פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



23
ועדת הכלכלה
12/10/2021


מושב ראשון




פרוטוקול מס' 46
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי, ו' בחשון התשפ"ב (12 באוקטובר 2021), שעה 9:00

פרק ט"ו (תקשורת), למעט סעיפים 80-79 ו-81(2) (בעניין מתקן שידור לתקשורת), מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א-2021 (מ/1443)
דיון בסעיף 81(1) – תיקון חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982, פריסת סיבים אופטיים – ישיבה זו תוקדש להסתייגויות והצבעות

חברי הוועדה: מיכאל מרדכי ביטון – היו"ר
סמי אבו שחאדה
מאזן גנאים
רון כץ
לימור מגן תלם
מיכל שיר סגמן

קרן ברק

עופר רז-דרור - מנהל מינהל כלכלה, משרד התקשורת

בת שבע נחמיה-מיכאלי - ממונה ייעוץ משפטי לשכת היועץ המשפטי, משרד התקשורת

שי שלף - עו"ד בלשכה משפטית, משרד האוצר

ספיר איפרגן - רכזת תקשורת, תיירות ומדע באגף תקציבים, משרד האוצר

נעם שרלו - רפרנט תקשורת, אגף תקציבים, משרד האוצר

נועה סרברו - עו"ד, מח' ייעוץ וחקיקה אזרחי, משרד המשפטים

נועם כהן - מתמחה במחלקה למשפט אזרחי ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

אמיר וייס - מנהל אגף מדיניות ממשלתית של רשות המיעוטים, המשרד לשוויון חברתי

משה לאו - ראש צוות תקשורת, רשות התחרות

אביעד כדורי - כלכלן, רשות התחרות

אסף פינק - עו"ד, חבר ועד, עמותת הצלחה,

איתי עצמון
אביגל כספי

עידית חנוכה

אושרה עצידה



פרק ט"ו (תקשורת), למעט סעיפים 80-79 ו-81(2) (בעניין מתקן שידור לתקשורת), מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א-2021, מ/1443

דיון בסעיף 81(1) – תיקון חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982, פריסת סיבים אופטיים – ישיבה זו תוקדש להסתייגויות והצבעות

בוקר טוב. אנחנו שמחים להמשיך את ישיבות ועדת הכלכלה במסגרת חוק ההסדרים כהכנה לתקציב המדינה. היום הוא יום חג בוועדה, אנחנו מביאים סוף סוף חוק ראשון להצבעות, ואנחנו נביא את כל החוקים שלנו להצבעות. על סדר-היום: פרק ט"ו (תקשורת), למעט סעיפים 80-79 ו-81(2) (בעניין מתקן שידור לתקשורת), מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022.

אנחנו מקדישים את הישיבה הזו להסתייגויות ולהצבעות. קיבלנו שלוש הסתייגויות, ואני לא רואה שהמסתייגים נמצאים. היועץ המשפטי ינחה אותנו איך להתקדם. קדימה.

כן. למעשה, הוועדה סיימה את הדיון בסעיפים האלה. בהנחייתך אנחנו קצבנו מועד להגשת ההסתייגויות עד אתמול בשש, אם אינני טועה, ואכן קיבלנו כמה הסתייגויות. העיקרון או הכלל המנחה בדיון הזה הוא שהמסתייג מציג את הצעתו, מנמק אותה, ולאחר מכן הוועדה מצביעה על ההצעה. אם ההצעה איננה מתקבלת, חבר הכנסת המסתייג יכול לבקש לצרף אותה כהסתייגות, ואז ההכרעה עוברת למליאת הכנסת.

אוקיי. בואו נתחיל.

עו"ד אביגל כספי תנחה אותנו ותגיד לנו בדיוק מה הסעיף שעומד להצבעה והאם הוגשו לגביו הסתייגויות. ככל שלא הסתייגויות, ניתן להצביע כמובן.

אוקיי, אבל יש עוד סעיפים שלא הוקראו, ונגיע אליהם.

מה זאת אומרת? הוועדה סיימה את הדיון.

נכון, אבל יש דברים ש - - -

מבחינת נוסח? אפשר להקריא אותם. מבחינת נוסח, אבל המהות - - -

טוב, נדבר עליהם כשנגיע.

לפי הסדר.

בסדר. אבל מה קורה עם חברי הכנסת?

מי שלא בא, לא בא. בואו נעבוד.

כמו שאמרתי, באופן כללי חבר הכנסת המסתייג צריך להציג את הצעתו, אלא אם כן הוא הגיש את ההצעה בכתב לפני הדיון ויושב-ראש הוועדה אישר להציג את ההסתייגות ללא נוכחותו. זה שיקול שלך, אבל אם הם לא מגיעים, אתה לא חייב.

אנחנו קיבלנו את זה בכתב, מצביעים. אם היה מגיע, היה מציג. לא הגיע, לא מציג. חבל על הזמן, בואו נעבוד.

בסדר גמור.

אוקיי, אבל לא נדרשת הקראה, פשוט מצביעים על הסעיפים כמו שהם.

רק תגידי את הסעיפים. אם יש צורך להקריא את השינויים, אולי נציגי הממשלה יקריאו אותם.

אוקיי. בסעיפים הראשונים אין שינויים. יש את פסקת (1) סעיף קטן (א)(ב2) - הקראנו את פסקאות (1) עד (2), ובסעיף קטן (ד) היה עניין של: חלפו 30 ימים, שזה קשור לתקופה של מתי אפשר לפנות למפקח. ההצעה היא שזה יישאר 30 יום, כמו בהצעת החוק המקורית.

אני לא מבין, האם אנחנו עושים דיון עכשיו?

