פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



2
ועדת הכלכלה
07/10/2021


מושב שני

פרוטוקול מס' 35
מישיבת ועדת הכלכלה
יום חמישי, א' בחשון התשפ"ב (07 באוקטובר 2021), שעה 10:40

פרק כ"ג (יבוא) מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א-2021

חברי הוועדה: מיכאל מרדכי ביטון – היו"ר
מיכל שיר סגמן – מ"מ היו"ר
סמי אבו שחאדה

ענבר בזק
סימון דוידסון
שרן השכל
בועז טופורובסקי
יצחק פינדרוס
אביר קארה

אוריאל סיטרואן - מנהל מחלקת שווקים, רשות התחרות

ענת רוזה - איגוד לשכות המסחר

גולן אלבז - מנכ"ל חברת ביוטי קייר

עובדיה צוריאל - חברת אינשטיין

אדם פרידלר - מנכ"ל גוד פארם

ראובן בילטיור - איגוד לשכות המסחר

הלנה ביילין - שדלן, דיוטי פרי ג'יימס ריצ'רדסון

נחמן אש - מנכ"ל משרד הבריאות

אסנת לוקסנבורג - ראש חטיבת טכנולוגיות, משרד הבריאות

רותי אלגוזי - מנהלת יחידת תנאי יצור נאותים תמרוקים, משרד הבריאות

רינת בכר - מנהלת מחלקת תמרוקים, משרד הבריאות

אור אלדר - לשכה משפטית, משרד הבריאות

טלי ארפי - סגנית בכירה ליועמ"ש, משרד האוצר

נעם דן - רפרנטית תעשייה, מסחר ותיירות, אג"ת, משרד האוצר

שי סומך - מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

ענת מימון

עידית חנוכה

עופרה ארגס – חבר תרגומים


פרק כ"ג (יבוא) מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א-2021

אנחנו מתחילים המשך ישיבת ועדת הכלכלה ברפורמת היבוא בפרק התמרוקים, נושא שמכונה בשם הרשמי שלו פרק כ"ג מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022) דיון בסעיפים 114, 115 תיקון פקודת התמרוקים.

אנחנו מקדמים בברכה את פרופ' נחמן אש מנכ"ל משרד הבריאות, וזאת גם ההזדמנות להודות לו על פועלו בקורונה. יש כאלה שבאו למשימה של הקורונה, ראו את האתגר, עשו מילואים והלכו. אתה לא רק ראית את האתגר של הקורונה, נכנסת עמוק לשירות הציבורי ולתפקיד ממשלתי עם משימות כפולות ומכופלות ואנחנו מודים לך על פועלך בקורונה ועל האתגרים שאתה ניצב בפניהם במשרד הבריאות.

סדר הדיון יאפשר סקירה ופתיחה של המנכ"ל, ולאחר מכן אנחנו ממשיכים בהקראת החוק, כמובן אם יש נושאים מהותיים שנוכל לסכם אותם לפני ההקראה, ננסה לסכם אותם.

אדוני היו"ר אני הכנתי איזה שהוא סיכום מאתמול.

על הכיפאק אבל אתה לא קובע את סדר הדיון.

רק אם אפשר.

יהיה לך אפשר, ואתה איתי ואתה תמתין בסבלנות. סגן השר, אני חושב למנות אותך חבר ועדה קבועה בוועדת כלכלה.

הייתי רוצה להיות הסגן שלך.

אתה סגן שר. זה יותר טוב.

אני גם מועמד.

מנכ"ל משרד הבריאות בבקשה.

אם אפשר אדוני היו"ר, מילה אחת לפני שהמנכ"ל מתחיל.

עם העדינות ואיך שאתה פונה אי אפשר להגיד לך לא.

אני רוצה לחזק את דבריך וזו הזדמנות לחזק את עובדי משרד הבריאות שעומדים בחזית יום יום בעניין הזה. גם אם יש חילוקי דעות בנושא החוק או בנושאים אחרים זה בסדר גמור, אבל באופן כללי אנחנו חייבים לומר כולנו מחזקים את ידכם, אתם עושים עבודת קודש, אתם משרד הבטחון שלנו כרגע. אתם עומדים בחזית המאבק וכל הכבוד לכם. שאפו.

אשריך ח"כ פינדרוס. בבקשה המנכ"ל.

אתה וכל אלה שמתחתיך. שלא יהיו אי הבנות.

כל אנשי הבריאות והרפואה באשר הם, בתי החולים, במרפאות, בקהילות, רופאים, אחיות, סטאג'רים, מנהלים וכולם. בבקשה.

תודה רבה כבוד היו"ר ותודה רבה על החיזוקים. אנחנו מודים לכם מאוד. באמת אנחנו עושים את כל המאמצים שיהיה טוב לעם ישראל בכל החזיתות, והדברים מורכבים.

אני שמח להיות פה ולהשתתף בדיון הזה ברפורמה שבעינינו היא רפורמה מאוד מאוד חשובה שאנחנו שותפים להוצאה לפועל של עבודה מאוד מאומצת של הצוות המקצועי כדי לגעת בכל הפרטים ובסופו של דבר להוציא אותה לפועל תוך כדי זה שאנחנו רוצים שהיא תהיה בטוחה ושתשמור על בריאות הציבור כמה שיותר, לצד הצורך הברור שהרפורמה הזאת באה לתת לו מענה של הפחתת מחירים, הפחתת עלויות וקיצור תהליכים שהם מבורכים לציבור.

אבל התפקיד שלנו זה לראות שזה נעשה בצורה הכי בטוחה שאפשר, ויש פה אתגרים, יש פה דברים שאנחנו צריכים לתת להם מענה כדי שהבטיחות הרפואית הזאת תישמר. אם כבוד ח"כ קרא לזה שאנחנו משרד הבטחון היום של הבריאות, אז זה באמת ככה. גם פה אנחנו מרגישים שאנחנו רוצים לתת כמה שיותר בטחון, כשהמהלך הזה אפשר לצאת איתו לדרך עם כל המורכבות שיש בו.

הכי פשוט לנו זה לעשות בדיקות על הכל, ולראות שהכל בסדר, ושלציבור יצא מוצר שאנחנו יכולים לעמוד מאחרי כל דבר ודבר. פה יש קיצור של תהליכים ששוב, הם מבורכים, אנחנו הולכים עם היוזמים של הרפורמה ומנסים לעשות אותה בצורה כמו שנעשה באירופה, כמו שנעשה במקומות אחרים.

אנחנו סיכמנו את הדברים אחרי עבודה מאומצת גם בעבודה המקדימה מול האוצר וגם בממשלה, והחוק או החלק הזה של החוק שמובא בפניכם, יש בו הרבה פרטים שהעקרונות שליוו אותנו כדי בסופו של דבר לצאת איתם, זה 1. שאנחנו מקטינים את הסיכון על ידי זה שאנחנו הולכים עם מוצרים שאנחנו שלמים איתם, בטוחים איתם, גם פה הלכנו כברת דרך, הצוות המקצועי אפילו המליץ על פחות ואנחנו בסופו של דבר סיכמנו על יותר, אבל היותר הזה זה החלק היותר בטוח כדי שנתנסה עכשיו במשך הזמן הראשון, נתנסה, נראה שכל התהליכים מתקיימים כמו שאנחנו רוצים ונוכל להמשיך בתהליך.

הדבר השני זה המדרגיות בזמן שקבענו לוחות זמנים ואתם יודעים אני מניח שזה נאמר פה, לוחות הזמנים היו ארוכים מלכתחילה עד למדרגה השניה, בממשלה זה קוצר לשנה ואנחנו רוצים את השנה הזאת כדי לבחון שבאמת כל התהליכים מתקיימים ואנחנו יכולים לעשות את המדרג ההבאה.

אני יודע שיש פה רצון לקצר את לוחות הזמנים, אני שב ואומר, הסבלנות פה משתלמת וכשנהייה בטוחים נוכל להרחיב את זה בצורה יותר שלמה ויותר בטוחה ואחראית, ואנחנו מפסידים כמה חודשים בזמן, זה לא משהו מאוד משמעותי.

הדבר הנוסף זה כל הכללים מסביב שנקבעו, בטח נכנס לפרטים בדיון בוועדה, ששוב, הם נועדו לשמור על הציבור תוך כדי זה שאנחנו מאפשרים הרבה מאוד.

לסיום דבריי אני רוצה להגיד שאנחנו בסוף חלק מהממשלה, מביאים את החלק הזה של החוק כשאנחנו שלמים עם זה, עם כל הסיכומים שסיכמנו ואנחנו רוצים שזה ימשיך ויעבור הלאה ויש בזה בהחלט בשורה גדולה לעם ישראל ואנחנו מבקשים שהוועדה תכבד את הסיכומים שנעשו. כמובן שאנחנו מוכנים לשמוע את כל הדברים שיעלו ומוכנים היכן שאפשר להתפשר, ועשינו כבר כמה צעדים שיוצגו פה, ואני מקווה שבאמת זה יהיה לטובת עם ישראל בכל המובנים. אסנת רוצה להוסיף משהו?

לא, אמרת הכל מצוין ובאמת בצורה, אנחנו באמת נמצאים פה על איזונים מאוד עדינים בין בריאות הציבור לכלכלה וכל מהלך שישנה את זה, ישנה גם את האיזונים האלה. אנחנו נאמר את עמדתנו המקצועית, אתם כמובן, אתם זו הסמכות והאחריות שלכם לקבל את כל ההחלטות, אנחנו רק גורמים מייעצים שמביאים את הנסיון המקצועי שלנו לאורך הרבה מאוד שנים, גם בתחומים הספציפיים וגם בתחומים של בריאות הציבור. יהיו נקודות מסוימות שנגיע אליהן שאנחנו פשוט נרצה להסב את תשומת לבכם למה המשמעויות, ונעשה את זה כמובן על פי הנחיית היו"ר ומה שנדרש. תודה.

תודה לך אסנת. אני רוצה להתייחס לדברים של המנכ"ל. וגם היו לנו שיחות מקדימות. אולי מילת הדגל פה היא מידתיות והתקדמות. אנחנו פותחים פה פתח של לאפשר את הגדלת הייבוא ומגוון המוצרים ובתקווה שזה יפחית את מחירם בשוק, ואנחנו לא שוכחים את בריאות הציבור ורוצים לעשות דברים באופן מבוקר ותהליכי והדרגתי. יכולות להיות עמדות, מה לוח הזמנים הראוי ולהתווכח, מה ההיקף של הגל הראשון שייפתח, אבל אנחנו בהחלט רוצים לדעת ולהרגיש שכשאנחנו עושים את המעשים האלה, משרד הבריאות סומך את ידיו כדי לתת בטחון לנו כחברי כנסת שאנחנו עושים מעשה שגם אם הוא משנה את השיטה ופותח את הדברים, לא מסכן את הציבור יתר על המידה.

סדר הדברים עכשיו יהיה המצגת של סגן השר, אם היא זמינה, חמש דקות.

אם לא, אני יכול גם לסכם ככה.

רגע. אני רוצה להגיד לך הערה לסדר. בדרך כלל כשסגן שר בא לוועדה כזאת הוא שולח מצגת מראש ומודיע לוועדה שהוא יבוא ויציג. אז אנשיך להבא, לשלוח לנו מצגת ולהגיד שיש בקשה להציג ואז אנחנו שמים אותך בסדר הדוברים בצורה סדורה. אבל עכשיו אנחנו מאפשרים לך להציג את ההערות שלך ולאחריהן אנחנו ממשיכים בהקראת סעיפי החוק כפי שעשינו.

אדוני היו"ר, אני מתנצל על כך, אנחנו נדאג שזה יהיה כמו שצריך בפעם הבאה. אתה פשוט יודע שאתמול הייתי פה ב-8:30 בבוקר, רק ב-23:30 בלילה סיימנו את המצגת אחרי יום גדוש בהצבעות.

אתה יודע שהייתי איתך. נכון?

כן. אז אני מתנצל, לוחות הזמנים היו קצרים. אני רק רוצה לתת תזכורת קצרה לחברי הכנסת מאתמול, יש למעשה בפרק של התמרוקים שישה נושאים שהם פחות או יותר היו במחלוקת. אני חושב שהיה פה קונצנזוס מצד כל חברי הכנסת כשדיברנו על הנושאים האלה. אז אני רק רוצה לדבר על שישה הנושאים האלה בזריזות. יש פערים מול אירופה ואנחנו יצרנו טבלה וגם ניסינו לעשות אתמול בלילה, לכתוב את השינויים בחוק. אבל רק להסביר את זה שניה אחת במילים כדי להבין מה הם הפערים.

אז קודם כל רישיון תמרוקים כללי, חובה רוחבית על יצרנים ויבואנים, זה משהו שלא קיים רישיון כללי כזה באירופה ואנחנו מציעים כהצעת שיפור לייצר מרשם בלבד אודות היצרנים והיבואנים. זה למשל בדבר הראשון, אז הייתה פה מחלוקת על הנושא של הרישיון גם ליצרנים וגם ליבואנים במדינת ישראל, זה דבר שלא קיים באירופה והיינו רוצים אם אנחנו כבר מתאימים לאירופה אז להתאים גם את הנושא הזה. הדבר השני היה חובת נציג האחראי גם ליצרנים וגם ליבואנים. באירופה משרד הבריאות לא מאשר נציג אחראי, יש נציג אחראי שאותו נציג אחראי הוא איש הקשר למעשה, אבל הוא לא מאושר על ידי משרד הבריאות, אין לו שום חובה להשתלמויות ובטח ובטח הוא לא מחויב בדו"חות רבעוניים, הוא לא עובד של משרד הבריאות, הוא עובד של אותו מפעל או של יצרן. אנחנו מבקשים פה בהצעה לשיפור להסיר את הפערים האלה מול אירופה, אנחנו חושבים שזה יעלה הרבה מאוד כסף ליצרנים וליבואנים וזה יביא אותנו למצב שהוא החמרה אפילו מהמצב הקיים.

תנאים ליצרן ישראלי, אישור על ידי משרד הבריאות למפעל - - - במקום הצהרה בלבד באירופה, למעשה תנאי יצור נאותים שמבקשים כאן, באירופה זה נמצא בהצהרה ואנחנו רוצים להשוות את עצמנו לאירופה, אנחנו רוצים שגם הנושא הזה יהיה כפוף לאירופה.

יש מה שנקרא הנושא הרביעי, זה נושא שדיברנו עליו אתמול, מה שנקרא - - -

אני מבקש ממשרד הבריאות לרשום את אותם ששת הסעיפים שסגן השר מקריא ולתת התייחסות ספציפית לפני שאנחנו עוברים להמשך הקראת החוק.

בנושא של תנאים ליבוא רשמי יש פערים מול אירופה. באירופה אין חובת מסירת הסודות המסחריים מראש לכל סוגי התמרוקים למשרד הבריאות. במקום מסירת מידע נקודתי לרשויות. זאת אומרת שבאירופה משרד הבריאות יכול לבקש מידע נקודתי, הוא לא יכול לבקש את הסודות המסחריים מאותו מפעל וגם יש עוד פער אחד שהם ביקשו בתנאים ליבוא רשמי הם רוצים שהניסויים בבעלי חיים יהיו לפי הרגולציה הישראלית ולא לפי הרגולציה האירופית. מוצר שמגיע מאירופה הם דורשים רגולציה ישראלית, אנחנו מבקשים להסיר את הפערים האלה מול אירופה.

אנחנו מגיעים לנושא החמישי, תנאים למותג הפרטי. בתנאים למותג הפרטי קבלת אישור מיוחד ממשרד הבריאות בחו"ל זה החמרה לעומת המצב הקיים היום בישראל. הם מבקשים היום אישור מיוחד ממשרד הבריאות בחו"ל, זה לא קיים היום בישראל, וגם פה במותג הפרטי הם מבקשים ניסוי בבעלי חיים כמו שהם דורשים ביבוא הרשמי, הם דורשים גם פה שאנחנו נעמוד בסטנדרט הישראלי ולא האירופאי. באירופה התנאים זהים ליבוא רשמי ולמותג פרטי. אנחנו מבקשים גם פה להתאים לאירופה, זאת המטרה של הרפורמה.

הנושא האחרון ואולי לדעתי החשוב ביותר ועורר פה הכי הרבה מחלוקות, הנושא של היבוא המקביל.

אפשר שאלת הבהרה אדוני סגן השר?

כן.

