פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



35
ועדת הכלכלה
03/10/2021


מושב שני



פרוטוקול מס' 23
מישיבת ועדת הכלכלה
יום ראשון, כ"ז בתשרי התשפ"ב (03 באוקטובר 2021), שעה 16:30

פרק ט"ז (שירות מידע פיננסי) מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א-2021

חברי הוועדה: מיכאל מרדכי ביטון – היו"ר
לימור מגן תלם

משה ארבל

ענת גואטה - יו"ר רשות ניירות ערך

יובל טלר - רכז פיננסים. אגף התקציבים, משרד האוצר

אביגיל ונקרט - רפרנטית פיננסים, רגף התקציבים, משרד האוצר

מיכל עקביה - עו"ד, המשנה ליועץ המשפטי, משרד האוצר

עמיהוד שמלצר - עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד האוצר

אוהד מעודי - מנהל צוות ביטוחי רכוש, אגף שוק ההון, משרד האוצר

לירון מאוטנר לוגסי - עו"ד, משרד המשפטים

מיכל כהן - ממלאת מקום הממונה על התחרות

דניאל חחיאשווילי - סגן המפקח על הבנקים, בנק ישראל

אילנית מדמוני - מנהלת את פרויקט הבנקאות הפתוחה, הפיקוח על הבנקים, בנק ישראל

חן פליישר - עו"ד, בנק ישראל

איתן מדמון - מנכ"ל איגוד הבנקים

רונן סולומון - עו"ד, מנהל תחום פיננסים ושוק ההון, איגוד לשכות המסחר

עודד אפק - עו"ש, מייצג את איגוד חברות האשראי, איגוד לשכות המסחר

רועי פולקמן - יו"ר פורום מחוללי תחרות, חבר כנסת לשעבר

רחל בינדמן - מנהלת תקשורת וקשרי רגולציה, הבנק הדיגיטלי הראשון

רועי קציר - סמנכ"ל שיווק ומכירות, הבנק הדיגיטלי הראשון

לירז חוקמון - עו"ד, ייעוץ משפטי, מימון ישיר

טל לירז - עו"ד, ייעוץ משפטי, מימון ישיר

עמרי ינקוביץ - עו"ד, ייעוץ משפטי, מימון ישיר

ברוך פיירשטיין - חבר הוועדה המקצועית, התאחדות יועצי מימון לדיור

יובל סמט - מנכ"ל רייזאפ

שי אבו - יו"ר איגוד היועצים והמאמנים לכלכלת המשפחה בישראל

לינור דויטש - עו"ד, מנכ"לית לובי 99

איתי עצמון
מירב תורג'מן

עידית חנוכה

אהובה שרון, חבר תרגומים




פרק ט"ז (שירות מידע פיננסי) מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א-2021, מ/1443

אנחנו מתחילים את הדיון. זה קצב דיוני התקציב וחוק ההסדרים. אנחנו עושים חמישה-שישה דיונים ביום וברציפות. קוד כל, הערכה לאנשי המקצוע שנמצאים כאן כל היום וכל הלילה.

אנחנו מתחילים עכשיו דיון במה שאנחנו מכנים הרפורמה לבנקאות פתוחה ושמה המקצועי בספר החוקים הוא פרק ט"ז (שירות מידע פיננסי) מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א-2021.

מכבדים אותנו אנשים רבים. נמצאת אתנו גברת ענת גואטה, יושבת ראש הרשות לניירות ערך. אני אתן לך לפתוח ואחר כך ידבר הנציג הבכיר של האוצר. בבקשה.

תודה רבה. שלום ליושב ראש ועדת הכלכלה חבר הכנסת מיכאל ביטון, חברי הכנסת, כל המשתתפים, עמיתיי, נציגי הרגולטורים. לפני שאני מתחילה אני חייבת לומר שאני מאוד מתרגשת להיות כאן היום. אני חושבת שזה מרגש לעשות את הצעד הראשון של הרפורמה הכול כך משמעותית הזאת בחי הציבור בישראל. חשוב לי לומר שכל האנשים שנמצאים כאן בדיון הזה, הם בעצם אלה שיקבעו אם הציבור בישראל יצליח לקבל בקרוב את ההצעות הטובות ביותר בכל מה שקשור לניהול העולם הפיננסי שלו, בדיוק כמו שהוא מקבל כשהוא רוצה לטוס לחוץ לארץ או בתחום הסלולר ונקווה שגם בתחומים נוספים.

אגב, אני הכנתי מצגת, אם אפשר לחבר אותה. תודה.

הצעת החוק שאנחנו נדון בה בוועדה הזאת, שירות מידע פיננסי, היא שלב אחד בדרך ליישום רפורמת הבנקאות הפתוחה. מה שהיא עושה, היא מחזירה לציבור את השליטה על ההחלטה שלו לגבי שיתוף המידע הפיננסי האישי שלו שגלום היום בחשבונות הבנק. דמיינו לעצמכם עולם שבו כל שירות פיננסי שאתם צריכים, למשל ניהול חשבון עובר ושב, למשל מחזור משכנתא באופן דיגיטלי, תקבלו באופן מיידי הצעות שמותאמות באופן אישי לצרכים שלכם ותוכלו לבצע את הבחירה שלכם בקלות, במהירות ובאופן ידידותי.

אני מניחה שכולכם כאן מכירים את מנועי החיפוש של כרטיסי טיסה כשאנחנו רוצים לנסוע לחוץ לארץ. אפשר לקבל שם במקום אחד מהרבה מאוד ספקי שירות את ההצעה הטובה ביותר ולממש אותה במהירות. התהליכים האלה הם תהליכים שהם מגבירי תחרות ומייצרים תחרות על המחיר ועל תהליך הרכישה שהפך להיות למעשה מאוד מאוד קל ונגיש. הרבה מאוד אנשים מעדיפים היום לעבוד באמצעות האינטרנט ופחות באמצעות סוכני נסיעות. אנחנו למעשה, כולנו, הציבור הרחב, אני אגדיר את זה כך, אנחנו שבויים באמצעות חשבון הבנק שלנו בידי המערכת הבנקאית ואין לנו למעשה היום שום חלופה מלאה וממשית לשירותים שאנחנו מקבלים באמצעות חשבון הבנק. היום חבילה בנקאית היא עסקת חבילה, אי אפשר לפרק אותה ולמעשה אחד האפקטים של הרפורמה הזאת הוא שהחבילה הבנקאית תהיה פריקה. לכן הצעת החוק הזו צפויה לשנות את המציאות של אזרחי מדינת ישראל בכך שהיא תייצר להם חלופה שתאפשר לנו להעניק לציבור תחרות אמיתית במרחב השירותים הפיננסיים באופן מתקדם ויעיל.

אפשר לעבור לשקף הראשון. למעשה החקיקה הזאת היא התוצר של ועדת שטרום הוקמה בשנת 2015. בשנת 2016 היא הגישה את ההמלצות שלה לשר האוצר ולמעשה הניחה את היסודות להסדרה הנוכחית. בכל מה שקשור לתחום המידע הפיננסי ויישום פעילות תשלומים, הוועדה המליצה שהסדרת התחומים האלה תתבצע בהתאם לדירקטיבה האירופאית, ה-2-PSD ובפרט הוועדה המליצה להטיל חובה על גופים פיננסיים שמחזיקים במידע של לקוח, לאפשר גישה למידע הזה בהסכמת הלקוח.

למעשה המטרות המשמעותיות של הרפורמה הן למעשה העברת השליטה על ההחלטה לגבי שיתוף מידע לידי הלקוח, לקוח הבנק, שיוכל לחלוק את המידע הזה עם צדדי ג' ולאשר לחברות פינטק, לשחקנים אחרים, להציע ללקוח הצעות מתחרות מספקי שירותים בתחום הפיקדונות, בתחום האשראי, בתחום ניירות ערך ובתחומים נוספים בעתיד באמצעות תהליכי ייעוץ אובייקטיביים.

אחד התוצרים המשמעותיים של הרפורמה יהיה פיתוח משמעותי יותר של השוק החוץ בנקאי במכלול השירותים הפיננסיים וכן ייצור של תחרות ברת קיימא לטווח הארוך תוך כדי זה שאנחנו מעריכים שבטווח הארוך יהיה שיפור במחירי השירותים הבנקאיים בהם עדיין השיפור אינו מספיק.

מה צריך לעשות כדי שהרפורמה הזאת תצליח. קודם כל, לקדם את החקיקה. אנחנו קוראים לזה חקיקת בזק. החקיקה הזו צריכה להיות חקיקה מהירה מכיוון שאנחנו כבר נמצאים בפיגור. החקיקה הזו הייתה צריכה לקרות לפני שנים. החקיקה הזו צריכה להיות חקיקה יעילה וידידותית. האתגר השני המשמעותי שגם הוא נמצא באחריות של כל מי שנמצא בדיון הזה הוא בניית אמון במערכת החוץ בנקאית, בדיוק כפי שקיימת מערכת אמון היום של ציבור הלקוחות במערכתך הבנקאית.

בשקף יש הדגמה ואתם תוכלו לראות איך התהליך יעבוד. למעשה הלקוח יוכל לתת הרשאה לחלוק מידע מול צדדי ג'. צדדי ה-ג' יוכלו להיות חברות פינטק, יוכלו להיות גם שחקנים אחרים. חברות הפינטק יהיו זכאיות לקבל את המידע הזה מהמערכת הבנקאית, מחשבון הלקוח, ברישיון. הרישיון הזה יונפק להן על ידי רשות ניירות ערך או על ידי רגולטור מהסדר אחר במידה ויש להן כבר רישיון לפי הכללים שקבועים בחוק. למעשה באמצעות זיהוי הלקוח אפשר יהיה לבצע תהליך שנקרא השוואת עלויות. זאת אומרת, לבצע השוואה של תנאי השירות המוצע בין כל הספקים שנמצאים ברקע ולמעשה מחוברים לספק שירותי המידע, והלקוח יוכל בדרך קלה, פשוטה ויעילה בעתיד גם לממש את הבחירה שלו ולמעשה לבחור בחלופה הטובה ביותר עבורו.

חשוב לי לציין שאחד הבנפיטס של הרפורמה הזאת היא כמובן רווחת הצרכן אבל הבנפיט השני שבעיני הוא חשוב לא פחות הוא הנושא של פיתוח שוק עבור חברות טכנולוגיה שמומחיות בתחום הפיננסיים, אנחנו קוראים להן חברות פינטק. ישראל היא מעצמת פינטק בעולם. היא אחת המדינות שמובילות בתעשיית הפינטק שלה. הבעיה היא שחברות הפינטק הישראליות לא פעילות בישראל, אחוז נמוך מחברות הפינטק הישראליות פועלות בישראל ולמעשה הרפורמה הזאת תאפשר להן לפעול בשוק הישראלי עבור החברות הצעירות, להשתמש במדינת ישראל כאתר בטא-סייט עבור החברות המתקדמות יותר, להציע שירותי ערך מוסף ללקוחות הבנקים ולמעשה לפתח כאן שוק שיבטיח שהתחרות תהיה ברת קיימא. זאת אומרת שהיא תמשיך להיות נוכחת בשוק שלנו גם בטווח הארוך.

גם בתחום הפינטק, ישראל מייצרת לעולם את השירותים המתקדמים ביותר, מייצאת אותם עבור כל העולם, אבל בדומה להיותנו מעצמת סייבר ומעצמה טכנולוגית, הציבור הישראלי בסופו של דבר עדיין חי בעולם הישן.

חשוב לי לציין שבשנים האחרונות בנק ישראל עשה מהלכים חשובים ומשמעותיים. הקמת הבנק הדיגיטלי הייתה אחת מתשתיות טכנולוגיות במערכת הבנקאית שנדרשת למימוש רפורמת הבנקאות הפתוחה. בלעדיה ההיערכות הטכנולוגית של המערכת הבנקאית המואצת בשנים האחרונות, הרפורמה הזאת לא הייתה יכולה לצאת לדרך, האפשרות למעבר חשבונות בקליק שהושק ממש לאחרונה. אבל עדיין, כדי שההסדרה הזאת תצליח, חיוני שהרפורמה הזאת תצא לדרך כי היא מאפשרת בסופו של דבר לאותם גופים שהם מחוללי תחרות, מרביתם חברות פינטק, להיכנס לפעילות משמעותית בישראל.

חשוב לי גם להניח את הדברים כהווייתם כבר בפתח הדיון. החוק הזה בהחלט מייצר אתגר עסקי משמעותי לאחד הסקטורים החזקים במשק, המערכת הבנקאית. לכן ברור לי שבמעלה הדרך נראה בעלי אינטרס שלא רוצים שהגבינה תזוז, שלא רוצים לשנות את המצב הקיים ולכן ישנו שוב ושוב בכל דרך לדחות ולעכב את הרפורמה כי לשמור על המצב הקיים. אבל הציבור בישראל זכאי וראוי ליהנות מפירות הפינטק ולשלם פחות אחד מסעיפי ההוצאה הגדולים ביותר שלו, הוצאות מימון ועמלות עבור הבנקים.

השקף הזה הוא שקף שכלל בתוכו גם דוגמאות לשירותים אבל אני רואה שזה ירד. בכל מקרה, המטרה היא להראות מאיזה שירותים מודר היום הצרכן הישראלי בגלל שהרפורמה הזאת לא יוצאת לדרך. היא לא קשורה ספציפית לצעד הספציפי הזה של ה-ATI אבל ATI הוא המפץ הגדול, הוא זה שמחולל את השינוי שלמעשה יותנע בעקבותיו.

חברות ביטוח דיגיטליות בישראל עדיין לא מציעות תהליך של קביעות דיגיטליות מיידיות כפי שחברות אינשורטק בעולם, ישראליות, יודעות להציע בהצלחה רבה. אני לא אנקוב בשמות החברות. חשבתי לעשות את זה כדי שיהיה קל יותר אבל אני אדבר ברמזים. האפשרות לפתוח חשבון דיגיטלי במערכת חוץ בנקאית היא אפשרות שלא קיימת היום בישראל. כל הנושא של פתרונות סליקה וניהול העברות כספים לעסקים באמצעות חברות פינטק, בפתרונות פינטק מתקדמים, תוך שימוש בטכנולוגיה מתקדמת, לא קיימים בישראל. נושא של ייעוץ דיגיטלי באמצעות חברות פינטק שיודעות לתת תיעוד חכם על כל סכום בחשבון העובר ושב, נושא של אשראי חוץ בנקאי בחיתום מיידי של דקות לצרכנים ולעסקים הוא שירות שבשנת הקורונה כמעט ולא חווינו אותו אבל בארצות הברית ובאירופה חברות הפינטק היו מובילות בהזרמה של הסיוע הממשלתי לעסקים הקטנים והבינוניים. בישראל הנושא הזה לא צלח. נושא של משכנתה דיגיטלית חוץ בנקאית שגם שם יש לנו לעשות כברת דרך משמעותית כדי לפתח את הפעילות של השחקנים החוץ בנקאיים ולהכניס אותם לתוך השוק.

בסופו של דבר מהשקף הזה אפשר להבין את האתגר. למעשה שלושת תחומי הבנקאות העיקריים – פיקדונות, אשראי ותחום ניירות הערך – הוא תחום שנשלט על ידי המערכת הבנקאית ואפשר לראות שני הבנקים הגדולים מרכזים את החלק הארי של הפעילות בשוק הזה ומכאן מאוד מאוד ברורה ההתנגדות ועוצמת ההתנגדות לרפורמה הזאת.

אנחנו מאמינים שהרפורמה הזאת מביאה בשורה משמעותית לציבור הישראלי ואנחנו חייבים לקבל אותה בעוז ובמהירות רבה. תודה רבה.

תודה רבה, יושבת ראש הרשות לניירות ערך. הדובר הבא ממשרד האוצר, יובל טלר, רכז פיננסים באגף התקציבים. אני סומך עליך שמה שנאמר, לא ייאמר שוב.

אני מבטיח להשתדל.

אנחנו רוצים להתחיל לעבוד. דברי ברכה זה טוב ואחר כך נעבוד.

תודה רבה לענת. המטרה של ההצגה שלנו כרגע היא לתת איזשהו פריים וורק כללי לעבודה שלנו כאן לגבי המצב הקיים היום בשוק הבנקאות הישראלי ומשם נעבור בפירוט קצת יותר גדול לחקיקת הבנקאות באופן ספציפי.

