פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



35
ועדת הבריאות
03/10/2021


מושב שני



פרוטוקול מס' 5
מישיבת ועדת הבריאות
יום ראשון, כ"ז בתשרי התשפ"ב (03 באוקטובר 2021), שעה 11:48

מערך הביטחון התזונתי בישראל-השלכות בריאותיות ותמונת מצב עדכנית בעקבות הדוחות האחרונים.

חברי הוועדה: עידית סילמן – היו"ר
אלינה ברדץ' יאלוב
אלון טל
טטיאנה מזרסקי
עלי סלאלחה

דורית אדלר - נשיאה, הפורום הישראלי לתזונה בת קיימא

סמאח אלחטיב-איוב - עו"ד, רכזת תכנון מדיניות שוויונית, עמותת סיכוי

בקי קשת - רבנים למען זכויות אדם

אהרון טוראן - רבנים למען זכויות אדם

מירי אנדבלד - מנהלת אגף מחקר כלכלי, המוסד לביטוח לאומי

רונית אנדוולט - מנהלת אגף התזונה, משרד הבריאות

יונת מייזל - מרכז המחקר והמידע של הכנסת

ערן ויינטרוב - מנכ"ל ארגון לתת

רן מלמד - מייסד 'נקודת מפנה' - המרכז לקידום מדיניות של רווחה כלכלית

נעמה ירדני - מנהלת קשרי ממשל ומחקר, ארגון לתת

חגי לוין - יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור לשעבר

ענת כהן שמואל

עופרה ארגס – חבר תרגומים

מערך הביטחון התזונתי בישראל-השלכות בריאותיות ותמונת מצב עדכנית בעקבות הדוחות האחרונים.

אנחנו רוצים להמשיך לדיון השני בנושא שהוא לא חשוב פחות, מערך הבטחון התזונתי בישראל, השלכות בריאותיות ותמונת מצב עדכנית בעקבות הדוחות האחרונים. אני אגיד שיש לנו מהלך רחב היקף שאנחנו הולכים לעשות אותו במשותף ביחד עם ועדת הבריאות וועדת העבודה והרווחה ביחד עם שר הרווחה על כל הנושא של המערך של הבטחון התזונתי במדינת ישראל. אנחנו נקיים דיונים משותפים לוועדות, הם יהיו דיונים גדולים ואנחנו נייצר תהליך שהוא תהליך משותף וגדול. לכן אנחנו גם נחלק את העבודה, כשאנחנו נתייחס היום להיבט היותר בריאותי והוועדה שלנו תתייחס להיבט הבריאותי ונמצאים כאן גורמי מקצוע, פרופ' רונית אנדוד טל ממשרד הבריאות והיא תציג את התכנית שלהם גם לתוך העניין הזה, ואנחנו נלמד את הדברים כדי שנוכל לחבר אותם לתוך העבודה שנעשית במשרד העבודה והרווחה, ואנחנו נקיים דיונים שהם דיונים משותפים לשתי הוועדות. אני מאמינה בחיבור הזה, אני חושבת שהוא נכון, והמטרה שלנו כמובן זה גם להשיג תקציבם משמעותיים וגדולים יותר לעולם הזה של הבטחון התזונתי שנמצא בחסר כבר שנים רבות.

זהו דיון ראשון במסגרת סדרת דיונים בנושא מערך הבטחון התזונתי. בנוסף, הדיון הזה שנקיים בנושא בטחון תזונתי בריאותי שכולל את כל הנושא של פיקוח המחירים על מוצרי יסוד בריאים, אל מול משרדי הממשלה השונים בראייה גם מערכתית, גם אחידה וגם משלימה. העקרון המנחה אותנו שבטחון תזונתי מתקיים כאשר לכלל האנשים בכל זמן יש גישה פיזית וכלכלית למזון בטוח ומזין לפי הצרכים וההעדפות התזונתיות שלהם בכמות מספקת לצורך הבטחת חיים בריאים ופעילים. עקרון זה מושג על ידי בחינה של פרמטרים שונים כגון זמינות פיזית של המזון, נגישות למזון וצריכת המזון.

אנחנו כחברה, כחברי כנסת וכוועדה לא יכולים לאפשר מצב שבו משפחות בישראל בגלל מצבן הכלכלי לא יהיה להן מה לאכול ושלילדים במדינת ישראל בשנת 2021 ילכו לישון רעבים או שהם יאכלו דברים שמזיקים לבריאותם רק כי אין להם משהו אחר להתקיים ממנו. לדבר הזה אנחנו עוסקים ואנחנו נחתור כוועדה לשנות מציאות.

לכן אנחנו יוצאים בסדרת דיונים גדולה, אנחנו נציג בדיון הזה את הדו"ח של הממ"מ, מרכז המידע והמחקר של הכנסת שחקר לעומק את הנושא וכן דו"חות של עמותת לתת ונוספות שנכנסו לתוך הדו"ח של הממ"מ. אנחנו בדיון היום נתמקד כאמור בתכנית העבודה של משרד הבריאות ובמטרות שהציב לעצמו משרד הבריאות בקידום הטפול בבטחון תזונתי בר קיימא. בדיון משתתפת מנכ"לית משרד הרווחה מרחוק הגברת סיגל שאולי תעלה, היא לא תעלה, היא נמצאת כרגע בסיור אבל יהיו לנו נציגים נוספים ואנחנו מודים להם על שיתוף הפעולה בכלל של המשרד וגם לכל חברי הכנסת, הארגונים, מי ששותף איתנו לשדולה שאני מובילה לביטחון תזונתי וכבר קיימנו מפגשים וגם השקה של השדולה.

אני רוצה לומר שבאופן אישי גם בתקציב הנוכחי אתם יכולים לראות שיש איזו שהיא בשורה בנושא של התזונה הבריאה ומס שמוטל גם על דברים שהם לא מזינים, בעבר המועצה וועדת האסדרה ואני מאמינה שרונית תרחיב עליה, ועומדים בפנינו כמה אתגרים מאוד גדולים בנישה הזו. אני רק אציין שאני באופן אישי עובדת היום מול שני משרדים בצורה רחבה על נושא מוצרי המזון והצריכה, מה שנמצא תחת פיקוח המחירים, 1. מול משרד האוצר ושרת הכלכלה שאמונים על פיקוח של מחירים של הלחם ואנחנו מבקשים לבצע הצרחה בין הלחם המלא ללחם הלבן שנמצא היום תחת פיקוח המחירים, זה תהליך שהתחלתי אותו מול שרת הכלכלה והתעשייה וגם שר האוצר, ואנחנו באוקיי ראשוני לדבר הזה וכרגע אנחנו בוחנים את התהליך גם אל מול משרד הבריאות ומה אנחנו צריכים לשם כך, וכנ"ל הוצאנו פניה למשרד החקלאות שאמון על פיקוח המחירים של הגבינות, הביצים ודברים נוספים במטרה לממש את הנושא הבריאותי תזונתי במשק החלב ולעשות הצרחה של כל המוצרים כפי שמזכירים גם בדו"ח הממ"מ וגם בוועדת האסדרה לתזונה בריאה ובת קיימא, למוצרים שהם באחוזים נמוכים יותר של שומן, קרי הגבינה הקשה, השמנת המתוקה ועוד, אנחנו לא מבקשים לפגוע במשק החלב, אנחנו מבקשים לעשות הצרחה למוצרים שהם בריאים ושתהיה להם נגישות יותר לאוכלוסייה.

אלה שני הדברים שנמצאים לנו על סדר היום ואנחנו עומלים עליהם גם בחקיקה וגם בקידום מדיניות בפועל הלכה למעשה. אז אנחנו נפתח עם ההצגה של הדו"ח של הממ"מ. יונת בבקשה.

שלום לכולם, שמי יונת מייזל ממרכז המחקר והמידע של הכנסת. לבקשת היו"ר ח"כ עידית סילמן ערכנו מסמך בנושא מערך הבטחון התזונתי בישראל. בין השאר המסמך ביקש להציג את השחקנים המרכזיים בתחום ואת אופן שיתוף הפעולה ביניהם. אציג בפניכם בקצרה את המערך הקיים.

ראשי נגדיר מהו בטחון תזונתי. כפי שאתם יכולים לראות הוא מושג באמצעות עמידה בארבעה ממדים, הממד הראשון הוא זמינות פיזית של המזון שהמצב שיש במדינה מספיק מזון והוא נמדד ברמה לאומית, נגישות למזון שנמדדת ברמת משק הבית, צריכת מזון שנמדדת ברמת הפרט ויציבות שהיא גישה סדירה למזון.

אין נתונים רשמיים על היקף תופעת בטחון תזונתי בישראל אך קיימות הערכות שונות. הערכה מרכזית מופיעה בסקר הבטחון התזונתי של המוסד לביטוח לאומי ועל פי הסקר האחרון שפורסם על ידי המוסד בשנת 2016 כ-18% מהמשפחות בישראל חיו באי בטחון תזונתי וכמחצית מהן באי בטחון תזונתי ניכר. מדובר בכחצי מיליון משפחות, באי בטחון תזונתי וכרבע מיליון מהן באי בטחון תזונתי חמור. בשנת 2011 חוקק בישראל חוק המועצה הארצית לביטחון תזונתי שהגדיר מהו בטחון תזונתי והוא האפשרות לצרוך באופן סדיר מזון הכולל את כל רכיבי התזונה הנדרשים להתפתחות תקינה ולבריאות האדם, אך בחוק לא פורטו התנאים הדרושים לכך. מכח החוק הוקמה המועצה הארצית לביטחון תזונתי שתפקידה לייעץ לשר הרווחה שהוא השר האחראי לגיבוש המדיניות בתחום הבטחון התזונתי בנושאים שונים.

במסמך עסקנו בהקמת המועצה ובפעילותה, וגם תיארנו את הקשיים שהיו באיסוף המידע למועצה. אני לא ארחיב כעת בנושא המועצה אך אציין כי מהמידע הקיים לא ניתן ללמוד באופן מלא על תפקידה של המועצה בשנתיים האחרונות.

במסמך ביקשנו למפות את כלל הגורמים העוסקים בבטחון תזונתי. כפי שאתם יכולים לראות בשקף, את המשרדים הממשלתיים המרכזיים העוסקים בזה חילקנו לשתי קבוצות עיקריות. הקבוצה הראשונה היא משרדים העוסקים במתן שירותי בטחון תזונתי לאוכלוסייה והקבוצה השניה הם המשרדים העוסקים בבטחון מזון ובקביעת הנחיות תזונתיות. אתם יכולים לראות שקיימים גם גורמים נוספים שעוסקים בהיבטים שונים בתחומי הבטחון התזונתי וניתן להתרשם מהשקף לגבי ריבוי הגורמים וגם לגבי מורכבות המערך.

נתחיל מהמשרדים הממשלתיים העוסקים במתן שירותי בטחון תזונתי לאוכלוסייה והם משרד הרווחה, משרד החינוך ומשרד הפנים. משרד הרווחה והביטחון החברתי עוסקים בתחום בשני מישורים עיקריים. הראשון, הוא המיזם הלאומי לביטחון תזונתי שהתחיל לפעול בשנת 2017 והוגדר כפיילוט לשלוש שנים. כיום משתתפות במיזם כ-11,000 משפחות וכל משפחה מקבלת סיוע חודשי בסך של 500 שקלים והסיוע הזה כולל כרטיס נטען לרכישת מוצרי מזון וגם חבילת מזון. התקציב שמעמיד משרד הרווחה לצורך התכנית הוא כ-21 מיליון ₪ וארגון אשל ירושלים שמפעיל את המיזם בפועל ומעמיד לצורך כך כ-44 מיליון ₪. המישור השני הוא תמיכות בתכניות הבטחון התזונתי שבמסגרתם ארגוני המגזר השלישי מחלקים סלי מזון לאוכלוסייה נזקקת.

אתם יכולים לראות שקיימות כמה תכניות, ניקח לדוגמה אחת מהן, סלי מזון חודשיים. במסגרת תכנית זו בשנת 2020 חולקו מדי חודש סלי מזון לכ-138,000 משקי בית. סך התמיכות, סך תקציב התמיכות בפרויקטים האלה של משרד הרווחה עומד בשנת 2020 על כ-46 מיליון ₪.

נעבור כעת למשרד החינוך, המשרד מפעיל תכנית הזנה לאומית שבמסגרתה תלמידים המשתתפים באחת התכניות שמופיעות לכם במסך מקבלים ארוחה חמה. בשנת הלימודים תש"פ מספר מקבלי ארוחה חמה עמד על כ-454,000 תלמידים והתקציב שהעמיד משרד החינוך לשם כך הוא כ-650 מיליון ₪. שימו לב שלא כל התלמידים הזכאים להזנה במסגרת תכנית ההזנה הלאומית מקבלים את ההזנה בפועל. ניקח לדוגמה את תכנית ניצנים שהיא מסגרת לימודית לשעות אחר הצהריים. בשנת הלימודים תש"פ כ-240,000 תלמידים השתתפו בתכנית, שהם כ-45% מסך התלמידים הזכאים להשתתפות בתכנית זו.

במהלך משבר הקורונה נוסף למערך משרד חדש והוא משרד הפנים. הוחלט כי משרד הפנים יחלק כרטיסי מזון לאוכלוסייה נזקקת לשם הבטחת בטחון תזונתי ולשם כך הוקצו 700 מיליון ₪. על פי הנתונים שהציגה שרת הפנים בסוף יוני 2021 כ-330,000 משפחות כבר קיבלו את הסיוע, והיו עוד כ-12,000 שטרם קיבלו אותו. כלומר מדובר בכ-340,000 משפחות זכאיות לסיוע במסגרת התכנית. שימו לב שגם זו התכנית היחידה שמשרד הפנים מפעיל בתחום הבטחון התזונתי ואין תכניות נוספות.

נעבור כעת למשרדים הממשלתיים העוסקים בתחום בטחון המזון ברמה לאומית או בקביעת הנחיות תזונתיות. משרד החקלאות ופיתוח הכפר עוסק בבטחון מזון לאומי שהוא המצב שמתקיים כאר במדינה יש מספיק מזון. משרד הכלכלה והתעשייה גם הוא מתעסק בבטחון המזון מתוך בחינת הנושא ברמה כלל משקית וגם בהיבטי עצמאותה של מדינת ישראל באספקת מוצרי מזון. משרד הבריאות הוא הגורם האחראי לקביעת הנחיות תזונתיות ברמה הלאומית, רמת המשפחה ורמת הפרט.

אני מניחה שבהמשך הדיון נתעסק פה במעורבות המשרד במערך הבטחון התזונתי ולדוגמה במסמך שלנו אנחנו מתייחסים לאמירה של משרד הבריאות שאחת הפעולות הנדרשות לשם קידום הבטחון התזונתי הוא יצירת מחוייבות לחלוקת מזון בריא במסגרת תכניות סיוע במזון, שכן כיום לפי המשרד, עמותות המזון אינן מחוייבות לחלוקת מזון בריא ומספקות מוצרי מזון גם לא בריאים במסגרת - - - מזון.

אלה המשרדים המרכזיים העוסקים בתחום הבטחון התזונתי בישראל. במהלך כתיבת המסמך עלו מספר שאלות לדיון ואת המרכזיות אציג כעת בפניכם. השאלה הראשונה נוגעת להגדרת התחום. איך ישראל בכלל מגדירה את תחום הבטחון התזונתי ואם בטחון המזון, כלומר היצע המזון ברמה הלאומית הוא חלק אינטגרלי מבטחון תזונתי. האם קיימת בישראל מדיניות כוללת בתחום ואם כן, מה היא.

כפי שראיתם, ישנם גורמים רבים שעוסקים בתחום זה, וזה מעלה מספר שאלות, לדוגמה האם קיים גורם שתפקידו לתכלל את פעילות של כלל הגורמים ואם יש צורך בגורם כזה ומי הוא אמור להיות. האם קיימת כפילות בפעילות של הגורמים בתחום או שיש גורמים שחסרים ושיש להוסיף אותם למערך, למשל לרח"ל. האם יש בין כלל הגורמים שיתוף פעולה.

נקודה נוספת נוגעת להיקף התופעה בישראל. כאמור אין מידע על מספר האנשים הנזקקים לביטחון תזונתי בישראל אך קיימות הערכת שונות ונשאלת השאלה איך ניתן לאסוף מידע על היקף האנשים המתמודדים עם אי בטחון תזונתי ועל מספר האנשים המקבלים סיוע במסגרת תכניות שונות לסיוע במזון.

במצגת זו לא עסקנו במעמדה של המועצה הארצית לביטחון תזונתי שהוקמה כאמור כגוף המייעץ לשר הרווחה האחראי על גיבוש מדיניות, וכאמור מהמידע שהוצג במסמך לא ניתן ללמוד באופן מלא על פעילות המועצה בשנתיים האחרונות וזה מעלה את השאלה מהי מעמדה של המועצה במערך הבטחון התזונתי הקיים ומהי תרומתה. לסיכום ניתן לשאול האם כלל הגורמים שעוסקים בתחום בוחנים את היעילות של הפעולות שלהם ומה נעשה בעקבות בחינת הפעילות.

כמובן אתם יכולים לראות את המסמך המלא באתר של מרכז המידע והמחקר של הכנסת. תודה רבה.

תודה רבה. אני רק אומר שהדו"ח הזה באמת לבקשתנו מאוד מקיף, יש בתוכו עוד הרבה תובנות שאני כביכול ממנו יצאנו לפעילות די ארוכה ולסדרה של דברים שהם באמת מעשיים ופרקטיים, כדי לראות באמת שבעיקר המערך של הבטחון התזונתי נמצא בהרבה מאוד משרדים ואין גוף מתכלל אחד כיום, כשאנחנו בעצם רוצים לבוא ולנסות לעשות סדר בדברים וגם לאגם את המשאבים, וצריך לומר את זה באמת. אני כן יכולה לומר שבכוונה שלי זה לקחת את זה בהמשך צעד אחד קדימה לכיוון הפוד-טק, לכיוון המקומות החדשניים יותר שהיום האקזיטים, בוא נגיד את האמת, גם הישראליים, יודעים לייצר פתרונות מעשיים פרקטיים מלבד רק ללכת ולתת כרטיסים למשפחות נזקקות לעוד איזה שהוא משהו ואנחנו רוצים לקדם גם מיזמים כאלה ואנחנו נביא אותם בהמשך לתוך הוועדה, נציג אותם ואנחנו נראה מה אפשר לעשות איתם, אולי אפילו לפתוח איזה שהוא מכרז מיוחד למיזמים המיוחדים האלה ולפתח אותם.

אנחנו עוברים עכשיו לנציג של עמותת לתת, הנציגים שלה נמצאים איתנו, אני אשמח גם שתציגו את עצמכם, שותפים לשדולה שלנו של הבטחון התזונתי, נמצאים הרבה שנים בחזית המאמץ בתחום הזה, אז אני מאוד שמחה שאתם כאן איתנו ואני רוצה שתציינו גם את הדו"ח האחרון שיצא, ושכמובן ראינו אותו כולנו בעיתונים. לידך נמצאת?

נמצאת איתי נעמה ירדני שהיא מנהלת תחום קשרי ממשל.

אז ברוכה הבאה נעמה.

