פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



2
ועדת הכלכלה
13/10/2021


מושב שני


פרוטוקול מס' 52
מישיבת ועדת הכלכלה
יום רביעי, ז' בחשון התשפ"ב (13 באוקטובר 2021), שעה 9:00

פרק כ"ג (יבוא) מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א–2021

חברי הוועדה: מיכאל מרדכי ביטון – היו"ר
רון כץ
לימור מגן תלם
יבגני סובה
מיכל שיר סגמן

סימון דוידסון

רינת בכר - מנהלת מחלקת תמרוקים, משרד הבריאות

אור אלדר - הלשכה המשפטית, משרד הבריאות

רותי אלגוזי - מנהלת יחידת תנאי ייצור נאותים, תמרוקים, משרד הבריאות

אסנת לוקסנבורג - ראש חטיבת טכנולוגיות, משרד הבריאות

הילה אורן שפיס - עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד האוצר

נעם דן - רפרנטית תעשיה, מסחר ותיירות, אגף התקציבים, משרד האוצר

שי סומך - עו"ד, מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

אנואר חילף - הממונה על חוקיות הייבוא, משרד הכלכלה והתעשייה

ליאור לוי - יו"ר פורום קנאביס במוצרי צריכה, התאחדות התעשיינים

הלנה ביילין - עו"ד, דיוטי פרי - ג'יימס ריצ'רדסון

ענת רוזה - חברת הנהלה, איגוד ענף התמרוקים, איגוד לשכות המסחר

אתי פלר - מנכ"ל, הרשות הלאומית להסמכת מעבדות

רחל גור - מנהלת תחום ממשלה, לובי 99

אייל מנצור - סמנכ"ל, איינשטיין בע"מ, יבואני תמרוקים

גולן אלבז - מנכ"ל ביוטיקייר, יבואני תמרוקים

צחי ברקוביץ - עו"ד, רשות התחרות

ענת מימון

ד"ר עידית חנוכה

אלון דמלה

פרק כ"ג (יבוא) מתוך הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א–2021, מ/1443

בוקר טוב. אנחנו ממשיכים בסדרת הדיונים שלנו בחוק ההסדרים, כולל מה שהם מכנים רפורמת הייבוא ששמה בחוק: פרק כ"ג מתוך הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022). דיון בסעיפים 114–115 לחוק. אנחנו בשלב ההקראה של החוקים. השיטה שלנו היא להקריא סעיף או שניים ולקבל התייחסויות ספציפיות בלבד לסעיפים שמוקראים. יש סוגיות שהשארנו לדיון, לבדיקה. אנחנו נחזור אליהם בסוף ההקראה.

אנחנו בסעיף 55א12ג. ויש אנשים שקיבלו גם זכות התייחסות מהישיבה הקודמת. אנחנו ניתן להם את זה בהמשך. פשוט, בואו תתחילו מהסעיף הזה, בבקשה.

אנחנו נמצאים בסימן ג', עמוד 13, ליבוא המקביל. את סעיף קטן (א) הקראנו בישיבה הקודמת. אני אמשיך מסעיף קטן (ב).






"
(ב) השר רשאי באישור ועדת החריגים ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, להסיר, בצו, תמרוקים מהתוספת הרביעית ב'1, ורשאי הוא להוסיף, בצו, תמרוקים לתוספת הרביעית ב'1; הודעה על הוספת תמרוקים כאמור תימסר לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת."



גם זה סוכם בישיבה הקודמת. אפשר יהיה להוסיף תמרוקים שאפשר יהיה לעשות בהם את הייבוא המקביל במסלול החדש שאנחנו עושים עכשיו, אבל זה יהיה רק בהודעה. ואפשר להסיר תמרוקים, כלומר, לאסור ייבוא מקביל במסלול הזה, אבל לזה צריך יהיה אישור גם של ועדת חריגים וגם של ועדת העבודה, הרווחה והבריאות בכנסת.

אני ממשיכה, עמוד 14.

"ייבוא מקביל של תמרוק על בסיס אישור התאמה לתמרוק ייחוס
55א12
ד.
(א) לא התקין השר תקנות בהתאם להוראות סעיף 55א12ג עד ליום ז' בטבת התשפ"ג (31 בדצמבר 2022), רשאי יהיה יבואן, על אף האמור בהוראות לפי סעיפים 55א10, 55א11, 55ג1 ו-55ז1 לייבא בייבוא מקביל תמרוק המנוי בתוספת הרביעית ב'1, למעט תמרוק רגיש, בלי שקיים את הוראות הסעיפים כאמור, ובלבד שניתן לו אישור ממעבדה מאושרת לפי סעיף קטן (ב) (להלן – אישור התאמה) והוא הודיע על כך למנהל לפי סעיף קטן (ג)."



אני רק עוצרת על (א) ומסבירה. אנחנו אומרים שיש ייבוא מקביל לפי תקנות שייקבעו בעתיד. ככל שלא יובאו תקנות עד דצמבר 2022, המחוקק בא ואומר: אנחנו לא נתעכב יותר עם ההסדר הזה ואנחנו וקובעים פה את ההוראות. אותו תמרוק לא יצטרך באמת הערכת בטיחות ולא יצטרך את תיק התמרוק. אלה הסעיפים שאנחנו מתגברים עליהם. אבל זה יהיה מסלול שיחייב בדיקה על ידי או מכון התקנים או מעבדה מאושרת שמשרד הבריאות כרגע בנוסח צריך לאשר את המעבדות.

רק שאלה לגבי המעבדות. המעבדות הנוספות האלה אי-אפשר לאשר אותן כבר עכשיו, ולא להשאיר את כל העומס של הבדיקות רק על מכון התקנים בייבוא המקביל?

אני רק אעיר שלפי הוראות המעבר שיש שלנו בתוך החוק, עד תום שנה צריך יהיה לאשר לפחות שלוש מעבדות נוספות.

יש זמן לאשר לפני כניסת החוק לתוקף. בואו נמשיך.

זה אמור להתגבר.




"
(ב) המעבדה המאושרת תיתן אישור התאמה אם –






(1) מצאה כי קיימת זהות בין תמרוק הייחוס ובין התמרוק המיובא על סמך דוגמה של תמרוק הייחוס ודוגמה של התמרוק המיובא, לרבות תוויותיהם, בכל אלה:"



איזו זהות בודקים?






"
(א) שם יצרן תמרוק ושם התמרוק;







(ב) רכיבי התמרוק, הן בשמות הרכיבים והן בסדר הופעתם בתווית;







(ג) לגבי תמרוק ייחוס שיוצר במדינה ממדינות האיחוד האירופי – המדינה שבה יוצר תמרוק הייחוס בהתאם לתווית תמרוק הייחוס, ואולם אם צוין בתווית התמרוק המיובא כי יוצר באזור הסחר של האיחוד האירופי (EU) יראו אותו כזהה לתמרוק הייחוס לעניין זה;







(ד) לגבי תמרוק ייחוס שיוצר במדינה שאינה מדינה ממדינות האיחוד האירופי – כתובת אתר הייצור, אזור הייצור ומדינת הייצור של תמרוק הייחוס, בהתאם למצוין בתווית תמרוק הייחוס;







(ה) המרקם והצבע של התמרוק;







(ו) סוג האריזה והוראות השימוש בתמרוק;







(ז) תקופת השימוש בתמרוק לאחר פתיחתו, ככל שצוינה על גבי תמרוק הייחוס או אריזתו;







(ח) מטרת השימוש בתמרוק, ככל שצוינה על גבי תמרוק הייחוס או אריזתו;"



כלומר, זה מה שהמעבדה צריכה לבדוק, זהות מוחלטת בין תמרוק שמיובא לארץ במסלול רגיל לבין התמרוק שמייבאים עכשיו בייבוא מקביל. אני רק מעירה לגבי הנושא של מה רשום על מדינת הייצור. ההוראה כרגע אומרת שאם כתוב על תמרוק הייחוס מדינה אבל על התמרוק המיובא כתוב EU, כלומר שזה מיובא מכלל אירופה, זה מספיק. כלומר, אין זהות. זה לא שאנחנו מבקשים EU לעומת EU ומדינה כמו גרמניה לעומת גרמניה, אלא מספיק שהתמרוק המיובא הוא מאזור הסחר של אירופה. זה מה המנוסח כרגע.

ולגבי תקופת השימוש בתמרוק לאחר פתיחתו? לא מדובר על תאריך.

כשכתוב 24 חודשים, לדוגמה, מרגע הפתיחה זה טוב לשימוש, זה יהיה זהה.

אבל לא יהיה רגע הייצור או - - -

בהמשך יש הקראה לגבי זה. אנחנו נגיע לזה.

אוקיי.

הבנתי.

האם היושב-ראש מוכן שאנחנו נתייחס?

עוד רגע. אנחנו גומרים את הקראה. הערות גם של הזום, גם של ח"כים, אבל ממוקדות לסעיפים האלה. לא לחזור להערות כלליות.

רק לגבי הסעיפים האלה, אם אפשר.

כן.

ראשית, אנחנו רוצים שיגיעו לפה תמרוקים שהם תמרוקים טריים, נקרא לזה ככה, כדי שהציבור הישראלי יקבל תמרוקים שהם תמרוקים שבאמת חדשים יחסית, גם עומדים בסטנדרטים החדשים ביותר שיש, וגם מבחינת חיי המדף שלהם והיכולת שלהם להשתמש. ולכן ככל שניתן צריך לשאוף לזה שאנחנו נמצאים עם תמרוקים שהם תמרוקים טריים, נקרא לזה ככה.

אבל יש תמרוקים שזה לא משנה מתי הם יוצרו, זה משנה מתי הם נפתחו. אלה שני דברים שונים.

חלק-חלק.

כן. אז יש משמעות גם לתאריך הייצור וגם לתאריך "טוב לאחר פתיחה". זאת אומרת, בדרך כלל, כתוב על תמרוקים תאריך של "טוב לאחר פתיחה", כי תמרוקים הם בדרך כלל עמידים לתקופה של - - -

תלוי באיזה תמרוק. באיחוד האירופי יש תמרוקים שזה קריטי והם כותבים באמת את התאריך, זאת אומרת, התאריך באמת מצוין מיום הפתיחה. ויש תמרוקים שזה לא מצוין בכלל, זה לא רלוונטי.

לא. אז לפי ההוראה של האיחוד האירופי וגם לפי מה שנהוג בישראל היום, ואנחנו אימצנו את התקנות האירופאיות כבר לפני כמה שנים, לפי הצעת חוק של ח"כ זהבה גלאון, אנחנו אימצנו את המודל האירופאי שיש תמרוקים שאורך החיים שלהם הוא ארוך, ויש תמרוקים שאורך החיים הוא יותר קצר. חלק מסומנים בתאריך תפוגה, כמו תרופות ומזון, וחלק מסומנים בתאריך "טוב לאחר פתיחה". בכל מקרה, אני חושבת שאף אחד מאיתנו לא ירצה להשתמש בתמרוק שיוצר לפני עשר שנים.

אם אין לו שום בעיה, אם הוא יוצר לפני עשר שנים, אלא פג התוקף שלו מתחיל מרגע שהוא נפתח מהקופסה, מהוואקום שלו לצורך העניין, אז כן.

כן. אבל בגבול הסביר. לא תמרוק שיוצר לפני עשר שנים ושכב באיזשהו מקום עשר שנים, כי כל נתוני היציבות של החברות לא הולכות כל כך רחוק אחורה. זאת אומרת, זה כמה שנים אחורה. וכמה שנים אחורה זה שלוש שנים אחורה, בדרך כלל.

עדיין בייבוא המקביל אין שום – אם באירופה לא כותבים את התאריך כי התאריך לא רלוונטי, תאריך הייצור הוא לא רלוונטי, והם לא כותבים אותו על רוב התמרוקים שלהם.

לא. הם כותבים אותו על כל התמרוקים. זה חלק משיטת קידוד אצווה. אם את זוכרת, היה לנו בנוסחים - - -

דיברנו על הקוד הזה.

בדיוק. הקוד הזה שכתוב, מי שמכיר, היצרן שרואה את הקוד, יודע בדיוק באיזו שנה זה יוצר.

אבל ליבואן אין שום סיכוי.

מה?

ליבואן אין שום סיכוי לדעת את זה.

ליבואן יש דף הסבר של קידוד אצווה שאומר לו: המספר הראשון שמופיע זה השנה; המספר השני זה היום בשנה; ושתי האותיות אחר כך זה השם של המפעל. נותנים לו את הדף של ההסבר והיבואן יודע. יש כאן יבואנים, אפשר לשאול אותם. ואפילו באחת הישיבות עם היבואנים הסבירו לנו שאת שיטת הקידוד אפשר להוריד אפילו מהאינטרנט. זה לא משהו שהוא סודי. אפשר לדעת.

אוקיי.

תודה.

אבל שוב, אני רק רוצה לדעת שאין כאן התקטננות ברמת התאריך. סליחה על המילה "התקטננות" זאת לא הכוונה; הכוונה היא יותר נקודתיות.

כן.

אז אני מתקנת את עצמי. האיחוד האירופי דורש רק תאריך פתיחה ולא תאריך ייצור, ואנחנו דורשים תאריך ייצור ומתעלמים מתאריך הפתיחה.

לא. תאריך הייצור כתוב על כל התמרוקים באשר הם בעזרת - -

הקידוד הזה.

- - שיטת הקידוד, ה-Batch Number, בעצם מס' האצווה. לפי זה יודעים את תאריך הייצור. והתמרוקים מתחלקים בין כאלו שיש עליהם תאריך תפוגה ובין כאלה שיש עליהם תאריך "טוב לאחר פתיחה". אחד מהם מסומן כשעון חול, זה תאריך תפוגה, ואחד מהם מסומן כקופסה פתוחה כזאת עם המכסה, ושם כתוב כמה חודשים לאחר הפתיחה.

עכשיו, ככל שלתמרוק יש חיים יותר ארוכים, אז יכול להיות שהוא התגלגל ביותר מקומות, יכול להיות שבחלק מהמקומות תנאי האחסון שלו נשמרו או לא נשמרו מבחינת הדברים ופירוק החומרים, ויכול להיות – זה לא יכול להיות – אלא שהוא גם מיוצר לפי סטנדרטים שהיו לפני עשר שנים ולא לפי הסטנדרטים הנוכחיים. וגם ייצור לפי סטנדרטים ואיסור על חומרים מסוימים ודברים כאלה מתקדמים לאורך השנים.

שאלה שלי היא איך יבואן מקביל – קודם כול, אנחנו מדברים על היצרן ועל יבואן. אז בסדר. איך יבואן מקביל, מי שעוסק בייבוא מקביל, אמור לדעת את זה?

את מה? לפענח את שיטת הקידוד?

את התאריכים. הוא לא מכיר את הקידודים האלה.

אז הוא שואל את הספק שלו. זה משהו שהוא לא איזה סוד נורא גדול. כמו שאמרתי קודם, אפשר להוריד את זה גם מהאינטרנט. זה מה שסיפור לנו מאיגוד לשכות המסחר. זה לא איזה מידע נורא סודי.

בואו נגיד שגם אתם, מי שפנה אליכם להיות רשום כיבואן מקביל, יקבל את ההסבר הזה. בחוק הזה יש גם הדרכות, נכון?

לא. הם אומרים שלא מהם.

לא. אבל המעבדות או מי שעובד מולו. יש דרישה בחוק הזה גם להדרכה, אם אני זוכר.

לנציג אחראי לגבי תיק תמרוק בייבוא מקביל.

אז הוא יקבל הסבר איך קוראים את הקידוד.

לא. אבל זה לא של ייבוא מקביל. זה מה שהיא אומרת.

כל מי שיעסוק צריך לקבל הדרכה, לפי מה שראיתי. זה לא נכון.

נכון. נכון.

כל מי שיקבל אישור יבואן עובר איזושהי הדרכה.

או מקביל.

אבל בכל מקרה, הדבר הזה ידוע באירופה וגם יבואנים ישראלים יודעים לקרוא את הקוד הזה כבר היום.

כן.

כן. רוב האנשים פה צריכים, אבל אני זוכרת כשהייתי ילדה, אז הייתה איזו שיטה לפענח את הקוד על קופסת שימורים בשביל לדעת בדיוק. אני לא יודעת מי פה זוכר את התקופה הזו.

אני לא יודע. אנחנו לא היינו כמוך. פשוט אכלו את הקופסה. לא בדקנו את הקידוד. זו הסיבה שנהיית ד"ר לביולוגיה.

אחר כך גם לימדו אותנו איך לקרוא על הצמיג, כשאנחנו מחליפים לרכב, מתי הוא יוצר.

אמרתי לך. זה רק את. זה לא אנחנו.

יש קידודים, אדוני היושב-ראש, יש קידודים, עם כל הצחוק, שהם סוד של היצרן. אין סיכוי ליבואן המקביל לדעת מה זה הקוד הזה. זה אומר שאם אנחנו מעבירים את זה ככה, לדעתי, אנחנו במקום לקחנו משהו שקוראים לו ייבוא מקביל ובלמנו אותו.

לא. אבל את אמרת שאין חשיבות למועד הייצור. זה משפט לא נכון, כי גם לאירופה - - -

יש תמרוקים שאין קשר למועד הייצור הרלוונטי.

רגע, רגע. רגע. חכי. אמרת שאין חשיבות למועד הייצור בחלק מהמוצרים. זה משפט לא נכון.

בחלק מהמקרים.

לא. זה לא נכון.

בחלק מהמקרים.

לא. זה לא נכון. לכל המוצרים יש חשיבות למועד הייצור. חלקם רגישים לתאריך תפוגה ממועד הפתיחה. ואירופה מראה גם את הייצור וגם את מועד הפתיחה.

אין שום תאריך. יש את זה על הקוד.

אין מוצר שחיי המדף שלו לא מוגבלים בזמן.

אבל אדוני היושב-ראש - - -

וגם אופן האחסון, נניח, לפי התאוריה שלך, יבואן ימצא מוצר בן עשר שנים, והוא אוחסן ב-40 מעלות חום - - -

אבל ליבואן יש קשר עם היצרן ועם המפעל. הוא יכול להוציא את זה. יש לו את הקוד. ליבואן המקביל אין סיכוי להשיג את זה.

אבל אנחנו לא רוצים שיהיו פה מוצרים שישבו בצד ב-40 מעלות חום במכולה עשר שנים, כי החומר, כל חומר ביולוגי, שארוז בקופסה יכול להיפגע. וגם אירופה לא רוצה שמוצרים יתגלגלו עשר שנים. זה לא הרעיון. את צודקת, שהוא צריך לדעת איך מבינים מועד ייצור, והם אומרים שזה די פשוט בקוד הזה. ואנחנו נכניס שתהיה הדרכה ליבואנים כאלה, איך מזהים את מועד הייצור. אבל אני לא חושב שזה כזה אתגר.

בואו נראה את התקנות האירופאיות, בואו. אפשר להראות לנו את זה?

אין ייבוא מקביל באירופה. אין כזה דבר.

הם לא צריכים ייבוא מקביל באירופה. עוד פעם חוזרים לאירופה.

כן. נכון. בסדר, לא צריך. אבל גם אין.

טוב.

אני רק רוצה - - -

רק שנייה, שנייה. הבטחנו לענת רוזה, נציגת איגוד לשכות המסחר, מהפעם הקודמת להשלים את דבריה. בבקשה.

בוקר טוב. תודה רבה. היה לי חשוב להגיע פיזית כי באמת בדיון הקודם כל מי שהיה נציג של איגוד לשכות המסחר נקטענו באינטרנט. אז תודה על ההזדמנות. לא יצא לנו בכלל בכל הדיון רק להביע – שנייה, זום אאוט – עמדה כללית של – אני מייצגת פה את ענף התמרוקים באיגוד לשכות המסר. באופן כללי, אני עובדת בחברה, אני מנהלת רגולציה בחברה, כבר למעלה, בתחום הזה של הרגולציה, כבר למעלה מ-15 שנה. ואני מלווה את האבולוציה של הרפורמה הזאת מתחילת דרכה. ואני כן רואה אבולוציה, זאת אומרת, מהנוסח הראשון, והייתי בכל דיוני הוועדה הקודמים.

ואנחנו כן רוצים להגיד, קודם כול, כעמדה כללית, שחשובה לנו הרפורמה. אנחנו רוצים בעצם לאפשר סחר כמה שיותר חופשי ולפתוח את השוק בישראל. אני כן רוצה לציין את אבולוציה במובן שאם זה בא לידי ביטוי בעובדה שהנוסח הזה שהוגש כאן הוסכם על ידי משרדי הממשלה השונים, ומגיעים לדיון בנקודה הרבה יותר בשלה מהפעמים הקודמות. זו נקודה שהיה חשוב לי להגיד.

באופן כללי, הרפורמה כמו שהיא מוצגת כאן – אני רוצה להתייחס בעצם למסלול הנוטיפיקציה שהוצע פה בעצם ליבואנים, היבואנים הרשמיים, נקרא לזה ככה. וזה בעצם מסלול נוטיפיקציה שמבוסס על זה שיהיה נציג אחראי, הוא יחזיק בתיק התמרוק והוא יעשה בעצם העלאה של תיק התמרוק הזה למאגר של תיקי תמרוק שמשרד הבריאות יקים. אנחנו רוצים להתייחס לנקודה הזו, שנכון שבאמת הוועדה עשתה תיקון בשבוע שעבר בהמשך להערה שנוגעת לסודיות של חלק מהרכיבים.

ענת, אני מצטער לקטוע אותך. אנחנו לא פה בנאומי פתיחה על החוק הזה. זה כבר היה מזמן.

אוקיי.

הערות על הסעיפים שהוקראו הרגע.

אוקיי.

נתתי לך כי הפלו אותך בפעם הקודמת.

אז הסעיף שעברנו פעם קודמת שדיבר על תיק התמרוק, אני צריכה - - -

כן. אז אמרנו שנחזור לנושאים שנותרו פתוחים, אחד מהם זה תיק התמרוק.

אה.

הוא מופיע אצלנו כנושא פתוח, ואנחנו נשוב אליו.

הבנתי. אוקיי. אז אני אדבר.

לימור מגן, בבקשה.

אני רוצה לחזור להערה שלגבי המעבדות הנוספות. אני רואה שבדברי הסבר לסעיף 55א12 באמת רשום שעד ה-1 ביולי יאושרו לפחות שלוש מעבדות. אני רוצה לשאול: איזה תוקף יש לזה? איזה תוקף מחייב יש?

יהיה גם בחוק, בהצעת החוק.

את יכולה להראות לי איפה? אני לא רואה. אני הסתכלתי וחיפשתי עכשיו.

זה בהמשך?

בהמשך.

איפה?

