פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



9
הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי
04/10/2021


מושב שני



פרוטוקול מס' 8
מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי
יום שני, כ"ח בתשרי התשפ"ב (04 באוקטובר 2021), שעה 10:14

תנאי שכר והעסקת מטפלות-מחנכות במעונות היום

חברי הוועדה: עאידה תומא סלימאן – היו"ר
גבי לסקי
יסמין פרידמן

עופר כסיף

חגי פורגס - מנהל תחום בכיר תכנון והקמה, אגף מעונות, משרד הכלכלה

אביעד שוורץ - רפרנט תעסוקה, אגף תקציבים, משרד האוצר

אורנה פז - מנהלת אגף חינוך קדם יסודי, משרד החינוך

עמרי פז - ראש ענף הגיל הרך, כוח לעובדים

מור דקל - יו"ר, העמותה הישראלית למען הילד בגיל הרך

מרסל אסולין - מנהלת האגף לגיל הרך, ויצו

עולא פחראלדין - מנכ"לית, עמותת ינבוע

צפורת שימל - עו"ד, אמונה

רעיה מרי - מנהלת פרויקטים, נבחרות, נשים חרדיות לייצוג, שוויון וקול

נינט ששון - נציגה, איגוד מטפלות המשפחתונים

דורית ארם - חברת הנהלה, העמותה למען הילד בגיל הרך

ויסאל רעד - הקואליציה לחינוך מלידה

דלית אזולאי

א.ב., חבר תרגומים

תנאי שכר והעסקת מטפלות-מחנכות במעונות היום

בוקר טוב לכולם, אני פותחת את הישיבה של הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי. היום ה-4 באוקטובר 2021. אני רוצה להתחיל בזה שהישיבה היום תתמקד בתנאי שכר והעסקת מטפלות-מחנכות במעונות היום, אבל לפני שאנחנו מתחילים את הדיון, שני דברים. היום הכנסת מציינת יום מיוחד למאבק בסרטן השד. אני מנצלת את ההזדמנות הזו כדי לקרוא לכל הנשים במדינת ישראל ללכת ולהיבדק, ללכת ולהגן על עצמך, וחס וחלילה, אנחנו מקוות לכל הנשים רק בריאות, אבל גם לשמור על עצמנו זה אחד מצורות החיים הבריאים.

מצד שני, אני מזכירה לכולן שקיימנו דיונים רבים בתוך הוועדה הזו בקדנציות הקודמות, שנוגעות בנושא של סרטן השד, במיוחד בחודש אוקטובר שהוא החודש שמציינים בו בכל העולם חודש מאבק בסרטן השד. אחת הדרישות המאוד ברורות שציינו, היא הורדת הגיל של הבדיקה או מתן אפשרות של בדיקה חינמית, ממוגרפיה לנשים בגיל יותר צעיר כדי לאפשר, במיוחד שהתחלואה עולה בקרב הצעירות במחלה הזו. אני מאוד מקווה שהמאבק הזה יניב פירות ואכן תהיה אפשרות לכלל הנשים. אני מזכירה שלצערי הרב יש הרבה נשים במדינה שלא מונגש להן השירות בצורה אחידה כמו נשים שחיות במרכז, ובמיוחד נשים בנגב ונשים בצפון הרחוק שצריכות לעשות מאמץ מיוחד כדי להגיע לבדיקות האלה.

עוד הודעה, בעיניי אולי משמחת יותר. אתמול ועדת השרים לחקיקה הסכימה לתת החלת דין רציפות על הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה, תיקון מספר 19, הוראת שעה, שבזמנו קידמתי, הייתה הצעת חוק שלי וקודמה דרך הוועדה לקידום מעמד האישה, עברה בקריאה טרומית בקדנציה הקודמת. ביום רביעי בבוקר נעשה לפי התקנון, גם כן נצביע בוועדה על החלת דין רציפות. תעלה למליאה ואני מאוד מקווה שבעבודה מאוד מאומצת ומהירה נצליח באמת לחוקק את החוק סוף סוף, ותהיה חובה לשלוח לטיפול גברים אלימים שיש נגדם צווי מניעה ומוגדרים כאלימים. הגיע הזמן לטפל בתופעה ואני מאוד שמחה. זאת תהיה הצעת חוק או חוק פורץ דרך בעניין. אני מאוד גאה שהצלחתי לקדם אותו בקדנציה הקודמת, ואנחנו בשיתוף פעולה עם המשרדים הנוגעים בדבר נמשיך לקדם עד לחקיקה מלאה.

אנחנו כפי שאמרתי, מקיימים את הישיבה היום בעניין תנאי שכר והעסקת מטפלות-מחנכות במעונות יום. אני החלטתי לקיים את הדיון הזה במיוחד לאחר שכולנו בימים האחרונים חווים את השביתה שהכריזו בארגונים הגדולים שמפעילים את מעונות היום, לאחר ניסיון אחרי ניסיון כדי לקדם את הדרישות, בעיניי האמיתיות והנחוצות כדי לקדם את הנושא של חינוך לגיל הרך. לצערי הרב התקדמות בנושא לא הייתה עד עכשיו למרות שהתקיימו דיונים גם בוועדת כספים וגם בוועדת זכויות הילד ונשלחו הצדדים כדי להתחיל משא ומתן כדי לקדם איזושהי הבנה.

השביתה הזו מגיעה בתקופה מאוד רגישה בעיניי ובתקופה שהיה צריך לנצל את העובדה שממשלת ישראל, הממשלה הנוכחית החליטה לקחת על עצמה העברת החינוך לגיל הרך לאחריות של משרד החינוך וזה דבר מבורך. אנחנו דרשנו את זה שנים רבות. אנחנו אמרנו שחינוך זה חינוך וזה אחריות של משרד החינוך, וחינוך לגיל הרך ומעונות יום זה לא רק ארבע קירות וזה לא עניין של שמרטפייה לילדים, אלא זה מערכת חינוך רגילה שאחראית על חינוך ילדינו, כל ילדינו.

באותה הזדמנות שהעבירו את האחריות על מעונות היום או על החינוך לגיל הרך למשרד החינוך, הוחלט שהאחריות הזו תחול בעצם רק מתחילת השנה הבאה וזה השאיר אותנו במצב, בין אוגוסט לבין דצמבר כאשר האחריות הפדגוגית, לא כל כך ברור מי אחראי עליה. האחריות על התפעול היא בעצם בידי משרד הכלכלה. זה השאיר גם כן מקום, בעיניי, לבריחה ממתן תשובות אמיתיות למערכת הפועלת של ארגונים שמספקים את השירות הזה וככה אפשר להגיד, זה באחריות הכלכלה או באחריות החינוך, חכו עד שמשרד החינוך, יהיה לו תוכנית, ובינתיים המטפלות-המחנכות ממשיכות לסבול.

השביתה הוכרזה. אתמול בערב נודע לי שבדיוק באותו זמן שאנחנו יושבים עכשיו בישיבה הזו, נקבעה ב-12:00 פגישת עבודה שהייתה אמורה להתקיים ביוזמה משותפת שלי ושל חברת הכנסת מיכל שיר, יושבת-ראש ועדת זכויות הילד, כהמשך לדיונים הקודמים, פגישת עבודה עם נציגי המשרדים ונציגי ארגוני מעונות היום, הייתה אמורה להתקיים ב-12:00. שמעתי שהשרה אורנה ברביבאי, שרת הכלכלה, איך שאומרים, הרימה את הכפפה לאחר הדיון שגם התקיים אתמול בוועדת הכספים, וזימנה פגישה עם ארגוני הנשים המפעילים, לעכשיו ב-10:30. המצב גרם לכך שאני קיבלתי הרבה התנצלויות של יושבות-ראש הארגונים שהלכו לפגישה, ואני אומרת שחבל לחכות לרגע האחרון, חבל לחכות לרגע שמקיימים דיון בכנסת כדי לקיים את פגישת העבודה. היה אפשר לקיים פגישות כאלה גם עם האוצר. אני מאוד מקווה שתהיה בשורה טובה, אבל בינתיים אנחנו ממשיכים לבדוק את הנושא הזה כאילו לא קרה כלום, כי עדיין לא שמענו שום התקדמות, לכן אני רוצה שנמשיך את הדיון בנושא.

אני רואה שיש לנו נציג משרד הכלכלה, נציגת משרד החינוך ויש לנו נציגים של ארגוני שטח, ואני מברכת על הצטרפות חברת הוועדה, חברת הכנסת יסמין, ברוכה הבאה. אני מאוד שמחה לראות שעדיין המאבק הזה מקבל תמיכה.

אני רוצה להתחיל עם מרסל אסולין, מנהלת אגף הגיל הרך, ויצו, שנמצאת איתנו בזום, להציג את המצב הקיים מבחינת תנאי העסקה למטפלות, שהוא אחד הגורמים להחלטה של השביתה, זה המצב והתנאים של הכנסתן של המטפלות. בקשה, גבירתי.

קודם כל שלום לכולם, בוקר טוב יושבת-ראש הוועדה, אני רוצה להודות לך קודם כל בשם ויצו ובשם כל הארגונים על התמיכה שלך במאבק, אם זה בהשתתפות בהפגנה ואם זה בזום. את פשוט מובילה את העניין הזה באופן מעורר השראה ואנחנו רוצים להגיד לך תודה.

אני רוצה קצת לספר לכם על המאבק שאנחנו נמצאים בו. ראשית, אנחנו נמצאים במאבק שהוא לא התחיל היום. המאבק הזה באמת נמשך כבר שנים. הנושא הזה נגרר לאורך שנים ופשוט מוזנח. כל הנושא של הגיל הרך מוזנח במדינת ישראל. לממשלת ישראל נדמה שילד נולד בגיל שלוש. הם שוכחים שיש גם מגיל לידה ועד גיל שלוש. יש איזה שהן שלוש שנים שמישהו צריך להסתכל על הגיל הזה.