אני ערן ויינטרוב, מנכ"ל עמותת לתת. תחילה תודה רבה ח"כ סילמן גם על הדיון והמעורבות שלך בנושא, העבודה שלך זה בהחלט משב רוח מרענן ונחוץ לטובת העניין הזה. אני חושב שגם מגיעה תודה גדולה לח"כ שר הרווחה מאיר כהן על הדחיפה שלו ובעצם פעם ראשונה ששר הרווחה באמת מכניס תקציב כלשהו לבסיס התקציב.

כפי שאתם יודעים, ערן אני רק אוסיף ואומר, שכשאנחנו כינסנו את השדולה כל הנציגים של כל הארגונים באו ואמרו 'יפה, התקציב גדל השנה אבל זה לא מספיק, בטח לא לאור אתגרי הקורונה'. אני יכולה לומר שממש בערב החג ישבתי על זה עם שר האוצר והוא מבין את החשיבות והוא נכון לקיים דיון גם בנושאים האלה.

אנחנו צריכים לבוא עם תכנית שהיא תכנית טובה. הייתי רוצה כמו שציינתי את המיזמים שיוצאים גם מחוץ לקופסה, גם אצלכם אנחנו צריכים לעלות לקומה הבאה של הרמה הזאת של הבטחון התזונתי במדינת ישראל, כן אתם יכולים לראות את זה בכל חוק ההסדרים, כל הדיפרנציאלי שנותן מס גם על הדברים שהם פחות, שאנחנו פחות רוצים לראות אותם ושמובילים באמת לסכרת, להשמנה, דברים של משקל גוף תקין, שאגב אני חייבת לומר שמבחינתי זו בשורה שיש שר אוצר ששם את הנושאים האלה, הבריאותיים, אל מול העיניים והם חשובים לו מאוד. כי כשהשר ליברמן מדבר ולא רק השר ליברמן, גם ראש הממשלה וגם שרים נוספים כשהם מדברים על מס הסוכר, הם באמת לא מדברים עליו מהכיוון של מאיפה לקחת כסף שהוא לא מסים והוא לא מע"מ והוא לא דברים כאלה, אלא באמת מתוך ראייה בריאותית. ואני חושבת שזה צעד אחד משרשרת גדולה של דברים. תודה. ערן בבקשה.

אז לפני שאני אציג את הנתונים יש לנו גם איזו שהיא מצגת קצרה. כמה הערות קצרות ח"כ סילמן. אנחנו בעיקר נתמקד, יש הרבה פנים לנושא של הבטחון התזונתי, אנחנו נתמקד בעיקר בפן הכלכלי וגם במדיניות הנדרשת, אני רק אגיד שאנחנו בארגון לתת פועלים בתחום הזה כבר 25 שנה מתוכם אני כמעט 19 שנה בתחום הזה, שמחתי לראות שיש הרבה, לפי המחקר של הממ"מ, הרבה גופים מעורבים ואני כן יכול להגיד שלצערי עדיין אין מערך של בטחון תזונתי במדינת ישראל. היעד החזוני שלנו, את דיברת על לחשוב קדימה ולקחת את הדברים צעד אחד קדימה, אנחנו מעדיפים לסגור את הפעילות שלנו ושהאחריות תהיה כולה של ממשלת ישראל מכיוון שבטחון תזונתי זה משהו שדרוש לקיים וזה משהו שהוא תחום ליבה ומבחינתנו השאלה אם קשיש ניצול שואה או ילד יקבל את המזון שדרוש לו לקיום מאוזן ותקין לא צריכה להיות תלויה, השאלה אם ארגון לתת או עמותות נוספות, ויש היום מאות עמותות שעוסקות בנושא, יצליחו לגייס משאבים ותרומות כדי לסייע לאותם אנשים. היה חשוב לי לשים את זה בפתח הדברים.

בהמשך למה שהוצג כאן אני אגיד שמשרד הפנים זה היה אירוע חד פעמי בפתיחת הקורונה, משרד החינוך בארוחה חמה זה פרויקט מאוד, מפעל ההזנה, פרויקט חשוב מאוד אבל הוא בוודאי לא נותן מענה לכל הילדים, הוא לא נותן מענה בחגים, בסופי שבוע וכולי ולא לכל הגילאים וגם לא להורים. אנחנו בעצם מתמקדים, שאנחנו מגדירים בארגון לתת בטחון תזונתי הכוונה שלנו היא לתקציב שלנו בעצם למשפחה שדרוש לפי אמות המידה של משרד הבריאות כדי להיות במצב שיש להם את סל המזון הבסיסי שדרוש לקיום מאוזן ותקין.

הנתונים האחרונים שפורסמו בנושא הזה, היו של הביטוח הלאומי מ-2016 והציגו בעצם 252,000 משפחות שנמצאות באי בטחון תזונתי חמור, וסך הכל כחצי מיליון משפות באי בטחון תזונתי. חלק דרך אגב מה- לא יודע אם טענה אבל מהמחשבה שלנו, זה שהיינו שמחים ואנחנו חושבים שזה דבר שהוא נדרש, שיפורסמו נתונים כאלה מדי שנה, כמו שמפרסמים את דו"ח העוני. היו בסך הכל שני דו"חות של המוסד לביטוח לאומי, אחד ב-2012 ואחד ב-2018 שהתייחס ל-2016. זאת ההערה הראשונה.

אנחנו פרסמנו, עשינו מחקר בעצם בתקופת הקורונה שזה בעצם ב-2020, ארבע או חמש שנים לאחר הנתונים האחרונים וראינו עליה שמתוארת ככה שיש ב-2020, אנחנו מדברים על 286,000 משפחות באי בטחון תזונתי חמור וסך הכל 656,000 משפחות באי בטחון תזונתי, זאת אומרת עליה של כ-30,000 משפחות באי בטחון תזונתי חמור ועוד עליה של כ-140,000 משפחות סך הכל באי בטחון תזונתי. יש גם קורלציה מאוד גבוהה בין אי בטחון תזונתי לעוני. זאת אומרת רוב המשפחות שנמצאות בעוני, בטח בעוני חמור סובלות גם מרמה של אי בטחון תזונתי ובוודאי קורלציה של כל מי שנמצא למשל במצב של מי שמקבל הבטחת הכנסה עם אי בטחון תזונתי חמור.

אז העליה בתקופת הקורונה, או משרואים עליה לאחר מספר שנים שאין קיטון היא לא מפתיעה, מה שהפתיע אותנו זה הנתונים האחרונים שעשינו ממש עכשיו ופרסמנו אותם באמת לפני כשבוע, עשרה ימים, ואנחנו רואים שנכון לאוגוסט 2021 אנחנו רואים 292,000 משפחות באי בטחון תזונתי חמור, אפילו עליה קלה מהנתונים האחרונים כשמדובר על 10.1%, סך הכל נפשות, כמעט 950,000 נפשות ו-402,000 ילדים, למעלה מ-400,000 ילדים, 16% באי בטחון תזונתי חמור, ואם מסתכלים על כלל היקף הבעיה אז אנחנו מדברים על 630,000 משפחות באי בטחון תזונתי, כ-1,900,000 נפשות באי בטחון, ו-774,000 ילדים.

זאת אומרת בעיני המסקנה המרכזית פה כמו שיש לונג-קוביד, יש גם long food insecurity, זאת אומרת ההשפעה של המשבר הכלכלי לא נמוגה, גם כשחזרו מאות אלפים לשוק העבודה, בוודאי מי שהיה באי בטחון תזונתי טרום המשבר וגם משפחות חדשות שהתווספו במהלך המשבר עצמו.

בשקף הבא שאנחנו רואים פה, בעצם עוד נתונים שפרסמנו בדו"ח העוני האלטרנטיבי האחרון, אנחנו רואים גם בתקופת הקורונה 77% מהנתמכים של הסיוע מעידים על התגברות הצורך במזון בגלל השהיה הממושכת בבית, הילדים בבית, לא נשלחים למסגרות, אין לצורך העניין בתקופה הזאת גם את מפעל ההזנה, אז יש צריכה הרבה יותר גבוהה של מזון. זה דרך אגב גם הסיבה המרכזית מדוע יש יותר דרישה למזון בחגים, כי המשפחות נמצאות יותר בבית.

82% אין להם מספיק כסף לארוחות מאוזנות, 68.4%, זה אני מניח נתון שיעניין את רונית, תזונת הילדים מתבססת בעיקר על פחמימות או לחם וממרחים, זאת אומרת יש מעט פרוטאין, מעט חלבונים, מעט פירות וירקות, עוד 45% שתיארו את המחסור במזון כאתגר המשמעותי וגם נושא של תינוקות, מוותרים על תחליפי חלב ונותנים פחות מהכמות המומלצת.

נמשיך הלאה, בעצם פה אני חושב שכאן אפשר לראות, ח"כ סילמן, מדוע נוצרת הבעיה של בטחון תזונתי לתפיסתנו. אנחנו לקחנו את המלצות משרד הבריאות מה האדם או משפחה צריכים לצרוך באופן מינימלי כדי להיות במצב של בטחון תזונתי, לקחנו את קבוצות המזון הזולות ביותר והלכנו לארבע רשתות המזון הזולות ביותר ובדקנו מה עלות הסל הממוצע וראינו שעבור חמש נפשות הסל עולה 3,186 שקלים למשפחה, כל אחד שיעשה רגע חישוב כמה כסף הוא מוציא על מזון בחודש, זה הסכום המינימלי לחמש נפשות, לקשישים זה 1,060 ומשהו אם אני לא טועה, לזוג קשישים.

אבל ראינו גם לפי ההוצאות, מסקר הכנסות והוצאות של הלמ"ס, שבעצם בחמישון התחתון, האוכלוסייה הענייה מוציאה כ-2,200 ₪ בחודש על מזון, זאת אומרת יש פער של לפחות 900 שקלים בין המינימום שמשפחה צריכה להוציא לבין מה שהיא מוציאה בפועל ולכן זה מציב אותה בבעיה של בטחון תזונתי כי אין לה את כמות המזון הדרושה ואין לה גם את איכות המזון. ואם אנחנו לוקחים רק את המשפחות שנמצאות באי בטחון תזונתי חמור לפי הנתונים האחרונים שלנו, 290,000 משפחות, ולא לוקחים את כל ה-900 שקלים, אם אנחנו לוקחים 500 שקלים, הצורך כדי למגר את התופעה הזאת הוא 1.7 מיליארד שקל בשנה. אם היינו רוצים לתת את כל ה-900 שקלים אנחנו מדברים על כ-3 מיליארד שקל.

זאת אומרת שמה שראינו גם קודם, שיש 46 מיליון שקל לתמיכות או 20 מיליון שקל למיזם, זה כסף מאוד מאוד קטן, שדרך אגב שום דבר ממנו לא היה בבסיס התקציב, וזה השקף הבא שלי. אז בעצם מה אנחנו רואים? אנחנו רואים שכיום, ולמרות השקף שתיאר הרבה מאוד משרדי ממשלה בפועל מה שקורה בשטח,

שהזרוע הביצועית היא בעצם - - -

גם הזרוע הביצועית וגם הזרוע המימונית. להערכה שלנו מינימום של 700 מיליון שקל החברה האזרחית, עמותות המזון מתרימות גם מהציבור, גם מקרנות פילנתרופיות וגם ממגזר עסקי ומחלקות את זה, בעוד הממשלה עד כה בכסף שלא היה מעולם בבסיס, בין 40-50 מיליון שקל בשנה, לשמחתנו כפי שאמרנו יש צעד ראשון משמעותי של הבטחה להכניס 100 מיליון שקל לבסיס תקציב המדינה. אנחנו גם מאמינים שחלק ניכר מהתקציב הזה, צריך להבין, רק אנחנו בארגון לתת שאנחנו ארגון גג, עובדים עם רשת של 200 עמותות, במקום להיות ב-125 ישובים בכל המגזרים בחברה הישראלית, גם במגזר הלא יהודי, דתיים, חרדים חילונים וכולי, מסייעים יחד ל-80,000 משפחות. הסיוע למשפחות האלה הוא לא בר קיימא. אנחנו מתבססים אך ורק על כסף פילנתרופי, אנחנו עושים הרבה מאוד שנים עבודה שלתפיסתנו היא עבודה שהמדינה צריכה לעשות ואני חושב שעכשיו כשסוף סוף יש גם תקציב, על אף שבאמת צריך תקציב הרבה יותר גדול כי אם נניח ניקח את המינימום שנדרש 1.7 מיליארד ונניח שהעמותות מביאות לשולחן 700 מיליון, חסר עוד מיליארד, מתחילים ב-100 מיליון זאת התחלה חשובה ומשמעותית, אנחנו גם מאמינים שחלק ניכר מהתקצוב הזה צריך להגיע גם לעמותות המזון כדי לאפשר להן להמשיך לעשות את הפעולה שהן עושות בשטח עד שהמדינה תיקח אחריות מלאה ואז מבחינתנו אנחנו נהיה העמותה הראשונה שנהיה מוכנים לסגור את הפעילות ולתת למדינה לממש את תפקידה באופן מלא. תודה.

את רוצה להוסיף משהו, נעמה?

לא.

אפשר שאלה קצרה בהמשך לדבריך? מתחילת הקורונה אתם מזהים גם עליית מחירים של מוצרי צריכה, מוצרי מזון בסיסיים?

קודם כל אני אוהב לדבר על נתונים שאנחנו בודקים אותם לעומק.

כן, בגלל שאתם יודעים אני שואלת.

חוץ מהנתונים שפורסמו בעתונות הכלכלית - - -

אני שואלת, אתם, כי אתם מדברים נגיד 900 שקל או משהו כזה, אבל ככל שהמחיר עולה ה-900 שקל גם כן עולה. לכן אני שואלת.

אני יכול להגיד שאנחנו רוכשים מזון גם בהיקפים גדולים של עשרות מיליוני שקלים בשנה וברכש אצלנו הייתה עליה של סדר גודל בתקופת הקורונה של בין 5%-10% במחיר.

אוקיי. אנחנו נעבור עכשיו למשרד הבריאות, שנמצאת כאן פרופ' רונית אנדוד טל, שמנהלת אגף התזונה במשרד ועושה באמת עבודה מאוד טובה ואני ביקשתי אותה לכאן כדי להציג לנו את התכנית של המשרד בתחום של הבטחון התזונתי ועל מה הם עובדים באגף התזונה. האמת שאני חייבת לומר שכל פניה שלי לפרופ' רונית נענית בחיוב ובשיתוף פעולה מאוד מאוד גדול והיא נענית לסייע לנו. היא הייתה שותפה להשקה של השדולה לביטחון תזונתי, הגיעה לשם בכוחות גדולים עם נציגים של המשרד, הם שותפים איתנו למהלך הזה של פיקוח על מחירים של לראות איך אנחנו מכניסים את הלחם המלא, שצריך לומר את האמת, מגיע בסוף הלחם הלבן היום שמסובסד, מגיע לכל המסגרות המוסדיות, אם זה פעוטונים, אם זה צה"ל, אם זה מעונות יום, אם זה מקומות נצרכים כאלה ואחרים שדווקא הם אלה שזקוקים גם לתזונה שהיא בריאה יותר, אנחנו רואים בזה ערך ואני שמחה על שיתוף הפעולה. אנחנו ניתן לך עכשיו להציג את המצגת שלכם, את הדברים. חברי הכנסת אתם מוזמנים להסתכל ולרשום לעצמכם גם הערות, כי מתוך הדברים שרונית תעלה כאן אנחנו גם נהיה שותפים להרבה מתוך העשייה הגדולה הזאת שנעשית במשרד.

קודם כל תודה לח"כ עידית סילמן על הובלת המהלך החשוב הזה ולכל חברי הכנסת שמשתתפים פה והאחרים. ובאמת לכל העמותות ומשרדי ממשלה רבים אחרים שעוסקים בתחום הזה.

רונית אני רק אציג, נמצא איתנו ח"כ עלי סלאלחה, נמצא איתנו ח"כ אלון טל, ח"כ אלינה ברדץ' יאלוב וח"כ טטיאנה מזרסקי.

נעים מאוד. אני רוצה להצטרף קודם כל באמת לשני הדוברים הקודמים, בצורך בהערכה קבועה וברורה חד שנתית באמת בשביל להעריך את המצב כי אנחנו נמצאים באמת במצב שאין לנו מושג מה המצב התזונתי של האוכלוסייה ברמה השוטפת.

אני רק אומר שמה שקרה בעצם כשהתחילה מגפת הקורונה שניצבנו בפני מצב מאוד מאוד מורכב שבו לא היה ברור שבכלל יהיה מזון לאוכלוסייה. זאת אומרת מתוך תובנה שזה עוד מעבר לחלוקת מזון לאנשים שנזקקים אלא בכלל לכלל האוכלוסייה, ואני לא יודעת אם אתם זוכרים אבל היו מדינות שראו שם סופרים ריקים כי לא היה מזון לחלק לאנשים והיה חשש מאוד גדול שזה מה שיקרה גם כאן, ובאמת חברנו יחד, אגף המודיעין בצה"ל, משרד הכלכלה, החקלאות ואנחנו ובעצם עבדנו על כל נושא של צווארי הבקבוק כי ראינו שהיו מדינות שהפסיקו לשווק חיטה לישראל, למשל אוקראינה בהתחלה וכולי, והיינו בדאגה קיומית אמיתית שהולך להיות כאן מחסור אמיתי של מזון.

וזה היה באמת בגל הראשון שלא ידעו לאן זה יילך ואנחנו כמדינת אי בהרבה מובנים צריכים לחשוב על sustainability של המזון שלנו לאורך זמן ולא רק להשען על מזון מיובא כי בתקופות של אפידמיה או מחלות אחרות שאולי יהיו בעתיד, רעידות אדמה, דברים אחרים, שעת חירום, צריך שיהיה לנו מספיק מזון בישראל והיה על זה דיון דרך אגב בכנסת לפני מעל חודש.

הדבר הנוסף היה הנושא של חלוקת המזון. צריך לקחת בחשבון שחלוקת המזון מתחלקת כפי שהציגו עמותת לתת על ידי העמותות, אבל היא גם מחולקת כמו שנאמר כאן על דו"ח שנעשה בכנסת, גם על ידי משרדי ממשלה. ומשרד החינוך, ברגע שילדי בתי הספר לא הגיעו לבתי הספר וישבו בזום ולמדו בעצם המפעל הזה הופסק ולא הייתה חלופה לילדים שהם למעשה מקבלים הזנה במסגרת בתי הספר וצריך לחשוב על מה שנקרא מערכת שהיא sustainable, זאת אומרת מערכת שנותנת מענה גם כשהם לא מקבלים הזנה בבתי הספר.

בגל הראשון היה נסיון לחלק ארוחות חמות, זה היה מורכב כי התשתית בנויה על חלוקה בתוך מתחמי בתי הספר. מה שכן עשו זה חילקו ארוחות חמות מתוך המערך הזה של בתי הספר לקשישים. באמת קשישים קיבלו ארוחות חמות מתוך הארוחות של בתי הספר, זה לא לגמרי התאים, אנחנו ניסינו לעשות התאמות שזה יתאים גם לקשישים, ובאמת היו הרבה מאוד משרדי ממשלה שהתעסקו בנושא של חלוקת המזון כולל הצבא, שעסק הרבה מאוד בחלוקת חבילות מזון, כולל משרד האוצר, הרווחה, המשפטים שעסקו בנושא של מתן שווה ערך למהגרי עבודה ומה שנקרא - - - כל אלה שהם מהגרים לא חוקיים וכולי שלהם לא היה כסף עם מה לקנות אוכל.