אז למה, לימור? זה בהמשך.

לא. אבל אני הסתכלתי. אני בדקתי את הנקודה הזו, ואני לא רואה התייחסות.

את אישה רצינית.

אני רוצה עוד לשאול - -

עמוד 27.

מה?

- - באותו – שנייה – באותו עניין.

עמוד 27, סעיף קטן (ז).

איזה סעיף?

עמוד 27, סעיף קטן (ז).

עמוד 27, סעיף קטן.

אני כבר אסתכל. אבל אני רוצה לשאול: למה בעצם לדחות את זה, ולא להכניס מלכתחילה את הנושא של המעבדות הנוספות?

לא דוחים. עד. מיידית.

לא. למה לא ביחד עם מכון התקנים, שיהיו עוד מעבדות מראש? זה מה שאני שואלת.

לא דוחים. החוק נכנס לתוקף. מיידית יאשרו מעבדות.

ברגע שהחוק נכנס לתוקף, כל ייבוא מקביל - - -

פשוט נותנים זמן להיערכות.

שנייה, אדוני היושב-ראש. אני רוצה רק להדגיש נקודה. ברגע שהחוק נכנס לתוקף ויש ייבוא מקביל, כל בדיקה שתיעשה על ידי מכון התקנים – תהיה אפשרות לעשות גם בדיקות במעבדות מקבילות?

בדיוק. כן.

אוקיי.

אנחנו רוצים תחרות בכל התחומים.

מלכתחילה.

ולא, אנחנו לא רוצים תלות. אנחנו אוהבים את מכון התקנים. אבל לא בלעדיות. וכולם נערכים לדבר הזה. ויש כבר מעבדות בישראל שמתכוננות ומוכנות למהלך הזה. כן.

אני רוצה רגע לשאול לגבי הנושא של הקידוד, נושא של תאריך ייצור. הרי בסופו של דבר ליבואן הרשמי אין בעיה להשיג את זה מהיצרן.

נכון.

נכון. אנחנו פה רוצים לקדם את הנושא של ייבוא מקביל. ויבואן שעושה ייבוא במקביל לא יכול להשיג את זה מהיצרן.

היום הוא משיג את זה.

אז למה הם טוענים שהם לא משיגים? אני מרגיש שכל הזמן מצד אחד מספרים לנו סיפורים, מצד אחד עסקים שרוצים לעשות ייבוא מקביל, שכל הזמן יש חסמים. אני מגיע לפה, אני שואל שאלה ותמיד הכול בסדר. אז או שאני מקבל נושאים או נתונים לא נכונים או שאני מקבל מכם דברים שהם לא נכונים. משהו פה – איך היבואן המקביל היום יכול להשיג את הקידוד הנכון?

כן הוא עושה את זה, רינת.

מה?

יבואן מקביל היום משיג את הקידוד, נכון?

כן.

אז למה אין לנו ייבוא מקביל במדינת ישראל?

כיום יש קשר ליצרן.

היו עוד חסמים. זה לא החסם הכי גדול שיש, סימון. אלה הבדיקות של המוצרים, זה אישור היצרן.

לא. אני פה, בסעיף הזה. אמרת שנדבר על סעיף-סעיף.

לא. אתה שואל למה אין ייבוא מקביל. זה לא החסם, לדעת מתי נוצר המוצר.

נכון.

זה אחד מהחסמים.

לא. החסם הוא שהיצרן לא היה מוכן לחתום לאף אחד אחר שהמוצר הזה זהה למה שהוא מייבא לארץ. ופה אנחנו עקפנו את היצרנים. אמרנו שהמעבדה תוכיח. לא זה שמכר. שנייקי אומרת עכשיו: אני מוכרת רק לאדם אחד – היא בעצם יצרה מונופול בארץ. כי נייקי מכרה לעוד חברות קטנות בישראל. ואז אנחנו באים, בעבר, ואומרים: תביא לנו אישור שזה מוצר של נייקי. נייקי לא נותנת את האישור. ואז אין ייבוא מקביל. ופה אנחנו אומרים: אל תביא לנו אישור מהיצרן; נעשה בדיקה שאלה מוצרים זהים; ניקח כמה פרמטרים. זה החסם המרכזי. השאר זה הרחבה בניסיון להגמיש עוד תהליכים גם בבדיקה, גם עם מסלול הצהרה. עד היום כל מוצר נבדק. היום תצהיר שהוא תקין, ואנחנו נדגום, לא כל מוצר יאושר אחרי בדיקה, אלא הצהרה מספקת. יש פה הרבה הקלות.

ואני אומר לך שאני צברתי שעות מחוץ לוועדה עם אנשי משרד הבריאות. ומה שהם אומרים לך זה מה שהם מאמינים בו. ואם הם לא מאמינים במשהו או מתנגדים לו, הם גם יגידו לך.

יש לי שאלה.

כן.

שאלה של אדם מהשכונה, בסדר?

שאל.

אנחנו נסיים את כל הדיונים. אנחנו נשב פה שעות, נגיע למאני טיים. יהיה ייבוא מקביל למדינת ישראל. אז אנחנו יושבים פה וכל הזמן אני מרגיש עוד בלם ועוד בלם ועוד בלם.

סימון, התנאים החדשים הם בשורה ליבואנים. בעיות, חסמים, התאמה של השוק, דברים שלא ידענו ונגלה בהמשך, כן יהיו. אבל להגיד ליבואן: אתה לא תלוי ביצרן – זו מהפכה. כי היום אתה רצית להביא ג'ילט, סכין, ויש יבואן בלעדי בארץ ושולט בשוק הסכינים באופן דרמטי, ואז אומרים לו: טוב, אתה רוצה להביא ממישהו אחר שקנה מג'ילט באירופה? תביא לנו רק אישור מהיצרן. הוא לא תמיד מוצא את האישור.

אדוני היושב-ראש, ה"רק" הזה.

ה"רק" הזה.

ה"רק" – רק – הוא מטורף.

זה לא יהיה. לא. זה לא קורה עכשיו. לא. בייבוא המקביל אתה לא צריך להביא אישור.

כשרוצים להוציא, זו עיקר הבעייתיות שיש.

הלוואי.

עכשיו חלק מהיבואנים שקונים מיבואן אחר באירופה, נניח, יבואן אחר באירופה מכר למישהו בייבוא מקביל, הוא נותן לו את האישור שלו. זה מספיק. אתה לא הולך ליצרן המקורי.

מה האינטרס של היצרן בסופו של דבר לעשות ייבוא מקביל?

אין לו אינטרס.

אין לו אינטרס.

היצרן בישראל – אז למה עושים את הרפורמה הזאת?

מה בסוף יקרה? היצרן, בגלל שהוא עובד עם ספק מאוד גדול במדינת ישראל, שהוא יבואן הזה - - -

זה המצב כיום. זה המצב כיום.

וזה מה שיישאר.

לא. כי אתה לא חייב אישור יצרן.

אבל אתה חייב אינפורמציה מהיצרן. אז אין לך שום דרך לדעת את תאריך הייצור.

אבל אותו יבואן שקנה מהיצרן באירופה יש לו את האישורים האלה, והם מספיקים.

אבל יש הבדל בין יבואן לייבוא מקביל. יש הבדל מהותי.

לא. הם מספיקים.

מה?

אתה קונה מאדם באירופה שקנה מהיצרן – לו יש את כל האישורים של היצרן. ואנחנו מסתפקים באישורים שלו. אנחנו לא הולכים ליצרן, לאותו אחד שלא נתן פה בארץ לעוד יבואנים אישור יצרן. זה מה שחסם ייבוא מקביל – אישור יצרן. זה היה החסם הגדול.

יושב-ראש הוועדה, זה מסמך מהיצרן. שיטת הקידוד זה המסמך שהוא מהיצרן. הוא חלק מהמסמכים של היצרן.

אנחנו לא דורשים אותו אבל.

צריך להגיד את זה פשוט. פשוט צריך להגיד את זה, ששיטת קידוד זה מסמך מהיצרן.

ואין אותה לאף אחד. עם כל הכבוד לד"ר גוגל, אתם - - -

בואו ניתן רק לרינת.

כן, מיכל, לא יהיה פה שום ייבוא מקביל.

לשלוח אנשים עכשיו לחפש בגוגל את הקידוד של היצרן - - -

בואו ניתן לרינת. בבקשה, רינת. כבר כיום יש ייבוא מקביל בתמרוקים.

היום יש ייבוא מקביל בתמרוקים.

אומנם לא בהיקפים גדולים.

נכון. לא בהיקפים גדולים.

אז קודם כול, תסבירי איך זה מתרחש היום.

באחוזים. את יכולה לתת לנו אחוזים? סתם לדעת, לסבר את האוזן.

לא. היא מעולם הרפואה. היא לא מעולם המסחר.

לא. אבל אם היא אומרת נתון כזה, אז אולי היא יודעת.

אבל היא יודעת מה היא אישרה. היא לא עכשיו – סטטיסטיקה של ייבוא.

אני יכולה להגיד כמה דברים. ייבוא מקביל קיים במדינת ישראל משנת 2001 מתוקף נוהל שמשרד הבריאות כתב בעקבות הוראה של בג"ץ. הייתה איזו תביעה, עתירה לבג"ץ על יבואן שרצה להביא בייבוא מקביל, ואז נכתב נוהל יבוא מקביל. בשנת 2001 התחילו להפעיל אותו במשרד הבריאות. הנוכל הזה נקרא נוהל 37. הוא נמצא באינטרנט.
ואנחנו מבקשים מספר דברים לצורך בדיקה שבאמת המוצר שהיבואן המקביל מביא הוא מוצר שתואם למוצר שמשווק כבר בארץ על ידי היבואן הרשמי, ושהוא הגיע מהיצרן המקורי אחרי שהוא עבר את כל שרשרשת אספקה. חלק מהדברים שאנחנו מבקשים במסגרת הנוהל הזה, ועל הדבר הזה מלינים כלפינו כבר הרבה פעמים יבואנים מקבילים שאלה מסמכים שקשה להם להשיג, זה את כל שרשרשת האספקה הזאת. זאת אומרת, אם אתה קנית עכשיו מאיזשהו סוחר בניו יורק והוא קנה מהיצרן המקורי, לא לכל היבואנים המקבילים הסוחר הזה בניו יורק מוכן להראות תעודת משלוח או משהו איזשהו מסמך שבאמת קושר את היצרן המקורי, כדי שנדע שהמוצר לא מזויף.

עד היצרן.

כי בעולם התמרוקים יש המון המון מוצרים מזויפים בניגוד לעולם המזון. אז זה מה שאנחנו מבקשים וזה הדבר שהכי קשה ליבואנים המקבילים להביא. לכן יש 14 יבואנים מקבילים, ואין 200 יבואנים מקבילים בשוק. לא כל יבואן מקביל, הסוחר שלו, הספק שלו מוכן לתת לו עדות שהוא באמת קנה את זה מקולגייט או באמת קנה את זה מלוריאל.

למשל, קולגייט, חוץ מהיבואן הגדול הרשמי, יש יבואנים מקבילים?

יש יבואנים מקבילים. עכשיו אנחנו נתנו לאנואר חילף ממשרד הכלכלה את כל הנתונים לגבי ייבוא מקביל שנרשמו אצלנו במערכת. והוא בדק את ההיקפים של הייבוא המקביל מבחינת כסף. אנחנו יודעים רק לראות את הרישיונות. זאת אומרת, אחרי שאנחנו נותנים רישיון למוצר בייבוא מקביל, אנחנו לא יודעים באמת כמה יחידות הוא קנה, כמה זה. אז אנואר יוכל, אני חושבת, לתת את ההיקפים.

אני רוצה להגיד – סימון, אני רוצה גם להגיד לכולנו, יש לנו - - -

אם אשר, סימון, לא סיימון. אימא שלי לא מרשה לקרוא לי סיימון.

סיימון וגרפונקל.

גם ברדיו על כל העברית צחקו על סיימון וגרפונקל.

היום זה היה, לא?

כן.

סימון.

כן.

יש לנו לכל ההקראה של החוק הזה שעתיים. יש לנו עשרות סעיפים. מה שלא נביא, כדאי שנביא את זה. אנחנו רוצים לא רק – הדיון האם הרפורמה הזאת פתוחה מאוד או סגורה מאוד הוא מאחורינו. אנחנו לא נוכל עכשיו להיתקע על זה. אני אומר, בואו נקרא סעיף-סעיף. נראה בסוף, ננסה להבין שאכן יש בשורה בחוק הזה. אם אין בו בשורה, אז אין מה לעשות.

נכון, בדיוק.

אבל אני אומר לכם שיש בו בשורה חלקית, לא מושלמת. הזהירות בנושא המזון והתמרוקים הייתה יותר גבוהה ממוצרים אחרים. וזה בסדר. אני גם לא רוצה להיות זה שיביא לשוק מוצרים מסוכנים או מזויפים. אני כן רוצה שמשרד הבריאות יגיד לי: נחה דעתי שפתחנו, אבל יש פה כמה דברים. אני אומר לכם, בואו נעבוד, כי מה שאנחנו חוזרים רוורס, זה דיון עיקרוני אם הרפורמה הזאת מספקת או לא. ולא נגיע.

לא. פשוט אני אגיד לך מה ההרגשה שלי. אני באמת מאוד מכבד אתכם, באמת. שלא תחשבו אחרת. אבל כשאנחנו מדברים איתם זה נראה כאילו שהכול טוב. יש ייבוא מקביל והכול בסדר.

אין ייבוא מקביל.

דווקא לא, סימון.

אבל אין.

דווקא לא. הם דווקא הציגו פה עמדה של - - -

לא. אבל הם אומרים שיש 14 יבואנים מקבילים.

הם לא אמרו שהכול טוב. הם אמרו שזה אפילו לקיחת סיכון, פתיחת השוק הזה היא מסוכנת.

אבל יש גם דברים מדורגים שאשפר לעשות. אפשר גם להגיע לדרך האמצע.

הם אמרו את זה פה בוועדה. מה?

אפשר גם להגיע לדרך האמצע.

הם הגיעו, מבחינתם, לקצה. לא לאמצע. הם טוענים שהם פתחו את זה למוצרים שהם לא התכוונו בהתחלה לפתוח.

אז למה לא לעשות תהליך הפוך, שכל שנה הרי דיברנו שצריך להכניס מוצרים, נכון?

כן.

אז כל שנה מכניסים מוצרים קודם כול מאושרים. ואם אתם רוצים לגרוע, זאת אומרת, אם עליתם – תהליך הפוך – אם עליתם על משהו שהוא לא טוב - -

גם זה הוצע.

- - אז אתם צריכים לבוא לפה, לגרוע בפני הוועדה כאן.

ואז אנשים ייפגעו.

הם דיברו על קבוצות. מיכל, הם דיברו על קבוצות מוצרים וסוגי מוצרים וסוגי סיכונים שיש במוצרים.

לא. אני אומרת לא מה נגרע. אני אומרת בואו נכליל, ואז אם יש משהו שלא עובד, להוציא אותו.

אבל זה נאמר להם לא אצלך. זה נאמר להם במשרד ראש הממשלה, במשרד הכלכלה, וזה משא ומתן עם משרדי ממשלה.

כן. נכון.

ובסוף הם אמרו: נלך אתכם עם רשימה של שנסכים עליה ונפתח את זה כל שנה עוד ועוד. זה העיקרון. לא הכול מותר ובואו נחריג, אלא רק מה שמוחרג מותר ולאט לאט נוסיף.

מה שחברת הכנסת מיכל שיר אומרת הוא שהשיטה של האמריקאים יותר מקובלת עלינו, כי שם כולם בסדר. אבל אם תופסים אותך, אוי ואבוי. ואצלנו זה הפוך. כולם לא בסדר.

אבל, סימון, האויב של הטוב זה המושלם.

בסדר.

ואנחנו מכלים פה עשרות שעות על רפורמת הייבוא. ואני חושב שנביא - - -

אבל אדוני היושב-ראש, כשמשהו לא בסדר, אז אתה מביא את זה לפה ואתה גורע אותו. ולא הפוך.

אבל אני אומר לכם שאנחנו כן מביאים בשורה ליבואנים.

זה חוק כלכלי בסוף.

בתמונה הרחבה של רפורמת הייבוא, אנחנו מביאים בשורה. ואנחנו נתמיד פה שנה, שתיים, ותהיה לנו את ההזדמנות להכניס מוצרים נוספים. אנחנו עושים פה פתח, שהוא לא גדול, אבל הוא ילך ויגדל הפתח הזה. וזאת ההזדמנות שלנו. אבל אם לא נעשה עבודה שחורה של הקראת סעיפים עכשיו, אנחנו בצרות.

יש לנו הצהרה קטנה.

רגע, רחל גור, לובי 99, על הסעיפים הספציפיים, בבקשה.

תודה רבה, כבוד היושב-ראש. אני רציתי פשוט לחדד את השאלה של המעבדה המוכרת. זאת אומרת, היום יש מעבדות מוכרות ויש את מכון התקנים, ובעצם אנחנו מציעים לעגן בתוך החוק את האפשרות להכיר במעבדות הנוספות מעבר למכון התקנים. אבל לגבי מכון התקנים אין צורך לקבוע תנאים. זה כבר נמצא בפנים.

אם כבר היום משרד הבריאות עובד עם חמש מעבדות שמאושרות בבדיקות של משרד הבריאות, למה אי-אפשר להכניס את זה בחוק? כי כל דבר שנתנה בהחליטה עתידית הוא פחות - - -

זה בדיוק מה שאני שאלתי.

נכון. אני מחדדת את השאלה.

אני גם לא כל כך הבנתי את התשובה.

השאלה היא: למה צריך אישור בנוסף?

כן.

למה זה לא קיים היום? למה זה לא קיים היום? אני שוב מחדדת את השאלה הזאת.

אני אחדד עוד יותר. אם יש צורך במכרז או בקביעת קריטריונים נוספים כדי לעשות את הבדיקות האלו של משרד הבריאות, אז למה מכון התקנים נכנס ללא מכרז? כאילו למה אותו תהליך של קביעת קריטריונים לא חל עליו?

בבקשה, אסנת.

זהו. זה מה שאני שאלתי.

אסנת, רינת.

אוקיי. אז ככה. לגבי המעבדות, לצורך בדיקת המוצרים שמגיעים בייבוא מקביל במסלול הצהרה, אז בישיבה לא אחרונה, בישיבה לפניה, סגן השר חבר הכנסת אביר קארה הציע שהרשות להסמכת מעבדות תכיר במעבדות. ואנחנו הבטחנו ליושב-ראש שאנחנו נבדוק את הנושא הזה. ובאמת הרשות להסמכת מעבדות מבחינתנו היא גוף שהוא יותר טוב שיכיר במעבדות מאשר משרד הבריאות. אנחנו לא רוצים לייצר ביורוקרטיה מיותרת ולהתחיל לעשות מסלולים של הכרה במעבדות לצורך ייבוא מקביל. אז אין לנו התנגדות באמת שהרשות להסמכת מעבדות תכיר במעבדות לצורך בדיקות של ייבוא מקביל.

הרשות היא משרד הבריאות?

לא, לא. מה פתאום.

לא. היא רשות להסמכת מעבדות. זו הייתה הצעה של משרד ראש הממשלה.

אבל למה לא? היו שבועיים, אנחנו שבועיים מדברים על זה, נכון? שבועיים אנחנו מדברים על המעבדות. היו שבועיים להגיע לפה היום מוכנים.

אנחנו מוכנים.

אנחנו מוכנים.

לאשר אותן. לא, לאשר אותן בחוק.

סימון, אתה תוקף אותן על החלק הלא נכון.

לא. לאשר את המעבדות בחוק.

לא. אבל אתה לא מקשיב אפילו למה שהיא הסבירה לך. היא אמרה, היו לנו דרישות מסוימות. הוועדה אמרה: בואו נלך לרשות להסמכת מעבדות שהיא מקצועית וטובה. למה שהיא לא תסמיך? אמרו, דיברנו איתם.

ומה?

מקובל עלינו. הם הלכו, הסדירו את הכול.

יושב-ראש הוועדה, אני חושבת שאולי כדאי לשמוע את זה - - -

למה הרשות לא הגיעה מוכנה היום ולהגיד: אנחנו מוכנים?

מי אמר לך שהרשות לא הגיעה מוכנה?

אני לא רואה. אני רואה פה מישהו מהרשות?

אז היא בזום. היא איתנו, כל יום היא איתנו.

אז שיעשו את זה היום.

הם עשו תהליך של הגמשה. אמרנו להם: תבדוק עם הרשות להסמכת מעבדות. הם הלכו לבדוק, אמרו: מקובל עלינו.

שיעשו את זה היום, בבקשה. על הכיפאק.

אז אנחנו צריכים לקבל את זה בנוסח המוסכם.

אז איפה הם?

יש מגבלת זמן, אגב, בחוק למעבדות?

עד ה-1 ביולי.

בתוך שנה צריכות להיות מינימום שלוש מעבדות שהוסמכו למטרה.

לא. זה פחות משנה.

עד ה-1 ביולי.

1 ביולי 2021.

חצי שנה לפני התחלת החוק.

פחות משנה. עד ה-1 ביולי.

חצי שנה לפני התחלת החוק.

כן.

יושב-ראש הוועדה, יושב-ראש הרשות להסמכת מעבדות כתבה לי עכשיו שאף אחד לא דיברת איתה ושאין לה מושג על מה מדובר.

אנחנו לא אמרנו שדיברנו איתה.

הינה, בבקשה.

דיברנו עם משרד המשפטים.

אנחנו לא אמרנו שדיברנו איתה. אמרנו שאנחנו עשינו את הבדיקה אצלנו בתוך המשרד, כמו שהתבקשנו פה על ידי הוועדה, אם אנחנו נהיה מוכנים להסיר את הצורך באישור של משרד הבריאות ובמקום זה יהיה אישור של הרשות להסמכת מעבדות שאמרה, היא הופיעה פה בדיונים הקודמים, ואמרה שהיא מכירה את המעבדות, היא יודעת את היכולות שלהן. ומתוך הדברים של סגן השר אביר קארה הובן שמבקשים מאיתנו שההכרה תעבור לרשות להסמכת מעבדות.

בסדר אנחנו נבדוק אם הם - - -

תוך כמה זמן המעבדה צריכה להחזיר תשובה?

מה?

תוך כמה זמן אותה מעבדה צריכה להחזיר תשובה? נכנס מוצר לבדיקה, האם יש לו מגבלת זמן?

מיכל, זה לא עכשיו. בואו נתקתק את החוק הזה. חברים, אני אומר לכם, עוד שעתיים דיון, אין חוק תמרוקים.

אבל החוק הזה הוא על ייבוא מקביל.

אנחנו נוציא את הפרק הזה. לא יהיה פרק תמרוקים.