אנחנו הארגונים המפוקחים, הגענו למצב שאין לנו הרבה ברירות. אנחנו נאלצים לצאת למאבק הזה למען ילדינו, למען ילדי ישראל. אין לנו הרבה ברירה. כל הסיפור הזה של הגיל הרך, חשוב לציין, אנחנו מדברים על כ-500,000 ילדים בגילאים הללו. בתוך המעונות המפוקחים יש לנו כ-120,000 ילדים שנמצאים בערך ב-2,000 מסגרות מפוקחים: ויצו, נעמת, נאות מרגלית וכדומה, ואנחנו בעצם מדברים על שלוש בעיות מרכזיות. בואו נתחיל מנושא התקינה. חברים, אנחנו מדברים על תקינה, שישה תינוקות על מטפלת אחת, תשעה פעוטות על מטפלת אחת ו-11 ילדי גנון, כשאני אומרת גנון זה מגיל שנתיים, על מטפלת אחת. בואו רק תחשבו על אימא שיולדת תאומים, האם היא מסוגלת, כמה עזרה היא מבקשת מהאימא, מחמותה, מכל אחד שרק אפשר, ואנחנו מדברים על אותו תינוק שבגיל ארבעה חודשים מגיע למעון והוא צריך להיות עם מטפלת אחת על שישה תינוקות. זה הרי לא יעלה על הדעת. ב- OECD מדברים על ארבעה תינוקות למטפלת. אנחנו לא שם.

נמשיך משם ובואו נדבר על נושא השכר. מטפלת מתחילה היום עם 29.12 שקלים לשעה. מטפלת מגיעה ל-5,700 שקלים לחודש. חברים, זה לא הגיוני. היא גם מטפלת, היא גם מחנכת, היא גם אמורה לנקות, היא אמורה לחבק, ללטף, לנשק. אין לה שנייה אחת שהיא יכולה להזיז את העיניים. מדובר פה על ילדים חסרי ישע, על פעוטות חסרי ישע. אי אפשר לרגע להוריד את העיניים. הן עובדות קשה מאוד ובסוף הן משתכרות 5,700 שקלים. חברים, זה פשוט לא יעלה על הדעת הדבר הזה.

מעבר לכך, הענף נמצא בקריסה. מה שקרה לפני כשבע שנים עם החלטת ועדת טרכטנברג לגבי הסייעות, מרבית המטפלות שלנו עברו לרשויות המקומיות. ברשות המקומית היא מקבלת שכר של 40% יותר מהמטפלת שלנו, משמע שהן הולכות לנו. 30% מהמטפלות נוטשות אותנו במהלך השנה הראשונה, אפילו לא בתום השנה הראשונה. המשמעות היא שאנחנו נמצאים היום בפער של 2,000 מטפלות. ויצו לבד היום נמצא בפער של 180 מטפלות. נכנסות לעבוד המבשלות, נכנסות לעבוד המנהלות. אני יכולה להגיד לכם שאנחנו כמטה ויצו הולכים לשטח כדי לסייע, כדי לתמוך במטפלות. זה פשוט לא יעלה על הדעת. הענף הזה בקריסה, אתם חייבים להבין. כשאנחנו מסתכלים על תקינה, אגב, גם אם אנחנו נצמצם את התקינה, אין מי שיבוא לעבוד בשכר הזה ולכן זה חייב להיות משולב, תקינה עם שכר.

מרסל, אם מותר לי לשאול, איך נקבע שכר מטפלת?

אני אסביר לך. יש מה שנקרא סל התשומות. סל התשומות, מי שקובע אותו זה בעצם משרד האוצר, ובעצם הסל הזה הוא קובע את המחיר המפוקח שההורה ישלם. ההורה משלם בהתאם למה שקבע המשרד, בהתאם לדרגה וזה מה שאנחנו מקבלים. בתוך הסל הזה יש גם את האיגום של כמה אמורה לקבל מטפלת ומה יהיה שכר המטפלת, ולכן זה השכר של המטפלת.

יושבת-ראש הוועדה, שתדעי שמשנת 2012 סל התשומות לא עודכן. זה לא יעלה על הדעת הרי. המשכורות עלו, רגולציה בלתי פוסקת, מצלמות. כל מה שנדרש, הארגונים עושים על חשבונם לכן הארגונים בקריסה. הארגונים לא מסוגלים יותר. אנחנו לא ארגון פרטי שיכול לגבות 4,000 או 5,000 שקל. אנחנו אל מול הסכום שמשרד העבודה קובע. זה עבר למשרד הכלכלה לכן אני אומרת, אנחנו לא יכולים לעלות את השכר באופן שרירותי, לכן אנחנו קוראים פה לממשלה לשבת איתנו, לפתוח מחדש את סל התשומות שלא נפתח כבר עשר שנים. אגב, לפני שנתיים או שלוש שנים מוטי אלישע פתח בוועדה. הוא בדק את העניין. כל הנתונים נגנזו. לא ברור לאף אחד מה הן תוצאות הוועדה. הרי הוא פתח את הוועדה. הוחלט לפני שנתיים שתהיה ועדה. לא ברור איפה הנתונים, הכול נגנז. אני חושבת שהגיעה העת לפתוח מחדש את סל התשומות. זה משהו שצריך לטפל בו, חשוב מאוד.

הכשרה מקצועית - נמצאת פה שרה חברתי ואני יכולה להגיד לכם שנעשו באמת לא מעט דברים בהיבט של הכשרה מקצועית, ועדיין אני אומרת, אנחנו צריכים לראות איך אנחנו מרחיבים, איך אנחנו מסייעים למטפלות שלנו. אף אחד לא ישלח את הילד שלו לבית ספר או אף אחד לא שולח לגן אם המטפלת לא מוכשרת או אם המורה לא מוכשרת או אם הגננת לא מוכשרת, אבל במעונות היום זה בסדר, היא יכולה גם לא להיות מוכשרת. אגב, תבדקו את הנתונים. שני שליש מהמטפלות במדינת ישראל, לפחות לגבי המעונות המפוקחים, הן לא מוכשרות, ושרה, תקני אותי אם אני טועה. פשוט המטפלות לא מוכשרות. חלק מזה זה התחלופה המאוד גדולה. אגב, מי שנשארת כבר, היא נשארת כי היא אוהבת את הילדים, כי היא אוהבת את המקצוע אבל הן נשחקות. הן פשוט נשחקות. הן עובדות קשה.

מרסל, יש לך עוד נקודות שאת רוצה להעלות בעניין המטפלות?

בהקשר למה שאת אמרת יושבת-הראש, לגבי החלוקה לשלושת המשרדים. חשוב לי מאוד להדגיש, תראו, הסיפור הזה של המעבר למשרד החינוך, כמו שאת אמרת יושבת-הראש, זה אחד הדברים הכי משמעותיים ואני חושבת שזה רגע היסטורי מכונן למדינת ישראל, אבל אם הייתה פה תוכנית אסטרטגית, מסודרת, חמש-שנתית, ובדיוק כמו שאת אמרת יושבת-הראש, זה הולך להתחלק לשלושה משרדים. לא יהיה אבא, לא יהיה אימא ואנחנו נמצא את עצמנו כל היום בין שלושת המשרדים. זה חייב להיות גוף אחד שמרכז. הבטיחו לנו מעבר בינואר כמו שאמרת, ורק הפדגוגיה והבינוי יעברו בינואר. אנחנו לא רואים את עצמנו איך אנחנו עכשיו מתחילים להתמודד מול שלושה משרדים, ולכן אני קוראת לכם מפה, חייבים להעביר את זה למשרד אחד שרואה בראיה הוליסטית עם תוכנית מסודרת ובנויה, חמש-שנתית. חשוב להגיד עוד דבר, 99% מהמטפלות שלנו זה נשים.

בגלל זה אתן נמצאות בוועדה הזו עכשיו.

בדיוק. צריך לדאוג לנשים. זה נשים שהן מופלות לרעה ואסור לנו לשבת בשקט, ואני מודה לך שאת מקדמת את זה, בשמי ובשם הארגונים ובשם ויצו. תודה.

תודה לך, מרסל. אני רוצה לתת גם לעולא פחראלדין מארגון ינבוע. בקשה, תציגי את עצמך.

בוקר טוב, אני נציגת עמותת ינבוע, ארגון הגג של המעונות המפוקחים של החברה הערבית, שמחה על הוועדה, מלאת כבוד והערכה לך, חברת הכנסת עאידה על המאבק שלך, על הרמת הדגל תמיד כשמדובר במטפלות. אני כמפקחת לשעבר במשרד העבודה והרווחה, שפיקחתי על מעונות היום במחוז צפון, רואה חשיבות רבה בהשקעה במטפלות שעובדות בתוך המעונות. הייתי נכנסת והייתי רואה איזה עבודה קשה הן עשו. גם לי היה מעון יום וגם אצלי היו מטפלות. אני מצטרפת לכל מילה שמרסל אמרה ואני לא רוצה לחזור על הדברים גם בשביל לא לגזול מזמנה של הוועדה.

בחברה הערבית המצב הוא יותר גרוע. בחברה הערבית משלמים פחות אפילו לפעמים משכר מינימום בגלל האילוצים של שכר מאוד נמוך. לסבר לכם את האוזן, בחברה הערבית במעונות היום לא גובים את הדרגה כפי שקבעה המדינה. סתם דוגמה, אם הדרגה של תינוק 2,700 שקל, בחברה הערבית המקסימום שהם יכולים לשלם זה 1,500 שקל.

בחברה הערבית בונים את מעונות היום, לא מקבלים מעון מוכן, אז כבר מתחילים ב-3 מיליון שקל פחות, עלויות. יש שכירויות. אנחנו נמצאים במקום שיש לנו הרבה מטפלות. גם שרה כרמון יודעת שבחברה הערבית יש לנו הרבה נשים שלמדו קורס מטפלות. יש לנו תחרות על כל משרה של מטפלת, ככה שהמפעיל יכול להגיד לה, תקשיבי, את לא רוצה את השכר שאנחנו נותנים לך? יש לי שלוש-ארבע שהן מתמודדות על אותה משרה. אני חושבת שהוועדה הזאת צריכה לקחת בחשבון שיש הבדלים בין מקום למקום. עובדה, נעמת הפעילה כמה מעונות יום בחברה הערבית ובסוף יצאה משם בגלל הנושא של אי יכולת של ההורים לשלם את הדרגה. המטפלות משוועות להדרכה ולליווי. היום המדינה ביקשה ארבע שעות הדרכה. זה לא מספיק בשביל לתת איכות טיפול בתוך המעון.

עולא, את עדיין מדברת על המפוקחים. מה אחוז המפוקחים באוכלוסייה הערבית?

אנחנו מדברים על 10,000 תינוקות במסגרות המפוקחים, כשיש לנו מגיל לידה עד שלוש 130,000, אז אנחנו אחוז קטן שאנחנו לא מצליחים לשרוד את החודש. קחו בחשבון שיש לנו את המעונות הלא מפוקחים שהם המתחרים הכי קשים של המעונות המפוקחים, גובים על ילד לחודש 800 שקל. זה לא כמו בחברה היהודית שהמעונות הפרטיים הם הרבה יותר יקרים, אז אנחנו מורידים את המחירים.

