פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



2
ועדת הכלכלה
21/10/2021


מושב שני


פרוטוקול מס' 71
מישיבת ועדת הכלכלה
יום חמישי, ט"ו בחשון התשפ"ב (21 באוקטובר 2021), שעה 13:00

פרק כ"ג (יבוא) מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א-2021

חברי הוועדה: מיכאל מרדכי ביטון – היו"ר
רון כץ
בועז טופורובסקי
לימור מגן תלם
יבגני סובה
מיכל שיר סגמן

סימון דוידסון

שרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי
סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה
הראל שליסל - רכז תעשייה ומסחר באגף התקציבים, משרד האוצר

נעם דן - רפרנטית תעשייה, מסחר ותיירות באגף התקציבים, משרד האוצר

טלי ארפי - עו"ד, סגנית בכירה ליועץ המשפטי, משרד האוצר

הילה אורן שפיס - עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד האוצר

גלית יעקובוב - עו"ד, משנה ליועצת המשפטית, משרד הכלכלה והתעשייה

איגור דוסקלוביץ - הממונה על התקינה, משרד הכלכלה והתעשייה

ינון אלרועי - משנה למנכ"ל, משרד הכלכלה והתעשייה

רועי ברית - מנהל מחלקה בכיר יעוץ משפטי, משרד התקשורת

דודי קופל - עו"ד, יועץ משפטי בפועל, משרד האנרגיה

אנואר חילף - הממונה על חוקיות היבוא, משרד הכלכלה והתעשייה

אייל פרובלר - יועמ"ש, התאחדות התעשיינים

רז הילמן - סמנכ"ל יבוא מכס ותקינה, איגוד לשכות המסחר

רחל גור - עו"ד, מנהלת תחום ממשלה, לובי 99

אלעד מלכא - מנכ"ל, האינטרס שלנו

צחי ברקוביץ
–

–
עו"ד, רשות התחרות

דניאל זלוטניק
ד"ר גלעד גולוב
יניב גיאת
–
–
–
עו"ד, סגנית היועצת המשפטית, המועצה הלאומית לשלום הילד.
מנכ"ל, מכון התקנים
מהנדס, משרד האנרגיה

איתי עצמון
אביגיל כספי

עידית חנוכה

חבר תרגומים



















































פרק כ"ג (יבוא) מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א-2021

אנחנו שמחים, בעצם, לקיים את הדיון האחרון של ועדת הכלכלה בחוק ההסדרים. כל הכבוד לחברי הכנסת, אלופים, עבדתם קשה, הייתם פה. באמת, רואים את אותם חברי כנסת מסורים, מיכל שיר, לימור מגן תלם, אביר קארה הוא לא חבר כנסת, הוא לא נחשב ורון כץ. אביר קארה הוא חיה מיוחדת, הוא סגן שר שחרוץ יותר מחברי הכנסת בנושאים שבליבו ובאמת היה איתנו שעות על גבי שעות, שמחים שאתה פה.

זה הדיון האחרון שלנו, פרק כ"ג מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022). דיון בסעיפים 107-109 פקודת היבוא והיצוא וחוק ההתקנים. דיון בסעיפים 110 ו-111 – תיקון חוק מקורות אנרגיה. דיון בסעיף 116 – טלגרף אלחוטי.

אנחנו שמחים שהשרה אורנה ברביבאי מצטרפת אלינו ומכבדת אותנו בנוכחותה. החוק הזה ביסודו בהובלת משרד הכלכלה יחד עם המון משרדים שנרתמו ובנו קואליציה של משרדי ממשלה. גם האוצר, גם הבריאות, גם המשפטים, גם התקשורת, תוסיפו לי את אלה ששכחתי, גם החקלאות ועוד ועוד. אבל ביסודו הוא רפורמה כלכלית ביבוא ואנחנו שמחים שאת איתנו.

תודה רבה.

ואם תסכימי אחרי ההצבעה, בסוף ההצבעה כשנברך על המוגמר, ניתן לך לברך ולהגיד כמה מילים, בסדר? טוב לך להיות פה אחרי שזה הוצבע. את יכולה לצאת ולמצוא את עצמך שזה לא עבר.

לא, אני מעדיפה להיות כאן.

אז תישארי, תישארי.

אני מעביר את המושכות ליועץ המשפטי של הוועדה להוביל את ההצבעות ואת ההסתייגויות. היו הסתייגויות לחוק הזה?

קיבלנו הסתייגויות מחבר הכנסת אלי כהן, הן הוגשו לאחר המועד שקצבת להגיש הסתייגויות, אז זה שיקול - - -

אנחנו נדון באחת בלבד אם יש בה הערה מהותית לחוק כדי שנכבד אותו, עשינו את זה לאחרים.

הוא גם לא פה.

נקריא את זה, כן.

אתה רוצה שנמתין לו?

לא, לא, אנחנו נעשה את זה עכשיו. תקריא ונצביע, וזהו.

אוקיי. הוא הגיש ארבע הסתייגויות, הן כן מהותיות כלומר הן לגופו של עניין.

אחת אני מאשר, בלבד. סך הכול הם רוצים גם להגיע עם זה למליאה, אני מאשר אחת.

אז אני פשוט אבחר?

תבחר את הראשונה.

אוקיי. בסעיף 107 בסעיף 2(ג) המוצע אחרי המילים "בצו הפיקוח והסדרה של ייבוא טובין יבוא באישור ועדת הכלכלה". למעשה מה שמבקש חבר הכנסת כהן זה ש - - - להצהרה, תיעשה באישור ועדת הכלכלה.

שמענו את ההסתייגות, אנחנו לא מקבלים אותה. אני לא מקבל אותה. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

ההסתייגות לא אושרה

בואו נעבור להצבעות.

אוקיי, אז אני מציע שאנחנו כמובן מצביעים סעיף-סעיף. הסעיף הראשון הוא סעיף 107 שעניינו תיקון פקודת היבוא והיצוא וכאן כמובן הוועדה השלימה את הדיון בכל הסעיפים, אני אפנה את תשומת הלב רק למקומות שבהם נדרש נוסח מעודכן שבעצם מעגן את העקרונות שהוסכמו כאן בוועדה.

הנושא הראשון הוא בסעיף קטן (2)(א)(ד). למעשה כאן מדובר בחריגים לחובת הגשת הצהרה. אני מציע שתקריאו את הנוסח, נציגי הממשלה.

אני אקריא את כל סעיף ד' כפי שסיכמנו?

בקול ולמיקרופון, את גם יכולה להוריד את המסכה כשאת מדברת. ולהציג את עצמכם, החבר'ה כל היום קשה להם לדעת מי מדבר.

גלית יעקובוב, המשנה ליועצת המשפטית במשרד הכלכלה.

"(ד) על אף האמור בסעיף קטן (ב) ההוראות שיקבע השר בצו הפיקוח לעניין סוגי הטובין כמפורט להלן יחילו חובה להמצאת אישור דגם ואישור משלוח במקום חובת הגשת הצהרה. ואולם השר רשאי בהמלצת הממונה על התקינה ובהתייעצות עם השר הממונה להחיל בצו הפיקוח חובה להמציא הצהרה בלבד או אישור דגם חלף אישור משלוח לגבי טובין כמפורט להלן או סוגי טובין כאמור כפי שיקבע ובלבד שישוכנע כי קיימת אפשרות לפקח על ייבוא הטובין ולאכוף את הוראות הפקודה בעניינם".

פסקה 1 – "טובין שחל עליהם תקן רשמי והם מסוג ציוד הרמה, ציוד לחץ, אביזרים ומכשירים המשמשים במערכות גז פחמני מעובה, גז בישול ובכלל זה מכלי גז, וסתים, מונים, ברזים, צנרת, מכשירים צורכי חשמל, אמצעי בטיחות אש וציוד לגילוי וכיבוי אש, ברזל לזיון בטון, מתקנים לילדים במגרשי משחקים, צעצועים לילדים עד גיל 3, מוצצים ופטמות, מחזיק מוצץ, בקבוקים וכלי אוכל להזנת תינוקות, כבלי חשמל למתח נמוך ובינוני".

לעניין הפסקה שהקראת, אם אני מבין נכון הסמכות של השרה בהמלצת הממונה על התקינה ובהתייעצות עם השר הממונה להחיל בצו חובה להמציא הצהרה בלבד או אישור דגם חלף אישור משלוח, בעצם זה רלוונטי רק לפסקה הזאת, כי בשאר הפסקאות יש כבר סמכות לשרה לקבוע חלופות או חריגים ספציפית לגבי כל מקרה שמנוי באותה פסקה.

נכון, זה מה שדיברנו.

צריך לדייק את זה כי זה לא ברור.

בנוסח הסופי תדייקו, אבל המהות הוסכמה. איזה סעיף זה?

אני אעבור על כל הנושאים שנותרו פתוחים ב-107.

על כל הסעיפים או, על 107?

כן.

בבקשה, תמשיך.

107 כולו בעצם תיקון לפקודת היבוא.

פסקה נוספת שנוספה בעקבות הדיון האחרון היא פסקה 4. אני אקרא אותה –
"טובין שחל עליהם תקן רשמי והם מסוג: דודי חשמל ומערכות סולאריות, אבני חיתוך והשחזה בתרמוסטטים; השר יקבע את החובה להמצאת אישור דגם ואישור משלוח לעניין טובין כאמור כך שתחול לתקופה של שנה מיום תחילתו של חוק התקנים (תיקון מס'...) התשפ"ב-2021 כנוסחו בחוק התכנית הכלכלית, ובתום השנה כאמור יקבע השר לגבי טובין כאמור חובה להמצאת אישור בדיקת מעבדה לצורך אישור דגם בנוסף לחובת הגשת ההצהרה שתחול לתקופה שלא תעלה על שנה; בתום התקופה כאמור, יקבע השר לגבי טובין כאמור" כאן כתוב "חובה להגשת הצהרה בלבד בהתאם להמלצת הצוות" ואנחנו נחדד כאן שלמעשה יקבע השר חובה להגשת הצהרה, אלא אם כן החליט השר אחרת לאחר קבלת המלצת הצוות, כי אנחנו בעצם לא יודעים מה הצוות ימליץ.

מה גלית יש בעיה?

את רוצה להסביר?

אני רוצה להסביר. בסופו של דבר אמרנו שההסכמה שעלתה פה בוועדה בפעם הקודמת הייתה להחריג את המוצרים האלה לתקופה של שנה כשאמרנו שאחרי השנה זה יהיה קבוצה מס' 2 ואחר כך זה יהיה בהתאם להמלצת הצוות, כמובן שברירת המחדל בחוק היא הצהרה ולא שום דבר אחר, אלא אם כן ימצאו משהו.

אנחנו מדברים על שלושת המוצרים הספציפיים שעלו בפעם שעברה.

נכון, דודי שמש וחשמל, מערכות סולאריות, אבני חיתוך והשחזה בתרמוסטטים.

אני רוצה לומר שברמה העקרונית, יושב ראש הוועדה, הגעתי לכאן כדי להגיד את זה. מבחינתי אין סיבה להחריג אף מוצר שאינו קשור לעניין בטיחותי. יש פה מומחה תוכן, איפה איגוד ידידי?

פה.

כאן, שלום לך. עבר פריט-פריט ועוד ימשיך לעבור עד דצמבר, למרות שפה אנחנו נסיים את כל הרפורמה בעזרת השם ואין שום הצדקה לתת הנחה כזאת או אחרת למי שלא עומד בקריטריון של בטיחות. אחרת זה פותח את כל העניין, למה אלה כן ואלה לא? אין פה שום עניין חלילה נגד תעשייה מקומית, להיפך, אנחנו רוצים להגביר תחרות, רוצים לחזק ולשבר ואיפה שנצטרך לסייע כמשרד הכלכלה לתעשייה המקומית, נעשה את זה ברצון רב. אבל מבחינתי להחריג מוצרים אך ורק אם מישהו ביקש ולא כי יש הצדקה של בטיחות לא רלוונטי כפי שלא היה רלוונטי למוצרים אחרים.

אני חולק על דעתך באופן מוחלט. הוועדה הזאת לא מקבלת הוראות מהממשלה והיא סוברנית להקשיב לכל הכוחות שפועלים בסוגיות בכנסת והיא מאזנת בין כל העמדות שנשמעות בשולחן, בין היבוא והיבואנים והאינטרסים של היבואנים, לבין היצרנים והייצור בארץ. שמענו קולות שדוד שמש הוא דבר מסוכן כי הוא משלב מים וחשמל.

הוא מוסמך למכור - - -

רגע סליחה, לא קטעתי את דברייך אז תני לי להשלים, את אורחת שלנו בוועדה. דודי השמש משלבים חשמל ומים, הם ביקשו החרגה. הבקשה של היצרנים הייתה להחריג 14 מוצרים, בסופו של דבר הם הגישו ארבעה מוצרים להחרגה. כבלי החשמל הוחרגו עוד בטרם החל הדיון על החרגות בברכת המנכ"ל ובאישורו.

נכון.

שלושה מוצרים אחרים נשארו והם נדחו ביישום בשנה, הם לא הוחרגו. היישום והתוקף של החוק לגביהם הוא אוטומטי בתוך שנה, בשנה הזאת הם נערכים לכל ההיבטים. אני חושב שההחלטה הזאת היא מידתית והיא לא נעשתה בגלל שמישהו כזה ביקש, אלא משיקולים שהקשבנו להם בקשר רב. בכל אחד מהמוצרים האלה היו טענות על בטיחות ועל היערכות ואנחנו קיבלנו את הבקשה הזאת ואני חושב שזה מידתי ומכובד, ואין להציג את זה כאילו מישהו פה הפעיל לחצים על הוועדה וכולי.

ינמק יו"ר הוועדה מה ההצדקה למוצר כזה ולא למוצר אחר?

ברשותכם, ברשות השרה והיו"ר, יש לי אולי הצעה שיכולה לפתור פה את הסוגייה הזו אם תסכימו עליה. היינו בדיונים ואני מבין את הצורך גם ברמה של הבטיחות ואני מבין גם את משרד הכלכלה שהוא אמר שיש מומחה שהוא מומחה התוכן לעניין הבטיחות. עם זאת ובגלל שאנחנו כבר בדיונים מתקדמים, אני חושב שיהיה נכון, שנה זה באמת הרבה זמן אבל אפשר לתת חצי שנה להתארגנות ואחרי חצי שנה להחיל את החוק, אם זה מוסכם על היו"ר ועל השרה אני חושב שאפשר להתקדם.

אני מוכן שזה יהיה לחצי שנה ולאחר חצי שנה לשרה תהיה סמכות לבדוק את הנושא הזה ולהחליט אם היא מאריכה את זה או שזה נשאר רק חצי שנה.

טוב, אז בתום חצי השנה ההחלטה תהיה בסמכותי.

כן.

השרה תחליט.

כרגע זה מוחרג לחצי שנה, אני רוצה לנסח, אתם תנסחו את המשפטי של זה.

אבל יו"ר הוועדה כרגע נקבע בנוסח שבברירת המחדל זה עובר להצהרה.

אנחנו נשנה את הנוסח. אז תקשיב עד הסוף ואז אתם תביאו לנו את הניסוח עד סוף הדיון הזה. זה מוחרג לחצי שנה, בחצי שנה הזאת השרה תבדוק את שלושת המוצרים, אם היא רוצה לסיים את החרגתם בסוף אותה חצי שנה הם נכנסים למסלול הרגיל, אם היא מצאה שחלק מהטיעונים או השיקולים מצדיקים הארכה מכל סוג עבור המוצרים הללו, זה יהיה בסמכותה לצרף אותם למוחרגים.

ואם אין התייחסות בכלל?

אם אין התייחסות זה יהיה עד שנה והם יצטרפו למסלול הרגיל כפי שהוחלט קודם.

מה ברירת המחדל במידה והשרה בוחרת שלא להתייחס?

הוא שואל מה קורה אם לא פעלת.

לא משנה, בסדר, עכשיו את הסעיף הזה אתם תנסחו, את הפסקה.

רגע, אבל מה ההחלטה על ברירת המחדל? איך תראה ברירת המחדל הזאת?

תנסחו את הפסקה הזאת.

יש חצי שנה שלה ואז ברירת מחדל.

אתם תנסחו את הפסקה הזאת.

אם אני מבינה נכון הכוונה היא ככה – תוגש הצהרה שתוקפה לתקופה שלא תעלה על חצי שנה והשרה תוכל להאריך תקופה זו בחצי שנה נוספת אם מצאה שיש לכך הצדקה בטיחותית ומקצועית. בתום התקופה כאמור יקבע השר לגבי הטובין כאמור חובת הגשת" - - -

אלופה, כל הכבוד שעשית את זה.

רק לצורך הפרוטוקול אתה מדבר על שלושה דברים, נכון?

