פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



3
הוועדה המיוחדת לענייני החברה הערבית
11/10/2021


מושב שני



פרוטוקול מס' 5
מישיבת הוועדה המיוחדת לענייני החברה הערבית
יום שני, ה' בחשון התשפ"ב (11 באוקטובר 2021), שעה 12:15

התוכנית הכלכלית לחברה הערבית

חברי הוועדה: מנסור עבאס – היו"ר
ענבר בזק
אבתיסאם מראענה
ג'ידא רינאוי-זועבי
עמיחי שיקלי

מאזן גנאים
סימון דוידסון
אימאן ח'טיב יאסין
פטין מולא
מופיד מרעי
אורית סטרוק
עלי סלאלחה

השרה לשוויון חברתי וגמלאים מירב כהן
יעל מבורך - מנכ"לית, המשרד לשוויון חברתי

חסאן טואפרה - ראש הרשות לפיתוח כלכלי של מגזר המיעוטים

מעין ספיבק - רפרנטית פנים באגף התקציבים, משרד האוצר

ד"ר חוסאם דיאב - ממונה קידום הישגים לימודיים, מגזר ערבי, משרד החינוך

אמין אבו חייה - מנהל אגף מיעוטים, משרד הבינוי והשיכון

גידי פרץ - מנהל תחום צמצום פערים בבריאות, משרד הבריאות

מודר יוניס - יו"ר הוועד הארצי לראשי הרשויות הערביות

עלא גנטוס - יועץ יו"ר הוועד הארצי לראשי הרשויות הערביות

סאמי סעדי - מיסד ומנכ״ל שותף, צופן – לקידום הייטק בחברה הערבית

רביטל דואק - מנכ"לית משותפת, צופן – לקידום הייטק בחברה הערבית

עידו בן יצחק

אמל ביבאר

מוריה אביגד

התוכנית הכלכלית לחברה הערבית

צהריים טובים לכולם, אנחנו פותחים את ישיבת הוועדה המיוחדת לענייני החברה הערבית. זו ישיבתנו הראשונה לאחר חזרתנו מהפגרה והבחירה של כולנו היא להתחיל לדון בתוכנית החומש הכלכלית-חברתית. בשלב ראשון אנחנו נתמקד בנושאים העיקריים. כבוד השרה מירב כהן אתנו, גם יעל המנכ"לית וחסאן, שמוביל את הרשות לפיתוח כלכלי, ושאר החברים. המטרה הראשונה שלי הייתה לחשוף את חברי הכנסת לעבודה האדירה שנעשתה בחודשים האחרונים, גם לקבל הערות, גם לתת לכם הזדמנות להגיד את דבריכם וגם, כגוף מפקח על עבודת הממשלה, מן הראוי לקיים דיון מקדים לפני שכל התוכנית תתבשל ותתקבל בהחלטה. אחר כך נשמע את חברי הכנסת.

אני כמובן עוקב אישית אחרי התוכנית. התוכנית הזאת, ותוכניות נוספות אחרות, הן פרי עבודה שהחלה מיומה הראשון של הממשלה, חלק מההסכמים הקואליציוניים, אחר כך זה עבר להחלטות ממשלה 291 ו-292 ששמו את המסגרת הכללית של התוכנית. היום, בהובלת המשרד לשוויון חברתי ואגף התקציבים, אנחנו מנסים לסגור את הפרטים האחרונים של התוכנית. ישנם אתגרים נוספים לסיום המלאכה אבל אנחנו בטוחים שנצליח לעשות זאת בשבועיים הקרובים. ואז נתכונן לאירוע החשוב השני, שהוא העברת תקציב המדינה 2022, שמתוכו אנחנו אמורים למצוא את החלק היחסי של תוכנית החומש.

קיימנו דיונים בעבר על התוכניות של הנגב ושל הצפון שהיו – 922, 2397 – הישובים הבדואיים בצפון, 1480, וגם של הישובים הדרוזיים והצ'רקסיים. אנחנו נמשיך ללוות את מה שנשאר מהתוכניות האלה כדי לוודא שכל המשאבים שהוקצו בתוכניות אכן הגיעו ליעדם והעבודות מתבצעות. אבל גם למדנו את הקשיים והחסמים שיש בתוכניות עצמן. במשך שנים דיברו על הסכומים בתוכנית החומש, המשאבים שיש שם, הרבה דברים שלא התבססו על עבודה אמיתית, ולכן צצו באוויר הרבה דברים לא אמיתיים.

אנחנו כמובן קיימנו ישיבה עם הרשות לפיתוח כלכלי ועם השרה על התוכניות שהיו, אנחנו יודעים בדיוק איפה אנחנו עומדים ולכן המשימה שלנו היא להשלים את מה שלא הושלם בתוכניות שהיו ולהתקדם הלאה. נשים לב שבגיבוש התוכניות העתידיות אנחנו צריכים לוודא שהתוכניות אכן ישימות ושכל המשאבים ינוצלו במסגרת הזמן שנקבעה.

אני מקדם בברכה את השתתפותו של חברי מודר יוניס, ראש המועצה המקומית ערערה אבל גם בכובע של ראש ועד ראשי הרשויות. אנחנו עובדים ביחד, מקדמים את הנושאים ביחד. לכולם ברור שהרשויות המקומיות הן האמצעי העיקרי דרכו אנחנו מנצלים את התקציבים לטובת החברה הערבית.

אנחנו נפתח את הישיבה בדברי השרה מירב כהן, שאני באמת רוצה להודות לה על המאמצים שהיא עושה, מובילה את המשרד בצורה מצוינת. אנחנו עובדים ביחד כדי לקדם את התוכניות. המשימה שלנו כרגע היא להעביר את התוכנית, להעביר את תקציב המדינה, ולאחר מכן המשימה תהיה בשלב הביצוע, המעקב והבקרה אחר יישום ההחלטות. בבקשה, מירב.

תודה רבה. זה דיון חשוב מאוד ויש לנו פה כברת דרך לעשות. אני מקווה מאוד שבחודש הקרוב זה יובא לאישור הממשלה ואחר כך תהיה לנו דרך סיזיפית מאוד של ביצוע. כמו שאומרים אצלנו, אלוהים נמצא בפרטים הקטנים כי צריך לבצע את זה בצורה מדויקת ואפקטיבית.

אני מקבלת הרבה פידבק על כך שהתוכנית היא בהיקפים מאוד גדולים, 30 מיליארד שקלים. זה נכון שזה היקף תקדימי והיסטורי שמדינת ישראל משקיעה אבל האמת שהפערים הכלכליים והחברתיים הם כל כך גדולים בחברה הערבית שברור לי שגם עם זה אנחנו נצטרך להמשיך גם ביום שאחרי. אפילו זה לא יסגור לחלוטין את הפערים ויהיו לנו עוד אתגרים רבים להתמודד איתם.

הפערים הם באמת מאוד-מאוד גדולים והתוכנית הזו בעיניי נותנת מענה לדברים מאוד בסיסיים, מאוד מתבקשים, שלכל בן-אדם במדינת ישראל יש את הזכות לקבל – אם זה הנגשה של קופות חולים, אם זה לחבר רשויות למערכת ביוב, אם זה לספק קווים של תחבורה ציבורית נורמלית. זה דברים שאני חושבת שכל בן-אדם שחי במדינה הזו היה רוצה שלכל אחד תהיה גישה לדברים הבסיסיים האלו.

אני באמת מרגישה שלקדם את התכנית הזו זה אינטרס של החברה הישראלית כולה כי בסוף במקום שיש פחות עוני, שיש לאנשים עבודה, שיש לאנשים מערכת חינוך טובה, אז פחות מתדרדרים לפשיעה, פחות מתדרדרים לאלימות, וזו כן סוגיה שכלל הציבור מבין למה היא מסוכנת למדינת ישראל. אז בעיניי התוכנית הזו היא בגדר הקדמת תרופה למכה.

במקביל לעבודה שלנו יש צוות שמתעסק באלימות – בעיניי אם הגענו כבר לאלימות אז נכשלנו, אבל במקביל יש את סגן השר יואב סגלוביץ' שמרכז את הצוות בנושא האלימות ושם באמת מתעסקים באיך נעשה חקיקה שתאפשר יותר ענישה ואיך נטפל בכך שלא נשים את כספי המכרזים ברשויות המקומיות ובסוף זה יגיע לארגוני פשיעה, איך אנחנו מתמודדים עם השוק האפור, איך אנחנו נלחמים כלכלית בארגוני פשיעה, איך אנחנו מונעים זליגה של נשק מהצבא. הכול בסוף משלים אחד לשני. התפקיד שלנו הוא לייצר תקווה לאנשים, אופק, חיים באיכות סבירה במדינת ישראל. אנחנו מאמינים שזה ימגר בצורה הכי אפקטיבית ולטווח הכי ארוך את תופעת האלימות, אבל בגלל שאנחנו מתמודדים עם מצב נתון יש במקביל גם צוות שעושה עבודה חשובה מאוד בנושא האלימות.

חבר הכנסת עבאס, אני באמת רוצה להגיד לך תודה גם על שיתוף הפעולה וגם על הגיבוי הפוליטי שאתה נותן לתוכנית הזו. אנחנו מתמודדים יום-יום עם הרבה מאוד אתגרים כי אנחנו לא מבקשים רק תקציבים בתוכנית הזאת. אנחנו מבקשים גם לשנות כללי משחק, שגם שאחרי שהתקציב ייצא ויושקע ויסללו לצורך העניין את אותו כביש או יעשו עוד קווי אוטובוס, אנחנו מבקשים שהחלוקה של המשאבים בישראל תהיה יותר הוגנת ושוויונית ואנחנו נתקלים בהרבה אתגרים. בעבודה משותפת ועם הרבה גיבוי פוליטי אני חושבת שזה באמת הופך את התוכנית הזו למה שהיא.

אני מאוד מאמינה במוצר שאנחנו עובדים עליו. אנחנו מתכננים החודש להביא את זה לממשלה. עם חלק גדול מהמשרדים אנחנו כבר סגורים, עם חלק עדיין יש עוד מחלוקות, אבל אנחנו נעמוד בדד-ליין הזה ונביא תוכנית מצוינת, בעיניי, לממשלה ושבאמת תייצר עוד הזדמנויות לאנשים שחיים בישראל. תודה רבה ותודה גם לוועד ראשי הרשויות, שהם שותף חשוב שלנו בתוכנית הזו, כי בסוף-בסוף הרשות המקומית היא זו שמוציאה את הדברים אל הפועל. לכן הפידבק שאנחנו מקבלים מכם הוא פידבק מאוד מלמד וחיוני.

תודה לך, מירב. אני רוצה לאחל שלא נצטרך בשנים הבאות תוכניות חומש. התקווה שלי, ואנחנו נדאג לעשות את זה בשנים הבאות, היא לשריין לנו בתוך תקציב המדינה את המקורות שאמורים לממן את הפרויקטים השונים והתחומים השונים ולא נצטרך תוכנית חומש בפני עצמה. לשם כך אנחנו צריכים הרבה עבודה, שינויי דפוסי חשיבה וקביעת מדיניות אבל זה יהיה לאט-לאט. כפי שאמרה השרה מירב, אנחנו בשלב מעבר כך שתוכנית החומש תבוא ותיתן מענה לצרכים המיוחדים של החברה הערבית ובהמשך כל אותם תקציבים תוספתיים יהפכו לחלק מבסיס התקציב ונוכל גם להתרכז בדיון מסביב לתקציב המדינה עצמו ולא רק במשהו ספציפי שאנחנו מחפשים אותו בפינצטה.

יעל, מנכ"לית המשרד לשוויון חברתי, בבקשה.

אני אגיד קודם לגבי העבודה על התוכנית. העבודה על התוכנית במשרד וברשות העלתה הילוך בחצי השנה האחרונה. היו לנו כ-12 צוותים שעסקו בנושאים שונים, שבנו את עבודת המטה יחד עם כל הגורמים הרלוונטיים, גם הנושא של הייטק, גם הנושא של צעירים, גם בנושא של הכלה פיננסית, תעסוקה וצוותים נוספים. יש לנו 30 משרדי ממשלה וגופים אחרים שאנחנו עובדים איתם, לכל אחד מהם יש פרק ובכל אחד הובעו הפערים של החברה הערבית למול כלל האוכלוסייה, זוהה הפער, נקבעו יעדים – בכל אחד מהפרמטרים נקבע היעד אליו יש להגיע – ותוכנית העבודה איך לצמצם את הפער הזה.

