פרוטוקול של ישיבת ועדה
הכנסת העשרים-וארבע
הכנסת
18
ועדת הכלכלה
14/10/2021
מושב שני
פרוטוקול מס' 53
מישיבת ועדת הכלכלה
יום חמישי, ח' בחשון התשפ"ב (14 באוקטובר 2021), שעה 08:30
ישיבת ועדה של הכנסת ה-24 מתאריך 14/10/2021
פרק י"א (אנרגיה), רק סעיפים 63-62 - משק הגז, מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א-2021
פרוטוקול
פרק י"א (אנרגיה), רק סעיפים 63-62 - משק הגז, מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א-2021
דיון בסעיפים 62-63 – תיקון משק הגז הטבעי
הישיבה תוקדש להסתייגות ולהצבעות
עדי חכמון - סגנית הממונה על התקציבים, משרד האוצר
שני מנדל לאופר - רכזת תשתיות ואנרגיה, אגף התקציבים, משרד האוצר
הלאל חלאילה - רפרנט אנרגיה, אגף התקציבים, משרד האוצר
אפרת נחלון - עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד האוצר
משה גראזי - מנהל רשות הגז הטבעי, משרד האנרגיה
רון אייפר - סגן מנהל כלכלה ותכנון אסטרטגי משרד האנרגיה
נטעלי כהן - עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד האנרגיה
צחי בר ציון - עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד האנרגיה
שמואל סובל - סמנכ"ל כספים, חברת הגז הישראלית - נתיבי גז לישראל
טל דגן - עו"ד, יועצת משפטי, חברת הגז הישראלית - נתיבי גז לישראל
ניב מאירסון - רכז קשרי ממשל, מגמה ירוקה
אורנה שוורץ - סמנכ"לית חוזים ורגולציה, רימון גז טבעי צפון בע"מ
גלעד שי - מנכ"ל רותם גז טבעי
משה שפיצר - מנכ"ל נגב גז טבעי
עמית קריספין - עו"ד, נגב גז טבעי
אהובה שרון, חבר תרגומים
פרק י"א (אנרגיה), רק סעיפים 63-62 - משק הגז, מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א-2021, מ/1443
בוקר טוב. היום יום חמישי. זה לא הולך להיות יום קצר. יש לנו סדרת דיונים, גם הצבעות בחוק ההסדרים, מבוקר עד לילה. אנחנו מתחילים הבוקר ישיבת הצבעות והסתייגויות על פרק י"א (אנרגיה), רק סעיפים 63-62 - משק הגז, מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א-2021.
היועץ המשפטי יקריא את הנוסח הסופי והמעודכן עליו הוסכם ומשם נעבור להצבעות והסתייגויות.
הנוסח כמובן מעגן את כל העקרונות וההחלטות שנדונו והוסכמו בוועדה בדיון הקודם.
62. תיקון חוק המשק הגז הטבעי
בחוק משק הגז הטבעי, התשס"ב-2002 (בסימן זה – חוק משק הגז הטבעי) –
(1) בסעיף 2, בהגדרה "תעריפים", אחרי "כל סוגי התשלומים" יבוא "לפי חוק זה", ובמקום הסיפה החל במילים "שעל צרכנים" יבוא "שמשלם צרכן, ספק גז טבעי או בעל רישיון, לבעל רישיון אחר, בעד שירותים הניתנים לפי חוק זה, לרבות תשלומים בעבור תשתית, פיתוח, גיבוי, יתירות, וצרכים מערכתיים של משק הגז הטבעי ותשלומים בעבור פעולות שעל בעל רישיון לבצע לפי חוק זה. לעניין זה, "לבעל רישיון" – לרבות אם התשלומים נגבים בעבורו על ידי אחר הפועל בהתאם להוראות חוק זה".
זה התיקון להגדרת תעריפים שבה דנו בישיבות הקודמות.