דרך אגב, אחד האתגרים הקשים ביותר היה באוכלוסייה הערבית כי דווקא באוכלוסייה היהודית יש הרבה מאוד עמותות לעזרה עצמית ויש הרבה גמ"חים והרבה סיוע הדדי, דווקא באוכלוסייה הערבית נתקלנו בהרבה הרבה מצבים קשים של חוסר במזון וסך הכל כמות העמותות במגזר הערבי הרבה יותר קטנה מאשר העמותות במגזר הערבי.

את יודעת להגיד בכמה ביחס לאוכלוסייה שלהם?

משהו כמו שלוש-ארבע עמותות לעומת מאות עמותות במגזר - - -

אני רק רוצה לומר שיש לנו כמה חברי כנסת שבאמת מהקהילה, מהחברה שבאמת פנו אלינו ואמרו ששם הם מודעים למצב הזה והם רוצים לקחת חלק ובאמת לראות איך מפתחים את זה גם שם. אז זה חשוב לנו מאוד.

מעולה. זה מאוד מאוד חשוב. תראו, אני חושבת שהדיון הזה של האם המדינה צריכה להשען על תרומות או שצריך להיות תקציב ליבתי שבעצם מעניק מזון או שווה ערך למזון למי שזקוק, אני חושבת שזה הדיון ולא שיהיו עוד 100 עמותות במגזר הערבי, כי אנחנו רוצים בעצם שזה יהיה זכות בסיסית של האנשים שמתקשים בלהשיג מזון. יש מודלים קיימים בעולם כמו ה-wic, כמו הסטמפ האמריקאיים, שבה יש חנויות שמיועדות לאנשים שמקבלים כרטיס ואתה הולך ורוכש את הדברים שלך בצורה מכבדת, ללא תחושה שנותנים לי תרומה של אוכל, אלא באמת אני בוחר את המזונות שלי מתוך מגוון של מזונות בריאים, לא מתוך ג'אנק, שגם זה חשוב.

חשוב לי לציין ש-17% מהעמותות שאנחנו עובדים איתן, יש עמותות במגזר הערבי, גם מוסלמים, נוצרים, בדואים, דרוזים וכדומה. בכל המגזרים. ובאמת כשרואים שעמותות למשל מהמגזר הלא יהודי כמעט לא נדרשות למבחני תמיכה, אנחנו כארגון גג מצליחים להגיע ורוצים להגיע. אבל בהחלט - - -

אתה מסביר את זה בגלל מה, בגלל חוסר יכולת? מודעות? מה? למה?

קודם כל חלק מהתמיכות נניח עד היום היו לקמחא דפסחא או לחגים שהם לא בהכרח חגים רלוונטיים, וגם באמת יש עמותות שנניח יותר קטנות שלא מצליחות להראות רכש של מזון בצורה מספקת. הבירוקרטיה היא מאוד גדולה, יש כל מיני מאעכרים בתחום הזה.

יש פה הרבה מה לעשות.

לכן זה צריך להיות תחת גוף מתכלל אחד.

עאידה תומא סלימאן (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

גם איך לאחסן ואיך לטפל.

גם הצרכים התרבותיים והתזונתיים - - -

האם אין הסבר סוציו כלכלי מאוד מאוד פשוט שהציבור הערבי, החברה הערבית עניה יותר ומי שמסוגל לתרום לעמותות שלך זה בדרך כלל אוכלוסיות חזקות יותר שמן הסתם נמצאות בחברה היהודית.

זה גם זה אבל זה לא רק זה. יש הרבה מחסומים, נדבר על זה אם תרצו, אבל ספציפית למגזר הערבי כי אני חושבת שיש כאן דברים מורכבים מאוד, חלקם זה באמת נגישות ויכולת לבקש תמיכות, אבל זה עוד הרבה יותר מזה.

יש פה גם מנטליות. יש חסמים ובעיות במגזר הזה וחוסר ב עמותות זה כמובן מוסיף לכל הסיפור.

יש עמותות אבל לא מספיק.

עאידה תומא סלימאן (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

יש התייחסות עדיין לעוני ולחסרים האלה כאילו משהו שמוריד מערכו של בנאדם ומערער על כבודו ויש נסיון להסתיר. העוני מאוד מוסתר חזק בתוך האוכלוסייה הערבית במיוחד גם שגם יש מערכות תמיכה פנימיות בתוך החברה, אם זה בני משפחה, אם זה שכנים, אם זה מערכות צדקה שהן מאוד מוסתרות אבל הן קיימות. אבל זה לא מונע מהעובדה ש-44%, יש לי נתונים מזעזעים, אני יש לי כפרים שלמים שבהם 44% מהמשפחות הן חיות מתחת לקו העוני. העוני עמוק יותר גם כן. כאילו אם מודדים את העוני ואיך זה משתקף בעניין התזונתי, או בבטחון התזונתי, הוא הרבה יותר עמוק בתוך החברה הערבית.

אני אשמח אם תבקשו את עזרתנו, אנחנו נתקשר איתכם. אנחנו נקשר אתכם גם לעמותות, גם לראשי מועצות, לרווחה וכל מיני גופים שבאמת הם יכולים לתרום את חלקם בנושא החשוב הזה.

תשאל אולי כמה כסף מתוך תכנית החומש לחברה הערבית אמור ללכת לביטחון תזונתי ושתגיע למסקנה שזה בערך אפס, אתה תבין שפה נמצאת הבעיה.

עאידה תומא סלימאן (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

אפשר גם לשאול כמה כסף מכל התקציב המוקדש לביטחון תזונתי במדינת ישראל הולך ל-44% מהעניים.

אין כרגע לביטחון תזונתי. כשאין כסף בבסיס התקציב חוץ מה - - -

עאידה תומא סלימאן (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

אין כסף, אני יודעת חוץ ממה שהיה - - -

לא נכון - - -

אני רוצה שרונית תסיים את הדברים שלה. אתם אומרים דברים שהם מאוד חשובים, לא סתם הבאנו את הדיון הזה ויש הרבה חברי כנסת שרוצים להיות בתוך המקום הזה. בכלל זה פוגע בהרבה קהלים שאנחנו יודעים שבאמת זה מושתק, זה מוסתר, צריך עזרה שם ודחיפה. בואו, גם במגזר הכללי זה עדיין לא בא לידי יישום מספק ואנחנו מודעים לזה. לכן אנחנו באמת מציפים את זה פה בוועדה ואני אשמח לרעיונות, אני אשמח לחשיבה משותפת, לחשוב איך מבצעים את זה בצורה טובה יותר וכן כמו שציינתם אם יש תקציבים בתכניות חומש או בכל תכנית אנחנו נרצה ונדרוש בתור ועדת בריאות לקחת בהחלט, ויש לנו נציגים מהקהילה, מהחברה בתוך הוועדה, ואני חושבת שזה יהיה התפקיד של כל אחד פה לבוא ולראות איך הוא מבצע את התפקיד שלו בתור חבר כנסת מייצג.

צריך להתחיל לדרוש שהכסף של המס של המשקאות הממותקים יילך לביטחון תזונתי ולמלחמה בסכרת, שהמס הזה יהיה מס ייעודי ולא מס לקופת האוצר.

אנחנו שם. בבקשה.

גם אנחנו. אז תודה. דבר נוסף, אוכלוסייה נוספת שהיינו צריכים לדאוג לה לביטחון תזונתי הייתה האוכלוסייה שאושפזה בבתי מלון שאמנם הוגדרו כאנשים בריאים אבל הם היו עם קורונה, ושם גם היה צריך לדאוג שיאכלו מזון בריא ולא מזון שיזיק להם ובאמת יגרום לתחלואה קשה יותר וכמובן אוכלוסיית המאושפזים בבתי החולים, הייתה דאגה מאוד גדולה שלא יהיה מספיק מזון רפואי ובאמת היה צריך לדאוג גם לאוכלוסייה הזאת, ואנחנו דאגנו למלאים מספיקים באמת לרצף טיפול תזונתי.

אחד הדברים שאנחנו מקדמים זה כמו שנאמר כאן על ידי קודמיי, זה באמת ההטמעה של ההנחיות התזונתיות הלאומיות, באמת להנחות את הציבור מה בריא לבחור, מה בריא לאכול, והרבה פעמים המה בריא לאכול ומה בריא לצרוך הוא גם לא בהכרח יותר יקר אלא הרבה פעמים יותר זול, ואחד האמצעים שלנו זה השיווק של קשת המזונות הבריאים וכולי. ואנחנו מקדמים גם מהלך עם משרד איכות הסביבה והחקלאות ומשרדי ממשלה נוספים של מה שנקרא food summit בעצם זה עתיד המזון ב-2030. איך באמת דואגים שיהיה לנו מספיק מזון בר קיימא שגם הפוד טק יהיה פוד טק של מזון בריא ולא מזון שהוא אולטרה מעובד.

דבר שני זה הנושא של קמפיינים וחינוך תזונתית. הכנסנו לבתי הספר תכנית לימוד לחינוך תזונתי מכיתה א' עד יב' כשאמורים ללמד שני נושאי ליבה בתזונה בכל שנת לימוד בכדי שבאמת הילדים יהיו סוכני שינוי של - - -

מי מלמד את זה היום רונית? תזונאיות?

היום מי שעושה את זה זה המורים בבתי הספר, זה עדיין לא מוטמע עד הסוף כמו שצריך. אנחנו רוצים לשלב תזונאיות, עדיין זה לא קיים עד הסוף כמו שהיינו רוצים.

עאידה תומא סלימאן (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

אתם יודעים אם זה קיים בבתי ספר הערביים?

כן. יש את זה גם מתורגם לערבית, זה גם אמור להיות בבתי הספר הערבים. התכנית קיימת, כמה זה מיושם? אנחנו שנה שעברה, אתם יודעים שהפעילות בבתי הספר הייתה מאוד מינימליסטית. עשינו שידורים בזום של תכניות חינוך תזונתי גם בעברית וגם בערבית ואני מקווה שהשנה זה יוטמע הרבה יותר. זו תכנית קיימת, צריך לדאוג באמת שהיא תהיה מוטמעת ולהעלות את המודעות.

זה בכלל משהו שאני חושבת שצריך לראות מי לוקח בבתי הספר את האחריות על הנושא הזה. מאז שיצאו האחיות מבתי הספר באמת יש לנו חסרים והדרישה למלא את מקומן בהרבה תחומים רק הולכת וגדלה. אני לא בטוחה שזה תחת היועצות,

לא, זה לא יועצות.

יכול להיות שזה תחת המורים לחינוך גופני, כי הם כן לומדים את זה. ויכול להיות שצריך לדרוש את זה בתוך התכנית של המורים לחינוך גופני לראות איפה היישום של הדבר הזה.

או להכניס תזונאים שיעשו תעודת הוראה. יש לנו היום לא מעט כאלה שבאמת זה עיקר העיסוק שלהם. דבר נוסף שאנחנו מקדמים ביחד עם משרד הכלכלה, משרד הכלכלה מוביל בעצם תחרות בין המרכולים של הורדת מחירים של סל מזונות. במסגרת התחרות הזאת הם הכניסו סל מזון בריא של 64 פריטי מזון ולמעשה כבר כמעט שנה, קצת אפילו יותר משנה, סל המזון הזה מתפרסם אחת לרבעון ואנחנו כבר רואים ירידת מחירים של סל המזון הבריא. זה מפורסם באתר של משרד הכלכלה, זה עבודה מאד יפה של צוות ממשרד הכלכלה, עם אסטרטגיה של משרד הכלכלה וצוות של האגף שלנו, בעצם עושים כל רבעון ואפשר לראות איפה המרכול הזול ביותר, ללכת לעשות שם את הקניה של סל המזון הבריא, שזה מהלך מאוד חשוב.

דבר נוסף זה מה שאת הזכרת עידית, על הנושא של מיסוי שתיה מזיקה. זה גם שתיה מתוקה וגם שתיה שהיא ממותקת בממתיקים מלאכותיים. הרעיון הוא באמת שיהיה מס על זה בכדי להוריד את הצריכה, אבל באמת הרעיון של לקחת את הכסף מזה למטרות חיוביות זה כמובן דבר שהוא חשוב. דבר נוסף, אנחנו נפרסם לפי כל ישוב את האחוז של האנשים שאוכלים בריא וכך ננסה להגדיל את כמות האנשים שאוכלים בריא.

רונית, בכללי אני מציעה שכל הנושא של סל מזון בריא, וישבתי על זה מול משרד הכלכלה, שזה באמת יפורסם שיש לה תהודה רחבה יותר לציבור, ושזה לא ייעשה אחת לרבעון. אני חושבת שאולי צריך את זה אפילו בצורה טיפה יותר צפופה כדי להגדיל את התחרות. בסך הכל זה לא משהו שבאמת יוצא עליו מיליונים של שקלים וצריך לחשוב איך באמת מגדילים פה את התחרות וכאן המקום גם לציין שאם אנחנו רוצים לעשות את ההצרחה של הלחם המלא בלבן נצטרך להכנס לזה וכמובן - - -

זה נושא נפרד של כל המזונות פיקוח.

אולי לקבל תו של - - -

נכון. אני חושבת שבאמת הנושא של מזונות בפיקוח חייב לעבור רביזיה, הוועדה שמחליטה על סל מזון לפיקוח בנויה מאנשי משרד הכלכלה והאוצר - - -

ובלי נציגים של משרד הבריאות, צריך לומר את זה. וזו אחת הדרישות שלנו ואני כבר אומרת את זה כאן, של הוועדה שלנו, של ועדת הבריאות, לדרוש שבתוך הוועדה הזאת של מוצרים בפיקוח יהיה נציגות של משרד הבריאות וכן גם אנחנו בתור ועדה נפקח על זה וזה משהו שאנחנו באמת 1. יכולים לרשום לפרוטוקול כי זו באמת דרישה של כולם, זה משהו שלא נעשה, גם אם שומעים אתכם מהצד ואנחנו נעבוד על זה מול משרדי הממשלה השונים. אני חושבת שזה חשוב. אי אפשר לדבר על בריאות כשהבריאות הוא לא צד לעניין והוא לא שותף לתוך הדבר הזה ובעצם מתייעצים אותו, שומעים אותו אבל הוא לא אחראי על מי שהוא חלק מפיקוח המחירים.

נכון. גם דרך אגב אנחנו עשינו בזמנו עבודה כלכלית והראינו שלייצר לחם מדגן מלא לא צריך להיות יותר יקר מאשר לחם אחיד ולכן אין סיבה שזה לא ייכנס לפיקוח. עשינו את הסימון בחזית האריזה שכולכם מכירים, את הסימון האדום והסימון הירוק כדי באמת להנחות את ה ציבור איך לבחור בריא יותר וגם אנחנו מלווים את כל התהליך הזה בהערכה - - -

יש לכם נתונים אם זה השפיע על הצריכה?

אנחנו יודעים שקודם כל נעשתה רפמולציה מאוד מאוד גדולה, תעשיית המזון עשתה עבודה מאוד יפה בהורדת כמות הסוכר, הנתרן והשומן הרווי בהרבה מאוד מזונות כדי לא לקבל סימון אדום. אנחנו יודעים שיש התחלה של שינוי בצריכה, הקורונה קצת טרפה את הקלפים, אנחנו יודעים שבקורונה אנשים אכלו יותר חטיפים, אכלו יותר ממתקים, אבל אנחנו מקווים שלאט לאט גם הנושא הזה יקבל תשומת לב יותר גדולה ואנשים ישימו לב לחפש יותר סימונים ירוקים ופחות סימונים אדומים ואנחנו עובדים על זה הרבה מאוד.

דבר נוסף, באמת זה כל ההנחיה של ראשית החיים. אנחנו יודעים ש-1,000 הימים הראשונים זו התקופה שבה נקבעים הרבה מאוד דברים לגבי הבריאות של הילד בעתיד, כשזה ההריון והשנתיים הראשונות לחיים. כתבנו הנחיות לתזונה בריאה בשנות החיים הראשונות וגם אנחנו מסיימים עכשיו הנחיות לגני הילדים מה מותר ומה אסור לתת לילדים לאכול, כנ"ל אנחנו עושים פיקוח על ההזנה בצהרונים ומשרד החינוך עושה פיקוח על ההזנה בצהרונים של בתי הספר ואנחנו עובדים בשיתוף פעולה מאוד מאוד יפה.

דבר נוסף אנחנו מנסים לקדם עכשיו שתהיה מחלקת בריאות בכל רשות מקומית ביחד עם משרד הפנים, בכדי שיהיה מתאם בריאות ותזונאי עירוני בכל רשות מקומית שאפשר יהיה לדאוג באמת ברמת העיר.

זה מקדמות הבריאות בערים?

שיהיו מקדמות בריאות בכל הערים בישראל ותזונאיות עירוניות בכדי באמת שידאגו גם לביטחון התזונתי ברמת הרשות וגם בכלל הבריאות העירונית.

את יודעת להגיד בכמה ערים יש היום?

היום יש ב-54 ערים מתאמי בריאות מטעם 'אפשרי בריא' שזו תכנית הדגל של משרד הבריאות ביחד עם משרד החינוך והתרבות והספורט.

יש יעד לגדילה בשנה הקרובה?

אנחנו רוצים להגיע ל-250 רשויות. לאט לאט, אנחנו מקווים להגדיל השנה ביותר, הכל תלוי בתקציב שמשרד הבריאות יקבל בשביל להגדיל את כמות המתאמים.

אגב, זה תקציב של משרד הבריאות או שזה תלוי גם בפנים?

כרגע זה בתקציב של משרד הבריאות. למשרד החינוך יש קצת תקציב לאפשרי בריא וגם למשרד התרבות והספורט ואנחנו עושים איגום משאבים של כל שלושת המשרדים האלה, אבל עדיין התקציב הוא צנוע מאוד ביחס למה שהיינו רוצים. אנחנו רוצים - - -

סליחה שאני מתערבת לך, אני רק הייתי רוצה להציע את הפלטפורמה דווקא של הוועדה לערים מקדמות בריאות, מכיוון שיש לנו נציגים מכל מיני ערים גם פה ואנחנו יכולים לרתום את כל חברי הכנסת פה לנושא הזה. אז כן לקחת את הערים שכבר יש בהן ולחבר אליהן חברי כנסת שרוצים לפרויקט גדול של ערים מקדמות בריאות. אני ארחיב על זה בהמשך כשאנחנו נתחיל אבל זה איזה שהוא פרויקט שאנחנו רוצים לצאת איתו לדרך של חברי כנסת ששותפים בתוך ה- - -

זה לא ממש מיושם. אני אתייחס בסוף הדיון. אני מכירה את ה- - -

כן. לא מיושם בכל הערים וגם אין פיקוח - - -

באמת יש עבודה מאוד יפה שנעשית. ברגע שיהיה בתקן משרד הפנים מחלקה יהיה יותר פשוט באמת לחייב את כל הרשויות המקומיות, זה תהליך שלוקח קצת זמן. אחד הדברים שמאוד חשוב לקדם וזה אפרופו עבודת הכנסת, זה תקנות למניעת פרסום מזון מזיק. הרבה מדינות עשו את זה, יש לזה אפקט משמעותי וחשוב שנקבל, אנחנו נגיש את זה לתכניות עבודה אצלנו במשרד אבל נשמח לסיוע שלכם. דבר נוסף זה הנושא של תקנות - - -

אני רק אומרת ביחס למה שציינת, קיבלתי גם מפרופ' חגי לוין ממש הצעת חקיקה בנושא הזה שאנחנו מתחילים לקדם אותה. באופן אישי אנחנו נחשפנו למספר פרסומות שאני באמת הייתי בשוק שמישהו אישר את זה באמת לצפיה ובאמת לא מובילות לשום מקום, אז תודה. אנחנו רשמנו לעצמנו.