תודה רבה, עולא. אתם כבר בתהליך של הרשמה לפי חוק הפיקוח החדש, נכון?

כל המעונות עכשיו, גם המפוקח, גם לא המפוקח חייב להיות בתהליך של אישור ראשוני.

תודה רבה. אני לא במקרה דוחה את הבקשה מנציגי המשרדים לדבר ולהגיב. אני רוצה שתשמעו קודם ואחר כך אני רוצה לשמוע מה יש לכם להציע, ואולי תחדשו לנו על מה שקורה בישיבה המקבילה עם השרה והאוצר וארגוני מעונות היום.

יש לנו נציגים של כוח לעובדים. בקשה, נינט ששון מכוח לעובדים, מהמשפחתונים. אני חייבת להגיד, נושא המשפחתונים הוא קצת שונה ועניין מטפלות המשפחתונים שונה. זה לא אומר שאני מקלה ראש בבעיות של מנהלות המשפחתונים. כולם יודעים שהנושא הזה מאוד קרוב לליבי והמאבק הזה, אני שותפה מלאה בו ובגלל זה אני לא יכולה לא להשמיע את קולן של המנהלות כשהן מגיעות לדיונים. נינט, אני מבקשת, תהיי מרוכזת להעלות את הבעיה. אני חושבת שזו הזדמנות להעלות את הבעיות גם שלכן, כי אתן מטפלות באותה אוכלוסיית גיל שגם מעונות היום מטפלים בהם. בקשה, נינט.

תודה רבה לך קודם כל. אני מתנצלת, אני פשוט באמצע העבודה אז תשמעו קצת קולות של ילדים.

ברכה, ברכה, אין שום בעיה עם קולות של ילדים.

אז תודה רבה קודם כל לכל החברים ולך, חברת הכנסת עאידה סלימאן על העלאת הנושא החשוב הזה.

אנו מטפלות משפחתונים, מחזקות את ידי מטפלות המעונות קודם כל, שיהיה ברור, על המאבק הצודק שמשקף את זלזול המדינה הן לגיל הרך והן לתעסוקת הנשים. אני באתי לדבר דווקא על נושא המשפחתונים. אנו מסגרת לחמישה ילדים בביתנו, בגילאים חצי שנה עד גיל שלוש שנים. אנחנו מפוקחים על ידי משרד הכלכלה ומשרד הרווחה. בזכות הפנינה הזאת שנקראת משפחתון יש 22,000 נשים שיוצאות לעבודה בראש שקט, כי זו מסגרת מאוד קטנה, אוהבת וממש קרובה למשפחה.

כבר קרוב ל-40 שנים יש לנו מעמד מאוד פוגעני כעצמאיות. אני אסביר תיכף. המטפלות הוגדרו על ידי משרד העבודה והרווחה כבעלות סטטוס שאין שני לו פה במדינת ישראל. אנחנו לא עצמאיות ולא שכירות, ייצור מוזר כזה שהמדינה המציאה. אנחנו לא עצמאיות כי קובעים לנו את שעות העבודה, את הכסף. אין לנו ימי מחלה, אין לנו ימי חופשה, לא מקבלות דמי אבטלה, לא מקבלות פנסיה. השכר שלנו הוא אפילו פחות משכר מינימום. אנחנו זועקות את זעקתנו כבר קרוב ל-15 שנים מאז שחברנו, ברוך השם, טוב שנמצא בכלל מקום כזה שנקרא כוח לעובדים שממש עוזר לנו. היינו בכמה וכמה כנסות, נפגשנו עם מלא אישי ציבור, רובם נוטים את מבטם הצידה ופשוט כאילו איזשהו נושא לא נעים וממשיכים הלאה, למעט, אני חייבת לציין את חברת הכנסת עאידה סלימאן, גם את - - - גפני, את שתיהן, באמת שנרתמו ועזרו לנו במהלך השנים האלה.

אנחנו שקופות לגמרי. יש לנו בעיה עם כל הנושא הזה שנקרא בכלל מטפלות. אנחנו כן באנו לזעוק פה את זעקתן של כולנו. אנחנו מאוד נשמח שמישהו ירים את הכפפה ויטפל גם בנו. זהו בסך הכול. שוב, אני ממש מודה גם לחברת הכנסת עאידה סלימאן ולכל אלה שעוסקים וכן מוכנים לקבל את טענותינו.

תודה רבה, נינט. אני חושבת שזו גם הזדמנות. אם אנחנו בשעה היסטורית שמעבירים את האחריות ומכירים במדינה שחינוך לגיל הרך הוא חינוך לכל דבר וזה באחריות משרד החינוך, אז זאת הזדמנות גם שמשרד החינוך, כאשר ייכנס לתמונה ותיכף נשמע, ייקח בחשבון שחלק מהילדים במדינה נמצאים בתוך מסגרות שנקראות משפחתונים, ויתייחס גם כן למצב המעוות הזה שכבר שנים מדברים עליו.

אני מנסה לא להשתמש בשום תיאור פוגע, אבל העוף המוזר הזה שנקרא לא עצמאי ולא שכיר וזה באזור הדמדומים הזה שתקעו את מנהלות המשפחתונים בתוכו, וכמו שאמרתי כל הזמן, מטפלת מתוסכלת ממצב ההכנסה שלה וממעמדה, זה כבר גורע מיכולת הנתינה שלה, ואנחנו רוצים מטפלות שנותנות מכל הלב ואני יודעת שהן נותנות מכל הלב, אבל הן מתאמצות מעל ומעבר כדי להגיע לדרגה הזו של נתינה כאשר מצבן הוא ככה, אז אנחנו נצרף גם את הנושא של מטפלות המשפחתונים לתוך ההתכוננות של משרד החינוך לטפל בנושא.

אני יכולה לומר משהו לפני שממשיכים?

כן, בטח. בקשה, חברת הכנסת יסמין.

אני כבר כמה ימים צוללת לנושא שהוא יחסית היה חדש לי, ונורא קשה לקבל את זה. השכר של המטפלות הוא בלתי נתפס. העומס שיש עליהן הוא בלתי נתפס. אני חושבת שגם אני וגם שרת הכלכלה שכבר נפגשה עם הנציגות לפני חודש, ואני יודעת שהם מנסים לפתור את זה. זה סחבת של מעל לעשר שנים. צריך לפתור את זה, צריך לגמור עם זה, צריך לשלם להן את השכר שמגיע להן, צריך שהאוצר יפתח את כיסו ואת ידו ויפתור את זה. ילדים לא נולדים בגיל שלוש וזאת אחריות של משרד האוצר להגיע להסכמה ולפתור את זה.

אני חייבת להגיד שחלק מהציפייה של ציבור הנשים כאשר יש שרות בתוך ממשלה, שהשרות ינהלו את המאבקים האלה ויגידו, כל הכבוד שנותנים לנו אחריות, אבל עם אחריות מגיע כסף כדי שנוכל לתת את השירות המרבי כשרות משרדים. כמו שעמדו הרבה מהגברים השרים על זה שיוסיפו לתקציבים שלהם, והאוצר מצא את הכסף כדי לתת לכל מיני משרדים, מבחינתי שיתנו את כל הכסף למשרדים שנותנים שירות לאזרחים.

כאשר המקצועות הם מקצועות ורודים, מקצועות שברובן נשים, לא מוצאים מי שיעשה את המאבק עבורן. אני קוראת גם לשרת החינוך וגם לשרת הכלכלה, ואני בשיח עם שרת הכלכלה, שינהלו את המאבק הזה. אני באופוזיציה, אבל כיושבת-ראש הוועדה הזו מוכנה להירתם לכל מאבק שצריך כדי שהאוצר יפתח את הכיס ויוציא את הכסף.

רעיה, מנהלת פרויקטים בארגון נבחרות. אני מבקשת שלוש דקות כדי לקבל התייחסות מהמשרדים.

שלום, חברת הכנסת עאידה וכל המשתתפות. בהמשך לדברים החשובים שנאמרו כאן, חשוב לי להציג ולהציף סוגיה כואבת שמתרחשת בחברה החרדית במעונות יום שאינם מפוקחים בצורה אינטנסיבית על ידי משרד החינוך, מעונות שהם לא בהכרח גם תחת סמל המוסד. במעונות אלו מתרחשת הפרה בוטה של תנאי העסקה של מטפלות-מחנכות על ידי מעסיקים. מחקרים שעשו השדולה על ידי הקו החם של השדולה לנשים, וכן על ידי מחקרים שעשה המכון החרדי למחקרי מדיניות, נחשף כי באופן שיטתי מעסיקים שהם ברובם חרדים מפרים זכויות עובדים בסיסיות בניגוד לחוקי המגן. זה אומר אי תשלום דמי הבראה, הלנת שכר, הפרשה לפנסיה. כל הזכויות האלו נפגעות ואין פוצה פה ומצפצף. הנשים החרדיות הן מאוד מוחלשות כיוון שהן גם הרבה פעמים מפרנסות יחידות, הן גם לא מאוגדות תחת ועדי וארגוני עובדים ותופעה זו באמת מקשה מאוד עליהן להתאגד יחד ולמנוע את המצב הזה.

אנחנו בארגון נבחרות רוצות להעלות את הסוגיה לדיון. יש באמת אלפי נשים שנפגעו ונפגעות גם ברגעים אלו ממש. כפי שציינתי, הן מוחלשות ביותר. אנחנו קוראים למשרד העבודה, עם ההעברה הצפויה לסמכותו בקרוב, גם לקחת אחריות על העניין הזה ולהעסיק באופן ישיר את אותן עובדות חרדיות כדי למנוע ולמזער את הסיכויים שלהן לפגיעה מתמשכת. כמו כן אנחנו מבקשים ממשרד העבודה ליידע את העובדות בדבר הזכויות הבסיסיות שלהן, גם באמצעים שהם לאו דווקא מקוונים, כי יש הרבה מאוד נשים חרדיות שהאינטרנט לא נגיש להן.

בנוסף לכך אנחנו חושבים שמן הראוי שמכון המחקר והמידע של הכנסת, כאשר הוא חוקר את נושא תנאי העסקה של מטפלות-מחנכות חרדיות, לעשות את זה גם תוך פילוח מגזרי. כפי שאמרה עולא, קיימים מאפיינים מסוימים לנשים במגזר הערבי וישנם מאפיינים שונים של מטפלות-מחנכות במגזר החרדי, ולכן אני חושבת שיש להידרש לסוגיה הזו ולעקוב אחר הנתונים. להגביר את האכיפה גם כן כלפי אותם מעסיקים שמרשים לעצמם לפגוע באותן נשים חרדיות על אף שהם בעצמם, המעסיקים מהמגזר החרדי, הם מרגישים שבעצם החוק לא מחייב אותם והם חותמים חוזי העסקה פוגעניים יחד עם אותן נשים חרדיות שלא מודעות בהכרח לזכויות שלהן. תודה לכם על ההקשבה.