(2) בסעיף 28, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:
"(ב1) הייתה התכנית למיתקן גז שממנה נפגעו המקרקעין תכנית לקבלה וטיפול בגז, ואין בעל רישיון שהתכנית נועדה למיתקניו כאמור בפסקה (1) של אותו סעיף קטן, יחולו הוראות סעיף קטן (ב) בשינויים אלה:
הוועדה דנה וקראנו את הסעיף הזה. אני רק אסב את תשומת הלב לשינויים. בפסקה (3), "בעל רישיון ההולכה הארצי ישלם את הפיצויים לבעל מקרקעין לפי פסקה (1) מתוך חשבון- כאן אנחנו נחדד – בתאגיד בנקאי שבו יופקד סכום שייגבה בהתאם לתעריף שתקבע המועצה לפי סעיף 36(ב2)". זה סעיף חדש שנוסף בעקבות הדיונים כאן בוועדה ועוד מעט נגיע אליו. נשקול להוסיף לתנאים והוראות לפי אותו סעיף. הסעיף ההוא מסמיך את המועצה לקבוע תעריפים יותר מערכתיים והיא תהיה רשאית לקבוע תנאים לעניין אותם תעריפים.
בפסקה (4) אני מתחיל רק מהמקום שבו מסומנים שינויים בעקוב אחר שינויים. "לא הייתה הסכמה על סכום השיפוי או לא שולם סכום השיפוי במלואו עד המועד כאמור, יחולו הוראות אלה:"
כאן חידדנו ש"יביא מקים המיתקן או בעל רישן ההולכה הארצי את העניין לפני מנהל הרשות בתוך 30 ימים מהיו שהיה על מקים המיתקן לשפות את בעל רישיון ההולכה הארצי".
"מנהל הרשות יכריע במחלוקת לאחר שהתייעץ עם המועצה ועל אף האמור בפסקת משנה (א) – זה החידוד – רשאי המנהל להכריע כאמור אף אם לא הובא העניין בפניו בהתאם לפסקה (4). הכרעת המנהל בצירוף נימוקיה תימסר למקים המיתקן ולבעל רישיון ההולכה הארצי".
בפסקת משנה (ד) – "הכריע המנהל כי על מקים מיתקן לשלם סכום שיפוי כלשהו לבעל רישיון ההולכה הארצי, יכלול בסכום האמור את הפרשי ההצמדה מיום תשלום הפיצויים עד יום הכרעתו. התיר המנהל לשלם את הסכום האמור עד המועד המאוחר מיום הכרעתו, יישא סכום הפרשי הצמדה מיום ההכרעה ועד למועד שבו שולם הסכום או עד למועד שעד אליו התיר המנהל לשלם את הסכום, לפי המוקדם מביניהם".
בפסקת משנה (ה) התייחסנו למצב שבו המנהל התיר לשלם את הסכום גם במועד מאוחר יותר לעניין תשלום ריבית פיגורים.
בפסקת משנה (ו) – "כספים שקיבל בעל רישיון ההולכה הארצי בהתאם לפסקאות משנה (ד) ו-(ה) יופקדו על ידו בחשבון האמור בפסקה (3) לא יאוחר משבוע מיום שקיבל את הכספים האמורים, בתוספת הפרשי הצמדה מיום קבלתם ועד מועד הפקדתם".
בפסקת משנה (ז) חידדנו שבלי לגרוע מחובת הגבייה שמוטלת על בעל רישיון ההולכה הארצי, אם המנהל סבר כי בעל רישיון אינו נוקט את הצעדים הנדרשים כולם או חלקם לגביית הסכום, רשאי לגבות את הסכום בדרך של מימוש ערבויות שהמציא מקים המיתקן או בעל הרישיון לפי הוראות רישיונו, אם הומצאו כאלה, או בכל דרך אחרת לפי הוראות חו7ק זה ולפי כל דין.
בפסקה (5) אתם רואים את השינוי. למעשה, לאחר שמופקד הסכום באותו חשבון, יש למסור הודעה על כך למנהל הרשות בכתב ולצרף פירוט חישוב הסכום שהופקד לאחר ההפקדה ומנהל הרשות אמור לאשר בכתב את הסכום ההחזר ותנאיו.
ביקשתם להוסיף פסקה חדשה, פסקה (7) שמתייחסת למצב שבו המועצה, לגבי התנאים שהיא קובעת לעניין אותו תעריף מערכתי, קובעת גם תנאים והוראות לעניין הוצאות שהוציא בעל רישיון ההולכה הארצי לצורך מילוי הוראות סעיף קטן זה. אז למעשה יחולו הוראות פסקאות (4), (5) ו-(6) כפי שגם דנו בהן בדיונים הקודמים, גם לעניין ההוצאות. כלומר, למעשה רואים את הפיצויים וההוצאות כסכום אחד שלגביו חלות אותן הוראות.