שוק הבנקאות הישראלי הוא שוק עצום. כשאנחנו משווים אותו לשווקים אחרים, עשינו בחינה של סך ההכנסות בשוק הבנקאות בשנת 2019 ביחס לשווקים אחרים, לא התייחסנו ל-2020 בגלל הקורונה, אנחנו מדברים על שוק של 60 מיליארד שקלים. חשוב להבין שכל תזוזה הכי קטנה בשוק הזה, היא מייצרת אדוות עצומות בתוך המשק הישראלי. מהבחינה הזאת, גם כשאנחנו עושים בחינה להוצאה של משק בית על שירותי בנקאות, סך ההוצאה על עמלות וריביות מגיע לאזור 9,400 שקלים. כאן אנחנו מתייחסים רק להוצאות הישירות כאשר משק בית עומד מול הבנק. זה חוץ מההוצאות שמתגלגלות עליו בגלל ששירותי הבנקאות של העסקים שלו הם יקרים יותר. לקחנו כאן את כל ההוצאות וחילקנו אותן במספר משקי הבית. מדובר כאן כמעט בארבעה אחוזים מההוצאה של משק בית. לכן, שוב, כל תזוזה כאן וכל תנועה יכולה להשפיע על מבנה ההוצאות של משק הבית בצורה מאוד משמעותית.

מערכת הבנקאות הזאת אליה אנחנו מתייחסים, מערכת בנקאות שהיא ריכוזית. ענת התייחסה לזה קודם ולכן אני לא אאריך. אנחנו באמת נמצאים במקום שבו גם שני הבנקים הגדולים מחזיקים ביותר מ-50 אחוזים מהמערכת וגם בהשוואות בין-לאומיות. ב-2018 - זה הנתון האחרון שפורסם – הייתה ירידה מסוימת ברמת הריכוזיות אבל לפי הדוחות הכספיים, ב-2019 חזרנו כבר לאותה רמת ריכוזיות שהייתה ב-2015 ואנחנו צופים עלייה נוספת ברמת הריכוזיות בעקבות המיזוג של בנק המזרח ובנק איגוד.

גם כשאנחנו מסתכלים החוצה ומנסים להבין האם מחוץ למערכת הבנקאית נוצרת איזושהי תחרות, אנחנו עדיין רואים שבעולם האשראי למשקי בית, המערכת הבנקאית שולטת בצורה גורפת והתמונה הזאת עוד יותר חזקה כשאנחנו מסתכלים על עולם העסקים הקטנים והבינוניים, שם המערכת הבנקאית מעמידה 94 אחוזים מהאשראי. אין כמעט תחרות שמגיעה מחוץ לבנקים.

לכן אנחנו חושבים שהתחרות במערכת הפיננסית יכולה לייצר גם דלק לכלכלה הריאלית, גם הפחתת מחירים וגם שיפור שירות ללקוחות. אלה שלוש מטרות שצריך להתייחס לכל אחת מהן בנפרד. כל אחת מהן חשובה ולהבנתנו הרפורמה שנמצאת כאן, שמונחת לפנינו כאן, יכולה לתת דחיפה גדולה ממש בכיוונים האלה.

התחרות בשוק הפיננסים להבנתנו ולהבנת ועדת שטרום שקיבלה את היסודות של התפיסה הממשלתית בהקשר הזה, מתבססת על יצירת אירוע תחרותי ואיך מייצרים תחרות, באמצעות שלוש רגליים. אירוע אחד הוא אירוע של כניסה של שחקנים חדשים לתוך המערכת. אירוע שני הוא מעבר קל בין ספקים. אירוע שלישי, של השוואת עלויות. בלי אחד משלוש הרגליים האלה, היכולת של היווצרות תחרות בתוך המערכת הפיננסית היא מאוד מאוד מוגבלת. לכן בשנים האחרונות הממשלה באמת קידמה תהליכים בצירים האלה. בעולם השחקנים החדשים, כמו שענת אמרה קודם, הורדו דרישות ההון, מה שהביא להקמה של בנק חדש לראשונה מזה יותר מ-40 שנים. השנה האחרונה בה הוקם בנק היא 1969. משרד האוצר תקצב הקמה של לשכת מחשוב. הופרדו חברות כרטיסי האשראי בצורה כזאת שבספסלים האלה יהפכו להיות שחקנים אקטיביים נוספים בשוק ונחקקו עוד חקיקות אבל לא אכנס לעומד לגביהן כרגע.

בנוסף לזה הוקמה חקיקה של מעבר קל בין ספקים, של ניידות בין בנקים והחקיקה נכנסה לתוקף לפני שבוע. אני מניח שכולכם שמעתם עליה. אנחנו מאמינים שהיא תביא דחיפה גדולה לתחרות. הרגל השלישית היא רגל של השוואה. מהבחינה הזאת כבר קודמה בעבר מערכת נתוני אשראי שמאפשרת ללקוח להשוות עלויות. בעיקר מאפשרת ללקוח לפנות ליותר ספקים, אבל היא לא מספיק מאפשרת לו להשוות עלויות ולקבל הצעות יעילות. הבנקאות הפתוחה היא הצעד הבא שבאמת ישלים לנו את המעגל הזה, שיאפשר לנו גם יצירה של שחקנים חדשים, גם מעבר קל בין ספקים וגם השוואת עלויות. יש כאן התייחסות לעוד חקיקות שאני מאוד מקווה שנתכנס כאן בקרוב לאשר גם אותן. גם השלמת בנקים לגבי ההגנות הצרכניות, גם לגבי חקיקת הסנבוקס, בתקווה גם CSD בקרוב וחקיקת הבנקאות הפתוחה.

יושבת ראש הרשות, את רואה, הוא אמר את שמות כל החברות. לא צריך שקף. הוא אמר בעל-פה. תורה שבעל-פה מותר.

אדוני היושב ראש, אתה יודע שמדובר בעילוי. כשהוא היה רפרנט דתות ואנחנו ניסינו לקדם דברים חשובים למען עם ישראל, אנחנו גילינו שותף נאמן לדרך. אני גם רוצה לברך אותך. זאת פעם ראשונה שאני בוועדת הכלכלה בראשותך.

תודה רבה. אני שמח שאתה כאן כי אם לא, יכולתי להיות לבד. אני שמח שדווקא אתה כאן.

אני לא אשאיר אותך לבד.

אתמול גיליתי שהוא תלמיד חכם. הייתה לנו שיחה.

כשלקוח רוצה להחליט לשפר את המצב הפיננסי שלו, הוא בעצם צריך לבדוק את האפשרויות שלו, להחליט על מעבר ואז לבצע את המעבר באמצעות בקשת ניוד וביצוע הניוד בפועל, כאשר חקיקת הניידות בבנקים תשלים את הצד השני אבל עכשיו מה שאנחנו עושים זה מתמקדים באותה יכולת של הלקוח לבדוק את האפשרויות שלו ולהחליט על מעבר כשאנחנו מתכוונים כאן לא רק ליכולת שלו לבדוק את כל הסל הבנקאי שלו אלא גם יכולת לפרק את הסל הבנקאי שלו להרבה מאוד חתיכות. מצד אחד לצרוך שירות בנקאי מסוים במקום אחד ושירות בנקאי אחר במקום אחר.

מה הבעיה ולמה זה לא מספיק קורה היום. כי היום הבנקים מחזיקים במונופול על המידע הבנקאי של הלקוח. המידע הבנקאי זה הגביע הקדוש של המערכת הפיננסית, הוא מה שמאפשר למערכת לשמור את הלקוח אצלה, להציע לו הצעת ערך הכי טובה ולא לאפשר לו למצוא הצעות ערך טובות יותר ולברוח חס וחלילה. מה שקורה זה שהיום אין אפשרות ואי אפשר לרכז את כל המידע הפיננסי של הלקוח במקום אחד. אם אני היום רוצה לצרוך שירות אחד במקום אחד ושירות אחר במקום אחר, אני צריך להחזיק שתי אפליקציות שונות ועכשיו לך תשווה כמה יש לי בהוצאות בכרטיס אשראי כאן וכמה יש לי בחשבון פה ומה המצב הפיננסי שלי כרגע.

מה הבעיה בזה. ככה לקוחות מתקשים לעקוב אחרי המצב הפיננסי שלהם. הם לא יודעים מה קורה אתם. הם לא יודעים מה העלויות, כמה עולה להם השירות הפיננסי שהם לוקחים בגלל שמי שמנגיש להם היום את השירותים זה אותו אחד שמוכר להם את השירות. ברור שאין לו אינטרס להנגיש בכל מקום את העלות ואת המקום בו הצרכן יכול להוזיל את העלויות. בסוף הלקוח צורך את הכול במקום אחד. אנחנו קוראים לזה בנדלינג, האחדה. בסוף הלקוח הולך לבנק אחד ושם הוא צורך את כל המוצרים שלו.

גם מצד הספקים, הם לא יכולים להציע הצעות תחרותיות שתואמות את המאפיינים של הלקוח כי אין להם מספיק מידע. יש היום את מערכת נתוני אשראי ששיפרה משמעותית את כמות המידע שיש לספקים הפיננסים האחרים, אבל עדיין אין מספיק מידע שהמערכת הבנקאית יודעת היום לספק ללקוח.

מה הפתרון. רפורמת הבנקאות הפתוחה. כאן אני עוצר רגע עבור קרדיט, בעיניי קרדיט עצום שהוא ממש לא טריביאלי בעבודה ממשלתית. יש כאן שיתוף פעולה מאוד גדול של רשות ניירות ערך, של בנק ישראל, של רשות התחרות, של משרד המשפטים, של רשות שוק ההון, להביא את התזכיר הזה לכדי מימוש, כשהיה ברור לכל השחקנים מסביב לשולחן שאנחנו – אני מדבר בלשון עדינה – עושים מהפכה. חושבים אמיתית שאנחנו דוחפים כאן בצורה משמעותית את התחרות בשוק.

מה אומרת רפורמת התחרות הפתוחה. בגדול היא אומרת שאם לקוח עומד מול נותן שירות, מול אותו פינטק או שחקן אחר שענת דיברה עליו קודם, הוא נרשם לשירות, נותן השירות מפנה אותו לקבל הסכמה מול הגוף הפיננסי בו הוא מנהל את החשבון שלו, לצורך העניין מול הבנק שלו, מול חברת כרטיס האשראי. הוא נותן הסכמה להעברת המידע ומאותו רגע הגוף הפיננסי מחויב להעביר את המידע הפיננסי של הלקוח בכל רגע נתון לנותן השירות. לא בכל רגע נתון, ניכנס לזה בהמשך עת נדון בחוק לגבי איך זה קורה. מהבחינה הזאת ההנגשה הזאת של המידע, היא מה שאמור לגרום לשוק הזה להתפתח וזה מה שיגרום לשוק הזה לשנות את מבנה הצריכה בו. ממש כך.

מבחינת מה שכלול בחוק כרגע, יש חמישה סלים.

אתה חורג מעשר הדקות שקיבלת. תסיים. לך לפואנטות. שכנעת אותנו. אנחנו בעד. לדעתי גם הציבור בעד.

אם הציבור בעד, מעולה. בגדול מה שיקרה זה שהלקוח יסכים לשתף מידע בנושאים – לפי מה שקבוע בחוק – עו"ש, תשלומים, אשראי, ניירות ערך וחסכונות.

לפי שיקולו של הלקוח.

לפי שיקולו. אך ורק לפי שיקולו. רק בהסכמה מפורשת שלו. על בסיס זה נותן השירות יוכל לתת לו כל שירות שיעזור לו להתנהלות הכלכלית שלו. נתנו כאן כמה דוגמאות של השוואת עלויות, של ריכוז מידע, של ייעוץ פיננסי, הצעות ערך של חיתום. כל אלה הן הצעות שישפרו באופן משמעותי את יכולת הצריכה של הצרכן הפיננסי והכול בהתבססות על הפירוק של המונופול הזה של המידע.

לבקשתך אדוני היושב ראש, אני מזדרז. אני רק אומר שהחוק נותן דגש מאוד גדול גם להוראות הצרכניות וגם לנושא אבטחת המידע והפרטיות של הלקוח כי בסוף זה הבסיס להנגשת המידע. אם לא תהיה כאן אבטחת מידע מספקת, אם לא תהיה כאן מספיק פרטיות, החוק הזה לא יעבוד. לכן החוק נותן מסגרת מאוד ברורה לגבי איך קובעים תנאים לגבי אבטחת מידע, באמת בהתבסס – כמו שענת אמרה קודם – על ההסדרה האירופאית בנושא הזה.

תודה לך יובל. דניאל חחיאשווילי, בנק ישראל.

אדוני יושב ראש הוועדה, חברי כנסת נכבדים, גברתי יושבת ראש רשות ניירות ערך, עמיתיי. אני אומר כמה מלים ממש בקצרה. גם לנו יש מצגת שאפשר להעלות אותה ועמיתתי תציג אותה.

מה תפקידו של אדוני?

סגן המפקח על הבנקים, בנק ישראל. הבנקאות הפתוחה, מהווה דגל גם מבחינת בנק ישראל. אנחנו רואים עולם שבו המידע פתוח כעולם שבו יש פוטנציאל גבוה להגברת התחרות, למתן שירותים יותר טובים ללקוח ואני חושב שכבר גם ענת וגם יובל הסבירו והראו כאן איך זה יקרה.

לכן בבנק ישראל אנחנו התחלנו לעבוד על הפרויקט הזה כבר לפני כמעט שלוש-ארבע שנים, עוד לפני שהייתה חקיקה בנושא, וזה מה שמאפשר להביא את החקיקה הזאת בלוחות זמנים מאוד מהירים. לוחות הזמנים שנקבעו בהצעת החוק הם יחסית מהירים. אני אזכיר כאן שגם בוועדה הזאת יובל הזכיר את המעבר בקליק. לקח שלוש וחצי שנים עד שהרימו את הפרויקט הזה. כאן אנחנו מדברי בלוחות זמנים הרבה יותר קצרים כי כבר המערכת הבנקאית עובדת על זה.

הצוות הבין-משרדי שהוביל משרד האוצר, עם כל החברים, גם משרד המשפטים, עשה עבודה טובה והתבסס על החקיקה הבין-לאומית בהמון נושאים ובהמון סוגיות שיש בחוק. זה ממש מבוסס על מה שקורה בעולם, לא רק באירופה, אלא ראו גם מקומות אחרים שזה קורה. חשוב לומר שבאירופה, כאשר מדברים על בנקאות פתוחה, מדברים על מידע על העו"ש ועל כרטיסי האשראי, כאן בישראל הלכנו להרחבה הרבה יותר גדולה והכנסנו גם פיקדונות, גם אשראי, גם ניירות ערך. אלה דברים שלא קיימים בעולם - בעולם מתחילים היום לדבר עליהם – ואנחנו, גם בתאריכי היישום אצלנו, שהם יותר מאוחרים לנושאים האלה, הם יהיו הרבה יותר מקדימים את מה שקורה בעולם. אנחנו כאן עקפנו את העולם.

כמה זמן מדינת ישראל קיימת? 74 שנים. בטח חלק מהבנקים קיימים מלפני קום המדינה. לדעתי רוב הבנקים נוסדו בטרם קמה המדינה, במדינה שבדרך. הרפורמה הזאת, מישהו חלם עליה מאה שנים ואתם עובדים עליה כמה שנים טובות, מאז 2015, מהתחלת הדוח של ועדת שטרום אבל אתם אומרים חקיקת בזק, בשבועיים. יש כאלה שסוברים שהיא צריכה להתיישם מחר ויש כאלה שרוצים לדחות אותה. אם היא כל כך חשובה, אנחנו רוצים שהיא תהיה מיושמת בהקדם האפשרי וכמובן באופן מעשי וטוב, אבל אנחנו נעים כאן בין המושג בזק לבין 80 שנות המתנה לרפורמה הזאת ואנחנו רוצים לקדם אותה.