אז צריך אינפורמציה מהיצרן - - -

אין בעיה. אבל אני אומר לך שאת שואלת שאלות שהן לא לסעיף הזה.

לא. אבל הם שם. אם הם בזום, אז בואו נדבר איתם.

אז למעבדה אין זמנים מוגדרים, אז בואו נוריד את הפרק של ייבוא המקביל ולפחות נעשה מראית עין של ייבוא המקביל.

יכול להיות. אני רק עכשיו את התשובה הבאה: אם אנחנו לא מתקדמים בסעיפי החוק בשעתיים הקרובות, אני מוציא את הפרק הזה מהרפורמה.

אבל אם הרשות בזום, בואו נדבר איתם על הנושא הזה.

אנחנו לא. אנחנו לא נדבר איתה.

מוצר הוכנס למעבדה, כמה זמן לוקח עד שהוא מאושר? לא מאושר – נוציא.

אנחנו לא דבר איתה עכשיו. אנחנו נעשה את הדבר הבא.

אני לא מבינה את זה.

אנשי האוצר ובריאות וכלכלה ומשפטים, תדברו עם הרשות. ואם הם מוכנים להיות אלה שמאשרים מעבדות, אני לא רוצה שהם יהיו בלעדיים. בחוק המקורי כתבתם שהמעבדות יאושרו על ידי משרד הבריאות. הגמשתם את עמדתכם היום שאפשר שהם יאושרו על ידי הרשות. ואני אומר שזה יהיה שני המסלולים. מי שרוצה ללכת לאישור משרד הבריאות – ילך; מי שרוצה ללכת לרשות להסמכת מעבדות – ילך, אחרי שנקבל את ההתחייבות וההסכמה שלהם שהם ערוכים לאשר. אני לא רוצה להגיע למצב שבחוק אתם הייתם צריכים לאשר מעבדות, והם יגידו: אנחנו לא ערוכים לאשר מעבדות – וניפול בין הכיסאות. זה לא לעכשיו. לא. זה לכו לבדוק עד הפגישה הבאה.

אנחנו נעשה את זה.

- - -

מיכאל, היא בזום. היא נמצאת בזום.

לא. לא רוצים תשובות עכשיו.

יושב-ראש הוועדה, יש תשובה לזה. אבל יש פה פשוט, אני מצטערת, יש פה פשוט הטעיה. כי המעבדות מוסמכות כבר על ידי הרשות להסמכת מעבדות. כל המעבדות של משרד הבריאות כבר מוסמכות.

זה לא נכון.

אבל יש מוסמך ויש מוכר. ולהרשות להסמכת המעבדות אין סמכות לאשר.

החוק זה מדבר על שלוש מעבדות שיאושרו לעניין הייבוא הזה, נכון?

המעבדות של משרד הבריאות כבר היום הן מוסמכות.

החוק מדבר על אישור נוסף.

זו פשוט הטעיה. חבל.

החוק זה הטעיה? לא הבנתי מה ההטעיה. החוק אומר שיאושרו שלוש מעבדות. עד כאן זה נכון? זה אישור חדש שלא היה קיים.

אבל זה אישור שרק - - -

ואת האישור הזה מי נותן?

משרד הבריאות.

בחוק משרד הבריאות נותן אותו. ועכשיו משרד הבריאות אומר: לא אכפת לי שמישהו אחרי ייתן אותו. אבל עוד לא קיבלנו התחייבות שהרשות להסמכת מעבדות רוצה להיות או מחויבת להיות זאת שנותנת.

רק לרשות אין מסכות.

אנחנו נבדוק את זה, אדוני היושב-ראש.

לא. פשוט לא. אין לה סמכות לאשר מעבדות.

אנחנו נעשה את מה שהיושב-ראש ביקש. נשב, כל המשרדים, עם הרשות להסמכת מעבדות ונביא לכם את הפתרון המוסכם.

בסדר. ליאור לוי, התאחדות התעשיינים, רק לסעיפים שהוקראו הרגע, בבקשה. לא שומעים אותך, ליאור. בואו נמשיך לאתי פלר, מנכ"לית הרשות הלאומית להסמכת מעבדות. אתי, אל תיתני לנו תשובה עכשיו, אלא תעשו את הדיון הזה.

בוקר טוב. אני לא אתן תשובה עכשיו, אבל אני כן רוצה להגיד שנכון להיום יש חמש מעבדות פרטיות שמוסמכות לבדיקות קוסמטיקה. מעבדות משרד הבריאות שהוזכרו ומכון התקנים לא מוסמכים על ידי הרשות. ורק להערה הכללית לעניין האישור, הרשות על פי חוק מוסמכת להסמיך מעבדות על פי מפרט בדיקות או שהמעבדה מבקשת או שהרגולטור דורש. אבל תהליך של אישור או הכרה הוא רק בידי הרגולטור. וכיום ההכרה באותן חמש מעבדות נעשית על ידי מחלקת המעבדות במשרד הבריאות. תודה רבה, אדוני.

אבל אם החוק הזה יסמיך אותך לאשר מעבדות לעניין החוק, אז תבדקי.

זה עניין משפטי, ומכיוון שזה חוק מתקדם יותר, יש דרישה משפטית להבהיר אם הוא לא עומד בניגוד לסמכויות שמוקנות לי בחוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות. ועל כך משרד המשפטים יצטרך לתת למענה.

לכן אני לא רוצה שאת הדיון נעשה עכשיו, כי יש לזה מורכבויות.

לא, ממש לא. אני גם לא יכולה כי אני לא משפטנית.

בסדר גמור. אז אני אומר לכם ככה: או שאנחנו נשארים בנוסח הקיים ומשרד הבריאות יאשר את אותן מעבדות נוספות עד יולי, או שמצאתם פתרון משפטי שלם. ואפשר גם להיעזר ברשות הלאומית להסמכת מעבדות לעניין זה. ואז בנוסח הסופי של החוק נעגן את זה.

אייל מנצור, מנכ"ל איינשטיין, רק לסעיפים שהוקראו, בבקשה. אייל מנצור, רק לסעיפים שהוקראו, בבקשה, התייחסויות.

בוקר טוב.

אייל.

כן, האם שומעים אותי?

שומעים אותך, אבל אני מבקש שזה יהיה רק לסעיפים שהקראנו.

רק לסעיפים שהקראתם. אני רוצה להרגיע את החברים מסביב לשולחן לגבי – דיברתם על קוד אצווה.

על מה?

שיטת קידוד.

דיברתם על קוד, אצוות קידוד.

קוד האצווה. זה הקוד על המוצר, כן. דבר עברית לאנשים שהם לא יבואנים, בבקשה.

תאריך תפוגה של המוצר קיים על כל מוצר בעולם. ואין בכלל בעיה לפרש אותו. הוא קיים לפעמים גם באינטרנט. זה מבחינת הנושא הזה של לפענח את תאריך הייצור.

אוקיי.

דבר נוסף, פשוט רק להגיד לכם שוב, כמו שאמרו אנשי משרד הבריאות, יש היום מעל 14, לדעתי, יבואנים מקבילים, מעל 100 מוצרים מקבילים. והייתי אומר שרק לגבי הנושא של השרשרת שקיימת היום, לפחות שתהיה הצהרה של הספק שהוא קנה את זה מהיצרן, כי גם לא בעיה להביא מהספק מה שאתה אומר, חבר הכנסת ביטון – לא בעיה להביא היום מסמך, שהספק יביא שהוא קיבל את הסחורה מהיצרן. הוא לא צריך להראות לי חשבונית. מספיק שהוא יביא לי מסמך שהוא קיבל תעודת משלוח, שזה לא סודי.

כן.

אין בעיה עם זה בכלל. אבל אם יש בעיה לאחרים, לפחות שהספק יצהיר שהוא קנה את זה מהיצרן, שלא יגיעו לפה מוצרים באמת או מזויפים או פגי תוקף, כאלה דברים.

אני יכול לשאול אותו שאלה?

כן.

אדוני, אתה יבואן מקביל?

אני יבואן מקביל מעל 15 שנה.

ואתה היחידי, נכון? היבואן המקביל היחידי?

לא. יש 14.

אנשי משרד הבריאות אמרו שיש מעל 14 יבואנים.

אתה היחידי. אתה יבואן מקביל יחידי. אז אל – אתה היחידי.

סליחה, רגע. סליחה, אתה אומר שאני יבואן יחידי?

יש לך הוכחות שאתה לא היחידי?

סימון, מה?

נו, מה. באמת.

משרד הבריאות אומר שיש יבואנים רשומים אצלו.

לנו יש נתונים.

חבר'ה, נו, בסדר.

מה ההיקף?

מעט מאוד.

12 הם אומר. הוא אומר 14. אז אתה אומר לו: אתה היחידי עכשיו, באמת, חברים. תודה, אייל.

מה שמצחיק בעיניי זה שבעצם משרד הבריאות, המדינה בעצם באה ואומרת: בואו נשעין חוק על אתרים פירטיים בגוגל.

לא הבנתי.

כדי לחפש את הקודים, כדי לחפש - - -

הקודים. הקודים.

לא נכון. מיכל, לא שמעת את זה. היא אומרת שזו שיטה בין-לאומית מובנת.

זה לא נכון.

זו לא שיטה. תראו לי את האתר. בואו, אתה רוצה להעביר פה חוק במדינת ישראל, אתה הולך להפיל על יבואן מקביל לחפש דברים שאין לו מושג מה הם. ואתה עוד שולח אותו לחפש בגוגל, באתרים פירטיים.

לא. אבל למה אנחנו לא בודקים?

לא. זה לא מה שמשרד - - -

אז אם יש אתר מסודר, תתכבדו, בבקשה, ותראו לנו. אני רוצה לראות את זה. אני מחר, מיכל שיר, רוצה להיות יבואן מקביל. תראו מה המשמעות. תראו לי את זה.

יש פה משרד הכלכלה שיציג נתונים. הינה, יש פה משרד הכלכלה.

אני רוצה להעביר פה חוק, תראו לי מה המשמעות.

לא. זה סתם.

אנואר, מה שמך?

אנואר.

אנואר?

כן.

אני צריכה לנחש? אתם שולחים אנשים לגוגל.

אבל מיכל יש פה נציג משרד הכלכלה, שיציג נתונים.

אני רוצה לראות את זה. אני רוצה להיות יבואן מקביל, אפשר לראות מה זה אומר? אפשר לראות מה זה הקודים האלה שכולם מדברים עליהם?

הינה, הוא פה. הוא פה.

אפשר לראות מה זה אתרים בגוגל? תראו לי את זה במצגת. לא בעיה, גוגל. מחוברים אינטרנט, בחיאת.

רגע, תנו להסביר.

אז תגידי ליושב-ראש.

תכף משרד הבריאות, אתם תתייחסו.

מעלים לי יבואן מקביל אחד מ-14 או אחד מ-15. די. זה לא רציני. זה לא רציני.

לא בריאות, כלכלה.

גולן אלבז, מנכ"ל ביוטיקייר. איתנו גולן? תפתח מצלמה, גולן.

בוקר טוב לכולם.

התייחסות לסעיפים שהוקראו.

אני ביקשתי להתייחס לסעיף של ייבוא מותג פרטי. אתם עדיין לא דיברתם על זה. אז אני לא רוצה לגזול את זמנכם. אני אשמח לחזור אם תגיעו לסעיף הזה בדיון הנוכחי. תודה.

תודה רבה. משרד הבריאות, הבהרות שרציתם לתת.

קודם כול, מבחינת הדרישה של שיטת קידוד, במסלול הזה אין דרישה כזאת. אין דרישה להחזקת שיטת קידוד.

ומבקשים תאריכים. תאריכים נמצאים אצל מי שנותן אישור.

רגע. לא. השוואה, אני רוצה ממש להדגיש את הסעיף. כתוב: תקופת השימוש בתמרוק לאחר פתיחתו ככל שצוינה. אם לא צוין PAO, אין דרישה להשוואה. רינת הסבירה את שיטת הקידוד בהקשר שאתם אמרתם שאם יש PAO זה אומר שהמוצר טוב לנצח. וזה לא נכון, כי הדרישה האירופית וגם הדרישה שלנו מתי יהיה מוצר ומתי נדרש לסמן PAO שבעצם עם חיי המדף שנקבעו הם מעל 30 חודשים, אז באים אומרים: אל תרשמו תאריך תפוגה; תרשמו PAO. עכשיו זה אומר שתאורטית אני יכולה לייצר מוצר שהוא טוב לארבע שנים מהרגע שייצרתי אותו, אבל החובה לפי החוק היא לכתוב עליו PAO. זה אומר שאם המוצר הזה ישב למישהו במחסן עשר שנים, המוצר הזה כבר לא טוב, גם אם לא פתחו אותו בכלל.

אז כרגע אין דרישה לשיטת קידוד. אין חובה כזאת. אנחנו אמרנו שלא נרצה מוצר שהוא עשר שנים, וגם הספק יכול להגיד לו מתי המוצר הזה יוצר. כלומר, אין חובה לשיטת קידוד, כי זאת הייתה הדרישה של משרד האוצר כשלא היו מסמכים שמקורם מהיצרן. כל המסלול הזה לא דורש מסמכים שמקורם מהיצרן.

תודה על ההבהרה.

אני רק לענות פה.

רק לענות, אנחנו לא נגיע. סליחה, ההבהרה הזאת מספקת. היא הייתה חדה וברורה ההבהרה הזאת. יועצת המשפטית, כן.

אני רק רוצה להגיד שבשנתיים האחרונות כן דרשתם, עד 2024 אתם כן מבקשים תאריך ייצור.

אפשר את זה על סמך הצהרת הספק? אנחנו לא חייבנו שיטת קידוד.

בהצהרת ספק. בהצהרה.

איך הוא יצהיר?

הספק יודע.

מה?

הספק, ישאל את הספק לפני או את מישהו – הוא יודע, כי באירופה אסור לו להחזיק מוצרים שהם כבר פגי תוקף. הוא יודע מתי זה יוצר. אז אנחנו לא חייבנו שיהיה לו את הפענוח של שיטת הקידוד היום על אדמת ישראל. למרות שאנחנו אומרים לכם באותה נשימה שמי שמגיע דרכנו כן מצליח להשיג את זה. אנחנו לא חייבנו. אין דרישה כזאת להחזקת שיטת הקידוד.

אין דרישה כזאת.

במסלול הזה.

זו הבהרה חשובה. בואו נמשיך בהקראה, בבקשה.

אנחנו בפסקה (2), עמוד 15. אנחנו נמצאים במסמכים שצריכים להיות מוגשים למעבדה.





"
(2) הוגשו לה כל אלה –







(א) הצהרה ולפיה –








(1) היבואן רכש את התמרוק מספק באירופה שעיקר עיסוקו בשיווק תמרוקים או מוצרי צריכה; בהצהרה כאמור יצהיר היבואן על שם הספק וכתובתו;








(2) לגבי הצהרה שהוגשה לפני יום ל' בכסלו התשפ"ה (31 בדצמבר 2024) – התמרוק המיובא יוצר לכל היותר 24 חודשים לפני רכישתו;"



כלומר, משהו בשנתיים הקרובות כן צריך להגיד מתי יוצר.







"
(3) התמרוק בטוח לשימוש והאצווה של אותו תמרוק לא הורדה מהמדפים או הוחזרה באופן יזום משיווק;








(4) קיימת זהות בין תמרוק הייחוס ובין התמרוק המיובא;







(ב) אחד מאלה:








(1) חשבונית מכירה לקמעונאי במדינה מוכרת או רכישה מקמעונאי במדינה מוכרת;








(2) תעודת משלוח לקמעונאי במדינה מוכרת;








(3) אישור סחר חופשי במדינה מוכרת;








(4) מסמך אחר שקבע השר; לא ייקבע לפי פסקה זו מסמך שלשם השגתו או שימוש בו נדרש קשר ישיר בין היבואן" – אני לא יודעת אם נצטרך להבהיר שזה המקביל – "לבין יצרן התמרוק, לרבות מסמך מהיצרן;






(3) מצאה כי מתקיימים כל אלה, על סמך תוצאות בדיקות שביצעו מכון התקנים או מעבדה מוסמכת על ידי גוף החבר בארגון הבין–לאומי של גופי הסמכת מעבדות וגופי פיקוח (ILAC), שהוגשו לה על ידי היבואן ובלבד שביום הגשת תוצאות הבדיקות לא חלפה שנה מיום ביצוען:







(א) עומס מיקרוביאלי, בהתאם לגבולות שנקבעו בתקן ISO 17516;







(ב) שלילת הימצאות שמרים ועובשים בהתאם לגבולות שנקבעו בתקן ISO 17516;







(ג) שלילת הימצאות חיידקים פתוגנים בהתאם לגבולות שנקבעו בתקן ISO 17516;







(ד) זהות בערך ה–PH בתמרוק המיובא ובין הערך האמור בתמרוק הייחוס; לעניין זה, יראו בערך PH בתמרוק המיובא העולה או פחות מלא יותר מעשרה אחוזים מערך ה-PH בתמרוק הייחוס, כערך PH זהה ובלבד שהערך כאמור בתמרוק המיובא לא יפחת מ-3.5 ולא יעלה על 8.6;







(ה) בתמרוקים המכילים, על פי תווית התמרוק חומצה סליצילית – שלילת הימצאות חומצה סליצילית בריכוז העולה על הריכוז שנקבע בדרישות חוקיות הייבוא באיחוד האירופי;;







(ו) בתמרוק מסוג לק לציפורניים ובתמרוק המיועד על פי תווית התמרוק לשימוש בשיער – שלילת נוכחות החומר פורמלדהיד;







(ז) בתמרוקים שאריזתם מכל לחץ או מכל אירוסול – בדיקת אטימות סגירה;







(ח) בתמרוק מסוג אפטרשייב – שלילת הימצאות מתנול בריכוז העולה על 0.2%;







(ט) בתמרוק שהוא מוצר איפור – שלילת הימצאות עופרת בריכוז העולה על 5 PPM;





(ג) הודעה על קבלת אישור התאמה תוגש למנהל באופן מקוון ועם הגשתה יונפק ליבואן, באופן אוטומטי, אישור על קליטת ההודעה במערכת המקוונת; אישור על קליטת הודעה ייחשב כאישור ייבוא לעניין סעיף 62(ג)(2) לפקודת המכס.





(ד) יבואן ישמור את כל המסמכים והפרטים שהוגשו למעבדה המאושרת לשם קבלת אישור התאמה, אצל הנציג האחראי וכן את אישור ההתאמה שניתן לו לפי סעיף קטן (ב), לתקופה שלא תפחת" – בנוסח כתוב: משבע; הייתה בקשה שעכשיו זה יהיה עשר שנים –"מיום שחרור משלוח התמרוקים האחרון שיובא לפי סעיף זה מהמכס.





(ה) תמרוק שיובא לפי סעיף זה יסומן בסימון שלהלן, אשר יוצג במקום בולט על גבי אריזת התמרוק: "תמרוק בייבוא מקביל אשר נבדק על ידי מכון התקנים או מעבדה מאושרת אחרת."

בואו נעשה גם את אישרו מעבדה מאושרת, ואז נפתח להתייחסויות.

"אישור מעבדה כמעבדה מאושרת
55א12ה.
(א) המנהל" – כרגע זה באמת מנכ"ל משרד הבריאות – "רשאי לאשר מעבדה כהגדרתה בחוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות, התשנ"ז–1997, כמעבדה מאושרת, ורשאי הוא להתנות את אישורו למעבדה בכך שתעביר למשרד הבריאות, באופן מקוון, מידע בדבר אישורי התאמה שנתנה וכן להורות על תנאים נוספים למתן אישור כאמור.





(ב) מעבדה מאושרת תפעל לפי הוראות פרק זה ולא תפעיל סמכות הכרוכה בהפעלת שיקול דעת הנתונה למנהל על פי דין.





(ג) המנהל רשאי לבטל אישור שנתן למעבדה מאושרת, או להתלותו לתקופה שיקבע, לאחר שנתן למעבדה המאושרת הזדמנות לטעון את טענותיה, בהתקיים אחד מאלה:






(1) האישור ניתן על יסוד מידע כוזב או שגוי;






(2) חדל להתקיים תנאי מהתנאים למתן האישור;






(3) קיימות נסיבות מיוחדות שבשלהן המעבדה המאושרת אינה ראויה לשמש כמעבדה מאושרת;






(4) עבודת המעבדה המאושרת אינה מבוצעת ברמה מקצועית נאותה.





(ד) המנהל לא יבטל אישור ולא יתלה אותו, לפי הוראות סעיף קטן (ו)(2) או (3), אלא לאחר שדרש מהמעבדה המאושרת לקיים את התנאי או ההוראה שחדלו להתקיים או שהופרו כאמור באותו סעיף קטן, או לתקן את הטעון תיקון, באופן ובתוך המועד שהורה, והוא לא עשה כן; ביטול ההסמכה או התלייתה יכול שייעשו בלא דרישה כאמור אם לא ניתן לקיים את התנאי או ההוראה שחדלו להתקיים או שהופרו או אם מצא המנהל כי יש בהשהיית ביטול או התליית האישור כדי לפגוע בבריאות הציבור.





(ה) דינם של עובדים, מנהלים, נושאי משרה ובודקים במעבדה מאושרת, לעניין תפקידם לפי פרק זה, כדין עובדי המדינה לעניין חיקוקים אלה:






(1) חוק שירות הציבור (מתנות), התש"ם–1979;






(2) חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ"ט–1969;‏






(3) חוק העונשין, לעניין ההוראות הנוגעות לעובדי הציבור."

תודה. אנחנו ניתן לאנשים בזום להעיר. ומשרד הבריאות, אנשי המקצוע ומשרדים אחרים יאספו את ההערות, אם יש הערות ספציפיות של חברי הכנסת לסעיפים הספציפיים, וכך נתקדם סעיף-סעיף. יש לנו בקשות בזום לסעיפים האלה?

לא. לא הספיקו.

לא הספיקו.

- - -

כן.

גם בסעיף הזה וגם בקודם תמרוק הייחוס - - -

רק שנייה. אני מבקש שקט. סליחה, סליחה, אני מבקש שקט.

אלא אם כן פספסתי. אני אשמח אם אפשר להבהיר, תמרוק הייחוס, לפי מה הוא נקבע?

זה התמרוק שמיובא כדין למדינת ישראל והוא יכול להגיע או ברישיון או בנוטיפיקציה.

הבנתי.

יש הגדרה.

כן. יש לנו בקשות בזום לסעיפים האלה?

דקלה, תגידי שם.

ליאור לוי.

