פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



3
ועדת הכספים
03/10/2021


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 95
מישיבת ועדת הכספים
יום ראשון, כ"ז בתשרי התשפ"ב (3 באוקטובר 2021), שעה 10:00

1. הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2021, התשפ"א-2021
2. הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2022, התשפ"א-2021

חברי הוועדה: אלכס קושניר – היו"ר
ניר אורבך
ולדימיר בליאק
אימאן ח'טיב יאסין
אחמד טיבי
מאיר יצחק-הלוי
עופר כסיף
נעמה לזימי
יעל רון בן משה
ג'ידא רינאוי-זועבי
נירה שפק

ינון אזולאי
משה גפני
אופיר כץ
רון כץ
אוסאמה סעדי
עאידה תומא סלימאן
שלמה קרעי
רם שפע

שרת הכלכלה אורנה ברביבאי
סגן שרת הכלכלה יאיר גולן
רון מלכא - מנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה

אביב חצבני - סגן ראש אגף כלכלה, התאחדות התעשיינים בישראל

אפרת זהב - ראש מטה הממונה על זרוע העבודה, משרד הכלכלה והתעשייה

תאיר איפרגן - הממונה על זרוע העבודה, משרד הכלכלה והתעשייה

מיכל פינק - סמנכ"ל אסטרטגיה ותכנון מדיניות, משרד הכלכלה והתעשייה

אשר דולב - ראש מטה ישראל דיגיטלית, משרד הכלכלה והתעשייה

שחר ברכה - ראש רשות התקשוב, משרד הכלכלה והתעשייה

רן קויתי - מנהל הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, משרד הכלכלה והתעשייה

חן תמיר - יועץ בכיר, משרד הכלכלה והתעשייה

גל ברנס - רפרנט תעשייה ומסחר באגף תקציבים, משרד האוצר

שיר שפר

טמיר כהן

יפעת קדם














































הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2021, התשפ"א-2021, מ/1441

אני מתכבד לפתוח את דיוני הוועדה עם שרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי, עם סגן השר ועם המנכ"ל שנמצאים פה, ברוכים הבאים. היום יום ראשון, כ"ז בתשרי התשפ"ב – 3 באוקטובר 2021. יש לנו היום ארבעה נושאים על סדר היום. אנחנו נתחיל בהצגת התקציב של משרד הכלכלה והתעשייה לשנת 2021 ו-2022, הצגת התכניות של המשרד, נשמע את התכניות של השרה והצוות שלה.

יש שני נושאים שלי חשוב, גברתי השרה, שתשימי עליהם דגש. אחד - הנושא שבוער כרגע, הנושא של מעונות היום שאני אשמח אם תוכלי לעדכן אותנו מה המצב, ושניים - הנושא של ההכשרות המקצועיות והתאמת שוק התעסוקה מבחינת ההיצע והביקוש, מה התכניות של המשרד. אני בטוח שתעשי את זה במהלך ההצגה. גברתי השרה, הבמה שלך.

נראה לי שלגבי המעונות אנחנו צריכים עדכון ממשרד האוצר, לא משרת הכלכלה, כי הבנתי שמשרד האוצר בכלל לא רוצה להיפגש ולדבר איתם.

אני יכול לעדכן אותך שנציגי משרד האוצר נפגשו עם הנציגים בשבוע שעבר ושיש פגישה שנקבעה השבוע. זה שאין שיח זה לא מדויק.

אתמול דיברתי עם ראשי הארגונים.

יש פה שרה שמעורבת בתהליך, אנחנו נשמע אותה.

דיברתי אתמול עם ראשי הארגונים שאומרים שאפילו לא רוצים לשמוע אותם.

אם צריך לשמוע את משרד האוצר, נשמע גם את משרד האוצר. אורנה, בבקשה.

חבר הכנסת קושניר, אני מודה לך על ההזדמנות כיו"ר ועדה לייחד זמן לתקציב משרד הכלכלה, התעשייה שעוסק גם בעבודה וגם בדיגיטל. השם של המשרד הוא אותו שם, אבל תחומי העיסוק הורחבו באופן משמעותי.

אני מרגישה, ואני לא יודעת איך אתם, שהיום הוא יום מאוד חגיגי. הוא חגיגי כמה פעמים. הוא חגיגי, כי הנה אנחנו בדרך לאישור תקציב אחרי כל כך הרבה זמן שלא היה, שזה ממש לא טריוויאלי. אני יושבת פה בוועדה שתכליתה הייתה לממש את האחריות התקציבית של מדינת ישראל אבל לא יכלה לעשות את זה לאורך הרבה מאוד זמן במערכת פוליטית כאוטית. מבחינתי, החגיגה היא על היציבות, על היכולת להביא בצורה מסודרת אחרי הרבה מאוד זמן תקציב משרד ממשלתי רחב היקף, לתת דין חשבון לציבור כאן, בבית המחוקקים, ולהיות פתוחה להערות, להתייחסות הכי פתוחה ומתבקשת במדינה דמוקרטית. אני חושבת שבשלה העת להתחיל לעבוד עבור אזרחי המדינה, לא להתעסק בפוליטיקה שהעסיקה אותנו הרבה מאוד זמן מיותר.

מעניין אם זה יום חגיגי גם להורים של הילדים שיושבים עכשיו בבית בגלל השביתה.

נדבר על זה.

אני בטוח שזה לא יום חגיגי עבורם.

גם כחברת כנסת באופוזיציה נתתי מקום לדברים ממלכתיים, מערכתיים שבמסגרת תקציב משרד הכלכלה יטפלו בכל אזרחי המדינה, לא רק באזרחים ספציפיים. תאמין לי, נגיע גם למעונות, אני עוסקת בזה באופן אישי.

בתהליך סידור נורמאלי, כמו שאנחנו מכירים מערכות, אתה עושה תהליך אסטרטגי, אתה בוחן את המטרות שלך, את היעדים שלך, אתה מציב חזון, אתה מגבש תכנית עבודה, ואז אתה נותן לזה משמעות תקציבית. כולנו ניהלנו תקציב, אנחנו יודעים שתקציב הוא ביטוי של סדרי עדיפויות. אנחנו מבינים שחלק מהעניין זה להגדיר מה אני עושה ומה אני לא עושה. התחלנו קצת הפוך לשיטה, למתודולוגיה. למה? הממשלה הזאת התמנתה לפני פחות או יותר 100 ימים, כשאישור התקציב נעשה תוך כדי, בריצה מטורפת לכיוון הזה. אני כשרה, ואני מניחה שזה מה שאפיין את תהליך הכניסה של שרים אחרים בממשלה הזאת, הייתי צריכה לראות מה היה בעבר, איך חולקו המשאבים בעבר, מה ייחשב כתקציב סביר למימוש תכניות העבודה כשאין עדיין תכניות ל-2021 ו-2022. קודם כל הייתי צריכה להגדיר איזה תקציב הכרחי נדרש. אני אומרת את זה, משום שאני מציגה תקציב שיש בו גמישויות. הגמישויות יהיו כתוצאה מתהליך אסטרטגי שאנחנו נמצאים בתוכו. כמי שמסתכלת על כל תחומי העיסוק של המשרד תפקידי יהיה להגיד שיש פה סדרי עדיפויות שונים. יושבים פה בכירי המשרד שהובילו תכניות עבודה טובות בשנים קודמות. מצאתי תשתית אנושית יוצאת דופן מבחינת התהליכים, מבחינת היכולות, מבחינת המוטיבציות. אנחנו יודעים שאנחנו צריכים לבחון את עצמנו. מה, אין משמעות לזה שזרוע העבודה חזרה למשרד הכלכלה? לזה ששירות התעסוקה הגיע פנימה? לזה שישראל דיגיטלית? לזה שמערך הדיגיטל התחבר? לזה שהחדשנות עזבה? לזה שרשות הבדואים עזבה? להגיד "as is", או להגיד "זה מה שהיה ובזה זה ייגמר" - אני לא מוכנה לקבל את זה כאקסיומה. באחריות המערכתית שלי מוצג לך תקציב שיש בו גמישויות, שניתן לעשות גם שינויים, כי אני לא מוכנה שזה ינהל את התוצאה ולא המהות עצמה של לעבוד למען אזרחי המדינה. אני חושבת שהחיבור בין כלל תחומי העיסוק הוא משמעותי, הוא יוצר סוג של הזדמנות.

יש פה אתגר למשרד - אתגר כלכלי, אתגר אנושי, שההשפעה שלו על סדר היום בחברה הישראלית הוא בכל תחום עיסוק. ציינת קודם בפתיח את עניין המעונות. אני הגעתי עכשיו מוועדת בריאות בנושא המתמחים, וחבר הכנסת אופיר כץ מייצג אותם בגאון, ידידי מעפולה. אני יכולה להגיד שזה מצוין שהוא מייצג אותם, רק הגענו עד הלום עם הרבה מאוד פערים. הנושא של המטפלות לא התחיל אתמול, הנושא של המתמחים שאני נדרשת לעסוק בו נמצא עשרות שנים על הפרק. מי שחושב שאפשר לבוא ובאיזה פופוליזם להגיד שאת כל הפתרון של כל הבעיות ניתן לעשות בהינף יד, לא מבין באיזה מערכת הוא נמצא. אני חושבת שלגיטימי שממשלת שינוי תבוא ותגיד שהיא משנה סדרי עדיפויות. יוצגו לכם היום סדרי עדיפויות, יוצגו לכם רפורמות מרחיקות לכת. די אם אני אגיד רפורמת הייבוא או רפורמת הרגולציה כשם קוד לזה שהמשרד מעורב עד צוואר כדי לשנות, די אם אני אומר שהייתה עבודה מקיפה של התבוננות ארוכת טווח על הצרכים של המשק, של העסקים, די אם יבוא ראש שירות התעסוקה ויגיד: כשאני מסתכל על המגזרים שונים, גם הערבים וגם החרדים, אני רואה את הפער המשמעותי בין הפוטנציאל האנושי לבין הצורך שלנו לתת מענה. אני מסתכלת לא רק על הערבים כפער מאוד משמעותי, בוודאי בפריפריה החברתית והגיאוגרפית, אני מסתכלת גם על החרדים שקיבלנו לא מזמן החלטה לקביעת גיל פטור ל-21 כדי לאפשר כניסה שלהם לשוק העבודה. זה לא דבר אחד, זה מקבץ של נושאים. כממשלת שינוי אנחנו באים ואומרים שיש לנו עניין לשנות את סדרי העדיפויות הלאומיים. אנחנו מסתכלים באחריות על המשק, מסתכלים קדימה, ויש לנו מה לעשות בעניין. הרבה מאוד לא מרוצים. המטפלות ששובתות היום צודקות בנוגע לצורך להעלות את שכרן, אבל כששאלו אותי אם היה נכון היום לעשות שביתה, אמרתי להן בצורה הכי ישירה שלא. יש אלפי הורים שלא הלכו היום לעבודה. אני חושבת שהיה נכון למצות את התהליך מול האוצר, מול כל הגורמים הרלוונטיים.

כדי לראות שאין תהליך צריך לשמוע אותן.