זה מאוד חשוב. נושא נוסף זה הנושא של תקנות העשרה תזונתית. מרבית מדינות העולם יש להן העשרה תזונתית לחומצה פולית כנגד מום במערכת העצבים המרכזית, ויטמין D שאנחנו יודעים שיש לו השפעה כנראה למניעת קורונה ולשלמות העצם, יוד, כל הדברים האלה יש חסרים במדינת ישראל, הרבה מדינות עשו העשרה תזונתית וגם אנחנו צריכים להיות שם, וזה גם תקנות שחייבים לקדם אותן.

כמו שאמרתי, מיסוי נמצא בעבודה. נמשיך. רק רציתי לשתף אתכם במה שעשינו במהלך הגלים השונים של הקורונה, היו הרבה מאוד דרישות, רח"ל, רשות החירום הלאומית דרך אגב הייתה שותפה שלנו לכל התהליך של הבטחון התזונתי, גם משרד הרווחה, גם הביטוח הלאומי, גם דרך אגב המועצה לביטחון תזונתי, פרופ' דב טשרניחובסקי ז"ל היה שותף ובאמת לצערנו נפטר לאחרונה, אבל הוא גם ניסה כמיטב יכולתו לעשות את העבודה, וגם כמובן הרבה מאוד עמותות כמו שנאמר כאן, שבאמת עשו עבודה יוצאת דופן.

אנחנו הצגנו את זה, עשינו הרבה מאוד פגישות בשביל לנסות לתכלל את העבודה וגם הצגנו את העבודה במפגשים של ארגון הבריאות העולמי ושל ה-OECD כי בעצם כל המדינות התחבטו בבעיות מאוד דומות. זה המפגש שהיה של ה-OECD.

אז בעצם מה ההמלצה שלנו? ההמלצה שלנו כמו שעידית אמרת, באמת שיהיה גוף מתכלל אחד שיתכלל את העבודה של כל משרדי הממשלה. אנחנו מוכנים תמיד לעזור אבל אנחנו חושבים שצריך להיות תקציב מובנה לתהליך הזה, כמו שנאמר כאן גם על ידי עמותת לתת. צריך להיות תקציב להערכה שגם מאתר בצורה ברורה מי נמצא בחוסר בטחון תזונתי ברמת הרשות המקומית, צריכה להיות הערכה אובייקטיבית של נושא חלוקת המזון, צריך שתחולת המזון תהיה מזון בריא, לא ייתכן שנחלק ופלים לימון לאנשים שהם נמצאים עם סוכרת ועם מחלות. ד"ר מירי אנדבלד שעשתה את המחקר על הבטחון התזונתי בביטוח הלאומי ואנוכי עשינו מחקר, בדקנו בקרב מקבלי חבילות המזון, יש שם פי 2 סוכרת, פי 2 מחלות לב, אנחנו לא רוצים לתת להם גם מזון שמזיק להם. אז המזון חייב להיות בריא ובטוח מבחינה תזונתית שלא יהיה מזוהם חס וחלילה.

צריך להיות תקציב בבסיס התקציב וצריך ללוות את כל המהלך הזה בחינוך תזונתי. זאת אומרת, אי אפשר לצפות שנחלק קטניות ודגנים מלאים לאוכלוסייה שלא נגעה בזה בחיים ושהם יהיו מרוצים ויאכלו את זה. צריך ללוות את זה באיך משתמשים בזה, איך מבשלים את זה, מה עושים עם זה, כדי באמת שאנשים ידעו להשתמש בזה נכון ולכן צריך את התזונאיות העירוניות והדרכה למשפחות כמו שקיים בתכנית - - - שכוללת גם הדרכה.

גם צריך הזנה למערכות החינוך בימים שמערכת החינוך לא עובדת, אם זה החופש הגדול, אם זהי מים שהילדים נמצאים בבית. הקורונה כאן נשארת איתנו כנראה לאורך זמן, צריך לראות שכאשר בית הספר סגור יש פתרונות לילדים האלה. צריך להיות חינוך תזונתי חובה במסגרת בית הספר, אמרנו, יש תכנית, יש מסגרת אבל זה עדיין לא מוטמע בתוך התהליך הזה וסל המזון הבריא כמו שהזכרת, שיהיה באמת בפיקוח. אנחנו רוצים להחליף את מה שיש היום בפיקוח למזונות בריאים יותר שיהיו תחת פיקוח המחירים.

אנחנו היינו שותפים למספר מחקרים שנעשו בתקופה האחרונה על הבטחון התזונתי, אחד בקרב ילדי בית הספר עם פרופ' ארון טרון, עם האוניברסיטה העברית וועד ההורים המרכזי. באמת אחד הדברים שראינו זה שהרבה ילדים שלא מוכרים לרווחה נמצאים בחוסר בטחון תזונתי וזו האוכלוסייה שמדאיגה אותנו במיוחד וצריך למצוא להם מענה.

אוכלוסייה נוספת זו באמת אוכלוסיית המהגרים שגם כאן ראינו ש-85% מהאוכלוסייה הזאת הייתה בחוסר בטחון תזונתי, ממש לא היה להם מה לתת לילדים שלהם לאכול ובאמת אני חייבת להגיד, לזכות עירית תל אביב ותכנית מסילה תכנית בתיאבון ואפשרי בריא של משרד הבריאות והצוות של הלשכות, באמת הצלחנו לגייס כסף ולהקים מטבח חברתי, מה שנקרא מכולת חברתית שקבוצה גדולה של מהגרי עבודה יכולים עם תלוש לקנות שם, לבחור מזונות שהם רוצים, מזונות שמתאימים לתרבות שלהם וכולי, אבל זה באמת טיפה בים וצריך לדאוג גם לאוכלוסייה הזאת באופן שוטף.

לסיכום, אנחנו לא רוצים להשאיר רעבים תזונתית בצד, מה שנקרא, לפעול בשטח. צריך להיות מיפוי קבוע, הערכה קבועה, תקציב ברור להזנה בריאה במזון או שווה ערך, זה לא חייב להיות חבילות מזון, אפילו אנחנו חושבים שעדיף שזה יהיה כרטיסים שאפשר לרכוש איתם מזון בצורה, אבל מזון בריא, לא מזון שהוא מזיק לבריאות שלהם. דרך אגב, גם בוואוצ'רים של משרד הפנים לא הצלחנו לשכנע אותם שהכרטיסים יהיו רק למזון בריא. אנחנו לא רוצים שיקנו עם זה שתיה מתוקה וחטיפים אלא שיקנו עם זה פירות וירקות וקטניות ועוף ודגים וביצים ודברים שבעצם הגוף שלנו זקוק להם למען הבריאות שלו.

אנחנו חושבים שצריך גוף אחד עם שת"פ בין משרדי. אנחנו חושבים שצריך רגולציה, צריך חוק הבטחון התזונתי שיגיד מה זה בטחון תזונתי, חינוך תזונתי מגיל כיתה א'-יב', וצריך להיות ליווי תזונתי של המהלך הזה ברמת הרשות המקומית. צריך מתאמי בריאות, צריך תזונאים עירוניים שיעבדו ביחד ויסתכלו על כל המערך הכולל של הבריאות ברמת הרשות המקומית וגם רגולציה מקדמת תזונה בריאה של הפרסום, של ההעשרה ושל החינוך. תודה רבה.

תודה רבה רונית. אני רק אומר לפני שנעבור ונפתח את הדיון גם, שבאמת אני חושבת שהקורונה הזניקה גם בתחום של הפרעות האכילה למקום מאוד מאוד משמעותי. אני חווה את זה, אני מרגישה את זה בגלל פניות הציבור שאני מקבלת. אם בעבר הייתי מצליחה בצורה כזאת או אחרת להכניס אנשים למקומות או לביקורים, אינטק אפילו רפואי, בנושא של תזונה בעיקר הפרעות אכילה, היום הרבה יותר קשה ואין מקום כי באמת אנחנו לא ערוכים ויש גדילה מאוד מאוד משמעותית. אני גם בררתי את זה באמת מול הנציגים בבתי החולים ומול רופאים ואני חושבת שזה מאוד קריטי מה שאת אומרת, בטח בהסברה, בטח בחינוך, בטח בתשומת הלב והנורות האדומות שנדלקות.

אני מצטרפת למה שאת אומרת. מפה אני הולכת לדיון על הפרעות אכילה כי באמת יש הצפה של מקרים של הפרעות אכילה מטורפת.

אצלכם במשרד?

כן. ואין מספיק מענים עדיין.

אנחנו נעשה על זה כינוס מיוחד, כינוס חירום. גם לא רק זה, יש מיטות במקומות בבתי החולים של הפרעות אכילה שהורידו להם תקנים במיטות השנה, כשבעצם אנחנו רואים שצריך לתת אקסטרה.

עאידה תומא סלימאן (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

הורידו?

כן.

עאידה תומא סלימאן (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

לא ייאמן.

יש כמה בתי חולים שיש להם ירידה בתיקנון בנישה הזו כשאנחנו רואים שצריך לתת אקסטרה ואני כבר לא מדברת על התאמה לאוכלוסייה. כי בהפרעות אכילה - - -

וגם צריך מענה בקהילה כי בעצם רוב הטיפול הוא בקהילה, לא באשפוז.

נכון.

אני הזמנתי נתונים מהממ"מ בנושא. אז כדאי לקראת הדיון - - -

אה, זו את. יפה.

כן. כבר הזמנתי לפני חודש וחצי.

שלי שמרה על פרטיותך בקנאות. כל הכבוד.

צריך להגיד שיש מספר חברי כנסת.

אני ולימור מגן תלם. כן.

יפה. זה חשוב מאוד. אנחנו רואים את זה באמת בשטח הלכה למעשה ואנחנו נדון בזה כאן ונראה מה ניתן לעשות. בעיקר אני חושבת להעלות את המודעות לנורות האדומות, רוב המקרים שמגיעים אלי הם מקרים של זיהוי כבר מאוחר, בשלבים מאוחרים, שבאמת דורשים טיפול והתערבות מיידית.

אני חייבת להוסיף פה חצי מילה. חברתי למפלגה לימור מגן תלם כבר דיברה עם שר האוצר בנושא של מיטות בנושא של הפרעות אכילה והוא מאוד מאוד קשוב, אנחנו מחכים לתוצאות של מחקרים כדי להבין מה קורה.

ח"כ סילמן, אם אפשר מילה אחת לגבי מזון בריא בעמותות, רק להתייחס לדברים של רונית. כמובן העבודה שלכם מדהימה ומאוד מוערכת, אני חושב שזה מאוד חשוב שאתם מקדמים את התחום הזה ותודה שאתם עושים את זה. ואת באופן אישי.

צריך להבין שקודם כל אנחנו נמצאים פה, כמובן שהשאיפה היא לחלק אך ורק מזון בריא, כמובן שגם היינו רוצים שלא תהיה בכלל את הבעיה הזו, שלא היינו צריכים בכלל לחלק מזון. אבל עוד לפני כן אסור לשכוח שקודם כל הבעיה היא בעיה של משאבים כי חסר המון המון, ראינו קודם במה שהצגתי, בהיקף של בין 1.5-3 מיליארד שקל, הרבה מאוד מזון לפני שהוא, קודם כל צריך הרבה מאוד מזון, אחרי זה אפשר לדבר על הרמה של איזה מזון ואם רוצים לדבר על זה כבר בהתחלה רק חשוב לי לציין שהרוב המוחלט של העמותות, כן למשל אני אקח דוגמה אותנו, אנחנו למשל לא קונים ומה שאנחנו קונים, אנחנו קונים רק מוצרים בעלי ערכים תזונתיים גבוהים, אנחנו לא קונים קמח וסוכר, אנחנו קונים טונה וטחינה ודברים שבאמת אנחנו מתייעצים עם תזונאיות, אז רוב המזון שנרכש, אצלנו הוא אך ורק מזון בריא. גם מזון שמצילים, הרוב יש פירות וירקות, שזה כמובן מזונות בריאים וגם המזונות היבשים, אנחנו מחלקים גם עוף למשל ודגים וגם במזונות היבשים רוב המזון, אם תבואו אלינו למרלו"ג יש לנו מקוואקר ומרקים ודגנים וכולי, ולעתים יש גם שוקולד ומילקי ואנחנו מחלקים את זה בשמחה לילדים נזקקים כי אנחנו לא חושבים שהם צריכים לאכול רק אורז וטונה.

אני רק רוצה להוציא את המינוח 'ילדים מסכנים צריכים מילקי' כי אני חושבת שילדים מסכנים צריכים אוכל בריא.

לא אמרתי מסכנים. אמרתי שכל ילד באשר הוא, גם ילד שהוא נזקק וגם לא יכול לצרוך מדי פעם.

התפקיד שלנו, יש הבדל - - -

זה בשוליים אבל.

לא, זה בסדר מה שאתה אומר, מה שאני מנסה להגיד שהאחריות שלנו כמדינה זה לדאוג לבריאות של התושבים ולתזונה בריאה. אם משפחה רוצה לקנות לילדים שלה ממתקים, זכותה. זו מדינה דמוקרטית. אנחנו כמדינה לא יכולים להרשות לעצמנו לחלק מזון שמזיק לבריאות של הילדים שלנו, וזו אחת הבעיות, שחלק גדול מהתרומות של המזון הם תרומות של מזונות שמזיקים לבריאות.

לא רונית, זה לא נכון עובדתית וזה מה שניסיתי להגיד. שרוב המוחלט של תרומות המזון הן תרומות של מזון בריא ויש בשוליים גם לעתים חטיפים ודברים מהסוג הזה, זה נמצא בשוליים.

אני שמחה לשמוע את זה כי זה לא היה המצב כשאנחנו התחלנו להתערב.

יש מין תפיסה כזו וחשוב לי להפריך אותה. אני יכול להראות לכם גם את הנתונים אצלנו, זה לא המצב.

אני רק אגיד שזה חשוב לכולם, זה חשוב גם לנו, כשיש פיקוח מחירים על מוצרים שהם לא בריאים ולא עושים את זה, אז איך אנחנו יכולים לבוא ולדרוש מהציבור, באמת אני אומרת, גם אני אומרת, אנחנו צריכים להיות סמן ומגדלור בדברים האלה. הלחם מדגן מלא שאת אומרת שאז עשיתם בדיקה והוא באמת בסך הכל לא בעלות משמעותית גבוהה יותר וגם אני בדקתי את זה באופן אישי, לא יכול להיות שהיום הוא נמכר בחוץ בפי 3 אפילו מלחם תחת פיקוח מחירים לבן, ושגם יבואו ויאיימו עלינו בצורה כזאת או אחרת על ההצרחה הזאת של הלחם הלבן והלחם המלא, כל מיני ארגונים מבחוץ ויגידו לנו. לא, אנחנו בתור ממשלה, ואני אומרת את זה כאן חד משמעית, אנחנו נמצא את הדרך. זה יהיה game changer של מדינת ישראל ואנחנו נתחיל שם ואנחנו נמשיך גם במשק החלב, בדברים שחשובים לנו כי אנחנו אמונים על זה. ואם צריך אנחנו פשוט נתנה דברים. וכן צריך להיות כאן פרסום וכן יהיה צריך להיות תו זהב מיוחד על המוצרים האלה, כדי שאנשים יבינו שזה חשוב ומשמעותי.

יש לנו כבר תו ירוק. זה הזהב שלנו. רק שצריך לדאוג באמת שהוא - - -

שהוא גם יעלה במחיר שהגיוני ואפשר לקנות אותו ושהוא גם יהיה נגיש לכלל האוכלוסייה. אנחנו כבר שמענו איומים כאלה שאותן מאפיות לא יאפו את זה ואותם אנשים לא ייצרו את זה, בסדר, אנחנו צריכים למצוא את הדרכים היצירתיות והנכונות לנו וזה מה שאני עושה בימים האלה מול משרד הכלכלה. אבל לחם, אני אומרת לכם, זה אחד הדברים המשמעותיים כי בסוף ילדים לוקחים את זה כל יום לבית ספר, ילדים אוכלים את זה כל יום, גם אנחנו בתור מבוגרים, זה צריך להיות זמין לנו. זה גם אמירה וזה מה שאנחנו משדרים החוצה ואני חושבת שזו המשימה הראשונה שלנו בתחום הזה. אני יכולה להגיד שאני עובדת על זה מאוד חזק ויש כאן תמיכה ציבורית רחבה. וזה נכון שזה מותנה בצו בין שרת הכלכלה ושר האוצר, אבל אני כן חייבת לומר שאנחנו הגשנו כבר הצעת חקיקה שקיבלה 'פ' ורצה קדימה. לא יהיה צורך להשתמש בזה, אני רואה שהשרים הם מיינדד לנושא הזה בצורה מאוד גבוהה וזה מאוד משמח.

כדאי לחשוב גם על הנושא של פיתות ושל דברים אחרים שזה יכלול את כל האוכלוסייה.

נכון. שזה לא בפנים כרגע, ואפשר לעשות הצרחה. יש מוצרים שאנחנו מעוניינים להוציא, עשינו את הרשימה הזאת. הדיון הזה כאן הוא דיון ראשון לקראת כל הרפורמה הגדולה.

פרופ' חגי לוין מארגון בריאות הציבור נמצא איתנו כאן. בבקשה. תודה רבה על השותפות, על ההכוונה. אני חייבת לומר שפרופ' חגי לוין לא מהסס כל פעם לכתוב. אני קוראת בתשומת לב וגם לוקחת לתשומת לבי וגם פועלת לאור דברים חשובים. אז תודה.

תודה לך יו"ר הוועדה אני כאן מייצג את איגוד רופאי בריאות הציבור, ההסתדרות הרפואית ובאמת טוב שאת ושאר חברי הוועדה רואים את הנושא הזה כנושא כל כך חשוב וגבוה בסדר העדיפויות. אני רוצה לגעת בכמה נקודות מקצועיות. קודם כל בריאות זה לא רק היעדר מחלה, והתוצאה של חוסר בטחון תזונתי היא פגיעה קשה בבריאות הציבור. רק לסבר את האוזן, למעלה מ-10,000 ישראלים מאבדים את חייהם כל שנה מהשמנה ותזונה לקויה. מגפת הקורונה החמירה את המצב, שלחנו גם לוועדה חומרים של חברנו פרופ' ארון טרון ואחרים, עם נתונים על כך שהמצב היום חמור יותר מבחינת אי הבטחון התזונתי, ומצד שני יש לנו עכשיו הזדמנות פז לא להמשיך כעסקים כרגיל אלא building back better. לחזור למציאות טובה יותר.