לא, אנחנו רק מזכירים מה הסעיפים.

סעיף והצבעה – לא סקירה היסטורית עכשיו.

אז אתה רוצה להצביע על פסקה (1) שלגביה לא היה. נצביע על פסקה (1)?

כן.

קדימה. מי בעד פסקה (1)?

הצבעה
אושרה פה אחד.

אושרה פה אחד.

לגבי פסקה (2) – זה מה שהזכרתי, שבסעיף קטן (ד) כתוב שאם חלפו 30 יום ולא הוגשה תביעה למפקח, אפשר להתקדם עם פריסת הרשת. בהמשך אנחנו נגיע לזה שהוספנו הוראה שמדברת על סמכויות שיוקנו למפקח להארכת מועדים. אלו סמכויות שמצויות כיום בחוק התקשורת בסעיף אחר, והן נשאבו לפה. 30 הימים פה עומדים ללא שינוי, ואפשר להצביע על הסעיף בנוסח שפורסם.

מי בעד סעיף (2)?

הצבעה
אושר פה אחד.

פה אחד.

אושר.

כן.

(3) – אותו הדבר, עניין 30 ימים שהסברתי כרגע מופיע גם פה, ואפשר להצביע על הסעיף בנוסח שפורסם.

מי בעד סעיף (3)?

הצבעה
אושר פה אחד.

פה אחד.

פסקה (4) נדונה בוועדה. הוועדה יכולה להצביע עליה בנוסח שפורסם.

מי בעד סעיף (4)?

הצבעה
אושר פה אחד.

פה אחד.

גם על פסקה (5) אפשר להצביע בנוסח שהוגש והונח בפני הוועדה.

סמי אבו שחאדה ו - - -, ומיכל שיר בדרך.

מה זה "בדרך"? אנחנו מצביעים, הם יוכלו להגיד מה היתה ההסתייגות שלהם ואם הם רוצים להשאיר את זה למליאה. באיזה סעיפים זה בכלל? כבר עברנו את הסעיפים האלה.

איפה ההסתייגויות של חבר הכנסת סמי אבו שחאדה?

את רובן עברנו.

אנחנו עוברים. חבר'ה, אנשים ילמדו לבוא בזמן. יש עבודה בכנסת, אין לנו בזמן.

עכשיו אנחנו מצביעים על הדבר האחרון.

איפה מופיע התיקון שאם הונח כבר קו אחד על ידי חברה, גם החברות האחרות יוכלו להיכנס? עשינו את התיקון הזה בנוסח הזה?

אפשר להצביע לפי החלטת הוועדה. תגידי מה התיקון. זה עיקרון שנדון בוועדה בישיבה הקודמת.

כן.

אולי רק נעשה לפי הסדר כי זה הדבר הבא. אם זה יתווסף, זה יתווסף בסעיף הבא. אולי רק נגמור את ההצבעה על פסקאות (5) ו-(6) ונגיע?

כן.

בסדר.

מי בעד סעיף (5)?

הצבעה
אושר פה אחד.

אושר פה אחד.

רק לעניין סעיף (6), יש נושא שאמרנו שהוא יובהר. זו רק הערה קטנה לפרוטוקול.

זה הדיון עכשיו. הסעיף לא הוקרא בדיון הקודם, אקריא אותו עכשיו. הסעיף אומר כך: "הוראות פסקה (6) לסעיף 21ב(ב1) יחולו לעניין סעיף זה בשינויים המחויבים."

סעיף 21ב בחוק התקשורת מדבר על הנחת רשת שהיא רשת שאיננה מתקדמת. זהו אחד ההבדלים בין התיקון שלנו להוראות הקיימות בחוק. בפסקה (6) מדובר על הסמכויות של המפקח: המפקח רשאי מטעמים מיוחדים שיירשמו להאריך את התקופה האמורה בפסקאות (3) ו-(4) - זו אותה תקופה של 30 יום - להגשת הבקשה, ובלבד שבעל הרישיון טרם החל בביצוע הנחת הרשת.

כלומר, שואבים מפה הוראה של היכולת להאריך את התקופה של 30 יום, ולא את הנסיבות שקיימות בחוק התקשורת. סעיפים קטנים (ב) ו-(ג) מדברים על הוראות סימן ד' לפרק ו' לחוק המקרקעין יחולו על הדיון בפני המפקח לפי סעיף זה. והוראת סעיף קטן (ג): אין בהוראות סעיף זה כדי לפגוע בסמכויותיו של המפקח, לפי כל דין, לדון בסכסוך בין בעלי דירות, לרבות אגב הנחת רשת.

כל ההוראות האלה שחלות על הנחת רשת, יחולו גם לעניין הנחת רשת מתקדמת.

בסדר.

נועה סרברו, משרד המשפטים. הערה לפרוטוקול למען הסר ספק. הסמכות להאריך את המועד היא בתוך המסגרת של 30 הימים. אם בעל דירה הגיש בקשה להארכת מועד אחרי שחלפו 30 הימים, בהיעדר החלטה שיפוטית אחרת, בעל הרישיון יוכל לפרוס את הרשת. כלומר, הוא לא צריך להמתין רק מעצם זה שמישהו הגיש בקשה אחרי שכבר חלפו 30 הימים. מבחינת בעל הרישיון – הוא יכול כבר לפרוס, אלא אם כמובן ניתנה איזושהי הכרעה שיפוטית או צו מניעה.

בסדר גמור. סעיף (6) – מי בעד? אבו שחאדה, אתה בעד סעיף (6)?

אדוני, אני מסתכל אם שמנו הסתייגויות לסעיף (6) או לא – שנייה אחת.

