פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



4
ועדת הכלכלה
06/10/2021


מושב שני



פרוטוקול מס' 32
מישיבת ועדת הכלכלה
יום רביעי, ל' בתשרי התשפ"ב (06 באוקטובר 2021), שעה 8:30

פרק כ"ג (יבוא) מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א-2021
דיון בסעיפים 115-114 – תיקון פקודת הרוקחים (תמרוקים)

חברי הוועדה: מיכאל מרדכי ביטון – היו"ר
מאזן גנאים
רון כץ
לימור מגן תלם
מיכל שיר סגמן

ולדימיר בליאק
סימון דוידסון
שרן מרים השכל
אחמד טיבי
יצחק פינדרוס

סגן השר אביר קארה
ד"ר אסנת לוקסנבורג - ראש חטיבת טכנולוגיות, משרד הבריאות

רותי אלגוזי - אינג', מנהלת יחידת תנאי ייצור נאותים, תמרוקים, משרד הבריאות

אור אלדר - עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד הבריאות

עמיחי פישר - ראש אגף בכיר מדיניות רגולציה, משרד ראש הממשלה

שי עג'מי - אגף רגולציה, משרד ראש הממשלה

טל ארפי - עו"ד, סגנית בכירה ליועץ המשפטי, משרד האוצר

הילה אורן שפיס - עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד האוצר

נעם דן - אגף התקציבים, משרד האוצר

אראל שליסל - אגף התקציבים, משרד האוצר

שי סומך - עו"ד, יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

אנואר חילף - הממונה על חוקיות היבוא, משרד הכלכלה

צחי ברקוביץ - עו"ד, ראש תחום מזון, רשות התחרות

אתי פלר - יו"ר הרשות להסמכת מעבדות

אמנון תבורי - מנכ"ל ג'יימס ריצ'רדסון

הלנה ביילין - עו"ד, יועצת משפטית חיצונית, ג'יימס ריצ'רדסון

ראובן בילט - יו"ר חטיבת התמרוקים, איגוד לשכות המסחר

ליאור לוי - חבר הנהלת ענף התמרוקים, התאחדות התעשיינים

צוריאל עובדיה - חברת איינשטיין צור, יבוא תמרוקים

ד"ר נירית הראל - בעלים של דוקטור פישר, יבואן תמרוקים

שלו בראנץ - עו"ד, יועץ משפטי לענף התמרוקים, התאחדות התעשיינים

ענת מימון

עידית חנוכה

אהובה שרון, חבר תרגומים

פרק כ"ג (יבוא) מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א-2021, מ/1443

דיון בסעיפים 115-114 – תיקון פקודת הרוקחים (תמרוקים)

בוקר טוב. המשך סדרת הפגישות והישיבות לקידום חוק ההסדרים שתומך בתקציב שיאושר בקרוב, בפרק רפורמת היבוא. השם הרשמי של הדיון הוא פרק כ"ג (יבוא) מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א-2021, דיון בסעיפים 115-114 – תיקון פקודת הרוקחים (תמרוקים).

אני אבקש מדוקטור אסנת לוקסמבורג, ראש חטיבת טכנולוגיות, לתת סקירה כוללנית לפני שנעמיק בפרטי החוק.

בוקר טוב לכולם. אנחנו עוסקים הבוקר ברפורמת התמרוקים, רפורמה שבעצם התחילה לפני הרבה מאוד שנים, עברה הרבה מאוד גלגולים, כולל בוועדת העבודה והרווחה, והגיעה לחוק ההסדרים הנוכחי בפורמט שהוא פורמט שעושה שינוי בתוך המערכת ביחס למה שקיים היום.

ברשותך, אנחנו נציג ממש בקצרה מה זה תמרוק ומאיזה עולמות הם מגיעים ואנחנו נשמח לענות על שאלות ודברים שיידרשו בעקבות הנושא.

ברשותך אני מעבירה את רשות הדיבור לאינג'ינר רותי אלגוזי. נעשה זאת בקצרה. אנחנו יודעים שהוועדה מאוד עמוסה בעבודה ואנחנו ממש בראשי פרקים כדי שנכניס את הדברים לקונטקסט.

בבקשה.

שוק התמרוקים הוא בידי משרד הבריאות ב-40 השנים האחרונות. תמרוקים, כמו שאפשר לראות, יש להם נגיעה להמון עולמות. אנחנו מדברים לא רק על איפור אלא גם על סבונים, על שמפו, מוצרים להגנה מהשמש, יש להם נגיעה ישירה לבריאות הציבור. אלה מוצרים שבאים במגע יום יומי ומיועדים גם לאוכלוסיות רגישות. יש לנו מוצרים שמיועדים לחלל הפה וחלל הפה הוא בעל סיכון גבוה במיוחד. החומרים שמכילים את התמרוקים הם לא חומרים תמימים. הם חומרים שמוגבלים בריכוזים, רובם, ויש להם השקה מאוד ברורה עם עולם התרופות. כלומר, חומר יכול לשמש כתמרוק בריכוז מסוים ובריכוז אחר הוא כבר תרופה ולכן גם האיכות, גם הבטיחות וגם היעילות של המוצרים משפיעים על בריאות הציבור ולכן אנחנו רואים חשיבות עליונה בשמירה על המוצרים האלה, בשמירה על בריאות הציבור.

כאן אנחנו רוצים להראות שתמרוקים לא חפים מתופעות לוואי. כאן זה מתוך מרכז ההרעלות של ה-FDA. אנחנו יכולים לראות שמתוך סך ההרעלות שהתקבלו בשנת 2021, 11 אחוזים מתוכם מתייחסים להרעלות במוצרי קוסמטיקה, לילדים מתחת לגיל 5. לכן אנחנו רוצים דווקא להקפיד ולשמור על האוכלוסיות האלה ולמנוע את הנזקים שיכולים להיווצר.

כמו שאמרתי, ב-40 השנים האחרונות במדינת ישראל קיימת היום הסדרה תחת מחלקת תמרוקים. היום המנגנון שאנחנו נותנים רישיון לכל תמרוק שנכנס למדינת ישראל, בין אם מדובר ביבוא, בין אם מדובר מקביל שגם לו יש לנו נוהל שעובד משנת 2002, וגם לייצור המקומי אנחנו נותנים מענה. כל תמרוק, לפני שהוא יוצא לשוק, הוא עובר בחינה של משרד הבריאות על ידי אנשי מקצוע ורק לאחר קביעת תנאים בין יתר אזהרות, הגבלות חומרים וכדומה, אנחנו מאפשרים את היציאה של התמרוק לשוק. היתרונות המאוד מאוד בולטים של הרפורמה שקיימת לנו היום, של המדיניות היום, שיש לנו שליטה מלאה ואנחנו יכולים למנוע מוצרים שהם לדוגמה מגיעים ממפעלים לא נאותים מלהגיע למדינת ישראל. אנחנו יכולים לספק מידע מלא לציבור. אנחנו מכירים את כל העוסקים ובכל זמן יש לנו מידע מלא מה קורה מבחינת חומרי הגלם, איזה חומרי גלם נכנסים למדינת ישראל ויש לנו את היכולת לנטר ולבצע את הפיקוח בזמן אמת.

עם זאת, המדיניות הקיימת היום, יש לה גם חסרונות.

השקף הקודם שמדבר על נתוני ההרעלה, צריך לזכור שזה אנשים ששתו את התמרוק. גם אם ישתו אקונומיקה, תהיה להם בעיה. חשוב לדייק בנתונים. זה לא ממגע בעור אלא זה משתייה של תמרוק.

בסדר.

סגן השר אביר קארה מכבד אותנו בנוכחותו. לפעמים הוא כל כך מסור למשימותיו, שהוא נראה לי חבר כנסת בוועדה. בדרך כלל סגני שרים לא מתרוצצים בוועדות.

אני עושה כל מה שצריך כדי שאתם תצליחו בוועדה.

תגיד אנחנו. שאנחנו נצליח.

אנחנו נצליח. כמובן.

יש לנו אינטרסים משותפים. גם אנחנו רוצים להצליח.

למרות שהמדיניות שלנו היום כפי שתיארתי את היתרונות שלה, יש לה גם חסרונות שאנחנו רואים בה ולכן המשרד ב-10 השנים האחרונות מנסה לקדם רפורמה דומה לרפורמה שאנחנו דנים בה היום. החיסרון הגדול שאנחנו בעצם לא דומים לשאר מדינות עולם מבחינת האחריות על הרגולטור. כיום יש צורך בהמתנה לרישיון למרות שאנחנו עומדים על תורים מאוד קצרים ואנחנו מאוד מאוד משתדלים שזה לא יהווה חסם, אך עדיין יש צורך ברישיון. סמכויות האכיפה שקיימות לנו היום על פי צו הפיקוח הן מוגבלות. אנחנו שונים מרגולציות בין-לאומיות. בכל עת אנחנו ובכל מקום שאנחנו מגיעים אליו, לא מאמינים שאנחנו נותנים רישיונות לכל מוצר. ובעיקר השוק סגור מבחינת תחרות וזה משהו שמאוד היינו רוצים לפתוח.

בעקבות הרפורמה שמוצעת היום, יש לנו פקודה שנכתבה בשנת 2016. סעיפים מתוכה בתוקף מאחר ולא נקבעו תקנות ולמעשה עכשיו התיקון שאנחנו מבצעים היום, שאנחנו דנים בו היום, הוא יגרום לכמה שינויים ברפורמה.

אנחנו נשלב עקרונות רגולציה ממדינות אחרות ואנחנו נאפשר עידוד יצוא מישראל בעצם זה שאנחנו מעלים את הדרישות לאחזקת תיק תמרוק. אנחנו מעבירים את האחריות מהרגולטור, אנחנו מעלים את מגוון המוצרים המשווקים בישראל, אנחנו נאפשר את ההשקות הבין-לאומיות שכיום אנחנו יודעים שזה חסם כי יש להם צורך באספקת דוגמה למשרד והם ממתינים לרישיון, ואנחנו נפתח את השוק.

למי שלא מכיר, אנחנו רוצים לעשות איזשהו בריף קצר על הרגולציה האירופית אליה אנחנו נושאים את עינינו ברפורמה הזאת. זה נכון שיש רגולציה מ-2009, אבל עקרונות הרגולציה כבר קיימות בדירקטיבה משנת 1976 וב-2013 היא נכנסה בפועל לתוקף. באירופה, 27 המדינות, לכל תמרוק שיוצא לשוק, חייב נציג אחראי. התפקידים של הנציג האחראי מעוגנים בחוק והחובות שלו. בין היתר הוא צריך לשלוט בכל המידע בכל עת בתיק התמרוק ולהיות אחראי לעדכונים ושינויים. הוא שולט על כל שרשרת האספקה. כלומר, האחריות שלו לדעת לאן המוצר מגיע בסופו של יום. הוא אחראי גם על תנאי אחסון והובלה וגם ... אנחנו רוצים להדגיש שנציג אחראי באירופה, גם הוא יכול להיות שם היצרן או היבואן ובהיעדר מינוי, זה מה שקורה. כלומר, כמו במדינת ישראל וכמו בשוויץ, הנציג האחראי יהיה המנכ"ל הכללי של העסק, אם לא התבצע מינוי.

מבחינת אירופה, האחריות מוטלת על יצרן יבואן, אין רישום לפני שיווק, הדבר היחיד שהם צריכים לעשות לפני השיווק זה למסור הודעה למנהל, שם זה הרגולטור, ויש דרישות בנוטיפיקציה איזה מידע שהוא צריך להוסיף. יש נוטיפיקציה ייעודית לרכיבי נאנו שאלה רכיבים בגודל מסוים שעלולים להשפיע על חדירות הרכיבים.

עיקרון מאוד מאוד בולט באירופה זה תיק התמרוק. תיק התמרוק הוא כלי משמעותי שמאפשר לנציג האחראי לדעת שהמוצר הוא מוציא לשוק הוא בטוח לשימוש. זה סט כללים שהרגולטור מכתיב לנציג האחראי שזה בעצם מה שיאפשר לו לדעת שהמוצר שבידיו בטוח לשימוש. סט הכללים קבוע, כמובן שהוא יכול להיות מורחב על ידי הנציג האחראי אבל יש פרמטרים קבועים שחייבים להיות בתיק.

בין המסמכים שקיימים בתיק, זה דוח הערכת בטיחות שזה בעצם מסמך תיעודי שמתעד את כל ההשפעות הטוקסיקולוגיות שיכולות על התמרוק בשימוש צפוי, אזהרות שיש לשים את המוצר, הוא צריך להיות מעודכן מבחינת תופעות לוואי שמתקבלות, אם מתקבלות, ומסקנת הדוח צריכה להיות שהמוצר בטוח לשימוש ובאיזה תנאים.

מאחר ואין להם כל נגיעה למוצרים לפני שהם מגיעים לשוק, העיקרון המאוד משמעותי שם הוא פיקוח על ידי הרשויות לאחר השיווק. הוא נעשה על ידי הרשויות המוסמכות בכל אחת מהמדינות. כלי מאוד מאוד חשוב שקיים בתוך אירופה זה ICSMSומאחר והאירופאים רואים את עצמם כמקשה אחת, מי שעושה את הפיקוח בפועל זאת כל מדינה. מוצר יכול להגיע פעם אחת לספרד ופעם אחת לגרמניה ואין שום עניין שבספרד יחקרו את המוצר וגם בגרמניה בלי לדעת אחד על השני. יש להם פלטפורמה שקוראים לה ICSMS שבעצם שם הרשויות הרגולטוריות, בכל מדינה, מעלות נתונים וכל מידע שיש להן או חשש שיש להן לגבי מוצר וכך הם יכולים למנוע כפל עבודה וגם להגיע למסקנות משותפות. המון פעמים אתה רואה תופעת לוואי אחת במדינה אחת ובמדינה השנייה ורק אז זה מדליק לך את הנורה האדומה שמשהו לא בסדר. פועל יוצא של ה-ICSMS לאחר כל התחקיר שנעשה ברמת המדינות, יש את מערכת ה-רפקס שהיא פתוחה גם לאזרחים, שם הם יכולים לראות האם המוצר ירד מהשוק בסופו של יום, מה הסיבה לכך שהוא ירד ומי החברה. זה מאוד דומה ל-FDA וזה גם דומה לאתר שלנו, שם אנחנו מפרסמים אם יש ריקולים וכולי.

אני רוצה להבין משהו רחב יותר. כיוון שמהותה של הרפורמה ביבוא היא להפסיק להמציא את הגלגל ולהישען על העבודה הרחבה שכבר קיימת באירופה בתחומי רגולציה ותקינה, האם אנחנו גם נפעל למשל להיות חברים ב-ICSMS? האם נעשה את המאמץ להיות חלק אינטגרלי מתהליך העבודה של האירופאים?

אני חושבת שזו נקודה מאוד חשובה. הדיאלוג אל מול האיחוד האירופי הוא באמצעות משרד הכלכלה. אנחנו נשמח לעזרת משרד הכלכלה להפוך להיות לחלק מאותה רשת בעצם לשתף מידע.

יש כאן מישהו ממשרד הכלכלה? כרגע לא.

אולי אמור להיות ב-זום.

אנחנו צריכים לרשות את ההערה הזאת ולקבל הבהרות ממשרד הכלכלה.

אני רוצה לחזור ולחדד. המשמעות היא שבעצם משרד הבריאות וממשלת ישראל סומכים על אותו יבואן יצרן. הוא אמור לעשות את הבדיקה שמתבצעת היום על ידי משרד הבריאות. הוא צריך להודיע, יש לו צ'ק לסט של מה שהוא צריך לעשות כדי לוודא שהמוצר הוא בטוח וברגע שהוא מסיים את הצ'ק ליסט, הוא מודיע לתוך מערכת, עושה נוטיפיקציה לתוך מערכת, ומשרד הבריאות בודק בדיעבד בשטח מדגם של אותן חברות, לא באופן מלא כמובן כי זה בלתי אפשרי, אבל מדגם של מוצרים אחרי הכניסה לשוק. יש כאן אחריות מאוד גדולה גם על הנציג האחראי שבעצם לוקח על כתפיו את הבדיקה לטובת בריאות הציבור. מה שאנחנו היום עושים, יעשה מישהו אחר שהוא נציג אחראי.

זה שינוי דרמטי עבורכם.

זה שינוי דרמטי.

אתם מכינים את המערכת שלכם ליישום? אתם תהיו ערוכים בכניסה לתוקף של החוק, במועדו?

אנחנו נעשה כל מאמץ לעמוד מבחינת מערכות המחשוב וכל הדברים.

יש לכם גיבוי מול האוצר במערכות המחשוב וכל הפעולות האחרות?

האוצר סייע בתקציב עבור בניית מערכת המחשוב הזאת. כמובן שאנחנו צריכים לראות שהדברים מיושמים ואין בעיה, אבל אנחנו מבחינתנו עושים את העבודה המקצועית לקדם את הנושא.

יופי.

יש לנו עוד שני שקפים. כעיקרון, כמו שאסנת אמרה, באירופה יש מסלול יחיד וברור של נוטיפיקציה אבל הצעת החוק שעכשיו אנחנו דנים בה, היא מאפשרת יצירה של ארבעה מסלולים. המסלול הקיים היום של מתן רישיון נשמר. כלומר, מי שלא יכול או לא רוצה להחזיק בתיק תמרוק ועדיין לא רוצה לקחת את האחריות, עדיין יכול לפנות למשרד הבריאות ולקבל רישיון לפחות בשנתיים הקרובות מהיום שנכנסת הרפורמה.

מי שמשווק באירופה, יוכל לעשות נוטיפיקציה במידה והוא מעוניין והוא לא חייב להחזיק ב-פרי-סל אלא הוא יכול להחזיק בהוכחה שהמוצר משווק באירופה בחשבונית.

מה שקורה זה שלמרות שמטרת הרפורמה של משרד האוצר היא מסלול ירוק למי שמשווק באירופה, מה שיצא, בגלל שיש לנו פקודה מ-2016, זה מפעיל את הפקודה ואז למעשה כל מי שמשווק במדינה מוכרת, גם יוכל לבוא במסלול של נוטיפיקציה, אם הוא מעוניין.

יש לנו את המסלול שאם אתה משווק במדינה מוכרת והיא לא אירופה, אתה גם יכול להגיע בנוטיפיקציה. ויש לנו את היבוא המקביל.

היבוא המקביל יהיה מחולק לשני מסלולים. יהיה את מסלול משרד הבריאות וכאן אנחנו רק נרצה להרחיב טיפה על יבוא מקביל ומה זה יבוא מקביל. יבוא מקביל, אלה סחורות שמגיעות לארץ על ידי יבואן שאין לו קשר ישיר עם היצרן. הוא קנה את הסחורה, חלקים ממנה - כלומר, הוא לא קונה טובין בכמויות גדולות - מסוחר שהוא קנה ממישהו אחר בשרשרת האספקה והוא מעוניין להכניס את המוצרים לארץ. הבסיס של הקלות ליבוא מקביל, זה אומר שיש מוצר שכבר יובא כדין למדינת ישראל. ברגע שאנחנו אומרים שזה אותו מוצר, אין צורך שהוא יעבור את הבדיקות שוב.

למעט הבדיקה שזה מוצר תואם.

יפה. כאן האתגר הגדול. לבוא ולומר איך נדע שזה אותו מוצר, איך נדע שזה לא זיוף – זה אתגר אחד. בנוסף, בגלל שאנחנו לא יודעים מה הוא עבר בדרך, האתגר השני שלנו הוא לבוא ולהגיד איך נדע שהמוצר נשמר בתנאים שהיצרן כיוון אליהם. אלה שני אתגרים מאוד חזקים שיש לנו ביבוא המקביל. היום אנחנו מתמודדים אתם על פי נוהל 37. נוהל 37 הוא מתוקף צו הפיקוח במדינת ישראל ושם אנחנו באמת דורשים מספר מסמכים שנותן לנו איזושהי רשת ביטחון שהמוצר הזה הגיע ישירות מהיצרן ושנשמרו תנאים לפי דרישות היצרן.

לדרישת משרד האוצר ועל פי החלטת הממשלה הוקם מסלול נוסף שבעצם פוטר מאחזקת מסמכים שמקורם מהיצרן.

היצרן לא מוכן לתת את המסמכים. אם היה אפשר, היו לוקחים מהיצרן אבל היצרן הוא חלק מהגורם למונופול על המוצר הזה בארץ. כמו שעשו נייקי עכשיו, שהודיעו שימכרו רק ליבואן אחד במקום לחנויות קטנות. הנה דוגמה בשידור חי. אנחנו נצטרך לבדוק את הסיפור הזה, איך דווקא חנויות קטנות ידעו לקנות מנייקי ועכשיו הם הודיעו שימכרו רק ליבואן אחד בישראל ואז נוצר מונופול על המוצר נייקי.

אני חושבת שאתה מתכוון – ואנחנו מכירים את זה – שהיבואנים הרשמיים באופן טבעי לא רוצים את היבוא המקביל וברגע שהם מודעים אליו, הם מנסים לחסום אותו.

כן. בתיאום.

היום יש יבוא מגביל. אני אומר ב-ג' ולא ב-ק'.

לא. יש היום יבוא מקביל שנמצא כי יש יבואנים שכן הצליחו למצוא דרך, לדוגמה הסיטונאים הגדולים באירופה, שהסיטונאי האירופאי קנה מאותו יצרן והוא מוכר לסיטונאי משנה שהוא בארץ. אז יש אפשרות לבוא ולזהות את הקשר הישיר, גם אם הוא לא קנה באופן ישיר, הוא קנה יד שנייה.

בהתבסס על האישורים שהסיטונאי האירופאי קיבל מהיצרן.

נכון. גם היום אנחנו מאשרים מוצרים ביבוא מקביל.

ומה הבעיה עם ארצות הברית?

אותו דבר.

לא ידוע לנו על בעיה עם ארצות הברית.

זה חל גם על ארצות הברית. למה אתה שואל?

אני רואה רק אירופה ואני לא רואה שום דבר שקשור לארצות הברית.

אני אחדד. המסלול של רק אירופה הוא מסלול שהגיע מחוק ההסדרים. חוק ההסדרים רצה לאפשר מסלול ירוק למוצרים שנמכרים באירופה על פי עיקרון שמה שטוב לאירופה, טוב לישראל. זה לא אומר שמוצרים מארצות הברית לא טובים לישראל. מוצרים מארצות הברית מגיעים לישראל ויש להם דרך להגיע לישראל, גם בנוטפיקציה וגם ברישיון.

במקום להמציא את הגלגל, מה שקרה כאן כל השנים, כמעט אי אפשר היה לייבא כי יצרו תקנים ישראלים שלא תואמים את התקנים האירופאים ובעצם בכל מוצר שלנו, המצאנו את הגלגל.

הם גם המציאו את זה ליצרנים. גם היצרנים הישראלים, הם המציאו את הגלגל. משלמים היום כמעט 9,000 שקלים לאיזשהו תיק תמרוק שבאירופה משלמים 750 יורו.

בדיוק. השוויון כאן יהיה שגם יצרן ישראלי יוכל לייצר לפי תקן אירופאי. אז הוא גם יוכל לייצא.

אני אשמח שתבהיר לינו על אי זה נתונים אתה מדבר כדי שנוכל להתייחס אליהם.

כן, אבל בואי תסיימי. לאביר קארה יש מצגת.