אפשר בכל רגע נתון להגיד: עכשיו פתרון מערכתי גורף לכל סוגיית ליבה. אנחנו אחראים במסגרת התפקיד שלנו גם על נושא הבטיחות. סגן השר יאיר גולן יציג את הנושא של ההתמודדות של אנשים שנופלים במקום עבודתם, את הפגיעה בהם. זה משהו שאפשר בן רגע להגיד "בזה זה נגמר"? לא, זה תהליך שצריך לדבר עליו גם בהיבטים של הכשרה, גם בהיבטים של פיקוח, גם בהיבטים של אכיפה, בהרבה מאוד משמעויות. הדבר היחידי שאנחנו לא עושים במשרד הכלכלה והתעשייה זה להגיד: הבעיה היא כל כך מורכבת שאנחנו לא מתעסקים איתה. הייתי עכשיו בחדר אחר שבו אמרו: הסיפור של המתמחים הוא עשרות שנים, אז בואו נשב ונקים עוד ועדה, עוד ועדה ועוד ועדה. זה לא יקרה. אנחנו באים כדי לייצר פתרונות שאתם תראו כחוט השני בכל תכנית העבודה. אנחנו נותנים מענה לדור העתיד שגדל פה ושואל את עצמו מה הוא מקבל מזה שהוא משקיע את נשמתו, איזו מערכת פוליטית תומכת בקבלת ההחלטות שלה את איכות החיים שלו.

מבחינת יוקר המחייה, ידידי אופיר, כשאני נוסעת שעה לאימא שלי ולאחיות שלי שגרות בדירת עמידר והן אומרות לי שכשנכנסים לסופר משלמים יותר ויותר אבל יוצאים עם פחות ופחות, אז אני רוצה לטפל ביוקר המחייה, אני רוצה ששירות התעסוקה יציע אפשרויות תעסוקה כך שהשכר יעלה כדי שאפשר יהיה לקנות יותר בסופר. אנחנו נתייחס ברצינות לציבור שיותר מידי זמן חיכה שעיקר העיסוק של ממשלת ישראל וכנסת ישראל תהיה עבורו.

אז למה כל כך הרבה הטלות מיסים בתקציב?

אני חושבת שהאופן שבו התכנית והמתווה מוצגים היום בפניכם הוא אופן שנותן מענה. יש במשרד הכלכלה מעל 1,400 עובדים - מעל 60% מהם הן נשים. כשאני מדברת על מעל 1,400 עובדים, זה בלי שירות התעסוקה ויחידות הסמך הנוספות שמוגדרות כיחידות סמך. עם כניסתי לתפקיד אמרתי שלא יכולות להיות יחידות סמך שלא מתואמות ולא שותפות לאותה תכלית של עבודה למען הציבור, ולכן שיתוף הפעולה בתכנית העבודה ובייצוג של הצרכים מול האוצר נכון שייעשה כך. אנחנו מגיעים לכמעט 2,000 אנשים שעובדים במשרד הכלכלה, התעשייה ויחידות הסמך שלה עבור הציבור.

לא הרבה אזרחים יודעים אבל למשרד יש 44 נציגים כלכליים בעולם שמייצגים את האינטרסים הישראליים - חלקם עושים ייצוג נוסף. יש סך הכל 56 נציגויות בעולם שהתכלית שלהן היא למנף את ההזדמנויות הכלכליות בין הארץ לעולם בהקשרים של ייצוא, בהקשרים של ייבוא, וזאת הזדמנות להגיד להם תודה רבה על העשייה המרובה שהם עושים. בעיצומה של תקופת קורונה לא טריוויאלי להגיד שהייצוא עלה משמעותית בשנתיים האחרונות.

הבאנו פנימה לתוך המשרד גם את ההקשרים של תעסוקה בהקשרים הרחבים ביותר. כשאתה מסתכל קדימה איך נכון להכשיר ומה הצורך הלאומי של מדינת ישראל, אפשר לראות שאנחנו בעניין הזה לא טובים מספיק, אין לנו תכנון ארוך טווח מבחינת הפערים של המדינה, הצורך התעסוקתי. לא רק לגבי מה שאנחנו יכולים להכשיר, אלא מה המדינה צריכה בהתבוננות ארוכת טווח. רבות משעות הפעילות שלי אני עוסקת בעניין של לייצר איזה מתווה תכנוני למיפוי הצרכים של המדינה. זה מאוד אטרקטיבי להגיד "הייטק, הייטק, הייטק". יש לי עניין שהקטר הזה של ההייטק ימשוך את כולם למעלה, וגם ראינו את התרומה המשמעותית בעידן של הקורונה, רק אני חושבת שכשאתה משאיר 85% מחוץ להייטק ולא מטפל בהם, אתה מבטל משמעותית את היכולת הכלכלית של מדינת ישראל למקסם את ההון האנושי.

אנחנו מדברים על צמיחה מכלילה שאומרת שאת כל היכולות והמינוף הכלכלי לאפשר לכלל אזרחי המדינה באיכות חיים שתלך ותשתפר בכל מקום, גם בפריפריה, גם במגזרים עם פערי השוויון שמתחילים בבסיס, בוודאי במגזר הערבי ובמגזר החרדי. בצד אחד יש את המעסיקים, העסקים הקטנים והבינוניים וכל היבט שאתה יכול להסתכל עליו במשק, ובצד השני יש את הדיגיטציה כפלטפורמה שמאפשרת את החיבור בין משרדי הממשלה לאזרח. אם אמרנו שאנחנו ממשלה שרוצה להוריד רגולציה, אז מה אם לא מערך הדיגיטל הלאומי שיכול לסייע לנו באופן משמעותי. מערך הדיגיטל אמנם נמצא אצלי, אבל הוא מסייע לכלל המערכת השלטונית והממסד לייצר את הדיאלוג הבלתי אמצעי עם הציבור, עם האוריינות הנדרשת לאוכלוסיות היעד. מנכ"ל המשרד ימשיך בהצגת הדברים. רון, בבקשה.

בוקר טוב, אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת. אנחנו נציג עכשיו את תקציב משרד הכלכלה והתעשייה לשנים 2021 ו-2022. אנחנו באים לפה עם איזו שהיא בשורה. ככלכלן אני יכול להגיד לכם שהמיזוג של הזרוע של כלכלה ותעשייה עם זרוע העבודה זה מיזוג שהוא מתבקש. מיצוי של פוטנציאל כלכלי מצוי בחיבור הנכון, האופטימלי בין הון פיזי להון אנושי. כפי שאמרה השרה, השלם גדול מחלקיו. בזה שאנחנו מוסיפים לזה גם את הדיגיטציה של השירות של המדינה לאזרחים אנחנו מביאים מכפיל כוח.

המטרות הן קודם כל האצה של הצמיחה, מיצוי פוטנציאל הצמיחה של מדינת ישראל שעדיין לא מוצה במלואו. כמובן הגדלת הפריון שזה חלק מהאצת הצמיחה, הרחבת התשתיות הדיגיטליות והפיזיות שמעלות את הפריון, מעלות את הצמיחה ונותנות מיצוי טוב יותר של גורמי ייצור של המשק. הפיתוח של ההון האנושי הוא קריטי. ההון האנושי הוא היתרון הגדול שלנו, היתרון היחסי שלנו גם בעולם, מה שיוצר את התחרותיות שלנו. אני יכול להגיד את זה כמי שבא מהעולם, כמי שהיה שגריר והייתה לו איזו פרספקטיבה לראות את היתרון היחסי של מדינת ישראל, איזה ערך מוסף היא מביאה לזירה הבינלאומית. הפיתוח שלו הוא קריטי. הוא עומד במקביל ובתיאום עם השדרוג של ההון הפיזי - עם הייצור המתקדם, עם האוטומציה. נרצה לעשות תיאום מלא בין ההכשרה והפיתוח של ההון האנושי לבין שדרוג החדשנות והמובילות בהון הפיזי, נרצה לחבר ביניהם בצורה אופטימאלית.

יוקר המחייה זו החלוקה בין רמת המחירים להכנסה הפנויה במשק. פיתוח של ההון האנושי יגדיל את ההכנסה הפנויה. אם נגביר את התחרות ואת ההתייעלות נוכל להוריד את רמת המחירים. עם רפורמת הייבוא, שהיא אירוע מכונן בכלכלה הישראלית ומשהו שדיברו עליו הרבה מאוד שנים, אנחנו יוצאים עכשיו לדרך. אם היא מנוהלת נכון היא תוביל להגברת התחרות ולהקטנת יוקר המחייה. אנחנו נרצה לעשות התאמות של חקיקה בהתאם לשינויים ולדינמיקה שיש גם בשוק העבודה העולמי, בהשלכות שלו ובהשתקפות שלו בכלכלה הישראלית. נרצה לטייב את הרגולציה. רגולציה היא כמו תרופה. במינון נכון היא מצילה חיים, אבל אותה תרופה במינון חזק מידי יכולה להרוג. אנחנו צריכים לראות איך אנחנו יוצרים אופטימיזציה ואיזון ברגולציה ובבירוקרטיה. אנחנו גם נרצה להגדיל את ההשתתפות של כל אותן אוכלוסיות שלא משתתפות מספיק בעבודה, בכוח העבודה של מדינת ישראל. אנחנו נרצה שהן ישתתפו נכון בתעסוקה איכותית. זה אמנם אתגר לא פשוט, אחד האתגרים הגדולים של המשק הישראלי, אבל אם נצלח אותו אנחנו נעלה על מסלול של צמיחה מהירה, מואצת, מכלילה כפי שהשרה ציינה, כזאת שמחלחלת לכל המשק.

אנחנו מתחילים מהדמוגרפיה. הדמוגרפיה הישראלית קצת שונה מהדמוגרפיה העולמית. הכלכלנים חוזים שהאוכלוסייה העולמית תתייצב בסוף המאה הנוכחית. זה לא מה שקורה אצלנו. התחזית שלנו אומרת שתוך כ-40 שנים המדינה תכפיל את האוכלוסייה שלה. יש פה, כפי שנאמר, שתי אוכלוסיות שלא משתתפות מספיק בכוח העבודה - מה שיוצר הפסד תוצר עצום. זה האתגר הראשון במעלה בהבראה ובשיפור של שוק התעסוקה. יש לנו את זרוע העבודה שעושה עבודה נאמנה. כפי שהשרה ציינה, יש כוח אנושי מצוין במשרד הכלכלה שיוכל לעמוד באתגרים העצומים שאנחנו מציגים.

משרד הכלכלה היה מאוד פעיל, מאוד אינסטרומנטלי בתקופת הקורונה - לא רק בגלל שהוא מתעסק בנושאים שנוגעים לטיפול של השלטון המרכזי בקורונה, אלא גם בגלל יכולת הביצוע שלו. די שאני אתן דוגמה לזה שהממשלה החליטה שהיא רוצה לתת שוברים לאנשי רפואה כאיזו שהיא הכרה והוקרה על הטיפול שלהם ועל המאמץ בתקופת הקורונה. משרד הכלכלה בנה מודל יצירתי שניתן היה להוציא אותו לפועל מהר. זה רק להראות על היכולת הביצועית האדירה של משרד הכלכלה. תקציבים אדירים שהגיעו למשרד הכלכלה נתנו מענה למשק כדי לצלוח את התקופה המאוד מאתגרת הזאת ברמה העולמית. אלה תקציבים שניתנו לכלכלה ותעשייה, לזרוע העבודה ולמערך הדיגיטל שהצליח לתת תמיכה למשק, לכל הענפים במשק בתקופה הקשה הזאת.