תודה רבה. כפי שאתן יודעות, גם בכנסת ה-20 קיימנו הרבה דיונים עם היחידה לפיקוח על ענייני התעסוקה, אז במשרד העבודה והרווחה. אני מבינה שזה עכשיו עבר למשרד הכלכלה, יחידת הפיקוח. אחד מהדברים שעלו תמיד זה העניין של תנאי ההעסקה של נשים גם באוכלוסייה הערבית וגם באוכלוסייה החרדית. לצערי הרב היחידה עדיין מאוד רחוקה מלהשתלט על הנושא גם מבחינת מספר המפקחים הנמצאים אצלם וגם ביכולת לכסות את כל ההפרות שקיימות בשוק, אבל טוב שהסבת את תשומת ליבנו לנושא.

אני רוצה לתת למור דקל, יו"ר העמותה הישראלית למען הילד בגיל הרך. בקשה גבירתי, שלוש דקות.

בוקר טוב ותודה רבה. באמת עאידה, אנחנו עוד היינו ביחד גם בוועדה לזכויות הילד וגם בוועדה למעמד האישה. אני באמת מברכת את המעמד של הוועדה הזאת ואת הנושא הכול כל חשוב, אבל אני רוצה לדבר שנייה גם ממקום טיפה יותר כללי. אני עכשיו יצאתי מוועדת החינוך שדיברו שם על היתר שימוש חורג. כרגע מתקיימת גם ועדה על זכויות הילד, על איתור ילדים עם צרכים. אנחנו כל הזמן מדברים על זה שילד לא נולד בגיל שלוש והמדינה צריכה להסתכל על כל הילדים מגילאי לידה, אבל בפועל אם אנחנו באמת רוצים לדאוג לאוצר האמיתי של המדינה שלנו ולא נדאג למבוגרים שאחראים עליו, אם זה ההורים או המחנכות וגם המחנכים, אגב, יש גם גברים לעניין וצריך לשים את זה גם על השולחן, לא נצליח.

איך זה מתבטא? כרגע יש שביתה ויש מחאה גדולה של שוק ספציפי, של 23% מהשוק כרגע במשק שמתעסק בכל הילדים בגילאי לידה עד שלוש. אם לא נתחיל להסתכל על כל השוק הזה כמקשה אחת, על כל המטפלות גם במגזר הפרטי וגם במגזר כרגע המפוקח יותר שמקבלים את התנאים שלהם, אנחנו לא נצליח באמת להביא את התוצאות, ואני רוצה להביא את זה כאן לשולחן כי אני יודעת שאנחנו מדברים גם על זה שזה עובר אוטוטו למשרד החינוך.

כאן יש את הערך המוסף שאנחנו מדברים כל הזמן, עאידה, היינו על זה בשיחות רבות, שצריך להעלות את הפרופסיה של המקצוע ואם לא נעלה את הפרופסיה של המקצוע, אז גם אם עכשיו המחאה תצליח לאמונה וויצו ויקבלו את התקציב שהם רוצים, יש שוק שלם שהוא הרוב, שכרגע יש שם גם פגיעה בזכויות העבודה של נשים. יש שם נשים שנמצאות במעונות פרטיים ומאוד חזקים, שמקבלות משכורות עתק, אבל הרוב נמצאות בשוק פרטי שלא מפוקח, שיש שם תנאי העסקה מאוד נמוכים ולא ראויים, ובאמת הן אפילו נמצאות לפעמים במצב שגם אם הן רוצות לבוא ולהגיד מילה, מאיימים עליהם המעסיקים בפגיעות ובתביעות, וחבל. את הנשים האלה אנחנו לא שומעים. גם בוועדה הקודמת נשמע או המגזר הפרטי המאוד חזק או המעונות המפוקחים. את שטח ההפקר הזה לא שמענו מהשטח ולכן אני אומרת, צריך לעשות כאן חשיבה מחדש, לתת סוג של מינימום שכר למקצוע הזה, להכיר במקצוע הזה כמקצוע חיוני, לתת לו מעמד של מחנכת גיל ינקות.

עאידה, אני באמת מעריכה אותך ואת כל הפעילות שלך גם לגבי הנשים, אבל בכלל גם מחנך וגם מחנכת לגילאי לידה עד שלוש, באמת צריך לתת להם פרופסיה, לתת מינימום העלאה בשכר, לתת הקצבה, כמה שעות הם יכולים לעבוד, מי אמור לממן את זה. אגב, מקודם דיברנו על היתר שימוש חורג. על מנת קודם כל שנדע בכלל לאמוד את כמות המחנכות לגיל הזה ומי שמטפלות בילדים הללו, צריך באמת טיפה להקל על הרגולציה, מצד אחד על המעונות הפרטיים כדי שיצאו מתחת לפני השטח ונבין כמה מסגרות כאלה יש בכלל במדינה, ואז מתוך זה באמת נוכל לשמוע את השטח ולהכיר ולהבין.

5,500,6,000 שקלים לאישה שעובדת מ-07:00 בבוקר עד כמעט 17:00 בערב על 11, 15, 20 פעוטות שהיא צריכה להאכיל אותם, לחבק אותם, לטפח אותם ולחתל אותם ולנקות, זה לא ריאלי. עדיף כבר ללכת לעבוד במקצועות הרבה פחות יוקרתיים בשוק, למה? כי זה המצב. אם אנחנו מצד אחד רוצים להעביר את זה ממשרד החינוך, ואנחנו רוצים להעלות את הפרופסיה ואנחנו רוצים לבטל את היתר שימוש חורג ורוצים עכשיו להקשיב למחאה של ויצו ונעמת ושל כל המעונות המפוקחים, אבל לא נדע באמת להסתכל על הנשים הללו ועל האנשים שנותנים את השירות הכי חשוב כרגע לילדים שלנו, ונכיר בהם כמקצוע חשוב, חיוני ויוקרתי לכל דבר ועניין, אז לא משנה מה נעשה כאן בוועדה, לא יהיה לנו גם כוח אדם שיבוא לעבוד במקצוע, ולכן אני מברכת וקוראת באמת לעשות איזה מהפכה גם בשכר, גם בהכרת המקצוע ובפרופסיה שלו. תודה רבה.

תודה רבה. אני רוצה לתת לפרופסור דורית ארם, חברת הנהלת העמותה למען הילד בגיל הרך.

שלום לכם ותודה רבה על כך שאני יכולה לומר את דבריי כאן. אני רוצה להמשיך את הדברים שאמרה מור ולדברים שאמרה מרסל בתחילת המפגש. כן יש לנו גוף גדול של מעונות שהם מפוקחים, אבל בגוף הזה הולכות ופוחתות המטפלות שעובדות.

אנחנו בעמותה למען הילד בגיל הרך כבר שנים עובדות, ועוברות משר חינוך אחד לשר חינוך אחר, לשר החינוך השלישי, למען הכנסת הפעוטות מלידה עד גיל שלוש לתוך מערכת החינוך. אני רוצה להסתכל ממרום גילי ומהידע הבין-לאומי שלי ולומר, ישראל היא ארץ שהיא מובילה בעולם בתחום החינוך. לא בכל העולם לילדים מגיל שלוש יש חינוך שהוא חינוך חינם, שהוא חינוך שניתן על ידי נשים מקצועיות, גננות בעלות ידע אקדמי, אבל איכשהו את הגיל שמתחת לשלוש אנחנו עזבנו.

כעת אני רואה שזאת שעת רצון, זה משהו טוב הולך לקרות כאן, אבל אנחנו חייבות לדחוף את זה חזק מאוד כי מה שקורה זה שאנחנו שומעות כל הזמן על המצלמות ועל התעללות של מטפלות ופגיעות בתינוקות, דברים נוראיים, ואז ההורים יוצאים לרחובות, אבל לאט לאט עוזבות אותנו המחנכות כי אין להן את הכוחות לעבוד בתנאי שכר כאלה ולעשות את העבודה הקשה הזו שכולכם דיברתם עליה, בתנאים כל כך קשים. הן עוזבות אותנו ואז מה יישאר להורים? בידיים של מי הם יתנו את הדור הבא? שני בני הזוג בישראל עובדים, וזה ידוע שבישראל אחוז הנשים העובדות הוא הרבה יותר גבוה מעל מדינות ה-OECD, ויש לנו הרבה ילדים. מי יטפל בילדים שלנו בגיל לידה עד שלוש?

התחלתי והעברתי חומרים להורים ואמרתי להורים, תצאו לרחובות, כי מה שעשה את השינוי בשנת 2014 זה היה צעדת העגלות. אני מקווה מאוד שהכנסת תוכל לראות את הדברים והמחוקקים והשרות שלנו, לפני שאנחנו נצטרך להוציא מאות אלפי הורים לרחובות שיאמרו, אין מי שיטפל בילדים שלנו. אנחנו אומרים במשך שנים, תשמרו על המחנכות, תדאגו לתנאי העסקה טובים להן, תדאגו לתנאי שכר טובים, לשעות עבודה נוחות ולהכשרה טובה. זה הכול. תודה רבה לכם.

תודה, פרופסור דורית. ויסאל רעד, הקואליציה לחינוך מלידה. אני מאוד מבקשת, בואו נתמקד, הדיון הוא על תנאי ההעסקה והכנסתן של המטפלות. לא נוכל עכשיו להתפרס על כל הנושא של חינוך מלידה, כי זה נושא יותר רחב. בקשה, ויסאל.

שלום לכולם, כבוד יושבת-הראש, תודה על רשות הדיבור. אני חושבת שגם אם יש בשורות טובות בישיבה המקבילה, עדיין הדיון הזה הוא מאוד חשוב בעיניי. בשמי ובשם הקואליציה אני מברכת על דיון זה, הקואליציה שכוללת מעל 20 ארגונים שתומכים בקידום החינוך מגיל לידה עד שלוש.