ליאור לוי, בבקשה. ליאור לוי. חברים, לא לדבר. אני לא יכול לנהל ישיבה ככה. מי שרוצה לדבר שיצא החוצה. סליחה, שיר, אל תדברו. מי שרוצה לדבר שיצא החוצה. ליאור, בבקשה.

אדוני היושב-ראש, תודה רבה על זכות הדיבור. אבל אני ביקשתי בזום זכות דיבור על רישיון יצרן, סעיף 55א3, כמדומני, ואתם לא שם. אני שומר את זכות הדיבור.

היום קראנו אותו?

לא.

זה היה בעבר, אדוני.

לא ניתן לחזור.

אבל יש תיקונים של משרד הבריאות.

אתה תשלח לנו התייחסות כתובה, ואם יש בדברים יכולת להתייחס ולשלב את ההערה שלך, אנחנו נעשה את זה.

אוקיי. תודה רבה.

ח"כים, התייחסות לסעיפים הספציפיים? בואו נמשיך בהקראה.

עמוד 20.

"מאגר תיקי תמרוק
55א12ו.
(א) המנהל יקים מאגר שבו יישמרו תיקי תמרוק של תמרוקים שיובאו לישראל בהתאם להוראות פקודה זו (בסעיף זה – המאגר).





(ב) המאגר ישמש את המנהל לצורך בדיקת התאמת תמרוק המיובא בייבוא מקביל לפי צו פיקוח או ברישיון ייבוא מקביל לפי סעיף 55ג1(ז) לתמרוק הייחוס, ולא לכל מטרה אחרת.





(ג) נציג אחראי ימסור למנהל את תיק התמרוק או יאפשר למנהל גישה מקוונת לתיק התמרוק, לצורך שמירתו במאגר.





(ד) המנהל ישמור בסוד את המידע בתיק התמרוק, לא יעבירו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש אלא לפי הוראות פקודה זו.





(ה) תיק תמרוק השמור במאגר יישמר בדרך שתבטיח הגנה על סודיות המידע שבתיק התמרוק.";"



אנחנו כבר דיברנו על תיק התמרוק ומה הוא מכיל. זה הסעיף שקובע שיוקם מאגר. חשוב לשאול לכמה זמן המאגר, כלומר, כל תיק במאגר לכמה זמן הוא יישמר וגם מי אמור לבצע את העדכון של התיק. כלומר, משרד הבריאות מקבל גישה או את התיקים. ככל שיש עדכון בתיקים, אתם מצפים שבאופן שוטף יעדכנו את התיק שנמצא אצלכם?

אם במאגר מופקד איזשהו קישור לתיק המוצר, אז לא צריך לעדכן אותו כל פעם, כי ברגע שנכנסים לקישור, אז מופיע תיק המעודכן. כמו תיק תמרוק, גם התיקים שנמצאים בתוך המאגר הם לנצח. זאת אומרת, כמו בחוק באירופה, יבואן שמביא מוצר ועושה נוטיפיקציה בפורטל באינטרנט, הוא מחזיק את התיק, והנוטיפיקציה הזאת היא Forever. זאת אומרת, לא צריך כל פעם לחדש או לתת תוקף לתיק או לנוטיפיקציה. צריך לשנות, לעשות נוטיפיקציה חדשה רק אם עושים שינויים בתיק, בהרכב או במוצר עצמו.

בבקשה. סיימת להקריא?

כן. אם יש הערות על זה.

על זה ספציפי, כן.

ענת רוזה, תציגי את עצמך, בבקשה.

אני ענת רוזה. אני מייצגת את ענף התמרוקים, חטיבת התמרוקים באיגוד לשכות המסחר. הנקודה הזאת של מאגר תיקי תמרוק היא נקודה מאוד מאוד קריטית. אני התחלתי קודם ואמרתי שבעצם שאני עדה לאבולוציה הזאת וכן לנכונות של משרד הבריאות לבוא ולתת ארבעה מסלולי ייבוא לתמרוקים, בעצם שניים נוספים למה שקיים היום. המסלול הנוסף הזה של הנוטיפיקציה שבעצם בא ומציע שאנחנו – מאפשר לנו לעשות נוטיפיקציה לפי בעצם העקרונות של הרגולציה האירופית. בעצם דורש מאיתנו אחד שנציג אחראי פה יחזיק את תיק התמרוק, ושניים – יעלה אותו למאגר.

אני רוצה להתייחס לבעייתיות בזה. תיק תמרוק, בניגוד לתיק מסמכים שאנחנו מגישים היום תחת משטר הרישיונות, מדובר בתיק עב כרס יותר גדול שמורכב מהרבה יותר מידע. אני חושבת שבהיקף, אני לא אגזים אם אני אגיד שהוא פי 100 ביחס למה שהיום נדרש במשטר הרישיונות, בטח בחברות גדולות. כדי להחזיק את תיק התמרוק, זה לא בן אדם אחד שאחראי גם אם יש נציג אחראי – וזו הסיבה שיש איזשהו תאגיד, בעצם קבוצה של אנשים שבעצם מתחזקים את הדבר הזה, כי חלק מתיק המוצר נמצא במפעל, כל מה שקשור ל-GMP, לתנאי האחסון; חלק נמצא במעבדות, כל מה שקשור לבטיחות המוצר; חלק נמצא במקום אחר שזה תיק ראיות לטענות השיווקיות. ולכן מעבר לנקודה שהועלתה בשבוע שעבר – ואני יודעת שהוועדה התייחסה לזה, לעניין של הסודיות של תיק המוצר – תיק מוצר זה מסמך כבד וחיי. והדרישה שנציג אחראי יחזיק אותה פה היא דרישה מאוד, לחלק גדול מהיבואנים, היא לא ישימה לחלוטין, כי היצרנים פשוט בחו"ל לא יסכימו לשתף אותה אפריורית ולעשות לה upload, זו גם דרישה שלא קיימת בשום מדינה אחרת. והדבר השני הוא שלחברות שזה כן יהיה ישים, המשמעות תהיה הכבדה משמעותית בנטל הרגולטורי בהשוואה למה שקורה היום.

בואו נשמע את ההבהרות להערה לך.

אני רק רוצה להשלים עוד משפט.

כן.

אתייחס פשוט למה שרינת אמרה בהקשר הזה שעושים upload ולשים לינק, קישור, לתיק מוצר. זה לא עובד ככה. אני באמת באתי בתור מי שחיה את השטח ובעולם המקצועי ומה האופרציה של זה. אין לי אפילו לינק. יש עניין של הרשאות, וזה לא עניין שאנחנו מקבלים לינק ועושים Upload. זה לא עובד ככה.

בואו נשמע. אני רוצה לשמוע את ההבהרות. החוק הזה לא אמור לייצר הכבדות. הקלות. אז את מתארת תהליך שזו לא הייתה כוונה.

נכון, נכון. ואם אני אוכל להשלים את זה, ברור לי שזאת לא הייתה הכוונה. עכשיו, חלק מהעניין שניכר פה באבולוציה הוא ההבנה שייקח זמן גם לתעשייה וגם לרגולטור להיערך לזה.

אני רוצה לשמוע את ההבהרות, ברשותך, גברתי.

אוקיי.

כן.

טוב.

אם אתם יכולים, בשפה פשוטה. לא באיזה דיאלוג ביניכם, GMP וכאלה. פשוט שפה פשוטה. מה היה נדרש עד היום ואם זה מקל או מחמיר.

אוקיי. המסלול של היום הוא מסלול מתוקף צו פיקוח משנת 1973. הוא המסלול הכי מכביד, מכיוון שהיבואן צריך להגיש מסמכים למשרד הבריאות. משרד הבריאות בודק לפי הקצב שלו, ולפי התור שבו הבקשות מגיעות אלינו. יש פיקים של זמן תגובה. זו יוצאת לחופשת לידה. זה יוצא למילואים. יש לנו הרבה תנודות בזמן התגובה שלנו. אנחנו יכולים על פי צו הפיקוח לבקש כל מסמך שאנחנו רואים לנכון, לצורך הנפקת הרישיון ולבדיקת התיק במלואו.

זה המצב עד היום.

וזה המצב היום, והוא המצב הכי מכביד.

וכמה זמן בממוצע המתינו לאישור כזה מכם עד היום?

אז היו תקופות שהמתינו חצי שנה, והיו תקופות שהמתינו חודש.

אוקיי. תודה על הכנות.

עכשיו, לגבי יצרנים באירופה – אז אנחנו נפגשנו עם יצרנים באירופה. יש להם אכן קושי לתת את תיק המוצר הסודי ליבואן במדינה אחרת. אבל אין להם קושי לתת תיק מוצר לנציג אחראי שהם חותמים מולו על הסכם של סודיות. הבעיה היא עם היבואן שהם לא תמיד רוצים שיהיה שותף לסוד המסחרי שלהם.

אצל מי עובד הנציג האחראי?

הנציג האחראי ממונה על ידי יצרן או על ידי יבואן. יצרן בארצות הברית שרוצה לשווק מוצר באירופה ממנה נציג אחראי באירופה.

מי משלם לו משכורת?

או היצרן או היבואן. זה לא משנה.

זה ביניהם?

זה לא משנה.

אני שואל לפי חובת הנאמנות שלו. למי הוא נאמן – ליבואן או ליצרן?

בדרך כלל, ליצרן. אבל הרגולטור האירופאי לא מתערב בהסכמים האלו.

ולאיש הזה יש את הסודות?

לאיש הזה יש את הסודות, והוא מחזיק באחריות כלפי הרגולטור באירופה. עכשיו, אין לנו בעיה שגם פה ימונה נציג אחראי, והיצרנים ייתנו לנציג האחראי את ההרשאה לתיק המוצר.

רגע, בואי תעצרי פה רגע. ענת, יש לך כזה דבר נציג אחראי בעשייה שלך?

בישראל או באירופה?

במה שאת עושה, יש לך את הפונקציה הזאת היום?

כיום, לפי השיטה שנהוגה בישראל, אין עדיין נציג אחראי.

אין.

אז הרעיון יהיה שבאמת יהיה נציג אחראי. לצורך העניין, כאשר קיים נציג אחראי – אני עושה שנייה זום אאוט כדי להסביר בשפה פשוטה.

מה שאני הבנתי בשפה פשוטה הוא שכל המסמכים שאת אמרת שקשה יהיה לקבל, נציג האחראי יקבל בקלות מהיצרן.

שנייה, קיים נציג אחראי באירופה שמחזיק בכל המידע הזה. חלק מחברות, אוקיי? שיש להן נוכחות, נציגות מקומית, יש להן אפשרות לקבל את זה.

אבל אני חושב שבחוק הם לא דרשו שהנציג האחראי יהיה בארץ, נכון?

הם דרשו שיהיה בארץ.

כן. כן.

לא. מה?

אבל למה? מה הסיבה?

שיהיה בארץ?

משפטית.

שנציג האחראי יהיה בארץ?

משפטית.

אוקיי.

את משרד המשפטים?

מה? לא. היועצים המשפטיים.

אני לא מבין את זה.

חברים, סימון.

איך אפשר יהיה לנקוט – אם נציג האחראי לא מבצע את הפעולות שלו או מבצע עבירה, איך אפשר יהיה לפעול נגדו אם הוא נמצא באירופה?

אכיפה מולו. נציג אחראי צריך להיות בארץ. הלאה, בואו נמשיך.

אני רוצה גם להתייחס לכמה נקודות.

לא. אני לא רוצה. אני רוצה הבהרה. עדיין לא קיבלתי הבהרה למה שענת אמרה. אנחנו רוצים בסבך הזה להבין. אני רוצה תשובות ישירות לדאגות שלה.

אוקיי. לגבי הסעיף השני, היא אומרת שלא קיימת בשום מדינה דרישה שיהיה נציג אחראי עם תיק שהוא מחוץ לאירופה. אז אנחנו בהמלצת משרד ראש הממשלה, יצרנו קשר עם בריטניה שעשתה חקיקה חדשה בעת שהיא יצאה מאיחוד האירופי, ועשתה את ה-Brexit, וגם בבריטניה מבקשים נציג אחראי על אדמת בריטניה ותיק מוצר על אדמת בריטניה. אז זאת המדינה שגם דורשת את מה שאנחנו דורשים.

לגבי הדבר השלישי שענת ציינה – המאגר הוקם לצורך ייבוא מקביל בלבד. זאת לא דרישה, זה לא משהו שנחוץ לנו לצורך נוטיפיקציה שעושים יבואנים ורוצים לבוא במסלול באמת נוטיפיקציה, והשאיפה שלנו הייתה לפתוח את השוק באמצעות הנוטיפיקציה. המאגר הזה, הדרישה להפקיד את התיק גם במאגר, זה רק לצורך ייבוא מקביל, לא לצורך שום דבר אחר. אם אתה נותן ליבואן לעשות נוטיפיקציה, אנחנו יכולים לקבוע איתו ולבוא לבדוק את התיק. אנחנו לא צריכים בשביל זה מאגר. אנחנו צריכים מאגר רק לצורך הייבוא המקביל.

אני רוצה להוסיף, אדוני.

רגע, היועץ המשפטי. כן, ענת.

אתה שאלת שאלה נכונה קודם, מי הנציג האחראי ומי משלם לו ומי נושא נטל שלו. לצורך העניין, אם המשמעות היא שעכשיו – אנחנו לא חולקים, אגב, על עניין הנציג האחראי והרישום שלו בארץ. אנחנו חולקים אחד על מה תחום האחריות שלו ועל העובדה שאנחנו צריכים להחזיק פה תיק מוצר שהוא הרבה הרבה יותר מקיף בשביל – זאת אומרת, היבואן הרשמי רשאי לבחור במסלול הנוטיפיקציה. אם הוא עושה נוטיפיקציה, הוא נדרש להעלות את התיק למאגר התמרוקים הזה כדי לאפשר ייבוא מקביל. אני אומרת פה שככל ששני המסלולים הקיימים של רישום בתהליך הנוכחי ובנוטיפיקציה, שניהם יהיו פתוחים, יבואנים – או כי זה לא יהיה ישים בשבילם או כי זה לא יהיה כדאי – לא ילכו למסלול הזה. הם ימשיכו במשטר הנוכחי.

קודם כול, המשטר הנוכחי, מי שהוא טוב, הוא טוב.

נכון.

אנחנו רוצים לספק אלטרנטיבה למי שאין יכולת ייבוא ישירות מהיצרן.

אז הינה, עוד פעם חוזרים שהכול טוב. אני הייתי רוצה לשמוע ממשרד הכלכלה כמה יבואנים מקבילים באמת יש במדינת ישראל. מספר 14 נשמע מדהים.

אני אשמח להציג את הנתונים.

אתה רוצה גם שמות? גם יש לנו שמות.

אנחנו העברנו את כל הנתונים למשרד הכלכלה.

יש פה משרד הכלכלה אבל.

14, ספרנו.

בואו נשמע אותו. אפשר לשמוע אותו?

הם המאשרים. סימון, הם המאשרים.

אז בואו נשמע אותו.

לא, אבל המספרים אצלנו, כבוד היושב-ראש.

כן.

ובאמת משרד הבריאות נתן לנו את רשימת היבואנים.

אז הוא נתן לכם. אז יפה.

אז מה המספר?

היקף הייבוא המקביל 2018–2020 נע בין 45 מיליון ל-50 מיליון שקל, שזה 2.4% מסך הייבוא בתחום התמרוק.

כן. וכמה יבואנים הוא רוצה לדעת יש.

יש 14, מתוכם כחמישה, כולל גדולים, שזה מעל מיליון דולר.

אוקיי. זה לא כזה הרבה כסף.

2.4% מכלל הייבוא?

מכלל הייבוא. זה שיעור שנחשב מאוד נמוך אם משווים את התחומים.

כן.

2.4% מכלל הייבוא.

אבל מה זה קידם אותנו בחוק הזה, סימון? אני אומר לך שאנחנו על זמן שאול. אני אומר לך עוד שעתיים, אם אני לא התקדמתי עם החוק הזה, אני מוציא אותו.

אני מבין. אבל רק לשים על השולחן שבמדינת אין ייבוא מקביל.

אני מודיע פה עכשיו גם לכנסת - - -

2.4% זה לא ייבוא.

סימון, אני מודיע פה גם לכנסת וגם לחברי הקואליציה שאם בשעתיים האלה לא מתקדמים - -

שאני אשם.

לא. - - אם לא מתקדמים עם הקראת החוק, אין, אני מוציא את החוק הזה.

לא. רק חברת הכנסת - -

לא. אני מוציא אותו.

- - היא לא הייתה פה, רק להגיד לה.

אני מוציא את החוק הזה מרפורמת הייבוא.

מיכאל, רק להגיד לה שהיום 2.4% מכלל הייבוא הוא ייבוא מקביל.

אם הוא לא מקובל על הקואליציה – סימון.

אני שותק.

לא, אתה לא חייב לשתוק. אבל אם החוק הזה לא מקובל - - -

חברי הכנסת כאן הם לא חותמת גומי.

סליחה, מיכל.

ומותר לנו לדבר. חובתנו לשאול שאלות, חובתם לתת תשובות.

אני מבקש ממך. אני קורא אותך קריאה ראשונה. אני קורא אותך קריאה ראשונה, תשמעי אותי עד הסוף.

מה זה?

אם הקואליציה רוצה לפתוח הכול מחדש בוועדה ולא מקבלת את ההסכמות שבוצעו בין המשרדים, זה לא יקרה פה. אנחנו פשוט נוציא את הפרק הזה. מי שרוצה לדון בכל מחדש, שלא יעשה את זה פה. שיוציא את זה מחוק ההסדרים לחלוטין. החוק הזה לא יהיה פה. החוק הזה הוא הסכמות של משרדי ממשלה והסכמות של הקואליציה. תיקון קטן פה, תיקון קטן שם. הטלת ספק בכל החוק, בקשה להוציא מחוק ההסדרים - - -

- - - דרמטי.

אני קורא אותך פעם שנייה לסדר. זו הבהרה, שתדעו לפרוטוקול. אם לא נתקדם בעבודה השחורה של הקראה והערות, אני מוציא את הפרק הזה מחוק ההסדרים.

נחמן אש, מנכ"ל משרד הבריאות, בבקשה. מנכ"ל משרד הבריאות, אתה איתנו? הוא לא איתנו. בואו נמשיך בהקראה. בהמשך ניתן לו, בבקשה.

אפשר רק להשלים את המשפט?

לא. אי-אפשר.

של מה האלטרנטיבה שאנחנו מציעים.

לא. אי-אפשר.

אוקיי.

קיבלת הרבה זמן מסך פה מכל אנשי המקצוע האפשריים. אז המידתיות מחייבת.

אני מסכימה.

אז חכי, רגע.

- - - לא רוצים לפסול את זה.

ענת, חכי.

בסדר.

זה שאת יושבת פה ולא שם לא נותן לך זכויות יתר להעיר על כל דבר.

הבנתי.

בבקשה.

אנחנו בעמוד 20, פסקה 10.

"(10) לפני סעיף 55א13 יבוא:

שונות";

(12) בסעיף 55א13 –


(א) בסעיף קטן (ב)(2)(א), ברישה, במקום "על האמצעים שנקט לפי פסקה (1), ואם" יבוא "אם";


(א1) בסעיף קטן (ב), אחרי פסקה (3) יבוא:



"(4) יתעד אצלו את האמצעים והפעולות שנקט לפי פסקאות (1) ו-(3), וישמור את התיעוד לתקופה של עשר שנים לפחות ממועד שנקט את האמצעי או הפעולה כאמור."


(ב) בסעיף קטן (ד), במקום "רשאי הוא לפעול" יבוא "רשאי הוא להורות לעוסק בתמרוקים לנקוט אמצעים לפי סעיף קטן (ב)(1), או להורות לעוסק בתמרוקים הוראות בדבר תיקון ליקויים בתמרוק המזיק, אם מצא כי קיים בתמרוק פגם הניתן לתיקון באופן שאינו מסכן את בריאות הציבור, וכן רשאי הוא לפעול";"



אני חייבת להעיר, זה תיקון שהוספנו. במהלך הדיונים ביקשו בוועדה להוסיף שבמקום רישיון כללי לעסוק בתמרוקים, שיהיה מרשם עוסקים בתמרוקים. זה היה בדיון הראשון. ישבנו והכנו איזשהו נוסח. ויש הרבה תיקונים נגררים בעקבות אותו שינוי, שאחד מהם זה מה מופיע בפניכם בפסקה (12א), שאנחנו מוסיפים זכות השגה על החלטה של מנהל לתת רישיון או לרשום במרשם. אז אני אקריא את זה, וכמובן שאנחנו נחזור לנושא של המרשם כשנחזור לנושאים הפתוחים.

"(12א) בסעיף 55ב1 -


(א) בפסקה (1) במקום "לפי סעיף 55א1" יבוא "לפי סעיף 55א1(א4)"


(ב) בפסקה (2) במקום "הגבלת רישיון תמרוקים" יבוא "הגבלת רישום במרשם העוסקים בתמרוקים" ובמקום "סעיף 55א3" יבוא" – הסעיף המתאים שימוספר;


(ג) בכל מקום, במקום "אישור נציג אחראי" יבוא "רישום נציג אחראי";"



גם זה בעקבות שינוי שבמקום לבקש לרישום אנחנו עושים איזשהו רישום של נציג אחראי בלי אישור.

"(13) בסעיף 55ג1 –


(א) אחרי סעיף קטן (א) יבוא:



"(א1) על אף האמור בסעיף קטן (א), שר הבריאות רשאי להתיר ייבוא תמרוקים ממדינות שאינן מוכרות ורשאי הוא לקבוע כי יידרש רישיון לייבואם ולשיווקם ואת התנאים למתן רישיון כאמור, והכל באישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת; הוראות לפי סעיף קטן זה יקבעו בשים לב לכללים, להוראות ולהוראות המינהל שחלו לעניין זה לפי צו הפיקוח, ערב יום התחילה של חוק זה, כהגדרתו בחוק התכנית הכלכלית."



לבקשת הוועדה הוספנו הסמכה מפורטת לקבוע תקנות לעניין ייבוא במסלול שקיים היום לפי צו הפיקוח, שכאמור צו הפיקוח יעמוד בתוקפו לכמה שנים. כרגע כתוב: שנתיים. הוועדה ביקשה ארבע שנים, ולאחריו אמורות תקנות להחליף אותו. זה סעיף הסמכה והתקנות האלה ייקבעו בשים לב להורות הצו שעמד בתוקפו היום.


"(ב) בסעיף קטן (ו), במקום "סעיפים קטנים (ג)" יבוא "סעיפים קטנים (א) ו-(ג)";


(ג) אחרי סעיף קטן (ו) יבוא:



"(ו1) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי יבואן לייבא תמרוק לישראל אף אם אין לו תעודת שיווק חופשי של התמרוק המיובא על ידו, ובלבד שיש לו –




(1) חשבונית מכירה לקמעונאי אירופי או מקמעונאי אירופי או תעודת משלוח לקמעונאי אירופי או מסמך אחר שיקבע השר; וכן –




(2) הצהרה של יבואן התמרוק כי התמרוק המיובא על ידו זהה לתמרוק שאליו מתייחס המסמך שצורף להצהרתו לפי פסקה (1).