אחד הלקחים הגדולים שהיו לנו בתוכנית 922 היה שהתקציב הוא חשוב אבל הוא לא מספיק בשביל לסגור את הפערים ולכן יש צורך לתקן לפעמים חוזרי מנכ"ל, לפעמים חקיקה, לפעמים כללים של סבסוד. איך להגיע לצמצום הפערים דורש שינוי מבנה העבודה הממשלתי ועל כך היה הפוקוס שלנו בעבודת המטה הזו.

האוכלוסייה שתיהנה מההחלטה כוללת גם את היישובים הערביים ואת היישובים הבדואים בצפון. היא נותנת התייחסות גם למועצות אזוריות מעורבות, בהן יש ישובים ערביים או בדואים בתוך המועצה האזורית, ולראשונה ההחלטה הזו גם תכסה או תסייע בהיבטים מסוימים גם לערים מעורבות. בכך אנחנו בעצם הגדלנו את האוכלוסייה שתוכל ליהנות מההחלטות שיהיו בתוכה.

לא כולל את הישובים הדרוזיים והצ'רקסיים.

נכון, זו נקודה חשובה.

מבחינת האומדן התקציבי, המסגרת שלנו היא 29.5 מיליארד שקלים, מחציתם מתוך משרדי הממשלה. כמו שאתה אמרת, הדרך שלנו לוודא, א', שהמשרדים מקצים את מה שהם צריכים להקצות לחברה הערבית ואף מגדילים את ההקצאה הזו, ובתוספת לזה אותו מאצ'ינג תוספתי, מביאים להגדלה פרמננטית, קבועה, שתישאר גם אחרי החומש בתוך משרדי הממשלה.

בנוסף לזה יש תוכנית נפרדת בנושא האלימות וגם תוכנית נפרדת לנושא הכבישים העירוניים בחברה הערבית, אנחנו כרגע מתמקדים פה במסגרת אותם 30 משרדי ממשלה בתחומים שונים. לחברה הדרוזית והחברה הבדואית בדרום, עם הבעיות השונות והנושאים השונים שצריך לטפל בהם, יגיעו בנפרד.

אני חושבת שאחד הדברים שמאפיינים את התוכנית הזו הוא שהנושאים החברתיים לא היו נוכחים מספיק בתוכנית הקודמת. התוכנית הקודמת הייתה רובה תוכנית של תשתיות. אכן נעשתה קפיצת דרך מאוד משמעותית בסגירת פערים בתשתיות, גם בקווי האוטובוס, גם בתשתיות ביוב, גם בתכנון. באמת היה הרבה פוקוס שהניב פירות בתחומים האלה, אבל תחומים שאנחנו חושבים שהם חשובים, כמו סגירת הפערים בבריאות, כמו חינוך על-יסודי, תחום הרווחה ומנגנונים נוספים, נמצאים פה עכשיו בתוכנית הראשונה.

עוד התוכנית תעסוק, חוץ מהנושא החברתי, גם כמובן בנושא התשתיות, בנושאי תכנון ודיור עם יעדים יחסית אגרסיביים, בנושא השלטון המקומי ובפיתוח כלכלי, תעסוקה ומקורות הכנסה כלכליים לרשויות המקומיות, שבסופו שכבר מספקות שירותים טובים יותר לאזרחים שגרים בהן, שזה פער שכל אחד מרגיש ביום-יום שלו.

זו הייתה סקירה כללית, אני מעבירה עכשיו לחסאן, ברשותך, את רשות הדיבור כדי להציג חלק מהנושאים יותר לעומק, ואז נגיד מילה על עשרת הימים שלפנינו.

תודה ליושב-ראש על הדיון. אני מזכיר שהיינו פה גם לפני מספר חודשים, הצגנו בתחילת הדרך את הנושאים שאנחנו מזהים שאנו רוצים לטפל בהם, גם הצגנו לוועדה את הפערים הגדולים בכל אחד מהתחומים אז אנחנו לא נחזור עליהם. כמו שאמרה המנכ"לית, הכנסנו מספר תחומים חדשים משמעותיים, שגם שם הדיונים מול המשרדים לוו בעבודה לא רק להקצאת תקציבים, גם לשינוי חלק מהמנגנונים של עבודת המשרד מול החברה הערבית, שזה גם חלק מהאתגר המשמעותי מול המשרד באופן כללי.

הנושא הראשון שאני רוצה להתייחס אליו הוא הנושא של החינוך בחברה הערבית. זה אחד הנושאים הכי משמעותיים שהשקענו בו מאמץ ואני חושב שגם הנושא הכי חשוב שצריך להשקיע בו גם בשנים הקרובות. הוא אבן פינה להרבה מהתחומים האחרים. הייתה עבודה אינטנסיבית מול משרד החינוך, מול משרד האוצר, ועד ראשי הרשויות, החברה האזרחית וגורמים נוספים, התכנסנו למספר ימי עבודה מרוכזים גם כדי להתוות אסטרטגיה לנושא של החינוך בחברה הערבית. בעשרות השנים האחרונות לא הותוותה אסטרטגיה ברורה במשרד החינוך לנושא של החברה הערבית ובאמת עשינו תהליך היוועצות מאוד רחב, גם בסוגיות של החינוך הבלתי פורמלי, כולל הפקת לקחים מ-922 ואיפה הצלחנו ואיפה פחות הצלחנו.

יש פה מספר מיקודים שאנחנו רוצים להביא במסגרת החלטת הממשלה. התקציבים עוד לא סגורים מול המשרד, אנחנו מקיימים איתם עוד שיח לגבי התקציבים, אבל אנחנו מדברים על נושא התשתיות בחברה הערבית, הוא נושא אקוטי, סגירת הפערים. הנושא הכי חשוב בעינינו שצריך לטפל בו בצורה מאוד מובהקת הוא הנושא של העלאת איכות ההון האנושי במערכת החינוך בחברה הערבית. יש פערים מאוד גדולים בהון האנושי בחברה הערבית לעומת החברה היהודית – מדברים פה על המורים והמנהלים – וצריך לראות את הדרכים הכי נכונות לייעל את תהליכי השיבוץ, להעלות את איכות ההון האנושי וגם לתמרץ ולא לשחוק עוד את מעמד המורה היום, כמו שקיים בתוך החברה הערבית.

אנחנו כן מזהים שבכל המבחנים הבינלאומיים יש פערים ברמת המוכנות של התלמידים למיומנויות של המאה ה-21. מערכת החינוך בחברה הערבית בחלקה נשענת על תהליכי שינון, פחות על תהליכי מיומנות ופחות למידה לערכים וזהות ואנחנו כן רוצים להכניס את הדברים האלה כחלק מפיתוח התכנים במסגרת משרד החינוך. יש דגש מאוד חזק על הנושא של שיפור השפות, גם העברית וגם הערבית, במסגרת תוכנית החומש הבאה, וגם הכניסה לתוך קידום החינוך הקהילתי. אנחנו רוצים לראות את החינוך הבלתי פורמלי חלק מבית הספר, בית הספר יהפוך להיות גם בית ספר קהילתי.

דגש נוסף שאנחנו שמים בתוכנית החומש הוא תופעת הנשירה. אמנם משרד החינוך מציג נתונים של הפחתת הנשירה הגלויה בחברה הערבית וכמעט נגמרו הפערים, אבל אין ספק שיש נשירה סמויה מאוד-מאוד משמעותית, שעוד התרחבה בתקופת הקורונה, ואנחנו רוצים לטפל בה גם באמצעות פיתוח דרכים לראות איפה התלמידים נמצאים בתקופת הלימודים.

יש דגש מיוחד על נושא מחלקות החינוך. אני חושב שחשוב מאוד לחזק אותן. יש להן תפקיד מאוד משמעותי בהקשר הזה. אנחנו מייצרים מודל דיפרנציאלי לעבודה מול מחלקות החינוך. הנושא של האלימות נדון במסגרת אחרת, אני פשוט רוצה להתמקד בנקודות העיקריות של התוכנית. נושא החינוך הוא נושא מאוד מורכב, גדול, נפרט עליו כמובן בהמשך, כשנסגור את התוכנית באופן מלא, גם תקציבים, ונראה גם את מדדי התוצאה. כשאנחנו מדברים על סגירת פערים בתחום החינוך נבחן גם את המדדים המתאימים.

נושא הבריאות הוא נושא שלא היה ב-922 ונושא שלא טופל אף פעם עם תוכנית ייעודית לחברה הערבית. מדובר בנושא מאוד-מאוד חשוב. קל לנמק למה הוא לא נכנס לפיתוח כלכלי אבל אין ספק שאיכות חיי האנשים ופחות תחלואה זה נושא שצריך לטפל בו, קודם כל בהיבט החברתי והערכי וגם בנושא הכלכלי. פריון העבודה בחברה הערבית נפגע גם בגלל תאונות עבודה, גם תחלואה קשה בגילאי העבודה, ולכן אנחנו גם מטפלים בנושא הזה בצורה משמעותית.

התוכנית סוכמה עם משרד הבריאות. מדובר בתוכנית בהיקף של 650 מיליון שקל, כאשר משרד הבריאות שם 300 מיליון שקל ואנחנו שמים תקציב תוספתי של 350 מיליון שקל. כל התקציבים האלה הם תקציבים חדשים, זה לא תקציב שהיה וממשיך, זו פשוט תוכנית חדשה לגמרי עם כל המשמעויות שלה. עבדו עליה מאוד קשה בשנים האחרונות. כמאה אנשים מהחברה הערבית היו שותפים לגיבוש התוכנית, כולל עכשיו, אגב, בשלב היישום. הקמנו ועדת היגוי ליישום שכוללת אנשים מהחברה הערבית, רופאים, אנשי קהילה, עמותות חברה אזרחית ששותפות לתהליך היישום. הכול ייבנה ביחד.

מרכיבי התוכנית העיקריים מתמקדים בתחלואות שנמצאות בפערים גדולים מול החברה היהודית, גם בסוכרת והשמנה, גם בנושאים של אורח חיים, של עישון ומחלות ריאה, של איתור מוקדם בתחום בריאות האישה, בריאות הנפש ותמותת תינוקות. אלה נושאים שאנחנו רוצים להתמקד בהם בחומש הבא ועם יעדים מאוד ברורים לסגירת הפערים, אך לא נוכל לסגור את 100% מהפערים, מדובר פה בפערים אדירים. חלק מהתחלואות פה הן פי שלושה מהחברה היהודית, אנחנו רוצים לסגור מהותית את הפערים, אנחנו לא נצליח לסגור את כולם אבל אנחנו בדרך הנכונה.

מדובר פה בתוכנית שנותנת מענה הוליסטי. היא לא רק תוכנית שנותנת מבחני תמיכה לקופות חולים. יש פה גם היבטים של תשתיות, גם מבחני תמיכה, גם תקנים של כוח אדם במערכת הבריאות שבסוף יהיו, גם ייעוץ, גם קמפיינים, בכל ההיבטים שלה והיא מאוד מדידה. יוקם גם צוות יישום. זה אחד הדברים שהפקנו כלקח מתוך התוכנית, שבסוף אנחנו צריכים שיהיו אנשים מוכוונים ליישום התוכנית. אז בתוך משרד הבריאות יוקם מטה יישום לתוכנית שהוא מעבר לוועדת ההיגוי, שהיא כבר נקבעה במסגרת ההחלטה. זה היה הנושא של הבריאות.