אני חושבת שדיון זה הוא מאוד חשוב, כי הבעיה לא נמצאת רק במעונות יום מוכרים, מעונות יום עם סמל, אלא גם כפי שאמרה מור דקל לפניי, הבעיה הזו נמצאת בכל המסגרות לחינוך מלידה עד שלוש. רוב המסגרות לחינוך מלידה עד שלוש הן מסגרות פרטיות, הן לא מסגרות עם סמל ומפוקחות. במיוחד בחברה הערבית יש סוגיה מאוד בעייתית, שמטפלות-מחנכות בחברה הערבית לא מקבלות שכר טוב והן מועסקות בתנאים גרועים. גם כתוצאה משיעורי ההשתתפות של הנשים בשוק התעסוקה שהם מאוד נמוכים, וגם העוני בחברה הערבית מקשה על ההורים לרשום את הילדים שלהם למעונות יום בכלל וגם למעונות יום מפוקחים שגובים יותר כסף מאשר מעונות יום פרטיים, וזה בשונה ממעונות יום בחברה היהודית, שמעון יום פרטי, העלות שלו היא יותר גבוהה, ולכן הדיון הזה בעיניי הוא מאוד חשוב וצריך לשים לב לכל המסגרות ולכל המחנכות והמטפלות במסגרות לחינוך מלידה עד שלוש.

אני מסכימה עם מור דקל במה שאמרה שצריך להעלות את הפרופסיה ולא לשנות רק את המעמד של המחנכות-מטפלות מבחינה כלכלית, אלא גם לשנות את התפיסה. היום המעמד של המחנכות-מטפלות במסגרות לחינוך מלידה עד שלוש הוא לא נחשב ולכן יש תחלופה גבוהה ויש קושי בגיוס מחנכות למעונות יום. אנחנו רואים שיש אלפי בגרות, אלפי נשים אקדמיות שהן למדו לתואר ראשון לגיל הרך והן לא משולבות בתחום הזה. שוב, צריך להתייחס לכל המסגרות ולא רק למסגרות עם סמל.

בואי נקווה שכאשר יתחיל כל הנושא של החוק החדש שיהיה מיושם, הרבה ממעונות היום יצאו מהמחתרת, בואי נגיד, ויצטרכו לתת דין וחשבון גם על תנאי ההעסקה שלהם. זה גם אחת מהדרכים, אבל אנחנו כולנו יודעים, אם לא יתפתח במקביל גם מערך ביקורת ופיקוח, אנחנו לא נוכל להשתלט על המצב. תודה לך, ויסאל.

צפורת מאמונה, בקשה.

קודם כל תודה רבה. אני מברכת על הדיון החשוב הזה. כמו שאמרת, יושבת-הראש בהתחלה, אנחנו כולנו מקווים מאוד שנצא היום לאיזה שהן בשורות טובות, אבל אנחנו בהחלט לא יכולים לבנות על דיונים והתחלה של משא ומתן שאנחנו מאוד מקווים שיהיה, כיוון שאנחנו גם למודים מניסיון.

אני רוצה להוסיף כמה נקודות מאוד קצרות כי באמת בסופו של דבר גם לנו מאוד חשוב לשמוע את עמדת המשרדים ובראשם כמובן משרד האוצר. אני רק אגיד שהתחושה היא שיש כאן איזשהו תפוח אדמה לוהט כזה שבעצם אף אחד לא רוצה לגעת בו והוא עובר בין המשרדים השונים. הסיטואציה הזאת היא מאוד קשה, ובמי שהיא פוגעת בראש ובראשונה זה כמובן בחינוך הילדים שהם הדבר הכי מרכזי וחשוב לנו.

הנושא של התקינה, רק צריך אולי לסבר את האוזן לאור באמת הנתונים ששמענו. אנחנו צריכים להבין שהפער שאנחנו מדברים עליו הוא פער למעשה של 25% בכוח האדם שנדרש בין מה שקיים היום לבין בעצם מה שקיים במדינות המערב. הסיטואציה הזאת היא סיטואציה מאוד קשה. גם הנושא הזה של הפער של יותר מ-40% בין סייעת שהיא גננת מתחילה בשלטון המקומי לבין מחנכת-מטפלת שנמצאת במסגרות של המעונות המפוקחים, הפער הזה הוא פער בלתי נתפס, ואת מרחב הפער הזה תופסות כמובן האלטרנטיבות כשיש אלטרנטיבות, אז הן מתמלאות והמטפלות באמת הולכות לאלטרנטיבות השונות.

דבר שלא הוזכר כאן ומאוד חשוב להדגיש אותו זה שאנחנו נמצאים במסגרת של משבר קורונה וזה רק מוסיף לתוך הסל הגדול הזה. אני רוצה לדבר קצת במספרים כי זה דבר שעוד לא נאמר.

צפורת, אני רוצה באמת לנסות למקד את הדיון. אני מבינה שעיקר הדרישות הן בשני מישורים. מצד אחד זה שינוי בעצם של סל התשומות כדי לאפשר עלייה בשכר של המטפלות, ומצד שני גם את עניין התקינה ושינוי בעניין הזה. אני יודעת שעכשיו מתנהל דיון אצל שרת הכלכלה ונציגי משרד האוצר, שאני לא יודעת מה מוצע שם. בשעה 12:00 תהיה עוד פגישת עבודה. אני יודעת שאתן הגעתם למקום שאתן מרגישות שאתן לא יכולות להמשיך. אני מאוד מקווה שנמצא פתרון היום. איך שאני קצת מכירה את הדינמיקה, זה לא בהכרח שהיום יימצא פתרון. אתן ממשיכות את השביתה? מה אתן חושבות יקרה אם לא יימצא פתרון?

מאוד חשוב לי להגיד, דיברו על סכומים של כ-200 מיליון שקלים. זה פחות או יותר סדר הגודל שעליו דובר וצריך לשים את הדברים על השולחן.

לא, יש אנשים שדיברו על 2 מיליארד.

בדיוק כך. בהערכות שאנחנו עשינו בתוך הארגונים, יודעים שמדובר על סדר גודל של בין 1.5 מיליארד ל-2 מיליארד שקלים על מנת באמת לסדר גם את נושא התקינה וגם את נושא השכר. אני חושבת שהסיטואציה כפי שבדיוק את עכשיו העלית, העובדה שבעצם מצפים מאיתנו לפנות לאוצר ואנחנו אלה שצריכים לבוא במשא ומתן מול האוצר, היא דרישה שהיא בעייתית מאוד במובן הזה שבסופו של דבר המשרדים האחראיים, ואנחנו היום מדברים לא רק על משרד אחד. כמו שנאמר פה, יש גם את משרד הכלכלה, גם את משרד החינוך וצריך גם לזכור, יש גם את משרד הרווחה. אנחנו נעים כיום בין שלושה משרדים שונים, כולם מבולבלים, גם אנחנו, והסיטואציה הזאת מצריכה שהמשרדים ביניהם, הם אלה שישבו עם האוצר. הציפייה מאיתנו היא כזו שאנחנו בעצם ננהל את המשא ומתן, דבר שהוא בסופו של דבר יוביל לנזק.

אם היית רוצה לשמוע ממני, אני חושבת שכן אתן צריכות לנהל את המאבק שלהן, והמאבק שלכן לצערי הוא מול כל המשרדים. ברגע שתפקידו בידי המשרדים שינהלו את המאבק שלכן, אתן תצאו מופסדות. אתן תנהלו את המאבק מול המשרדים.

בוודאי ובוודאי שאנחנו מתכוונות להיות שותפות מלאות למשא ומתן ולכל הדיונים. כיוון שפנינו לאורך כל השנים האחרונות וביקשנו את אותן ישיבות ואת אותן שיחות עם משרד הכלכלה, עם משרד האוצר, אני שמחה מאוד שהיום סוף סוף נענו בקשותינו לשמוע את הדברים ואני באמת מקווה שייצא מזה דברים טובים ונהיה אנשי בשורות.

תודה. אני חושבת שאנחנו מדברות על מקצועות ורודים ועל מאבק בעניין מקצועות ורודים. רק נשים יכולות להגיד משפט כזה. אנחנו רוצות להיות שותפות. אתן לא שותפות. אתן צד והמשרדים זה צד שני. אתן חייבות לנהל את המאבק שלכן ואנחנו אתכן. זה התפקיד שלנו כחברי וחברות כנסת, להיות אתכן במאבק הזה מול המשרדים. עם כל הכבוד לכל המשרדים ולכל השרים ולכל השרות, ינסו לחסוך כמה שאפשר כי זאת המדיניות של כל הממשלות עד היום, זה להפריט את השירותים החיוניים ולתת לארגונים לנהל ולספוג חלק מההוצאות, אז אתן לא תהיו שותפות, אתן תנהלו את המאבק הזה, ועד שלא תנהלו את המאבק הזה, נישאר במקצועות הוורודים.

בבקשה, חברת הכנסת גבי.

תודה רבה כבוד היושבת-ראש ותודה על העלאת הנושא הדחוף הזה. לא רק שאנחנו מדברות על מקצוע שהוא חיוני בכל חברה, אלא שאנחנו גם מדברים על הילדים ועל הילדות שלנו. מי שמפקיר את המטפלות, בעצם מפקיר את הילדים, כי אם אנחנו לא ניתן את כל הכלים למטפלות לעשות את עבודתן בכבוד, בשכר ראוי, בתמיכה של כל הגופים הממשלתיים חוץ מזה שמגיע להן בזכות, אבל זה גם פגיעה בילדים שלנו ואין דבר כזה שאנחנו ניתן להמשיך את ההפקרות.

כמו שנאמר פה, קודם כל השוואת תנאי שכר, שגם לא מדובר בשכר שהוא מי יודע מה. זה בקושי קצת מעל שכר המינימום, ומגיע למי שמטפלת בילדים ומחנכת לקבל יותר מכמעט כל מקצוע אחר במדינה הזאת. הן לא צריכות להסתפק בשכר מהסוג הזה. יחד עם זאת, יש גם מטפלות שהן גם עצמאיות. על אף שמפוקחות, צריך גם להכניס אותן שהן תוכלנה לעבוד במסגרת שהן לא צריכות לנסות לראות מאיפה הן יפרנסו את עצמן, אלא שיש להן משכורת קבועה, תנאים סוציאליים, חופשות. כל הדברים האלה הם חיוניים כדי לאפשר חברה בריאה וגם חינוך מיטבי לכל הילדים, לא משנה איפה הם גרים, גם בחברה הערבית, גם בחברה החרדית, גם בחברה הכללית. זה דברים חשובים.

אני קוראת עכשיו בדיונים שמתקיימים, לשר האוצר, לשרת הכלכלה ולשרת החינוך, לסכם על תוכנית תקציבית רב-שנתית שתאפשר לארגונים לחתום על הסכמים קיבוציים שיביאו בתוך שלוש שנים לכל היותר להשוואת התנאים. שניים, התוכניות תכלולנה בין היתר תקנון מטפלות ומחנכות שיהיה תקינה, כמה ילדים אפשר להכניס בתוך מעונות כאלה, ותוכנית תקציבית שתיתן מענה לחוסרים הקיימים בכל המקומות, בדגש על הפריפריה ועל מקומות אחרים. רק ככה אפשר יהיה להביא גם עובדות ועובדים שהם איכותיים, בגלל שהן באות לא רק בגלל שמדובר בשליחות, אלא בגלל שהן יכולות להתפרנס בכבוד ולחנך את הילדים שלנו בצורה המיטבית ביותר. תודה.