השקף הזה בא בעיקר להראות שאם היום יש שני מסלולים במדינת ישראל, אחד הוא דרך אותו יבואן רשמי שבא ומביא את כל הדברים ועובר בדיקה. יבוא מקביל שמתבצע בהתאם לתקנות שלנו. השינוי שהחוק הזה הולך להביא הוא שינוי של פתיחה של עוד מסלולים. אנחנו נאפשר עדיין את שני המסלולים שהיו קיימים שימשיכו לפעול לטובת חברות, שלא כולן יכולות לעשות את קפיצת הדרך.

כן, אבל אני רוצה לחדד. המסלול המקורי של יבוא מקביל, זה הסעיף הזה, 37.

זה לפי נוהל 37.

נכון, ואתם אמרתם שייווצר מסלול נוסף.

נכון.

תגידו לי את ההבדל המהותי בין שני המסלולים.

במסלול הנוסף למעשה אין דרישה להחזקת מסמכים שמקורם מהיצרן. המסלול הזה הוא מבוסס הצהרה של היבואן המקביל שהמוצר בטוח לשימוש. יש לו בדיקות ספציפיות שמוגדרות שהוא צריך לעשות. הוא מגיש אותן או למכון התקנים או למעבדה מאושרת אחרת. ברגע שהם מאשרים התאמה, השוואה, בין היבוא המקביל - - -

זאת אומרת, בשפה פשוטה שלי, במסלול הזה תיעשה בדיקת תאימות מוצר במעבדה ושתוכיח שהמוצרים זהים.

נכון.

תהיה בדיקה שונה מהבדיקה שמבוצעת היום. בעצם נבנים כאן עוד מסלולים שהם ברמות בדיקה אחרות.

מחמירות יותר?

לא. מאפשרות עוד מסלול.

הן שונות.

מאוד קשה לעשות יבוא מקביל ואז כאן מוצאים עוד פתרונות איך לעשות את זה.

אני רק רוצה לומר שתאימות מוצר, זה יכול להטעות במחשבה שאנחנו בודקים באמת זהות מלאה. אי אפשר לבדוק זהות מלאה. זה כרוך בעלויות מאוד מאוד גבוהות. נבחרו פרמטרים מאוד ספציפיים שייבחנו וזה לא יעלה עלויות גבוהות מדי.

ואיך את מתייחסת להערה הקודמת שלך, שזאת לא רק תאימות המוצר אלא הדרך שהוא עבר והתנאים הנאותים בהם הוחזק?

אין לזה מענה במסלול הה.

אתם תבחרו רק מוצרים שהנושא הזה לא רגיש, שיוכלו לעבור במסלול הזה?

רשימת המוצרים שנקבעה, היא נקבעה על פי החלטת ממשלה. רשימת המוצרים שאנחנו הגשנו מלכתחילה לרשימה היא מצומצמת יותר והיא הורחבה על ידי החלטת הממשלה באותו לילה. אנחנו כן הקפדנו להדגיש שהמוצרים האלה לא יהיו מוצרים רגישים ואנחנו כן חושבים ורוצים להגיד שהמוצרים האלה לא יכולים להכיל מוצרים לחלל הפה. אלה מוצרים שמאוד רגישים לתנאי אחסון ואלה מוצרים שאנחנו רואים בהם - - -

בסדר. אני אחדד עוד פעם את השאלה. עכשיו כאשר יש שני מסלולים, האם לא יהיה מצב שלרגולטור תהיה סמכות להגיד שהאופי של מוצר מסוים מחייב שהוא ילך רק במסלול אחד ולא השני? למשל בשל הבעיה שבמסלול החדש אתם פחות יודעים על סיפורו של המוצר והדרך שהוא עבר עד להגעתו.

לרגולטור יש אפשרות מאוד מצומצמת להגדיר את הדברים כי הדברים הוגדרו בחוק ההסדרים, בהחלטת הממשלה. אנחנו כאן מייצגים את ההחלטה הזאת.

בסדר, אבל אנחנו כאן בכנסת ואנחנו רוצים בכנות לשמוע. כולנו רוצים להביא את רפורמת היבוא ואנחנו נביא אותה, אבל אם יש יתרון אמיתי לכך שנפקיד בידי הרגולטור את הסמכות להחיל מסלול מסוים על מוצרים מסוימים בשל בריאות הציבור, אנחנו נתקן את החוק. זה תפקידה של הכנסת, לתקן קצת את החוקים, לדייק אותם ולשים לב ללקונות. ממשלה לא יושבת עשרות שעות על חוק, ועדת הכנסת, ועדת הכלכלה, יושבת על חוק עשרות שעות ועולות סוגיות ושומעים את הציבור ואת אנשי המקצוע. אני מעיר את זה כהערה. אנחנו לא בשלב ההקראה, אבל אם תרצו את הניסוח הזה להפנות למסלול מסוים של יבוא מקביל ולא למסלול אחר בשל רגישות מוצרים שאין עליהם מידע בתנאי האחסון שלהם או מה שאמרתם לגבי מוצר לפה – אני חושב שזה סביר. זה מידתי. זה לא פוגע במהות הרפורמה.

אני אתן לכולם להתייחס. סיימת את הסקירה?

ברשותך, ניתן ליועצת המשפטית שלנו גם להתייחס. השינוי הדרמטי הוא שנוצרים מסלולים שונים שכל אחד מהם מתבסס על מידע שונה, המעורבות של משרד הבריאות שונה בין מסלול למסלול, יש העברה של האחריות לגורמים היבואנים והיצרנים אבל יחד עם העברת האחריות צריך להקפיד, דבר ראשון, על זה שהם ייקחו את האחריות על עצמם ויבצעו את הבדיקות כמו שצריך להיות במקום מה שמבוצע היום על ידי משרד הבריאות. הדבר שני, שתהיה אכיפה שמאזנת בין הדברים.

שתי המשימות האלה הן שלכם.

לא. האכיפה, כלי האכיפה הם דברים שהם החלטה של חוק, ממשלה וכנסת.

בסדר אנחנו נייצר את החוק. אבל לאחר שהחוק בתוקף, אלה משימות שלכם.

ברגע שתתנו לנו את הכלים, אנחנו נעשה כמובן בשטח אבל אנחנו חייבים שבמקביל לפתיחת השוק, יהיה משהו שיאזן את הדברים. אני אומר עוד דבר אני חושבת שזה משהו מאוד דרמטי. הציבור יצטרך גם ללמוד ולהבדיל, כל אחד ואחד מהמסלולים, מה המשמעות של הבדיקה שלו, הדברים שלו, עד כמה המעורבות של היבואן, של היצרן ושל משרד הבריאות. הוא יצטרך להיות צרכן בשוק חדש.

לכן אנחנו חושבים שגם צריכים להתנהל מאוד בזהירות. אנחנו עושים כאן צעד מאוד גדול, בעינינו, ואנחנו חושבים שצריכים לראות איך השוק יתנהג, מה קורה לבריאות הציבור וצריך לקחת את זה בחשבון.

בסדר. היועצת המשפטית, משרד הבריאות.

אני מהלשכה המשפטית במשרד הבריאות. אני אומר רק כמה מילים. חשוב לציין שיש בהצעת החוק גם הגדרה של מהו תמרוק רגיש. הכוונה כאן למוצרים שמיועדים לשימוש בתינוקות ובילדים, מוצרים להגנה מהשמש, מוצרים שמכילים רכיבי נאנו ומוצרים שמיועדים לנשים בהריון. לגבי המוצרים האלה, יבוא מקביל שלהם ייעשה רק בהתאם לנוהל הקיים היום ולא במסלול הקודם.

מוחרגים לנוהל הקיים. בסדר. אביר קארה, בבקשה.

בוקר טוב אדוני היושב ראש. בוקר טוב לחברי הוועדה. אני רוצה דווקא לומר משהו. בוא נגיד שיש לי כאן איזושהי מצגת ואני גם אציג אותה אבל אני אומר שהסלט שעשו כאן ביבוא מקביל לא קיים בשום מקום אחר בעולם ואני גם רוצה להראות את זה. עשו כאן סלט תורכי וזה בערך דומה לדרישות שהם משיתים על היצרנים הישראלים, במקום להתאים את הרגולציה הישראלית לרגולציה האירופאית או לרגולציה אמריקאית לצורך העניין ולהקל על היצרן הישראלי, יש בארץ קצת יותר מ-200 יצרנים שסובלים מרגולציה שאין בשום מקום אחר בעולם, שוב, יש כאן המצאה ישראלית. המוח הישראלי לפעמים לא מפסיק לעבוד ובמקרה הזה לצערי עובד שעות נוספות.

מה קורה באירופה. באירופה אפשר להכניס מוצרים בהצהרה בלבד. אלה מדינות עם 500 מיליון אנשים שעובדים במקביל. מה קורה שם עם היצרנים? מה קורה במדינות ה-אי, אתם תכף תראו, אבל בגדול באירופה מדובר בהצהרה בלבד. מה שמבקשים זה נציג אחראי, איש קשר מול הרגולטור. הוא איש קשר. מישהו שאפשר להתקשר אליו.

סליחה, אני רוצה לתקן. הוא לא איש קשר. יש עליו חובות ויש עליו אחריות. יש לו גם ענישה.

אשמח אם תציגו את החובות שיש עליו. כל מה שחל באירופה, אנחנו נשמח שיהיה בישראל בלי המצאות ישראליות.

אני חושבת שהחובות של נציג אחראי תואמות במלואן. סליחה.

עכשיו סגן השר נותן מצגת ואף אחד לא מפריע לו, גם אם הוא אומר דברים שלא נעימים לאוזניכם. אחרי כן תתקנו אותו היכן שהוא טעה, אם הוא טעה.

על היבואן או על מי שרוצה לשווק תמרוקים באירופה, חל עליו הצורך להודיע טרום השיווק שיש איזשהו טופס שהוא צריך למלא ולהודיע. כמובן הוא צריך לשמור מידע טכני שקשור באותו תמרוק בתיק תמרוק ויש לו רשימה שלמה של 1,300 חומרים אסורים שאותם אסור לו להשתמש.

אם אפשר בבקשה לעבור שקף ולראות מה רוצים לעשות בישראל. המצאה ישראלית חדשה שממנה מחליטים לקחת את אותה רגולציה, להגיד שאנחנו משווים לאירופה, באמת הם רושמים. עד שהמצגת תסתדר, אני אומר שמה שמנסים כאן לעשות זה לקחת באמת את הרעיונות האלה של נציג אחראי, של תיק תמרוק וכולי ולהמציא וליצוק לתוכם תוכן חדש.

הנה, המצגת עלתה. זאת מצגת שכבר הצגנו אותה. אנחנו מדברים על כך שבשוויץ, שהיא מדינת אי, כמובן שיבוא מקביל עדיין אפשרי. זאת הודעה של משרד הבריאות השוויצרי.

אם אפשר לעבור לשקף הבא. מה קורה בשוויץ, באוסטרליה, בארצות הברית ובסינגפור. כל הדברים שאתם רואים שנמצאים בצד ימין, פשוט לא קיימים. בישראל החליטו שהנציג האחראי צריך אישור של משרד הבריאות. משרד הבריאות יאשר את אותו נציג אחראי, הם יעשו לו גם הכשרה חד פעמית פלוס השתלמות שאתם מניחים שזה עולה כסף. נציג אחראי שהוא מבקר פנים של אותה חברה, הוא צריך לדווח דיווחים רבעוניים למשרד הבריאות. פיקוח אחת לשנה יהיה על אותו נציג אחראי ושימו לב לעז שמכניסים כאן – קביעת נהלים פנימיים לעבודה עם הנציג האחראי. הנציג האחראי הוא לא עובד של אותו מפעל או הוא לא עובד של אותו יבואן - אגב, גם בארץ יש נציג אחראי - והוא בעצם עובד של משרד הבריאות. בנוסף הם דורשים חובת רישיון מקדים. כמובן שהם ירצו לתת אותו עם אישור מקצועי ועוד כל מיני דברים. יש פערים בדרישות טכניות כמו ניסויים בבעלי חיים לפי החוק הישראלי ולא לפי החוק האירופאי. זאת אומרת, אנחנו נצטרך להעמיד את כל היצרנים האירופאים בהתאם לחקיקה הישראלית.

מה בעצם הם עושים כאן. הם לוקחים את אותו דבר שמשיתים על היצרנים הישראלים, גם היצרן הישראלי סובל מאותה רגולציה שלא קיימת בשום מקום אחר בעולם. יותר מזה, מגיעים הרוקחים של משרד הבריאות – אגב, יש כאן יצרן שאני אקרא לו רועי לצורך הדוגמה. רועי מייצר תמרוקים במדינת ישראל, עומד בכל התקנים, הוא רוצה להיות הכי טוב בעולם. אגב, השוק שלנו של הקוסמטיקה, אנחנו מהטובים בעולם. באמת. יש לנו קוסמטיקה מצוינת. מי שמכיר את חוה זינגבוים והמוצרים המצוינים שלה ובכלל. אנחנו מסתכלים על מוצרים ויש לנו בישראל מוצרים מצוינים. איזו סיבה יש ליצרן ישראלי, שהוא רוצה להיות הכי טוב בעולם ולהביא את המוצרים הכי טובים בעולם, איזו סיבה יש לו להשתמש בחומרים אסורים? משרד הבריאות, במקום לסייע לאותו יצרן, במקום לקחת את המקום הזה של הרישיון כדי לקדם אותו, אתה מגלה שהמערכת עובדת נגד היצרנים בישראל. לא רק שהיא עובדת נגדם אלא היא דורשת מהם דרישות מיותרות, סותרות. הרבה פעמים מגיעים הרוקחים ודורשים מהם לשפץ מקום בעשרות ובמאות אלפי שקלים, אפילו אם המקום רק סיים שיפוץ. הם נכנסים למיקרו הערות כמו איזה סוג קרמיקה הם רוצים שיהיה בריצפה. השאלה הנשאלת איך אותו מפעל אירופאי יעמוד בתקן שלכם, כשאתם רוצים לדרוש את סוג הקרמיקה בריצפה. האם הקרמיקה באירופה לא תהיה שונה? אולי תדרשו כאן בתיק התמרוק גם את סוג הקרמיקה כדי לדעת.

סגן השר, אמרת שש דקות. זה היה מ-9:59.

אדוני היושב ראש, אנחנו רוצים לפעול קודם כל לחיזוק היצרנים המקומיים וזה עובר דרך ההפחתה של הריכוזיות. הריכוזיות היום, גם על פי דוח הממונה על התחרות וגם על פי דוחות של משרד האוצר, נובעת בגלל שיש כאן שני שחקנים מאוד מאוד גדולים שמהווים כמונופול. הם פוגעים גם ביצרנים הישראלים, גם ביבואנים שלא מצליחים להביא לכאן מוצרים, אבל בעיקר זה בצרכן הישראלי שמשלם על תמרוקים בערך 40 אחוזים יותר מכל מדינה אחרת בעולם.

בריאות הציבור היא הדבר החשוב ביותר ואני חושב שכאן דווקא קורים דברים שמייצרים מצב שכמו תמיד בריאות הציבור עשויה יותר להיפגע, כי כשאתה לא יכול להכניס מוצרים בצורה רגילה ובצורה שקופה ובהירה, אנשים מוצאים קומבינות וכל מה שהציגו כאן לגבי מקרים חריגים שקרו בישראל עם תמרוקים, הם פעם אחת בגלל קומבינות שנוצרו כאן שהיו מתחת לרדאר אבל בעיקר בגלל שאנשים שתו תמרוק והם לא טרחו לציין את הנושא הזה, שלא מדובר בשתייה.

כל מה שטוב לאירופאים, טוב לישראלים. כל מה שטוב לאמריקאים, טוב לישראלים.

אני רוצה להגיד לך. כבר צברנו כאן 20-15 שעות דיונים, רובם סביב יבוא. רוח הממשלה, כולל משרד הבריאות, אלה רעיונות חדשים לפתיחת השוק. בין השורות אני שומע גם לקיחת אחריות והבנה שהם מוכנים לפתוח דברים שלא היו מוכנים לפתוח קודם לכן. אני בכלל רוצה שנהיה עם הפנים קדימה. מה שהיה כאן בעבר, זה פחות מעניין. העובדה שהממשלה ומשרד הבריאות מוכנים ללכת עכשיו ליבוא מקביל, לעודד אותו, לאפשר מסלולים שלו, להתבסס על הצהרה של יבואן ולהטיל עליו את האחריות – בדיוק הדברים שאלה מדבר עליהם ואתה גם מדבר על היצרן המקומי. היצרן המקומי הוא פשוט לא צריך להיפגע מהרפורמה הזאת. אם יבואן יוכל להביא לפי תקן אירופאי, גם יצרן מקומי יאמץ את התקן האירופאי. אם התקן האירופאי פחות מחמיר מהישראלי, נוכל לייצר. אי אפשר שדין מוצר מיובא לא יהיה כדין מוצר תוצרת ישראל וגם לכך יש התחייבות של משרד הכלכלה שבסוף לא ייפגעו היצרנים המקומיים בשל ההקלות ליבואנים.

אני אומר לך שרוח הדברים היא לקדם ולרוץ קדימה. הביקורת, יש לה מקום והיא בעיקר מתבססת על חטאי העבר, אבל רוח המפקד ורוח ההנהגה של המשרדים היא לרוץ קדימה לדברים שיקרים לליבך. את זה אני אומר לכם כדי שלא יהיה כאן פינג פונג, הוא אמר ככה, הוא אמר אחרת. אנחנו רוצים להתקדם. לעבוד.

אדוני היושב ראש, שתי בקשות מחברי הכנסת. הבקשה הראשונה היא להשוות את התנאים של היצרנים הישראלים ליצרנים האירופאים, בלי המצאות ישראליות. הבקשה השנייה היא שהוועדה תצביע בעד אימוץ תקינה אירופאית ואמריקאית. מה שטוב לאירופאים, לאמריקאים ולכל מדינות האי, טוב גם לישראלים.

זאת מהות החוק.

ונביא בשורה לציבור.

אנחנו כבר מתקדמים בכל הפרקים. יש פרקים אנחנו כבר לקראת סיום ההקראה של החוק. כאן התחלנו דיון.

אם אפשר לחדד בקצרה בעקבות מה שאמר סגן השר. באירופה אין מוצר שנכנס בלי נציג אחראי. נכנס בצורת נוטיפיקציה אבל הנציג האחראי אחראי לבדוק במקום משרדי הבריאות את כל אותם פרמטרים שדיברנו עליהם. לכן הנציג האחראי, במידה ומאמצים את אותה שיטה של נוטיפיקציה שזה אחד המסלולים שאנחנו מאמצים כאן ברפורמה הזאת, גם כאן יידרש נציג אחראי.

אנחנו תומכים מאוד בתעשייה הישראלית. אנחנו נמצאים בשיח כל הזמן עם התעשייה הישראלית.

עד כדי כך שאף אחד מהם לא הסכים לעלות כאן ולדבר כי הם מפחדים שלא יתנכלו להם.

אני לא חושבת שאני כל כך מפחידה.

יש רוח מפקד חדשה והיא רוח מצוינת.

סגן השר, אתה עושה טעות גדולה. אני אומר לך שהם באו לכאן להקריא את החוק. הם באו להקריא חוק שאתה רוצה לקדם.

קיבלתי היום טלפונים מאנשים שמפחדים לעלות ולדבר. יצרן בישראל יפחד לדבר?

אני חייב להעמיד אותך בדברים האלה. תקשיב. הם הביאו נוסח חוק מוסכם על ידי הממשלה לאישור של ועדת הכלכלה ואת החוק הזה אתה רוצה. הם דיברו כאן בשבח החוק החדש למרות שיש להם מלא חששות אבל הם התאפקו מלומר ואמרו רק חלק מכל החששות שלהם כי הם מבינים לאן הספינה נוסעת. זה לא הזמן לתקוף אותם. הזמן לעבוד על פרטי הדברים ולהביא את החוק הזה. זה עכשיו היעד שלנו בוועדה. הביקורת, פעם אחת אמרת אותה, אבל להכות בהם - לא יעזור לנו עכשיו אלא לעבוד יחד. זאת המשימה ואנחנו בעצם מיישמים את מדיניות הממשלה בשינוי. תמיד אנחנו מסבירים לממשלה שהיא לא נותנת הוראות לכנסת. הכנסת מצביעה בעד ממשלה ומקיימת אותה אבל רוח הממשלה והמדיניות נוכחת כאן ואנחנו עושים את זה בשינוי והתאמות.

כבוד היושב ראש, רק להשלים. אנחנו תומכים בתעשייה, חשוב לנו מאוד לקדם את התעשייה הישראלית, אנחנו עושים את זה לא רק בתחום התמרוקים אלא גם בתחומים אחרים. אנחנו ראינו במסלול הנוטיפיקציה שהוא פתוח גם לתעשייה הישראלית באותם תנאים של יבואן שיביא מאירופה, אותו דבר גם למי שרוצה לייצר כאן בארץ ולהשתמש במסלול הזה, ראינו הזדמנות שבה הישראלים יוכלו אולי, על בסיס עבודה שמשרד הכלכלה יעשה, להגיע להסכם הכרה עם אירופה שמסלול הנוטיפיקציה שלנו יוכר על ידי אירופה. אז אחד היתרונות שראינו במסלול הנוטיפיקציה זה שאם הם עומדים ועושים הרמוניזציה עם מה שהם נדרשים באירופה גם בארץ, אותו תיק יוכל לשמש במסגרת הסכמים בין-לאומיים, בינינו לבין אירופה, לשמש גם באירופה.

יפה.

כבר עשינו את זה בתחום התרופות. החטיבה שלי בעצם היום פתחה את שוק התרופות האירופי לתעשייה הישראלית על ידי זה שחתמנו על הסכם הכרה עם האירופאים, עם האיחוד האירופאי.

מצוין. זה מה שדיברנו, להפוך את זה לשותפות בארגונים האירופאיים. לא רק אימוץ התקן האירופאי אלא יצירת מעגל עבודה סדור אתם ואז יש הפריה הדדית, אתם מביאים ידע והם מביאים ידע. את יודעת, מדינת ישראל כשרצתה לעשות ספורט, רצינו לשחק כדורגל מול מצרים אבל לא היה הסכם שלום, אז שמו אותנו בליגה האירופאית. מכבי היא אלופת אירופה כבר מ-1977, אני חושב. הרבה פעמים הלכנו לאירופה כי לא היה לנו עם מי לשחק כדורגל כאן. עוד לא מצאו את נבחרת לבנון. מה שעשינו בספורט, אנחנו עושים ביבוא. אנחנו הולכים להיות חלק ממשפחת אירופה ולעבוד אתה. לא ניתוק מארצות הברית שאנחנו גם יודעים לעבוד אתה והתקן שלה מחמיר לא פחות, ובתרופות כמובן ה-FDA, בהובלה הרבה פעמים של ארצות הברית, אבל זאת המטרה ולשם אנחנו מפליגים.

חבר הכנסת סימנון דוידסון, בבקשה.

בוקר טוב. אדוני היושב ראש, קודם כל צריך לברך את הממשלה על רפורמות אדירות שהיא עושה אבל הנושא הזה של יבוא מקביל, האמת, אני לא ישנתי חצי לילה וחשבתי איך אני אעביר את הדברים שמתרחשים לי בראש.

אני אבא לשלוש בנות ואני נוסע לחוץ לארץ ואין אדם בחדר הזה – ומי שיגיד לי שאני טועה, הוא משקר את עצמו – שנוסע לחוץ לארץ ולא קונה קרם פנים, דיאודורנט, איפור, וגם אתן עושות את זה. מי שיגיד לי שהוא לא עושה את זה, אני לא אאמין לו. אין בן אדם שמגיע לסופרמרקט באירופה ורואה ששמפו הד אנד שולדרס עולה יורו וחצי עד שני יורו והוא מגיע לארץ וזה עולה 22 שקלים וכשיש מבצע, המחיר הוא 18 שקלים.