הנושא הבא שאני רוצה לפרט עליו הוא נושא הספורט בתוך משרד התרבות והספורט. אנחנו קרובים לסגור בנושא התרבות אבל אני רוצה רגע להתמקד בנושא הספורט. נושא זה טופל במסגרת החלטת 922 אבל לא ניתנו לזה תקציבים תוספתיים, מה שכן חסם חלק מהפיתוח אבל כן הייתה התקדמות מאוד משמעותית ב-5 השנים האחרונות. ספורט הוא קצת מרכיב ממשיך לתחום של הבריאות אבל גם תחום בפני עצמו. בסוף אנחנו רואים את המשלחות האולימפיות – דווקא בממשלה במשלחת הפראולימפית היו הישגים לחברה הערבית אבל במשלחת האולימפית הרשמית היה פחות ייצוג לחברה הערבית, אפשר להגיד בכלל. אפשר לפתח ספורטאים מצטיינים בחברה הערבית, הם יכולים להשתתף גם במשלחות הלאומיות ואנחנו רוצים שהדבר הזה גם יקרה.

אז יש פה שני דברים שהם כותרת מרכזית בהחלטה הבאה: קודם כל אנחנו משקיעים אינטנסיבית בפריסת מתקנים – צריך עוד לרצף את היישובים במתקנים, גם בריכות שחייה, גם מגרשים, גם אולמות ספורט. אבל אנחנו לא עושים את זה בדרך של להוציא קול קורא ולמנוע מרשות שאין לה יכולת לשלם, אנחנו כן רוצים להפחית חסמים. שמנו חלק מהתקציב להפחתת חסמים, להכשרת חלק מהקרקע, להפחתת המאצי'נג של הרשויות, לראות איך אנחנו פותרים את החסמים כך שבסוף יהיה מגרש, לא עוד קולות קוראים שהניצול שלהם נמוך. אז יש פה סכום מאוד משמעותי למתקנים.

סכום מאוד משמעותי נוסף הוא לקרן לספורטאים הישגים. ספורטאים מצטיינים בחברה הערבית יוכלו לזכות בקרן מלגות שתהיה דרך מכון וינגייט, יוכלו לפתח את היכולות הספורטיביות שלהם ולהשתתף גם בספורט תחרותי בעולם. בסוף אנחנו גם שומרים על הספורט בתוך הרשויות, גם סל הספורט וגם הדברים האחרים, והגדרנו גם את התקציבים לעולם הספורט בתוך החברה הערבית.

עולם התרבות – אנחנו קרובים לסגור, נפרט עליו כשנגיע לשם. הנושא הבא שאני רוצה להתייחס אליו זה נושא ההייטק והחדשנות.

לפני שאתה עובר. דיברת על ספורט ותרבות – כל הסעיף דיבר על ספורט, שורה אחת על תרבות? התרבות היא הרבה יותר חשובה, במיוחד במצב הקיים היום. בלי תרבות לא נוכל להתקדם.

ברור לי. במסגרת הנושאים שהראיתי קודם יש הרבה נושאים, יש 30 פרקים עם כל כך הרבה נושאים, אפשר לפרט על כל אחד מהם הרבה יותר. אני יכול להגיד שבתחום התרבות אנחנו מאוד קרובים לסיכום. תהיה תוכנית בתחום התרבות, תוכנית מאוד משמעותית שתיתן גם מענה למגוון היבטים. אנחנו צריכים להביא את זה בימים הקרובים ונוכל לפרט.

במיוחד למיגור האלימות בתרבות.

תהיה גם תוכנית של תרבות בתוכנית, אנחנו פשוט מתמקדים כרגע בדברים שכבר מסוכמים ואנחנו יכולים לפרט עליהם. יש פה מספיק חומר, אפשר לפרט על עוד דברים שאתם רוצים לשמוע עליהם. אין בעיה.

נושא ההייטק בחברה הערבית הוא נושא שאנחנו גם מביאים אותו לוועדה ורוצים לפרט עליו. צריך להגיד שגם יושב פה סאמי סעדי, מנכ"ל עמותת "צופן", ורויטל גם, מנכ"לים משותפים. המוטיבציה שלהם והעבודה המאוד מקצועית שנעשתה ע"י העמותה ליוותה אותנו ועזרה לנו לקדם את התוכנית. הוקמה ועדה בין-משרדית בראשות המנכ"לית ויתקיימו בה מספר ישיבות, גם סיורי שטח. נפגשנו עם יזמים, גם עם חברות שמעסיקות מתכנתים. אתמול, אגב, גם הייתה לי שיחה עם אחד מהיזמים, כולם קוראים על התוכנית, צמאים ורוצים להכניס טאלנטים מהחברה הערבית. אז יש פה עבודה משותפת שנעשתה יחד עם החברה הערבית.

אנחנו מדברים פה על תוכנית חומש בהיקף של 500 מיליון שקל, אבל יש בה עוד רכיבים של משרד החינוך ושל ההשכלה הגבוהה שלא מופיעים בתקציב הזה. כלומר, התוכנית תהיה יותר גדולה, פשוט את תקציבי משרד החינוך אנחנו צריכים לסגור בימים הקרובים. תקציבי ההשכלה הגבוהה ייסגרו שנה הבאה כי החומש של ההשכלה הגבוהה נסגר שנה הבאה באופן עצמאי. אז התוכנית תהיה בהיקף הרבה יותר גדול אבל זה התקציב שכבר נסגר.

העבודה הזו בעצם מבטאת גם רצון לטפל בכל התהליך מתחילתו עד סופו, משלב החינוך הפורמלי, גם בחוגים מדעים לתלמידים בבתי הספר, חוגי רובוטיקה, חוגי תכנות, כל מה שנלווה לזה בתוך בתי הספר, גם הצטיידות, גם בתגבור מגמות של 5 יחידות מתמטיקה, אנגלית, פיזיקה, תכנות, מדעי המחשב, כל מה שנדרש לעולם הזה. בשלב המעבר מבית הספר לאקדמיה אנחנו רוצים גם להביא בפני הוות"ת, בתוכנית החומש הבאה שלה, תוכנית הנגשה ספציפית לנושא ההייטק. הממשלה תפנה במסגרת החלטה למועצת הוות"ת לגבש תוכנית ספציפית לשימור סטודנטים בעולם ההייטק. אנחנו רואים עלייה משמעותית בהיקף התלמידים. גם אתמול פורסם ע"י המל"ג היקף התלמידים בשנת הלימודים הנוכחית, יש עלייה משמעותית.

הפער העיקרי בתחום ההשכלה הגבוהה הוא הנשירה ובזה צריך לטפל. בסוף יש כמות גדולה של סטודנטים אבל יש נשירה יותר גבוהה בקרב הסטודנטים הערביים. אנחנו רוצים לטפל בזה במגוון כלים, גם דרך ליווי וגם דרך מלגות. אנחנו נתגבר את תקציבי המלגות לסטודנטים עם דגש על מקצועות ההייטק בחומש הבא. אחרי שלב ההשכלה, בשלב ההשמה יהיו תוכניות ייעודיות, גם דרך רשות החדשנות, גם דרך זרוע עבודה להכנת הסטודנטים לעולם ההשמה והעסקה. התוכניות האלה יהיו משולבות.

בסוף יש גם תוכניות מאוד יפות, ולדעתי מאוד משמעותיות, שלא היו בשנים האחרונות, דרך רשות החדשנות לעידוד יזמות, גם להקמת מרכזי מו"פ. יש לנו שני מרכזי מו"פ בחברה הערבית, אחד בכפר קרע, אחד בשפרעם, אנחנו רוצים גם לחזק אותם וגם לתת דחיפה למרכזי מו"פ נוספים בחברה הערבית שיפתחו מחקר יישומי. בסוף בסוף אנחנו מדברים גם על הקמת חממות, תשתיות של אנג'לים וגם מרכזי חדשנות בתוך החברה הערבית, ואולי גם פיתוח לווייני מסוים שיהיה במסגרת ההחלטה.

עוד נקודה שנוגעת להייטק זה המסלולים של משרד הכלכלה שחשוב לציין אותם, של סבסוד שכר לג'וניורים, בן אדם שעובד היום טוב צריך לחזק אותו בעיקר גם בחברה הערבית.

זה בנושא ההייטק. יש פה עוד מגוון רחב של נושאים שלא עברנו עליהם קודם. בתכנון בדיור גם תגיע תוכנית מאוד-מאוד משמעותית, אנחנו בשלבי דיונים בתוך הממשלה. בתחום התשתיות, כמובן תשתיות שנוגעות לביוב ותחבורה ותשתיות אחרות, אני רוצה להתייחס. אני אתחיל עם אנרגיה, מים וביוב. בתחום האנרגיה, מים וביוב יש תוכנית מאוד משמעותית שסגרנו עם משרד האנרגיה. בתחום הביוב יש לנו היקפים של 1.45 מיליארד.

צריך להגיד שבסוף מציאות שבה יש יישובים בחברה הערבית שלא מחוברים בכלל למערכת הביוב הארצית היא מציאות בלתי נסבלת, גם ברמת התברואתית, גם ברמת התכנון והבנייה בתוך הישובים. זה פשוט חסם מאוד מרכזי בהתפתחות היישובים. גם ראשי רשויות אומרים מראש שהיכולת שלהם לפתח את היישובים שלהם תלויה בהקמה של מט"שים והקמה של תשתיות מים וביוב. אז יש פה השקעה.

60%, אדוני היושב-ראש, מתקציב המים וביוב הולך להיות ליישובים הערביים כי זה הפער הכי גדול. הצבנו יעד מאוד שאפתני, ש-90% מבתי האב בחברה הערבית יהיו מחוברים לתשתיות הביוב הארציות. זה עוד עשרות-אלפי משקי בית שייכנסו לתוך מערכת הביוב הארצית. יש פה גם תעדוף של מט"שים שהם חסמי לדיור, יש כמה כאלה שאנחנו יודעים עליהם בוודאות. אז יש תקציב מאוד משמעותי שהולך לנושא הזה כי זה נושא שנותן מענה הוליסטי.

נושא נוסף שסגרנו וגם לא היה במסגרת החלטת החומש הקודמת הוא נושא האנרגיה המתחדשת והפחתת השימוש באנרגיה ברשויות המקומיות. יהיו תוכניות משותפות עם משרד האנרגיה שייתנו מענה לרשויות להפחתת ההספק של השימוש באנרגיה. זה גם יפחית הוצאות לרשויות המקומיות, גם ייעל וייתן מענה לזיהום ואיכות הסביבה, שזה גם נושא חשוב שנסגור אותו בהמשך עם המשרד להגנת הסביבה. תהיה גם התקנה של מתקנים פוטו-וולטאים וגם מקדמי אנרגיה מתחדשת בתוך הישובים הערביים. כבר אנחנו רואים היום רכבים חשמליים אז חלק גם יהיה פריסה של עמדות טעינה בתוך הרשויות.

נושא נוסף שאני רוצה לפרט עליו הוא נושא התחבורה. זו תוכנית מאוד-מאוד משמעותית בהיקפים שלה. התקיימו ישיבות רבות עם משרד התחבורה וועד ראשי רשויות ויש לה כמה מרכיבים, אני אעבור עליהם לפי הסדר. בעולם הכבישים ביישובים הערביים אנחנו מסכמים סכומים מאד משמעותיים, כמו שאמרו השרה והמנכ"לית, יש פה סכום מאוד משמעותי שנכנס לפיתוח כבישים עירוניים בהיקף של מיליארד שקל כבר בשנה הבאה – אנחנו רוצים להקדים את זה כמה שניתן, אולי נתחיל עם זה בשנה הנוכחית – שייתן מענה לפיתוח כבישים בתוך הישובים עצמם. אנחנו רוצים גם שחברת "נתיבי איילון" תיכנס כמה שיותר מוקדם, גם לקלוט פרויקטים שהרשויות תכננו ולא רק הפרויקטים שהיא מתכננת, כדי להגדיל את המענה לצרכים הקיימים. בנושא הזה אנחנו עוד בשלבים האחרונים אבל אני מניח שזה יסוכם.

נושא נוסף הוא נושא חוצי היישובים. אלה כבישים באחריות "נתיבי ישראל", חברה ממשלתית אחרת. אנחנו גם נותנים לזה מענה כי חוצי היישובים הם אלה שנותנים את הפיתוח האורבני של כל היישוב. אנחנו רואים שביישובים גדולים, כשיש חוצה ישוב שהוא טוב, מפותח, רחב אז היישוב מתפתח. אז אנחנו גם רוצים לתת לזה מענה במסגרת ההחלטה, השקעה של 100 מיליון שקל בשנה.