כן. דודי שמש, סכינים להשחזה, לא, כבלים מוחרג היה עוד.

בגלל זה ביקשתי מיושב הראש שיגיד את זה לפרוטוקול.

דודי שמש, תרמוסטטים וסכינים להשחזה.

רגע גלית, שלא תהיה פה תקלה, שנייה. בכל מקרה - - -

שנייה חבר'ה תנו לעשות את העבודה המשפטית.

התקופה הראשונה היא חצי שנה.

היא חצי שנה, לא עד חצי שנה. ולאחר מכן?

לא יהיה לאחר מכן - - - אחרי חצי שנה זה ייגמר.

השרה, בשביל הדיון באפשרות שאולי תגלי מידע אחר.

השארתם לי את זה פה.

אז תשאירי את זה, אל תגידי שלא יהיה אחרי חצי שנה, תגידי אני אבחן ואחליט.

חברים, הסעיף הזה מאחורינו. תמשיך.

תודה אדוני.

התיקון הבא הוא לעניין סעיף 2(ו). כאן מדובר על טובין שחל עליהם סעיף 9(א)(5) לחוק התקנים שדנו בו. גלית את רוצה להקריא את התיקון שאתם מבקשים?

אנחנו מדברים על ה- Conformity Assessment Body, נכון?

אז תקריאי פשוט את הרישא של סעיף קטן (ב).

אוקיי. אני רק אזכיר את הרקע, דיברנו על זה שמי שרוצה להתבסס על תקינה זרה - - -

מה זה סעיף קטן (ב), רגע איפה זה? איזה עמוד זה?

עמוד 4.

דיברנו על זה שמי שרוצה להתבסס על תקינה זרה צריך להביא אישור של מעבדה שהוסמכה על ידי מי שחבר בארגון ILAC כשלמעשה אמרנו שכשהתקינה הזרה דורשת איזשהו מסמך נוסח זו תהיה תעודה של ה-Conformity Assessment Body באותה רגולציה. בהתאם לבקשות שקיבלנו והן נכונות הוספנו "תוגש ל-Conformity Assessment Body או מעבדת בדיקה" שזה מכון התקנים או המעבדות המוכרות שלנו "בדבר המידע בדרישות אסדרה זרה וזאת כאשר הדרישה לתעודה זו מופיעה באותה הסדרה. "לעניין זה Conformity Assessment Body גופי הערכת התאמה על פי דרישות אסדרה זרה."

זאת אומרת, אישרנו גם Conformity Assessment Body וגם מכון התקנים ומעבדות הבדיקה שלנו.

בסדר גמור, זה 107?

יש עוד תוספת. סעיף קטן (ג).

נכון.

"על אף האמור בסעיף קטן (ב)(1), לעניין הוכחת עמידת הטובין בתקנים שעניינם מסמוך ותיעוד רשאי הממונה לבקש מהיבואן לצרף מסמך חלופי לתעודת הבדיקה כאמור בסעיף קטן ב(1) המעיד על העמידה בדרישות הרגולציה הזרה, למעט הצהרת יבואן בדבר עמידה בדרישות כאמור."

זה עלה בעקבות הדיון האחרון שעלתה פה ההתייחסות לגבי תקני מסמוך ותיעוד שבהם קשה, לא ניתן או שניתן בקושי להביא ILAC ורוצים להביא איזשהו מסמך חלופי. התייעצנו והמסמך החלופי אכן אפשרי בהתאם לדרישות שתיתן הרגולציה והממונה יפרט את המסמכים הנדרשים כמובן בהוראות שלו.

על מה דיברתם כאן מבחינת תקנים שעניינם מסמוך ותיעוד? זה תקנים שעניינם שמירה על תיעוד ומסמוך?

איגור יתייחס.

לא, זה תקנים שהם למעשה מבוססים על, בעיקר מדובר בתקנים שדנים בחומרים כימיים או תקנים שדנים בפלסטיק נניח למזון. רוב הדרישות שבתקנים זה למעשה התאמה לרגולציה, לדירקטיבות או לתקנות אירופיות ולחלופה גם לאמריקאיות.

אוקיי. מה שלא כל כך מחודד כאן זה היחס בין ההוראות האלה כי ברירת המחדל היא בעצם להגיש תעודת בדיקה של ILAC וכאן זה בעצם חלופה? חלופה פרטנית או שיהיו הוראות או הנחיות כלליות לגבי התקנים שעניינם מסמוך ותיעוד?

הוראות פרטניות, יהיו הוראות פרטניות מול כל תקן.

הוראות פרטניות לכל יבואן או איזושהי הוראה כללית?

לא, לא, כללי לתקן, לא ליבואן, פר תקן.

אז זה לא כתוב. אם כך, זה בעצם שהממונה אמור לקבוע בהנחיות או בהוראות שלו אפשרות לצרף מסמך חלופי לתעודת הבדיקה באותם מקרים, אם אני מבין נכון.

נכון.

מקובל? רז אתה לא תשנה לנו את החוק עכשיו. אל תעשה מחטפים של הרגע האחרון.

חלילה וחס.

אז הערה רק כפי שהוסכם במשרדי הממשלה, לא הצעות לתיקון.

רז הילמן מלשכת המסחר, באמת זאת בקשה שלנו הסעיף הזה. פשוט הנוסח של ההסמכה לממונה על התקינה הוא לדעתי קצת מצומצם. בעצם מאפשרים לו את זה רק בתקנים שעניינם מסמוך ותיעוד ואני חושש שתהיה סיטואציה שיהיה תקן שיהיה קשה לשייך אותו לקטגוריה הזו של מסמוך ותיעוד ולכן מה שחשבתי שנכון לייצר הגדרה שהיא קצת יותר רחבה. למשל תקן 2302 שהוא התקן שבעניינו בהתחלה פניתי, זה תקן שעוסק גם בסימון ואריזה ותוויי, אני פשוט חושש מסיטואציה שבדיעבד יגידו שהנוסח לא יכול להתייחס לתקנים מהסוג הזה. לכן אני מציע שקצת נרחיב את ההגדרה, זה בסך הכל ממילא רק סמכות לממונה לקבוע דברים. אז כשזאת סמכות לממונה, יכולה להיות סמכות רחבה יותר.

לא כל כך ברור לנו מה הרחבת.

אין לנו התנגדות להכניס את המילה "סימון".

איפה?

"תקנים שעניינם סימון, מסמוך."

זה עוזר לך המילה הזאת?

אני מציע שעניינם, השאלה אם זה - - -

מסמוך ותיעוד זה הינו הך.

בסדר גמור.

סגור. גמרנו 107?

רגע, אני רק רוצה לחדד. מדובר על סימון באיזו מסגרת? בתהליך הייצור?

את הסימון הזה אפשר להשלים אותו. אם עוד פעם מדברים על אותו תקן 2302 למעשה סימון הוא תואם את הרכב החומר שהוא מסומן ואזהרות בהתאם להרכב החומר. בנוסף גם הסימון הזה בישראל כמו בכל המדינות הוא למעשה צריך להיות בשפה העברית.

אנחנו נקבל ממשרד הכלכלה איזושהי הגדרה יותר מדויקת לתקנים האלה ככל שיהיה צורך כדי שזה יהיה ברור. כתוב כרגע משהו שאני לא בטוח שהוא כל כך ברור.

לכם זה ברור מה זה סימון? היועצת המשפטית?

כן.

בסדר, תשים את המילה סימון.

אוקיי. אז אנחנו נחדד את ההגדרה. ויש כאן סעיף קטן (ד) שקבעתם הגדרה לתקינה זרה ולדעתי הוא מיותר.

נכון כאן הוא מיותר, אנחנו נתייחס אליו בהמשך.

אני חושב שיש לנו עוד תיקון לעניין הבקשה של נציגי הממשלה לעניין הסעיף שנוגע לוועדת החריגים. אתם ביקשתם שם להסיר הוראה שהוסכם עליה בוועדה לעניין הצו שהשר רשאי לתת בהתקיים חשש מידי לפגיעה באינטרסים שונים ללא המלצת ועדת החריגים והוועדה החליטה בדיון הקודם לקבוע שהשר יוכל לעשות את זה לרבות על סמך הודעה מאת מעבדה מוכרת.

נכון. אין לנו התנגדות לזה, רק שאנחנו חושבים שהמעבדה המוכרת היא לא שונה למשל מגופים אחרים שהם בעלי עניין בתחום הזה. כמו למשל קיבלנו פנייה מ-"שלום הילד" ולכן אנחנו רוצים לשנות את זה – "על אף האמור בסעיף זה רשאי השר לרבות על סמך פנייה שהתקבלה מהציבור לפנות לוועדה."

זאת אומרת, הפניות יהיו לשרה של כל מי שרוצה לפנות והיא זאת שתפנה לוועדה.

מקובל? אחלה.

אוקיי בסדר, אז למעשה ניתן להצביע על סעיף 107 שעניינו "תיקון פקודה היבוא והיצוא עם כל התיקונים שעכשיו דיברנו עליהם.

כן. אדוני תציג את עצמך.

אייל פרובלר, יועץ משפטי, התאחדות התעשיינים. בקשר לסעיף הקודם, חצי שנה אדוני, חצי שנה שהיא לא מספיקה בהקשר הזה. אני מזכיר לך שההחלטה הקודמת הייתה שנה בקבוצה אחת ושנה בקבוצה שתיים, ונקודה. אפילו לא דובר על שלוש. אתם מורידים את זה עכשיו לחצי שנה בלבד. מבחינתנו, עוד פעם, אנחנו כבר דיברנו והתעשיינים היו והסבירו את המצוקות. חצי שנה לא מספיקה לנו.

אני שמעתי את ההערה הזאת ואם השרה תמצא לנכון ותשכנעו אותה שזה יימשך לשנה ושנתיים, תנהלו איתה דיאלוג, אני חושב ששרת הכלכלה אמורה לדאוג גם לתעשיינים.

בוודאי, היא גם דואגת לתעשייה ואנחנו מבקשים בהקשר הזה במקום שנתיים, שנה בקבוצה אחת - - -

היא תשב אתכם ותקשיב לכם ואם תשכנעו זה יהיה שנה, אולי זה יהיה שנתיים. אבל תשבו איתה ותציגו את מה שהצגתם פה במהלך הדיונים.

אדוני, אבל אני חושב שפשרה במקום שנתיים, שנה זו פשרה יפה בהקשר הזה.

כן, אבל אנחנו ממשלה וכנסת והשרה ביקשה בקשה והיא מידתית ואנחנו מכבדים אותה. זה לא לשביעות רצונכם אבל זאת ההחלטה. תודה רבה.

הוועדה תצביע על סעיף 107 – תיקון פקודת היבוא והיצוא.

מי בעד סעיף 107?

הצבעה

סעיף 107 אושר
ממשיכים.

הסעיף הבא הוא סעיף 108 להצעת חוק התוכנית הכלכלית שעניינו תיקון חוק התקנים. גם כאן הוועדה השלימה את הדיון ואת התיקון לחוק למעט פיסקה 3 שעניינה "תיקון סעיף 9 לחוק התקנים". כאן יש הרחבה שהוסכם עליה בדיון הקודם ונציגי הממשלה התבקשו להביא נוסח, אני מבקש שתקריאו את הנוסח.

בבקשה חבר'ה.

איזה עמוד?

אין כאן עמודים בנוסח.

תגידו איזה סעיף זה.

סעיף 108.

"השר רשאי בצו להוסיף לתוספת הרביעית" - - -

רגע, רגע, רגע. לא, לא, כל פסקה 5.

"הוראות פסקה (1) לא יחולו על ייבוא, ייצור, שימוש, תחזוקה או מכירה של מצרך כאמור באותה פסקה, אם הוא עומד בתקן בין-לאומי, על עדכוניו, שאומץ בתקן רשמי, במלואו או בחלקו למעט תקן המנוי בתוספת השלישית, או אם מתקיימים לגבי המצרך התנאים לפי סעיף קטן (ד) והתקן הרשמי החל על אותו מצרך מנוי בתוספת הרביעית (בחוק זה –תקינה זרה), , ומתקיימים לגבי המצרך כל אלה:

(1) הוא סומן כנדרש לפי הדין הישראלי;

(2) לעניין מכשיר חשמלי - הוא תואם לרשת החשמל הנוהגת בישראל;";

(ב) הממונה על התקינה יפרסם ברשומות ובאתר האינטרנט של המשרד את רשימת התקנים הרשמיים החלים על מצרכים כאמור בפסקת משנה (א), ויעדכן את הרשימה, אם הדבר נדרש, לאחר כל הכרזה של תקן רשמי, לרבות שינוי, תיקון או החלפה של תקן רשמי כאמור; אין באי-פרסום כאמור כדי לפגוע בתוקפן של הוראות פסקת משנה (א);

(ג) השר רשאי, בצו, להסיר תקנים מהתוספת השלישית ורשאי הוא, בכפוף להוראות סעיף 2יח לפקודת היבוא והיצוא, להוסיף, בצו, תקנים לתוספת השלישית;

(ד) השר רשאי, בצו, להוסיף לתוספת הרביעית תקן רשמי שאינו מבוסס על תקן בין-לאומי ויש בעניינו אסדרה זרה ומתקיימים לגביו כל התנאים כמפורט להלן, ורשאי הוא לקבוע בצו כאמור כי תחול דרישה להצגת מסמכים לפי פקודת היבוא והיצוא או מסמכים נוספים כפי שיקבע לשם הוכחת העמידה באסדרה הזרה:

(1) האסדרה הזרה חלה במדינות מפותחות עם שווקים משמעותיים ויש בה כדי לשמור על בריאותו של הציבור או בטיחותו או על איכות הסביבה;

(2) לממונה על התקינה קיימות יכולות לבדיקת עמידת המצרך בדרישות האסדרה הזרה;"

האם תוכלי רק להזכיר בכמה מילים על מה מדובר, יש פה סעיף קטן (ד) שעוסק בתוספת הרביעית ובמה שנקרא תקנים מקוריים.

נכון. כל התוספת שעסקנו בה עד כה שהיא התוספת השלישית, עוסקת בתקנים שמבוססים על תקינה זרה והיחס אל מולם ואיך הם כן יכולים ולא יכולים. בדיון הקודם עלתה סוגיה של כל התקנים שאינם מבוססים על תקינה זרה שמוגדרים כתקנים מקוריים בשיח המקצועי המקובל ומה שסוכם לגבי התקנים האלה זה שכן תיערך איזושהי בחינה לבחינת רגולציות זרות שיכולות להיות רלוונטיות לגבי התקנים ככל שנדרש. וכלל שימצאו כאלה ותמצא יכולת בדיקה של הממונה, תוכל השרה להכניס אותם לתוספת הרביעית ואפשר יהיה לייבא בהתבסס על אותה רגולציה זרה בכפוף להגשת אותם מסמכים שדיברנו עליהם קודם, ה-ILAC - - - הנוספים, אלא אם כן מצאנו איזשהו מסמך אחר שבאותה רגולציה דורשים ואז נוכל לדרוש גם פה.

וכשאת אומרת רגולציה זרה הכוונה היא לא לתקנים.

בדרך כלל זה לא, אם מוציאים כבר תקן אז עושים איזשהו משהו שמתייחס לאותו תקן, בדרך כלל זה כמה סעיפים ברגולציה רוחבית אבל זה יכול להיות מתייחס לזה, לאותה רגולציה, לרגולציה הרוחבית.

אז זה יכול להיות באופן עקרוני גם דירקטיבות או תקנות?

נכון. דירקטיבות זה באירופה, יכול להיות שבמדינות אחרות זה נקרא אחרת, זה יכול להיות כל מיני.

והבדיקה, הרי סעיף 9 חל לא רק על ייבוא אלא גם על ייצור, שימוש, תחזוקה, הוא חל על שורה של פעולות.

כל הרפורמה שלנו שמתייחסת לעמידת המוצר היא הקלה בייבוא אבל גם מי שמייצר בישראל אם הוא רוצה לבקש להוכיח את עמידת המוצר בהתאם לאותה תקינה שהכנסנו, אז הוא יכול והוא רק צריך לעמוד באותן רגולציות.

אוקיי, אז הדבר הזה הוא חדש?

בישיבה האחרונה זה עלה פה בדיונים.

עלה אבל לא היה נוסח.

אבל סוכם באופן עקרוני?

התבקשנו להביא לזה פתרון אז הבאנו.

אז לדבר הזה ספציפית אני מאשר להעיר הערות, אם יש מישהו שרוצה להעיר הערה לנושא הזה. נמשיך וגם אם תהיה הערה אחר כך אנחנו נקשיב לה.

זה נושא רק שעלה עוד בדיונים הראשונים.

כן, בסדר, אבל לא היה נוסח אז בכל זאת נאפשר את ההערות.