אתה לא באת בזמן. אתם מגישים הסתייגות ואתם לא באים להציג אותה בזמן.

נכון, איחרנו.

אנחנו כבר הצבענו על הסעיף שההסתייגות שלך מתייחסת אליו. אני מוכן לפנים משורת הדין שתשמיע אותה. האם אנחנו יכולים לתת לו?

אבל אין לזה משמעות מעשית עכשיו, אפשר להשמיע.

אין לזה משמעות. אתה יכול אולי להגיד אותה.

אדוני, אם אין לזה משמעות מעשית, אין בזה צורך. בסעיף (6) גם היתה לנו הסתייגות.

ההסתייגות היא ל-(6)?

ההסתייגות שלו לפסקה (6)?

לא.

סמי, אין לך הסתייגות לסעיף (6) לפי מה שאומרים פה.

אה, זו הסתייגות מס' 6 – סליחה.

אין לכם הסתייגות. האם אתם בעד איתנו, סמי?

לא, אני לא בעד איתכם.

לא בעד, בסדר. מי בעד? לימור מגן תלם. מי נגד?

הצבעה

אבו שחאדה, נגד?

לא, לא מצביע. לא משתתף.

לא משתתף. לרשום: איננו משתתף בהצבעה. אני בעד כמובן.

הצבענו על כלל הסעיפים.

לא, לא. יש עוד שלושה סעיפים קטנים. אני חוזרת לבקשת היושב-ראש. רצית שנדון ב - - -

אנחנו אמרנו שנבחן לאפשר שמרגע שחברה אחת הניחה סיב אופטי, תינתן הזכות לכל החברות להניח באותו מקום כדי לא לפגוע בתחרות וכדי שלא יהיה מצב שחברות שומרות לעצמן נכסים ולא נותנות לחברות אחרות להיכנס. הרי מהות החוק זה התקשורת עם התושבים ועם בעלי הנכסים. ברגע שזה נפתר, ויש סיב אופטי אחד, הזכות היא של כל החברות להניח את זה שם כדי לייצר תחרות. זה גם מה שקורה באירופה.

אשמח להתייחס. אנחנו דנו בנושא הזה שעלה גם בתוך הממשלה. כמו שאתה אומר, כל ההסדר הזה נועד לקדם את הפריסה ולקדם את התחרות, ומבחינתנו, גם כמשרד המשפטים, היינו צריכים לעשות את האיזון מול זכויות הקניין כי בסוף המניעה של כניסה של חברה אחרת היא לא על ידי חברה שכבר נמצאת בבניין אלא על ידי בעלי הדירות עצמם, שהם בעלי הקניין, ולכל אחד מהם יש חלק מתוך הרכוש המשותף. אנחנו כן עשינו כאן הסדר שנועד באמת להסיר חסמים ולהקל על חברות, בעיקר על החברות הקטנות, להיכנס לשוק ולפרוס יותר בקלות. מבחינת האיזון הקנייני בין בעל הדירה שמבקש לבין בעל הדירה שלא מעוניין בהנחת הרשת מאיזושהי סיבה - - -

תתייחסי להערה הספציפית שלי. אתם בעד שברגע שיש קו - - -

אנחנו רואים בזה בעיה מבחינת זכות הקניין למנוע אפשרות של בעל דירה שהוא בעל הקניין, להגיש התנגדות. ההתנגדות הזו היא לא איזה מכתב, זה ממש - - -

לא, שיגיש התנגדות. אבל אם חברה אחת הניחה כבר קו, הגיוני שאחרים יהיו זכאים לשים, אחרת איך תהיה תחרות?

אדוני, מה קורה עם מי שהשקיע את ההשקעה הראשונית? נניח וחברה מסוימת עשתה את ההשקעה הראשונית.

קודם כול, בחוק יש אפשרות להתבסס על תשתיות של בזק כדי לשים קווים אחרים – זה כבר מוסכם בחוקים.

לא, אבל חברה אחרת זה יכול להיות גם לגמרי ארון תקשורת נפרד, עם כבלים נפרדים. כלומר, התשתית היא לא בהכרח באותו מקום.

אבל איך את מונעת אז את שמירת המונופולים האלה?

אנחנו לא מונעים. ההסדר הזה היום נועד להסיר חסמים, ככל האפשר כן לצמצם.

בקיצור, אתם נגד.

אנחנו חושבים שההסדר היום באמת מתח לקצה את הצמצום של הזכות של מי שלא מעוניין שתיפרס הרשת.

חבל, כי אני יודע את עמדת האוצר. האוצר פה? אתם בעד הדבר הזה ומשרד התקשורת בעדו, וגם חברי הכנסת בעדו. אני לא מבין.

זה עניין משפטי. זה ברור שמבחינה מקצועית כל הסרת חסמים היא רצויה בשביל ל - - -

אבל הכול הולך פה באיזה איזונים בין האינטרס הציבורי לתת שירות בסיסי כזה.

נכון, אנחנו רוצים לקדם באמת את התחרות ככל האפשר, וההסדר הזה אומר שבניגוד לדיני הבתים המשותפים, ומה שקורה בדרך כלל מבחינת זכויות קניין, שנדרשת הסכמה של בעלי הדירות בשביל לעשות איזושהי פעולה שמשנה את הרכוש המשותף, כאן אנחנו אומרים שלא צריך הסכמה, צריך רק לתלות שלט. כלומר, מספיק שאחד ירצה, הוא תולה שלט, או אפילו חברת התקשורת תולה בשמו.

את רוצה להסתפק במה שיש, את לא רוצה להוסיף את זה.