תודה, חברת הכנסת לסקי.

העלינו את הבעיה, שמענו מכולם. עכשיו נרצה לקבל תשובות. מי מתנדב? כלכלה, אוצר, חינוך?

שלום, אני מאגף מעונות יום בזרוע העבודה, עכשיו במשרד הכלכלה והתעשייה, ככל הנראה בדרך למשרד החינוך אם כל התהליך יעבור חלק. אנחנו מאוד מקווים שהוא יצלח כי אנחנו רואים בזה מהלך חשוב.

אתה יכול רק להסביר לנו, אתה אומר שאתם תעברו למשרד החינוך. מה יישאר במשרד הכלכלה?

לפי החלטת הממשלה שעברה, נושא הסבסוד נשאר במשרד הכלכלה.

נושא הסבסוד אך ורק.

ככה בהחלטת הממשלה.

ואתם, השאר שמטפלים?

רישוי, חינוך, טיפול, בינוי, כל יתר המשרדים - - -

הכול יעבור למשרד החינוך.

עובדי רווחה?

פעוטות בסיכון מעולם לא היה אצלנו אבל זה נשאר ברווחה.

כן, ברור.

קודם כל, הטענות שנשמעות גם כאן וגם שנשמעו עד עכשיו בכל הדיונים ומוועדי נציגי הארגונים, הן טענות חשובות ואנחנו לא מקלים ראש בטענות האלה והן לא נופלות על אוזניים ערלות. שרת הכלכלה כבר לפני למעלה מחודש נפגשה עם הארגונים. ביום שישי היא נפגשה איתם בהפגנה שהייתה ליד הבית שלה, וכבר כמו שכולנו יודעים, ברגעים אלה ממש היא יושבת עם הארגונים ואנחנו שומעים את הטענות. זה טענות חשובות וראוי שנבחן אותן בכובד ראש.

שאני אבין, הישיבה עכשיו מתקיימת רק עם שרת הכלכלה ועדיין שומעים את הטענות או שהישיבה שמתקיימת, מתקיימת גם בנוכחות משרד האוצר? כי אני יודעת, אתמול השרה יצאה מוועדת הכספים כדי לשבת עם שר האוצר דווקא בנושא הזה.

ודאי, היא מתקיימת עם נציגים מהמשרד האוצר.

אז הם מביאים איזה שהן בשורות או רק עדיין שומעים על הבעיות?

קודם כל הארגונים, ממה שאני מבין, שלחו אתמול איזשהו מכתב עם דרישות שהיו. אני לא נמצא בישיבה עכשיו אז אני לא יכול לדעת, אבל היא בהחלט מתקיימת עם משרד האוצר ואנחנו באים לא רק לשמוע. אנחנו באים גם לקדם את המערך הזה ויקבלו שם את ההחלטות שצריכות להתקבל. אנחנו לא בשלב השמיעה.

אתה ידעת שמתקיימת הישיבה הזו וגם מתקיימת ישיבת הוועדה ואנחנו נדרוש תשובות, לפחות לשמוע מה העמדה של המשרד. אתם שמעתם כבר הרבה זמן. אני יודעת שהשרה אתמול אמרה שהיא רוצה לתמוך בשינוי המצב.

כן, אבל אנחנו גם נמצאים, ומשרד האוצר ידבר פה על נושא התקציב, וגם אנחנו בעיצומו של תהליך העברת האחריות למשרד החינוך. הנושא הזה הוא בהחלט נושא שצריך לדון בו במסגרת המעבר הזה. שמיעת הטענות גם הייתה והיא ממשיכה כל העת. אני גם אמרתי שאתמול שלחו איזשהו מכתב חדש מנציגי הארגונים ואנחנו פה כדי גם לקדם את המערך הזה. לא באנו לשמוע, באנו לקדם. כמו שאמרתי, משרד האוצר שם בדיון אצל השרה ואני מקווה שיימצא פתרון לסיטואציה הזאת.

אני רוצה לשמוע מה העמדה של המשרד.

אז אני אומר, העמדה היא שהטענות האלה חשובות ואנחנו לא מקלים בהן ראש ואנחנו תומכים במאבק הזה, אבל צריך למצוא את העיתוי הנכון למצוא לו את הפתרון כי אנחנו בתקופה גם שאין תקציב, ומשרד האוצר ידבר על זה, וגם בהיבט של מעבר למשרד החינוך.

אם זה לא בזמן המאבק על התקציב, אז מתי? כי הם יגיעו אחר כך ותגידו, יש תקציב שאושר בכנסת ואין לנו מאיפה לתת. זה הזמן לעשות את המאבק. בוא לא נשלה את עצמנו. אני הסתכלתי על תקציב משרד החינוך לשנת 2021–2022. בשנה הבאה אתם אמורים לעבור למשרד. לא חל שום שינוי בתקציב הקיים השנה לנושא הזה כאשר אתם עוברים. זה אומר מבחינתי שלא מתוכננת שום תוספת בסל התשומות. ככה אני רואה את זה. השאלה אם יש לכם תשובה אחרת. אם תגידו לי, לא, חברת הכנסת, מה פתאום, ותיכף אני אשמע גם את משרד החינוך שאמור לקבל לידיים שלו את האחריות הכבדה הזו, איך הוא מתכנן לקבל אותה.

בקשה, משרד האוצר.

אני מאגף תקציבים. באמת יש מעבר מתוכנן. השאלה האחרונה שלך לגבי התקציב, בגלל שאנחנו עכשיו יושבים, ישבנו גם אתמול עם משרד החינוך על איך בדיוק לנהל את המעבר הזה שיקרה בצורה כמה שיותר חלקה גם מבחינת המעבר. בסוף יש פה עובדים שצריכים לעבור ממשרד למשרד ויש פה את הארגונים, את המעונות, את ההורים שעכשיו בעצם אמורים לעבור לאחריות של משרד אחר, ואתה לא רוצה שיהיה שם איזשהו ואקום ושזה יעבור חלק. אנחנו עכשיו רק בתהליך הישיבה הזה ולכן גם הסיפור התקציבי יעבור. ברגע שנעשה את החלוקה, כי יש רכיבים שנשארים במשרד הכלכלה, בעיקר מה שרלוונטי לסבסוד והדברים הקשורים אליו שנשארים, אז נעשה את החלוקה ואז כמובן שקודם כל נעביר את התקציבים הרלוונטיים מהמשרד.

בנוסף לזה, חלק מההסכמים שהיו, גם שרת החינוך קיבלה עוד 200 מיליון שקלים לטובת המעבר הזה.

תיאורטית הכול יפה. אני יודעת שבדרך כלל כשמעבירים, יושבים ומחלקים, איזה עובדים נשארים פה. לא על זה שואלים. זה חלוקה פנימית בתוך מערך המשרדים.

נכון.

אני מדברת על תקציב שהוא כל העניין של למשל תעריף סל התשומות. האם מתוכנן בדיקה?

מה שציינת, אולי הנקודה הזאת היא פחות טובה, כי בגלל המעבר יש עכשיו איזושהי תקופה גם של מעבר שאנחנו עכשיו יושבים על לנהל אותו, אבל עוד רגע האחריות עוברת למשרד אחר. להתחיל תהליך במשרד שעוד רגע מעביר את האחריות, זה לא נראה לנו דבר נכון.

הרי אתם יודעים, התהליך הזה, אתם לא יושבים מול השר או השרה. אתם יושבים מול הבכירים בתוך המשרד, אנשי המקצוע ודנים בזה. בוא לא נשלה את עצמינו. האם יש החלטה פוליטית שאכן נכנסים ומזיזים ובודקים או שאתם כבר סגרתם תקציב וזהו?

קודם כל התקציב שנסגר, הוא נסגר לתקופה הקרובה. ההשפעות מן הסתם להכניס שינויים קודם כל בשנת הלימודים הנוכחית, אני חושב שזה בעייתי במיוחד מול ההורים. צריך לחשוב שכל שינוי משנה את התעריף.

אנחנו לא מדברים על חלק ההורים, אנחנו מדברים על מה שאתם תביאו.

התעריף קודם כל המפוקח הוא מחיר מקסימלי שמעון יום בעל סמל יכול לגבות. הסבסוד ניתן לפי מבחני הזכאות. רוב ההורים אמנם מקבלים סבסוד בסכום כלשהו, אבל ישנם גם הורים שלא מקבלים סבסוד במערכת הזאת.

והוספתם את המספר לאחרונה. שללתם את הזכאות מהסבסוד מהרבה מהמשפחות. חסכתם איזה 55 מיליון שקל.

נעשה, אגב, צעד של דרישה של באמת תעסוקה מינימלית של שני בני הזוג, מה שלא היה לפני ולכן יתכן וישללו. אנחנו נגלה את זה בזמן הקרוב, מכמה באמת יישלל. ההערכות הם שזה יביא לצמצום בסבסוד, אבל זה לא משפיע על התעריף. התעריף עצמו הוא תעריף מפוקח כמו כל מחיר בפיקוח שהמדינה מפקחת, למשל על לחם ודוגמאות אחרות שאתם יכולים לחשוב, מחיר בפיקוח של חלב, שמנת, ביצים. יש מחיר שהמדינה קובעת כמה בעצם מי שמקבל את המוצר או את השירות, ישלם עבורו. מעבר לזה יש סבסוד. יש קשר בין הדברים.

אם אנחנו כבר בנושא הזה, אתה אומר שאתם תגלו כמה באמת ישללו מהם את האפשרות הזו כי עוד לא התחיל כל הנושא של הדרגות. זה במשרד הכלכלה עד כמה שידוע לי.

המערכת להגשת בקשות לסבסוד עדיין לא נפתחה.

אבל גם השינוי לא נכנס לתוקף. השינוי יכנס רק מנובמבר.

אבל בינתיים נפתחה ההרשמה והכול עובד?

לא. אמרתי, המערכת להגשת בקשה לסבסוד לא נפתחה עדיין. בגלל השינויים יש הרבה התאמות שצריך לבצע. בינתיים כדי לסייע אנחנו מעבירים מקדמות. אישרנו מול החשב הכללי במשרד האוצר לשלם מקדמות לארגונים שיבקשו, וזה אנחנו מאמינים שיקל על ההורים בתשלום שכר הלימוד החודשי.