רק לשם ההבהרה אני אגיד שבכל מקום שיש התייחסות לאורך התיקון לחוק התקנים למה שנקרא תקינה זרה, אז הכוונה היא גם בעצם לכל פסקה 5 כפי שהקראת אותה עכשיו. כלומר, גם התקנים שזה תקן בינלאומי על עדכון אף שאומץ בתקן לרשמי וגם לתקן מקורי, כלומר תקן שיש בעניינו את אותה רגולציה זרה וזה עובד כחוט השני גם בסעיפי האכיפה, העונשין והעיצומים הכספיים.

נכון.

תודה. אנחנו נצביע על זה, איזה סעיף זה?

הסעיף הזה הוא סעיף 108 תיקון חוק התקנים עם כל התוספות והתוספת השלישית.

מי בעד סעיף 108?
הצבעה

סעיף 108 אושר
ממשיכים.

הסעיף הבא הוא סעיף 109 להצעת חוק התוכנית הכלכלית, זה ממש לקראת הסוף בעמוד אחד לפני האחרון, שנוגע לכניסה לתוקף של התיקונים לפקודת היבוא והיצוא וחוק התקנים.

אני אקריא את כולו?

כן.

"(א) תחילתם של סעיפים 107 ו-108 ביום ב' בסיון התשפ"ב (1 ביוני 2022); שר הכלכלה והתעשייה באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי, בצו, לדחות המועד האמור בתקופה אחת נוספת שלא תעלה על תשעה חודשים, אם שוכנע כי לא הושלמה ההיערכות הנדרשת לטובת הפעלת סמכויות האכיפה הנדרשות ליישום הוראות פקודת היבוא והיצוא וחוק התקנים כנוסחם לפי סעיפים 107 ו- 108 בחוק זה.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), תחילתם של סעיפים 107(1)(א), 107(7), 107(14) 108(2), 108(3)(א)(1), 108(3)(א)(6), 108(3)(א)(7), 108(4) ביום פרסומו של חוק זה."

כלומר ביום פרסומו של חוק התוכנית הכלכלית.

נכון. אני מזכירה שעשינו הבחנה בין הרפורמה שנכנסת בעוד כמה חודשים לבין כל התיקונים שאנחנו צריכים להכניס אותם כבר עכשיו גם כדי לאפשר את ההתקדמות של הרפורמה.

ואתם כמובן ערוכים ליישם אותם.

כן, כן.

אפשר להצביע. איזה סעיף?

109.

מי בעד סעיף 109?
הצבעה

סעיף 109 אושר
גמרנו את ההצבעות?

לא, לא, הסעיף הבא - - -

רגע שנייה, נעשה הפסקה. שרת הכלכלה צריכה לצאת צפונה וביקשה לומר כמה מילים. בבקשה השרה.

יושב ראש הוועדה, חברי כנסת, נוכחים, גם בזום, אני הגעתי לכאן משום שאני חושבת שזאת ועדה מאוד מאוד חשובה על כל ההשפעות וההשלכות שיש להחלטות שקיבלתם כאן לאורך כל הוועדה בשבועות האחרונים ואני רוצה להודות לך יושב ראש הוועדה. אני חושבת שהאופן שבו נרתמת להוביל את הנושא, מי שמבין את המשמעות לאזרח בקצה, מבין שיש פה השפעה בהקשר של סדר היום בחברה הישראלית. העובדה שאנחנו מאפשרים ליותר מוצרים להגיע לארץ, גם בהקשרים של כמות, גם בהקשרים של גיוון, גם בהקשרים של איכות ובוודאי גם ההשלכה וההשפעה שיש לזה על המחיר בבוא העת. אנחנו נראה את זה בכל היבט.

אני חושבת שהתעשייה המקומית הבינה בסופו של דבר את המשמעות של פתיחת חסמים כדי לא להקשות רק כדי לייצר עדיפות לתעשייה המקומית. אבל זה לא אומר שאנחנו לא מסתכלים בכובד ראש על התעשייה המקומית. יש לנו עניין שהתעשייה בישראל תשגשג, תצמח, ואנחנו נבטיח כמשרד הכלכלה שלצד זה שאנחנו משפרים את היבוא ומורידים חסמים, לצד זאת אנחנו גם תומכים בתעשייה וכמו בכל משק שבו התחרות תופסת יותר מקום או מאפשרת ליותר אנשים לעסוק באותו תחום, כולם ייהנו מזה.

אני רוצה להגיד שהנרטיב כל הדרך היה להסתכל על הרפורמה הזאת דרך העיניים של טובת הציבור. אז אם דיברתי על גיוון ודיברתי על איכות, ודיברתי על מחיר, הדבר המוביל היה בטיחות. וכשאיגור יושב פה כמומחה מספר 1 ברגולציה ובתוכן, ובמקצועיות, ועובר פריט-פריט, ענף-ענף, ואומר זה כן וזה לא, מבחינתי הוא הגורם הקובע הבלעדי. וכל השיח סביב את מה לאשר ואת מה לא נעשה בהתאם לאמירה הזאת וכך אני ממשיכה לראות את זה. ההחלטה היא שעד דצמבר, סוף השנה 2021, נעבור במשרד הכלכלה על כל המערכים, על כל הפריטים, יינתן לזה האישור בקצב שניתן ומי שרואה את קצב ההתקדמות נפעם גם ממהירות העניין וגם מהאופן שבו אנחנו מתייחסים ברצינות למה לא נכון להחריג מה שלא נדרש. לקראת יוני אנחנו נצא כבר בפועל למימוש של התוכנית, היה לי מאוד חשוב לראות שכל נושא הפיקוח לצד המעבר ממשלוח להצהרה, ולצד המעבר של פריטים אחרים לנוהל של תקן אירופאי, ימומש בתהליך כזה שבו בשווקים ובכל היבט שהוא, תהיה אחריות לפיקוח ממשית, שגם אותה איגור ינהל ולהבנתי כלל הפרמטרים וגם ההצבעות שלכם עכשיו ובכלל נותנים לנו מערכת איזונים טובה בין מה שרצתה הממשלה לבין מה שהכנסת כמחוקק באופן שבו הוא מממש את האחריות שלו כלפי האזרחים בא לידי ביטוי. ואני לא מקלה בזה ראש, אני חושבת שיש סיבה להעריך מאוד.

אני רוצה להודות לכל מי שלקח חלק, למשרד האוצר, כמובן לכל העוסקים במלאכה, משרד הכלכלה, גלית יקרה בכל ההיבט המשפטי והתפלפלות, שחר שלנו שהיה פה בן בית, כל חברי הכנסת, ודאי חבריי ליש עתיד, גם בועז וגם רון שעזרתם לחלץ פקקים במקום הנדרש ובכלל לכל מי שהאמין בדבר הזה. אני אומרת לתעשייה, תלכו עם זה בנפש חפצה, לתעשייה המקומית. אנחנו לא באו לפגוע, אנחנו באנו לאפשר וליצור מציאות טובה יותר לאזרחים במדינה, עם פחות רגולציה ובעיקר עם הבנה שאפשר לעשות את הדברים אחרת מבלי לפגוע, להיפך, מתוך חיזוק הכלכלה הישראלית. תודה רבה.

תודה לשרה, אנחנו רוצים להגיד לך שחוק הוא דבר טוב רק אם הוא מיושם ולא מונח על המדף. אז המבחן הוא היישום וכל מה שנדרש לעשות כהיערכות ליישום החוק, הדאגה הכי גדולה הייתה שכשפותחים את השוק לייבוא בהצהרה ולא תהיה בקרה על מוצרים מזויפים או מסוכנים, מערך הפיקוח והבקרה הוא דרמטי ובדיון מקדים היית פה ואמרת שאת נערכת ונחושה ואנחנו כוועדה גם נרצה לדעת בהמשך איפה הדברים עומדים. מאחלים למשרד בהצלחה, תודה רבה.

תודה רבה, תודה מיכאל.

דניאלה זלוטניק סגנית היועצת המשפטית, המועצה הלאומית לשלום הילד, בבקשה. בזום.

תודה רבה. אני כמובן מאוד מברכת את השינויים שנעשו גם ביחס למה שנאמר על האפשרות של הציבור לפנות לוועדת החריגים, אני מקווה שזה באמת משהו שיצא לפועל ויאפשר את זה. אני כן חושבת שמאוד מאוד חשוב להכניס את האלמנט של הדיווח לוועדת הכלכלה על הפעולות של הכוח והאכיפה שמתוכננות ויבוצעו, בפרט בכל מה שקשור למוצרי פעוטות וילדים שאנחנו יודעים שחשובים לכולנו. אז זאת אחת העמדות שלנו.

אנחנו נציג את מועדי הדיווח והבקרה של ועדת הכלכלה על כל רפורמת היבוא במהלך הדיון הזה. תודה דניאלה.

דליה ירום, מנהלת אגף התקינה, מכון התקנים והמנכ"ל. רגע, בואי ניתן למנכ"ל דליה ואחרי זה אם יש לך מה להוסיף. מנכ"ל מכון התקנים, בבקשה.

שלום רב, לגבי סעיף 108 אני רוצה לבוא ולציין.

חכה רגע גלעד. חכה שנייה.

בבקשה אדוני. אל תדברו, אני אוציא אתכם חברים, פעם אחרונה שאני פונה אל שניכם, אם אני אשמע דיבורים אני מוציא אתכם.

לגבי סעיף 108 אני רוצה לבוא ולציין, יש הליך תקינה מסודר במדינת ישראל, הוא מבוצע עם בעלי העניין, עם נציגי הממשלה. מתקבלת תקינה ובסעיף 108 מתאפשר למעשה לשרה בלי פיקוח פרלמנטרי, בלי ועדה ציבורית, בלי פרוטוקולים שנחשפים, לאמץ אסדרה זרה. עכשיו, אסדרה זרה זה אפילו תקנות. אז יכול להיווצר מצב שמחר יהיו תקנות בטורקיה לדודים והשרה תחליט שהם שווי ערך לתקינה הישראלית ודודים יגיעו מטורקיה. ואנחנו יודעים באיזו מערכת של לחצים של יבואנים שרוצים לייבא מוצרים מסוימים מפעילים על המערכת הפוליטית.

חכה רגע גלעד, גלעד. חכה שנייה. אימוץ התקנות העתידיות או תקנים הוא רק לתקן האירופאי בנוסח של החוק?

לתקן מקורי.

לא, אבל מה המגבלות? מאיזה מדינות מאמצים תקנים? מדינות מפותחות?

בהתאם להגדרת החוק תקן בינלאומי או ממדינות מפותחות שיש איתן סחר במדינת ישראל.

אוקיי, תמשיך גלעד.

ואני מזכיר למי ששוכח שטורקיה וגם מקסיקו הן חברות ב-OECD ונחשבות למדינות מפותחות ויש לנו סחר איתן, וכך ייווצר מצב שהשרה לבדה בלי מערכת של ביקורת ציבורית, בלי ועדות, בלי פיקוח פרלמנטרי, יכולה לאשר תקנות שמאפשרות ייבוא דודים מטורקיה בטענה שזה שווה ערך לתקני הישראלי - - -

נו טוב מאוד, חבל שזה לא קרה לפני.

אבל גלעד צווי היבוא בכללותם ללא תקנה פרלמנטרית, זה כבר שנים.

שנייה, עוד פעם, אבל אנחנו כרגע ביצענו תהליך מסודר של חקיקה בוועדה והיו דיונים לגבי מוצרים.

אבל הסעיף הזה היה ידוע לך. למה לא קיבלנו ממך את ההערה הזאת בכתב?

לא, לא, הסעיף הזה הוא סעיף חדש שהוכנס רק בנוסח האחרון ולא היה קיים קודם.

אבל הנוסח האחרון היה בפנים יומיים. למה אני צריך, למה לא שלחת לי משהו בכתב על הדבר הזה?

עוד פעם, סעיף 108(ד) הובא לידיעתי היום. צר לי, אנחנו לא קיבלנו את הנוסח קודם, זה לא היה בנוסחים הקודמים וזה חדש לחלוטין.

בסדר גלעד, האם אנחנו יכולים בינתיים לכתוב שם תקינה אירופאית?

לא, לא, לא, מה פתאום, מה פתאום.

מדינות בתקינה אירופאית ומדינות מוכרות כמו שעשינו בדברים אחרים.

בשום פנים ואופן, בשום פנים ואופן. יש מדינות מוכרות.

לא, מוכרות, אירופאיות ומוכרות.

אין סיכוי לעשות את זה, זה מסוכן מאוד. זה להרוס את הרפורמה.

קארה, חכה רגע קארה. במקום אחר בחקיקה קבענו שהסטנדרט יכול להיות מדינות האיחוד האירופי ומדינות מוכרות. לא יכולים לשים את זה פה?

אנחנו ברפורמה עד כה השתמשנו במונח "התקן הזר שעליו מבוסס התקן הרשמי הישראלי" שגם זה, זה לא תמיד אירופי. זה הרבה פעמים אירופי, אבל לפעמים זה אמריקאי, אוסטרלי וכו' שגם מכון התקנים - - -

אז זה המוכרות. רגע, אבל אמריקה היא במכורות, יש רשימת מדינות מוכרות שנרשמה בחוק הזה.

נכון, לכן רשמנו בנוסח של הסעיף שזה מדינות עם מה שנקרא שווקים מפותחים ולא סתם כל מדינה.

אבל אם היה בחוק הזה כבר במקום אחר את המושג אירופה ומוכרות, יש אותו, הוא לא בפרק שלכם.

לא, אבל יו"ר הוועדה, יש הבדל. זה נכון שהרפורמה הזאת היא רוחבית והרבה מאוד דברים דומים, אבל יש בסוף איזשהו הבדל בין תמרוקים לתקינה, זה לא בדיוק אותו דבר. החוק בנוי קצת אחרת, כתוב קצת אחרת. קשה להשליך בצורה ישירה - - -

אבל אמרתם שמהות מהפכת היבוא זה להיצמד לאירופה. אז באו ושאלו, אמריקה לא דומה לאירופה.

לא, אבל הן מדינות מוכרות.

הכנסנו מדינות מוכרות, אז מה הבעיה שזה יופיע?

רגע אני אסביר. יכול להסביר את זה הממונה על התקינה יותר טוב ממני. בתקינה יש תקנים שמבוססים דווקא לא על תקנים אירופאים במצב הקיים היום ולכן, לבוא ולהגיד רק אירופה, אתה עלול לבוא מברך ולצאת מקלל.

איגור, יש תקנים שמבוססים על מדינה שהיא לא אירופאית והיא לא מהמוכרות בישראל? אז למה אנחנו לא יכולים להמשיך עם הקו הזה? וגם המושג הזה קיים בחוק שלנו.

אגב, גם אמירה של תקן טורקי או מטורקיה לדעתי מיותרת, אני אגיד לכם למה. כי לפי עשור וחצי או שני עשורים טורקים ניסו להיכנס לאיחוד האירופי והם למעשה במסגרת הזו אימצו את הרגולציה האירופאית וגם התקינה האירופאית.

לא, אפשר רגע לשאול משהו?

כן יבגני.

החשש הוא מהיעדר פיקוח פרלמנטרי או מהמוצרים הטורקים? אני לא הבנתי, בטורקיה פה משתמשים ככלי בעניין הזה?

בואו נשמע אותם, השאלה שלו טובה.

הז'קט שלך מטורקיה?

כמו ששמענו פה, טורקיה, יש סחר עם המדינה הזאת וזאת מדינה מפותחת.

קארה, אנחנו מנהלים דיון ענייני ואל תפריע. אנחנו פה שומעים הערה וההתייחסות היא רצינית, הן לא הערות ציניות. גלעד בבקשה תשיב לחבר הכנסת.

אנחנו חושבים שחייב להיות פיקוח, שלא יכול להיות שבהחלטה שמבוצעת על ידי השרה בלבד, בלי פרוטוקולים מסודרים, בלי חשיפה ציבורית, בלי לשמוע את בעלי העניין שעלולים להיפגע מההחלטה, תתקבל החלטה שיכולה להיות מכרעת בנקודה הזאת. ולכן הפורמט הזה של בהחלטה של שרה לדעתנו הוא לא סביר. אם זה יהיה תחת פיקוח פרלמנטרי או במנגנון אחר של ועדה ציבורית - - -

לא עושים פיקוח כזה על תקן, זה לא סביר.

חברים, דממה באולם. גלעד, אתה סיימת את הערותיך?

כן תודה.

יופי.

אפשר לחדד אדוני? לחדד את מה שגלעד אומר.

לחדד, אני גם עיפרון לא מחודד אני כותב בו.

לחדד כדי שנבין מה הוא אומר.

אני הבנתי מה הוא אומר. אם לא הייתי מבין מה הוא אומר הייתי דוחה את הערתו.

העניין הוא רק שעוקפים את ועדות התקינה במכון התקנים.

