלכם להערות האלה?

אני קודם כל אומר - אני כבר לא זוכרת מתי היה הדיון האחרון לגבי המזון – שבכמה הימים האחרונים אנחנו כאן בדיונים קדחתניים, נעשים מאמצים מטורפים עם משרד הבריאות, עם הייעוץ המשפטי של הוועדה – ונעה יכולה להעיד על כך - ועם משרד המשפטים וכל מה שניסינו לעשות, זה להגיע למצב של סטנדרט אחיד לייצור וייבוא. זאת הייתה המטרה. שלא יחול סטנדרט מקל על ייבוא וסטנדרט מחמיר על ייצור. אני מניחה שתכף היועצת המשפטית תגיע לזה, עת היא תקריא, אבל אנחנו מחקנו את כל הסעיף שאומר שחל סטנדרט נפרד על ייבוא וסטנדרט נפרד על ייצור. פשוט מחקנו אותו מהנוסח.

סעיף 54א(ג), אם את זוכרת, עורכת הדין רוית ארבל, ובעצם הוספנו שני סעיפים אחרים שעל אחד מהם אני לא רוצה לדבר כי עוד לא סגרנו אותו סופית אבל הסעיף השני שמדבר על התקנים, כתבנו סעיף שאומר במפורש שהתקנים יבוטלו למעט תקנים שיוחלט שכן צריך להשאיר בוועדה המקצועית יחד עם הממונה על התקינה והממונה על הצרכן וכמובן משרד הבריאות. לדעתי זה פותר ממש את כל הבעיות. אם יש עוד משהו, אי אשמח להתייחס אליו.

אנחנו דיברנו על (א) ונעם אמרה שהם פתרו את (ב).

איזה עוד פערים נשארו?

זה לא קשור. אנחנו מדברים על GMP ועל תוכנית הבטיחות. לראשונה בישראל כל יצרן מזון, אנחנו דווקא כאן - - -

זה בדיוק כמו שיש על היבואנים.

נכון אבל מה שקורה זה שבפעם הראשונה גם מאפייה עם שני עובדים מחויבת ביישום תוכנית בטיחות מזון כאשר הקריטריונים לה, זאת אומרת, כתוב שהיא חייבת, שזה יהיה זמן מעבר, אבל לא כתוב במה היא חייבת, מה הקריטריונים. אנחנו מסכימים לחובה כשאנחנו לא מבינים מה המשמעות שלה ומה לוחות הזמנים שלוקח על עצמו הרגולטור כדי שזה לא יהפוך לבירוקרטיה ונטל נוסף עלינו. אנחנו מסכימים לחובה בלי להבין. כמו קופסה שחורה, בלי שפתחנו אותה. זאת הבעיה. ליבואן נאות פתחתם את הקופסה ושמתם את כל הפרטים.

אנחנו כנראה נהיה כאן עוד שעות רבות, אני מקווה שלא אבל כך זה מסתמן, ובזמן הזה – יכול להיות שתהיה הפסקה וגם אם אין הפסקה – אתם תצאו שתיכן לחדד איזה פתרונות כך שהדאגה שלך תהיה פחותה. אני לא רוצה שהיא תהיה מושלמת אבל שהיא תהיה מופחתת. אני יודע שרוח הדברים בחקיקה הזאת היא לא לפגוע ביצרנים. צריך לראות שלא עשינו טעות בחיפזון ויש סעיף שמפלה אותם. גם אם יהיה תזכיר או כל דבר אחר שאנחנו יכולים לעגן אותו במועד ההגעה לשולחן הזה ביחס ליישום כלל החוק ועם דרישה שיוצג לוועדה במועד מסוים, זה יכול לעזור. תחדדו את הסוגיה הזאת.

אנחנו נעבור לפסקאות (23), (24) ו-(25).

אדוני, אולי אפשר לשאול לגבי שני דברים שקשורים להערות שהעירה רוית. עורכת הדין ארבל דיברה על ה-... וגם מה צריך, איזו מערכת אנחנו צריכים, מערכת בקרה עצמית. גם לגבי היבואנים אומצה מערכת של בקרה עצמית והשאלה אם באירופה זאת המערכת שנמצאת ולא מערכת של בקרה על ידי צד ג'.

גם כאן זה בדומה למצב אצלנו. יש מפעלים שהם מפעלים בסיכון גבוה, קרי, שהם מייצרים מוצרים כמו מזון לתינוקות או כמו מזון ייעודי שמראש לגביהם רמת הביטחון גבוהה יותר ולא מספיקה מערכת בקרת איכות עצמית אלא גם צריך פיזית בקרה על ידי גופים וכאן אנחנו נכנסים לעולם התוכן של אישור ייצור נאות. לגבי שאר המזונות שלא כלולים במזונות שמפורטים בתוספת ה-14, או כמו תוספי תזונה שגם כן נכנס באותה קטגוריה, לגבי שאר המפעלים – ורווית נתנה את הדוגמה של מאפיות, אז בהחלט חלק מהעניין הוא שאנחנו לא רוצים לייצר עודף רגולציה ולעשות דיפרנציאציה בין מפעל גדול למפעל קטן. הרעיון הוא, מפאת לוחות הזמנים, רצינו לקבוע כאן את העקרונות, שאתה צריך ליישם מערכת בקרת איכות עצמית ואחר כך לפרסם באתר האינטרנט מדריכים שיסייעו לכל יצרן ויצרן ובעצם יחדדו את הנקודות הקריטיות בתהליך האיתור, שהן ספציפיות וייעודיות לסוג התעשייה.

אני מקבלת את ההערה שלך. אנחנו נעשה את זה.

על זה הייתה המחלוקת.

דיברנו על כך שאת המדרג הנמוך אנחנו נעשה במסלול של רישום מקל אבל עדיין צריך לקחת בחשבון שזה לא בר השוואה להשוות בין עולם התוכן של יבואן לעולם התוכן של יצרן. יצרן, הנושא של בקרת איכות עצמית, היא הרבה יותר מורכב. אנחנו כן בעד לתת מסגרת ברורה, ליצור ודאות עסקית אבל שלא תהיה ציפייה כאן שהמהירות או הנהלים או הדרישות יהיו זהים. כאן אנחנו נצטרך ליצור את הדיפרנציאציה ולפעמים גם אולי עדיף לעשות את זה בתזכיר המשלים שגם כך אנחנו צריכים להביא כי כל הדין המאומץ, אין לו משמעות אם אנחנו לא באים ומשלימים את התזכיר המשלים. מבחינה מקצועית, על מנת לעשות את העבודה כמו שצריך, כדאי לעשות את זה בתזכיר המשלים.

תודה רבה.

מנהלת איגוד תעשיות המזון, התאחדות התעשיינים. ההשוואה היא לא בין יצרן ישראלי לבין יבואן. ההשוואה כאן היא בין יצרן ישראלי לבין יצרן אירופאי. יצרן אירופאי מצהיר. שיטת הרגולציה היא שונה. הכול עובד שם על בסיס הצהרה ועל פי אמון ביצרן. חלילה הפר את האמון, הוא נענש בהתאם. כאן כן הולכים למסלול שהיצרן יצטרך ללכת לאישורים ולימים כאשר ביום האחרון מגישים והכול נספר מחדש. זאת ההשוואה שאנחנו מבקשים, שזה יהיה על בסיס הצהרה.

עוד שאלה שמטרידה אותי היא מה יקרה אם בסופו של דבר התזכיר הזה לא יגיע לוועדה או כמו שאנחנו בצער מכירים את העומס שקיים והתקנות שלא הותקנו והשאלה היא מה יהיה אז. האם בסופו של דבר החוק לא ייכנס לתוקף כל עוד התזכיר לא יוגש והדברים לא יובאו?

אין ספק שחובת ההוכחה עלינו עם ההיסטוריה שהייתה אבל אי אפשר כל דיון לחזור אתנו אחורה. אנחנו כאן עם הפנים קדימה.

אני אמרתי, ואולי לא הבנתם אותי נכון, ואני אחזור על זה שוב. אנחנו מדברים על שני מדרגים. המדרג של אותם סוגי מזונות שמניתי כמו לדוגמה תוספי תזונה, מזון ייעודי, מזון לתינוקות, שם יינתן אישור. אנחנו לא נסתפק ברישום. לגבי המדרג הנמוך יותר, יהיה רישום, היצרן יגיש תוכניות, יצהיר שהוא מקיים 1, 2, 3 ו-4 כפי שנקבע וכמקובל באירופה. הפיקוח יהיה בדיעבד.

אני מבקש שכל מי שמדבר, יציג את עצמו לפרוטוקול. אנחנו מכירים אתכם לאט לאט אבל הפרוטוקול לא מכיר ובנוסף לכך יש את השידור ואנשים צופים בנו ורוצים לדעת מי הדובר.

נעם, אני מבקש בשעות שיש לנו לשבת עם היצרנים כדי שתנוח דעת שיש כאן מתווה ברור והתחייבות ברורה שלכם לא לפגוע ברגולציה שחלה עליהם ביחס ליבואנים. תחדדו את הפרטים.

בסדר יושב ראש הוועדה.

נקריא את פסקה (23), (24) ו-(25).

(23) בסעיף 116 –

(1) אחרי פסקה (3) יבוא:

"(3א) מסמכים שעל יבואן להגיש במצורף להצהרה בדבר יבוא מזון במסלול האירופי לפי סעיף 79ד(1), המעידים על שיווק המזון במדינה ממדינות האיחוד האירופי".

(2) פסקה (12) - תימחק.

בסעיף 159(א), המילים "בתקופה כאמור בסעיף 160" – יימחקו.

(24) סעיף 150 – בטל.

בסעיף 177, בהגדרה "יצרן", "יצרן של מוצר בשר", בפסקה (4), הסיפה החל במילים "בתקופה" – תימחק.

(25) בסעיף 164, בסעיף קטן (ז), בסופו יבוא "ואולם לגבי יבואן של מזון במסלול האירופי יחולו לעניין מזון במסלול האירופי שהוא ייבא הוראות סעיף 54א(ב)(4)".

פנינה, הבהרות לסעיפים.

יש פה תיקונים. כפי שאמרתי קודם, אלה תיקונים עקיפים לסעיפים קיימים על מנת לאפשר את המסלול החדש שיצרנו. יש כאן סעיף שאנחנו מבקשים למחוק אותו, שעניינו הפטור מחובת התקנת תקנות בסד זמנים למתן רישיונות יצרן או רישיונות הובלה או רישיונות אחסנה בקירור לארגונים לחלוקת מזון.

אפשר להגיד שיש כאן שתי מחיקות חשובות. אחת מדברת על המסלול האירופי. יש כאן את המסמכים שהיבואן צריך להגיש ומזכירים כאן את המסמכים לפי סעיף 79(ד) ושם באותו סעיף נאמר שאם רוצים להוסיף מסמכים לפי סעיף 116, צריך לכך את אותו אישור של ועדת החריגים. זה דבר ראשון. זאת אומרת, זה לא יכול להפוך בעצמו להיות חסם יבוא.

כאן הייתה נכונות במשרד הבריאות למחוק את פסקה (12). מוצע למחוק את פסקה (12) שהתייחסה לתקנות שאפשר לקבוע לעניין אישור יבוא נאות. מרגע שאישור היבוא הנאות נקבע כאן בתוך החוק ולא נשאר בתקנות, אפשר למחוק את הפסקה הזאת וזה גם מונע את החשש שהיה לאוצר שהדבר הזה יהפוך להיות דרך ליצירת חסמי יבוא.

שני התיקונים בכוכביות וגם תיקון 24, כפי שפנינה אומרת, הוא מתייחס לארגונים שעוסקים בחלוקת מזון והיה להם פטור בן שנתיים מהחובות האלה של רישיון אחסנה וכרגע רוצים לבטל את ההגבלה של השנתיים, לבטל בכלל את הגבלת הזמן של הפטור. השאלה אם נתקלתם באיזושהי בעיה עם הארגונים האלה או שזאת לא בעיה ולא עניין.

אני אחזור שוב ואומר שמבחינתנו שלגבי הארגונים לחלוקת מזון, בעולם אידיאלי גם היינו מגיעים להתקין תקנות לגביהם אבל כרגע לאור ריבוי המשימות אל מול זה שאנחנו מאזנים היכן יותר חשוב לשים את הביצים ולהתמקד – אנחנו מעדיפים להשאיר לשר הבריאות את הסמכות להתקין תקנות מבלי להגביל אותו בלוחות זמנים.

הערות זום לסעיפים האלה. אין. הערות מסביב לשולחן.

איגוד לשכות המסחר. לגבי ההערה של היועצת המשפטית, למחוק את פסקה (12) והסמכות להתקין תקנות שקשורות ליבואן נאות, אני רוצה לוודא שזה לא יפריע בעתיד. אני יודע שלמשרד הבריאות יש כוונות להתקין למשל תקנות שיתייחסו לתוספי תזונה ולהסדיר את זה מחדש. אני מניח שהתקנות האלה יהיו קשורות בנושא של יבואן נאות. לוודא שעצם זה שמוחקים את הפסקה שמסמיכה את התקנות שקשורות ליבואן נאות, לא יפגע בהסדרה העתידית של תוספי תזונה.

האינטרס שלנו. לגבי סעיף 3(א) שמוסיפים כאן. "המעידים על שיווק מזון למדינה ממדינות האיחוד האירופי". עשויה להיות כאן בעיה דווקא עם מוצרים שמיוצרים במיוחד לישראל, מוצרים כשרים שמיוצרים בכוונה לישראל ולא משווקים במדינות האיחוד האירופי. על פי זה לפחות אי אפשר לייבא אותם לכאן.

זאת רק סמכות. זאת רק הסמכה להתקין תקנות לעניין מסמכים כאלה. זאת לא חובה.

הוא התייחס לדרישת שיווק באיחוד האירופי.

כן. דרישת השיווק באיחוד האירופי, היא הבעייתית כאן בהקשר הזה.

אם כן, אפשר לומר "ייצור". ייצור אירופי.

בואו נעשה את הדיון העקרוני לדיון כאן בסעיף הזה. הדיון בסעיף הזה הוא אם וככל ששר הבריאות ירצה להתקין תקנות או ישנה את המסלול האירופי לחומרה, הוא יוכל להתקין את התקנות. "המעידים על שיווק המזון במדינה ממדינות האיחוד האירופי" זה בהתאם למה שכתוב בסעיף 79ד(1). הרעיון כאן הוא שמזון שנכנס למסלול האירופי, הוא מזון שאו שיוצר במפעל שמפוקח ואנחנו יודעים שהמזון שמיוצר עומד ברגולציה אירופית, או שהמזון יוצר במדינה מחוץ לאירופה ויש לו פריסל או עדות לכך שהוא נמכר או עומד ברגולציה האירופית. לכן הנושא של שיווק הוא קריטי כי יוצר, יכול להיות גם במדינה מחוץ לאירופה.

למה לא לומר מיוצר או שווק גם כאן?

כי צריך לקחת את ההתניות שיש ב-79א(1).

העניין של השיווק הזה באירופה, יעשה חסם רציני.

אבל רק השר יכול לתקן. השר יכול לבחור להחמיר, נכון? זה הסעיף שאנחנו עוסקים בו.

אני חושבת שהדיון כאן הוא לא על סעיף 116 אלא אם רוצים ללכת אחור לדיון העקרוני לגבי סעיף 79ד(1). ככל שאנחנו לא בסעיף 79ד(1), בסעיף הזה אין מה לעשות.

אנחנו לא חוזרים אחורה.

אני אסביר. זה נושא שבדיון האחרון, לפחות לנו, למשרד האוצר, הייתה תחושה שכן ביטלנו את זה ואחרי כן בדיונים שלנו הבנו שאולי לא. אולי רק להבהיר.

אם אתם אומרים שזה סעיף שהקראנו ויש בו עדיין מחלוקת, אנחנו בסוף הדיון הזה או באמצעו נסמן את כל הסעיפים שעדיין לא מוסכמים ונוציא אתכם לעשות סדר.

כבוד היושב ראש, אני חושבת שזה חשוב כי היינו כאן בדיונים והגענו להסכמות והקריאו אותן. אני מבינה שחזרו בהם בחלק מההסכמות.

לא. יש פעמים שאנחנו מקריאים ואנחנו מוצאים בעיות ואז אנחנו אומרים שהסעיף הזה דורש תיקון.

כן, אבל אז נאמר שכבר הגיעו להסדרה והקריאו אותה, אבל בבדיקה בדיעבד הסתבר שלא.

אין לנו בעיה להוסיף לתשע הבעיות שלנו עוד בעיה. אנחנו לא מתרגשים מהעניין הזה. בסוף ההקראה נסמן את סלעי המחלוקת.

אדוני, אולי אפשר לומר על הדבר הזה שהנושא הזה של מזון שלא נמצא באירופה, אם הבנתי נכון, זה היה הבסיס של הרפורמה הזאת. הרפורמה אומרת שמה שמתאים להימכר באירופה, זה אומר שהוא עומד בסטנדרטים האירופאיים ולכן אנחנו מוכנים להביא אותו לישראל במסלול מהיר של הצהרה ולבדוק אותו רק בדרכי השיווק. אם אנחנו משנים את הנחות היסוד, אולי צריך גם לשנות עוד דברים במשוואה ולשקול אותן.