אני חושבת שזו תהיה פגיעה קשה מדיי בבעלי הדירות האחרים כי זה אומר שאנחנו מונעים מהם את האפשרות להביא את הטענות שלהם בפני הערכאה השיפוטית.

לאיזה סעיף ההסתייגות של מיכל שיר? כבר הצבענו על הסעיף הזה, כבר אין. תבואו, המסתייגים, בזמן בפעם הבאה.

מי שם לנו שלטים? מה הבחור רוצה בדיוק? דבר, דבר. למה אתה עושה לנו הצגות? המיקרופון שלך סגור.

כבוד היושב-ראש, אני ממש מודה לך. הגענו בזמן, הכנו את כוס התה, אמרו לנו לא להגיע לכנסת. הייתי מכבד את כבודו. אני עו"ד אסף פינק, אני מייצג את תושבי רהט.

מה הטיעון שלך במשפט? אנחנו לא נותנים לאף אחד לדבר עכשיו בזום, אבל מה אתה רוצה להגיד?

כבודו, אני רוצה לדבר קודם כול על הסעיף הזה, שעליו דיברתם עכשיו, של פגיעה בזכות הקניין והאם תהיה אפשרות לעוד חברות לפרוס.

זה לא לדיון עכשיו, הדיון הזה כבר התקיים פה. זהו דיון של הצבעות עכשיו, היו פה דיונים על כל הסעיפים הללו. מה עמדתך במשפט וזהו?

עמדתי היא מאוד מאוד פשוטה, כבודו. נתנו לבזק זכות לפרוס רק איפה שהיא רוצה.

אנחנו יודעים את כל זה, וגם אמרנו את כל זה. אל תחזור על דברים שנאמרו פה.

אני לא חוזר, אני מדבר איתך על הסעיף הזה, כבודו. לאחר מכן גם אגיד משהו כללי.

אל תגיד משהו כללי, זה לא דיון. זוהי ישיבה שמוקדשת להצבעות. כל מי שרצה להגיד משהו כללי, קיבל הזדמנות בדיונים הקודמים. מה עמדתך במשפט? אני נותן לך לפנים משורת הדין להגיד משפט כי ראיתי אותך עושה לנו שלטים והצגות.

אדוני, אני עושה שלטים כי מדובר פה על מצב שבו באים ואומרים שדווקא בפריפריה, שבה בזק לא הולכת לפרוס, יהיה - - -

זה לא נכון. במעלות ובירוחם ובעוד מקומות בזק פורסת.

אדוני, במקום עם יותר ממיליון תושבים לא יפרסו.

יש 16% שבזק לא פורסת - כן.

נכון. באותם מיליון אנשים שלא יקבלו מבזק פריסה תהיה קרן תמרוץ. אחרי ארבע שנים תבוא חברת אחת ואולי - - -

אדוני, אתה לא מתייחס לסעיף. יש משפט אחד על הנושא.

אדוני, אני אומר את המשפט.

לא, לא. תודה לך. אנחנו נתנו לך הזדמנות, אתה לא מיצית אותה. אנחנו מבינים מה אתה אומר כי מה שאתה אמרת, אמרתי רגע לפני שעלית לשידור.

האם אנחנו יכולים לאפשר את הדבר הזה שמרגע שיש קו אחד, ניתן לחברות האחרות גם לשים שם?

כמו שאמרתי, המצב הוא שבזק מטעמים היסטוריים, מאחר והיא היתה חברה יחידה ובאמת בעלי הדירות הסכימו שהיא תיכנס כי זו היתה הדרך היחידה שתהיה להם תקשורת, אז היום למעשה היא כבר פרוסה בכל הארץ. אם אנחנו מקבלים את התיקון הזה כמו שהוצע, אנחנו מייתרים את כל המנגנון שקבענו, כי בסוף - - -

אוקיי. היועצת המשפטית שלנו חשבה על איזה רעיון. בואו נשמע אותו ותגידו האם הוא מקובל עליכם.

הרעיון הוא שלא לעקוף את ההסדר שקבוע פה אלא שבמקרה שכבר פרוסה רשת והתהליך רץ, בהבדל יחיד, שכשבעל רישיון תולה את השלט צריך לפרסם ולהודיע שבמקום כבר פרוסה רשת של חברה אחרת. ברגע שאחד מבעלי הדירות מתנגד ופונה למפקח על הבתים המשותפים, אנחנו נציע לצמצם מעט את הסמכות של המפקח על הבתים המשותפים והוא יוכל להורות שלא לפרוס את הרשת רק אם יש נימוקים מיוחדים שיירשמו. כלומר, רק אם מתקיימים טעמים מאוד מאוד מסוימים, הוא יורשה לקבל את בקשת ההתנגדות ולא לפרוס את הרשת. זה גורם לזה שבעל דירה שמתנגד יצטרך לחשוב פעמיים, במקרה שכבר פרוסה רשת, האם כדאי לו להגיש התנגדות או לא כדאי לו להגיש התנגדות. הסיכוי של ההתנגדות שלו הוא יותר קטן, וזה מפחית את התמריץ שלו, ויכול להיות שהתנגדויות סרק לא יוגשו.

מה את אומרת?

כמה התנגדויות בכלל הוגשו?

זה תהליך חדש, סמי. זה תהליך של השנה האחרונה והוא צובר תאוצה.

זו שאלה לנציגת משרד המשפטים. שאלתי אותה והיא אמרה לי ש - - - תיקים, אבל אני חושבת שעדיף לשאול אותה.