אני הבנתי מה הוא אומר ולכן אפשרתי דיון על הסעיף הזה.

לא, אבל נאמרה פה אמירה חשובה. לפני 20 שנה כשטורקיה ניסתה - - -

רגע יבגני, יבגני, תלך איתי. תלך איתי. הסעיף הזה גלעד הוא הוצבע ואושר, אנחנו נקיים רביזיה ביום שני לחוק הזה.

נלמד עליו.

אתה אל תפריע לנו ואחרי זה אני אשיב לך על השאלה הזאת. שם אנחנו נדון, אם יהיה מקובל על ידי המשרדים ובחינה שייכתב איחוד אירופי ומדינות מוכרות, זה מה שיופיע בסעיף.

אדוני היו"ר, אני רוצה רק להוסיף משהו אחד קטן. קודם כל, לגבי הפיקוח, כל תקנה, גם היום השרה מחליטה לגבי הצווים גם היום, אנחנו לא מחדשים פה משהו חדש.

דבר שני, השרה ומשרד הכלכלה מתנגדים לפתוח את הנושא הזה כי החוק מוסכם, התקדמנו איתו ואין טעם לחזור אחורה, זה לא נותן לנו כלום.

כן אבל רון החוק, צריך שתהיה בו הלימה. וברוח החוק הזה דיברה על אירופה כהתבוננות לתקנים של אירופה, אחרי זה אמרו זה לא מספיק כי אמריקה לא פחות טובה, אז המציאו מושג "מוכרות" ואמרנו סבבה. ויש רשימת מדינות מוכרות שהן איכותיות וטובות, לכן אין לנו בעיה להיצמד אליהן. פה בסעיף הזה אמרו מדינה זרה, או מדינה אחרת, זה פותח את זה למשהו רכב יותר. נדון, אם נחליט לא נקבל את הרביזיה ונמשיך.

זה בדיוק שיקול הדעת של השרה בכל מקרה.

לא, לא הייתה החלטה בוועדה הזאת שניתן להביא תקן מכל מדינה בעולם. לא הייתה החלטה כזאת.

לא, אין בעיה, מדינה מוכרת.

אז הם לא רוצים בינתיים לכתוב "מוכרות".

מי לא רוצה אבל?

כי לא כתוב את זה בחוק בינתיים.

אני מבין, אבל מי לא רוצה?

לא, הם לא רוצים, הם רוצים לבחון. אנחנו עד יום שני, בהסתייגות נכריע את הסעיף הזה.

כן, היועצת המשפטית.

אני רק אציין שבחוק התקנים היום כשיש התייחסות לתקינה זרה אז מדברים על תקינה זרה כתקינה במדינות המפותחות, זה הנוסח המקובל בחוק התקנים. אנחנו לא אומרים אירופה והמדינות המפותחות, אנחנו אומרים המדינות המפותחות, זה נוסח שיש אותו כבר בחוק ואז זה מדבר באותו שיח.

יש טעם לדבריך ויש לנו זמן עד יום שני לטפל בפרט הקטן הזה. ואם זה מה שתרצו, זה מה שיהיה בחוק. אבל עד אז תקשיבו לקולות, למכון התקנים, תנהלו איתו שיח ותראו אם תרצו לשנות מילה פה או מילה שם.

רציתי להוסיף שתי נקודות. הנקודה הראשונה היא באמת מה שאמרה כאן גלית לגבי מדינות מפותחות עם שווקים משמעותיים שאכן זו התיבה שקבועה היום בחוק התקנים ואנחנו בכל זאת משתדלים להיצמד, כשאנחנו מתקנים חוק, למונחים שקיימים באותו חוק ולפרשנות שלהם, זה דבר אחד.

דבר שני, על אף שאני מאוד בעד פיקוח פרלמנטרי ככלל כמובן, ההחלטה של השרה כאן היא לא באיזה החלטה מנהלית, צריך לזכור, בניגוד למה שהוצג כאן מדובר בחקיקת משנה שעוברת את כל ההליכים המקובלים בממשלה של שיתוף ציבור, כמו כל חקיקת משנה. אז צריך יהיה לבחון אם כן אישור ועדה או לא אישור ועדה.

אז תהיה בקרה על חקיקת המשנה שהשרה מביאה וזו המידתיות שדאגתה שזו סמכות מוחלטת של השרה לאמץ תקן בלי שום בקרה, אז דרך חקיקת משנה תהיה בקרה על ההחלטה שלה. אבל בכל מקרה הסעיף הזה יגיע לרביזיה ביום שני יחד עם כל החוק. כן, מה עוד?

זה הסעיף הבא בחלק הזה.

על הכל אתם עושים? או שמה אתה עושה ביום שני?

אני אסביר לך בפירוט, כן.

הסעיף הבא הוא סעיף 109(א) רבא שעניינו "הוראות מיוחדות לעניין קליטת עובדי מכון התקנים הישראלי בשירות המדינה". זה עיקרון שעלה כאן והוסכם בדיונים הקודמים ונציגי הממשלה גיבשו נוסח.

חשוב לנו מאוד, תקריאו את הנוסח.

"109א. (א) נציב שירות המדינה יציע לעובדים ותיקים של מכון התקנים הישראלי, להגיש מועמדות להתמנות לעובדי המדינה, למשרות פיקוח, שייעד לשם כך, לשם פיקוח ואכיפה של ההוראות לפי חוק התקנים ופקודת היבוא והיצוא כמשמעותם בפרק כג' להצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו – 2022; להלן – משרות מפקחים), שהינן משרות תחיליות, בהתאם לצרכים המקצועיים של שירות המדינה; קבלת העובדים לפי סעיף זה תיעשה בתקופה שמיום פרסום משרות המפקחים ועד תום שבועיים מהיום האמור, ותהיה פטורה באופן חד פעמי מחובת מכרז לפי חוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959, בתנאים שיקבע נציב שירות המדינה.

(ב) עובדים ותיקים של מכון התקנים הישראלי יהיו רשאים להתמודד על משרות פיקוח שאינן משרות תחיליות, בתקופה שמיום פרסום משרות המפקחים ועד תום שבועיים מהיום האמור, במכרזים פנימיים או במכרזים בין משרדיים שתפרסם נציבות שירות המדינה.

(ג) בסעיף זה – "עובד ותיק של מכון התקנים הישראלי" – עובד מכון התקנים, שמלאו לו ביום פרסום משרות מפקחים 40 שנים ולא התקיימו בו, במהלך שנת 2022, תנאי הזכאות לתשלום קצבת גישור הקבועים בהסכם הקיבוצי המיוחד בעניין עובדי מכון התקנים הישראלי מיום 21.11.2017."

מי מסביר את הסעיף?

נציג הממונה על השכר שעזר לנו לנסח את הפתרון הזה, תציג לנו אותו במילים פשוטות.

בקצרה, בנסיבות המקרה הייחודיות של החוק הזה שבו גם מצד אחד המדינה נדרשת להגביר את האכיפה וגם יש תקנים שמוקצים לטובת העניין, וגם ספציפית במכון התקנים יש עובדים שככל הנראה יהיו להם כישורים שמתאימים לתפקיד, הסכימה הנציב באופן שהוא די חריג ולא מקובל, להחריג את קבוצת העובדים הספציפית שמוגדרת פה שזה עובדים מעל גיל 40 שאינם זכאים לגמלה לגשת למשרות שמוגדרות בחוק בפתור ממכרז. זאת אומרת שהם יוכלו לגשת בהליך מזורז בעדיפות על פני עובדי המשרד.

סעיף קטן (ב) לחוק מציין שאם יש משרות שהן אינן תחיליות, אלא משרות טיפה בכירות יותר, אותם עובדים יוכלו לגשת אבל במכרז פנימי עם כלל עובדי המשרדים כדי לא לצור הפליה בינם לבין יתר עובדי המשרד. זה סעיף שהוסכם עם נציב שירות המדינה והוא גם על דעת ההסתדרות.

תודה רבה. אני ממש גאה בכם על המאמץ הזה, לנו חשוב שכמה שיותר עובדים ממכון התקנים ישובצו במערך הבקרה, הפיקוח ובתפקידים אחרים שתוקננו ומומנו ברפורמה הזאת. כמובן לא כולם ישותפו וראיתי שמכון התקנים דאג באופן אנושי גם לוותיקים, גם לפנסיות גישור וגם נהג באחריות ברפורמה הזאת ולא בלם אותה על אף שיש לה השפעה עצומה על המציאות הכלכלית של מכון התקנים ואני ממש מעריך את המידתיות וההתגייסות של האוצר והממונה על השכר לפתרון שהוסכם כאן, תודה רבה. אפשר להצביע עליו?

כן, זה סעיף 109(א).

מי בעד סעיף 109(א)?
הצבעה

סעיף 109(א) אושר
בואו נמשיך.

הנושא הבא בחלק הזה נוגע לדיווח לוועדת הכלכלה של הכנסת כפי שיושב ראש הוועדה ביקש מאתנו. אנחנו גיבשנו סעיף שמטיל על שרת הכלכלה והתעשייה לדווח לוועדת הכלכלה לגבי הרפורמה. אני אקרא את הנוסח שגובש ממש דקות לפני הישיבה ולכן גם לא הפצנו אותו מראש, אבל הוא תואם עם נציגי הממשלה.

"שר הכלכלה והתעשייה ידווח לוועדת הכלכלה של הכנסת עד יום ל' בניסן התשפ"ב, 1 במאי 2022, או אם נדחה מועד התחילה לפי סעיף 109 עד ה-1 בחודש שלפני מועד התחילה כאמור, על ההיערכות ליישום הוראות פקודת היבוא והיצוא וחוק התקנים כנוסחם לפי סעיפים 107 ו-108 בחוק זה, בסעיף זה התיקון לחוק ובכלל זה על ההיערכות להפעלת סמכויות הפיקוח והאכיפה נדרשות ליישום התיקון לחוק".

זה דיווח למעשה חד פעמי שאנחנו מבקשים כחודש לפני שהתיקון נכנס לתוקף, כרגע מועד התחילה שהוועדה אישרה הוא 1 ביוני 2022, אבל מכיוון שיש סמכות לשרה באישור הוועדה לדחות את מועד התחילה התייחסנו גם למצב שבו המועד נדחה. הוועדה בעצם מבקשת לקבל דיווח על ההיערכות ליישום התיקון לרבות לעניין הפעלת סמכויות הפיקוח והאכיפה, שזו אחת העילות לדחייה, אם המערך הזה לא יעבוד כראוי במועד התחילה.

"שר הכלכלה והתעשייה ידווח לוועדת הכלכלה של הכנסת אחת לשנה, לא יאוחר מיום 1 ביולי למשך ארבע שנים על יישום התיקון לחוק ובכלל זה על כל אלה."

זה בעצם הדיווח השוטף במשך ארבע שנים מעבר לדיווח החד הפעמי על נושאים שונים שהתיקון לחוק מתייחס אליהם.

(1) מספר היבואנים הרשומים במרשם היבואנים כמשמעו בפקודת היבוא והיצוא.

(2) משקל היבוא והיצוא בתוצר המקומי הגולמי בהתבסס בין היתר על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

(3) סקירה כלכלית לעניין השפעות התיקון לחוק שתכלול בין היתר בחינת משך תהליך היבוא ועלותו בתחום מוצרי צריכה שחלים עליהם הוראות לפי פקודת היבוא והיצוא וחוק התקנים בישראל וכן סקירה מדגמית לעניין השפעות החוק על התחרות בתחום מוצרי צריכה כאמור."

פסקה 4 מסומנת להתראת הוועדה. אנחנו חשבנו שנכון שהוועדה כן תקבל איזשהו דיווח לעניין ההתקדמות ביישום החוק בין היתר בהתייחס למה שהוצג כאן על בחינת התקנים, התהליך שנעשה כעת, התקנים שנכללים בתוספת השלישית. כן ייצאו, לא ייצאו מהתוספת השלישית. וחשבנו שנכון שהוועדה תקבל איזושהי תמונת מצב על ההתקדמות בנושא הזה ולכן אנחנו מציעים שהדיווח יכלול גם סקירה לעניין ההתקדמות ביישום התיקון לחוק לעניין בחינתם של תקנים רשמיים המבוססים על תקנים בינלאומיים במלואם ובחלקם וכן סקירת עדכונים שנערכו ככל שנערכו, או אם לא נערכו, בתוספת השלישית ובתוספת הרביעית לחוק התקנים. והמרכיב האחרון הוא פעולות הפיקוח והאכיפה שנעשו לפי הוראות פקודת היבוא והיצוא וחוק התקנים ובכלל זה מספר העיצומים הכספיים שהוטלו. כפי שאנחנו זוכרים יש בתיקון גם תיקונים לעניין העיצומים הכספיים, הגדלת הסכומים על היבואנים וכל היוצא בזה. לכן אנחנו מבקשים שיהיה דיווח על מספר העיצומים שהוטלו שככל שיוטלו, סכומם ובשל אילו הפרות הם הוטלו.

בסעיף קטן (ג) אנחנו מבקשים להתייחס למצב שבו מועד התחילה של התיקון לחוק נדחה, כלומר הוא כבר לא 1 ביוני 2022, ובמקרה כזה מועד הדיווח הראשון יהיה עד תום שנה מיום התחילה או בכל שנה לאחר מכן עד תום תקופת הדיווח, כלומר עד תום אותן ארבע שנים.

תודה.

רחל גור, לובי 99.

תודה רבה יו"ר הוועדה ותודה על כל העבודה המסורה. אנחנו מבקשים, אחד, שיהיה דיווח לגבי התאמת התקנים המקוריים לתקן הבינלאומי עד תום השנה הנוכחית.

התאמת התקנים לתקן הבינלאומי?

בדיוק. זה השרה עכשיו התחייבה שהם יסיימו את - - - עד תום השנה הנוכחית, אז אנחנו מבקשים שבאמצע דצמבר אנחנו באמת נשמע איך זה מתקדם.

אתם יכולים לעמוד ביעד הזה?

אנחנו מעדיפים לדווח לקראת תחילתה של הרפורמה, כי עד דצמבר אנחנו אמורים לגמור עם המיפוי ואז להכין את זה.

אני אגיד לך רחל מה החיסרון של ההצעה שלך. יש לכולם אינטרס שבסוף כל התקנים יעברו התאמה, אבל ריצת אמוק לתקנים בלי בדיקה יסודית שאין בהם שום פגיעה בציבור זו גם סכנה. אז אני רואה שיש רצון כזה ולוחות הזמנים ידועים והם יציגו בפנינו.

אני מבינה כבוד היו"ר אבל בואו נזכור שהם מחויבים לעשות את זה כבר ב-2016 אוקיי? זה נושא שמכון התקנים וגם אנחנו ראינו פה - - -

אבל מה שלא השגת ב-2016 אולי תשיגי ב-2021.

אולי, אבל בואו גם נהיה פה עם יד על ההדק.

ומה שלא עבר ב-2016 עובר ב-2021. אז עם האמון הזה שאכן התקדמנו היום אנחנו ניתן אמון שהעבודה נעשית אבל יש תקנות בקרה ואני אדאג לשאול על התאמת התקנים גם מעודי הדיווח הרגילים. לא נכניס את זה לחוק אבל את תהיי פה אתנו ואנחנו נשאל את השאלות על התאמת התקנים.

אין ספק. אנחנו ראינו גם עכשיו ניסיון מחטף נוסף של מכון התקנים. בואו נזכור, חלק מהמטרות של החוק זה באמת לאכוף - - -

לא נכון, אני חולק עלייך. מכון התקנים רצה שתהיה הלימה בשפה אם נצמדים לאירופה ומדינות מוכרות. ועכשיו שם הייתה שפה של מדינות מפותחות או מדינות אחרות, את זה נבדוק.

לא, הוא ניסה לעשות מחטף של הרגע האחרון.

זה לא היה, זה היה רצון להקפיד על אותו עניין אבל לא החלטנו, כן, אנחנו שמרנו את זה לרביזיה ביום שני ונדון בה, ויש מספיק זמן לבחון אם באמת זאת הערה מהותית ונכונה או שנשאיר את החוק כפי שהוא. תודה רבה רחל. אפשר להצביע?

כן, להצביע על סעיף הדיווח, אלא אם כן יש הערות?

מי בעד סעיף הדיווח?

הצבעה

סעיף הדיווח אושר

יש לנו עוד הצבעות?

בבקשה. פרק היבוא כולל גם תיקונים לחוק מקורות אנרגיה ולפקודת הטלגרף האלחוטי. הסעיפים האלה הם סעיפים 110 ו-111 חוק מקורות אנרגיה, ו-116 בפקודת הטלגרף האלחוטי. אני מזכיר שלעניין חוק מקורות אנרגיה הוועדה דנה בכל הסעיפים האלה והובהר באותם דיונים שלעניין ועדת החריגים - - -

רק להגיד תודה רבה, אנחנו יוצאים.