זה לא מתקבל על הדעת. מקבלים החלטה להעביר ולא מתכוננים למעבר.

המעבר כבר קורה אבל עדיין לא מסודר. אני גם כן לא מבינה את זה.

המעבר אמור לקרות בתחילת 2022. זה ההתכווננות.

לא, לא. אתם כבר העברתם. ממשרד העבודה והרווחה העברתם לכלכלה ואחר כך מקפיצים אותם לחינוך. אני לא מבינה למה צריך לטרטר. אתה יודע מה? אני לא אגן על העובדים. למה צריך לטרטר את כל המערכת, לטרטר את המשפחות כדי לעשות את המעברים האלה בנגלות? היה קשה להעביר ישר לחינוך? מה הסיפור?

יש הבדל בין להעביר מה שקרה היום במעבר של כל זרוע העבודה כזרוע ממשרד אחד למשרד אחר, שהיא כבר בהרבה מובנים סוג של יחידה עצמאית. יש ממונה על זרוע העבודה, יש את מנהלי היחידות שהם עובדים ובעצם אתה מעביר את המכלול כמכלול ממשרד למשרד. זה יותר פשוט מאשר לפצל. ברגע שעכשיו מפצלים פעילות של יחידה, זה נושא שהוא יותר מורכב מאשר המעבר הכולל של כל הזרוע כיחידה אחת.

טוב. עד כמה שידוע לך, הישיבה שהתנהלה אתמול ועכשיו מתנהלת, תביא איזושהי בשורה מצד האוצר. אנחנו הבנו ששרת הכלכלה תומכת. האם משרד האוצר מביא איזושהי בשורה?

אנחנו ישבנו עם נציגי ארגוני מעונות היום. עוד לפני חג הסוכות הייתה ישיבה במשרד האוצר עם הארגונים. גם תואם מראש ישיבת המשך לאחר בירורים שנציגי הארגונים אמרו שהם ישלחו לנו בתחילת השבוע הזה, ולכן נקבעה ישיבת המשך עוד מראש לפני כל הדברים, ליום חמישי הקרוב, ואז התחילו העיצומים והשביתה לאחר מכן.

אביעד, עם כל הכבוד לכל הח"כים החדשים, אני לא חברת כנסת חדשה, אני קצת למדתי איך האוצר עובד.

ואני לומדת.

וזה לא כל כך מסובך. הם חוזרים על אותה דרך עבודה. אפשר ללמוד בקלות. אני שאלתי ספציפית. אל תגיד לי ביום חמישי. עכשיו מתנהלת ישיבה ואתמול התנהלה ישיבה. היה נחוץ אתמול אחרי הישיבה בין שרת הכלכלה ושר האוצר, לזמן פגישה עם הארגונים בדיוק על אותו זמן שהישיבה של הוועדה מתקיימת. מבחינתי זה לא נשמע להקשיב לבקשות. מבחינתי זה לא נשמע למרוח אותם. מבחינתי זה אומר שחל משהו. קרה משהו שכינסתם בדיוק באותה שעה.

הישיבה עכשיו שכונסה על ידי שרת הכלכלה, לגבי המועד ומה הוביל לקביעה של השעה, אני לא יודע.

ברור, אבל עם מה אתם הולכים לשם?

המטרה היא באמת לשמוע גם את עמדות הארגונים. ישבנו איתם באמת גם לפני החג.

ושמעתם. נו, באמת. אתה רוצה להגיד לי, עכשיו אני לא נותן תשובות. זה בדיוק מה שאתה אומר, אני לא נותן תשובות לשאלות של יושבת-ראש ועדה בכנסת ששואלת אותי מה העמדה של האוצר.

אני לא יכול לתת תשובות לדיון שאני לא נמצא בו, שאני לא יודע מה קורה בו.

אני לא שואלת אותך מה קורה שם. היום בבוקר במשרד כשידעו שאתה מגיע לוועדה ואחרים הולכים לישיבה, מה התדרוך שקיבלתם? יש לכם החלטות? אתם מתקדמים?

המטרה היא לנהל שיח. אמנם הועלו דרישות מצד הארגונים - - -

וואלה, משא ומתן למען משא ומתן, עובר מהמדיני עכשיו לתקציב.

אנחנו מנסים כן לעשות שיח שהוא לא עם כותרות אלא שיח שינסה להבין את הדברים, להבין איפה הפערים. יש טענות לפערי שכר בין מטפלות פה לסייעות. לנסות להבין האם באמת קיימים, איפה הם קיימים, ממה הם נובעים.

גם חשוב להגיד, המחיר המפוקח שנקבע, אני לא קובע לכל מעון את השכר שהוא משלם לכל מטפלת. יש דיני עבודה שחלים באופן כללי ויש הסכמי שכר של כל מעון ומעון עם המטפלות שלו.

אני בגלל זה לא שאלתי אותך על הסכמי עבודה, שאלתי אותך על סל תשומות. אתה קובע בסל התשומות, אתה לא קובע מה קורה במעונות.

אני קובע איזשהו סל תשומות נורמטיבי.

נורמטיבי מ-2012.

אבל שהתעדכן ועלה בעשרות אחוזים מאז 2012. הוא עלה בכמה מאות שקלים, המחיר לילד מאז 2012. אני חושב שזה כן משמעותי. התעריף גדל משמעותית.

איך עלה?

כי יש הצמדה. המחיר נקבע ב-2012 אך הוא הוצמד. רוב המחיר של המעונות מוצמד למדד של השכר בסקטור הציבורי שעלה בפחות או יותר 20% מאז.

טוב, אני מבינה שאין שינוי בעמדת האוצר ואתם עדיין רוצים להקשיב. אני אציע לארגונים שאת כל מצעד העדויות של המטפלות שמדברות על הבעיות, יכוונו למשרד האוצר, כך המטפלות יוכלו להגיד לכם כמה קשה להן ותלמדו את הבעיה יותר. אני קצת צינית כי את האמת, אני מצפה כאשר משרד האוצר יודע על הבעיה הזו ואתה אמרת שישבתם לפני החגים, ואני יודעת, וניהלנו דיון בוועדת זכויות הילד והנושא עולה כל שני ושלישי בוועדת הכספים, ואני הייתי בקשר עם השרה בנושא הזה ואתמול התקיימה ישיבה. אני לא מצפה לתשובה שהיא בעצם, סליחה, ניסיון מריחה, להגיד, אנחנו רוצים להקשיב ורוצים לשמוע. אתם מרכז סיוע?

אנחנו רוצים להבין את הבעיות. אני כן אומר שאנחנו גם נכונים לבעיות ואם נצטרך לבדוק מחדש את המחיר, זה גם משהו שיתכן שייעשה.

אני מאוד מקווה שתעביר למשרד, ואני אדאג שזה יעבור, שלא מגיעים לדיוני ועדה בלי לפחות קצת כיוון של תשובות, במיוחד שאני יודעת, מחוץ לחדר הזה כבר קרו דברים מאתמול בצוהריים עד היום.

אני רוצה לשמוע את משרד החינוך שאמור לקבל לידיים שלו את האחריות על הנושא. אני רוצה גם התייחסות לנושא הזה. אני רוצה לדעת עד כמה המשרד מעורב במשבר הזה שיקשה עליכם כאשר תקבלו את האחריות לידיים שלכם. מה העמדה שלכם מהדרישה הזו? האם כבר הוקמה הוועדה שבונה את התוכנית כך שהמעבר בתחילת השנה יהיה חלק כמה שאפשר ותיכנסו לתמונה? במה זה כרוך ולמה תשתמשו ב-200 מיליון שתקבלו? שאלות מאוד פשוטות.

קודם כל אנחנו שמחים לקבל את האחריות הכבדה כמו שאמרת, של המעבר של המעונות, של חצי מיליון ילדים למשרד החינוך. אנחנו בימים האלה בונים תוכנית אסטרטגית לקליטת המעונות. כמעט כל יחידות המטה מעורבות בקליטה של האגף. זה אומר בינוי, זה אומר לשכה משפטית, זה אומר פדגוגיה, זה אומר רישוי, רישום, העסקה, הכשרת עובדי הוראה. כולם עסוקים בלבנות תוכנית עבודה שאנחנו נגיש אותה לממשלה עד ה-30 באוקטובר. התוכנית הזאת היא תוכנית ארוכת טווח. כמו שאת מבינה, זה לא יקרה ביום אחד. זו תוכנית לפחות של שלוש עד חמש שנים ואנחנו מציבים לעצמנו מטרות קצרות טווח. לקליטה זה ינואר. קודם כל ה-30 באוקטובר, החלטת ממשלה, אחר כך ה-1 בינואר הקליטה המעשית, וכך הלאה וכך הלאה.

אני שמעתי פה ברוב קשב את הדברים הקשים שהועלו היום והטענות המוצדקות של המטפלות. כמי שמנהלת היום את הגיל הרך במשרד החינוך, גילאי שלוש עד שש, אנחנו כמשרד מאמינים שצריך לשפר את תנאי השכר ואת המעמד. ברור לנו שהמטפלות הן מחנכות של דור העתיד, וככל שאמרו את זה פה, שהן תהיינה יותר מקצועיות, שהן תהיינה יותר מתוגמלות, ככה הילדים שלנו יזכו לחינוך טוב יותר. אני יודעת שהסוגיה הזאת של גם העסקה, גם של התקינה, גם של ההכשרות היא של המנכ"לים. אני יודעת שאתמול הייתה ישיבה במשרד האוצר בנושא הזה.

הייתה במשרד החינוך אצל מנכ"ל משרד החינוך.

מנכ"ל משרד החינוך, ואנחנו כן שמים על השולחן את הדברים. ה-200 מיליון שקלים הם לכל הנושא של ההעברה אד הוק של ליווי, רישוי ופיקוח. זה מה שהולך להיות ב-200 מיליון שקל.

כלומר, זה לצרכים הפנימיים של המשרד כדי להתכונן לאחריות, אבל זה לא כלפי תקצוב המעונות או משהו כזה.

כרגע כל הדברים האלה נידונים עם משרד האוצר.

אוקיי. כן.