אנחנו, האיגוד מנסה מזה שנים להעלות לסדר היום את חוק זכויות הבריא. יש לנו חוק זכויות החולה אבל אין לנו חוק זכויות הבריא. זאת זכותו של כל ילד וכל אדם במדינת ישראל שתהיה לו נגישות, כפי שהוצג בדו"ח החשוב של הממ"מ, שתהיה לו נגישות למזון ולמזון בריא. אם אנחנו נותנים לו מזון לא בריא, אנחנו לא נותנים לו את הנגישות למה שהוא זקוק לו.

אנחנו רואים עכשיו בבתי הספר, תראו איזה פספוס הזדמנות. כולנו מתעסקים בלגייס מהר ממוני קורונה במקום להבין, כפי שאת אמרת בצדק, הפריטו ואחרי זה ביטלו את מערך אחיות בריאות הציבור, צריך להיות מקדם בריאות בכל מוסד חינוכי שדואג גם לתזונה וגם לדברים נוספים. היום אין גורם במערכת הבריאות בשטח בכל מוסד שמקדם את זה ולמעשה אנחנו מדברים על בריאות בכל מדיניות, עוד במשרד החינוך יש התייחסות, אבל במשרד הפנים ובמשרד התחבורה ובכל אחד מהמשרדים צריכה להיות התייחסות לנושא הבריאותי, כשמקבלים החלטות צריך להתייחס גם לבריאות.

יש רעבים בישראל בניגוד למה שאמר אחד השרים בממשלה הקודמת, ואנחנו צריכים להציב מטרה. המטרה שלנו צריכה להיות שלכל ילד ולכל אדם במדינת ישראל יהיה מענה מבחינת התזונה שלו. ברגע שנבין שזו המטרה נוכל לגזור אחורה את כל הצעדים הנדרשים, והגיע הזמן לעבור מדיבורים למעשים. ראינו באמת את ההצגה המעמיקה של משרד הבריאות ויש שם נקודות שזה מאוד מצער שהנה אנחנו בשנת 2021 והן עוד לא קרו.

אנחנו לא יכולים להמשיך ולדבר על נזקי האי בטחון התזונתי כשבנתיים מותר לפרסם ללא שום מגבלה לילדים שלנו וילדים נחשפים לאלפים רבים של פרסומות עד גיל 18, ואנחנו העלינו את הנושא הזה. הצגנו בעבר, אי אפשר להסתפק באמנה. אמנה זה לא פתרון. צריך להיות חוק ולכן הנחנו בעבר יחד עם חברי כנסת אגב משלל המפלגות, הצעת חוק בנושא הזה. צריך לקדם את זה בחקיקה.

איזה?

איסור פרסום מזון מזיק לילדים.

זה מה ששלחת.

כן כן. מס סוכר, בהתחלה במשקאות הממותקים היא מאוד נכונה. המתוקים והממותקים כי שם יש חלופה ברורה של מים שהם נגישים לכולם וצריך להגביר את הנגישות שלהם. צריכה להיות יותר נגישות למים קרים במרחב הציבורי. אנחנו גם הגשנו נייר עמדה לשר האוצר אך לפני מספר ימים שיש הוכחות ברורות מסקרים גם בארץ וגם בעולם שכאשר מקצים הכנסות ממס הסוכר לטובת בטחון תזונתי הציבור תומך הרבה יותר בנושא הזה - - -

יש היענות.

יש היענות הרבה יותר גדולה של הציבור וחשוב להבין, הרי זה לא נועד לפגוע באף אחד, להיפך. דווקא האוכלוסיות המעוטות יכולת יותר, העניות יותר בישראל, יותר האוכלוסייה הערבית והחרדית הם אלה שהכי נפגעים מחברות המשקאות הקלים שמוכרות את המוצרים הקטלניים שלהם לציבור ואנחנו צריכים לעשות את זה על ידי מס והוא צריך לחזור חזרה לבריאות.

מה שחשוב שכל תהליך כזה, ואני משוכנע יו"ר הוועדה שאת תעשי את התהליך הזה בצורה מסודרת כדרכך ולאורך זמן עם ליווי, שאנחנו נתבסס על נתונים, שאנחנו נעשה הערכה מלווה של כל אחד מהדברים, אנחנו נטפל בנושא הזה כמגפה. כי במקביל למגפת הקורונה יש לנו מגפת השמנה שהקדימה אותה והיא תהיה גם אחריה, אנחנו חייבים להתייחס אליה.

הועלה כאן הנושא על ידי משרד הבריאות של העשרת מזונות. צריך להבין שזאת הדרך הטובה ביותר לצמצם פערים בריאותיים, זה לא הגיוני שהמלח המיודד שצריך אותו עולה כל כך הרבה ואז העשירים רוכשים אותו והעניים סובלים מחוסר ביוד. כבר משנת 1996 יש ועדות, יש המלצות, יש טיוטה של העשרת מזונות - - -

יש לנו מלח בתוך פיקוח המחירים רק שהוא לא המיודד.

הוא לא המיודד. ביקשנו את זה.

תראה, יש לנו באמת משימה ובשביל זה אנחנו גם כל הנושא של פיקוח המחירים אנחנו ניכנס אליו לעומק. כי כאן יש כמו שאתה אומר איזה שהוא תיעדוף שאנחנו צריכים לעשות. אגב, גם חברי הכנסת פה מה שצריך, אנחנו נפנה לממ"מ כי הממ"מ לגמרי איתנו בנושא הזה, כשהם התחילו לבדוק את כל הנושא של הבטחון התזונתי הם גילו את כל מה שיש שם ואיפה זה יושב וכמה באמת צריך לעבוד בתחום הזה ואנחנו פה בשביל זה.

אני אולי אגיד באמת לטווח הבאמת, בחזון האמיתי, אנחנו רואים שחסר גורם מתכלל. אנחנו רואים שהבריאות מושפעת מהרווחה ומהכלכלה ומהרבה מאוד היבטים, ובעצם במדינת ישראל צריך מה שאין כיום, רשות לאומית לבריאות הציבור. אנחנו רואים שבאמת עם הכוונות, אני מעריך ומוקיר את העשייה היוצאת דופן של אגף התזונה במשרד הבריאות אבל הוא כל כך חלש במיקום שלו מבחינת הקשר אל מול כל שאר הנושאים, צריך להיות גורם, רשות לאומית לבריאות הציבור שיודע לתכלל את העבודה הזאת מול כל הגורמים.

אנחנו ראינו לצערי בנושא של חלוקת תווי המזון סביב נושא הקורונה, ויש על זה נתונים, כיצד כשהעבודה היא לא מתבססת על שיקולים בריאותיים והיא לא, הכוונות היו טובות, אני בטוח, אבל כשהיא לא מקצועית אז לא מגיעים הדברים הנכונים לאנשים הנכונים ועל זה גם יש נתונים ששלחנו לכם מפרופ' טרון. אז תודה רבה, אנחנו נמשיך כהסתדרות הרפואית ללוות את התהליך ולתרום מנסיוננו וידיעתנו. תודה.

תודה רבה. נמצאת איתנו בזום מהפורום הישראלי לתזונה בת קיימא ד"ר דורית אדלר שליוותה אותנו גם בשדולה וגם במפגשים.

קודם כל תודה ליו"ר ועדת הבריאות, באמת על לקיחת הנושא הזה ברצינות. אני מאמינה לאורך זמן. מדובר באחד הנושאים הקריטיים לחוסן הלאומי של מדינת ישראל. אנחנו לא מדברים פה בבעיה רק של עוני, אנחנו מדברים על העובדה שנכון להיום אנחנו נמצאים בסינדמיה, בעיצומה של שילוב של שלוש מגפות, מגפת ההשמנה, מגפת אי הבטחון התזונתי ותת תזונה ומשבר האקלים.

רק לפני שבוע התקיימה פסגת מערכות המזון שישראל גם שם העלתה מסמך רב ממדי על המשמעות של מערכות מזון ושלומן של מערכות מזון זה הגורם היחיד שמסתכלים על גורם בודד שהיכולת שלו להשפיע על בריאות האוכלוסייה ועל קיימות העולם הוא הגדול ביותר.

כבר היו פה קצת דיונים על מזון בריא, אם כן יש לנו אפשרות לתת מזון שהוא לא בריא או כן בריא. נאמר בפסגה בצורה מאוד ברורה, הספקה של מזון לא בריא היא violation היא ממש הפרה של הזכות למזון. למזון בכלל. ועצם זה שאנחנו ממשיכים לחלק מזון לא בריא, ואנחנו ממשיכים לחלק מזון לא בריא, ורוב המזון שמחולק היום, הדבר הזה הוא בעצם פגיעה באוכלוסיות החלשות. פגיעה בריאותית.

אני רוצה לומר לכם שהתפרסם לאחרונה דו"ח של קרן רוקפלר על העלויות החיצוניות של המזון. בארצות הברית מוציאים כ-1.1 טריליון דולר בשנה ברכישת מזון על ידי האוכלוסייה. אבל העלויות שהאוכלוסייה האמריקאית משלמת על זה הם מעל 3 טריליון דולר וחלק גדול מעלויות אלה, לפחות 600 מיליארד דולר בשנה הם על כל ההוצאות הבריאותיות של השמנה, סוכרת וסרטן שנובעים מהמזון הלא בריא.

אני יושבת היום ב-2021 ואני לא מבינה איך אנחנו יכולים להמשיך לחלק מזון לא בריא ולומר 'זה מה שיש'. עצם החלוקה של מזון לא בריא מאפשרת את המשך ייצורו בעודף והמשך המגפות. עכשיו יש לומר כמה דברים, נאמרו כבר. קודם כל אני מברכת את כל מי שלוקח חלק במהלכים האלה, כולנו אנשים שרוצים לעשות טוב. אבל אנחנו לא יכולים להמשיך באותו מסלול. לא ניתן. משברי האקלים כבר פה, עלויות מחירי המזון רק ילכו ויגדלו, צריך להבין את זה, ולא בטוח שלמדינת ישראל יהיה בטחון תזונתי בעוד שנתיים, אם לא ניערך בהתאם.

אנחנו לא צריכים יותר מזון, כפי שפה מישהו אמר. ממש לא. אנחנו טובעים בעודף מזון. בין 30%-50% מהמזון שלנו הופך להיות food waste וחלק גדול מזה הוא תולדה של זה שאנחנו מאפשרים לתרום מזון לא בריא לחלוקה לאוכלוסיות החלשות. על המזון הלא בריא בעודף שהופך להיות food waste שאותו תורמים צריך לשלם עלויות הטמנה ומסים גבוהים כדי לעצור את הייצור בעודף הזה.

עכשיו יש לומר שמדינת ישראל כמו ארצות הברית גם היא משלמת עלויות חיצוניות מטורפות על המזון המזיק הזה, רק צריך ללמוד את הנתונים. שוב, יש לומר כמה דברים. את הנושא של איתור אי בטחון תזונתי אפשר להטמיע ממחר בבוקר ומלפני שנים כבר בכל מפגש במערכת הבריאות בין רופא, אחות או אפילו פקידה, לעשות את האיתור של אי בטחון תזונתי במערכת הבריאות, הן בקופות החולים והם בבתי החולים. אנחנו יודעים שחלק גדול מהחולים שמגיעים הן לקופות החולים והן למערכת האשפוזית הם אותם אנשים באי בטחון תזונתי, ששם שיעורי התחלואה הם הרבה יותר גבוהים.

אז לדעתי צריך לצאת מפה בקריאה כבר כסיכום של הישיבה הזאת לאתר את האי בטחון תזונתי בכל מפגש של כל אדם עם כל נציג של מערכת הרווחה, וכל נציג של מערכת הבריאות. לא חייבים לחכות ל- - -

דורית סליחה שאני עוצרת אותך. בעצם את רוצה להוסיף אותו כמדד איכות רפואה?

לגמרי. אבל לא רק במערכת הבריאות, גם במערכת הרווחה. תחשבי על זה, הרי רוב האנשים האלה נמצאים במגע כלשהו, בין אם זה במערכת הרווחה ובין אם זה מערכת הבריאות. בואו נאתר אותם ונהפוך את זה למדד שמחייב גם תשומת לב מיוחדת, היא מחייבת גם הכשרה של צוותי הרפואה להבין שכשמולם נמצא אדם עם אי בטחון תזונתי אז ההתייחסות צריכה להיות קצת אחרת.

כי הוא יכול להידרדר לנו בעצם ולפתח סכרת ולפתח מחלות, ואז אנחנו בעצם אומרים, זו לא גזרת גורל זה משהו שאנחנו יכולים למנוע אותו.

יש לומר שרוב התחלואים היום הם לא גזרת גורל. רוב ההשמנה, רוב הסכרת, רוב התחלואים האלה הם תולדה של מערכת מזון מזיקה וייצור שמתבסס ברובו על מזון לא בריא. כל הדברים האלה מעוגנים באין סוף מחקרים, position statement, וגם משרד הבריאות, כל הנתונים שלו תומכים בדבר הזה. אז יש לומר שאנחנו חייבים לפעול מהרגע.

עכשיו, כשאנחנו מסתכלים על הממדים של אי הבטחון התזונתי זה ברור שאין הגיון בליצור מערכת של להתחיל להגדיל כל הזמן את ההזרמה של סלי מזון לאוכלוסייה. למה האוכלוסייה מידרדרת לאי בטחון תזונתי? מהסיבה שרוב ההוצאות של האוכלוסייה החלשה הן קשיחות, הם לא יכולים לא לשלם חשמל ולא לשלם מים והם לא יכולים לא לשלם את הוצאות הדיור שלהם, או אז נשאר להם כסף פנוי שאותו הם מצמצמים לרכישת מזון.

בארצות הברית יש לומר יצא עכשיו דו"ח שבתקופת הקורונה לא הייתה עליה בשיעורי אי הבטחון התזונתי מאחר והם הגדילו את התקציבים לתכניות הלאומיות שלהם. לדעתי מדינת ישראל יש לומר, אם אני לא טועה, בין השנים 1948 ל-1951 היא קלטה כמות אוכלוסייה כמו שהייתה פה ואני לא יודעת כמה אי בטחון תזונתי היה. החילו תכנית מאוד קיצונית שנקראת הצנע, לא משנה, אבל יש לומר שבמדינת ישראל הענייה דאגו לביטחון התזונתי של האוכלוסייה. ועוד נקודה, במדינת ישראל לאורך כל השנים היו לימודי תזונה, בישול, חקלאות. מישהו הוציא את זה. תארי לך שהיו מוציאים עכשיו את הנושא של חינוך גופני, להגיד 'אין כסף, בואו נוציא'. 'אין לנו תקציבים למגרשים' וכל מני דברים כאלה.

הפוך. אני אומרת כזה דבר, ואני חושבת שזה נכון להגיד את זה ותגידי לי אם זה נכון, דורית, אני חושבת שמכיוון שהחינוך הגופני הוא מקצוע זהב, הוא אחד מחמשת המקצועות שלא נוגעים בהם במערכת החינוך והם משוריינים כביכול, אז אני חושבת שהיום תפקידו של המורה לחינוך גופני, לאור זה שהיום אין לנו כבר אחיות בבתי הספר ואין לנו הרבה תפקידים כאלה כמו שאת אומרת, כלכלת בית וכולי, זה דברים שכן לומדים אותם במוסדות האקדמיים, אני למדתי את זה באופן אישי בתואר הראשון וגם השני שלי בווינגייט, ואין שום סיבה שמורה לחינוך גופני עם הכשרה כזו היום לא יוכל לעשות במינימום את הקידום בריאות ההכרחי הזה, אבל כן צריך לעבוד על זה מול משרד החינוך ולדרוש את זה ולפקח על זה גם. אני לא בטוחה שהיום זה נמצא שם או עד כמה. אני לא יודעת לומר.

עידית, אם את שואלת אותי, אני ידועה בישירות של תשובותיי. אין אף מקצוע שיכול ללמד תזונה למעט דיאטנים, אבל גם דיאטנים לא יכולים להכנס למערכת החינוך לדעתנו כי תזונה זה מקצוע וחינוך זה מקצוע. הוראה. זה חייבות להיות דיאטניות עם תעודת הוראה. למה? כי הנושא של תזונה הוא אחד הנושאים הכי מורכבים שקיימים. את מדברת כבר על הפוד-טק ועל האגרו-טק. אין לנו מושג אם המזונות האלה יהיו בריאים בכלל. אנחנו צריכים לצייד את התלמידים שלנו בארגז כלים שהם ידעו להתמודד גם עוד 20 שנה בבחירת המזון שיתמוך בקיום שלהם ואולי בגידול שלו, השכונתי וכולי.

אנחנו חושבים שצריך להחזיר את מקצוע התזונה בת הקיימא ולהפוך אותו למקצוע זהב. לא ניתן להמנע מזה מהסיבה שזה מכישורי החיים הכי קריטיים לילדים האלה, לחיים שלהם בעתיד. יש לומר, אנחנו צפויים להמשך בצורות, שריפות יובש וכיוצא באלה משברים, שיקשו מאוד על גידול והספקת המזון בעתיד, ולא בעתיד הרחוק דרך אגב. לכן אנחנו חייבים גם בדיונים האלה להתייחס לא רק לתזונה הבריאה אלא גם לתזונה הבריאה ובת הקיימא.

במדינת ישראל חשוב לומר, אנחנו צרכנים מס' 1 של עוף וצרכנים מס' 4 של בקר בעולם. הדבר הזה לא תומך בבריאות, להיפך, הוא תומך בהגדלת התחלואים של סוכרת, של סרטן של השמנה. לכן מדינת ישראל התחילה תהליך שכלל בערך 15 מפגשים בהובלת המשרד להגנת הסביבה, אני חושבת שגם מאוד חשוב שגם הם יהיו בתוך הדיונים האלה שלנו, כי עוד פעם, המארג הזה של תזונה בריאה דורש התייחסות למערכות המזון.

התחלתי להתייחס לנושא של העלויות החיצוניות, אנחנו לא יכולים להמנע מבחינה של מה הם העלויות החיצוניות של אותה תזונה מזיקה שאנחנו אוכלים, בדיוק כמו שדו"ח קרן רוקפלר עשה על ארצות הברית, לדעתי כדאי לעשות כזאת בדיקה בארץ.

דבר נוסף, נאמר פה שרוב העמותות מחלקות מזון בריא, לדעתי, בואו שקיפות, תתנו לנו את הדו"ח של כל המזון שנקנה ונתרם על ידי תעשיות המזון, ואנחנו נפלח אותו, משרד הבריאות יפלח אותו לפי האם זה תומך באותו סל מזון שמשרד הבריאות ממליץ לחלק לאוכלוסייה באי בטחון תזונתי ומה לא, ואז אנחנו נדע באמת מה האוכלוסיות האלה מקיימות.

אבל יש לומר, מדינת ישראל העשירה חייבת להצקות תקציב בדומה לסנאפ האמריקאי, אבל במודל של ה-wic, של ה- - - -children, שהוא מורכב משני חלקים: קודם כל כרטיס לקניית מזון אבל את סל המזון הבריא של משרד הבריאות, והוא מלווה גם בחינוך והדרכה של תזונאיות מההריון ועד גיל 5 ובערים ובכל המקומות האלה.