האמת שצריך להגיד גם תודה רבה לכם.

שתי דקות של רעש ואז תצאו, אבל תודה רבה לכם. לא תשמעו את התודות. המשנה של המנכ"ל טוב לראות אותך ותודה רבה.

בואו נמשיך.

הנושא הראשון הוא תיקון חוק מקורות אנרגיה. כפי שאמרתי הוועדה דנה לדעתי בשתי ישיבות בתיקון הזה, נשמעו לא מעט הערות ולכן נעשו איכונים שאתם רואים אותם בעקוב אחר שינויים על גבי הנוסח שפורסם. אני מציע שאנחנו נקרא את התוספות שהיו ושהוספו לעומת הנוסח שהיה מונח בפני הוועדה בדיונים הקודמים. לדעתי ההגדרה הראשונה שעניינה "דרישות חוקיות היבוא" לא הוקראה. אני מציע שנקריא אותה.

(1) ""דרישות חוקיות היבוא האירופיות" - כללי האסדרה כמפורט להלן: ""דרישות חוקיות היבוא האירופיות" - כללי האסדרה כמפורט להלן: הנהוגים באיחוד האירופי לעניין דרישת נצילות אנרגטית;";

(1) תקנה של האיחוד האירופי הקובעת דרישת נצילות אנרגטית של מכשיר חשמלי;

(2) תקנה של האיחוד האירופי הקובעת את תווית הדירוג האנרגטי שיש לצרף לו.


(3) תקן של האיחוד האירופי הקובע את אופן הבדיקה של דרישת הנצילות האנרגטית;"

אוקיי. ולעניין ועדת החריגים, ההגדרה כאן שונתה כי למעשה המשמעות או אופן הפעולה של ועדת החריגים שדנו בה לעניין פקודת היבוא והיצוא, אותה ועדה תפעל גם לעניין החוק הזה. אנחנו תיכף נגיע לסעיף האופרטיבי שמכיל בשינויים את ההוראות מפקודת היבוא והיצוא לעניין חוק מקורות אנרגיה.

פסקה 2 ופסקה 3 גם צריך להקריא.

בבקשה.

(2) בסעיף קטן 3ב –

(1) בסעיף קטן (א) –

(1) אחרי "שיקבע השר" יבוא "בכפוף להוראות סעיף 3ב1";

(2) בפסקה (4), בסופה יבוא:

", אם חלה חובה לצרף תווית דירוג אנרגטית לגבי סוגי מכשירים חשמליים, כפי שייקבע."

(2) בסעיף קטן (ב)(1), אחרי "של מכשירים חשמליים" יבוא "ובפרט שלא תהיה דרישה לקשר ישיר בין היבואן לבין היצרן כתנאי לייבוא מוצר";

(3) אחרי סעיף 3ב יבוא:

"הצהרה לעניין מכשיר חשמלי במסלול האירופי"

3ב1. הוראות פרק זה יחולו על מכשירים חשמליים המפורטים בתוספת השלישית והרביעית שהשר לא קבע לגביהם דרישת נצילות אנרגטית לפי סעיף 3ב, ויחולו לעניין זה הוראות סעיף 3ד1.";

תאמרי רק במשפט במה מדובר. כאן בוועדה, אני אזכיר, עלה עניין התווית, תווית הדירוג האנרגטי שהיום לפי החוק למעשה מחויבים בה כל המכשירים החשמליים שיש לגביהם דרישת נצילות אנרגטית. ככה על פניו לפי הנוסח של החוק היום, ואני מבין שנעשתה חשיבה בעניין ויש מוצרים יהיו חייבים וכאלו שלא.

בדיוק. אז בהתאם לדרישות שחלות באירופה, ככל שהמוצר נדרש בצירוף תווית באירופה הוא יידרש בצירוף תווית גם בישראל, זו בעצם ההוראה.

אוקיי. יש תוספות בסעיף 3ד1 "אישור על פי הצהרה של מכשיר חשמלי במסלול אירופי"?

כן. אנחנו מבקשים למחוק בסעיף קטן (א)(2)(ב), זה נמצא בעמוד 3. למחוק את המשפט שמתחיל: "אם אין בידו מסמכים כמפורט בפסקה (א)."

ואז מה שיישאר בסעיף קטן (ב) זה רק:
"תעודת בדיקה מאת מעבדה מוסמכת שהסמיך גוף החבר בארגון ILAC."

המשמעות של זה בעצם היא שיש שלושה מסמכים שיבואן יוכל לצרף. המסמך הראשון זה Declaration of Conformity. המסמך השני זה ILAC והמסמך השלישי זה מסמך אחר שהשר יוכל לקבוע בתקנות ובעצם לכל אחד מהמסמכים האלה יש מעמד שווה כרגע.

רק בואו נשלים רגע את הסעיף. יש כאן עוד פסקה שלפיה שרת האנרגיה יכולה לקבוע מסמך אחר בתקנות שיש בו כדי להוכיח את התאמת המוצר לכלל דרישות חוקיות היבוא האירופיות החלות על מכשיר בפוך להוראות סעיף 3ד2.

אז כאן מדובר בעצם על מסמך נוסף על אחד משלושת המסמכים שציינת? זו דרישה נוספת? זה נושא גם שעלה בדיונים הקודמים בוועדה.

3 הוא אמור להיות חלופי.

3 זה מסמך חלופי שהשר יכול לקבוע.

לא, אבל זה כבר נמצא במה שעכשיו הקראנו בחלופה ב-(ג).

3 זה אכן מסמך נוסף, סליחה, אבל זה מסמך שהוא נעשה רק אם גם באירופה צריך אותו. דודי אתה רוצה להסביר?

כן, אנחנו מדברים כאן על שיקול דעת של שרת האנרגיה להוסיף מסמך נוסף על המסמכים שמנויים כרגע בחוק. יותר מאוחר אנחנו נגיע לכך שמסמך כזה - - -

ממה נובעת הבקשה הזאת?

הבקשה הזאת נובעת כדי לאשר שיקול דעת אם יתברר שבמקרים מסוימים יש צורך במסמך נוסף.

אבל לא אומרים ביהדות "אם כך – אין לדבר סוף". זה כאילו להסמיך, לא יודעים מהו המסמך הנוסף וכמה קשה להשיג אותו וכמה זה ישפיע על אנשים.

הדבר הזה יצטרך לעבור ואנחנו נגיע לזה יותר מאוחר, את הפרוצדורה של ועדת חריגים. ובמידת הצורך ככל שוועדת החריגים לא תמליץ על כך אז גם אישור הממשלה, מבחינה זו אנחנו - - -

נגיע לוועדת חריגים לממשלה והממשלה אמורה להחזיר אלינו אם היא לא.

לא כרגע.

לא, בחוק - - -

נכון, זה מה שעשינו בפקודת היבוא והיצוא.

ופה?

פה לא ברור. אני שאלתי את השאלה הזאת ואני חושב שבלי קשר להליך בוועדת החריגים, אני חושב שככל שמוסיפים עוד דרישות על מה שעכשיו הוועדה מאשרת בחקיקה ראשית, אז צריך שיהיה פיקוח פרלמנטרי.

אז יהיה באישור ועדה.

זאת ההמלצה שלי.

מה אבל על כל יבואן? או על עצם הסמכות הזאת שלה.

עצם הסמכות לקבוע נורמות נוספות, כלומר דרישות נוספות שיחולו על היבואנים נוסף על מה שכבר - - -

כן, אבל איך זה יתנהל? נניח שבחוק יהיה כתוב שהמסמך הנוסף זה באישור ועדה, אז איך זה יקרה?

הם יצטרכו לעבור למעשה, מבחינת הליך ההתקנה של התקנות האלה את המלצת ועדת החריגים ובמקרים מסוימים את אישור הממשלה ולאחר השלמת ההליך הזה השרה תצטרך לפנות לוועדת הכלכלה ולקבל אישור לאותן תקנות.

רק במקרה שזה מסמך נוסף שלא היה. אז אני שוב שואל, אז על כל מקרה היא תבוא לוועדת הכלכלה?

ככל שמדובר בהסכמה הזאת לקבוע כל מסמך אחר נוסף שהשרה רשאית לקבוע שיש בו כדי להוכיח את התאמת המוצר לכלל דרישות חוקיות היבוא האירופיות. זאת אומרת מדברים על דרישות נוספות מעבר למה שהוועדה מאשרת.

איתי, אבל על כל מוצר?

אני מבקש, אנחנו נגיע לסעיף הרלוונטי של ועדת חריגים ושם יש את כלל התקנות, זה בעצם לא תקנות, חלק מזה זה תקנות וחלק מזה זה צו. אני מציע שנדבר על זה שם, אנחנו סבורים שלא נכון להוסיף את ועדת הכלכלה ואנחנו נסביר. אני חושב שעדיף שנעשה את זה באופן רוחבי.

ואנחנו סבורים שלהגיד מסמך נוסף בלי להגיד מהו ומה ההגדרות שלו ומה תחום הסמכות הזה, אין לדבר סוף, כי אנחנו כל פעם תוכל לשלוף רצון שהחוק לא דיבר עליו.

ולכן אנחנו יוצרים כאן את ההסדר הזה שכולל את ועדת החריגים.

זאת אומרת רק באישור ועדת חריגים היא תוכל לבקש מסמך נוסף?

אני אדייק, עם המלצת ועדת חריגים - - -

אוקיי, אז נעבור לסעיף החריגים ושם נראה אם צריך לתקן אותו. רז.

אני רק רוצה לוודא. כשהילה הקריאה את סעיף (ב) אז היא התייחסה לתעודת בדיקה של ILAC ויש שם באותו הסעיף גם אפשרות של מכון התקנים או מעבדה מאושרת. אז רק לוודא שזה עדיין קיים.

נכון, זה עדיין קיים. הקראתי פשוט רק את ההתחלה.

קיים. ההערות שלך טובות רז. כן ממשיכים.

אוקיי. אז כרגע זה נשאר ללא אישור ועדה? או שאתה רוצה לראות את זה בסעיף חריגים?

כרגע לא, נראה את זה בתמונה הגדולה. אם הם פנו לוועדת חריגים ויש מישהו שמאזן את הסמכות הזאת זה בסדר.

אוקיי. אז אני מציע שתקראו את הנוסח החדש של סעיף 3ד2 שעניינו ועדת החריגים. למעשה תכולת ההוראות לעניין ועדת החריגים לגבי החוק הזה, ואז גם נוכל לבחון את שאלת הפיקוח הפרלמנטרי.

כן.

3ד2. ועדת החריגים לפי הוראות סעיף 2יח לפקודת היבוא והיצוא [נוסח חדש], התשל"ט-1979 תפעל גם לעניין חוק זה, והוראות הסעיף האמור יחולו בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:

(1) בכל מקום, במקום "חוק התקנים" יקראו "חוק מקורות אנרגיה, התש"ן–1989";

(2) בכל מקום, במקום "שר הכלכלה והתעשייה" יקראו "שר האנרגיה";

(3) בכל מקום, במקום "הממונה על התקינה" יקראו "הממונה";


(4) במקום סעיף קטן (א) יקראו: "תוקם ועדת החריגים שתפקידה להמליץ לשר בדבר ביצוע פעולות אלה לפי חוק זה (בסעיף זה – ביצוע הפעולות):

(1) קביעת תנאים נוספים בתקנות לקבלת אישור על פי הצהרה לפי סעיף 3ד1(א)(3), מעבר לתנאים המפורטים בו;
(2) הסרת מכשיר חשמלי מהתוספת השלישית והרביעית כך שדרישת נצילות אנרגטית תהיה מחמירה מדרישות חוקיות היבוא האירופיות."

אם אפשר להסביר רק את סעיף קטן (1). בעצם המסמך שדיברנו עליו קודם נכנס, אפשר לראות בו כקביעת תנאים נוספים לקבל אישור על פי הצהרה מעבר לתנאים המפורטים בו. ולכן דודי הסביר שגם קביעת מסמך כאמור תובא לוועדת החריגים.

(5) בסעיף קטן (ג) -

(1) במקום "ההוספה תיעשה" יבוא "ביצוע הפעולות ייעשה";

(2) במקום פסקה (1) יקראו:

"(1) פרטי התנאים הנוספים לקבלת אישור לפי הצהרה או דרישת הנצילות האנרגטית המחמירה מדרישות חוקיות היבוא האירופיות שהשר מבקש להתקין, לפי העניין;";

(3) במקום פסקה (2) יקראו:

"חוות דעת מאת הממונה בעניין נחציות התנאים הנוספים או דרישות הנצילות האנרגטית המחמירה מדרישות החוקיות האירופיות.

זה תוספת עכשיו שלך לעומת מה שהובא.

נכון. אנחנו מעדכנים בשביל שחוות הדעת בעצם תותאם. קודם זה היה התייחסות להגנת הסביבה, בטיחות הציבור ובהתחשב בתכלית של חוק מקורות אנרגיה זה מדויק יותר שהממונה יצטרך להסביר על התנאים הנוספים או דרישת הנצילות האנרגטית המחמירה מדרישות החוקיות האירופיות. חוות הדעת תכלול גם התייחסות לעניין שיקולי תחרות והפחתת יוקר מחייה וזה כן זהה לכל החוקים שעשינו.

(4) בסעיף קטן (ד) במקום "ההוספה" יבוא "ביצוע הפעולות".

גם זו תוספת שראינו שצריך להוסיף.

(6) בסעיף קטן (ו), במקום "להוסיף את התקן לתוספת השלישית" יבוא "לפעול לביצוע הפעולות";

(7) בסעיף קטן (ז), במקום "להוסיף תקן" יבוא "לפעול לביצוע הפעולות" ובמקום "להוספת תקן" יבוא "לביצוע הפעולות";

(8) בסעיף קטן (ח), במקום "להוספת תקן" יבוא "לביצוע הפעולות" ובמקום פסקה (1) יקראו:

"(1) הפרטים האמורים בסעיף קטן (ג)(1);";

(9) בסעיף קטן (יא), במקום "להוספת תקן לתוספת השלישית לחוק התקנים" יבוא "לביצוע הפעולות";

(10) סעיפים קטנים (ט), (יב) ו-(יג) לא יחולו.

כאן בעניין הזה אני מבקש להסב את תשומת הלב לכך שההוראות מפקודת היבוא והיצוא שתוקנו כאן בהחלטת הוועדה ומחייבות להביא לאישור ועדת הכלכלה במקרים מסוימים חלק מחקיקת המשנה, בעצם לא מוצאו כאן. אני חושב שלוועדה יש שתי ברירות, או להחליט שכל המסמכים הנוספים או דרישות נוספות יהיו באישור ועדת הכלכלה, או לאמץ את אותו מודל שאנחנו אימצנו בפקודת היבוא והיצוא שלפיו אם העניין מגיע להכרעת הממשלה, כלומר השר בעצם לא מקבל את המלצת ועדת החריגים או שוועדת החריגים לא החליטה בתוך התקופה שנקצבה לה והממשלה מאשר את אותו צו או התקנות אז הן יגיעו לאישור ועדת הכלכלה.

מה אתם בוחרים משתי האופציות?

אנחנו היינו רוצים ברשותך יושב הראש להציע אופציה שלישית.

אני מכיר את האופציה השלישית שהוועדה תאשר לנו חוקים ותעזוב אותנו בשקט, מכירים את זה, זה נקרא בשפת הרחוב "זה חקיקה, תעזוב אותי באמא שלך". אנחנו לא רוצים אותה, האופציה הזאת לא קיימת.

ברשותך, אם תוכל לאפשר לי רק להסביר מדוע אנחנו מבקשים את האופציה הזאת.

לא, לא, אז כנראה ניבאתי את דבריך אז אין אופציה כזאת. אז תלך לאופציה אחת או שתיים.

אני ברשותך לא חושב שזה נכון להגיד "תעזוב אותי באמא שלך" כי כיוון שאנחנו עושים פה כן - - -

לא, זה הומור ידידי.

לא, לא, הכל בסדר, אבל אני אומר אנחנו פה - - -

החלק הראשון היה תעשו לנו חוק ואל תדברו איתנו, זו השפה הרשמית.

אני יכול אם תרשה לי שני משפטים.

כן.