אני אגיד לכם עוד דבר. אני תמיד קונה בחוץ לארץ הד אנד שולדרס כי אני שוחה ויש שמפו מיוחד שמוריד לי את הכלור ואין לי כוויות ואני בריא והכול בסדר. הבנות שלי ואשתי משתמשות באיפור שהן קונות באירופה והן מאוד יפות, הן מריחות טוב ואין להן כוויות והכול בסדר. אבל כשהן קונות את אותו איפור בארץ, הוא עולה לפעמים פי חמש מהמחיר שהן משלמות בבלגיה כי זה טוב לבלגיות ולא טוב לישראליות. זה טוב לשוויצריות, זה טוב לכל אחת שנמצאת באירופה. זה דבר שאני לא מבין אותו. פשוט לא מבין אותו. איך יכול להיות שלאישה באירופה או לגבר באירופה, הכול טוב והכול בסדר ואפשר לקנות כל מוצר וכשהם באים לארץ וקונים את אותו מוצר, הוא צריך לעלות כל כך הרבה כסף.

אני הבנתי משהו. אני עולה חדש בכנסת. אני שלושה חודשים בכנסת אבל אני רץ בין הרבה ועדות ונמצא בהרבה מקומות. בכל מקום שאני נמצא – אם זו ועדת חוקה, אם זה נושא של רישוי עסקים, אם זה בנושאם אחרים – אנחנו בבלת"ם. כל הזמן בבלם של משרד הבריאות. בסוף לא מבינים מה רוצים. כשאני מסתכל על כל הטבלאות האלה ועל כל החיצים, גם היבואנים לא מבינים. כשאת אומרת לי ארצות הברית זה אפשרי, אז אני קצת חקרתי. אם אתה רוצה לעשות יבוא מארצות הברית, אתה צריך לקנות רק מהיצרן הרשמי. נכון זה בעצם החוק. למי יש קשר עם היצרן הרשמי? ליבואן הרשמי בישראל. לא לקטנים.

אתה ראית כאן עכשיו, הם הראו לך שהם בונים מסלול ליבוא מקביל.

אדוני היושב ראש, אם אתה רוצה להביא מארצות הברית, אתה צריך לעבור את מכון התקנים.

אבל אני מתפלא עליכם. אני חייב להגיד משהו. החלק הראשון של דבריך - - -

תן לי לסיים. אחר כך הם יסבירו לי הכול. כשאתם מדברים על יבוא מקביל, הפלא ופלא, יש מספר מוצרים שאי אפשר להביא אותם כמו דיאודורנט, איפור, קרם פנים, משחת שיניים. זה נכון? אני קראתי טוב.

לא, לא קראת טוב. לכן אני מתרגז. אתה מתקיף אותם בדיוק על מה שאתה רוצה.

כל המוצרים שציינת עכשיו, אפשר להביא ביבוא מקביל?

לא.

אני שואל אחרי החוק.

אתה עכשיו מגיע לוועדה שעובדת כבר עשרות שעות לעשות את מה שאתה רוצה.

אבל את המוצרים האלה אי אפשר להביא.

אבל הרפורמה הזאת תביא אותם.

זה בדיוק השקף שהראיתי.

החוק החדש, החוק שמונח כאן היום, יאפשר להביא דיאודורנט בחצי מחיר.

זה לא יבוא מקביל, יושב ראש הוועדה.

לא ביבוא מקביל. זה העניין אדוני היושב ראש. כשאני רוצה לעשות היום יבוא מקביל, את המוצרים האלה שהם הכי נרכשים – דיאודורנט, קרם פנים ואיפור – אני לא יכול להביא. אז איזה מין יבוא מקבל אנחנו עושים? זה יבוא מגביל – ב-ג' – ולא יבוא מקביל.

אתה שאלת שאלה ונשמח לענות עליה.

כן. תשיבו לו, אבל שיהיה מכבד כאן.

קודם כל, יבוא מקביל, ב-ק' – אם אנחנו נשמעות לא ברור דרך המסכות, הכוונה היא מקביל .

כשאת מדברת, את יכולה להוריד את המסכה.

יבוא שלא מגיע ישירות מהיצרן, אפשר לעשות מארצות הברית. הרשימה שקיימת היום בהצעת החוק היא רשימה חיובית של מוצרים מסוימים שאנחנו מאפשרים שיגיעו במסלול... תחת תנאים מסוימים ואנחנו פוטרים אותם מדרישת המסמכים שקיימים בנוהל שלנו. הנוהל שלנו ממשיך להיות קיים, יכולים להגיע דרכו כל סוגי המוצרים מכל סוגי המדינות.

אני רוצה להבין. בסופו של דבר, כשהחוק הזה יעבור – ניסיתי לקרוא ולכן באתי לדיון בוועדה, אני לא נמצא יותר מדי בוועדה – בסוף יש מוצר של תמרוקים, אני יכול לעשות את זה לא דרך היצרן הרשמי על אף שזה הייצור שקיבל תקן אירופאי?

תלוי איזה מוצר.

אז השאלה היא למה.

היום אתה יכול לקבל אישור גם אם זה לא דרך היצרן הרשמי. יש נוהל שלנו שהיום מגיעים דרכו מוצרים במסגרת יבוא מקביל. הצעת החוק הזאת בונה עוד מסלולים, מסלולים מקלים נקרא לזה כך, לדרישות מהיבואן המקביל. באים ואומרים ליבואן המקביל שמעבר למסלול שיש לך שמשרד הבריאות בודק אותך, יש מסלול שיהיה מסלול מקל. אתה לוקח את האחריות על עצמך שבדקת את התאימות, שבדקת את כל הדברים - - -

שהוא בתקן האירופאי או בתקן הישראלי?

שזה משווק באירופה וזה עומד בתקנים.

בתקן האירופאי או בתקן הישראלי?

בתקן האירופאי. אנחנו הולכים לכיוון אירופה.

אתה בודק שזה בעצם מקביל למוצר שקיים היום בישראל כי הלא אתה לא בא ובודק את המוצר מהתחלה. אתה אומר שאני דומה ל-. אז אתה בודק שזה מוצר שמיוצר באירופה או שמשווק באירופה.

כל המוצרים?

רגע. אתה בודק את הדברים האלה. אתה עובר עוד בדיקות של מכון התקנים או מעבדות מוכרות אחרות.

אבל את לא עונה לשאלה. האם אלה כל המוצרים?

זאת הבעיה.

מה הרשימה?

ניתן לייבא ביבוא מקביל.

איך יכול להיות שמשחת שיניים - - -

אתה יכול להביא.

ניתן לייבא.

אם בדקו את זה בתקן האירופאי, למה - - -

אלה לא כל המוצרים. אתם מטעים אותנו.

סליחה, תעצרו כולם. זה לא יהיה כך. בוועדה הזאת יש סדר. ברוך בא סימון ומה שכאן אתנו יודע. לא יהיה כאן ברדק. כל חבר כנסת יקבל זכות דיבור אחת ולא שוק.

סליחה.

אנחנו רוצים שפה פשוטה. אנחנו הולכים לאפשר יבוא מקביל של תמרוקים. דיאודורנט, בושם, משחת שיניים, יהיה אפשר להביא את כל המוצרים האלה?

בושם לא קשור.

ניתן לייבא ביבוא מקביל את כל סוגי המוצרים מכל המדינות המוכרות. יש לנו רשימה שמנויה היום בפקודת הרוקחים. קיימים שני מסלולים. מסלול אחד שהוא מסלול, אפשר לקרוא לו ירוק, שלא נדרשים להציג בו מסמכים שיותר קשה להציג אותם.

זה בחוק החדש.

זה בחוק החדש.

הם שמו שם מוצרים מסוימים, רק למוצרים מסוימים.

יש שם רשימה. מאחר שמדובר בשלב ראשון של הרפורמה, צעד ראשוני שלנו בהקלה על יבוא מקביל, נקבעה שם בינתיים רשימה.

מה כן ומה לא ומה היו השיקולים?

נוכל להציג.

כדי שבעוד שנה הם יבואו ויאמרו שלא הצליחו להוריד מחירים.

מה כן ומה לא? מה היה העיקרון של הבחירה?

אני יכול לנסות להסביר.

רק רגע. נקבעה כאן רשימה של מוצרים. גורמי המקצוע יוכלו להרחיב. מוצרים שבשלב הזה אנחנו סבורים שמידת הסיכון מהם היא פחותה יותר לעומת מוצרים אחרים.

הרפורמה קובעת שאסור יבוא מקביל למעט 13 מוצרים.

סוגי מוצרים.

הצעת החוק מפרטת את המוצרים ואני מיד אקריא אותם. בנוסף לכך קיימת גם הוראת מעבר בסוף הצעת החוק שקובעת שבתום שנה לאחר תחילת החוק, אנחנו נרחיב את אותה רשימה. מדובר בשלב ראשוני של הרפורמה ואנחנו צריכים לפעול כדי לאזן את הסיכונים.

מה המוצרים שמופיעים ברשימה?

להקריא את רשימת המוצרים?

כן. מה אפשר עכשיו ומה הדברים שאתם דוחים להמשך.

היום אפשר להביא הכול בנוהל 37.

לא היום. בחוק החדש. רותי, מה יהיה אפשרי לייבא ביבוא מקביל לאחר כניסת החוק לתוקף? מה יידחה וייבדק בהמשך?

יש שני מסלולים.

לא מסלולים. לא שמעתם את השאלה? מה אפשר לייבא עם כניסת החוק לתוקף, שלא היה ניתן לייבא ביבוא מקביל עד היום ומה יידחה להמשך.

אפטר שייב, דיאודורנט, רול און ללא אלומיניום.

זה אפשר יהיה.

מה זה ללא אלומיניום? כמה כאלה יש?

תן לה להקריא. שקט .

אפטר שייב, דיאודורנט, רול און ללא אלומיניום, דיאודורנט ללא אלומיניום, פודרה דחוסה, סומק דחוס, שימר דחוס, קרם רגליים ללא.. סלקטיבית, לק לציפורניים שאינו ג'ל, שעווה לרגליים, שמפו, מרכך, סבון גוף, קרם גוף וקרם ידיים.

קיבלת הד אנד שולדרס. מה ע וד?

זהו.

מה ייבחן אחרי שנה?

עוד לא סיימנו.

ובתנאי שהמוצרים האלה הם לא רגישים. אם הם רגישים, הם מגיעים במסלול של נוהל 37.

איזה מוצר הוא לא רגיש?

מוצר רגיש, יש הגדרה.

מה הגל הבא בעוד שנה?

אני לא יכולה לצפות.

מה אתם חושבים שסביר?

הם גאונים. פודרה דחוסה. מה זה פודרה דחוסה?

אני לא יודע. פודרה דחוסה היא פודרה שכשאתה מנער אותה היא לא זזה. היא דחוסה.

מדי פעם גם קובעים נהלים חדשים לנציג האחראי. אחרי הרפורמה אי אפשר לעשות יבוא מקביל.

לא נכון. הם עושים שלביות וזה בסדר.

אתם שואלים המון שאלות והיינו רוצים להשיב עליהן.

השמפו, הבושם והדיאודורנט, יש כאן הרבה דברים ובעוד שנה יהיו עוד. אתם עכשיו רוצים להתווכח על מה שיש? בואו תקדם.

היושב ראש, אני יכולה גם להקריא מה יהיו סוג המוצרים שנוכל להוסיף.

מה תשקלו אחרי שנה.

מוצרים מסוג איפור, מוצרי גילוח ודיאודורנטים מסוגים שונים, וגם נבחן את האפשרות להוסיף גם מוצרים לחלל הפה. לאחר שנה אנחנו גם נפרסם את ההחלטה לציבור לגבי המוצרים בחלל הפה.

האם אנחנו יכולים ברפורמה להסמיך את השר עם צוות מקצועי שאפילו בזמן אמת יוכל להכניס מוצר שהוא חושב שאפשר לצרף אותו?

כבר יש סמכות כזאת.

לא להמתין שנה. אחרי חצי שנה. אחרי שבעה חודשים. השר והצוות המקצועי בחנו וראו שניתן להכניס מוצר מסוים גם לתהליך הזה.

יש סמכות רשות להרחיב את רשימת המוצרים גם בלי לחכות שנה וכאן מדובר בסמכות חובה להרחיב את הרשימה.

אז תהיה לו סמכות גם במהלך השנה להרחיב את הרשימה.

וגם אחרי שנתיים או שלוש.

והוא יבוא לוועדה שלנו להודיע לנו או איך זה יהיה?

כרגע אנחנו מודיעים הודעה לציבור. אנחנו נפרסם הודעה.

בסדר.

למה בסדר? אפשר לחייב לבוא לוועדה.

אנחנו נחליט. אחמד, ברוך הבא.

אדוני היושב ראש, אני שואל אותך שאלה פשוטה. אם יש למוצר תקן אירופאי, למה הוא צריך לעבור למכון התקנים?

הוא לא עובר למכון התקנים.

היא אמרה לי שכן.

הוא עובר בדיקה.

למה הוא צריך לעבור בדיקה? הוא קיבל תקן אירופאי, למה הוא צריך לעבור בדיקה?

לא הקשבת. הוא מצהיר.

אם אותו מוצר עומד בדרישות החוק של מינוי נציג אחראי, אחזקת תיק תמרוק, הערכת בטיחות ונוטיפיקציה שזאת הודעה על שיווק, הוא לא צריך לעבור בדיקה של מכון התקנים.

הוא מודיע. הוא מצהיר.

אם היבואן מבקש לייבא את המוצר בלי אותם מסמכים - - -

מה זה בלי אותם מסמכים? יש לדבר הזה תקן אירופאי.

זה לא תקן.

אני רוצה את התשובה הבאה. יש מסלול הצהרה. הם יסבירו לך שוב מה זאת הצהרה. בהצהרה אתה לוקח אחריות.

ואתה הולך למכון התקנים.

לא חייב. תקשיבו עד הסוף. אתם אומרים דברים ואתם לא מקשיבים.

יש את מסלול היבוא הרגיל שבו אם אתה עומד במערכת הכללים שמפורטת בהצעת החוק, הכול בסדר, אתה לא צריך לפנות למכון התקנים.

אני מבקש את רשות הדיבור כי לא מתייחסים אלי. אני מאגף רגולציה במשרד ראש הממשלה.

תמתין בסבלנות. אני שומע כאן תשובה שיש מצבים שאתה מייבא, מצהיר, מתבסס על התקן האירופאי ואתה לא הולך למכון התקנים.

לא ביבוא המקביל.

המקביל, אנחנו לא יודעים שהמוצר דומה. יהיו זיופים. חייבים לבדוק שאין זיופים.

הוא לוקח אחריות שהוא לא זייף.

אני רוצה לשמוע.

יבואן גדול שהוא מוכר, מה ההבדל?

לא. יש את היבואן שמביא מהיצרן. אנחנו רוצים לעזור ליבואן שהיצרן מסרב לתת לו אישור יצרן בגלל מונופול ביניהם. רוצים לעקוף אותו. אבל במעקף הזה אנחנו רוצים להיות זהירים.

אין לו אישור מקורי מהיצרן. זה כמו ברכבים.

הוא נותן לו מונופול.

כמה יבואנים לא מצליחים במס הכנסה לא מצליחים בגלל מס הכנסה ואומרים לו אין מס על זה? בסוף יש תרגיל קטן, צ'ופצ'יק קטן שעוצר את זה. אתה מעביר חוק, הוא נשמע טוב בוועדה, פותר הכול אבל צ'ופצ'יק קטן ושם תקעת אותו. ברכבים, זה מה שקורה.

במקרה שלך, הוא הוכיח שהוא קנה את זה מסיטונאי באירופה, הוא קנה מהיצרן, אז יש לו מסלול והוא יכול להגיע דרך מסלול היבוא המקביל שלנו.

בלי בדיקה.

אני עברתי את זה עם הרכבים שלושה חודשים. הפינג פונג עד עכשיו, אני תקוע במס הכנסה. תאמיני לי, מכיר את הדברים האלה. הוא צריך להביא אישור יצרן.

סגן השר שואל מתי יהיה אפשר להביא קולגייט.

בעוד שנה אנחנו פותחים כאן את השוק.

קולגייט זה בעוד שנה. תחזיק מעמד.

סליחה שאני אומר לך את זה, אני קצת יותר ותיק ממך כאן, זאת עבודה בעיניים.

ברור. הם עשו את זה בליל ההסדרים. בליל ההסדרים הם דחו את זה.

גם הציבור רוצה להתייחס. איש משרד ראש הממשלה,. בבקשה. ואז אנחנו פותחים את זה לתגובות.

עוד לא עניתי.

תחכו עם מה שאתם רוצים לומר.

סגן השר התייחס לנושא - - -

רגע. אסנת, רגע. את אתנו היום ובעוד כמה דיונים. נציג משרד ראש הממשלה.

תודה. לשאלות חברי הכנסת. אני חייב לומר את הסיטואציה כי יש קצת ערבוב בין המסלולים השונים וסוגי היבוא השונים. אני רוצה לסדר את הצעת החוק וגם הטענה שזה כמו באירופה, גם לגביה להגיב כי אני לא חושב שזה מדויק עד הסוף.

צריך לעשות הבחנה בין המסלול של היבוא הרשמי לבין המסלול של היבוא המקביל. ביבוא הרשמי הטענה היא שזה כמו באירופה. יש כאן תנאים שהם מעבר לאירופה. חייבים לומר את זה, חברי הכנסת שאלו את השאלה ואני חייב לבוא ולשים את זה. יש כאן תנאים שהם נוספים לאירופה וצריך לשים את זה על השולחן.

לא פילוסופיה.

לא. לא פילוסופיה.

אתה ממשרד ראש המשלה. הבאתם לנו נוסח חוק. ישבתם. מה אתה שם על השולחן? את החוק שהבאת.

נכון.

הוא לא ממשלה. הוא חווה את דעתו כמו אגף רגולציה.

עכשיו אתם הבאתם נוסח חוק שעליו אנחנו עובדים.

אני רוצה לעשות סדר בדיון. ביבוא מקביל, גם המסלול שמגיע כאן הוא באישור של מכון תקנים. זה נכון. ביבוא מקביל צריך להגיע למכון התקנים. לשאלת חברי הכנסת, אי אפשר להתעלם מזה.

אז למה אומרים לנו שלא?

אני שם את הסדר.

איפה השינוי?

אין כאן כל שינוי.

יש. אין דרישה של אחזקת מסמכים שמקורם מהיצרן. זה השינוי המהותי.

השינוי הוא כמו היבוא המקביל לרכבים.

גם מכון התקנים הוא מונופול.

יהיו עוד מעבדות.

אני זוכר כמוכם את אנשי משרד התחבורה באים לכאן עם השר ואומרים אנחנו הולכים לייבא רכבים. עד הרגע לא מצליחים לצאת מזה. כבר ארבע שנים.

אני נורא מצטערת שאתה מסתכל עלינו בתור משרד אחר.

לא. הם מאוד רצו אבל מכון התקנים תקע את זה.

כמו שמופיע בהצעת החוק הממשלתית, זה לא רק מכון התקנים אלא זה מכון התקנים ונוספים.

אנחנו פותחים להתייחסויות. עורכת דין הלנה ביילין, ג'יימס ריצ'רדסון.

אני נמצאת כאן עם המנכ"ל, מר אמנון תבורי. אני היועצת המשפטית חיצונית של ג'יימס ריצ'רדסון מזה כ-20 שנים. מטפלת בכל העניינים המשפטיים כולל חקיקה, כולל בתי משפט, כולל כל מה שצריך וכולל כל המיוחדות והייחודיות של דיוטי פרי. אני לא מדברת עכשיו על ריצ'רדסון כי ריצ'רדסון זוכה במכרזים של רשות שדות התעופה מפעם לפעם, אבל תמיד יש מתמודדים נוספים. אני מדברת על מה שנקרא דיוטי פרי. דיוטי פרי בעצם לא נמצא בחוק. הוא במקום ביניים, בין הכיסאות. מצד אחד הוא לא יבואן בגלל שהמוצרים שדיוטי פרי קונה, הוא קונה אותם מהיצרנים בחוץ לארץ אבל מיצרנים ממחלקות ייעודיות שהם בעצם מייצרים את זה עבור חנויות דיוטי פרי בעולם. כלומר, המוצרים האלה הם מוצרים שהכוונה שייכנסו לבונדד, למחסן ויוצאים לישראל לפי תקנות המכס, הם לא עושים את כל הליכי הגיור ואסור להם אפילו להיכנס לשוק המקומי. לכן הוא לא יבואן על פי פסיקה וחקיקה שאני לא אלאה אתכם עכשיו אלא אם תבקשו ממני מאוד.

אני רוצה למקד אותך. את אומרת שבחקיקה החדשה התנאים שלכם משתנים?

לא.

מה את מבקשת? בואי נגיע לנקודה.

אני אגיע לנקודה מהסוף. בגלל שאני לא יבואן מצד אחד, כי הרוכש הוא עושה את היבוא האישי, שהוא קונה, יוצא, חוזר, יבוא אישי עם קצת מכס, ומכיוון שאני גם לא יבואן מקביל בגלל שיבואן מקביל זה יבואן שאין לו קשר...

בסדר. מה הבקשה?

להתאים במסלולים הקיימים או לשנות מעט ביחד ובהסכמת משרד הבריאות כי כך אנחנו עובדים גם היום, להכניס אותנו לחוק באופן שאנחנו עובדים היום. אני לא רוצה יותר.

לעגן את צורת העבודה שלכם היום בחוק בלי שינוי הכללים.

נכון.

תודה רבה. היועצת המשפטית.

אנחנו בחנו את הבקשה של הדיוטי פרי. כרגע, בנוסח הנוכחי, אני לא רואה סיבה משפטית לשנות את הנוסח כי הנוסח כבר עונה על דרך הפעולה שלהם. אבל אין לי בעיה כמובן לשוחח עם עורכת הדין ביילין. נוכל לשוחח אתה ואם באמת עדיין אני אראה שיש צורך לבצע התאמות נוסח, נעשה זאת.

בעברית פשוטה שלי את אומרת שהחוק החדש מאפשר את המשך פעולת הדיוטי פרי כפי שהיא ואין צורך בניסוח מיוחד. את תיוועצי אתם שוב ואם יידרש פה איזה סעיף או ניסוח מותאם להיבט של הדיוטי פרי, אתם בתיאום תביאו אותו.

נכון.

יושב ראש הוועדה. ברשותך. אם יש לאיזושהי חברה איזושהי בקשה, אנחנו גם מבקשים לראות אותה.

בכתב?

כן.

ודאי. כולם.

אני לא מכיר את ההתייחסות הזאת.

אנחנו ביקשנו מכל אחד לשלוח לנו את הכול כתוב. לא לדבר אתנו בתורה שבעל פה. הלנה, תוציאו מכתב רשמי. כאן אנחנו לא מדברים על חברה – במקרה הזה זאת כן חברה – אלא מציאות ייחודית שזה שדה תעופה ומוצרים בשדה התעופה. זה יכול להיות היום ג'יימס ריצ'רדסון, זה יכול להיות מישהו אחר. מצב מיוחד של דיוטי פרי בעולם וזה כן מחייב שהחוק יכסה זאת כראוי. תודה רבה.

שלחנו בכתב ואם יש עוד מישהו שאני צריכה לשלוח לו, אני אשלח.

את תעבדי מול היועצת המשפטית של משרד הבריאות. תיוועצו ואם זה יסתדר, ברוך השם.