אני מזכיר שהשתנו גם הדרישות המהותיות שהיו אמורות להיות לפי מה שקורה באירופה למעט מה שיוחרג, וזה בוטל. דווקא בגלל שבוטל השוני בין הרגולציה המקומית ביחס ליבוא במסלול האירופי לבין הרגולציה המקומית הכללית, כרגע להבנתנו גם אין את הצורך בדרישה של אישור על שיווק בלפחות מדינה אחת באירופה. אנחנו הצענו שכתחליף לזה תהיה הצהרה של היצרן שהמוצרים שלו עומדים ברגולציה האירופאית וזה מצטרף לעוד הרבה מאוד דברים אחרים שהוא ממילא צריך וכך משיגים את הביטחון.

יש הגיון.

צריך לוותר על דרישת השיווק.

אנחנו עוברים להקראת פסקה (26), (27) ו-(28). מה הם הסעיפים שעוד לא קראנו ועליהם יש אי הסכמות בין המשרדים? לפני שאנחנו מקריאים את זה, תגידו לנו.

יש סעיפים שגם תוקנו.

נכון. אנחנו נלך גם אחורה, אבל מה קדימה הסעיפים שעדיין דורשים חידוד? בינתיים תבדקו. נא להקריא.

(26) בסעיף 256 –

(1) בסעיף קטן (א), אחרי פסקה (12) יבוא:

"(12א) לא שומר בדרך דיגיטלית תיק מוצר, רשימת עוסקים, תיעוד תלונות או מעקב אחר החזרות יזומות, בניגוד להוראות סעיף 54א(ב)(2), (3), (4) או (5)".

(12ב) יבואן במסלול האירופי אשר לא הגיש במסגרת הבקשה לקבלת תעודת שחרור את המסמכים המנויים בסעיף 84(ב1)(5)".

(2) בסעיף קטן (ב) -

בפסקה (16), במקום "שנקבעה", יבוא "שקיימת".

(1) אחרי פסקה (24) יבוא:

"(24א) מייבא מזון במסלול האירופי בלא אישור קבלת הצהרת יבואן נאות בדבר ייבוא מזון במסלול האירופי, בניגוד להוראות סעיף 54א(א)".

(2) בפסקה (27) -

(1) אחרי פסקת משנה (ב) יבוא:

"(ב1) בהצהרה בדבר ייבוא מזון במסלול האירופי לפי סעיף 59ג".

(2) אחרי פסקת משנה (ג) יבוא:

"(ג1) בסעיפים (3) ו-(5) בהתחייבות של היבואן בתוספת השלישית א' כאמור בסעיף 79ד(1) או במסמכים המפורטים בסעיפי 79ד(3) ו-79ד(4)".

(3) בפסקת משנה (ד), אחרי "84" יבוא "למעט המסמכים המנויים בסעיף 84(ב1)(5)".

אדוני, אולי אפשר לעצור כאן כי זה הסעיף הפלילי ואולי אפשר יהיה להסביר את העבירות שמוצע לקבוע כאן במסגרת התזכיר.

במה עוסק הסעיף הבא? הוא לא קשור?

לא. הוא בנושא של אכיפה באמצעי...

בבקשה. תסבירו את המהות של הסעיף הזה.

משרד המשפטים. הסעיף הזה הוא סעיף שנכנס לתוך הסדר קיים של עבירות פליליות שיש בחוק המזון. הוא קובע מספר עבירות נוספות בקשר לנורמות החדשות שלמעשה נקבעו על ידי מי שמייבא מזון במסלול האירופי. חשוב לציין שעדיין יש נורמות קיימות של עבירות פליליות ויכולות להיות רלוונטיות בהתאם לשינויים שנעשו.

מבחינת העבירות הנוספות שנקבעו, זו למעשה עבירה על אי שמירה שזה רכיב משמעותי מבחינת הרפורמה. משרד הבריאות אולי יכול להרחיב או משרד האוצר. שמירה של מסמכים בדרך דיגיטלית. זה שונה מחובה שקיימת למעשה על יבואנים אחרים שיש עליהם חובת שמירה שהיא אחרת ולכן כאן נכתב סעיף ספציפי גם של נורמה וגם של עבירה פלילית.

מעבר לזה, יש עבירה על מי שלא מגיש את המסמכים הנדרשים שמנויים בתוספת במסגרת בקשה לקבלת תעודת שחרור. לפי מה שנאמר לנו על ידי משרד הבריאות, למעשה מדובר במערכת שהיא אוטומטית מבחינת צורת ההגשה של הדברים ולכן יש חשיבות לכך שהדברים יוגשו כמובן כדין ולכן גם על כך נקבעה עבירה, על מנת שלא יהיו ניסיונות לעקוף את המערכת.

מעבר לכך, נקבעה עבירה בסיסית. אני אעיר שיש כאן איזשהו שינוי שהתבקש. אני רואה שאולי בטעות לא נכנס לנוסח ולכן אני רק אציין את הסעיף. פסקה (24א). מי שבעצם מייבא מזון במסלול האירופאי ללא אישור קבלת הצהרת יבואן נאות, הבקשה של משרד הבריאות, בהסכמת שאר המשרדים, להוסיף שמי שמייבא מזון במסלול האירופי מבלי שהוא יבואן נאות או ללא אישור קבלת הצהרת יבואן נאות - כי בעצם אלה שתי חלופות שנדרשות ומחייבות לצורך ההשתתפות ויבוא מזון במסלול האירופי, וגם ככל שהדברים האלה לא נעשים – נקבעה עבירה פלילית.

עבירות נוספות שנקבעו כאן נוגעות לפרטים לא נכונים שיתכן שנמסרים. יש היום עבירה קיימת וגם עיצום כספי – אני אתייחס גם לחלק של העיצום הכספי – על מי שמוסר פרטים לא נכונים בשורה של מסמכים שבעצם מוגשים כבר היום במסלולים שונים של יבוא או בהקשרים שונים אחרים, ולמעשה נוספה שם רשימת המסמכים וההתחייבויות הרלוונטיות שעכשיו הן נוספו במסגרת הרפורמה כאן, שזה היבוא מזון במסלול האירופי. זה כולל את ההצהרה, כולל את ההתחייבויות הנוספות וכולי.

הערות ב-זום לסעיף הזה. אין. ליד השולחן? אין הערות. אנחנו מקריאים את סעיף (27), (28) ו-(29).

(27) בסעיף 261, אחרי פסקה (11), יבוא:

"(11א) לא שומר בדרך דיגיטלית תיק מוצר, רשימת עוסקים, תיעוד תלונות או מעקב אחר החזרות יזומות, בניגוד להוראות סעיף 54א(ב)(2), (3), (5) או (5)".

(11ב) יבואן במסלול האירופי אשר לא הגיש במסגרת הבקשה לקבלת תעודת שחרור את המסמכים המנויים בסעיף 84(ב1)(5)".

(28) בסעיף 262 –

בפסקה (14), במקום "שנקבעה" יבוא "שקיימת".

(1) אחרי פסקה (22 יבוא:

"(22א) מייבא מזון במסלול האירופי בלא אישור קבלת הצהרת יבוא נאות בדבר ייבוא מזון במסלול האירופי, בניגוד להוראות סעיף 54א(א)".

(2) בפסקה (23) –

(1) אחרי פסקת משנה (ב) יבוא:

"(ב1ׂ) בהצהרה בדבר ייבוא מזון במסלול האירופי לפי סעיף 79ג".

(2) אחרי פסקת משנה (ג) יבוא:

"(ג1) בסעיפים (3) ו-(5) בהתחייבות של היבואן בתוספת השלישית א' כאמור בסעיף 79ד(1) או במסמכים המפורטים בסעיף ד(3) ו-(4)".

(3) בפסקת משנה (ד), אחרי "84" יבוא "למעט המסמכים המנויים בסעיף 84(ב1)(5)".

(29) בסעיף 313, האמור בו י סומן "(א)" ובו, אחרי "התוספות" יבוא "למעט התוספת השנייה א'" ואחריו יבוא:

"(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), שינוי התוספות השלישית א', השלישית ב', והשלוש עשרה, טעון גם התייעצות עם ועדת החריגים". אם השינוי אינו בהתאם להמלצתה, יחולו הוראות סעיף 2יח לחוק התקנים.

כאן יש שני עניינים. יש כאן תיקון ואנחנו רוצים להציע אותו. הוא לא מופיע בנוסח ונבהיר. דבר ראשון, יש התייחסות לנושא של שינוי התוספות. מה שנקבע כאן זה לאפשר את שינוי התוספות, השלישית א', השלישית ב' וה-13. לאפשר את שינוי התוספות כפי שקיים היום בחוק, כאשר התוספות ניתנות לאישור על ידי השר, באופן של תקנת משנה, לאפשר את זה גם לגבי התוספות. אבל מוצע להגיד שהתוספות השלישית א', השלישית ב' וה-13 טעונות גם אישור של ועדת חריגים. אני חושבת שבאופן רוחבי אנחנו כבר לא מדברים על אישור של ועדת שרים אלא על מנגנון של המלצה ואם סוטים מההמלצה, אז הולכים לבקש את אישור הממשלה. זה הכיוון שהסתמן לכן כאן נכתוב איזשהו נוסח אבל נמתין להחלטות שיתקבלו באופן רוחבי בנושא הזה של ועדת החריגים.

חשוב לומר שהתוספת השנייה א' שהיא תוספת שיכולה להוסיף הוראות שחלות בדין הישראלי בדרך של אימוץ, הדרך שלה לא יכולה להיות באמצעות שינוי כזה על ידי השר ואפילו לא באישור כזה של ועדת החריגים. חשבנו שאולי צריך שהתוספת הזאת, כיוון שיש לה ממש משמעות של יצירת דין בישראל, או שהיא תהיה בחקיקה ראשית או לכל הפחות בפיקוח פרלמנטרי ולא פחות.

התייחסות של אנשי המקצוע.

אפשר לומר מילה על סעיף העיצומים שהוקרא קודם? לציין ביחס לסעיף העיצומים שבעצם מדובר מבחינת הרכיבים שהוקראו, אותן הפרות הן זהות לעבירות. אני אחדד ואומר שעל אף שההפרות זהות לעבירות, כמובן שלא ניתן גם להטיל עיצום כספי וגם לאכוף במקביל אלא רק אחד מהמסלולים האלה וככל שמתבצעת אכיפה פלילית, כמובן העיצום הכספי מוחזר. יש סעיפים מסדירים של הנושא הזה בחוק. רק רציתי לומר שאותו תיקון שדיברתי עליו קודם, ללא אישור יבואן נאות, נדרש גם כאן בסעיף של העיצומים הכספיים. רק לוודא שגם זה ייכנס.

עוד הבהרות להערת היועצת המשפטית שלנו.

הלשכה המשפטית, משרד האוצר. לנו חשוב ששינוי התוספות יהיה באישור ועדת החריגים. זאת אומרת, להשאיר את המודל של ועדת החריגים.

כן, אבל המודל עצמו הולך לעבור שינוי. המודל עצמו של ועדת החריגים.

בסדר, אבל אני אשמח להשלים את הדברים. בכל מקרה לגבי ההצעה לערוך פיקוח פרלמנטרי, אנחנו לא מתנגדים אבל כמובן זה טעון הסכמה או ליבון בין שני המשרדים.

לא הבנתי באיזה שני משרדים מדובר.

בריאות ואוצר.

מה זאת אומרת?

טלי, את לא היית בדיון הקודם, לא בתחום הזה אלא בתחום אחר כאשר יש הצעות חוק ענקיות שמביאים לוועדת הכלכלה אבל ועדת הכלכלה לא מופיעה בהצעות החוק.

אני מתחברת בדיוק לאמירת היושב ראש.

אלה חוקים שמאיינים את ועדת הכלכלה. אז שוועדת הכלכלה תחליט, או ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, שיש רגעים בהם היא עושה בקרה על הממשלה.

אני לא מתנגדת.

היא יכולה להחליט את זה.

אני אמרתי שאנחנו סבורים או מסכימים להצעה של היועצת המשפטית לגבי הפיקוח הפרלמנטרי.

היועצת המשפטית, משרד החקלאות. אני רוצה לומר שבסוגיה של התוספות, בפרט לגבי התוספת באמצעותה מוחלות רגולציות אירופאיות, יש עדיין דיונים.

אנחנו יודעים. אנחנו נשלח אתכם לסיים את הדיונים. אין לכם עוד הרבה זמן לדיונים. אתם צריכים לסיים אותם עכשיו.

הנוסח שמופיע כאן בסעיף קטן (ג) אומר שהשר רשאי לשנות, בכל זאת לעשות את זה בתקנת משנה, כמו שאמרנו, יכול להיות שאפשר להוריד בכלל את סמכות השינוי.

הערות ב-זום. רחל גור, לובי 99. הערה לפסקה (29).

אני רוצה להעיר ספציפית לגבי פסקה (29)(ב) ולהמשיך את דבריה של היועצת המשפטית של האוצר. אנחנו חושבים שספציפית לגבי תוספת ה-13, שזאת בעצם התוספת שמאפשרת להחריג מוצרים אין סופיים – כרגע הרשימה היא מוגבלת אבל היא יכולה להתרחב - כל תוספת, כל החרגה נוספת חייבת לבוא לוועדה שלך כדי לקבל איזשהו פיקוח פרלמנטרי.

בחוק הדומה קבענו שאם הם מוסיפים מוצרים ומשחררים, אז אין לנו בעיה ויבוא רק לעדכון, אבל אם הם מגבילים מוצרים, זה לאישור.

נכון. כאן זה אם הם מוסיפים. ההוספה מהווה הגבלה ולכן אני מציעה שאם מוסיפים לרשימת החריגים, זה יהיה בפיקוח פרלמנטרי.

אנחנו עוד ננסח את הדבר הזה.

לאיזה ועדה את מתכוונת?

בכנסת.

בואו נעשה סדר. החוק הזה נדון אצלי בוועדת הכלכלה אבל הבקרה על הפרק הזה היא בוועדת הבריאות. שם הוא יעבור את כל ההמשך שלו.

אני רוצה להבין כי אני חושבת שיש כאן ערבוב בין כמה סוגי תוספות וכמה ועדות. יש לנו את התוספת ה-13 שאת מדברת עליה שמוסיפה מוצרים.

מוסיפה מוצרים להחרגה. זאת לא תוספת מוצרים. זאת תוספת מוצרים להחרגה. המילה החרגה חשובה כאן.

זה יהיה באישור איזו ועדה? כרגע זה מופיע באישור ועדת חריגים. מה את מציעה?

אני מדברת על התוספת ה-13 שזאת הוספת מוצרים שמוחרגים מהרפורמה. אני רוצה שכל תוספת לתוספת הזאת, תהיה טעונה אישור ועדה.

כל החרגה של מוצרים מהרפורמה.

בפיקוח של למשל ועדת הבריאות? ועדה של הכנסת?

ועדה שאחראית על הפיקוח, כלכלה או בריאות. זאת החלטה שלכם אבל זה טעון אישור של הכנסת.

בשני הדיונים הקודמים ביקשנו, לאור ההחלטה להחרגה של ארבעה מוצרים - - -

עוד לא הגיע הזמן להערה הזאת. היא לא קשורה. אנחנו עוברים סעיף-סעיף. נושא החקלאות לא נסגר ביניהם. זה לא הזמן להעיר על זה. יש דיון בין החקלאות לבין האוצר איך הם פותרים את כל הבעיות ביניהם. הם יציגו לנו ואז, אם תראי שמשהו מדאיג אותך בסעיפים האלה, תתייחסי.

אנחנו עוברים לפסקה (30), (31) ו-(32). הקראה.

נשלים את הקריאה של סעיף קטן (ג).

(3) השר רשאי לשנות את טור א' וטור ב' של התוספת השנייה א' באישור ועדת החריגים ואולם על שינוי של התוספת השנייה א' המוסיף הוראה שחלה באיחוד האירופי להוראות המנויות באותה תוספת, יחולו הוראות סעיף קטן 3א(ה1) של הסעיף האמור.

זה סעיף אנחנו מבקשים להכניס בו גם דרישה לאישור ועדה. התיקון הזה, ממש הוראה חדשה. זה יכול להיות נושא חדש שעובר לתוספת שהוא לא רק שינוי פנימי בתוך הוראה אלא ממש הוראה נוספת והיא הופכת להיות דין מאומת בישראל. אנחנו רוצים לבקש שהיא תהיה באישור ועדה.

כן.

אדוני היושב ראש, הבהרה. לגבי הפריטים שבתוספת 13 עליהם דיברה כרגע נציגת לובי 99. מה הוחלט בסוף?

זה יגיע לוועדה בכנסת. כנראה לוועדת הבריאות. אמרנו שאם אתם רוצים לפתוח את היבוא, רוצו ותעדכנו אותנו. אם אתם רוצים להגביל את היבוא, תבואו לאישור בכנסת.

בסדר גמור אבל אני מצטערת, אני חייבת לומר את זה כי ענית על דבר אחד. כרגע בחוק בהקראה מופיעה התוספת ה-13. יש בה רשימה. כחלק מהדיון שהיה כאן לפני שסוגרים את זה כאן, היו על השולחן שני מוצרים שאם החלטנו להוסיף אותם, דיברנו עליהם. אנחנו כאן היום כדי לדעת אם הם כאן. אני לא מדברת על מה יהיה בהמשך.

איזה מוצרים?

אחד מהם הוא הדבש.

היו ארבעה מוצרים.

לא. ארבעה מוצרים היו בנושא ההדברה.

רק על הדבש היה דיון מיוחד. למה את מחזירה אותנו לזה? תאמיני לי שאני מנהל את זה בתבונה הרבה שעות.