עוד תכנית שנבנתה היא תוכנית של התחבורה הציבורית וצריך להגיד עליה רגע מילה. אנחנו השתפרנו מאוד במסגרת ההחלטה הקודמת בפריסת קווים. בחומש הבא אנחנו נעשה תוכנית מיקוד במספר יישובים כדי להרים אותם להיות ברמה ארצית, עם מסופי אוטובוס, עם טיפול בתשתיות רכות, כדי שהאוטובוסים יוכלו להיות גם בין-עירוניים וגם להפחית את רמת התחלופה של האוטובוסים בתוך היישובים, כולל השקעה בתשתית, לא רק לפתוח קווים, גם להשקיע בתשתית. אז הקצינו תקציב של 580 מיליון שקל להשקעה בתשתית ועוד תקציב של מיליארד שקל לפתיחת קווים חדשים. אלה שני דברים שגם הולכים להיות במסגרת ההחלטה.

נושא נוסף שאנחנו הולכים לטפל בו הוא נושא הסעת ההמונים. אנחנו מסכמים עם משרד התחבורה לפתוח ולתקצב את תחנת רכבת טירה, שזו תחנת רכבת על המסילה המזרחית. אנחנו רוצים להביא לממשלה הצעה לקדם את מסילת מנשה דרום על מנת לחבר גם את אזור ואדי ערה הדרומי ובסוף גם את כביש 65, כביש שכולנו מכירים, לפתח אותו על מנת שיהיה מוכן לקלוט תשתית של הסעת המונים גם בהמשך. אלה פרויקטים בהיקף של 800 מיליון שקל שאנחנו גם מתקציבים במסגרת ההחלטה. אלה הנושאים שרצינו לפרט.

המנגנון הזה שבו אנחנו יכולים לבוא למשרד ולומר: בואו נעשה תוכנית משותפת שהיא כן עם התאמות לחברה הערבית, אתם תביאו כסף ואנחנו נביא לכם מאצ'ינג, זה באמת היה תמריץ אדיר. זה איפשר לנו גישה מאוד-מאוד טובה למשרדי ממשלה שעובדים שנים בצורה מסוימת ובעצם באנו ודרשנו מהם לעשות משהו בצורה אחרת. לדוגמה משרד החינוך, במשך שנים הוא מתקצב לימודי עברית בצורה מסוימת והתוצרים הם לא טובים כי מבחינת משרד החינוך מלמדים עברית בכל חלקי הארץ אותו דבר, זה לא מותאם. ברור שללמד עברית ביישוב ערבי צריך להיות מותאם לצרכים התרבותיים והשפתיים של יישוב ערבי.

כשאני מדברת על שינוי כללי המשחק אז, נכון, גם הבאנו כאן כסף, אבל אנחנו גם מבקשים לשנות את השיטה שתלך הרבה שנים קדימה, כי גם המדינה היום שמה המון כסף, שהוא יצא, זה לא שהוא לא יצא, אבל הוא לא הביא את התוצר הנכון. אז אני חושבת שמה שיפה בתוכנית הזו זה שבאמת נעשתה פה עבודת עומק מול כל משרד איך אנחנו לא רק שמים כסף ומתקצבים, איך אנחנו מתאימים את השירות לקהל היעד. כי הרבה פעמים אנחנו שמים את הכסף, השירות יוצא ושום דבר לא קורה עם זה כי זה לא אפקטיבי, כי זה לא מותאם תרבותית, שפתית, גאוגרפית. לכן אני חושבת שבין השורות האלה זו אולי אפילו הבשורה הכי גדולה. אני מתנצלת שאני ממשיכה אבל נציגיי פה.

רק בשביל לסכם – ההחלטה הופצה אתמול לכל משרדי הממשלה. התאריך המיועד הוא 24 באוקטובר לדיון ממשלה מסכם. יש לנו עוד כמה נושאים שנצטרך להגיע אתם לוועדה שוב ולהרחיב עליהם: אחד מהם זה נושא השלטון המקומי, מענקי האיזון והתקציבים שנוגעים לרשויות מקומיות והיכולת שלהן לספק שירותים, זה נושא שעדיין בדיונים; הנושא השני הוא פרק הדיור והכלים שיעמדו לרשות הממשלה, מנהל מקרקעי ישראל ומנהל התכנון במשרד השיכון כדי לספק מספר משמעותי של יחידות דיור חדשות בחומש הקרוב, מה שעשינו באופן חלקי בחומש האחרון; ונושא החינוך. אלה שלושת הפערים העיקריים. יש לנו עוד נושא של אינטרנט מהיר ביישובים ופריסת הסיבים האופטיים אז גם אלה נקודות שעדיין דורשות סגירה ואני מקווה שבשבוע הקרוב נתגבש בהן.

ברשותכם, חברי הכנסת, אני רוצה לתת את הבמה עכשיו למודר יוניס, ראש ועד ראשי הרשויות, ואז נשמע את התייחסות חברי הכנסת.

תודה רבה. אדוני היושב-ראש, אני חושב שכל הדברים מוצו ונאמרו אבל אני רוצה להגיד מעט מילים על עבודת הוועד הארצי ואיך היא תשתלב עם עבודת משרדי הממשלה. תוכנית 922 – כוועד ארצי פנינו ואמרנו שצריך לעשות משהו, אבל הגענו למצב כמעט מוגמר. אפשרות ההשפעה שלנו לא הייתה גבוהה ולכן די התקשינו עם מיצוי או ניצול כל התוכנית הזו, בגלל הרבה חסמים שהתרענו על קיומם וכל הזמן היינו צריכים להסיר אחד אחד.

הפעם הבנו שכוועד ארצי של רשויות מקומיות, שהם נמצאים בחזית, הם האנשים שהולכים לבצע את התוכנית הזו לרוב, אנחנו צריכים לעשות את העבודה מראש. אנחנו לא עתירי אמצעים, לצערי הרב, אבל עם מה שיש לנו ורצון עז של ראשי הרשויות לעשות את השינוי בתוך החברה, אנחנו מאוגדים כוועד. הוועד חילק את עצמו לתת-ועדות, לקחו נושאים-נושאים, בכל נושא היו ראשי רשויות, נעזרנו בעבודות האזרחיות שיש בחברה הערבית – ומגיעה להם תודה מאוד רצינית בעניין הזה – והיועצים שלנו, שהצלחנו בכסף פילנתרופי לשכנע להביא את זה.

לדוגמה, התוכנית של ההייטק – אני רואה שסאמי ורביטל מולנו – החלטנו שאנחנו לא צריכים רק לטפל בעניין של עבר, דיור, בעיות, אשפה והכל, אנחנו גם צריכים לדבר על התקוות, על העתיד שלנו, ואנחנו יודעים שיש לנו את היכולת כחברה ערבית גם להשתלב בהייטק, רק תנו לנו את ההזדמנות. כך התחברנו עם "צופן", "צופן" לקחו את המשימה, הלכו לחברות הכי טובות, לקחו את "דלויט" ובנו תוכנית מאוד מאוד רצינית. העיקרון שלה שהשיתוף היה בוועדת ההיגוי, מיטב האנשים ומיטב המוחות בארץ שהשתלבו בעניין זה ואמרו: אנחנו רוצים לעשות את השינוי. כך זה נעשה בהייטק וכך השתדלנו לעשות כמעט בכל נושא ונושא, בבריאות, בכול.

הייתה לנו איזו חומש שעבדנו עליה שנתיים – יש לנו את היועצים שלנו, מייצג אותם עלא, שמגיע לו שאפו גדול, אתם לא יודעים מה האיש הזה עושה. 6 שנים אני אתו ולא פרגנתי לו אף פעם, הגיע הזמן, הפעם אני רוצה לפרגן לו, איש ששולט בכל רזי התוכנית הזו, עשה עבודת קודש. לקחנו עוד ועוד וכך בנינו את זה.

אבל העבודה הזו לא הייתה באמת מתקדמת אלמלא אנשים שותפים, ודאי-וודאי חברי כנסת – אבו מוחמד, ד"ר מנסור, שמלווה אותנו, ואתם, חברי הכנסת, יש לכם עכשיו תפקיד מאוד רציני שהתוכנית הזו תצא לפועל. יותר מכול אני רוצה לברך את המשרד לשוויון חברתי, בורכנו בשרה, במנכ"לית, בחסאן, שעושים עבודה נהדרת. האנשים האלה, למרות שהגענו אליהם בשלבים כאלה – הם נכנסו לתמונה לפני כמה חודשים טובים – הם ידעו פשוט לקחת את המשימה, לא לבוא ולהגיד: מתחילים את הכול מחדש, ידעו ללמוד מהר, להשתלב ולהוסיף את הערך המוסף בעניין הזה, יבורכו, התוצאה היא עבודה באמת נהדרת.

עבודה נוספת זה השינוי שראינו שיש בתודעה, ואנחנו מרגישים את זה גם באוצר, גם במשרדים הממשלתיים, שצריך לעשות את זה אחרת. אני לוקח את הדברים של ד"ר מנסור – אנחנו לא רוצים יותר תוכניות חומש, כי אני כראש רשות לא יכול לתכנן את הכפר שלי בלי תוכנית חומש. כך אני יכול לתכנן לעוד 5 שנים. אני לא רוצה לתכנן ל-5 שנים, אני רוצה לתכנן לעוד 10, 20 ו-30 שנה. כך אני יכול לתכנן. ברגע שכל הזמן אני ניזון מהכסף התוספתי הזה, אני לא יודע כמה הוא, מתי הוא יגיע ואני לא יכול לתכנן. הגיע הזמן באמת לשנות את מנגנון ההקצאה. התחיל בכך אמיר לוי באגף תקציבים, ממשיכים הלאה, באמת הגיע הזמן שהשינוי יהיה מאוד רציני.

אני רוצה לסיים ולהגיד שאנחנו מודים לכל מי שתרם אבל המשימה – אני מרגיש שלהשיג את הכסף זה היה הכי קל, עכשיו להוציא אותו זה הכי קשה.

הכי קל?

מנקודת מבטי. התכוונתי שתחושת האתגר שעומד בפנינו עכשיו, המשימה המאוד-מאוד קשה של ראשי הרשויות הערביות, של החברה הערבית, היא לדעת לקחת את הכסף שנמצא היום ולהוציא אותו, ולהוציא אותו בצורה הנכונה שתביא את התועלת. על זה אנחנו הולכים, בזה אנחנו רוצים ומקווים שאכן נצליח. מנגוני היישום וכל הדברים האלה הם הדברים הקובעים. אדוני היושב-ראש מנסור, לא היה קל להשיג את הכסף. לפייס את דעתך – לא היה קל להשיג את הכסף, זו הייתה עבודה קשה.

אנחנו נשמע עוד שתי התייחסויות מקצועיות, של עלא ושל מעיין מאגף התקציבים, ואחר כך נפנה לחברי הכנסת.

גם תודה לאגף תקציבים, יבורכו.

בשנים האחרונות כל הזמן אמרנו: תודה לאגף תקציבים, אחר כך היתר, אז אני מקווה שהם ישמרו על המסורת הזאת שנוצרה בעקבות 922. כמי שליווה את התוכנית הקודמת ומלווה מטעם הוועד, מטעם החברה הערבית, את התוכנית הנוכחית – מסיימים בסוף החודש, בעזרת-השם, במידה ותתקבל החלטה - יש פה קפיצת מדרגה עצומה, הן מבחינת הנושאים, הן מבחינת הסכומים והן מבחינת ההתייחסות. הכל בזכות דבר אחד שמשם זה מתחיל קודם כל והוא הפחתת הפטרוניות, ברגע שהממשלה התחילה להפחית את הפטרוניות ובאמת לשאול את החולה, לצורך העניין, מה כואב לך.

חלק גדול מהפתרונות הם אלה ששמנו בתוכנית חיים משותפים. כמעט אין יום שאנחנו לא מדברים, אני וחסאן עם יעל, אולי 10 ו-15 פעמים כדי לחדד, לתאם ולשקף את דעותינו. באמת שרמת שיתוף פעולה כזו עם משרדי הממשלה לא הייתה מעולם וזו ההזדמנות להודות להם. אני ראיתי שחסאן ב-2:00 ו-3:00 בלילה שולח הודעות. כל הכבוד.