(ו2) על אף האמור בסעיף קטן (א), יבואן המייבא תמרוק שיוצר בעבורו תחת שמו או סימנו המסחרי, רשאי לייבא תמרוק אף אם אין לו תעודת שיווק חופשי, אם יש לו הצהרה החתומה בידי יצרן התמרוק ובידי הרשות המוסמכת לכך במדינה מוכרת, שלפיה התמרוק מיוצר באותו הרכב, איכות ותנאים הנדרשים לפי התקן המנוי בתוספת הרביעית א' ומשווק במדינה מוכרת תחת שם או סימן מסחרי אחר.";"



אנחנו נמצאים פה בפרק של הוראות הייבוא הרגיל, לא הייבוא המקביל, ואלה המסמכים שאפשר להביא. כעיקרון, נדרש תעודת Free Sale בייבוא כזה. יש מסמכים שאפשר להביא גם אם זה לא Free Sale. ויש סעיף ספציפי על המותג הפרטי, אדוני, זה מה שהקראתי, שגם אפילו לא Free Sale, ולא את המסמכים שמראים קשר, אלא הצהרה חתומה על ידי היצרן שרשות מוסמכת באותה מדינה שייצרה, גם אם זו מדינה מוכרת, צריכה לחתום לו על זה.

אתה רוצה לחזור להערות או להמשיך להקריא?

כן. בואי תעשי עוד איזה שני סעיפים, ואז הערות.

"(14) אחרי סעיף 55ז יבוא:

"הנגשת מידע בדבר רכיבי תמרוק
55ז1.
יצרן או יבואן של תמרוק יבטיח כי מידע בדבר שמות הרכיבים, כמות הרכיב לגבי רכיב שהוא חומר מסוכן, וכן מידע קיים לגבי אזהרות ותופעות לוואי של התמרוק, ולגבי חומר בישום – גם שם החומר, מספר הקוד ומידע בדבר זהות הספק, יהיה נגיש בקלות לציבור באמצעים נאותים, כמפורט בהוראות שיקבע השר בשים לב להוראות דרישות חוקיות הייבוא של האיחוד האירופי בעניין זה.";"



אני מציעה שנפסיק. אנחנו כבר מגיעים לסעיפי העונשין עוד מעט.

אוקיי. בזום, הערות? מנכ"ל משרד הבריאות איתנו?

אני מבינה שהוא שומע אותנו, אבל משום מה הוא לא יכול לדבר. הוא אמר לי כרגע שהוא יסמס לי במידה שהוא ירצה לדבר ולהתבטא. אבל הוא שומע את כל הדיון. הוא מודה על האפשרות.

בסדר. גולן אלבז, סמנכ"ל פיתוח ביוטיקייר. בבקשה, גולן.

בוקר טוב. שמי גולן אלבז, מנכ"ל ביוטיקייר. לצידי אחי אלון, שהוא סמנכ"ל הפיתוח. הסעיף שהיא כרגע הקריאה וגם הסתבכה רותי – וההסתבכות שלה כנראה לא בכדי – הסעיף הזה מהווה חסם ייבוא מוחלט לכל ייבוא של מותג פרטי ממדינה לא מוכרת. הדרישה להשיג אישור ממדינה מוכרת כאשר אני מייבא מדינה אחרת לגמרי היא דרישה שאינה לה שום ייתכנות מעשית.

גולן, אתה יבואן מקביל?

אני יבואן של מותג פרטי. אנחנו רשת חנויות.

אתה עכשיו יבואן של מותג פרטי, חלים עליך כללים מסוימים.

בדיוק. נכון.

והסעיף הזה מחמיר את מצבך?

לא רק שמחמיר את מצבי. הסעיף הזה סוגר לי את הביזנס. נקודה.

אוקיי.

יש פה דרישה שהיא אות מתה; היא לא ניתנת ליישום.

הבנתי. הבנתי. גולן, חכה. מה התשובה לשאלה שלו?

אז קודם כול, אנחנו מזכירים שהמסלול נשאר.

המסלול הקיים נשאר? מה זה אומר המסלול הקיים? הוא יכול לפעול כפי שהוא פועל עד היום?

נכון.

ולא יחולו עליו דינים חדשים?

נכון.

לכמה זמן הוא יכול?

לכמה זמן?

לכמה זמן?

אנחנו אמרנו לפחות לשניים, הוועדה ביקשה לפחות לארבע שנים.

ארבע. זה יהיה ארבע. אבל מה קורה אחרי ארבע שנים?

לאחר ארבע שנים או התקופה שהוועדה תקבע, ייקבעו תקנות, לא יהיה ניתן גם לבטל את הצו בלי שהותקנו תקנות כאלה.

ולמה צריך להחמיר את מצבו אחרי ארבע שנים?

אנחנו רוצים להגיד שאנחנו לא מחמירים. אני רוצה רק להסביר אולי מה זה מותג פרטי ולהסביר את הדרישה שלנו. מותג פרטי הזה מוצר שנמכר עכשיו בחו"ל והוא רוצה להביא אותו לארץ ולשים עליו את השם שלו.

כן.

אוקיי? אנחנו נגדיר באירופה ביוטיקייר ייחשבו יצרן, אבל פה בארץ הם לא רצו להיחשב יצרנים. הם ביקשו להיחשב יבואנים.

ביקשתם להיחשב יבואנים, גולן?

זו דרישה הזויה.

בסדר. אבל רגע. גולן, גולן, בוא, אתה יודע, כדי לעצור את הוויכוחים. יש לך ארבע שנים איתנו וגם בשנים האלה לא יוכלו לתקן תקנה שתפגע בך בלי שזה יבוא לוועדה הזאת. אתה מבין?

תראה, קודם כול, יש פה הכבדה ויש פה החמרה שאני לא מבין למה.

לא. אבל כרגע אתה יכול לפעול כמו שאתה פועל, גם בעתיד.

אבל יש פה שתי בעיות. קודם כול, ברגע שאתה נותן לי אופק של ארבע שנים, מה אני עושה, מה עושה אחרי ארבע שנים?

לא. זה לא אומר שהתקנות העתידיות יפגעו בך.

אבל אם הפקודה עוברת כפי שהיא כרגע, היא מכילה דרישה שהיא לא ניתנת ליישום. אתם תעבירו חקיקה.

בגלל שהוא מקבל מעמד של יצרן?

לא.

לא, לא. לא קשור. כרגע הפקודה כפי שהיא רשומה - - -

מה? יבואן?

יבואן.

ואם הוא ירצה להיות יצרן?

אז אני אסביר.

איך אני יכול להיות יצרן?

הוא לא רוצה.

רגע, רגע. אנחנו מנסים לחשוב בשבילך, גולן, איך אנחנו לא פוגעים בך.

הוא רוצה להיות יצרן?

הוא עוד לא החליט מה הוא רוצה להיות.

אז אני יכולה - - -

אבל הוא לא רוצה שיחולו עליו כללים שפוגעים בו. זה כל מה שהוא רוצה.

באירופה הוא יצרן.

זה לא נכון. זה לא נכון. הטענה הזו עולה וחוזרת ונשנית והיא שגויה מיסודה. באירופה היבואן הוא יבואן, נקודה.

גולן, עזוב אותך עכשיו. אני לא רוצה וכחנות בשולחן הזה.

זה לא וכחנות. אני אוכל להסביר גם, אדוני היושב-ראש.

אני אומר עוד פעם, היום אתה יכול לפעול ויש לך ארבע שנים ואתה אומר: גם ארבע השנים האלה מדאיגות אותי, מה יהיה אחר כך.

נכון.

ואני שואל מה חל עליו אחרי ארבע שנים?

כבוד היושב-ראש, רק זה. גם כשכולם ירוצו קדימה מהר, אני אהיה עם היד קשורה מאחורה. כי אני יכול להיות רק במסלול הנוכחי. אני לא יכול להיות במסלול החלופי. ולמה? אין שום סיבה.

למה הוא יכול להיות במסלול החלופי?

אני לא יודעת למה הוא אומר שהוא לא יכול.

אז אני אסביר למה.

רגע, תן לה להבהיר. חכה רגע.

היום אתה גם נדרש לספק הצהרה. במידה שאין לך יכולת להביא דוגמה שמוכיחה לנו שהמוצר נמכר בחו"ל, היום אתה נדרש לספק את ההצהרה הזאת.

במדינת המקור, נכון. במדינת המקור, זה מה שאני רוצה שיהיה.

רגע. כל מסלול הנוטיפיקציה כולו, לא רק בהקשר של מותג פרטי, מתייחס למדינות מוכרות וכל ההקלה היא למדינות אירופה, כפי שמסלול של הייבוא הוגדר על פי האוצר. אז זה שהוא עכשיו רוצה לייצר בסין ולא מקבל את ההקלות, זה לא הרפורמה הזאת.

סליחה, מה זה הוגדר על ידי האוצר? אני לא מבינה. את מדברת על הצעת החוק הממשלתית?

הרפורמה.

רפורמת הייבוא מאירופה.

הממשלתית? מה זה הוגדר על ידי האוצר?

לא. אבל האוצר, ההגדרה שלכם באוצר.

חברים.

לאוצר אין בעיה שלא יהיה שיווק לאירופה - - -

הרפורמה הבסיסית שמדברים עליה היא על מוצרים שמשווקים באירופה ומגיעים מאירופה. וזאת הכוונה.

רגע, שנייה. שנייה. הרפורמה מתייחסת לאימוץ התקן האירופאי.

נכון. ולא לשיווק באירופה. נכון.

הוא מייצר בסין. איפה הוא מייצר? איפה אתה מייצר, אלבז?

בסין, בטורקיה, בקוריאה.

טורקיה זה אירופה?

טורקיה זה לא אירופה.

לא נחשב. אז למה בעצם אתה נסער? אתה ממשיך בתהליכים שלא קשורים לאירופה.

אני אגיד לך. קודם כול, עסק צריך אופק. אני לא יכול לנהל עסק כאשר אין לי אופק להסתכל קדימה. גם ארבע שנים זה לא מספיק. אני צריך לדעת שאני יכול להמשיך לעבוד. אם הפקודה הזאת עוברת, יש מצב שמוצרים שאני היום מוכר, מכרתי אותם עשרות שנים בבטחה, אני לא יכול להמשיך למכור אותם.

מה התשובה שלכם לדאגה שלו, חברים?

קודם כול, אנחנו מדברים שוב על המסלול הקיים שיימשך ארבע שנים.

זה לא מספיק.

ואנחנו - - - במהלך התקופה הזאת. שנית, אנחנו מבחינתנו – המותג הפרטי רוצה להיות בשני עולמות. אנחנו נצטרך באיזה עולם הוא פועל ולפי זה. להבנתי, ויכול להיות שאני טועה ויתקנו אותי החברים אם אני טועה, לפי החקיקה האירופית או הדירקטיבה האירופית לגבי מוצרי קוסמטיקה, הפעילות כמו שלו צריכה להיחשב כפעילות של יצרן.

אני יכול להעיר על זה?

חכה.

אתה יודע מה, היושב-ראש? אנחנו מוכנים לשבת ולבדוק איתו כנציג של המותגים הפרטיים ולתת תשובה בישיבה הבאה.

כן. רק שאנחנו כבר כמעט באפס חמצן על החוק הזה, וכל סעיף פתוח לא מציל אותנו. אז מצד אחד, אני חצי רגוע שהוא לא נפגע מיידית, אבל אני גם לא רוצה שהוא ייפגע אחרי ארבע שנים.

נכון.

אז אנחנו כבר אומרים לכם שזה לא שנתיים, שזה יהיה ארבע שנים, שלאנשים יהיה זמן היערכות. אבל אם תשבו איתו ותנסו ללמוד את המיוחדות של מותג פרטי ואילו השלכות יש לחוק הזה שלכאורה לא קשור אליו, כי הוא מביא מסין ולא מאירופה. אבל עדיין אני רוצה שתשבו ותראו שלא עזרנו לקבוצה אחת והכבדנו על קבוצה אחרת.

בסדר. אנחנו נעשה את זה עד לישיבה הבאה.

אז תשבו איתו ממש ביום, יומיים הקרובים.

לישיבה הבאה ביום ראשון אנחנו נבוא עם תשובות.

ביום, יומיים הקרובים תעשו משימה כזאת. אנחנו ממשיכים בהקראה, בבקשה.

אפשר רק להוסיף על החומרים?

כן. ענת, בבקשה.

אני אשמח גם אם אוכל לקבל הבהרה לגבי הסעיף הנגשת מידע בדבר רכיבי התמרוק. לא כל כך ברור לנו מה ההגדרה, לפי איזו הגדרה זה חומר מסוכן כאן. והיינו שמחים אם אפשר היה לקבל הבהרה מה המשמעות – כאילו, הנגשת המידע היא לציבור? למשרד הבריאות? אנחנו מנסים להבין למי זה מיועד.

"מידע קיים לגבי האזהרות", שוב, תלוי למי זה מיועד. האזהרות מחויבות על פי חוק. גם היום יש אזהרות על התווית, אם צריך להימנע ממגע בעיניים זה שם. אז השאלה היא על אילו אזהרות מדובר. אותו דבר "מידע קיים על תופעות לוואי". אלה חומרי בישום. יש פה דרישה לשם החומר, מספר קוד, ומידע בדבר זהות הספק. כל הנתונים האלה הם נתונים סודיים. גם היום כשאנחנו מגישים תיק לרישום ויש חומרי בושם, אין את הפירוט הזה.

אז היינו שמחים לקבל הבהרה לגבי הסעיף, למי מונגש המידע ומה ההגדרות האלה.

בבקשה.

טוב. הסעיף הזה מועתק מילה במילה מהרגולציה האירופית, כמו שאת מכירה אותה היטב, סעיף 21. את יכולה להסתכל. זה תרגום מדויק מאנגלית לעברית. מדובר כאן על אנשים שסובלים מרגישויות מיוחדות או ממחלות כרוניות וצריכים מידע ספציפי. הם פונים לנציג האחראי, זה לא קשור למשרד הבריאות. הנציג האחראי והחברות, היבואנים, חייבים להנגיש מידע לאזרח כשמבקש את המידע הזה, מידע ספציפי. לא צריך לפרסם את זה בישראל היום בתפוצה של כל עם ישראל.

ברור. תודה.

זה בסדר, התשובות?

ברור. תודה.

יופי. ממשיכים בהקראה.

רק במשפט.

היועץ המשפטי וגם נציג רשות התחרות שלא נתתי לך קודם. היועץ המשפטי, בבקשה.

אדוני, דיברת על נושאים פתוחים. אז יש נושא שאפשר לסגור אותו. ההצעה שהרשות להסמכת מעבדות תכיר במעבדות היא לא אפשרית מבחינה משפטית.

לא אפשרית. אז ממשיכים במסלול החוקי כפי שניסחתם בחוק. כן, רשות התחרות, הייתה לך הערה.

כן. ביחס למידת התחרות מהייבוא המקביל, כמו שכבר גם אנואר ציין בנתונים, הייבוא המקביל הוא זניח ולא מצליח להגיע בצורה סדירה. ויכולים להיות גם 50 יבואנים מקבילים, אבל זה לא הכמות, זה האיכות. וחסמים בפני הייבוא המקביל לא יאפשרו, מסמכים מהיצרן, לא יאפשרו לייבוא המקביל להתקיים. אגב, אני ציינתי בדיון הקודם שיש חשיבות גם בלאפשר ייבוא מקביל לא רק למי שיש לו קשר עם היצרן, כי הרבה פעמים הייבוא המקביל מסתמך על רכישה מסיטונאי. וליבואן הרשמי, ליצרן קל מאוד לנתק את הקשר של יבואן מקביל ברגע שהוא מזהה את המפיץ המקומי, אם זה מפיץ שנמצא איתו בקשר, שממנו הגיע הייבוא המקביל, הוא עוצר את הדרך הזאת. ולכן יש חשיבות גם שהייבוא המקביל יוכל להגיע גם מסיטונאי. זהו.

תודה. אנחנו ממשיכים בהקראה.

פסקה (15) בעמוד 22. אנחנו עכשיו עושים תיקונים בסעיפים העונשיים ובסעיפי עיצומים הכספיים שממילא קיימים כבר בפקודה מכוח התיקון שנעשה בשנת 2016. אני רק מעירה כמובן שתמיד הסעיפים הם תמונת ראי של הסעיפים הנורמטיביים שנותנים את ההוראה. ולכן ככל שייעשו שינויים זה יחייב גם שינויים פה. גם פה יש כבר שינויים שהם בעקבות השינוי במקום "רישיון" שזה יהיה "מרשם העוסקים בתמרוקים". אני מקריאה.


"(א) בסעיף קטן (א) –



(1) בפסקה (6א), במקום "בעל רישיון תמרוקים" יבוא "מי שרשום במרשם העוסקים בתמרוקים" ובמקום "בבקשה לקבלת רישיון תמרוקים" יבוא "בבקשה לרישום במרשם העוסקים בתמרוקים" ובמקום "סעיף 55א2" יבוא "סעיף 55א" – שוב, אנחנו נמספר אותו בהמשך;



(2) בפסקה (6ב), במקום "סעיף 55א10" יבוא "55א10(א)";



(3) בפסקה (6ג), במקום "בעל רישיון תמרוקים" יבוא "מי שרשום במרשם העוסקים בתמרוקים";



(4) אחרי פסקה (6ג) יבוא:




"(6ד) מפיץ תמרוקים שהפיץ תמרוק בלי שהתקיימו התנאים האמורים בסעיף 55א12א(א), בניגוד להוראות אותו סעיף;";


(ב) בסעיף קטן (ב) –



(2) במקום פסקה (26א) יבוא:




"(26א1) מי שייצר, ייבא, ייצא, עסק באחסון סיטונאי של תמרוק או הפיצו בלי שנרשם במרשם העוסקים בתמרוקים, בניגוד להוראות לפי סעיף 55א1א(א);";"



פה גם ככל שיהיו גם רישיון וגם מרשם, אנחנו נוסיף גם את הסעיף לגבי הרישיון. אנחנו נבהיר את זה בהמשך.


"
(3) אחרי פסקה (26ב) יבוא:




"(26ב1) יצרן או יבואן של תמרוק ששיווק תמרוק בישראל בלי שהיה בידי הנציג האחראי של התמרוק תיק תמרוק, בניגוד להוראות סעיפים קטנים 55א10(ב)(1)–(5);""



אני רק מבהירה את התיקון שעכשיו הקראתי. העבירה הפלילית תהיה על החזקת תיק תמרוק במסמכים שמפורטים ב-(1)–(5), שאלה מסמכים שדובר עליהם לגבי האריזה ושיטת ייצור וכו'. לגבי העניין של ניסויים בבעלי חיים, בגלל שלבקשת הוועדה הוספנו גם אפשרות לדווח לפי ההוראות הדין אירופי ויש בעיה להפליל על ההוראות שהן לא בתוך הדין הישראלי, אז את אותה פסקה הוצאנו מהפללה פה בסעיף הזה.

"
(4) בפסקה (26ד), במקום "בעל רישיון תמרוקים" יבוא "מי שרשום במרשם העוסקים בתמרוקים";



(5) אחרי פסקה (26ד) יבוא:




"(26ד1) מי שייחס לתמרוק סגולה של ריפוי הגוף או אחד מאיבריו או מערכותיו או של מניעת מחלה, ריפוי שלה, הקלה או סיוע בהתמודדות עימה או עם תסמיניה, בניגוד להוראות סעיף 55א12ב;




(26ד2) יבואן שלא שמר אצל הנציג האחראי את כל המסמכים והפרטים שהוגשו למעבדה המאושרת לשם קבלת אישור התאמה" – ואני מוסיפה, וגם את אישור ההתאמה הוא לא שמר – "בניגוד להוראות סעיף 55א12ד(ד).";"

מה זה אישור ההתאמה?

כשמעבדה בודקת תמרוק ייחוס לתמרוק בייבוא מקביל, היא נותנת לו אישור שהתמרוקים זהים.

בגלל שאתה לא מצליח לקבל מהיצרן את האישור שזה מוצר אורגינל, ככה הוא מונע ייבוא מקביל, אז יש בדיקת התאמה בין מוצר, בין הייחוס המקורי שיובא כדין לבין שיובא בייבוא מקביל.

אוקיי.

אז פה העבירה היא על אי שמירת המסמכים ועל אישור ההתאמה.


"
(6) בפסקה (27), במקום "שהתקין שר הבריאות לפי סעיף 55ב" יבוא "המנויות בחלק א' לתוספת רביעית ג'";"



היא עדיין ריקה, תוספת רביעית ג'. אני מפנה למשרד הבריאות. כאילו, אין שם כרגע הוראות. רוצים לבדוק ולחזור אליי?

כן, כן. סליחה, אני מתנצלת. אין שם כרגע הוראות, אבל יש לנו סמכות לתקן את התוספת ולהוסיף הוראות באישור הוועדה.

"
(7) בפסקה (29), במקום המילים "המנויות בתוספת" יבוא "המנויות בחלק ב' לתוספת רביעית ג'";


(ג) בסעיף 60ד –



(1) בסעיף קטן (א), אחרי פסקה (5) יבוא:




"(6) מפיץ תמרוקים שהפיץ תמרוק בלי שהתקיימו התנאים האמורים בסעיף 55א12א(א), בניגוד להוראות אותו סעיף;";"



פה אנחנו נמצאים בסעיפים של העיצומים הכספיים.


"
(2) בסעיף קטן (ג1) –




(א) בפסקה (1), במקום "בעל רישיון תמרוקים" יבוא "מי שרשום במרשם העוסקים בתמרוקים" ובמקום "בבקשה לקבלת רישיון תמרוקים" יבוא "בבקשה להירשם במרשם העוסקים בתמרוקים";"



אני מעירה גם פה לפרוטוקול שאנחנו נתאים את הסעיף לתיקונים שנעשה במרשם.