מאז שאנחנו יושבים על הדיונים בעניין הזה אנחנו מדברים כל הזמן שאנחנו רוצים תקן אירופי. אבל עכשיו כמו שאתה אומר שיש דברים שבישראל הם שונים מהתקן האירופי ואנחנו רוצים לשמור אותם, להשאיר אותם שונים מהתקן האירופי?

לא, אני אומר בדיוק ההיפך. אני רוצה להשוות. כל המטרה פה היא להיות זהים לאירופה. מה שטוב לאירופאים טוב לנו. אני רק מסביר פה את הפערים בין מה שאנחנו עושים ברפורמה הזאת לבין מה שהם רוצים שיהיה מחר אחרי הרפורמה, יש פה כל מיני דרישות ייחודיות לישראל ואלה הדרישות שהן במחלוקת.

הנושא האחרון, אדוני היו"ר, זה היבוא המקביל. אנחנו אתמול דיברנו על זה, זה לא יבוא מקביל אלא יבוא מגביל. תשמעו, יש פערים מול מדינות אי שוויץ, אוסטרליה, ניו זילנד, סינגפור וארצות הברית, שם אין מגבלות על יבוא מקביל במדינות האלה. יש רשימה של מוצרים אסורים אבל יבוא מקביל אין הגבלות. בישראל ההגבלות המרכזיות שהם דורשים עכשיו אחרי הרפורמה זה הדבר הראשון וגם זה היה אתמול פה במחלוקת, אישור מראש על ידי מכון התקנים, כאשר אתם צריכים להבין שיש היום חמש מעבדות מאושרות על ידי משרד הבריאות, אז אם כבר אתם רוצים אישור מסוים אז למה רק ממכון התקנים, אנחנו רוצים שזה יהיה פתוח לתחרות וכמה שיותר מעבדות, אבל אנחנו בכלל היינו מעדיפים גם פה להשוות את התנאים לאירופה ולמדינות האי.

יש להם רשימת מוצרים מצומצמת. הם כתבו בתוך הרשימה כל מה שמותר וכל השאר אסור. אנחנו רוצים שזה יהיה הפוך, שיקבעו מראש כל מה שאסור ושיתירו את כל השאר. למה הכל צריך להיות ברשימה כזאת שהיא מוגבלת.

הם רוצים לדעת ייצור התמרוק בשנתיים האחרונות, לפעמים אין קשר עם היצרן ואין תאריך ייצור על תמרוק בחו"ל. אם אתם הולכים בחו"ל ומחפשים תמרוקים, אין עליהם תאריכי ייצור. למעשה אי אפשר יהיה להביא את אותם מוצרים כי בחו"ל לא תמיד שמים תאריכי ייצור. חובה לדעת את כתובת המפעל בחו"ל – הרבה פעמים הולכים בארצות הברית, מורידים מעל המדף מוצר, אתם מסתכלים ורואים כתוב USA. אתם מסתכלים באירופה גם כן תראו רק איזו שהיא כתובת כללית כזאת, לא תמיד רואים את כתובת המפעל. וחובת בדיקות באופן רוחבי. אנחנו מבקשים בהצעה לשיפור קודם כל, גם אנחנו מסכימים שצריכה להיות החלה מדורגת של הנושא הזה, ויש עם זה כמה בעיות. את שאר הדברים היינו מבקשים להוריד וכמובן הנושא הזה של רשימת המוצרים, אנחנו חושבים שהוא מאוד משמעותי. את כל הנושאים שהם פה בפערים מול מדינות האי שוויץ, אוסטרליה, ניו זילנד וסינגפור, שם אין מגבלות על יבוא, אנחנו רוצים שבהדרגה נוכל להסיר את זה כאן ולהתיר כמובן את המוצרים כי המטרה שלנו היא להביא בשורה לאזרחי ישראל, פחות להכניס עזים לתוך הסכם קיים ולחפש איך ביחד אנחנו באמת מביאים פתרונות ומורידים את יוקר המחייה. תודה.

תודה. המנכ"ל בבקשה.

אני אפתח ואומר, ראשית אתה כל הזמן אומר 'משרד הבריאות' 'משרד הבריאות', הצעת החוק הזו במקור, חוק ההסדרים של משרד האוצר ובסופו של דבר הצעת החלטה ממשלתית. לכן בעצם גם אתם וגם אנחנו וגם כולם היינו שותפים להצעת החוק הזו ולהסדרה שלה. הדבר השני אתה בא ואומר כל הזמן 'בואו נתאים את עצמנו לאירופה' ובאותה נשימה 'גם לסינגפור וגם לניו זילנד וגם לשוויץ וגם למקומות אחרים'. במידה ואנחנו רוצים להתאים את עצמנו לאירופה, אין שום בעיה, יש לנו הצעה מאוד ברורה, אחד לאחד אירופה. אבל אז צריכה להבין הוועדה וצריך להבין עם ישראל, חלק מהדברים שקיימים פה בארץ ובהצעת החוק הזו לא קיימים באירופה. לדוגמה, היבוא המקביל. באירופה אין יבוא מקביל בכלל. אפס. יש מעבר סחורות ממדינה אחת למדינה שניה, אבל בסופו של דבר בתוך האיחוד האירופי לא נכנס מוצר שהוא לא נכנס באישור מסודר דרך מערכת נוטיפיקציה ואין יבוא מקביל.

לכן הצעת החוק הזאת, שכן היא איזו שהיא פשרה שנוצרה בממשלה בין גורמים שונים שכל אחד ניסה להביא לאיזונים שונים, הצעת החוק הממשלתית הזאת באה ומביאה מודל שהוא נכון לישראל. יש בו עקרונות גדולים מאוד מכיוון אירופה, אבל יחד עם זאת יש שם עקרונות שמאזנים את הדברים. אנחנו נשמח מאוד לענות באופן פרטני על כל אחת ואחת מהסוגיות האלה כי כמובן גם ישבנו וחשבנו וגם דנו עם הרבה מאוד גורמים. אני אעביר את הדברים, כדי שיהיה ברמה המדוייקת ביותר למגיסטר רינת בכר שהיא מנהלת את מחלקת התמרוקים.

אפשר עוד כמה מילים רק לגבי העניין של היבוא המקביל. אני לא הבנתי. העניין של היבוא המקביל באירופה.

אני אסביר. באירופה יש שיטה שנקראת שיטת נוטיפיקציה שזאת שיטה שמוצעת גם פה באחד המסלולים. באירופה משרד הבריאות לא מאשר מוצרים. משרד הבריאות או רשות האיחוד האירופי הגדירה מהם הדברים שצריכים להיבדק לפני שכל תמרוק ותמרוק נכנס לשוק. כל חברה, יצרן, יבואן שמעוניינים להכניס את המוצר שלהם לשוק לוקחים גורם מקצועי שנקרא נציג אחראי, הנציג האחראי, באחריותו לעשות את כל הפעולות שבאופן רגיל משרד הבריאות הישראלי עושה אותם. הוא בודק שאין חומרים מסרטנים והוא בודק איך יצרו את זה, והוא בודק שאין זיהומים במוצר, הוא בודק הרבה מאוד דברים. אחרי שהוא - - -

זה לא באחריות המשרד, זה נעשה באופן פרטי. מעבדה פרטית.

זה נעשה על ידי נציג אחראי שמוגדר שם בחקיקה האירופית. אנחנו תיכף ניגע בזה וניתן גם תשובות פרטניות. ברגע שאותו נציג אחראי אומר 'או.קיי, התיק מוכן, יש את כל הדרישות שנדרשות כדי להגן על בריאות הציבור ולתת את האפשרות', הוא מודיע על זה לתוך מערכת שנקראת מערכת נוטיפיקציה ונכנס לשוק. משרדי הבריאות במדינות השונות הולכים ובאופן אקראי מדגמי או לפי ניהול סיכונים בוחרים בדיעבד להכנס למשרדים של אותו נציג אחראי ולבדוק שהוא באמת עשה את כל הדברים, לקחת דגימות מהשוק או כל דבר אחר.

ברגע שזה אושר לדוגמה, יצרן בבלגיה הכניס לתוך מערכת הנוטיפיקציה, אפשר לשווק את המוצר הזה בכל מדינות אירופה כי אירופה היא גוש סחר אחד ולכן לא צריך פעם אחת להכניס את זה בצרפת ופעם אחת להכניס את זה בבלגיה וכולי. אז יש תנועה של סחורות, אבל המחויבות אל מול האיחוד האירופי ואל מול זה נמצאת מחויבות אחת אל מול אותו גוש מדינות. כאשר יש בעיה לדוגמה, מגלים בצרפת שיש בעיה עם איזה שהוא מוצר שיוצר בבלגיה, יוצרים קשר עם משרד הבריאות הבלגי ואומרים להם 'תשמעו, אנחנו רואים ככה וככה', הם מעלים את זה על מערכת הודעות פנימית של הרגולטורים, 'בואו כל מדינה תבדוק אם היא רואה', ועושים את הפיקוח ביחד.

פה בארץ בהצעת החוק הזאת יש מסלול, אחד המסלולים המוצעים הוא באמת מסלול נוטיפיקציה שיוכלו לעשות את זה בצורה הזאת. לצורך המסלול הזה כדי לדעת שהמוצר יוצר בצורה נאותה, להבין את כל מה שעומד מאחרי זה, מה המרכיבים שלו, כי תמרוק יכול להיות שיש לו עשרות מרכיבים, זה מוצרים כימיים שמערבבים אותם ביחד וכולי. הוא צריך שיהיה לו קשר עם היצרן. באה מדינת ישראל בהצעת החוק הזאת ואומרת ממשלת ישראל 'אני רוצה ליצור מסלולים של יבוא מקביל.' יש יבוא מקביל מסוים בארץ ואנחנו נציג אותו אחר כך כי לפי בקשת היו"ר עבדנו כל אתמול הוצאנו את כל הנתונים שהיו"ר ביקש, וגם עבדנו על בקשות אחרות של היו"ר.

אנחנו רוצים בארץ מסלולים של יבוא מקביל ויבוא מקביל לפי הצעת החוק הזאת, יתאפשר בשתי דרכים. דרך אחת זה בצורה שקיימת היום, שאנחנו באים כמשרד בריאות ובודקים את כל הדברים, נקרא לזה את שרשרת היוחסין של אותו מוצר, ממי הוא נקנה ואחר כך לאן הוא נמכר וכל מיני מרכיבים אחרים שאנחנו בודקים במשרד הבריאות, ויהיה עוד מסלול אחר שהאיזונים בו הם אחרים מתוך הבנה שצריך לתמוך בקטע הכלכלי ולפתוח את השוק בצורה יותר טובה.

אם אנחנו מדברים על פתיחת השוק בצורה יותר טובה גם ליבואנים שאין להם קשר עם היצרן, שאין להם את כל הדברים, אז נסמכים על הצהרה של אותו יבואן שהוא בדק והמוצר דומה או זהה למה שקיים בארץ ועל כמות מסוימת של בדיקות שייעשו על ידי מעבדות מוכרות, והמעבדות כמו שאנחנו אמרנו אתמול ובניגוד למה שנאמר פה קודם, זה לא רק מכון התקנים, אנחנו כמשרד הבריאות התחייבנו על זה שיהיו מספר מעבדות מוכרות וגם שנודיע עליהן ונעדכן את הציבור עליהן חצי שנה קודם לפני כניסת החוק כך שיהיה מספיק זמן לשוק להתארגן בהיבטים האלה.

אבל כל מוצר צריך לעבור את מכון התקנים? את זה לא הבנתי גם אתמול. או את המעבדה.

תלוי באיזה מסלול הוא נכנס.

אם נכנסתי במסלול של היבוא המקביל.

איזה מהם?

לא קניתי מהיצרן הישיר, קניתי מקמעונאי.

אם יש לך אישור מאירופה זה תהיה בסדר.

רינת תפרטי כי את מכירה את זה.

יש שני מסלולים של יבוא מקביל. יש מסלול אחד של יבוא מקביל שקיים גם היום. קיים 20 שנה.

עזבי את הקיים היום. אני מדבר על החדש.

המסלול המקביל החדש זה מסלול של הצהרה.

ולא צריך מכון תקנים?

הצהרה, הוא מצהיר למכון התקנים או למעבדה מוכרת אחרת, מכון התקנים בודק את המסמכים שהוא הגיש, ונותן לו אישור. זה המסלול.

אבל לא בודק את המוצר, רק את המסמכים.

הוא יכול לבדוק בדיקות מסוימות ספציפיות שאנחנו ביקשנו שהוא יבדוק אותן או שהיבואן יכול להציג בפניו את הבדיקות האלה שהוא עשה. ועוד פעם, אין השוואה מוחלטת למוצר הייחוס. מוצר הייחוס אנחנו קוראים למוצר שבעצם משווק כבר בישראל ומיובא על ידי יבואן רשמי שיש לו קשר עם היצרן. החששות שלנו ובכלל במקרה של יבוא מקביל זה קודם כל מוצרים מזויפים שיכולים להגיע לישראל, אחר כך זה כל מיני אצוות פגומות ופסולות כי ליבואן המקביל אין בעצם שום קשר עם היצרן. אם היצרן יודע שהוא זרק כמה אצוות כדי שיגיעו לכל מיני מדינות לא מפותחות שאין בהן רגולציה חזקה והוא לא צריך את הסחורה הזאת כי הוא לא יכול לשווק אותה באירופה, אז לפעמים יבואן מקביל יכול בתמימות לקנות משהו, אין לו קשר עם היצרן, והוא לא יודע מה הוא בעצם יודע מה האיכות. לכן אנחנו ביקשנו שגם במסלול של הצהרה, בשביל לעזור ליבואן המקביל להביא באמת מוצרים איכותיים ככל שניתן יהיו כמה בדיקות מעבדה ספציפיות שגם מכון התקנים או מעבדה אחרת יעשו כדי לתת איזו שהיא רשת בטחון לא מוחלטת, לא כמו שאנחנו מספקים, אבל משהו כדי שיאפשר את המסלול הזה. אבל עדיין הסיכונים במסלול הזה - - -

אני רוצה לחזור לסדר הדיון. חברי הכנסת, מה שתשתדלו עכשיו זה שאלות הבהרה. אנחנו כבר עשינו הצגה כללית של החוק והמון מהשאלות שאתם שואלים שוב, פשוט חברי כנסת שלא היו פה, אנחנו מקריאים את החוק. אנחנו מקבלים את זה באהבה אבל רק שאלות הבהרה. ומה שאני רוצה אחרי השאלות להשיב לסעיפים בתמצית, מה אתם יכולים, מה אתם מקבלים, של מה שסגן השר אמר, ואז נעבור להקראה.

הייתה רשימת החרגה.

הנה, הוא העלה שישה סעיפים, הם יתייחסו. חברים תהיו איתי, הדיון הזה מתנהל על פני שעות רבות ואנחנו לא יכולים כל פעם לחזור לנקודת ההתחלה. אבל אני מקבל באהבה שחברי כנסת צריכים לרוץ בין ועדות ולא יכולים להיות מאה אחוז בכל ועדה. רק לאסוף את הלמידה שלכם לאורך הדיון, לא בדקה הראשונה. שרן השכל בבקשה.

אני רוצה לשאול שאלה לא על היבוא המקביל אלא על היבוא הראשי. יש היום יבואנים שלמעשה מביאים מוצרים שהם לא ממדינות האיחוד האירופי או לא מהמדינות המורשות, למשל מתורכיה שהיא מובילה בתחום הזה, למשל מדרום קוריאה שהיא גם מובילה בתחום הזה. אגב, גם סינגפור וסין שהן באמת מעצמות ייצוא כרגע בתחום האיפור והקוסמטיקה.

אני מנסה להבין האם גם ליבוא הראשי מאותן מדינות עדיין נשארת היכולת לייבא כפי שמייבאים היום עם בדיקת מעבדה ולמעשה יוכלו להביא את זה. שהם לא יידרשו עכשיו לקחת את המוצר שלהם מתורכיה לצרפת, כי במסלול שאתם בניתם הוא לא יכול להביא עכשיו מוצר מתורכיה לצרפת ולבקש מהם אישור שזה באמת נעשה כמו שהמפעל מבקש. אף גוף באירופה לא יחתום לו על תעודה שהמוצר יוצר באותו תהליך כפי שהוא מאושר פה, כי אין דבר כזה. אז השאלה היא אם אפשר להסיר את הסעיף הזה כי אין להם איך להשיג אותו. דבר שני האם יישמר גם המסלול שנקבע להם להיום כדי לוודא שאתם לא סוגרים את היבוא מאותן מדינות שהן לא מורשות?