כמובן. רק אם המועצה קבעה. את ההגדרות הקראנו. את ההגדרה של חשבון אנחנו כנראה נמחק מכיוון שאת המהות שלה אנחנו מעבירים לסעיף האופרטיבי אבל זה משהו יותר טכני.
אני אקרא את התיקון בסעיף 36, בפסקה (3):
(3) בסעיף 36, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:
(ב1) ראתה המועצה כי כדי להגשים את המטרות המפורטות בסעיף 1(א), יש לשנות או לעדכן תעריפים שנקבעו ברישיון להקמה של רשת חלוקה או חלק ממנה שניתן לפי סעיף 3(א)(2) עד יום ב' בטבת התשע"ו (31 בדצמבר 2016), רשאית היא, על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב) והאמור ברישיון, לאחר שנתנה הזדמנות לבעל הרישיון ולכל אחד אחר שעשוי להיפגע מן ההחלטה להשמיע את טענותיהם ולאחר ששקלה את השיקולים הרלוונטיים ובכלל זה שמדובר בתעריף שנקבע במכרז, לשנות תעריפים לעדכנם, לקבוע תעריפים חדשים, וכן לבטל כללים לעניין תעריפים, לשנותם או לקבוע כללים חדשים, ויראו את התעריפים או הכלים ששונו, עודכנו או נקבעו כאמור, ככאלה שנקבעו ברישיון.
בהתאם לכל ההערות שניתנו, רצינו לחדד שאת הכללים כן אפשר לבטל. יהיו איזה שינויים ויצטרכו לעשות התאמות בין העולם הישן לעולם החדש ואת הכללים כן צריך לבטל. כמו שאמרתי, כדי להתאים את זה, כדי שיהיה אפשר לעשות את ההתאמות הנדרשות.
יכול להיות שאנחנו נחדד בסעיף 36 ברמת הנוסח את ההבחנה בין התעריפים במודל הקלסי שקיימים היום שגובה בעל רישיון לפי הכללים שנקבעים ברישיון, לגביהם חל סעיף קטן (ב), לבין התעריפים במודל החדש, נקרא לו כך, סעיף קטן שאני עכשיו אקרא.
התכוונתי שבסעיף 36, בנוסח של החוק כפי שהוא היום. החוק כפי שהוא היום מתייחס רק לתעריפים, בעל רישיון לפי כללים שנקבעים ברישיון שחלק מהם אם נקבעו במכרז, אז מסתמכים על המכרז. זה הדיון שהיה כאן בפעם הקודמת. סעיף קטן (ב) קובע שהשר קובע ברישיון מועדים בהם נבדקים התעריפים והכללים ברישיון. ההוראה הזאת לא תהיה רלוונטית לתעריפים במודל החדש.
אני אקרא את הנוסח. אנחנו נעשה כמה דיוקי נוסח קטנים תוך כדי הקראה.
(ב2) נוסף על האמור בסעיף קטן (א) המועצה רשאית לקבוע תעריף שישלמו צרכני משק הגז הטבעי בעד תשתית, פיתוח, גיבוי, יתירות וצרכים מערכתיים של משק הגז הטבעי –
כאן נשמט לנו ופעולות שעל בעל רישיון לבצע לפי חוק זה ואנחנו נבדוק אם צריך להוסיף את זה כאן, גם כאן וגם בהגדרה או רק כאן. זה עניין נוסחי, אבל במהות זה צריך להיות גם פעולות לפי חוק זה כי אנחנו הרי עכשיו מוסיפים את הסעיף החדש, סעיף 28(ב)(2) שמתייחס בדיוק לסיטואציה הזאת.
כאן אנחנו רוצים לתת למועצה סמכות לקבוע הוראו ותנאים בעניין התעריף, אנחנו נוסיף ו-... ו בכלל זה תעריף והשימוש בכספים שייגבו לפיו. המועצה תהיה רשאית למנות גורם שהוא זה שיגבה וינהל את הכספים. כאן אנחנו נחדד שהתעריף הוא בעצם סכום שישלמו הצרכנים לגורם שתקבע המועצה בהחלטות שלה. בכלל זה, היא תהיה רשאית למנות את בעל רישיון ההולכה שניתן לפי סעיף 11(א).