משרד הכלכלה והתעשייה רוצה להביא למיצוי של הפוטנציאל הכלכלי של המשק. אנחנו קודם כל נרצה להעלות את המשק בחזרה לתוואי הצמיחה שעליו הוא היה טרום הקורונה - משק שהיה בתעסוקה מלאה, עם מובילות לאומית בהרבה מאוד תחומים. המותג "ישראל" בעולם צובר הרבה מאוד כוח, ומותג זה נכס שגם מביא הכנסות. אנחנו נרצה לחזור לתוואי הזה. תחזיות הצמיחה אומרות שאנחנו נצליח לחזור בקרוב לתוואי הצמיחה כפי שהיה לפני הקורונה. קשה להגיד "לפני הקורונה", כי אנחנו מבינים שלא יהיה אחרי הקורונה אלא משהו שנלמד לחיות אותו, וגם עוד צפויות אולי הפתעות בעניין הזה. אנחנו נרצה להיות כמה שיותר גמישים. אנחנו נרצה לבנות את המערכות הכלכליות ככה שיעלו על תוואי הצמיחה ויוכלו להגיב לשינויים כאלה ואחרים שעוד יקרו, וראינו שיש עוד הרבה מאוד הפתעות. יש אתגר שאנחנו בעצם מושכים אותו עוד לפני הקורונה, וזה הפריון בישראל. ממוצע של תפוקה של עובד לשעה נמוך בכ-20% מהממוצע של מדינות ה-OECD. זה אתגר שנצטרך להתמודד איתו. פיתוח של ההון האנושי ושדרוג ההון הפיזי תומכים בהעלאת הפריון. אנחנו נרצה לראות איך אנחנו בצורה מתכללת מטפלים בכל הנושאים כדי להעלות את הפריון. אין סיבה שלא נהיה שם, אבל זה אתגר שעומד לפתחנו.

יוקר המחייה בישראל הוא גבוה בהשוואה לקבוצת הייחוס שלנו. אנחנו כלכלת אי - מה שיוצר הרבה מאוד קשיים של ריכוזיות גבוהה וחשיפה נמוכה. אנחנו יוצאים לרפורמת ייבוא, לאירוע מאוד מאוד גדול שמשרד הכלכלה מנהל אותו. יש פה ניהול סיכונים מאוד עדין, לכן נבנה מערך פיקוח שלם. אנחנו בקשר עם המכס ועם כל הגורמים שיכולים לעזור לנו לאתר הפרות של הרפורמה. חברות הביטוח ייכנסו לתחום הזה ויבטחו את היבואנים. אנחנו עוברים ממסלול של בדיקה של כל מוצר בכניסה למדינה, למסלול של הצהרה של היבואן ופיקוח בשווקים. זה יעלה את התחרות, יגוון את המוצרים, יוריד את המחירים. תחרות מביאה ליעילות. תחרות לא רק מחלקת נכון את ההכנסות, היא גם מגדילה את היקף ההכנסות שיש לחלק.

יש את מס הגודש שמגיע. אתה מכיר אותו? אתם אומרים שהולך להיות יותר ייבוא, שזה דבר טוב, אבל במס הגודש, למשל, משאיות הולכות לשלם את המחיר הגבוה ביותר. האם משרד האוצר פנו אליכם כדי לקבל את חוות דעתכם לגבי מה שמס הגודש יעשה ליוקר המחייה?

מס הגודש בא מכיוון של ניידות ושיפור תשתיות שתומכות בכל הכלכלה. שיפור של התשתיות מאפשר למוביליות יותר גדולה וגם תומך בכל הכלכלה.

כניסה של משאית לגוש דן יכולה לעלות כ-100 שקלים ליום. האם פנו אליכם כדי שתחוו את דעתכם כגוף שאחראי על יוקר המחייה? האם עצם זה שמשאיות צריכות לשלם את המחיר הגבוה ביותר עלול להעלות את יוקר המחייה? תבחנו את זה.

בהחלט צריך לבחון את זה. אנחנו לא חלק מהחלטה הזאת היות וזה בתחום של משרד התחבורה, אבל ברור שהכוונה היא הורדת יוקר המחייה. הכוונה להתייעלות, למוביליות יותר גדולה, שאמורה לאפשר הורדת עלויות הייצור. בסוף זה המחיר ללקוח, בהנחה שתהיה תחרות. החלק שלנו שם הוא הגברת התחרות. אם אכן תהיה תחרות, ההורדה של עלויות הייצור כתוצאה ממוביליות יותר טובה תתגלגל בסוף ללקוח.

אם יכניסו לתל אביב ולגוש דן הרבה מוצרים, זה יגרום להרבה משאיות להיכנס. האם זה שהמשאיות ייכנסו בתדירות יותר גבוהה ויהיה להן תשלום יומי גבוה זה דבר שיגולגל על האזרחים ויעלה את יוקר המחייה? אתה לא חייב לענות לי עכשיו, אבל כדאי שתבדקו את זה.

אנחנו יורדים לרזולוציות מאוד נמוכות. הגדלת הייבוא לא אומרת שבסוף הציבור יקנה יותר. השאלה כמה שחקנים יהיו, כמה יצרנים יהיו, מה יהיה מגוון המוצרים. זה לא שישתו יותר חלב או ילבשו יותר בגדים. היקף המשאיות לא צריך להשתנות באופן מהותי. אני לא חושב שזו הרזולוציה של הדיון עכשיו. כל רעיון נשמח לבחון לעומקו, את ההשלכות שלו.

בקיצור, משרד האוצר לא פנה אליכם.

אנחנו נמצאים עכשיו, אחרי הקורונה, בפרדוקס התעסוקה, כי מצד אחד יש לנו 400,000 בלתי מועסקים שרובם מובטלים וחלקם כבר התייאשו מלחפש עבודה, ומצד שני יש בין 130,000 ל-170,000, ותלוי מי סופר, משרות פנויות, משרות שלא מצליחים לאייש. כשאנחנו פוגשים את התעשייה, פוגשים את ענפי המסחר וענפי המשק, הם אומרים לנו שחסרים להם עובדים. לא מדובר בעובדים עם כישורים מאוד גבוהים שלוקח זמן להכשיר, מדובר בעובדים בכישורים נמוכים, כאלה שניתן להכשיר יחסית בקלות.

למה אתה רואה את זה כפרדוקס? אני יכול להגיד מדוע זה לא פרדוקס.

אולי הייתי צריך להגיד שזה לכאורה פרדוקס. אנחנו מבינים שיש פה משהו זמני שנובע מכל מיני שינויים זמניים שהם לא ארוכי טווח. כמובן שאנחנו מטפלים בזה, זה אחר האתגרים לפתחנו בכניסה ל-2022.

יכול להיות גם בגלל השכר, כמו במטפלות שאנחנו רואים - -

זה בדיוק מה שאני מתכוון, תנאי העבודה.

תנאי העבודה ותנאי השכר. זה כמו במקרה של נהגי אוטובוסים שיש בעיה של תנאי עבודה ותנאי שכר. גם ממעונות היום אנחנו מכירים את זה, ויש גם שביתה על זה.

הייתי בהפגנה של המתמחים שתנאי העסקה שלהם הם בלתי נסבלים. יש לזה השלכות גם ברמות האלו, ותהיינה לזה השלכות. זה מה שהתכוונתי כשאמרתי שאין כאן פרדוקס.

מה מספר המובטלים נכון להיום?

אחוז האבטלה התפרסם ממש לפני שבוע. בסך הכל יש ירידה משמעותית, אבל עדיין יש פער לא מוסבר בין כמות החוסרים בידיים עובדות במשק לבין הנתון האובייקטיבי של כמות האנשים המובטלים. יש פער שמחייב אותנו לדחוף קדימה לשוק העבודה.

אז למה חותכים בחצי את התקציב של שירות התעסוקה?

אחד האתגרים שלנו כמשק זה לשלב אוכלוסיות שכרגע לא משתתפות מספיק בכוח העבודה. לא רק לשלב אותן, אלא לשלב אותן עם תעסוקה איכותית, כזאת שתשתלב עם הכיוון שאליו המשק הולך. אנחנו מובילים בחדשנות, בטכנולוגיה, ונרצה לשלב אותן בתעסוקה שתאפשר להן להשתכר משכורות ראויות. כפי שאמרתי, זה יעלה את הפריון. זה נכון בראייה החברתית לא פחות מאשר בראייה הכלכלית, ולשם אנחנו מכוונים.

התקציב של משרד הכלכלה לשנים 2021, 2022 מסתכם בקצת מעל 10 מיליארד שקלים במצטבר. התאגידים ויחידות הסמך שהשרה דיברה עליהם – כ-100 מיליון ₪; מערך הדיגיטל הלאומי - כמעט מיליארד שקל ב-2021 בגלל תקציבי קורונה, וכחצי מיליארד שקל ב-2022; זרוע העבודה ב-2021 - 3.3 מיליארד שקלים וב-2022 - כ-2.4 מיליארד שקלים. הירידה הזאת היא בעיקר בגלל תקציבי קורונה וקצת ירידה בתקציב מעונות יום. תקציב כלכלה ותעשייה הוא פחות או יותר באותו סדר גודל כפי שהיה ב-2021 – 1.32 מיליארד ₪. תקציב שירות התעסוקה שהיה ב-2021 כ-400 מיליון שקל, ב-2022 עומד על 220 מיליון.

כפי שאמרתי, אנחנו יוצאים לרפורמות משמעותיות. ייבוא ותקינה הם בעיני אירוע מכונן בכלכלה. את ההכשרות המקצועיות נרצה להתאים לצו השעה, למגמות העולמיות כפי שאנחנו רואים אותן משתקפות בכלכלה הישראלית. הן בסופו של דבר יביאו למיצוי את היתרון היחסי שלנו בזירה הבינלאומית. מדובר על זירה גלובאלית ששם היכולת שלנו למנף, כפי שאמרה השרה, את היכולות המקומיות שלנו, לעשות להן ממש שדרוג בכלכלה העולמית, לפתוח שווקים ולהוביל בהם. שם טמון הפוטנציאל הכלכלי.

איפה מושקע יותר? לפי מה שאני רואה, רוב התקציב יורד. איפה ההשקעה הזאת?

איזה תקציב יורד?

מ-2021 ל-2022 זרוע העבודה יורד, שירות התעסוקה יורד, מערך הדיגיטל הלאומי יורד. אם הכל יורד, לאן זה הולך?

הפער בין תקציבי 2021 ל-2022 הוא בגלל תקציבים יעודיים וחד-פעמיים להתמודדות עם הקורונה. זה נכון גם בדיגיטל, אבל בזרוע העבודה יש את עיקר הסכום. יש עוד סכום קטן של ירידה במעונות יום. בשירות התעסוקה זה הכל תקציבי קורונה, ובכלכלה ותעשייה - -

זו הירידה במעונות היום שעושים לכם, גפני.

מה זה "לנו"?

שלא נותנים סבסוד למעונות היום.

הרפורמה האחרונה החשובה היא טרנספורמציה דיגיטלית. המעבר לדיגיטל הוא מנוף כלכלי חשוב מאוד שאנחנו מאיצים. אנחנו מרגישים ששם נוכל להביא לידי מיצוי יותר טוב את הפוטנציאל הכלכלי במדינה.

כיצד מפולח תקציב משרד הכלכלה והתעשייה? אנחנו רואים שאין שינויים גדולים בין 2021 ל-2022. בתוך כל אחד מהתחומים אנחנו נעשה התאמות. כפי שאמרנו, מדובר על שווקים דינאמיים שנעשים יותר ויותר דינאמיים. אנחנו חלק ממגמות כלל עולמיות. כפי שהשרה ציינה, יש מגמה כלל עולמית של ירידה בכמות עובדי הייצור כתוצאה ממעבר לאוטומציה ועלייה בתחום המסחר והשירותים. באופן ציורי אני יכול להגיד שמי שמייצר נעלים, בעתיד יעשה foot massage. אנחנו מבינים שיש מעבר כזה, לכן אנחנו מתאימים את עצמנו למגמות האלו. ההתנהלות שלנו, ההכנה והתמיכה שלנו במשק צופה פני עתיד, לאן העולם הולך, לאן אנחנו צריכים ללכת, ושם ממוקם היתרון היחסי שלנו. לפי זה נתמוך בתעשייה. המגמה היא לעבור מתמיכות שיוצרים עיוותים כלכליים, לתמיכות ישירות. רפורמת הייבוא היא דוגמה לזה שאנחנו מסירים חסמים שיוצרים עיוותים גדולים. את מי שנרצה לתמוך, לחזק ולשמר נדע לעשות את זה בצורה ישירה.