המלאכה עוד לא נגמרה. יש עוד שלוש קושיות גדולות מאוד: החינוך, הפנים והדיור. שלושת הנושאים המרכזיים עוד לא הגיעו לפתרונם. אני קורא פה ואני מקווה שהשרים יתעשתו כי לא יכול להיות שהמנגנונים הכי מעוותים – משרד החינוך מפרסם כל שנה מדד, כתב אישום עצמי, באתר האינטרנט שלו על הפערים. אתמול אני שומע את השרה מתכחשת, אין לה פערים, מי ראה פערים, לא ראיתי פערים, אבל הפערים האלה הם מ-2 מיליארד שקל בשנה רק בעל-יסודי. ושלא יספרו סיפורים, לא על 500 ולא על 400, זה הרבה מאוד תקציבים שבינתיים מחולקים למקומות הלא נכונים ואם הכסף לא נחוץ במקומות האלה אז תביאו אותו. זו העמדה שלנו ואנחנו מצפים ממשרד החינוך שיטפל בנושא הזה מהר.

הנושא השני הוא נושא משרד הפנים, מענקי האיזון והקרן לצמצום פערים הם שני הכלים המרכזיים שאמורים לכסות על הפערים עקב היעדר הארנונה ברשויות הערביות. אנחנו 2% מהארנונה לעסקים במדינה, הפתרון צריך להגיע דרך מענק האיזון והגיע הזמן גם את הפרה הקדושה הזו לשחוט ולחלק את המענקים האלה לפי מה שמגיע, לפי הכללים שנהוגים.

הנושא השלישי הוא הדיור. ב-922 השלמנו הרבה תכנון ועכשיו אנחנו בשלב ביצוע. שלב הביצוע זולל הרבה תקציב כמובן ואנחנו לא מתכוונים הפעם לוותר על הסכומים. לא יהיו התניות, לא נסכים לשום התניה ממה שהיו. פשוט יגיע שלב הביצוע וצריך יהיה לצאת לביצוע, לא התניות, לא שלב א', לא שלב ב'. שמעתי מוזיקה שלא נעמה לי ביומיים האחרונים, אז נבקש שייתנו לדברים לזרום. התחלנו ברגל ימין ונסיים ברגל ימין. תודה רבה.

תודה, עלא. מעיין, בבקשה.

מעיין ספיבק מאגף תקציבים, אני רכזת פנים ואחראית על תוכניות החומש מטעם האגף. אני אגיד שההחלטות החומש שאנחנו עומדים לפניהן עכשיו הן אתגר גדול. אני שמחה להגיד שאנחנו מתקדמים יפה וזה לא עניין של מה בכך. הרבה מאוד מהאנשים שיושבים פה מסביב לשולחן חתומים על זה. כמו שאומרים, על הצלחות הרבה אנשים שמחים לחתום, אבל באמת יש פה אנשים שעובדים שעות על גבי שעות, חורשים אדמות שאף אחד לא חשב שניתן יהיה לחרוש, ואני באמת רוצה להגיד שאני שמחה לראות את זה ואני חושבת שכולנו נהיה גאים בתוצר שיהיה לפנינו.

אני אגיד שלהביא החלטת חומש ראשונה כמו 922 – כך אני אקרא לה למרות שהיו לפניה – 922 הייתה ההחלטה הגדולה הראשונה, יש חוכמה הרבה יותר גדולה בלהביא החלטת חומש חדשה בגלל שחייבים ללמוד מהמסקנות של ההחלטה הקודמת, ואם לא לומדים אז זה כבר לא נאיביות, זו כבר טיפשות. בהקשר הזה אני חושבת שאנחנו עושים מאמצים גדולים, גם וועד ראשי הרשויות המקומיות הערביות וגם המשרדים הממשלתיים ואנחנו, לעבוד בשיתוף פעולה, להסתכל בעיניים של עצמנו ואחד של השני ולהגיד איפה אנחנו צריכים להשתפר.

יש שני דברים שהם הכי חשובים בעיניי בראייה מלמעלה של ההחלטה: האחד הוא באמת איך אנחנו ניישם את ההחלטה בצורה האפקטיבית, ואני שמחה להגיד ששלחנו למשרדים החלטה שיש בה גם אפשרות ללמוד תוך כדי ההחלטה ולתקן, ובהקשר הזה גם לדרבן משרדים לעשייה משמעותית. ומעבר לזה, אני חושבת שאנחנו שמים דגש גדול על שימוש בתקציבים האלה כדי לעשות שינויים מהבסיס, לבוא ולשים את הכסף עכשיו, אפילו כספים גדולים, במקומות שאולי לא היו בהחלטה הקודמת, לטובת שינוי במנגנוני ההקצאה, לטובת אותו הביטחון שעליו דיבר מודר יוניס. הכי חשוב לנו לראות ולייצר תיקונים בעיוותים הקיימים. עוד הרבה עבודה לפנינו אבל אני שמחה שהרבה מהעבודה כבר מאחורינו. תודה ובהצלחה לכולנו.

תודה לך, מעיין. אני רוצה להדגיש כמה נקודות ואז ניתן לחברי הכנסת להתייחס.

נקודה ראשונה. רבים רואים בתהליך הזה מובן מאליו – לא, רבותיי, זה לא מובן מאליו וזו לא תרבות חדשה בינתיים. יש תהליך פוליטי פה שהתחיל, שהכתיב את המציאות שאנחנו נמצאים בה ולכן אנחנו מתחילים כרגע להרגיש שיש משהו חדש. אני מקווה שהתרבות הפוליטית הזאת של שותפות פוליטית משפיעה בין החברה הערבית, בתוך המערכת הפוליטית ועם הנציגים שלה, תשתרש ותהיה חלק טבעי וחלק ספונטני במערכת הפוליטית ולא רק במקרים מאוד ספציפיים שבהם רע"ם, הרשימה הערבית המאוחדת, היא לשון המאזניים ומכתיבה את הדברים. היא לא הייתה שותפה להקמת הממשלה אלא הקימה קואליציה וממשלה.

הדברים מאוד ברורים אבל עם הזמן הדברים משתנים וההתייחסות של האנשים משתנה וכל הגורמים הפוליטיים, גם בימין וגם בשמאל, מבינים שעדיף, כדאי, רצוי והכרחי שנהיה שותפים, במיוחד בנושאים שקשורים לחברה הערבית, שנהיה חלק מקבלת החלטות, מהכנת החלטות, מהכנת התוכניות, ובמיוחד המהות של בחירות, שהן קובעות מי נבחר ולכן יש סדר עדיפויות. מה שאנחנו רואים היום זה סדר עדיפויות, אמנם של כל החברה הערבית, רע"ם הדגישה את הנושא הזה בהתייעצויות עם גורמים רבים, במיוחד ראשי הרשויות, גם אנשים אחרים.

פשיעה ואלימות זה מספר אחד מבחינתנו ולכן יש תוכנית נפרדת בתחום הזה, גם אזרחי וגם משטרתי; בנגב, כמובן יש לנו סדר עדיפות מאוד גבוה. 144,000 תושבים, לפי הסטטיסטיקה של מנהל התכנון, לא זוכים לשירותים מוניציפליים, על כל מה שמשתמע מכך; וכמובן הנושא של תכנון ובנייה ומה שמתלווה לזה. זו הסוגיה השלישית שאנחנו משקיעים ורוצים לקדם אותה ולכן החזרנו את חוק הוותמ"ל. היום, ברוך השם, כמעט כל שבוע יש תוכנית שמאושרת ע"י הוותמ"ל ותוכניות אחרות. נמשיך לדחוף את הנושא הזה של תכנון, אחרת נוכל לקבל תקציבים על נייר ולא נוכל לבנות, לא בתי ספר ולא מוסדות אחרים.

כמובן חינוך והשכלה גבוהה, תעשייה ותעסוקה, גם בנושא הזה אנחנו נרצה לראות שינוי. הקמת מרכזים, אזורי תעשייה ותעסוקה וכו'. כמובן שמתלווה לזה הייטק וכו'. לכן יש פה ראייה שעומד מאחוריה גורם פוליטי שמוביל את התהליך הזה וימשיך לדאוג שהממשלה תקיים את ההתחייבויות שלה בתקציב הבא ובמה שיבוא אחרי זה.

נקודה נוספת. אנחנו היום עדים לטרמינולוגיה חדשה מאוד מבורכת שמדברים על חברה ערבית ולא על מגזרים, לא על חלקים פה ושם. יש חברה ערבית שיש לה זהות, ששואפת גם לשמור על הזהות שלה מצד אחד אבל גם להשתלב בחברה בתוך מדינת ישראל באופן כללי, גם בכלכלה, בתעשייה ובכל תחום ותחום מתחומי החיים האזרחיים. מה שאנחנו עושים זו תחילתה של הדרך וזו תחילתו של החזון שאנחנו מובילים.

אנחנו נמצאים במקום יחסית טוב. בתחומים מסוימים יש התקדמות וסגירות פה ושם עם משרדים, יש משרדים שיש אתם קשיים מסוימים, אנחנו נתגבר גם על זה. אין לי ספק שאנחנו נצליח להתקדם ולסגור את זה. נוכחים אתנו במיוחד משרד החינוך וגורמים שמטפלים, למשל סאמי סעדי שממש מקדם את הנושא של ההייטק, אנחנו נשמע את התייחסויותיכם, אבל אני חייב גם לתת הזדמנות לחברי הכנסת לבטא את עצמם ואת רצונותיהם ואנחנו נדאג שההערות והדרישות של חברי הכנסת יבואו לידי ביטוי גם בהמשך העבודה של התוכנית.

אני רוצה להדגיש, חברים, שאני דיברתי על החברה הערבית על כל מגזריה והיום במסמכים הרשמיים זה מופיע. הכוונה שלנו שלכל חלקי החברה הערבית שכלולים בתוך התוכנית, גם המגזר הדרוזי והצ'רקסי, 3 מיליארד שקל. ולכן, אם מדברים על כסף קל, כסף קל כי באו ומצאו שיש כבר הסכמים קואליציוניים והחלטת ממשלה ועכשיו עובדים איך לחלק את זה בצורה מיטבית ואיך לעשות סדר עדיפויות. מגזר ערבי כללי שביטאה אותו ההחלטה 922, מגזר בדואי בצפון ובדרום.

אבל אני רוצה גם להדגיש, יש שני מגזרים שנשכחו לאורך השנים: 26 ישובים ערביים שנמצאים בתוך המועצות האזוריות המעורבות ואף אחד לא דאג להם, לא מהממשלה ולא המנהיגות הערבית; וגם, חלק מאוד חשוב הוא החברה הערבית בתוך הערים המעורבות – וכולם עכשיו מדברים על כך, במיוחד אחרי האירועים של חודש מאי – ראינו את ההזנחה, גם של השלטון המרכזי, גם של השלטון המקומי וגם של המנהיגות הערבית והיהודית ונקלענו לסיטואציה הזאת. לכן חלק מהתוכנית כן יטפל בסוגיות שנוגעות לציבור הערבי בתוך הערים המעורבות. כמובן שהאתגר הוא, חסאן ומעיין, איך אנחנו יכולים להביא את התקציבים האלו ליעדם בלי שיעשו דרכים עוקפות כדי לחסוך פה ושם.

אלו הדברים שרציתי להניח בפני חברי הכנסת. נפתח עם חבר הכנסת מאזן גנאים ונתקדם הלאה. אני מבקש מחברי הכנסת, שתי דקות, שנהיה מתומצתים. אנחנו נדאג שכל הערה, דרישה ונושא שאתם תעלו יילקח בחשבון ונדאג שהתוכנית תתייחס לזה בצורה ראויה.

תודה. אדוני היושב-ראש, אני רוצה לחזור לתוכנית החומש שמספרה 922 כי נמצאים פה עלא, חסאן ומודר, יו"ר הוועד הארצי לרשויות הערביות. חלק גדול מהכסף של תוכנית החומש 922 עדיין לא נוצל. זאת אומרת, יש חסמים. מה אנחנו עשינו על מנת להסיר את החסמים האלו ולהתחיל לנצל את הכסף של תוכנית החומש שמספרה 922? זה מאוד חשוב. למה הוא לא נוצל ומה צריכים לעשות על מנת באמת להבטיח שהכסף הזה בסופו של דבר יגיע לרשויות, שרובן נמצאות באשכולות 1, 2 ו-3?