אני חושב שלוח הזמנים שנקבע בחוק, בין כל הגופים, הוא מהיר והוא יחסית ייתן מענה די מהר. הגישה המרחיבה הזאת שכוללת גם פיקדונות וגם אשראי, היא מתיישבת לגמרי עם התפיסה שהמידע בעצם שייך ללקוח והוא יכול להחליט למי הוא רוצה להעביר אותו. כאן חשוב לומר שכאשר אנחנו מסתכלים על מידע, הוא צריך להיות יותר רחב מהמידע הבנקאי. העולם הפיננסי הוא לא רק המידע שקיים בבנקים וצריך לראות איך אנחנו מוודאים שגם המידע הפיננסי הנוסף יהיה חלק מהדבר הזה. אנחנו כן בונים כאן אקו סיסטם שהוא חדש, אקו סיסטם פיננסי חדש, שאנחנו נראה אותו. יהיו כאן גופים חדשים עצמאיים, יהיו כאן שיתופי פעולה בין גופים חדשים לגופים קיימים. ברגע שהמידע יהיה שם, המידע יהיה פתוח וגופים יוכלו להיכנס אליו, אנחנו נראה את קפיצת המדרגה והפינטקים והגופים החדשים יבואו עם כל מיני שירותים שאפילו היום אנחנו אולי לא מעלים על דעתנו.

צריך לתת לשוק הזה לצמוח ואנחנו מחויבים ביחד עם כל הצוות, עם כל הרגולטורים, עם רשות ניירות ערך, עם רשות שוק ההון, משרד האוצר, ללוות את התהליך הזה ולראות שהשוק באמת, האקו סיסטם, נבנה. כמו שגם ענת תיארה את החזון שלה וגם משרד האוצר הציג כאן.

אני אתן לאילנית להרחיב קצת על הצעדים שכבר כן עשינו כדי לאפשר לדבר הזה לקרות. מדובר בכמה דקות בודדות. אין הרבה שקפים.

אני מנהלת את פרויקט הבנקאות הפתוחה בבנק ישראל. כבוד היושב ראש, חברי כנסת נכבדים, תודה על הזמן שאתם נותנים לנו להציג את הנושא. כמו שאמר דני, הפרויקט הזה מקודם אצלנו הרבה שנים והוא מאוד חשוב לנו. הוא מתיישב עם יעדי הממשלה, הוא מתיישב עם היעדים של בנק ישראל לקדם את התחרות ולהגביר את הערך ללקוח. חשוב לנו מאוד שכל התהליך הזה יהיה מהיר מרגע החקיקה ולכן בנק ישראל הורה למערכת הבנקאית להתחיל לפתח את המערכות - אלה מערכות טכנולוגיות מאוד מורכבות ליישם אותן – כי זה דבר שמביא לכך שאפשר, מרגע החקיקה, תוך מספר חודשים, לאפשר את יישום החוק בפועל לכלל - אנחנו משתמשים במילה אקו סיסטם אבל למעשה זה כלל השחקנים – השחקנים במערכת.

אני אשמח לעבור לשקף הבא ונדבר על מה עשינו עד עכשיו. אנחנו לא רוצים מגדל בבל שני. אנחנו רוצים שכולם ידברו כאן בשפה אחידה ולא שכל בנק או כל גוף פיננסי יבוא ויאמר שאצלו מדברים באנגלית, אצל השני מדברים בספרדית, וכך כל אחד יצטרך ללמוד את כל השפות. לנו היה חשוב שתהיה שפה אחידה ולא סתם שפה אחידה אלא שפה אחידה בין-לאומית, גם כדי לאפשר לפינטק שהם יוכלו לבוא לישראל ולהגדיר את התחרות וגם לפינטקים ישראלים שהרבה פעמים פחות רוצים להתנסות כאן בישראל כי זה שוק קטן והם רוצים להתפתח גם בחוץ לארץ, אז שתהיה להם כדאיות להישאר כאן.

אימצנו את הסטנדרט הבין-לאומי שלמעשה הוא סטנדרט שיש באירופה וגם הצטרפנו לסטנדרט הזה על מנת שנוכל להשפיע מבפנים. כמו שדני אמר, הרחבנו מעבר לחשבון העו"ש, הוספנו כבר את האשראי והפיקדונות ועשינו את זה תוך קביעת סטנדרט בין-לאומי לנושא הזה. אנחנו, הבנקים בישראל, נהיה - והפינטקים בישראל – הראשונים ליישם את זה גם בהשוואה לאירופה.

פרסמנו הוראה שמחייבת - זה נראה הוראות ניהול בנקאי תקין – את הבנקים להפעיל את המערכות, להפעיל סביבת סנדבוקס על מנת שאפשר יהיה להתנסות. כפי שציינו, כמובן שהיינו שותפים בכל צוות החקיקה הבין-משרדי בשיתוף פעולה מצוין, וגם פעלנו על מנת לאפשר את התקשורת בין הגופים, צריך מעין תעודה מזהה - אני צריכה להראות את התעודה המזהה אם אני רוצה להיכנס לכנסת – כאשר גוף אחד רוצה לפנות לגוף פיננסי ולבקש את המידע, הוא צריך להזדהות. היה חשוב שיהיה כאן גוף מרכזי שיעשה את זה. רתמנו יחד עם משרד האוצר את ממשל זמין, הנחינו את ממשל זמין כיצד לפתח את זה. הפיתוח של ה-CIA, אותה מערכת שנותנת את הזהויות, ארך כשנתיים בממשל זמין. גם כאן יש לנו קיצור דרך משמעותי.

אני אשמח לעבור לשקף הבא. פעלנו בשיתוף פעולה עם ישראל דיגיטלית על מנת להגדיר את חוויית הלקוח ומזה גם למדנו. למדנו שבאירופה אחת הבעיות בהפקות הלקחים הייתה שחוויית הלקוח לא הייתה מוגדרת עד הסוף. הגדרנו והכנסנו את זה גם לרגולציה וגם הכנסנו דברים בתוך החוק.

אנחנו מקיימים באופן קבוע פורומים שמשתפים את קהילת הפינטק על מנת לשמוע מהם. אלה פורומים שאנחנו יחד עם משרד האוצר, רשות שוק ההון וגם רשות ניירות ערך מובילים. שומעים מה צרכני המידע, כל נותני שירותי המידע, צריכים. החשיבות של זה היא כדי שלא נפתח כאן משהו יפה וגדול אבל בסוף אף אחד לא ישתמש בו. יש גם דיונים בין המערכת הבנקאית לבין פורום הפינטקים כדי שאפשר יהיה ללמוד ויחד לשתף פעולה.

אפשר לעבור לשקף הבא. על הרחבת הסטנדרט כבר דיברנו. כמו שאמרנו ואמרו כאן לפניי, הבנקאות הפתוחה היא מהלך מאוד מאוד חשוב שאנחנו תומכים בו אבל הוא הצעד הראשון. כמו שגם קראנו בדברי ההסבר ואנחנו רואים שגם הממשלה מחויבת לזה שצריך להביא את המידע מכלל הגופים הפיננסיים, אנחנו צריכים לפעול לקידום מערכת פיננסית פתוחה. חשוב שללקוח יונגש כל המידע וכך למעשה נשיג את המטרות שהציג יובל והציגה יושבת ראש הרשות בתחילת הדיון. תודה.

תודה רבה. צורת העבודה שלנו היא שאנחנו עוברים על החוק, מקריאים אותו, מסבירים אותו ונותנים לגופים הרלוונטיים להתייחס לעניין באופן ממוקד. בגלל שזה דיון פותח, אנחנו נקריא כמה סעיפים ואז נאפשר גם התייחסות כללית לחוק וגם ספציפית לאותם סעיפים שהחלנו בהקראתם וכל משתתפי ה-זום יודעים שיש להם בין דקה לשלוש דקות והם צריכים להיות מאוד מאוד מדויקים ולא לחזור אחד על דברי השני.

אדוני היושב ראש, יושבת ראש רשות לניירות ערך, נציגי בנק ישראל, נציגי אגף התקציבים, מכובדיי כולם. בסוף בסוף כנבחר ציבור וכאזרח אני מברך על רפורמה שלכאורה אמורה להביא תועלת מאוד מאוד גדולה לצרכנים, לאזרחי ישראל, ליוקר המחיה.

יחד עם זאת, אני חייב לשתף, וגם שייאמר לפרוטוקול, את מורת רוחי מהתהליך. מדובר כאן באמת על מגע אירוע. אירוע כל כך משמעותי וגדול שנעשתה בו עבודה משמעותית, חשובה וטובה אבל הוא מגיע לכנסת בחקיקת בזק מבלי באמת יכולת אמיתית שלנו לבצע את מה שאנחנו מחויבים בו כלפי הבוחר, כלפי אזרחי ישראל, פיקוח פרלמנטרי אפקטיבי על שאלות כל כך מהותיות וגדולות כמו למשל אבטחת מידע בנושאים שהעלית עכשיו ועוד הרבה דברים חשובים מאוד שעולים מהתהליך הזה. זה שזה מתבצע באמצעות חקיקת בזק מבלי יכולת אמיתית לבצע פיקוח פרלמנטרי אפקטיבי בתהליך החקיקה, התחושה – בכל אופן שלי – שנעשו כל המהלכים, נעשו כל הדברים, נבנו כל התשתיות, הושקעו כל המשאבים והכנסת הייתה איזשהו סימון וי בצ'ק ליסט שאותו נצלח. נגיע לכנסת, נדחוף את זה בהסדרים, נעביר את זה וזה יעבור.

רפורמה כל כך גדולה ומשמעותית לא צריכה לעבור בצורה הזאת. היא צריכה לעבור עם דיון אמיתי, דיון פתוח עם אפשרות לבקר, ותפקידנו לבקר את עבודת הממשלה הטובה שנעשתה, לשאול שאלות, לקבל עליהן תשובות. התחושה, כפי שזה מתנהל, וזה לא כלפיך אדוני היושב ראש, עם מיעוט חברי כנסת ועם הליך בזק שכזה, לצערי הרב - - -

אני אתייחס לדברים.

אני לא אומר את הדברים מפוזיציה של אופוזיציה. אני אופוזיציה. אני אומר את הדברים באמת לגופו של עניין. אני חושב שאירוע בסדר גודל כזה, נכון היה לו להגיע לחקיקה בצורה אחרת.

אני רוצה להתייחס לדבריו של חבר הכנסת ארבל שהוא חברי וידידי. אומרים ביהדות טוב לו לאדם שלא נברא אבל עכשיו שנברא, יפשפש במעשיו. יש פתגם כזה. טוב למושג חוק הסדרים שלא היה נברא כלל, מעולם.

ב-1985.

הוא נברא במשבר כלכלי במדינת ישראל. לא רק שנברא אלא אם הוא נברא תינוק, הוא גדל להיות מפלצת. אנחנו מעדיפים חקיקה במסלול רגיל ושיטתי בכנסת. במובן הזה ההערה הזאת היא נכונה ספציפית לחוק הזה והיא נכונה לכל חוק ההסדרים. אבל עכשיו שחוק ההסדרים נברא, אנחנו צריכים לפשפש בעניין ויש צידוק גם לצד של השלמת המהלך. מה הצידוק? כמה צידוקים. האחד, בסוף האזרח נפגש. זה שהיה כאן רעיון לעשות את הדבר הזה כבר מ-2015 ושנתיים אין כנסת מתפקדת – בסוף האזרח נפגע. איך הוא נפגע? הוא נפגע מזה שחברות פינטק ישראליות שנותנות פתרונות יפים בעולם לאזרחים בתחום הפיננסים, לא רוצות להיכנס למדינת ישראל כי זאת לא מדינה אטרקטיבית ברגולציה שלה שתאפשר להן כניסה. הנה כבר מצב שהאזרח הישראלי נפגע.

פעם שנייה שהוא נפגע, עמלים על הקמת בנק נוסף בישראל ובנק דיגיטלי נוסף. שני הבנקים האלה לא יוכלו באמת להשתתף בתחרות אמיתית אם המידע לא יהיה פתוח ושקוף. לכן ההסתייגות הזאת נאמרה גם על ידי הכנסת וגם על ידי הקואליציה עצמה. כפי שאתה יודע, חוק ההסדרים היה גדול ומנופח וחלק מהחוקים ירדו מתוכו על ידי יושב ראש הכנסת ועל ידי יושבי ראש הוועדות. אבל עכשיו שהגיעה לידינו מצווה, לעזור לאזרחים ולהביא להם פתרון שבו במקום – אתה רואה את המספר הבלתי יאמן של כמעט 10,000 שקלים של ריביות ועמלות בממוצע לבית אב שיכול להרוויח שכר מינימום או נגיד שני בני הזוג חרוצים ועובדים בשכר מינימום שזה 10,000 שקלים והממוצע השנתי של הוצאות על ריביות והוצאות של עמלות, כאשר בדרך כלל העניים ביותר הכי פחות עם כוח מול הבנק להתמקח אתו, הם מוציאים קרוב ל-1,000 שקלים מכספם על ריביות ועמלות. זאת אומרת, יתכן והם מוציאים 10 אחוזים מההכנסה החודשית של משפחה עובדת.

כשאני שם מצד אחד את מה שאמרת שיש לו אחיזה במציאות ומסכים אתך מול התכלית האמיתית והטובה, אני גם רוצה לקדם את החוק הזה, למען האזרחים. אני מצפה שחברי הכנסת יבואו. אם הוא כזה מהפכני ודרמטי והוא ייעשה בשלושה שבועות עד חודש, יבואו וישתתפו אתנו וגם ייתנו לו את ברכת הדרך. אתה יודע, היופי של ועדת הכלכלה עד עכשיו שהיא קיימה כ-10 דיונים ובאמת אין בה אופוזיציה וקואליציה. הכול לגופו של עניין. באים חברי אופוזיציה, משתתפים, בין אם הם חברים או לא, ועד עכשיו קיבלנו את ההחלטות פה אחד.

אני רוצה שהקדוש ברוך הוא יברך אותנו שרוח הוועדה הזאת תשרה עלינו גם בחוק ההסדרים והתקציב וגם לעולמי עד,.

אין לך כלי מחזיק ברכה אלא השלום.

אשריך. יפה.

אנחנו נתחיל להקריא בעיקר את סעיף ההגדרות ואז ניתן אפשרות להערות כלליות והערות ספציפיות להקראה הראשונה הזאת.

סליחה אדוני, אני ממלאת מקום הממונה על התחרות. אני יודעת שאיחרתי אבל נרשמתי לדיבור. אני אקצר. אני רק אתן בריף מאוד מאוד קצר, אם זה בסדר, אדוני.

האמת היא שזה לא כל כך טוב שאיחרת אבל בסדר.

אני מודה לך. אני באמת אקצר ואשתדל לא לחזור על התשבוחות שנתנו קודמיי לרפורמה הזאת. אני כן אומר ששנים רבות אנחנו עמלים כדי לקדם את התחרות במערכת הפיננסית. אם אנחנו מסתכלים ממעוף הציפור על המטבע הזאת שנקראת שחקן במערכת הפיננסית ומנסים להבין מה המאפיינים שלה ומה אתה צריך להיות כדי להיות שחקן בר קיימא, מתחרה בר קיימא, במתן שירותי ם פיננסיים – בעצם יש שני צדדים למטבע. צד אחד הוא הגישה ללקוח, היכולת לפגוש אותו, לדבר אתו, לקבל את האמון שלו, לקבל את הקשב שלו, והצד השני הוא המידע. המידע על הלקוח, היכולת לתמחר נכון את הסיכוי ואת הסיכון ובעצם להיות יעיל בהצעות הערך שאתה נותן לו.

הרפורמה הזאת שאנחנו מאוד מאוד שמחים על כך שהיום היא הגיעה לשולחן הוועדה הזאת, היא בעצם מטפלת בצד שלם ומאוד מאוד חשוב שעד היום היווה חסם מאוד מרכזי ביכולת של שחקנים להיכנס ולהתחרות בשוק הזה.

אני לא אחזור על היתרונות שלה כי באמת אמרו את זה קודם ואני באמת באיחור. אני רק רוצה לומר שאת שני הצדדים, שני הפנים האלה של המטבע, יש לבנקים. יש להם גם את הגישה ללקוח וגם את המידע. אנחנו לא רוצים לקחת מהבנקים את היתרונות שלהם, אנחנו רוצים ברפורמה הזאת לאפשר לגופים אחרים לקבל את היתרונות שיש בבנקים. כרגע אנחנו מטפלים בצד המידע.

אני כן אומר שהרפורמה היא רפורמה מקיפה שמתייחסת גם לשירותים שיוכלו הצרכנים לקבל וגם להסדרה של התחום הזה. צדקת קודם כשאמרת שיש המון פינטקים פיננסיים וסטרט-אפים פיננסיים ישראלים, לא רק בחוץ לארץ, שלא פועלים בארץ בגלל עודף הרגולציה וחוסר היכולת וחוסר הרצון שלהם לפעול באווירה הסדרתית כזאת. הרפורמה הזאת באה לטפל בזה.