לפי בדיקה של רשות הרישום, שאחראית על כל המפקחים שדנים בסכסוכים, נכון להיום אין הרבה הליכים לפי הסעיפים הקיימים. אנחנו לא יודעים להעריך באמת מה תהיה ההשפעה של התיקון הזה. יכול להיות שזה באמת יצמצם את התמריץ להתנגדויות. כמו שאמרתי, ההתנגדות היא ממש הגשת תביעה, כולל תשלום אגרה של מאות שקלים, קרוב לאלף שקלים, וניסוח של כתב תביעה לכל דבר ועניין. זה מתנהל לפי סדרי הדין, זה לא משהו שכל אחד יעשה בקלות. מלכתחילה יחשבו יותר טוב.

רעיון הפשרה אפשרי מבחינתכם?

זה שמשהו שהוא עדיין מאפשר לאדם להביא את דבריו בפני הערכאה, ולכן אני חושבת שזה כן איזון שאפשר ללכת איתו.

אפשר ללכת איתו, אוקיי.

אני חושבת שלמשרד האוצר היתה הערה, אני יכולה להעיר אותה.

עלינו זה מקובל, ובלבד שרק יובהר שהמסלול הזה יופעל, זאת אומרת, סמכות המפקח תצומצם, בדיוק במקרים שבהם בעל הרישיון שמעוניין בפריסת הרשת פרסם בהודעה, ושזו לא תהיה הוראה קטגורית שבכל הודעה צריך לפרסם שקיימת רשת.

אז משפטים – מקובל, אוצר – מקובל, תקשורת – מקובל.

אתם רוצים שההודעה לא באופן קבוע תכלול את זה שקיימת רשת בבניין?

נכון, שלבעל הרישיון יהיה את שיקול הדעת להחליט האם הוא מעוניין להפעיל את ההקלה הנוספת שהוצעה על ידיכם או שלא. אם הוא רוצה להפעיל את ההקלה הנוספת, הוא יצטרך לרשום את זה. אם לא, הצמצום הזה יהיה חסום בפניו.

ככל שקיימת רשת והוא רשם את זה, אז - - -

כן, כן.

ברשותכם, אני לא הבנתי את הצמצום ואת ההסתייגות שלכם.

היא אומרת שמי שירצה לפעול במסלול שקצת מקל כיוון שיש כבר סיב קיים, יכתוב את זה באופן שמקל עליו. אם הוא ירצה במסלול הרגיל, מבלי להתייחס האם קיים סיב או לא קיים סיב, תינתן לו הזכות לפעול במסלול הרגיל, בלי ההקלה. לפעמים הוא אומר: אני לא רוצה להתייחס לחברות אחרות, אני חברה חדשה ואני רוצה להציע לכם סיב. אני לא רוצה עכשיו טיעונים על מה שהיה פה קודם או להתייחס לזה. זה נראה לי סביר. הוא יוכל או להפעיל את ההקלה או ללכת במסלול המקורי של החוק.

כן. בהוראה המהותית שאומרת מה תכלול ההודעה, אנחנו נכתוב שאם פרוסה רשת לבעל רישיון האחר יש שיקול דעת האם לפרסם. כלומר, זה לא יהיה - - -

בסדר, זה מקובל על כולם, וזה יפה וטוב. תנסחו לנו את זה כדי שנצביע על זה.

אוקיי. זהו נוסח שהוא לא סופי: פנה המבקש לבעל רישיון בבקשה להניח רשת מתקדמת - כלומר, אם תהיה פנייה - ובבית המשותף הונחה כבר רשת מתקדמת על ידי בעל רישיון אחר, יחולו הוראות סעיפים אלה בשני שינויים עליהם דיברנו: השינוי הראשון – בעל הרישיון האחר יהיה רשאי לציין בהודעה את קיומה של רשת מתקדמת אחרת שהונחה בבניין, והשינוי השני יהיה: הוגשה תביעה למפקח, יתיר המפקח את הנחת הרשת המתקדמת, אלא אם כן שוכנע, סבר, שלא נכון לעשות כן, והוא יצטרך לכתוב נימוקים מיוחדים שיירשמו, ובלבד שבעל הרישיון פרסם בהודעה את קיומה של רשת מתקדמת אחרת.

איזה בעל רישיון?

בעל רישיון החדש. כלומר, אנחנו נגדיר אותם כבעל רישיון קיים, בעל רישיון חדש.

יפה. מי בעד?

הצבעה
אושר פה אחד.

סמי, אתה איתנו?

אני איתכם ולא משתתף.

לא מצביע. פה אחד. האם יש עוד סעיפים להצבעה?

כן, יש עוד סעיפים של תיקונים טכניים. הם הוקראו בפעם הקודמת, והם שבכל מקום שכתוב רשת, יהיה כתוב גם רשת מתקדמת במקומות בהם זה נדרש, ועניינים של הפניות לסעיפים קטנים. זה הוקרא בישיבה הקודמת ולכן צריך להצביע על סעיף קטן (ב), (ג), (ד) ו-(ה).

אוקיי. בואו נצביע. סעיף קטן (ב) – מי בעד?

הצבעה

אנחנו בעד. רון, מה מצבך?

מה זה סעיף קטן (ב)?

תבואו בזמן.

כדי להגיע לפה בתשע מהמרכז צריך לצאת בשבע. זה היה מטורף. סימסתי לך.

היתה תאונה מטורפת.

אני נשאר לישון פה בימים כאלו. לטובת חברי הכנסת שנכנסו עכשיו, תגידי מה זה סעיף קטן (ב).

אני אקריא אותו ואסביר: בסעיף קטן (ג) אחרי "הנחת רשת" יבוא "או רשת מתקדמת" ובמקום "סעיף קטן (ב1)" יבוא "סעיפים קטנים (ב1) או (ב2), לפי העניין.

זה טכני.