העלויות שאנחנו משלמים על אי בטחון תזונתי, על צריכה מוגברת של כל המזונות המזיקים, הוא כבר עבר את הסיכון של העישון, כבר לפני כמה שנים. ולכן אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להגיד 'תשמעו, זה מה שיש, את זה אנחנו נחלק'. אנחנו צריכים - - -

דורית משפט אחרון ממש כי אנחנו חייבים - - -

משפט אחרון זה הדרך היא רבה, אנחנו צריכים לבוא ולומר, תקציב משמעותי, מיליארד שקל זה המינימום, - - - והסנאפ, להכניס חזרה את הנושא הזה של לימודי תזונה בת קיימא כמקצוע זהב, כולל ארוחות אוניברסליות לא רק לילדים במצב מצוקה, אלא כלל ילדי בתי הספר וכמובן להשתמש במערכות המזון האלה בתכניות ההזנה, כמנוף לתעסוקת אוכלוסיות חדשות. כל מה שאמרתי עכשיו זה רק קצה הקרחון והפורום הישראלי לתזונה בת קיימא ישמח להמשיך ולתרום ולסייע לתהליך הקריטי הזה ולחוזקה של מדינת ישראל. תודה.

אני רק אגיד שאנחנו נשמח לתת את הנתונים לכל מי שרוצה בשקיפות מלאה, כי כך אנחנו נוהגים. אני שוב אגיד שיש פה הרבה צביעות ופטרנליזם שהמדינה לא משקיעה בכלל משאבים בתחום הזה - - -

ואז באים בטענות לעמותות.

ואז אומרים לנו מה לחלק ואיך לחלק. קודם כל שהמדינה, אם המדינה תיקח אחריות היא תוכל לחלק מה שהיא רוצה. דרך אגב, בקורונה אנחנו היינו אלה שבאנו למשרד הרווחה וביקשנו מהם שלא ישימו אוכל מזיק לקשישים.

אני הרי הקדמתי אותך בזה שאמרתי שאנחנו נקשוט את עצמנו קודם כל וזה בסדר. אנחנו שם.

תודה.

אני רוצה לתת להתייחסות של חברי הכנסת ונמשיך הלאה. אני כן רק אגיד שבאמת אנחנו נחשוב ביחד עם חברי הכנסת, אני אשמח מאוד למעגל חשיבה שלנו אחר כך איך אנחנו מקדמים את הנושא הזה של הבטחון התזונתי, האם זה באמת רשות לאומית, האם אנחנו רואים את זה בתור איזה שהוא גוף מתכלל. אני חושבת שזה חייב להיות, אגב אנחנו נעשה – ציינתי בהתחלה – ועדה משותפת יחד עם וועדת העבודה והרווחה בכל הנושא של בטחון התזונתי המתוכלל שנדון שם ולא רק פה, אנחנו נותנים את ההיבטים הבריאותיים אבל בהחלט גם מבחינת התקצוב, אני רוצה את זה כמשהו עם שיניים גדול יותר, משמעותי, חזק. יש לנו פה אנשים ששמים את כל יהבם על זה ואנחנו איתם. בבקשה ח"כ עאידה ואחר כך אלון טל.

עאידה תומא סלימאן (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

תודה רבה כבוד היו"ר. את האמת אני יושבת ומקשיבה לדיון וההערה שלך לקראת הסוף שההתמקדות היא יותר בצד הבריאותי מעניין אי הבטחון התזונתי נתנה לי הערה כי אני חושבת שהנושא הוא מאוד רחב וקצת חרה לי שדווקא אנחנו מעלים את הנושא של אי בטחון תזונתי ומתמקדים כאילו עכשיו מכניסים את כל הנושא של תזונה בריאה, וזה מזכיר לי עכשיו כשאמרת, הזכיר לי את אותה אמירה מפורסמת של מארי אנטואנט כשאמרו לה שאין לציבור לכם לאכול, היא אמרה להם 'למה הם לא אוכלים ביסקוויטים'.

חברים, אנחנו מדברים על אי בטחון תזונתי, אנחנו מדברים על ילדים רעבים. על ילדים שמגיעים לבית הספר בלי הסנדביץ' והירקות והפירות שהם צריכים לקבל. אנחנו מדברים על אזרחים ותיקים שבתקופת הקורונה גם בגלל שאף אחד לא הגיע אליהם והסגרים הם היו במצב מאוד קשה. זה שמדינת ישראל לא מסתכלת על אי הבטחון התזונתי הזה והיא גם לא כל כך נוגעת ויש מודעות באופן כללי לתזונה בריאה, זה שני דברים חשובים, אבל אסור לקשור אחד בשני בתוך הדיונים. המצב האידיאלי הוא לחלק מזון בריאותי ולהעלות את המודעות לתזונה בריאה גם לאלה שאין להם בטחון תזונתי. אבל בואו קודם כל ניתן להם את האוכל המצוי והקיים ולהשקיע בזה, ותוך כדי, ככל שתהיה רגולציה וככל שתהיה תשתית ברורה במדינה לספק את הצרכים של האנשים שחיים באי בטחון תזונתי, נוכל גם כן להשתלט על איזה סוג של מזון נותנים. אבל בלי רגולציה בלי הבנה, בלי מבנה מאוד ברור איך עונים על הצורך הזה, אז שלא תטיפו לנו מסור איזה סוג של אוכל. זה מה שנשמע לי עכשיו מהתגובה.

אני רוצה קצת להאיר ולהסיט את תשומת הלב למה שקורה באוכלוסייה הערבית גם כן. אכפת לי מכולם אבל כאשר אני גם יודעת שלא כל כך מושכים את תשומת הלב למה שקורה. המשפחות הערביות סובלות מאי בטחון תזונתי פי 3 ממשפחות יהודיות והילדים הערבים סובלים מאי בטחון תזונתי פי 3 מילדים יהודים ומאי בטחון תזונתי חמור פי 5. זה אומר דרשני, זה לא יכול להמשיך במיוחד כאשר אנחנו יודעים שהתשתית שקיימת באוכלוסייה, תשתית מאורגנת ברורה, לא איזה שהוא אח שיודע שהמשפחה של אחיו היא ככה והוא מספק איזו שהיא עזרה או השכנים או הכנסיה או המסגד. אנחנו מדברים על תשתית מקצועית, רחבה ומאורגנת כדי לספק במצבי חירום ולא במצבי חירום תשובה. התשתית הזו לא קיימת. אפילו בצורה יותר חמורה מאשר באוכלוסייה באופן כללי בחברה הישראלית.

הדבר השני הוא גם כן חוסר המודעות לצורך באנשים מתוך האוכלוסייה שיהיו חלק מקבלת ההחלטות. אוכל זה תרבות, חברים. אוכל זה הדבר הכי שזור בתוך התרבות וכאשר אני זוכרת שקיימתי דיונים בשנה שעברה והייתי צריכה ללחוץ כדי שהמנות שחילקו בזמני הסגר לאנשים שסבלו מאי בטחון תזונתי, שלא ישלחו לכפרים הערבים את המנות הקפואות של רבע עוף שכאילו האדם צריך להפשיר במיקרו ולאכול. זה אוכל אחר לגמרי, זה תבלינים אחרים. אני זוכרת את הילדים בבתי הספר לא מוכנים לאכול את האוכל שהיו מחלקים להם כי זה טעם אחר לגמרי.

אם לא נמצאים גם מתוך האוכלוסייה הערבית במוקדי קבלת ההחלטות, למשל את המועצה הארצית לביטחון תזונתי שהוקמה בשנת 2013 שהיא בעצמה סובלת מעניין חוסר תקציבי או אי תקצוב, והאנשים שם מתנדבים, בהתנדבות, אז תמצאו לכם ערבים שמוכנים להתנדב גם במועצה ויכולים לתרום לקבלת החלטות. אני הייתי רוצה לראות, המדינה משקיעה במועצה הזו ונותנת לה - - -

מה שאמרתי, שאנחנו צריכים לחשוב על גוף ולראות איך אנחנו מתניעים את זה מחדש ומייצרים פה משהו שיש לו שיניים ויש לו אחיזה, ובאמת איך הוא כולל בתוכו כבר, זה הזדמנות להכניס קהלים שונים וחברות שונות שסבלו מתת התייחסות בנושאים האלה.

עאידה תומא סלימאן (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

נכון. הדבר הנוסף בעניין התזונה הבריאה - - -

אני יכולה להגיב למה שאמרת את עכשיו משפט אחד?

כן.

אני חושבת שהדאגה לתזונה בריאה זה לא nice to have. זה לא להגיד משהו מוסרי. האוכלוסייה הערבית, את בטח יודעת, יש פי 2 סוכרת מהאוכלוסייה היהודית, פי 2 בחברה, וזה נובע מתזונה לא בריאה.

עאידה תומא סלימאן (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

אני יודעת, בדיוק רציתי להתייחס לזה. אני לא אומרת שזה מותרות, מה שנקרא, פריבילגיה, לדבר על תזונה. הייתי רוצה לראות ואמרתי את זה, אם המדינה הייתה דואגת לתשתית מסודרת ולרגולציה לענות על אי בטחון תזונתי, אז היה לה הערך המוסרי והיכולת להכניס תזונה בריאה מלכתחילה, בתוך התשתית שהיא בונה.

תזונה בריאה לא חייבת להיות יותר יקרה. זה עניין של תיעדוף.

עאידה תומא סלימאן (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

לא לא, כשאנחנו מדברים על פיתה לא מסובסדת אבל היא בכל זאת מאוד זולה אם משווים אותה ללחם בריא, אז בטח ילכו על פיתה. מה זה יעזור להם שתגידי להם שהלחם הבריא יותר טוב? אם הוא עולה יותר כסף, יקנו פיתות ועוד פיתות ועוד פיתות.

גם הפיתה היא עדיפה על לחמים אחרים שהם פחות בריאים.

עאידה תומא סלימאן (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

בסדר, זה בכל זאת קמח לבן. אוקיי? אנחנו מדברים על - - -

עאידה אף אחד לא בא בטענות, גם אומרים, העלאת מודעות זה עניין של מנטליות, הרבה דברים כאלה. אנחנו רואים את זה גם עכשיו בנתונים של הקורונה.

עאידה תומא סלימאן (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

אני אומרת דבר אחר, המטבח הערבי מלא באוכל מאוד בריא, אם היו נותנים למישהו שהוא מכיר את התרבות, מכיר את המטבח, ללמד את האנשים בתוך התקציב שלהם איך לתעדף, אני באה ממשפחה מעוטת יכולת, אני עדיין זוכרת את אמא שלי אומרת 'אני יכולה להאכיל את כל המשפחה בחמישה שקלים' אז בזמנו, ולמה? כי היא ידעה מהו ערך תזונתי נכון ואיך אפשר להשתמש בחומרים בצורה נכונה. אבל זה לא פוטר את המדינה לא רק מהעלאת מודעות אלא לבנות תשתית ברורה איך היא עונה על הבעיה הזו ועל זה אנחנו מדברים, על זה שצריך קודם כל, המועצה צריכה להיות נתמכת כלכלית. אי אפשר שהמועצה לא יכולה לעשות אפילו סקר מסודר, חבר'ה. אין להם מאגר מידע. הם מסתמכים על הסקרים של הביטוח הלאומי - - -

זה לא נכון. המועצה לביטחון תזונתי מעולם לא תוקצבה.

עאידה תומא סלימאן (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

זה מה שאני אומרת. זה לא יכול להיות. זה בדיוק מעיד עד כמה יש הבנה ורצון לפתור את הבעיה הזו.

ח"כ סלימאן את יכולה לקחת את תקופת הקורונה, והזכירה פרופ' אנדוד טל את הנושא של רח"ל שעבדה, תשאלו בבקשה מה הנתונים של ההצלחות והפעילות של רח"ל בקרב החברה הערבית בתקופת הקורונה. אני חושב שאת תרצי לבכות מהנתונים של רח"ל. כי אני חושב שזאת ההתייחסות ואני חושב שאת מדברת - - -

עאידה תומא סלימאן (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

אתה יודע שאם אני ארצה לבכות כל פעם שאני מגלה - - - אני לא אפסיק לבכות.

לכן כל כך דיברת נכון על הנושא הרב תרבותי של המזון וכדומה, סליחה שהפרעתי בהקשר הזה, אבל זו דוגמה לאיך זה לא עובד.

עאידה תומא סלימאן (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

אני חייבת להגיד שנעזרתי מאוד גם בארגון סיכוי להתעמק יותר בבעיה ואני חושבת שהם נמצאים איתנו בזום וכדאי לתת להם לדבר, אבל הייתי רוצה לסיים בבקשה. אני מאוד מבקשת להפריד דיון מיוחד, כבוד היו"ר, דיון מיוחד על מצב אי בטחון תזונתי באוכלוסייה הערבית ודרכי פתרונות, להזמין גם המעורבים בהספקת מזונות כאלה. יש אפשרות למצוא פתרונות דרך או בתי ספר או מסגרות לקבוצות בסיכון וכולי. אני הייתי מאוד מבקשת לקיים את הדיון הזה, אשמח לעזור בהכנת הדיון גם כן בקשרים, ואם אפשר לתת גם לדוברת של סיכוי שהיא איתנו בזום זה יהיה מצוין.

אני רק אגיד שבשמחה עאידה, ואנחנו נעשה את זה לא רק ועדת הבריאות לבד, אמרתי, אנחנו נצא לדרך ועדת הבריאות בשיתוף ועדת העבודה והרווחה ובהשתתפות של השר מאיר כהן שאחראי על הנושאים האלה, אמון על זה, יוביל את זה ביחד איתנו ואנחנו גם נדרוש באמת תקציבים בשביל הדבר הזה. רק יונת רצתה להתייחס שניה.

להצעתך, יש לי שלושה דברים קצרים לומר. קודם כל ועדה משותפת זה רעיון מצוין. אני תמיד ראיתי בבטחון מזון שלושה טעמים. אחד זה באמת נושא של ההיבט הבריאותי, השני זה באמת החלוקתי ומחסור ושלישי זה בעצם ייצור מזון. היום מדינת ישראל מייבאת 80% מהקלוריות שלו, בואו נזכור את זה וזה הוזכר פה בזמן הקורונה כששלוש מדינות ביטלו את הייצוא של החיטה אנשים התחילו לשקשק ולכן אולי במסגרת ועדה משותפת גם ועדת הכלכלה כדי שמשרד החקלאות - - -

אתה לוקח את זה עליך, את הנושא הסביבתי, נכון?

אם זה יהיה אנחנו נהיה בהחלט על זה. זה דבר ראשון, דבר שני, באותו הקשר, לדעתי הפיל שבחדר, הוא בעצם הפרה שבחדר. כלומר אנחנו יודעים שהבקר במיוחד, לא רק שהוא פוגע נורא בסביבה וטביעת הרגל, אבל הפגיעה הבריאותית היא מאוד גבוהה ולכן במסגרת החינוך התזונתי צריך להעלות את הצורך לצמצם באכילת בשר ולעודד את התעשייה של התחליפים. ודבר אחרון, בתור אמריקאי שגדל בארצות הברית ושם משפחות עניות לא היו צריכים להתבזות על ידי מתנות, הם קיבלו שוברים, מה שנקרא food stamps ובאו וקנו בסופר. ואני חושב שבישראל זה קצת יותר מכבד וגם מאפשר את החינוך כי אתה נותן להם כל הזמן אין להם בעצם את שיקול הדעת.

תודה. יונת הערה שלך.

יש לי הערה קטנה לגבי הצורך באיסוף נתונים. לא רק שאנחנו לא יודעים מהו היקף הבטחון התזונתי, האוכלוסייה שמתמודדת עם זה, אנחנו גם לא יודעים כמה אנשים מקבלים כיום סיוע במסגרת תכניות שונות, כי ייתכן שאותה משפחה או אדם אחד ייספר פעמיים לתוך מספר מקבלי הסיוע כי הוא מקבל סיוע גם במסגרת מערכת החינוך וגם במסגרת משרד הרווחה וגם מעמותות המזון, אז כך שגם בזה י צורך לאסוף, כמה אנחנו נותנים כבר, לכמה אוכלוסייה אנחנו נותנים.

נכון. דרך אגב, ארון טרון עשה על זה מחקר לפני כמה שנים והוא הראה שאותה קבוצה של אנשים שמקבלת תרומות מקבלת מכמה עמותות, ויש כאלה שלא מקבלים בכלל.

תודה. ח"כ עלי סלאלחה.

תודה. למגזר הערבי בעצם היה לו אוכל בריא והיינו הכי רזים והכי בריאים. עברנו תהליך מודרניזציה, כשעברנו לאכול אוכל לא בריא והיום יש תופעה מאוד מאוד מסוכנת של הקיוסקים שמוכרים מזון לא בריא לגמרי, אמנם לא בזול אבל בהרבה, אם זה בבתי הספר ואם זה בכל מקום, זה הפך להיות כמו פטריות שקמות לבקרים ולערבים.

אתה חושב שזה יותר שם מאשר במגזרים או בקהלים אחרים?

אני חושב שכן. אז המדינה צריכה לקחת לידיים את הפיקוח על הסיפור הפרוץ הזה ולא לאפשר לאנשים האלה למכור בשביל להרוויח אלא לפקח עליהם בצורה הדוקה ובצורה הכי טובה. אני רוצה להציע שאנחנו בשביל לפקח על כל הסיפור הזה, לעשות איזה שהוא פרויקט של יום הנקיון הבריאות ואיכות הסביבה במגזר הערבי במיוחד, ולתת לבתי הספר ולכל הגופים שמתעסקים בחברה, להיות מודעים. אחת הבעיות שלנו היא אי המודעות של ההורים, של הילדים, של המורים, של המנהלים של כולם בכל הנושא הזה של אוכל בריא. ואם אנחנו נעשה את היום הזה נעבוד כל השנה ונקיים את היום הזה פעם אחת בשנה בסוף, להכתיר את זה, אני חושב שהמודעות תגיע לכל בתי הספר, למועצות המקומיות, וצריך לערב את המועצות המקומיות במיוחד הרווחה, ויש גם ועדת בריאות בכל מועצה ובכל עיר. הם לא פעילים.

לא בכל עיר.

יכול להיות. אנחנו צריכים לעורר אותם.

אפשר להשלים? ח"כ עלי אני ברוב הדברים באמת מסכימה איתך. גם רציתי להתייחס כי אי אפשר לדבר על בריאות הציבור בלי לערב ולשפר ולהפעיל את הרשויות המקומיות. אני ברשותכם בגלל הזמן הקצר אתייחס רק לשני נושאים מאלה שעלו לדיון, אבל חשוב לי לציין אותם וקצת להוסיף את דעתי.