"
(ב) בפסקאות (6) עד (10), במקום "בעל רישיון תמרוקים" יבוא "מי שרשום במרשם העוסקים בתמרוקים";




(ג) בפסקה (8), במקום "55א10" יבוא "55א10(א)" ואחריה יבוא:





"(8א) יצרן או יבואן של תמרוק ששיווק תמרוק בישראל בלי שהיה בידי הנציג האחראי של התמרוק תיק תמרוק" – גם פה רק המסמכים שמנויים בפסקאות (1)–(5) ללא העניין של ניסויים בבעלי חיים – "בניגוד להוראות סעיף 55א10(ב);";"



"
(ד) אחרי פסקה (10) יבוא:





"(11) מי שייחס לתמרוק סגולה של ריפוי הגוף או אחד מאיבריו או מערכותיו או של מניעת מחלה, ריפוי שלה, הקלה או סיוע בהתמודדות עימה או עם תסמיניה, בניגוד להוראות סעיף 55א12ב;





(12) יבואן שלא שמר אצל הנציג האחראי את כל המסמכים והפרטים שהוגשו למעבדה המאושרת לשם קבלת אישור התאמה" – וגם פה בעיצום הכספי, אנחנו מוסיפים שמירה של אישור ההתאמה שניתן לו – "בניגוד להוראות סעיף 55א12ד(ד).";"



(3) בסעיף קטן (ג2) –




(א) בפסקה (1), המילים "בלי שיש בידו רישיון תמרוקים תקף או" – יימחקו;




(ב) אחרי פסקה (1) יבוא:





"(1א) מי שייצר, ייבא, ייצא, עסק באחסון סיטונאי של תמרוק או הפיצו בלי שנרשם במרשם העוסקים בתמרוקים, בניגוד להוראות לפי סעיף 55א1א(א);"" – גם בתוספת לאור המרשם שהוספנו.




(ג) בפסקה (4), במקום "בעל רישיון תמרוקים" יבוא "מי שנרשם במרשם העוסקים בתמרוקים";

(15א) בסעיף 61, אחרי פסקה 3א יבוא:


"(3א1) לשנות את תוספת רביעית א'1"" – זה הסעיף שמסמיך שינוי של התוספת. הוספנו פה את התוספת שקבענו בה את ההגדרה של רכיב ננו שדובר עליו בישיבה הראשונה.

(16) אחרי התוספת הרביעית א' יבוא:

"תוספת רביעית א'1


רכיב בלתי מסיס או רכיב עמיד מפני פירוק ביולוגי, המיוצר באופן מכוון כך שאחד או יותר מהמדדים החיצוניים או המבנה הפנימי שלו יהיה בטווח גודל של 1 עד 100 ננומטר" – זו ההגדרה של רכיב ננו.

(17) אחרי התוספת הרביעית ב' יבוא:

"תוספת רביעית ב'1

(סעיף 55א12ג) – הייבוא המקביל.


(1) אפטרשייב;


(2) דאודורנט רול־און ללא אלומיניום;


(3) דאודורנט סטיק ללא אלומיניום;


(4) פודרה דחוסה;


(5) סומק דחוס;


(6) שימר דחוס;


(7) קרם רגליים ללא חומצה סליצילית;


(8) לק לציפורניים (שאינו ג'ל);


(9) שעווה לרגליים;


(10) שמפו;


(11) מרכך;


(12) סבון גוף;


(13) קרם גוף;


(14) קרם ידיים;


(15) קרם לשיער."



סעיף 115 זה כבר סעיף תחילת תחולה והוראות מעבר. להקריא?

"פקודת הרוקחים – תחילה, הוראות מעבר ושמירת תוקף צו הפיקוח
115.
(א) תחילתו של סעיף 114" – שזה בעצם כל התיקון – "ביום ח' בטבת התשפ"ג (1 בינואר 2023) (בסעיף זה – יום התחילה); שר הבריאות רשאי, בצו, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, לדחות את יום התחילה בתקופה אחת נוספת שלא תעלה" - -

אישור איזו ועדה?

מה?

עבודה.

עבודה?

עבודה.



- - "לדחות את יום התחילה בתקופה אחת נוספת שלא תעלה על תשעה חודשים אם שוכנע כי לא הושלמה ההיערכות הנדרשת לצורך הפעלת סמכויות האכיפה התומכות בהוראות פקודת הרוקחים כנוסחה לפי סעיף 114 לחוק זה.



(ב) הוראות סעיפים 55א5, 55א10, 55א11 ו־55ג1 לפקודת הרוקחים, כנוסחם בסעיף 114(5), (7), (8) ו-(13) לחוק זה, לא יחולו על תמרוק שערב יום התחילה היה לגביו רישיון לתמרוק פלוני לפי צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (תמרוקים), (בסעיף זה – צו הפיקוח), וזאת עד תום תוקפו של הרישיון האמור" – כלומר, רישיונות שניתנו ימשיכו לעמוד בתוקפם בתנאים הקיימים.



(ג) הוראות סעיף 55א1 לפקודת הרוקחים כנוסחו בסעיף 114(4) לחוק זה, לא יחולו על מי שמייצר, מייבא, מייצא, עוסק באחסון סיטונאי של תמרוק או מפיצו, שערב יום התחילה היה לו רישיון תמרוקים כללי לפי צו הפיקוח, וזאת עד תום תקופת תוקפו של הרישיון האמור.



(ד) צו הפיקוח יעמוד בתוקפו לתקופה שלא תפחת מארבע שנים" – נכון אדוני? אני פשוט משנה.

כן.

"מיום התחילה וזאת כל עוד לא נכנסו לתוקפן תקנות לפי סעיפים 55א11(ב) ו־55ג1(ו) ו-(ז) לפקודת הרוקחים וכל עוד לא בוטל בידי שר הבריאות, ויראו אותו, החל מיום התחילה, כאילו הותקן מכוח הסעיפים האמורים; בתקופת תוקפו של צו הפיקוח כאמור, המנהל כהגדרתו בפקודת הרוקחים יהיה רשאי לתת רישיון תמרוקים לפי צו הפיקוח ולפי תנאיו אף בלי שמבקש הרישיון עמד בהוראות לפי סעיפים 55א4 עד 55א12, 55ג1(א) ו־55ז1 לפקודת הרוקחים כנוסחם לפי סעיף 114(5) עד (8), (13) ו-(14) לחוק זה והוראות סעיפים אלה לא יחולו על מבקש הרישיון.



(ה) שר הבריאות יתקין תקנות ראשונות לפי סעיפים 55ג1(א1), (ו) ו-(ז) לפקודת הרוקחים לא יאוחר מתום שנתיים" – אלה תקנות שצריכות להגיע לאישור הוועדה – "מיום התחילה.



(ו) הוראות מינהל ותנאים למתן רישיונות לפי צו הפיקוח הנוגעים לשימוש בחומרים, לרבות חומרי גלם וחומרים מסוכנים בתמרוק, ימשיכו לחול וינהגו לפיהם עד שיותקנו הוראות והגבלות לפי סעיף 55ב(2) לפקודת הרוקחים שיחליפו אותן.



(ז) עד יום ב' בתמוז התשפ"ב (1 ביולי 2022) יאשר המנהל לפחות שלוש מעבדות מאושרות, בהתאם להוראות סעיף 55א12ה(א), כנוסחו בסעיף 114(9) לחוק זה."



זה הסעיף שקובע שצריך, בתוך חצי שנה, כלומר, חצי שנה לפני תחילת החוק, לאשר שלוש מעבדות נוספות.


"(ח) עד יום תחילתן של הוראות לפי סעיף 55א10(א) לפקודה, כנוסחו בסעיף 114(7) לחוק זה, ייערכו הערכת הבטיחות המקצועית ודוח הבטיחות הנדרשים בסעיף האמור, בהתאם להוראות בעניין זה הקבועות בדרישות חוקיות הייבוא באיחוד האירופי, כמשמעותן בסעיף 55א לפקודת הרוקחים כנוסחו בסעיף 114(2) לחוק זה.



(ט) עד תום שנה מיום התחילה, יוסיף שר הבריאות, בצו, לתוספת הרביעית ב'1 לפקודת הרוקחים, כנוסחה בסעיף 114(16) לחוק זה, מכוח סמכותו בסעיף 55א12ג(ב) לפקודת הרוקחים, כנוסחו בסעיף 114(9) לחוק זה, תמרוקים נוספים מסוג איפור, מוצרי גילוח ודאודורנטים מסוגים שונים, ויבחן את האפשרות להוסיף לתוספת האמורה תמרוקים לשימוש בחלל הפה; השר יפרסם לציבור את החלטתו בתום הבחינה כאמור."



זה הסעיף שקובע שבתוך שנה צריך להוסיף מוצרים נוספים שאפשר יהיה - - - ייבוא מקביל, וגם צריך לבחון הוספה של מוצרים לשימוש בחלל הפה.

יש לוועדה הזו איזשהו תפקיד בשנה הזו? הם באים לפה? הם מדווחים?

כדי להסיר מוצרים, יצטרכו לבוא לאישור. וכדי להוסיף, הם צריכים רק להודיע.

לפגוע ברפורמה הם צריכים את האישור שלנו. להוסיף מוצרים, הם לא צריכים אישור.

לא. למה הם לא באים לדווח לוועדה?

אנחנו נכניס סעיף דיווח.

פעם בשנה.

בעוד שנה יבוא דיווח. זה לא בעיה להכניס דיווח.

אני יכולה רק לשאול שאלה?

כן.

צריך תשובה ממשרד המשפטים או ממשרד הבריאות. יש הוראה שצריך לאשר שלוש מעבדות בתום שנה. מה המשמעות אם לא מאושרות אותן מעבדות בתום אותה שנה?

כן, בדיוק מה שרציתי לשאול.

שוב, אנחנו - - -

רגע, אסנת. אנחנו מבינים ככה. משרדי בריאות וכלכלה הסכימו על הרעיון שרשות להסמכת מעבדות יכולה לאשר את המעבדות החדשות.

זו בדיוק הבהרה שמשרד המשפטים אמר מקודם.

רגע. היועץ המשפטי של משרד המשפטים אמר שהוא בדק וזה לא אפשרי. א', למה לא? ב', האם קיימתם דיאלוג? ו-ג', למה למהר? יש לנו עוד דיון אחרון ושם תביא את זה.

הרשות להסמכת מעבדות היא תאגיד סטטוטורי, היא לא חלק מהמדינה. והעברת סמכויות מהסוג הזה לרשות היא לא קבועה בחוק של הרשות, היא לא נעשתה עד היום. והייתה התנגדות לעשות את זה. זו הפרטה. יש כאן בעצם הפרטה כפולה. גם המעבדות אמורות לתת את האישור של הייבוא המקביל.

כן.

ואם הרשות גם תסמיך את הוועדות, אז זו הפרטה בריבוע.

אז השאלה הבאה הייתה: מה קורה אם עד יולי, לפי החוק, עד יולי יוסמכו לפחות שלוש מעבדות – מה קורה אם לא אושרו על ידי משרד הבריאות?

אין תוצאה. זאת אומרת, ברמה הציבורית יש כאן בעיה. אם תוגש עתירה לבג"ץ נגד משרד הבריאות, אנחנו לא נוכל להגן על משרד הבריאות כשהוא לא עומד בתנאים. יכולה להיות חובת דיווח.

כן. אבל אילו השלכות? עזוב עתירות. אילו השלכות יש ליישום הרפורמה?

תראה, יכולה להיות חובת דיווח לכנסת. במסגרת חובת הדיווח - - -

יכול להיות שנבדוק אתכם באפריל על הדבר הזה.

אני יכולה להציע הצעה?

בבקשה.

יש היום חמש מעבדות, אם הבנתי נכון, שכבר מאושרות על ידי משרד הבריאות לבצע בדיקות אחרת.

בדיוק. וזה מה שצריך לעשות.

אפשר לקבוע שאם לא נקבעות שלוש לעניין החוק הזה, אז אותן חמש מעבדות שמשרד הבריאות מכיר בהן יוכלו לבצע. רק שואלת.

ייכנסו אוטומטית לתוקף. זה חייב להיות.

רגע, רגע. הצעה יצירתית.

מצוינת אפילו.

כן, הצעה טובה.

יפה.

אבל השאלה היא אם אין תוקף – מוצר נכנס למעבדה ואין דד-ליין למעבדה לקבל תשובה על המוצר, יכולים לדחות גם את הכנסת משנה לשנה ולהגיד: סליחה, יש תור; אנחנו עוד לא סיימנו את הבדיקות.

לא. דווקא המעבדות האלה יגיבו מהר. מה שאמרו במשרד הבריאות בכנות הוא שבשיטות הקיימות לפעמים הם עיכבו אישור למוצר גם חצי שנה. בדבר החדש, זה צריך לקרות בשבועות ספורים.

אבל זה לא מעוגן בחוק.

אבל צודקת היועמ"שית, שהביאה הצעה טובה.

זה לא מעוגן בחוק.

אנחנו יכולים לתת גם דד-ליין למעבדה. ואם המגיש עמד בכל התנאים, מה המועד המקסימלי לאישור אותו מוצר. גם את זה אפשר לעשות.

כך, אדוני, ואני חושב - - -

אדוני היושב-ראש, אפשר להגיב?

רגע, רגע. יש לנו הרבה סעיפים פתוחים. אנחנו אומנם גמרנו את הקראת החוק.

הללויה.

יש לנו בין שבעה לעשרה נושאים שאנחנו רוצים לחדד אותם ולסגור אותם כדי שנוכל לנוע לכיוון של נוסח מוסכם. אז בואו נעשה את זה באופן שיטתי. אחד, לגבי ההצעה היצירתית שסביר שתעמדו ביעד, שעד יולי אתם תאשרו שלוש מעבדות לעניין החוק הזה. אני כן הייתי מכניס בחוק שבאפריל ידווחו לוועדה רק את הסעיף הזה, עמידה בסעיף הזה. ועוד גדר שאומרת שבמידה שלא הצלחנו, אותן חמש מעבדות שמוכרות על ידי משרד הבריאות בתקופת הביניים, עד לאישור הספציפי של כל אחת מהן, יוכלו להיות המאשרות של המוצרים.

מעולה.

האם זה דבר שאפשר, אסנת?

קודם כול, אנחנו כמובן מתכוונים לעשות כל מאמץ לעמוד במחויבות שלנו ולהגיע עד ה-1 ביולי. אנחנו נצטרך לבדוק את הנושא של מה המשמעויות אם לא. וכן הייתי מבקשת, ברשותך, שכן יתבצע לפחות שיח, שאנחנו נוכל לשבת עם המשרדים האחרים לגבי הנושא של הרשות להסמכת מעבדות, כי שמעתי את היועץ המשפטי.

כן. אנחנו נסמן פה, אסנת.

אבל לנסות להבין איפה - - -

אנחנו נסמן כמה דברים שעוד מחייבים בדיקה בין המשרדים השונים. אבל אנחנו נקבע את האפשרויות פה. זאת אומרת, מה אלטרנטיבות ומה ברירת המחדל אם נתקענו. את זה אנחנו רוצים לקבוע כדי שזה יהיה לכם Guidelines.

לובי 99, בבקשה.

תודה רבה, יושב-ראש הוועדה. אני כמובן תומכת בהצעה. אני חושבת שזו הצעה מצוינת של היועצת המשפטי, שאנחנו נעגן את זה כבר בחוק עכשיו. זאת אומרת, במידה, כפי שבאמת היועץ המשפטי אמר, במידה שמשרד הבריאות לא מאשר את המעבדות הנוספות, אין לזה שום משמעות. אין שום סנקציה. אף אחד לא רוצה להגיע לבג"ץ, ובפעול זה פשוט מתן סמכות למכון התקנים.

כן. אנחנו לא עוסקים פה בבג"צים. עוסקים פה בעמידה ביעדי החוק ויישומו.

וענת הביאה הצעה מצוינת.

רגע. יש לי הצעה נוספת שאפשר להכניס לתיקון.

כן.

זאת אומרת, גם כיום אנחנו נותנים סמכות בדיקה למכון התקנים ללא מכרז. אז מה שאני מציעה פה שאם אי-אפשר לאשר את המעבדות הפרטיות, גם אי-אפשר לאשר את מכון התקנים. למה הם מקבלים סמכות בלי מכרז?

רגע, יקירתי. אמרת שהרעיון טוב. זה מספיק. את סומכת ידייך על היועצת המשפטית.

אני סומכת את ידיי, אבל למה הם קיבלו סמכות אישור ללא מרכז?

אז בואי נתקדם. חבל על המילים. חבל על המילים. מה שאני מבקש – רינת, רגע, חכו כולם – שמי לנו כמו מפה את אותם דברים שהם פתוחים וגם שמשרד הבריאות לקח על עצמו ללכת לבדוק. מבחינתי, הוא לקח את הנושא של מותג פרטי, ללכת ולהידיין מול אנשים של מותג פרטי. עדיף לא אחד – שניים, שלושה. מה מעמדם העתידי, יצרנים, יבואנים. איך פעילותם הקיימת לא תיפגע מתוקף חוק חדש. איך יהיה להם אופק וידיעה כלכלית שלא מרחפת עליהם חרב של פגיעה בתפקוד עוד ארבע שנים.

לגבי תיק התמרוק, גודלו, עומקו, היקפו, משקלו, ושזה באמת חל רק על הייבוא המקביל, אם אני מבין את תיק התמרוק.

מאגר. מאגר.

מאגר. אני מבקש שתעשו עוד דיון עם ענת רוזה מה אפשר שם. אנחנו לא יכולים להעביר חוק שלא עובד. וכשמישהו אומר לי: קיבלתי את הדין ואני אדאג להביא תיק כזה או אחר – אז זה בסדר. אבל כשמישהו אומר לי: דרישה מסוימת עלולה להיות אבן נגף לביצוע – אז אני רוצה הידיינות ובדיקה מחודשת של הדרישות. אז תעשו בדיקה עם ענת על תיק התמרוק, המאגר וכל ההתייחסויות שהיא הביאה פה שלא נוכל להעמיק בהם פה.

לגבי המעבדות, למרות מה שאמר היועץ המשפטי, תעשו עוד בדיקה. הדיון שלנו ממשיך עד 12:00, לידיעה, אם נידרש, יכול להיות שלא נידרש. אבל קיבלנו אישור להאריך את הישיבה הזאת בגלל הדחיפות ולוחות הזמנים. המעבדות, למרות הערתו של היועץ המשפטי, עוד הידיינות משרד המשפטים, אוצר, כלכלה, בריאות והרשות להסמכת מעבדות, אם ניתן להיעזר בהם בחוק הזה. אם עמדתם ביעד, בבקשה. אם לא, ברירת המחדל היא שמשרד הבריאות יאשר שלוש מעבדות לפחות.

באפריל יהיה מועד דיווח לנו שאכן אושרו מעבדות כאלה. וייתכן שנכניס סעיף שדיברנו עליו עכשיו, שבמידה שהמשרד לא עמד ביעדו, חמשת המעבדות המאושרות שלו יקבלו זכות לתקופת ביניים לאשר את המוצרים עד שכולן יעברו את האישור הספציפי לעניין החוק הזה.

עכשיו, תוסיפי לנו נושאים שנשארו פתוחים מהעבר.

אוקיי. אז הנושא הראשון זה מה שהוזכר כמה וכמה פעמים בישיבה הוא הביטול של רישיון תמרוקים, ועוסק בתמרוקים כללי, ומעבר למרשם. אנחנו הצענו איזשהו מודל ואנחנו רוצים להציג אותו. אנחנו בדין ודברים מול המשרדים. אבל כעיקרון, מה שיהיה זה איזשהו מודל של מרשם, שאפשר להירשם בהתקיים אחד מהדברים או הצהרה על עמידה בתקן מסוים או לבקש רישיון ממשרד הבריאות. אבל זה באמת היענות של הוועדה לבקשה שעלתה מהשטח.

הנושא הנוסף הוא הנציג האחראי. אנחנו נציג את המודל של המרשם של הנציג האחראי במקום האישור. זה גם משהו שעלה בוועדה ותוקן. דבר נוסף לגבי התיק התמרוק, כרגע הבנתי שיש בעיה לגבי –אם אדוני זוכר, דיברנו על התיאור הכללי של שיטת הייצור בלי לחשוף סוד מסחרי. גם על זה הבנתי שעכשיו יש בעיות. אז גם את זה צריך להעלות.

אני מבקש, ענת, שכל נושא שאנחנו מעלים כלא סגור, נקבע את המתווה לסגירתו. אז כבר החלפת נושא, נכון?

אז רגע.

נושא ראשון.

מרשם לרישיון אנחנו כמעט קרובים להגיע להסכמה.

מה המתווה לפתרון? מה המתווה?

אז אני מסבירה. עכשיו כבר, כיום כל מי שעוסק בתמרוקים צריך רישיון תמרוקים כללי שנותן משרד הבריאות. הועלתה בקשה שזה מאוד מכביד. אם עוברים למסלול של נוטיפיקציה, למה צריך גם רישיונות. ואז משרד הבריאות בא ואמר: אנחנו מוכנים לבוא לקראתכם ולאמץ את זה; נעבור למרשם. כלומר, מישהו יגיש מסמכים, יירשם במרשם ולא צריך לבקש רישיון.

הבנתי שבכל זאת מהשטח עלתה בקשה להשאיר את האופציה של רישיון, שיש כאלה - - -

שגם וגם. הכרתם בזה, רינת, לא? או מרשם או רישיון, כל אחד יבחר.

נכון.

זה בסדר. זה נסגר הנושא הזה.

זה בסדר.

זה דורש הרבה תיקונים והרבה מלל משפטי.

זו בעיה שלך.

נכון.

אבל האמת היא שזה כבר הוסכם מקודם. זה כבר היה צריך לבוא מנוסח. אבל בסדר.

זה מנוסח כבר בנוסח.

כל עוד יש הסכמות, אתם תעשו המון עבודה שחורה של תיקונים ונוסחים. אז הנושא הזה מאחורינו. הלאה. נושא הבא.

וגם נושאים אחרים מאחורינו.

צריך להקריא אותו.

מה?

צריך להקריא אותו. זה מה שהיא אומרת, בישיבה הבאה.

לא.

את הנוסח נקריא.

את הנוסח המתוקן.

אנחנו נקריא כי הנוסח המתוקן לא הוקרא. בסדר.

כנ"ל לגבי מרשם של נציג אחראי.

אנחנו נציע תיקון שם.

אתם מציעים תיקון? בסדר. גם זה נוסח שנמצא כבר בפניכם בעותק, בעקוב אחר שינויים. אבל זה לבקשת הוועדה, ואנחנו נציג אותו בישיבה הבאה.

הנושא הזה פתיר או לא פתיר?

פתיר.

פתיר. הלאה.

הנושא הגדול שאדוני הציג של תיק התמרוק, בתוכו יש את העניין של מה יהיה כתוב בתיק התמרוק. ויש את הנושא, אם אתם זוכרים, שדובר על תיאור הליך הייצור של התמרוק שהוספנו שהתיאור יהיה תיאור כללי של שיטת הייצור.

שלא יחשוף סודות מסחריים. זה היה הרעיון.