יש לנו ארגז כלים מגוון שאנחנו מגוונים ומעשירים אותו בהתאם להתפתחויות הכלכליות. אנחנו מעודדים הקמה של מפעלים והרחבה שלהם בעיקר בפריפריה. יש לנו תכניות להעלאת הפריון בתעשייה, במסחר ובשירותים. המדינה כמדינה מפתחת אזורי תעשייה. ככלל אני יכול להגיד שאנחנו נכנסים במקומות שבהם אנחנו מזהים כשלי שוק. כששיווי המשקל שנוצר בשוק הוא לא אידיאלי מזווית הראייה של המשק - שם אנחנו מתערבים כדי לעודד ולתת מבנה תמריצים נכון שיביא למיצוי של הפוטנציאל הכלכלי הזה. אם זיהינו שיש מקומות שבהם אין מספיק אזורי תעשייה, אנחנו מפתחים אותם בעצמנו ויוצרים אותם יותר אטרקטיביים לתעשייה. אנחנו מעודדים השקעות ושת"פ תעשייתי, רוצים לעודד רכש של כחול לבן כדי לתמוך בתעשייה המקומית שמאוד מאוד חשובה לנו.

אנחנו רוצים תעסוקה נכונה, הכרחית, ברמות שכר ראויות. כפי שאמרתי, זו באמת עבודה שלמה, הוליסטית שמסתכלת על הצרכים. אנחנו מייצרים פלטפורמה שמאפשרת לנו בצורה הכי מתקדמת שאפשר לנתח את הצרכים של הביקוש לעובדים, את היצע העובדים, כדי לראות איך אנחנו יכולים לעשות התאמה במסגרת כישורים, הכוון, יצירת מוטיבציות. זה הרבה פעמים קשור במיתוג של מקצועות, איזה טרנד כללי עולמי שאנשים רוצים לעבוד במקצוע מכובד שגם משלם טוב. זה לשדרג את ההון הפיזי, כדי שמכל עובד נוכל להפיק יותר וגם שהעובד יקבל שכר יותר גבוה.

קידום של עסקים קטנים ובינונים זה מנוע צמיחה מרכזי של המשק. אנשים בטעות סוברים שהחברות הגדולות הן אלו שיוצרות את הצמיחה. ממש לא. העסקים הקטנים והבינוניים מקבלים מאיתנו יחס מיוחד כי הם בסוף מנוע הצמיחה. אנחנו תומכים בהם, מעודדים אותם, נותנים הלוואות מסובסדות - כמובן בצורה מחושבת - ומלווים אותם עם יועצים מיוחדים. אנחנו מנסים לאפשר להם לצמוח ולהתפתח. זאת הצמיחה שלנו. חדשנות זה השם השני של מדינת ישראל. אנחנו מובילים בחדשנות, זה ברור, ואנחנו רוצים להביא חדשנות במגזר העסקי. כמובן שנדרשות תשתיות לחדשנות עסקית. אם זיהינו שאנחנו משק בתעסוקה מלאה, נצטרך להשקיע יותר באוטומציה ובהון הפיזי. על אף שרשות החדשנות לא אצלנו, אנחנו עובדים בשיתוף פעולה כדי לראות איך רשות החדשנות מתחברת לצרכים של התעשייה כפי שאנחנו מזהים.

בתמרוץ התעסוקה רשום מסלול תעסוקה בפריפריה. האם לא נותנים תמריצים לפתח תעשייה בפריפריה?

חוק עידוד השקעות הון מתמקד בפריפריה.

מהמצגת שקיבלנו מה-מ.מ.מ אנחנו רואים שיש ירידה של 7% במענקי הרשות לחדשנות. מ-2010 ל-2020 יש ירידה של 7% במענקי הרשות לחדשנות למחוזות דרום וצפון.

משרד המדע יבוא ויציג את התקציב של רשות החדשנות, כי רשות החדשנות עברה ממשרד הכלכלה למשרד המדע.

אתם מודעים לנתון הזה?

אני לא הייתי מודע.

אופיר, אתה צודק, יש פער, ההשקעה בפריפריה משום מה יורדת.

כפי שאמרתי, רפורמת הייבוא היא רפורמה משמעותית ביותר, ואנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא עם משרדי הממשלה. מה שהיא תעשה זה תפתח את המשק לייבוא נוסף, תאפשר תחרות, תאפשר גיוון של מוצרים. זה יגביר את היעילות וגם יוריד את המחירים. לא רק זה – הייבוא ייצור תשתיות יותר נכונות לצמיחה יותר בריאה ונכונה, למיצוי יותר נכון של גורמי היצור שלנו במשק. אנחנו נעבור לתקינה אירופאית ולרגולציה אירופאית. מה שנכון לאירופה ולמשקים מפותחים אחרים בעולם יכול גם להתאים גם לנו, אלא אם כן נזהה שיש איזה שהוא מקום שמסכן חלילה את בטיחות הציבור שהיא לנגד עינינו. זה יאפשר פתיחה של המשק לייבוא. אנחנו נבחן היכן לא נדרשים תקנים ישראלים ייחודים שהיוו חסם לייבוא. אם זה לא משהו שהוא בטיחות הציבור או מחייב איזו שהיא התייחסות מיוחדת, אנחנו נשחרר את החסם הזה. אנחנו נעודד ייבוא מקביל. מאוד חשובה היכולת לאפשר לעוד יבואנים להביא את אותם מוצרים כדי שלא יהיה מונופוליזם בתחום של הייבוא. זה ישחרר הרבה חסמים, יפתח את התחרות. אנחנו נרצה לראות את זה משתקף גם במחירים. קיבלנו לזה תקציב ייעודי. אנחנו בונים תכנית שלמה של פיקוח ואכיפה. כפי שאמרתי, זה ניהול סיכונים שונה, לכן אנחנו בונים את המשקולת המאזנת של פיקוח אפקטיבי ומרתיע, סנקציות משמעותיות למי שיפר. יש לנו שיתוף פעולה עם רשויות המכס, עם חברות הביטוח שמבטחות, עושות חיתום, נותנות הערכת סיכון לכל יבואן. בסוף זו ראייה כוללת שאנחנו חושבים שתביא הרבה בשורה למשק.

אתם בקשר עם העובדים של מכון התקנים?

כל הזמן.

הם מסכימים לכל התכניות האלו?

הם תומכים ברפורמה.

כולם תומכים ברפורמות. האם העובדים מרוצים? היו בעיות איתם לפני כמה שנים כשהתחילו לדבר על הרפורמה.

אנחנו בקשר. יש מו"מ, יש דיונים. אנחנו מנסים לאזן בין כל הרצונות.

אחת הבעיות הייתה בנוגע לעובדים של מכון התקנים. זה שאתם מנהלים איתם מו"מ זה יפה, השאלה אם הם מסכימים, לא מסכימים. איפה אנחנו עומדים עם זה?

אני אתייחס לזה.

הייתה ועדה בהובלה של משרד הכלכלה והתעשייה שזיהתה את הצורך להשקיע במסחר ושירותים, להגדיל את הפריון שם. אנחנו הולכים להקים אגף בכיר במשרד הכלכלה שיתייחס ויהיה הכתובת של ענפי המסחר והשירותים, יטפל בהם בצורה פרטנית. אנחנו חושבים שזה יביא מנוע צמיחה נוסף למשק.

תקציב זרוע העבודה הוא תקציב משמעותי. החיבור של זרוע העבודה לזרוע הכלכלה והתעשייה יוצר את השלם, מאפשר לנו לראות בצורה הוליסטית את כל מה שיוצר את פונקציית הייצור של המשק. פעילויות רחבות שזרוע העבודה ושירות התעסוקה עושים: עידוד לתעסוקה, יצירת מוטיבציה לאנשים לצאת לעבוד באמצעות הכוון ובאמצעות יצירת מקומות עבודה אטרקטיביים במיקוד שלהם ובאפיון שלהם. אנחנו נרצה להסדיר את שוק העבודה כך שיהיה מאוזן בין הצרכים של המעסיקים לצרכים של המועסקים. כמובן שיש פעילויות שלמות ששירות התעסוקה עושה כדי ליצור את המצ'ינג הזה בין הביקוש לעובדים לבין ההיצע של העובדים, כי שם חבוי הפוטנציאל הכלכלי.

בתחום הבטיחות והבריאות התעסוקתית בולטות לעין שתי עובדות. האחת – ריבוי תאונות הבנייה והנפגעים כתוצאה מתאונות בנייה, והשנייה - הטיפול החסר בכל מה שקשור במחלות תעסוקתיות, בעיקר במחלות שהן תוצאה של חשיפה לגורמים כימיים. במסגרת השנה הזאת, וכמובן בכניסה ל-2022, הכוונה היא לטפל בשבעה תחומים שנוגעים לבטיחות בבנייה. אחד - בתחום ההכשרות וההסמכות, ופה היעד הוא להגיע למצב שאין פועל שנכנס לאתר בנייה שלא עבר איזו שהיא הכשרה והסמכה; שניים – בכל הנושא של החקיקה, התקינה והאכיפה; שלוש - בכל מה שקשור בהטמעת טכנולוגיה מתקדמת ואמצעים אחרים; ארבע – בכל מה שקשור בדיווח ובניית מאגר נתונים אמין ואחוד; חמש - בכל מה שקשור בחניכה, בקרה ופיקוח; שש - בכל מה שקשור בארגון ומיצוי יכולות פנימיות בתוך האגף, בתוך המשרד; שבע - בכל מה שקשור בחקירה, למידה והפקת לקחים. הכוונה בטווח של השבועיים הקרובים לקדם את תכנית הכוכבים שנבנתה יחד עם ההסתדרות וארגון הקבלנים בוני הארץ. זאת תכנית שתכליתה להגיע למצב של הרחבה ניכרת בכל מה שקשור להכשרה והסמכה של חברות הבנייה העוסקות בענף. התכנית הזאת היא ברמת מוכנות גבוהה ותיושם לאלתר.

התחום השני זה הסדרת תחום ההכשרות וההסמכות למקצועות הבנייה. הכוונה היא להסמיך עוד מכללות בארץ שיהיה בהן את הידע ואת המורים המתאימים. הן יוכלו להסמיך עובדים, כולל עובדים יומיים. הכוונה פה היא להרחיב באופן ניכר את תחום ההכשרה וההסמכה.

מיקוד פעולות הפיקוח והאכיפה קשור לתכנית הכוכבים. ברגע שיהיו לנו יותר ויותר חברות שמצייתות לתרבות אכיפה מתקדמת, נוכל למקד את המספר המוגבל של המפקחים הפועלים במשרד לאותן חברות, לאותם קבלנים קטנים ובינוניים שאצלם תרבות הבטיחות איננה מוטמעת.

הדבר הבא הוא קידום אחריות הרשויות המקומיות לאתרי הבנייה בתחומן. למרות שסעיף 236 בפקודת העיריות קובע שחלה אחריות מלאה של הרשויות על הבטיחות בתוך אתרי הבנייה, האחריות הזאת איננה ממומשת היום. הכוונה היא להגיע יחד עם השלטון המקומי למצב שהאחריות הזאת תמומש בעתיד.

דיברתם עם השלטון המקומי?

התחלנו שיח עם השלטון המקומי. אני עתיד להיפגש בשבוע הבא עם חיים ביבס כדי לדבר איתו על העניין הזה.

נפגשתי איתו כבר.

כמה מפקחים חסרים?

כל הגישה שאנחנו עכשיו נוסיף עוד ועוד תקנים ונשלם עוד ועוד כסף על מנת להעסיק מפקחים, היא גישה בלתי אפשרית.

השאלה אם לשלטון המקומי יש מספיק מפקחים.