אמיר עופר, מנהל חטיבת התמרוקים, איגוד לשכות המסחר. עד שהוא יעלה, ראובן בילט, יושב ראש חטיבת התמרוקים.

אדוני היושב ראש, אני יושב ראש של חברת קוסמטיקה, חברה שמעסיקה 650 עובדים, קימת 80 שנים. רוב המועסקות, 90 אחוזים נשים, מייצגים כ-35 מותגים בין-לאומיים. אני יכול להגיד לכם שאם תתקבל בחוק הזה הדרישה של תיאור שלבי הליכי היצור של התמרוק, אף ספק בשום מקום בעולם לא יהיה מוכן לתת את הסודות המקצועיים. לא נותנים את זה לשום מדינה, גם למדינות כמו ארצות הברית, וגם למדינות אחרות. הדרישה הזו היא חסם יבוא. לא יהיה. מי כן יוכל לעמוד בזה? אולי כמה חברות גדולות שיש להן סניפים בישראל. אבל מאות יבואנים לא יוכלו לייבא. אם זו הכוונה, אנחנו בעצם מצפים לשינוי הזה כבר שנים, להפסיק עם הצורך הזה להגיש בקשות, העלויות שכרוכות בכך, חודשים, מגיעים לסיטואציה שמוצר של הקיץ, עד שהוא מגיע, זה כבר חורף, מוצרים של שיזוף, עד שהם שמגיעים, מגיע החורף.

שנים אנחנו חולמים על המצב הזה שנהיה דומים לאירופה בכל עניין, אבל פתאום שוב הכניס משרד הבריאות לצערי הרב את אותו דבר שהפיל את החוק הקודם, את הדרישה שלא ישווק עוסק בתמרוקים מבלי שיש לו תיאור שלבי הליך הייצור של התמרוק. מי אנחנו מדינת ישראל שיצרנים יוכלו ויסכימו לתת לנו את הסודות המקצועיים שלהם? הדבר הכי רגיש. מצד שני, אומר משרד הבריאות - - -

יש בעיה במחשב אצלך. לא שומעים.

יש לנו אפשרות לענות.

אתם צריכים להיות מאופקים, לאסוף כל הערה, גם אם היא לא נכונה באופן מוחלט, ובאופן קר רוח להציג את עמדתכם. לא להגיב על כל משפט שנאמר. זה לא מתאים לכם.

אנחנו פשוט תיקנו את הנוסח.

בסדר, אבל חכו, תתאפקו. אנחנו לא הולכים לשום מקום. תרשמו. ראובן אמר כך ואנחנו מתקנים. אל תגיבו על כל הערה.

אני אקריא לכם את מה שאתם כתבתם. כתוב בחוק. "לא ישווק עוסק בתמרוקים" – לא חשוב, יבואן ראשי, יבואן מקביל – כתוב.

הנקודה הזאת הובהרה. יש עוד נקודות?

רגע. יש לי הצעה פרקטית. שכל יבואן יקבל בעת שהוא מייבא מוצר, יקבל התחייבות מהיצרן שבמידה ומשרד הבריאות ירצה לדעת את הסוד המקצועי של תהליך הייצור, כי זה עניין של בריאות, לא יכנס מוצר לישראל בלי שתהיה התחייבות של היבואן שבמידה ויהיה צורך כזה, צורך בריאותי, היצרנים יספקו את המידע כי אחרת אנחנו נחזור בדיוק למה שקיים כאן עשרות שנים, לא יהיה שום דבר, ימשיך התהליך הבירוקרטי הזה. זו הבקשה שלנו. זה הדבר המרכזי.

תהיה התייחסות לכך. תקבל התייחסות. אני רוצה לשמוע את נעם דן מהאוצר שתתייחס לדברים שנאמרו כאן.

שלום. קודם ניסיתי לעשות קצת סדר במסלולים ונראה לי שכדאי להציג את זה בצורה הכי פשוטה.

אבל אני מייעץ לך. אתם כל הזמן חוזרים על המילה סדר במסלולים. מה שחברי הכנסת רוצים לשמוע זה לא סדר במסלולים אלא מה הערך המוסף של החוק הזה מיידית.

זה בדיוק מה שאני אומר.

ומה יכול להיות בהמשך. אלה התשובות. כמה אנחנו מגדילים ומה נגדיל בעתיד.

בסדר גמור. המסלול הראשון, אפשר לקרוא לו המסלול שהיה פעם, המסלול הקיים. זה יבוא ברישיון שגם דורש מסמכים מהיצרן. יכול להיות שם יבוא רגיל או מקביל, לא משנה איזה יבוא, אבל זה דורש מסמכים מהיצרן. אפשר להשליך על זה מה זה מאפשר באמת ליבוא מקביל.

המסלול השני הוא המסלול שאנחנו מכנים אותו מסלול אירופי, מסלול קסיז, והוא הבשורה שמשרד הבריאות מביא כאן. זה יבוא רשמי לפי המודל האירופי, משמע, בהצהרה, עמידה ברגולציה האירופית.

המסלול השלישי הוא המסלול - - -

רגע. המסלול הזה, השני, הצהיר, כל מוצר שהוא מצהיר הולך לבדיקה או יש מצבים בלי בדיקה ויש מצבים עם בדיקה?

זאת הצהרה. המסלול הזה הוא הצהרה.

הצהרה בלי בדיקה.

הצהרה בלי בדיקה.

נוטיפיקציה.

בלי בדיקה. זה היבוא הרשמי.

הצהיר ומכניס בלי בדיקה.

כמו שעושים באירופה.

בדיוק כמו המודל האירופאי.

הצהיר ומכניס בלי בדיקה.

בלי בדיקה.

וזה מסלול חדש.

זה מסלול חדש. זו הבשורה. זה ליבוא רשמי.

יפה. והשלישי?

המסלול השלישי הוא יבוא מקביל שהוא מחייב בדיקה של מכון התקנים עבור תמרוקים מסוימים שמשרד הבריאות הגדיר בתוספת – דיאודורנט ללא אלומיניום, שימר דחוס וכולי.

הממשלה אישרה.

אלה מוצרים שיהיה ניתן להביא ביבוא מקביל אבל בגלל רגישות בריאותית יחייבו בדיקה.

יחייבו בדיקה של מכון התקנים.

אבל יש מוצרים שלא יחייבו בדיקה.

לא, הם אמרו שהכול אסור חוץ ממה שמותר.

לא נכון. לא, לא. אתה לא היית אתנו.

אישה ממוצעת מוציאה על איפור אלפי שקלים בשנה. אותו איפור בחוץ לארץ. למה?

צודקת. אני אתן לך להתייחס.

אני מדייקת יושב ראש הוועדה. המסלול האירופי הוא בהצהרה.

במסלול השני של הצהרה, מה אפשר להביא?

במסלול של ההצהרה, זה מחייב קשר עם היצרן ולכן זה מיועד רק ליבוא רשמי ומה שאי אפשר להביא – לדעתי הכול אפשר להביא.

אבל במסלול השני זה יכול להיות גם יבוא מקביל?

לא. רק רשמי. זה מחייב מסמכים מהיצרן.

זאת אומרת, עד היום יבואן היה חייב לעבור תחת מכון התקנים וכולי.

היה מחייב אישור מוקדם של משרד הבריאות.

רישיון או מה שלא נקרא לזה.

נכון.

השאלה אם הוא מקבל אותו בקלות.

היום היבואן יוכל להצהיר ולהביא מוצרים בלי בדיקה.

רק אם יש לו קשר עם היצרן.

בלי בדיקה. יבואן רגיל מול יצרן מסוים. ביבוא המקביל, למוצרים מסוימים תידרש בדיקה.

לכל המוצרים שביבוא מקביל שנמצאים במסלול חייבת בדיקת מכון התקנים.

ואין מוצרים ביבוא מקביל?

לא. אין.

כלומר, אין שינוי.

אין מוצרים ביבוא מקביל שאי אפשר. או רישיון או בדיקת מכון התקנים.

זה בסוגיית תמרוקים. בתחומים אחרים יש לנו.

אנחנו עכשיו בתמרוקים.

קריאה: קריאה:

אולי יש איזה בלבול ואני אנסה לעשות סדר כי אולי חברי הכנסת מתבלבלים בגלל הדיונים הקודמים. בכל הדיונים הקודמים, במזון ובתקינה, אנחנו אמרנו שברירת המחדל שהכול אפשר למעט התוספת שאתם תראו ותאשרו. שהוועדה תאשר. כאן, בתמרוקים, זה שונה. בתמרוקים אנחנו עושים שני שינויים. שינוי אחד על כל היבואנים הקיימים, אנחנו אומרים להם שבמקום להיכנס ברצף בירוקרטי ארוך ומייגע, אתם יכולים, היבואנים הקיימים - - -

או חדשים.

קריאה:

רגע. היבואנים הקיימים. היבואנים הרשמיים לצורך העניין.

אבל חדש שרוצה להיות יבואן רשמי.

קריאה:

בסדר, בתנאי שיש לו קשר עם יצרן. אני מדגיש את זה.

כן, בסדר.

קריאה:

הוא היום יכול, במקום סשן מאוד ארוך של בירוקרטיה נקרא לזה, הוא יכול היום בנוטיפיקציה, בהודעה, להיכנס לשוק. זאת הטבה משמעותית ליבואנים. צריך להגיד שזה בעיקר ליבואנים קיימים.

אבל יבואן שהוא בקשר עם יצרן, אוטומטית מדובר על יבואן שהוא מאוד גדול.

קריאה:

נכון.

ברור. כמה יבואנים יש לקולגייט בארץ?

אחד.

יפה. תודה. אחד. נשאר אחד.

לגבי היבוא המקביל, היבוא המקביל עד היום היה כמעט בלתי אפשרי. יש קצת יבוא מקביל אבל מה שאנחנו עושים כאן ביבוא המקביל – וזה אולי קצת המקום לבלבול – אנחנו בעצם עושים רשימה חיובית, לא רשימה שלילית. אנחנו אומרים רשימת המוצרים שמופיעה כאן, לפניכם, אתם רואים אותה בתוספת הרביעית, זו רשימת המוצרים שמופיעה כאן והיא בלבד, אותה אפשר לייבא ביבוא מקביל בלי קשר עם היצרן.

אבל עם בדיקה.

כן.

והרשימה הזאת תורחב.

קריאה: לא בהכרח תורחב.

לא. היא יכולה להיות מורחבת בחוק.

קריאה:


יכולה גם היום.

בחוק החדש. או על ידי השר וועדה מקצועית או אחרי שנה.

קריאה:


אני אקריא את הסעיף. עד תום שנה מיום תחילה, שר הבריאות יכול להוסיף בצו, בתוספת הרביעית, הוא יכול להוסיף עוד תמרוקים, אבל זה לשיקול דעתו.

אם כבר עושים סדר במסלולים, אז משהו שכולם מפספסים.

היושב ראש, אם אתה תראה את המחירים של דיאודורנט ללא אלומיניום, אנחנו נהיה נורא מסריחים. 60 שקלים, 39 שקלים.

אני עדיין מוטרדת מהפודרה הדחוסה.

49 שקלים. 59.90 שקלים. 69 שקלים. מה זה?

אני אגלה לך סוד קטן. לי בגיל 25 לא הייתה תעודת בגרות ורציתי להיות פסיכולוג. הלכתי לארצות הברית לעבוד בבוקר וללמוד אנגלית בלילה, ב-ייל. במה עבדתי? הייתי או-פר, טיפלתי בילדים, בשני ילדים בבית יהודי. השתמשתי במוצר שנקרא אולד ספייס. זה אפטר שייב ודיאודורנט. הייתי צריך למצוא מישהו שיביא לי את זה כי בזה אני משתמש עד היום. הייתי בספרד לא מזמן ופתאום על המדף יש אולד ספייס בשפע. כל אחד יש לו את המוצר שהוא רוצה להביא מארצות הברית ומאירופה ואתה צודק. אין כאן מיקוח. אביר, אתה, שיר ואני, כולנו מסכימים שהמצב הקיים לא ראוי. יש שתי אפשרויות: להתווכח על הפתח בדלת שנפתח, האם הוא כזה גדול או כזה קטן. אני אומר לכם שכלל רפורמת היבוא היא דבר ענק והתמרוקים, אנחנו פוגשים חסמים.

אדוני היושב ראש, בסמכותך ובסמכות הוועדה להסיר את הרשימה או להפוך אותה. שיתירו שהכול מותר חוץ ממה שהם יאסרו. שיסבירו לנו למה הם אוסרים את המוצרים. על זה הוויכוח. אנחנו לא רוצים שהישראלים יישארו עוד הפעם מאחורי התור ולא יוכלו להביא לכאן אולד ספייס. גם אני רוצה להשתמש במוצר אולד ספייס.

אני אגיד לך על זה משהו. כאשר משרד מביא אליך חוק, הוא רוצה להתקדם אתך. אם אתה אומר לו שזה לא מתאים או אתה מתקן, או שמסכימים ומתקדמים או שהוא אומר נדחה את זה לאחרי חוק ההסדרים.

לא. אנחנו לא רוצים לדחות.

המשרד יכול להגיד, טוב, נטפל בזה פעם אחרת.

תסתכלו על הרשימה עם הפרטים שאסור להביא. אל תסתכלו רק על מה שמותר להביא. נושא של מכון התקנים, אתם אומרים לי שיש עוד מעבדות.

יש עוד מעבדות. כן.

כל חמש המעבדות הן של משרד הבריאות? לא.

חברת הכנסת מיכל שיר. אסנת, אני אתן לך עוד מעט.

תודה רבה. אני מסתכלת על הרשימה, כאישה, עם כל הכבוד לאולד ספייד אדוני היושב ראש.

הוא טוען שהוא לא יודע מה זה פודרה דחוסה.

אבל נשים משתמשות הרבה בפודרה רגילה, יש דבר כזה, שיעור אצלי אחרי הישיבה.

את משתמשת בדחוסה או רגילה?

הבוקר השתמשתי בדחוסה, אם אתה ממש רוצה לדעת. יש כאן פודרה דחוסה ויש כאן סומק דחוס.

ודיאודורנט ללא אלומיניום.

נגמרה הסוללה בסלולר שלי, אז אני לא יכולה לראות. יש כאן רשימה שלמה של מוצרים נשיים. אני לא יודעת אם אתם מודעים לכמה כסף נשים מוציאות על איפור בשנה. 5,000 שקלים בשנה? 10,000 שקלים בשנה? אלה הסכומים. זה הון עתק. אני מסתכלת על הרשימה הזאת ואדוני היושב ראש, המשמעות של זה היא שאם אנחנו מאפשרים לדבר הזה לקרות - החוק הוא חוק מבורך - אם בדלת האחורית אנחנו לוקחים עדיין את הכספים המשמעות היא שגם גברים עם אולד ספייס אבל הרבה מאוד נשים ימשיכו לשלם הון תועפות על מוצרים שעולים בחוץ לארץ משמעותית פחות. לא קצת אלא משמעותית פחות.

70 אחוזים ו-100 אחוזים פחות. ראינו את הנתונים.

ואין סיבה שאם בפריז אישה יכולה להשתמש במוצר הזה ולשלם עליו רבע, אני כאן בישראל צריכה לקחת הלוואות כדי לשים סומק דחוס או פודרה דחוסה או כל מוצר אחר. זה לא הגיוני.

את צודקת.

תסתכל על הרשימה.

אלה רשימות שאפשר להביא בחוק החדש אבל עם בדיקה. האויב של המושלם הוא המושלם ביותר.

הוא כבר עבר בדיקה. אם זה טוב לאישה פריזאית, זה טוב לאישה ישראלית.

אני רוצה להגיד לכם משהו כללי. אני אומר את זה גם לאביר. בסך הכול החוק הזה של רפורמת היבוא, הוא מהפכה כלכלית. בתוכו הפרק שהוא רגיש בריאותית, הוא לא התקדם במסיביות ובהיקפים שאנחנו רוצים את שאר הדברים אבל אנחנו רוצים את הרגל בדלת. אנחנו רוצים את המגמה. מסמיכים את השר. אתה בממשלה, אתה יכול לשבת אתו בדיאלוג, תהיה לו סמכות באמצע שנה להכניס מוצרים. הממשלה מחליטה. נותנים לה את הסמכות.

קריאה:

זאת חובה.

בעוד שנה אנחנו פותחים לעוד מוצרים. אני אומר לכם שלא נתקוף עכשיו על מה שאין אלא ננסה לעגן ולהתקדם עם החוק הזה.

לא. אדוני היושב ראש, אני אגיד לך למה. כי אף אישה לא תגיד - אני לא מכירה – סליחה, הפודרה הדחוסה שלי, המוצרים הנשיים שלי, הם עולים הרבה כסף. למה? כי אלה מוצרים נשיים. זה קרמים לשיער, זה קרם גוף, זה איפור. מתי פעם אחרונה שמעת על אישה שאומרת שהלק שלה יקר? למה? כי היא אישה והיא לא תצעק את זה. אז במקרה הרשימה שאנחנו מדברים עליה, תשימו לב, אלה מוצרים נשיים. אלה מוצרים שנשים צורכות.

למשל ג'ל זה אסור. הוא לא נמצא ו-90 אחוזים מהבנות משתמשות בו.

המשמעות היא שאם אנחנו לא נוגעים בזה, נשים ימשיכו לשלם יותר ולשתוק. זה מה שזה אומר. אין דבר כזה לדחות את זה לאחר כך כי אחר כך זה לא יקרה.

יש לי שאלה. כמה משתמשות היום ב-לק רגיל? מעט מאוד. הרוב משתמשות ב-ג'ל.

מה פתאום? לא נכון. לא נכון. ממש לא נכון. זה עניין של העדפה אישית ואגב, זה גם עניין של רגישות של עור.

בסוף אנחנו נצא מכאן קוסמטיקאיות.

אבל אישה קמה כל בוקר לעבודה והיא מתאפרת. אלה מוצרים יקרים מאוד.

יש לי ארבע נשים בבית. אשתי ועוד שלוש בנות מדהימות. אנחנו יודעים מה זה ואת צודקת. אני אומר לכם שוב שכחברי כנסת - וכאן נמצא נציג ממשלה, אביר בא עם הממשלה, דחף את מה שניסה לדחוף – התקדמנו ברפורמת היבוא. הסיפור של תמרוקים ומזון הוא פחות אינטנסיבי בגלל הרגישות הבריאותית וזה בסדר. אנחנו רוצים למשוך לקצה ולעשות את הפיילוט ולפתוח את הלבבות. הם זורעים בתוך החוק. שר וצוות מקצועי יוכלו להוסיף מוצרים במהלך השנה.

איזה שר?

שר הבריאות והכלכלה.

ג'ל גילוח לא נמצא כאן. אבל פודרה דחוסה כן.

הם ירחיבו בניגוד לעמדת המשרד שלו?

כן. למה לא?

זאת הסמכה שלהם בליל ההסדרים.

הרשימה שאת מציינת אותה, זאת רשימה שתאושר במסלול היבוא המקביל המקוצר בלי צורך בקשר עם היצרן ותוכל להיכנס. אחרי שנה, גם מוצרים כגון ג'ל גילוח וכולי, יוכלו להיכנס.

אביר קארה שואל על הקולגייט.

אדוני היושב ראש, למה שלא הכנסת תאשר?

אתה יכול. אתה דווקא רוצה לתת למשרדים לעבוד. אתה לימדת אותנו לא להוסיף בירוקרטיה.

אנחנו נמצאים במצב שאי אפשר להמשיך כך. הציבור הישראלי היום, יוקר המחיה בישראל, אנחנו בין שבע המדינות היקרות בעולם ואתה ואני יודעים שהישראלים לא מרוויחים כמו האירופאים ולא מרוויחים כמו בארצות הברית. אין סיכוי שהדבר הזה יימשך. אנחנו כאן בשביל להציל את המצב. אי אפשר שזה יימשך. הם תקעו עזים בליל ההסדרים, מאוד כעסתי על זה בלילה של ההסדרים ואני חושב שהיום אנחנו צריכים להרחיב את זה. אני חושב שלוועדה ולכנסת יש תפקיד, להסתכל על החוק, לראות, מה שטוב – צריך להרחיב.

אבל אמרתי לך מה יכול לקרות. הכנסת לוקחת חוק ומתקנת אותו ומשנה אותו. אם היא עושה את זה באופן טוטאלי שלא על דעת השר, השר אומר לחבר'ה שלו, תעצרו את התהליך. תודיעו לכנסת שאנחנו נקדם את החוק הזה בהמשך. זה לא מה שאתה רוצה. אתה רוצה שאפילו הקצת הזה יתקדם.

לא הבנתי. זה כאילו נגד הציבור הישראלי?

לא. אתה בא אלינו בטענות.

בסדר, יש טלוויזיה. רואים אותנו.

אתה נציג הממשלה. הבאת לנו חוק צנוע וזה מה שנעשה. אתה לא יכול עכשיו לאחוז את המקל משני קצותיו. אמרת שאנחנו ממשלה, אנחנו מביאים רפורמה, נביא לכם נוסח חוק, תאשרו אותו. הבאתם נוסח חוק ואנחנו עובדים עליו. אנחנו לא יכולים להמציא לכם חוק שלא הבאתם.

כן, אבל אתה יודע שבמקביל כאשר מבקשים כאן כל מיני הרחבות בחקלאות ובכל מיני נושאים, מגיעים לכאן, בסוף אנחנו נביא רפורמה.

תיקונים.

את אותם תיקונים צריך לעשות. אי אפשר לבוא ולומר שאני רוצה לעשות תיקונים רק בצד אחד.

הנה, אמרת. אתה רוצה שהרשימה החדשה בעוד שנה תאושר כאן?

לא רוצה בעוד שנה. אני רוצה בעוד שלושה חודשים.

בעוד חצי שנה?

האזרחים הישראלים לא מחכים לשנה הבאה כדי לדעת אם הבאנו להם תוצאות. הם לא מחכים יומיים. הם רוצים תוצאות בשבוע הבא.

בוא אני אתן לך דוגמה לצורת שיפור של חוק שיכול להתקיים כאן בזמן התהליך הזה. הם אומרים שאנחנו רוצים עוד שנה להעביר רשימה. אנחנו יכולים להגיד להם עוד תשעה חודשים, עוד חצי שנה. אנחנו יכולים להגיד להם.

זה באחריותם להביא רשימה.

אבל אנחנו רוצים לקצר את מועד הרחבת הרשימה. אנחנו יכולים להגיד בחוק שזה יידון בוועדה כאן בעוד חצי שנה עם רשימה חדשה. זה סביר. אבל אתה לא יכול להמציא חוק שהממשלה לא הביאה אלינו. אלה הגבולות. אז בוא נתקן את חוק הזה, נעשה אותו טוב יותר ונתקדם.

זה מה שאנחנו רוצים. לתקן אותו.

אני מבקש לדייק. אני ממשרד המשפטים. החוק קובע ששר הבריאות חייב להוסיף תמרוקים מסוג איפור, מצאי גילוח, דיאודורנט בתוך שנה. זאת חובה שלו. זאת לא סמכות.

אז אנחנו למשל לוקחים את המשפט הזה ואומרים בתוך חצי שנה מיום הפעלת החוק החדש.

לגבי מוצרים מחלל הפה, הוא יבחן את האפשרות להוסיף.

וידווח לוועדה בתוך חצי שנה.

לגבי קולגייט. לגבי מוצרים בכלל. צריך לזכור שלגבי הפה מדובר בקולגייט. בכל העולם אפשר, חוץ מאשר במדינת ישראל. לא להאמין.