ללא ספק שמחתי לשמוע את חסאן מדבר על תוכניות החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי. החינוך הפורמלי הוא מאוד חשוב אבל לא פחות חשוב החינוך הבלתי פורמלי. למה? כי לצערי נושא הנשירה חוזר לנושא הפשע והאלימות, פשוט מאוד. הילדים שלנו לא מוצאים את עצמם כי בחינוך הבלתי פורמלי אין את המסגרת המתאימה בסופו של דבר לקלוט את הנושרים האלו ולהביא אותם למסלול שהם צריכים להיות פה כאזרחים לכל דבר.

נושא בני הנוער, אם אנחנו היום באמת מדברים על ספורט ועל כל מיני מרכזים, אז שעות הפנאי לבני נוער כמעט ואינן. מה אנחנו עושים לבני הנוער בשעות הפנאי שלא יסתובבו ולא ישוטטו ברחובות? ללא ספק, מה שאנחנו מדברים עליו הוא מאוד חשוב. מאוד חשוב. השאלה היא – יש חלום ויש מציאות, איך אנחנו הופכים את החלום הזה למציאות, שכל אזרח ערבי במדינת ישראל ירגיש שבאמת יש את השינוי הזה? איך אנחנו מצליחים לחולל את השינוי הזה בתוך היישובים, בתוך הערים של כל תושב, במיוחד לבני הנוער? יושב פה ידידי חוסאם דיאב, הוא יודע יותר טוב מאתנו מה זאת אומרת חשיבות החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי. זה מאוד מאוד חשוב לבניית החברה הערבית.

אני רוצה להסתפק בזה. בסופו של דבר אני מאוד גאה להיות שותף עם חסאן, עלא ומודר יוניס איך באמת ליישם ולנצל עד הגרוש האחרון, כי ניסיון העבר מלמד שהחסמים שישנם היום לא נתנו לנו ליישם ולנצל את הכסף של תוכנית החומש 922. תודה לכם.

תודה רבה, חבר הכנסת מאזן גנאים. אנחנו לא נשכח שהיית יושב-ראש ועד ראשי הרשויות באותה תקופה והובלת את התהליך הזה. חבר הכנסת מופיד מרעי ואחריו חבר הכנסת סימון דוידסון.

תודה. אדוני היושב-ראש, קודם כל ברכות, ברכות על הסיעה, ברכה אישית גם אליך על התפיסה אסטרטגית לאן אתה מתכוון להוביל את החברה. אני חושב שאתה בכיוון הנכון וכל העשייה בתחום הזה באמת מבורכת. אני גם מברך על כך שיש כוונות להפיק לקחים מ-922. זה חשוב מאוד.

זה הדיון השני שאני נמצא בו, שני דברים שלדעתי לא קיבלו מספיק ביטוי בראשי פרקים: אחד – אנחנו באים מדיון ועדת הפנים כרגע – הנושא המרכזי זה תכנון ובנייה, פיתוח של הישובים, אנחנו מדברים על זה עכשיו לא מעט. הנושא התכנון והבנייה חייב לקבל את מלוא הכוח כי התכנון הוא מילה רחבה. התכנון הוא לא רק תוכנית שמפקידים, התכנון זה תכנון תשתיות, כבישים, חינוך. כלומר, זו שרשרת שקשורה אחת בשנייה. התכנית הזאת חייבת להשלים באיזושהי צורה ולכלול הגבלה בלוחות זמנים של כל התכנון. אחרת, יש כסף, לא יצא לפועל וזה לא שווה.

הנקודה השנייה היא נושא התרבות. חברים, בלי תרבות לא נוכל להתקדם. חייבת להיות פה תוכנית שבאמת מעלה את רמת התרבות ביישובים הערביים, חייבת להיות פה תוכנית שתעלה את הרמה הסוציו-אקונומית. אני – אתה מכיר את תפיסת העולם שלי – ככל שהמצב הסוציו-אקונומי ביישובים לא עולה, כל היישובים, לאורך ולרוחב, רמת האלימות תמשיך להיות למעלה. המטרה צריכה להיות, ואני תמיד אומר, שחייבת להיות תוכנית לאומית. זו התוכנית שתביא בסופו של דבר לכך שהמצב הסוציו-אקונומי יעלה, רמת המחיה ביישובים הערביים תעלה ורמת האלימות תרד.

אני חושב שבדיונים הבאים נרד יותר לרזולוציות כמו תקציב לחוציי כבישים. פה נאמר 100 מיליון, זה לא נכון, זה מיליארד שקל ותלוי איפה.

צדקת, חבר הכנסת מופיד. בישיבות הבאות אנחנו נרד לרזולוציה ברמת כל משרד ומשרד ותחום ותחום. חבר הכנסת סימון דוידסון, אני יכול לנחש על מה אתה תדבר אבל אני אתן לך את הקרדיט.

קודם כל, זה שאתה יכול לנחש ואנשים מתחילים לנחש זה כבר טוב, אני עושה את תפקידי. בשביל זה הגעתי לכנסת. קודם כל, אני רוצה לברך אותך על האומץ – אתה בעיניי תותח-על – ואת השרה מירב כהן על עבודה מדהימה.

אני הולך לדבר על הספורט ואני מדבר על הספורט יום-יום. לפני שבוע הגיע לפה כוכב, מבחינתי הוא גיבור לאומי, איאד שלבי, עם הנבחרת הפראולימפית, וכנסת ישראל קיבלה אותם, אבל לא היה נציג אחד מהחברה הערבית בנבחרת האולימפית. מתוך 90 ספורטאים לא היה נציג אחד. זה כואב לי. כשדיברתי אתך לפני חודשיים וחצי בלילה של הפיליבסטרים, נכנסנו שעה לשיחה על הנושא של הספורט, פתחת את העיניים ואני מקווה שנפלו האסימונים – גם למירב זה קרה – כי הספורט נוגע בכל דבר. הספורט נוגע בחינוך, ברווחה, באלימות ובפשע, וחבר כנסת מאזן גנאים מתחבר לכל מילה שאני אומר כי הוא מגיע מהעולם הזה.

חברים, הנושא של הספורט יכול לשנות את החברה הערבית. ילד, נער, ילדה, נערה, שיעסקו במסגרת ספורטיבית – ואנחנו צריכים לתת את הכלים האלו, את המתקנים, ואני תכף אתן לכם כמה דוגמאות – ישנה את החברה הערבית, במיוחד בנושא שכל כך חם היום, הנושא של האלימות. אני אתן לכם דוגמה שקרתה ב-1980 בארצות הברית. הקימו פרויקט שנקרא Midnight basketball, כדורסל של חצות. התוכנית הזו התחילה באופן פרטי וב-1994 הנשיא קלינטון חתם עליה וזה נכנס לתוך מערכת שלמה. תסתכלו מה קרה: 30% ירידה בפשע, 50% פחות תקריות אלימות שקשורות לנוער, 60% פחות בנושא סמים. בשעות שהתוכנית פעלה: 90% ירידה בנושא של רציחות, אונס ופשעים חמורים. זו תוכנית שרצה עד היום בארצות הברית.

כיום בחברה הערבית, ואתם צריכים להבין את זה וכל יום לזכור את זה, יותר מ-50% מהילדים שלכם ושלנו הם ללא מעש. אין להם מה לעשות. הם מסתובבים ברחובות. ילד שמסתובב ברחובות, כמו שאבא שלי היה אומר, נכנסים לו ג'וקים לראש, מתחיל לחשוב על דברים שהוא לא צריך לחשוב.

בחברה הערבית יש 168 אולמות, בחברה היהודית 1,718 אולמות; מגרשי כדורגל – 123 בחברה הערבית, 623 – בחברה היהודית; 2,766 ספורטאים רשומים באיגודים בחברה הערבית, 29,000 ומשהו בחברה היהודית. הנושא הזה זועק לשמיים. בריכות שחייה – פי ארבעה טובעים למוות בחברה הערבית מהחברה היהודית, וזה רק מספרים רשומים, יש כאלו שאנחנו לא יודעים עליהם. פי ארבעה. אין בריכות שחייה בחברה הערבית. יש 7 אגודות מתוך 80 באיגוד השחייה – אני הייתי יושב-ראש איגוד השחייה, אני יודע מה זה – מתוכם 2 פעילות. סכנין פעילה וקלנסואה פעילה, כל השאר לא פעילות. איך יכול להיות דבר כזה?

חסאן, דיברנו על זה, ומה שחבר הכנסת גנאים אמר, זה נכון שזה על הנייר, זה צריך להיות בסוף בפועל, ללא מאצ'ינג, ללא מחסומים, ללא רגולציות, לקבוע איפה הבריכות יהיו, איפה האולמות יהיו, לסבסד מאמנים, לתת לפרוייקטור להוביל את זה וזה ישנה את כל החברה הערבית. זו דעתי.

תודה, סימון. חברת הכנסת אבתיסאם מראענה.

קודם כל אני רוצה לברך, אדוני יושב-הראש, על הדיון הכל כך חשוב ומשמעותי. תודה למשרד לשוויון חברתי, תודה למשרד האוצר, לחברות שהגיעו לכאן ולחברים. אין ספק שזו בשורה מצוינת על כל מה שקורה בתוך החברה הערבית. אני רוצה להתמקד בכמה נושאים שאני תמיד מעלה אותם לדיון. צריך לזכור שבתוך התוכנית המדהימה הזאת שנחשפנו אליה – אני גם "מלוויינת" עליה מדי פעם, לצד עניינים אחרים שאני עוסקת בהם בתוך הכנסת – ששילוב של נשים בתוך כל העשייה המטורפת הזו, המדהימה והחשובה הוא קריטי, תוכניות למגדר ושילוב נשים בעמדות מפתח בתוך החברה הערבית.

אני מסתכלת כאן, ויש לי כבוד מאוד גדול לכל מי שיושבת ויושב בחדר, אבל אני מסתכלת על המובילות, נשים מובילות שיושבות אתנו כאן בחדר ומדברות על תוכניות ועל העצמה, לא העצמה נשית, בנושאים של כלכלה, חברה, ספורט, מדיניות וכל מה מדובר, ואין נציגה ערביה אחת שיושבת כאן בשולחן. אני חושבת שזה משהו שאנחנו חייבות וחייבים להסתכל עליו.

יש. איך אין נציגה ערביה?

יש מיעוט והמיעוט הזה חייב להיות שווה בשווה. הגיע הזמן - - -

מה קרה לך? את, ג'ידא ואימאן. מה קרה לך?

אני יודעת שזה מקפיץ אתכם - - -

ואורית סטרוק, וענבר, ויעל, ומעיין.

מעיין, ענבר ויעל, עם כל הכבוד לכן, אתן לא מהחברה הערבית ואין מה לעשות. אני, הח"כית ג'ידא ואימאן, אבל לא באמת אפשר לעשות מזה דאחקה בקלי קלות. צריך לקחת בחשבון, אם אני אקח לדוגמה את תפקיד ראש מועצה – אין לנו עד היום אפילו ראשת מועצה אחת אישה ערביה. אין לנו. זה אחד הנושאים שאנחנו צריכות להסתכל עליו. זה נושא שמביך אותנו לפעמים, זה נושא שקשה לנו. אנחנו צריכות לעשות הכול, גם לעודד נשים שיהיו במוקדי הכוח ויישבו כאן, לא רק כח"כיות. אנחנו עשינו את הדרך שלנו בשביל שנהיה כאן ונשים נוספות אחרות גם צריכות להיות. זה צריך להיות הדגל.