אני כן אומר שכן חשוב מאוד שההסדרה תתמקד באספקה של המידע, בשמירה עליו, בשמירה באמת על הפרטיות אבל מצד שני להיזהר במערכת היחסים בין הלקוח לבין נותן השירות הפיננסי ולבין הגופים שייתנו את שירותי השוואת העלויות – כאן אנחנו כרשות תחרות תמכנו ודאגנו וצריך לשים על זה דגש גם בהליך החקיקה שלא להטיל מגבלות שלא נדרשות, שלא להטיל מגבלות שחורגות מהתקינה ומהדירקטיבה הבין-לאומית עליה אנחנו התבססנו ובעצם לצמצם כמה שאפשר את החסמים האלה כדי שבאמת הרפורמה הזאת תביא את התועלות שאפשר לראות במקומות אחרים בעולם.

אני אומר גם לעניין הליכי הבזק. הרי מדובר ברפורמה שנכללה עוד בהמלצות דוח שטרום שהממשלה על גלגוליה עובדת עליה הרבה מאוד זמן בצורה מאוד מאוד דייקנית ומאוד מאוד אחראית. אנחנו מאוד שמחים שהגיע הרגע שהיא עולה לדיון.

תודה רבה. בואו נתחיל את פרק ההגדרות ואחר כך אני אתן אפשרות להעיר הערות כלליות וגם התייחסות, אם יש, להגדרות ואחר כך נמשיך להקריא את סעיפי החוק.

אני התחיל בהקראה.

פרק ט"ז (שירות מידע פיננסי) מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א-2021

84. השם -

"פרק זה יהיה "חוק שירות מידע פיננסי התשפ"א-2021".

85. סעיפי החוק

ואלה סעיפי חוק שירות מידע פיננסי, התשפ"א-2021.

מדובר בטכניקה חדשה שהכנסנו, הכנסנו בעצת משרד המשפטים, מחלקת הבניית חקיקה, על מנת שיהיה אפשר להוציא את החוק וכאשר יתייחסו אליו, לא יצטרכו להפנות לפרק בתוך חוק ההסדרים אלא זה יהיה ממש חוק עצמאי.

הגדרות

1. הגדרות

בחוק זה "אבטחת מידע" כהגדרתה בסעיף 7 לחוק הגנת הפרטיות.

אני מקריא מסעיף 7 לחוק הגנת הפרטיות (אבטחת מידע). "הגנה על שלמות המידע או הגנה על המידע מפני חשיפה, שימוש או העתקה והכול ללא רשות כדין". התכלית העיקרית בחקיקה היא להגן על המידע ועל אבטחתו. אנחנו נתייחס לסעיף הזה בהמשך, לדוגמה, במנגנוני אבטחת מידע שאותו גוף נותן שירות מידע יצטרך לעמוד בהם ועוד הוראות נוספות.

"איסוף" של מידע פיננסי – גישה למידע פיננסי הנמצא אצל אחר שהוא מקור מידע באמצעות מערכת ממשק למידע פיננסי, קבלת המידע כאמור ואחזקתו.

זה אחד הרכיבים המרכזיים של הגדרת שירות מידע פיננסי שהוא השירות המורשה והוא על פי הפעילות שטעונה ברישוי. האיסוף של המידע, קבלת גישה למידע פיננסי שנמצא אצל מקור מידע, הנמצא אצל אחר. דייקנו כאן שהאחר הוא מקור מידע אחר, לא מידע שנמצא אצל אותו נותן שירות כי לעתים נותן שירות יכול להיות גם מקור מידע בפני עצמו. באמצעות מערכת ממשק למידע פיננסי, נראה את ההגדרה של המערכת הזאת בהמשך אבל אנחנו מדברים במערכת מסוימת. לא קבלת גישה בכל דרך תהיה טעונה ברישוי אלא באמצעות מערכת ממשק מידע פיננסי שזו מערכת שחייבים להעביר באמצעות המידע לנותן השירות. קבלת המידע כאמור ואחזקתו.

גם קבלת המידע וגם האחזקה ייעשו באמצעות המערכת?

לא בהכרח.

אולי תסבירו על המערכת הזאת, אם אנחנו כבר מתייחסים אליה בהגדרות.

כשאתם אומרים מערכת שמקימים, מה זה הדבר הזה. הסברים להדיוטות.

מהבחינה הזאת חובת הרישום כאן חלה על מערכת לקבלת מידע מקוון. החוק כחוק הוא חוק מאוד ניטרלי. הוא מגדיר דברים מאוד מלמעלה. הוא לא נכנס למה האופן שבו יעבור המידע. בסופו של דבר אחר כך בהוראות ובתקנות, אנחנו נפרוט את הדברים יותר לעומק. אנחנו אומרים כאן מערכת מאוד ספציפית ובאמצעות המערכת אותו נותן שירות שדיברנו עליו קודם, אותו צד ג', פונה למקורות מידע ומקבל מידע. הוא גם מקבל את המידע וגם מחזיק את המידע. אחזקת המידע לא נעשית בהכרח באמצעות המערכת אלא קבלת המידע נעשית באמצעות המערכת.

המאפיינים הסופיים של המערכת נקבעים באמצעות הרגולטור, המאפיינים הכלליים נקבעו בתוספת שנגיע אליה בהמשך וכמו שאמרתי המאפיינים הפרטניים בדיוק איך מעבירים את המידע, מה הקובץ שאתה צריך לשלוח כדי לקבל את המידע, איזה מידע בדיוק אתה מקבל, זה אמור להיקבע על ידי הרגולטור של מקורות המידע ולרגולטור יש סמכות, בפרק שחל לגבי מקורות המידע, לקבוע מה זה בדיוק המערכת הזאת.

בעקבות התשובה אולי יהיה צריך לחדד כאן בהגדרה של איסוף של מידע פיננסי שבעצם הגישה וקבלת המידע זה באמצעות המערכת אבל אחזקה לא בהכרח. אם הבנתי אתכם נכון.

אני אשמח לוודא.

בסדר. בנוסח הסופי תתייחסו להערת היועץ המשפטי. בואו נקריא את ההגדרות בזריזות.

כמובן שהגדרות שהן יותר משמעותיות, תסבירו לנו.

"אישור למתן שירות מידע פיננסי" או אישור מאת מאסדר לעסוק במתן שירות מידע פיננסי שניתן לפי סימן ד' לפרק ב'.

אנחנו נגיע לסימן ד' לפרק ב' אבל האישור לגורמים שיהיו פטורים, גופים מפוקחים שיהיו פטורים מחובת הרישוי, אבל כדי לתת את אותו שירות מידע פיננסי הם יצטרכו לקבל אישור מהמאסדר שלהם. לדוגמה, בנק יהיה פטור מרישיון שירות מידע פיננסי אבל כדי לעסוק בשירות מידע פיננסי הוא צריך לקבל אישור מהמפקח על הבנקים.

"אמצעי שליטה", "בורסה", "הון עצמי", "החזקה של אמצעי שליטה", "נושא משרה בכירה", ו"שליטה" - כהגדרתם בחוק ניירות ערך.

מדובר בחוק שיפוקח על ידי על ידי הרשות לניירות לערך. ההגדרות האלה יישאבו משם.

"בנק" - כמשמעותו בחוק הבנקאות (רישוי).

"בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי" - מי שבידו רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים.

חברות פי.טו.פי. שמתווכות בין משקיעים, מלווים ללווים. הם מוסדרים בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים על ידי המפקח על שירותים פיננסיים מוסדרים.

"בעל רישיון למתן אשראי" - מי שבידו רישיון למתן אשראי כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים.

"בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי" - מי שבידו רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים.

"בעל רישיון מנהל תיקים" - מי שבידו רישיון מנהל תיקים לפי חוק הייעוץ.

"גוף מוסדי" - כהגדרתו בחוק הפיקוח על הביטוח.

הכוונה היא למבטח וחברה מנהלת.

גוף פיננסי, אלה גופים שלפי החוק באופן כללי נותנים שירות מידע פיננסי ואסור לו להעביר את המידע לגופים אחרים אלא לשלושה גורמים שנקובים במפורש בהמשך החוק. אחד מהגופים האלה הוא גוף פיננסי, גורם מפוקח שאפשר להעביר אליו מידע ושהוא יקבל הצעות ערך או כדי שהוא ייתן הצעות ערך ללקוח.

(1) בנק.

(2) תאגיד עזר.

(3) סולק.

(4) גוף מוסדי.

(5) בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי.

(6) בעל רישיון למתן אשראי.

(7) בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי.

(8) בעל רישיון מנהל תיקים.

(9) חבר בורסה.

(10) גוף אחר העוסק בתחום הפיננסי והמפוקח לפי דין לעניין עיסוקו כאמור, שקבע השר.

בפרט (10) אנחנו כאן נותנים סמכות לשר האוצר להוסיף גופים שניתן יהיה להעביר אליהם מידע מאותו צורך כמו שנגיע בהמשך ולצורך תחליף ספציפי ומידע מסוים. אנחנו כאן מכווינים את שיקול הדעת, נותנים את שיקול הדעת של השר שמדובר בגוף שעוסק בתחום פיננסי ושהוא מפוקח.

אני רוצה להעיר וזו הערה כללית בכלל לגבי ההגדרות. לפחות לפי הידוע לי, לא קובעים הסמכות לשר לקבוע חקיקת משנה במסגרת הגדרות. זאת הערה יותר מבנית.

ההערה המהותית שלנו נוגעת לפיקוח הפרלמנטרי שנדרש להבנתנו לגבי חלק מההסמכות שאתם קובעים כאן במסגרת ההגדרות. זו אחת מהן שלהבנתנו כן נדרש כאן פיקוח פרלמנטרי שלש ועדת הכלכלה ככל שהשר ירצה להוסיף גופים פיננסיים נוספים.

לגבי ההערה המבנית. אני חושב שכדאי לרכז את ההסמכות האלה בסעיף אופרטיבי ולא לקבוע את זה בהגדרות וכך גם לוועדה תהיה איזושהי תמונה היכן הממשלה מבקשת הסמכה לקבוע או להרחיב את הוראות החוק במסגרת חקיקת משנה והיכן אכן נדרש פיקוח פרלמנטרי.

אני חושב שמרבית המקומות שנתנו, הם נתונים להגדרות אופרטיביות.

תכף נראה. יש לא מעט.

נעבור על כולן. בנושא הזה, ניסינו מאוד למקד את שיקול הדעת של השר ולכן חשבנו שנכון כך. כמובן שככל שמוסיפים את האישור הפרלמנטרי, אולי אפשר להרחיב את שיקול הדעת של השר ולא לדבר בהכרח דווקא על גופים מפוקחים כי אנחנו נתונים לפיקוח פרלמנטרי. אבל אני משאיר את זה לדיון בעל-פה.

אני לא בטוח אבל אולי נוכל לראות הצעה. אני בכלל לא בטוח.

לאורך החוק שזורות בלא מעט מקומות שנקבעות הוראות לגבי גופים מפוקחים וניתנת סמכות למאסדר של אותם מוסדות מוסמכים לקבוע הוראות יותר פרטניות. לדוגמה, צריך שיהיה הסכם בין נותן השירות לבין הלקוח, אז יש סמכות למאסדר לקבוע מה בדיוק יהיה נוסח ההסכם ואילו פרטים יופיעו בו. מה שאנחנו עושים כאן, אנחנו אומרים שההוראות שהמאסדר יקבע, מאחר שמדובר בגופים מפוקחים, המאסדר יקבע לאותם גופים הוראות מכוח סמכותו בחוק העיקרי שבו נקבעה ההסדרה. זאת אומרת, לדוגמה, הסמכות של המפקח על הבנקים לקבוע הוראות לבנקים – נקבע בפקודת הבנקאות. את הסמכות הזאת אנחנו מרחיבים ואומרים שאת הכוח להשתמש בהוראות, אתה גם תוכל לקבוע הוראות גם לעניין החוק הזה, גם בחוק שלנו, ואם בחוק המסמיך, המסדיר העיקרי, נקבע מנגנון מסוים לקביעת ההוראות – זאת אומרת, לדוגמה, אם צריך, על מנת לקבוע הוראות, ועדה מייעצת – אז גם כאן, כאשר תבקש לקבוע, כאשר המאסדר ירצה לקבוע את ההוראות הפרטניות, הוא יקבע אותן לאחרית יום. זאת הייתה דוגמה לגבי הוועדה המייעצת.

(1) לעניין המפקח על הבנקים – הוראות הניתנות לפי סעיף 5(ג)1 לפקודת הבנקאות.

(2) לעניין המפקח על נותני שירותים פיננסיים - הוראות הניתנות לפי סעיף 4(א) לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים.

(3) לעניין הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון -

(1) לגבי מבטח – הוראות הניתנות לפי סעיף 2(ב) לחוק הפיקוח על הביטוח.

(2) לגבי חברה מנהלת – הוראות הניתנות לפי סעיף 39(ב)1 לחוק הפיקוח על גופות גמל.

(4) לעניין רשות ניירות ערך -

(1) לגבי בעל רישיון מנהל תיקים – הוראות הניתנות לפי סעיף 28 לחוק הייעוץ.

(2) לגבי בעל רישיון לפי חוק זה – הוראות הניתנות לפי סעיף 62(בג)

(5) לעניין הממונה על שיתוף בנתוני אשראי – הוראות הניתנות לפי סעיף 68 לחוק נתוני אשראי.

(6) לעניין מאסדר כאמור בפסקה 2(ה) להגדרה "מאסדר נותן השירות" כאמור בפסקה (4) להגדרה "מאסדר מקור המידע" או כאמור בפסקה (5) להגדרה "מאסדר הגוף הפיננסי" כמפורט לגביו בתוספת הראשונה.

כאן ככל שיתווספו נותן שירות או מקור מידע או גוף פיננסי ויהיה הם מאסדר אחר, אז בתוספת הראשונה ייקבע מאיזו סמכות המאסדר ייתן את ההוראות.

(7) "היקף פעילות קטן" –

יש מקורות מידע בעלי היקף פעילות קטן שניתן לפטור אותם מהוראות חוק. נגיע להוראה האופרטיבית בהמשך. כאן אנחנו מגדירים מי זה מקור מידע בעל היקף פעילות קטן כמפורט להלן לפי העניין.

"היקף פעילות קטן", לעניין מקור מידע - כמפורט להלן, לפי העניין:

1) לעניין בנק - שווי נכסים שאינו עולה על 5% משווי הנכסים של כלל הבנקים בישראל או על שיעור אחר משווי הנכסים כאמור שקבע הנגיד, בהסכמת השר. לעניין זה "שווי נכסים של בנק" – שווי נכסיו של הבנק כפי שמופיע במאזן הבנק בדוח הכספי השנתי האחרון שנערך על בסיס מיוחד על פי כללי חשבונאות מקובלים החלים עליו.

למיטב זיכרוני יש כבר שימוש בהגדרה הזאת של בנק בעל היקף פעילות קטן, בחוק הניידות.

2) לעניין מקור מידע שאינו בנק, המפוקח על ידי בנק ישראל, היקף פעילות הנמוך מהיקף הפעילות שקבע הנגיד בהסכמת השר.

3) לעניין מקור מידע שהוא בעל רישיון למתן אשראי או בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי - צבר אשראי שאינו עולה על מאתיים וחמישים מיליון שקלים חדשים או על סכום אחר שקבע השר בהתייעצות עם מאסדר מקור המידע. ולעניין מקור מידע שהוא בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי - צבר פיקדונות או צבר אשראי שאינו עולה על הסכום האמור או על סכום אחר שקבע השר בהתייעצות עם מאסדר מקור המידע. לעניין זה, "צבר אשראי" - כהגדרתו בסעיפים 11א, 25א ו-25יז לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים לפי העניין, ו"צבר פיקדונות" – כהגדרתו בסעיף 25א לחוק האמור.

4) לעניין מקור מידע שאינו מנוי בפסקאות (1) עד (3) - היקף פעילות נמוך מהיקף הפעילות שקבע השר, בהתייעצות עם הרשות ועם מאסדר מקורות המידע.