אני סומכת עליך.

הצטרפת אלינו באמצע הדיון. אנחנו לא רצים קדימה בכל סוגיית החקלאות בלי לראות את התשובה. אני אומר לך, חכי רגע עם זה.

אני מחכה.

אנחנו נשאיר את מה שפתוח. נא להקריא.

נקרא את הסעיף הבא, הצעה להוסיף סעיף אחרי סעיף 313.

אחרי סעיף 313 יבוא:

"313א אישור ועדת חריגים

אישור ועדת חריגים לעניין חוק זה ייעשה בדרך הקבועה – זה למעשה סעיף שצריך יהיה להיות מותאם גם להוראות הכלליות, גם לוועדת חריגים – בסעיף 2יח לחוק התקנים, ואולם

(1) על אף האמור בסעיף קטן (ג) לאותו סעיף, פנייה לוועדת החריגים תיעשה באמצעות המנהל הכללי של משרד הבריאות ותצורף לה חוות דעת בדבר קיומו של חשש לפגיעה בבריאות הציבור, הגנת הסביבה או הגנת הצרכן.

(2) פנייה לפי סעיף קטן (ג) תיעשה בידי שר הבריאות ובכל מקום באותו סעיף, במקום "השר" יבוא "שר הבריאות".

(3) יקראו, במקום סעיף קטן (יז), "על אף האמור בסעיפים שקבועים באותו הסדר, בסעיף 2יח לחוק התקנים, בהתקיים חשש מיידי לפגיעה בביטחון המדינה בבריאות הציבור, בטיחות הציבור, הגנת הסביבה או בהתקיים צורך חיוני אחר, יהיה רשאי השר להפעיל את סמכויותיו לפי הסעיפים האמורים".

אני חושבת שכל ההוראות האלה טעונות התאמה נוספת למודל הכללי שנוגע לאישור ועדת החריגים וגם למודל שלנו, לסמכויות המיוחדות שניתנות כאן לוועדת חריגים שהן שלא דומות למה שכתוב בחוק התקנים ולכן צריך התאמה לסעיף הזה.

יש לנו עכשיו סעיף שהמטרה שלו היא לבטל, ואולי משרד האוצר יוכל להסביר את הסעיף הזה, או שאתה מעדיף שקודם נקרא אותו.

כן. תקראי אותו.

313ב. ביטול הכרזת רשמיות של תקנות בנושא מזון\

על אף האמור בפרק ג' לחוק התקנים, התשי"ג-1953, שר הכלכלה והתעשייה יכריז עד יום (ינואר 2023) בהכרזה שתפורסם ברשומות, על ביטול הרשמיות לגבי התקנים הרשמיים בתחום המזון, למעט לגבי אלה:

(1) ת"י 1145.

(2) תקן או חלק ממנו, שהמנהל הכללי של משרד הבריאות (להלן - המנהל), באישור ועדה לבחינת תקני מזון הודיע לו עד יום (1 באוקטובר 2022ׂ) כי אין לבטל את הכרזת הרשמיות שלו מנימוקים של בריאות הציבור ובשל כך שהוראותיו אינן מוסדרות בהוראות המאומצות או שיש חלות על סוג מזון או נושא שההוראות המאומצות אינן חלות עליו – זאת תוספת שאנחנו מבקשים להוסיף - או שיש בהן הוראות החלות לעניין כל סוגי המזון ובהתחשב בנהוג במדינות מפותחות. לא ניתנה החלטה של הוועדה לבחינת תקני מזון בתוך 90 ימים ממועד פניית המנהל אליה, יראו כאילו אישרה הוועדה את מתן ההודעה בידי המנהל.

ביטול ההכרזה לפי סעיף זה, אינו טעון הליך נוסף ובכלל זה הליך לפי סעיף 8 לחוק התקנים.

לעניין סעיף זה, ועדה לבחינת תקני מזון – ועדה שמורכבת מחברי ועדת החריגים ומהממונה על התקינה במשרד הכלכלה והתעשייה.

הסבר.

קודם התחלתי לדבר על זה ועכשיו אני אפרט. קיימים כ-160 תקני מזון ייחודיים שמהווים חסם ייבוא משמעותי וגם מהפגישות שלנו עם התעשייה הבנו שהם גם מהווים חסם רציני לתעשייה בגלל הייחודיות שלהם. בתחילת החוק הזה התקנים האלה לא חלו על המסלול האירופי. כלומר, היוו הקלה לייבוא אבל לא לתעשייה. אחרי השיח עם היצרנים, החלטנו לבטל את המסלול האירופי ולעשות סעיף שאומר שהתקנים האלה יהוו איזושהי בחינה הן ליבואנים והן ליצרנים. כלומר, התוצאה של הבחינה הזאת תחול על כולם. את זה חשוב לומר.

הערות ב-זום. אין. הערות מסביב לשולחן.

שני דברים. שאלת הבהרה לגבי הסעיף הקודם. אולי אני לא הבנתי נכון מבחינת תוספת 13 וההוספה של הדברים. האם שינוי למעשה ברגולציה האירופאית שיחול על דברים נוספים שאנחנו לא מכירים, לא יעבור בוועדה אלא ייכנס באופן אוטומטי?

לא.

דנו על השינויים האלה בנפרד בסעיף של דרך האימוץ.

אבל אם יהיו עוד הוראות שיאמצו, זה לא עובר בוועדת הכנסת?

סעיף נוסף שנאמץ? כן. ההוראות האלה חייבות לעבור בכנסת.

אלה תקנות.

סעיף נוסף לא יוכל להיות מאומץ או ממש דין נוסף כמו שעושים עכשיו לשאריות חומרי הדברה, או מדברים על שאריות חומרי הדברה, אי אפשר יהיה להוסיף בלי אישור של ועדה בכנסת.

כתוב בדיוק הפוך.

התיקונים המוצעים לסעיף 3א(ה)(1).

לעניין הסעיף הזה, בקשה לתיקון ולחזור למטרות חוק הגנה על בריאות הציבור שמטרתו להבטיח שהמזון יהיה מסופק ברמת איכות, תקינות ובטיחות. אנחנו מבקשים להוסיף את זה לסעיף. אם הוועדה לא תרצה לכלול את השיקולים האלה, היא לא תשקול אבל לפחות שתהיה בפניה האפשרות כן להתייחס גם לשיקולים האלה. אני אומרת איכות, תקינות ובטיחות נאותים.

אני רוצה לומר משהו על הנושא הזה של האיכות. אחד הדיונים שעלו בשאלה של התאמת התקנים הרשמיים, הרי גם בחוק התקנים יש דרישות מסוימות כדי להכריז על תקן כעל תקן רשמי בכל מיני עילות. אפשר לדבר על התקינות או על הבטיחות כדבר ראשון, אבל השאלה אם אנחנו צריכים גם איכות.

זה יכול להיות לשיקולי הוועדה. אם הוועדה לא תרצה, היא לא תדון. צריך לזכור שיש בישראל תקנים שלא קיימים בכלל באירופה שהם על ידי קוד וולנטרי. שתהיה לוועדה לפחות את האפשרות. לא תרצה, היא תפסול.

אבל הכוונה כאן היא רק לתקנים שהוכרזו כבר כתקנים רשמיים.

אני מדברת עליהם. פשוט להרחיב קצת את ה-סקופ שלהם. בסופו של דבר זה יהיה להחלטתם כי אחרת הם אפילו לא יוכלו לדון בזה.

אנחנו מדברים על תקנים רשמיים שכבר הוכרזו במדינת ישראל ורוצים לבטל אותם כי למשל הם עוסקים באיכות שזה לא נושא כל כך מתאים לחוק התקינה. את אומרת שלא, בכל זאת הוועדה שבוחנת האם לבטל, צריכה בכל זאת לבחון שאלות של איכות, שזה לא אחת מהעילות לפי חוק התקינה. השאלה אם צריך וזה נכון שהיא תדון בנושא של איכות.

כן. עולם הבטיחות מוסדר כאן בתקנות אירופאיות אבל עדיין יש בישראל תקנים שלא קיימים באירופה ועדיין הרגולציה בישראל היא שונה מהרגולציה באירופה. לכן אני אומרת שתהיה בפני הוועדה האפשרות במקומות שאפילו לא קיימות כאלה תקנים באירופה, אז על מה היא תישען?

אולי אני אנסה להסביר את המטרה כפי שהיא הוסברה לי ואולי משרד הבריאות יוכל להבהיר, משרד האוצר וגם משרד המשפטים שמכיר את הסוגיה הזאת.

אחד הדברים שברגע שאנחנו הולכים למהלך, שזה המהלך שכבר דובר כאן קודם, שהדרישות מהיצרנים ומהיבואנים במסלול האירופי יהיו דרישות זהות, למעשה התקנים יכולים להוות דווקא חסם לעניין הזה, בוודאי אם הם תקני איכות שבעצם לא אמורים להיות תקנים כי זה לא מתאים לעילות של חוק התקנים. לכן אותה ועדה לבדיקת תקינה והמהלך הזה של שר הכלכלה הולך לביטול של הכרזה רשמית בתקנים האלה, נועד לבטל חסמים ולהגיד שאם אנחנו הולכים לחקיקה, שהחקיקה האירופית תהיה תואמת לחקיקה הישראלית בעניינים האלה, לא יהיה חסם בפני מוצרים, אז התקנים האלה לפעמים כן מהווים חסם.

אבל יש לך מוצרים כמו לדוגמה שמן זית. אין לך תקן באירופה. יש לך קוד וולנטרי. יש עוד דוגמאות כאלה. במקומות שאין לך על מה להישען, שיהיה לוועדה את ה-סקופ כן לדבר בנושאים של אוטנטיות, בנושא של איכות. לא תרצה הוועדה, תפסול את זה אבל ככה זה אפילו לא טיעון שיהיה אפשר להביא בפניה.

רשות התחרות. אני אשמח להבין את המהלך שקורה כאן. היבואנים, הייתה להם הכרה רגולטורית. בעקבות הטענה שהתעשייה תופלה, בוטל הסעיף והכוונה לבטל על כולם, ועכשיו עולה השאלה למה לבטל. השאלה למה לבטל ולהכניס תקני איכות, בעצם תיקח אותנו צעד אחד אחורה.

לא. אני רוצה להבהיר את עצמי. אולי לא הבהרתי את עצמי נכון כי אין כאן מהלך ולא עולה כל שאלה ואולי אפילו זה לא המקום שלנו כתעשייה אלא הנציגים של הצרכנים כי מה שיהיה מותר לייצר, כך הרי גם אנחנו נייצר. אני באמת תוהה. אנחנו רגילים לייצר ולשמור על איכות מסוימת. במכון התקנים יושבים כל הנציגים.

אני אשמח להשלים את הדברים שלי כי המשמעות לבוא ולומר ברפורמה שנלך להקלה והייתה טענה של בואו נקל על היבואנים. התעשייה מופלית, בואו לא נפלה את התעשייה ונבטל לה הכול. עכשיו הטענה יכולה להיות שיש איכות והאיכות של מוצרים מסוימים שמובאים ביבוא, לא עומדים באיכות בישראל וזה בדיוק מה שמהווה חסם וזה בדיוק מה שימשיך להוות חסם. אם ברפורמה, כדי לא ליצור אפליה פשוט נקשה על היבואנים, אנחנו נישאר באותו מצב כמו היום.

זה לא מקשה על היבואנים. אתם לוקחים את זה למקום שהוא לא נכון. קודם כל, במכון התקנים יושבים הנציגים של כולם. אני לא מדברת על המקומות שמהווים חסם. אני מדברת על המקום שבסופו של דבר אין לך תקן ואיך אתה תדע שלוקחים מים עם קצת צבע ויקראו לזה שמן זית? אנחנו לא מתנגדים למהלך והבהרנו את זה מספר פעמים. בסד הזמנים הזה אני מניחה שגם האוצר וגם הבריאות לא יודעים לעבור על 160 התקנים ולתהות מה נכון ומה לא נכון למדינת ישראל. אין כאן מהלך כלשהו לעצור אלא פשוט להגיד בואו ממקום של אחריות ונבין רגע את המהלך. צריכה לקום ועדה, ייקח עוד שנה, יגיעו עם המסקנות שלה והכול בסדר, אבל שלאותה ועדה יהיה גם סקופ להחלטה או לדיון בכלל.

ועדיין יש התנגדות מצדכם לביטול של תקנים מחייבים שחלים עליכם ואומרים שהיבואנים מופלים.

אין התנגדות.

אני חושב שמיציתם את הפינג פונג הזה ביניכם.

שיירשם בפרוטוקול שאין התנגדות.

מיציתם.

איגוד לשכות המסחר. אני רוצה שנזכור שחשוב להשלים את המהלך שמדברים עליו כאן. תקני מזון היום מחייבים משני מקורות כאשר מקור אחד הוא הרשמיות בו מטפלים כרגע והמקור השני הוא צו מכוח חוק הגנת הצרכן ופקודת הבריאות, צו שחתומים עליו גם שר הבריאות וגם שר הכלכלה. במקביל לטיפול בתקנים ברשמיות שלהם, חייבים לעשות מהלך משלים ולטפל גם בצו הזה כי אחרת לא נשיג את המטרה ומרבית תקני המזון עדיין יהיו מחייבים.

תודה. זאב פיקובסקי, התאחדות התעשיינים.

תודה רבה אדוני על זכות הדיבור. רציתי להתייחס לנקודה הזאת של תקנים שיעברו דרך הוועדה ואותם הדברים שהזכירה נעה לגבי הכללים שמדברים על קביעת תקן רשמי או סעיפים רשמיים.

אני רוצה לדבר כרגע מנקודת המבט של מוצרי החלב בהם אני מתמצא יותר. קיימת רגולציה אירופאית כללית שנדמה לי שמספרה הוא 1,308/2013 - אני לא זוכר את המספר בדיוק – שמדברת על הגדרות מסוימות של מספר מוצרי חלב אבל כמובן לא את כולם. הרגולציה הזאת לא עוסקת בנושא של סימון וגם לא הרגולציה האירופאית שעוסקת בסימון אבל היא כרגע כמובן לא נכנסת לאימוץ. חוץ מרגולציה, יש דברים נוספים כמו פסיקות של בתי משפט. אותה רגולציה לא עוסקת בנושאים כמו חשובים כמו איך יכונה אותו מוצר. יש כללים פשוטים אבל חוץ מהרגולציה, יש גם מה שנקרא ליטיגציה ויש פסיקה של בית הדין האירופי העליון מלפני שנה וגם קודם, שאוסרת לדוגמה על כינוי בשמות שהם דמויי חלב למוצרים שמבוססים על חלבון מהצומח. כלומר, אם אני אתן דוגמה שכולם מכירים, לא חלב סויה או לא גבינה צמחית וכולי וכולי.

הליטיגציה היא חלק מההתנהלות באירופה, מה שלא מדובר כרגע בנושא של אימוץ תקינה. לכן בנושאים האלה אנחנו פנינו באמצעות משרד הבריאות כדי לאפשר את הנושא הזה של אותו אימות של מוצר מזון שלא ייקרא בשמות כמו שאמרה קודם גברת שגיא בנושא של שמן זית. אני מדבר כרגע על פסיקה מסודרת של בית המשפט העליון של האיחוד האירופי שקבע שמוצרי חלב, מוצרים מהצומח, לא יכולים לשאת כינויים חלביים. ברגע שאנחנו מדברים אך ורק על אימוץ תקינה, אנחנו מתעלמים ממה שמתלווה לתקינה שזו הליטיגציה המחייבת.

לכן אני כן חושב שנוכל להציג את העמדה הזאת בפני משרד הבריאות עם הוועדה שתהיה בעוד פרק זמן קצר ולאמץ גם את הדברים האלה.

תודה. רחל גור.

תודה רבה. סליחה, אבל כבוד היושב ראש, אנחנו רואים כאן ניסיון מכוון של התעשייה לסרס לנו ולך את כל הרפורמה. תנו לי להציג את הצרכנים.

אל תדאגי. גם אנחנו רואים את זה.

אנחנו רואים כאן ניסיון לשמר את התקנים המקוריים על מנת לסנדל את הייבוא. חד משמעית. אין כאן מעבר. תודה.

את די נחרצת.

אני נחרצת כי אני כועסת כי השקענו כאן שעות על גבי שעות.

את אולי כועסת אבל אני כן הייתי רוצה לשתות שמן זית שהוא שמן זית ולא שמן זית שהוא שמן קנולה.

אתה רוצה שלא יכתבו קטצ'ופ על היינס כי תפרו את התקן?

לא. אני לא מתעניין בקטצ'ופ. אבל אם ייבאו שמן ויכתבו עליו שמן זית וזה שמן קנולה 80 אחוזים מהול בשמן זית, אני בבעיה. זו רמייה.

אבל התעשייה עושה את זה.

איזה תעשייה?

אדוני היושב ראש, בערך שליש משמן הזית שאתה קונה כשמן זית מקומי, מקורו בארצות אחרות. הוא מיובא לארץ, הוא נמהל וכתוב מקורי.

אני קונה רק שמן זית מישראל ורק שמן זית.

ושליש ממנו לא ישראלי.

לא. יש לנו כרם זיתים. שתלתי כרם כדי שיהיה לי שמן זית משל עצמי. אל תזלזלו בטיעון שאומר שאם כתוב עליו מוצר שמן זית והוא לא שמן זית, יש כאן הונאת צרכנים.