לא הצגנו את מגיסטר רינת בכר שהיא מנהלת מחלקת התמרוקים, מומחית בעלת שם עולמי בתחום התמרוקים ולשמחתנו אנחנו נהנים מהיכולות שלה ומהנסיון שלה במשרד הבריאות. היא תתן תשובות לנושאים הפרטניים ואנחנו אחר כך נשלים, כולל איזה שהוא ניסוח משפטי שכבר בוצע לגבי הנושא של הנציג האחראי. בבקשה רינת אולי נתחיל עם השאלות של חברת הכנסת ואחר כך נענה לכל השאלות שהעלה סגן השר.

משרד הבריאות מנסה, אולי חברת הכנסת שרן השכל הייתה כבר בדיונים לפני שנים בנוגע לרפורמות התמרוקים. אנחנו ניסינו להעביר באמת רפורמה בתחום הזה כדי ליצור הקלות ולעשות איזו שהיא הרמוניזציה עם החקירה באירופה וזה - - - גם בשבילנו. כמובן שאנחנו לא מעוניינים לסגור יבוא בשום מסלול שקיים היום, לפי החקיקה שנכתבה עכשיו על ידי האוצר יהיו שני מסלולים של יבוא רשמי למדינת ישראל. אנחנו לא מדברים על יבוא מקביל, אני מבינה ששאלת רק לגבי הייבוא הרשמי. אז הדרך הראשונה לייבא יבוא רשמי למדינת ישראל זה דרך כמו שיש היום מתוקף צו הפיקוח מ-1973, היום משרד הבריאות מקבל בקשות מיבואנים שמייבאים מכל העולם, מכל המדינות, כן מוכרות, לא מוכרות, כן באירופה לא באירופה, מתאילנד, מסינגפור, מתורכיה, באמת מכל העולם, הם צריכים להביא פרי-סייל שהוא לא מאירופה, הוא מכל מדינה בעולם. זאת אמרת גם אם יבואן היום מביא מוצר מתורכיה הוא יכול להביא פרי-סייל מתורכיה. הוא לא צריך להראות שהוא משווק באירופה, ואם הוא מבין מסין, הוא מראה פרי-סייל מסין. אנחנו לא צריכים לראות שהוא משווק דווקא מאירופה. זה מה שקיים היום.

וזה ימשיך.

זה ימשיך.

אין הרעה של המצב הקיים לחברות שמביאות מהמקומות האלה. זה ימשיך באותו מסלול.

מותג פרטי שבעצם - - -

מותג פרטי זה סיפור אחר. לגבי היבוא בנוטיפיקציה, ההתמקדות של הצעת החוק הזאת היא לגבי מוצרים שמגיעים מאירופה, שמשווקים מאירופה.

ומה עושה מוצר מתורכיה?

הוא יכול להמשיך במסלול הקיים שקיים היום. כרגע הצעת החוק נוגעת אך ורק לנושא של מוצרים שמשווקים באירופה וזה הצעת חוק רוחבית שנוגעת להרבה מאוד מוצרים, לא רק לבריאות. זה המסגרת, זה הקונטקסט שבו אנחנו נמצאים. כרגע אין לו שום הרעה במצב הקיים. הוא יוכל להמשיך ולייבא בצורה שהוא ייבא לישראל עד היום. הוא יוכל להמשיך לעשות את זה. אנחנו פתחנו עוד מסלול אחד מיוחד למוצרים שמשווקים באירופה.

אני רק רוצה להבין - - -

לא, שניה. שרן. תהיי איתנו.

אני אתכם אבל אתה צריך להבין שזה לא נכון משום שמאשרים את זה רק לשנתיים.

אבל אנחנו הולכים להיות פה שעות על הדבר הזה ואנחנו נחדד כל דבר והוא לא ינוסח בחוק בלי שאת שומעת. אבל אנחנו לא רוצים לעשות עכשיו נושא שלא התכוונו לדבר עליו ולפתח אותו. יועצת משפטית, התייחסות לששת הסעיפים שאביר העלה. יתקדם, לא יתקדם והמנכ"ל כמה שיש לו זמן, מבורך, אני יודע מה מונח על שולחנך, וחוזרים לעבודת ההקראה.

כמה חדרי מיון במדינת ישראל שבפיצוץ הוא צריך לשחרר.

אבל העובדה שאתה בירכת.

אמרתי. יש לו כמה חדרי מיון שהוא צריך לשחרר. הוא בחזית.

שזה לא יישמע שזה היה ציני אלא זה היה אמיתי.

זה אמיתי. יש לו כמה חדרי מיון. אם כל - - -

ותראה איזה משקל הוא נותן פה לנושא הזה. כמה זה חשוב לו.

לכן אמרתי.

בבקשה היועצת המשפטית.

אני רק רוצה להבהיר ולתת את התמונה המלאה, אולי זה יבהיר לחברי הוועדה. למעשה מה שמצוי כרגע בפנינו זה איזה שהוא תיקון לרפורמה שעברה ב-2016 שביקשה לשנות את משטר הרישוי מרשיונות שנתן משרד הבריאות למסלולים של הצהרה, כמו שבאמת מקובל באירופה. הרפורמה הזאת עברה ב-2016 ומכיוון שלא הועברו תקנות שיצקו את התוכן לאותה רפורמה, היא לא נכנסה לתוקף עד היום. כרגע מה שאנחנו עושים בחקיקה ראשית זה מכניסים את אותן הוראות אופרטיביות שניסו להעביר בתקנות לתוך החקיקה כדי שאפשר יהיה להפעיל את הרפורמה החל מהזמן הקרוב, כרגע מוצע מעוד שנה.

חשוב שחברי הכנסת ישימו לב שמשטר הרשיונות שהיה קיים עד היום שממשיך לחול לגבי מי שרוצה לבוא ולבקש רישיון, לקבל בדיקה של משרד הבריאות ואת האישור ימשיך לחול אבל הוא מוסדר כיום בצו פיקוח מכח חוק הפיקוח למצרכים ושירותים שזה חוק שככל שעוברים השנים אנחנו רוצים לבטל את הצווים שעודכנו מכוחו. כלומר מדובר באיזה שהוא צו ישן שמכוחו פועל משרד הבריאות במשטר הרשיונות. כרגע בחוק שלנו יש סעיף שאומר שהצו הזה יעמוד בתוקפו לפחות לשנתיים, כלומר צריך לקחת בחשבון שיכול להית שבחלוף שנתיים ייעשה איזה שהוא שינוי ומשטר הרשיונות הזה, אני לא יודעת מה הכוונה ואם יש כוונה לבטל אותו, אבל כרגע זה לא בחוק שנמצא בפנינו. כלומר הרישיון שאנחנו אומרים שימשיך לחול על מי שירצה לבקש רישיון, ממשיך לחול מכח איזה שהוא צו ישן של תוקף של שנתיים לפחות. לנו אין כרגע את היכולת לקבוע בהצעה שזה יכול יותר. חשוב שתבינו שכשאומרים מסלולים איפה מעוגן כל מסלול כזה.

מיכאל אתה מבין, ממש חשוב ש- - -

מה זה 'אין לנו את היכולת לתקן', תסבירי.

זאת אומרת שעוד שנתיים לא יהיה - - -

לא, היא אמרה 'אין לנו יכולת לתקן'. אם אנחנו בחקיקה ראשית כותבים סעיף שתוקף התקנות האלה יוארך בעוד שלוש שנים או ארבע או חמש.

כרגע כתוב לשנתיים.

אבל אנחנו יכולים להאריך לחמש, נחליט.

אפשר.

אתה עושה בחקיקה ראשית תוקף לתקנות.

כבר בחקיקה הזאת מדובר על שנתיים.

אבל אתה עושה בחקיקה ראשית תוקף לתקנות שבאות מכח חקיקה אחרת. זה בסדר, אבל זה ככה.

מה נעשה. לפעמים עושים ככה.

הממשלה מחייבת את שר הבריאות בתוך שלוש שנים לעגן - - -

אבל אנחנו דואגים שהיצרנים או מי שפעל בשיטה הישנה ייפגע כי מישהו לא מיהר לחדש את התקנות או לפתור להם את הבעיות.

אני חושב שזו תהיה טעות לעשות את זה.

לא, זה יפגע במי שרוצה לפעול לפי השיטה הישנה. אם אתה נותן לו רק שנתיים - - -

אבל אתה לא נותן לו רק שנתיים. הם צריכים לתקן את זה בנפרד. אם הם יעשו את זה פה אתה עושה יותר גרוע. אתה אומר 'אני הולך לקבע את המצב שלשנות השבעים'. אז אל תקבע שום מצב של שנות השבעים, תן להם להתמודד.

זה לא בדיוק ככה פינדרוס, אלא באים ספקים ויצרנים ויבואנים והם אומרים 'טוב לנו השיטה הישנה'. אז אנחנו בכנסת לא רוצים לפגוע בהם ולא רוצים שהם יחיו על זמן שאול של שנתיים.

אין זמן שאול. הצו הזה קיים.

ח"כ פינדרוס צודק. כי אי אפשר להמשיך עם הצו הזה, זה צו מיושן ולא מחוקקים היום בצורה כזאת.

אבל הוא אומר לך להביא את התיקונים כבר היום.

לא.

אי אפשר היום לעשות את זה כי זה מורכב מדי. אבל לכן הממשלה הציעה שבתוך שנתיים שר הבריאות יחוייב לעגן את - - -

אז יכול להיות שנקבע לכם בתוך ארבע שנים שהם לא ידאגו, ותעשו את זה תוך שנה מצידי, אבל שזה יקרה. ואנחנו - - -

הפוך. אם התקנות יפקעו הם יהיו משוחררים להביא איך שהם רוצים.

לא, זה פוגע במי שרוצה לפעול לפי השיטה הישנה. אנחנו לא רוצים.

הפוך, אבל אתה לא פוגע בו.

אנחנו יכולים לקבוע שיש להם ארבע שנים לעשות את זה ולקבוע דיון בעוד שנה מה עם התקנות האלה.

אני אשמח גם להתייחס, אני רק רוצה להעיר שגם ביטול הצו מותנה בהתקנת תקנות שיחליפו את ההוראות האלה כך שאם זה מרגיע גם את היבואנים היום שהמצב לא ישתנה להם פתאום באמצע.

כן חשוב להגיד יו"ר הוועדה, שזה באישור ועדת הבריאות ולא ועדת הכלכלה.

ועדת הבריאות פועלת איתנו בסינרגיה ובתיאום עם ח"כ עידית סילמן, היא הסמיכה אותי לנהל פה את הדיונים שחלקם היו צריכים להיות אצלה. אז אין פה חלוקה בין ועדת בריאות לכלכלה והנושא הזה הוא בריאותי והוא נדון כאן, ואם הוא נדון כאן, הוא נדון באופן כוללני. את כל הפתרונות להביא לכאן.

לא הבנתי אבל למה שמישהו ירצה להשיב רישיון כזה שהיום הוא צריך כדי להביא שמפו בעוד ארבעה חודשים.

כי הוא לא נערך, הוא לא שינה את שיטת העבודה שלו.

למה הוא נערך? לכל שמפו חדש עוד ארבעה חודשים?

אנחנו שמענו את זה בזום מיצרנים שביקשו. 'אין בעיה, תביאו מסלולים חדשים, אבל אל תפגעו בנו'.

אז בואו נקבע שיביאו משהו מקל.

כי הם - - - המסלול החדש.

התאמה רק למה שמקל.

אנחנו נמשיך את הדיון על הסעיף הזה בהמשך.

שהיצרן או היבואן יבחר במסלול המקל.

יו"ר הוועדה אני יכולה להסביר רגע? אני ממשרד האוצר.

מה את רוצה להסביר.

הסיבה שהם עדיין רוצים גם את השיטה הישנה של הרישיון, כי השיטה - - -

רגע. אביר מעצבן אותי. הוא עושה הפקרות בוועדה. אני גם אוציא את העוזר שלך. אתה מדבר בקול רם בזמן שאנשים מדברים.

הוא העוזר של שרן.

שלא יהיה לך עם מי לדבר.

לא, אבל שיתוף הפעולה ביני לבין שרן מתחיל לעבוד כמו שצריך אז זה כבר טוב.

אז שיהיה פה שקט. אל תפריע. כן.

אני חושבת שאחת הסיבות העיקריות שיש יבואנים שעדיין ירצו את השיטה הישנה, היא כי השיטה החדשה של ההצהרה שהיא באמת מקלה כמו שח"כ קארה אומר, היא רק ממדינות מוכרות. כלומר מותג פרטי כמו שח"כ שרן אמרה שמייצר בתורכיה, הוא לא יכול להיות בשיטה של ההצהרה.

ולכן הוא חייב לעבוד כמו פעם.

לכן אם הצו יבוטל אי אפשר יהיה לייבא מותג פרטי מתורכיה.

כן אבל בגלל זה אז בכל ההערות שלי, למה הם דואגים? כי ההערות שלי לא מתקיימות. אני כבר התחלתי לדבר איתך אחרי זה שכל ההערות מתקיימות בתוך החוק, אז אף אחד לא צריך לדאוג מהרשיון ומההנפצות.

כן. אבל אנחנו נפתור את זה בנוסח.

אני כבר חשבתי שהנוסח השתנה.

ניתן להם ודאות שהם לא ייפגעו. בבקשה, עכשיו התייחסות לששת הסעיפים.

לששת הסעיפים, בבקשה רינת.

קודם כל לגבי רישיון תמרוקים כללי, כבוד סגן השר אמר שבאירופה אין רישיון תמרוקים כללי. והוא צודק. באירופה אין רישיון תמרוקים כללי, זה משהו שיוסד בישראל בשנת 1973 מתוקף צו פיקוח שעד היום מכריח אותנו לבדוק כל דבר ולאשר כל דבר מראש, כולל רישיון תמרוקים כללי וכולל מוצרים ש- - -

ואתם כבר בעד לבטל את זה היום? מ-1973 ברישיון הייחודי?

אתה אל תפריע. סליחה. קארה, תן לאנשים לדבר. אף אחד לא הפריע לך להציג שישה סעיפים. אל תעיר הערות ביניים.

חשבתי שאם אני אתחיל ואגיד שאתה צודק אתה תבין ש- - -

כן. אפילו שאמרת לו שהוא צודק הוא לא נרגע.

אתה צודק אבל אנחנו רוצים רישיון ייחודי.

אנחנו לא רוצים רישיון ייחודי ואנחנו, ה- - - סטנדרט שלנו זה הרגולציה האירופית ואנחנו ה יינו מוכנים לאמץ רגולציה אירופית בישראל על כל הסוגים של הייבוא, עם כל ההגדרות, עם הכל מהתחלה ועד הסוף as is אחד לאחד. אבל זאת לא הצעת החקיקה הזאת שמונחת לפתחכם עכשיו להחליט מה לעשות איתה. זה לא המצב. יש הרבה פערים מול אירופה, גם הפערים שאתה ציינת וגם פערים נוספים כמו מה שאסנת אמרה, יבוא מקביל שלא קיים באירופה.

לא אבל יש בדיוק סעיף כזה.

אנחנו רק נגיד - - -

שניה. שישה סעיפים, לכל סעיף יש כותרת, מקובל/ לא מקובל, ישונה/ לא ישונה. לא הסברים, לא מסלולים, לא כלום. בבקשה. סעיף ראשון תמרוקים. יהיה בחוק הקיים?

בהתאם למה שהיו"ר ביקש אתמול, אנחנו דיברנו עם התאחדות התעשיינים אתמול בלילה ואנחנו מציעים מתווה חדש, שאומר שרישיון תמרוקים כללי יהיה בהצהרה, אנחנו נבטל את החובה לבקש רישיון תמרוקים כללי ממשרד הבריאות בטרם נכנסים לענף של התמרוקים כיצרן או כיבואן, ואנחנו הצענו שלושה מסלולים למתווה הזה. אנחנו הצענו מסלול אחד שהוא בהצהרה, בהצהרה עצמית כמו שיש באירופה, זה נקרא שם self declaration, היצרן בעצמו מצהיר שהוא עומד בתנאי GMP, החלופה השניה היא אישור מאיזה שהוא מכון התעדה לתקן ה-ISO שמחייב בתמרוקים שזה ISO22716, הם יכולים ללכת, כמו לגבי תקני ISO אחרים למכון התקנים, מכונים פרטיים של התעדה, שיתנו להם תעודת ISO שהם עומדים, או שהם יכולים לבקש עדיין רישיון תמרוקים כללי מהרוקח המחוזי במשרד הבריאות, כי יש יצרנים, התאחדות התעשיינים מייצגת את התעשייה החזקה והמפותחת במדינת ישראל, יש עדיין יצרנים קטנים שצריך להתחשב בהם, שלא רוצים לשלם עשרות אלפי שקלים ליועצים ולמכונים וכן רוצים רישיון ממשרד הבריאות שיבוא - - -

במסלול הרגיל. שלושה מסלולים לרישיון תמרוקים ושניים מהם הצהרתיים. הצהרה על אישור תקן, מכון תקנים או הצהרה שהוא - - -

כן. בהחלט.