כן.

גמרנו להצביע על החוק. נשארו סעיפים טכניים, תיקונים טכניים.

דיברנו כבר על התשתית?

כן.

אז יש לי הסתייגות.

כתבת אותה?

כן, בטח.

הגשת אותה בזמן?

אני חושב שאנחנו נסתדר.

לא, אין דבר כזה. יש חוק, מה זה? כתוב עד שעה שש. יש אנשים שלא הגישו הסתייגויות בזמן.

אז זה נושא חדש?

מה שאתה רוצה, אבל אני אומר שאנחנו - - -

בוא נראה, יש לנו איזשהו נושא.

האם אתה מדבר על הסיב שקיים ולהוסיף?

כן.

היתה פה הצעת פשרה.

כן, ישבנו עליה אתמול. השאלה מה הוחלט.

קיבלנו את ההקלה הזו.

מה היא אומרת?

המסלול הירוק, כפי שהוא נקרא, יתנהל בשינוי אחד, שבעל רישיון החדש יצטרך לפרסם, זאת אומרת, זה יישאר לשיקול דעת, ואסביר בהמשך, האם כבר הונחה רשת מתקדמת בבניין.

מה זה "לפרסם"?

באותה הודעה שבה כתוב את שם בעל הרישיון, פרטי ההתקשרות איתו, המועד שבו - - -

לפרסם – זה בבניין?

כן. אני אעבור על התהליך. מי שמעוניין בהנחת הרשת פונה לבעל רישיון, ואז המבקש או בעל רישיון בשמו תולה מודעה בבניין או מחוץ לבניין או במקום בולט בתוך הבניין. בהודעה הזו מצוינים כל מיני פרטים: בעל הרישיון, פרטי התקשרות עימו, המועד שבו מתוכננת להיות מבוצעת הנחת הרשת, מיקום ארון התקשורת וכו'. באותה הודעה בעל הרישיון האחר יצטרך ליידע את הדיירים שבבניין פרוסה כבר רשת מתקדמת. במידה והוא עשה את זה, אז אם הוא הוגשה תביעה למפקח על ידי בעל דירה שמתנגד להנחת הרשת המתקדמת הנוספת, שיקול הדעת של המפקח יהיה מצומצם יותר. כלומר, הוא יתיר את הנחת הרשת. הוא לא יקבל את בקשת ההתנגדות, אלא אם יש נימוקים מיוחדים שיירשמו.

מה זה "נימוקים מיוחדים"?

דייר אחד ולא קבוצת דיירים.

ההתנגדות בכל מקרה יכולה להיות מוגשת גם על ידי דייר אחד בלבד. אנחנו כבר יוצאים מהמתחם של הרוב.

לא היית פה, אבל משרד המשפטים אומר שזה רגיש, שזה פוגע בזכות הקניין, ועמדתו הכללית היתה נגד. היתה פה הצעת פשרה של היועצת המשפטית שלנו.

אדוני היושב-ראש, אני מכיר את זה, וגם בדרך דיברתי עם השר, והוא לא מכיר. אף אחד לא מבין למה מתנגדים לסעיף הזה כי אם רוצים להניח תשתית של סיבים, צריך לאפשר להניח תשתית של סיבים.

- - - יותר גדולה.

רגע, מיכל. למפקח לא תהיה סמכות פה לא לאשר את זה, למעט מקרים מיוחדים או נימוקים מיוחדים.

המפקח הוא פחות הבעיה. השאלה היא האם אפשר להשתמש בתשתית.

כן.

אם יש תשתית קיימת, אפשר על התשתית הקיימת לשים תשתית של חברה אחרת – זו השאלה.

לא, זה משהו אחר.

אלו כבר שאלות טכניות, אלו דברים שלא נידונים במסגרת הצעת החוק: האם ארון התקשורת יהיה אותו ארון תקשורת.

אני לא מדבר על ארון התקשורת, אני אומר לאמץ את התקן האירופאי כמו שהוא באירופה. יש תשתית של סיבים, חברה אחרת יכולה להשתמש בתשתית הסיבים. לא צריך להמציא את הגלגל כל פעם מחדש, כך זה עובד.

אנחנו כמוך, ודיברנו על התקן האירופאי והצענו אותו. עמדת משרד המשפטים היא נגד, המשרדים האחרים בעד.

אבל זה שיקול הדעת של הוועדה.

לא, אבל אם משרד המשפטים יגיד שזה לא חוק חוקי אז זה בעיה.

אין שום סיבה שזה לא יעבור.

אני ממשרד המשפטים, אני רוצה להבהיר שאנחנו לא נגד התקן האירופי. אני הסתכלתי על הסעיף של הדירקטיבה האירופית, אני לא חושבת שההסדר שלנו סותר אותו. כלומר, גם שם יש אפשרות להתנגד להנחת רשת.

אבל הדבר החשוב הוא לא ההתנגדות. לגבי ההתנגדות – ברור לי ששיקול הדעת של המפקח יהיה מצומצם יותר, וסביר להניח שזה לא יקרה. אבל אם באמת רוצים להניח סיבים, ואם באמת רוצים לעשות מהפכה אמיתית ולהביא את זה לכל המדינה, אז איפה שיש תשתית של סיבים, אין סיבה שלא להניח תשתית של חברה אחרת. אני לא מבין למה אנחנו מתעסקים בזה בכלל.

שוב, אנחנו לא מדברים על האיזון בין החברות כרגע.

אבל אני מדבר על זה, אני רוצה לפתוח את השוק. אני רוצה שהיכן שיש תשתית, אפשר יהיה להניח.

אבל זה לא בהצעה הזו.