אני לא מזלזלת. אנחנו כחברה כבר לומדי ניסיון מהטריקים כאילו של התעשייה באמצעות מכון התקנים. לאורך שנים רבות השתמשו בדיוק באותם תקנים מקוריים על מנת לסרס את הייבוא. יצרו תקנים ייחודיים כדי לוודא שיש חסמים.

אבלך לא נתת תשובה לשאלה אם אין באירופה אפשרות לתקן של שמן זית, איך נהיה ערבים לכך שמה שייכתב עליו שמן זית מאירופה, הוא לא שמן זית. לא נתת תשובה לשאלה הזאת. אפשר לדאוג לרפורמה, אפשר לשים לב שאף אחד לא מסרס אותה, אבל לא לזלזל בכל טיעון שנאמר.

אני ייצגתי כאן בוועדות את מחאת הקוטג' במשך שלוש וחצי שנים. חוק הקורנפלקס בא ממני מול משרד ראש הממשלה. אני לשעבר בעלים של רשת שנקראה גרינברג. הקמתי את רשת המזון דיסקונט הראשונה במדינת ישראל. טוענת עורכת הדין משהו נכון. תיצמדו לליטיגציה באירופה. נמנע את זה ששמן זית יגיע מעורב עם כל מיני מוצרים. אני יכול לספר לכם שבמסגרת מחאת הקוטג' לקחתי על עצמי, נסעתי לתערוכת המזון הבין-לאומית בשנת 2011 ושם הסתובבתי ומצאתי ספק דבש ספרדי. ישבתי אתו והפלא ופלא, מספר לי הבן אדם שהוא מוכר המון סחורה למדינת ישראל. אני שואל למי הוא מוכר והוא אומר לי שהוא מוכר ליד מרדכי. אני מגיע לארץ, מסתובב ברשתות ומחפש היכן רשום שהיבואן הוא יד מרדכי, ולא מוצא. פניתי לעורך דין ומתחילים לחקור ומסתבר - - -

אני לא רוצה לבאס אותך אבל כל זה כבר אמרנו בוועדה, שיד מרדכי גם מייצרים והם גם יבואנים.

לא רק שהם מייצרים. הם מקבלים אישור ממועצת הדבש לערבב את הדבש מהיבוא עם הדבש המקומי ובצורה כזאת הם מקבלים אישור לא לרשום ייבוא.

תגיע ספציפית להמלצות שלך כי עכשיו אנחנו דנים בסעיפים ספציפיים.

ההמלצות שלי הן להיצמד לליטיגציה באירופה וכך תקבלו דבש שהוא באמת דבש ושמן זית הוא באמת שמן זית.

אבל הם אמרו כאן שבאירופה אין תקן לשמן זית.

אבל הם אומרים שיש ליטיגציה חדשה.

העתירה הזאת לבג"ץ של אירופה.

כן.

עוד התייחסויות לסעיפים שהוקראו.

חשוב לי שלא תהיה הטעיה. עניין הרשמיות על התקנים מהווה היום נטל רגולטורי בירוקרטי. העמדה המקצועית של משרד הכלכלה, הממונה על התקינה, היא להסיר רשמיות. זה לא אומר שהטענות שעלו כאן לא דורשות בחינה אבל זה ייבחן כחלק מתהליך וזה לא אמור להשפיע עלה החלטה להסיר רשמיות מתקני מזון שהיא החלטה נכונה ומתבקשת.

אם הטענה הזאת, לחלקה יש בסיס – מהי התחנה שהדברים ייבדקו? מה השיניים החוקיות?

קודם כל, כבוד היושב ראש, אני חייב להבהיר. תקני המזון לא מבוטלים. מסירים מהם את הרשמיות. זה מסלול כפול שמערב עוד רגולטור בנוסף לשירות המזון לתהליך שהוא לא צריך להיות כאן. דבר נוסף זה שהדבר הזה גורם להרבה תקנים – אני לא יודע אם אתם יודעים אבל הרבה תקנים מבוססים על תקינה משנת 1980 ו-1970. זה בכלל לא בריא, לא מבחינה רגולטורית וגם לא למזון שאנחנו אוכלים. התהליך הזה מתבקש, הוא חשוב ואם יעלו דוגמאות נקודתיות, אני חושב שאפשר לטפל בהן במסגרת המנגנון הזה ולא לפגוע במסלול המתגבש כאן.

נתן ויטנברג, ב-זום. לא אתנו. יש לנו עכשיו תוספות להקראה אבל חלק מהתוספות הן התוספות של אי הסכמה כמו תוספת 13 שצריך לחדד אותה.

נכון, אבל לפני כן יש לנו עוד שני סעיפים.

בסדר. נקריא את שני הסעיפים הללו וגם התוספות צריכות להיות מוקראות.

כן. לחלקן התייחסנו.

חלקן טכניות וחלקן מהותיות.

נכון.

סדר הדברים יהיה כזה: אנחנו נקריא את שני הסעיפים, ונקבל עליהם הערות . ניתן לכם זמן קצוב להגיע להסכמות בכמה סוגיות שלא נחה דעתנו ושהן דורשות בירור. תעדכנו אותנו שהגעתם להסכמה, נחדש את הדיון ונקריא את התוספות הללו כפי שהן מוסכמות. נקריא את התוספות המהותיות כפי שהן מוסכמות ונחזור לסעיפים קודמים בהם הייתה אי-הסכמה ונגדיר את ההסכמה. זה יהיה סדר הדברים. נקרא את שני הסעיפים האחרונים.

נקריא גם את הסעיפים שאחרי התוספות או נחכה אתם לסוף?

שני סעיפים אחרונים. לא את התוספות. את התוספות נקריא אחרי שכל ההסכמות יתקבלו.

בסעיף 318, אחרי סעיף קטן (ב) – זה בהמשך לבקשה שעלתה בדיון הקודם - יבוא:

"(ג) שר הבריאות ושר החקלאות ידווחו לוועדה – הוועדה היא אותה ועדת בריאות - עד ליום... על פעולותיהם להסדרת תחום שאריות חומרי הדברה ותחום המזהמים הכימיים והביולוגיים בהתאם לדרישות הנהוגות באירופה לגבי סוגי מזון שנקבעו בטור ג' של התוספת השנייה א'.

אנחנו מדברים כאן על מזונות, אותו טור שהתייחס למזונות שהתבקש שיוחרגו מהחלת ההוראות האירופיות, ולכן הבקשה היא שיהיה דיווח איך הדברים האלה מתקדמים והאם יהיה המשך הסדרה לגבי אותם מוצרים שכרגע יש התנגדות להחיל עליהם את החקיקה האירופית.

(4) שר הבריאות ושר הכלכלה ידווחו לוועדה עד ליום 1( במארס 2023) על תקני המזון שהכרזתם כרשמיים לא בוטלה לפי הוראות סעיף ..

אותו סעיף אחרי סעיף 313 שאמרנו שהוא יאפשר לבטל את התקנים. הכוונה היא לומר איזה תקנים משרד הכלכלה החליט לא לבטל ולהשאיר על כנם את הכרזת הרשמיות שלהם.

(ה) שר הבריאות ידווח לוועדה ב-1 לינואר בכל שנה, עד שנת 2026, על הפעלת עיצומים כספיים לפי החוק.

דובר על כך שיהיה תזכיר והדבר הזה ידווח. זה כמובן דורש תקנות הפחתה שייקבעו ושיתחילו להפעיל את מנגנון העיצומים הכספיים ויהיה דיווח שנתי לגבי הנושא הזה.

(30) בסעיף 321 -

(1) בסעיף קטן (ד), בסיפה, במקום "תום שלוש שנים מיום תחילתו של חוק זה" יבוא "יום י"א בתמוז התשפ"ג (30 ביוני 2023)" ובמקום "בתקופות נוספות של שישה חודשים" יבוא "בתקופות נוספות שלא יעלו על 12 חודשים כל אחת".

(2) בסעיף קטן (ו), במקום "תום שלוש שנים מיום תחילתו של חוק זה" יבוא "יום י"א בתמוז התשפ"ג (30 ביוני 2023) ובמקום "בתקופות נוספות של שישה חודשים" יבוא "בתקופות נוספות שלא יעלו על 12 חודשים כל אחת".

הסעיף הזה עוסק בשני עניינים. הוא משאיר על כנן, אותו סעיף 321 לחוק העיקרי, הנחיות והוראות נוהל שהיו קיימות לפני חקיקת חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), לפני 2015. הוא השאיר אותן על כנן לתקופה מוגבלת ואפשר להאריך אותן בתקופות קצרות נוספות. למעשה המועד חלף. המטרה הייתה שההוראות האלה יוסמכו בתקנות לפי החוק וכל הדברים יהיו מוסדרים. עד היום מעט מאוד עניינים הובאו לוועדה, אם בכלל, ולמעשה כאן מבקשים עוד דחייה, דחייה נוספת של 18 חודשים מ-1 בינואר 2022 עד 30 ביוני 2023, וגם אז עוד דחיות נוספות של 12 חודשים כל אחת.

דחיות לצורך מה?

אז נשאלת השאלה לשם מה דחיות. החוק נקבע כהסדר כולל נושא המזון ונקבע שתקנות יותקנו על פיו. יש לנו את אותן הנחיות היסטוריות והן נשארות על כנן אפילו בעניינים מאוד חשובים ואפילו בעניינים טכניים כמו רישיון יצרן, לפעמים זה טיפול בדגים ולפעמים בנושאים שונים ומגוונים כמו נושא המזהמים שהיה עד היום. השאלה היא לשם מה אנחנו נמתין את כל השנים האלה. האם באמת נעשית איזושהי עבודה או שזה מצב זמני שיישאר לנצח.

התייחסות אנשי המקצוע.

הרפורמה שאנחנו מציגים כאן היום על השולחן היא רפורמה מאוד מאוד רחבה. רק הסעיף הקודם שדיבר על התקנים, זאת עבודה שנעשית באמצעות חוק התקנים כבר מתיקון 12 ותיקון 13 ומדובר על היקף של שלוש שנים. אם הציפייה מהוועדה שבתקופה הזאת שאנחנו נדרשים לתזכיר המשלים, לאמץ הוראות אירופיות ואת כל המנגנון הזה שנוכל גם באותו זמן לבוא ולהתקין תקנות שממירות הנחיות, גם אם הן הנחיות מהותיות יותר ומהותיות פחות ולהפוך אותן לתקנות, לדעתי זאת ציפייה שנועדה - - -

אני אגיד לך מה. זה תלוי כמה נחה דעתכם עם החקיקה הזאת, שכמה שהיא ישנה היא עונה על המצב הקיים ואם היא פוגעת ברפורמות שאנחנו מנסים לעשות. אם אתם תגידו שאלה דברים דחופים שתטפלו בהם ואלה דברים שאתם יכולים לחיות אתם עוד כמה שנים, זה בסדר. מקובל עלי.

זה בדיוק העניין. באנו לכאן עם אבני הנגף המהותיים ולא סתם כל העניין הזה מעורר כאן מחלוקת. אולי לא מחלוקת אלא מורכבות ואתגר. לקחנו את אבני הנגף המשמעותיות שהם חסמים ומונעים מאתנו או מונעים חקיקה שאינה קוהרנטית בנושא של מזון. זה בנושא של שאריות חומרי הדברה, מזהמים כימיים, מזהמים ביולוגיים ונושא של תקני המזון. ברגע שהסדרנו את המכשול המשמעותי העיקרי, יש פחות רלוונטיות להתקנה של שאר ההנחיות. ככל שהמודל של הדין המאומץ האירופי יצליח לנו ונראה שאנחנו מאמצים אירופה וגם מצליחים לבצע אכיפה ועיצומים ונשלים את כל השאר – זה יקל עלינו לעשות אימוצים נוספים.

לכן אנחנו באים ואומרים שאם לא רוצים להעמיד את שירות המזון בסיטואציה שהוא בא ומסביר בעוד חצי שנה למה הוא לא התקדם, בבקשה לשמור על הסעיף כפי שביקשנו, של 18 חודשים לפחות.

לפרוטוקול. סעיף 318(א) המוצע בעניין חובת הדיווח של שר הבריאות ושר החקלאות לוועדה על פעולותיהם להסדרת תחום שאריות חומרי הדברה, המזהמים הכימיים והביולוגיים, בהתאם לדרישות הנהוגות באירופה, עדיין לא סגור. את הדיון הזה נעשה בממשלה.

מה זאת אומרת בממשלה? אנחנו מביאים לכם חוק. לא הבנתי. בין משרדי הממשלה.

כן. בין משרדי הממשלה.

לא שאת מכנסת את ממשלת ישראל לדון בזה.

לא. סליחה. בתוך הממשלה.

רק רציתי להבין את הדיוק הלשוני הזה.

אני רוצה לומר משהו על 18 החודשים. אי אפשר לומר שזאת תקופה אחת נוספת, כי השאלה היא ממתי את סופרת אותה, ולכן כתבנו תאריך שהוא 18 חודשים מיום תחילתו של החוק. יכול להיות שהזמני יהפוך להיות קבוע.

בסוף החוק יש סעיפי תחילה. יש גם סעיפים נוספים שקשורים אליהם שחלקם במחלוקת. אולי אחר כך נחזור אליהם, אחרי ההפסקה.

אנחנו נטפל במחלוקת בהפסקה ואחר כך נקריא אותם. אני שוב מסביר איך אנחנו הולכים לעבוד. אנחנו עושים עכשיו הפסקה. אני אציין את הסוגיות שבמחלוקת. אני אציין איך אני מצפה מכם לקדם אותן ואת לוחות הזמנים לחידוש עבודת הוועדה היום.

אני אומר לכולם שאף אחד לא ינסה לנצח מישהו אחר בנוק-אאוט ואף אחד לא ינסה להביס מישהו בבלימה או בקידום חקיקה, בין אם זה קידום ובאופן דורסני או בלימה באופן דורסני. אנחנו רוצים את הרפורמה הזאת, היא יכולה להיות טובה לצרכן, ואנחנו רוצים לשים לב לזהירות של בריאות הציבור, של פגיעה ביצרן המקומי, של השלכות שאנחנו לא מודעים להן על ענפים רגישים והשלכות עקיפות של החקיקה הזאת.

לכן אני רואה את הדברים הבאים פתוחים ואני מבקש מנעם, מפנינה ומכל הצוותים לקדם הסכמות.

הסעיפים שהקראנו, גם אם יש בהם טיפה טכניות או ניסוחים והם במחלוקת, בכל סעיף תלכו אחורה מתוך אותם 30 סעיפים ותראו שאין חריקות ושסעיפים שכבר הקראנו, יש נוסח מוסכם עבורם. זאת משימה אחת.

משימה שנייה היא לא לפגוע ביצרנים ולהניח את דעתם שהרפורמה הזאת גם תעשה להם טוב ושיבוצעו כל הפעולות המשלימות בלוחות זמנים קפדניים כמו למשל התזכיר הזה שייתן בהירות והשוואת תנאים בין יבואן נאות ויצרן נאות. אם כן, לשבת עם כל מי שמייצר ולהגיע להסכמות.

לגבי עולם החקלאות וההחרגות בחוק, בין אם זה אותם ארבעה מוצרים גולמיים – חלב, בשר, דבש וביצים בקליפתם – הסכמות רחבות עם משרד החקלאות על הרפורמה הזאת. בתוך זה סעיף קטן דבש בגלל הסיפור של האבקה והרגישות שלו, וכבר אני אומר שאנחנו רוצים שייובא לישראל דבש איכותי וכבר היום יש ייבוא של דבש אבל אנחנו לא רוצים פגיעה בעולם האבקה וכולי. האוצר ואחרים הציעו את העובדה שתקן הדבש יישמר בישראל אבל הייבוא יבוצע בהצהרה ואותם ניתן יהיה לבדוק. זאת אומרת, גם נותנים לייבא בהצהרה וזה מקל על הרגולציה, אבל התקן הישראלי המחמיר לדבש יישמר כדי לא לפגוע בענף הזה. אם כן, פרק כללי, חקלאות, סעיף קטן דבש, בשניהם להביא הסכמות.

לגבי המושגים האלה של רגולציה וליטיגציה ומה קרה באירופה שהוא לא רק קיום של תקן כזה או אחר למוצר מזון אלא דרישות מיצרנים לא לפגוע באוטנטיות של מוצר או באיכות שלו ולא לקרוא לחלב שהוא לא חלב כפי שהוצגה לנו פסיקה של בית המשפט העליון באירופה, שלא ניתן לקרוא למוצרי חלב שהם לא חלב בשם חלב. זאת רק דוגמה להקפדה על מוצר, על איכות, על אוטנטיות. התייחסות גם לעניין הזה. למשל, אמרו שוועדת החריגים, כאשר היא מאשרת ומרחיבה, היא תדון באספקטים האלה. לא רק באספקטים הרגילים אלא גם באספקטים של איכות ואוטנטיות.

כמובן בעולם החקלאות הסכמנו על סוגיית המזיקים וההדברה אבל יש שם ויכוח על שאריות של חומרי הדברה. אני לא בקי בוויכוח ביניכם.

יש כאן כמה צוותי עבודה כי צוות אחד צריך לשבת עם משרד החקלאות וצוות אחד בעיקר צריך לשבת עם היצרנים והתעשייה.

והיבואנים.

לא. היבואנים הם שוליים בחקיקה הזאת. סתם. הומור. לכן האם אתם יודעים, נעם, לעבוד במקביל? אני רואה שנעם לא כאן.

היא עובדת במקביל.