יפה.

אנחנו בעד.

בעד. הלאה, סעיף 1. יפה מאוד.

מיכאל אבל היא לא אמרה רק מכון תקנים. היא אמרה מכון תקנים או מעבדות - - -

אני רוצה רק את הכותרות.

מה שהיא אמרה, היא אמרה מה שאומרת הגמרא. לא לסתור בני קישתא עד לבנא מקישתא אחריתא. יש מסלול קיים, אל תהרוס אותו עד שכל המסלולים האחרים - - לא לשבור את בית הכנסת עד שהוא גמר לבנות את בית הכנסת השני. יש מסלול עובד, אל תהרסו אותו.

גם קידשנו שם שמיים, גם הבאתם פתרון וגם קארה מרוצה. סעיף 1 טופל. כל הכבוד לכם כי עשיתם את זה מהר תוך יום. כל הכבוד.

כל הכבוד לרינת שאתמול בלילה גם שוחחה עם התאחדות התעשיינים, דיסקסו ביחד את הנושא הזה של המסלולים וזה על דעתם ולשביעות רצונם.

הלאה. הסעיף הבא.

נציג אחראי באירופה, משרד הבריאות לא מאשר. נכון. משרד הבריאות לא מאשר נציג אחראי באירופה, נציג אחראי באירופה זה מישהו שהיצרן או היבואן ממנים אותו ואין אישור מראש של משרד הבריאות, אין חובת פיקוח רבעונית, אין השתלמויות, אין את כל הדברים האלה. זה דברים שנכתבו כבר ב-2016 בהצעת החקיקה ההיא.

מה שלא אמרת או שאמרת אבל אנחנו לא כל כך מסכימים עם הניסוח, זה שנציג אחראי הוא איש קשר בלבד. באירופה נציג אחראי מוגדר עם אחריות פלילית כלפי החוק, זאת אומרת הוא לא איש קשר בלבד. הוא בונה את תיק המוצר, הוא מרכיב אותו, הוא שומר אותו אצלו והוא גם נותן מענה לרשויות או הולך לבית משפט בשביל להגן על המוצר אם משהו קרה, ויש לו בפירוש אחריות פלילית, וכאן גם אצלנו. לגבי אישור מוקדם של משרד הבריאות והכל אני אעביר את רשות הדיבור לשי סומך.

תסגרי את סעיף 2. מה את מקבלת, מה את משנה.

פה חלק מהסוגיות הן סוגיות שמשרד המשפטים ביקש אותן ולא אנחנו. אז משרד המשפטים יתכבד להסביר את עמדתו לגבי הנציג האחראי. רק נגיד שנציג האחראי צריך לתפוס אותו בתור מי שנכנס בנעליו של משרד הבריאות ועושה את כל הבדיקות להבטחת בריאות הציבור.

אנחנו בעד אחריות פלילית על כל אדם שעובר על החוק במדינת ישראל, להגביר את האכיפה ולהחמיר ענישה, זה כמובן, אבל לא לקבוע כללים מראש שאי אפשר לעמוד בהם.

סעיף 2 התייחסות משרד המשפטים בבקשה. וגם אם תוכלו לא להסביר לנו אלא להגיד פתרנו/ לא פתרנו, יש לנו הצעה /אין לנו הצעה, הנושא בעייתי, לא מסכימים עם סגן השר. מה שאתם רוצים תגידו. רק בפשטות.

לגבי הנושא של רישיון לנציג אחראי, כל משרדי הממשלה הסכימו לשנות את ההסדר שבמקום רישיון יהיה רישום עם אישור אוטומטי אחרי הרישום לעיסוק בתור נציג אחראי, לכן הנושא הזה הוא פתור. לא יהיה רישיון, אלא רישום.

פתור. אז תנסח את הפתרון שוב שישמעו כולם.

יש ניסוח.

אז זה יהיה ברישום.

רישום במקום רישיון.

יפה. סעיף 2 פתור.

חובת השתלמויות וכאלה?

לגבי הכשרה, ההכשרה זה סמכות של משרד הבריאות לחייב בהצהרה. בכל מקרה מדובר כאן, ההכשרה היא חשובה כי הנציג האחראי, דרך אגב הוא מהיבואן עצמו, היבואן עצמו יכול להיות נציג אחראי, אין מגבלה על זה. יש כאן את איזון, אנחנו פותחים את השוק, מקלים ומצד שני - - -

אני אעזור לך פה. אנחנו עושים רפורמה. היבואנים ויבואנים חדשים לא מכירים. חלק מההטמעה זה שאנשים יקבלו את המידע. אנחנו אולי שרפנו למישהו יום עבודה או שניים אבל אולי מנענו ממנו טעויות עצומות וכולם חדשים. אני אומר לך סגן השר, שאם אנחנו מבקשים ממישהו לבוא להכשרה בשנים הראשונות זה לגיטימי. אתה משנה את השיטה.

זה לגיטימי אם יש את זה באיזה שהוא מקום בעולם. זה לא לגיטימי אם הדרישות הן דרישות שלא קשורות לכלום.

לא, זה לגיטימי אם מדינה משנה אחרי 70 שנה את שיטות היבוא שלה והיא רוצה לגדל דור של יבואנים משכילים בחוק, מותר לה בשנים הראשונות לדרוש מהם לבוא לשמוע, אתה יכול להגיד יום בשנה, יומיים, לגדר מה הם יביאו.

אין שום כוונה כזאת. אם הם היו רוצים לעשות ליווי הם היו שולחים את הנציגים שלהם ללוות יד ביד את אותם - - -

אביר, אל תעלה על בריקדות על סעיף שולי.

לא, זה המצאות.

זה לא המצאות. זה נותן להם בטחון שכל האנשים שמעו אותם וקיבלו את הטיפים מהם וזה מקטין טעויות. ובכל תחום כדי לחולל שינוי, עושים הסמכות.

אני חולק עליך. אני חושב שזה מגדיל טעויות אדוני היו"ר. אני חושב שדווקא מקרים כאלה ורגולציה שהיא עודפת גורמת לאנשים להתחמק מאותה רגולציה ולעבור על החוק.

אני רק אשלים. כשמדובר על הכשרה - - - שבסוף לא עודכנו, מדובר על 40 שעות. זה לא תואר ראשון, זה 40 שעות וגם - - -

זאת אומרת אותו נציג אחראי יהיה מחוייב ב-40 שעות פעם אחת בשנה בלבד ולא כל שנה. פעם אחת.

פעם אחת.

רגע מיכאל, זה גם לגבי יבואנים?

או היבואן עצמו או נציג אחראי מטעמו.

אז אפשר שתבוטל ההכשרה בעוד שנתיים? כי אנחנו הולכים לרגולציה חדשה, בעוד שנתיים זה כבר לא - - -

סליחה אדוני, מדובר גם על יבואנים באותו נושא?

אפשר אביר. בוא נשמע אבל.

אפשר לעשות על זה בחינה מחודשת בעוד שנה, זאת אומרת כן הכשרות אבל בחינה מחודשת בעוד שנה.

כן. נראה לי שמקובל עליהם.

רק שבעוד שנה הם לא ירצו להרחיב, לתת לנו 80 שעות בקורס, 90 שעות בקורס.

אם יהיה צורך להכשיר יכשירו. השאלה על חשבון מי.

הכל על חשבון העצמאי.

אתה יכול להשלים. בבקשה.

אני אשלים את הדברים ומשרד הבריאות ישלים אותי אם החסרתי משהו. קודם כל זו סמכות של משרד הבריאות באישור ועדה. זאת אומרת זה צריך להגיע אליכם כדי שתאשרו את זה. בתקנות שאז הועברו היה מדובר על 40 שעות פעם אחת, לא כל שנה. ועכשיו שמעתי לפחות מדברים על הכשרה מקוונת אפילו. דברים כאלה. עברו כמה שנים ואנחנו התקדמנו עם ההדרכות המקוונות. אז זה יגיע אליכם בכל מקרה.

התקנה תגיע אלינו. אבל אנחנו יכולים להגיד שזה יקרה, שההכשרות יבוצעו בשנתיים הקרובות?

אני לא חושב שזה נכון, אבל כשיגיעו התקנות תעשו, אבל יכול להיות שעוד חמש שנים יגיע יבואן חדש שלא מבין בזה שום דבר - - -

זה וולונטרי. הוא יוכל לקבל הכשרה. פה הוא חייב לקבל. אנחנו יכולים להגיד שבשנתיים הראשונות חובה ובשלישית רשות.

כשיגיעו התקנות נגיע. אבל למשל אם זאת הדרכה מקוונת, שזה - - -, נראה מה יגיע בתקנות ואז תשקלו. אבל זה לא לעכשיו אלא רק סמכות - - -

כשהתקנות יגיעו לסעיף הזה נוכל להשפיע עליו.

יש לנו הצעה לסעיף הזה.

איזה סעיף?

הסעיף בחוק.

אביר קארה אל תעלה לי את הסעיף. רגע, סעיף 2 אני חושב שהם היו בסדר. לגבי הכשרות, סעיף קטן, נטפל בו. עוברים לסעיף 3.

מה רע בהכשרות, אני לא מבין. אני על פי רוב מסכים עם אביר, אבל מה רע בהכשרות?

בדיוק. ההוא עולה לי על הבריקדות על כל דבר.

קודם כל בוא נשמור על הרוח הטובה בדיון. יש היום רוח טובה בדיון אז בוא נשמור על הרוח הטובה. 40 שעות זה כפול 60 שקלים לשעה. אני תמיד מחשב בראש כמה זה עולה לי.

המשיח בדרכו לחדר חברים. גם שמענו תלמוד גם אוירה טובה. בבקשה.

אוקיי. 3, רשמתי עוד פעם, אישור למפעל GMP, זה כבר לא רלוונטי. יבוא רשמי באירופה, כתוב פה 'אין חובת מסירת הסודות המסחריים'. לא מבקשים סודות מסחריים, משרד הבריאות. אז ככה, הרגולטור האירופי הגדיר בצורה מפורשת בתוך הרגולציה מהו תוכן תיק התמרוק. בתוך תיק התמרוק כתוב שצריך להיות גם הסבר על שיטת הייצור. זה ההרכב של התיק האירופי, זאת אומרת זה לא משהו שאנחנו המצאנו אותו. זה משהו שכל נציג אחראי שיושב באירופה על פי החקיקה האירופית, שהוא נציג אחראי של מוצרים שמיובאים לאירופה מכל מדינה בעולם, הוא מחזיק בתיק וזה ההרכב של התיק.

עכשיו אני רוצה גם לציין שבריטניה שיצאה בברקזיט עכשיו לפני שנתיים כתבה רגולציה חדשה שלה, כי היא עכשיו עצמאית והיא לא בתוך האיחוד, והיא כתבה גם את אותה רגולציה שאנחנו ניסינו להעביר ב-2016, היא דורשת שיהיה נציג אחראי על אדמת בריטניה גם למוצרים שמיובאים מאירופה שיחזיק את תיק המוצר בהרכב המדוייק שלו כמו שהוא כתוב בחקיקה האירופית וכמו שהוא כתוב עכשיו בחקיקה שלנו.

זאת אומרת, סוד מסחרי, לפעמים יצרן באירופה לא מוכן להעביר ליבואן, אבל הוא כן מוכן להעביר לנציג אחראי שיושב במדינה אחרת שיש לו הסכם של סודיות איתו. בנוגע לשיטת הייצור, כי אני מבינה שזה הדבר שמפריע, אנחנו שינינו שם, אנחנו מוכנים שיהיה כתוב תיאור כללי של שיטת הייצור. זאת אומרת אף אחד לא מבקש מיצרן אירופי לבוא ולתת ליבואן דברים שהוא לא רוצה לתת, מה גם שיש לו את הזכות למנות בעצמו נציג אחראי בארץ שהוא סומך עליו, שהוא יכול להיות משרד עורכי דין, ויכול להיות איש מקצוע, הוא יכול להיות נציגות שלו, הוא יכול להיות מי שהוא יבחר. זה לגבי מסירת סודות מסחריים. אגב, היבואנים בארץ מבקשים - - -

למה זה רלוונטי בכלל? אם המוצר עובר את כל מה שמשרד הבריאות דורש, למה רלוונטי כל ה - - -

הוא לא עובר כלום. זה נוטיפיקציה. הוא זה שמחליף את משרד הבריאות.

אז בואו חברים, תגדירו את הסעיף הזה בפשטות.

שזה יהיה תיאור כללי בלי סודות מסחריים.

יהיה תיאור כללי ללא סודות מקצועיים. מוסכם. סעיף 4. קדימה.

לגבי ניסויים בבעלי חיים. כבוד סגן השר אמר שאנחנו דורשים עמידה בחוק הישראלי. החקיקה הישראלית בנוגע לניסויים בבעלי חיים עברה בכנסת ישראל ב-1.1.14 עבר התיקון, התיקון נעשה בתיאום מדוייק ותרגום מדוייק של החוק האירופי. בזמנו באירופה החליטו שאסור גם לשווק מוצרים, לא רק שאסור לעשות ניסויים בבעלי חיים אלא גם שאסור לשווק מוצרים שנעשו עליהם ניסויים בבעלי חיים. ואז הבאנו עם ח"כ איתן כבל אם אני לא טועה, והעברנו פה את התיקון להצעת החוק בישראל שהוא תואם אחד לאחד לאירופה. אנחנו בטח ובטח שלא מבקשים איזו שהיא רגולציה מיוחדת על ניסויים בבעלי חיים. זה גם לא משהו שאנחנו מתעסקים בו ביום יום, אנחנו פשוט אוכפים את זה.

לא, אבל יש לכם בקשה להצהרה על עמידה בדרישות הישראליות.

החוק הישראלי תואם את אירופה.

אפשר שזה יהיה כתוב איך שהוא בחוק, מנוסח בצורה כזאת? כי אצלי זה מייצר איזו שהיא בעיה. כי אם כתוב על המוצר שהוא עבר בדיוק בהתאם לרגולציה האירופית - - -

מה זה, מה שהדגשתם לי פה באנגלית? זה המסמך הזה פה, רינת?

לא, זה על שיטת הייצור. מה שדיברנו קודם שאמרו שהדרישה של משרד הבריאות חריגה ואנחנו מבקשים שיטות ייצור. אז מילה במילה - - -

אז זה אומר שאתם נצמדים לדרישה האירופאית.

לא, החוק הישראלי הוא אחד לאחד החוק האירופי. אין סיבה לצטט את החוק האירופי. תצטט את החוק הישראלי.

יתרה מזאת - - -

לא, אבל מאיפה אני מביא לזה אישור שזה עומד בתקן הישראלי?

אתה רק מצהיר. אתה בהצהרה.

אתה מצהיר שאתה עובד לפי החוק.

ומה קורה אם בעוד שנה יש שינוי באירופה? זה מתאים את עצמו אוטומטית?

לא.

החוק בישראל הוא חוק - - -מה הבעיה שיוסיפו שם שזה גם באירופה? אם אתם כל כך בעד אותה רגולציה, התאמתם אחד לאחד לאירופה - - -

מה אתה רוצה שיוסיפו?

שיוסיפו או בזה או באירופה.

יש לנו פתרון. אנחנו פשוט נציין שתהיה הצהרה או על עמידה בדרישות הישראליות או עמידה בדרישות האירופאיות.

תודה רבה. זה 4. סעיף 5.

לגבי מותג פרטי, מותג פרטי באירופה על פי ההגדרות האירופיות, מותג פרטי מוגדר כיצרן. זאת אומרת, יש הגדרה של יצרן ברגולציה האירופית, אנחנו נעביר לכבוד היו"ר עוד מעט את ההגדרה. אולי ענת גם מכירה את ההגדרה של יצרן באיחוד האירופי. זה מי שמייצר בעצמו או מוסר לייצור תחת שמו המסחרי, זאת ההגדרה של יצרן באירופה ומותג פרטי באירופה זה יצרן. זאת אומרת, אם ניתן לדוגמה חברה כמו פנינה רוזנבלום, הרי אין מפעל שכתוב עליו בשער 'פנינה רוזנבלום', היא מוסרת ליצרנים מקומיים לייצר עבורה או יצרנים מעבר לים תחת שמה המסחרי. אז היא בחקיקה האירופית מוגדרת כיצרן. פה בחקיקה הזאת כתבו משהו אחר שלא תואם את אירופה בכלל ומוגדר כאן בישראל עכשיו לפי החקיקה החדשה, שיצרן מותג פרטי מוגדר כיבואן. אז הוא עכשיו צריך לענות לקריטריונים של יבוא. אז או שהוא מביא את המוצרים שלו בדרך של רשיונות, כמו שקיים ליבואנים אחרים, כמו שקיים לכולם - - -

זה שלושת החדשים.