המטרה של ההגדרה הזאת היא – אנחנו ניכנס לזה קצת יותר בחוק עצמו לגבי המיקום של ההסמכות האלה – החוק הזה עשוי לגזור עלויות על המערכת הפיננסית ועל שחקנים שנמצאים בתוך המערכת הפיננסית ולכן היה לנו חשוב לאפשר בתוך החוק התייחסות לגופים קטנים בצורה שונה. עשינו דבר די דומה גם במסגרתך הניידות. גוף שלא נכנס לתוך המערכת ובעצם לא מנגיש מידע, מהבחינה הזאת הוא גם לא אמור להיות מחובר למערכת בכלל - נגיע לזה בהמשך – אבל התפיסה היא שהחקיקה הזאת גוזרת משמעויות כספיות על הגופים הפיננסיים ולכן חשוב לנו להתייחס לגופים קטנים בצורה חריגה, בצורה שונה ובהמשך לתת להם החרגות מסוימות מהחוק.

איך קבעתם את ההיקפים? 5, אחוזים, 250 מיליון?

לעניין 5 אחוזים, זה התבסס על הניידות, נכון?

זה היה בהתייעצות עם הרגולטורים.

כמובן בהתייעצות עם הרגולטורים שנמצאים כאן וגם הם יכולים להתייחס לסוגיה הזאת. ברור לנו ששחקנים אמורים לרצות להצטרף לאירוע הזה כי הם מקבלים הרבה מאוד מידע, אבל גם יש נקודה במרחב שבה זה יכול גם לעלות הרבה יותר מהתועלת. ולכן כן חשבנו, בהתייעצות עם הרגולטורים, לקבוע דברים כאלה. כמובן שאם הרגולטורים רוצים להתייחס, בשמחה.

תוכלו לתת לנו דוגמאות? איזה בנקים יש עם היקף שליטה פחות מחמישה אחוזים?

היום זה הבנק הדיגיטלי החדש ובנק ירושלים. אלה שני הבנקים היחידים. יש כאן עלות בהקמת כל הממשקים וכל המערכת ולבנות את זה. לפעמים לגופים קטנים זה יכול להיות משמעותי.

אני מרשות שוק ההון. יש גם גופים חוץ בנקאיים שהתכלית של הרפורמה הכוללת, הם אמורים להוות תחרות לבנקים. לכן צריך לוודא שבאמת אותם גופים, אם ישיתו עליהם עודף רגולציה, יהיה להם קשה מצד אחד הם לא ינגישו את המידע, אבל גם לא יוכלו לקבל מידע ולתת תחרות מול הגופים החזקים יותר.

למרות שלכאורה אני מניחה שלבנק דיגיטלי יהיה הרבה יותר קל לתת את המידע הזה. השאלה אם זה מידע שנמצא בבנקים הדיגיטליים והוא יישאר אצלם ולא תהיה חובה להנגיש את המידע.

בנק דיגיטלי מתחיל בהגדרה בלי לקוחות ולכן אין לו מידע. כל הרעיון הוא להעמיס את החובה הזאת על גופים שיש להם מה לתרום לפיתוח התחרות.

"היתר שליטה" - היתר לשליטה בבעל רישיון שניתן לפי סעיף 9.

"הרשאת גישה" - כמשמעותה בסעיף 39(א).

כמו שראיתם יש שלב שבו הלקוח נותן הסכמה מפורשת אל מול מקור המידע. הגדרנו את זה בסעיף 39(א) וזו הרשאת הגישה שנותן הלקוח באופן מפורש אצל מקור המידע לנותן השירות.

"השוואת עלויות" - השוואת מחירים, עלויות או תשואות לגבי מוצר פיננסי או שירות פיננסי.

אחד מהשירותים שאותו נותן שירות יוכל לתת ללקוחותיו. אנחנו מתייחסים לזה גם בנושא אחד, בניגוד העניינים, אבל ביקשנו להקדים את זה.

רציתי לוודא שההגדרה הזו כוללת באופן ברור וחד משמעי גם ריביות וגם עמלות. אולי נכון לכתוב את המונחים האלה בתוך ההגדרה.

ריביות ועמלות?

כן.

אנחנו חשבנו שזה כולל את זה.

אפשר "ובכלל זה".

"ובכלל זה" או שפשוט להוסיף את זה בין יתר המונחים שכתובים בהגדרה.

נחדד את הנקודה אצלנו. בגדול הבנו שזה נכלל בתוך עלויות, אבל נחדד.

"חבר בורסה" - כהגדרתו בחוק ניירות ערך, למעט תאגיד בנקאי.

אנחנו כותבים כאן למעט תאגיד בנקאי מאחר ולתאגיד בנקאי יש... נפרדת.

"חברה מנהלת" - כהגדרתה בחוק הפיקוח על קופות הגמל.

"חוק הבנקאות (רישוי)" - חוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981.

"חוק הבנקאות (שירות ללקוח" – חוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א-1981.

"חוק הגנת הפרטיות" - חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981.

;"חוק החברות" - חוק החברות, התשנ"ט-1999.

"חוק הייעוץ" - חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה-1995.

"חוק ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים" - חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (יעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים), התשס"ה-2005.

"חוק העונשין" - חוק העונשין, התשל"ז-1977.

"חוק הפיקוח על הביטוח" - חוק הפיקוח על שירותים ; פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981.

חוק הפיקוח על קופות הגמל" - חוק הפיקוח על שירותים ; פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005.

"חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים" - חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו-2016.

"חוק ניירות ערך" - חוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968.

"חוק נתוני אשראי" - חוק נתוני אשראי, התשע"ו-2016.

"חוק שירותי תשלום" - חוק שירותי תשלום, התשע"ט-2019.

"חשבון משותף" - חשבון המתנהל אצל מקור מידע שלגביו רשומים אצל מקור המידע יותר מבעל חשבון אחד.

בהמשך החוק אנחנו קובעים הוראות ספציפיות לגבי חשבון משותף שיש לו כמה בעלים. אנחנו נדרוש ונבקש הסכמה של כל הבעלים. למעט הוראת מעבר לגבי חשבונות קיימים בהמשך.

"יועץ השקעות" - כהגדרתו בחוק הייעוץ.

"יועץ פנסיוני" - כהגדרתו בחוק ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים.

"לקוח", של נותן שירות או של מקור מידע - אדם המקבל שירות מידע פיננסי מנותן השירות או המקבל שירות ממקור המידע, לפי העניין.

אנחנו משתמשים במושג לקוח במספר כובעים. לפעמים הוא לקוח שנותן... לפעמים הוא לקוח של מקור המידע. זה בעניינים שונים ובנסיבות שונות. נפרט בדיוק בהוראה.

"לשכת אשראי" ו"לשכת מידע על עוסקים" - כהגדרתן בחוק נתוני אשראי.

"מאסדר", של גוף העוסק בתחום הפיננסי - מי שמוענקת לו לפי דין סמכות לפקח על פעילותו הפיננסית של אותו גוף.

"מאסדר הגוף פיננסי" - מאסדר של גוף פיננסי כמפורט להלן, לפי העניין:

גוף פיננסי, אמרנו שאלה הגורמים שניתן יהיה להעביר אליהם מידע.

(1) לעניין בנק, סולק ותאגיד עזר – המפקח על הבנקים.

(2) לעניין גוף מוסדי – הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון.

(3) לעניין בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון למתן אשראי ובעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי – המפקח על נותני שירותים פיננסיים.

(4) לעניין בעל רישיון מנהל תיקים – הרשות.

(5) לעניין גוף אחר שנקבע לפיט פסקה (1) להגדרה "גוף פיננסי" – מאסדר הגוף האמור.

אנחנו אומרים כאן המאסדר כי בחוק אנחנו אומרים שהמאסדר של הגוף הפיננסי יקבע הוראות כאלו וכאלו. כיוון שאלה גופים שונים, אנחנו מגדירים כאן מי זה בדיוק אותו מאסדר ולמי אנחנו מתכוונים.

אתה יכול לחדד לנו את ההבדל בין ההגדרה מאסדר של גוף העוסק בתחום הפיננסי והגדרת מאסדר הגוף הפיננסי?

מאסדר הגוף הפיננסי זה רק ספציפית לאותו סעיף שניתן להעביר אליו מידע. גוף פיננסי זה לא גוף העוסק בתחום הפיננסי. אני לא זוכר כרגע היכן עוד כתבנו גוף העוסק בתחום הפיננסי, אני מתנצל, אבל זה לא אותו אחד. הגוף הפיננסי הוא רק אותו גוף שניתן להעביר אליו מידע ואלה גופים שנקובים. אי אפשר להעביר לכל גוף פיננסי.

זה הבנתי.

אבל יש לך הגדרה לפני.

נכון. גוף העוסק בתחום הפיננסי. זה לא גוף פיננסי ויש התייחסות לגוף העוסק בתחום הפיננסי.

אתה יכול לומר איזה הבחנות ברגולציה אתם קובעים לגבי שניהם?

משרד המשפטים. כמו שעמיהוד אמר גוף פיננסי הוא ברשימת הגופים שמותר להעביר אליהם מידע כצדדי ד', ואנחנו נגיע לזה אחר כך. גוף העוסק בתחום הפיננסי, זה בעצם בהסמכה שמאפשרת להוסיף עוד מקומות מידע שמחויבים בהעברת המידע. אלה פשוט שני סוגים שונים. גם ביחד לגוף העוסק בתחום הפיננסי, ככל שיתווספו אחר כך גופים נוספים – אפשר לקבוע לגבי מי המאסדר שלהם. לגבי גוף פיננסי שנקוב בשם ואפשר להעביר אליו מידע, זה המאסדר שלו. אלה שני האזכורים שיש ביחס לגוף פיננסי לעומת גוף העוסק בתחום הפיננסי.

"מאסדר מקור המידע" - מאסדר של מקור מידע, כמפורט להלן, לפי העניין:

(1) לעניין בנק, סולק ותאגיד עזר - המפקח על הבנקים.

(2) לעניין גוף מוסדי - הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון.

(3) לעניין בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון למתן אשראי ובעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי - המפקח על נותני שירותים פיננסיים.

(4) לעניין גוף אחר שנקבע לפי פסקה (8) להגדרה מקור מידע" – מאסדר הגוף האמור.

"מאסדר נותן השירות" - מאסדר של נותן שירות, כמפורט להלן, לפי העניין:

(1) לעניין בעל רישיון - רשות ניירות ערך.

(2) לעניין בעל אישור - כמפורט להלן, לפי העניין:

(1) לעניין בנק, סולק ותאגיד עזר - המפקח על הבנקים.

(2) לעניין גוף מוסדי - הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון.

(3) לעניין בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון למתן אשראי ובעל רישיון להפעלת מערכות לתיווך באשראי – המפקח על נותני שירותים פיננסיים.

(4) לעניין לשכת אשראי ולשכת מידע על עסקים – הממונה על שיתוף בנתוני אשראי.

(5) לעניין גוף אחר שקבע לפיט סעיף 2(ג) – מאסדר הגוף האמור.

"מבטח" - כהגדרתו בחוק הפיקוח על הביטוח.

"מוצר פיננסי", "שירות פיננסי" - מוצר או שירות, לפי העניין, שנותן גוף העוסק בתחום הפיננסי במסגרת עיסוקו כאמור.

במהלך החוק אנחנו מדברים על השוואה של מוצרים פיננסים או שירותים פיננסיים והכוונה היא למוצרים או שירותים שגוף העוסק בתחום הפיננסי נותן במסגרת אותו ייצוג.

"מידע פיננסי" - מידע המצוי בידי מקור מידע, על אודות פעילותו הפיננסית של הלקוח אצל אותו מקור מידע, למעט מידע שנוצר על ידי מקור המידע על בסיס ניתוח הפעילות כאמור.

מידע פיננסי זה אותו מידע שמקור המידע יהיה חייב לתת גישה לנותן שירות. אנחנו מדברים על המידע על אודות הפעילות הפיננסית של הלקוח ואנחנו ממעטים כאן מידע שאות ומקור מידע עושה לעצמו, מנתח, ניתוח שהוא עשה, חיתום פנימי שהוא עשה על בסיס הפעילות הפיננסית של הלקוח. אנחנו ממעטים ואת זה הוא לא יצטרך להעביר. אבל התנועות בעו"ש, הריבית שנגבית, סך האשראי, העלויות, עמלות – זה המידע הפיננסי שיצטרכו להעביר כמובן בהתאם לסלי מידע. נגיע לזה בהמשך.

"מידע לא מזוהה" - מידע שאינו מידע מזוהה.

כאן לקחנו טכניקה שנעשתה בחוק נתוני אשראי. מידע לא מזוהה הוא מידע שאינו מידע מזוהה.

"מידע מזוהה" - מידע הכולל פרט מזהה של לקוח, או מידע שפרט מזהה של לקוח הופרד ממנו אך ניתן לזהות את הלקוח שאליו מתייחס המידע במאמץ סביר, לרבות בדרך של הצלבת המידע מול מידע אחר הזמין לגוף המחזיק במידע כאמור או מול מידע הזמין לציבור הרחב; לעניין זה, "פרט מזהה" - שם פרטי, שם משפחה, מספר זהות וכל מידע אחר שיש בו כדי להביא, במישרין או בעקיפין, לזיהוי לקוח מסוים.

בהמשך אנחנו משתמשים בהגדרה של מידע לא מזוהה, מה אפשר לעשות עם מידע לא מזוהה אבל כאן הגדרה של מידע מזוהה זה מידע שיש בו שם פרטי, שם משפחה, מספר זהות, או גם מידע שנלקח ממנו, הושמטו ממנו הפרטים האלה אבל ניתן לזהות את הלקוח.

כמו מייל או כתובת?

דברים אחרים שאפשר לזהות אחותו .

ההגדרה הזאת מועתקת מחוק נתוני אשראי?

כן.

מהבחינה הזאת היה חשוב לנו דווקא לא להגדיר משהו מאוד ספציפי אלא כן להשאיר את זה בהגדרה כוללנית יותר.

אבל הוספתם את הצלבת המידע לעומת ההגדרה שקבועה בחוק נתוני אשראי.

כן. אני אבדוק את זה.

"משווק השקעות" - כהגדרתו בחוק הייעוץ.

מייצג זה עוד גוף שניתן יהיה להעביר אליו מידע לתכלית מסוימת.

(1) רואה חשבון כהגדרתו בחוק רואי חשבון, התשט"ו-1955.

(2) יועץ מס מייצג כהגדרתו בחוק הסדרת העיסוק בייצוג על ידי יועצי מס, התשס"ה-2005.

(3) גורם אחר שקבע השר, בהסכמת שר המשפטים ובהתייעצות עם מאסדר מקור המידע ומאסדר נותן השירות, שעיסוקו טעון רישוי לפי חוק אחר ושחלים לגבי עיסוקו כללי אתיקה מקצועית.

ניסינו כאן להכווין את שיקול הדעת כאשר אנחנו באים להוסיף גורמים שניתן יהיה להעביר אליהם מידע ואנחנו אומרים שמדובר בגופים, גם ביחידים, כמו רואי חשבון או יועצי מס ושחלים לגביהם כללי אתיקה מקצועית, שזאת גם עוד איזו דרך של יצירת אכיפה והרתעה כדי למנוע מאותו גורם להפר את ההוראות שיחולו לגביו.

מה המטרה של המייצגים? מה התפקיד שלהם?

נתייחס לזה בהמשך. במסגרת השימושים שאפשר להשתמש במידע, אחד השימושים הוא להעביר אותם למייצגים.

המייצג מגיש את הבקשה לקבל את המידע בשם הלקוח?

לא.

או שהוא יכול יהיה לקבל כגוף נוסף את המידע ממקור המידע.

אחד מהשימושים שנותן השירות במידע הוא העברת המידע למייצג. כמובן רק בהסכמת לקוח ורק באישורו המפורש. אבל העברה למייצג שלצורך העניין עושה עבורו עבודה.

היום למשל אתה רוצה לקבל הצעה למשכנתא בבנקים, אתה לא מבין במשכנתאות וגם יספרו לך סיפורים אבל יש יועצי משכנתאות. אתה מסמיך אותו לפנות בשמך לבנק.

לא, הוא אומר שזה לא לפנות בשמך. הוא אומר לקבל את המידע אבל לא לפנות בשם הלקוח.

יועץ משכנתאות, מי שמקבל את המידע, לא כל יועץ משכנתאות ולא כל רואה חשבון יודע להחזיק מערכת מקוונת בעצמו. לכן מה שאנחנו עושים כאן – בעצם מאפשרים לאותו יועץ משכנתאות או לאותו רואה חשבון או לאותו יועץ מס לקבל את המידע דרך המערכת המקוונת, דרך אותו נותן שירות ולכן זה אחד השימושים החיצוניים הנוספים. אחר כך הנושא של ההרשאה, של גישה לבנק, זה לגמרי יכול להיות באופן ישיר של יועץ המס לצורך העניין מול בנק. אבל ההבנה שלנו היא של כל אחד מהמייצגים יכול להעמיד מערכת מקוונת בפני עצמו שתתחבר עם כל אחד מהבנקים ומהגופים הפיננסיים בכלל במדינת ישראל בשביל לקבל את המידע.