אדוני, רשמתי את כל מה שאמרת ואנחנו נעבוד במקביל.

את מהאוצר. בסדר, את נחשבת לצורך העניין. אני מסתפק בך. אני לא צריך בוסים גדולים. כל מי שיודע להביא תוצאה, זה טוב.

תעבדו עכשיו, בשעה הקרובה, בשלושה צוותים לפי הסעיפים שציינתי. אני בחדר ומקווה שבעוד שעה תגידו לי שהצלחתם. מה שיכול לקרות בעוד שעה או שעה וחצי, אם אני רואה שהלכתם לאיבוד, אני אוסיף שעה ואני אבקש מהשרים להתכנס ולהחליט. הרפורמה הזאת לא תחמוק לנו בין הידיים בגלל עיכובים או אנשים שלא רוצים להביא אותה לידי סיום. מה שקרה לי באחד החוקים זה שאחרי שאנשים התעכבו יתר על המידה, פשוט הבאנו את החוק של הוועדה בלי לשאול אף אחד. לכם יש זכות כמשרדים להביא לנו את החוק הטוב ביותר בתיאום ביניכם אבל אם אתם תתנגשו ותתגוששו, האינטרס הציבורי הוא שמרכיבים של הרפורמה הזאת יתקדמו ויעברו ואנחנו נכריע עבורכם בלי לשאול אתכם. חברי הכנסת ישבו בחדר שלי, אלה שכאן, ואנחנו נחליט איך עושים את זה, בכל הסוגיות שבמחלוקת. עדיף שתגיעו להסכמות. זה לא אומר שאם לא תגיעו להסכמות, לא תהיה הכרעה.

אם כן, שעה ראשונה עבודה בשלושה צוותים מול היצרנים, היבואנים ובין החקלאות לאוצר ולבריאות. אני מקווה שבעוד שעה תביאו לי תשובות טובות על הכול.

אני יכולה להגיד שהבקשות של היצרנים, רשמנו אותן.

אני רוצה שאת אישית תהיי בצוות של היצרנים, נציג שלך, אם יש, יהיה בצוות של היבואנים.

אני חושבת שאנחנו פשוט צריכים לשבת ולהתכנס. סליחה שאני אומרת אבל החלוקה הזאת, אני לא יודעת אם היא באמת יכולה להיעשות. נגיע לנושא נושא. סליחה שאני אומרת את זה.

אני לא בטוח.

דרך אגב, אני חושבת שבחקלאות, יצאנו תוך כדי כמה פעמים החוצה, למעט שתי סוגיות שאפשר לצמצם אותן - - -

אבל אני מבדיל בין הערך המוסף שלך ברמה המשפטית לבין ויכוחים בין משרדים. אני רוצה אותך בצוות של היצרנים כדי שלא תהיה פגיעה מידתית בניסוחים בעולם הייצור, ושל היבואנים. תני למשרדים להתווכח ביניהם על סמכויות ועל החרגות ואנחנו נקבל את מה שהם ימליצו לנו.

אם כן, יש שעה לעבוד. אנא, תהיו אופרטיביים וקואופרטיביים. תודה רבה.

(הישיבה נפסקה בשעה 15:55 ונתחדשה בשעה 20:15.)

ערב טוב. אנחנו ממשיכים בדיוני ועדת הכלכלה ברפורמת היבוא, בפרק המזון. שלחנו את משרדי הממשלה והצדדים לנסות להגיע להסכמות ונוסחים במגוון תחומים. באתר שמנו את הנוסח המעודכן ויש לכם אותו בטאבלט.

כדי שנהיה יעילים, אני מבקש בלי הערות ביניים. אנחנו נקריא סעיפים שהיו במחלוקת, נבהיר אותם ונתקדם. אני מאוד מודה ומעריך את כל הצוותים שעבדו כאן במקביל והגמישו עמדות והיו יצירתיים כדי לתת את הפתרונות וגם על כך שנבנה כאן אמון כאשר הכוונות העתידיות הן לפתור את הבעיות ולא להפלות את היצרנים ביחס ליבואנים.

נעה ונעם, בואו תובילו אותנו בהקראת הסעיפים.

הנוסח כאן משקף את כל ההסכמות של הצוותים. אני רוצה להבהיר שיש כאן כמה התייחסויות לגבי איך פועלת ועדת החריגים אבל זה ידרוש שינויים והתאמות לנוסח הכולל שיוסכם עליו בפרטים אחרים שהוועדה עוסקת בהם. אני חושבת שהוועדה תצליח לעשות את התיקונים האלה, כמובן יחד עם עוד תיקוני נוסח.

התיקון הראשון שחשוב לראות הוא בעמוד 2, תיקון לסעיף 3:

אחרי סעיף קטן (ה) יבוא, סמכות שר הבריאות לפי סעיף זה ולפי סעיף 3א(5) לעניין רמות מרביות מותרות של שאריות חומרי הדברה במזון, מזהמים ביולוגיים במזון, מזהמים כימיים במזון, רמות מרביות של שאריות קובעות כספית ובכלל זה תקנות וצווים שרואים אותם לפי סעיף 325 כאילו הותקנו לפי חוק זה, תחול רק לגבי מזון שהוחרג לפי טור ג' לגבי נושאים שהוחרגו בטור ב' שבתוספת השנייה א'.

התוספת השנייה א' היא אותה תוספת שמוצע להוסיף אליה – נראה אחר כך – שאריות חומרי הדברה ומוצע להוסיף בצד טור ב' שכולל את ההחרגות מההוראות, כמו למשל ליסטריה וסלמונלה או סעיפים מסוימים שיוחרגו, מוצע להוסיף טור ב' שיתייחס למזון שהוא מוחרג והקבלה או האימוץ של ההוראות של האיחוד האירופי מייצר במידה מסוימת את הסמכות שנתונה לשר הבריאות במקרה הזה להתקין תקנות בנושאים האלה. לכן נאמר שהסמכות של שר הבריאות נתונה לו לאותם עניינים והיא תהיה מוגבלת לאותו מזון שיוחרג בטור ג' או לנושאים שהוחרגו בטור ב'. זאת אומרת, אמרנו שלגבי שאריות חומרי הדברה, גם פירות וירקות. דובר על כך שהם צריכים להיות מוחרגים. לגבי פירות וירקות, עדיין יש סמכות לשר להתקין את כל התקנות שהוא אמור להיות מוסמך להתקין כי הנושא הזה אינו מוסדר בהוראות האיחוד האירופי.

אפשר להעיר? אני ממשרד הבריאות. צריך גם לתקן ולומר שזה 5א(4) ולא רק 5א(3).

בוודאי.

ירקות ופירות טריים. צריך להיות מצוין שהם טריים.

צריך להיות מצוין שם שהם טריים.

הבהרה לפרוטוקול, אדוני. משרד המשפטים. ביטול הסמכות של שר הבריאות להתקין לפי סעיף 3 תקנות לעניין ההוראות המומלצות, המשמעות שלו לפי סעיף 23 לחוק הפרשנות, שגם התקנות שהותקנו מכוח אותו סעיף בטלות.

בטלות לאותם עניינים.

ברור. לאותם עניינים. לאותן הוראות מאומצות.

תודה על ההבהרה. נמשיך בהקראה.

אנחנו עוברים לסעיף 3. בסעיף 3(ד) יש התייחסות לנושא התרגום לעברית. סעיף קטן (ד)(1) מתאר את שמפרסמים להערות הציבור את הנוסח של השינוי ואם חלף המועד לקבלת הערות הציבור לפי סעיף קטן (ג), יקבע השר בצו צו בדבר החלת השינוי בישראל. אז, בשלב הזה, הוספנו את התוספת:

"תרגום לעברית של נוסח השינוי יפורסם באתר האינטרנט לא יאוחר ממועד הפרסום בכתב".

זאת אומרת, הגבלת הזמן חלה עד מועד הפרסום בכתב, אז צריך להיות כבר צו מתורגם או הנוסח העברי שלו צריך להופיע באתר האינטרנט.

מה שדובר לגבי התרגום זה שבתזכיר החוק או בחלק של האכיפה יינתן ביטוי לעובדה שמי שיקיים את הנוסח בעברית לא יכול ש-... אנחנו מבקשים שזה ייאמר לפרוטוקול שהעניין הזה ייכנס לתזכיר החוק.

אני רק אומר שהעניין יישקל. אנחנו בהחלט נשקול את כל ההערות שנאמרו כאן. אנחנו כרגע עדיין לא עובדים על תזכיר החוק.

בסדר. ברוח טובה. אתם ברוח טובה תנסו לכלול את כל הפתרונות בתזכיר העתידי.

בפסקה (2) של סעיף קטן (ד), יש כאן עוד הקלה. יש התייחסות למועד הכניסה לתוקף של העדכון. אמרנו שזה במועד כניסתו לתוקף של השינוי או במועד מאוחר יותר שקבע השר לצורך הקלה עם העוסקים במזון לצורך היערכות מעבדה בישראל, ואז יש כאן שתי התייחסויות: האחת, במועד מאוחר כאמור ייקבע לא יאוחר משישה חודשים מיום הפרסום. זה מה שהיה גם קודם. ולעניין הוראות בדבר סימון מזון, לא יאוחר משנה מאותו מועד. בצו יכולים להיקבע מועדים שונים לעניין יצוא, יבוא או מכירה. בפסקה (3) יש גם התייחסות לאפשרות לקבוע הוראות מעבר בהן אפשר להמשיך לשווק מוצרים שיובאו ויוצרו טרם השינוי הזה.

השנה, סימון מזון בא בעקבות זה שאנחנו מחריגים את אותו חוק שחייב המתנה של שנתיים להוראות סימון.

אני לא רואה כאן את ההחרגה ואני מקווה שאין אותה כי הסברנו.

היא מופיעה בסוף הנוסח.

נגיב עליה כשנגיע לנוסח.

הקראנו את זה עכשיו.

סעיף קטן (ה), אלה שוב תיקונים לעניין נוסח ועדת החריגים שנתקן בהתאם.

סעיף (ה1) הוא סעיף חדש. אנחנו דיברנו על כך שהחוק הזה מכיל את ההוראות המאומצות בישראל. יש אפשרות לשינויים במנגנון שתואר קודם וחוץ מזה יכול להיות שהחליטו להחיל הוראה נוספת חדשה שלא הייתה קודם וסעיף קטן (ה1) מבקש לומר כך:

"השר, באישור הוועדה – הכוונה באישור ועדה בכנסת - רשאי בצו המתקן את התוספת השנייה א' להוסיף הוראה החלה באיחוד האירופי להוראות שבאותה תוספת. על צו לפי סעיף קטן זה יחולו בשינויים המחויבים הוראות סעיפים קטנים (ב) עד (ה)".

הצו הזה כן דורש אישור פרלמנטרי אבל הוא עובר באותו מסלול של פרסום לציבור וכן הלאה.

ממשיכים לעמוד 5. כאן יש נושא שביקשו נציגי היצרנים. זה תיקון לסעיף 12(ג) שנוגע להארכת תוקף חיי מדף של מוצר ומאפשר בנסיבות מסוימות ליצרן להאריך את התוקף.

בסעיף 12(ג):

(1) בפסקה (1), במקום הסיפה החל במילה "מגוף" יבוא "אישור ייצור נאות או מיושמת לגביו תוכנית בטיחות מזון ובקרה עצמית לפי סעיף 41ׁ(בׂ)".

(2) בפסקה (2), בסופה יבוא "או שיש לו נוהל להארכת חיי מדף במסגרת יישום מערכת בטיחות מזון ובקרה עצמית כאמור בפסקה (1)".

(3) פסקה (3) – תימחק.

אולי תרצו להוסיף על זה, פנינה.

פסקה (2) לא נמחקה.

פסקה (3) נמחקה והתוכן שלה הועבר לפסקה (2).

בסעיף (2) אמרנו "במקומה יבוא". אמרנו או או. תקראו את זה. התיקון הזה נוסף לבקשת התעשייה. יש כאן מקרה מאוד מצער של מזון שיובא לארץ, מזון בעיקרו מזון רגיל ובעיקר חומרי גלם שמיובאים לארץ, ופג התוקף של המוצר. היום נדרש לקבל אישור לכך מיצרן המזון בחוץ לארץ, וכאן מאחר שהוספנו את הדרישה של יצרן נאות לכלל היצרנים, אנחנו בעצם יכולים לבוא ולומר שיצרן ייקח אחריות במסגרת תוכנית בקרת איכות עצמית שלו, יהיו לו נהלים שהוא יתקף בעצמו את חיי המדף ובעצם כאן אנחנו גם מונעים בזבוז של המזון שהוא טוב וגם גורמים לפחות הפסדים ליצרנים. זה משהו שהוא לבקשת היצרנים ואנחנו מקצועית מאוד מאמינים בו.

מה יהיה נוסח סעיף (1)?

אני מיד אקרא אותו.

הרישה של סעיף קטן (ג), פסקה (1) אומרת: "בידיו אישור ייצור נאות או מיושמת לגביו תוכנית בטיחות מזון בבקרה עצמית לפי סעיף 41(ב)".

פסקה (4ג) באותו עמוד מתקנת את סעיף 5. בסעיף 5 יש הוראות שאוסרות על שיווק מזון שיש בו חומר מזהם או שיש בו חומר מחולל מחלה אלא אם כן קיום החומרים האלה הותר בתקנות לפי החוק. העירו היצרנים בצדק שהתקנות האלה לפי החוק הן לא כוללות את אותן הוראות מאומצות של הדין האירופי. בשביל לפתור את הבעיה, מכיוון שההוראות של סעיף 5 הן הוראות שיש להן גם נפקות פלילית, הוספנו בסעיף 5:

"אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:

(ג) אין באמור בפסקאות (3) ו-(4) בסעיף קטן (א) כדי למנוע ייצור, ייבוא או שיווק על פי הוראות המאומצות כאמור מסעיף 3א(א)".

זאת אומרת, גם אם אתה פועל לפי ההוראות המאומצות, זאת פעולה כדין.

הסעיף הבא, פסקה ׁ(4ד) קשורה לפסקה (5) שנקרא אחר כך והיא מתייחסת למצב - דיברנו על כך – לפיו יצרנים ב-2026 יצטרכו לקבל אישור ייצור נאות או יכול להיות שהם יהיו פטורים מהחובה הזאת במקרה שיש להם תוכנית בטיחות מזון ובקרה עצמית. סעיף 34(א) מתייחס למקרה הזה –

אחרי פסקה (7) יבוא:

"(8) יצרן שלא מקיים את התחייבותו בתוכנית בטיחות המזון כאמור בסעיף 41(ב)".

זה אומר שאם אותו אדם שמתחייב לקיים תוכנית בטיחות מזון, בגלל זה לא היה צריך לעשות אישור ייצור נאות כשהוא לא עומד בהתחייבותו הזאת, אפשר יהיה לנקוט נגדו את הפעולה לפי אותו סעיף. אפשר יהיה להגביל את הרישיון שלו, את רישיון הייצור שלו, להתלות את הרישיון ואפילו לבטל אותו.

נקרא עכשיו את התיקונים לסעיף 41.

אפשר להעיר?

כן.

משרד המשפטים. רציתי להעיר לעניין סעיף 15. רק עכשיו הבחנתי שנעשה בו תיקון שמתייחס להוראות הסימון לפי ההוראות המאומצות, סעיף שיש לגביו עבירה פלילית ואנחנו בעיקרון לא מפנים להוראות המאומצות בקשר לעבירה פלילית. אני מציעה, נעה, שאולי נחשוב על איזושהי הבהרה מסוג אחר בדומה למה שעשינו בסעיף 5.

באופן כללי, כיוון שהרבה מהתיקונים נעשו בחטף, אני אשמח שניתן על זה עוד איזשהו מבט לקראת יום ראשון שאז אני מבינה מתכנסים שוב. זה לגבי הסעיף הקונקרטי הזה.

מקובל עליך שהוראות הסימון שחלות על היצרן, יהיו הוראות שלפי סעיף 15 אבל את חושבת שאפשר לנסח את זה בצורה שלא תגרור אחריות פלילית.

אני לא רוצה שישתמע שהדבר הזה הוא עבירה כיוון שכמו שאמרתי לפי עקרון החוקיות ולפי חוק העונשין - הדברים גם נכתבו בתזכיר – אנחנו לא קובעים עבירות על דבר שלא נקבע בחוק וכאן אנחנו מדברים על הוראות זרות. כאן ההפניה היא לסעיף הקונקרטי, סעיף קטן (1) שיש לגביו גם התייחסות של עבירה. אין לי כרגע נוסח קונקרטי להציע. רק עכשיו ראיתי את זה ואני מעירה לפרוטוקול.

תעבירו את זה להצבעה. את התיקון הזה עם הרגישות המשפטית והעבירה.

אני אשמח להציע תיקון.

תציעו תיקון ובהצבעה נעשה את זה.

אנחנו עוברים לסעיף 41. כמו שהסברתי, הסעיף הזה עוסק במי שיש לו תוכנית בטיחות מזון עצמית ולכן הוא מקבל איזשהו סוג של פטור מחובה לאישור ייצור נאות.

אני מקריאה מתחילת הסעיף.

(ב)

(1) על אף האמור בסעיף קטן (א), מפעל לייצור מזון שלא יהיה חייב באישור ייצור נאות לגבי מזון שאינו מנוי בתוספת הארבע עשרה, אם מצא המנהל שמיושמת לגביו תוכנית בטיחות מזון בבקרה עצמית לפי הוראות סעיף קטן (ד) ומסר לו אישור על כך.