זה לא שלושה, זה שניים. או שהוא מביא ייבוא רשמי דרך רישיון של משרד הבריאות או שהוא מביא יבוא דרך מסלול של נוטיפיקציה. אם הוא לא יכול, אנחנו יצרנו איזה שהוא פתרון למותג פרטי שגם היום יצרנו את הפתרון הזה, הרי אם מישהו מביא מותג פרטי שמיוצר לו בסין לדוגמה, הוא לא יכול להביא פרי-סייל ולהראות שהמוצר הזה נמכר במדינה אחרת, אז אנחנו מאפשרים לו שהוא יביא חלופה, שזה הצהרת יצרן. היצרן שלו יכתוב לו שהוא מייצר עבורו את המוצר בדיוק באותם סטנדרטים ובאותה איכות כמו שהמוצרים שהוא מייצר ומוכר אותם במדינה שלו והוא צריך רשות מוסמכת שתחתום לו על המסמך הזה. זה מה שאנחנו עושים היום וזה מה שאנחנו רוצים להמשיך.

אתם לא משנים את השיטה.

לא משנים את השיטה, אבל זה בתנאי שהוא לא יכול להביא תעודת פרי-סייל. אם הוא כן יכול להביא פרי-סייל, הוא מביא פרי-סייל ממדינה מוכרת והוא מוגדר כיבואן.

מה הבעיה להגדיר אותו כמו יצרן באירופה?

הוא לא יצרן.

הם לא רצו.

מי?

משרד האוצר או לא יודעת מי - - -

הוא באמת לא יצרן. בסוף הוא לא יצרן.

למה הוא לא יצרן?

כי הוא לא מייצר. הוא בסך הכל נתן לו את השם.

לנו אין בעיה שמותג פרטי יהיה גם - - -

כמו באירופה אין לנו בעיה.

גם זה וגם זה. לפי בחירתו שיהיה. מה הבעיה - - -

לא, לא בחירתו.

למה לא בחירתו?

אני חושב שעדיף לו להיות יבואן ולא יצרן.

אז מה הסיבה שזה בכל זאת לא - - -

כי עדיף לו להיות יבואן ולא יצרן.

אז למה אתה עושה רעש על משהו שהם רוצים להיות בהגדרות האלה?

האישור על הייצור עצמו שהוא נעשה בתנאים נאותים יכול להירשם על ידי המפעל עצמו שממנו הוא מייצר או שהוא זקוק לאיזו שהיא רשות? כלומר הרשות הדרום-קוריאנית תוכל לרשום שעל פי התקן שלה?

זה יותר נכון מה שהם הציעו.

בוודאי. אנחנו לא קובעים למדינות אחרות לפי איזה סטנדרטים הם נותנים את האישורים ומי אצלם רשאי לתת אישור.

אז ברגע שאני מותג פרטי, שנרשם בעצם באישור משרד הבריאות הדרום-קוריאני משום שהמוצר מיוצר בדרום קוריאה ורוצה להביא אותו לארץ, מה בעצם יהיו הדרישות? אותה תעודה של משרד הבריאות הדרום קוריאני לנאותות?

היום יש דרישה כזאת, להביא אישור ממדינה מוסמכת? אין היום דבר כזה.

אתם מדברים עכשיו על מסלול אחר מהמסלול האירופי. אנחנו מדברים על מדינות אירופה.

לא, אני מדברת על יצור בדרום קוריאה.

חברים, רינת תהיי איתי בבקשה. לפעמים צריך לדבר פשוט כדי להבין. יש דבר כזה שנקרא מותג פרטי, זה הנושא עכשיו. אדם שלא מייצר בפועל ויש לו מותג. הוא יכול לפנות ליצרן בארץ שייצר לו?

כן בהחלט.

או ליצרן שייצר לו בחו"ל. אתם גמישים, מוכנים להגדיר אותו או כיבואן או כיצרן. קיבלתם בקשה מאנשי מקצוע בשטח שעדיף לו להיקרא יבואן. אם הוא יבואן, חלים עליו הכללים של היבואנים כמו שאנחנו נגבש אותם.

חלים עליהם נהלים של יבואן של מותג פרטי.

לא, החדש. בכללים החדשים. אמרתי את זה נכון?

חלים עליו כללים של יבואן בדיוק כשהוא מוגדר כיבואן. אם הוא היה מוגדר כיצרן זה משהו אחר.

בסדר גמור. סעיף אחרון. 6.

יבוא מקביל.

זה היה הסעיף שהיה בו הכי הרבה עניין עליו. העניין הוא פשוט, רק במילה, הבלגן היחידי שהיה לנו זה שבאירופה אין יבוא מקביל. אז את היבוא המקביל צריך להתאים למדינות אי. אמרנו, שוויץ, אוסטרליה, ניו זילנד, סינגפור, ארצות הברית, מה שטוב להם אני מניח שהוא טוב לכל אזרח ישראלי שרואה אותנו עכשיו.

אני מסכימה איתך במאה אחוז אבל המדינות האלה, לפי הבדיקה שלנו, לא הכניסו יבוא מקביל כאופציה בתוך חקיקה. זאת אומרת יש איזה שהוא יבוא מקביל שמתנהל במדינות מסוימות בעולם אבל לא בחקיקה ולא באחריות הרגולטור. זה לא קיים בצורה כזאת.

יכול להיות שזה מתרחש אבל זה לא מעוגן בחקיקה. אתה רוצה לאמץ חקיקה והיא לא כתובה שם.

חקיקה ייחודית לישראל אני רוצה.

הפעם אתה רוצה ייחודי לישראל?

זה עוד פעם ייחודי לישראל. למה לא לעשות מה שעובד במדינות אחרות?

אבל לא מצאו חקיקה כזאת.

אני רוצה רגע להוסיף ולומר שצריך גם מאוד להזהר בלבוא ולהגיד 'מדינת X עושה את החלק של היבוא המקביל שלה ככה ואת החלק השני ככה'. כל מדינה מצאה לעצמה את האיזונים איך היא מגינה על בריאות הציבור במקומות מסוימים היא דורשת יותר, במקומות מסוימים היא דורשת פחות, היא מסתכלת על דברים, יש לה משרדים אחרים שתומכים בה במקומות אחרים. לכן לבוא ולשלוף לבנה אחת מתוך בניין שלם, פה לבנה ושם לבנה לא תיצור לנו בניין שיכול להגן על בריאות הציבור כמו שצריך להיות.

הצעת החוק הזאת, אני מזכירה, באה בהקשר של אירופה. מדינות האי שצוין הן לא אירופה. אנחנו כרגע מותאמים להצעת חקיקה ממשלתית שמדברת אך ורק על אירופה. אז אנחנו בקטע של תמרוקים יודעים לתת מענה בנושא של אירופה. הוספה של עוד דברים אחרים - - -

לא, כי באירופה אין אישור.

נכון. באירופה אין בכלל אישור של יבוא מקביל.

כי הם לא צריכים אבל.

אבל רוצים להחזיק פה את המקל מכל קצותיו, ולהגיד לנו 'תגידו שזה בסדר'. אנחנו אומרים לכם אי אפשר גם זה גם זה וגם זה ולשמור על בריאות הציבור ביחד. זה לא הולך.

אבל הם בנו מסלולים ליבוא מקביל. הם בנו שני מסלולים ליבוא מקביל. אחד ותיק ואחד חדש.

אבל הם - - - אתה לא יכול לייבא.

הם בנו שני מסלולים ליבוא מקביל. אחד ותיק ואחד חדש. גם בתוכו אנחנו דיברנו פה ופתרנו בעיות. אביר אומר 'למה אין לנו יבוא מקביל כמו אירופה', התשובה שבאירופה אין יבוא מקביל.

לא, אדוני היו"ר, צריך להבין. באירופה זה 30 מדינות, 500 מיליון איש, כל הפעילות שם זה בתוך המדינות, הם לא צריכים יבוא מקביל בכלל. אנחנו מדינת אי, 70% מהמוצרים אנחנו מביאים מחוץ למדינה, זה משהו אחר. אתם מדברים על שני דברים שונים לגמרי. הם לא צריכים - - -

ולכן הם בנו מסלולים ליבוא מקביל עם איזו שהיא זהירות ועם הסתייגויות, וזה בסדר.

אבל במסלולים האלה, היוקר של אותם מוצרים יישאר או כמו שהוא, ובחלק מהמוצרים שהם יותר זולים היום, יהפכו להיות יקרים.

אני יכולה לענות?

בבקשה. מאז שאת באת לענות יש לנו אחלה התקדמויות.

הבאתי לכם מומחית באמת מהשורה הראשונה בעולם שמובילה את הנושא.

רואים. בבקשה.

יבוא מקביל במדינת ישראל נכתב נוהל בהנחייה של בג"ץ, הייתה איזו שהיא תביעה לבג"ץ בשנת 2001 או 2000, לא הייתי אז, אבל ביקשו ממשרד הבריאות לכתוב נוהל של יבוא מקביל ועל פי הנוהל הזה אנחנו עובדים עד היום. אנחנו היום נותנים רשיונות אחרי בדיקה שלנו למוצרים שמגיעים ביבוא מקביל לכל המוצרים שקיימים. זאת אומרת לכל הסוגים, לכל המינים, מכל מקום. אנחנו נותנים היום רישיונות ליבוא מקביל. המסלול הזה פתוח כבר משנת 2001 על פי הנוהל. עכשיו יש מסלול נוסף שהוא מסלול הצהרה.

אני רוצה בבקשה להסביר בכמה מילים מה מפריע לנו בייבוא מקביל. כשיש יבואן רשמי, יש לו קשר עם היצרן, הוא יודע שהוא קונה סחורה מקורית, הוא יודע שהיא הגיעה ישירות מהיצרן אליו, הוא יודע, יש לו הסכם עם היצרן שאם יש לו בעיה, אם עשו ריקול, אם התגלה משהו מסוכן, תופעת לוואי, מישהו מת, מישהו התעוור, מישהו קרה לו משהו, הוא מיד מקבל את ההודעות מהיצרן, יש לו קשר ישיר איתו.

יבוא מקביל זה יבוא שהוא הרבה פעמים יבוא מזדמן. זאת אומרת איש עסקים מוצא איזו שהיא עיסקה טובה של איזה שהוא סטוק שנמצא במקום מסוים בעולם ואז הוא קונהו מביא את הדברים האלה.

מה רע בזה?

לא רע בזה שום דבר, גם אנחנו צרכנים, גם אנחנו אוהבים לקנות יותר בזול במדינת ישראל ולא דווקא בחו"ל. אבל מה אנחנו מבקשים היום מיבואן מקביל? אנחנו מבקשים ממנו 'תראה לנו שרשרת אספקה'. מה זאת אומרת? תראה לנו שאתה קנית את זה מהספק הזה בפולין ושהוא קנה את זה מהיצרן. בלי מחירים, בלי שום מסמך שאי אפשר לתת לו. לא חשבוניות, לא שום דבר. מה זה שרשרת אספקה? תביא לי packing list, תביא לי תעודת משלוח - - -

אבל אפשר להביא אישור כזה לדעתך?

רגע.

תביא לי תעודת משלוח.

זה גם מה שדורשים בשוויץ?

נראה. זה לא קשור לשוויץ. תיכף נראה. כבוד היו"ר אמרת שתתן לנו לסיים.

אני רוצה להבהיר משהו, חברים. גם יש לנו צופים בזום, אנחנו כינסנו את הדיון הזה לשתי מטרו. אחת – הבהרות של מנכ"ל משרד הבריאות לדברים שעלו ובמיוחד לששת הסעיפים שהציג סגן שר במשרד ראש הממשלה, ולהמשך הקראה. כל הצופים בזום קיבלו אפשרות להתייחסות כללית כשפתחנו את החוק לדיון כללי. הם יקבלו הזדמנות להתייחס כשחוזרים לסעיפי ההקראה ושם יעירו הערות כמו שעשינו בדיון הקודם. זה רק להבהיר לצופים בנו ואני מבקש לסיים את החלק הזה. רינת.

אוקיי. אז זה מה שאנחנו מבקשים ביבוא המקביל היום, ועוד מה שאנחנו מבקשים בנוסף לעוד דברים כמובן זה הדבר העיקרי השני שאנחנו מבקשים, שיטת קידוד. מה זה שיטת קידוד? אם אתה לוקח את הבקבוק ומסתכל למטה או בצד, בתווית, אתה רואה שכתוב לך 42KMPL ואתה לא יודע מה זה אומר. אנחנו יודעים מה זה אומר. זה אומר שהמפעל, כל מפעל בצורה ייחודית לו מחליט שבעזרת המספר הזה אם אתה יודע לקרוא אותו נכון, אתה יכול לדעת איפה הוא יוצר ומתי הוא יוצר. זה מה שאנחנו מבקשים מהיבואן המקביל. זה מסמך שלא מחייב אותו להתקשר עם היצרן בשום אופן, הוא יכול לקבל את זה מהספק שלו, הוא יכול גם להוריד את זה מהאינטרנט. זה מה שאנחנו מבקשים מיבואן מקביל היום, כמובן גם בדיקות מעבדה בסיסיות ועוד כל מיני דברים, אבל זאת הבעיה ואלו הדברים שהורדו מהמסלול החדש, זאת אומרת אין אותם. אין את הוודאות שהמוצר הוא מקורי והגיע באמת מהיצרן של המוצר שמיוצר ומשווק בישראל ואין לנו שיטת קידוד, לכן אי אפשר לדעת אם זו לא סחורה שהיא מלפני עשר שנים ושכבה באיזה שהוא מחסן שמישהו עכשיו רוצה להפטר ולזרוק את זה בישראל.

לכן ביקשנו שמישהו שיבדוק את זה יעשה כמה בדיקות מעבדה באמת בשביל לנסות לבסס את הזהות של המוצר הזה, מוצר שכבר יש בארץ.

למה לא להתבסס על תיק התמרוק באירופה?

לא תיק תמרוק. אין לו גישה לתיק תמרוק. יבואן מקביל זה מישהו - - -

לא של יצרן. מהמקום שהוא מייבא.

אין לו. יבואן מקביל זה איש עסקים שפתאום מצא איזו סחורה באיזה שהוא מקום במחיר זול והוא לוקח אותה. צריך גם להגן עליו כי הוא גם מתחייב שהוא מביא מוצר טוב

כמה פעמים נמצא במשרד הבריאות שביבוא מקביל הביאו סחורה מזויפת, הביאו סחורה שהיא באמת בת עשר שנים ויותר, שהיא כבר לא בשימוש?

היבוא המקביל לא היה פתוח בצורה כזאת. אנחנו עד היום נותנים רשיונות ליבוא מקביל, לכן ביקשנו שהמסלול הזה יהיה תחום בזמן.

אבל היו מקרים ביבוא מקביל שמצאתם שייבאו מוצרים מזויפים?

אין, לא קיבלו. לא היה, לא הגיע לארץ.

היה מעט יבוא מקביל.

איפה שיש הגבלה יש זיופים. איפה שיש הגבלה, יש מחיר יקר. מחיר יקר - - -

חברים לא יעזור אם תצעקו. שרן מה רצית להגיד?

למיטב ידיעתי כל המקרים בהם באמת נתפסו מוצרים מזויפים הם הוברחו מהגבול. הם הוברחו מירדן, הם הוברחו מהרשות.

בגלל שלא אישרו אותם.

מיכל שיר בבקשה.

הם לא יסתכנו בדבר כזה.

אני רק אוסיף שבסוף השוק עושה את שלו. החשש העיקרי הוא שבסוף הציבור כשהוא רואה שורת מחירים מסוימת, בסוף הוא מחפש את הזול ביותר ואז הוא נכנס לאתרים, כשהיום הכל פתוח, ומתחיל לקנות, גם אם זה לא בסטוקים. אתה יודע מה, רטיות לעיניים לילדים. אין לי מושג אם אתר האינטרנט בסוף העולם שמאלה שמגיע אלי כמעט בחינם כי בארץ אותו מוצר עולה לי 90% יותר, ואותה אמא צריכה את המוצר הזה, ואני כרגע לא מדברת על - - - באמת על מוצרים שקונים אותם בזול היום ונכנסים היום לישראל מוצרים שהם באמת בלי פיקוח, ובאמת מאוד מאוד זולים.