מה שלא כל כך ברור כאן זה האם המייצג רשאי לפנות למקור המידע ולבקש בשם הלקוח את המידע או אחרי שהלקוח פנה וביקש את בקשת המידע, המידע יכול להיות מועבר לאותו מייצג.

אפשרות שנייה. כן. הוא לא פונה ישירות למקור המידע הוא מקבל את ה מנותן השירות.

אז אותו יועץ משכנתאות לא יכול לפנות בשם הלקוח לבנק כדי לקבל את ההצעות.

הוא יכול כמו שהוא יכול היום. ההבנה שלנו, גם לצורך העניין יועץ משכנתאות שירצה להוציא גם רישיון של מערכת מקוונת, יוכל לעשות את זה ויוכל להיות נותן שירות שהגדרנו קודם. אבל ההבנה שלנו שלא כל אחד מנותני השירות מחר בבוקר ילך לקחת רישיון כזה כי לא כולם טכנולוגיים ולא לכולם יש קפסטי כזה רחב של עבודה והם יכולים להתחבר לכל המערכות הפיננסיות. לכן הסמכנו גם את נותני השירות, נתנו להם את האפשרות להעביר מידע אבל באופן ממוקד, רק לאותם גופים.

אגב, הדיון הזה הוא בדיוק דוגמה להערה שלנו קודם שנכון שהוועדה תדון בסעיפים האופרטיביים ותבחן אם יש מקום לתת הסמכה להרחיב את הזהות של הגופים האלה.

של מקורות המידע.

אתה אומר שזה משהו שצריך להיות יותר בסעיף של המייצגים.

כן כי לוועדה אין כרגע את התמונה לגבי התפקידים והמידע שהועבר. זה רק סעיף ההגדרות. אמורה להיות ממש הגדרה של מונח ולא הסמכה.

תאספו את הסעיפים האלה שיש בהם לא רק הגדרה יבשה שנסמכת על הגדרות קודמות אלא בעצם סוג של חקיקה שנובעת מההגדרה או שינוי מדיניות ביחס לקיים ותהפכו אותם לסעיף שהוא חלק מהחוק.

או לשלב, כמו שאמרנו, בסעיפים האופרטיביים.

כן. יש לכם רק עוד חמש דקות להקריא הגדרות ככל שתספיקו ואנחנו נעשה חצי שעה של שמיעת המשתתפים ב-זום.

"הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון" - הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון שמונה לפי סעיף 2 לחוק הפיקוח על הביטוח.

"הממונה על שיתוף בנתוני אשראי" - הממונה על שיתוף בנתוני אשראי שמונה לפי סעיף 66 לחוק נתוני אשראי.

"מערכת הממשק למידע פיננסי" - מערכת מקוונת מאובטחת שבאמצעותה מקור מידע מחויב לתת גישה למידע פיננסי הנמצא ברשותו, לפי סעיף 38 , שמאפייניה כמפורט בתוספת השנייה.

דיברנו בקצרה על המערכת הזאת שמצד אחד היא המערכת שבאמצעותה מקור המידע חייב להנגיש את המידע. הוא לא חייב להנגיש מידע. זה לא שהוא חייב בכל דרך. בא נותן שירות ואומר למקור מידע תביא לי מידע והוא חייב לשלוח לו בכל דרך. לא. תהיה מערכת של רגולטור, שהמאפיינים – נגיע אליה בתוספת השנייה – אבל הרגולטור של מקור מידע יקבע מהי המערכת, איך מעבירים את המידע וזאת מערכת הממשק למידע פיננסי שמצד אחד באמצעותה יהיו חייבים להעביר את המידע ומצד שני גורם שיקבל באמצעותה מידע, שירצה לקבל באמצעותה מידע, הוא זה שיהיה טעון ברישוי. הפעילות הזאת.

אבל מי שבעצם מנהל את מערכת הממשק ודואג לאבטחתה, זה מקור המידע. זה תחת אחריות של מקור המידע.

נכון.

יש שניים לטנגו. בניגוד למערכת נתוני אשראי – וזו אולי נקודה שחשוב לחדד אותה – אין מערכת שנמצאת באמצע וכל המידע מועבר אליה ואז יוצא לכולם. אלא בעצם כולם מחוברים לכולם. המערכת הזאת היא בעצם החיבורים של כולם. לכן האחריות של כל צד היא על החלק שלו. לצורך העניין, מקור מידע שמגיש מידע החוצה והמידע עבר לנותן השירות – אנחנו נגיע אחר כך להסדרי האחריות - ומשהו קרה אצל נותן השירות, האחריות נמצאת אצל נותן השירות.

אני מניחה שפחות יקרה, מבחינת מערכת הממשק, משהו בהיבט של נותן השירות אלא יותר של מקור המידע כי בעצם הוא מזין את המידע לתוך מערכת - - -

לא.

אין הזנה למערכת מרכזית. כל צד אחראי למערכות המידע שלו.

המידע היום קיים בבנקים. הבנקים מאבטחים את המידע שלהם והם מאבטחים את זה כבר הרבה זמן. מישהו בא ומקבל מידע, הוא מעביר את זה למערכות שלו. נותן השירות, המידע עובר אליו. כל מה שאנחנו בנינו, בנינו ממשק ביניהם. ה-API זה ממשק בין המערכת של הבנק לבין מערכת של נותן השירות. המידע עבר. השלבים שיש סיכון של אבטחת מידע, כמובן כשהמידע נמצא בתוך הבנק, זה סיכון שהיה קיים לפני כן. ברגע שלמעבר שם אנחנו קובעים את הסטנדרט איך המידע צריך לעבור, ואחרי כן, ברגע שזה הגיע לנותן השירות, גם שם יש סיכון שהוא הסיכון של נותן השירות וכאן הרגולטור על נותן השירות הזה צריך להגדיר לו איך הוא צריך לשמור את המידע הזה בשביל למנוע סיכונים כאלה של אבטחת מידע.

מה קורה במצב של קטסטרופה, של זליגת מידע מתוך המערכת?

צריך לחדד. אין מערכת שכולה זולגת אלא יש כאן המון - - -

חברים, או שאלה הגדרות או עכשיו דיון איך מידע עובר ומה נקודות הכשל. שאלות טובות אבל אני רוצה שתקראו את ההגדרות, הגדרה שלא עוברת לנו בגרון כי יש בה חקיקה או מדיניות חדשה, נעיר לכם באיקס ונסיים את ההגדרות עכשיו. נגיד לכם שזה איקס, זה להתייחסות.

"המפקח על הבנקים" - המפקח על הבנקים שמונה לפי סעיף 5 לפקודת הבנקאות.

"המפקח על נותני שירותים פיננסיים" - המפקח על נותני שירותים פיננסיים שמונה לפי סעיף 2 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים.

"מקוון" - באמצעות רשת האינטרנט או באמצעים טכנולוגיים אחרים שקבע השר.

זאת הגדרה מאוד מסקרנת. סקרן אותנו לדעת איזה מערכות טכנולוגיות יש, שאין לו אינטרנט, שייעשה בהן שימוש לצורך העברת המידע. אני לא מכיר הגדרה כזאת.

גם אנחנו לא אבל זה סעיף שהוא יותר מוכוון נתיב. אנחנו חוששים שבעתיד תהיה לך חלופה אחרת. אנחנו לא יודעים עוד לצפות.

זה קיים גם בחקיקה אחרת.

(1) בנק.

(2) סולק.

(3) תאגיד עזר.

(4) גוף מוסדי.

(5) בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי.

(6) בעל רישיון למתן אשראי.

(7) בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי.

(8) גוף העוסק בתחום הפיננסי שפעילותו הפיננסית מפוקחת לפי דין, שקבע השר בהתייעצות עם מאסדר אותו גוף, ואם הגוף כאמור מפוקח על ידי בנק ישראל - שקבע השר, בהסכמת הנגיד.

מקור מידע, אלה בעצם הגופים שמחויבים להנגיש את המידע שנמצא אצלם. נתייחס בהמשך. אלה כל הגופים שמחויבים.

הבנו. מקור מידע, כבר קודם היה דבר כזה.

"משווק השקעות" - כהגדרתו בחוק הייעוץ.

"הנגיד" - נגיד בנק ישראל.

"נותן שירות מידע פיננסי", "נותן שירות" - בעל רישיון למתן שירות מידע פיננסי או בעל אישור למתן שירות מידע פיננסי.

"סוכן ביטוח" - כהגדרתו בחוק הפיקוח על הביטוח.

"סוכן פנסיוני" - כהגדרתו בחוק ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים.

"סולק" - כהגדרתו בסעיף 36ט חוק הבנקאות (רישוי).

"סלי מידע", לעניין כל מקור מידע - סוגי המידע הפיננסי המפורטים לגבי אותו מקור מידע בתוספת השלישית.

סלי מידע, אלה סלים ספציפיים שמקור מידע צריך להנגיש ואנחנו נפרט את זה בהמשך.

"פקודת הבנקאות" - פקודת הבנקאות, 1941.

"רישיון למתן שירות מידע פיננסי", "רישיון" - רישיון מאת הרשות לעסוק במתן שירות מידע פיננסי שניתן לפי סימן ב' לפרק ב'.

"הרשות" - רשות ניירות ערך.

(1) איסוף מידע פיננסי והעברתו לאחר.



(2) איסוף מידע פיננסי, ושימוש בו באופן מקוון, בידי מי שאסף את המידע.

(3) שימוש, באופן מקוון, במידע פיננסי שנאסף בידי אחר והועבר לעושה השימוש, כאמור בפסקה (1).

אני אתייחס למהות של ההגדרה הזאת. אנחנו מגדירים שירות מידע פיננסי בשלוש אפשרויות. אפשרות אחת היא, כמו שאמרו קודם, כל גוף מתחבר, אני נותן שירות, אני מתחבר עם כל מקורות המידע.

אני עוצר אותך. לפי היועצים המשפטים בסעיפים האלה, יש הערות. לכן נתקדם. ההגדרה הזאת לא מוסכמת. אתם תשבו על הגדרה מוסכמת או שזה יימחק וייכנס למדיניות. או הגדרות מוסכמות או חוק השלמה.

"השר" - שר האוצר.

"תאגיד בנקאי" - כהגדרתו בחוק הבנקאות (שירות ללקוח), למעט חברת שירותים משותפת כמשמעותה בחוק האמור.

"תאגיד עזר" - כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי).

"תיווך" - העברת מידע מנותן שירות לגוף פיננסי בהתאם להוראות סעיף 29א(1) לשם קבלת הצעה מטעמו של אותו גוף להתקשרות עם הלקוח, וקבלת הצעה כאמור, בין אם נותן השירות מסייע ללקוח בהתקשרות עם גוף כאמור ובין אם לאו.

"תקנון הבורסה" - כמשמעותו בסעיף 46 לחוק ניירות ערך .

לקראת הדיון הבא, תקיימו דיון מקדים את הסעיפים האלה שהם או לא מובנים או בעייתיים או מהווים שינוי מדיניות ונוציא אותם מפרק ההגדרות למקום אחר.

אנחנו עכשיו נקבל התייחסויות כלליות לחוק והתייחסויות להגדרות. יש לנו כ-12 דוברים שזה בערך שתיים-שלוש דקות לבן אדם. תהיו הגונים, דברו שתי דקות כדי שאחרים יקבלו את ההזדמנות כבר בישיבה הראשונה להתייחס.

רועי פולקמן, יושב ראש פורום מחוללי תחרות וחבר כנסת בעברו עם זכויות בתחומים הללו. בבקשה.

תודה אדוני היושב ראש. באמת מרגש וגם מרכז שהדיון מתחיל. אני לא יודע אם אתה מרגיש קצת כמו בקריאת ההגדה. עברת 15 עמודים וסופרים לה 87. לא יודע אם אתה חווה את התחושה הזאת. אני הסתכלתי על הקצב.

זה כמו סידור, שאתה מתחיל תפילת יום כיפור ואתה אומר, מה, את כל זה קוראים ביום הזה?

וגם שמחתי על הערתו של איתי. גם אותי סקרן מהי מערכת מכוונת שאיננה אינטרנט. נראה לי שזה פותח פתח להרבה פנטזיות.

ממש בקצרה. אני עומד בראש פורום של גופי פינטק וגם של חברות האשראי המופרדות כחלק מהרצון ליישם את שטרום. זה נאמר כאן בתחילת הדרך. אנחנו בפיגור ניכר. הנושא של רפורמה במערכת הפיננסית נמצא על השולחן כבר יותר מארבע שנים והעסק מדשדש. לכן הסוגיה הראשונה שאני רוצה – שלחנו מכתב לוועדה – לשים אותה כאן על השולחן, אלה לוחות הזמנים. אנחנו בפיגור אדיר. שמענו דברים מאוד חשובים מהרשות לניירות ערך, מבנק ישראל, ממשרד האוצר ומכולם, אבל אנחנו בפיגור גדול. מאוד מאוד חשוב שהחוק הזה ייכנס. הוא לא צריך אפילו להיכנס ביוני כפי שרשום שם. לא צריך דיליי. בואו נזכור שלבנקים הייתה עדיפות גדולה כי בנק ישראל עבד, קיבל, כך צריך היה, בעוד שהשוק החוץ בנקאי נשאר בלי שום רגולציה למידע וכמו שהבנו מידע הוא הבסיס של תחרות. המערכת הבנקאית, מתחילת שנת 2020, כבר יש לה נהלים ל-API, למידע פיננסי.

חייבים לזרז את לוחות הזמנים ושנית, שה-נב"ת, אותו נוהל בנקאי שעובד על המערכת הבנקאית יסונכרן לגמרי בלוחות הזמנים לו. כרגע יש לוחות זמנים אחרים.

את המושג הזה למדתי רק היום.

יש חקיקה או נהלים שעובדים עבור המערכת הבנקאית וזה בסדר וכך צריך להיות, אבל עכשיו שיש חוק, כמובן החוק גובר ולוח הזמנים צריך להיות קצר ומאוחד.

הדבר השני. דובר כאן על חשיבות פרטיות ואבטחת מידע והכול נכון, אבל בואו לא נשכח שהשוק החוץ בנקאי, יש בו הרבה גופים קטנים.

דיברתי על לוח הזמנים, אמרתי לעשות התאמות, להיזהר שלא דרך סעיפי9ם כאלה כמו אבטחת מידע ימנעו מהרבה מאוד פינטקים להשתמש בחוק הבנקאות הפתוחה.

לגבי החשבונות המשותפים. זה נאמר כאן בהגדרות. אנחנו נתייחס לזה בסעיף. זו נקודה קריטית. יש מקומות בחוק שאפשר בשנייה אחת לסרס אותו. זו אחת הנקודות.

אני אומר עוד הערה אחת חשובה. צריך להוסיף לחוק שתי נקודות. האחת, סמכויות מעקב אחרי הביצוע שלו. בחוק שטרום אנחנו הכנסנו סעיף של ועדת מעקב. הוועדה הזאת הוקמה, יש לה סמכויות מוגבלות. היא חשובה מאין כמותה. צריך להוסיף סעיף בחוק – אני פונה כאן ליועצים המשפטיים, כמובן לחברי הכנסת, ליושב ראש הוועדה – שמדבר על הרחבת סמכויות ועדת המעקב כי חוקים זה דבר חשוב, הציבור רוצה יישום של החוקים ולא רק חוקים.

הערה אחרונה. ראוי שגם המדינה תשתתף ב-API. מי שיהיה נותן מידע בממשק דיגיטלי, זו גם רשות המסים, אנחנו מדברים על בנקים, מדברים על גופים מוסדיים. אין סיבה שהיום כדי לקבל מידע על עסק קטן, צריך לעשות תהליכי נורא מסובכים.

הערה אחרונה אדוני היושב ראש ובזה אני מסיים. החוק הזה הוא לא רק תחרות פשוטה אלא גם – ואני יודע שזה חשוב לך מאוד – דרך להנגיש שירותים פיננסיים לאוכלוסיות שהיום שלא מקבלות שירותים במערכת הפיננסית. הסיפור של היעדר תחרות והריכוזיות במשק הישראלי מונעת מהרבה מאדו שנאים לקבל שירות. החוק הזה חייב לעבוד. הנוסח שמוצר בפניכם הוא מצוין. צריך קצת לשפר אותו ואנחנו בדרך הנכונה . תודה.