הכספים לא יהוו חלק מנכסי הגורם האמור והוא ינהל את הכספים שגבה ויעה בהם שימוש אך ורק בהתאם להוראות ולתנאים שתקבע המועצה ובכלל זה יעביר כספים לגורמים אחרים בהתאם לתנאים ולהוראות שתקבע המועצה.
אני מניח שהכול מדובר בהוראות שאתם גם מפרסמים לציבור.
הפסקה הבאה, עניינה בהטלת עיצום כספי.
(4) בסעיף 77(א) –
(1) בפסקה (7), במקום "או (ב)" יבוא "(ב), (ב1) או (ב2)".
כלומר, אם אני מבין נכון אתם נותנים למנהל הרשות להטיל עיצום כספי גם על הפרה של הסעיף החדש, סעיף התעריפים החדש.
(2) אחרי פסקה (15) יבוא:
"(16) לא הפקיד את כספי השיפוי בניגוד להוראות סעיף 28(ב1)(4) או לא הפקיד סם בגובה כספי הפיצויים בניגוד להוראות סעיף 28(ב1)(5).
יכול להיות שכאן צריך להתייחס גם לסיטואציה החדשה שקבעתם בפסקה (7) שמתייחסת להוצאות. כלומר, לתעריף שמביא בחשבון הוצאות שהוציא בעל הרישיון. אנחנו נבדוק ואם צריך לחדד כאן את הנוסח, נחדד.
(17) ניהל או עשה שימוש בכספים שנגבו לפי סעיף 36(ב2) שלא בהתאם לתנאים ולהוראות שקבעה המועצה לפי אותו סעיף".
פסקה (5), עניינה בדיווח לוועדת הכלכלה של הכנסת שאני מבין שזה היה הסיכום. יש לי כאן איזשהו ניואנס שאני רוצה להביא לשיקולכם.
(5) אחרי סעיף 104 יבוא:
"104א. דיווח לוועדת הכלכלה של הכנסת
אחת לשנה ידווח מנהל הרשות לוועדת הכלכלה של הכנסת – כתבתם כאן על מצב משק הגז הטבעי ואני לא בטוח שזה כל כך מדויק כי אנחנו גם רוצים להבין קודם כל מה אמור לכלול הדיווח. זה מאוד מאוד כללי.
פיתוח משק הגז לפי נושאים הבאים: היקף קווי החלוקה הנפרסים והאזורים הגיאוגרפיים בהם הם נפרסים, היקף החיבורים השנתיים של גופים ציבוריים ועסקיים לתשתית הגז, היקף הצריכה של גז הטבעי באזורים השונים בישראל, חסמים לפיתוח הגז, פעולות נוספות ותקציב מפורט של הממשלה בעידוד משק הגז, הצגת הפעולות והתקציב הנוסף שלן הממשלה לעידוד משק הגז.
אני אציין יושב ראש הוועדה שמשק הגז הוא משק תעריפי שבעיקרון מי שאמון עליו זאת רשות הגז. התקציבים שהגיעו היו בגלל שהוא היה בשלב התפתחותי. זה לא טריביאלי שמדווחים על כמות התקציבים למשק שיכול היות משק סגור.
יש לכם בספר התקציב עוד 200. יש רווחים שיגיעו מהגז ואתם תדווחו לנו מה אתם עושים עם הכספים האלה, עם כל הצער הכרוך בכך.
תדווחו שאין תקציב. בשנה מסוימת תאמרו שיש אפס תקציב. בשנים הקרובות מסתובבים מאות מיליונים לעידוד הפיתוח של משק הגז ואני רוצה לראות שזה הולך למקומות הנכונים.
רק לחדד. האוצר הוא רק לעניין של התקציב. שאר הדברים יהיה מנהל הרשות וזה ספציפי לאוצר. שלא תהיה כאן אי הבנה לגבי מי מדווח מה.
רק התקציבים שאתם מכירים. אולי הגיעו כספים שלא שמעתם עליהם. מה שהגיע דרככם או בהמלצתכם, אתם תדווחו. מה שאתם לא יודעים, אתם לא תדווחו.
אבל ברגע שזה נכנס לחוק, זה נשמע שאמורים להיות תקציבים.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: כ
ככל שיהיו.