לשלטון המקומי יש אגפי פיקוח מפותחים למדי. הם היום מפקחים על כל מה שקשור מחוץ לגדר אתר הבנייה. אנחנו צריכים להגיע למצב שהם ממלאים את הוראת החוק. החוק מדבר גם על פיקוח בתוך אתר הבנייה. כמובן שאי אפשר לכפות את זה הר כגיגית אלא צריך לעבוד עם השלטון המקומי ברוח טובה ובהסכמות. צריך להגיע למצב שהמשרד מספק הדרכה, הסמכה של המפקחים בתוך הרשויות. אנחנו חייבים להגיע למצב שגם הרשויות מעורבות בעניין. בכל רגע נתון יש למעלה מ-12,000 אתרי בנייה במדינת ישראל. ברור ש-60 המפקחים של משרד הכלכלה והתעשייה לא מסוגלים לטפל בכל האתרים האלה, מה גם שהמפקחים האלה מפקחים גם בתעשייה, לא רק בבנייה. אנחנו חייבים לייצר פה שיטה שעובדת. הנושא של מעורבות השלטון המקומי הוא אחד הנדבכים המרכזיים בהורדת ההיקף הבלתי נסבל של תאונות הבנייה.

זה החזון, זה לא דבר מעשי.

אני מתכוון לתרגם את החזון למעשה. זה בפירוש היעד.

לא היינו פה ב-12 השנים האחרונות. אנחנו עושים כל מאמץ לצמצם את הפער שנוצר במשך הרבה מאוד שנים.

אנחנו לוקחים את הנושא הזה בשיא הרצינות.

התחום הבא הוא כל הנושא של ייעול פעולות ההדרכה, ההסמכה והפיקוח בתוך המשרד. הכוונה שלנו היא להסתכל פנימה ולמצות טוב יותר את המשאבים הקיימים בתוך המשרד כדי לייעל את פעילות הפיקוח.

הנושא האחרון הוא קידום חוק בטיחות לאומי שנדרש לאגד את שפע התקנות, החוקים והפקודות הקיימים היום שחלקם שייכים לימים של טרם הקמת המדינה. הנושא הזה דורש רביזיה מקפת.

אני רוצה לומר מילה על נושא המחלות התעסוקתיות. במדינת ישראל מתים מידי שנה למעלה מ-800 אנשים ממחלות תעסוקתיות. הנתונים בנושא הזה הם נתוני חסר. מידי שנה מתווספים עוד 2,000 דיווחים על מחלות תעסוקתיות חדשות. הנתונים האלה הם נתונים מבהילים. אני קורא לזה המוות השקט. זה לא נמצא בתשומת הלב הציבורית. הנושא של מחלות שנגרמות כתוצאה מגורמים כימיים זה הגורם הבעייתי ביותר, הקטלני יותר, והכוונה היא לטפל בזה לעומק. ברגע שנסדיר טוב יותר את ענף הבנייה שהיום דורש את מרב תשומת הלב, נוכל להפנות יותר משאבים, יותר אנשים לטיפול בנושא של המפעלים הכימיים במדינת ישראל.

אתם רואים את תקציב הדיגיטל הלאומי. הירידה מ-960 מיליון שקל ל-530 מיליון היא ירידה של תקציבי קורונה. אנחנו עושים שדרוג משמעותי, טרנספורמציה דיגיטלית משמעותית בשירות הציבורי שתטייב את השירות ללקוח, לאזרח. יהיה אזור אישי שיאפשר לאזרח ולעסק לראות את כל הזכויות, את כל האפשרויות. הם לא יצטרכו לחפש את זה, זה יהיה נגיש להם.

מתי אתם מתכוונים לעשות את זה?

בימים אלה עובדים על הדברים האלה. כל אזרח יכניס את הפרופיל שלו ויוכל לראות איזה זכויות יש לו, מה הוא יכול לקבל מהשירות הציבורי. כרגע כבר יש אזרחים ותיקים ואזרחים עם מוגבלות, כשבהמשך זה יכלול את כל אזרחי המדינה.

היכולת שלנו להצליח מאוד קשורה ביכולת שלנו להבין את רחשי המשק. אנחנו כל הזמן עם יד על הדופק, אנחנו כל הזמן בקשר עם כל הענפים של המשק – הארגונים היציגים, המגזר העסקי. הם מבינים את הצרכים, את הבעיות ואת הקשיים. אנחנו מקיימים פורומים, פגישות שוטפות. יש לנו אנשי קשר שנמצאים בקשר עם כל ענפי המשק על כל הרבדים שלו כדי להבין טוב את הצרכים ושגם המענה שלו יהיה מענה שמותאם הכי טוב שאפשר לצרכים של המשק.

אני רוצה להודות לשרה על הסקירה, לסגן השר ולמנכ"ל. מזה שנים רבות אנחנו מציפים בוועדת הכספים ובוועדת הכלכלה את הנושא של אזורי התעשייה בחברה הערבית, בישובים הערבים. משום מה אנחנו ב-2021 במצב שבו הנושא של אזורי התעשייה בחברה הערבית מתאים לישראל הראשונה של לפני 50 שנה. כמעט ואין אזורי תעשייה. הדרישה היא להקמת אזורי תעשייה, אזורי תעסוקה ואזורי תעשייה משותפים בישובים ערבים ויהודים. למה זה חשוב? א', זאת זכות, וב', זה מקור תעסוקה, במיוחד בחברה שכורעת תחת נטל האבטלה. שיעור האבטלה בחברה הערבית הוא הגבוה ביותר. בשנת הקורונה האבטלה גברה, לכן הקריסה הכלכלית גדלה וסיכנה את החברה. כאשר יש אבטלה וקריסה כלכלית גם שיעור הפשיעה גדל.

קיבלתי נייר עמדה ממרכז מוסאוא שמדבר על כך שצריך להשקיע כמיליארד שקל בהקמת אזורי תעשייה ואזורי תעסוקה בשנת הכספים הזאת. עד לרגע זה אנחנו לא רואים את זה בתקציב. היו הבטחות מהממשלה הקודמת ומהממשלה הזאת אבל אין עדיין אזורי תעשייה. יש טבלאות השוואה, גברתי השרה, בין ישובים יהודים לערבים מבחינת חיוב ארנונה, גביית ארנונה, שיעור עסקים, שטחי תעשייה ומלאכה. שטח התעשייה והמלאכה מבחינת מטר מרובע לנפש בישובים ערבים שהם סוציו אקונומי אחד עד שלוש הוא 0.93, ואילו בישובים יהודים הוא 3.29. תראו איזה פער. מדובר בפער של 254%. המספרים האלה אומרים הכל. אם יש נושא שאנחנו מתרכזים בו מול המשרד זה אזורי התעשייה. בישוב טייבה, שבו אני גר, יש אזור תעשייה. השם שלו הוא אזור תעשייה, אבל כדאי שתבקרו במקום כדי לדעת שהשם לא מתאים, לא ממש מתאים לאזור תעשייה. זה רחוק מלהיות אזור תעשייה כמו שקיים בכפר סבא, זה משהו אחר לחלוטין. יש אנשי עסקים בטייבה, יש בתי מלאכה בטייבה שצריכים יותר אפשרויות. כאשר זה יוקם זה יכניס יותר ארנונה לרשות המקומית, זה ייתן צמיחה לכל הישובים.

היום התחילה השביתה של מעונות היום, שביתה של אלפי עובדות המעונות. יש אלפי ילדים ללא מסגרת היום. השכר הממוצע של המדריכות האלו הוא 5,000 שקל. יש להן שחיקה של השכר ותנאי תעסוקה לא הולמים. אמנם הנושא הזה מחולק לשלושה משרדים, אבל משרד הכלכלה עוסק בנושא. נשמח לשמוע מה אתם עושים כדי לבוא לקראת הדרישות הצודקות של המדריכות האלו.

סגן השר יאיר גולן, בממשלה הקודמת תקפת שאנחנו ממשלה מנופחת, בזבזנית, מושחתת, ושאלת למה צריך שרים וסגני שרים. היום אתה סגן שר. רציתי לדעת לאיזה יאיר גולן להאמין – לזה שעכשיו יושב על הכיסא, או לזה שאמר שסגני שרים זה דבר מבוזבז ומיותר.

גברתי השרה, תודה על הסקירה שלך. אני חוזר לנושא של הפריפריה. נכון שהחדשנות עוברת למשרד המדע, אבל במקום שנראה עלייה של משקיעים באזורי תעסוקה בפריפריה אנחנו רק רואים ירידה. למרות שזה בתהליך של העברה למשרד אחר, כל הכלים, כל הנתונים נמצאים אצלכם. אני חושב שכן חשוב שתפיקו איזה שהוא דוח כדי להבין למה הייתה הירידה הזאת, כדי לראות איך אנחנו מעלים את האחוזים בהשקעה בפריפריה. אני אשמח אם תעשו בדיקה כזאת שגם אנחנו חברי הוועדה נקבל.

אני חייב להגיד שלאורך השנים שהסתכלתי על הפעילות של משרד הכלכלה תמיד הייתה לי תחושה שהוא לא מממש את הפוטנציאל האדיר הטמון בו, אבל בשלושה או בארבעת החודשים האחרונים, וזה גם עלה מהמצגת שהצגתם, אנחנו רואים את השינוי ואת התנופה. יישר כוח גדול.

שלוש שאלות שמתייחסות לשלושת האתגרים של המשרד. קודם כל לגבי רפורמת הייבוא. בחוק שהוצג בוועדת הכלכלה היו כמה החרגות מהרפורמה. השאיפה שלנו הייתה כמה שיותר להרחיב את הרפורמה, כי זה מה שאמור להשפיע באופן משמעותי על יוקר המחייה. האם אתם רואים לנכון לבטל את ההחרגות ולהרחיב את הרפורמה כמה שניתן?

התכנית שהוצגה בממשלה הקודמת בנושא של הכשרות נוצלה רק ב-39%. האם 950 מיליון השקלים שנשארו שם הולכים לאיבוד או שאפשר לנצל אותם בתקציב החדש?

האתגר השלישי זו התמיכה ההיקפית בעסקים הקטנים, כי זה מנוע הצמיחה העיקרי של המשק. אני אשמח אם תוכלו להרחיב בנוגע למה שניתן לסוכנות לעסקים קטנים.

תודה רבה, אדוני היושב, ותודה רבה על המצגת ועל ההסבר. סגן השר, הצגתי בפניך את הצעות החוק שלי שקיימות מהכנסת ה-21 לגבי בטיחות בענף הבניין. אחת מההצעות הייתה הצעת חוק בטיחות בתעסוקה. ההצעה מדברת על איחוד של המוסד לבטיחות וגהות יחד עם מינהל הבטיחות. אחת מהסיבות לריבוי התאונות זה שאין תיאום בין שני המוסדות האלה. האם הדבר הזה נשקל? אני חושב שהוא קריטי.

אני מזכיר לכולם שלפני מספר שנים עודדו הסכם בין הממשלה הקודמת קודמת לבין ההסתדרות בנושא בניין. היה גם איום בשביתה של ההסתדרות. האם יש תיאום עם ההסתדרות בכל הנושא של המאבק בתאונות בתכנית שאתה הצגת?

כתבתם פה תמרוץ תעסוקה בפריפריה ואוכלוסיות יעד. למי הכוונה באוכלוסיות היעד? איך זה בדיוק אמור להיעשות, לרבות מה התקציב שאתם מייעדים לכך? כנ"ל לגבי הפריפריה בכלל, לא רק בחברה הערבית.