לרועי יש זכות יסודית כי הוא מלווה שנים רבות את הנשוא הזה, אבל הבאים בתור ידברו בקצרה.

הדובר הבא, רועי קציר, סמנכ"ל שיווק ומכירות, הבנק הדיגיטלי הראשון.

שלום, זאת רחלי בינדמן שעובדת עם רועי קציר. אני מנהלת את תחום הרגולציה בבנק הדיגיטלי הראשון. היה לנו חשוב מאוד לדבר היום ולהציג את העמדה שלנו כעמדה ייחודית בתוך המערכת הבנקאית. אני חושבת שזה הבנק הדיגיטלי הראשון מצד אחד, המערכת הבנקאית מצד שני, אנחנו יחד עם מחוללי תחרות חדשים. נעת גואטה דיברה על שחקנים חדשים שצריכים להיכנס לשוק, בנקים נוספים, וכדי שהתחרות באמת תצליח, כדי ששחקנים כמונו, נוכל לייצר אלטרנטיבה אמיתית במחירים – ואני מדברת כאן על מאות מיליוני שקלים בחדש שמשפחות ישראליות יכולות לחתוך אם באמת תהיה אלטרנטיבה ויהיה אפשר לעבור לבנקים חדשים כמונו – כדי שזה יקרה, אנחנו זקוקים למידע ולכן החוק הזה הוא חוק דרמטי.

כל התהליך שמדברים עליו כאן, על חקיקת בזק, הזכיר יובל טלר את נושא הגביע הקדוש לבנקים, שבעצם שומרים את מידע הזה ופועלים כל הזמן לדחות ולדחות את החקיקה הזאת. אנחנו כבר מדברים ליותר מארבע שנים. אסור לתת לשום דחיות נוספות להתרחש. אנחנו הופתענו מאוד בערב ראש השמה לגלות את לוחות הזמנים החדשים. אמרת אדוני היושב ראש שרק עכשיו גילית את הנושא של הנב"ת – נוהל בנקאי תקין – אבל צריך להבי שהנוהל הזה בתוקף. החל מאפריל האחרון אנחנו כבר נגישים, אנחנו יכולים לקבל מידע על חשבונות העו"ש של הלקוחות. לפי הנוהל הבנקאי התקין, בינואר – שזה ממש עוד רגע – אמור להיכנס הסל השני, הסל של כרטיסי חיוב. באמצע שנה הבאה היו אמורים להיכנס הסלים של ההלוואות והפיקדונות. פתאום כל האירוע הזה נדחה בחצי שנה וזה פשוט נזק לציבור ונזק לתחרות, לשחקנים חדשים. ענת גואטה הזכירה שיש עוד גופים שרוצים להיכנס ולקבל רישיון בנק והעיכוב הזה הוא נזק גם מבחינת הוודאות הרגולטורית. זו נקודה מאוד מאוד חשובה. אנחנו צריכים לחזור ללוחות הזמנים של נוהל בנקאי תקין וזה משהו שהוא ממש בדמנו.

הסוגיה השנייה שעוד לא עלתה כאן היא סוגיית העלויות הוכנס כאן סעיף שהוא סעיף שגם הוא יכול מאוד מאוד להזיק, שבה ואומר שהבנקים אחרי ארבע פעמים ביום שאנחנו מבקשים מידע, שהשחקנים החדשים יבקשו מידע, הם רוצים לקבל על זה כסף. כסף על מידע ששייך ללקוחות. מידע שהלקוחות רוצים לשתף עם שחקנים מתחרים כדי לייצר עצמם אלטרנטיבה, רוצים עליו כסף.

רק להבין. המידע הזה צריך להתקבל בזמן אמת. כדי שאני אוכל להציע שירותים תחרותיים, כדי שאני אוכל להציע שירותים טכנולוגיים מתקדמים, שאני אוכל לבוא ולבדוק שבן אדם גיהץ בכרטיס אשראי שלו ונכנס למינוס ואני יכולה למנוע את זה ממנו – אני צריכה את המידע בזמן אמת ולא יעלה על הדעת שהלקוחות יצטרכו לשלם על זה כסף, בן במישרין ובין בעקיפין בארבע קריאות. זו פשוט מגבלה שהיא תפגע ביכולות של שחקנים כמונו לייצר תחרות אמיתית.

אנחנו ממש מבקשים, כל הנושא הזה של הדחייה, לחזור ללוחות זמנים של נוהל בנקאי תקין. הבנקים ערוכים ומוכנים. לא יתכן שהם זקוקים לעוד זמן כאשר מדובר כאן בחודש ינואר.

אנחנו נדון בלוחות הזמנים. תודה רבה לך. איתן מדמון, מנכ"ל איגוד הבנקים. עד שנמצא אותו, ברוך פיירשטיין, חבר הוועדה המקצועית, התאחדות יועצי מימון לדיור.

שלום רב. דיברו כאן על החשיבות של יועצי המשכנתאות. כבוד היושב ראש דיבר על החשיבות של הנושא הזה. לאחר מכן דיברו מתוך הנחה כאילו יועץ משכנתאות באמת יוכל להיכנס להגדרות מייצג ויוכל לקבל את המידע מחברות הפינטק, אבל זה מש לא נכון. זה ממש לא המצב בחוק. נכון לעכשיו, יועץ המשכנתאות לא נכנס להגדרה של מייצג וזה חלק מהבעיה שלנו. חייבים לשנות את ההגדרה ולאפשר ליועצי משכנתאות לקבל את המידע כי אחרת החוק יחמיץ דרסטית אל כל המגזר הקריטי של המשכנתאות. נכון להיום מייצג מוגדר רואה חשבון, יועץ מס, או מה ששר האוצר יגדיר אבל נדרשת הסמכה.

יועץ משכנתאות זאת הסמכה רשמית?

זו בדיוק הבעיה. אנחנו כבר חמש שנים מבקשים הסמכה, מבקשים פיקוח, לא הצלחנו לקבל את זה ואולי זה באמת המקום שוועדת הכלכלה תיקח את זה לידיה ותדאג להסמכה, לפיקוח ורישוי. אז נוכל להיכנס לחוק וליישם את מטרות החוק. במצב הנוכחי זה כנראה לא יקרה.

אני מבקש שתתנו את הדעת על ההערה הזאת כי באמת אלה אנשים חשובים. הם באמת עזרו לאנשים להוזיל משכנתאות ולהתמחר עם הבנקים עוד לפני הבנקאות הפתוחה. אולי הראשונים שעשו תחרות בין הבנקים. אי אפשר להשאיר אותם מאחור במהפכה הזאת. תחשבו מה עושים.

שי אבו, איגוד היועצים והמאמנים לכלכלת המשפחה בישראל. אני מאמין שאלה דברים דומים. רק אם זה שונה, תגיד לנו.

שלום וברכה. אני מתנצל על המיקום בו אני נמצא כרגע. אני רוצה לחזק את כל המערך הזה שאתם עכשיו באים ועושים. אני אוסיף נקודה אחת שבעיניי היא מאוד חשובה ומשמעותית והיא הנקודה שבה למעשה כאשר יאפשרו לגופים חוץ בנקאיים להיות שחקנים מאוד מאוד משמעותיים, מאוד חשוב לתת את הדגש בבקשה - ואני מבקש בכל לשון שלב קשה – שלא תינתן אפשרות שלאנשים ייתנו ריביות מאד מאוד גבוהות. כמו שראינו, החוק היום אומר שריבית שנתית לא יכולה להיות יותר מ-17-16 אחוזים אבל עוקפים את זה על ידי צורה שניתנת למעשה ריבית חודשית ומי שנפגע, אלה הן אוכלוסיות מוחלשות. אני מאוד מבקש שתהיה כאן תיקון שימנע את התופעה הלא טובה הזאת שפוגעת באוכלוסיות מוחלשות.

שמענו על הריבית החודשית הזאת ובאמת זה דרוש עיון. אני מבקש שתתייחסו לזה בהמשך. עורך דין עודד אפק, מייצג את איגוד חברות האשראי, איגוד לשכות המסחר.

שלום. אנחנו מברכים על קידום החקיקה כי ברור שאנחנו צפויים ליהנות מזה וזה צפוי לקדם ולשכלל את התחרות. אבל לצד האמור, אני מצטרף לדברים שכבר נאמרו, גם על ידי קודמיי. אנחנו חושבים שנושא כל כך מהותי ומז'ורי יופרד מחוק ההסדרים, יידון בנפרד, ובטח שיתאפשר לעשרות שחקנים שעשויים להיות מושפעים, בעצם ייתן להם זמן ללמוד את דבר החקיקה ולהעיר עליו.

אדוני, בעניין הזה נבקש אם אפשר שיתאפשר לאיגוד להעביר את ההערות שלו גם בהמשך.

תעבירו דברים בכתב גם לוועדה, גם לחברי הכנסת וגם לאוצר ולגופים הרלוונטיים. להערה שלך שכבר דנו בה קודם, אני רוצה להבהיר ולחדד. למרות לוח הזמנים שנגזר עלינו, אנחנו ננסה להביא את החוק הזה במועד הזמן הקצר, אבל זה לא על חשבון בקרת כנסת מפורטת על החוק הזה. הוועדה תדון בכל סעיף וסעיף, תשמע את ההערות הספציפיות ותכניס תיקונים לנוסח החוק, לרבות פיקוח פרלמנטרי היכן שדרוש ולא צוין וכל מרכיב אחר שנחשוב שמחויב בחוק הזה.

הערה חשובה מאוד.

אנחנו נקדם את החוק אבל אנחנו נקפיד על קוצו של יוד.

תודה אדוני. הערה חשובה. אנחנו נבקש גם להעביר את ההערות שלנו בנשוא הזה בהמשך.

הערה שנייה שאנחנו רוצים להתייחס אליה והיא מהותית. צריך לזכור את המרווחים בין נותני האשראי לבין התאגידים הבנקאיים. מקורות האשראי של התאגידים הבנקאיים נרכשים מבנק ישראל בריבית בנק ישראל. ההשוואה מול נותני אשראי. אפילו אם הם תאגידים ציבוריים שמנפיקים אג"ח, המרווח הוא משמעותית גבוה יותר ולכן יכול מאוד להיות שכל ההשוואה שנעשית בין תאגידים חוץ בנקאיים לתאגידים בנקאיים, נצטרך לתת לה איזשהו פתרון כדי להשוות בין העלויות האלה, אבל זה גם משליך על הנקודה שהיא אולי המהותית ביותר שאנחנו רוצים להתייחס אליה.

אנחנו בהחל רואים חשיבות אדירה בחוק הזה. אנחנו רוצים לקדם אותו כמה שיותר מהר אבל צריך לזכור את הדבר הבא: לתאגידים הבנקאיים היו שלוש שנים, כפי שנאמר כאן לפני כן על ידי קודמיי שאמרו את זה בצורה כי ברורה, היו להם שלוש שנים להתארגן, להכין את עצמם, לבנות את המערכות שלהם וכיוצא בזה. לגופים החוץ בנקאיים לא ניתן הזמן הזה. מנגד, כל התכלית של החקיקה היא לאפשר את שכלול התחרות ולהביא לשיפור התחרות בין הגופים החוץ בנקאיים לגופים הבנקאיים.

אנחנו כן נבקש לעמוד על זה - זה לא כל כך ברור כרגע מנוסח החקיקה אבל נבקש אחר כך ללמוד את זה - שבעצם יהיה שוויון מהותי במובן זה שאנחנו נוכל לקבל את הנתונים האלה אבל שתינתן לנו איזושהי הגנה מתאימה כדי שאנחנו את המערכות שלנו, יהיה לנו מספיק זמן להתאים אותן קדימה כי היום ברור אנחנו לא יכולים תוך יום אחד, תוך חודש, תוך חודשיים, אפילו תוך חצי שנה, להתאים את כל המערכות שלנו באופן שיאפשרו את העברת המידע למאגר המידע כפי שהתאגידים הבנקאיים כבר מוכנים לעשות. לחילופין על ההצעה הזאת, אנחנו לאו דווקא מסכימים להגדרה של צבר אשראי גדול או צבר אשראי קטן מבחינת ה-250 מיליון. אנחנו חושבים שצריך לאפשר למי שרוצה, בהנחה שלא תתקבל ההערה שלנו, וכתבנו את זה גם להצעת המחליטים, לממשלה – שיתאפשר וולנטרית לקיים עקרון הדדיות. מי שיבקש לעשות את זה, שיוכל לעשות את זה רק ככל שההערה הראשונה לא תתקבל.

נקודה רביעית אדוני שהיא מאוד מאוד חשובה. צריך לקחת בחשבון שלפחות לפי מה שאני למד מהצעת החקיקה, עשוי להיווצר מצב שיהיו שלושה רגולטורים שיפקחו על נותן שירותי האשראי, רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, הרגולטור המאסדר שאחראי על הרישיון למתן אשראי, רשות ניירות ערך, מקום שבו אני אהיה גם נותן שירות, והממונה על נותני השירות ככל שיהיה כזה בהתאם להגדרה. יכולים להיות אפילו ארבעה רגולטורים, אם לוקחים בחשבון שיש גם את הממונה על נותני אשראי שאם נותן אשראי יתחבר למאגר נתוני אשראי, אז כבר יהיו לי ארבעה רגולטורים שאחראים על הפעילות שלי. זה מצב בלתי הגיוני ובלתי סביר, לדעתנו. צריך למצוא מענה כלשהו כדי להבטיח שלא יהיו ארבעה רגולטורים לפעילות של נותן אשראי.

נקודה חמישית.

רק שנדע כמה יש לך בקנה.

עד שביעית.

תקצר.

אנחנו חושבים שלכל רגולטור יש אפשרות להחיל הוראות ספציפיות על הגופים המפוקחים שלו. אנחנו חושבים שצריך להחיל האחדה של כל ההוראות שיחו לו על ידי כל הרגולטורים השונים כדי שלא ייווצר ארביטרז' בין רגולטור אחד לרגולטור אחר מבחינת ההוראות שהוא יחיל. כלומר, שיהיה שוויון מהותי בהקשר הזה. אנחנו מצטרפים להערה שמקור מידע לא יגבה תמורה מהלקוח בגין העבר המידע.

תראה איך קפצתי לשביעית כי הצטרפתי להערה שכבר הייתה.

לגופן של ההערות, רק לגבי בעל רישיון למתן אשראי, צריך לזכור שבעל רישיון כולל גם בעל אישור המשך עיסוק. עד היום יש עדיין מאות גופים שלא קיבלו רישיון ואין סיבה להפלות אותם ביחס לבעלי רישיון בהכרח.

לגבי ההגדרות באופן ספציפי. יש הגדרה כדוגמת מידע מזוהה, יש שם הגדרה שהיא סובייקטיבית, לוגמה איך ניתן לזהות את הלקוח אליו מתייחס המידע במאמץ סביר. אנחנו היינו מבקשים שההגדרות יהיו חד חד-ערכיות. אלה הערות גם לפרק ההגדרות ככל שעלה בידינו בזמן הקצר. אנחנו נבקש גם להעביר אתה הערות שלנו בהמשך.

תודה אדוני ותודה לחברים ולמכובדים.

תודה. יובל סמט, מנכ"ל רייזאפ.

תודה אדוני היושב ראש. אנחנו פינטק כחול לבן, פיתחנו שירות טכנולוגי שעוזר להתנהל פיננסית בצורה אחראית ופשוטה. אילנית התייחסה קודם לסטרטאפים שלא נמצאים בישראל. אנחנו מאמינים בשוק הישראלי בתור שוק הבית שלנו כי אנחנו רוצים להמשיך לעזור לאלפי ישראלים ולתמוך כלכלית.

ההבדל בינינו לבין השחקנים האחרים הוא שיש לנו אלפי לקוחות שמשתמשים במוצר שלנו כבר לאורך שנים ובאמת סומכים כלכלית בצורה מאוד משמעותית. לפעמים התעסקות בנושא הזה מרגישה מעט כמו סיזיפוס במעלה ההר אבל אני שמח שכולנו ביחד עומדים לפתור את הדבר וכמה שיותר מהר.