אני מעדיף שזה יהיה. חברים, לא מתווכחים על דיווחים. על חוק אפשר להתווכח, אבל על דיווח לנו, לא מתווכחים. תבואו ותדווחו עם כל הצער הכרוך בכך.
לשיטתי החוק הזה או הדיווח, מה שאותי מעניין זה לראות תכנון מול ביצוע ופחות ההשקעות התקציביות.
בסדר. הנקודות הראשונות שבעיניי הן ליבת הדיווח שהיושב ראש אמר זה איפה קווי ההולכה, הפריסה שלהם.
אין לי כל בעיה עם הפרמטרים. לדעתי פיתוח משק הגז הטבעי נותן סקירה מלאה. אנחנו ממילא מפרסמים. אתם יכולים לכוון אותנו.
אל תתקעו על הסעיף הזה בבקשה. יש לנו יום ארוך. אני לא מקבל את העובדה שהדברים לא קשורים. כל הסיפור כאן, להניע את משק הגז, הוא הצלה של הליקויים של ההקמה שלו וההצלה היא גם חקיקה, היא גם התנהלות וגם אכיפה ובקרה, וגם תקצוב וגם עידוד. מסתובב כסף ממשלתי ובשנים הקרובות יהיו רווחים של הגז.
משהו אחד להבהיר כאן. לא חושב שצריך לכתוב את זה אבל רק כדי להבהיר. הפרטים והכול, אנחנו לא נחשוף סוד מסחרי של צרכנים או דברים כאלה.
עוד שני נושאים קטנים. אני רוצה בכל זאת שיהיה לנו מועד לקלחת הדיווח. אחת לשנה ולא יאוחר מה-30 ביוני?
כל מה שאמר היושב ראש. לגבי התקציב הממשלתי, ככל שהיה באותה שנה לעידוד משק או לפיתוח משק הגז.
אני יכול להציע פשרה שאולי תרצה? אם מקובל עליכם, במקום תקציבים, השקעות שבוצעו, השקעות זה בסדר?
רק של מנהל הרשות.
יש עוד שני סעיפים. תיקון חוק התכנון והבנייה, הסעיף הזה הוקרא לסעיף 53 ונעתרתם לבקשתנו, לבקשת יושב ראש הוועדה, לעגן את הוראות המעבר כאןואני אקרא אותן.
הוראות מעבר
(1) שינתה המועצה תעריף שנקבע במכרז בתוקף סמכותה לפי סעיף 36(ב1) לחוק משק הגז הטבעי כנוסחו לפי סעיף 62(3) לחוק זה, לא יחול השינוי האמור לעניין תעריפים שמשלם צרכן כהגדרתו בחוק משק הגז הטבעי שהיה מחובר ביום כ"ה באלול התשפ"א (2 בספטמבר 2021) – שזה בעצם המועד שהצעת חוק התכנית הכלכלית עברה בקריאה ראשונה ואני מבין שלכן נקבתם במועד הזה - לרשת חלוקה של בעל רישיון שניתן לפי סעיף 3(א)(2) לחוק משק הגז הטבעי עד ליום י"א טבת התשפ"ד (31 בדצמבר 2023).
שזה אפילו קצת יותר מהשנתיים שביקש היושב ראש.
(2) שינתה המועצה תעריף שנקבע במכרז בתוקף סמכותה לפי סעיף 36(ב1) לחוק משק הגז הטבעי כנוסחו לפי סעיף 62(3) לחוק זה, לא יחול השינוי האמור לעניין תעריף חיבור שמשלם צרכן כהגדרתו בחוק משק הגז הטבעי שלא היה מחובר ביום כ"ה באלול התשפ"א (2 בספטמבר 2021) לרשת חלוקה של בעל רישיון שניתן לפי סעיף 3(א)(2) לחוק משק הגז הטבעי, אך עד למועד האמור בינו ובין בעל רישיון כאמור נחתם חוזה לקבלת שירותי חלוקה, עד ליום י"ט בטבת התשפ"ד (31 בדצמבר 2023).
הסעיף הקטן הזה מתייחס לצרכן שחתום אבל לא... יכול להיות שקצת נדייק כאן את הנוסח.
יפה. יש לנו שלוש הסתייגויות של חברי כנסת שלא נוכחים כאן. לפנים משורת הדין ומתוקף החוק אני אאפשר להשמיע אותן ולדון בהן לבקשתם ממני.