ואמרנו שזה לא יחשוף סוד מסחרי. אני הבנתי שכרגע למשרד שהבריאות יש בעיה עם הסיפה הזאת, להגיד שזה לא יחשוף סוד מסחרי.

זה עיקר הבעיה. זה עיקר האישו.

צריך לדון בזה, אדוני, בנושא הזה.

זו סוגיה חשובה.

רגע. את יכולה להבהיר רגע את הנקודה הזאת, שיהיה ברור. היבואן מפחד שהיצרן לא ימכור לו אם הוא חושף את הסוד?

כן.

אז בואי תבהירי את הנקודה כי זה חשוב. כי זה בעצם מהות הרפורמה. אם אנחנו עכשיו מונעים פה בשלב הזה, אז מה הטעם שאנחנו – אם אתם אומרים שהיצרנים לא ימכרו ליבואנים. אז בואו נתעקש פה בסוגיה הזו.

לא, לא, לא. יבגני, הדבר הזה צריך להידון שעות רבות. אין צורך בחשיפת הסודות המקצועיים. יש גם נציג אחראי שהוא אדם שמוסמך על ידי היצרן או היבואן לדעת את כל הסודות. לא כולם צריכים לדעת. אדם אחד בלבד ידע מטעם היצרן או היבואן או משניהם. יש פתרונו לזה. אבל אני יותר ספציפי, חוץ מהידיינות עם ענת רוזה על השאלות שלה והאפשרות שזה אכן פוגע, ההערה של ענת שלנו, מה אנחנו עושים. איך אנחנו מתמודדים עם זה?

איך מגדירים את תיק התמרוק, זו השאלה?

לא רק. מה יהיה בו.

תיק התמרוק מוגדר בחוק באירופה.

שזה מה?

תמשיכי, רינת. תמשיכי, תמשיכי.

יש לתיק הרכב מפורט ברגולציה האירופית.

כשהיא אומרת לך שהוגדר באירופה, יבגני.

כן.

אנחנו כל הזמן אומרים שאנחנו רוצים להיות אירופה.

כן, כן.

אז כשהיא מביאה את אירופה, לפעמים באים אליה בטענות. אז היא אומרת: קודם כול, זה מה שכתוב באירופה. אז כן.

הרכב התיק. זאת אומרת, כל יצרן מכל מדינה בעולם שרוצה לשווק באירופה מוסר את התיק של המוצר כמו שהוא מוגדר בחקיקה בצורה מפורטת עם כל הסעיפים. הוא מוסר אותו לנציג אחראי באירופה. אותו דבר בבריטניה שהיא כבר לא חלק מאירופה, היא כתבה עכשיו חקיקה חדשה כשהיא עשתה את ה-Brexit. אותו דבר, הנציג אחראי בבריטניה והתיק בדיוק לפי הרכב שלו באירופה יהיה בידיי הנציג האחראי.

הנציג לא של הממשלה.

נכון. לא יבואן. לא יבואן.

זאת אומרת, אין פגיעה בסודיות?

נכון. הנציג האחראי.

זאת אומרת, הוא מוסמך על ידי אותו - - -

יצרן. נכון. הנציג האחראי לא חייב להיות יבואן. זאת אומרת, יש מקרים שבהם יצרן לא מוכן למסור את התיק שהוא כולו סודי.

כן.

כל התיק סודי, שיטות הייצור, חומרי הגלם, ההרכב המדויק, הניסויים שנעשו, הערכת הבטיחות, הכול בתיק הזה סודי. ברור שהוא סודי. אבל לפעמים היצרן לא מוכן לתת את התיק הזה ליבואן.

ליבואן. כן.

הוא רוצה לתת לנציג אחראי שיש לו מולו הסכם סודיות, והוא אחראי באופן פלילי. הוא אחראי כלפי החוק, כלפי הרגולטור.

הנציג זה שומר – זה למעשה מאגר?

כן.

לא. זה לא מאגר.

לא, לא, לא. זה לא מאגר.

אז איפה הנציג הזה שומר את המידע? כי, למשל, אם אנחנו כבר מסתמכים על הדוגמה האירופית, יש כאלה מאגרים.

לא, לא, לא. רגע, רגע, רגע. יש פה את העניין של תיק המוצר.

נו?

שהוא נמצא אצל הנציג האחראי או אצל היבואן, לבחירת היצרן באמת למי הוא נותן את התיק. ויש מאגר. המאגר זה משהו - - -

וזה, רגע.

רק שנייה, מה?

וזה עבור מסלול ליבואנים שרוצים או ליצרנים שרוצים להשתמש במסלול מקוצר, לא לקבל אישור משרד הבריאות, אלא רק לקחת נציג אחראי שיעשה במקום משרד הבריאות את העבודה ויבדוק את כל הדברים שצריך. ואז הוא יוכל רק להודיע: בדקתי, זה הנציג האחראי שלי. הוא מכניס נתונים לתוך מערכת ממוחשבת ויוצא לשוק. ואנחנו בודקים בדיעבד. זה מסלול ייבוא.

זה ליבואן שלא רוצה לעבור רישיון של משרד הבריאות.

כן. עוד אפשרות. עוד מסלול. הטבה.

ומי שירצה ללכת במסלול של רישיון משרד בריאות, יעבוד מולכם.

בוודאי. אנחנו נשארים באותו מסלול, מאפשרים לו גם מסלול נוסף.

עכשיו, המאגר.

רגע, שאלה. מיכאל, שאלה.

רגע, ענת. רגע, חכה. ענת, כן.

אני רוצה שנייה אחת לחדד אם זה לא היה ברור קודם. בעוד ארבע שנים כשייגמר משטר רישיונות - - -

מה?

אמרתי שאני רוצה לחדד את המצב. בעוד ארבע שנים כשתיגמר האפשרות לייבא בצורה, במשטר רישיונות של יבואנים הרשמיים, חלק נכבד מהיבואנים לא יוכלו לייבא את התמרוקים יותר. והסיבה לכך היא כי המשמעות של להחזיק פה תיק תמרוק –וזה נציג אחראי, אוקיי? שיחזיק פה בארץ – זו הכבדה משמעותית מאוד לחלק מהחברות, ולחלק אחר היא פשוט לא ישימה. האמירה הזאת שהיצרנים בחו"ל מסכימים לתת את תיק המוצר לנציג אחראי בארץ – אני מייצגת את הענף, אוקיי? יש חברות שאומרות במפורש: בדקנו עם היצרנים, הם לא מוכנים.

עכשיו, אני רק רוצה להסביר משהו חשוב ומה האלטרנטיבה שאנחנו מציעים. אנחנו מרוצים שהרפורמה הזאת תקדם. כדי שאנחנו נלך במסלול של נוטיפיקציה, יש לנו מצד אחד נטל האחריות עובר לנציג האחראי, ולכן באמת הרגולטור מעביר אלינו את האחריות הזאת, מצד שני דורש מאיתנו להחזיק את תיק התמרוק פה. מה שאנחנו מציעים, אוקיי? הרי המודל האירופאי, בגלל שהתיק תמרוק הוא הרבה יותר מקיף ממה שאנחנו היום מגישים, הוא מתאים לשוק ענק כמו כל האיחוד האירופי, ולכן מספיק שבמדינה אחת יושב הנציג האחראי ושם נמצא תיק התמרוק, כל המדינות מסביב יכולות להסתמך על הנוטיפיקציה הזו ועל תיק התמרוק שם. כשיש בעיה בבלגיה למוצר מסוים, ותיק התמרוק יושב בצרפת, רשות הבריאות הבלגית לא פונה לנציג החברה בבלגיה, היא פונה לנציג בצרפת.

מה שאסנת דיברה בדיון הקודם – רק כדי שהמנגנון זה, ישראל תוכל להיות מזה, אנחנו צריכים הסכם הכרה הדדית.

כן. אנחנו עוד לא חלק מהאיחוד האירופי.

נכון. נכון.

אנחנו חלק מהתקן האירופי, רוצים להיות. אבל לא מהאיחוד האירופי.

נכון.

אבל יש פה מצב ביניים, שהם עדיין זהירים.

רק להשלים את אותה הנקודה. עד שיקרה, ועם זה שאנחנו מבינים, אנחנו מסכימים שברגע שאם יהיה מצב כזה של הכרה, כי בעצם מה שאסנת אמר: אני לא יכולה לפנות לרגולטור ברצפת ולהגיד לו: אני מבקשת שתסתכל אצל הנציג האחראי בתיק מוצר. מה שאנחנו מציעים הוא שהנציג האחראי פה בישראל, שיהיה פה, רשום בישראל, תהיה לו חובה לוודא שקיים תיק התמרוק. אפשר להחליט על אלמנטים מסוימים מתוך תיק התמרוק כמו שאנחנו בודקים אותם היום ומגישים. לוודא שהם באמת נמצאים. ובעצם לקבל התחייבות, לעגן את ההתחייבות הזו בחוזה או במה שלא צריך, שבמידה שמשרד שהבריאות עושה פיקוח, אוקיי? אז ניתן להנגיש, בעצם לתת להם את התיק המוצר בתוך תיק - - - עבודה - -

וזאת בדיוק הבעיה. הם לא רוצים.

- - או במקרה חירום, אם יש כמובן איזשהו חשש לבריאות הציבור, בתוך 24 שעות. וחשוב לי פה להתייחס למכתב שגם הועבר ליועצת המשפטית של הוועדה מהנציבות האירופית. זה מכתב שהנציגות האירופית, ה-EU Commission, כתבה לפני שלוש שנים, כשהיה את הדיון בתקנות, והוא הבהיר את הנושא של זמינות תיק המוצר. אם יורשה לי, זו פסקה אחת, אני אוכל לקרוא אותה?

לא. לא, יקירתי. אני נתתי לך זמן, זמן לשבת איתם לעבוד.

סליחה, זו בדיוק הבעיה. משרד הבריאות, אתם רוצים את המאגר. אתם רוצים את כל הדברים, נכון? זו הבעיה.

לא. יבגני, יבגני, יבגני.

אנחנו מבקשים גישה למאגר.

חלק מהמשימות לפני חקיקת החוק הזה, זה שאתם הולכים לישיבת עבודה. אם תשכנעי ברעיון היצירתי שלך, שחלק מהתיק פה והתחייבות שקיים תיק שלם באירופה והבאתו תוך 24 שעות או כל מודל אחר שמשנה את החוק – אבל זו פגישת עבודה ביניכם, בסדר.

בסדר.

סגרנו את הפגישה הזאת.

תודה.

היועץ המשפטי, בבקשה.

שני דברים. קודם כול, צריך להגיד – אני לא יודע, אצלי אין קלסרים. זאת אומרת, יש תיקים דיגיטליים. מדובר הרבה פעמים על קישור לתיק. לא צריכים ניירות. אני לא יודע, לי אין ניירות כמעט. דבר שני, צריך להבין כאן את המאגר, מה זה המאגר. קודם כול, אנחנו עוברים משיטה לשיטה. בשיטה הקיימת, כל התיק נמצא במשרד הבריאות. ואז כשמשרד הבריאות רוצה, לפי נוהל 37, לעשות ייבוא מקביל, אז הוא יכול לבדוק את ההתאמה לתיק התמרוק. אבל כשעוברים לשיטת נוטיפיקציה והתיק נמצא אצל מישהו אחר, אז משרד הבריאות חייב לשאול שאלות את הנציג האחראי של היבואן. ואז מה אמרו היבואנים המקבילים? יבואנים המקבילים אמרו: ברגע שאתה שתשאל את היצרן ותברר כל מיני שאלות, יודעים כבר שיש איזשהו ייבוא מקביל שמתבשל, והם יכולים לעצור את זה דרך היצרן.

כן.

ולכן, הם טענו את זה כל הזמן ב-2016.

אוקיי.

ולכן באנו וחשבנו בממשלה מה אפשר לעשות. וזה בעצם היה הרעיון.

שמה?

שיהיה תיק תמרוק שהוא יהיה במשרד הבריאות, ואז הוא יהיה רק לצורך הייבוא המקביל. זאת המטרה שלו. לא לצורך בריאות הציבור.

אבל אמרו שתיק ת מרוק הולך לנציג האחראי, לא למשרד הבריאות.

לא, לא. אני מדבר על המאגר. אני מדבר על המאגר.

הוא מדבר על המסלול של הייבוא המקביל.

אני מדבר על המאגר.

הוא מדבר על הייבוא המקביל ללא קשר ליצרן - -

לפי נוהל 37.

- - שעבורו יש דרישה למאגר של נתונים כדי שאפשר יהיה לבדוק את המוצר.

כן.

רגע, יושב-ראש הוועדה, אני רוצה לחדד את זה. זה לא הייבוא המקביל מעביר תיק תמרוק. לא נכון.

שנייה, אני רק אסיים.

תני לו לסיים.

הוא הבין, הוא הבין.

תנו לו לסיים, בבקשה.

אם המאגר נמצא במשרד הבריאות, והוא רק לצורך הייבוא המקביל, לא לשום דבר אחר, אז משרד הבריאות לא צריך לשאול את היצרן או את הנציג האחראי. ואז הם לא יודעים שיש איזה ייבוא מקביל שנמצא בדרך.

אתה אומר שזה נעשה לעודד תחרות.

זאת הייתה ההצעה. כן. סליחה, מה?

אתה אומר שזה נועד לעודד תחרות.

בדיוק. זאת המטרה. עכשיו, לפי ההצעה שהוצעה כאן על ידי ענת רוזה, לא יהיה תיק תמרוק, כי תיק התמרוק בכלל לא יהיה אצל הנציג האחראי. אז לא יהיה תיק תמרוק. זה בעצם פוגע במאגר של תיקי התמרוק שבוודאי יצרנים רשמיים, יבואנים רשמיים לא רוצים אותו, כי הוא פוגע בייבוא המקביל. רק צריך להבין את המשמעות של ההצעה מבחינת המאגר.

תודה.

ושוב, אני אומר, לא צריכים את הקלסרים. מספיק קישור. גם הפנייה לתיק התמרוק היא מספיקה.

תודה רבה. כן.

יושב-ראש הוועדה, תודה. חשוב לי להדגיש שמאגר תיקי התמרוק הוא נדרש עבור כל היבואנים הישירים. כלומר, כל יבואן ישיר שעכשיו רוצה לייבא תמרוק לארץ, צריך להעביר את כל תיק התמרוק הגדול הזה, זה לא משנה אם זה בקישור דיגיטלי. אם היצרן לא נותן את זה, הוא לא נותן את זה. הוא יצטרך להעביר את זה למאגר משרד הבריאות.

חשוב לי גם להדגיש, כי אנחנו כל הזמן מדברים על זה, שזה לא משהו שיש באירופה. זו לא דרישה שיש באירופה. ולעניין מה שאמר - -

כי לא מוכרים באירופה.

אני אשמח לסיים.

זה מה שרציתי להגיד.

נכון.

- - נציג משרד המשפטים על הייבוא, הייבוא המקביל נבדק בכניסה על ידי מעבדת מכון התקנים וללא תלות במאגר הזה. או אם יש המאגר או אין את המאגר, הוא עדיין ייבדק בכניסה על ידי מעבדה.

לא צריך מאגר. הוא ייבדק ללא תלות במאגר.

לא צריך.

לא תלוי במאגר.

לא. אני מדבר על נוהל 37. נעם, אני מדבר על נוהל 37. אני לא מדבר על הייבוא המקביל החדש.

נוהל 37. אז הוא מקבל רישיון מוקדם עבור כל תמרוק שהוא משווק ממשרד הבריאות.

נוהל 37.

נכון, אבל משרד הבריאות צריך לבדוק את ההתאמה שלו לתמרוק הייחוס.

אין שום קשר למאגר.

יש קשר.

אם הם לא רוצים את המאגר - - - אגב, הוא אינטרס לאומי, שלא של פלוני.

חברים, הפינג-פונג הזה לא יקדם אותנו לחוק.

לא. לא יקדם.

אני פה מוטרד מיותר מדי שאלות על תיק התמרוק הזה ועל ההתנהלות שלו ועל מה הוא משפיע. אז יש לנו עוד ישיבת דיונים, נכון?

כן.

ואחרי זה הצבעה. אין לנו, לא נקבע. אבל הדיון הזה יהיה מאוד מאוד ממוקד. אני רוצה שאתם תעשו – אני אתן לכם את הכללים, מה שנקרא. כשהאוצר והבריאות והמשפטים ישבו ועשו רפורמות, הם עשו ביניהם משא ומתן וזה מה שהם הביאו לנו לשולחן. הוועדה מטבע הדברים לא תחזיר שום חוק כפי שהוא הגיע אליה, והיא תשפר אותו והיא תקבע בו בקרות או תמנע פגיעה בקבוצות כאלה ואחרות כמו שהארכנו את הזמן במקום שנתיים לארבע שנים וכן הלאה. זאת אומרת, אנחנו יודעים לתקן. אנחנו לא יודעים לגרום לממשלה להסכים אחד עם השני. לפעמים אנחנו מצליחים. הייתם אמורים לבוא מתואמים עד הסוף, ולא להתווכח פה. הדבר הזה חוזר כמעט בכל – לא בכל – אבל ברוב החוקים שהובאו בפנינו.

עכשיו זה טבעי שבין משרדי הממשלה יש ויכוחים ואיזונים. אבל ברגע שהצגתם חוק כתוב לוועדה, הנחת הוועדה היא שזה מה שהסכמתם עליו. אם כל הסיפור של תיק תמרוקים לא מוסכם או יוצר בעיות כאלה, כמו שהעירה נציגת האוצר, אז תעשו עוד סבב ביניכם וגם תקשיבו לשטח מה ההשלכות של הדרישות הללו. אני מבין ואני מכיר בדאגה של משרד הבריאות, שהוא רוצה להיות בטוח שהוא לא מסכן יתר על המידה את הציבור. אני גם לא רוצה להיות אחד שקידם חוק שסיכן את הציבור.

אבל אני שם לכם משימה להגיע אלינו עם נוסח מוסכם על כל משרדי הממשלה אחרי ששמעתם את ענת רוזה ואת אחרים לגבי הסוגיה הזאת של תיק התמרוק שמעוררת פה יתר על המידה אי שביעות רצון.

עכשיו אני רוצה שתצייני עוד נושאים שלא סגרנו.

טוב. את תיק התמרוק - - -

ואחרי זה, בסוף הישיבה, אני אתן את כל הכותרות של הנושאים, שנזכור אותם.

שאלה חידוד חצי שנייה פה להוסיף.

כן.

הרי כל הסיפור הזה שאתם צריכים לענות על השאלה למה צריך מאגר, כי כל הוויכוח הזה הוא בין תיק התמרוק למאגר. אז בואו תיתנו תשובה, כי אני מבין שאתם לא תסכמו ביניכם, ויכול להיות שהוועדה תצטרך להיות המתווך. כי למה צריכים מאגר? תסבירו למה צריך מאגר והכול ייפתר.

צריך להסביר שאנחנו קצת מאשרים פה שני מסלולים יחד, אוקיי? יש את שני המסלולים הקיימים היום. והיום הצעת החוק מביאה עוד שני מסלולים נוספים כדי להקל על התחרות, להוריד חסמים וכו'.

את זה אנחנו הבנו. אוקיי.

אחד זה מסלול נוטיפיקציה. בוא יבואן רשמי, רוצה לעשות ולחסוך לעצמו את התור, הוא צריך נציג אחראי שמקבל את כל תיק התמרוק - -

כן, הבנו.

- - על כל שלביו, שצריך לשבת במדינת ישראל, שצריך לעבור על כל הנתונים, על כל הדברים, ולהגיד לנו: משרד הבריאות, אני בדקתי במקומכם; אנחנו רגועים שאפשר לצאת לשוק והמוצר יוצא לשוק; תבדקו אותנו בדיעבד.

אוקיי. זה אחד.

עד כאן אנחנו בסדר.

לצורך זה, כל תיק התמרוק, כמו שהוא מופיע בחקיקה האירופית - - -

לא. רגע. רגע. פה חברי הכנסת אומרים: עד כאן אנחנו בסדר. ענת אומרת: לא בסדר. עכשיו, את מה? את היום יבואנית, נכון?

כן.

את יבואנית?

אני במקרה נציגת חברת - - -

במסלול של רישיון של משרד הבריאות?

נכון.

והמסלול הזה מתקיים גם בעתיד?

לארבע שנים.

לארבע שנים. זהו, כמו שהוא דיבר בזום - - -

אז אם אנחנו נראה - - -

עם זה אין בעיה.

רגע.

יש בעיה. עם זה יש בעיה. יש בעיה.

כן, כן. בוודאי.

אני רוצה לציין שקודם כול ההסבר שמשרד המשפטים נתן פה ללמה נוצר המאגר הזה, שבעצם הוא נוצר כדי למנוע מצב שלא ידעו, שהיבואן הרשמי לא ידע שיש ייבוא מקביל. א', אני שמחה להבין שזה מה עומד מאחורי זה, כי לא הבנו. הרי אסנת הרגע הסבירה - - -

לא. זה לא מה שהבנו. סליחה, כן? משרד הבריאות לא משרת את היבואן. זה לא מה שאני הבנתי.

היא לא הגיעה לזה. שנייה.

רגע, רגע. עוד לא הגעתי לדבר על זה.

איך הם יודעים את זה?

מה?

מי אמר את זה? איך יודעים את זה?

הוא אמר. הוא אמר את זה.

אם אנחנו עכשיו עושים - - -

רגע, שנייה, שנייה.

זו אחת מהעילות. אבל בסדר. כן.

אם אנחנו עכשיו עושים ייבוא במסלול של נוטיפיקציה – נשים שנייה בצד את היבואן המקביל, אוקיי?

כן.

גם לכל המוצרים האלה שיתחילו להיות בתהליך של נוטיפיקציה, משרד הבריאות – הרי התפקיד שלו כרגולטור למוצרים האלה יהיה לעשות בעצם בחינה בשוק בדיעבד - -

נכון.

- - לפי תוכנית ניהול סיכונים, ובמקרים של איזשהו חשש אקוטי לבריאות הציבור.

כן.

זה אומר שכשהוא פונה אלינו, ליבואן, לנציג האחראי של היבואן הרשמי, הוא אומר: אני רוצה לעשות ביקורת.

נכון.

בשלב הזה הוא לא מחויב אפילו להגיד לי אם הוא עושה ביקורת למוצר הייחוס או למוצר המקביל. זאת אומרת, על המוצר הרשמי, הוא אומר: אני רוצה לעשות ביקורת, לראות את תיק התמרוק. הוא לא חייב לתת לי הסבר. במקרה הזה, אם הוא אומר: אני עושה ביקורת כי אני עכשיו בודק, לא יודעת מה, נושא מסוים, אז - - -

יש מצב יותר קיצוני של אירוע בריאותי.