אתה מדבר על קולגייט ואני שוב חוזרת על אותם מוצרים נשיים. זאת הזיה. תראו את הרשימה. המשמעות היא שהחוק יעבור אבל נשים ימשיכו לשלם יותר על המוצרים.

אני לא יודע למה אביגדור בא. הוא שמע שמועות שעשיתם לי היום ברדק בוועדת הכלכלה. הם לא באים לכאן הסדרנים כי הכול כאן בסדר. אתם יכולים להיות רגועים. רון כץ, ברוך הבא. אני רוצה לתת אפשרות להתייחסות לאנשים שנמצאים אתנו ב-זום. אמיר עופר שקודם חיפשנו אותו. הוא קיים? לא קיים.

אני רוצה לשמוע את אנואר חילף.

אני כאן.

אני רוצה לשאול אותך לגבי הצטרפות למשפחת עמי אירופה במנגנונים הרגולטוריים שלהם, לא רק אימוץ התקן האירופאי. משרד הבריאות בא ואומר שאנחנו חושבים שלא רק מאמצים את התקן האירופאי אלא מצטרפים לצוותים ולוועדות שלהם, אבל הם אמרו שזאת היכולת של משרד הכלכלה לבצע את זה. מה אתה אומר על זה?

קודם כל, העניין הזה עלה גם בעבר מבחינת הצטרפות למערכת ה-ICSMS. היו ניסיונות לבוא ולהתחבר למערכת הזאת והאירופאים לא כל כך התלהבו מהרעיון. הם לא משתפים פעולה בצורה חיובית בעניין הזה וטוענים שהמערכת משרתת את המדינות החברות באיחוד האירופי. אפשר לנסות שוב אבל זה יכול להיות רק כתהליך משלים לרפורמה.

לא אמרנו מותנה אבל אמרנו מקדמים את ההיצמדות לתקנים האירופאים ועבודה לפיהם, אבל במקביל בונים צורת עבודה עם הגופים השונים שם, סינכרון מידע, הפריה הדדית וכולי.

אני מעדכן שהפעולה הזאת של לנסות להתחבר למערכת כן בוצעה ונענתה באופן שלילי.

זה ספציפית על הקבוצה הזאת אבל אני הערתי הערה כללית.

אני מניח על הסכם ההכרה.

עבודה משותפת להיכנס. יש איחוד אירופאי, באים ואומרים אנחנו רוצים להיות משתתפים, לא חברים באיחוד אלא משתתפים בפעילות הרגולטורית בתחומי היבוא עם נציג שלנו .

היו ניסיונות כאלה לעשות הסכמי הכרה וזה מקל מאוד על התעשייה. התהליכים האלה לא התקדמו.

אתם לוקחים את זה כיעד?

אני אעביר את זה לשרה ולמנכ"ל.

אנחנו נרשום את זה גם בסיכום הישיבה ונאמר שהוועדה אומרת ומבקשת משרת הכלכלה ומשר האוצר לצד אימוץ התקן האירופאי והעבודה לפיו לעגן את מערכת היחסים של אנשי המקצוע באופן סדור עם כל גופי הרגולציה האירופאיים שעובדים בתחומי היבוא ולייצר סינכרון, הפריה הדדית ומעמד רשמי של נציג ישראלי בגופים הללו. זו בקשה שלנו .

אני מבקש להתייחס לשאלה. אני ממשרד ראש הממשלה. אנחנו עזרנו בתהליך וניסינו גם מול אירופה. בתרופות שבאמת משרד הבריאות עשה צעד מאוד גדול של הכרה הדדית, זה מאוד ברור כי משרד הבריאות נותן אישור ולכן יש הכרה של אירופה באישור של משרד הבריאות. אומרים באירופה, אנחנו לא נותנים אישור למוצר, זה מוצר בהצהרה, אין כאן מה לעשות הכרה הדדית, זה לא קשור להכרה הדדית ולכן כל הדיבור סביב הכרה, הוא לא כל כך רלוונטי.

זאת סוגיה אתם עוד תדונו בה מול משרד הבריאות. אם מאמצים את שיטת העבודה האירופאית, אז לאמץ אותה עד הסוף. אני מסכים עם אביר. לא להמציא ואחרי שאימצנו את האירופאים להמציא לעצמנו עוד דברים. מה שכן אומר כאן משרד הבריאות ואני מכבד את זה, הכול מידתי. יש בריאות הציבור, יש כלכלה צומחת, יש הגדלת היבוא וכולי וכאן בא משרד הבריאות ואומר שאנחנו נקפוץ למים, דברים שבלמנו בעבר, אבל תנו לנו את ההדרגתיות. מהי אותה הדרגתיות? אנחנו נגדיר בחוק ואיך הדברים ייכנסו.

אחרי כל מה ששמעת, אסנת, תתייחסי באופן סדור.

קודם כל, לגבי הנושא של אירופה. כמו שאמר עכשיו נציג משרד ראש הממשלה, אירופה לא נותנת אישורים למוצרים. היא משתמשת בשיטה של נוטיפיקציה, בשיטה שגם אנחנו מציעים לאמץ בישראל כחלק מהרפורמה הזאת כאשר בעצם ליבואן יש צ'ק ליסט של מה שפעם בדק משרד הבריאות והוא צריך למנות נציג אחראי. אותו נציג אחראי צריך לעשות את כל הבדיקות שהכול מיוצר בצורה טובה ואין חומרים מסרטנים ודברים כאלה, והוא מודיע ונכנס לשוק. לכן גם באירופה זו הודעה של כניסה לשוק וגם אנחנו בהצעת החוק הזאת מאפשרים למי שיכול לעשות את אותו תהליך שהוא עושה באירופה, שיעשה גם בישראל ויעשה נוטיפיקציה שהוא בדק את כל הדברים והוא יוכל להיכנס בלי בדיקות כי הוא עשה את הכול ואנחנו סומכים עליו. אנחנו נבדוק בדיעבד מדגם שנוכל לראות את הדברים.

זה גם היה הבסיס שדיברנו קודם לכן שבמידה ורוצים להגיע למצב של הכרה הדדית, אפשר לנסות לעשות הכרה הדדית אל מול מדינות אחרות שפועלות באותה צורה ולפי אותם תנאים. אנחנו מאוד הקפדנו לעבוד לפי העקרונות האירופאים במסלול הזה.

באות חברות וטוענות שאנחנו לא מסוגלות לעשות את זה. אנחנו לא יודעות לעשות את התהליך של הבדיקה הרגילה במקום משרד הבריאות, אז עדיין השארנו את האופציה שחברה יכולה לבחור אם היא רוצה ללכת למסלול שהיא בעצמה לוקחת על עצמה את הבדיקות, את האחריות ומודיעה לנו, או שהיא עוברת במסלול הרגיל.

לגבי הנושא של המסלול המקביל. אני רק אומר עוד דבר אחד לגבי הנושא שעלה כאן על ידי מר ראובן בילט. הניסוח תוקן מאז הנוסח שאתה ראית והוא ניסוח שתואם גם את אירופה ואנחנו לא צופים שום בעיה בהקשר הזה.

גם היום מביאים מוצרים ביבוא מקביל וגם מביאים משחות שיניים קולגייט ביבוא מקביל. הרעיון היה ליצור מצב שמקלים עוד יותר על היבואנים המקבילים. היום היבואנים המקבילים צריכים להראות מה ההיסטוריה של אותו מוצר. האם הוא נקנה בצורה מסודרת ממישהו שבאמת יודע לטפל בתמרוקים, מה עבר בחיי המוצר. אנחנו עוקבים ורואים ועל ידי זה אנחנו יכולים לבוא ולהבין יותר מהו המוצר ומה הוא עבר לאורך חייו לפני שהוא הגיע לישראל. הרעיון בהצעת החוק הממשלתית הזאת, כחלק ממהלך גדול שמתבצע בהיבט הכלכלי, זה בעצם ליצור עוד מסלולים שיאפשרו יבוא בצורה מקלה. אותו יבוא מקביל בצורה קלה לא צריך לעשות את כל הבדיקות ולהראות את כל הדברים כמו היבואן הרשמי אלא הוא צריך לבוא ולהגיד אני טוען שאני כמו זה שכבר נמצא כאן בארץ. כדי שהוא יטען אני כמו זה, הוא צריך להצהיר במסלול המקל, הוא צריך להצהיר שהוא עשה את כל הבדיקות והוא כמו המוצר שקיים בארץ, ולעמוד בעוד בדיקה של מעבדות מוכרות שאחת מהן היא מכון התקנים, ואלה לא בדיקות מאוד מורכבות, לא בדיקות מאוד יקרות, בדיקות מאוד ספציפיות כדי להבטיח כי הוא כאילו לא יודע מה הוא קונה. הוא לא יודע אם הוא קונה משהו שאולי יש בו חומר שיכול לגרום לכוויה. הוא לא יודע מה שזה כי הוא קנה קופסה סגורה.

שיהיה כמו המוצר המקביל, המקורי.

מינימום של בדיקות שהן לא יקרות, שהן מאוד פשוטות, שיכולות להתבצע בלי לעכב את הדברים.

איזה בדיקות?

אנחנו נפרט.

רון הצטרף אלינו עכשיו. יש מוצר שמגיע לארץ ואני רוצה לייבא אותו ולא נותנים.

נגיד קולגייט.

לא נותנים לי לייבא אותו כי היבואן כאן, בתיאום ובמונופול מול היצרן, והיצרן לא ייתן לי אישור על המוצר. נניח שמכרו המון כאלה באירופה ולמי שיש עודפים, אני אומר לו שיביא לי ואני מביא לארץ. בעבר, הבאת לארץ? תראה לנו שהיצרן מכיר במוצר. היצרן לא נותן כי הוא מגבה את המונופול כאן. אתה רק תוכיח שמה שהבאת הוא זהה למה שרגיל. צריך בדיקה. יש מעבדה.

תשאל איזה מעבדות.

יש כמה מעבדות.

הם עדיין לא אישרו אותן. היום רק מכון התקנים.

נכון. זה החוק החדש. יהיו כמה מעבדות.

אני רוצה לענות. היושב ראש, אני קיבלתי את רשות הדיבור. חיכיתי בסבלנות. תגן עלי.

בבקשה, את צודקת. את לא צריכה הגנה. את עומדת בפני עצמך. את מוגנת בשם החוק. אגב, תדעי שמה שאת רואה, זו אווירה טובה.

זה נכון.

לפחות אלה מתלהבים מהחוק. יש ועדות שזה לא קשור לחוק.

תודה. אני אומרת שאותו מסלול הוא מסלול שלא היה קשור למשרד הבריאות. משרד הבריאות לא יהווה בו גורם שבעצם לוקח חלק במסלול הזה. המסלול הזה קובע את העקרונות, בא ואומר שאותו יבואן או יצרן שצריך לוודא ולהצהיר שהוא בעצם קונה מוצר זהה למה שאושר כאן במדינת ישראל או נכנס בנוטיפיקציה למדינת ישראל, הוא עשה את הבדיקות שהוגדרו בחקיקה הממשלתית הזאת. מאותו רגע, הוא יכול להכניס אותו לשוק.

לגבי מעבדות, על פי בקשה שקיבלנו, אנחנו נבחן מספר מעבדות, שתהיינה מספר מעבדות שתהיינה מוכרות לבצע את הבדיקה הזאת. זה לא יהיה רק מכון התקנים אלא יהיו עוד מעבדות.

יש לכם רעיון לגבי המעבדות?

רגע. אנחנו התחייבנו שאנחנו נעשה את זה כחצי שנה. זאת אומרת, שכבר תהיה לנו רשימה של מעבדות כחצי שנה לפני כניסת החוק. על מנת לעשות את זה, אנחנו צריכים למפות, לעשות קול קורא, לעשות משהו שהוא מה שנקרא שוויוני כלפי מעבדות שונות, לעשות מעין קול קורא, להגיד איזה מעבודות חשובות שיכולות לעמוד בזה, להקים צוות שילך ויבדוק את המעבדות ויראה שהן באמת מעבדות אמינות כדי שנוכל להכיר בהן. יש במשרד הבריאות אגף שעוסק בהכרה במעבדות ואנחנו נפעיל את כל כוח האדם כדי לוודא את זה. זה יהיה מסלול מקל שבעצם אין בו מעורבות של משרד הבריאות. זה לא יהיה באישור משרד הבריאות, זה יהיה באישור של מעבדה וזה ייכנס ללא צורך לעבור אותנו כמשרד בריאות.

כולנו אזרחים במדינת ישראל וכולנו רוצים כמובן שיוקר המחיה ירד כאן. הרפורמה הזאת היא כלי אחד. יש עוד כלים כלכליים אחרים בידי רשויות אחרות ממשלתיות כמו רשות התחרות וגורמים אחרים שיכולים להפעיל כלים נוספים.

נכון. הם ממליצים לכם. אתם אלה שפועלים נגד.

אביר, אני קורא אותך לסדר.

רגע. אני אתייחס. אנחנו לא אמונים על מונופולים ואין לנו סמכויות לגבי מונופולים. אין לנו סמכויות לגבי כללים כלכליים למשק. אנחנו לא הגורם. הרפורמה הזאת תיתן עוד כלי מסוים. אנחנו כולנו רוצים שיוקר המחיה ירד. אנחנו גם רוצים להגן על בריאות הציבור כי כמו שאמר כאן על ידי סגן השר, בריאות הציבור זה הדבר החשוב ביותר. אנחנו רואים בזה צעד מאוד מאוד גדול. אנחנו באים ואומרים שכן, יהיו כאן דרכים שונות להביא תמרוקים למדינת ישראל ברמות בדיקה שונות, באחריות שונה, במעורבות שונה של משרד הבריאות והציבור צריך להבין מה הוא רואה, מה הוא מקבל ולקבל את ההחלטות שלו.

מה זאת אומרת? זה משפט שהיה מדאיג. מה זה הציבור מבין ורואה?

יהיו שני מסלולים.

יהיו סימונים מי עבר את משרד הבריאות ומי עבר מעבדות?

יהיה סימון.

למה? אם אתם מאשרים את המעבדה, למה אנחנו צריכים?

כי אנחנו לא מאשרים את התמרוק. אנחנו לא יכולים לאשר משהו.

תרשי לי לשאול שאלה. אני עכשיו אזרח תמים ורגיל במדינת ישראל. אני עכשיו ניגש לסופר ורואה שני מוצרים. מוצר אחד יהיה באישור משרד הבריאות והמוצר השני לא יהיה באישור משרד הבריאות. אנחנו מראש מסנדלים את כל מה שאנחנו רוצים לעשות.

לא נכון.

מי יקנה את זה?

אתה תראה שני מוצרים. על אחד יהיה רשום באישור משרד הבריאות ועל השני יהיה כתוב באישור מעבדה מוכרת, שנבדק על ידי מעבדה מוכרת.

אני חושב שזה נושא שאנחנו צריכים לדבר עליו.

צריך לדבר על הכול.

אתה יכול לדבר עליו אבל אתה לא תתקדם בחוק הזה. אנחנו רוצים שהחוק הזה יתקדם.

זה ברור.

אסור להטעות את הציבור. הציבור צריך לדעת מה משרד הבריאות עושה.

מבחינתנו, אם משרד הבריאות מאשר את - - -

משרד הבריאות לא מאשר.

הוא לא חלק מהתהליך.

הוא אישר את המעבדה. אם הוא אישר את המעבדה, שייקח עליה אחריות.

לא.

למה אתם מאשרים אותה?

החוק לא יעבור.

אנחנו נתנו כלי. אתם לא יכולים לבקש ממשרד הבריאות לאשר משהו שהוא לא...

אם אתם מאשרים את המעבדה, מבחינתי מעבדה מאושרת.

הבנים אומרים שבסוף החוק עובר ואזרחי ישראל, ונשות ישראל ימשיכו לשלם על מוצרים. זה לא יקרה. שלא יעבור אבל שיעבור בצורה לא טובה? זאת עבודה בעיניים? אנחנו לא מעבירים חוקים כדי לסמן וי.

אדוני היושב ראש, אתה רואה מה קורה כאן. יש כאן סיטואציה שמשרד הבריאות פשוט לא רוצה את החוק הזה.

בדיוק.

שיגידו את זה.

אני לא חושב כך. אני חושב שהוא הגמיש מה שהוא חושב שהוא יכול להגמיש.

אנחנו חלק מהחקיקה.

הם בוחרים את המעבדות. שייקחו אחריות על מה שהם בחרו או שלא יבחרו מעבדות. אי אפשר להחזיק את המקל משני קצותיו.

אנחנו היינו רוצים שזה יהיה מכון התקנים. אנחנו נתבקשנו לעזור ולסייע ולהכיר בעוד מבדות שיכולות לבצע בדיקות מסוימות. אנחנו לא בודקים את המוצר מהתחלה ועד הסוף.

תבחרו את המעבדות שאתם סומכים עליהן. זה אותו דבר.

יש פה הצעה יצירתית. יהיה אפשר לכתוב שזה באישור מעבדה שאושרה על ידי משרד הבריאות?

שזה בדיוק מה שקורה.

אנחנו נצטרך לשבת במשרד ולבדוק את הנושא.

כן. אישור מעבדה שאושרה על ידי משרד הבריאות.

מבחינת הדברים, צריך להכיר וצריך להגיד לציבור בדיוק מה שקורה. אי אפשר לבוא ולהגיד מסלול שמשרד הבריאות בדק אותו כשמשרד הבריאות לא בדק את המוצר הספציפי. אנחנו נותנים רישיונות למוצרים ספציפיים. אנחנו נותנים אותם בצורה הקיימת היום, אנחנו נאפשר את זה בצורת נוטיפיקציה.

אבל אמרת שהתפיסה האירופאית טובה. נכון?

התפיסה האירופאית טובה.

והתפיסה האירופאית לא בודקת כל מוצר. משרד הבריאות האירופאי לא בודק כל מוצר.

כאן החידוד. אירופה לא נותנת להכניס לגבולותיה ולשווק אצלה מוצר שלא עבר נוטיפיקציה ויש לו נציג אחראי שאחראי שבדק את כל הבדיקות הנדרשות.

זה נעשה.

באירופה יש שוק של 500 מיליון אנשים, של עוד מדינות והכול פתוח בין המדינות. אפשר להעביר מוצרים מאיטליה לצרפת בלי בדיקה. זה פשוט לא נכון להגדיר את זה כך.

את אותו מסלול אנחנו מאפשרים כאן בצורה של נוטיפיקציה. אנחנו מאפשרים כאן בצורת נוטיפיקציה את אותו מסלול שמאפשרת אירופה.

אין בעיה אבל אני מבקש שתעשו את שיעורי הבית שעל המוצר ייכתב נבדק על ידי מעבדה שנבדקה על ידי משרד הבריאות.

יש להם חמש מעבדות כאלה.

אם אתם באים לעשות רפורמה ולקדם הגדלת ביבוא מקביל ויבוא אחר של תמרוקים, אבל אתם לא מוכנים להיות חתומים על הרפורמה, כנראה שלא עד הסוף רוצים. יש הבדל בין להגיד לי אני רוצה שלביות, עכשיו נביא עשרה מוצרים ובשנה הבאה עוד עשרים כי אנחנו חוששים לבריאות הציבור ונבדוק את זה לאט לאט. זה אני מוכן. אבל להגיד שזה כבר לא באחריות משרד הבריאות, זה הופך להיות בעיה של משרד הכלכלה ואני לא רואה יכולת אמיתית של משרד הכלכלה לדאוג לבריאות הציבור. אם אתם חלק מהתהליך, אתם עד הסוף חלק ממנו. אם אתם רוצים שקיפות, שזה לא נבדק על ידי משרד הבריאות, בסדר, אבל נבדק על ידי מעבדה שאושרה במשרד הבריאות, זאת השקיפות. הלקוח לא יראה משחת שיניים כן משרד בריאות ואחת משרד הכלכלה. אני לא אתן לילד שלי משחת שיניים של משרד הכלכלה. אני אתן לו של משרד הבריאות.

למה? בשמים של משרד הכלכלה אתה נותן לו. אתה יודע שהבשמים בישראל זולים בגלל שבשמים הם תחת אחריות של משרד הכלכלה.

אבל יש אישור משרד הבריאות.

אדוני, במשפט אני רוצה להצטרף לדברים החכמים שאמרת. לכן יש לנו את מיכאל. יש מעבדות שמאושרות. תאשרו אותן היום. אל תחכו שתתנו דרישות בלתי אפשריות למעבדות. אנחנו רוצים לדעת איזה מעבדות אפשר לעשות היום. אני לא יודע כמה מעבדות יש היום. אביר אומר חמש.

יש להם היום מעבדות מאושרות.

היום אפשר לאשר אותן? תאשרו אותן היום. זה מה שאנחנו מבקשים.

המעבדות מבצעות היום את הבדיקות. הן מבצעות בקונסטלציה מסוימת. לא בקונסטלציה שנדרשת כאן לפי החוק. המעבדות תצטרכנה לקבל, וצריכים לעשות הליך שוויוני מסודר כדי לראות איזה מעבדות.

כמה זמן צריך כדי לעשות הליך מסודר?

כאן אני מסכים להליך שוויוני. מה שמתאים לאירופאים, מתאים לישראלים.

אנחנו התחייבנו שחצי שנה לפני כניסת החוק לתוקף - - -

למה צריך חצי שנה?

כי צריך לעשות קול קורא.

בכל החוקים נתנו זמן היערכות.

צריך לבחון את הבקשות, להקים צוות שיבדוק את המקומות.

אנחנו משנים גם למשרד הכלכלה וגם למשרד הבריאות את צורת העבודה. אנחנו לא רוצים חאפרים. אתמול היה כאן מנכ"ל משרד הכלכלה. אתה פותח את היבוא, אתה רוצה הרבה מוצרים אבל אתה בודק כמה מפקחים יש לו ואיך הוא נערך. אז הוא צריך לקלוט מפקחים ולקלוט מעבדות. רוצים לתת להם זמן היערכות.

אין בעיה אבל אני אומר שאם יש מעבדות שעובדות היום, תתחיל איתן ותפתח קול קורא לכל השאר. אין בעיה. זה לא מפריע.

המעבדות המוכרות, הן מוכרות לביצוע בדיקות אנליטיות בלבד. כלומר, בדיקות רטובות במעבדה. מה שאנחנו מבקשים ממכון התקנים ומהמעבדה המאושרת בעתיד זה לא רק בדיקות רטובות על פי תקנים.

כמה זמן לוקח לעשות קול קורא?

אמרנו. אנחנו מבחינתנו התחייבנו שעד ה-1 ביולי נביא רשימה.

זה בסדר.

אפשר לדעת מה התנאים שתדרשו לקול קורא?

יש רשות להסמכת מעבדות בישראל.

אביר, אתה לא תפריע לחבר כנסת אחר.

יש רשות להסמכת מעבדות. למה היא צריכה להסמיך?

אביר, אני קורא לך לסדר פעם שנייה. עכשיו רון כץ מדבר. אתה לא תשתלט על הדין.

מה שאמרתי, אם רוצים לתת את הזמן לקול הקורא ואני מבין את זה ואני בעד לפתוח את זה כמה שיותר ולעשות קול קורא כמה שיותר רחב, אבל את הקריטריונים לקול הקורא כבר אפשר לקבל. אפשר להבין מה הקריטריונים ולפחות מה מבקשים מהמעבדות.

הם לא יודעים. הם רוצים להוציא קול קורא.

תן להם לענות. אביר, אני קורא אותך לסדר 2.5. בסוף נגיע לשלוש.

יש כאן סיטואציה שאנחנו כמשרד התחייבנו שניתן את כל הכלים לחוק הזה ולמסלול הזה לעבור כולל חצי שנה לפני כניסת החוק שידעו מה המעבדות.