בסוף אם המנגנון שאנחנו נייצר פה ימשיך להוביל למחירים שהם הרבה יותר גבוהים, המגמה הזאת של הציבור בעולם שהוא שטוח ימשיך לרכוש מוצרים שבכלל אף אחד לא יודע, לא מי היצרן ולא מי היבואן ולא מאיפה זה מגיע ולא איזה חומרים יש בפנים, בסוף הציבור והשוק יעשה את שלו.

אם אנחנו רוצים להפסיק את זה ובאמת שזה יהיה עם סוג של אחריות, כן צריך להוריד, כי העולם השתנה. אנחנו בעולם דיגיטלי. כבר לא הלכתי לחנות וקניתי.

אדם בוחר על עצמו איזה רמת סיכון הוא לוקח - - -זה לא אותו דבר כאשר מישהו בא ו - - -

הערה אחת של גולן אלבז ספציפית על יבוא מותג. רצית להתייחס ספציפית.

אני מנכ"ל חברת ביוטי קייר שהיא רשת חנויות שמשווקת מוצרי לואו-קוסט, הרשת הוותיקה והמובילה בישראל שמעסיקה כ-300 עובדים. אני רוצה להגיד כבוד היו"ר שאם הרפורמה תעבור כפי שהיא כרגע, המשמעות של זה היא שתוך כשנתיים הרשת תחדל להתקיים. יש פה איום קיומי ממשי לרשת שלנו שכן אנחנו מייבאים מותג פרטי ממדינות בעיקר שאינן מוכרות, שהן למעשה יצואניות הקוסמטיקה המובילות בעולם כמו סין, כמו תורכיה, כמו דרום קוריאה, כמו טאיוואן. אלה יצואניות - - -

שים את הנקודה על מה המרכיב ברפורמה שעלול לפגוע בך.

ברפורמה כרגע יש אות מתה, ישנה דרישה שאינה ניתנת ליישום. הדרישה היא להביא, אם אני כיבואן רוצה לייבא מוצר מתורכיה או מסין אני צריך לקבל אישור מרשות מוסמכת שלא קיימת למיטב ידיעתי, לא קיימת, שתאשר לי שהמוצר שאני מייבא לישראל הוא זהה בהרכבו למוצר אחר שנמכר שם וזהה בתנאי הייצור שלו ומשווק באותה מדינה.

היום אתה פועל על פי קשר ואישורים מול משרד הבריאות?

היום אנחנו עובדים מול משרד הבריאות - - -

עצור רגע. אז האיש הזה עובד מולכם והוא קיבל אישורים עד היום והוא לא רוצה שיחולו עליו החמרות כי כל הרעיון זה לא להוסיף החמרות. מה עושים?

הוא לא מסוגל להביא את ה - - -

רגע. אני מגיע לנקודה עוד קצת.

אני רק רוצה להגיד, הוא יכול להמשיך כפי שנהוג עד היום.

לכמה, רק לשנתיים.

אנחנו נגדיל את זה לארבע שנים ולא יהיו תקנות שפוגעות בך, גם קבענו שיובאו תקנות חדשות והן לא יהיו כאלה שפוגעות בך. אמרה את זה היועצת המשפטית.

הסעיף כפי שהוא מנוסח, אינו ניתן ליישום.

אנחנו נשנה את הסעיף. אנחנו נעשה את זה ארבע שנים והם יביאו תקנות הרבה יותר מהר, ואמרה היועצת המשפטית כאן של משרד המשפטים שהתקנות החדשות לא יפגעו בשיטת העבודה הקודמת שלכם.

אני רוצה להוסיף עוד דבר, שגם אם המסלול הזה של ארבע שנים, זה לא מספיק. כי מהרגע שקיימת דרישה שאינה ניתנת ליישום, ברגע שהתקופה תעבור - - -

אנחנו נעשה תקנות קבועות. ארבע שנים זה רק זמן לתקנות הקבועות, ובתוך התקנות הקבועות נעגן גם את האפשרות שלכם לפעול כפי שאתם פועלים כיום.

אוקיי. אבל גם, תראה, בנוסף לזה ש- - -

ואנחנו פה תוך שנה נבדוק שיש את התקנות האלה.

קודם כל זה מצוין, ואני מודה לך על כך, כי זה באמת מוריד לי אבן מעל הלב כי אני פשוט יושב כאן כרגע כשיש איום קיומי לחברה שאני מנהל מזה 30 שנה. איום קיומי של ממש. אני רוצה להגיד שגם אם תאפשרו לנו להמשיך במסלול הקיים עדיין אנחנו מופלים לרעה לעומת היבוא של המותגים העיקריים, שכן הם עושים נוטיפיקציה, הם רצים קדימה מהר ואנחנו עם הידיים קשורות מאחרי הגב, צריכים להמתין חצי שנה, אני לא יודע כמה זמן זה ייקח למשרד הבריאות בהמשך להנפיק רשיונות, אז אנחנו עומדים במצב שאנחנו לא נוכל להתחרות תחרות הוגנת ושווה - - -

אין בעיה. אני חושב שההערה שלך נכונה, התקבלה. אנחנו נשנה את הניסוח בחוק. אנחנו ניתן הרבה יותר זמן, שאתה לא צריך לדאוג, אנחנו תוך שנה נוודא שיש תקנות חדשות שלא פוגעות בך.

למה לא להשאיר את הדרישה - - - אנחנו מחפשים להקל עליהם, לא שהם יפחדו מ- - -

אני צריך לעזוב.

מנכ"ל משרד הבריאות צריך ללכת.

באמת שתי הערות. כפי שאתם רואים, אנחנו פה באנו נכונים לשיח ולעשות את כל מה שנדרש כדי להוציא את התהליך הזה לדרך ולתת פתרונות לכל הבעיות, אני שוב מדגיש למעשה את מה שאתה אמרת היו"ר, שהדברים צריכים להיעשות במידתיות, באחריות, לחשוב על בריאות הציבור ולעשות את זה בהדרגה כפי שקבענו בתהליך. ותודה רבה לך על הניהול הרגוע של הוועדה.

אתה יודע מה זה ישיבה רגועה אם אביר קארה? זה פרס ישראל בסוף הקדנציה. אנחנו אוהבים את כולם והוועדה הזאת עניינית.

אבל לא סיכמנו שמורידים את הדרישה הזאת?

אל תתחיל עכשיו. תגיד תודה למנכ"ל שבא ופתר לך שש בעיות.

לא רק זה, אפשר להגיד פה שמנכ"ל משרד הבריאות עוזר לנו גם עכשיו להכניס עובדים לאילת, עוזר לנו בהרבה מאוד דברים מקלים כדי לסייע גם לקבלני הבניין, בעוד הרבה מוקדים, בכל מקום שאנחנו מבקשים הוא עוזר לנו.

תודה רבה המנכ"ל. צא למשימותיך. עכשיו אנחנו לפני הקראה, רק לאדם שלא איפשרנו לו דיבור בפעם הקודמת ואנחנו שומרים על זכות הציבור להתבטא, והבטחתי לו שהוא יגיד כמה מילים אבל קצרות. ואז היועצים המשפטיים ואנשי המקצוע, תיערכו להמשך הקראה כפי שעשינו. אדם פרידלר. מיד אחריו מתחילים הקראה. בבקשה.

אני המנכ"ל והבעלים של רשת גוד פארם, מקבוצת רמי לוי. כדי לתת לכם סדרי גודל, אנחנו היום הקמעונאי הגדול ביותר בישראל בתחום של יבוא מקביל. כל הדיונים שאתם מדברים זה היום-יום שלנו.

גוד פארם מקבוצת רמי לוי. ואתם עושים יבוא מקביל?

אנחנו הגדולים בישראל בתחום של תמרוקים ביבוא מקביל. אנחנו מייבאים אי אילו עשרות או מאות מליונים של יבוא מקביל. כל המותגים שאתם מכירים נמכרים אצלנו ברשת. אתם יושבים ומדברים על הדברים האלה, אני פשוט לא יכול יותר לשאת את הדברים האלה כי ניכר שלא התייעצתם עם אף אחד שזה היום-יום שלו ונוגע בצרכנים. אנחנו משרתים מליוני צרכנים בחודש.

אתם דנים פה בדברים שהם לא ראליים, אתם לא הולכים לשום מקום שיפתור את הבעיה. אני יודע שיש לכם רוח טובה, אבל אני מצטער לצנן את החגיגה הזאת. אתם הולכים לכיוונים שרק יצמצמו את היבוא המקביל, עם כל הרצון הטוב שלכם ואני באמת מקווה שיש לכם בלב רצון טוב.

אתם לא רוצים שירשמו על המוצר 'באישור משרד הבריאות', אני עומד על רצפת מכירה. אני אומר לכם שצרכנים מסובבים מוצרים, אנחנו מוכרים מאוד בזול, ברשת שלנו מוכרים מאוד בזול ואנשים שואלים היום 'איך זה כל כך זול אצלכם' אנשים בודקים, 'בואנה זה בלי אישור משרד הבריאות', אנחנו אומרים להם 'בואנה, יש כאן אישור משרד הבריאות', הם אומרים 'בואנה, זה אותו מוצר'. אם אתם תגידו שזה לא באישור משרד הבריאות, אני אומר לכם שהצרכנים לא ירימו את המוצרים מהמדף. הם יהיו סקפטיים לשאול מה זה - - -

המוצר שלך היום הוא באישור משרד הבריאות?

כמובן. יש לנו נוהל - - -

אז משרד הבריאות התחייב פה שאתה תוכל להמשיך - - -

בטח שהוא רוצה את זה כי אז אחרים קטנים לא יכולים להביא. זה ברור, כי הוא יש לו את כל המערך ויש לו את כל האנשים - - -

רגע רגע.

אני בעשר אצבעות - - - שיש לי מערך.

אדוני תשמע אותי, נאמר פה, אני לא יודע אם הקשבת לכל הדיון, שכל מי שעושה יבוא מקביל ועובד מול משרד הבריאות יוכל להמשיך כך בעשרות השנים הבאות. ולא יפגעו בו. זה מה שנאמר, אז למה עכשיו את כל ההסטוריה?

לא, אני מדבר על הנוהל החדש. אתם שמים אותנו - - -

לא הבנתי. אתה תוכל לעבוד כמו שאתה עובד כיום ולא תיפגע. מה הבעיה?

זה לא נכון מה שאתה אומר.

מה לא נכון? תסביר מה לא נכון.

אני לא יודע מי שם אומר שאני גדול ואני חזק, אני הקמתי את העסק הזה בעשר אצבעות - - -

זה לא עניין של גדול וחזק. אתה פשוט תקבל עוד תחרות.

לפני חמש שנים - - -

אבל מה הטענה שלך? אם אתה מקבל פה תשובה שאתה פועל בהמשך כפי שפעלת עד היום.

היום אני קונה מאותם יבואנים מקבילים, היום מאוד קל לי, אני בא, יבואן מגיע אלי, אני שואל אותו 'יש לך אישור של משרד הבריאות או אין לך', אם אין אני לא קונה. האחריות תבוא אלי. אתה תבין שאם מחר אדם ירחוץ את התינוק שלו באמבטיה, עם משהו שכתוב עליו סבון של ג'ונסון אנד ג'ונסון ובפנים יש אולי סבון כלים בכלל, אתה מבין שהתביעה תגיע אלי, אתה מבין שאתה אומר לי לשאת באחריות?

חד משמעי. קח אחריות על המוצרים שאתה מביא, זה בדיוק מה שאנחנו רוצים.

אתם שאלתם על מוצרים מזויפים בלי לדעת. אתם מוזמנים אלי למשרד במודיעין, יש לי ערימות של סבון ג'ונסון של מי פה ליסטרין, של מוצרים שהם לא עומדים בתקן, הם לא - - - אישור משרד הבריאות, הם מלאים בחומרים - - -

אדם, לא יהיה יבוא מוצרי תינוקות. הם מוחרגים. אבל שוב, רק לסכם איתך. אתה כיבואן של מותג עצמאי תוכל - - -

הוא לא יבואן אדוני היו"ר. הוא קונה מהיבואן.

סליחה. אתה כבעל עסק שיצרת מותג פרטי וחלקו מיובא מחו"ל, אתה תוכל לפעול כך בהמשך וזכויותיך יעוגנו. זה שאחרים יתחרו והשוק יגדל, זו ברכה לעם ישראל. עכשיו אני רוצה לצאת לאיזה עניין הומניטרי. מיכל תחליף אותי. אתם תתחילו בהקראת החוק עם העיניים של היועצת המשפטית.

לא שמעתי בסוף מה אנחנו סיכמנו עם הנושא הזה של יבוא מקביל. אם הגענו להסכמה בנושא הזה. שכל המוצרים מותר חוץ ממה שאסור.

אנחנו פועלים - - - מתוך שש הערות קיבלת חמש וחצי.

(היו"ר מיכל שיר סגמן)

בבקשה.

מתחילים את ההקראה מהתחלה?

לא, היינו בפסקה 8 ס"ק ג'.

בסעיף קטן (ב), אחרי "שר הבריאות, באישור" יבוא "ועדת החריגים ובאישור" ובסופו יבוא "ואולם לא יידרש אישור ועדת החריגים לגבי תמרוק שהתקיים לגביו אחד מאלה:
(1) דרישת הרישיון לגביו נובעת מאימוץ המלצות של רשויות רגולטוריות במדינה מוכרת, בעניין בטיחותם של תמרוקים או חומרי גלם המשמשים בתמרוקים, יעילותם או איכותם;
(2) המנהל קבע לגביו או לגבי חומר גלם בו כי גרם לתופעת לוואי חמורה, כהגדרתה בתקנות הרוקחים (תכשירים), התשמ"ו-1986 ;

אני רוצה להסביר מה קראנו ולהסביר את הסעיף. מה שאנחנו נמצאים בו עכשיו זה סעיף שדיבר על הודעה על שיווק. זה בדיוק הנוטיפיקציה שדובר עליה שזה המסלול החדש. הסעיף שאנחנו עכשיו מתקנים זה סעיף שבא ואומר שלמרות שאנחנו עושים הצהרה, תהיה סמכות לקבוע מוצרים שבהם עדיין יהיו חייבים רק רישיון. כלומר בשיטה הישנה. הסמכות הזאת ברגולציה של 2016 הייתה נתונה לשר הבריאות, ולוועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת. עכשיו מבקשים שגם ועדת החריגים, שזו ועדה שמוקמת מכח חוק היבוא הכללי שעושים פה בוועדה, תצטרך לאשר שסוג תמרוק מסוים לא יוכל להיכנס בנוטיפיקציה ויהיה חייב רישיון. כלומר לפי המשטר הישן, ודבר נוסף, שימו לב שכתוב 'ואולם לא יידרש אישור ועדת חריגים' בשני מצבים, אם הדרישות רישיון זה בשל רגולציה של אירופה, ואז משרד הבריאות פשוט יודיע 'אירופה דורשת רישיון, גם אנחנו דורשים רישיון', או אם משרד הבריאות קבע שיש חומר גלם שגרם לתופעת לוואי, ואז אנחנו חוסמים את מסלול ההצהרה ומחזירים למסלול של רישיון. זה הסעיף שהקראנו עכשיו.

יש רשימה של מוצרים?

זו תהיה קביעה תוך כדי תנועה יבואו - - -

אם אלומיניום עכשיו גורם לי לתופעת לוואי אז כל המוצרים שיש בהם אלומיניום למעשה מבוטלים. כל הדיאודורנטים יהיו פשוט מבוטלים אם יש למישהו תופעת לוואי.

לא לבנאדם מסוים.

ולמה אנחנו לא יכולים להגיש ערר, כלומר אני כיבואן?

אם משרד הבריאות רואה שיש מקבץ לדוגמה של נשים צעירות שמגיעות לאשפוזים כשהכליות שלהן הרוסות בגלל שהן השתמשו במוצר מסוים, והוא רואה שזה קיים והוא מופיע בכל מיני דברים ויודע לקשר את זה למוצר מסוים, הוא יבוא ויגיד 'כן, אנחנו אוסרים את זה כרגע לכניסה חופשית רק בהודעה' - - -

אבל אין לכם את הכוח הזה מתוקף זה שהוא פוגע בבריאות הציבור?