אלימות וכל מה שקשור בעניינים של אלימות כלפי נשים, לא רק בענייני רצח, אני מדברת על בריאות נפשית לנשים, על דיכאון אחרי לידה, כל הנושאים האלה צריכים להיכנס לתוך התוכנית שלנו. החברה הלהט"בית בחברה הערבית – עם כל הכבוד לחברה היהודית שהיא מובילה בתוך התחום הזה, יש אגודות, יש חברות, יש עמותות שבעצם מקדמות את הקהילה הלהט"בית היהודית, ואין שום עמותה, שום גורם, שבעצם דוחף ונותן יד לקהילה שכל כך נמצאת בשוליים. זו קהילה שקיימת בתוכנו. במקום להסתכל עליה ולעודד אנחנו כל הזמן נגיד: טוב, זה לא קיים. זה משהו שצריך להסתכל עליו, זה משהו שאני עובדת עליו. אני אשמח כמובן בסוף היום להיפגש עם השרה.

תודה לחברת הכנסת אבתיסאם מראענה.

רגע. אני יודעת שזה נושא מאוד רגיש אבל אני אסכם אותו. זה נושא שאני מקדמת אותו.

אנחנו חייבים לסיים תוך פחות מרבע שעה.

אז אני מודה לך.

תודה לך. חבר הכנסת עלי סלאלחה.

א', אני מסכים עם כל מילה שאמר ידידי וחברי דוידסון. שנית, בקשר לבריכות, הייתה בריכה בבית ג'אן לפני 10-12 שנה, לא היה תכנון ובנייה, אין לה רישיון, סגרו אותה ל-10 שנים. רק לאחרונה פתחו אותה. יכלו לאשר את התוכנית אבל לא עשו את זה. חבל מאוד.

מדברים איתי אמנים, שחקנים, זמרים, אנשי תיאטרון, להקות, ספורטאים, מה שאתם רוצים, אבל אין תקציבים. אין מקומות במגזר הלא יהודי שיכולים לתת מענה לאנשים האלה. אני חושב שזה מה שמביא את העבריינות והאלימות במגזר הזה וזה חבל. המדינה מונעת – או לא המדינה, מקבלי ההחלטות מונעים – אבל הם משלמים והחברה הישראלית משלמת מחיר מאוד מאוד יקר וחבל.

אני מברך על מה שאמר ידידי וחברי חבר הכנסת. בואו ביחד, חברי כנסת יהודים וערבים, נצא באוטובוסים לכפרים, למגזר היהודי, למגזר הערבי, וביחד נביא את הבשורות שאנחנו הולכים לקראת שינוי עצום. כל הכבוד ידידי וחברי היושב-ראש, אבו מוחמד, על האומץ והשינוי שנחוש ופירותיו יהיו עסיסיים, בעזרת-השם. תודה רבה.

לא אומרים מגזר יותר, אומרים חברה.

חברת הכנסת ג'ידא ואחריה חברת הכנסת ענבר בזק.

תודה רבה. אדוני יושב-הראש, אני רוצה בשתי הדקות שיש לי להתמקד בנושא אחד שהוא הנושא הקשה ביותר בכל מה שקשור לפיתוח החברה הערבית וזה הנושא התכנוני. אני גם באה מדיון בוועדת הפנים. אני רוצה להצביע על 3 לקונות, מחדלים גדולים מאוד בנושאים התכנוניים מכיוון שבמשך שנים עסקתי בליווי ראשי רשויות הערביות בנושא הזה, גם התכנוני וגם תקציבים מוניציפליים.

3 לקונות: אחת, במסגרת 922 הוצגו הסכמי גג אסטרטגיים של 13 רשויות מקומיות ערביות יחד עם משרד הפנים, מנהל התכנון, משרד האוצר והשיכון. אני התרעתי אז על כך שחברות מנהלות שנמצאות בתל אביב ואף פעם לא נכנסו לרשות מקומית ערבית, הן לא יודעות מה זה רשות מקומית ערבית, מה הצרכים בשטח, הן אלה שיתכננו בהסכמי גג אסטרטגיים. חסאן, אני מבקשת מכם באמת לעשות בדיקת עומק של המחדלים שהיו שם ולנסות בצורה הוליסטית לפתור את החסמים של שיכון, כי הגענו למצב שבו אחרי 5 שנים של 922 שיעור המיצוי/ ביצוע בפרק השיכון לא עולה על 40%. זה האסון מבחינתי.

הנקודה השנייה היא הנושא של איחוד וחלוקה, נושא מאוד-מאוד קשה, מסובך וכו'. אפשר ללמוד מפיילוט אחד שנעשה במג'ד אל-כרום, פיילוט ממש טוב שנעשה עם שיתוף ציבור אמיתי. אפשר ללכת לשם, ללמוד איך עשו את זה ולהחיל את זה על שאר הרשויות.

הנקודה השלישית היא הנושא של ייצוג הולם של האזרחים הערביים בוועדות רוחביות של תכנון ומקומיות, כי אנחנו מגיעים למצב שבו בגליל 50% הם אזרחים ערביים והייצוג שלהם בתוך הוועדות, גם המקומיות וגם המרחביות, הוא מעט מדי. אז זו גם עוד לקונה שאני רוצה בבקשה שתשימו לב אליה. תודה.

תודה. יש עכשיו כמה וכמה מכרזים, אנחנו נדאג לדרוש את הייצוג ההולם. תודה לך, חברת הכנסת ג'ידא רינאוי. חברת הכנסת ענבר בזק, בבקשה.

קודם כל, אני רוצה לברך את השרה מירב כהן ואת אנשי משרדה על תוכנית מאוד חשובה, תוכנית שמביאה בשורה אמיתית. אין לי ספק שיש מה לשפר עוד בתוכנית אבל זה באמת איזשהו צעד ראשון ומאוד-מאוד חשוב. אני רוצה גם לברך אותך, יו"ר הוועדה, ח"כ מנסור עבאס, אתה עומד בראש ועדה מאוד-מאוד מיוחדת.

כחברת ועדה נכנסתי היום לאתר הכנסת וגיליתי נתון שהפתיע אותי מאוד, זו הוועדה היחידה שהאופוזיציה לא מחרימה ויש בה חברי אופוזיציה כחברים קבועים. זה רק מוכיח לנו שחברי האופוזיציה שמים את ענייני החברה הערבית בראש מעייניהם. זה חשוב יותר מחינוך, יותר מבריאות, יותר מכלכלה, זכויות הילד, זכויות מעמד האישה. אז אני מברכת את חברי האופוזיציה שהצטרפו לוועדה החשובה הזו וקוראת להם להיות חלק מהדברים המאוד משמעותיים שאנחנו הולכים לעשות פה.

תודה לך. חברת הכנסת אורית סטרוק ואחריה חברת הכנסת אימאן ח'טיב.

תודה רבה. אדוני היושב-ראש, אני רוצה להגיד בפתח דבריי שאני הצבעתי בעד הקמת הוועדה הזו ובעד היותך יושב-ראש הוועדה הזו ואני בעד שיפור תנאי החיים במגזר הערבי בכל התחומים. אני בעד. שמענו כאן הרבה על הצרכים, על המטרות ועל היקף התקציבים – בסדר גמור. יש ויכוחים, אני קטונתי מלהגיד, אני לא חיה בתוך החברה הזו ואני לא יודעת מה יותר חשוב, אם זה ספורט או תרבות, אני באמת לא מתערבת וזה לא העניין מבחינתי.

מה שמקפיץ אותי, ואני מבקשת שדרך הוועדה הזו נקבל נתונים מסודרים ומדויקים, זה לא ה"מה", זו לא המטרה, אלא זה ה"איך". כי מה ששמענו כאן מהשרה מירב כהן – ואני מצטערת שהיא לא נשארה אתנו אבל אני מניחה שאתה קצת בוחש בעניינים, אתה מכיר ואתה אפילו לבד יכול לתת תשובה, אני חושבת אבל שהוועדה צריכה לקבל תשובה מוסמכת, רשמית ומסודרת על ה"איך". השרה אמרה: אנחנו הולכים לשנות את כללי המשחק. אם אני מבינה ושומעת נכון זה דומה למה ששמעתי אתמול בוועדת העבודה כשהיה דיון על ההנגשה לנכים. ואני שוב אומרת, אני חושבת שנכה באום אל-פחם לא צריך לקבל שום דבר פחות או יותר מאשר נכה ברעננה או נכה באריאל או בקדומים. אותו דבר. נכה הוא נכה הוא נכה.

אבל, מה ששמענו אתמול בוועדת העבודה זה שיש 50 מיליון שקל שהובאו לטובת הנגשה רק במגזר הערבי ואני שואלת: איך זה קורה? איך זה קורה בהיבט החוקי? איך זה קורה בהיבט הרגולטורי? איך אתם מסדרים את התבחינים? הרי בסוף כשמחלקים תקציבי ממשלה הם מחולקים לפי תבחינים. ואני שוב אומרת, אם לפי תבחינים הגיוניים, תבחינים חוקיים, צריך להעביר יותר כסף לאום אל-פחם, אני לא יודעת מאיזו סיבה, לטובת הנגשה – בסדר גמור, אבל איך מסדרים את הדבר הזה? עד עכשיו התבחינים היו מאוד מקצועיים. איך זה מסתדר עם מקצועיות? איך זה מסתדר עם שוויון? כמה זה בא על חשבון מקומות אחרים?

מה שאמרתי עכשיו על הנגשה לנכים זה נכון לכל התחומים, כי מה שאני שומעת כאן בין השורות של מה שאמרה השרה ומה שאמר חסאן זה שבעצם לוקחים את הכסף של כל משרד ומשרד בכל תחום ותחום ומחלקים, מסדרים את התבחינים, כך שהחברה הערבית תקבל הרבה מעבר לגודלה היחסי בחברה - - -

הלוואי, הלוואי, אורית.

אז אני לא יודעת. אני מבקשת לקבל על זה פה, דרך הוועדה הזו, דיווח מדויק על מה שקורה עם התבחינים כי גם פורסמה כתבה ב"גלובס" – מן הסתם ראית אותה גם – שמדברת על-כך שמשנים את התבחינים ושיש משרדים שלא מוכנים לשנות את התבחינים. אני רוצה שהכנסת תבין על חשבון מה זה בא, על חשבון מי זה בא, ואיך זה מסתדר למשל עם ההנחיה של היועץ המשפטי לממשלה שאני מכירה, הנחיה מ-2018, שדורשת שבכל פעם שחלוקת תקציבים היא פוליטית – ופה אנחנו מדברים על פוליטיקה, זה צעד פוליטי שאתה, היושב-ראש, עשית – איך זה מסתדר עם כללי הרגולציה, עם כללי התבחינים שנקבעו לאורך שנים רבות ועל חשבון מה זה בא.

הנקודה מאוד ברורה. חברת הכנסת אימאן ח'טיב, בבקשה.

צהריים טובים לכולם. כבוד היו"ר, אני לא יכולה להתחיל את דבריי בלי לברך ולחזק אותך על הצעד החלוצי האדיר, שמת את עצמך בחזית, בתוך האש מכל הצדדים בשביל דבר אחד – טובת החברה הערבית. בשביל זה אנחנו כאן, בשביל זה אנחנו הלכנו בדרך הזאת וכולי תקווה שנצליח כולנו ביחד. כל מי שמאמין שמגיע לחברה הערבית את הזכויות הבסיסיות האלו שישים את ידו עם הידיים האמינות שרוצות בטובת החברה ואני בטוחה שנצליח להגיע למקום הנכון. אני בטוחה שזה ייקח קצת זמן אבל אנחנו יכולים להגיד בגאווה שאנחנו בדרך הנכונה והדרך התחילה.

אני רוצה להתייחס רק במשפט אחד לח"כ סטרוק על מה שהיא אמרה ורוצה לקחת שתי מילים מהדברים שלה – "תבחינים הגיוניים". אני חושבת ששם הבעיה ושם הפתרון. אם תסתכלי אל תוך זה תדעי במאה אחוז שזה מה שהיה צריך לקרות כבר מזה 70 שנה ובגלל זה צורך השעה והנסיבות הביאו שזה יקרה, כי לנכה באום אל-פחם אין אפילו מדרכה ללכת עליה, שלא לדבר על תמרור, כך גם כל הנכים בחברה הערבית. אז אל לנו להשלות את עצמנו ולדבר סתם מדברים, בוא נסתכל לתוך עצמנו ונגיד את האמת.