(2) בקשה לקבלת אישור לפי פסקה (1) תוגש ללשכת הבריאות המחוזית במחוז שבו נמצא אתר הייצור שבעבורו התבקש האישור, בצירוף כל אלה:

1) תוכנית בטיחות המזון המבוססת על עקרונות HACCP לכל סוג מזון מסוים שהוא מייצר, הכוללת: נהלים לזיהוי והערכת הסיכונים הרלוונטיים לתהליך ייצור המזון האמור, אמצעי בקרה לנקודות קריטיות בתהליך הייצור, סקר סיכונים ובו התייחסות להרכב המזון, בטיחותו, סימונו, תנאי הובלתו, אחסונו ומכירתו, להבטחת עקיבות ולנקיטת פעולות לתיקון ליקויים ומניעת הישנותם, והכול בהתאם לתהליכי בקרת איכות ובטיחות הקבועים בתקנים בי-לאומיים מקובלים.

2) התחייבות לפי הוא מיישם את תוכנית בטיחות המזון כאמור בפסקה (1) בעבור מזון המיוצר באתר הייצור.

3) הוגשה בקשה כאמור בפסקה (2), יחליט המנהל בבקשה בתוך 30 ימים. לא החליט המנהל בבקשה בתוך המועד האמור יראו את היצרן כאילו מיושמת לגביו תוכנית כאמור.

(4) מנהל שירות המזון יפרסם באתר האינטרנט רשימה של בעלי אישור ייצור נאות ובעלי היתר לסימון בסמל תנאי ייצור נאותים וכן רשימה של בעלי אישור בדבר יישום תכנית בטיחות מזון ובקרה עצמית.

יש לנו את שתי הרשימות והן שתיהן מוצגות. כמובן לכל אחת יש סטטוס אחר וכאמור אם לא עומדים בהתחייבות, אפשר יהיה לשלול אפילו את רישיון היצרן.

איפה התיקון שעשינו בסעיף 33?

זה הופיע בעמוד הקודם בפסקה (4ד).

הקראנו אותה?

כן.

רק לומר לפרוטוקול שבחלוף חמש השנים, אי עמידה בתוכנית בקרה עצמית - זה יהיה אחד מהתנאים למתן רישיון יצרן ואי עמידה בו תגרור...

תגרור ביטול, בחלוף חמש שנים. ב-2026.

כן.

סעיף 41 היה בקשה של נציגי היצרנים.

אנחנו עוברים לעמוד 9.

גם סעיף 34 צריך להתחיל מ-2026.

תיקון נוסף שעולה הוא תיקון מאוד משמעותי. הוא מופיע בעמוד 9 והוא תיקון בסעיף 54(ג). דיברנו עליו אבל לא ממש תיארנו אותו. בהצעת החוק המקורית דובר על כך שהייבוא במסלול האירופי יחול עליו, כיוון שהוא אושר לשיווק באירופה או יוצר באירופה, אז אין צורך שיחול עליו הדין הישראלי חוץ מהוראות מסוימות. ההוראה הזאת נמחקת כאן בסעיף קטן (ג) ואתה נמחק גם סעיף קטן (ד) שהתייחס לאותה הוראה. במקומם באו ההוראות...

משך הזמן לא נכנס.

נכון. זה יהיה בתזכיר המשלים. סיכמנו על זה. אי אפשר בלחץ של הזמן עכשיו גם לתת את לוחות הזמנים, את מסגרת הזמנים לגבי המנגנון המורחב.

זה ייכנס בלוחות זמנים ברוח - - -

ברוח המנגנון של רישיון ייצור.

יש סעיף שאני לא זוכרת אם הקראנו. בסעיף 58 הוספנו סעיף קטן (ב) שאומר שאם קבע מנהל שירות המזון או מי שהסמיכו לכך כמי שמייבא מזון ומבקש לייבא מזון מפר אמון, הוא יפרסם הודעה על כך באתר האינטרנט. זה בעמוד 11.

בקשה שעלתה בדיון הקודם להקל לגבי המסמכים שמגישים בהצהרה בדבר יבוא מזון במסלול האירופי. אני מדברת על סעיף 79ד בעמוד 12 ו-13. הפשרה שנמצאה כאן היא שבפסקה (4) אפשר יהיה לייבא גם – מה שמופיע כאן בפסקה (ד) זה הצהרת יצרן המזון על עמידת המזון בדרישות הרגולציה של האיחוד האירופי. זאת אומרת, אם מוגש אחד המסמכים שקבועים בפסקה (3), אז אפשר גם לצרף אליו את הצהרת יצרן מזון במקום החלופות האחרות שקבועות כאן בפסקה (4).

בסדר גמור.

אמרנו שהתוספת של סעיף 5 לא תחול אם הוגש אישור IAF, מה שמסומן ב-5. התוספת של (ד) תחול רק על 1, 2, ו-3 ולא על 5.

זה היה הסיכום?

כן.

כתוב שהוועדה תכיר בכך שבעצם מה שמאפשרים כאן זה רק ליצרנים אירופאיים להיות במסלול האירופאי כשאין להם אישור על מכירה באירופה. זאת אומרת, אם יש יצרן אמריקאי שמייצר מוצרים שהוא יודע להגיד שעומדים ברגולציה האירופאית אבל הוא לא מוכר אותם באירופה, הוא בעצם לא יוכל להשתמש בהצהרה כזאת. הבקשה המקורית שלנו הייתה שגם יצרנים שהם לא מאירופה יוכל להצהיר שהמוצר שלהם - - -

לכל אחד היו בקשות מקוריות. כאן אנחנו בהסכמות ופשרות. אתה מחזיר אותנו אחורה.

אנחנו דיברנו עבור מדינות מוכרות כהגדרתן בפקודת הרוקחים, שאלה מדינות שאינן סין, ארצות הברית, אירופה, מדינות מפותחות.

לא מציע לך להתעמת עם סין. תגידי מדינות שאינן מוכרות.

פנינה, את בטוחה שהמסמך הזה, שהצהרת יבואן לא יכולה לבוא יחד עם המסמך של סעיף 5 שהוא בעצם אישור GMP?

לא. בגלל שאישור GMP לא נותן את אותה רשות מוסמכת.

את סעיף 6 במקום 4 הקראת? ב-67.

הוא מופיע ב-67. רק רגע. כנראה דילגתי עליו.

בתחילת עמוד 12.

גם זו בקשה שרז העלה. בעמוד 12 בסעיף 9א: "בסעיף 67(א), במקום "לארבע" יבוא "לשש". הכוונה היא, כפי שהתבקש בדיון הקודם, שבאישור מוקדם ליבוא אפשר יהיה לתת את האישור לתקופה שבין שנה לשש שנים, במקום לתקופה של שנה לארבע שנים כפי שהיה קיים עד היום.

בסדר.

אנחנו עוברים לתיקון סעיף 313, בעמוד 21, סעיף 29.

אפשר להתייחס לתיקונים בסעיף 116, התוספת שרצינו?

באיזה עמוד?

זה לא מופיע כאן בנוסח. אתם רוצים להסביר מה אתם מבקשים?

אנחנו רוצים להוסיף סעיף קטן בסעיף 116 שיסביר שבמקרה ששר הבריאות רוצה לקבוע תקנות שיש בהן כדי להכביד, להוסיף תנאים על יבואן שמייבא מזון במסלול האירופי, הם יידרשו לאישור ועדת שרים.

לא כל תקנה.

לא. יבואן מזון נאות שמייבא מזון במסלול האירופי.

כל סוג של תקנות?

כן. כי אז בהגדרה זה יחול על ה-... יש לנו נוסח מוצע.

"תקנות כאמור לגבי יבואן נאות המייבא מזון במסלול האירופי, יותקנו רק לאחר פנייה לוועדת החריגים וקבלת אישור הממשלה כמפורט בהוראות סעיף 2יח לפקודת הייבוא והייצוא ובהתאם לאמור בהן".

פקודת הייבוא והייצוא?

כן. שם כל המנגנון של ועדת החריגים.

תקריאי שוב.

"תקנות כאמור לגבי יבואן נאות המייבא מזון במסלול האירופי, יותקנו רק לאחר פנייה לוועדת החריגים וקבלת אישור הממשלה כמפורט בהוראות סעיף 2יח לפקודת הייבוא והייצוא ובהתאם לאמור בהן".

באיזה סעיף זה?

זה לא רשום בנוסח. אנחנו רוצים להוסיף.

סיכמתם שתוסיפו משהו כזה. תקריאי מה סיכמתם.

116. להוסיף סעיף קטן (13) או להחליף את (12), זה לא משנה.

זה גם ועדת חריגים וגם קבלת אישור הממשלה?

זה המנגנון של ועדת החריגים.

תאמרו פנייה לוועדת החריגים כאמור באותו סעיף.

רצינו לומר שזה להשלים את המנגנון.

בסדר גמור. תעשו את החידודים הנוסחיים.

משרד הבריאות. השאלה אם תקנות כאמור בכל נושא. נניח גם תקנות בעניין סימון סמל אדום?

לא. רק התקנות שמפורטות מעל. סעיף 116.

זאת אומרת, למשל המסמכים והפרטים שנדרש לצרף לבקשת רישום במרשם.

לעניין החוק הזה. תקנות לעניין החוק הזה.

רק שנוגעות ליבואנים, אלה שמפורטות בסעיף 116.

בדיוק.

תחדדו את נוסח כי לא הבאתם את זה כתוב. תעשו את זה עם משרד המשפטים. תחדדו את הנוסח של הסעיף הזה. להצבעה תביאו נוסח מוסכם גם על משרד המשפטים.

אנחנו עוברים לעמוד 21, סעיף 313. אולי שי סומך ירצה להציג את השינויים כאן. אני יכולה קודם לקרוא אותם.

(29) בסעיף 313, האמור בו יסומן "(א)" ובו אחרי "התוספות" יבוא "למעט התוספת השנייה א'" ואחריו יבוא:

זאת אומרת, כל התוספות השר יכול לתקן למעט התוספת השנייה.

"(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), שינוי התוספות השלישית א', השלישית ב' והשלוש עשרה טעון גם התייעצות עם ועדתך החריגים, ואם השינוי אינו בהתאם להמלצתה יחולו הוראות סעיף 2יח לחוק התקנים".

(ג) השר רשאי לשנות בכפוף להוראות שלהלן את טור א' וטור ב' של התוספת השנייה א', ואולם על שינוי של התוספת השנייה א' המוסיף הוראה שחלה באיחוד האירופי להוראות המנויות באותה תוספת, יחולו הוראות סעיף קטן 3א(ה1) של הסעיף האמור.

אמרנו שאם מוסיפים הוראה, זה לפי 3א(ה) באישור ועדה של הכנסת. בשאר הדברים, זה לפיי הפרטים שמופיעים כאן:

(1) כל שינוי הנוגע לפריטים 1 עד 3 לגבי מזון המפורט בטור ג' – בהסכמת שר החקלאות. לבקשת השר או שר החקלאות רשאי ראש הממשלה לשנות את התוספת השנייה א' בעניינים האמורים.

זאת אומרת, כשאין הסכמה, כנראה שר החקלאות לא מסכים, כל אחד מהשרים האלה יכול לפנות לראש הממשלה כדי שהוא יתקן את התוספת? זאת המשמעות?

במסגרת התיקון. אני מציע שבמסגרת הדיונים בוועדה, עלו שאלות לגבי מערכת היחסים בין משרד הבריאות למשרד החקלאות לגבי ההוראות המאמצות ונקבע שההוראות המאמצות לא יחולו לגבי מזון גולמי מן החי. אחרי כן התעוררה שאלה מה קורה לגבי הסמכות להוסיף הוראות מאמצות. בעניין הזה הסמכות שבסופו של דבר הושגה בין המשרדים זאת סמכות שזה בתחומים מסוימים, מזהמים כימיים ומזהמים ביולוגיים וכספית ובעוד תחומים נוספים שאלה שאריות, ... כימיים, שאריות וטרינריות. האימוץ של ההוראות האירופאיות יהיה בהסכמת שר החקלאות, שר הבריאות בהסכמת שר החקלאות, ואם תהיה מחלוקת ביניהם, אפשר יהיה לפנות לראש הממשלה כדי שהוא יכריע בעניין. בנושא של סימון מזון ו-... בשר וביצים, תהיה התייעצות עם שר החקלאות.

אלה ההוראות שקבענו ואנחנו מציעים לוועדה לאמץ את זה.

בסדר גמור. לא חייבים להקריא את זה. ראיתי שזה ארוך. אם זה מוסכם וזה עניין פנימי של עבודת הממשלה, זה בסדר גמור.

אני אקריא במהירות.

בסדר. במהירות.

(2) הוספת הוראה שחלה באיחוד האירופי להוראות המנויות בעניין שאריות תכשירים כימיים לשימוש על בעלי חיים, ובמתקנים לבעלי חיים ושאריות תרופות וטרינריות כך שתחול על בשר גולמי, חלב גו למי, דבש וביצים בקליפתן – בהתייעצות עם שר החקלאות.

(3) הוספת הוראה בעניין סימון מזון שחלה באיחוד האירופי להוראות המנויות כך שתחול על בשר גולמי וביצים בקליפתן – בהתייעצות עם שר החקלאות.

הוספת תנאים והחרגות להוראות המאומצות בטור ב' בהסכמת ועדת החריגים.

זה כלל שהיה כבר קודם.

(4) לעניין פסקה (1) ו-(2), ראש הממשלה, לבקשת שר החקלאות, רשאי לבטל צו כאמור בסעיף 3א, כולו או חלקו, או ליתן, צו כאמור לגבי שינוי ששר הבריאות החליט לא לאמצו. בקשה לפי פסקה זו תוגש בתוך שישה חודשים לכל המאוחר ממועד מתן הצו או בתוך 12 חודשים ממועד הפרסום להערות הציבור של השינוי, לפי העניין.

למעשה יש כאן משהו קצת חריג. מצד אחד שר הבריאות הוא זה שקבע את הצו אבל ראש הממשלה יכול לבטל אותו במקרה ששר החקלאות מבקש להפעיל את הסמכות אבל יש כאן מגבלת זמן. יש גם סמכות של ראש הממשלה לתת צו לפי בקשה, אם שר הבריאות לא היה מעוניין לאמץ אותו, לגבי שינוי ששר הבריאות לא היה מעוניין לאמץ אותו.

איזונים בממשלה.

סעיף 313, אני חושבת שקראנו אותו והוא ממילא יצטרך לעבור שינוי. דיברנו גם על הביטולים של ההכרה של התקנים.

סעיף 318. אנחנו מדברים על הדיווח לוועדה. משרד החקלאות, אתם התנגדתם לדיווח הזה או שאין לכם בעיה לקבוע את הדיווח? בדיון הקודם משרד החקלאות העיר על הסעיף הזה, על סעיף 318(ג) בעמוד 23.

הנוסח הזה מתואם.

יש לי שאלה לגבי 313(ב). הנוסח כמו שהקראת אותו בדיון שהתקיים היום בצהריים והוסבר לנו שאו שיש הוראות החלות לעניין כל סוגי המזון ובהתבסס על הנהוג במדינות מפותחות, אמור לאפשר סעיפים שמקובלים במדינות מפותחות אחרות. אבל אני חושבת ש"או שיש בהן הוראות החלות לעניין כל סוגי המזון" – הדבר הזה לא ברור. אולי לא צריך את זה. צריך לומר או בהתחשב בנהוג במדינות מפותחות.

פנינה, את רוצה להסביר מאיזה נימוקים את מבקשת שהשר יוכל להימנע מביטול הכרזת הרשמיות של התקנים.

הרעיון הוא לצמצם היום את רשימת התקנים, תקני המזון שקיימים היום, שרוב רובם עדיין קיימים ובגלל שאין חקיקה רוחבית בנושא של מזהמים ובנושא של בטיחות מזון. עצם אימוץ הצעד הזה שעשינו, של אימוץ הדין האירופי, בעצם מייתר את מרבית התקנים. עם זאת, כרגע אנחנו גם עשינו החרגות ועל מנת לא לשמור מזון שלא חלה לגביו חקיקת מזון, זה אחד הקריטריונים שיישארו לבחינה. יש תקנים שהם תקנים רוחביים שמסדירים נושאים כמו סימון. השאלה שלך בנוגע לתקנים בין-לאומיים, על אף שמבחינת המנדט של משרד הבריאות לבחון האם תקן הוא רשמי או לא רשמי, עדיין יש משמעות בחלק מהמקרים לסוגיה של אוטנטיות, למניעת זיופים. ככל שהתקנים האלה גם מוסדרים במדינות מפותחות, אנחנו נמליץ לא לבטל את הרשמיות או להכריז עליהם כרשמיים.

הוראות החלות לעניין כל סוגי המזון, למה הן רלוונטיות?

כי זה רחב וזה מאפשר לנו במקרים מסוימים שיש תקנים שהם בחקיקה במדינות מפותחות, אנחנו נמלץ לאשר אותם.

אבל את אומרת שאלה לא תנאים מצטברים.

לא. בשום מצב. יש לך מגוון של שיקולים.

סיימנו את התיקונים.

את הסעיפים סיימנו?

יש לנו סעיפים בהמשך, אחרי התוספות.

נעבור לתוספות.

קראנו את התוספת הראשונה.

אני חושב שיש כאן איזה באג. סיכמנו שהתקנים שאין בהם הוראות מאומצות כמו דבש, בשר וכולי, הם לא יבוצעו באופן אוטומטי וכרגע לדעתי זה לא מופיע בנוסח.