דרכי התמיכה באוכלוסיות המוחלשות שהן חסרות יכולת כלכלית לנהל אורח חיים בריא, איך אנחנו מגישים את העזרה? הזכרתם כאן את תהליך חלוקת כרטיסי המזון הנטענים שחולקו על ידי משרד הפנים. בעיני התהליך היה די לקוי ואנחנו יכולים להפיק לקחים, משרד הרווחה היה יכול לעשות את זה הרבה יותר טוב בדרך הרבה יותר טובה בשיתוף פעולה עם רשויות המקומיות, עם נציגי הרווחה, וזה הרבה יותר טוב מאשר ביצעו חברות שליחויות שזכו במכרז של משרד הפנים והרבה אנשים עד עכשיו לא קיבלו אפילו את הכרטיס של המנה הראשונה, ואני מטפלת בעשרות פניות מכל מיני ערים וישובים בארץ, אנשים באמת נזקקים, ואוכלוסייה של אזרחים ותיקים ומשפחות עם ילדים שלא קיבלו את הכרטיסים. אז צריך להפיק לקחים ולתת המלצות איך אנחנו עושים את זה בפעם הבאה או איך אנחנו מתקנים את המצב הקיים.

נשאלה שאלה נכונה בהצגת הממ"מ, השאלה מה תפקידה של המועצה לביטחון תזונתי ומה שיתוף הפעולה בין משרדי הממשלה שעוסקים בתחום ומי הפונקציה שצריכה לתאם את שיתופי הפעולה בין כל הגורמים האלה. לי יש תשובה ובסוף דבריי אני אציין איזה פתרון אני מציעה, ולדעתי התמיכה בקבוצות ה אוכלוסייה המוחלשות, התמיכה אמורה להגיע ללקוח קצה ולאזרחים הנזקקים באמצעות נציגי שירותי הרווחה של השלטון המקומי וזה בשיתוף פעולה עם משרד החינוך.

התפקיד של מתאם בריאות ברשות המקומית, תפקיד שלא ממש מיושם בפועל. אני גם מגיעה מרשות מקומית והשתתפתי בכנסים של רשות מקדמת בריאות וראיתי המון תלות באישיות שמבצעת את התפקיד וגם ראש העיר, כי יש גם דמי רצינות שרשות משלמת למשרד הבריאות כדי להכנס לתכנית ואחר כך יש קולות קוראים ותכניות ומקרים שונים שהרשות יכולה להשתתף. זה שני דברים, וברוב הרשויות אני מכירה שמתאמת בריאות משלבת בין כמה תפקידים. זאת אומרת כמו יועצת לקידום מעמד האישה שיכולה לבצע תפקיד ויכולה במקביל להיות יועצת לקידום מעמד האישה, אותו דבר עם מקדמת בריאות, ואני חושבת שאלה שני נושאים שדורשים התייחסות הרבה יותר רצינית.

כשאנחנו מדברים על בריאות הציבור אנחנו לא יכולים לא לזכור ולא לדבר על שירותי בריאות בקהילה, זאת אומרת קופות חולים, שכאן הם צריכים לקחת חלק מאוד פעיל ולהוביל פעילות בתיאום עם רשות מקומית. הנושא השני שד"ר הלוי התייחס וזה בדיוק הנושא שרציתי להעלות לפגישת עבודה שלנו שאמורה להתקיים או-טו-טו, זה הוספת תקן של אחות מוסמכת בכל בית ספר. זה נושא ענק, זה נשמע ענק, ואחות שתהיה אחראית לא רק על חיסונים ורישום בפנקס החיסונים, לא רק תרכז הדרכות להגיינת שיניים או הדרכות אחרות אלא תהיה נוכחת כל יום, כל שעות הפעילות של המוסד החינוכי, בית הספר, תכיר את הילדים, תדאג לבריאותם הפיזית וגם כתוצאה מכך לבריאות הנפשית של הילדים.

בית הספר הוא לב הקהילה, לב החברה. אפשר להגיע לכל משפחה ולראות כל משפחה דרך מוסדות החינוך. לדעתי זה לא יעלה יותר כסף ויותר תקציב מאשר הקמת הרשות לקידום הבריאות בציבור וצריך לבדוק את זה, כמה זה יעלה, יחד עם משרד החינוך והבריאות, והוספת תקן של אחות מוסמכת במוסד חינוכי גם תפתור בעיות נוספות של ילדים גם שסובלים מהשמנת יתר, גם מאלרגיות שונות, כי נכון לעכשיו כל גן ילדים וכל בית ספר חייב שיהיו בו מזרקים נגד אלרגיות, יש גם הרבה סייעות רפואיות שזה בזבוז של המון כספים ממשרד החינוך, זה לא בזבוז, חייבים את זה כדי להבטיח את הבריאות של הילד, אבל אם יש אחות מוסמכת באותו מוסד חינוכי אנחנו יכולים לחסוך בהמון משרות של סייעות רפואיות. זה בעצם גם יתרום לבריאות הציבור, בריאות המשפחות, גם לחברה יותר בריאה וגם קידום אורח חיים בריא וגם אפשר לנהל אותו תקציב אבל לנתב אותו לנתיבים נכונים ונבונים יותר. שיהיה בהצלחה.

תודה רבה. עו"ד סמאח אלח'טיב איוב, רכזת תכנון מדיניות שוויונית בעמותת סיכוי, ואחר כך נגיע אליך רן מלמד. בבקשה.

שלום לכולם. אנחנו מברכים על הדיון הזה ואכן בהמשך לדברים שהציגה ח"כ עאידה תומא סלימאן אנחנו בעמותת סיכוי יחד עם ארגון מזון פרסמנו לאחרונה מחקר מעמיק מאוד שבוחן את הנושא של אי בטחון תזונתי בחברה הערבית ובוחן אותו ברמת תכנון המדיניות.

חוץ מהחסמים וההמלצות הכלליות שהתייחסנו ברמת מקרו ממש שעאידה הציפה, סוגיית היעדר נתונים עדכניים הייתה אחת הסוגיות כשניגשנו לבחון את הנושא הזה וגם הפערים הזועקים לשמיים שבין החברה הערבית לחברה בכללותה הם עוד טרם הקורונה אז, שתמונת המצב תהיה יותר חריפה ומעמיקה בקרב החברה הערבית.

אני אחדד ואגיד, החלק השני של המחקר התעמק ברמת מיקרו בשתי תופעות שממחישות את אי הבטחון התזונתי והפערים בין החברה הערבית לחברה בכללותה. החלק הראשון מתייחס לאי השוויון בהזנה במערכת החינוך, יש שם ממש פערים תהומיים, כשיש ייצוג יתר לילדים ערביים שסובלים מאי בטחון תזונתי, כ-50% מהתלמידים והילדים הערבים סובלים מאי בטחון תזונתי והציפיה הייתה כשבחנו את התקציבים המוקצים, שתהיה חפיפה בין שיעורי הנזקקות לבין שיעורי המימוש, וזה לא מה שהיה וזה לא מפתיע. לפי הנתונים שקיבלנו כ-30% בלבד.

אני לא אלאה אתכם בדיון ממש מעמיק אבל אגיד על קצה המזלג, מה שדובר כאן בתחילת הדיון על זה שיש מחסור בעמותות ערביות ומה שקרה למשל בקורונה שלא הצליחה רח"ל לטפל בחלוקת המזון, אז זה בדיוק ממחיש את ההלימות המבנית ואת היעדר התשתיות המוסדיות ולקיחת אחריות של המדינה בנושא.

הנחת העבודה שלנו צריכה להיות לא איך אנחנו מטייבים את הטיפול בנושא הזה ברמת מדיניות - להחזיר את האחריות למדינה ובנושא של הזנה בתוך מערכת החינוך אני אמחיש ואגיד למשל מה שונה החברה הערבית לגבי החברה בכללותה בנושא של הזנה בתוך בתי הספר, על קצה המזלג אני אגיד לכם, זה לא סוד שדרישה של מימון תואם בתכניות שמשרד החינוך מפרסם הוא אחד החסמים שפוגשים את השלטון המקומי הערבי וזה לא באשמתו של הקורבן, זה לא הערבים לא רוצים או לא רוצים לצרוך שירות כזה, אבל זה ממש על קצה המזלג.

סוגיה נוספת, כולנו יודעים שהשלטון המקומי הערבי מדורג במצב סוציו אקונומי נמוך, אז יש לנו גם ייצוג של השלטון המקומי הערבי בין אשכולות 1-3, אז הרשויות האלה לפי החוק והתכניות של משרד החינוך לא מורשות ואינן זכאיות לבחור את הספק, מי מספק את כל מערך ההזנה בתוך בתי הספר. אלה סתם שתי דוגמאות שאני שולפת, וכן אני מצטרפת לדרישה והרצון שהציפה פה ח"כ עאידה תומא שזה מבקש ודורש דיון מעמיק וייעודי בכנסת עם כל הנפשות הפועלות גם מקרב משרדי הממשלה אבל לא רק, גם כולל הגופים היציגים של החברה הערבית, מנהלי מחלקות רווחה, ועדת המעקב לענייני החינוך הערבי, התאחדות הורי התלמידים וגם עמותות ומוסדות אקדמיים שעובדים בתחום.

תודה. עו"ד סמאח אני רק אומרת שנתקדם לעבר הדבר הזה, ההתייחסות בחברה, כפי שאתם ביקשתם. יש לנו בקשה גם מתוך הקואליציה וגם מתוך האופוזיציה המאוד רחבה של המפלגות, וכמו שאמרתי בדיון המשותף אנחנו נשים גם על זה את הפוקוס.

אני רק אוסיף משפט קצר, זה מתייחס לדברים של ד"ר אדלר, מה שהיא סיפרה על היעדר תקציב גמיש, זה גם פוגש ביתר שאת את המשפחה הערבית וזה החלק האחרון של המחקר שלנו, שמתאר מיצוי נמוך של מיצוי זכויות סוציאליות בכלל, למשל סיוע בשכר דירה וכולי, ואז זה עוד יותר מגביר את היעדר אופציית הבחירה. זה לא רק עניין של נגישות למזון בריא ואחות שתכנס לבית ספר, אלא גם משק בית ממוצע בחברה הערבית אחרי הקורונה אין לו את הפריבילגיה לחשוב ולכן צריך להסתכל על כל הנושא הזה באופן הוליסטי.

תודה. אנחנו פשוט צריכים להזדרז. רן מלמד מהמרכז לקידום מדיניות של הרווחה הכלכלית, מייסד של 'נקודת מפנה' בבקשה.

שלום ותודה. קודם כל אני רוצה להגיד או לברך לא רק על הדיון אלא על המתווה שאת ייצרת קדימה, שקמה הממשלה הזאת שנכנסה הכנסת הזאת לתפקיד, אחד הדברים שרשמתי לי בדו"ח שהכנתי לחברי הכנסת לגבי נושא של בטחון תזונתי זה להקים ועדת משנה קבועה במסגרת ועדת העבודה הרווחה והבריאות הלא מפוצלת אז, לנושא בטחון תזונתי כדי שהדיונים לא יהיו ספורדיים, ואני שמח מאוד שאת גבירתי הרמת את הכפפה ובמסגרת הוועדה שלך בשיתוף עם ועדות אחרות את הופכת את הדיונים לדיונים קבועים כי אני חושב שזה הדבר המרכזי.

אני עוסק בנושא של קידום בטחון תזונתי 20 שנה. חלק מהדברים שנאמרו פה היום אני מודה שאני אשם בהם לטוב ולרע, אני כתבתי וקידמתי את חוק ארוחה חמה לתלמיד, כתבתי וקידמתי את חוק המועצה לביטחון תזונתי ואם תרצו לשמוע מה קרה עם זה ולמה זה נראה היום כמו שזה נראה, אני אשמח לספר לכם, כמו שלשמחתי גם יצא לי לקדם את חוק חסכון לכל ילד. חוקים שהם כולם תקציביים ושבסופו של דבר הגיעו למצב של מאפס תקציב יש יותר, לא מספיק אבל יש יותר.

מפה אני רוצה בכמה נקודות להגיד איך אני רואה היום את הדברים, המסמך הגדול שלי כבר הוגש לחלק גדול מחברי הכנסת, אני אשמח לשוחח אתכם, הוא כולל בתוכו גם הצעות חוק כתובות ומוכנות, למי שירצה לקחת.

נקודת המוצא שלי ושהיא מאוד קריטית לנושא הבטחון התזונתי שתפקיד הממשלה בנושא הזה הוא משולש כשמדברים על אחריות. הוא מדבר על לקבוע את המדיניות, הוא מדבר על לתקצב את המדיניות הזאת ולפקח על הביצוע בין אם זה באמצעות עמותות או ספקים פרטיים או גופים אחרים. אבל הביצוע כמו שאנחנו רואים הוא במידה רבה בבעיה וצריך לראות איך פותרים את הנושא של הביצוע כי לא בעיית התקציב היא דווקא הבעייה המרכזית. אחת הבעיות המרכזיות היא גבירתי דווקא איגום המידע. אין היום דאטה-בייס כולל של כל מי שסובל מבטחון תזונתי, ואני לא מדבר על הנתונים המחקריים, אני מדבר על מי צריך לקבל.

הדאטה-בייס הזה לא יכול לבוא רק מהמדינה דרך רשויות הרווחה או הרשויות המקומיות, לשכות הרווחה, כי חלק גדול מהאנשים מגיע לעמותות. חלק מגיע לעמותות ה מזון הידועות הקיימות, אבל מה שקרה בתקופת הקורונה זה שקמו המון המון מיזמים פרטיים שעוסקים בבטחון תזונתי וחלוקת מזון, הם לא רשומים, הם לא מופיעים בשום מקום ואין דאטה בייס. וכל עוד לא יהיה דאטה-בייס שימנע באמת את חוסר הכפילות או את הכפילות מצד אחד וחוסר הקבלה מהצד השני, יש פה נקודה שחייבים לטפל בה.

הבעיה השניה היא בעיית איגום התקציבים, ופה אני חייב להגיד לך משהו, שדווקא הקורונה הראתה שאפשר אחרת, כי כמו שאמרה פרופ' אנדוד טל שבתקופת הקורונה כשלא היה פרוייקט ארוחה חמה בבתי הספר כי לא היו בתי ספר, לקחו 100 ומשהו מיליון שקל לחלק ארוחות לקשישים – אני לא נכנס כרגע אם זה היה טוב או לא טוב – הראו שאפשר לקחת תקציב ממשרד אחד ולהעביר אותו למשרד אחר.

אני חושב גבירתי שאחד הדברים שצריך לעשות זה לאגם את התקציבים לנושא הבטחון התקציבי בין כלל המשרדים למקום אחד ותיכף נדבר על הגוף המתכלל. ואם תשאלי אותי צריך להוסיף לזה תיקון קטן להצעת חוק שהיא כתובה ומוכנה ואם תרצי אני אעביר לך אותה, שהצלחתי לעשות אותה פעם אחת בחוק שהעברתי בכנסת בהצלחה גדולה שזה נקרא חוק דודי השמש לדיירי הדיור הציבורי שבעצם אומר שאת התקציב שלא מנוצל עד סוף השנה לא מחזירים לאוצר, הוא נשאר לטובת הנושא לפעם הבאה, לשנה הבאה.

והרעיון שאני רוצה להביא לך ולוועדה פה באופן מיידי הוא הצעת חוק שתגיד שתקציבים לא מנוצלים בתחום הבטחון התזונתי, בין אם זה במשרד החינוך ובין אם זה במשרד הרווחה ובין אם זה קמחא דפסחא או המשרד לשוויון חברתי או כל גוף אחר, תקציבים לא מנוצלים עד סוף השנה לא יחזרו לאוצר אלא יישארו ויתועדפו להמשך הפעילות שנה אחרי זה ומשם קדימה, ותיקון נוסף בהקשר הזה שניתן יהיה להעביר עודפי תקציב בנושא של בטחון תזונתי ממיזם למיזם וממשרד למשרד. כי בחמש השנים האחרונות למשל, כל שנה במשרד החינוך, ואני לא מדבר על 2020 ו-2021 אלא עד 2019 חמש שנים אחורה, בין 60-70 מיליון שקלים לשנה בתחום בטחון תזונתי של ארוחות חמות במערכת החינוך לא נוצל. זה אומר ש-300 עד 350 מיליון שקלים הלכו לאיבוד. את הכסף הזה אפשר היה להעביר לקשישים, למקומות אחרים, כדי להשתמש בו.

לגבי הנושא של הגוף המתכלל, אני מודה שבתור מי שכתב וקידם את חוק המועצה לביטחון תזונתי אני חושב שהגוף המתכלל צריך להיות המועצה לביטחון תזונתי. אני כתבתי לפני שנה וחצי יחד עם פרופ' דב טשרניחובסקי ז"ל חברי הטוב תיקון להצעת החוק של המועצה שנותנת לה גם שיניים תקציב וגם מעמד וגם הופך אותה לגוף מחקרי, מנהלי ומתכלל שיכול לעשות את העבודה כמו שצריך, אני חושב שזה דבר שצריך לעשות אותו לחלוטין.

הנקודה הבאה, הגברת הפיקוח על עמותות המזון.

יש לנו עוד כמה דוברים.

אני אעשה ממש קצר. תנו לי רק עוד דקה וחצי בבקשה.

כן בבקשה.

אני רוצה כן לדבר על הנושא של איכות המזון, ואני חושב שפה דווקא הכנסת בתור גוף מפקח, יחד עם הממשלה כגוף מפקח מצד עצמה, צריכים להפעיל יתר פיקוח על עמותות המזון ועל איכות המזון שהם מחלקים. אני שמח לשמוע ש'לתת' מוכנים להעביר את הנתונים, אני חושב שזה צריך להיות תנאי למי שלמשל רוצה לקבל תמיכות או קמחא דפסחא, להעביר נתונים של הרכישות של המזון וחלוקת המזון. הנתונים שלי יש היום לא מאד טובים, אני רוצה להאמין שאני טועה ושערן צודק, אבל צריך לראות את הנתונים כדי לראות מה יהיה.

הנקודה הבאה, מיסוי כספי המשקאות הממותקים. לפני חמש שנים יחד עם חברי הטוב חבר הכנסת דאז איתן כבל כתבתי את חוק מיסוי ממותקים, היו לו שני חלקים. חלק אחד למסות את הממותקים. אגב, הראשון - - -

חלק שני לקחת את המס ולהעביר - - -

הראשון אגב שכתב את חוק הממותקים היה מייקל בלומברג שהעביר אותו דווקא במכסיקו בזמנו בהצלחה מאוד מאוד גדולה, אנחנו לקחנו ושיפרנו את החוק הזה וכתבנו את החלק השני שלו שהוא הקמת הקרן לביטחון תזונתי וטיפול בנושא הסכרת. אני חושב שזו צריכה להיות דרישה שלכם, חברי הכנסת היום, גם אם זה יעבור בתור צו של שר האוצר, אסור לתת לצו הזה לעבור בלי ייעוד הכסף לטובת בטחון תזונתי.

אני מסכים מאוד עם מה שנאמר פה לגבי הנושא של הפעלה של הרשויות המקומיות. לא ראיתי פה את אנשי הרשויות המקומיות ואני חושב שהחלק שלהם מאוד מאוד חשוב. אני חושב שחלק גדול מכל הפעלת הבטחון התזונתי צריך לעבור לרשויות המקומיות ולעבור דרכן.