אני רוצה רק להגיד עוד משפט לגבי התוכנית. התוכנית נקראת "חברתית-כלכלית", כך אני רוצה לראות אותה, כי אני מאמינה שאם אנחנו נטפל בדברים החברתיים קודם ונביא את המשאבים הכלכליים בצד זה אז אנחנו בכיוון הנכון. המון תודות לך על העבודה, לכל הצוות העובד, לצוות המשרד, חסאן וכל מי ששם ידו בזה.

ד"ר חוסאם דיאב, בבקשה.

אני ד"ר חוסאם דיאב, האגף הערבי במשרד החינוך. אדוני יושב-הראש, אנחנו מדברים על עידן חדש של בניית שותפות עם כל הגורמים הנוגעים בחינוך בחברה הערבית. לראשונה נבנית תוכנית אסטרטגית ל-5 השנים הקרובות בשותפות מלאה עם ועד ראשי הרשויות, עם מנהלי אגפי חינוך, עם ועדת המעקב, עם נציגות של ועדי הורים, עם האקדמאיים מהחברה הערבית. כל מי שיש לו נגיעה בחינוך הערבי וראייה עתידית היה שותף. הדגש בתוכנית הזו, בהמשך לדבריה של השרה, הוא לא לעשות יותר מאותו דבר אלא לצאת מתוך הקופסה, לחשוב ולעשות דברים אחרים שלא נעשו בעבר. אם נתנו בעבר שעה לעברית, לא לתת שעתיים עברית ולצפות למהפך בהוראת העברית או בהוראת הערבית, אלא לשנות את גישת ההוראה, גישת ההדרכה ואמצעי ההוראה. חשבתי להציג את עיקרי התוכנית האסטרטגית שנבנתה - - -

אנחנו נקדיש לזה ישיבה נפרדת, אנחנו היום דנים בתוכנית באופן כללי.

ולכן אני מאוד מקווה שתהיה הזדמנות להציג לעומק את התוכנית.

ניתן לכם את ההזדמנות להציג.

אחד מהעוגנים שמר גנאים ציין זה החינוך הבלתי פורמלי. הוא מקבל נתח מאוד משמעותי בתוכנית האסטרטגית, כאשר הוא חלק מחינוך שמתרחש בתוך בית הספר ומשלים לחינוך הפורמלי.

הנקודה הנוספת שעלא ציין לגבי הפערים – אין זה סוד שכן היו פערים ולפני עשור המשרד יצא עם תוכנית שנקראת תקצוב דיפרנציאלי שמיטיבה עם החברה הערבית והחברה החרדית. התחלנו את זה עם היסודי וחטיבות הביניים ולפני 3-4 שנים זה התחיל גם בחטיבה העליונה תחת הכותרת "דוקטוס", כאשר מושקעים 500 מיליון שקלים לתחום הזה. התקווה שלנו היא שתוכנית החומש החדשה כן תסגור את הפערים. תודה לכם.

סאמי סעדי, בבקשה.

תודה רבה לכולם. אנחנו התחלנו להתניע את התוכנית הזו בדיוק באוקטובר 2019. ישיבת ועדת ההיגוי שהתכנסה לבניית תוכנית ההייטק, החדשנות והיזמות בחברה הערבית התכנסה באוקטובר 2019. אני מאוד מקווה שבאמת שבוע הבא, אחרי שהמשרד לשוויון חברתי, חסאן, עלא והוועד עשו את העבודה, יגישו את ההמלצות ותתקבל החלטת ממשלה. זו החלטה שתביא ל-20,000 מהנדסים. אם ב-2012 היו רק 2,000 מהנדסים ועכשיו אנחנו 9,500 מהנדסים, אז התוכנית הזו צריכה להביא ל-20,000 מהנדסים, צריכה גם לשפר את התשתיות ואת כל השאר. כבוד היושב-ראש, אנחנו ארגון ערבי-יהודי אז בואו ניתן לרביטל למען שוויון של יהודים וערביים.

גם מגדרי.

היא ביקשה שוויון מגדרי אז הנה. באמת אני רוצה בהקשר הזה רק לתת אנקדוטה, שהתוכנית נגעה גם במעסיקים, גם במגזר העסקי, גם במגזר הציבורי וגם בגופי החברה האזרחית, היה פה שיתוף פעולה מדהים וחשוב היה לשמוע את הקולות של כולם. לכן אנחנו בטוחים שהתוכנית הזו ישימה ואנחנו מודים על השותפות לאורך כל התקופה הזו עם המשרד לשוויון חברתי, מלבד ראשי הרשויות. אנחנו ממש מאמינים בישימות שלה ובתוצאות שיביאו באמת לשיפור משמעותי. יש פה הזדמנות ענקית עבור החברה הערבית, ההייטק הישראלי והחברה הישראלית.

תודה לך.

זו ההשקעה הכי טובה של כמה מאות מיליונים, שיביאו לכמה מיליארדים טובים גם בהכנסה לנפש וגם בתל"ג. תודה.

אמין אבו חייה, בבקשה.

תודה. אני אמין אבו חייה, מנהל אגף מיעוטים במשרד הבינוי והשיכון. אני תוהה למה הנושא של בינוי ושיכון לא הוצג בפני הוועדה.

נציג אותו בישיבה נפרדת.

אני חושב שדווקא בנושאים של בינוי ושיכון נעשתה עבודה מאוד מאוד יסודית, גם עם ועד ראשי רשויות ושיתוף של ראשי הרשויות, ממש הלכנו מרשות לרשות. זה קורה בסוף בהובלה של יעל וחסאן כמשרד מתכלל. הצגנו בעשרות דיונים את כל התוכניות שיש בהן למעשה לקחים מאוד-מאוד משמעותיים איך אנחנו רוצים להתקדם ל-5 השנים הבאות, גם ב-922 וגם נושאים חדשים שלא נלקחו בחשבון בהחלטה הקודמת. לכן אני חושב שזה אירוע מבחינתנו מאוד מרכזי ואנחנו נשמח אם תינתן לנו ההזדמנות להציג זאת בפני הוועדה המכובדת הזו. תודה.

מעין, בבקשה, נתחיל לסכם.

התייחסות לחברת הכנסת?

אם את רוצה, התייחסות כללית או ספציפית.

אני אשמח כי אני צריכה לצאת ואשמח לשמוע אותך קודם.

בשמחה. קודם כל שאלת ברמה המשפטית אך ניתן לטפל בזה, התשובה היא שהממשלה רשאית לעשות החלטות ממשלה של עדיפות לאומית. יש לזה כמובן נהלים ברורים. הלשכות המשפטיות במשרדים השונים עובדות לפי פרוטוקול אחרי שמשרד המשפטים מאשר את זה ברמה העקרונית, כך שיש לנושא מסלול ברור וכל החלטת ממשלה של חומש לחברה הערבית מחויבת לעבור את זה כי אחרת לא ניתן להצדיק.

עם זאת אני אגיד שכלל התקציבים שיש בהחלטת הממשלה גם עוברים דרך עיניים מקצועיות ונבחנות הסיבות שבשלן נכון לתקצב את החברה הערבית עבור הנושאים האלה. בנושא הספציפי הזה צריך לומר שההכנסות של הרשויות המקומיות לתקציב הפיתוח שלהן הן הכנסות נמוכות יותר בשל בעיות מובנות של הכנסות מהיטלי פיתוח בחברה הערבית בשל בעיות מקרקעין שונות, ולכן גם יש פה פערים גדולים יותר שצריך לגשר עליהם, לכן יש גם בנושא הספציפי הזה הצדקה מקצועית.

באשר לסוגיית התקציבים הקואליציוניים, חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' העביר פנייה למשרד האוצר וכמובן יועבר לו מענה מפורט שעונה לשאלה שגם את הצגת כאן. כשהמכתב יהיה מוכן נוציא אותו וניתן את המענה.

תודה, מעיין. יעל, בבקשה.

אני רוצה, א', גם להתייחס לנקודה הזו ולומר שבכל הנושאים שהתוכנית עוסקת בהם, באופן גורף, נעשה קודם כל מיפוי של פערים, נקבעו יעדים והמטרה היא לצמצם אותם. בחלק מהמקומות יש אכן צורך להקצות תקציבים מעבר לחלקם היחסי באוכלוסייה כדי לצמצם אותם. אז הנושא מאוד חשוב. עלו פה הרבה נקודות על ידי חברי הכנסת, רשמנו את כולן, ניתן להן גם מענה בתוך התוכנית ונגיע להתייחס פה גם באופן נקודתי לכל אחד מהנושאים וגם למנגנון היישום, המעקב והבקרה בהמשך.

תודה. חסאן, בבקשה.

אני אגיב רק במשפט למה שאמר חבר הכנסת גנאים וחברת הכנסת זועבי לגבי הסיפור של הישימות. אנחנו כמובן הפקנו לקחים מההחלטה הקודמת ואנחנו לא רוצים שהכספים יישארו בתוך משרד האוצר אלא באמת יעברו לשטח. אז חלק מהדברים שאנחנו הולכים לעשות הם להגביר את הזמינות של הקרקע ביישובים דרך איתור יותר אקטיבי, גם הפחתת מאצ'ינג, גם הסיפור של החלטת ממשלה שתהיה גמישה, לא רב-שלבית שתקשה על היישובים להגיע לאותם תקציבים, גם תקציבים להסרת חסמים. יש כמה דברים שאנחנו עובדים עליהם כך שהתקציבים יגיעו בצורה יותר טובה. כמובן שרשמנו את ההערות שנשמעו פה ואנחנו מברכים מאד על הישיבה. הישיבה מבחינתנו הזינה אותנו בעוד נושאים ונמשיך לגבש את ההחלטה. תודה רבה.

מודר יוניס, בבקשה.

אני מודה ליושב-הראש על כל העשייה, בוודאי ובוודאי אתגר די גדול. אני מתקן את עצמי, לא היה קל להשיג את הכסף, היה מאוד קשה להשיג את הכסף. אני אמרתי את זה כסלנג. זו עבודה מבורכת ואני יודע שאדוני ורע"ם נמצאים במצב לא קל בתוך החברה הערבית, ימים יגידו, ההחלטות. אנחנו נקווה שבעצם הבאנו את הבשורה לחברה הערבית, הדרך עוד ארוכה.

עלא, בבקשה.

אני רוצה לברך ושנמשיך להגיע להחלטה. בסופו של דבר צריכה להיות החלטת ממשלה שתמסד את כל מה שעשינו. אני מקווה שזה יהיה בשבוע הבא, בשבוע הקרוב, ונתבשר שהתהליך הזה יוצא לדרך ונחזור לחיים נורמליים.

חברי הכנסת, בישיבה הזאת התחלנו להציג את עיקרי התוכנית באופן כללי. אנחנו נדאג בוועדה, גם בשלב הזה שבו התוכנית מתגבשת ולקראת אישור, לעבור על התחומים השונים, במיוחד התחומים העיקריים, חינוך, שיכון, הנושאים הכבדים בתוכנית. ניתן להם את תשומת הלב בישיבות הוועדה הקרובות. אבל בין ישיבה לישיבה אנחנו עובדים יום ולילה כדי לקיים את המלאכה מול המשרדים השונים, גם מול משרד האוצר, אגף התקציבים ובתוך הממשלה עצמה.

אנחנו נדאג שבסופו של דבר כל ההערות והדרישות שהעלו חברי הכנסת, גם היום וגם בישיבות הבאות, יבואו לידי ביטוי בתוכנית עצמה. לאורך שנים ישבנו בוועדות – אני בעצם שנתיים אבל עוקב אחרי התהליך הפוליטי – לאורך שנים יושבים ומדברים רק על בעיות, בעצם היום אנחנו מדברים על פתרונות. זו הגישה הנכונה. להגיד מה צריך לעשות, לעשות את זה ולהוביל תהליך בנושא הזה.

אני מאוד מעריך את נוכחותכם והשתתפותכם ואני רוצה להודות לצוות הוועדה, לצוות המשרד לשוויון חברתי, לוועד ראשי הרשויות, מודר יוניס ועלא גנטוס, ולכל האורחים. נמשיך לעקוב ולהתקדם. תודה רבה לכם. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 14:05.