מה זאת אומרת?

כלומר ברגע שיש מוצר שפוגע בבריאות הציבור יש לכם תוקף לעצור את המוצר הזה, לעשות ריקול, יש לכם סמכויות מאוד נרחבות.

זה סמכות לריקול.

יש סמכויות מסוימות לגבי תמרוק ספציפי עם שם ויצרן מסוים, יש לנו סמכויות לעצור את השיווק שלו, להורות על ריקול וכדומה. כאן אנחנו מדברים על סמכות רשות לקבוע בתקנות לגבי סוג מסוים של מוצרים, אני לא מדברת על מוצר שמיוצר על ידי א.א. אלא לדוגמה מוצר מסוג החלקת שיער, או מוצר שמכיל חומר מסוים שיש בו יותר סיכון, ובמצב כזה אני אוכל להגיש לאישור ועדת העבודה תקנות שיחייבו, לא יחסמו את הייבוא של אותו מוצר אלא שלצורך השיווק שלו, יידרש רישיון.

אני חושבת שזה מאוד בעייתי.

יש פיקוח פרלמנטרי.

כן. זה פיקוח פרלמנטרי אבל אתם יכולים, רגע, זה לא בהכרח פיקוח פרלמנטרי, קודם כל עוצרים אותו.

השלילה של סוג מסוים היא רק לאחר אישור ועדת עבודה והרווחה.

מדובר בסעיף שהוא כבר קיים בפקודת הרוקחים, אנחנו פשוט מכפיפים אותו כרגע לוועדת חריגים שמוקמת בפקודת - - -

לא, את זה לא מכפיפים.

אני רוצה לדייק. הסעיף הזה מוחרג מהצורך באישור ועדת חריגים, ולגבי הקביעה אני רק רוצה להבהיר בפני חברי הכנסת שמדובר בקביעה שיכולה להמשך לאורך זמן. אין מגלבה על הקביעה של המנהל לגבי העובדה שהתמרוק הזה יצריך רישיון.

אבל הוועדה יכולה להגביל.

בסדר, אבל כרגע אין מגבלה בסעיף המסמיך להגביל.

אני רוצה להבין מה שואלים. אם אני כמשרד בריאות יודעת שנשים צעירות מגיעות לפגיעה קשה בכליה ונדרשות לדיאליזה כל ימי חייהן, וזה קיים במוצר אחד ויש סיכוי גבוה שיהיה קיים במוצרים אחרים. האם אתם הכנסת לא נותנים לנו את האפשרות לבוא ולהגיד להם 'לפני שאתם מכניסים מוצרים נוספים לשוק עם החומר הזה שגורם לפגיעה כזאת קשה בנשים צעירות, אתם חייבים לעבור אותנו כדי שאנחנו נבדוק וניתן רישיון למה עומד בקריטריונים ומה נמצא - - -

אין לכם אבל היום את הסמכות הזו בחוק מבחינת החומרים המסוכנים ברגע שיש מקרים כאלה?

היום אף אחד לא נכנס בלי אישור שלנו. אז היום כשאני כבר יודעת שיש סיכון שתהיה פגיעה בריאותית קשה אנחנו לא יכולים לעצור אותו?

בוודאי שיכולים אבל יש 90 יום.

אפשר להוסיף פשוט מגבלה.

יכול להיות שזה מה שנקרא לעידן עידנים, כי עדיין מדובר - - -

יכול להיות מאוד, זה לא אומר שמשרד הבריאות, מה שהיועצת המשפטית אמרה, אולי זה יהיה לעידן ועידנים. בסך הכל אנחנו שמים איזו שהיא תקופה מסוימת ועושים בחינה מחודשת של המוצר, ויכול להיות אגב שהסטטוס שלו לא ישתנה והוא עדיין לא יהיה מאושר.

חשוב לציין שזה במידה ויש פגיעה בריאותית משמעותית, שלא עכשיו בגלל שמישהו שהייתה לו איזו פריחה קטנה ויכול להיות שזו תגובה אלרגית אישית, פתאום יבואו ויתחילו להוציא - - -

תופעת לוואי חמורה.

אני רוצה להסביר משהו. גם היום אנשים מקבלים פריחה קטנה ואיזו תופעת לוואי, אנחנו אף פעם לא אסרנו לשווק מוצרים שגורמים כל מיני תופעות לוואי קלות, זה חלק מהסיפור כשמשתמשים במוצרים שמכילים כימיקלים, לפעמים יש לאנשים תגובות ואנחנו מכירים את זה ויודעים. אבל מה שאני רציתי להגיד, בהתאם לבקשה של יו"ר הוועדה, להגיד כל דבר שהוא לא כמו באירופה, אז באירופה אין ועדת חריגים, הרגולטור יכול לפעול משיקולים של בריאות הציבור ולא צריך לבקש אישור כשהוא רוצה לשמור על בריאות הציבור, ולאסור מוצר מתוקף זה שהוא גרם למשהו או שהוא מוצר מסוכן לפי חוות הדעת של המומחים שלו. זה משהו שרציתי להבהיר, וכמובן - - -

אני חושבת שמצאנו כאן באמת כן את קו האמצע באיזה שהוא מקום.

לא, למה? משהו שלא קיים באירופה אנחנו לא צריכים בישראל.

אז בוא נבטל את ועדת חריגים.

אפשר לבטל את ועדת החריגים. זה גם לא קיים באירופה.

· - - לאסור את כל המוצרים. אתם צריכים להתיר את כל המוצרים, ומה שאתם לא רוצים תסבירו בוועדה. מה הבעיה.

סגן השר, סליחה. בבקשה.

אני מציעה שאנשי משרד הבריאות לא יסטו כאן מהצעת החוק הממשלתית שמדברת על כך שתהיה ועדת חריגים. העובדה שקבענו את ועדת החריגים זה כדי לוודא שלא יוסיפו חסמי יבוא. יושב בוועדת החריגים גם נציג של משרד הבריאות. המנהל הכללי של משרד הבריאות או מי שהוא מסמיך לכך. השר, אם הוא רוצה עדיין להחריג את הקביעה הזאת כאן הוא יכול לעשות כך, והוא יכול גם אם הוועדה לא מקבלת זאת, הוא יכול לפנות לממשלה. זאת אומרת יש כאן איזונים ואני חושבת שאין לסטות מהם, וככל שמשרד הבריאות רוצה לשנות את הצעת החוק, יש דרך לזה.

משרד הבריאות לא העלה את זה, משרד הבריאות הגיב לשאלה של חברת הכנסת במענה הזה. משרד הבריאות, כמו שאמרנו קודם, אנחנו הגענו עם הצעת החלטה ממשלתית ואנחנו בינתיים לא סטינו ממנה.

אפשר שאלת הבהרה? לא הבנתי מה הסעיף אומר. מדובר על תמרוק ספציפי או על חומר גלם שיהיה באופן רוחבי אסור?

כתוב בסעיף סוגי תמרוקים.

זאת אומרת אם יש בו אלומיניום ואלומיניום נמצא מסוכן בגלל שהוא יצר בעיות בכליה למישהי, אז כל המוצרים שיש בהם אלומיניום?

זה לא שאלה ליבואן ספציפי שמביא מוצר X. מדובר על החלטה רוחבית.

זה לסוג תמרוק או לסוג מרכיב?

לדוגמה תמרוק שמכיל פורמלדהיד, נניח, או תמרוקים שמיועדים להבהרת האור. זה סוג של תמרוק. לעומת מצב שאני רוצה לדוגמה לאסור שיווק של מוצר שעונה לשם פלוני ומיוצר על ידי יצרן פלוני. לגבי מוצרים ספציפיים יש לי סמכויות מנהליות מסודרות שכבר מעוגנות בפקודה.

אני אשמח להוסיף, יו"ר הוועדה. יש החרגה של 90 יום מוועדת החריגים שלא דורשת שום אישור נוסף מאף גורם. כלומר עכשיו יש איזה שהוא חשש למשרד הבריאות כי יש לאיזו מישהי בעיה עם הכליות, היא יכולה להחריג ל-90 יום בלי להתייעץ עם אף אחד, ובלי לקבל אישור של אף אחד. אוטומטי לחלוטין.

גם חשוב להבהיר שאנחנו לא עוצרים פה שיווק, אנחנו רק מנתבים את היבוא ממסלול של הצהרה למסלול של רישיון. כלומר אנחנו לא לגמרי עוצרים את היבוא במקרה הזה. המצב של עצירה זה באמת אם יהיו - - -

בבקשה. בואו נמשיך.

(9) אחרי סעיף 55א12 יבוא:
"חובות מפיץ 55א12א. (א) מפיץ תמרוקים לא יפיץ תמרוק אלא אם כן התקיימו כל אלה:
(1) התמרוק מסומן כנדרש לפי סעיפים 55ב)ב)(4) ו-155;
(2) לא עבר תאריך תפוגתו של התמרוק;
(3) תנאי האחסנה וההובלה של התמרוק תואמים לתנאים שנקבעו לפי סעיף 55ב(ב)(3) ולתנאים שסומנו על גבי אריזת התמרוק.

אני מעירה הערות שהועברו לוועדה. פשוט חשוב שהדברים ייאמרו ותינתן התשובה. לגבי סימון תמרוק, החובה של הסימון היא על היצרן ועל היבואן. המפיץ מבחינתכם יש לו פה רק אחריות לוודא שיש סימון? כי הם טענו שיש קושי וזו דרישה בעייתית ולמפיצים אין שום יכולת להתעסק עם הנושא של הסימונים. אם אפשר להסביר את זה.

אנחנו נענה. קודם כל חובות המפיץ הן כמו באירופה. ודבר נוסף הם לא צריכים לסמן בעצמם כי אז הם כבר הופכים להיות יצרנים, הם רק צריכים לוודא שהתמרקו מסומן כנדרש. דרישות הסימון ייקבעו בתקנות והן יהיו בהלימה מלאה לאירופה.

אוקיי. בבקשה נמשיך.

(ב) מפיץ תמרוקים ישמור את פרטי מפיצי התמרוקים והמוכרים
הקמעונאיים שלהם העביר את התמרוק ואת פרטי
היבואנים, היצרנים או מפיצי התמרוקים שמהם קיבל את
התמרוק לתקופה שלא תפחת משבע שנים.
(ג) בסעיף זה "מפיץ תמרוקים" – מי שעוסק באחסון
סיטונאי, הובלה, הפצה או מכר סיטונאי של תמרוקים.

איסור ייחוס 55א12ב. לא ייחס אדם לתמרוק סגולה של ריפוי הגוף או אחד מאיבריו
או מערכותיו או של מניעת מחלה, ריפוי שלה, הקלה או סיוע
בהתמודדות עימה או עם תסמיניה וכן לא ייחס לו מאפיינים
או תכונות שאין לו, בדרך של סימון או פרסום, אלא אם כן
הותר הדבר לפי פקודה זו.

יש למישהו הערות? אז סליחה שאני קוטעת אותך, יש לנו עוד אנשים שרוצים להגיב בזום. אני רוצה לתת את רשות הדיבור לראובן בילטיור, חטיבת התמרוקים איגוד לשכות המסחר שמבקש להתייחס לפסקה 7. תיקון סעיף 55א(10). הוא לא הספיק להגיב ולכן אנחנו נותנים לו עכשיו.

ובכך כך, התנאי הלא כדי שאפשר יהיה לייבא תמרוק, כדי שיהיה תיק תמרוקים, התנאי בחוק הוא כדי שאפשר יהיה לייבא תמרוק יהיה תיק תמרוק. ומופיעים פה שני סעיפים שאם הם יישארו כפי שהם, לא יהיה יבוא, לא רשמי ולא מקביל כי המקביל מסתמך על היבואן הרשמי. וכתוב ככה, למרות שכל מה שהסבירו לנו ד"ר לוקסנבורג ורינת בכר, שמופיע פה שכדי שיהיה ניתן לייבא, צריך שיהיה תיאור שיטת הייצור של התמרוק. ניסו לספר לנו שבאירופה יש נציג. יש נציג אחד שכל החברות מוסרות לו מידע, אבל אין דבר כזה שהחברות ימסרו לנציג בישראל, דווקא בישראל, ולא חשוב אם הוא עורך דין או רואה חשבון או מנהל חברה, את הסודות המסחריים.

אפשר לפתור את הבעיה על ידי זה שייאמר בסוף תיאור שיטת הייצור של התמרוק שרק היצרן יודע את זה, בלי לחשוף את הסודות המקצועיים של היצרן. אחרת אין יצרן שייתן דווקא לנציג במדינת ישראל את הסודות המקצועיים שלו. אין דבר כזה בעולם. ואם אומרים לנו שאין סודות, אז על אחת כמה וכמה, אבל לא יכול להיות מצב שידרשו דבר שלא קיים בשום מקום בעולם. זה שהביאו לנו דוגמה - - -

קיים באירופה ונציג אחראי מקבל - - - החברה עצמה או היבואן. יש נציג אחראי כמו שהוא עושה את זה באירופה, וכמו שהוא עושה את זה עכשיו בבריטניה, באותה צורה הוא יעשה גם בישראל. ואם לא הוא יכול לבחור שלא ללכת במסלול הנוטיפיקציה אלא במסלול הרגיל.

הלא על זה נפלה החקיקה ברפורמה הקודמת ואתם יודעים שקיבלתם מכתבים מכל הגורמים הרלוונטיים. לא יתנו את זה. יש הבדל בין ישראל לאירופה. יש נציג אחד שיושב בבריסל והחברות מוסרות לו את המידע, אז יהיה עוד נציג אחד בישראל שיתנו לו? 30 מדינות, יתנו דווקא לישראל? אין דבר כזה בעולם. אין דבר כזה. לא יהיה כלום. כל הרפורמה הזאת תתנפץ.

עובדה שזה קיים בעולם.

דבר שני, דרישה נוספת שיהיה לנציג ביסוס ראייתי - - -

יש נציג אחראי שהוא הנציג שלוקח את תפקידי משרד הבריאות והוא זה שבודק את כל הדברים במקום שזה יגיע לאישור משרד הבריאות זה מגיע אליו, והוא נושא בכל האחריות.

(היו"ר מיכאל מרדכי ביטון)

רגע, התחלתם לדבר במקביל. אתם יבוא מקביל או דיבור מקביל?

חזרו אחורנית לסעיף 7.

אדוני, סיים את הערתך. יש לך שתי דקות לסיים את הדברים שלך.

עוד לא התחלתי. אמרתי רק משפט אחד והפריעו לי.

לא משנה. יש לך שתי דקות בדיוק.

הדבר השני, נדרש שיהיה ביסוס ראייתי מקצועי evidence based לטענות השיווקיות המיוחסות לתמרוק. מי יודע את הביסוס הזה? יודע היצרן. היצרן יחשוף את זה בפני נציג שיושב פה בישראל? אפשר להוסיף את זה, בתנאי שיוסיפו בסוף את המלים 'בלי לחשוף סודות מקצועיים של היצרן'. אחרת אני רוצה, לפני שאתם - - -

זה קיבל כבר התייחסות הבוקר. אבל אנחנו נעגן את זה.

סליחה, ההתייחסות הייתה ונאמר לנו שזה יימסר לנציג. אבל זה לא משנה אם זה נציג או יבואן. אין יצרן. אני הייתי רוצה שמשרד הבריאות יראה לנו יצרן אחד בכל אירופה, יש מאות, שיהיה מוכן לחשוף את שיטת הייצור שלו. הלא זה הסוד המקצועי. למה שהוא יעשה את זה? אין דבר כזה. אז כל הרפורמה הזו שמתבססת על זה והיבוא המקביל, שכדי שיהיה יבוא מקביל, הוא צריך שיהיה מוצר שמיובא באופן רשמי, זה לא ייצא, לא יקרה כלום. שוב הרפורמה - - -

לגבי הסודיות המקצועית הבנתי את ההערה. יש עוד דברים?

הבקשה שלנו היא אחת, שיתווסף אחרי המילים "תיאור שיטת הייצור של התמרוק" "בלי שייחשפו סודות מקצועיים של היצרן"

בסדר. אנחנו נבהיר את זה בניסוח.

בלי שייחשפו הסודות המקצועיים.

נבהיר את זה בניסוח. תודה רבה לך. אנחנו מסיימים את הישיבה הזאת ב-12:45.