קובץ ההסתייגויות הראשון הגיע מחברי הכנסת של סיעת הציונות הדתית. אני אקרא.
מציעים בסעיף 62(3ב)(2) המוצע לאחר המילים "יתירות בצרכים מערכתיים של משק הגז הטבעי", יבואו המילים "בדגש על פריסת רשתות חלוקת הגז הטבעי לאזורי הפריפריה".
בסעיף 104(א) המוצע יתווספו לסעיף המילים "ודגש על פריסת רשתות חלוקת הגז הטבעי לאזורי הפריפריה".
אלה שתי ההסתייגויות.
אנחנו מצביעים. אנחנו נגד ההסתייגויות האלה. אני נגד. כאן אנחנו מצביעים על אחת מהן או על הכול?
חבר הכנסת סמי אבו שחאדה הגיש שורה ארוכה של הסתייגויות, של הרשימה המשותפת. היא מאוד ארוכה.
אני לא בטוח שבמקרה הזה. אנחנו נעשה את זה לפי הסתייגות לגבי כל סעיף.
(1) בסעיף 62(2), בסעיף 28(ב), אחרי סעיף קטן (3) יבוא:
"(4) בנוגע לפיצויים שישולמו לבעל מקרקעין לפי פסקה (1) בהתאם לתעריף שתקבע המועצה לפי סעיף 36(ב2) יהיה בעל המקרקעין רשאי להשיג על גובה הפיצויים הנקבעים, יגיש חוות דעת של שמאי פרטי מטעמו, בתוך 30 ימים מיום קביעת גובה הפיצויים".
(2) בסעיף 62(2), בסעיף 28(ב1ׂ), במקום סעיף קטן (4) יבוא סעיף קטן (5).
(3) בסעיף 62(2), בסעיף 28(ב1)(4ג), במקום "בהתאם לפסקה (4)" יבוא "בהתאם לפסקה (5)".
(4) בסעיף 62(2), בסעיף 28(ב1), במקום "סעיף קטן (5)" יבוא "סעיף קטן (6)".
(5) בסעיף 62(2), בסעיף 28(ב1)(5), במקום "כאמור בפסקה (4)" יבוא "כאמור בפסקה (5)".
(6) בסעיף 62(2), בסעיף 28(ב1), במקום "סעיף קטן (6) "יבוא "סעיף קטן (7)".
(7) בסעיף 62(2), בסעיף 28(ב1)(6), במקום "כאמור בפסקה (4)" יבוא "כאמור בפסקה (5)".
(8) בסעיף 62(2) בסעיף 28(ב1), במקום "סעיף קטן (7)" יבוא "סעיף קטן (8)".
(9) בסעיף 62(2) בסעיף 28(ב1)(7), במקום "יחולו פסקאות (4), (5) ו-(6)" יבוא "יחולו פסקאות (5), (6) ו-(7)".
ׁ10) בסעיף 62(2), בסעיף 28(ב1), במקום "סעיף קטן (8)" יבוא "סעיף קטן (9)".
ניתן להצביע עליהן כמקבץ כיוון שמ-2 עד 10, אלה לא הסתייגויות מהותיות.
נקריא את ההסתייגויות הבאות.
בסעיף 62(3), בסעיף 36(ב1) לאחר שניתנה הזדמנות לבעל רישיון יבוא "בעל מקרקעין ולכל אדם אחר".
בסעיף 62(3), בסעיף 36(ב2), לאחר המועצה רשאית לקבוע תעריף... שבסך הכול לא יעלה על חמישה אחוזים מהתשלום החודשי עבור צריכת גז.
בסעיף 62(3), בסעיף 36, אחרי סעיף (ב2) יבוא:
"ב3. ייצוג הולם בקרב הגורם הגובה והמנהל את הכספים, יינתן ביטוי הולם העומד על 20 אחוזים מהחברה הערבית.
בסעיף 62(3), בסעיף 36, אחרי סעיף קטן (ב3) יבוא:
"ב4. תקבע המועצה כחלק מתנאי השימוש בכספים לפי סעיף קטן (ב2) לעיל כי הוסטו 20 אחוזים מהכספים לפרויקטים סביבתיים וחלוקת מלגות ללימודי סביבה ואנרגיה ירוקה.
בסעיף 62(3) בסעיף 36, במקום "סעיף קטן (ב3)" יבוא "סעיף קטן (ב5)".