תאמיני לי, זה זמן סביר. הלוואי וממשלת ישראל הייתה מקדמת דברים כך.

זה סביר מאוד. מה שמדאיג אותי זה שהם לא יודעים מה הקריטריונים שהם רוצים כשמאמצים תקן אירופאי.

יצטרכו לבנות כאן את הדרישות בכל דבר ודבר.

זה מה שמדאיג אותי, הדרישות הישראליות הן מקשות. לא סתם אנחנו הכי מחמירים בעולם.

תהיה לאסנת ולרותי עוד הזדמנות. יש שלושה אנשים שידברו עכשיו ברצף, כל אחד שתי דקות ב-זום, ואחרי כן אנחנו ננוע להתחלת הקראת החוק. סעיפים לא מוסכמים אנחנו נסמן אותם אבל נתחיל לנוע להקראה.

נציג היצרנים, ליאור לוי. אחריו צוריאל עובדיה, אתי פלר ונירית הראל. ארבעה אנשים, כל אחד שתי דקות בבקשה. לא להגיד שום דבר שכבר נאמר על ידי אחרים. רק ממוקד לעניין שלכם, שאתם רוצים למקד אותו.

בוקר טוב. אני תעשיין, חבר הנהלת ענף התמרוקים בהתאחדות. אני מודה לך על זכות הדיבור אדוני היושב ראש. אני רוצה לומר לסגן השר קארה שאנחנו לא חוששים לדבר בשום מקום ובשום מצב. אבל תודה לך על הדברים החמים שלך סגן השר קארה לטובת התעשייה.

בכל מקרה, עמדת התעשייה הישראלית היא שאנחנו לא מתנגדים לרפורמת התמרוקים למעט בקשה אחת והיא למנוע אפליה ספציפית רעה מהותית בהשוואה ליצרנים באירופה והיא הנושא של רישיון יצרן שהוא חלק מרישיון העסק. על פי הרגולציה באירופה, מפעל תמרוקים לא נדרש בתהליך רישוי עסק שלו לרישיון יצרן ממשרד הבריאות המקומי. שם מסתפקים בהצהרה עצמית של היצרן שבא ואומר שיש לו מערכת בטיחות או מערכת איכות שנקראת איזו 22716. כאן, נכון להיום, נדרש היצרן, גם לפי הרפורמה, ברישיון יצרן מטעם משרד הבריאות כחלק מתהליך הרישוי. זה גורם לכך שלא רק שצריך לעמוד ברישיון אלא שכל רוקח יכול להחליט עם עצמו ובעצמו מה הסטנדרט שהוא רוצה מהמפעל בכל פעם שהוא מחדש את הרישיון.

לכן העמדה שלנו היא שהיות והדבר הזה לא סביר והוא לא הדדי מול היצרנים באירופה, ואנחנו בסופו של דבר עוסקים ביצרנים מול יצרנים ולא ביצרנים מול יבואנים, והיום, כאשר ברור שתעשיית התמרוקים בישראל היא כבר תעשייה בוגרת, רצינית, שעשתה דברים יפים, הוכיחה את עצמה רק עכשיו במשבר הקורונה, אנחנו חושבים שכעת, ברפורמה החדשה צריך לשנות את הדבר ולהוריד את הצורך ברישיון יצרן מטעם משרד הבריאות לטובת רישוי עסק. לחילופין, אם חלילה חס לא תתקבל בקשתנו, להגדיר את התקן הבין-לאומי, איזו 22716, כתנאי יחידי שאותו יצרן צריך לעמוד בו לטובת קבלת רישיון. תודה.

האמירה שלך הייתה חדה, מדויקת, בהירה וקצרה. תודה לך. אתם תרשמו את השאלה שלו ובסוף הסבב הזה תשיבו.

אני מחברת איינשטיין צור. אני חושב שאני יכול לתת לכם היום תמונה. אני הייתי שותף לכל דיוני הוועדות עד היום. אנחנו מייבאים עם עוד מספר רב של יבואנים יבוא מקביל. נגיד גם לחבר הכנסת קארה, קולגייט , שמפו הד אנד שולדרס, דיאודורנטים. כל מה שאתם הזכרתם כאן ואמרתם שאין יבוא מקביל, הוא קיים והוא קיים בצורה בטוחה וטובה. תכף נגיע לשאלה למה המחירים לא יורדים. בסוף תאבדו את העיקר בוועדה. מדברים על רפורמה, מדברים על בריאות הציבור ומדברים על יוקר המחיה.

נלך מהסוף להתחלה, יוקר המחיה. יוקר המחיה לא יורד מסיבה אחת פשוטה. רשתות השיווק – תשמעו טוב מה אני אומר – מעדיפות לקנות היום שמפו ב-15 שקלים ולמכור ב-30 מאשר לקנות מיבואנים כמוני ב-7 שקלים ולמכור ב-15 שקלים כי אז הם מרוויחים 15 שקלים לשמפו ולא 7 או 8 שקלים.

זה גם בחקלאות. רשתות השיווק הן אשמות.

יש דבר אחד לוגי שאתה לא יכול להתעלם ממנו. אם תפוח יצא בארבעה שקלים ואתה לא יודע מה יהיה המחיר ללקוח, מישהו השפיע על המחיר ללקוח. האם ההשפעה הזאת סבירה או לא סבירה, האם יש תחרות ראויה ברשתות המזון – לא. אחוז השליטה של רשתות המזון של ארבעה-חמישה רשתות הוא בעיקרון פרטו, שולט במשק כולל שיש להם את האפשרות לאריזה ולשיווק וסיטונאות של ירקות ופירות.

יש עלויות.

לא. הם לקחו גם את הסיטונאות.

יש עלויות לדבר הזה. גם גרעין שאתה זורע עולה 10 אגורות.

אבל לא נעשה פיקוח על רשתות המזון? הן פטורות מפיקוח?

חד משמעית. כל מונופול צריך לרסק.

יפה מאוד. בזה אנחנו מסכימים. צוריאל, תגיע לנקודה אחי. אל תיתן לנו נזיפות אלא תגיד לנו מה אתה ממליץ.

הוא נהנה תמיכת משרד הבריאות.

אני אגיד לכם על מה אני ממליץ אבל אתם חייבים להבין את התמונה הכללית. זאת הנקודה. מעל 15 שנים מייבאים קולגייט – כל הזמן אתם מדברים על קולגייט – ומייבאים את כל המוצרים שהזכרתם למדינת ישראל. אני היום מוכר קולגייט בארבעה שקלים, בשלושה שקלים, גם בפחות.

איך לא שמענו עליך? כולנו היינו הולכים לקנות אצלך. לדעתי תפתח חנות, כולנו אצלך מחר.

אני אענה לך. שופרסל רכשה ממני, כל רשתות השיווק רכשו ממני עד היום וזאת עובדה מה שאני אומר. אבל הם רכשו ממני כקלף מיקוח מול היבואן. אפשר להעביר אותם, אין את כל המגוון ואי אפשר להביא את כל המגוון מאירופה.

זה יצור נדיר, לדעתי הוא היחיד במדינה שעושה יבוא מקביל.

זה שוק פתוח. זה שוק חופשי לחלוטין. זה שוק פתוח ליבוא חופשי לחלוטין.

אביר קארה, אני קורא אותך לסדר 2.8. זה מגיע עד 3.

אני רוצה שתבינו נכון מה אני רוצה לומר. כרגע קיים יבוא מקביל המון שנים למדינת ישראל. זה שרשת שופרסל בחרה לקנות ממני פעמיים במשך 15 שנים וללכת להוריד אצל היבואן את המחיר ולא להוריד אותו לצרכן, זה עניין שלה. מה שאנחנו רוצים להציע לנושא של היבוא המקביל, של יוקר המחיה יותר נכון, אם יש אפשרות לחייב רשתות לרכוש יבוא מקביל כי הוא קיים אצל מספר יבואנים לא קטן במדינת ישראל, פשוט אתה צריך להחליט אם לקנות יבוא מקביל או לקנות את המוצר של היצרן.

זאת כמעט הצעה של בין לנין לסטאלין.

כן, זה קומוניזם. אתה היבואן המקביל היחידי בישראל. אם היה אפשר לעשות יבוא מקביל, רמי לוי היה מביא קולגייט. הוא היה מחכה לך?

אם הייתי נותן לך עצה עסקית, היית פותח סופר עם כל המוצרים שלך ושובר את השוק.

יש רשת של רמי לוי שאתה יכול להיכנס ולראות שם את כל המותגים שהזכרתם, כולל חבר הכנסת קארה שיכול ללכת לשם ולראות שם את כל המוצרים.

לסיום אני אומר דבר אחד. הנושא שקיים היום בנוהל, הוא נוהל רגיל שאפשר לייבא את כל המוצרים. לנו כיבואנים, לקמעונאים ולצרכן יש את בטיחות הציבור כי אני קונה מספק שקנה מהיצרן. מה הבעיה בזה? למה אני צריך להיות יד חמישית בשוק הכרמל או באיזו בסטה באירופה? הרי אני אמור לשלם יותר אם המוצר עבר כמה ידיים. זה אומר שאו שהמוצר פג תוקף או שתוקף קצר או תנאי אחסנה לא נאותים. אין לי את האפשרות לדעת את הדברים האלה.

בניגוד לאביר קארה, אתה נתת לנו מבט רענן על הנושא הזה. תודה רבה לך. אנחנו עוד נשמע אותך.

אתי פלר, יושבת ראש הרשות להסמכת מעבדות.

תהיו מוכנים להקראה עוד חמש דקות.

בוקר טוב אדוני היושב ראש, חברי הכנסת, סגן השר.

כבר יש לנו פגישה יומית.

נכון. לא נותנים לי לבוא לכנסת.

יום אחד, יום אחד.

היום פותחים את זה. אנחנו רוצים להעביר את כל הסמכת המעבדות אליה. היא הרשות המתאימה.

יום אחד תבואי. בבקשה, אתי.

התשובה שלי לדייק את נושא המעבדות היא חמש-חמש. יש חמש מעבדות – מכון התקנים ועוד ארבע מעבדות. כמו שסגן השר אמר, הרשות הלאומית להסמכת מעבדות מסמיכה מעבדות בישראל. יש לה היום חמש מעבדות.

לא שומעים. אני אתן לך בהמשך. תשפרי את הקול.

עכשיו שומעים? יש היום במדינת ישראל חמש מעבדות פרטיות שמוסמכות לבדיקות קוסמטיקה. יש כתריסר מעבדות שכבר מוכרות על ידי משרד הבריאות לבדיקות מים ומזון, לבדיקות כניסה של הנמלים וגם לבדיקות פיקוח על השוק. זאת אומרת, המעבדות המוסמכות, ככל שהמדינה, משרד הבריאות יחליט שהן צריכות להרחיב את הבדיקות שלהן – ואגב, גם היום בחלק מהנושאים הן מחויבות לבדוק גם ניירת ותעודת הבדיקה שהן נותנות מחויבת לכלול התייחסות גם למידע מהיצרן ולתוויות של היצרן. תשתית של מעבדות מוסמכות פעילה בישראל קיימת כבר מ-1997 וכדאי מאוד לנצל את המערכת הקיימת שממילא משרד הבריאות משתמש בה באופן שוטף לאכיפה.

נקודה אחרונה. מעבדות מוסמכות שמוכרות על ידי משרד הבריאות ומוצאות כשל במוצר שהן בודקות, מחויבות לדווח מיידית ובמקביל ללקוח שקנה את הבדיקה או ליבואן ולמשרד הבריאות, למחלקת המעבדות. תודה אדוני היושב ראש.

תודה לך אתי. תמיד את סדורה ומדויקת. דוקטור נירית הראל, בעלים של דוקטור פישר, יבואן תמרוקים.

שלום. תודה על רשות הדיבור. אדוני היושב ראש, אני רוצה לומר שאני שעתיים וחצי מקשיבה לדיון, שתי דקות נתנו לליאור לוי ושתי דקות לי, לתעשייה הישראלית לדבר, ושעתיים ו-25 דקות דיברו רק על יבוא.

לא. את לא התעשיינית היחידה. דיברו כמה תעשיינים.

דיבר ליאור לוי וסגן השר קארה ייצג אותנו בכבוד וגם אתה היושב ראש ייצגת את העמדה שלנו אבל בכל זאת אני חושבת שמתוך מכלול הזמן, ראוי לתת לנו יותר מארבע דקות זכות תגובה.

בכל מקרה, אנחנו בהחלט צופים פני עתיד. לענייננו ובכל זאת להזכיר את העבר. אנחנו כבר מתמודדים עם יבוא מסיבי של מוצרים. 60 אחוזים משוק התמרוקים הוא יבוא ורק 40 אחוזים ייצור מקומי כאשר זכות החדשנות שלנו, האיכות והייחודיות אנחנו עומדים בתחרות בכבוד ומובילי שוק, כל החברות שנמצאות כאן ואחרות שאתם רואים על המדפים. יש לנו שיח פתוח עם משרד הבריאות והוא מתקיים לאורך כל השנים. יש לנו חילוקי דעות אבל אנחנו מגיעים להבנות והסכמות. גם התקנות האלה, אני חושבת שהן תוצאה של דיונים ארוכים שחלקם נעשו בכנסת וחלקם בחדרים סגורים.

כיצרנים יש לנו אחריות מאוד גדולה לגבי המוצרים ללא התקנות החדשות והתקנות החדשות מעמיסות עלינו אחריות גדולה יותר עם הנציג האחראי ותיק בטיחות שאנחנו צריכים להגיש ונדרש באיחוד האירופי. אנחנו מאוד בעד זה כי גם לפני כן לקחנו את האחריות על המוצרים שלנו ואנחנו בעד התקנות החדשות ובלבד שהדרישות מהתעשייה הישראלית יהיו זהות לתעשייה ביבוא. מה שדורשים מהמפעל בצרפת, בתורכיה או באנגליה, שידרשו מאתנו את אותן דרישות. הזכיר לי אור לוי את הנושא שבאירופה אין דרישה למפעל עצמו, מה שנקרא רישיון תמרוקים כללי על ידי רוקח מחוזי אלא לעמוד בתקן איזו. אנחנו חושבים שגם בישראל צריך לבטל את הנושא הזה של רישיון תמרוקים כללי אלא שנעמוד בתקן איזו. באירופה זה אפילו הצהרה עצמית שהיצרן מצהיר שהוא עומד בתקן. הוא אפילו לא תמיד נבדק.

דבר שני שאנחנו רוצים זאת נוטיפיקציה, פורטל ישראלי למוצרים המיוצרים בארץ ומשווקים רק בישראל. לא משווקים באירופה. אני חושבת שזה נמצא בתקנות בצורה כמעט מלאה אלא שצריך לדאוג שנוכל באותה דרך שהיצרן האירופאי מגיש את המוצרים שלו, גם אנחנו להגיש. זה חשוב גם מבחינת יכולת תחרותיות בשוק כי אם אנחנו צריכים לעבור את המסלול המלא שלוקח זמן והוא עושה נוטיפיקציה ולמוחרת הוא בשוק, אפשר להבין והזכיר את זה דווקא אחד היבואנים, שאז מוצרי הגנה משמש מקבלים רישיון בחורף, דבר שהוא לא הגיוני.

המסלול הקיים שאמרו שהוא יישאר. חשוב מאוד. מרבית הענף שלנו הם יצרנים קטנים ובינוניים שלא יעמדו בנוטיפיקציה, במסלול החדש. זה מסלול יקר, זה דורש היערכות, זה דורש כוח אדם וזה דורש בדיקות עם עלויות גבוהות. חשוב להשאיר את המסלול הזה פתוח במקביל ליצרנים הקטנים והבינוניים שלא לדבר על כך שבמקום אחר צריך לדבר על מענקים כדי לעזור להם לעבור לשלב הזה כי יש כאן שינוי במבנה ארגוני ובתהליכים שנמצאים בתוך המפעל.

הדבר הנוסף. באירופה אין אגרות על בקשה לתמרוק חדש. בנוטיפיקציה שולחים לפורטל. בניגוד למה שקורה היום כאשר יושבים רוקחים במשרד הבריאות ובודקים בקשה-בקשה, כאן זה רק דיווח בדרך אלקטרונית. גם את האגרות בישראל אנחנו מבקשים לבטל.

אני רוצה להודות לכל שהיה כאן בזכות התעשייה הישראלית, למרות הביקורת שאמרתי קודם.

תודה רבה לך. באמת אמרת דברים חשובים.

היא אמרה דברים מדויקים.

אמרת דברים חשובים ואני רוצה התייחסות לדבריה, גם יש דברים שאתם הולכים לבדוק את עצמכם. אתם לא חייבים להגיד שזה פתוח אבל תעשו בדיקה. החוק לא יסתיים עכשיו. תתייחסו ונעבור להקראה.

כבוד היושב ראש, אני מרשות התחרות. אשמח להתייחס לדברים.

בסדר. אתה הבא בתור.

כמו שאמרנו קודם, מערכת הנוטיפיקציה תאפשר גם לתעשייה הישראלית להשתמש בה ובעצם לעשות בצורה דומה. מתוך התחשבות בתעשייה הישראלית היותר בינונית וקטנה, אנחנו השארנו את המסלולים הקיימים.

משאירים את המסלולים הקיימים.

כן. לגבי ה-איזו. אנחנו עושים היום פיקוח על המפעלים בהתאמה לאותו איזו. אנחנו נשב עם התעשייה ונראה איזה ניסוחים.

ומה לגבי רישיון יצרן?

כיום קיים רישיון יצרן, זה חלק מיכולת הפיקוח והאכיפה של המשרד. אני מזכירה שדיברנו גם על הנושא של איזון הרפורמה הזאת עם פיקוח ואכיפה. אנחנו נשב עם התעשייה הישראלית.

ממש בימים הקרובים.

בימים הקרובים.

אני אסביר לך את המשפט. אנחנו בעד היבוא ובעד תחרות ביבוא. חס ושלום שזה יפגע ביצרנים המקומיים.

אנחנו מסכימים.

חס ושלום. ולכן אנחנו נושיט יד להגדלת היבוא וכולי אבל אם נראה פגיעה ביצרן המקומי, זה יבלום אותנו.

היום יש פגיעה מסיבית ביצרן המקומי. על אף שהיבוא חסום, יש פגיעה מסיבית ביצרן המקומי.

ואומר זאת אחד שהוא בעד.

יש להם עלויות רישיון פי ארבע או פי חמש.

לא על ידי משרד הבריאות. אני לא יודעת על איזה דברים מדברים.

בסדר, זאת הערה. אבל את גם הולכת לבדוק. זאת תשובה מספקת לשלב הזה.

כמו שאמרתי קודם, אנחנו עובדים עם התעשייה לאורך כל השנים, אנחנו מודעים לצרכים שלהם וכמו שפעלנו בנושא של תעשיית התרופות בישראל, אנחנו גם רוצים לעזור לתעשיית התמרוקים בישראל.

תודה. אני רוצה לעבור להקראה. רשות התחרות. שהיא לא תיעלב, אתה גם תדבר שתי דקות.

תודה. אני אהיה מאוד קצר.

חברי כנסת במליאה יש להם נאומים בני דקה. אם הוא מעניין, היושב ראש נותן להם שתי דקות.

אני אתייחס בצורה מאוד קצרה. אני ראש תחום מזון ברשות התחרות. אני אשמח להתייחס לדברים כי הועלו כאן טענות שחוזרות ועולות בכל הנושאים וחשוב שתכירו את המידע ואת העובדות שאנחנו בדקנו.

אני הסברתי בדיון הפתיחה של הרפורמה שהתחום של הטואלטיקה – ואפילו הצגת מצגת – הוא מאוד ריכוזי. זה לא חדש לכולם. הוא נשלט בידי מעט שחקנים. חלק מהם הם יבואנים וחלק מהם הם יצרנים. זה לא משנה לצרכן על ידי מי התחום נשלט, אם הוא יצרן או צרכן, התוצאה הרבה פעמים היא זהה – המחיר גבוה. בסופו של דבר זאת המציאות, בין אם זה יצרן או בין אם זה יבואן. יש שוק מאוד ריכוזי.

היבוא המקביל לא מצליח להיכנס היום ולהוות רסן תחרותי משמעותי כי הוא זניח. קשה לייבא מוצרים ביבוא מקביל. צור שדיבר כאן קודם, צודק. קשה לו להיכנס לרשתות השיווק כי רשתות השיווק צריכות כמויות וצריכות זמינות וצריכות ודאות. יבוא מקביל היום, לרוב מבוסס על אופורטוניזם ועל הזדמנויות וקשה ליבואנים המקבילים ויש מעט מאוד מהם. אם מחר ייכנסו עוד יבואנים מקבילים, אני מניח שהכמות תעלה, היכולת להסתמך, אם יהיה קל יותר לייבא ביבוא מקביל – יהיה קל יותר להסתמך על יבואנים מקבילים. אם הכמויות של היבוא המקביל יגדלו, הם ירסנו בצורה יותר טובה את התחרות כי מדובר במוצרים עם ריכוזיות בהן היבוא המקביל הוא סופר חשוב לתחרות.

אני חייב להגיד שאפשר לקחת את זה קצת בקורטוב של ציניות, שיבואן מקביל מתנגד לרפורמה שאמורה להיטיב עם יבואנים מקבילים.

הוא לא יתנגד.

מהדברים הרגיש כאילו המצב היום הוא תקין ואין שום בעיה להביא.

לא. הוא אמר שיש לקונות. צריך להתייחס אליהן. הוא לא התנגד לקידום היבוא המקביל.

נקודה אחרונה. מבחינה תחרותית ברשתות השיווק, אין לי בעיה גם לבוא ולהציג בפני הוועדה הנכבדה נתונים על מידת התחרות במקטע הקמעונאות בישראל. אנחנו רואים אותו אחרת ממה שמוצג כאן. המקטע הזה הוא תחרותי. יש בו מקטע שבו אני מכיר עשרות שחקנים שגדלים גם על חשבון הרשתות הגדולות. בשנים האחרונות אנחנו רואים צמיחה של הרשתות הקטנות על חשבון הרשתות הגדולות. זה תחום עם חסמי כניסה ואם הוועדה הנכבדה תרצה, אנחנו גם נציג נתונים בנושא.

תודה רבה. מתחילים הקראה. בבקשה. היכן שנראה שזה לא סגור, נסמן כסעיף להבהרות.

אתה מקריא את זה עם ההסכם או בלי?

איזה הסכם?

ההתניה באישור מהמפעל.

אנחנו נגיע לסעיפים ונראה מה אנחנו רוצים להשאיר פתוח לעוד התדיינות ובמה אנחנו מתקדמים. ברוכה הבאה. ברוך הבא ולדימיר.

114. תיקון פקודת הרוקחים

בפקודת הרוקחים (נוסח חדשׂ), התשמ"ה-1981, (בפרק זה - פקודת הרוקחים) –

(1) לפני סעיף 55א תחת הכותרת פרק ז'1, "מוצרי צריכה", יבוא:

סימן א' – הגדרות

(2) בסעיף 55א -

(1) לפני הגדרה "חוק רישוי עסקים" יבוא

"דרישות חוקיות היבוא של האיחוד האירופי, הוראות האיחוד האירופי בתוקפן מזמן לזמן, וכל הוראה שתבוא במקומן.

"ועדת החריגים" – ועדת החריגים שהוקמה לפי סעיף 2יח לפקודת היבוא והיצוא (נוסח חדש), התשל"ט-1979, ולעניין חוק זה יראו כאילו נאמר בסעיף האמור, בכל מקום "פקודת הרוקחים (נוסח חדש), התשמ"א-1981, במקום "חוק התקנים" "שר הבריאות" במקום "שר הכלכלה והתעשייה" ו"המנהל" במקום "הממונה על התקינה".