אני רוצה להסביר בעצם מה נקודת המוצא שלנו. אנחנו היום במצב שבו העברנו בכנסת הקודמת חוק מקורות אנרגיה כתיקון ואני חושב שהתחלנו לדבר על זה גם בישיבה הראשונה כבר על התיקון הזה ובו בעצם נכנסנו לרפורמה מאוד מקיפה אבל הרפורמה הזאת הייתה אמורה להיכנס לתוקף עם תיקון התקנות שאת חלקן כבר פחות או יותר סיימנו. ובא אלינו משרד האוצר בבקשה לעשות את הרפורמה בצורה יותר רחבה. עכשיו, אנחנו מתייחסים מאוד ברצינות לתפקיד שלנו ולמשק. פה בעצם אנחנו, לבקשת משרד האוצר, פתחנו פה הייבוא לכל מכשירי החשמל, אנחנו מצמידים את עצמנו לאירופה והנימוק של זה הוא כמובן מה שטוב לאירופים טוב גם לנו. עדיין בכל זאת, כיוון שעשינו פה מהלך מאוד מאוד רחב שבעצם לקח מאתנו סמכויות רחבות. אני לא יודע, אדוני בכמה ישיבות היית שבהן בא ממונה על חוק מסוים, מתוקף חוק מסוים, אומר 'אני מוותר על הסמכות שלי ומעביר אותו לגורם חיצוני שאין לי שום שליטה עליו, אני מזכיר. כן? אנחנו ככלל מצמידים את עצמו לאיחוד האירופי. לכן בכל זאת אנחנו היינו כן מבקשים לאפשר לעצמנו כלי מסוים. הכלי הזה הוא יופעל רק במקרים חריגים.

שישמש אתכם לאיזו מטרה?

שישמש אותנו במקרים שבהם אם אנחנו נזהה שבאיחוד האירופי התצבע מהלך שעלול לפגוע במשק האנרגיה שלנו, אמרתי, ככלל אנחנו מצמידים את עצמנו לאיחוד האירופי ואומרים מה שטוב לאירופה טוב גם לנו. יש בזה יתרון כמובן אבל גם חסרונות. אם אנחנו נזהה מצב שבו, ואני מזכיר משק האנרגיה הישראלי שונה ממשק האנרגיה האירופי. אנחנו אי אנרגטי, אנחנו אוכלוסייה שהולכת וגדלה, הצריכה פה הולכת וגדלה ואנחנו גם בצמיחה קבועה ולכן במקרים מסוימים היינו רוצים לאפשר לעצמנו ברשותך את הגמישות הזאת ואת היכולת הזאת.

אני מוכן שיוגדר שזה מצב שלסכנה מיידית או חירום.

אין כאן עניין בריאותי. אבל תראה אדוני, אני אתן לך דוגמה.

לקחו להם סמכות, שמראש הסמכות שהייתה להם הייתה סמכות מיותרת, אז בגלל זה גם לא כל כך התנגדתם. אם זה היה כזה קריטי לא הייתם מתנגדים על זה.

יושב הראש אני יכול לתת לך דוגמה בעבר שריצנו לתקן תקנות פה בוועדת הכלכלה.

אבל מה הבעיה שזה יגיע לפה, עוד לא הבנתי.

בגדול הגמישות של להגיע לוועדת הכלכלה היא לא גמישות, יש קשיים.

למה? איזה קשיים?

אני יכול לתת לך דוגמה. אני אסביר.

תתקשר אלי, אני אדאג שייכנסו לך את הוועדה.

אני אסביר.

אל תתקשר אליו, דבר איתי ישירות. אדוני, חבל, אתה מאריך במקום שאין טעם. הוועדה הזאת עומדת על חובתה הציבורית לפקח על עבודת הממשלה והיא מסמיכה את הממשלה באין סוף סמכויות.

וגם היו"ר עושה עבודה מצוינת.

ויש תחנות שבהן נבדוק אתכם וזאת אחת מהן ואם תשכנעו אותנו שיש סיבה טובה מתוך חודש תקבל כל מה שאתה רוצה. מיום שפנית אלי תקבל דיון תוך חודש. ואם הסיבה טובה זה יאושר תוך חודש. קיבלת לוחות זמנים שאני לא מכיר.

התחנות הן כרגע להבנתי, התחנות של פיקוח של הוועדה על יישום הרפורמה כמו שדובר לפני כן. אני אומר שוב, הפרוצדורה אם נרצה במקרים מסוימים וחריגים לשנות משהו.

אני אדאיג אותך מה מדאיג אותי, כי אתם הלכתם רחב מדי. כשאומרים אנחנו פתאום נרצה מסמך נוסף ולא יודעים מהו וזה מגודר, ולא יודעים מאיזה תחום, ולא יודעים באיזה היקף, ולא יודעים כמה הוא נדיר המסמך הזה ולמי יש אותו אז זה מדאיג אותי כי היא לא מוגבלת, הסמכות. אנחנו רוצים, בצד הקודם ראית שאני אומר לא לרוץ עם סוסים דוהרים ולהיכנס בקיר, אבל אם מישהו רוצה לעצור את הרפורמה או לבלום ויש היגיון אנחנו נשמע אותו.

יושב הראש, עצם העובדה שאנחנו כאן ונרתמנו לרפורמה הזאת למרות שעשינו רפורמה מקיפה בכנסת האחרונה, מעידה כאלף עדים, אז זה שאנחנו כן הולכים על הרפורמה וכן רוצים להקל על הייבוא כי אנחנו את המחירים בארץ ורואים שלעיתים המחירים בחול יותר זולים ולשם אנחנו מכוונים. עם זאת, אנחנו צריכים עדיין לשמור על משק האנרגיה הישראלי ולשמור לעצמנו את האופציה.

אבל אין בעיה, אם זה לא חירום, תבוא לוועדה. אם אתה רוצה לכתוב שיש פגיעה מיידית וסכנה מיידית בסמכות השרה, אבל בכל סעיף אחר של מדיניות או ארוך טווח לוועדה אני גם מוכן.

אין פה עניין של סמכות מיידית או פגיעה מיידית, זה לא מוצר בריאותי, זה מוצר שיש לו השפעה ארוכת טווח על משק האנרגיה. אני מזכיר את הפרוצדורה, הפרוצדורה היא פנייה לוועדת חריגים, לאחר מכן לממשלה ועכשיו מבקשים להוסיף נדבך נוסף.

אבל עשינו את זה בכל החוקים, אתם לא מיוחדים. זה לא מפלה אתכם, זה מחיל עליכם עקרון שהחלנו על כולם. אגב לא רצינו את זה, אנחנו אמרנו תביאו את הכל לוועדה. הם אמרו נלך לחריגים, אז אמרנו אם חריג והשר מסתדרים לא צריך אותנו. כשהם לא מסתדרים ופתאום צריך הכרעה אז אמרו שרק הממשלה תחליט, אמרנו לא, אם אתם לא מסתדרים זה עניין לכנסת לראות מה קורה שם. אם ועדת חריגים והשר מסכים, נגמרה העבודה. אם הם לא מסכימים מתחילה בעיה, אמרנו תביאו את הבעיה אלינו לוועדה ונחליט. אמרו לא, נלך לממשלה. אז אמרנו אין בעיה תלכו לממשלה אבל תחזרו אלינו כי אם העסק פה חצוי אנחנו רוצים לדעת במה מדובר. זה היה הרציונל. הפוך, לא רצינו בכלל את השלביות הזאת ללכת לממשלה ולחזור. אמרנו תבואו אלינו ישירות, הם רצו את הממשלה אז הוסיפו שלב.

אני יכול לתת לך דוגמה יושב הראש מתקנות שרצינו לקדם בענייני דיווחי צריכה בסקרים שבהם מספר שנים, לא קטן, ניסינו להגיע לוועדה ויושב הראש אני מאחל לך אריכות כהונה בכנסת וגם בתפקידך, או שדרוג, אבל בגדול כמו שאתה יודע ומכיר לא פחות טוב ממני, הנושא של כינוס הכנסת לעיתים הוא לא טריוויאלי וכמובן להעלות את הנושא על סדר היום של הוועדה - - -

כן, אבל תשמע אדוני, אנחנו מדברים על חוק מסוים ואתה מדבר על בעיית המשילות של מדינת ישראל. עכשיו אתה רוצה לדבר איתי על ממשלה שרצה קדימה? החוקים האלה תקועים בממשלה חמש שנים ועשר שנים. הרפורמות האלה, 20 שנה מדברים על רפורמה ביבוא והוועדה הזאת תקתקה את זה תוך שבוע. אז יעילות היא גם הפוכה, אבל אנחנו לא נפתור פה את בעיית הקצב של כנסות ישראל והבחירות שיש. אבל אנחנו לא נשאיר לשרים סמכות בלתי מוגבלת. זה תפקידנו, לפקח על עבודת הממשלה. מה אנחנו טובים לעשות חוקים של 80 עמודים ולא טובים עם בעיה ספציפית שתבוא ונאשר לכם? וכל שכן, אם אתה חלק מחוק רחב שהוא רוחבי ולא החלנו עליך כלל מיוחד. כל הפרקים בחוק היבוא חל עליהם הכלל הזה ואין סיבה שלא יחול גם עליכם.

אני רוצה להגיד עוד משפט לעניין הטיעונים שנשמעו כאן. התסבוכות הפוליטיות שהיו בשלוש השנים האחרונות הן לא סיבה לוותר על פיקוח פרלמנטרי ולהעלות בכל פעם את הטיעון הזה, ואני שומע אותו לצערי מכמה וכמה נציגי ממשלה, אני חושב שהוא בכל הכבוד, לא ראוי. אני מזכיר לכם, נציגי משרד האנרגיה, שהרפורמה בחוק מקורות אנרגיה שאתם עבדתם עליה שנים, כמה שנים, אושרה לפני שנה בשני דיוני ועדה. הוועדה התגייסה לאשר את הרפורמה הזאת בהליך מאוד מאוד מהיר. וגם את התקנות שהבאתם לפני כן, הם אושרו מיד איך שהכנסת התכנסה, הכנסת העשרים ושלוש. אז אני מציע לוותר על הטיעונים האלה שאי אפשר לכנס את הוועדה כאיזה מין פתח כזה להימלט מפיקוח פרלמנטרי. אני חושב שזה לא ראוי.

טוב, אני חושב שהדיון הזה מוצא.

אני מציע שאת אותו מנגנון שהוחל בפקודת היבוא והיצוא, יחול גם כאן.

תודה.

רגע, בואו נראה שלא צריך להקריא עוד משהו. תיקון לתוספת הרביעית לדעתי לא הוקרא.

איתי, אם אפשר עוד הערה אחת. בהמשך לדיון הקודם להבהיר דברים שנאמרו בדיון הקודם בהתייחס לתיקון בסעיף 3(ה) דווקא, שהאפשרות של אישור הממונה גם ביחס למסלול של חוקיות היבוא האירופי לפי סעיף 3(ה) נותרה בעינה. כלומר יש גם את מסלול ההצהרה וגם את מסלול אישור הממונה.

כן, כן, זה גם עולה בקנה אחד עם כל התיקונים שכבר נדונו בוועדה בדיונים הקודמים.

3ד3, תיקון התוספת השלישית והתוספת הרביעית.

תיקון התוספת השלישית והרביעית 3ד3. השר רשאי בצו –

(1) להוסיף מכשיר חשמלי לתוספת השלישית או הרביעית, ככל שקיימת דרישת נצילות אנרגטית או דרישת צירוף תווית בדרישות חוקיות הייבוא האירופיות;

(2) להסיר מכשיר חשמלי מהתוספת השלישית או הרביעית;

(3) להסיר מכשיר חשמלי מהתוספת השלישית או הרביעית בהתאם להוראות סעיף 3ד2, ובכפוף להוראות הסעיף האמור.".

בעצם הסעיף הזה זה סעיף שהוא סעיף מראה לסעיף של ועדת החריגים והוא נותן לשר את הסמכות לקבוע צו בנושאים שפרטנו כאן, שזה במקרים שבהם הוא לא מחמיר עם דרישות חוקיות היבוא.

תוכלי בבקשה להקריא גם את השינויים שעשיתם בתוספת השלישית לעומת הנוסחים שהיו בדיונים קודמים ואת התוספת הרביעית שהיא למעשה חדשה מכיוון שנכללים בה מכשירים חשמליים שיש לצרף אליהם תווית דירוג אנרגטי, זה בהתייחס למה שאמרנו בתחילת הדיון.

אז בתוספת השלישית בסעיף קטן (1) הוחלפה המילה "צ'ילרים" ב-"יחידת קירור מים הפועלת במחזור דחיסת אדים".

בסעיף (2) לתוספת השלישית "מכשירים הנדרשים לעמוד בדרישות נצילות אנרגטית ביחס להספק במצב המתנה". ואז "מכשירים הנדרשים לעמוד בדרישות נצילות אנרגטית ביחס להספק במצב המתנה" התווספו הפריטים הבאים:

(1) מזגנים

(2) מקררים

(3) מכונות כביסה

(4) מייבשי כביסה

(5) מדיחי כלים

(6) תנורי אפייה

(7) תנורי מיקרוגל

ובסעיף (12) "צגים, יחד עם רכיביהם האלקטרוניים, ששימושם העיקרי הוא הצגת מידע חזותי ממקור חוטי או אלחוטי."

למשל?

למשל מקרן.

תוספת רביעית

(סעיף 3י)
מכשיר חשמלי שיש לצרף לו תווית דירוג אנרגטי

1. מזגנים

2. מקררים

3. מכונות כביסה

4. מייבשי כביסה

5. מדיחי כלים

6. תנורי אפייה

7. נורות

8. טלוויזיות

9. מסכי מחשב

10. צגים, יחד עם רכיביהם האלקטרוניים, ששימושם העיקרי הוא הצגת מידע חזותי ממקור חוטי או אלחוטי.

זה למעשה אותם צגים שהקראת קודם לכן ששימושם העיקרי הוא הצגת מידע חזותי ממקור חוטי או אלחוטי.

נכון.

את הנושא של העיצומים הקריאו? אני לא זוכר.

אני חושב שלא, אם אינני טועה לא היו שינויים.

רק בסכום.

אז תגידו.

(12א) בטבלה בתוספת הראשונה, אחרי פרט (8) יבוא:
טור א' טור ב'

סכום העיצום הכספי
(בשקלים חדשים)

ההוראה יחיד תאגיד

"(9) יבואן או יצרן שלא מסר
למפקח מסמכים המעידים על
עמידת מכשיר חשמלי בדרישת
נצילות אנרגטית, שמפקח
דרש ממנו למוסרו לפי הוראות
סעיף 4ב(2); 25,000 50,000;

(10) אדם שלא קיים את הוראת
הממונה שניתנה לו לפי
סעיף 3יב1 30,000 60,000";

אוקיי. אם כך, השלמנו את הקראת השינויים בסעיף 110 שעניינו "תיקון חוק מקורות אנרגיה" עם כל השינויים שהוקראו.

אפשר להתייחס?

רז.

תודה רבה. שתי הערות.

אחת, נוסף לתוספות המוצר צגים, המשפט הארוך הזה שהוקרא עכשיו, רק רציתי לוודא עם משרד האנרגיה שזה מוצר שגם כיום נדרש באישור שלהם או שזה משהו חדש שעכשיו מחילים על מוצרים חדשים דרישות, זה דבר אחד.

דבר שני, כל נושא תקופת המעבר, בפגישות מחוץ לוועדה הבנתי ממשרד האנרגיה שהכוונה שלו זה לתקופת מעבר שהם עוד לא סגורים כמה היא תהיה, להשאיר גם את התקנות הישנות שיחולו במקביל למסלול האירופי החדש. רציתי לוודא גם כאן לפרוטוקול שזה באמת מה שהולך לקרות ושהנושא הזה בטיפול שלכם.

אני אתייחס לגבי הראשון. כמובן הנושא של צריכה במצב המתנה קיים היום.

לא, לא צריכה במצב המתנה. צגים יחד עם רכיביהם האלקטרוניים, מידע חזותי, פשוט לא הכרתי לפני זה את המינוח.

זה מסכים בעיקרון, כן, זה קיים היום.

יש טלוויזיות, יש מסכי מחשב, אני לא יודע מה זה המונח החדש הזה.

הכוונה באמת למסכים, אולי ניתן לחברים אצלנו מאגף הנדסה להתייחס רגע.

ההערה שלך היא מעוגנת בחוק רז? או שאתה רוצה לוודא בפרוטוקול שהם משאירים לך איזה תקנות בינתיים בתקופת הביניים?

לא, לא, ההערה הראשונה לגמרי, זה על סעיף 10 בתוספת. ההערה השנייה זו הערה מאוד חשובה, אחרת צריך סעיף של תקופת מעבר בחוק.

כן.

אנחנו עוד רגע נבדוק את זה.

אבל צריכים להצביע, אין לנו הרבה זמן לבדוק.

אם אפשר ברשותך להעלות מישהו מיחידת ההנדסה אצלנו שנמצא פה בזום, את יניב גיאת.

יניב גיאת בזום, בבקשה. עוד מאמץ קטן אביר קארה.

אני רציתי שכבר תצביע, באתי לברך אותך.

הינה עוד קצת, עוד טיפה. כן.

שלום. אהלן מה נשמע? יניב גיאת, הנדסה, ממשרד האנרגיה.