אפשר להצביע.
בסדר. נמנעת. היית חבר כל כך טוב בוועדה הזאת, כך שהרווחת ביושר את הזכות להימנע. אבל אל תתלהב מהאפשרות הזאת.
ההסתייגות האחרונה למקבץ הזה: בסעיף 62(5) בסעיף 104א, במקום "אחת לשנה" יבוא "אחת לחצי שנה".
זה לגבי הדיווח.
יש עוד הסתייגויות להוראות המעבר.
בסעיף 3א(א), אחרי 31 בדצמבר 2023, יבוא "אולם בנסיבות בהן השינוי אינו לטובת הצרכן, הוראות הסעיף יחולו לעניין התעריפים שמשלם אותם הצרכן כאמור".
אותו שינוי גם בסעיף 3א(ב). אחרי 31 דצמבר יבוא "אולם בנסיבות בהן השינוי אינו לטובת הצרכן, הוראות הסעיף יחולו לעניין התעריפים שמשלם אותם הצרכן כאמור".
בנוסף להסתייגויות האלה, קיבלנו הסתייגות של חבר הכנסת יואב קיש שעניינה תיקון שאינו נוגע כלל להצעת החוק הזו. הוא נוגע לשכר לחיילים שמשרתים בשירות סדיר.
ככלל, לא. הכלל הוא שהסתייגות צריכה להיות נוגעת להצעת החוק שנדונה כי ההסתייגות, מהותה היא הצעה לתיקון הנוסח. אבל אני כן אומר שהשתרש איזשהו נוהג גם בוועדות אחרות שחברי כנסת מהאופוזיציה עושים שימוש בהסתייגויות כדי להעלות נושאים אחרים שלא קשורים.
גם האופוזיציה השתתפה אתנו בדיון ענייני בוועדה הזאת. ייאמר לזכות כלל חברי הכנסת, קואליציה ואופוזיציה כאחד. מטבע הדברים, כשזה מגיע לתקציב המדינה, זה הופך להיות פוליטי בין מי שרוצה שיהיה תקציב לבין מי שלא רוצה שיהיה תקציב, ואני מניח שזה משרת את המהלך הזה. גודש ההסתייגויות שמתחילות בוועדות, מתרחבות במליאה.
נצביע על ההסתייגות.
כן. נכבד באופן חריג. זה לא יהיה נוהל קבוע. בכללי, המסתייגים יידרשו להיות כאן.
אם כל כך חשוב לחבר הכנסת קיש שכר חיילי החובה, ראוי שהיה מגיע לכאן ומציג את ההסתייגות שלו.
ראיתי גם חברי כנסת בקואליציה שהסתייגו ולא הגיעו. אני מלמד זכות על עם ישראל ואומר שהיום נתנו הזדמנות שווה לכולם להסתייג בהיעדרם אבל הנוהל בוועדה הזאת שהמסתייגים יהיו נוכחים. הפעם, לפנים משורת הדין, כי עשינו דיון בשעה מוקדמת והקצב של חוק ההסדרים והמליאה הם ימים מאוד קשים לכולם.
בסעיף 62, בפסקה (2), בסוף הפסקה יבוא: "חייל המשרת בשירות סדיר לפי הוראות חוק שירות ביטחון (נוסח משולב), 1986, למעט מי שהתחייב לשירות קבע, זכאי לשכר חיילים בכל חודש מחודשי שירותו. שכר החיילים יהיה גבוה ב-50 אחוזים מדמי הקיום ששולמו לחייל לפי פקודת הצבא במועד הקובע. על אף האמור בסעיף קטן (א), השר רשאי, בהסכמת שר האוצר, לקבוע כי שכר החיילים יהיה גבוה יותר משכר החיילים לפי חוק זה. שכר החיילים ישולם ב-1 בחודש שלאחר החודש בעדו הם משולמים".
אם הוועדה סיימה את הדיון, הסעיף הראשון הוא סעיף 62 להצעת חוק התוכנית הכלכלית, שעניינו התיקון לחוק משק הגז הטבעי כפי שהקראתי אותו.
אושר פה אחד.
החוק אושר.