זה משהו מאוד חשוב.

אני אשמח אם נבדוק את הדבר הזה עם נעה לקראת הדיון הבא.

אתם תבדקו את זה. אנחנו הולכים לדיוני הצבעה והסתייגויות. תיקוני נוסח קטנים, זה יכול להיעשות עד אז אבל משהו מהותי במחלוקת, אנחנו מכריעים היום.

יכול להיות שיש באג בנוסח והוא לא מגדיר את מה שכבר אושר.

האם הייתה הסכמה שזה לא חל?

אני לא מבינה. לזה חיכינו כל השעות.

אנחנו נחזור לסעיף הזה בסוף הדיון הזה ונראה שאתם מסכימים.

אנחנו בעמוד 25. בתוספת השנייה א' הוסף טור ג', סוג מזון מוחרג, בכל הפרטים הוסיפו את הבשר, חלב גולמי, דבש, ביצים בקליפתן. בטור החדש, מופיע בפסקה (4), הוא מתייחס לתקנות האיחוד האירופאי EU לעניין רמות מרביות של שאריות חומרי הדברה שמספרן 396/2006. הכוונה היא לסעיפים 18,] 19 ו-20 וכן נספח 2 לעניין שאריות מקסימליות מותרות, נספח 3 לעניין שאריות מקסימליות מותרות זמניות ונספח 4 לעניין שאריות מקסימליות מותרות לחומרים להם לא נקבעה רמה.

ההערה הזאת לא תעבור לסדר היום ואם צריך נעצור ונטפל בה, אבל אל תפריעו להתנהלות הסדירה של ההקראה של מה שכבר מוסכם עם רעשים, רחשים וזמזומים.

בסעיף (4) בעמוד 26 כתוב פירות וירקות, טרי.

נכון, זה צריך להיות פירות טריים וירקות טריים.

זה הדיוק שיופיע בכל המקומות.

לא, לא בכל המקומות.

בסעיף (4).

זה דווקא מיוחד רק לפסקה (4). רק לשימוש בחומרי הדברה.

בסדר. ההערה הזאת נשמעה כבר קודם.

תוספת שלישית א' מתייחסת להתחייבות היבואן הנלווית להצהרה בדבר ייבוא מזון במסלול האירופי. הוא מצהיר הוא מילא את כל הפרטים הנדרשים לפי סעיף 79ג, הפרטים שהוא מסר בהצהרה הם נכונים, חלים על כל המשלוחים העתידיים של המזון. כל משלוח עתידי יעמוד בדרישות חקיקת המזון בעת כניסתו לישראל ובכפוף להוראות סעיף 90 לחוק לעניין הסימון. יש לו קשר ליצרן המזון באופן ישיר או באמצעות ספק שלו יש קשר ישיר עם יצרן המזון. הוא מבצע את הפעולות הנדרשות מיבואן מזון במסלול האירופי והוא קיבל מיצרן המזון או מהספק שסיפק את המזון התחייבות לעדכן במקרה של ריקול או במקרה של החזרה יזומה.

נעבור לתוספת השלישית.

לפני התוספת השלישית. מכיוון שיש את ההצהרה, התחייבות יבואן נלווית ליבוא מזון במסלול אירופי, מכיוון שזה נוסח מוסכם, אני מבקשת שתבוא כאן הבהרה לנושא כי בעצם אין כאן הגדרה להצהרה בדבר יבוא מזון במסלול ישראלי של התקן. ביקשתי שתהיה הבהרה ותוספת לנושא.

לדבש למשל אין מסלול.

נכון.

יועץ של שרת הכלכלה. לאור שיקולים אקולוגיים, מאחר וקיים הכרח בענף ייצור הדבש לצורכי חקלאות, משיקולים אקולוגיים, אנחנו מבינים שהסרת רשמיות עלולה לסכן את הענף. לכן, לאחר ההבנות עם כל הגורמים הנוגעים לעניין, סיכמנו שלא להסיר את הרשמיות מתקן הדבש.

לשמור על התקן.

כן.

כמו שאנחנו כותבים לגבי תקן 1149 שהוא לא יבוטל, גם יהיה חריג כזה לתקן הדבש?

לא, לא צריך. זאת הצהרה לפרוטוקול.

זה מקובל על כולם?

כן. זה היה הסיכום.

בסדר. קיבלנו את מה שסוכם.

תוספת שלישית ב', מסמכים ופרטים נוספים בבקשה לקבלת תעודת שחרור למזון במסלול האירופי. מסבירים לנו איזה מסמכים צריך – חשבון מכר, רשימת מטען, שטר מטען, מפרט של יצרן המזון, תוצאות בדיקה לפי סעיף 96(ה) עבור כל מזון מסוים שבמשלוח המעידים כי המזון תואם לדרישות לפי חקיקת המזון. אם נדרש להוביל את המזון בטמפרטורה מוגדרת או מבוקרת – גרף הטמפרטורה בהובלה. אם יש מוצרי חלב – נדרש מסמך מהיצרן המעיד על תהליך הפסטור של המוצר ותעודה וטרינרית. אם יש דבש ומוצריו – נדרשת תעודה וטרינרית. אם יש מוצרים המכילים ג'לטין או קולגן – נדרשת תעודה וטרינרית.

לגבי פטריות או תערובות כולל מוצרים בהם פטרייה היא רכיב עיקרי – נדרש לציין במפרט את השם המדעי של הפטרייה שבמזון. לגבי מיקרואורגניזמים לשימוש בתעשיית המזון או כמוצר מוגמר – נדרש לציין את השם המדעי המלא של המיקרואורגניזמים. אם יש שימורי מזון בעלי חומציות נמוכה מ-4.5 PH – צריך להמציא תעודה על טיפול עיבוד תרמי, סימון קוד יצרן ואישור על בדיקת כושר השתמרות.

פסקה (34) נוגעת לתוספת העשירית שהיא תוספת שעוסקת בגביית אגרות.

(34) בתוספת העשירית –

(1) בפרט (2), אחרי "או לחידושו" יבוא "או בבקשה לתעודת רישום כיבואן נאות או לחידוש הרישום".

(א1ׂ) אחרי פרט (3א) יבוא:

"(3ב) בעד מסירת הצהרה בדבר ייבוא מזון במסלול האירופי תשולם אגרה בסך 384 שקלים חדשים".

(2) בפרט 4 -

(1) ברישה, אחרי "סוגי המזון שבו" יבוא "לרבות מזון במסלול האירופי".

(2) אחרי פסקה (16) יבוא:

"(17) מזונות המיועדים לצריכה של תינוקות ופעוטות כולל תרכובות מזון ומזונות משלימים המסומנים בייעוד כאמור".

השאלה אם אפשר להסביר מה התוספות האלה, איזה אגרות משולמות בעדן.

אנחנו משאירים את המצב הקיים לגבי מזון במסלול האירופי, בין אם הוא רגיש ובין אם הוא רגיל. האגרה נשארת אותה אגרה. אין שינוי במצב. לגבי מזון לתינוקות, זאת איזושהי טעות שהייתה ב-2016 ואנחנו מתקנים אותה כי מזון המיועד לתינוקות הוא נחשב מזון רגיש ומשולמת לגביו אגרה כמו במזון רגיש.

בעמוד 29 הוסיפו את המילים "אישור על בדיקת כושר השתמרות". רציתי לוודא, אם אני עכשיו במסלול האירופי ואני מביא מוצר שצריך את בדיקת כושר השתלמות, מן הסתם אני מביא את הבדיקה האירופאית. לא מדובר על איזשהו אישור מקומי.

זה לא אישור. זאת רק הבדיקה עצמה.

אפשר למחוק את האישור על. אני לא יודע למה הוסיפו אותו. אולי את המילים "אישור על" כדאי למחוק.

האם זו בדיקת מעבדה?

זאת בדיקת כושר השתמרות.

חשוב לי שזה יהיה המסמך המקורי מהיצרן באירופה.

תעודת בדיקה.

תוספת 12 נמחקת. היא הייתה אמורה להיות אותן הוראות, תקנות וצווים שיסומנו בכל זאת, להחיל אותם במסלול האירופי ועכשיו זה מתייתר כיוון שכל ההוראות חלות.

אנחנו עוברים לתוספת שלוש עשרה המפרטת את המזון אשר אסור בייבוא במסלול האירופי.

(1) מזון ייעודי.

(2) תוסף תזונה.

(3) מזונות המיועדים לצריכה של תינוקות ופעוטות, כולל תרכובות מזון ומזונות משלימים המסומנים בייעוד כאמור.

(4) בשר ומוצריו.

(5) דגים ומוצרי דגים כולל רכיכות, סרטנים ובעלי חיים מקבוצת האכינודרמים.

(6) ביצים ומוצרי ביצים.

(7) משקאות משכרים.

(8) מוצרי חלב מחלב לא מפוסטר.

(9) עלי צמח הגת.

חברת הכנסת שפק, נדמה לי שאת ביקשת שאי אפשר יהיה להוסיף מוצרים לרשימה הזאת, למזונות האסורים.

לא. אני ביקשתי לגבי הדבש והגענו להסכמות. אני ביקשתי להוסיף את הדבש לרשימה הזאת וכיוון שהוא מוחרג, אין סיבה שהוא לא יופיע כאן. אבל מכיוון שהוסבר לי שהמסלול הזה, משמעו שגם אי אפשר לייבא בהצהרה, וזאת לא הכוונה, מבחינתי ברגע שהתקן הישראלי הוא התקן הקובע – אין לי בעיה להתמודדות ועמידה באיכות. לכן, כל עוד אנחנו עושים את זה בשכל, מבחינתי זה בסדר. זו ההסכמה אליה הגענו.

בסדר. אם כן, אין צורך בתיקון לגבי זה.

התוספת הארבע עשרה מתארת את המזון המחייב אישור ייצור נאות והכוונה היא גם ליצרנים וזה גם נוגע ליבואנים. פנינה, תוכלי להסביר לגבי התוספת הארבע עשרה, המזון שהיבואן יכול להביא למרות שהוא רגיש? מזון שהיבואן יכול להביא במסלול אירופי.

תוספת ארבע עשרה זה ייצור נאות.

בסדר.

(1) מזון נאות.

(2) מזון ייעודי.

(3) מזונות המיועדים לצריכה של תינוקות ופעוטות, כולל תרכובות מזון ומזונות משלימים המסומנים בייעוד כאמור.

(4) תוסף תזונה.

(5) מזון המסומן "ללא גלוטן".

113. תיקון חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון) – תחילה והוראות מעבר

(1) תחילתו של סעיף 112 ביום ח' בטבת התשפ"ג (1 בינואר 2023ׂ. שר הבריאות, באישור ועדת הבריאות של הכנסת, ואם לא הוקמה – ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי, בצו, לדחות את המועד האמור בתקופה אחת נוספת שלא תעלה על תשעה חודשים אם שוכנע כי לא הושלמה ההיערכות הנדרשת לצורך הפעלת סמכויות האכיפה בהוראות חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון) כנוסחו בסעיף 112 לחוק זה.

ההוראה הזאת היא הוראה לא רגילה. אנחנו חושבים שתחילה של חוק וגם של תיקוניו צריכה להיות בחקיקה ראשית. צריך להיות ברור גם לציבור מתי מועד התחילה ולכן הוספנו כאן את האישור של הוועדה לדחייה של תחילתו של החוק.

(2) על אף האמור בסעיף קטן (א) -
ׁ
(1) תחילתו של סעיף 41 לחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון) כנוסחו בסעיף 112(5) לחוק זה, ביום י"ח באב התשפ"ו (1 באוגוסט 2026) – אמרת, שי, גם תיקון לסעיף 34. מנהל שירות המזון, כהגדרתו בחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), יפרסם הוראות כאמור בסעיף 41(ד) לחוק האמור, כנוסחו בסעיף 7(5) לחוק זה, עד יום ז' באב התשפ"ה (1 באוגוסט 2025).

אני חושבת שלא צריך הוראות כי כבר כתבנו מה התנאים לאישור.

כן. כתבנו את זה. הורדנו את זה.

זה מיותר. סעיף 34 זה אותו סעיף שאומר שאם יצרן לא החזיק באישור ייצור נאות למרות שהוא מייצר את המזונות שחייבים באישור ייצור נאות, בגלל שיש לו תוכנית בטיחות והתברר שהוא לא עומד בתוכנית הבטיחות שלו – אפשר יהיה לשלול את רישיון היצרן שלו או להתלות אותו.

(2) תחילתו של סעיף 9(א) לחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), כנוסחו בסעיף 112(3) לחוק זה, ביום התחילה.

זה לעניין הבשר הטרי.

(3) תחילתו של סעיף 112(24) היום התחילה.

זה לגבי ביטול הגבלת הפטור לארגונים לחלוקת מזון.

(4) תחילתו של סעיף 321 לחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), כנוסחו בסעיף 112(30) לחוק זה, ביום התחילה.

זה לגבי הארכת תוקפן של הנחיות והוראות נוהל.

יכול להיות שהוספנו כאן סעיפים ואנחנו צריכים לבדוק ניסוחית אם אנחנו צריכים הוראה לגבי מועד התחילה שלהם או שאפשר להסתפק במועד התחילה הכללי של החוק.

(3) הוראות סעיף 3א(א) לחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע"ו-2015 כנוסחן בסעיף 112 לחוק זה, לא יחולו על מזון שיוצר בישראל או יובא אליה לפני יום התחילה ולעניין זה יראו ביום מתן תעודת השחרור מתחנת הסגר כמועד ייבוא המזון.

תחילתו של סעיף 41 ב-2025 אבל כל סעיף 41 כולל הסעיף שמסמיך את השר לעניין התקנות, לעניין ה-GMP, זה לא בהכרח צריך להיכנס לתוקף ב-2025. זה צריך להיעשות עכשיו.

ההסמכה של תקנות GMP.

כן, סעיף 41ג. המועד הוא 2025.

אני חושבת שכאשר יש הוראה שמסמיכה לקבוע תקנות, אפשר להתקין את התקנות גם לפני שההוראה עצמה נכנסת לתוקף.

אבל זה לא רק להתקין אלא אנחנו רוצים שזה יבוצע וזה אמור להיות מבוצע לפי משרד הבריאות בתזכיר החוק שאמור להיכנס.

אין קשר. הוראות תחילה היו כדי לתת תקופת מעבר לאותם יצרנים שלא חלה עליהם חובה או ליצרנים שהוספנו חובה חדשה. ככל שאנחנו נעדכן תקנות קיימות, כי כבר גם היום יש חובה לאישור ייצור נאות לתוספי תזונה לדוגמה, אז ככל שאנחנו נעדכן תקנות והן חלות היום, ממילא אין לגביהן הוראות מעבר. הוראות המעבר היו כדי לתת את הגרייס לכל השינוי הגדול ולא לגבי התקנת תקנות. מי שחלה עליו חובה היום, היא שרירה וקיימת. שלא יהיה ספק.

לגבי הוראות מעבר. יש כמה סעיפים נוספים שלדעתי אפשר להחיל מיד ביום פרסום החוק. גם התיקון של סעיף 12 שהיצרנים ביקשו לגבי חומרי הגלם, גם סעיף 67 שאני ביקשתי בהקשר של תוקף אישור מוקדם לשש שנים.

הנושא של יבואן נאות, כדי שלא יהיה צוואר בקבוק אני רוצה לוודא שיהיה אפשר לעשות את כל התהליך, להגיש בקשה להיות יבואן נאות, גם לפני שהחוק ייכנס לתוקף כדי שלא בבת אחת כולם יגישו בקשות ויבקשו להיות יבואן נאות.

אני חושב שהאינטרס של כולנו כאן היא שכמה שיותר יבואנים, כמה שיותר מהר יתחילו את התהליכים האלה ויתנהלו כמו יבואנים נאותים ובאמת שתהיה גם אפשרות להגיש את הבקשות כמה שיותר מוקדם כדי שלא ייווצר צוואר בקבוק.

את מדבר רק על הרישום.

כן.

אתה אומר עוד לפני שהחוק נכנס לתוקף, תהיה אפשרות להגשה על פיו.

כן.

אני אענה מהסוף ואז נחזור לדברים הראשונים שהזכרת. לגבי היבואן הנאות, האינטרס שלנו הוא להכניס את זה כמה שיותר מהר אבל אנחנו נצטרך תקופת התארגנות אצלנו בחינת מערכות המיחשוב. ככל שזה יהיה, אנחנו נצא בהצהרה. אני לא רוצה להגביל את זה. אני עוד פעם קוראת לכל היבואנים באשר הם להצטרף. ההקלות כמובן יגיעו כאשר הרפורמה תיכנס לתוקף.

ברור אבל העבודה השחורה של טופסולוגיה, הכנה, פנייה ופרה-רולינג וכולי כדי שאנשים יתקדמו, ניתן לעשות לפני כן.

אבל רז שואל האם הוא יוכל לעשות את זה לפני כן.

לא. זה מה שאני אומרת.

היא אומרת אחרי זמן של היערכות. היא צריכה להתארגן.

בואי נגיד החל מעוד חצי שנה.

לא. אני לא יכולה להתחייב עכשיו ללוחות זמנים אבל אני אומרת שזה אינטרס של משרד הבריאות שיבואן נאות יתחיל מאתמול. לכן ככל שאנחנו נסיים את הליך הפיתוח ואת הליך ההיערכות המחשובית, אנחנו נצא בהודעה לכולם ונודיע שיש לנו פורטל, תבואו, תירשמו, תהיו יבואנים נאותים כדי שהרפורמה תיכנס. זה לא מה שיעכב.