שמעת את השאלה של רז?

שמעתי את השאלה של רז לגבי צגים מה שנקרא, זה בעצם תרגום ההגדרה שקיימת היום ברגולציה האירופית שזה בין השאר גם למסכי מחשב וטלוויזיות שיש להן חובת תווית החל ממרץ 2021. לגבי דרישות לסטנד ביי, זה משהו שכבר קיים.

יש בתוספת גם מסכי מחשב וגם טלוויזיות פשוט.

כמו שרז מציע אפשר בעצם לאחד את 8 ו-9 יחד עם 10. זה משהו שבאמת רשום, דיוק שנתנו אותו עכשיו, זה באמת רשום ברגולציה האירופית בצורה כזאת. צגים לרבות טלוויזיות ומסכי מחשב. אז אם אתם רוצים לעדכן, מה שאתם תחליטו, אז אפשר לוותר על 8 ו-9 ולהכניס את זה בתוך 10.

זה הכל בעצם סוגים שונים של מסכים.

אבל לא כדאי יהיה ברור בכל זאת הפירוט הזה? כי המונח הזה "צגים עם רכיביהם האלקטרוניים" זה משהו מאוד כללי. אני גם שאלתי לגבי המונח הזה.

המונח הזה לקוח מההגדרות של האיחוד האירופי. כך זה מוגדר שם, לא שינינו בהקשר הזה.

בדירקטיבה או בתקנות אירופיות?

ברגולציה האירופית.

יש לכם נוסח מתוקן שאתם יכולים להציג עכשיו?

אני מציע, עוד פעם, תחליטו. סעיף 10 לרבות טלוויזיות ומסכי מחשב.

יניב, יכול להיות שיש צגים עד גודל מסוים שמעבר אליהם - - -

מעל 100 סמ"ר, מה שמופיע ברגולציה האירופית.

אז זהו, זה לא מופיע פה עד 100 סמ"ר.

לא מצליח להבין מה הסיבה אבל, מאיזו סיבה צריך לפתוח את זה?

אולי "כהגדרתם ברגולציה האירופית" או משהו.

למה צריך להוסיף את זה? זה סתם להוסיף לעצמם עוד סמכות. שוב פעם אנחנו חוזרים לנושא הזה, זאת הייתה סמכות מיותרת שהם קיבלו.

חברים אנחנו מורידים את הצגים מהמושג שם כי גם ככה זה בכפילות ובתקנות תוסיפו מה שאתם רוצים. תוסיפו פירוט.

ההגדרה האירופית זה צגים.

אנחנו מוחקים את זה ואם יידרש אנחנו נבחן שוב.

אני מציע גם כן שאנחנו נסיר מהתוספות את הצגים האלה וככל שתגבשו משהו מקצועי שאנחנו גם נבין אותו ונבין מה היחס בינו לבין שאר המרכיבים בתוספת, אפשר יהיה לתקן. אבל כרגע זה באמת לא ברור.

בסדר גמור, מה עוד?

אם אפשר רק הבהרה בהמשך למה שרז אמר, הכוונה היא באופן ברור. כיום האסדרה היא מכוח תקנות על פי סעיף 3.

לא, אל תסביר לנו. תביא לנו נוסח, תקרא את הנוסח.

זו לא שאלה של נוסח.

סליחה אדוני, לא. יש בעיה פה, הנושא פתור. אדוני איך קוראים לך?

שמי דודי קופל.

תענה לי לשאלות, אל תסביר לי הסברים שאני לא רוצה לשמוע. הנושא הזה מוסכם עליכם?

איזה נושא? סליחה.

שעולה פה לדיון, הצגים והטלוויזיות, סעיפים 8-10.

אני מתייחס למשהו אחר כעת, בהמשך לשאלה - - -

לא, אני לא רוצה משהו אחר, אני רוצה את זה קודם כי לא פתרנו את זה.

זה מוסכם שנסיר כרגע את מה שהוחלט, פסקה 10.

וגם 12, לא רק 10. זה בשתי התוספות, צריך להסיר את זה משתי התוספת.

לאיזה נושא אתה מתייחס?

הייתה כאן שאלה לגבי התפוגה של התקנות הקיימות שמכוח סעיף 3 לחוק מקורות אנרגיה. ואנחנו אומרים בצורה ברורה כפי שאמרנו לאורך כל הדרך, אנחנו מתכוונים טרם כניסת הרפורמה הזאת לתוקף לבטל את התקנות הקיימות ולא לייצר אסדרה מקבילה.

זו ההערה לפרוטוקול שהייתה חשובה לו. הדבר הזה מעוגן בנוסח של החוק או שזה מספיק?

זה לא מעוגן בנוסח, זה עניין טכני משפטי. כלומר, מאחר שזה מעוגן כיום בתקנות - - -

המשרד מתחייב לא להסיר את התקנות הקיימות בטרם יהיו חדשות ולא תהיה כפילות בתקנות.

לא, הבקשה הייתה שכן תהיה כפילות ביחס למקררים ובעיקר מזגנים שהסבירו לכם על הבעייתיות.

רגע, אבל אנחנו עוסקים בהסרת חסמים ביבוא, מה זה קשור עכשיו?

רגע, אתה לא נותן לי לעזור לך.

אבל איפה החסם? מה הבעיה? אנחנו לא רוצים שיהיו חסמים? רוצים להסיר את כל החסמים ביבוא, מה אתה צריך לחקות עם זה עוד שנתיים? מה יש פה להסביר?

לא, אם אני יכול להסביר רגע. ביחס למזגנים, הסברנו בדיונים קודמים - - -

אבל אתה הסברת להם את זה.

לא, אבל הם אמרו עכשיו משהו אחר. מה שאמרו לנו בדיונים זה שתינתן אפשרות למשך עוד תקופה של אני לא יודע, שנה, שנתיים, צריכים לדבר על זה, שבמהלכה אפשר לייבא גם לפי השיטה הקיימת וגם לפי השיטה החדשה.

על נושא מסוים, על מוצר מסוים.

ככל שיהיה צורך באסדרה ספציפית שנוגעת אלינו, כי יכול להיות שזה בכלל לא - - -, ככל שיהיה צורך אנחנו תמיד נוכל לפי הרפורמה הזאת שכרגע הוועדה מאשרת, אנחנו תמיד נוכל להתקין תקנות שיהיו שונות מהמצב הנוכחי.

ובמה לא לפגוע?

בעצם ביבוא של שורה ארוכה של מזגנים, יש בעיה בעצם היום עם מזגנים במיוחד בגלל זה שיש גם מגבלות על הגז שמותר לייבא, זה מקצוע של מתקין מזגנים מוסמך, יש הרבה מאוד בעיות.

נכון, אבל זה דיאלוג שוטף מול המשרד על מוצר אחד והוא יוכל לתקן את התקנות במועד ובזמן ובנוסח שינסה להתגבר על הבעיה הספציפית שאתה מציג. אנחנו לא נבנה סעיף למזגנים בחוק.

אני רק רוצה משפר הבהרה. המודל של התיקון הוא כן יגבר על סעיף 3(ב) שמסמיך את שר האנרגיה להתקין תקנות כפי שנחקק ברפורמה האחרונה. מעוגן כאן הסדר אחר בחקיקה ראשית ולכן גם המכשירים החשמליים מנויים בתוספות, כדי שיהיה ברור מה חל ומה לא חל. וכפי שנציגי הממשלה גם הסבירו, ככל שיהיה צורך בהסדרים מיוחדים אז הולכים למסלול של תקנות לפי סעיף 3(ב). אבל לגבי המכשירים החשמליים האלה שמנויים כאן יש הסדר בחקיקה ראשית שהוא אחר. אז שוב אני אומר, מאוד מאוד חשוב, אני פונה פה לאנשים של משרד האנרגיה, מאוד חשוב שתבינו את המשמעות. אם אתם לא תתקינו תקנות לפני שהרגולציות - - -

אתם דיברתם ביניכם לפני?

בוודאי.

אז יש ביניכם ערוץ ויש רצון טוב לפתור את הבעיות שרז מעלה? אז זה מספק אותי. בואו נמשיך.

אז אם ככה הוועדה יכולה להצביע על סעיף 110.

מי בעד סעיף 110?

הצבעה

סעיף 110 אושר

הסעיף הבא סעיף 111 שזה סעיף התחילה לתיקון לחוק מקורות אנרגיה, צריך להקריא אותו.

" תחילתו של סעיף 110 ביום ה' באלול התשפ"ב (1 בספטמבר 2022); שר האנרגיה, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לדחות בצו את המועד האמור לתקופה אחת של עד 9 חודשים, אם שוכנע כי לא הושלמה ההיערכות הנדרשת לצורך הפעלת סמכויות הנדרשות ליישום הוראות חוק מקורות אנרגיה כנוסחו בסעיף 110 לחוק זה."

כמה סעיפים יש לנו להצביע?

יש לנו עוד שניים, את זה ועוד אחד.

עם הרבה הבהרות?

לא, לא.

קדימה.

הוועדה יכולה להצביע על סעיף 111 כפי שהוקרא.

מי בעד סעיף 111?

הצבעה

סעיף 111 אושר

הסעיף הבא סעיף 116 להצעת חוק התוכנית הכלכלית "תיקון פקודת הטלגרף האלחוטי". התיקון הזה נדון, אני מציע שנציגי הממשלה יקראו רק את התיקונים שנוספו לעומת הנוסח האחרון שהוקרא.

שלום, רועי ברית מהמחלקה המשפטית במשרד התקשורת. אנחנו בעקבות ההערות שהיו פה גם מצד הייעוץ המשפטי בדיון האחרון הוספנו שני תיקונים קטנים לנוסח.

סעיף 5טו1 המוצע זה הסעיף שמוצע להוסיף אותו לפקודה.

בסעיף קטן (ב) בסיפא יבוא - "המנהל יפרסם הודעה לעניין זה באתר האינטרנט של המשרד או בדרך אחרת כפי שימצא לנכון."

במקרה של שימוש בסמכויות לפי הסעיף הזה משרד התקשורת יפרסם הודעה בעניין וזאת לא תהיה סמכות רשות כפי שנכתב שם קודם לכן.

אוקיי. והתיקון הבא נוגע ליחס בין הסעיף החדש הזה לבין הסעיף הקיים בפקודת הטלגרף 5טו וביקשנו מכם להבהיר אותו.

כן. מוצע להוסיף לפני סעיף קטן (ד) – "בלי לגרוע מסמכותו של המנהל לפי סעיף 5טו לעניין מכשירים מסוכנים". הסעיף הקיים מתייחס למכשירים אלחוטיים שהם יובאו בין אם כדין ובין אם שלא כדין, והם גורמים לסכנה לציבור, והסעיף שעכשיו נכנס הוא בעניין מכשירים שיובאו שלא כדין. אז שני הסעיפים יחולו זה לצד זה.

וניתן למעשה ליישם אותם אחד לצד השני, כלומר לא יכולות להיות סתירות.

אפשר להצביע?

כן, 116 תיקון פקודת הטלגרף האלחוטי.

מי בעד סעיף 116?

הצבעה

סעיף 116 אושר
יש עוד הצבעות? סיימנו. אז תם ונשלם.

רגע, אבל בואו נעשה כבר היום רביזיה - - -

רגע, אביר, אביר, תגיד את מה שיש לך ואני אסיים.

קודם כל, בגלל שהיו פה הרבה מאוד דיונים וקצת האשימו אותי בזה עם משרד הבריאות, אז קודם כל אני רוצה להגיד תודה.

עכשיו כשהם הלכו אתה מדבר?

לא, אני רוצה להגיד תודה, אז מה? גם אם הם הלכו והם יראו בפרוטוקול. קודם כל אני רוצה להגיד תודה גם לך, אני אספר לך קצת ככה בקצרה שבלילה של ההסדרים, קודם כל לך, קודם כל יושב הראש. חשוב מאוד לדעת שאנחנו עושים היסטוריה ויש פה בשורה ענקית לציבור, לבעלי עסקים, ליבואנים, ליצרנים. כל פעם כשפותחים משק ליבוא גם היצור עולה, זה דברים שעובדים בהתאמה ולכן זו בשורה אדירה גם ליצרים המקומיים, לתעשייה המקומית וגם שמחתי שכחלק מההסכמות ברפורמה בתמרוקים, גם הורדנו אגרות ליצרנים המקומיים. התעסקנו פה גם בהפחתת בירוקרטיה ורגולציה ליצרנים המקומיים.

שיוכלו לייצר גם בתקן אירופי שחל גם עליהם.

לא רק זה, לא רק שהם יוכלו להתחרות שם בקלות יתרה, הם גם אני משוכנע יהיו הרבה יותר טובים מאחרים, כי ישראלים כמעט בכל דבר שאנחנו עושים ואנחנו ממש רוצים, אנחנו הרבה יותר טובים, ובתמרוקים אתם יודעים, חווה זינגבויים ומותגים ישראלים מאוד מאוד מובילים. תראה, יש פה איזושהי מלחמה כזאת של יותר משנתיים שאתה מנסה ואתה רץ ואתה חושב איך לפרק כל מיני גופים סובייטים ישנים, דברים כאלה שהיו פה במשך שנים והם שולטים על חלקים מאוד גדולים מהשווקים בישראל. אז גם בימים שאנחנו עמדנו פה בחוץ וצעקנו את זה, ולפני שנתיים כמעט הייתה הפעם הראשונה שהיו לנו מפגשים ראשונים גם באוצר וזה היה נראה לך מאוד מאוד רחוק, חסר סיכוי, שאי אפשר פשוט לעשות את זה. והיום אני נמצא פה ואני רואה שזאת פשוט היסטוריה, עבודה שבמשך שנתיים מנסחים ומורידים, ומעלים. אני יכול לספר פה גם שבממשלה הקודמת הרפורמה, בטח לא במכון התקנים, התמרוקים בטוח, ובטח לא הרפורמה ביבוא, בחקלאות, לא הייתה מגיעה בשום צורה שהיא. לא היו נותנים לה להגיע לכדי חקיקה ופה בלילות של ההסדרים היה באמת הרבה מאוד לחץ ובלילה של ההסדרים הייתה את החשיבה הזאת, לאן הרפורמה הזאת תלך. באמת שכולם פחדו ממיכאל ביטון.

זה טוב, זה מצב כללי טוב. אל תשנה לי את התדמית.

עכשיו קודם כל, אני מאוד מאוד מאוכזב שלא הצלחנו להביא את כל הרפורמות למיכאל ביטון. גם תקתקתם את העבודה, גם בצורה עניינית וגם בחשיבה, וגם צחקנו פה לא מעט עם מיכאל. אבל צריך גם להגיד פה תודה לאנשים שלקחו אמיצים ועשו עבודה, זאת שרה הכלכלה והצוות של משרד הכלכלה, גם לאנואר וגם לאיגור והחבר'ה שדחפו מאחורה. לראש הממשלה שרואה בזה, בתוך הראיה שלו הוא אימץ את כל הדברים שאנחנו שנה שעברה חלמנו עליהם וזאת הייתה המחאה שלנו, אז הם הופכים למדיניות הכלכלית של הממשלה. כמובן לשר האוצר, לקחת פה ולעשות באומץ גדול. אני אגיד לחברים גם ממשרד האוצר, חברים במשרד הבריאות, משרד החקלאות, נעשתה פה עבודה מצוינת לטובת הציבור הישראלי ואני מקווה שאנחנו נגיע לפה עוד הרבה מאוד פעמים וזה מה שאנחנו נראה, שבאמת עובדים לטובת הציבור. אני אגיד תודה, ובעזרת השם נמשיך לעשות ולהצליח להביא את ישראל למקומות הראשונים בעולם, בקלות בעשיית עסקים, להעלות את הרווחיות של בעלי העסקים אבל על הדרך כמובן לרסק את יוקר המחייה, זאת אחת המשימות שלנו ואני מקווה שאנחנו נעמוד בהן במהרה. תודה.

דברים כדורבנות אמיר, ואני רוצה להגיד לך שאתה סגן שר אבל אתה לא מתהלך בממשלה כסגן שר, אתה חרוץ כמו אחרון חברי הכנסת באינטנסיביות של קידום הדברים שחשובים לך ובנפשך, ואפילו שאתה קצת עם מבנה גוף של מתאגרף אתה יודע גם להתפשר ולהבין שהדרך היא דרך ויש לכבד את האינטרסים המגוונים. ובאמת הגענו לדעתי לתוצאה אפילו יותר טובה ממה שהונחה בממשלה והגמשנו חלק מהדברים ופתחנו פתרונות במהלך הוועדה, ובסוף המבחן זה היישום ואתה כמו גשר לממשלה. אז זו אותה אינטנסיביות של ההסדרים, היא צריכה להיות אינטנסיביות של הבקרה שלך כאיש ממשלה על היישום של החוקים הטובים שהבאנו. תודה לך.