זה בדיוק בסעיף הזה.

אולי משרד התקשורת יכול להתייחס מה החובות שמוטלות על חברה - - -

רון, הסעיף הזה הוצבע ונגמר. הפשרה היתה טובה כי יכולנו להישאר בלי כלום.

אדוני היושב-ראש, אני חושב שאפשר לעשות אותו יותר טוב, וגם יש כלים לדון בזה שוב, אם צריך. אנחנו בהסכמות בוועדה.

לא. אני אומר לך שהסוגיה היא שמישהו יבוא ויגיד: אתה פוגע בקניין שלי.

אבל הוא לא יכול להגיד את זה. תשמע את משרד המשפטים ואת משרד התקשורת, כבר דנו. אני שלושה ימים דן בדברים האלה.

הם אומרים את זה. הם אומרים שזה מעל האיזונים.

בסוף זה תשתית ברכוש משותף. אם הוא היה משתמש באותה תשתית והוא לא היה שום שינוי נוסף, אני מסכימה איתך שאין כאן שום פגיעה בתוספת. אבל זה לא המצב. היום הם כן מתקינים תשתית נוספת, מקימים ארון תקשורת נוסף, ואנחנו כן רוצים לאפשר לבעל דירה. עשינו כאן את האיזון מאוד מאוד נוטה לטובת מי שרוצה להניח את הרשת. יש לו מסלול ירוק, הוא לא צריך הסכמה של בעלי דירות אחרים.

אבל זה לא באמת מסלול ירוק – זה העניין. עדיין צריך את האישור מבעל הדירה. יש תשתית בבניין.

לא, לא צריך אישור מאף אחד.

לא צריך אישור מאף אחד?

לא. שמים מודעה. רק אם יתנגדו, ואז המפקח, ורק מנימוקים מיוחדים. ההתנגדות היא גם ממש עתירה, היא עולה להם אלף שקל. זה לא שאנשים סתם יטרידו.

נניח ויש תשתית של בזק ופלאפון רוצה לשים תשתית בבניין, מה הם צריכים לעשות?

צריך שיהיה בעל דירה אחד שמעוניין בשימוש דרך פלאפון, לצורך העניין, כדי שבאמת תהיה הצדקה לזה שהם נכנסים לתוך בניין - זו חברה עסקית. אבל מספיק שיש אחד שרוצה, הוא לא צריך הסכמה של אף אחד אחר, הוא גם לא צריך ליידע באופן אישי, ולא את הנציגות. אנחנו באמת ניסינו לשחרר את כל החסמים שאפשר בשביל לתת לו מסלול ירוק. הוא או חברת התקשורת צריכה לפרסם את ההודעה על הפריסה הצפויה, ואנחנו כן מאפשרים לבעלי הדירות האחרים להגיש תביעה. זו ממש תביעה אזרחית, והסברתי זאת קודם. זה תביעה כמו תביעה לבית משפט שלום. מבחינת העלויות אלו אגרות שמגיעות קרוב לאלף שקל, ואנשים לא יעשו את זה על כל דבר. אנחנו כן עדיין רוצים לאפשר את הזכות הזו לפנות לערכאות להביא את הטענות, ואנחנו הסכמנו שבמקרה שכבר קיימת רשת אנחנו נצמצם את העילות להתערבות במקרה הזה, וגם אצל המפקח זה סוג של מסלול ירוק, אלא אם כן יש באמת איזשהן נסיבות מיוחדות בבניין. לצורך העניין, הסכימו שבאותו שטח שבו רוצים להשתמש יש כבר איזשהו שימוש אחר שסיכמו עליו או שיש איזשהן נסיבות ספציפיות של בניין שאנחנו לא רוצים מראש עכשיו לשלול את האפשרות שהדברים האלה יידונו. אבל צריך להבין שאנחנו מעריכים, וגם המשרדים האחרים, שזה באמת בשוליים של השוליים.

אבל למשרד המשפטים זה לא בשוליים, זה העיקר.

אני חושב שיש פה בעיה אחת לגמרי. למה האזרח עצמו ירצה להתנגד או להתנגד? כי הוא רוצה לחסוך 20 שקלים בחודש. ואז אנחנו אומרים לו: אם אתה רוצה לחסוך 20 שקלים בחודש, לך להליך משפטי. הוא יעלה לך הרבה יותר, וזה לא יהיה סביר, ותצטרך להשקיע גם מהזמן שלך וגם מהכסף שלך וזה לא ישתלם לך. קבל את המציאות שיש איזשהו מונופול אצלך באזור.

ידידי חבר הכנסת מציע פה משהו אחר. הוא אומר: אם אתה פותח את השוק כמו שצריך לתחרות, החברות יעשו את התחרות הזו ביניהן, האזרח לא יצטרך להסתבך עם זה. הוא לא יצטרך להביא עורכי דין מול עורכי דין של חברת בזק או הוט. זה יהיה הרבה יותר קל והרבה יותר סביר, ואז זה ייחשב תחרות. זה לא ייחשב תחרות בדרך בה אנחנו מדברים. גם העניין הזה של הדרך של ההודעה ואת זה שמישהו החליט. נניח ויש בניין של חמש, שלוש, עשר כניסות, ומישהו נכנס.

אני מוסיף סוגריים, גם על בנייני משרדים, כשכל הבניין יכול להיות מוחזק על ידי אדם אחד. הסוחרים שרוצים סיבים - - -

לא, אנחנו מדברים על בתים משותפים.

ואני מדבר גם על משרדים. האם החוק מדבר רק על בתים משותפים? האם אין בחוק משרדים? האם לא חשבנו על משרדים?