אי אפשר בלי מילה אחת על נושא משרד הפנים שלא ראיתי שמישהו מגן עליהם פה. הכסף שמשרד הפנים או שר הפנים הביא לנושא תווי המזון הוא כסף פוליטי. גם אם נאמר שחלק מהכסף הלך יותר למשפחות מרובות ילדים בחברה במגזר החרדי, החלק שלהם גם ברמת העוני יותר גדולה, אבל זה אומר שהשאר הלך למגזר הכללי ולשאר המגזרים. אז אולי עדיף שתבוא כל מפלגה היום שתרצה כספים פוליטיים ותבקש כסף פוליטי לביטחון תזונתי.

והמשפט האחרון, צריך לגוון את סל הפתרונות בתחום הבטחון התזונתי מבחינה בריאותית. כרטיסי מזון ומי שמכיר אותי יודע שאני דוחף את הנושא הזה כי אני חושב שזה הכלי הכי טוב כי הוא גם מכבד והוא גם מאפשר לקנות, או לרכוש דברים מוצרים בריאים, הם יופיעו ברשימה. עדיין צריך לגוון את הסל מבחינת חלוקת המזון בעין. פירות וירקות, הצלת מזון. מזון מבושל לאוכלוסיות שצריכות לקבל אותו, בעיקר אוכלוסיות של קשישים, פרויקט wic עם אוכל לתינוקות. אני חושב שזה המהלך הגדול שצריך להוביל ואני שמח שאת מובילה אותו.

השדולה גם נקראת הצלת מזון ובטחון תזונתי ובאמת אנחנו מקדמים את זה, אנחנו נכניס עוד הרבה חברי כנסת לתוך העניין הזה, אני פשוט, וגם העמותות יודעות שמה שלא מתחיל, אתה יודע, הזמני הוא הכי קבוע, אז כל פעם להגיד 'נתחיל אחרי התקציב', אנחנו מתחילים וברגע שהאנייה מתחילה לנוע כולם ביחד איתה.

אנחנו נעבור עכשיו לבקי קשת מרבנים לזכויות אדם.

תודה רבה. תודה עידית כבוד היו"ר של הוועדה על ניהול הדיון המאוד חשוב הזה. ועל הדברים המאוד חשובים שנאמרו פה על ידי הרבה מאוד גורמים, משרד הבריאות, דורית אדלר. אנחנו כמובן תומכים מאוד מאוד בצעדים הרבים שהם כולם חיוניים. אני רוצה רק שני דברים, שאת השני מהם אני אבקש שיאמר שלמה, פעיל שלנו, אנחנו מאמינים שכל דיון בנושא צריך לכלול את האנשים שזה נוגע להם ושמביאים את הידע האישי שלהם.

אבל הנקודה הראשונה שאני רוצה לציין היא הדבר שדוחק כרגע, הוא מופיע כמובן בדברים שנאמרו, התקציב שתיכף צריך לעבור ושלדעתנו אם לא תהיה הקצאה בבסיס התקציב של סכום מאוד משמעותי, אנחנו מדברים על 250 מיליון שקלים, אם לא תהיה הקצאה משמעותית אז כל הדברים האחרים הם דיבורים חשובים ויפים אבל שלא יהיה ניתן בעצם לעשות בהם עבודה משמעותית בשטח ולכן אני קוראת לכל חברי הכנסת שחשוב להם ושהגיעו היום להתעקש על זה, ושלא יעבור תקציב בלי סכום מאוד משמעותי לנושא הזה, כדי שנוכל לממש את הדברים שהם גם בטחון תזונתי וגם בטחון תזונתי בריא לאוכלוסיות שזקוקות לכך.

כפי שאמרתי, יש לנו קבוצות פעילים, מספר קבוצות פעילים בארץ - - -

בקי אנחנו נהיה חייבים לקטוע אותך עוד כמה שניות.

רק שלמה בבקשה. בבקשה, תאפשרו לשלמה שיאמר שני משפטים.

אני מתנצלת בקי כי יש לנו, אנחנו נשאיר אותו לסוף, יש לנו ממש רשימה שהצטברה לנו כאן של אנשים שממתינים על הזום הרבה זמן. אז אם יישאר זמן בסוף. ד"ר מירי אנדבלד מנהלת המחקר הכלכלי במוסד לביטוח לאומי בבקשה ואחריה אלי כהן שהצטרף אלינו וחזר. בבקשה.

תודה, פשוט לא נתנו לי קודם. תודה, אז רק ממש כמה התייחסויות קצרות למה שנאמר כאן. ראשית לגבי היקף התופעה, אני רוצה להזכיר שהביטוח הלאומי בעשור האחרון עשה סקרים, לא רק שני סקרים אלא ב-2011, 2012, 2016 ועכשיו הסקר האחרון ב-2021 שאני מניחה שעוד מעט יתפרסמו תוצאות גם לגביו. בכל ארבעת הסקרים האלה התמונה שעולה היא די דומה, אין חידושים מרעישים, יש לנו בערך כמו שיש לנו 1/5 מהמשפחות עניות, כך יש לנו 1/5 מהמשפחות שסובלות מאי בטחון תזונתי, המאפיינים הם קצת אחרים אבל בדרך כלל דומים, אבל המשפחות שסובלות מאי בטחון תזונתי מאוד גבוה הן בדרך כלל משפחות גדולות עם ילדים, משפחות ערביות וצריך להגיד את זה, משפחות שמקבלות קצבאות קיום או קצבאות הבטחת הכנסה מהביטוח הלאומי סובלות מאי בטחון תזונתי גבוה לא רק פי 3 אלא פי 4 מזה של כלל האוכלוסייה.

אז כולם פה מדברים על ארצות הברית ונושאים אליה עיניים, אבל אנחנו צריכים לזכור שארצות הברית זאת מדינה אמנם מאוד מפותחת אבל מצד שני מוכת עוני ומוכת אי בטחון תזונתי ולכן אנחנו צריכים לשאת עיניים גם למדינות מערביות אחרות שיודעות יותר טוב להתמודד עם התופעה של עוני ושל צדק חלוקתי ובכלל זה גם אי בטחון תזונתי.

אגב, בנושא הזה אני רוצה גם לומר, דובר בהתחלה בהצגה של הממ"מ על היצע המזון, אז הדבר הזה הוא חשוב אבל הוא חשוב הרבה יותר במדינות מתפתחות ובמדינות מפותחות כמו ישראל זה ברור למה רוב הדוברים התייחסו בעיקר לנושא של ההיבט החלוקתי, של אי שוויון בחלוקת המשאבים והיצירה של אי בטחון תזונתי אצל קבוצות מסוימות.

עוד הערה אחת אני רוצה לומר לגבי איכות המזון, דובר פה הרבה וכולי, וגם לגבי אופן הגשת הסיוע. מאוד מאד חשוב לדאוג שלא יהיה יחס פטרנליסטי לאנשים שנזקקים לסיוע הזה, למשל דברים כמו סימוני המזון בהובלת אגף הבריאות שנעשה לאחרונה זה מצוין, כי זה נוגע לכלל האוכלוסייה, גם חשיבה מחדש על המוצרים בפיקוח זה נראה לי מהלך מצוין, לעומת זאת יצירת חנויות ספציפיות שמי שנכנס בשעריהן מסומן ומתויג כמקבל סיוע בביטחון תזונתי נראה לי דבר שהוא פחות ראוי, פחות מיטבי.

דבר אחרון, גם דובר כל הזמן על תכלול, על גוף מתכלל. יש כזה. המועצה הלאומית לביטחון תזונתי. פשוט צריך להקים אותו לתחיה. תודה רבה.

וצריך לתת לו שיניים. תודה רבה. פרופ' אהרון טוראן בבקשה.

שלום. דיון מעולה, מאוד מאוד חשוב. כולנו בקואליציה רחבה, אני חושב שההסכמות עולות על חילוקי הדעות גם אם אנחנו מתייחסים לשאלות של בריאות אל מול הזנה, הם לא אחד מול השני, זו דיכוטומיה שבויה, אפשר לספק מזון בריא ומזון נגיש ובר השגה גם לאנשים שצריכים את התמיכה מיד.

היות שחלק מהדברים נאמרו אני אקצר, אני התבקשתי להתייחס בעיקר לפן התזונתי והבריאותי, ויש עוד דברים נוספים שעלו ושאני לא אגע בהם. אבל אני חושב שדבר ראשון שצריך לומר הוא שצריך להבין שאי בטחון תזונתי הוא לא רק עניין של רווחה ועוני, אנחנו מדברים גם על בריאות אבל גם על כלכלה. הטיפול בה לא צריך להיות רק חובה מוסרית וזכות אזרחית בסיסית אלא השקעה כלכלית וחברתית בפיתוח הון אנושי, בצמצום פערים בריאותיים וחברתיים שמעמיסים על החברה כולה.

אני מנהל מעבדה לתזונה ובריאות המוח ואנחנו מסתכלים על החוסרים התזונתיים שמתפתחים בגיל צעיר, הם נשארים לאורך החיים ויוצרים פגיעה בהישגים של איי.קיו ובפערים חברתיים שמונצחים, אנחנו מנציחים את העוני, וחייבים לכן לטפל ב- - -

יש לך להראות לנו מחקר כזה בפעם הבאה?

בפעם הבאה אני אשמח לראות נתונים וסקירות על הסוגיה הזו. אבל אנחנו כבר ראינו בנתונים שלנו, נתונים של מירי אנדבלד ורונית על השיעורים של שכיחות של סוכרת, לב, עורקים, השמנה, אנמיה שהם פי 2-4 יותר שכיחים באוכלוסיות חסרות בטחון תזונתי מאשר באוכלוסייה הכללית, ושבניגוד לטיפול במדיניות כלכלית שבה אפשר נניח לסגור גרעון ולפרוס חובות לאורך זמן, כשיש גרעון מטבולי בזמן התפתחותי קריטי הדברים האלה נשארים כמשקעים שקשה מאוד להפוך אותם, אם בכלל.

לכן הטיפול בבטחון תזונתי בפן הבריאותי, ואת זה אני רוצה להדגיש, חייב להיות בסיוע במזון או בתקציבים שמאפשרים לאנשים להנגיש לעצמם מזון בריא בזמן אמת. אי אפשר לחכות שנים. וההיקפים שאנחנו רואים שדוברו כבר במחקר של 'לתת', אל מול מספר ילדים למשל שמקבלים הזנה במפעל ההזנה של משרד החינוך, בערך פי 2 מהילדים נזקקים מאשר אלה שמקבלים ואלה שמקבלים במפעל ההזנה אנחנו לא יודעים שהם חסרי בטחון תזונתי כי אף על פי שזה מוגדר לפי אזור גיאוגרפי ואשכול סוציו-אקונומי, לא כל ילד באשכול סוציו אקונומי נמוך הוא חסר בטחון תזונתי ולהיפך. מה שראינו בקורונה זה שהבעיה מתפשטת אל עבר מעמד הביניים, זה נכון גם במחקר שאנחנו ביצענו יחד עם משרד הבריאות, עם אגף התזונה ועם רונית אנדוד טל.

אני רק אגיד, הם זיכו אותנו בתקציב סוף שנה של 8,000 שקל כדי להריץ את המחקר, ואנחנו פנינו, אני הייתי חבר בוועדת המחקר של המועצה לביטחון תזונתי, פנינו לכל הגופים, הייתי בישיבות ברח"ל, הייתי בישיבות אחרות יחד עם אגף התזונה, וכשפנינו לדב טשרניחובסקי וניסינו להגיד שחייבים לבצע ניטור בזמן אמת של מי שצריך לקבל אוכל בעין עכשיו, התשובה הייתה 'למה שאני אעשה מחקר שרק יגביר את התסכול, כיוון שגם לאלה שאנחנו מכירים בעין כבר אנחנו לא יכולים לתת פתרונות'.

אז אנחנו כבר דיברנו על היקף הפתרון הזעום אל מול הצורך, אני רק אגיד לכם איך זה בא לידי ביטוי במחקר שאנחנו עשינו, 16% ממשתתפי הסקר, שזה סקר בקרב רק הורים לילדים מגיל טרום חובה לתיכון, 16% מהאוכלוסייה הכללית היו חסרי בטחון תזונתי, 32% בחברה המערבית, חשוב מאוד לראות, באמת יש פערים מאוד גדולים שכבר התייחסו אליהם, מחצית מהנזקקים שהשתתפו בסקר סיפרו שאת הסיוע שנדרש הם מקבלים מקרובי משפחה, 1/3 מקבלים סיוע מעמותות וארגונים פרטיים, פחות מ-1/5 מקבלים סיוע מגורמים ממלכתיים ועל כל מי שמקבל סיוע בין 2-5 אנשים העידו, תלוי במגזר, במגזר הערבי זה הגיע עד 5 אנשים שהעידו שהם צריכים סיוע במזון ולא מקבלים, וכששואלים אותם למה, 60% לא מרגישים נוח לבקש, מרגישים את הסטיגמה, הם לא רגילים למצב הזה, 28% אחוזים סיפרו שהם לא ידעו למי לפנות ורק 15% אמרו שהם פנו ולא נענו.

כלומר יש לנו בעיה של חוסר במענים, חוסר בפתרונות, חוסר במיצוי זכויות על מה שקיים, ובעיה מאוד גדולה שמי שמוכר למערכת, התפיסה שבמילא מי שצריך ייגש למערכת ויידע איך למצוא מענים, זו גישה שגויה. רשת הבטחון לא מספקת מענה.

אנחנו יכולים להגיד, בסקר שלנו, המיעוט שבמיעוט, מתוך כל אלה שהוגדרו כחסרי בטחון תזונתי רק מיעוט קטן מוכרים לרווחה.

אז ממש בקצרה, שלוש נקודות, כבר רוב הדברים עלו, כדי לשפר את המדיניות אנחנו חייבים כמובן להנגיש תמיכה וסיוע למי שזקוק על פי קריטריונים מקצועיים, בריאותיים ושוויוניים ובהתאם להיקף ממדי הבעיה בישראל, וזה כבר אמרנו, צריך איגום נתונים ומחקר כדי שנדע מה היקף הבעיה. זה יאפשר לנו לקבוע יעדים לאומיים לצמצום התופעה על פי מדדים מקצועיים וברורים, בין אם זה של ביטוח לאומי ובין אם זה של משרד הרווחה, חייבים קריטריונים, מה שלא נוצל בכסף הפוליטי של משרד הפנים שרן מלמד התייחס אליו.

ככל שמשתמשים בעמותות מזון כזרוע ביצועית במימון ציבורי, כאשר זה יקרה אז אנחנו חייבים גם הסדרה ופיקוח על הפעילות כדי להבטיח שהסיוע המוגש יתאים את הצרכים הבריאותיים של מקבלי הסיוע ולא יחמיר את הנזקים הבריאותיים, וכמו שרן אמר, זה חייב להיות קשת של פתרונות, אין פה פתרון אחד שתפור על כולם. אבל ההנגשה בתווי מזון שהם מכבדים ומאפשרים הנגשה למזון בריא הם חשובים.

אנחנו חייבים לעצור, משפט אחרון שלך כי אנחנו חייבים לסגור את הדיון.

אני מבין, את הדברים העברתי בכתב אז אבקש להעלות אותם לפרוטוקול. אני רק רוצה לסכם, אני עובד פה עם רוב האנשים שדיברו ויש לנו קואליציה מאוד חזקה של ידע מקצועי ומיומנות, גם מהשטח וגם מהפן האקדמי. אני חבר באיגוד רופאי בריאות הציבור, עוסק בנושא הזה כבר הרבה שנים ואנחנו כולנו מוכנים בשם אנשי המקצוע והאקדמיה והאיגוד הרפואי והמקצועי, אנחנו עומדים לרשות הוועדה כדי לסייע בבחינה מקצועית של החלופות ולייצר חקיקה טובה, מועילה ומחקר מלווה שיאפשר לנו להתקדם כאן. ותודה רבה על המנהיגות וההובלה.

תודה רבה. אז אני רוצה לסכם, קודם כל להודות לחברי הכנסת שנמצאים איתנו כאן כבר מהשעה המוקדמת, הדיון על המתמחים ועכשיו זה.

דיונים חשובים וגם מעניינים. חייבים להגיד.

כן. האמת שחייבים להגיד שהבאנו משהו מרענן באמת לכנסת עם הוועדה הזו. אז דיברנו כאן גם על הנושא של איגום תקציבים, גם על ההצרחה של התקציבים ממס אחד לשימושים של הצרכים הבריאותיים וציינת את זה, רן מלמד, גם על נושא של גוף מתכלל שנשב כל חברי הוועדה ביחד עם ועדת העבודה והרווחה וביחד עם השרים הרלוונטיים כדי לבחון את הדרך הכי טובה לעשות את זה ואנחנו כבר נתאם את הפגישה הזאת. גם הנושא של איכות המזון, התקנות של הפרסום המזיק, התקנות של העשרה תזונתית, כל הנושא הזה של ההצרחה של הפיקוח על המחירים שאנחנו נמצאים עליו לגמרי.

אני רוצה להודות לך, פרופ' רונית על הליווי שלך והתמיכה פה בתוך הוועדה, גם לוועדת העבודה והרווחה ואנחנו עוד נשב הרבה ביחד, וזה כיף שיש לנו באמת תמיכה מקצועית. לרבות הכנסת נציג של משרד הבריאות כחלק מוועדת המחירים שדיברנו עליה, קידום אורח חיים בריא ברשויות המקומיות שזה ערים מקדמות בריאות, שאנחנו נשב על זה וכבר רשמתי לי מול שרת הפנים לשבת איתה ואני אשמח שנציגי הוועדה יבואו איתי ביחד, חברי הכנסת כאן. אני חושבת טטיאנה, שזה אחד הדברים שהם נר לרגלינו, הנושא של קידום בריאות בערים. אז אני ממש אשמח.

אני רוצה להודות לכם, ואני שוב מדגישה, גם לממ"מ, שלי ויונת ובעצם כל הצוות, שאתן באמת מלוות ועשיתן גם עבודה מאוד רצינית ומעמיקה שזה בעצם מה שנתן לנו את הגושפנקה גם לשדולה וגם לכאן. לכל הארגונים, שאני מבינה גם את הביקורת, את המקום שאתם באים ומציגים שהייתם רוצים לראות סל מועשר, אבל כמו שבאמת הנציגים של הארגונים גם אמרו וגם יגידו לכם שהחצר הקדמית של מדינת ישראל זה המגזר השלישי החברתי שהוא זרוע ביצועית שעושה הרבה ממה שהממשלה ואנחנו בתור נבחרי ציבור לא מצליחים ליישם הלכה למעשה בזרועות אחרות, ולכן זה נכון שאנחנו צריכים לדרוש גם מהם אבל אנחנו צריכים גם להעמיד את הכלים לרשות אותם גופים ולרשות אותן עמותות, ובטח ובטח עלי סלאלחה, אני מקבלת את המקום של הקהילה ושל החברה הערבית בתוך האירוע הזה ואנחנו נדאג לדיון מיוחד בנישה הזו גם לקהילות ומגזרים שמעוניינים לקחת חלק.

אז תודה רבה לכולם, תודה רבה לצוות הוועדה, אני מודה לכם מאוד על דיון ארוך מהבוקר, לאנשים שנמצאים על הזום, לצוות שלי, מודה לכם שהצטרפתם אלינו. אני נועלת את הדיון כאן. תודה.


הישיבה ננעלה בשעה 14:07.