השאלה אם החוק מאפשר את זה כרגע להגיש, או שצריך לכתוב את זה בצורה מפורשת.

הרבה פעמים יש דבר שנקרא פרה-רולינג, שאתה מגיש למישהו משהו שיסתכל על החומרים ושיעיר לך הערות. יכול להיות שהוא יצטרך לעשות עוד לחיצת כפתור פורמלית אחרי שהחוק נכנס לתוקף אבל את קובץ המסמכים, האישורים והפניות - כל זה כבר יאורגן.

אני רוצה לומר משהו בהקשר הזה. בסוף אנחנו יושבים כאן ואנחנו צריכים את אמון הציבור. לצאת בהצהרה של ארבעה חודשים, שישה חודשים, אני לא חושבת שזה נכון. כי אם יש כן כוונה ויש כאן הצהרה ונאמר כאן, אז לבוא וסתם לומר הנה, כתבנו תאריך? אני מעדיפה שלא יהיה תאריך.

שיעבדו מהר. כן.

שיעבדו מהר וזה אינטרס שלהם.

גם כל האווירה של הסיכומים של להאיץ את הדברים.

כל כוונה טובה שלא אמרת אותה, הפכת להיות כוונה רעה. לכן אני מתנגדת לזה.

אני אומר אחרת. אפילו שיהיה כתוב כאן שמשרד הבריאות יודיע מתי הוא ערוך לזה ואז הוא יוכל להתחיל עם זה, אבל שיהיה ברור שאפשר.

צריך לכתוב את זה.

צריך איכשהו להגדיר את זה.

בוא נגיד שזה נאמר לפרוטוקול.

לא. השאלה אם החוק מאפשר להם להתחיל לבדוק ולתת ריג'קטים.

לא ברמה של אישור רשמי אלא של קשר, של תקשורת.

תחשוב שיש כאן ריג'קט.

אדוני היושב ראש, יכול להיות שסעיף התחילה של החוק הוא רק ב-1 בינואר 2023, גם סעיף הרישום, כלומר מרשם היבואנים, יחול רק ב-1 בינואר 2023. יכול להיות שלעניין המרשם צריך לשנות את התאריך.

פנינה, אם זה ב-2023, יש עוד זמן. את יכולה חצי שנה קודם שאפשר להירשם.

נכון. זה מה שאני באה לומר. בכל מקרה, חצי שנה לפני הרפורמה, המרשם יתחיל. יכול להיות שזה יהיה לפני וזאת הכוונה.

אפשר לכתוב את זה? תנסחו את זה שחצי שנה לפני כניסת החוק לתוקף, שזה בינואר 2023, המרשם יתחיל וניתן יהיה להגיש מסמכים.

אני רוצה לחדד משהו ולומר שעוד נצטרך לעבוד על הנוסח. לגבי סעיף 12 אין לנו התנגדות שהוא ייכנס לתוקף מיידי.

לא. ביום התחילה.

ביום התחילה. כן.

ביום הפרסום.

נבקש ביום הפרסום של החוק. בנובמבר.

התחולה המוקדמת, המשמעות שלה גם חובת רישום מוקדמת. זה בא ביחד.

מיכאל, זה לפתוח עכשיו עוד הפעם ואתה חוזר אחורה.

לא. אנחנו לא חוזרים אחורה. אנחנו בסוף. עוד קצת סבלנות.

מבחינת סעיף 12, אין לנו התנגדות, יום התחילה או יום הפרסום.

לגבי סעיף 67. אנחנו רק נבוא ונאמר באופן עקרוני אנחנו אישרנו אבל כאן נצטרך לעשות הוראת מעבר לגבי אישורים קיימים. גם אישורים קיימים שכבר ניתנו אבל צריכה להיות פרוצדורה כי אישור שהיה תוקף לארבע שנים, הוא לא יהיה באופף אוטומטי.

צריך להגיש בקשה.

צריך להגיש בקשה.

פנינה, אני לא מסכימה. סליחה. אני חושבת שיש כאן פרשנות אחרת של החוק. החוק אומר שהכנסת מצע קישור לתקופה שהיא בין שנה אחת לארבע שנים. היה לך שיקול דעת. התקופה שקבעת, בסופה צריך לחדש. כשיבואו לחדש, אפשר יהיה להאריך.

זה מה שהיא אמרה.

אבל זה לא דורש ממך הוראת מעבר.

נכון. זה לא דורש משפטית תיקון.

את תבדקי שאנחנו נכניס בניסוח שמועד הרישום יהיה חצי שנה לפני תחולת החוק ואת זה נביא בהצבעה. תראו שאתם ערוכים לדבר הזה. היועץ המשפטי קודם העיר הערה והיה כאן רחש בחש. אתם פתרתם את הדבר הזה?

כן. זה היה לגבי סעיף 67.

ללא שינוי. זאת אומרת, נשאר, זה אומר שלא עשיתם שינוי.

סעיף 67, אני רק מוודא, גם יהיה מיום הפרסום?

חדשים.

כשיחדשו אותם.

כן.

יש לי אישור 4 שנים ואני מחדש אותו. בסדר. אחרון חביב זה הנושא של סעיף ג', הוראות סעיף 3א(א) לחוק. נתנו כאן איזושהי תקופת מעבר. מה שדיברנו מחוץ לישיבת הוועדה זה שבעצם בתזכיר יגדירו את תקופת המעבר בצורה מסודרת שגם תיתן מענה לנושא של מה שיובא ויוצר גם לפני המועד של התחולה. אני לא בטוח שהסעיף כאן משקף את זה טוב. יכול להיות שהוא צריך להיות מנוסח אחרת.

מה הכוונה בתזכיר?

כרגע אין תיקון בסעיף הזה. יש כאן שנה של הוראת מעבר, של התארגנות, והשנה הזאת, אחריה, אפשר להתארגן. אתה ביקשת לגבי שינויים עתידיים, שישקלו אפשרות של החלת שני דינים בבת אחת. הדבר הזה הוא מורכב מאוד.

לא. אני ביקשתי עוד קודם.

אני אמרתי שלא.

אני ביקשתי עוד קודם שאם החוק הזה מתחיל ב-1 בינואר 2023, אבל כבר פרסמו את התזכיר בעוד חצי שנה, שמיד אחרי שפרסמו את התזכיר של הסמכויות, יהיה אפשר להתחיל להביא לפי הרגולציה האירופאית למי שכבר מוכן לזה. רק מבחינת הדרישות.

פנינה, אפשר? כן או לא?

אנחנו כרגע אמרנו שלא נדון בזה עכשיו אלא נחכה לתזכיר המשלים.

בסדר. זה מה שהיה חשוב לי לשמוע, שזה יהיה בתזכיר.

לא. לא אמרתי את זה.

רז, אתה אלוף אבל הפעם כנראה לא הלך לך.

יש לנו עוד שני סעיפים. סעיף אחד הוא בחוק הגנת הצומח, השלמה לסעיף שהתייחס למשרד הבריאות ולגבי הצמצום של סמכות השר.

"תיקון חוק הגנת הצומח.

בחוק הגנת הצומח התשכ"ד-1956 בסעיף 7, בסופו יבוא: "סמכות שר החקלאות לפי סעיף זה ולפי סעיף 2 לעניין רמות מרביות מותרות של שאריות חומרי הדברה במזון, תחול רק לגבי מזון שהוחרג לפי טור ג' או לגבי החרגות הקבועות בטור ב' לתוספת השנייה א' לחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון)".

גם כאן הסמכות מצומצמת. זאת אומרת שגם התקנות בטלות לגבי כל מזון למעט אותם מזונות שהוחרגו או נושאים שהוחרגו בנושא שאריות והדברה.

הסעיף האחרון, דיברנו עליו בדיון הקודם.

"תיקון חוק קביעת מועד כניסה לתוקף של הוראות סימן מזון ארוז מראש

בחוק קביעת מועד כניסה לתוקף של הוראות סימון מזון ארוז מראש, התשע"ה-2014, בסעיף 2(א) אחרי פסקה (2) יבוא:

"(3) אם הוראת הסימון נקבעה באסדרה של האיחוד האירופי שהוחלה בישראל לפי סעיף 3א לחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע"ו-2015".

כאן יש החרגה מההוראה שמחייבת המתנה של שנתיים לכניסתה לתוקף של הוראת סימון. הסברנו את זה בפעם הקודמת באם רוצים להחיל את הדין האירופי באופן מהיר דרך אותה תוספת שנייה א', אין סיבה להמתין שנתיים, אבל אמרנו שכל שינוי, יש אפשרות של המתנה של שנה לגבי הוראות סימון.

לגבי הסעיף הזה. החוק הזה, חוק קביעת מועד כניסה לתוקף, הוא חוק מאוד מאוד מסובך שיש בו באמת מענה לכל הנושא של תקופת מעבר בצורה מאוד יסודית והיו כאן כמה דיונים בוועדה עד שהחוק הזה חוקק. אני ממש חושב שתהיה טעות לעשות איזושהי סטייה ממנו מה גם שכרגע מדובר באיזה משהו תיאורטי כי בכל מסמכי הרגולציה שאימצו כרגע, אין דרישת סימון מחייבת.

ככל שיהיה.

אבל למה צריך שכשיהיה? שנבין את זה.

יש דברים שהם הרבה יותר חשובים ולא מצאתם לנכון להכניס אותם, אז דווקא משהו שהוא נורא תיאורטי כרגע ובכלל לא רלוונטי?

הוא לא תיאורטי.

אין כאן הוראת סימון.

יש הוראת סימון.

אין הוראת סימון מחייבת.

אני רוצה לשמוע את פנינה. מה עמדתך?

אנחנו יודעים שבתקנות המזהמים הכימיים שאנחנו מאמצים יש הוראות סימון, אמנם הוראות סימון לעניין חומר גלם.

הן לא מחייבות.

לא אמרתי שהן מחייבות.

אף אחד לא חייב לסמן אותן. זאת רק בחירה.

אם אתה עושה פעולות מסוימות שמונעות, אתה כן צריך וזאת חובה. זאת בחירה שלך אם לעשות את הפעולה או לא אבל ברגע שעשית - - -

לא. מי שסימן מקבל הקלה.

אני לא נכנסת אתך לעניין הפרטני. ככל שיהיו הוראות מחייבות בדין המאומץ, אנחנו גם עשינו תיקון של סעיף 15 בעקבות זה וככל שזה יהיה, מאחר ואנחנו דנים כאן בעניין של סימון שהתכלית שלו היא שמירה על בטיחות הציבור על מנת להודיע אם אתה עושה פעולות מסוימות, מצאנו לנכון להחריג את זה ולקבוע את זה כאן בהוראות המעבר.

הסעיף הזה כמו שרז אמר הוא...

הסעיף הקיים או מה שרז הציע?

לא. מה שכתוב עכשיו. זה למעשה... חקיקה ראשית שלא סתם נחקקה אלא אחרי הרבה דיונים ומחשבה וחלק מהסיבות הן...

ולכן, המלצתך?

להישאר. להוריד אותו. להישאר עם מה שהיה במקור.

זאת הוראה שדוחה בשנתיים את אימוץ הרגולציה האירופית.

היא לא דוחה.

הוראות הסעיף אומרות שאתה יכול באותו רגע להחיל אם אתה בוחר בזה ועד שנתיים. לא כולם חייבים שוטף פלוס שנתיים.

זה צריך אישור. זה בכלל לא פשוט. המאסדר צריך אישור של ועדה.

אחרי שנתיים אלא אם כן יש אישור של ועדה. המגמה כאן היא לאשר רגולציה אירופית. יש כאן דחייה של שנתיים. במענה למה שנאמר כאן, אנחנו הסכמנו שהרגולטור יוכל להאריך בשנה נוספת את הדחייה של הוראת האימוץ. אני מאמין גם – אני לא בקי בפסיקה האירופית – שהאירופאים הם בתקופת היערכות משלהם כי זה לא יהיה מרגע לרגע. צריך לוודא מה התקופה שהאירופאים נותנים.

אפשר להימנע מהסעיף הזה ואם הוא יחייב, להוסיף אותו לתזכיר?

לא. אי אפשר.

אנחנו בעד הסעיף הזה. זאת הייתה הערה של היועצת המשפטית. הערה מאוד נכונה. המגמה כאן היא לאמץ את ה-... האירופית.

בסדר. שמעתי את ההערה הזאת ואני שומע את עמדת משרד המשפטים. אם אתם על בריקדות בדבר הזה, נשאיר את זה אבל עד להצבעה, לדיון הצבעות והסתייגויות, אם מצאתם גמישות אולי לדחות את ההחלטה הזאת לתזכיר או לתת מספיק זמן להיערכות, להפתיע מישהו ולומר לו תחליף את האריזות שלך או את הסימונים מה שיש לו עלויות במיוחד ליצרנים קטנים. יש אנשים שקונים את זה מראש, שנה-שנתיים קדימה וזה כרוך בהפסד. אתם תבדקו את הסעיף הזה עד לישיבת ההצבעות, האם הוא יישמט או יישאר.

<< אורח

שי התייחס להערה קודם, כך שאנחנו בסדר.

מה הוא אמר לגבי ההערה קודם?

דיברתי על סעיף 313ב. חשבתי שיש שם באג אבל אחרי שקיבלתי הסברים ממשרד הבריאות וממשרד האוצר, נחה דעתי.

נעה, יש עוד משהו?

כן, כל הנושא של ועדת החריגים והפעולה שלה. נצטרך לקבל את הנוסח המותאם.

שמושפע מהתיקונים שעשינו.

כן. גם להתאים אותם כאן לנוסח.

הנושא של ועדת חריגים, אנחנו בעצם בונים מנגנון רוחבי ונדבר עליו בדיונים.

לא הבנתי את הנושא לגבי כל השיח שנאמר כאן על הסימון. אני רוצה לדעת לגבי הסימון, איזה הקלות יש בדרך כלל שהיום אין.

את מחזירה אותנו לדיון הקודם. הם הולכים לבדוק עד ההצבעות.

אני רוצה שיבדקו וייתנו לנו תשובה. הדבר השני והמסכם שלא קשור לזה אלא משהו שדיברנו עליו, בסוף יש כאן הרבה על הבקרה והפיקוח. לכן חשוב לי שבסיכום שלך גם נדבר על זה.

ברור. כן. שיהיה גב לרגולטורים, גב תקציבי, גב פרגוני, שיהיה להם כוח אדם, שיניידו כמה עובדים ממכון התקנים לכל המשימות שיש לכם.

לכן זאת תהיה ההצלחה.

כן. אני רוצה לסכם ולומר שאני גאה בכם. התחלנו את הדיונים ב-8:00 בבוקר והגענו לשעה 21:30. אני גאה במשרדי הממשלה שמצאו דרך לדיאלוג ופשרה, גאה בנציגי התעשייה, היצרנים והיבואנים. אף אחד לא קיבל כאן את כל תאוותו בידו אבל השפעתם על הדיון והשפעתם על החוק. לא כל מה שרציתם קיבלתם אבל בהחלט יש לכם השפעה דרמטית על החוק הזה. החוק הזה יוצא מכאן שונה מכפי שהגיע אלינו ואכן עבדתם קשה ועשיתם דיוני הסכמות. כל הכבוד.

אני רוצה להודות לנעה, היועצת המשפטית של ועדת העבודה, הרווחה והבריאות שליוותה אותנו ועשתה זאת ביסודיות ובבקיאות וכולי. אני רוצה להודות לעידית מנהלת הוועדה שלנו, לדקלה ולצוות של הוועדה. לליאור הדובר הצנוע, לאביעד ולנוי שעל ה-זום. אני מודה לצוות שלי שעבד. לנירה שפק שהחזיקה כאן זמן ונשארה אחרונה חביבה מבין חברי הכנסת אבל היו כאן המון חברי כנסת שליוו את הדיונים, נכחו וחלק ניהלו אותו.

נכון. היו הרבה.

אנחנו עושים דבר גדול למדינת ישראל. מצד אחד מאפשרים תחרות יבוא ומצד שני מקלים על הייצור, חוזרים ומנסים להיות חלק מעולם גדול של מדינות מערביות בתקן אירופאי ולא ממציאים את הגלגל כל יום. שומרים על האינטרס הלאומי של בריאות הציבור, של סוגיות אקולוגיות שעלולות לפגוע, של שוויון בין יצרן ליבואן. זה מאוד מאוד חשוב לי הדבר הזה ואנחנו נקפיד עליו גם בהמשך, שלא תהיה פגיעה כזאת.

אנחנו גם נכניס בהקראות מועד דיווח לוועדה, כללי, על ההתקדמות בפרק המזון, ברפורמת הייבוא. כל התקנות והעניינים ילכו לוועדת העבודה אבל כיוון שאנחנו רואים את הייבוא כנושא סינרגי שיש לו שלושה פרקים, דיון אחד בעוד שנה יהיה כאן כדי שנדע איך נערכתם, איך התקדמתם, מה קורה עם הדברים ונראה בעיניים שאכן יש ביצוע ויישום.

אנחנו נודיע לכם על מועד להצבעות והסתייגויות שיתקיימו בשבוע הבא. ושוב, אני גאה בכולכם על עבודה מאומצת, יסודית, גמישות, יצירתיות, פשרה והסכמות.

שבת שלום לכולם.



הישיבה ננעלה בשעה 21:35.