ממה שנאמר והוצג פה, יש ארבעה יעדים מרכזיים בתקציב של המשרד: הגברת הצמיחה והפריון, הגברת רמת התחרות במשק, שיפור כושר התחרות וקידום פעילות בינלאומית כלכלית, וחיזוק העסקים הקטנים והבינוניים כמנוע צמיחה. אני לא אכנס כאן לוויכוח האידיאולוגי שיש לי לגבי חשיבות הצמיחה והתחרות כי מי שמכיר אותי יודע שהתפיסה שלי קצת שונה, אלא אני אקח את היעדים האלה כפי שהם מוצגים. מה הוא התקציב שמיועד ספציפית לכל יעד? מה הוא החלק שמיועד לפריפריה? מה החלק המיועד ספציפית לחברה הערבית? איך נמדדת ההצלחה של מימוש כל יעד? מה הם הקריטריונים להצלחה? האם יש מנגנונים להגנת הציבור מפני התוצאות של התחרות? האם יש מנגנונים שיגנו על היצרנים המקומיים מפני אותו ייבוא, ואם יש, מה הם?

אנחנו יודעים שאין כרגע תקציב ייעודי לתכנית מקיפה בנושא של הכשרות מקצועיות, ואנחנו גם יודעים שבקופסת הקורונה של התקציב הקודם נשאר עודף של קרוב למיליארד שקל. על פניו נראה שהכסף הזה הולך לאיבוד כי לא הולכים להשתמש בו להכשרות מקצועיות. אני אשמח לדעת שלא כך הוא. אנחנו יודעים, גם לאור מה שהוצג פה, שהפריון יעלה אם תהיינה הכשרות מקצועיות לאור המציאות שנוצרה בעקבות הקורונה.

אני מסתכל על המסמך של המ.מ.מ ואני רואה שבקרב גברים ערבים יש רק שני אחוז שמועסקים בהייטק, ובקרב נשים ערביות אין בכלל. בקרב החרדים רק אחוז אחד בלבד מועסק בהייטק. יש אפשרות שההכשרות המקצועיות תפנינה בדיוק לאוכלוסיות האלו, תגדלנה את הנוכחות שלהן גם בהייטק. האם הדבר הזה נלקח בחשבון, ומה מתכוונים לעשות לגביו?

גברתי השרה, סגן השרה, המנכ"ל, אני מאחל לכם הצלחה רבה במשימות הניצבות בפניכם. אני מכיר את המשרד הזה לאורך השנים. אין ספק, כפי שאמר ולדימיר, שזה משרד עם פוטנציאל אדיר שצריך להביא לידי מימוש.

אני רוצה להתמקד בנושא של המשאב האנושי ולומר שמשבר הקורונה הביא איתו הזדמנויות. ההזדמנות המשמעותית ביותר ברלוונטיות למשרד שלכם היא לעשות את הרביזיה בענף העבודה במדינת ישראל אחרי הבוקה ומבולקה שהיה פה לאורך השנים האחרונות שבהן 700 משרדים טיפלו בכל הנושא של הסבות מקצועיות. אני מציע שנלמד פעם אחת מה קרה. אולי מהפאשלות נלמד לבאות, כי לא היה כאן שום רצון טוב למעט ניפוח משרדים והתחככויות בין משרד למשרד. אני חושב שכדאי גם את זה ללמוד. מאוד חשוב לדעת האם ההכשרות המקצועיות מתחברות לפוטנציאל ההשמה. נראה שחיפשו מרצים שרצו לתת להם עבודה מבלי לחשוב מי הסטודנטים ולאן בסוף הם יגיעו. צריך לראות מה האזור דורש, רק אז לראות איזו השמה. צריך לחבר את שני הדברים, הם לא יכולים להיות תלושים אחד מהשני.

השמה וליווי.

מסלולי התוכן, ליווי והשמה, ואם אפשר - גם העניין האזורי.

מה הממשק שקורה בין המשרד לבין מערכת החינוך בחלק של הנתיבים הטכנולוגיים בבתי הספר? אנחנו יודעים שיש נסיגה סטריאוטיפית. לעבוד היום בעבודות שהן בנתיבים הטכנולוגיים הפך להיות משהו שההורים מאוד לא אוהבים. אני חושב שצריך לעשות מעשה. אני מניח שאתם יודעים טוב ממני שיש דרישה לעבודות כפיים, ולא משנה כרגע אם זה חרט, רתך. צריך להשיב גם את העניין הזה לתוך המערכת.

נושא נוסף שאני רוצה להעלות זה כל הנושא של עבודה מועדפת. אני חושב שצריך לעשות גם בעניין הזה רביזיה. דרך אגב, נמצאת הצעת חוק שמבקשת להרחיב את הנושא של עבודה מועדפת. אם כבר יש לנו עובד "כלוא", בוא נכשיר אותו. לא כולם חייבים להיות בהייטק. אם יש בחורות יהודיות, ערביות דרוזיות, חרדיות שרוצות ללמוד הנהלת חשבונות, אין שום סיבה בעולם שלא נחבר גם להשמות האלו. נראה לי שאנחנו די שותפים להזנחה של הנושא הזה, וכדאי להתייחס אליו בצורה טובה.

ראיתי, אדוני המנכ"ל, באחת הכותרות את העניין של שיעורי התעסוקה בפריפריה. הייתי רוצה שבעניין הזה תרד לרזולוציות יותר מעמיקות כדי להבין למה מכוון המכוון.

תודה לכבוד השרה, לסגן השר ולמנכ"ל. גברתי השרה, בפגישה שקיימנו לפני זמן קצר העלינו את הנושא של החברה הערבית וכל נושא התקציבים לחברה הערבית. אתמול פגשתי את מודר יונס, ראש הוועד של ראשי הרשויות הערביות, והוא עדכן אותי על המגעים אתכם. לא מדובר באזורי תעשייה, מדובר באזורי תעסוקה. מה שנאמר לי זה שאזורי התעסוקה הם לא באחריות המשרד שלכם, לכן אין תקציב וזה נופל בין הכיסאות. עכשיו אנחנו מבינים שכנראה הוויכוח ביניכם לבין משרד האוצר הוא על מי יממן את אזורי התעסוקה בישובים הערבים. חשוב מאוד לטפל בנושא הזה ולמצוא לו פתרון. דיברנו לפני שבוע על מס גודש כדי שאנשים לא יבואו לאזור גוש דן. אם יהיו אזורי תעסוקה ואזורי תעשייה בישובים הערביים, אנשים לא יצטרכו לבוא לגוש דן ולשלם את מס הגודש.

המצב של הציבור הערבי נהיה יותר גרוע ממה שהיה קודם.

נכון.

גם האלימות וגם הסיוע.

הכל ביחד.

הכל נהיה יותר גרוע.

בכנסת הקודמת עמדתי בראש ועדת משנה למאבק בתאונות עבודה. אני מקווה שגם בכנסת הזאת תקום ועדת המשנה זאת. מכל הדיונים שהיו לנו אז התברר שאין תקנות בעניין פיגומים. עד היום אין תקנות בעניין פיגומים. היום ספרנו 50 קורבנות בתאונות עבודה - כמעט מחצית מהם בענף הבניין - כשרוב ההרוגים הם מנפילה לגובה. איפה עומד העניין הזה של תקנות הפיגומים?

אני מודה לך, גברתי השרה, על הסקירה, לאדוני סגן שר ולאדוני המנכ"ל. משרד הכלכלה הוא משרד בעייתי, כי יש מסביבו את משרד האוצר, את משרד הרווחה, ואני מכיר את זה מהניסיון של העבר. משרד הכלכלה יכול להיות קטליזטור שדוחף את הדברים הכי חשובים בחברה בישראל. לא ציפיתי שתבואו לכאן עם תקציב שכולו חזון. מה אתם עושים עם הטבות המס לישובים, עם הפריפריה שזה דבר שהולך ונשחק? את החוק שעשינו בוועדת הכספים משרד הכלכלה היה צריך לקחת לידיים, היה צריך להביא לפה תכנית כלשהי, לא אמירה בסגנון של "בשבוע הבא ניפגש". מה עשיתם עם כל הדבר של לדחוף את אלה שנמצאים בבעיה של תעסוקה, עם אלה שאין להם מקומות עבודה, שאין להם סיוע? משרד הכלכלה צריך לעודד קבוצות באוכלוסייה לצאת לעבודה, אם זה בציבור הערבי, בפריפריה ובציבור החרדי. דווקא בציבור החרדי אני רואה שינויים, אבל נניח לעניין הזה.

עם מה אתם באים לפה? אתם באים לפה עם תכנית שאומרת שחלק מהנשים החרדיות לא יוכלו יותר לצאת לעבודה. למה? כי הן לא יוכלו לשלוח את הילד שלהן למעון. לא רק שלא באתם עם תכנית של לעודד אנשים לצאת לעבודה, באתם עם תכנית שגורמת לקבוצה גדולה לא לצאת לעבודה. דיברה איתי אישה בשבוע שעבר שאמרה לי: "אם אני צריכה לשלם הון תועפות על מעון, אני לא אצא לעבודה". אם מישהו רוצה שהגברים החרדים לא ילמדו תורה, שיקום ויגיד את זה, אבל אנחנו לא מדברים עליהם, אנחנו מדברים על נשים שיוצאות לעבודה ומצליחות. עם איזו תכנית באתם לוועדה? אותו גבר לא יכול לשמור על הילד משום שעל פי החוק של משרד החינוך הוא חייב להיות במוסד שבו הוא רשום ובו הוא לומד, שזה בניגוד לגבר רגיל שיכול לשמור על הילד. לא הביאו איזה שתי נשים חרדיות שנמצאות בעניין והתייעצו איתן. אני לא מאמין שאת, שרת הכלכלה, מאמינה בעניין של מעונות היום בנוגע לחרדים, גם אם תגידי את זה 1,000 פעמים כאן. אני מכיר אותך, זאת לא את. זה לקחת קבוצה גדולה של אלפי נשים שתעזובנה את מקום העבודה. מי שחושב שדרך זה יוכלו להכריח גברים להפסיק ללמוד תורה - שיבושם לו, הוא לא מכיר את העם היהודי. להיפך, עוד יתווספו אחרים, כי כאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ. מה זה קשור לאישה שעובדת ולילד שלה צריך לתת פתרון? גם הפתרונות של המעונות הם לא פתרונות טובים בכלל.

אני מציע לחבריי בקואליציה לא להגיד כל הזמן "הייתם כאן", "לא טיפלתם", "לא עשיתם". יש דברים שהקואליציה הקודמת לא עשתה, ויש דברים שהקואליציה הקודמת עשתה. אתם קיבלתם את השלטון, אם במוח, בכוח, בתרגילים, בלא חשוב איך. השלטון הא בידיים שלכם, אתם יכולים לעשות מה שאתם רוצים, יש לכם רוב בכנסת, יש לכם את הממשלה. אני יכול להביא לכם הרבה דברים שהיו מצוינים בכנסת הקודמת, ואני יכול להביא לכם הרבה דברים שהיו רעים. האם עכשיו צריך להביא את כל מה שהיה רע לוועדה ולנסות להעביר את זה?

אדוני היושב-ראש, תלך לאישה הזאת שגרה בבני ברק ותגיד לה שלילד שלה לא יהיה מעון אלא אם כן היא תשלם 3,500 שקל בחודש, כשהיא מקבלת משכורת של 6,000, 7,000 שקל. תסתכל לה בעיניים ותגיד לה שזה מה שאנחנו החלטנו. כשאני אומר "אנחנו", אני מתכוון למפלגה שלך, היא החליטה. את זה לא החליט משרד ממשלתי לאחר חשיבה מי יודע מה. זה נכון שמשרד האוצר מוחא לכם כפיים. כשהוא ביקש את זה בזמן שלי הראיתי לו את הדלת. מה תהיה התוצאה? התוצאה של הדבר הרע הזה תהיה שלא יפסיקו ללמוד תורה, כי מי שמפסיק ללמוד תורה בגלל שהוא לא יכול להמשיך ללמוד תורה יוצא לעבודה. מה שיקרה כתוצאה מההחלטה הזאת זה שיהיו נשים רבות שלא יהיה כדאי להן והן לא יצאו לעבודה. מה שעשיתם זה למנוע מנשים לצאת לעבודה, להתקדם ולהתפרנס.