אסף וסרצוג, כן.

תודה אני אהיה קצר, אני אשתדל לא להיות פומפוזי מדי אבל זה באמת יום מרגש. קשה לי להסביר לכם גם ברמה האישית, תיכף אני אגיד פה קצת על האנשים שעבדו על זה, של לראות משהו שנרקם באיזה נייר קטן, באיזה רעיון שעלה ומתחילים לייצר אותו למשהו שבסוף עובר לאירוע כזה, וקשה לי גם באמת להפריז בהיקף של הרפורמה הזאת. אני לא חושב שהרבה אנשים מבינים מה ההיקף של הרפורמה הזאת. תמיד באים עם נקודה פה ונקודה שם ואף פעם לא משנים את המהות, לא הופכים את הקערה על פיה ומשנים את כל הרציונל. והרפורמה הזאת עשתה את שניהם, היא גם מטפלת, לא אגיד שבכל המוצרים במקש, אבל בחלק ענק מהמוצרים בנשק, תמרוקים, מזון רגיש, תקינה, מוצרי חשמל. זה דברים שכל אחד מהם היה יכול להספיק לחוק הסדרים בפני עצמו. וכל הרציונל של להפוך את הקערה הזאת על פיה, שהכול עובר על בסיס מה שאירופי ומה שמוחרג זה באמת החריג ולא הפוך, וכל הרציונליים שנעבור לבסיס הצהרה והשוואה לתקינות אירופית, ועוד המון דברים שנעשו פה לאורך הדרך, הם חסרי תקדים בכל מובן. אז אני חושב שחשוב שיבינו את זה ובאמת קשה לי להפריד, זה באמת אירוע מרגש.

אני רוצה להגיד קודם כל תודה כמובן ליו"ר הוועדה על תמיכה מלאה והתגייסות. זאת רפורמה שרבים לא נתנו לה סיכוי ולו בגלל ההיקף שלה, ולו בגלל המורכבות שלה. אני חושב שפירקת את זה ודחפת את זה. היה איזה שלב שכעסת עלי שאנחנו לא מתקדמים בקצב שלך.

עד היום אנחנו מחכים לתוספת השלישית.

אבל זה בסוף מה שגורם, רפורמות בטח כאלה צריכות הרבה שותפים והרבה אנשים שרוצים שזה יצליח אז המון תודה. המון תודה לחברי הוועדה, כל מי שיושב פה וגם כל מי שלא פה. באמת המון המון תודה על הייעוץ, והעזרה, והתמיכה, והשעות הרבות, לאיתי ולצוות הנהדר. אני שמח שהוא עכשיו בתור היועץ המשפטי, אבל פעם קודמת שהעברתי חוק הסדרים איתו אז - - -

מה הוא היה?

הוא היה העוזר של היועצת המשפטית והיום הוא יושב בתור היועץ המשפטי של הוועדה והמון תודה. וכמובן לכל צוות הוועדה כולו, עידית וכולם, והצוות של מיכאל, שלי וכולם פשוט זמינים מדהימים ודוחפים. תודה לכל משרדי הממשלה שעבדו איתנו על הדבר הזה.

אני חייב להגיד עוד שני דברים. אחד, לשרת הכלכלה שלא פה, כמובן גם לצוות המשרד שנרתם איתה. בחלומות הכי ורודים שלנו לא יכלנו לקוות לכזאת תמיכה. היא לקחה אותנו יותר לקצה ממה שאנחנו אפילו חשבנו שאפשר לעשות בהתחלה ואני חושב שראיתם את הסוף, גם עכשיו, את זה שהיא מתעצבנת שהדברים לא מוחרגים, זה פשוט לא מובן מאליו. ואיתה כמובן כל צוות המשרד, מהמנכ"ל ודרך איגור, גלית וכל מי שיושב פה, שכמובן נתנו לזה גיבוי מלא. והחלק שלה הוא גם יותר גדול רק מהתקינה, לא הרבה יודעים אבל אפילו בתמרוקים יש לה חלק גדול בזה שזה התקדם והגיע לאן שהגיע. אז גם המון תודה כמובן לכל משרדי הממשלה שעבדו, אנרגיה, תקשורת וכמובן בריאות שלא נמצאים פה. היה מאתגר אבל הם בסוף נרתמו ועשו המון.

ואני חייב לסיים רגע בלהגיד תודה לארבעה האנשים שאני חושב שלא יבינו כמה המחויבת שלהם והעבודה שהם השקיעו היא אדירה וזה הראל וטלי, ובעיקר גם אלה ונעם, אל תכעסו עלי הראל וטלי. הן עבדו 24/7 כבר משהו כמו 3-4 חודשים, עובדות פשוט 24/7. קשה לי רגע להסביר לכם, אני יכול להראות לכם את קבוצת הוואטסאפ , הן כותבות בשעות לא שעות.

הייתם כבר מכניסים אותנו לקבוצה, יותר קל.

אתם לא רוצים, הטעות הכי גדולה שאני עשיתי זה שאמרתי להם באיזשהו שלב תכניסו אותי לקבוצת הוואטסאפ. אתה כאילו דקה נרדם, זה 112 הודעות שאתה גם לא מבין מה קורה שם. אני מוכן להדליף את זה ליו"ר הוועדה והוא יעשה עם זה מה שהוא רוצה. אבל רק מלראות את הדינמיקה שם, את התסכולים, את ההצלחות, את איך שזה עובד והשעות שעובדים. כל מוצאי שבת אני הייתי חרד מהרגע שתצא שבת, כי אז הן היו מתחילות להפגיז וזה הלחיץ אותי. אז המון תודה, זה ממש לא מובן מאליו. הם עשו עבודה מדהימה והם היו המנוע מאחורי זה. המון תודה.

קודם כל, תודה לך.

תודה רבה. באמת יום מרגש, אני חושב שהרפורמה הזאת היא רפורמה מאוד מאוד משמעותית והקרדיט הגדול באמת מגיע לשרים ולוועדה, וליו"ר הוועדה שעשו כאן מהלך מאוד משמעותי וספגו גם לא מעט אש בדרך. חשוב לי מאוד, התועלות של הרפורמה הוסברו על ידי אחרים, אז אני אתמקד באמת גם בתודות הפרסונאליות יותר, כי כמו שנאמר כאן העבודה על ידי עובדי המדינה שהרבה פעמים הם מאוד מושמצים, הייתה מאוד מאוד אינטנסיבית. בתור מישהו שעבד מולם צמוד, ראיתי את המסירות, בלילה הייתי מוציא את הכלב לטיול ומקבל עוד טלפונים ומוצא אותם עדיין במשרד עובדים על הרפורמה ובאמת במשך תקופה מאוד ארוכה. אז באמת זה לא מובן מאליו, וגם במשרד הכלכלה, גם במשרד האוצר, גם במשרד הבריאות, באמת ראוי להערכה ואני ממש משוכנע שהרפורמה הזאת תשיג את המטרה שלה.

הדבר האחרון שאני רוצה להגיד זה מה שאמרתי בדיון הראשון וזה שאחת הדרכים שהיא תשיג את המטרה שלה זה אם אנחנו נשקיע הרבה מאוד בהדרכה ובהטמעה. בעצם זה שינוי תפיסתי ליבואנים, על האחריות שהם לוקחים על עצמם, על האופן שבו הם מוודאים שההצהרות שלהם הן מבוססות. אנחנו נהיה שם לעשות את זה ואני מקווה שגם משרדי הממשלה יעזרו לנו לעשות את ההסברה הזאת.

כן, צריך ממש כנס יבואנים או כמה כנסים ולהציע להם יומיים או שלושה של הדרכות, פרט-פרט, טפסולוגיה, נהלים, עניינים. ממש לתת להם את ההזדמנות באופן שקוף. גם חלק היום בטח לא צעירים, בני 60-70, צריכים שפה ואנגלית וצריך לעזור להם בדברים האלה, לפתוח להם את הדלת. כן אדוני.

בשם התעשייה אדוני.

לפרוטוקול תגיד את השם.

אייל פרובלר, יועץ משפטי בהתאחדות התעשיינים. אני ליוויתי את כל הדיונים בשם התעשייה ואני רוצה לומר שהעבודה רק מתחילה עכשיו. זאת באמת רפורמה מאוד מעקיפה כמו שאמרו, משמעותית, פותחת לחלוטין את היבוא ובאמת חד פעמית ואם לא תהיה פה אכיפה, ואנחנו מבקשים, דורשים, שבאותה אינטנסיביות שכל החברים פה קידמו את הרפורמה הזו, תדאגו גם לאכיפה כי ללא איכפה פגיעה בצרכנים אבל גם בתחרות ההוגנת של התעשייה. אז העבודה רק מתחילה עכשיו מבחינתנו ואכיפה זה Must.

ושניים, באמת להודות לך אישית אדוני יושב הראש, הודינו לך כבר במכתב, אבל באמת על הדיון שמבחינתנו הרבה פעמים היה קשה, אבל היה מאוד מאוד מאוזן ומאוד מאוד קשוב. ותודה לך, תודה אישית.

תודה אייל, תודה רבה. חבר הכנסת רון כץ, בבקשה.

תודה רבה אדוני. אז באמת זה יום מרגש, גם עבורי אישית, אנחנו מ-2013 רצנו עם כל מיני סיסמאות של "איפה הכסף?" וכל מיני דברים כאלה שדיברנו ממש על יוקר המחייה, אבל גם כי הרבה מאוד סטיגמות נשברו לי בוועדה הזאת. קודם כל, התגלית האישית שלי זה יו"ר הוועדה, אני מראש אמרתי שאני רוצה להיות - - -

תגלית הכנסת, תגלית השנה.

תגלית השנה זה מיכאל.

אני חושב היועץ המשפטי הזה הוא גם מתחרה.

אז באמת אני מאוד מאוד שמח שאני חלק מהוועדה שאתה מוביל והדרך של הניהול שלך והיוזמות שלך, והפתרונות והפשרות שלך, אני חושב שהן היו אחוז גדול מאוד בזה שהצלחנו להעביר פה את הדבר הזה. כמובן יחד עם צוות מדהים, אני חושב שוועדת הכלכלה, אני משוחד כי אני באמת, אני חושב שהצוות של ועדת הכלכלה הוא באמת הצוות הכי טוב בכנסת, זה אני אומר לכם. וגם משרד האוצר, שתמיד הפחידו אותי ואמרו לי תזהר ותשמר, אני חושב שהפכנו להיות, אני יודע איזה קפה כל אחד אוהב.

רון כץ אני מקווה שאתה לא הכלכלן ה-61 עכשיו באגף התקציבים.

הם עוד לא קיבלו אותי, תראה איזה איכויות. אז באמת זה רגע מרגש וזאת בשורה אדירה לציבור הישראלי, הרפורמות שהבאנו בוועדה הזו יורגשו, באמת, בטווח הקרוב על ידי הציבור וזה מדהים. וזאת גם הזדמנות נהדרת לומר תודה לכל מי שלקח חלק, גם לתעשיינים שההערות שלכם היו במקום וקיבלו אותן, והרבה מאוד דברים השתנו בזכותכם והוועדה הזו מחבקת אתכם ובטח משרד הכלכלה. ולומר גם תודה לשרה שבאה עם הרבה מאוד אנרגיות והרבה מאוד רצון טוב באמת לפתוח ולהוריד חסמים. וכמובן פה לשותף שלי שאוהב לצעוק עלי, לאביר, שאנחנו מתווכחים הרבה אבל בסוף הגישה שלנו היא אחת, שאנחנו צריכים לעשות כמה שיותר בשביל להוריד את הרגולציה במדינת ישראל. כי בסופו של דבר זאת הדרך להורדת מחירים ולהקל על יוקר המחייה שהוא כל כך גבוה. אז לסיכום אני מקווה שיפסיקו התקנים הייחודים של מדינת ישראל, נחיל על עצמנו את כל התקנים שמקבלים באירופה ובארצות הברית ואני חושב שאנחנו עשינו פה שיא פתח אדיר. אז שרק המשיך ככה, פתחנו חזק.

גם למדינות המוכרות.

תודה רבה.

כן. אני אהיה קצרה, אני לא אחזור על מה שאחרים אמרו. קודם כל צוות מדהים, גם אני הופתעתי מאוד מאוד לטובה, כבוגרת ועדת כספים, הדינמיקה הייתה מאוד שונה גם בקדנציות הקודמות, אז יש גם מקום להשוואה. אז תודה רבה גם לאוצר, גם להכנה שלנו חברי הכנסת עוד לפני שהחוק בכלל הגיע, להציג לנו, להסביר לנו בסבלנות את המשמעויות עוד לפני שנכנסנו עמוק פנימה לתוך הסעיפים. היה כיף והשיח היה שיח מאוד בריא, מאוד נכון, גם מאחורי הקלעים, גם כשלא מסכימים, נעשה בצורה שהיא ראויה ואני חושבת שבסוף הוצאנו חוק טוב. אז באמת תודה גם לצוות הוועדה, גם למשרד הכלכלה, משרד האוצר וכל מי שלקח חלק וכמובן לחברי חברי הכנסת שאנחנו גם בינינו לבין עצמנו לא כל כך ירדנו אחד מהשני, וזה כלל גם הרבה מאוד שיחות, והרבה מאוד פגישות והרבה מאוד עבודה משותפת וכיף לעבוד אתכם.

תודה רבה חברת הכנסת מיכל שיר.

רגע, אז עכשיו כולכם באים איתי למטה לגלעד קריב? אני צריך אתכם.

אותנו? אנחנו יוצאים לאפטר ואתה לך תעבוד.

אני רוצה להגיד, הרגע הזה הוא סוף של שבועיים אינטנסיביים וכמה שבועות אינטנסיביים של הכנת חוק ההסדרים ועדת כלכלה. עמדנו ביעדים ב-100%, כל החוקים שהוטלו על ועדת הכלכלה בוצעו ואושרו בשינויים גדולים, אבל בוצעו ואושרו ובחלקם אנחנו מאמינים שגם השבחנו ושיפרנו את החקיקה. לכן באמת תודה לכם לחברי הכנסת ומי שפה זה הרציניים. לימור שיצאה שהייתה פה הרבה, מיכל שיר, רון כץ ואביר קארה שהוא נותן בראש ונחוש, ואנחנו שמחים על השותפות שבנינו איתו בעבודת ועדת הכלכלה.

בבוקר ציינתי את כל השמות של כולם, לא נצליח עכשיו שוב לעשות את זה. אבל לאנשי האוצר שליוו את כל הרפורמות שלנו, לכלל משרדי הממשלה שהיו בוועדה הזאת בתקופת חוק ההסדרים, זה כולל תשתיות, כלכלה, תקשורת, חקלאות, תחבורה, בריאות וכן, היו פה הרבה. לאנשי המקצוע, באמת ההערה שלך רז, לא תמיד מעריכים עובדי מדינה כמה הם רציניים, כמה הם חרוצים, כמה הם יסודיים. ופה אתה רואה עובדי מדינה שכל אחד מהם היה יכול לעבוד בשוק הפרטי ולהרוויח יותר, והם עושים את זה משליחות ותורמים לפיתוח כלכלת ישראל.

אז בעצם הרגע הזה הוא סיום של כלל עבודת ועדת הכלכלה בחוק ההסדרים. עשתה את זה בחריצות, בנעימות, בתוצאות, בהסכמות. מידי פעם הגברנו את הקול, אבל רוב הזמן עשינו את זה על מי מנוחות. אני רוצה להודות לעידית מנהלת הוועדה ולצוות שלה, לאיתי ולצוות שלו בייעוץ המשפטי, אביגיל כספי ספציפית גם על העבודה הזאת בפרק היבוא, ליאור הדובר שלנו, לאנשי ערוץ הכנסת, הזום והשידור, לאנשי הפרוטוקול. אנחנו נמשיך לעבוד בוועדת כלכלה, אתגרים רבים יש למשק, מצב הדיור, דיור בר השגה, סוג הדיור שנמכר בישראל, האפשרות להיות חקלאי ויזם בישראל, תוך כמה זמן מקבלים קרקע. עולמות שלמים, יוקר המחייה, רשתות המזון, האשראי החוץ בנקאי שלפעמים מכניס אנשים לחובות ואין מספיק פיקוח, ועוד המון סוגים ונושאים ששמנו בצד כדי לעמוד ביעד הממשלתי של חוק ההסדרים. אני מקווה שהרוח הזאת ושיטות העבודה שבנינו בחוק ההסדרים יעמדו לנו בשוטף ואנחנו נהיה כאן לעשות פיקוח ובקרה על משרד הממשלה שרצו חוקים מהר ואנחנו נדרוש תוצאות מהר ויישום מהר. אז תודה רבה לכולם.

הישיבה ננעלה בשעה 15:00.