אני רוצה לשלוח אתכם הביתה לא שמחים מדי. אתם יודעים שכאשר הבאתם את החוק הזה הוא יצר אי נוחות בקרב הוועדה כי הוא בא לתקן מדיניות שלא מימשה את החזון שלה. המדיניות הזאת, היפה, הידועה, אמרת שתן לשוק הפרטי לעשות את עבודתו וכאן נתנו לחברה ממשלתית לסלול את קווי ההולכה, שזה יחסית עבד טוב וסביר, ולחברות פרטיות לשים את קווי החלוקה. השוק הפרטי לא עשה את תפקידו. למה זה קרה? בטח הסברים מגוונים גם לשוק הפרטי וגם לממשלה אבל זה לא מעניין. הגז קיים, הוא זמין, חברות נאנקות, עלות האנרגיה שלהן גדולה. די אם נזכיר את אותו מפעל שממתין בנהריה עם חוזה חתום, בלוד ובנתניה. אלה רק דוגמאות ראשונות.
זה מחייב בדק בית, זה מחייב מאמץ נחוש של הרגולטורים ולראשונה גם אכיפה, לראשונה הפעלת שיניים. יש לכם בחוק שיניים לפעול מול חברות חלוקה שלא ביצעו את תפקידן. אנחנו נשאל אתכם את השאלות האלה בעוד שנה, איזו אכיפה עשיתם, באיזו נמרצות, באיזו אינטנסיביות. אנחנו גם נשאל אתכם למה אין סינרגיה בממשלה, למה משרד הכלכלה מעודד מפעלים בפריפריה ויכול למקם מפעלים עתירי אנרגיה בקו החלוקה שלכם והם לא אתנו בדיון ואין הצגת תוכנית בין-משרדית לפריסת מפעלים חדשים או ניוד מפעלים חדשים עתירי אנרגיה לפי נקודות החלוקה שיש או עתידות להיות בישראל.
אי אפשר להיות משרד בודד. כדי שמאמץ יצליח, זה בין-תחומי. כן, אני מצפה מהאוצר שיהיה בסינרגיה כי כל רפורמה של האוצר היא בין-משרדית. כל רפורמה של האוצר מערבת כמה משרדים. האוצר רואה את הכלכלה בישראל. אבל זה לא מספיק שהוא יוביל חוקים בחוק ההסדרים.
אני פונה לשני, כמי שהייתה כאן ה-פיבוט, ואומר, תעשי שולחן בין-משרדי – משרד הכלכלה שאין לו תשתיות, אולי של אחרים, הרי משרד הבריאות לא לקח, בתי החולים לא לקחו גז. זה חמור מאוד. בזיו יש חיבור והוא לא לוקח ובצפת יש חיבור והוא לא לוקח וכך גם באשקלון שגם שן יש חיבור והוא לא לוקח.
אלה דברים כלליים שאנחנו רוצים שתשימו עליהם דגש שהם עיקר הדבר. החזון הוא שניפגש כאן בעוד שנה ותספרו לנו על מאה חיבורי גז, על אפס מפעלים שממתינים לגז, על חברות שלא תפקדו ונקטתם עמדה וטיפלתם בהן. אלה הדברים שאנחנו רוצים לשמוע בעוד שנה וגם באמצע. בקרוב אני אקיים דיון על הגז ועל אותם מפעלים ואני אתן להם להשפיע את דבריהם. המפעל בלוד והמפעל בנתניה ובנהריה ואולי בעוד מקומות. שיבואו ויגידו. הבטחתי לקיים דיון על המצב בחיבורי הגז ובכלל הפחתת הרגולציה. להקל, להיות נגישים, להשיב מהר, לחבר מהרף התעריפים ואומץ. יש תעריף לחיבור גדול ב-700 אלף שקלים, אנחנו רוצים להיות דומים לאירופה. חיבור גז באירופה עולה גם 700 אלף שקלים או לא?
אלה דברים, משה, שאתה צריך לשים לב אליהם. כמה זמן אתה עוד תהיה אתנו ברשות הזאת? מה התוכנית שלך? יש לך כמה שנים.
תוביל. אני יודע שהרוח שלך היא באמת ערכית. זה ניכר, גם מהכרות אתך בעבר אבל בעיקר גם כאן. אתה מביא רוח נחושה וערכית לרשות הגז.
תצלחנה ידיכם וספרו לנו שעשינו מעשה משמעותי היום בחוק הזה.
תודה רבה לכולכם.
הישיבה ננעלה בשעה 09:05.