אדוני היו"ר אני יוצא, אני רוצה להגיד לך תודה ולהגיד גם תודה לנציגים של משרד הבריאות שהגיעו היום עם ידיים פתוחות. אנחנו מקווים שכל ישיבה זה יילך ויתקדם בצורה הזאת, זה נהדר. היו פה גם הרבה שינויים טובים.

אתה בונה פה מערכות יחסים. תתמיד שנה, שנתיים, אז יביאו - - -

יש פה עוד כמה דברים שהם באמת, אנחנו גם מסכימים עם הדובר האחרון, שאנחנו רוצים להתקדם איתם, ואנחנו רוצים להביא לאזרחי ישראל בשורה. תודה.

הלנה ביילין, הערה לסעיף 9. בבקשה. אנחנו נמשיך בהקראה והלנה תתייחס עוד מעט. תקריאו עוד קצת ואני אעצור אתכם ונאפשר התייחסויות ונסיים את הדיון.

פה הוסיפה היועצת המשפטית של הוועדה את אישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת.

ייבוא מקביל של 55א12.(א) השר רשאי לקבוע בתקנות הוראות ותנאים לייבוא
תמרוק על בסיס מקביל של התמרוקים המנויים בתוספת הרביעית ב'1, למעט
התאמה לתמרוק תמרוקים רגישים, על בסיס התאמה לתמרוק ייחוס; בתקנות
ייחוס 55 כאמור ייקבעו התנאים המפורטים בסעיף 55א12(ד), כולם או
חלקם, לגבי כלל התמרוקים המנויים בתוספת הרביעית ב'1,
ולא ייקבעו תנאים נוספים עליהם. לעניין זה "יבוא מקביל" –
יבוא של תמרוק בידי מי שאינו יבואן המייבא את התמרוק
בהתאם להסדר עם היצרן של אותו תמרוק.
(ב) השר רשאי להוסיף בצו תמרוקים לתוספת הרביעית
ב'1 ורשאי הוא באישור ועדת החריגים להסיר בצו תמרוקים
מהתוספת הרביעית ב'1.

אני רוצה לעצור ולהסביר. זה סעיף מאוד חשוב, זה בעצם הסעיף שהוא הכותרת של היבוא המקביל. אנחנו אומרים שעל אף שהיום היבוא המקביל נעשה רק ברשיונות, אנחנו בעצם מאפשרים פה מסלול אחר של יבוא מקביל, שימו לב שפה בעצם נקבעים המוצרים שאפשר יהיה לעשות בהם יבוא מקביל כזה ומוצרים שאי אפשר. יש שתי הגבלות. הגבלה אחת זה מוצרים שאי אפשר בכלל לעשות בהם יבוא מקביל מהסוג הזה, זה הסוג ש- - -

יהיה אפשר, הוא מקביל לא במסלול הזה

לא במסלול של בלי קשר עם היצרן. כשזה מוצרים רגישים שהקראנו את זה אתמול, אני חוזרת. אני מקריאה שוב עכשיו כי זה המקום המהותי. מוצרים שמיועדים לפי התוויית השימוש לתינוקות וילדים עד גיל 12, מוצרים שמיועדים לשימוש בנשים בהריון ונשים מניקות ומוצרים של הגנה מפני קרינת השמש ורכיבי ננו, אלה מוצרים שלא יוכלו להיות במסלול הזה של יבוא מקביל ללא קשר ליצרן אלא בבדיקה.

בנוסף, אנחנו אומרים שכרגע היבוא המקביל יתאפשר רק למוצרים שמנויים בתוספת, ואני מפנה אתכם לסוף הצעת החוק, זו התוספת שהוזכרה גם אתמול בישיבה, ושם מנויים המוצרים. אני רק אגיד איזה מוצרים נמצאים שם. הקראנו את זה.

זה בעצם מה שמותר לעשות?

מה שמותר.

אז למה בעצם שמים רשימה? למה לא פשוט מאפשרים?

יש תשובה של המשרד, הוא רוצה לעשות את זה באופן הדרגתי ולבדוק את עצמו ומציע שהשר יוכל להרחיב את הרשימה הזאת במהלך השנה, ושהם אחרי שנה בעצמם יציעו הצעה להרחבת הרשימה. אבל אנחנו ניתן להם להבהיר. הם אמרו את זה, לא הייתם פה, יגידו את זה שוב בתמצית, את הרציונל שעומד מאחרי הסעיף הזה.

אני רק אקריא את המוצרים שיהיה לפרוטוקול.

לא צריך את המוצרים. רק את הרציונל.

אלה מוצרים שכן יהיה ניתן לעשות איתם יבוא?

כן. אלה ניתן יהיה.

כמו שאמרנו, מדובר פה על איזונים. אנחנו בעצם הולכים למהלך מאוד מאוד גדול מבחינת הרגולציה שקיימת היום על תמרוקים. הצעת החוק הממשלתית הזאת מאפשרת ניתוק בין היכולת לזהות קשר ליצרן לבין מה שמביאים. כמו שאמרה קודם רינת, זה לקחת במצבים או מזדמנים או אחרים, סיטואציה שבה לוקחים מוצרים ומביאים לארץ בלי כל המידע שנלווה במסלול הרגיל שבו אנחנו נמצאים ומאשרים היום יבוא מקביל.

נבחרה קבוצה של מוצרים, המנכ"ל שלי אמר את זה קודם, הייתה במקור קבוצה יותר מצומצמת, הממשלה ביקשה להרחיב את זה ובהחלטה שלה היא הרחיבה ובעצם מה שמגיע אליכם זה קבוצה של מוצרים שהם ייכנסו בשלב הראשון במסלול הזה. אנחנו כמשרד בריאות לאורך כל השנה נראה מה קורה עם זה. נעשה דגימות בשוק ונראה מה קורה ונראה אם יש איזה שהן בעיות מיוחדות וכולי, ויש מסלולים אחר כך, התחייבנו שאחרי שנה אנחנו נרחיב לעוד סוג מוצרים מסוים, וכמובן שהשר יבחן עוד דברים אחרים. זה בעצם הרציונל של רשימה סגורה על מנת לאפשר כניסה הדרגתית, מבוקרת כדי שאנחנו נוכל לנטר מה קורה בשטח.

אפשר גם להתייחס? על השילוב בין ההגדרה של תמרוק רגיש לבין התוספת, להסביר איך זה בעצם עובד ביחד. למשל שמפו שהוא שמפו לילדים לא ניתן יהיה לייבא במסלול הזה, בגלל שצריך לשלב כל הזמן בין ההגדרה לבין התוספת הרביעית. זו התוצאה.

עוד פעם?

התוצאה, כשמשלבים בין ההגדרה של תמרוק רגיש כמו שהסבירה היועצת המשפטית שזה למשל מוצרים לילדים עד גיל 12, לבין התוספת הרביעית, התוצאה היא למשל ששמפו לילדים זה משהו שנשאר בחוץ. כל פעם כשאת משלבת בין התוספת לבין ההגדרה, זה דברים שנשארים מחוץ למסלול הזה של היבוא המקביל.

היבוא המקביל הספציפי שאין קשר עם היצרן ולא יודעים מה - - -

לא הכללי אלא המסלול המקל. עולה פה מחשבה שהכנסת מוצרים נוספים או הוצאה שזה גם יכול להיות, צריכה להגיע גם לוועדה, שאנחנו נהיה חלק מהתהליך הזה. אתם לא כתבתם את זה בחוק ואנחנו רוצים את זה.

אני הייתי מבקשת גם בבקשה להכניס כהגדרה לא את השימר, סומק, פודרה, אלא להכניס את כל מוצרי האיפור.

זה בעייתי.

למה זה בעייתי?

כי יש מוצרי איפור לעיניים, לשפתיים שבולעים אותם, יש הרבה מוצרי איפור. אנחנו לקחנו את מוצרי האיפור - - -

כן אבל הם משווקים באירופה, אין שום בעיה עם זה, אנחנו לא מכניסים עכשיו, אתם רוצים להגדיר משהו, זה השפתונים, הכל - - -

היינו בזה, שרן. תראי, הממשלה שאני ואת חברים בקואליציה בה, עשתה איזה משא ומתן פנימי. משרד ראש הממשלה, האוצר, בריאות, כלכלה. זה העמק השווה שהם הגיעו אליו. אני אומר לך שזה פתח גדול, במיוחד בגלל שהוא שביל, יהיה אוטוסטרדה. אם אנחנו נהיה פה בוועדה שנתיים, כל שנה ייכנסו הרבה יותר מוצרים. הם ירגישו שהעסק עובד, שהפיקוח עובד, שהמנגנונים במקום.

אני - - - על זה, זה הזדמנות, יהיה מאוד קשה אחר כך להכניס עוד מוצרים. אני הייתי מבקשת - - -

אבל יש סכנה, אני אגיד לך מה הסכנה.

אדוני היו"ר הסכנה הזאת שאתה מדבר עליה היא על פניו כבר קיימת כי אנשים רוכשים את המוצרים האלה - - -

לא, לא דיברתי על זה.

אנחנו נעשה כאן מחיקון והציבור ימציא אנטי מחיקון.

לא, לא דיברתי על סכנת הבריאות, דיברתי על סכנה שתבוא הממשלה ותרצה להוציא את הפרק הזה מההסדרים, ותגיד שזה קורה לא כפי שסוכם, ולכן בואו שימו את החלק הזה בחוק היבוא בצד. אני חושב שזו טעות.

אני מבקשת באמת 24 שעות או משהו להשאיר שניה כהערה או כ- - -

נשאיר את זה פתוח, אין בעיה.

כאיזו שהיא הסתייגות לעניין האיפור ולתת לנו זמן לקיים דיון כדי לנסות להגיע להבנות ולהסכמות.

עוד פעם, לא חייבים לסגור את הסעיף הזה עכשיו, ונחזור ונקריא אותו כשהוא ינוסח. אבל פתיחת ההסכמות הפנים-ממשלתיות עלולה לשים את החוק הזה בצד. אנחנו כוועדה רוצים לקדם את החוק שהממשלה הניחה בפנינו. והממשלה התווכחה בתוכה ויכוחים עזים, אני יודע את זה. למשל החריגים האלה, פה זה לא חריגים.

ההתנגדות היחידה הייתה בעצם ממשרד הבריאות לעניין.

לפעמים זה בריאות, לפעמים זה משהו אחר.

כלומר אם אנחנו רוצים לאשר את כל מוצרי האיפור ואת כל מוצרי הדיאודורנטים.

זה לא מה שהם סיכמו, אני אתן לך להתייחס. אבל עוד פעם, אני בעד הרחבה וכולם בעד הרחבה. אבל היה פה מנכ"ל בריאות והוא אומר 'תראו, אני הלכתי לקצה. אבל אתם צריכים לא להביא אותי למקום שאני לא סומך את ידי'. אנחנו רוצים שמשרד הבריאות, למרות שהוא משנה את שיטות העבודה שלו, ינסוך בכולנו בטחון שעדיין העסק בריא. אנחנו לא רוצים שמשרד הבריאות יגיד 'אתם פותחים את זה באופן גורף שהוא מסוכן' זו אמירה שכבר אנחנו כנבחרי ציבור לא נרצה לקדם את החוק. זה האיזונים.

אני סגן ממונה על התחרות. היבוא המקביל מאוד חשוב וכמובן שרשימה כמה שיותר רחבה. אני מתייחס להצעה שלך, יו"ר הוועדה, שזה יעבור עוד ועדה. אני חושב שכמה שפחות מסננות, זאת אומרת שיהיה הכי קל להכניס כמה שיותר מוצרים, הכי טוב.

אתה אומר לא באישור הוועדה.

רק בגלל שזה עוד פרוצדורה.

אבל אולי עדכון הוועדה? זה גם יכול להיות טוב. הוועדה תעודכן על כל מוצר שנכנס או יצא.

היבוא המקביל של תמרוקים בארץ הוא מאוד מאוד חשוב.

הם אומרים 'אל תכביד עלינו'.

אם נכנס לידיעה - - -

היא אומרת 'על הכנסה תרוצו, על הוצאה דברו איתנו'. זה בסדר?

כן.

בסדר.

הכנסה – אתם תרוצו ותעדכנו אותנו, ובהוצאה אתם תאשרו אצלנו את ההוצאה ותנמקו אותה.

בגלל שהרשימה לא הפוכה. אם היה - - -

בסדר. הסכמנו. שרן, האם את רוצה שלא נסכים על ה סעיף הזה ולקחת את ה-24 שעות לבדוק את זה?

אני רוצה לנסות להכניס את זה.

מה להכניס?

את ה- - -

אבל הם לא בנויים לזה. אז מה?

רגע, אנחנו רוצים פה הבהרה.

ניתן לכם להבהיר.

רגע, הוצאה מהרשימה אנחנו נצטרך גם ועדת חריגים וגם לבוא אלינו לכנסת?

לא. לבוא אלינו לכנסת.

לכאן אני תמיד מוכנה לבוא.

רק להסרה מהרשימה.

להסרה, באישור הכנסת, להוספה עדכון הכנסת.

איזו ועדה בכנסת.

הערה כללית למשפטנים ואת יועצת של בריאות במקור, אנחנו לא לוקחים נתחים של עבודה וסמכויות של ועדות אחרות. אני סיכמתי עם סילמן שזה נדון כאן כדי שתהיה סינרגיה ותפיסה כוללת של הרפורמה בייבוא. אבל אם על דעת ועדת הבריאות אתם תרצו להיות אלה שמאשרים את התקנות ואלה שהם הסמכות לאישורים כאלה, שזה יחזור הביתה מה שנקרא, אתם תחליטו ותעדכנו אותנו, אין לנו בעיה עם זה. לא מחפשים סמכויות של מישהו אחר. הלנה ביילין מהדיוטי פרי.

אתמול בדיון אדוני, כשהצגתי את המיוחדות של הדיוטי פרי, אדוני הציע שהיועצת המשפטית של משרד הבריאות ואני ניפגש ונציע משהו מוסכם. אז האמת היא שלא הספקנו, רק בגלל קוצר הזמנים והעומס. רציתי לבקש - - -

אז תמשיכו. החוק עוד לא בא להצבעה. הוא רק בדיונים עכשיו. ותמשיכו. אם תגבשו משהו מוסכם אנחנו נהיה הראשונים לברך. תנצלו את הימים הקרובים לדיון ביניכם. לא נחליט על מה שביקשת להעלות לפני שדנתם. אני לא יודע אם נקבל את בקשתך, אבל את זכות ההתדיינות שלך עם משרד הבריאות אנחנו נאפשר.

ואז ייתכן שנחזור לסעיפים שכבר הוקראו.

אין בעיה. אנחנו יודעים גם לחזור אחורה. פשוט החבר'ה פה עבדו כל הלילה על עניינים קשים ולא הספיקו לפגוש אותך. אז יפגשו אותך.

תודה רבה אדוני.

האחרון יהיה צוריאל עובדיה שיתייחס סעיף. אנחנו נותנים לשרן השכל לראות אם היא יודעת לגבש בממשלה הסכמה אחרת, ואם לא תהיה הסכמה כזאת אנחנו נמשיך עם רשימת המוצרים בשלב א'. זו תהיה ההקראה של הישיבה הבאה.

שלום רב, כבוד היו"ר אני מחברת איינשטיין. רציתי הבהרה קלה מהתוספת הרביעית של המוצרים שמותרים ביבוא על פי הנוהל החדש שהם כותבים 'שמפו' האם הם מתכוונים לכל סוגי השמפו? גם הייעודיים, גם הטיפוליים? או עושים החרגה כלשהיא לשמפו?

אצלנו בירוחם קוראים לזה שאלת קיטבג. כתבו לך שמפו, תזרום על שמפו. אתה רוצה שנגיד לך איזה שמפו? למה. תישאר בשמפו.

כי אחר כך בנוטיפיקיישן שנעשה, שלא יהיה לנו בעיות.

אני לא יודע. החוק קובע. כתוב שמפו, הבאת שמפו אז הכל בסדר. אל תביא לנו פודרה ותקרא לה שמפו. זה לא טוב. כל השאר זה בסדר. ענת רוזן, מאיגוד לשכות המסחר בבקשה.

אני מייצגת את איגוד לשכות המסחר. רציתי בקצרה, אני מלווה את התהליך של שינוי והרפורמה הזאת מתחילתה לפני בערך עשור ובאמת - - -

יש בעיות באינטרנט ענת. בדיון הבא כשנפתח את זה לזום תהיי הראשונה. בסדר? האינטרנט שלך לא טוב.

אני נועל את הישיבה. תודה רבה לכולם. גם על הרוח הטובה וגם על ההתקדמות.


הישיבה ננעלה בשעה 12:46.