אני אתייחס לכמה נקודות, ממש, חמש-שש נקודות. בהוראת המעבר בהצעת החוק יש התייחסות לעוסק ותיק, כמונו לדוגמה. חשיבות המשך הפעילות של העוסקים הוותיקים היא ממש סוגיית ליבה בחוק כי אנחנו כבר נותנים שירות ואנחנו נאיץ את ההתפתחות של כל האקו סיסטם החדש הזה.

בשל החשיבות של הדברים אנחנו רוצים לקבוע מספר התאמות לעוסקים ותיקים. אנחנו רוצים להבהיר שעוסק ותיק לא כפוף לחובת הרישוי ונובע ממנה וכן יש להבהיר כי מקור מידע לא ימנע את המשך השימוש באמצעים ה טכנולוגיים הקיימים שלנו. היום אנחנו משתמשים בסקרין קרייפינג ואנחנו מתכוונים להמשיך לעשות את זה כחלק מהוראת המעבר וזו כמובן בקשה ספציפית לעוסקים ותיקים, גם ללקוחות קיימים וגם לגיוס לקוחות חדשים. אנחנו רוצים להמשיך להשתמש בתשתיות - -

אתה נותן לנו הערות שהן לסעיפים מאוד מאוד ספציפיים שעוד יידונו בחוק ותהיה אתנו וגם תעביר לנו את הדברים בכתב. לדעתי העברת משהו.

כמובן. העברנו.

תעביר את זה לוועדה, לחברי הכנסת ולאוצר. אנחנו נדאג לצייד אותם.

אני אתייחס ממש לכמה נקודות ספציפיות. רציתי לחזק את ידידתי רחלי בינדמן בנושא זמינות המידע ושלא יגבו – כפי שמצוין היום בחוק – מהקריאה החמישית אלא החל מהקריאה העשירית ואילך, כדי שבאמת לקוחות יוכלו ליהנות ממידע זמין ובלי הגבלה שקשורה בעלויות המידע.

אנחנו מאמינים שצריך להגדיל את היקף ההגבלה על גופים פיננסיים גדולים באופן שלא היה שם גוף פיננסי גודל להתבסס על נתוני הבנקאות כדי לתחם מוצרים.

אנחנו רוצים לוודא שבנקים, תאגידי עזר בנקאיים וחברות כרטיסי אשראי, יהיו תמיד מקורות מידע שחייבים לתת גישה למידע פיננסי ולא יוכלו ליהנות מפטור.

ואני רוצה להתייחס להגדרת היקף הפעילות הקטן. היקף הפעילות הקטן או בנקים קטנים, הם בדיוק השחקנים שצריכים להיות מקורות מידע ולשתף פעולה עם שחקנים כמונו. זה מכפיל כוח עבורם. להפך, זה לא דבר שהם צריכים להימנע ממנו אלא לעודד אותו. בשיתוף פעולה עם מקורות מידע, עם בנקים קטנים, נוכל לייצר הצעות ערך חדשות לציבור שלא מקבל היום גישה להצעות ערך טובות. אנחנו מאמינים שלא צריכה להיות החרגה להיקף פעילות קטן.

עוד דבר מאוד מאוד חשוב הוא עומק המידע. אנחנו מבקשים שהמידע שקיים במערכת הבנקאית אצל כל אחד מהשחקנים, כל המידע יהיה הזמין ב-API ואנחנו רוצים לקבוע בחוק שמקור המידע יהיה חייב לתת גישה לכל המידע הפיננסי אודות הלקוח המצוי אצלו ולא מספר חודשים בודדים שקיימים בממשק הבנק היום.

אלה הנקודות העיקריות שלנו.

תודה. איתן מדמון, מנכ"ל איגוד הבנקים.

תודה רבה אדוני היושב ראש. אני רוצה לחדש לך כי ביקשת לחדש. אנחנו בהחלט מברכים על חקיקת רפורמת הבנקאות הפתוחה ואני אומר כאן בפירוש שאנחנו כאיגוד הבנקים ממש לא מתנגדים.

תהליך החקיקה משלים שנים רבות של היערכות מקדימה בתוך המערכת הבנקאית דרך הפיקוח על הבנקים ולכולנו יש אינטרס בהצלחת הרפורמה וכולנו רוצים שבישראל יהיה שוק פיננסי מפותח, חדשני, מגוון וגם הוגן. צריך להבין שאחד הדברים שחשוב להיות לנגד עיניכם כמחוקקים, זה הנושא שהפריזמה שמתייחסת לטובת האינטרס הציבורי ואינטרס הלקוח, סביב כל הרפורמות וכל השינויים שבוצעו לאחרונה במערכת, זוהי רפורמה שבעצם באה להשלים, כפי שנאמר, את כל המהלכים האחרונים שיוצרים שוק פיננסי הרבה יותר מפותח ומשוכלל מכפי שהיה עד היום. אנחנו למשל חושבים – שוב, בהיבט של האינטרס הציבורי והאינטרס של הלקוח – שאחד ההיבטים המאוד חשובים וקריטיים, ונאמר פה כבר בשלב ההגדרות, נושא אבטחת המידע, נושא הגנת הסייבר, נושא הגנת הפרטיות של הלקוחות. אני בטוח שאף אחד כאן, לא חשוב איזה אינטרס הוא מייצג, לא רוצה לקחת שום סיכון שמידע כזה ידלוף ויסתובב ברחבי הרשת וזה סיכון הולך וגדל ככל שמרכיב הטכנולוגיה הולך ומשתלט לנו על החיים.

אני חושב שבתזכיר החוק במתכונתו הנוכחית, ככל שקיימות פרצות בתחום הזה, צריך לדאוג לסגור אותן ולוודא לטובת האינטרס הציבורי, שהן לא יקרו.

נקודה נוספת שגם היא עלתה בשלב ההגדרות, נושא היקף הרפורמה. אחד ממטרות הרפורמה היא לתת ייעוץ פיננסי הוליסטי ללקוחות והצעת מוצרים שמותאמים באופן אישי לכל לקוח. כדי לתת את השירות המיטבי, צריך לראות את כל התמונה בכללותה ולא רק את התמונה של המערכת הבנקאית. המערכת הבנקאית היום סתם, בשוק הנכסים, מהווה 44 אחוזים מהשוק. מעל מחצית שוק הנכסים הפיננסיים של הלקוח לא נמצאים בכלל בתוך המערכת הבנקאית. ברשות ניירות ערך מדברים על רפורמה של Open פייננס ובאוצר מציגים מצגת של רפורמת הבנקאית הפתוחה והחוק קרא חוק מידע פיננסי אבל בעצם מתייחס רק לבנקים. אנחנו חושבים שצריך כאן ליישר קו ולהחליט מה אנחנו רוצים לטובת האינטרס של הלקוח ואם אנחנו רוצים באמת להקים כאן שוק פיננסי מפותח ומשוכלל בכללותו, אז צריך לקחת את כל השוק הפיננסי על כל המוצרים שלו, על כל הגוונים ועל כל הצבעים ולהכניס אותם פנימה לתוך הליך החקיקה על מנת שתהליך מהסוג הזה אכן יקבל תמונה רחבה, מלאה ושלמה שתכלול בסופו של דבר ערך לטובת הלקוח.

אי אפשר לתת ייעוץ ואי אפשר לתת שום מוצר אופטימלי ללקוח כזה או אחר כשלא רואים תמונה מלאה וזה כרגע מצב החקיקה כפי שהוא נראה כרגע. גם בעולם מדברים על Open פייננס ולא מדברים על Open בנקים. אני חושב שראוי שגם בישראל יבוצע תהליך מהסוג הזה.

אם כבר מדברים על חוץ לארץ, למשל בחוץ לארץ, במדינות שכבר מיישמים את רפורמת הבנקאות הפתוחה או ה-API או Open פייננס, אין באף מדינה, לא בבריטניה, לא באירופה, לא באוסטרליה, בשום מקום שהרפורמה הזאת כבר לא פועלת הלכה למעשה, שום הגבלה על הבנקים כשחקנים בשוק הזה. אני יודע שתבואו ותאמרו שהמערכת הבנקאית היא מערכת ריכוזית יותר מאשר במערכות הללו, אבל גם על זה אפשר להתווכח ואני מניח שבהמשך נדון בזה בצורה יותר מעמיקה.

נושא אחרון שאני רוצה להעלות במסגרת הזאת. כמות המידע תהיה עצומה. כמו שאתם יודעים, השחקנים שהולכים להיכנס גם לתוך המערכת הזאת, זה ה-ג'יינטק או ה-ביקטק, חברות ענק בין-לאומיות. צריך לתת את הדעת גם על הנושא הזה. אני לא רוצה להיכנס כרגע למונחים הטכנולוגיים כי זה לא רלוונטי בנקודת הזמן הזאת אבל יש הרבה שאלות סביב היעילות של כל המערך של ה-Open פייננס בציר כזה שמחזיק את ה-ג'יינטקים הגלובליים ואני לא בטוח שהמערכת הבנקאית הישראלית צריכה להיות זאת שתממן גופי ענק בין-לאומיים וחייבים וצריך לתת על זה את הדעת.

לסיכום אני רוצה להודות לך על הקשב. אני מקווה שלמרות לוח הזמנים הדחוק, ואנחנו מודעים ללוח הזמנים הדחוק, השיח המשותף – ואני אדגיש, המשותף - בוועדה יניב חוק שיהיה בסופו של דבר לטובת כלל השחקנים בשוק ובעולם הפיננסי כאן בישראל. תודה רבה.

מושא הדיון כאן היה רבה פעמים הבנקים לכן זכות ההתייחסות שמורה לכם בכל פגישה כזאת ותרגיש חופשי להתייחס. לגבי ההערה שלך שהעתיד חל על כלל המערכת הפיננסית, גם נשמע נכון וטוב. הכול בשלבים אבל בוא נגיע עם החוק הזה כפי שהוגש לנו ונתרחב גם לעולם הפיננסי בכללותו

אני לא רוצה לקפח אף דובר אחרון. יש לי חמישה דוברים ואני רוצה לבקש מכם שאם אין לכם משהו מאוד מאוד דחוף להגיד היום, אז אל תגידו ונשמור את השם שלכם לדיון הבא ואתם תהיו ראשוני הדוברים. אם יש לכם משהו מאוד חשוב לומר, תאמרו אותו בדקה.

סדר הדוברים, אלא אם כן מוותרים, הוא אמיר ונג, ירון אליאס, רונן סולומון, נמרוד ספיר, לינור דויטש. זאת החמישייה אם מישהו מוותר שיאמר שהוא מוותר וניתן לו יותר זמן בפעם הבאה.

נמרוד ואמיר בפעם הבאה.

תודה. ירון אליאס אתנו? רונן סולומון, איגוד לשכות המסחר.

תודה. אני אקצר כי אין זמן. אני אציין נקודה חשובה שעלתה בוועדה לפני כשנה, אצל קודמך חבר הכנסת מרגי שדיבר על מקורות אשראי. לא ניתן לעשות השוואה אמיתית בין גופים בנקאיים לגופים שאינם בנקאיים כל עוד אין מקורות אשראי. הנושא עלה בפני חבר הכנסת מרגי והוא ביקש מבנק ישראל להניח פתרונות אבל עד היום לא ניתנו פתרונות. היה איזה פתרון חלקי אבל הוא לא היה יעיל. לכן אני חושב שגם זה צריך להיות על השולחן.

נקודה נוספת לגבי מה שאמר איתן מדמון, מנכ"ל איגוד הבנקים. גם אני חושב שצריך לעשות Open פייננס ולא רק Open בנקים אבל זה תהליך שייקח זמן כי הבנקים כבר שלוש שנים בתוך התהליך. גופים שאינם בנקאיים נכנסים עכשיו. זה תהליך שלוקח זמן. זה לא יהיה ביום ולא ביומיים. תודה רבה.

תודה לך. לינור דויטש.

אני ממש לא מוותרת. תודה רבה על זכות הדיבור. חבל שהגיעה רק עכשיו. אני מנכ"לית לובי 99 ואני רוצה להגיב לדברים שנאמרו כאן.

לא שומעים אותך טוב.

אני רוצה להגיב לדבריו של מנכ"ל איגוד הבנקים ואז להעלות עוד שתי נקודות מאוד חשובות. חיכיתי בסבלנות לתורי, אז אני מבקשת שלא לדלג.

קודם כל, ספרתי לפחות חמש פעמים שמנכ"ל איגוד הבנקים השתמש במושג טובת הלקוח, באינטרס של הציבור, ואני מקווה שגם אתם חשתם אתי איך האירוניה קיימת כי אם הבנקים היו מבינים את משמעות המונחים האלה, לא היינו צריכים את החוק הזה שאנחנו מחכים לו כבר כל כך הרבה שנים והניסיונות, תסלחו לי, עם ההפחדה בנושא הפרטיות, שזה היה קלאסי שהם ילכו לשם, אסור להיבהל מהם. החוק הזה הוא חוק טוב. אנחנו בלובי 99 מלווים את נושא הבנקאות והפיכתה לתחרות כבר מ-2015. היינו מעורבים בכל תהליך החקיקה של רפורמת שטרום ואני ישבתי בעשרות דיונים – ממש כמו אלה – וראיתי איך הבנקים, פעם אחר פעם, סעיף אחר סעיף, כל דבר שלא הצליחו לסכל, עבדו על דחייתו. זו השיטה.

לכן יש לי שתי נקודות ואחת מרכזית ביותר בנושא הדחייה שכבר הוזכרה כאן אבל חשוב שתבינו מה קורה כאן. כל דבר שהם לא מצליחים לבטל, דוחים אותו. אנחנו ראינו טיוטות מוקדמות יותר של החוק, שבו החוק נכנס לתוקף בפברואר 2022. בטיוטה האחרונה מדובר על יוני 2022. מנה שנכנס לתוקף ביוני 2022, זה אך ורק נושא של חשיפת היתרון בחשבון והתשלומים שלא כוללים שום היבטים של עלות. כל מה שקשור למידע שמכיל עלויות כמו אשראי, פיקדונות, ניירות ערך, היכן שיש כסף אמיתי – פתאום תחילת פרסום החוק נדחתה ככל האפר, בדצמבר 2022, שנה מהיום, כאשר צריך להבין, שלא יבלבלו לכם את השכל, שמבחינה טכנולוגית אין שום הבדל מבחינה טכנית בין סוג המידע הזה לסוג המידע האחר. ברגע שיש גישה, יש גישה. שיפסיקו לבלבל את השכל.

אמרה כאן יושבת ראש רשות ניירות ערך בתחילת הישיבה לנושא המשכנתאות. היום זוגות צעירים לא יכולים להשוות משכנתאות בלי עזרה מקצועית חיצונית. זה מסובך. החוק הזה אמור לאפשר להם להשוות משכנתא.

לוח הזמנים ברור. תעברי לנקודה השנייה.

מעולה. לוח הזמנים הוא דבר קריטי. הנקודה השנייה שלא עלתה כאן ואני כן רוצה להתייחס אליה, שחסרה לנו בחוק זאת האפשרות לאפשר ללקוחות גישה ישירה למידע הבנקאי שלהם ולא דרך גוף שלישי שהיום לא נמצא. היום, אם אני רוצה לקבל גישה למידע שלי, אני חייבת להיעזר באיזשהו גוף שלישי חיצוני ואם אני רוצה לעשות את זה עצמאית, אני לא יכולה. זה מצב לא הגיוני. אנחנו רוצים גם אפשרות שבנוסף לעובדה שגופים שלישיים יכולים לקבל את המידע שלנו, גם אנחנו כלקוחות נוכל לקבל את המידע שלנו באופן עצמאי ללא תיווך של גורם נוסף כלשהו.

הערה חשובה מאוד. אני אתרגם אותך בשפתי בקצב שלי. את אומרת שיש לקוחות אינטליגנטים. נכון. רוב לקוחות הבנק לא יודעים מה מצבם ואין להם כוח וסבלנות אבל יש לקוח שרוצה את המידע שלו עם עצמו והוא יבדוק מה מצבו והוא יכול לקחת אותו והוא לא צריך אף אחד שיתווך לו את המידע הזה. כמו שהוא יכול להיכנס לחשבון הבנק שלו, שתהיה לו את הזכות לדעת מה מצבו הפיננסי הרחב בלי תלות בגופים אחרים.

ההערה הזאת חשובה. אנחנו לא נקבל אליה התייחסות היום. זה בדיוק המקום בו נעצור להמשך הדיון בפעם הבאה.

תודה רבה לכולם. הדיון ננעל.


הישיבה ננעלה בשעה 18:36.