שביתה זה כלי לגיטימי, הכרחי, נכון. מטפלות המעונות המפוקחים התריעו כבר בסוף השנה שהן לא יוכלו לפתוח שנה אבל התעלמו מהן. כשהן עשו עיצומים חלקיים גם התעלמו מהן. כשהן מבקשות ברוח טובה - נפתח שנה, נתחיל בטוב, גם מתעלמים מהן. לא יושבים איתן כי הן נשים נחמדות? כי הן באות בטוב ובגישה טובה? אף אחד לא ישב איתן. דרג הביניים מהאוצר שישב איתן אתמול זו בדיחה, וגם זה קרה, כבוד השרה, בגלל ההפגנה מתחת לבית שלך כשביקשת את הישיבה הזאת, וכל הכבוד לך. אם רוצים לפתור את זה, זה פתיר. הן גם נכונות למו"מ מתמשך שיוציא את השביתה הזאת מתוך הלופ. אפילו את המינימום לא עושים איתן. זאת חובתנו, אנחנו ממשלת שינוי. תמיד אמרנו שאת מה שלא עשו קודמנו באוזלת יד מזעזעת אנחנו כן נעשה. הן מטפלות ביקרים לנו מכל. גילאי לידה עד חמש הם הגילאים החשובים ביותר להתפתחות הקוגניטיבית של הילד. חשוב להשקיע בגיל הזה בשביל הפריון, בשביל הצמיחה הכלכלית, וגם כי זה הדבר הנכון והאידיאולוגי לעשות. זה מעמיד אותנו במצב לא פשוט. תשבו איתן. כל מה שקורה כאן יוצר כדור שלג מתמשך שאני לא מבינה למה אנחנו נותנים לו ככה להתגלגל. זה יכול להיעצר היום ומחר. תעשו את זה כמו שצריך, לא כמס שפתיים. אם השביתה שלהן היא הדבר היחיד שיגרום למישהו לשבת איתן, אז כל הכבוד להן שהן שובתות. אני תומכת אדוקה בזכות השביתה ובשביתות, ואני מברכת אותן על השביתה הזאת. שום דבר לא משנה את העובדה שאף אחד לא הקשיב להן לפני כן.

תודה רבה על הפירוט המאוד חשוב והזמן של השרה, של המנכ"ל ושל סגן השרה, אני ממש מעריכה את זה, וכולם בוודאי מעריכים את זה. זה ברור שהסיפור של ההכשרות וההשמה מוגבל ומאוד מורכב, אבל אנחנו צריכים איזו שהיא חוות דעת על מה קורה עם העניין של ההשמה. כשאנחנו מכשירים הכשרות איכותיות באזורים שהם נטולי תעסוקה, צריך לראות מה קורה עם זה, להבין איך התהליך הזה, גם אם הוא ארוך טווח, נעשה. הייתי רוצה גם להבין לגבי אוריינות דיגיטלית, שזה מחסום מאוד לא פשוט לאוכלוסיות מעל גיל 45.

לגבי קואופרטיבים ואגודות שיתופיות, אני יודעת שכבוד סגן השר יאיר גולן עוסק בסוגיה הזאת באינטנסיביות, אני מברכת על זה מאוד. זה העולם החדש, וחשוב שמשרד הכלכלה מכניס את עצמו לנושא הזה. זאת כלכלה מקיימת חברתית וכלכלית, ההישרדות שלה היא הישרדות יותר ארוכה. היא גם יותר דמוקרטית. זה מה שאנחנו רוצים לשפר ולקדם. היא הרבה פעמים גם יותר קהילתית. יש לה חשיבות וערך רב, והיא גם מראה את האימפקט החברתי שלה פעם אחר פעם. אני רוצה להבין מה רמת ההשקעה שתהיה בכלכלה שיתופית, האם תיפתח קרן ייעודית להקמה ופיתוח של קואופרטיביים. יש היום אין ספור מודלים – מבנק שיתופי שנפתח - -

לצערנו עוד לא נפתח.

שעומד להיפתח, והוא עושה צעדים מדהימים. הוא עושה את הבלתי ייאמן. מבחינתי זה אחד הדברים עם הכי הרבה השראה שקורים היום. יש עסקים קהילתיים ושכונתיים שאנחנו רואים. גם בחיפה יש לא מעט קואופרטיבים של תכנון. השאלה מה קורה עם זה.

כל מחקר מראה שעסקים של נשים הם עסקים בהישרדות גבוהה יותר. רמת הסיכון שנשים לוקחות היא נמוכה יותר, הן יותר ודאיות. יש ערך בלהשקיע בעסקים עצמאיים של נשים. מה מבחינה מובחנת בהיבט הזה אנחנו עושות?

אני רוצה לברך אותך, יאיר, על מיגור תאונות בנייה ועבודה. אנחנו גם נפגשנו פגישה מאוד ארוכה בנושא הזה. אין ספק שטוב שנמצאת פונקציה בתוך משרד הכלכלה שלוקחת את הנושא הזה כנושא דגל. רציתי לדעת מה התקציב לבטיחות בעבודה ואם זה נכנס כנושא מתוקצב ומרכזי.

אני גם אפתח עם מעונות היום. תודה רבה לגברתי השרה, למנכ"ל, לסגן השר. אני אתחיל בנושא המטפלות שאני תומך בהן. מכיוון שאשתי מנהלת מעון וגם יש לי ילד במעון אז אני יודע את החשיבות של העבודה שלהן. אני יודע כמה קשה לאשתי לגייס עובדות בשכר המטפלות.

גם בעיריות זה אותו דבר.

אני חושב שצריך לעשות הכל. הם הזהירו והתריעו מספר פעמים. זה שיגידו שהממשלה הקודמת לא טיפלה לא אומר שהממשלה הזאת לא צריכה לטפל.

אני רוצה להתייחס לזה ששללתם את הזכות מתינוקות חרדים להיות במעונות היום. זאת התעללות בחסרי ישע. אני יודע שאתם לא מאפשרים הכשרה לדיינות, הכשרה למילה או לכל דבר אחר ברבנות. אני אשמח לשמוע אם אני טועה, אבל אני יודע שלפחות חלק מהדברים אתם לא מאשרים כהכשרה, שזה לא ראוי ולא נכון. הילדים האלה שובצו כבר לפני חצי שנה למעונות. לא אנחנו שיבצנו אותם, המדינה שיבצה אותם. אחרי ששיבצתם אותם אתם אומרים להם: תצאו, תיזרקו החוצה. זה יגרום לאימהות של אותם ילדים לא לעבוד.

יש תכניות של עידוד תעסוקה לפריפריה, עידוד תעסוקה לחרדים ועידוד תעסוקה לערבים. הייתי מבקש לדעת על התקציב שהיה ב-2019, בכמה כל אחת מהתכניות האלו תוקצבו.

איזה תכניות?

4.17, 4.18 ו-4.19.

ראינו בסקירה שניתנה לנו שההייטק לא נפגע, תעסוקת ההייטק לא נפגעה. האם לא הגיע הזמן שנביא בחזרה לארץ ענפי תעשייה כמו הטקסטיל או כל מיני שבבים שפעם היינו מייצרים פה, הרי ראינו בקורונה כמה נזקקנו לזה. אנחנו רואים היום את המחסור שיש בדברים האלה. אני חושב שאולי כדאי לקבל תשובה למה לא מחזירים את זה. זה יביא יותר ידיים שיעסקו בכך.

כשהעברנו בוועדה את החל"ת לגיל 45 דובר על כך שיהיה מסלול מיוחד לאנשים עם מוגבלויות שיצא עד ה-1 באוגוסט דרך משרד הכלכלה, על כך שיהיה 20% סיוע למעסיקים, על כך שיהיה מסלול לאנשים מעל גיל 40 עד גיל 45 עם שלושה תלויים. לצערי, לא שמענו על זה. גם כששאלנו לא קיבלנו תשובה ברורה על זה.

כשאנחנו מדברים על ההייטק ואנחנו רואים שיש ביקוש לעבודה שם, אנחנו רואים שלמגזר החרדי ולמגזר הערבי יש בעיה. מה קורה לנשים או לגברים חרדים או ערבים שלומדים את לימודי הייטק? אומרים להם: אין לכם ניסיון. בוודאי שאין להם ניסיון, כי הם לא עשו את הצבא ולא את ההכשרה המתאימה. אני חושב שצריך לגעת גם בנושא הזה. אני רוצה להודות לך, גברתי השרה, על הזמן שאת פה, ונשמח לקבל תשובות.

לגבי הסיפור הזה של עידוד תעסוקה, מה שדיברנו, זה אושר בוועדת החריגים של חשכ"ל. עכשיו זה יגיע למשרד ואנחנו נמשיך לעקוב.

בקרב הצעירים, אחרי שהם יוצאים מההכשרות שלהם, יש כ-54% לא מועסקים. צריך לראות גם מה לגבי כזה.

ברכות לשרה, לסגן, ניכר שב-100 ימים למדתם היטב את הנושאים. ברכות גם לצוות המקצועי שאת חלקו אני מכירה שנים אחורה. באמת מדובר באנשים הטובים ביותר במגזר הציבורי. חסר לי בהצגה קצת יותר פירוט לגבי ההשקעות בנגב ובגליל. לא מספיק לשים במצגת את המילה "פריפריה" ולעשות "וי" על הדבר הזה. כמי שמגיעה מהגליל ושנים גם ניהלה במסגרת השלטון המקומי מרכזי תעסוקה, אני יודעת שההשקעות לא מספיקות. אם הכוונה לעשות את אותן השקעות ולספר לנו על חיבור הצפון למרכז - זה לא מספיק.

יעל, יש ירידה ב-7%.

הקונספט של חיבור הצפון למרכז לא עבד בעבר ולא יעבוד בעתיד. אנחנו צריכים לדבר על יצירת מטרופולינים גם בצפון וגם בדרום, אנחנו צריכים לדבר על מנועי צמיחה ייחודיים. הסמנכ"לית מיכל בוודאי מכירה את זה מהצפון, אבל זה לא מספיק. לא ראיתי שום התייחסות למנועי צמיחה חדשים בצפון. זה משהו שחייבים להתייחס אליו כבר בשנת התקציב הקרובה.

חבר הכנסת אופיר כץ התייחס לרשות החדשנות, אבל אם אני לומדת את הנתונים, אז גם חוק עידוד השקעות הון לא נותן מענה לדבר הזה. השקעות הון שנעצרות ביוקנעם הן תקלה במדינת ישראל, בטח כשמדברים על חזון ישראל 2048. צריכות להיות השקעות גם באזור כרמיאל, קרית שמונה ונהריה. אם לא יהיה בידול בין הצפון הקרוב לצפון הרחוק, אנחנו נראה שהתעשייה נעצרת ביוקנעם.

הנושא הנוסף שלא ראיתי לגביו התייחסות נוספת זה האצלת הסמכויות לשלטון המקומי. אי אפשר להמשיך לנהל את מדינת ישראל כולה בירושלים. זה לא עבד בעבר ולא יעבוד בעתיד. הרשויות המקומיות חזקות. איפה שצריך אפשר לעבוד עם האשכולות האזוריים. אי אפשר להמשיך לעבוד כשכל ההנחיות וכל המידע וכל האמת נמצא בירושלים. תתחברו לשלטון המקומי, לאשכולות, שם נמצא הידע של מה נכון לעשות, איך נכון לעשות. אם תאצילו להם סמכויות, כך, אולי, נתחיל לראות את השינוי. אני אשמח לראות את התובנות שלכם בנושא, את הנתונים, כי אני יודעת שזה קיים אצלכם במשרד.