אני רוצה להוסיף משהו גם לאור כל השיח שעולה כאן כרגע. גם לפני פתיחת שנת הלימודים עמדנו והתרענו ודיברנו על זה שאפילו מתווה לפתיחת שנת הלימודים למעונות היום, לידה עד שלוש לא נתנו משום משרד. כיום את נמצאת בסיטואציה שכל משרד שאת פונה אליו, אין לו את האחריות או שהוא לא רוצה לקחת את האחריות או שכרגע זה אוטוטו עובר ממנו. נכון שזה עתיד לעבור ב-1.1.22 וסוף סוף זה יגיע לאן שכולנו ייחלנו שזה יגיע ואני מצפה לזה כבר, אבל עד שזה יגיע לשם, החודשים האלה הם קריטיים. בסוף ילדים כרגע נמצאים בבית, הורים שאין להם כרגע יכולת לצאת אפילו לעבוד או שהילדים נמצאים כרגע במסגרות שאף אחד לא לוקח עליהם אחריות, ואיך אנחנו מצפים שב-1.1, שכל המערך הזה יעבור תחת משרד החינוך - - -

לא, ב-1.1 הכול יהיה פיקס ויפה וחלק והמטפלות יקבלו תוספת שכר. נו, באמת.

זה דברים שצריכים כבר לדון עליהם.

ככה אני מבינה, כאשר מקבלים החלטה גורלית, היסטורית, אני מצפה מממשלה שמקבלת החלטה כזו להתכונן, להשאיר את המצב לפחות, להגיד אוקיי, יש חודשיים, תישארו כמו שאתם ואחרי החודשיים נפתח את הכול. המערכות כבר עוברות למשרד השני. המשרד השני, יש לו תוכנית בנויה וערוכה, קיבלה את האישור, התוכנית הזאת. ב-30 באוקטובר יגישו את התוכנית, אם יגישו. בואו נגיד שיגישו. עד שהתוכנית הזו תעבור את האישורים שצריכה לעבור ותקבל את כל ההערות שצריך לקבל, זה כבר. את חושבת שמישהו פנוי וערוך בממשלה בזמן תקציב לעבור על התוכנית הזו? עד שיאושר התקציב, אז תהיה תוכנית בלי תקציב. התקציב שלה יהיה רק 200 מיליון שקל. אתם לא מבינים. תהיה תוכנית בלי תקציב נוסף כי התקציב כבר אושר. התקציב כפי שרואים אותו היום, אין בו שום תוספת למעבר הזה, נכון או לא?

תוספת של 200 מיליון שקלים - - -

200 מיליון שקלים זה לצרכים של המשרד.

ה-200 מיליון שקלים, גם בשיח מול שרת החינוך, לא נועד בשביל שיהיה עוד ניירות במשרד לטפל במעבר. הוא נועד בשביל להתחיל לטפל בדברים, שיהיה יותר פיקוח, שיהיה יותר הכשרות. זה מה ששרת החינוך העלתה כשדיברנו גם על הדברים האלו. הוא נועד לטובת מערכת המעונות, לא לטובת הביורוקרטיה המשרדית. 200 מיליון היא תוספת משמעותית מאוד לתקציב מעונות היום.

אבל אביעד, יש לך הכשרות ויש לך פיקוח אבל אין לך כוח אדם. הן פורשות מהמקצוע.

יש בעיות של כוח אדם שקיימות. כמו שאתם רואים, הבעיות של כוח אדם קיימות בכלל המשק כיום בישראל. המשרות הפנויות רק הולכות וגדלות. לכלל המעסיקים קשה לגייס יותר עובדים כיום, למרות האבטלה ולמרות הדברים האלה. גם למעונות היום קשה, גם למשרד החינוך קשה. יש גם בעיות לפעמים של מורים מסוימים, של איכות הצוות וכל הדברים. רוצים לא סתם לגייס צוות, רוצים לגייס צוות איכותי. הכסף הזה נועד בדיוק לדברים האלה, שיהיה אפשר לממן הכשרות למטפלות, שיהיה יותר פיקוח על המעונות.

אביעד, אני מקבלת הודעה פה מתוך הדיון הזה, שדווקא הישיבה שלכם עם הארגונים שדיברת עליה, עכשיו אני מבינה למה אתם רוצים להקשיב לבעיות, כי נאמר לי שהפגישה שהייתה לכם הייתה בעניין בידודים.

גם.

אז בגלל זה עכשיו אתם מתחילים להקשיב לבעיות בעניין המטפלות, ככה אני מבינה.

כי לא היה מתווה.

יש שיח עם מעונות היום כל הזמן.

לא, לא. אני מאוד קונקרטית ומאוד ברורה. אתה אמרת לי שאתם ישבתם איתם. עכשיו אני מבינה שאתם ישבתם איתם על ענייני בידודים, לא על עניין שכר מטפלות. למה אתם לא אומרים את זה?

אנחנו ישבנו איתם כי זה הדרישות שהם העלו שהם קונקרטיים לעכשיו, ולכן ישבנו איתם על הנושאים האלו.

לא, לא. אני שאלתי בהתחלה בעניין שכר, לא שאלתי בעניין בידודים, אז אם שאלתי בעניין שכר היית צריך להגיד לי, לא דיברנו איתם בענייני שכר, אנחנו רק עכשיו מתחילים ללמוד את הבעיה. ככה עונים בצורה ברורה.

לא, אבל הבידודים, העניין שם הוא ענייני שכר.

אני ממש לא אוהבת שעונים לי בצורה כזו. זה לא יכול להיות. שאלתי שאלה מאוד ספציפית. שאלתי בעניין המשא ומתן על הצרכים של המטפלות ועל השכר של המטפלות. אתם ישבתם איתם על בידודים, תגיד לי, אני מכיר אותם, פגשתי אותם, זה היה על בידודים, עכשיו מתחילים לדבר על שכר.

אבל הבידודים הוא עניין של שכר, זה לא עניין של בידוד בכללי. העניין הוא עניין של תשלום שכר.

זהו, אני מבינה שהאוצר לא רוצה לתת תשובות. ככה אני תוספת את זה וככה אני מבינה את זה ואתם עדיין לומדים את הנושא. כל הכבוד, תמשיכו ללמוד את הנושא ונראה לאן זה יוביל, אבל בינתיים אני אומרת לך ואני מקווה שתעביר את זה לאנשים שלך באוצר, לאחראים ולשר האוצר. המאבק הזה לא יעבור ככה. המאבק הזה מקבל תמיכה רחבה בבית הזה והמאבק הזה מקבל תמיכה גם ברחוב. אני חושבת שהגיע הזמן, אם הממשלה קיבלה על עצמה החלטה, מה שנקרא היסטורית, להיות אחראית על החינוך של הילדים במדינת ישראל מיום לידה עד גיל שלוש, אז שתתכונן לפתוח את הכיס ולהוציא תקציבים ולתמוך במקצוע הזה ובנשים הנהדרות שעושות את העבודה היום-יומית.

כמו שמצאתם כסף לעשות כל מיני תוספות בנושאים אחרים, הגיע הזמן לקחת את זה ברצינות ולא בגלל שיש נשים שם שעדיין מדברות בשיא האחריות ואומרות, אנחנו רוצים להיות שותפות בדיונים האלה, אפשר להתעלם מהן. לא. זה כבר לא רק המאבק שלהן. אני פונה להורים, זה המאבק שלכם, לא רק של המטפלות. זה המאבק של כלל ההורים במדינת ישראל. אם אתם רוצים עתיד טוב לילדים שלכם, תילחצו שהמדינה תשקיע בחינוך שלהם מיום לידה עד גיל שלוש, ותקבל על עצמה את האחריות, כולל משרד האוצר, כולל משרד הכלכלה, כולל משרד החינוך, ואני מזהירה שמעבר בתחילת השנה בלי הכנות מספיקות יגרום לעוד טרטור גם לפקידים במשרדים וגם בעיקר להורים ולארגונים שמפעילים את מעונות היום.

לצערי הרב אנחנו לא התקדמנו בנושא הזה. עדיין האוצר לא נותן תשובות. אני קוראת לשרות, גם שרת החינוך וגם שרת הכלכלה, שאני יודעת ואני סומכת שאם קיבלו על עצמן את האחריות על החינוך, הן רוצות לעשות את זה. אני אומרת להן, בבקשה, אל תיתנו יד להפוך גם חלק מהשרות לכניסה למקצועות הוורודים, כלומר אל תיתנו יד, אתן השרות, לקבל על עצמכן עוד עבודה ועוד עבודה ועוד אחריות בלי תקציבים מתאימים. תצאו להגן גם על המטפלות, גם על הילדים וגם על מערכת החינוך במדינה הזו ותבקשו את התקציבים ועלייה בסל התשומות, אחרת, אני אומרת לכם, תקבלו לידיים שלכם מערכת קורסת ואחר כך יגידו, השרות נכשלו בתפקיד שלהן.

אפשר להגיד משהו?

בקשה.

תודה רבה. קודם כל חשוב לי להגיד כדי להביע תמיכה בשביתה של המחנכות ובמחנכות. הגעתי לכאן באיחור, אני מצטער אבל היה דיון עם שר האוצר בכספים ולא יכולתי לצאת, אז אני רוצה באמת להביע פה תמיכה של 1,000%, לא של 100% במחנכות במעונות לגיל הרך. חשוב לי להשתמש במילה מחנכות כי זה מה שהן, ולהביע תמיכה בשביתה ובהן, ולהגיד במשפט אחד שהמאבק הוא לא מאבק "מגזרי". נכון שהמאבק הוא על תנאי העסקה, מאבק צודק על תנאי העסקה, אבל זה אחד מהמקרים הקלאסיים שבהם האינטרס של הנאבקות או הנאבקים הוא אינטרס כלל-חברתי באופן מובהק, כי הן נאבקות פה בעצם כך שנאבקות על תקנון ועל סבסוד להורים ועל תנאי העסקה שלהן. הן נאבקות על הילדים, על ההורים ועל החברה כולה, ובמובן הזה אני חושב שצריך להיות אוויל או עיוור או גם וגם כדי לא לתמוך במאבק שלהן, ולפחות כל עוד זה תלוי בכוחי הדל, אני מתחייב לעשות כל מה שאפשר כדי שהמאבק הזה גם יצליח.

תודה, חבר הכנסת עופר כסיף.

ב-12:00 יש לנו המשך פגישת עבודה גם עם יושבת-ראש ועדת זכויות הילד ונציגים מהמשרדים. זאת תהיה פגישת עבודה, לא ישיבת ועדה. אני מאוד מקווה שנצליח לקבל תשובות יותר ברורות, אבל לצערי הרב אני שוב מתריעה, זה לא פעם ראשונה. תגיעו לוועדות הכנסת עם תשובות ברורות. אני מזכירה שוב, ועדות הכנסת הן הריבון בעניין הפיקוח על העבודה של המשרדים ואתם חייבים תשובות לוועדה. אני לא אסלח בפעם הבאה כאשר יגיעו ולא יתנו תשובות ברורות. אני נועלת את הישיבה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:47.