אני יכולה לומר, אני משערת שמשרד התקשורת יציג את זה. פרק ו' בחוק התקשורת עוסק בסמכויות הקשורות למקרקעין, ויש בו חלוקה בין סימן ב' שעוסק בפעולות בקרקע ציבורית לבין סימן ג' שעוסק בפעולות במקרקעין פרטיים. יש הוראה כללית לגבי הנחת רשת במקרקעין פרטיים, ואז יש את סעיף (ב) שאומר: היו המקרקעין הפרטיים בית משותף. כלומר, נכנסים לנושא של בתים משותפים. ואז (ב1) מדבר: על אף האמור בסעיף קטן (ב). שוב פעם חוזרים לעניין של הבתים המשותפים, וגם אנחנו נכנסים לתוך אותה משבצת כי אנחנו גם בתחילת התיקון כתוב: על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו-(ב1). כלומר, אנחנו רק בפריזמה של בתים משותפים.

אגב, הטענה היא שהמשרדים הם לא הבעיה בחיבורים.

למה לא?

כי יש אינטרס, גם לחברות וגם למשרדים, להיות עם התשתית. כשלאדם יש נכס, בין אם הוא מנהל אותו או משכיר אותו, שואלים אותו האם יש לו בו סיב אופטי. לבעלי הנכסים, החיבור לעסקים ולמשרדים לא היה מגבלה, היא רצה יותר קדימה מהחיבור לבתים.

זה נכון, אבל גם שם מאוד קשה כי יש אחד ששולט בסיב של כל הבניין ואין להם שום אפשרות להתחרות איתו.

קודם כול, זה לא סוף הטיפול בנושא. הם הביאו לנו מה שהם מציעים, אנחנו כוועדה יכולים לעשות דיונים אחרי זה ולהוסיף מרכיבים ולדרוש תיקוני חקיקה נוספים. אבל אנחנו נשארים עכשיו במסגרת חוק ההסדרים. הם יתמקדו בבעיות שהם מציגים. הם אמרו שזה בעייתי כך סתם להיכנס במצב שכבר יש הרבה סיב כי זה לא רק להשתמש בתשתית הקיימת, שמים ארון נפרד, שמים דברים אחרים - זה בעייתי. פה אמרנו שכאשר יש כבר סיב, הסיכוי שיכירו בהתנגדות הוא אפסי כי זה מנימוקים מיוחדים, צריך לעתור וכו'. נראה לי שהיתה פה איזושהי הליכה לקראת של משרד המשפטים מעמדתם המקורית שלא הסכימה עם הרעיון הזה, וקיבלנו את הפשרה הזו והצבענו עליה. נשאר לנו להצביע על סעיפים טכניים, בואו נצביע עליהם.

הצגתי את סעיף קטן (ב) לבקשת חבר הכנסת רון כץ.

כן. מי בעד סעיף קטן (ב)? רק חברי ועדה יכולים להצביע. בעד.

הצבעה
אושר פה אחד.

סמי, אתה חבר ועדה, נכון?

אני לא מצביע.

הוא לא איתנו. הוא דנידין עכשיו, הוא נוכח-נפקד. ארבעה פה אחד.

סעיף קטן (ג) הוא גם סעיף קטן שעוסק בהתאמות נוסח. אם יש צורך אני אקריא אותו, הוא הוקרא בדיון הקודם.

מי בעד סעיף קטן (ג)?

הצבעה
אושר פה אחד.

פה אחד.

סעיף קטן (ד) – אותו דבר, עניין ההתאמה של רשת ורשת מתקדמת. הוא הוקרא בדיון הקודם, אפשר להביא להצבעה בפני הוועדה.

מי בעד?

הצבעה
אושר פה אחד.

פה אחד. מה עוד?

הסעיף האחרון הוא סעיף קטן (ה) – אותו דבר, עניין של התאמות לסעיפים קטנים.

מי בעד?

הצבעה
אושר פה אחד.

פה אחד.

אנחנו שמחים שהחוק הזה עבר את אישור הוועדה. אנחנו מודים לאנשי המקצוע בכל המשרדים על הכנתו. שמעתם הערות כלליות של חברי כנסת שמתייחסות לסוגיות יסוד בנושא הסיב האופטי, הדאגה שאכן הסיבים יגיעו לכל בית בישראל, יגיעו לפריפריה הגיאוגרפית והחברתית, וחסמים אחרים שעלו פה ועדיין לא קיבלו התייחסות בחוק הקיים. אני מבקש מרון להיות איתכם בקשר. אם תרצו להביא במהלך העבודה השוטפת של הוועדה תיקוני חקיקה נוספים ושיפורים לחוק הזה בהמשך, תעבדו ביחד ותביאו לנו רעיונות נוספים לשיפור המצב.

אנחנו כן נדרוש מכם דיווח בעוד חצי שנה מה התקדם בפריסה, איך הגעתם לפריפריה, איך אין ניצול של התשתית המקורית של בזק.

זה לא במסגרת החוק.

לא, לא במסגרת. זה רק קווים מנחים להמשך כי אנחנו פה מתייחסים למה שהממשלה מביאה בחוק ההסדרים, אבל לחברי הכנסת יש מבט רחב יותר על הנושא מעבר למה שהממשלה הציגה.

אנחנו שמחים שזהו החוק הראשון שעובר בחוק ההסדרים. הכנתו היתה טובה והתיאום בין המשרדים היה טוב. זה מקל על חברי הוועדה. רוב הזמן באתם מתואמים ועם עבודה מקדימה. אנחנו נמשיך לחוקים הבאים.




תודה רבה לכם. אני נועל את הישיבה.


הישיבה ננעלה בשעה 09:40.