בדיוק. אז הוא אומר לי: עכשיו יש אירוע בריאותי, ראיתי את המוצר הזה. הרי סביר להניח שאם הייתה בעיה במוצר גם בייבוא מקביל, יש מצב שגם בייבוא הרגיל, אוקיי.

כן.

יש בעיה. הוא פונה ואומר: אנחנו נתקלנו בבעיה, מבקשים לראות את תיק התמרוק בתוך 24 שעות.

למה כל כך קשה לך להחזיק בארץ תיק תמרוק?

שאלה מצוינת. תיק תמרוק, כמו שהקראתם פה בסעיפים, מאחורי כל שורה כזאת – עולם ומלואו. היום כשאנחנו מגישים תיק מסמכים למשרד הבריאות - - -

לא רלוונטי לדיון היום. היום את יבואנית ברישיון משרד הבריאות.

נכון.

המסלול הזה עומד לרשותך. את רוצה להיות עכשיו יבואנית בנוטיפיקציה.

נכון.

למה את לא יכולה שיהיה פה תיק תמרוק? אני לא מבין את זה.

כי אחד, חלק מהחברות יכולות להשיג את זה, כי הנציגות של היצרן בחו"ל פה, והיא תיתן את המידע. חלק מהחברות אומרות - - -

רגע. אני רוצה להבין. יבואן בנוטיפיקציה - -

כן.

- - או שהוא יבואן ישיר מהיצרן, אז הוא יקבל הכול.

לא בהכרח.

למה לא בהכרח?

עובדתית, יש הרבה מאוד יבואנים שיש להם פה – הם לא נציגות של החברה בחו"ל שנמצאת פה בארץ, אלא הם יבואנים של כמה יצרנים מחו"ל.

אבל הם לא קשורים ליצרן?

רגע, רגע. יש להם קשר ישיר.

קשורים ליצרן, אבל היצרן לא מוכן לתת להם את תיק העבודה.

הם קשורים ליצרן.

נכון. הוא לא מוכן לתת להם את התיק התמרוק.

אבל רגע, ענת. יש פה Give and take, as we say in English. נתנו לך רק להגיד שהכול תקין ונתנו לך לרוץ בייבוא ואמרו לך: תחזיקי תיק.

אוקיי.

עכשיו, רובכם בקשר ישיר עם היצרן. אחרים לא.

אבל היא אומרת שדווקא לא.

לא. בקשר ישיר עם היצרן, הם כן.

לא. שהם לא היבואנים הרשמיים של החברות עצמן.

מיכאל, הייבוא המקביל - - -

לא. זה משהו אחר.

אפשר חיבור קטן?

לא, הם בקשר ישיר עם היצרן. מי שלא בקשר עם היצרן זה היבואן המקביל.

נכון.

אבל הם בקשר עם היצרן.

עכשיו אני הבנתי.

אבל אפשר לעשות סדר?

נכון. אבל המקביל פה זה הבעיה.

אז אני אומר לך, ענת – סליחה, אני לא רוצה שנאריך – שמעתי את הרעיון שלך על חלקיות תיק התמרוק בארץ, ונציג אחד באירופה שיש לו תיק מלא וזמינותו. אני לא יודע אם זה יהיה מקובל עליהם, אבל אני אומר לך במידתיות שפותחים פה את שוק הייבוא. אומרים: רק תגיד לנו שהכול תקין. לא לדעת שיש בארץ אדם אחד שיודע מה קורה בתיק הזה, זה לא דבר שאנחנו כמחוקקים רוצים לחיות איתו בשלום. זאת אומרת, יש פה גבול בין פתיחה אין-סופית לבין זה שאתה אומר: אני לא מסוגל להביא את המידע. זה נראה לי תמוה.

נכון. בדיוק.

אני מסכימה איתך לחלוטין - -

כן.

- - על העובדה שבה אנחנו לא רוצים לעבור מאפס למאה, זאת אומרת, מרגולציה מלאה להיפוך של זה. אבל צריך לקחת בחשבון כמה דברים. אחד, שתעשיית התמרוקים היא תעשייה בטוחה יחסית. כאילו הוחרגו מתוך התעשייה הזאת בשמים, שאין עליה שום פיקוח, ובסך הכול, טפו-טפו, אנשים חיים, אוקיי? אבל אנחנו לא רוצים לעבור לקיצון הזה של אפס רגולציה.

כן.

אני מסכימה איתך שיש פה איזשהו רעיון של פתיחה. אבל עובדתית, לצורך העניין, אתה אומר לי: נתנו לך, רק תגידי לי שהכול בסדר. כדי שאני כנציג אחראי, אוקיי? אגיד שהכול בסדר, כפי שהחוק כאן אומר לי, ואני אעלה את כל התיק הזה, התיק הזה מורכב – קודם כול, צריכים מומחיות בהרבה תחומים שונים, גם בחומר של תיק תמרוק אחד.

נכון.

אבל אני לא מוכן שתייבאי דבר שאין לך מומחיות בו. אם את אחראית על המוצר הזה כיבואן, את תדעי מה יש בו ואיך הוא נעשה.

נכון.

ואם היצרן לא מוכן להגיד את המידע הזה ליבואן, אומר לו: תקנה ממני מוצר אבל אני לא אגיד לך ממה הוא עשוי או איך עשיתי, ועדיין תמכור אותו כי הוא בסדר.

אני חושבת שיסביר את זה יותר טוב – בדיוק הכוונה - - -

אני לא. אני נתתי לכם זמן. אבל מה שמדאיג אותי הוא שאתם תחזרו אלינו במבוי סתום.

אני אשמח להגיד כמה מילים.

זו כבר חזרה לשאלה פשוטה לגבי המאגר.

מה?

אנחנו חוזרים לאותה שאלה שהיא תוקעת את כל התהליך הזה. סנכרון.

כן. מה?

מה קורה עם המאגר? למה אתם מתעקשים על המאגר? זו השאלה.

כן. וגם אני מקבל פה עדכון.

לא. זה כבר הבנו. הבנו את ההסדר. הבנו את המסלולים המקבילים.

מקבל פה עדכון שגם ברפורמות הקודמות שניסו לבצע בייבוא ולהקל נתקעתם על התיק.

הבנו שיש בעיה. מיכאל, דרך אגב, לא יודעים גם כמה יבואנים יתקשו לקבל את זה. אבל לגבי המאגר, אפשר לקבל תשובה פשוטה לשאלה למה אתם מתעקשים על מאגר, ולא מסתפקים בתיק המוצר? זה העניין.

זה יפתור את כל הבעיה.

רוצה להגיד?

אני רוצה לענות על שתי שאלות.

רק תציגי את עצמך, בבקשה.

בבקשה.

שמי אור אלדר. אני מהלשכה המשפטית.

איך?

אור אלדר.

אור, אוקיי.

אור אלדר, מהשלכה המשפטית של משרד הבריאות. ואני רוצה לענות פה, קודם כול, על החשש שהעלתה ענת רוזה ולענות גם על השאלה שלך. לגבי החשש של ענת, ברפורמה בשנת 2016 נקבע שהנציג האחראי יהיה אדם בשר ודם, הוא לא יוכל להיות תאגיד. ובאמת בזמנו החברות העלו את החשש שיצרנים לא יעבירו את תיק התמרוק לאדם שהם לא מכירים. ולכן, ברפורמה הנוכחית אנחנו הכנסנו את האופציה שהנציג האחראי יהיה גם תאגיד.

עכשיו, באירופה פועלים תאגידים רבים שמפעילים בעצם נציגים אחראים עם מומחיויות שונות. וזה עובד שם ככה. עכשיו גם הוספנו אופציה בעקבות ההערות בוועדה שיוכלו לפעול גם כנציגים אחראים נציגויות בישראל של אותן חברות בחו"ל. כך שאני מקווה שזה יוכל לענות על החשש שיצרנים לא יסכימו להעביר תיקי תמרוק.

לגבי השאלה על מאגר תיקי התמרוק, למה אנחנו מבקשים את זה? כרגע בעצם יש שני מסלולים לייבוא תמרוק בייבוא מקביל. אחד, ייבוא בלי מסמכים מהיצרן.

כן.

השנייה. ייבוא אחד בלי קשר למשרד הבריאות. יש מעבדה או מכון התקנים שנותן אישרו התאמה. המסלול השני הוא ייבוא ברישיון של משרד הבריאות. חייב להיווצר פה מצב שברגע שחלק מהתמרוקים בייבוא רשמי יהיו ברישיון וחלק מהם יהיו בנוטיפיקציה, למשרד הבריאות כבר לא יהיה שום מידע על הרכבים, על המאפיינים.

למה שלא יהיה מידע?

כי זה בנוטיפיקציה.

כי הוא רק הודיע. הוא אמר: יש לי את כל המסמכים.

אבל יש את אותה פונקציה שאמורה לשמור את החומר. אם הם צריכים את החומר, יבקשו, יקבלו.

אבל היא אמרה שהיא לא יודעת להחזיק פונקציה כזאת בארץ עם כל התיק.

לא. פונקציה. איש קשר למידע.

אדוני היושב-ראש, אני אשמח גם על זה להסביר.

איש הקשר הזה נקרא נציג אחראי.

רגע. תנו לי רגע להסביר. אני מבטיחה שהכול יהיה ברור.

אין.

ואני חושב שאנחנו לא יכולים לוותר על נציג אחראי במסלול של הנוטיפיקציה.

רגע, את אמרת שלמשרד הבריאות אין נתונים לגבי המסלולים השני.

נכון.

ומה המידע שהוא יחזיק? הוא צריך להחזיק הרבה מידע.

- - -

שנייה, שנייה. אני רק אשמח להשלים את הדברים. אני חושבת שהכול יהיה ברור ככה.

כן.

אוקיי. אז אדם מבקש לייבא תמרוק בייבוא רשמי בנוטיפיקציה. הוא מודיע מספר הודעות למשרד הבריאות. אבל אין לי כמשרד הבריאות את הפרטים על ההרכב המלא של התיק, על ניסויים הקליניים שהוא עשה.

כן.

כל מיני דברים שהיום אני יודעת אותם ומחר אני לא אדע. לכן אני צריכה גישה לאותו תיק כדי לבדוק שהייבוא המקביל שרוצים לייבא והייבוא הרשמי הם זהים. מדובר באותו מוצר.

רגע, סליחה. את שמה אותו למעשה באותו מסלול הראשון, כי הוא בעצם במה הוא שונה? איך אנחנו מקדמים את התחרות כשהוא בעצם צריך לעשות בדיוק כמו במסלול הראשון?

לא. אבל לא יקבל רישיון.

לא. רישיון. פה הוא מודיע ומתקדם. מוציא הודעה וזהו.

בדיוק. רק מודיע.

"מודיע ומתקדם", במה הוא מתקדם?

בייבוא. בייבוא. שיחזיק את כל המידע, יודיע שהכול תקין ויתקדם. שם הוא צריך לעבור רישיון שלקח לו חצי שנה ויותר.

כן, אבל הם דורשים פה – אתם עדיין דורשים לקבל פה, מעבר לנוטיפיקציה, אתם רוצים פה מה במסלול הזה?

אנחנו סתם מתעכבים על משהו מאוד פשוט.

מאגר.

ייבוא רשמי בנוטיפיקציה לא מצריך שום אישור מוקדם של משרד הבריאות. אתה מגיש את המסכמים ואת הנתונים שמפורטים בהצעת החוק ואתה מייד מקבל אישור אוטומטי. אין שוב מעורבות. משרד הבריאות לא חותם פה עכשיו. אין רישיונות.

עכשיו, ב-2016 עלתה אפשרות, או זה היה קצת יותר מאוחר מ-2016, עלתה אפשרות שמשרד הבריאות יפנה ליבואן הרשמי ויבקש גישה לתיק התמרוק כדי לתת רישיון לייבוא מקביל. ואז נוצר פה מצב שהיבואנים הרשמיים עלולים ליצור קשר עם היצרן כדי להגביל את הייבוא המקביל.

זה ירד. אוקיי. החשש הזה ירד.

זה ירד. ועכשיו נשאלת השאלה: אז איך אני אתן רישיון למוצר שאני לא יודעת מהו?

מה יש בתיק.

ולכן אנחנו זקוקים למאגר.

אני אחכה בסבלנות.

זו התשובה.

אתה אחלה. אז הסבלנות שלך משתלמת. קדימה, רון.

תודה. אז אני מלווה את התהליך הזה מקרוב כבר הרבה זמן. ואני מבין את משרד הבריאות. זה לא שאני לא מבין. יש פה אחריות גדולה על משרד הבריאות, ואתם צריכים בסופו של דבר לדאוג לשלום הציבור, וזה בסדר, וזו העבודה שלכם.

מצד שני, וזה צריך לחלחל כבר, יש פה מטרה לפתוח את השוק לתחרות. ואי-אפשר לפתוח את השוק – להגיד מצד אחד אנחנו רוצים לפתוח את השוק לתחרות, ומצד שני להעמיס רגולציה שהיא כמעט בלתי אפשרית. אנחנו רוצים להיות אירופה, אז אנחנו לא יכולים להיות אירופה פלוס ישראל. אנחנו צריכים להחליט או שאנחנו ישראל או שאנחנו אירופה. ובאירופה אין את הדרישה למאגר.

ואני אומר משהו שאני באמת מאמין בו. אני חושב שאתם כן יכולים למצוא את דרך המלך ולמצוא את הפתרון. אבל כן חשוב לי לחדד שאנחנו לא רוצים להיות אירופה פלוס ישראל. אנחנו רוצים להיות אירופה. ואם זה טוב ל-400 מיליון איש באירופה, זה טוב גם לישראל. ואותו אחד שיהיה לו את הגישה למידע, לדעתי, אם מישהו יכול להביא את המידע תוך כמה שעות – בואו נקבע בחקיקה, תוך 24 שעות הוא צריך להביא את המידע. אם אין לו תוך 24 שעות את המידע, תשללו לו את הרישיון. אבל אי-אפשר להקים מאגר שלם לחברות – אני לא מדבר על הגדולות; הגדולות הכול בסדר, לא צריך לדאוג להן. הקטנים שרוצים להיכנס לשוק הזה, לעולם לא יצליחו להיכנס לשוק הזה, כי אין להם את המידע הזה לבקש.

תחשבו שאם אנחנו רוצים להוריד מחירים, להוזיל את יוקר המחיה במדינת ישראל, זה בדיוק מה שאנחנו צריכים לעשות. ואני עוד פעם מחדד וחוזר על הדברים החכמים. כל מה שתוקע פה את הדבר הזה זה המילה "מאגר". לא צריך אותו. זו הדעה שלי. תודה.

אגב, יש לכם גישה למידע? נניח, אתם רוצים לקבל מידע, אז לפי החוק, אתם יכולים לקבל מידע?

גם גישה מספיקה.

מה?

לא צריך להביא את המסמכים לשם. גם גישה למידע.

מיכאל, נגדיר את זה. תוך X שעות תתחיל להביא להם את המידע.

לא. היום. היום.

זו אחת ההצעות שהייתה פה. לא עברה. היה רעיון אחר.

היום אנחנו אומרים שהמידע נמצא במשרד הבריאות. כשנכנס מוצר הוא נבדק לפני שהוא נכנס.

הם פשוט לא רוצים שום דבר. זאת הבעיה.

במסלול הזה כל המידע יהיה אצל הנציג האחראי.

אני לא רוצה להיות זה שלא הסכים למשרד הבריאות.

ומשרד הבריאות במסגרת הפיקוח, כמו שנאמר פה, ניהול סיכונים וכו', יגיע לאותו נציג אחראי ויבדוק את כל הפרטים לראות שכל עובד בצורה מדגמית. אנחנו לא נבדוק את הכול. אנחנו נבדוק לפי ניהול סיכונים ובצורה מדגמית. ואלה המוצרים שישווקו במדינה. בהסתמך על זה שהיה נציג אחראי שבדק הכול.

תגידו, הנציג האחראי מחזיק תיק תמרוק.

מלא.

אין העתק במשרד הבריאות?

לא.

ואתם נגשים לתיק הזה רק לפי צורך.

לא. היום יש.

יש. יש.

שואל היושב-ראש, בצדק. לפי השיטה של הנוטיפיקציה, ברגע שיהיה נציג אחראי - -

לא. הוא מדבר על השיטה היום.

רגע.

- - והוא יבדוק את הכול, אנחנו לא נחזיק אצלנו תיק תמרוק במיוחד לנושא נוטיפיקציה, אלא נלך אליו ונראה שהכול - - -

כן. לפי הצורך.

זה לא. זה לא מה שכתוב בחוק.

זו בדיוק התשובה שלא צריך מאגר, אם יש לה גישה, נכון?

לפי הצורך.

זה מה שאני אומר.

אנחנו הסברנו - - -

תראה, יש פה איזשהו קצר בתקשורת.

לא. אין קצר, יבגני. אין קצר.

מה?

זה נאמר כבר פה. זה לא נכון. אנחנו לא נפיל עליהם דברים. את זה הם אמרו. למה אני אמרתי את זה? כי הם אמרו את זה כבר. צריך הקשיב להם, לא רק לתקוף אותם.

לא. אף אחד לא תוקף אותם. רוצים לדעת את הדברים.

הם אמרו שברגע שיש נציג אחראי עם תיק תמרוק מלא, הם לא צריכים להחזיק את התיקים האלה.

אבל המאגר מחייב.

המאגר הוא שונה. הוא מידע אחר.

אבל הוא מחייב.

לא כל מה שבתיק תמרוק מופיע במאגר.

זה בדיוק אותו מידע. זה בדיוק אותו מידע.

לא. מדובר באותו המידע. אבל מה הסברתי הוא - - -

אני עוד פעם שואל. תיק – חבר'ה, שקט.

הינה, יש שאלה טובה.

תיק התמרוק נמצא אצל הנציג האחראי. בינתיים אנחנו רוצים אותו בארץ עם תיק תמרוק מלא במסלול של נוטיפיקציה.

נכון.

התיק הזה לא יושב במשרד הבריאות.

כן. אבל זה מה שכתוב בחוק. למה אתם אומרים לא?

- - -

מה?

המאגר שיישמרו בו תיקי תמרוק.

המאגר שיישמרו בו תיקי תמרוק.

כן. זאת הבעיה.

בטח. בטח.

אז כן יושב במשרד הבריאות או לא?

כן. מיכאל, כן.

כן.

מצוין. נתתם לי תשובות.

מה שאומרים הוא שמספיק הקישור.

רגע, חברים.

איזה קישור?

מה זה הקישור? מה זה הקישור? תגידו לי. מה זה הקישור?

אדוני, אני אוציא אותך. אני אוציא אותך. עוד הערה שלך, אתה יוצא החוצה. תנו לנו לנהל את הדיון. כן. אמרתם לי דבר והיפוכו עכשיו.

אם אני יכולה משהו להבהיר משהו, כי כל פעם אנחנו מגיעים לנקודה שאנחנו חושבים שכבר הבהרנו את הכול ואז עוד פעם חוזרים.

נו?

המאגר הזה, צריך להבין, שאנחנו רואים מוצר מייבוא מקביל גם היום וגם בעתיד, אחרי שתעבור הרפורמה, אנחנו צריכים איכשהו להשוות אותו למוצר הייחוס, ולא יהיה לנו - - -

חכי, רגע, רינת. לא לבלבל אותי. לא לבלבל אותי. ייבוא רגיל בנוטיפיקציה. אל תלכי למקביל. ייבוא רגיל בנוטיפיקציה. יש נציג אחראי?

יש נציג אחראי.

יש תיק תמרוק?

יש תיק תמרוק.

אתם מחזיקים מאגר תיקי תמרוק כאלה?

המאגר הוצע למשרד הבריאות, אבל - - -

כן. כן. התשובה היא כן.

כן. התשובה היא כן.

אפשר להגיד כן או לא? אני לא מבין.

אני מבטיחה שיהיה ברור.

אז, בבקשה. קודם תתחילי בכללי. תתחילי במסלול נוטיפיקציה כללי, אחרי זה תעברי לייבוא מקביל.

אוקיי. במסלול נוטיפיקציה של יבואן רשמי, לא ייבוא מקביל, הוא לא צריך למסור למשרד הבריאות לא את תיק המוצר, לא למאגר, לא שום דבר מבחינתנו.

זה לא מה שדובר.

רגע. אבל תנו לי להשלים.

אני לא מבין. היא אומרת שהוא לא צריך, והאוצר מתנגד? מה את עושה ככה?

רגע. רגע. רגע.

זה לא לפי החוק.

מה?

היא אומרת שזה לא לפי החוק.

אז אם זה מה שהיא אומרת, נכתוב את זה.

רגע. תנו לי לסיים. אי-אפשר ככה. אנחנו לא נגיע למצב שמבינים הכול.

בבקשה.

מסלול נוטיפיקציה לא מחייב מאגר באירופה, לא מחייב מאגר מבחינת משרד הבריאות. המסלול הזה של הנוטיפיקציה הוא מסלול שנועד לפתוח את השוק לתחרות ליבואנים הרשמיים, להקל עליהם, שהם יודיעו בפורטל של משרד הבריאות בנוטיפיקציה: יש לנו נציג אחראי, יש לנו תיק, אנחנו יוצאים לשוק; בבקשה, זה השם של הנציג, זה השם של המוצר, את כל הפרטים בפורטל ונגמר הסיפור.

אמרת יבואן רשמי. את אמרת יבואן רשמי.

רגע.

ייבוא רשמי. ייבוא רשמי.

ייבוא רשמי. הלאה.

לא על זה אנחנו מדברים?

לא. גם על זה, כי עלו פה הסתייגויות.

עכשיו אני אסביר נולד המאגר. המאגר נולד מכיוון שכשיש מסלול נוטיפיקציה ומשרד הבריאות צריך לאשר או לבדקו ייבוא מקביל הוא צריך להשוות אותו למשהו. בניגוד להיום שיש למשרד הבריאות את כל הנתונים מתוך התיק, בעתיד כשיהיה מסלול נוטיפיקציה לא יהיה למשרד הבריאות מידע.

אוקיי.

והמאגר הוצע למשרד הבריאות כאיזשהו Reference שאנחנו נוכל לגשת אליו רק לצורך בדיקה של ייבוא מקביל. זה כתוב בחקיקה.

תאימות מוצר.

כלומר, יש מאגר לכל הייבוא המקביל.

לא. המאגר הוא של התיקים המקוריים.

לא. המאגר ישמש לבדיקה של מוצרים בייבוא מקביל.

נו, בדיוק.

מול מי שייבא אותם בנוטיפיקציה ולא עבר רישיון של משרד הבריאות. כי אחרת, אין למה להשוות.

נכון. בדיוק.

בדיוק. פה הנקודה.

מה?

וזה כדי למנוע פגיעה בייבוא המקביל.