(2) אחרי הגדרה "מוצר" יבוא:

"מעבדה מאושרת" – מכון התקנים כמשמעותו בסעיף 2 לחוק התקנים, התשי"ג-1953, או מעבדה שאישר המנהל לפי סעיף 55א12ה(א)".

(3) לפני ההגדרה "ציוד רפואי" יבוא"

"צו פיקוח" – צו פיקוח שנקבע לפי סעיף 5 לחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, התשי"ח-1957, לעניין תמרוקים.

(4) אחרי ההגדרה "רישיון תמרוקים" יבוא:

"רכיב ננו" – רכיב בלתי מסיט או רכיב עמיד מפני פירוק ביולוגי, המיוצר באופן מכוון כך שאחד או יותר מהממדים החיצוניים או המבנה הפנימי שלו יהיה בטוח גודל של 1 עד 100 ננומטר".

זה סעיף שאנחנו תיקנו לנוסח אחר.

תכף נתייחס לתיקונים.

סעיף שיש לגביו תיקון, לעשות בזמן אמת. היכן שהדבר לא סגור, לתקן בזמן אמת.

רכיב ננו, כמו שהוסבר, אלה מוצרים שהרכיבים בהם הם בגודל זעיר ויש יותר חשש לבריאות הציבור. יש התייחסות בהמשך למוצרים האלה. כרגע אנחנו מתבססים, משרד הבריאות נתן כאן הגדרה שמתבססת על מה שיש באיחוד האירופי. כיוון שבאיחוד האירופי הם משנים את ההגדרה מעת לעת וכדי שלא נצטרך כל פעם לבוא ולעשות תיקון חקיקה בשלוש קריאות, הצענו להעביר את ההגדרה לתוספת שיהיה ניתן לשנות בצו ולכן ההגדרה שכרגע מופיעה כאן תהיה בתוספת הרביעית, ב(2) לדעתי, ואנחנו נכתוב רכיב ננו כהגדרתו בתוספת. שם תופיע ההגדרה הזאת כדי שבאמת נוכל לשנות אותה בצורה יותר גמישה.

אני מציעה שהיכן שיש תיקונים, תתייחסי לזה.

שיטת העבודה שלנו היא להקריא, מה שמוסכם - מתקדמים, מה שאפשר לתקן בזמן אמת, מילה או שתיים – מתקנים, סעיף לא ברור או לא מוסכם, דרוש עיון, דרושה בדיקה בבית – מסמנים אותו ויוקרא בפעם הבאה.

(5) בהגדרת "תמרוק", אחרי המילים "תכשיר או ציוד רפואי" יבוא "ולמעט סבון מוצק או בושם".

(6) אחרי ההגדרה "תמרוק" יבוא:

"תמרוק ייחוס" – תמרוק ששמו פורסם באתר האינטרנט של משרד הבריאות לפי סעיף 55א11(ג) או ששמו פורסם באתר האינטרנט של משרד הבריאות כתמרוק שניתן לו רישיון לפי צו פיקוח.

"תמרוק רגיש" –

כאן ביקשתם.

זה עניין של נוסח. זה לא משנה.

"תמרוק רגיש" - תמרוק שלפי התווית שלו מיועד לשימוש בתינוקות או בילדים עד גיל 12, לשימוש בנשים בהיריון או נשים מניקות, להגן על העור מפני קרינת השמש או מכיל רכיב ננו.

חשוב לי לומר שתמרוק רגיש ברפורמה הזאת הוא תמרוק שאי אפשר יהיה לייבא ביבוא מקביל. כלומר, כל המוצרים שבעצם מנינו כאן, שאלה ילדים ותינוקות, ילדים עד גיל 12, נשים בהיריון או נשים מניקות, הגנה מפני קרינת השמש ורכיב ננו, אלה מוצרים שאי אפשר יהיה לייבא ביבוא מקביל לפי ההוראות.

אלה הגדרות.

אבל היום הם יוכלו להישאר.

כן. הם יוכלו להישאר היום במסלול היבוא המקביל.

כן, אבל ההגדרה צריכה להיות אחת לאחת כמו באירופה, ואם לא – שיהיה אישור של הוועדה.

זאת אומרת שהיום הם כן יכולים לעשות יבוא מקביל ואחר כך לא יוכלו?

לא. הם יוכלו. מי שהיום מבצע לפי נוהל יבוא המקביל הקיים היום, יוכל להמשיך באותם תנאים.

כלומר, חדשים לא יוכלו להיכנס?

אנחנו לא מרעים את המצב הקיים.

הייתה כאן בקשה, גם של היצרניים, לאפשר את המסלולים הקודמים. לא לסגור אותם ושחדשים יוכלו להצטרף אליהם ולהוסיף מסלולים נוספים.

כאן ההגדרה היא מאוד מאוד רחבה.

ההגדרה היא מאוד מאוד מצומצמת.

זה טוב לנו. עכשיו זה טוב. עכשיו זה גמיש.

זה רחב לרעת היבוא. לא לטובת היבוא. אנחנו צריכים לבקש שיבואו להציג כאן איזה מוצרים אי אפשר לייבא. שיבואו להסביר כאן למה.

אדוני היושב ראש, אם אנחנו לא רואים את הרשימה המלאה, איך נאשר חוק?

מצטרף לדעת החברים.

החוק מתייחס.

החוק הוא חוק טוב, אבל אם אנחנו לא רואים את הרשימה, בסוף אנחנו נעביר חוק שלא שינה את המציאות.

השאלה אם יש מגבלות נוספות על מה שקיים היום. יש מגבלות נוספות על המוצרים של חיתולים?

אנחנו לא יודעים כי הם לא מביאים לנו את המוצרים.

צריך לראות את רשימת המוצרים.

תנו להם להסביר.

זאת אומרת חיתולים, זאת אומרת מגבונים.

בחיתולים אנחנו לא מתעסקים.

שרן, זה לא הנושא היום, למרות שלאחרונה את אימא. היום אין טיטולים. זה לא הנושא. היום זה תמרוקים.

משחת החתלה. קרם לתינוקות.

השאלה שלי היא האם היום על היבוא המקביל שקיים היום - - -

לא. אין כל שינוי ביבוא המקביל הנוכחי.

אני רוצה להבין. היום יש יבוא מקביל במוצרים האלה. האם אנחנו מטילים עליהם מגבלות נוספות על הרישיון שקיים עליהם היום?

לא. אין יבוא מקביל במוצרים האלה היום.

יש יבוא. לא מקביל.

יש של יבואן אחד.

יש יבוא מקביל של כל המוצרים, כולל המוצרים האלה כשהם עוברים בדיקה של משרד הבריאות. כלומר, אנחנו בודקים את המוצר, בודקים את ההיסטוריה שלו, את השרשרת שלו, איפה הוא היה, מה התכנים שלו, מה הם מכילים וכולי וכולי ואנחנו בודקים אותו ומאשרים וזה יישאר. לא נוגעים בזה.

חלק מהבדיקה הזאת , זה אישור מהיצרן?

היבוא המקביל היום, אנחנו כן בודקים קשר, שיש קשר עם היצרן, לא קשר ישיר, אבל כן קשר, כמו שאמר אחד היבואנים. זה נשאר. הכוונה היא במסלול הנוסף שיהיה מסלול שהוא לא ייבדק על ידי משרד הבריאות ויסתמך רק על הצהרות של יבואנים ועל בדיקות מאוד מאוד מצומצמות, וזה לא יהיה באישור משרד הבריאות אבל ההגבלה כאן אומרת שהמסלול הירוק הזה, החופשי הזה, המצומצם הזה, לא יכיל מוצרים לתינוקות.

מה זה מוצרים לתינוקות?

אני מציע שמשרד הבריאות יציג כמה יבואנים מקבילים יש בישראל. הם עוברים את האישורים שלהם. אתם כאן מציגים מצג אחר. אם יש יבוא חופשי לישראל, אנחנו נשמח להמשיך את הדיון עליו.

אדוני היושב ראש, לפני הכול, באמת חשוב לדעת על איזה מוצרים מדברים. אי אפשר לאשר משהו בלי לדעת על מה מדובר.

רות תיתן את הנתונים.

אני מבקש לעשות סדר בדיון. אנחנו התחלנו הקראה של חוק. יש סעיף שהוקרא והוא עורר שאלות. תקריאו אותו שוב, תבהירו אותו, נראה שמסכימים – מתקדמים. אם לא מסכימים – נסמן אותו.

"תמרוק רגיש" - תמרוק שלפי התווית שלו מיועד לשימוש בתינוקות או בילדים עד גיל 12, לשימוש בנשים בהיריון או נשים מניקות, להגן על העור מפני קרינת השמש או מכיל רכיב ננו.

זאת הגדרת המושג תמרוק רגיש. בסדר. נמשיך.

"תקן 17516 ISO – תקן 17516 ISO המתפרסם באתר האינטרנט של ארגון התקינה הבין-לאומי (ISOׂ כפי שהוא מתעדכן מזמן לזמן.

תרשמו לכם משימה. גם משרד הכלכלה וגם הבריאות יציגו את כל הסיפור של היבואנים המקבילים, כמה כאלה יש, מאיזה תחומים, לפי האישורים שהפקתם בעבר לגופים האלה.

אם אפשר להצטרף לדברים שלך ולומר באיזה מחזורים הם פועלים היום.

זה אולי מחקר. מי שהם נתנו לו רישיון, הם ידעו את שמו.

כמה מוצרים נכנסים למדינה ולמה זה לא מוריד את המחירים.

תנו לנו תמונה מה קיים היום באיזה תחומים.

קיבלנו אישור מיושב ראש הכנסת לקיים את הדיון הזה עד 11:30 והוא יסתיים ב-11:30.

(3) לפני סעיף 55א1 תבוא הכותרת:

ייצור, ייבוא, ייצוא והפצה של תמרוק"

(4) בסעיף 55א1 –

(1) במקום פסקה (1) יבוא:

(1) במקום פסקה (1) יבוא:

"(1) לגבי מבקש שלעיסוקו בתמרוקים נדרש רישיון עסק, היתר או אישור לפי חוק רישוי עסקים - למבקש יש רישיון, היתר, לרבות היתר זמני, או אישור כאמור, שעניינו תמרוקים".

(2) פסקה (2) – תימחק.

(2) במקום סעיף קטן (ד) יבוא:

"(ד) בקשה לקבלת רישיון תמרוקים או לחידושו תוגש למנהל באמצעות מערכת מקוונת או באמצעי מקוון אחר שיאשר המנהל, ורשאי שר הבריאות לקבוע הוראות לעניין הפרטים שייכללו בה והמסמכים שיצורפו לה לצורך הוכחת התקיימות התנאים לפי סעיף קטן (ב). המנהל יחליט בבקשה בתוך 35 ימים ממועד הגשת הבקשה כאמור".

(3) בסעיף קטן (ו) -

(1) במקום המילה "ובלבד" יבוא "ובלבד שלא ייקבעו תנאים מיוחדים או שונים למי שמייבא תמרוק ביבוא מקביל לפי סימן ג' בפרק ז'1".

(2) הסיפה, החל במילים "שתנאים נוספים לגבי" תסומן "(2)".

(5) בסעיף 55א(ב) -

(1) במקום המילה "55א10" יבוא "55א10(א)" ואחריה יבוא:

"(3א) יוודא כי לתמרוק תיק תמרוק לפי הוראות סעיף 55א10(ב) ו-ג".

מה זה תיק תמרוק? כדי להבין על מה אנחנו מדברים.

תיק תמרוק, אלה נתונים שמתבקשים לגבי התמרוק. כאשר אתה בודק תמרוק, אתה צריך לדעת איזה רכיבים הוא מכיל, לראות שאין בו חומרים שמזיקים, לראות שהוא עבר תהליכי ייצור במקום מוסדר, לראות שעשו בדיקות שהוא לא מזוהם בחיידקים, לראות את כל הדברים. זה משהו מאוד מקובל בעולם, זה קיים, עושים את זה באירופה. זה גם מה שהנציג האחראי באירופה ואחר כך במי שיבחר לעשות את מסלול הנוטיפיקציה כאן בעצם יידרש לעשות את אותו התיק עם כל הנתונים האלה שהכול נבדק.

אני רק רוצה לציין שתוכן תיק התמרוק תואם לתוכן תיק תמרוק האירופאי.

בשוויץ.

בשוויץ זה מנגנון אחר לגמרי. אני יודעת שבזמנו נבחנו גם אפשרויות אבל לכל מדינה יש מערכת חוקים שונה ויש לה הסדרים ונושאים שמאזנים אותה בכל מיני מקומות. שוויץ בחרה ממקום שהיא לא עשתה בכלל פיקוח על תמרוקים ללכת ולהחמיר את הפיקוח שלה ולהגביר אותו. לכן היא נמצאת באיזשהו שלב של החמרה. הרבה ממדינות העולם הולכות היום ומיישרות קו עם הרגולציה האירופאית או עם העקרונות של הרגולציה האירופית.

אז בואו נאמץ אותה, אבל אחד לאחד.

אם אתה רוצה שניקח אחד לאחד, אז אין יבוא מקביל. הרגולציה האירופית לא מאפשרת יבוא מקביל.

התשובה היא שזה לא נכן. אז בואי נישאר כמו גשר אירופאי במקרה הספציפי הזה. כמו שמגיעה סחורה מאיטליה לצרפת בלי שהיא נבדקת, בואי נאמץ את זה.

אבל זה האיחוד האירופי. השאלה איך זה נכנס לאירופה ולא איך זה נכנס לאיטליה מצרפת.

לכן אנחנו צריכים להיות כמו מדינת אי וכמו בשוויץ.

כמו שמוצר נכנס לאירופה, הוא צריך להיכנס לכאן. לפי כללי האיחוד האירופי, הוא מסתובב באירופה חופשי.

אנחנו מאוד נשמח שזה יהיה המצב. מבחינתנו אנחנו רוצים לעשות הסכם הכרה הדדי עם אירופה. מבחינה מקצועית אנחנו חושבים שזה נכון.

רוצים ותגידו שעובדים על זה. לוקחים את זה כמשימה.

אנחנו צריכים משרדים אחרים כדי להגיע לשם.

איזה משרדים אתם צריכים?

משרד המשפטים, משרד הכלכלה.

היא בדיוק הציגה כאן למה שוויץ הרבה יותר רלוונטית לנו מאירופה, בגלל הנושא הזה. צריך לאמץ את התקן האירופאי, את המוצר האירופי אבל אנחנו רוצים גם להתייחס לעצמנו כאל מדינת אי.

שוויץ שונה לגמרי.

החלטת הממשלה מדברת על הצעה רוחבית בהשוואה לאירופה ולא לשוויץ. אני לא מבינה למה שוויץ חזרה לדיון.

שלו בראנץ, התאחדות התעשיינים רוצה להתייחס לסעיף הספציפי הזה. עכשיו ההתייחסויות הן רק לסעיפים.

אני רוצה להתייחס לסעיף ׁ(4).

לא כל יום אני רואה חבר מהצבא.

תודה לאדוני. אנחנו מדברים על סעיף שהוקרא במהירות ועברנו עליו, שזה רישיון התמרוקים הכללי. כפי שהיצרנים ציינו בדיון, ישראל היא היחידה שמחייבת רישיון תמרוקים כללי. לא רק שמחייבים רישיון תמרוקים כללי אלא שגם כאן יש רישיון עסק לייצור תמרוקים. כלומר, אדם צריך גם רישיון עסק לייצור תמרוקים וגם רישיון תמרוקים כללי. אנחנו לא מבינים למה אי אפשר לכל הפחות להסתפק ברישיון עסק. כלומר שהפקודה תגיד שמי שעוסק בתמרוקים, חייב שיהיה לו רישיון עסק. כל התנאים שמשרד הבריאות רוצה להחיל, כמו שסגן השר תיאר הם תנאים שאין להם תקדים אבל אם הוא רוצה, יוכל לעשות את זה ברישיון העסק, ולא צריך שני מסמכים.

אמרו אנשי משרד הבריאות שיבדקו איך הם מתייחסים לרישיון היצרן ולתקן הזה שהוצע כאן. הם ישיבו לנו. הם הולכים לעשות שיעורי בית. רישיון עסק חל על כל עסק בישראל והוא כנראה יחול.

נכון.

עכשיו נשאר איזה עוד רישיונות ליצרן הישראלי באופן שלא ייפגע ביחס לאירופאים.

יש בעיה אחת שהיא בעיה מהותית בנושא של תיק תמרוק. תיק תמרוק, אם מקושר לאותו יצרן, לא יהיה אותו ליבואן המקביל, כל מיני נתונים שהיצרן נותן לו.

הוא לא חייב להחזיק בו.

אבל אתם מבקשים נתונים שאולי היצרן לא ייתן לו.

אנחנו נחדד.

תיק תמרוק, לא חל על יבואנים מקבילים.

אנחנו רוצים להשיב לשלו. רישיון תמרוקים כללי הוא לא חובה רק של יצרנים אלא חובה גם של יבואנים וגם של מי שמחזיק מחסן. זה נכון שאנחנו צריכים להגיע פיזית לבדוק מפעל כי ליבואן אין מפעל בישראל. הדרישה שלנו היא דרישה מקדימה והיא קיימת 40 שנים. גם באירופה יש ביקורות של הרגולטור לגבי היצרנים. הם לא עושים את זה טרום שיווק אבל הם עושים את זה במהלך השיווק.

הרישיון הזה חל גם על היבואן וגם על היצרן באופן שווה.

גם וגם.

היבואנים הרשמיים ייפגעו. הם לא ייתנו להם את הנתונים האלה כדי להעביר לאיזה מאגר ישראלי.

אני מציין שגם הייתי מפקד של רון בקורס קצינים.

נכון.

כנראה לא היית קשוח כי הוא ממרה את פיך בזמן הדיון.

זאת ההערה שלנו. אנחנו לא מתנגדים לפיקוח על המפעלים או על היבואנים. אנחנו אומרים שיש כאן שני מסמכים. אין שום הצדקה שיהיה גם רישיון עסק וגם רישיון תמרוקים כללי. שכל הדרישות שיש ברישיון תמרוקים כללי יהיו במסגרת רישיון עסק. שיהיה מסמך אחד. זה מה שאנחנו מבקשים. זו בקשה מאוד צנועה והיא עומדת בדרישות האיחוד האירופאי.

אתה אומר שברישיון העסק יהיה פרק על תמרוקים למי שעושה תמרוקים.

יש כבר היום. זה קיים היום.

ולא שני מסמכים נפרדים. מה אתם אומרים?

הדברים שבודקים ברישיון עסק, אני לא מכירה, אני לא עושה רישיון עסק, אני לא חושבת שהם תואמים את מה שאנחנו בודקים ברישיון תמרוקים כללי.

אז שיבדקו.

רישיון עסק ניתן לא על ידי הרוקח המחוזי.

בטח שכן.

אנחנו לא נותנים רישיון אלא אנחנו נותנים המלצה.

אני מבקש, רותי, תעשו בדק בית.

בסדר. אנחנו נבדוק.

תחזור עם תשובות בהמשך.

אנחנו לא רוצים להקשות עליהם, להכניס תיק תמרוקים שהיבואן לא ייתן להם ואנחנו נרצה לשים אותו באיזה מאגר של משרד הבריאות. קחו את זה בחשבון כשאתם חושבים על פתרון יצירתי.

אם אתה רוצה, אנחנו נגיב על הסוגיה הספציפית הזאת של המאגר.

מה שיחליט היושב ראש.

אם אנחנו מדברים על נוטיפיקציה, אנחנו כמשרד בריאות, מה שנקרא, זה נמצא בידי הנציג האחראי שממנה אותו היבואן או היצרן והוא זה שמחזיק את כל הדברים כמו שקורה באירופה.

אבל המאגר הוא לא נוטיפיקציה.

המאגר, כשאנחנו ניגע בנקודה של המאגר, אנחנו נסביר את ההיגיון של המאגר ומה הוא בא לעשות.

בואו נחכה לסעיף הזה. תמשיכו בהקראה.

(2) אחרי פסקה (5) יבוא:

"(5א) יוודא כי הונגש המידע בדבר התמרוק לפי הוראות סעיף 55ז1.

"(5ב) יקבל פניות ציבור לגבי התמרוק ודיווחים על תופעות לוואי של התמרוק וישמור תיעוד של פניות ודיווחים כאמור לתקופה שלא תפחת משבע שנים ממועד קבלתם, לרבות בעותק דיגיטלי.

(5ג) ישמור עת פרטי העוסקים בתמרוקים שלהם העביר היצרן או היבואן, לפי העניין, את התמרוק, לתקופה שלא תפחת משבע שנים".

(6) בסעיף 55א6 -

(1) במקום סעיף קטן (ב) יבוא:

"(ב) נציג אחראי יהיה המנהל הכלי של היצרן או היבואן של התמרוק או מי שמונה בכתב על ידי המנהל הכללי לעניין זה ואשר נתן את הסכמתו למינוי כאמור".

יש לי שאלה בעניין הזה. בנוסח אנחנו כותבים שהוא המנהל הכללי של היצרן, או שזה היבואן או המנהל הכללי של היבואן.

המנהל הכללי.

המנהל הכללי. צריך להבהיר את זה.

(2) בסעיף קטן (ג), בסופו יבוא "ולגבי תאגיד – תאגיד הרשום בישראל ופועל בה".

(3) בסעיף קטן (ז), אחרי פסקה (3) יבוא:

"(4) הוראות בדבר חובתו של נציג אחראי שהוא תאגיד להקים מערכת מחשוב המאפשרת לו לבצע את תפקידיו לפי פרק זה".

(4) בסעיף קטן (ט), ברישה, לפני המילים "שכירות שירותיו" יבוא "שכירת שירותיו כנציג אחראי או".

ענת, את יכולה להפסיק את כולם מתי שאת רוצה. עכשיו זאת הקראה והיועץ המשפטי הוא הפיבוט שלנו.

אני משתדלת להביא גם הערות שהועברו לוועדה. לגבי הנושא של התאגיד הרשום בישראל ופועל בה. הועלתה טענה שלא כל התאגידים שפועלים בישראל בתחום התמרוקים באמת רשומים בישראל. כלומר, יכולים להיות נציגויות של נציגים מחוץ לארץ שפועלים בישראל והם לאו דווקא רשומים כאן והאם גם זה יהיה בסדר מבחינת משרד הבריאות?

אני יכול להתייחס? הרישום בישראל חשוב בגלל האכיפה. אנחנו רוצים רישום כדי שאפשר יהיה לאכוף את העבירות ואת העיצומים הכספיים.

אבל אתה יכול לתת למי שלא רשום להיות רשום. במועד מסוים להיות רשום.

הרישום הוא פשוט. זה לא דבר מסובך. אם נציג רוצה לפעול בישראל, שיירשם בישראל. לרשום חברה, זה לא דבר מורכב והוא חשוב בגלל האכיפה וגם שיהיה איש קשר שישב בישראל. דיברנו על האיזון בין ההקלות כאן לבין הצורך באכיפה וזה אחד הדברים.

ההבהרה הזאת מספקת?

כלומר, יבואן לא יכול להשתמש בנציג אחראי שנמצא בחוץ לארץ. אתם רוצים שיהיה לו כאן מישהו שיושב בארץ.

הוא צריך להירשם כיישות משפטית כאן?

כל דבר לא טוב להם. גם מעבדות שמאושרות בארץ, גם לא טוב.