תודה, אדוני היושב-ראש וגברתי השרה. אני חושב שמובא לכאן תקציב שהוא פוגעני, תקציב של ממשלה שבעה שלא מכירה בטעמו של הרעב. התחילו והזכירו קודם את המטפלות של מעונות היום שנמצאות בשביתה. משרד הכלכלה הוא כמו קטר שדוהר ודורס בדרך את כל מי שלא הספיק ולא מספיק לשבת בקרונות המיוחדים שלו. המטפלות ששובתות עכשיו זה אחד הדברים.

אם תסתכלו על התקציב של זרוע התעסוקה תראו שכל המימון הוא מהקיצוץ של הסיוע לנשים חרדיות וערביות שעובדות, ירידה מ-1.7 מיליארד ב-2019 ל-1.16 מיליארד ב-2022. זה מממן את כל יתר התקציב, כולל עלייה של 20% בשכר ותפעול וכולל עלייה של 40% ברזרבה של אותו סעיף. פוגעים בחלשים ביותר. חושבים שאולי יצליחו לחנך, כמו שאמר חבר הכנסת גפני, את אותם גברים שלא ילמדו תורה, אבל בדרך זורקים הצידה אלפי נשים שכן רוצות שהבעלים שלהן ישבו וילמדו תורה. צריך לעשות את זה בהסברה, בדרך כלשהי, אפילו בהגדרה של אברכים שלומדים, מוציאים ספרים וחוקרים את היהדות. בניגוד לסטודנטים למדעי הרוח שכן יכולים ללמוד שנים רבות באוניברסיטה והנשים שלהן תקבלנה מימון למעונות היום, לגבי החרדים זה לא ניתן. זורקים כאן את אותן נשים באבחת חרב, בלי דיבורים, בלי הידברות, בלי שום דבר, וזו בושה וחרפה.

הנושא האחרון הוא הנושא של המובטלים. לפי מה ששמעתי מהמנכ"ל, מספר המובטלים הוא גבוה, מדובר ב-400,000 מובטלים נכון להיום. אני לא מצליח להבין למה את תקציב שירות התעסוקה מקצצים. איפה יהיה הטיפול? תקציב שירות התעסוקה ב-2019, כשלא היה קורונה ולא היה כלום, היה 248 מיליון. ב-2022 הוא 221 מיליון. משהו לא ברור. מממנים על חשבון החלשים, על חשבון המובטלים, על חשבון הנשים החרדיות והמטפלות של מעונות היום ששובתות את הגרפים היפים שמביאים לנו לכאן.

כבוד השרה והצוות המקצועי, המון תודות על הסקירה, על ההשקעה ועל התכנית. אני לא יכולה להתחיל בלי להזכיר את הנושא של מטפלות המעונות. הנושא הזה חוזר מפי כולנו. זאת סוגיה שצריכה לבוא על פתרונה הסופי כבר מאתמול, לא מהיום. אין שום סיבה בעולם שהילדים לא יחזרו למקום שלהם וההורים לא יצליחו לחזור לשגרה שלהם. מן הראוי לזרז את התהליך הזה. אנחנו הנשים יודעות ומכירות בחשיבות של הדבר הזה.

הנושא השני שאני רוצה להתייחס אליו זה כל הנושא של המתמחים, וכבר בקדנציה הקודמת דיברנו על הנושא הזה. בשנים הבאות יהיה לנו מחסור של יותר מ-60% במתמחים. אני לא מצליחה לעכל איך אנחנו לא רואים שיש כל כך הרבה רופאים ורופאות שמחכים, שרוצים להיכנס להתמחויות ולא נכנסים. אני אישית מקבלת הרבה פניות בקשר לתקנים. לא מאפשרים תקנים, לא נותנים תקנים, ואז הרופאים המתמחים כורעים תחת הלחץ. אנחנו מפקירים פה את שני הצדדים – גם את הרופאים וגם את החולים. איך הרופאים יוכלו לתת את המענה ולא לעשות טעויות שעלולות לגזול חיי אדם אם אנחנו מעמיסים עליהם? המשוואה מאוד ברורה ומאוד נוחה לכולנו, רק צריך לקבל את ההחלטה.

אני רוצה להתייחס לנושא של אזורי תעשייה ואזורי תעסוקה. אם אנחנו ניקח את שני הדברים האלה, נסתכל לתוכם ונשים תכניות מותאמות - גם תרבות, גם צרכים, גם יכולות, אנחנו יכולים לעלות על דרך המלך. אי אפשר להמשיך. אני רוצה להדגיש את החברה הערבית. גם בקדנציה הקודמת התעסקתי בנושא הזה. כולנו יודעים ויודעות כמה רווח הנושא הזה יביא, כמה שקט תעשייתי וכלכלי זה יביא, אבל אנחנו ממשיכים להתעלם מהנושא הזה.

אני רוצה להתמקד בנושא של הנשים בתוך החברה הערבית. יותר מ-60% מהנשים הערביות מובטלות בעל כורחן. הן רוצות להשתתף, רק לא מתאפשר להן. הנושא של נשים הוא קריטי. אחוז די גדול מהצעירים הערבים, ובשנה האחרונה האחוז עוד יותר גדל, מחוסרי תעסוקה. זה טוב שיש תכנית לעודד את הג'וניורס בעולם של ההייטק, אבל בינתיים הצעירים יושבים בבית. אנחנו יודעים שיש מחסור של אלפי עובדים בהייטק. כשיש צעירים וצעירות מוכשרים שמוכנים להיכנס לעולם התעסוקה, למה לא לתת להם להיכנס למקום הזה?

הנקודה האחרונה היא הרשויות הערביות. הרשויות הערביות כורעות תחת עול כלכלי נוראי. אנחנו יודעים שאזורי תעשייה ותעסוקה יביאו הכנסה לרשויות הערביות שאחר כך יתחילו ויצליחו לתת שירותים לחברה הערבית. אני חושבת שצריך לחשוב בצורה הוליסטית, אי אפשר לשים דבר אחד כאילו שהוא לא קשור לדבר השני. הפשיעה קשורה בזה, הבריאות קשורה בזה, העתיד של הילדים שלנו, החינוך וההשכלה שלנו קשורים בזה. עכשיו כשאנחנו כאן אנחנו רוצים שיהיו פתרונות.

ההתייחסויות שלכם והשאלות שלכם היו מאוד ענייניות, אני שמחה על זה שהן נשאלו. אנחנו כדרג מבצע קשוב מאוד לדרג המחוקק. סוגיות הליבה שנגעתם בהן לגבי מגזרים, לגבי פריפריה, לגבי איך משלבים בין צרכי המדינה להעלאת הפריון דווקא בקרב אוכלוסיות מסוימות, הן מאוד מאוד נכונות, ויש לי גם תשובות טובות יחסית לגבי המתווה והתכניות שאנחנו שמים.

אם מישהו טוען כלפיי למה בשנה מסוימת היה תקציב כזה ובשנה הבאה הוא יהיה אחר, הוא צריך להבין שיש לי את מלוא האחריות לבחון את נושא הכפילויות. כשאני רואה במו עיני איך אצל הציבור הישראלי, שאת הכסף שלו אנחנו מנהלים, יש במקום אחד פער מאוד משמעותי ובמקום אחר יש כפילות שנותנת את אותו מענה דלת ליד דלת או בפריפריה כזאת ואחרת - לא בבית ספר שלי. אני שמה את התקציב לאישור ולהתייחסות, כשכל שקל שיצא יקבל דיווח מלא. אני אקבל החלטה, גם אם היא תהיה לא נעימה, שבמקום שתהיה כפילות היא תבוטל ובמקום שיש פער יינתן מענה. לכל שאלה שתישאל אני מחויבת לתת תשובה, ואני לא בטוחה שהיא תמצא חן בעיניכם. לציפייה הנפלאה שלכם שבטווח של חודשיים מאז שקיבלתי את זרוע העבודה אפשר לפתור את כל עוולות העולם אני כנראה לא אתן מענה, אבל אני כן מתכוונת להתמודד.

אני רוצה להתייחס לנושא המתמחים. בשעה 09:00 הייתי בוועדת הבריאות. אמרתי בצורה מפורשת שכשרת הכלכלה אני לא אחתום על היתר של 26 שעות כפי שהיה, לא יקרה. הייתי מתה שכל המתמחים יעבדו 18 שעות ומטה, אבל זה לא ניתן אם בגלל תקנים, משאבים, ההתמחות עצמה, איוש שצריך להבטיח. הצעתי מתווה שהוצאתי אותו להתייחסות הציבור כבר לפני כמה ימים. ב-6 לחודש אני אחתום אחרי שאשמע את כל ההערות. המתווה הזה ידבר על תחילה, על סיום, על היקף ירידה, על פריפריה שאתם צודקים בכל מילה שלכם כי שם יש עיוות והזנחה רשלנית ופושעת של מערכת הבריאות. נטפל קודם כל שם. זה ייתן מענה גם למגזרים שחלקכם דיברתם עליהם. בשיתוף פעולה עם משרד האוצר ועם משרד הבריאות, שלצערי חזר בו מחלק מהתובנות שהוא הגיע אליהן, אני נחושה להביא את המתווה לאישור, משום שאני חושבת שהגיע הזמן לשינוי במדינת ישראל לגבי האופן שבו אנחנו מתייחסים לדור העתידי של הרפואה.

יושב פה סגן השר שמבחינתי הוגדר לו מנדט לאזורי תעשייה. הוא הוגדר להסתכל על המגזר הערבי ספציפית, לגבש תכנית, להגיד: פה התעשייה לא מדברת עם התעסוקה, פה הנשים בפער משמעותי מבחינת השכר וההשתתפות שלהן בשוק העבודה, ואלו התוצאות שאנחנו רוצים להתחייב אליהן.

הדבר האחרון הוא נושא המעונות. זה לא נכון להגיד שלא התקיים מו"מ, כי אצלי, ואני לא יודעת לדבר על אחרים, ישבו כל נציגי היו"ר של כל הארגונים. הן גם היו אצלי בחצר ביום שישי, אבל הדיבור איתן לא נעשה בגלל זה. הן מכירות, הן יודעות, הן מדברות איתי באופן שוטף. אני כבר סבתא לנכדות במעונות כך שאני יודעת להגיד כמה חשוב וכמה משמעותי העניין הזה. הנושא של התקציב צריך להיות מלובן. במשרד האוצר אמרו לי: "לא ניצור ציפייה שלא ניתן לעמוד בה", וגם את זה אני יודעת לכבד במובן של לא להצהיר הצהרות שווא שאין להן כיסוי. אני כן חושבת שצריך להקשיב, צריך למצוא את הפתרונות, לסדר מתווה מדורג באופן שמסתכל קדימה, כפי שעשיתי גם לגבי המתמחים. אני מצהירה כאן שאני מחויבת להמשיך לעסוק בזה. דיברה אתי חברת הכנסת עאידה, אמרתי לה באופן אישי שאני מחויבת לעניין הזה. צריך לעסוק בזה. אני לא רואה את הפתרון מול העיניים כמו שאני רואה במתמחים, כי המקורות והמשמעויות כאן הן נטו תקציביות. אני רצה עכשיו לשר האוצר כדי לעסוק גם בזה. אני שוב מודה לכם על השאלות.

חברי הוועדה, מי שעוד לא דיבר, והיו כמה שלא דיברו, ידבר בדיון הבא עם השרה. את הדיון נתחיל עם התשובות לשאלות ששאלו חברי הכנסת.


הישיבה ננעלה בשעה 12:15.