אני רוצה להבין. יש כרגע שלב ביניים של גופים שלא רשומים בישראל ופועלים בה. לפי הנוסח הפשוט הזה, זה רק מי שרשום. מה קורה במצב הזה שהם כבר פועלים כאן בתחומים האלה ועדיין לא רשומים?

זה ייכנס לתוקף ב-1 בינואר 2023.

ואז יינתן להם הזמן להיות רשומים?

רישום של חברה הוא דבר פשוט.

השאלה איך יתמודדו עכשיו עם חברות שלא היו רשומות. אולי לצורך מס, אולי לא רוצות להיות רשומות בישראל.

השאלה אם נציגות יכולה להיחשב.

כן. זה אפשרי. לפי חוק החברות תאגיד לא יכול לקיים פעילות בישראל בלי שהוא נרשם. יש אפשרות שנציגות של חברה שהתאגדה בחוץ לארץ תירשם בישראל כנציגות ותפעל.

נציגות רשומה בישראל.

נכון.

חברה רשומה בישראל או נציגות של חברה בין-לאומית שנרשמה בישראל. זה יחול גם עליהם.

זה לא חייב להיות בין-לאומי. נציגות של חברה.

נציגות זה בין-לאומי. זה חייב להיות.

אני מדבר על חברה ישראלית שרוצה להירשם בחוץ לארץ. ישראלי שרוצה להירשם בחוץ לארץ.

זה משהו אחר.

השאלה מה עושים בסיטואציה כזאת. הוא יהיה חייב להירשם גם כאן.

יהיה לו נציג. הוא ירשום אותו כנציג.

שי, נציג משרד המשפטים, לפי הדין הישראלי צריכה להיות בארץ פונקציה - -

נציגות רשומה.

נציגות.

זה מה שלמדנו ממשרד המשפטים.

אנחנו צריכים כתובת.

נשתמש בביטוי נציג רשמי רשום בישראל.

בחוק החברות קוראים לזה חברת חוץ.

לפי חוק החברות, לעניין סעיף זה וזה וזה. נמשיך.

(7) בסעיף 55א10 –

(1) בכותרת השוליים, בסופה יבוא "והחזקת תיק תמרוק".

(2) האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא:

"(ב) לא ישווק עוסק בתמרוקים תמרוק בישראל בלי שיהיו בידי הנציג האחראי של התמרוק כלל המסמכים והנתונים המעודכנים המפורטים להלן, בעברית או באנגלית (בפרק זה – תיק תמרוק):

1. צילום או תמונה של אריזת התמרוק באופן שיאפשר זיהוי של התמרוק.

2. דוח הערכת בטיחות של התמרוק כאמור בסעיף קטן (א).

3. תיאור שלבי הליך הייצור של התמרוק.

4. הצהרה על עמיד בתקן המנוי בתוספת הרביעית א'.

5. ביסוס ראייתי מקצועי לטענות השיווקיות המיוחסות לתמרוק בתווית התמרוק, בהתאם להוראות שיקבע שר הבריאות.

6. הצהרת יצרן התמרוק כי בתהליך הייצור כהגדרתו בסעיף 55ח(ו) לא נערכו ניסויים בבעלי חיים, ואם נערכו ניסויים כאמור – נתונים על הניסויים שנערכו, בהתאם להוראות שיקבע שר הבריאות.

את רוצה להתייחס לתיקונים?

כן. פסקה (1) אנחנו תיקנו. אני אקריא את הנוסח העדכני:

"צילום של אריזת התמרוק החיצונית והפנימית מכל צדדיה באופן שיאפשר זיהויו של התמרוק".

לגבי פסקה (3), נשמעה כאן הערה מהתאחדות התעשיינים. אנחנו תיקנו את הנוסח. במקום "תיאור שלבי הליך הייצור של התמרוק" יבוא "תיאור שיטת הייצור של התמרוק".

אני מזכירה שהועלתה טענה ששלבי הייצור זה משהו שאי אפשר לקבל בגלל הסודות המסחריים ולכן מה שמשרד הבריאות אמר זה שהוא מתקן את זה לתיאור שיטת הייצור של התמרוק שזה משהו כללי יותר ואנחנו סבורים שבאמת אין כאן את הקושי שהועלה בהערות בתחילת הישיבה.

(3) הנציג האחראי יחזיק את תיק התמרוק בצורה אלקטרונית או בעותק קשיח בכתובתו בישראל, כפי שנמסרה בהודעה בדבר שיווק לפי סעיף 55א11, עד תום עשר שנים מיום שיווק האצווה האחרונה של התמרוק.

עוד שאלה שהועלתה, לגבי מה זה זמין לבדיקת המנהל. כלומר, משרד הבריאות רוצה לבדוק את תיק התמרוק, האם יש היערכות של כמה ימים או תיק התמרוק צריך להיות באותו רגע נגיש לבדיקה?

אנחנו מדברים על תיק שבעצם ברובו הגדול יהיה תיק אלקטרוני. הוא צריך להיות תיק שהוא תיק. אנחנו אמרנו שצריכים להראות שיש להם גישה לתיק. גם אם התיק לא מוחזק, שיש להם גישה ללינק מסוים, למשהו שכאשר אנחנו צריכים לבוא ולבדוק גם בבדיקה אקראית וגם כתוצאה מאיזשהו מצב רפואי שנוצר, פגיעה בבריאות הציבור וכולי, שנוכל לראות את הנתונים כשאנחנו מגיעים. הדברים האלה זמינים וקיימים. כך זה נהוג באירופה.

יש התייחסות ב-זום לסעיף הזה. אמנון תבורי, מנכ"ל דיוטי פרי. התייחסות לסעיף (8).

עוד לא קראנו אותו.

בסדר. בהמשך. קודם תקריאו.

(4) תיק התמרוק יהיה זמין לבדיקת המנהל לצורכי פיקוח ובקרה על התמרוק לפי פקודה זו.

(5) תקנות לפי סעיף זה ייקבעו בשים לב לדרישות חוקיות הייבוא של האיחוד האירופי בעניינים הנדונים בהן".

(8) בסעיף 55א11 –

(1) בסעיף קטן (א), במקום הסיפה החל במילים "והכול כפי שקבע" יבוא "(בפרק זה – הודעה בדבר שיווק") ואחריו יבוא:

"(א1) הודעה בדבר שיווק תימסר באופן מקוון ותכלול את כל אלה:

1. שם היצרן.

2. השם המלא של התמרוק בעברית ובאנגלית.

3. סוג התמרוק.

4. שם הנציג האחראי, כתובתו ופרטי הקשר עמו.

5. כתובות אתרי הייצור של התמרוק.

6. שמו המקובל של כל אחד מרכיבי התמרוק.

7. צילום או תמונה של אריזת התמרוק באופן שיאפשר זיהוי של התמרוק.

8. הפרטים המופיעים בתווית התמרוק וצילום או תמונה שלה.

9. מידות התמרוק.

10. מטרת השימוש של התמרוק כפי שהוגדרה על ידי היצרן.

11. הוראות השימוש בתמרוק כפי שהוגדרו על ידי היצרן.

12. אוכלוסיית היעד לשימוש בתמרוק כפי שהוגדרה על ידי היצרן.

13. מרקם התמרוק.

14. לעניין תמרוקים המכילים רכיבי ננו – נתונים ופרטים נוספים כפי שיקבע שר הבריאות בתקנות, בשים לב לדרישות חוקיות היבוא של האיחוד האירופי בעניין זה.

15. נתונים ופרטים טכניים נוספים הנוגעים למצג התמרוק, דרך השימוש בו והרכבו שקבע שר הבריאות בתקנת".

גם כאן יש תיקון בהתאם לסעיף הקודם.

אנחנו נקריא את הסעיף ונקריא את התיקונים.

(2) אחרי סעיף קטן (א1) יבוא:

"(א2) נמסרה הודעה בדבר שיווק לפי סעיף קטון (א1), יונפק לנציג האחראי, באופן אוטומטי, אישור על קליטת ההודעה במערכת המקוונת. אישור על קליטת ההודעה כאמור ייחשב כאישור ייבוא לעניין סעיף 62(ג)(2) לפקודת המכס (נוסח חדש).

(א3) על אף האמור בסעיף קטן (א2), אישור בדבר קליטת הודעה על שיווק תמרוק המכיל רכיבי ננו שרכיב הננו בו לא נכלל בנספחים 3 עד 5 לדרישות חוקיות הייבוא של האיחוד האירופי, יינתן בתוך חצי שנה מיום הגשת ההודעה על שיווק, ואם דרש המנהל השלמת נתונים או נתונים נוספים בקשר עם ההודעה – בתוך חצי שנה ממועד השלמת הנתונים או הנתונים הנוספים כאמור. המנהל רשאי לסרב לתת אישור בדבר קליטת הודעה על שיווק תמרוק כאמור בתוך התקופה האמורה".

יש לי שאלה. בנוגע להוראות, הפרטים שמופיעים בתמרוק, ההגדרה של אוכלוסיית השימוש, מי שמשתמש בו, על פי הגדרות היצרן, יכול להיות שפתון שמיועד החל מגיל אפס עד 99. אחד, יכול להיות שהיצרן לא בהכרח הגדיר את זה משום שזה פשוט מיועד לכולם. שנית, האם זה לא מתנגש עם אותה החלטה של שימוש בתינוקות ואם זה מוגדר מאפס עד 12, הם בעצם לא יכולים לייבא את זה ואם הם רוצים לכתוב שזה מעל גיל 12, זה לא בהגדרות של היצרן עצמו. מאיפה מביאים הוראות יצרן אחרות? אתם בעצם מונעים ממנו להביא את זה.

האוכלוסיות הרגישות שדיברנו עליהן קודם לא מחויבות בנוטיפיקציה הזאת.

לא. אני מדברת נגיד על קרם גוף, וזלין, שמוכרים את זה גם לתינוקות אבל גם המבוגרים משתמשים בזה. כאן אתם מבקשים את אוכלוסיית היעד לשימוש בתמרוק כפי שהיא הוגדרה על ידי היצרן. היצרן הגדיר את זה גם לתינוקות. מבחינת ההגדרה לפני כן אתם אומרים שאסור לו לייבא את זה.

האיסור על יבוא של מוצרים רגישים הוא בהקשר של יבוא מקביל.

נכון.

הרשימה הזאת של הנוטיפיקציה היא על יבוא רשמי.

בלבד. לא על יבוא מקביל.

אני חושב שצריך להבהיר את השאלה.

אתה שואל? אתם אמורים לבוא לכאן מתואמים ולא לשאול אחד את השני.

עולה שאלת בירור.

לא. חברי הכנסת שואלים. נציגי הממשלה מתואמים ביניהם. את השאלות תעשו ביניכם לפני כן. אתם לא יכולים לבוא לכאן לדיון ביניכם אצלנו. אתם באים להציג לנו הסכמות של הממשלה. אם יש לך הערה או תיקון או הסתייגות, תגיד, אבל לא שאלה כי זה חברי הכנסת עושים.

אדוני, אני אתייחס לתיקון בפסקה (7). במקום "תמונה של אריזת התמרוק", אנחנו כתבנו: "צילום של אריזת התמרוק החיצונית והפנימית מכל צדדיה באופן שיאפשר זיהוי של התמרוק".

בסדר. יש לך הסתייגות מהסעיף הזה?

לא. שאלת הבהרה בהמשך לשאלה ששאלה חברת הכנסת השכל כי זה באמת עורר שאלה. הרי היבוא המקביל, אפשר לייבא רק אם יש מוצר רשמי. זה תנאי בסיסי. לגבי השאלה כאן, ברגע שיצרן מגדיר שמוצר הוא רלוונטי לכל קבוצות האוכלוסייה, זאת אומרת שהוא רלוונטי גם לתינוקות. ההגבלה של יבוא מקביל אומרת שצריך שיהיה מוצר זהה. זאת אומרת, נלך למוצר הזהה, נראה שאוכלוסיית היעד היא מאפס עד 99, זאת אומרת, היא גם תינוקות, ובעצם ההגבלה של היבוא המקביל היא שאסור לייבא מוצרים לתינוקות.

אבל אם זה מוצר שחל על אנשים בוגרים, הוא לא בגדר של מוצר לתינוקות.

אבל הוא גם זה וגם זה. לכן שאלתי אתה שאלה. אני לא יודע. אני שואל שאלת הבהרה. אני לא יודע את התשובה.

אפשר להבהיר את זה בהגדרה של מוצרים, שרק מוצר שמיועד מגיל אפס עד 12 - - -

לתינוקות פרופר. בגיל 12 אתה כבר לא תינוק.

מה שנכתב, בעצם אי אפשר לייבא תמרוק ביבוא מקביל אם לפי תווית התמרוק הוא מיועד לשימוש בילדים. כלומר, אם אני קונה עכשיו שמפו שכתוב עליו שמפו לילדים ולתינוקות, אז אני מגדירה את זה כתמרוק רגיש. אם כתוב שמפו - -

שמפו לכולם, אז הוא לכולם.

אולי רק להבהיר שהמוצרים מיועדים בלבד, בצורה מאוד נקודתית, לאוכלוסיות מגיל אפס עד 12.

אם כתוב לתינוקות או לילדים, זה בלבד. לא צריך להוסיף את המילה הזאת.

אני חושבת שכאשר נגיע לנוסח של יבוא מקביל, תראי את זה. את תראי שזה לפי תווית התמרוק ואז אולי זה יניח את דעתך שבאמת זה מיועד ספציפית לאוכלוסייה הזאת.

נציג הממשלה בא לבלום רפורמה של הממשלה. זה אירוע ייחודי בכנסת.

בא לתקן. חברי כנסת יכולים לתקן את זה.

הלוואי שיהיו יותר נציגי ממשלה, שרים וסגני שרים, שיגיעו לדיונים.

אין לי בעיה שהוא בא לדיון אבל הוא לא אוהב את מה שהביאו לנו.

לא. אני רק רוצה לעשות שינוי. הם עשו כאן רפורמה שהיא לא רפורמה. הם נותנים את כל הסיבות.

זה ברור שאתה מתפשר. אף שר לא קיבל כל מה שהוא רוצה ואף סגן שר לא קיבל כל מה שהוא רוצה. אבל מרגע שהביאו את זה אלינו, בדרך כלל הם מתואמים.

מה שהבאנו בליל ההסדרים ברפורמה ביבוא, זה כבר היה אחרי פשרה. הם באו ועשו בלי פשרה. אז עכשיו אנחנו רוצים לתקן.

אלה היו פשרות של כל המשרדים. גם אנחנו במשרד הבריאות התפשרנו.

אתם סגרתם לפי אירופה או שאתם ממציאים את הכללים?

אנחנו לא ממציאים.

יש דברים שאנחנו לא נקבל. ההערה הזאת שעלתה שגם רון הציג – ואגב, הפתרון המבריק הוא לא שלי אלא של היועצת המשפטית שלחשה לי על האוזן.

מבחינתי כל הקרדיט ליושב ראש הוועדה.

כולנו מתחלקים בקרדיט אבל היא אמרה בוא נביא את הפתרון. אנחנו לא נלך לציבור ונגיד לו רפורמה. בזה הוא ישתמש באישור משרד הכלכלה וזה באישור משרד הבריאות וזה אותו מוצר. זה לא דבר סביר.

אני גם חושב שאנחנו צריכים להבין מה רשימת המוצרים שרוצים להחריג כי אחרת מה עשינו כאן?

תהיה רשימה. ההחרגה כוללת רשימה.

המנעד הוא אדיר.

שיעשו את זה הפוך. שיגידו הכול מותר, חוץ ממה שאסור ושיבואו ויסבירו בוועדה מה אסור. למה הפוך?

אבל זה כבר מה שאתם בממשלה עשיתם.

צריך לשנות את זה.

אנחנו לא יכולים להחליף את החוק שלך. אנחנו יכולים לעשות בו תיקונים ולא להחליף אותו. אם אתה רוצה חוק אחר שהכול מותר, הייתם מביאים חוק שהכול מותר. לא הבאתם חוק שהכול מותר. הבאתם חוק בתמרוקים שכרגע רק את זה אפשר. אלה המוצרים ובשנה הבאה נבדוק. זאת הממשלה. זה מה שהבאתם. אתם רוצים לשגע אותנו? באתם לקדם, לבלום? עוד לא הבנו מה התהליך. אפשר להגיד הממשלה חלוקה בדעותיה, סגן השר, אתה יושב במשרד ראש הממשלה, משרד הכלכלה לא מתואם, משרד הבריאות לא מתואם ולכו תהיו מתואמים ותחזרו אלינו כשתהיו מתואמים. אנחנו יכולים כוועדה לומר את זה.

אבל אתם צריכים להצביע.

אנחנו לא צריכים להצביע.

מה מטרת הדיון?

אנחנו לא צריכים להשתגע. הממשלה, שתשתגע. יכולים להגיד לכם לכו הביתה, תעשו סדר בעמדותיכם ותחזרו אלינו מתואמים. אתה רוצה דבר כזה? אני גם יכול לעשות. אבל אנחנו מנסים לקדם ולהגיע לאיזה הישג. לא נראה לך החוק הזה, שיבואו משרד הכלכלה והאוצר ויאמרו שזה לא חוק טוב, תעצרו את הדיון. נקבל את זה ולכו תשפרו אותו. תוציאו אותו מחוק ההסדרים. תעשו שיעורי בית. קחו את הזמן.

אני רק אומר שלפני שלוש שנים ניסו להביא לנו את זה ואנחנו עצרנו את החוק הזה.

את יודעת, הכי קל לעצור.

בגלל שהוא לא היה טוב, כי משרד הבריאות באמת הביא תקנות שהיו עוצרות את היבוא המקביל.

אין לי בעיה. מה שלא טוב, לא נעביר כאן. אנחנו לא נעביר הסרת אחריות ממוצר שאף אחד לא מוכן לחתום עליו ושהכלכלה יחתמו ואין להם מושג בבריאות. זה לא יהיה. זה לא טוב. מה תחולת החוק, מה היקפו, מה המדיניות – בא סגן שר ואומר שאני חושב שהכול מותר ותגידו קצת שאסור. הם באו כממשלה ואמרו לא הכול מותר בתמרוקים, רק זה השנה, ובשנה הבאה נוסיף מוצרים. זה מה שהם סגרו ביניהם. עכשיו אנחנו צריכים לריב בין משרדי הממשלה? לכו תעשו שיעורי בית. מה אתם מביאים את המריבה אלינו?

זה כבר 12 שנים באותו מצב. 15 שנים. זה פינג פונג ארוך. אם זה היה יומיים, מילא. רוצים לסיים את הפינג פונג ולכן או שמסיימים או שממשיכים אותו.

פינג פונג זה בקטנה. כאן אתה מדבר על מהות. כאן אתה אומר שהחוק מיסודו לא טוב.

כן, אבל גם מה שעשיתם כאן, אתם הולכים להחריג מוצרים, הולכים להביא רשימה של מאה ומשהו מוצרים, לא בתמרוקים, בגלל, באופן כללי, שגם אותם רוצים להחריג. אז בסוף אנחנו לא מביאים רפורמה לציבור.

ברפורמת היבוא יש מאות ואלפי מוצרים ואגב, לא הוחרגו. יש דיון על כל המוצרים ולא בקלות מוותרים. אגב, אנחנו לא מתרגשים מכל לוביסט ומכל אחד שפונה אלינו, וראינו אותם כאן והם רוצים כל אחד את ההחרגה מסיבותיו. כשדיבר אתי מנכ"ל משרד הכלכלה, הוא אמר שהוא רוצה לבדוק ברזל טוב, למה בניינים נופלים, אז גם אם אני אביא את הברזל, בסדר, אני אעשה לו עוד בדיקה. זה מה שנקרא גדר. זהירות. תוספת.

לגיטימי.

כן. איזשהו גידור של הסיכון. הוא אומר שאני פותח, שאני רוצה לרוץ קדימה עם היבוא ואני אעשה פיקוח אבל יש לי כמה דברים שאני נזהר בהם. הוא לא מוכן להחריג את דודי השמש למרות שאנחנו כל יום מקבלים בקשה להחריג אותם. אנחנו כאן בטנגו אבל רוב המוצרים ייכנסו לרפורמה. רוב המוצרים. בסוגיית מזון, סוגיית תמרוקים, מי שהיה לו קול בולט בממשלה זה משרד הבריאות. בסוף הפשרה הייתה נלך אתכם לרפורמה, נבחר מוצרים ונתחיל להוסיף פנימה דברים. זה פחות או יותר מסגרת העבודה. במוצרים מברזל, מוצרים של אלקטרוניקה, לא היו מלחמות היהודים בממשלה. במזון ובתמרוקים, היו.

זאת הפשרה שנוצרה ואת הפשרה הזאת אתם מביאים אלינו. אנחנו מאמצים אותה. אתם רוצים לפתוח את כל הדיון אצלכם בממשלה? תודיעו לנו שהממשלה החליטה לעצור את הדיון על המרכיב הזה ולהוציא אותו מחוק ההסדרים אבל אל תשימו אותנו כאן בפינג פונג בין משרד ראש הממשלה לכלכלה ובריאות. אנחנו לא מגשרים של הממשלה. אולי. יש לי תעודת מגשר ואני יכול לעסוק בזה.

אנחנו מסיימים את הדיון. זה זמן טוב לסיים אותו. הבטחנו ליושב ראש הכנסת לסיים אותו ב-11:30. התחלנו הקראה, שזאת התקדמות. יש לכם המון שיעורי בית לעשות.

אחד, לא לפגוע ביצרן המקומי בכל התחנות, ביכולת שלו לייצר לפי תקן אירופאי, ברישוי שלו, בפשטות הייצור שלו. הוא לא יכול להיפגע ביחס ליבואן מאירופה.

לגבי השאלה איך יאושר מוצר תמרוקים, חייב שהאזרח ידע שמשרד הבריאות היה מעורב. לא נקבל מוצרים שיהיה כתוב באישור משרד הכלכלה.

אפשר הערה לעניין הזה?

לא. רגע. למה לא נקבל את זה? בגלל שכל היסוד של הדיון על המוצרים האלה היה בגלל סכנתם הבריאותית. אם יש להם סכנה בריאותית ומשרד הבריאות קיבל את הדרישה שלו לעשות תהליכים מסוימים, ועכשיו לא יהיה כתוב שזה בריאות אלא כלכלה. או שזה מסלול בריאות ולכן זה נדון כאן, ואז ההצעה של היועצת המשפטית – מעבדה שנבדקה על ידי משרד הבריאות – היא בסדר מבחינתי, כי לא אתם בדקתם את המוצר אבל לא יהיה מצב שזה לא יסומן כך.

לקחתם עוד נושאים לעשות שיעורי בית בבית. אנא, בואו לפגישה הבאה מוכנים, כולל הערות חברי הכנסת וגם לגבי לוחות הזמנים. אנחנו רוצים שבתוך חצי שנה ייכנסו מוצרים חדשים ואנחנו רוצים שהשר יכול בכל שלב נתון להוסיף מוצרים חדשים.

אנחנו רוצים, אחרי שנה מיום כניסת החוק לתוקף, דיווח לוועדה איזה מוצרים חדשים נוספו בתהליך הרפורמה, מעבר למוצרים שנאשר בכניסת החוק לתוקף. אנחנו משנים לכם קצת את לוחות הזמנים ואתם תדעו להסתדר עם זה.

תודה רבה לחברי הכנסת. אני מרוצה מכם כי עד עכשיו הייתי כאן לבד אבל היום באתם ערניים.

אנחנו כאן כל יום. יש לך נושאים כל כך חשובים.

אתה 2.9. הגעת לקו הסיום.

אני נועל את הדיון. תודה רבה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:30.